גדרה - שערי תשובה - הלכות לשון הרע

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

אנחנו נלמד היום שערי תשובה בנושא לשון הרע. רבים לא יודעים את הדינים וחושבים שיודעים, יש מקומות שנזהרים במקום שלא צריך ויש מקומות שלא נזהרים במקום שחייבים.

אז בואו נראה מה כתוב לנו כאן.

החלק השני, המספר לשון הרע וירחק בו מדבר שקר, ואל זה כיוונו כשאמרו חז"ל כת מספרי לשון הרע. אף על פי שהם אינם מכת השקרים. יש ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, דהיינו אדם יפטר מן העולם ולא יזכה לקבל פני שכינה, זה כת מספרי לשון הרע, כת שקרנים, כת ליצנים, זה ראשי תיבות חשמ"ל. אז יש לנו את כת מספרי לשון הרע, אפילו שהם לא משקרים, בכל אופן הם לא מקבלים פני שכינה וענשם חמור ביותר.

והנה מתחיל להסביר לנו רבינו יונה בשערי תשובה, אם יזכיר אדם לחברו בינו לבין עצמו מעשי אבותיו הרעים הנה הוא עובר על מה שכתוב בתורה "ולא תונו איש את עמיתו" בהונאת דברים דיבר הכתוב. ז"א, אדם עומד מול חבר שלו בנפרד, אין שומע בינותם, והוא מספר לו ומזכיר לו את המעשים של ההורים שלו, אבותיו הרעים, את המעשים הרעים. מה הוא גורם לו? צער, זה נקרא הונאת דברים, לצער אותו, הוא עובר על איסור לאו מן התורה "ולא תונו איש את עמיתו", אסור לאדם לצער, להכעיס את חברו. במה הוא מכעיסו - שמספר לו גנות אבותיו, והפסוק ביחזקאל הנביא אומר בן לא ישא בעוון האב, מה אתה מפיל עליו את העוונות של אבא שלו? מה זה נוגע אליו? מה אתה צריך לספר לו את זה? למה אתה מצער אותו?

ואם יכלימהו על מעשי אבותיו בפני אחרים, על זה אמרו רבותינו כי המלבין פני חברו ברבים הוא מן היורדים לגיהינום ואינם עולים. תקוע שמה. זה המלבין פני חברו, דהיינו הוא סיפר גנות של אבותיו, אבל לא בינו לבינו אלא היו נוכחים נוספים. זה כבר עבירה שנקראת המלבין פני חברו ברבים, אז זה חוץ ממה שמצער אותו יש פה עוד את האיסור הזה.

ואם יספר ויודיע את תועבות אבותיו בפני בני אדם שלא בפניו, רק הוא הולך פה בצד מספר לאחרים, אתם יודעים מי זה, אתם יודעים מי היו ההורים שלו, אתה יודע מה עשו אבותיו, בא אני אספר לך ומתחיל לספר, כדי להבאיש את שמו ולהבזותו בעיני עמו, על זה נאמר בסוטה מ"ב, כת מספרת לשון הרע אינה מקבלת פני השכינה. והוא הדין, וכן אם היה בעל תשובה והוא מספר עליו עוונות ראשונים, אל תראה אותו ככה, אתה רואה אותו היום עם זקן וזה, אתה יודע מי הוא היה מה הוא עשה, אתה יודע מי האיש הזה והוא מתחיל לספר, אסור לספר עוונותיו של בעל תשובה שחזר בתשובה, זה עבירה גדולה ביותר. לכן אותו דבר, מי שמספר על בעל תשובה עוונות ראשונים, אז זה נקרא כת שאינה מקבלת פני שכינה. ויותר גרוע, מי שממציא, ממציא עוונות על בעל תשובה, ממציא, כמו שידוע לכם, אז זה מוציא שם רע, זה עוד יותר גרוע ממספר לשון הרע.

ודע, כי אם יראה איש כי עבר חברו על דבר תורה בסתר, והוא גילה על חטאותיו על שער בת רבים, אשום אשם על זה. כי אולי החוטא ההוא שב מדרכו הרעה ויגוניו ברעיוניו ולב יודע מרת נפשו. אז ז"א אתה ראית במו עיניך שהחבר שלך, לאו דוקא חבר שאתה מכיר, חבר זה כל מי שהוא שומר תורה ומצוות, ראית שהוא עבר על דבר תורה, והוא לא עבר דבר תורה בגלוי לפני כולם, בסתר הוא עשה עבירה, ואתה ראית, ואתה הולך ומספר את חטאותיו בשער בת רבים לכולם, אשום אשם על זה, למה? אומר רבינו יונה, אולי החוטא שב מדרכו הרעה, חטא, התייסר על עוונו על כשלונו וחזר בתשובה, ויגוניו ברעיוניו, הוא כל הזמן מצטער, מתמרמר בצער על המעשה שעשה. ולב יודע מרת נפשו, אתה יודע מה יש בליבו? אתה לא יודע, ולא נכון לגלותם, את מה שראית שהוא עשה, אלא לחכם צנוע שלא יספר ליתר ההמון, אבל מותר לך ללכת לחכם או לרב שלך אם הוא חכם, והוא צנוע, לא מגלה סוד, שלא יספר את זה בהמון, רק הרחק ירחיק מחברתו שלא יתקרבו לרשע שעובר עבירות בסתר, עד אשר ייוודע אליו כי שב מדרכו הרעה, כי יש מצוה לשנאת בעל עבירה, ז"א, רק ישנא אותו לעת עתה עד שייודע לו ששב מדרכו הרעה ואז ישוב לאהבתו ולא יזכור לו עוונותיו הראשונים, אבל אם הוא יספר להמון, זה כבר יתפרסם באופן כזה שאותו האיש יהיה לגנאי ולבזיון לעד, אף אחר שישוב לה' וינחם על רעתו ונסלח לו. ז"א, אדם תמיד יכול לשוב בתשובה, אדם תמיד יכול לשוב בתשובה, ולכן מה המצוה לספר את זה לחכם צנוע? אחרי שמצוה לשנאתו, מצוה לשנוא בעל עבירה, כמו שנאמר במשלי ח', פסוק י"ג, "יראת ה' שנאת רע", מי שיש לו  יראת ה' הוא לא יכול לסבול בעלי עבירה, כי הם מורדים בקב"ה, והוא לא יכול לראות אנשים שמורדים באבא שלו. הרי אם אבא שלך חי אתה תראה מישהו שמבזה אותו, מוכר אותו, אומר עליו דברי גנות בפני אנשים, אתה לא תשתוק, אתה לא יכול לאהוב אדם כזה שמדבר על אביך כך וכך, ואביך שבשמים, אז אם אתה רואה שהוא עובר עבירה, לא רק שהוא עובר עבירה בינו לבין המקום, הרי הוא גם גורם לעם ישראל לסבול שהרי עם ישראל הולך תמיד במאזניים, כל בעלי הזכויות מרבים זכויות לישראל, כל בעלי עבירות הם מרבים עבירות לישראל, ועם ישראל נשקל לא רק כל אחד בפני עצמו אלא כולנו בסירה אחת, אז בעלי עבירה מטים אותנו לכף חובה, אז מצוה לשנאתו. אבל זה לא אומר שאתה יכול לפרסם עדיין לרבים, אבל לחכם צנוע אתה יכול כדי שבשקט ירחיק ממנו עד שישוב בתשובה. וזה מימרא של רב נחמן בר יצחק בפסחים בדף קי"ג שמה.

עכשיו אם החוטא הוא לא סתם בן אדם, הוא תלמיד חכם ואיש ירא שמים והוא עשה עבירה, הוא עשה עבירה בסתר ואתה ראית, ראוי לחשוב עליו, ראוי לחשוב עליו כי באמת עשה תשובה. זה מדובר בתלמיד חכם וזה מדובר שהוא גם ירא שמים, יש תלמיד חכם ולא ירא שמים. אבל תלמיד חכם וירא שמים ראוי לחשוב עליו כי באמת עשה תשובה, ואם יתקפו יצרו פעם אחת נפשו מרה לו אחרי כן. בואו נקח ציור לדוגמא, איך יתכן דבר כזה ת"ח וירא שמים שיתקוף אותו היצר? כידוע אין אפוטרופוס לעריות, אין בן אדם שיכול להגיד שהוא נקי לגמרי לגמרי לגמרי והוא ברזל ואבן לא ירגיש ולא יחוש.

מספר בגמרא על רב עמרם חסידא, למה קראו לו חסידא? בגלל שהוא היה חסיד גדול בענין עריות, לא מתבונן לא חושב לא מהרהר לא כלום, צדיק יסוד עולם, בחינה של יוסף הצדיק. והנה פעם אחת שבו שבויות, איפה המקום לשים אותם הכי בטוח שלא, שבויות אנשים מתנפלים, הרי התורה התירה אשת יפת תואר, וראית בשביה אשת יפת תואר, אז תוקף אותו היצר התורה אומרת שבמקום כזה התירה תורה, מקום יחיד בעולם כנגד יצר הרע דיברה התורה, כי בשבויה ככה זה. אז איפה ישימו שבויות? אצל רבי עמרם חסידא, שמה זה הכי בטוח, ואיפה שמו אותם, בעליה, קומה שניה. איך עולים לקומה שניה? צריך סולם שמרימים אותו רק עשרה אנשים. ורב עמרם חסידא מבוגר, כבר זקן, ושמו אותם אצלו, והמנורה ככה מתנדנדת לה ברוח ופתאום האור ככה הלך והופ הגיע לרגליים של איזה נערה שמה שבויה שהיתה, והיצר הרע נדלק, כזה זקן שייבה, ולקח את הסולם שעשרה צריכים להרים והוא זקן, הרים אותו לבד, והשעין אותו למעלה והתחיל לעלות. ובאמצע הדרך צעק, אש! אש! אש! פייר בבית עמרם, התלמידים שגרו בשכונה כולם שמעו את הצעקות רצו וראו אותו במצב כזה שהוא עולה למעלה, אמרו אוי לנו שראינוך בכך, ווי ווי ווי, הרב הגדול תראה לאן הוא הולך יוווווי, מה אמר להם, אוי לי אם לא ראיתם אותי בכך. בקיצור הוא התגבר על יצר הרע, לכן הוא עשה את התרגיל בלית ברירה צעק אס או אס, הצילו, הצילו, הצילו אש בבית עמרם, איזה אש? אש התאוה, אז הוא צעק שיצילו אותו, ויצאה כמין אש ממנו וניצח את יצרו, אבל אפילו בזקן, אפילו בתלמיד חכם וירא שמים שנקרא חסיד, לא סתם בשכונה קראו לו חסיד, הגמרא קוראה לו חסיד, אין אפוטרופוס לעריות.

יש מעשה כזה ברבי עקיבא שפעם ראה ריבה אחת מטפסת למעלה בעץ תמר והתחיל לטפס אחריה, בעץ תמר, והקב"ה אמר למלאך הממונה אמר לו הזהרו בתורתו של רבי עקיבא, כי רצו להכשיל אותו, רוצים להפיל את הגדולים את הצדיקים בעיקר, אז הוא אמר הזהרו בתורתו, ואז נמנע האסון. יש מעשים כאלה של נסיונות כאלה ואחרים בקיצור לא פשוט. אז אם קרה שראית, ראית ממש ראית תלמיד חכם ואיש ירא חטא ראוי לחשוב עליו כי באמת עשה תשובה ואם יתקוף אותו יצרו פעם אחת נפשו מרה לו אחרי כן. זה מה שהתורה מחייבת אותנו כך לחשוב.

עכשיו, המספר לשון הרע שתיים הנה קוראותיו, הוא נופל תחת שני מקרים, הנזק והבושת אשר יגרום לחברו, הרי מה אתה גורם לחבר שלך, כשאתה מספר לשון הרע עליו אתה גורם לו נזק, אנשים יתרחקו ממנו, לא יקנו ממנו, אי אפשר לדעת עד איפה זה ילך, הבושת שאדם הכפשת אותו, שפכת את דמו, הבן אדם הזה גמור, אז זה דבר אחד מה שעשית. ודבר שני, הרעה השניה זה בחירתו לחייב ולהרשיע את חבריו ושמחתו לאידם, מה פירוש, אדם בוחר למה בחרת דוקא לחייב אותו, למה לא ללמד עליו זכות, למה אתה בוחר לחייב ולהרשיע את החבר וגם לא בוכה ומצטער למה הוא נכשל אלא שמח לאיד שתפסת אותו, אה, זה שתי רעות.

על צד אחד יגדל עוון המספר לשון הרע על דבר אמת מן המספר על דבר שקר, זה שמספר לשון הרע על דבר אמת, הוא לא משקר מילה, הוא לא מזייף, הוא לא מוסיף גרם ממה שראה בעיניו, הוא יותר גרוע בסיפור לשון הרע, כי סיפור לשון הרע זה גם על אמת, כל שאדם אמר לשון הרע על אמת, לא להועיל אלא סתם להבאיש את חברו בעיני אחרים, זה יותר גרוע ממי שאמר שקר, לשון הרע על שקר. כי האמת יש לה בסיס, אז מאמינים לו יותר כי דברי אמת ניכרים, ואז מאמינים אותו יותר, אבל התורה אסרה, אתה לא יכול להגיד, גם דבר אמת אתה לא יכול להגיד, מה הנפקא מינא שאתה אומר? אתה רוצה לתקן אותו, אתה רוצה לפרסם את צחנתו, מה אתה רוצה? התורה לא התירה לך. אבל אם יבוא מחרית ויגיד על אחד אה אני מכיר אותו הוא עושה ככה ככה ככה, זה כבר יזלזלו בו, יראו איך הוא מדבר, רואים שאין בסיס לדבר ולא כלום, זה יותר חלש, אבל מי שאומר עוד על אמת הוא חושב שהוא מוגן, כי אני אומר לך את האמת, שמע אני לא מזיז אפילו כלום, אני אומר לך ממש מה שראיתי, זה יותר גרוע, כי יאמינו לו יותר, זה ישתרש בליבות האנשים וזה לא יצא מהם, אבל זה שמספר על שקר, אז אנשים לא יתפסו את זה כאמת גמורה ועדיין ההוא לא ירחק מהם לגמרי. ויכול להיות שהאדם הזה שהוא ראה אותו כמו שאמרנו, עוד יינחם, יתחרט על רעתו וייסלח לו מחטאותיו, אז אתה גמרת עליו. אז אל תמהר להגיד לשון הרע, בפרט שזה לא לשום תועלת.

ואמר שלמה המלך ע"ה במשלי י"ד, "אוילים יליץ אשם ובן ישרים רצון, לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר", מה זה אוילים יליץ אשם? האויל, הטיפש תמיד יליץ ימליץ אשמה על אנשים, תמיד, תמיד יחפש רק רע, זה אני יודע ככה וזה ככה וזה ככה וזה ככה וזה ככה ללא שום תועלת, לא מפני אדם שצריך להזהיר, לא מפני להרחיק מבעל עבירה שזה מותר במקרים מסוימים שנלמד, לא משום סיבה מותרת, רק סתם הוא אוהב תמיד, איך אומרים התימנים לנחדד. ותמיד הוא מוצא רק פגמים באנשים, זה נקרא אויל יליץ אשם. כי יחפש מומי בני אדם ואשמתם, ויתן בהם דופי, ולא ידבר לעולם בשבח ודבר טוב הנמצא בם. אל תראה אותו כך, תדע לך שזה כך וכך. אל תראה כך ותמיד הוא מוצא רק את הפגמים. אין דברי שבח ואין דברים טובים שנמצאים באף אחד.

המשל הזה זבובים לעולם באים ונחים על מקום הלכלוך, אז זה המספר לשון הרע הוא זבובון, הוא רק איפה שיש סרחון שמה הוא קולט שמה הוא מתיישב על זה הוא מדבר. ולמה נאמר אוילים בלשון רבים ולא אויל יליץ אשם? כי כל אחד ואחד מן האוילים הוא אויל בגלל שהוא ממליץ אשם. כמו בנות צעדה עלי שור, צריך להגיד בת צעדה עלי שור, הנשים שראו את יוסף הצדיק שהיה יפה תואר היו עולות על החומה והיו הולכות להסתכל כשהוא היה יוצא מביתו, אז כתוב בנות צעדה, היה צריך להגיד צעדו עלי שור, אלא כל אחת ואחת צעדה כדי לראות את יופיו.

ואמרו רבותינו בקידושין ע. כל הפסול פוסל, ואינו מדבר בשבחו של עולם, ודרכו לפסול בני אדם במומו. מה פירוש בגלל שהוא בעצמו בעל מום, הוא בעל עבירה, כדי לכסות את העבירות שלו הוא אומר באותם מומים שיש בו על אחרים כדי לכסות את מומו. אז לכן הפסול פוסל. ובן ישרים רצון, כי דרך הישרים לכסות על כל פשעים, ולשבח האדם כי נמצא בו דבר טוב, ז"א דרך הישרים מכסים פשעים, משבחים בני אדם כשנמצא בהם דבר  טוב.

עכשיו, וזכרו במוסר, חכמי המוסר אמרו לנו כי אדם אחד וחכם עברו על נבלה, אמר האדם, כמה מוסרחת נבלה זו, איף, איף, אי אפשר להריח, ואמר החכם, כמה לבנות שיניה. מה האדם הפשוט רואה רק את הסרחון ואת התיעוב, מה רואה חכם, יש שמה שיניים לבנות, שיניים לבנות. יש לך עט? מישהו יש לו עט? אני לא יודע אם כולם יראו את זה למרחוק אבל אני מקווה שהראיה שלכם טובה. מה אתם רואים פה בדף? נקודה. אתם רואים, אתם רואים רק את הנקודה המלוכלכת, את כל הלבן שהוא מלא לא ראיתם. זה הפרנציפ, החכם רואה את השיניים הלבנות, והאדם הפשוט רואה את הנבלה המוסרחת.

אז לכן כתוב אחרי זה לב יודע מרת נפשו וכל חכם יודע ששלמה המלך לא הביא במוסרים הנבחרים שלו דברים שאין בהם מועיל, אבל בא הענין על דבר הפסוק הראשון, אמרנו שאוילים יליץ אשם, נכון? כי יתכן שהחוטא שב מדרכו ונפשו מרה לו, ומאיפה אתה יודע אם מרה נפשו ומאיפה אתה יודע אם הוא שמח? והוא נשוא עוון כי עיקר התשובה היא לפי מרירות הלב, על כן יחטא ואשם האויל המזכיר עוונו.

נחזור לפסוק, אוילים יליץ אשם ובן  ישרים רצון, האוילים ממליצים אשם, הישרים רואים את השבח, אבל הוא אומר לב יודע מרת נפשו, למה אתה מליץ רעה על בן אדם, אתה לא יודע אם מרה נפשו ואתה גם זר בשביל לדעת אם הוא שמח בכלל, מה אתה יודע עליו. עכשיו שימו לב, עליך לדעת, כי עונש האויל המליץ אשם איננו זולתי כי יתכן דופי באיש ירא חטא אשר יתקפו יצרו ויעבור ואשם, כי מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו, וכל שכן אםנודע הדבר כי חזר בתשובה.

סיכום הנושא, מה שאמרנו שיקבל עונש מי שממליץ אשם על בני אדם, זה אם הוא אמר את האשם באיש שהוא ירא חטא שתקף אותו יצרו הרע, עבר עבירה ואשם אבל מנהגו ודרכו להתחרט על חטאיו, ואם הוא חזר בו אתה תאשם, כי אתה הוצאת עליו לשון הרע שכבר אי אפשר יהיה לתקן, ובפרט אם הוא חזר בתשובה ונודע הדבר ובכל אופן אתה אמרת, אז האשמה עליך גדולה למאד. עד כאן זה הקטע הזה.

עכשיו אנחנו רואים את ההיפוך. אבל האיש אשר תדע ובחנת את דרכו כי אין פחד אלהים לנגד עיניו, ותמיד יתייצב על דרך לא טוב, מצוה לספר בגנותו וגלות את חטאותיו ולהבאיש בעלי עבירות בעיני בני אדם ולמען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים. שנאמר "תועבת צדיקים איש אוון" ונאמר "יראת ה' שנאת רע" ואמרו רשע בן צדיק מותר לקראתו רשע בן רשע. וצדיק בן רשע מותר לקראתו צדיק בן צדיק. מה כתוב כאן? כל מה שאמרנו קודם זה באדם ירא שמים, או בתלמיד חכם וירא שמים, שאם ראינו דבר שהוא עשה בסתר ועבר אסור לנו לפרסם, אלא מותר להגיד לחכם צנוע כיון שהוא בעל עבירה מצוה לשנאתו עד שישוב בתשובה. אבל אסור לפרסם כי שמא חזר בתשובה, ואם נודע ודאי שאסור. ואם פרסמת גרמת נזק בלתי הפיך. ולכן אתה תאשם באשמה גדולה מאד מאד.

אבל אם האיש שאנחנו מדברים עליו עכשיו, אתה יודע בידיעה ברורה ובחנת את דרכו, אתה עוקב לראות כל פעם התנהגותו והתנהלותו, ואתה רואה שאין לו פחד אלקים לנגד עיניו, איך אתה רואה שאין לו פחד אלקים? תמיד התייצב על דרך לא טוב, האיש הזה תמיד הולך בדרך לא טובה ומעשיו לא טובים. מה הדין של אחד כזה? מותר לספר או לא? ומה הצורך לספר?

אז כתוב, מצוה לספר. מצוה לספר בגנותו, להגיד את הגנאי שלו, לגלות על חטאותיו, לפרסם את החטאים שלו כדי להבאיש בעלי עבירות בעיני בני אדם, שיתרחקו ממנו שלא יקלקל אותם, שלא יזיק אותם בדעתו הקלוקלת, למען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים. כל זה מעוגן בפסוקים במשלי אמר שלמה המלך, תועבת צדיקים איש עוול, מי יכול לתעב באמת אנשי עוול? רק אנשים צדיקים, כי הם עובדים את ה' והם יודעים למה צריך לעבוד את ה', והם יודעים כמה ה' טוב ומטיב, כמה הוא מרחם, ובאים אנשים ומועלים ומורדים ומבזים כבוד שמים ועושים ככל העולה על רוחם נגד התורה הקדושה, כואב להם כאב אמיתי. אז לכן תועבת צדיקים איש עוול ויראת ה' שנאת רע.

ותקשיבו עד איפה הדבר שאמרו חכמים בסנהדרין נ"ב. רשע בן צדיק מותר לקראתו רשע בן רשע. אתם שומעים דבר כזה? אז בואו תשמעו. לעלי הכהן שהיה מלך ונביא וכהן גדול, עלי הכהן, עלי הכהן, היו לו שני בנים, חפני ופנחס, והם עשו מעשים שלא יעשו, הם היו מעכבים את הנשים שבאות לתת את קרבנותיהם לילה נוסף עד שכתבו עליהם שהם שכבו אותם, וחלילה לא עשו דבר כזה, אבל כיון שהם הניחו אותם להמתין עוד יום אחד עד שיוקרבו הקרבנות, ומנעו אותם מבעליהן, נחשב כאילו עשו מעשה. איך קורא להם הפסוק - "ובני עלי בני בליעל", ואין בליעל בתורה אלא רשע. מכאן אמרו חכמים שמותר לקראת רשע בן צדיק רשע בן רשע. וחוזר על עלי שם רשע בגלל הבנים שלו. אתם שומעים מה הביזוי שעושים בנים להורים שלהם. ז"א זה לא פשוט כשאדם עושה מעשי עבירות, הוא מטיל קלון בהוריו, במשפחתו ובכולם. הפוך, צדיק שהוא הבן של רשע, אבא שלו רשע באמת והוא צדיק, חזר בתשובה, מותר לקראתו צדיק בן צדיק, אז מפה רואים שאם אנחנו יודעים, ראינו דרכיו של אדם, בחנו אותה, רואים אותו שהוא עומד על דרך לא טובה תמיד, האדם הזה מצוה לפרסמו, מצוה לבזותו, להשניאו בעיני הרבים בלי שום בעיה, אתה מקיים מצוה כל פעם שאתה אומר עליו, כגון ג'לג'לן ועוד.

והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה, ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד טובה ולצד הזכות, עכשיו אתם הולכים ברחוב, אתם נמצאים באיזה סעודה, אתם נמצאים באיזה אולם, לא נפלה הנברשת הכל בסדר, ואתם רואים בן אדם שעושה איזה מעשה והמעשה הזה נראה לכם רע, מה שהוא עושה מעשה רע, אתה רואה שהוא מדבר דברו או עושה מעשה ויש לשפוט את הדבר או את המעשה לצד טוב או לצד זכות, אז ככה, אם האיש ההוא ירא אלקים הוא נראה ירא אלקים, אתה מכיר אותו ירא אלקים, אבל ראית שהוא מדבר דברים לא לענין או עושה מעשה שלא לענין, מה הדין עכשיו? מה עליך לעשות? אז כתוב, נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת, זה דרך האמת, לדון אותו לכף זכות. גם אם יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה. גם אם תראה שהמעשה או דיבורים שהוא מדבר אי אפשר להגיד שללמד על זה זכות, אי אפשר, אילו המעשה נוטה לכף חובה ברור, אבל כיון שהאיש הזה ירא שמים, מוחזק או לא מוחזק או שהוא נראה בעיניך, אתה לא מכיר אותו נגיד, אסור לך לדון אותו לכף חובה אלא לכף זכות. נגיד אתה רואה בן אדם צועק על אשתו אני לא יודע בקולי קולות ואנשים שומעים, מה הוא עושה הוא מלבין את פניה ולא יודע, מה אתה יודע, אולי הוא עכשיו גוער או זה על מה שהיא הניחה את הילד סגור באוטו ואיפה המפתחות אני לא יודע מה וזה פיקוח נפש, ואתה רק שומע את הצעקות, אתה שומע הלבנת פנם, אתה לא יודע בכלל על מה מדברים, אולי זה המצב, אולי זה מצב אחר אתה לא יודע בכלל מה. אז אם אתה רואה שהוא ירא שמים או אתה מכיר, אתה חייב על צד האמת לדון אותו לכף זכות.

ואם הוא מן הבינוניים, הוא לא נראה ירא שמים גם אתה לא מכיר אתו, אתה לא מכיר אותו רשע גם, בן אדם פשוט בינוני, אם הוא מן הבינוניים שנזהרים מן החטא אבל לפעמים גם נכשלים בחטא, גם וגם, בינוני, יש עליך להטות את הספק ולהכריע אותו לכף זכות. עדיין גם אדם כזה בגלל שהוא נזהר מן החטא, רק לפעמים הוא נכשל, ז"א הוא לא רוצה להכשל, אבל לפעמים הוא נכשל, צריך להטות לכף זכות. כמו שאמרו חז"ל, הדן את חברו לכף זכות המקום ידון אותו לכף זכות, וזה מצות עשה מן התורה בצדק תשפוט עמיתך, להטות לצד הצדק לצדק אותו, זה מצוה, בצדק תשפוט עמיתך, מה שלא עשו איתי אף פעם.

ואם הדבר נוטה לכף חובה, הדבר שהוא עשה נוטה לכף חובה, יהיה הדבר אצלך כמו ספק ואל תכריע לכף חובה, אבל אם המעשה שהוא עושה הבן אדם הזה זה ממש נראה לך שזה ובה, אז הוא אומר אתה לא יכול ללמד עליו זכות לגמרי אבל אל תכריע גם לכף חובה, תשאר בספק שאתה לא יודע בדיוק מה היה. ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרע, או בחנת אותו שאין לו יראת אלקים בלבבו, תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה, שנאמר "משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע", חושבים שהמשכילים התלמידי חכמים לא מכירים את הרשעות של הרשעים, אז כתוב משכיל צדיק לבית רשע, הוא יודע בדיוק בדיוק מה כוונתו ומה מזימתו ולכן מסלף רשעים לרע. אז במי מותר לנו לדון לכף חובה? במי שהוא רוב מעשיו לרוע, רוב מעשיו לרוע. אז ודאי שאדם שהוא לא שומר תורה ומצוות זה נקרא רוב מעשיו לרוע ואין מלמדים עליו זכות אלא כף חובה, אבל אדם ששומר תורה ומצוות ואפילו נכשל מידי פעם אבל תמיד הוא רוצה להזהר, אז אמרנו תלוי מה המעשה, אם המעשה ניתן ללמד עליו זכות או אם הוא נוטה כולו לחובה אז נשאר בספק, ואם זה ירא שמים תמיד רק זכות.

עכשיו אומר שלמה המלך ע"ה, רבותי מה שאני מלמד אתכם פה זה לכל החיים, כי בלשון מאבדים את העולם הבא, אז תקחו בחשבון, מי שידע את החומר הזה טוב וידע להשתמש עם הלשון רק למה שמותר הוא קונה את העולם הבא, אבל מי שלא ייזהר בלשונו כבר אמרנו בהתחלה, הוא יירש גיהינום לא יצא משם, והלשון מדברת כל הזמן, בכל ענין בכל מצב על כל אחד, לכן צריך לדעת מה כן ומה לא.

אמר שלמה המלך ע"ה, אל תהי עד חינם ברעך והפתית בשפתיך, אל תהיה עד חינם, לא מדובר על עד שקר, אל תהיה עד חינם שאפילו אם אתה עד זה בחינם, כי אי אפשר להכריע על פי עד אחד, אז אל תהיה עד חינם, ואף הטית בשפתיך, מה והפתית בשפתיך תעשה ממנו פתיתים, אתה לוקח את הבן אדם מנתח אותו, פתות אתה עושה ממנו, אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו, נגיד אחד דיבר עליכם לשון הרע, השכנה דברה לשון הרע, השכן אמר החבר בעבודה, אתה אומר הא הוא דיבר עלי גם אני אדבר עליו. לא, אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו. פירוש, לא הצריך אותנו הכתוב להזהיר אל תהיה עד שקר, אלא אל תהיה עד חינם, כי אם נוקש רעך בחטא, הוא עלה על מוקש והוא עשה חטא, אל תעיד עליו ואל תגלה על חטאו חינם אם לא הוכחת אותו, לך תוכיח אותו, לך תגיד לו, תגיד לו למה עשית ככה וככה, תנסה לתקן אותו, להדריך אותו, אבל לא תהיה עד חינם, כי אמנם, שימו לב, אם גזל האדם או עשק את עמיתו, תקשיבו מה הדין שלכם, חייב להעיד על זה כדי שישיב הגזלה אשר גזל על פי שניים עדים, אחד מכם ראה שמישהו גזל לחברו כלי, או כסף או חפץ, ראה והוא עד, אני ראיתי, חייב להעיד בעבורו, חייב, אם לא יגיד ונשא עוונו, הוא יתחייב, העד שלא העיד יתחייב בעוון. אם גזל אדם או עשק את עמיתו חייב להעיד על זה כדי, למה מעידים, כדי שישיב את הגזלה אשר גזל אבל על פי שני עדים, אבל אם אין שם שני עדים רק אחד, אז שבועה תהיה בין שניהם, אז זה מחייב שבועה. אבל אם ראה כי נכשל חברו בדבר ערווה או באחת מן העבירות, אין ראוי שיעיד על זה חינם, רוצה לומר ללא תוכחת. גם כי יש איתו עד שני להקים דבר, ז"א בגזלה בעושק צריך להעיד כדי להשיב את הגזלה, אם הוא עבר עבירה אפילו בעריות, ואתה עד, אתה צריך להוכיח אותו ואפילו אם אתם שני עדים, ועל פי שני עדים יקום דבר, אתם לא יכולים לפרסם לא כלום צריכים להוכיח אותו, ואם החוטא ירא חטא ראוי לדבר על ליבו כי באמת עשה תשובה. צריך לדאוג שהוא יעשה תשובה, לא לחפש ללכת לפרסם אם יש אפשרות לתקן. גם ראוי שיירא לנפשו האדם הזה שראה והוא עד, ויאמר בליבו, מאחר והאיש הזה הוא ירא שמים אולי הזכויות שלו מרובות מהעוונות. ואמרו רבותינו, איש שזכויותיו מרובות מעוונותיו הוא מעדת הצדיקים. אז לכן אתה לא יכול לפרסם ולא כלום אלא להוכיח אותו.

אבל אם החוטא הוא מן האוילים, שמשפטם לשנות באיוולתם, הם תמיד חוזרים על המעשים הלא טובים שלהם, טוב שיגידו לשופטים לייסר אותו כדי להפריש אותו מן האיסור, כי אתה אם תגיד לו הוא לא ישמע לך כי הוא רגיל בזה, אבל אם יבואו הדיינים השופטים ויגידו לו אז אולי יפריש אותו מן האיסור, אבל אם הוא עד אחד, לא טוב היות האדם לבדו מעיד עדות חינם כי עדותו חינם, כי לא סומכים על עדות של אדם אחד שנאמר "לא יקום עד אחד מאיש", לכן הוא יחשב מוציא שם רע. יחשב. ומילת והפתית במשקל הכבד רצה לומר כי בשפתיך אתה טוחן פניו בגלותך מסתר עוונו.

אחר כן אומר, אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו, כי אם גילה על חטאיך, אז לא תיקום ולא תיטור לו כאשר עשה לך, וזה מוסר נכבד ומעיקרי היראה. תן לקב"ה שיטפל, תסמוך שהקב"ה יכול לטפל יותר טוב ממה שאתה.

יש רשע שהיה מדבר עלי בבזיון וקצף על לא עוול ועל לא שום דבר והשבוע הוא נפטר. ז"א אין דבר שהקב"ה לא עושה, מעולם לא דיברתי עליו, מעולם לא דיברתי נגדו, לא מכיר אותו אישית רק אני שומע דרישות שלום ממנו, כל הזמן דרישות שלום על מה שהוא מדבר כנגדי, בכל מקום שהוא רק יכול, ודוקא היטבתי לבני משפחתו מאד, אבל זה ככה בד"כ שאדם שהוא צריך להחזיר לך טובה הוא כפוי טובה כי הוא לא רוצה להיות חייב.

ואם החוטא איש אשר איננו ירא מלפני האלקים, אחד שהוא פורק מעליו עול מלכות שמים שימו לב, ואינו נזהר מעבירה אחת, מה קורה עם אחד כזה? אדם שהוא פורק עול מלכות שמים במה? שהוא לא נזהר בעבירה אחת, ז"א חרדי עם זקן עד הברכיים, סימונים, על רוחב השכונה, כובע בלי סוף, מה איתו? והוא באמת לומד תורה ומקיים מצוות הכל, אבל הוא נקרא פורק עול שמים, במה? בעבירה אחת, וכל שער עמו יודע שזה עבירה, כל שער עמו יודע שזה עבירה, עושה עבירה, נגיד הוא משחית את הזקן, יש אומרים שרק תער, יש אומרים בלי תער, יש אומרים אפילו במכונה, יש אומרים במשעי, כי באיסור הורדת הזקן יש בזה הרבה פוסקים, רש"י אומר דוקא בתער אבל יש שאומרים גם במכונה, כי מה אני משחית בתער מה אני משחית במכונה מה אני משחית במשעי, כי יש עוד דין, לא ילבש גבר שמלת אשה, ז"א לא יתקן גבר בתיקוני אשה, זה תיקון של אשה להוריד שערות מהפנים, אבל זה לא של גבר, למה הקב"ה נתן לגבר זקן ולנשים לא נתן זקן רק קטנטן, אבל לא נתן זקן, למה לא נתן? כי הוא רוצה שהוא יהיה עם זקן, וכתוב הדרת פנים זקן, והוא משחית, לא משנה במה, אז הוא עובר על לא ילבש גבר שמלת אשה, ולפי הרמב"ם בחוקות הגויים לא תלכו, ויש גם משום מראית העין, בקיצור לא פשוט, אבל בא נגיד שהוא עושה את זה איסור לכל הדעות, עושה לכל הדעות, ואז מה זה, אז הוא נקרא רב מרצה מסרחי, מסרחי, והוא נותן דרשות והכל ואין לו זקן, וכל שער בית עמו יודעים שלא מורידים את הזקן, והוא לא חושש לדאורייתא, אפילו אם תאמר שכדעת רש"י ככה אנחנו פוסקים נגיד, אבל יש דעות אחרות שאומרות אחרת אז זה חשש ספק דאורייתא, אז אתה צריך לגדל לפחות זקנקן, אבל גם זה הוא לא עושה. או שבן אדם אתם יודעים יש צובעים את השיער, אסור לצבוע את השיער, גברים אסור להם לצבוע את השיער. אסור לצבוע את השיער. כתוב ביורה דעה, אסור לצבוע שיער, אסור לתלוש שערות לבנות מתוך שחורות, או פה או פה או בגבות או, לא, אסור לגבר לתקן את עצמו בתיקוני םשל אשה. ונגיד שאדם עובר לא משנה איזה עבירה, אבל עבירה שידועה, כל שאר עמו יודעים, מותר להכלימו ולספר בגנותו, כך אמרו רבותינו, "ולא תונו איש את עמיתו", אז את מי אסור לצער? איש את עמיתו, מי זה עמיתו? עם שאיתו בתורה ובמצוות, התורה אומרת לא לצער ולא להונות את מי? מי שאיתך בתורה ובמצוות, אבל אם הוא פורק עול, אם הוא עובר על עבירה בפרהסיא. אתם יודעים מה אומר החפץ חיים על מי שמוריד את הזקן? מורד במלכות שמים, למה? כי אות המרי על פניו, בכל מקום הוא הולך ומראה אין לי זקן, הוא לא צריך להכריז, הוא הולך בריש גלי בלי זקן, מה זה? הוא אומר זה אות המרי. לפי דברי בנו של החפץ חיים הוא סבר החפץ חיים שיש מצוה לגדל זקן, ואדם יכול לעשות בחמישים שנה תשעים אלף מלאכים מהזקן, שילוו אותו כמליצי יושר. כי כל יום זה חמש לאוים, או חמש מצוות, תכפיל בחמישים שנה, למעלה מתשעים אלף מלאכים מכל מצוה נברא פרקליט מלאך, אלה ילוו אותך, במקום כאלה מלאכים שחורים משחור.

ואשר לא שת ליבו אל דבר ה', ואם יש אחד בכלל לא שם לב על מה שהקב"ה אומר ,מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו. זה הלכות לשון הרע, זה מותר, זה מצוה. ועוד אמרו ביומא פ"ו. מפרסמים את החנפים מפני חילול ה'. ז"א אלה שעושים עבירות מצוה לפרסם אותם, למה, יום אחד יקרה אותם פגע, יקרה להם אסון, כולם יגידו יו, הצדיק הזה איך הצדיק הזה נהרג בתאונת דרכים, מה זה, אם הצדיקים האלה קורה להם ככה וככה, אז מה, איפה הקב"ה. אומרת הגמרא לא, תפרסם אותם את החנפים האלה שבעיני הבריות הם צדיקים, אבל מעשיהם הם לא כאלה, תפרסם למה שאם יקרה אותם מקרה כולם ידעו על מה בא להם, שלא יגידו חלילה חילול ה' הקב"ה עושה דין בלא דין.

ורוב הימים אפילו שימו לב, מפרסמים את החנפים מפני חילול ה', אבל אם נכשל בחטא על דרך מקרה ורוב הימים דרכו להשתמר מעוונו, לא לגלות את חטאו. אלא מי שלא שת ליבו על דבר ה', אחד שלא אכפת לו, או אחד שמפורסם בעבירה אפילו אחת אבל באופן תדיר שבזה הוא לא מקיים. הרמב"ם אומר שאם אדם מגלח את זקנו, רק זה, הכל הוא מקיים בדקדוק, למד את כל הש"ס, יודע את כל המצוות, מקיים הכל, מחלק צדקות, נדיב, איש חסד, כל המעלות, אבל רק הוא משחית את זקנו, זה נקרא מומר לדבר אחד כמומר לכל התורה כולה. שאם יאמר אדם הכל כתב משה רבינו רק דבר זה לא, זה אפיקורס ואין לו חלק לעולם הבא. אם יאמר העבד לרבו הכל אני עושה הכל אני שומע חוץ מדבר זה, כבר פרק עול אדוניו מעליו. אז לכן יש עוד פירוש שהוא אומר, אל תהי עד חינם בעיניך להעיד עליו על עבירות אשר גם אתה חלית בהם כמוהו, לכן נקרא רעך, אתם שומעים? אל תהיה עד חינם ברעך, רגע רגע, אתה אומר עליו שהוא כזה ואתה מה? האם אתה חלית גם כן באותם חולאים שלו או לא? ידונו אותך ויענישו אותך, אפילו שהתוכחה שאתה אומר היא אמיתית, תקח בחשבון שיענישו אותך.

כתוב על יהוא שהוא השמיד את בית אחאב שעבדו עבודה זרה ובסוף דנו אותו כרוצח, אפילו שהיה מצוה להשמיד את בית אחאב עובדי עבודה זרה כי הוא בעצמו יהוא הניח עבודה זרה. עכשיו אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו, כי אע"פ שמצוה לפרסם את החוטאים בנפשותם ואת החנפים, אבל החוטא אם לאיש כמוהו רשעו ולבן אדם חטאותיו אין לפרסמו, כי אין כוונתו בגלותו מסתריו לטובה כי אם לשמוח לאיד. אם אתה בעצמך עובר את אותם עבירות איך אתה מפרסם אותו, זה סימן שאתה שמח לאיד. כי אם אתה לא רוצה שיהיה בו המום הזה למה לא תקנת את המום הזה בעצמך, אם אתה כל כך חרד על זה שהוא עושה כאלה דברים שהוא אסור, למה אתה לא מתוקן מהם, אז זה מבאר בירור גמור שאתה בעצם מחפש רק לפרסם את קלונו. ודבר שני, איך אתה לא בוש להזכיר על זולתך דופי המעשים ההם ואתה אוחז בהם, על זה נאמר בהושע א', "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא", הנה כי אע"פ שעשה יהוא מצוה בהכריתו בית אחאב נשא עוונו כי גם הוא היה רב פשע.

מה הדין עכשיו, אחד שהעיד יחידי על חברו בדבר עבירה, הרי אמרנו שהוא לא יעיד, אמרו רבותינו בפסחים י"ג, מלקים אותו מכת מרדות. זה אם הוא פרסם את מעשיו. אבל יכול לגלות הדבר בהצנע לרב שלו ולאיש סודו, בתנאי שידעו שהוא יודע כי יאמינו לדבריו כמו שני עדים, ואם יש שני עמו אז צריכים השופטים לשמוע את דבריהם כדי לייסר אתה חוטא בהצנע אבל לא ילבינו פניו ברבים, כמו שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", ז"א צריך לדון את הדבר כמו שצריך.

אנחנו מגיעים לסיום, ודע, כי בדברים שבין אדם לחברו כמו גזל ועושק ונזק וצער ובושת והונאת דברים, יכול לספר הדברים לבני אדם גם היחיד אשר יראה יגיד, כדי לעזור לאשר אשם לו, ולקנא האמת. מה אמרנו עכשיו, אם אתה יודע שפלוני גזל את אלמוני, או עשק אותו או עשה לו נזק, הוא חייב לשלם לו על זה, הוא חייב לשלם להחזיר לו את הגזלה, את העושק, את הנזק, או שהוא ציער אותו ובושת, צריך לשלם צער, צריך לשלם בושת, והונאת דברים, ציער אותו, כיון שהוא לא החזיר לו עדיין והוא מחזיק את הגזלה והעושק עדיין אצלו, יכול לספר את הדברים לבני אדם. גם היחיד אשר יראה אבל, לא משמועה, אשר יראה יגיד כדי לעזור לאשר אשם לו, לעזור לזה שמסכן, גזלו אותו והכל, ולקנא לאמת, כל זמן שההוא לא החזיר את הדברים שצריך. והנה אמרה התורה שיעיד אחד אחד בבית דין על תביעת ממון לחייב את הנתבע שבועה, אמנם יש להוכיח את האיש  תחילה. אבל כל זה שאמרנו שאתה יכול להוכיח ולספר ולהגיד, זה שהלכת קודם אליו ואמרת לו תחזיר לו, לא יפה, אני ראיתי שאתה עשקת אותו גזלת אותו ציערת אותו ביישת אותו, תחזיר לו מה שמגיע לו, תפייס אותו, תתחרט, לא רוצה, אתה מותר להגיד לפרסם את הכל כמו שאמרנו. עד כאן,

ויש עוד דבר אחד שחשוב לדעת, ועתה השתונן בכליותיך לעמוד על עיקר הדבר הזה, הקדמנו שמותר לספר בגנות החוטא על חמס אשר בכפיו, אם נודע הדבר כי לא עזב דרכו, כמו הגוזל והחומס והמזיק והמציק או המלבין פנים ומבאיש ומחפיר, והמספר לשון הרע ולא השיב את הגזלה ולא שילם את הנזק ולא ביקש פני חברו להעביר את עוונו, זה למדנו שמותר לספר בגנותו ובגנותם. אמנם המטיבים דרכם דבר ידברו בראשונה אל החוטא, אולי יוכלו הועיל בדרך תוכחה להשיבו מדרכו הרעה, ואם מאן ימאן אז יודיעו לרבים את דרכיו ומעלליו. ועתה כאשר יחפש אדם על מעשה חברו על דבר אשר הזיד על רעהו, ויספר מעשהו לבני אדם, ויגלה חובת החוטא, ויגנה מעשהו מטענות רבות, הנה יחשד המספר בזה ויתן אותו כמספר לשון הרע, כולם יחשבו מה אתה הולך לספר על אחרים, ויאמרו אמור, כי גם אמת היה הדבר היה ראוי קודם לגלות את אוזן החוטא במוסר בתחילה, ובגלל שהוא לא קידם לו תוכחות יחשדו אותו ויאמרו כי לא היה אומר את כל אלה הדברים בפני חברו, וכי הוא מחניף לו. כענין שנאמר "אך איש אל ירב ואל יוכח איש", פשוט הוא נהנה לדבר באשמת העם ובעוונותם ישמח ובקלונם יתכבד שלא בפניהם, ודומה לבעל לשון הרע ובו דבק מן האבק, ככה יאמרו האנשים.

ועוד יאמרו בני האדם, הדברים האלה אינם כנים, אתה בודה אותם מליבך, ואם לא למה לא גילה על עוונו בפניו ראשונה למה לא הלכת אליו לדבר איתו? על כן אמרו רבותינו, כל דבר אשר יאמר בפני בעליו אין בו לשון רע. ז"א אם אתה הולך ואומר קודם כל לאדם אני יודע שעשית כך וכך, חזןר בך ותעשה כך וכך, הוא לא יודע שהוא יכול להשפיע עליו, ילך לרב שלו, ילך למי שיכול להועיל לתקן אותו, זה לא יהיה בזה לשון הרע. רצונם לומר, כי אם הקדים תוכחת לחברו, תוכחת מגולה על מעשר ולא הקשיב על דבריו, אחרי כן יוכל להודיע לבני אדם אשמת האיש ורוע מוסרו ולא יחשד כי יחפוץ לתת דופי בחברו. דיברתי איתו, אמרתי לו, ישבתי איתו, הודה בפני ולא תיקן מעשיו. כל מה שתגיד עליו אין בזה שום גדר לשון הרע, הכל מאה אחוז, מצוה אתה מקיים ואין שום בעיה.

ויש עוד דבר אחד תקשיבו, אם המספר מוחזק לרבים, כולם מכירים אותו, כי לא ישא פני איש ואל אדם לא יכנה, יש בן אדם מספר מדבר על אנשים חזק בלי שום פחד ושום חשש, ולא מכנה מחליף שם או רומז או מה, הוא אומר ברור, אומר את השם של האיש, אומר את השם של הרב, אומר את השמות של הרבנים, לא משנה של מי, אומר, ואת כל אשר יאמר שלא בפני חברו אותו ידבר בפניו ולא יגור, לא פוחד מפני איש, ואדם הזה חוזק גם כן בתוך עמו אשר לא ידבר רק אמת, אחד שכל הזמן מדבר רק אמת, אין לחשוד אותו כשהוא מדבר על אשמת אדם לחברו שלא בפניו. אין לחשוד אותו. וכן זכרו רבותינו ז"ל את הדבר ואמרו בערכין ט"ו. אמר רבי יוסי, מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי, בחיים לא תתפוס אותי שאני אמרתי שהוא לא דבר אמת וחזרתי בו, כאילו אמרתי בפני מישהו משהו ואח"כ שהעמידו פנים אז אמרתי לא, לא אמרתי, לא מה לא הבנת אותי לא לא לא, מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי בו, רצונו לומר, לא אמרתי דבר על אדם שלא בפניו וכבשתי אותו בהיותי בפניו, ואח"כ החלפתי מילים. ועוד אמרו, כל דבר אשר יאמר בפני שלשה אין בו דרך לשון הרע, רצונו לומר כי ברבים היו עמו, שלשה זה כבר רבים, בעת שסיפר את הדברים אז ודאי שנודע הדבר כבר לחברו, וזה כאילו אמר את הדברים בפניו ולא צריך אפילו לחוש לדבר הזה שצריך להגיד דוקא בפניו.

זה תמצות של הדברים שהם הבסיס לכל הדיבורים שלנו יום יום. תצטרכו לשמוע את השיעור הזה עוד פעם בחזרה או ללמוד אותו מן הכתובים, זה בפרק שלישי  מסימן רי"ד עד רכ"ח, ושמה תדעו את הדברים מתי פותחים את הפה מתי לא, מתי זה מצוה מתי זה איסור, מתי נכנסים לגיהינום ומתי זוכים לגן עדן. לכן אמר שלמה המלך, מוו וחיים ביד הלשון. וכתוב אל תתן את פיך להחטיא את בשריך, אתה יכול לחטוא בפה וכל הגוף שלך יסבול, מחלות, צרות יסורים חבורות הכל.

אז לכן יהודים יקרים, תדעו, כל יום אתם מדברים, כל יום אתם מדברים ,כל יום אתם שומעים, אבל אתם לא יודעים מה מותר ומה אסור. עכשיו למדנו מה מותר ומה אסור. זה שערי תשובה של רבינו יונה רבו של הרמב"ן, זה ספר יסודי מאד בשביל שאדם ידע לחזור בתשובה. זה הצלה לכל החיים. לכן "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה", אם אתה רוצה להנצל, לא לאבד את העולם הבא בפה שלך, אז תדע לך דבר אחד, כדאי לך לשים סכין בתוך הפה שלך שתהיה תקועה שמה שלא תוכל לדבר אם בעל נפש אתה, עדיף שיהיה סכין בפה ולא שתתן ללשון שלך להשתחרר. דוד המלך אומר, אשמרה לפי מחסום, ראיתם כלב ששמים לו מחסום, עדיף שתלך עם מחסום עם פלסתר, אשמרה לפי מחסום. ומהשקט שאני רואה אני רואה שאתם בחרתם לשתוק. כן בבקשה תן ליהודי פה יש לו שאלה.

 

 

ש. כבוד הרב, שמחנו לשמוע שאתה הגעת לכאן, מכיון שלפני בערך ארבע שנים נפגשנו גם בסגנון מעמד כזה אני ואשתי ובקשתי ממך ברכה לזרע של קיימא, ברוך ה' הגענו לצד שהיום הילד כבר הגיע לגיל שלש וזה היום שלו לזמן חלקה, אז רצינו שהרב יעשה לו ברכה ויתן לו מה שנקרא.

 

הרב: רגע רגע רגע, אתה היהודי שביקש אחרי ארבע בנות שייוולד לו בן

 

ש. חמש בנות

 

הרב: חמש בנות, וברוך ה' הוא בא אחרי כן.

 

ש. כן.

 

הרב: ואתה תרמת גם סכום נכבד, נכון?

 

ש. ברוך ה'

 

הרב: כנגד החמש בנות, חמשת אלפים דולר. נו, אז על הבן כמה אתה משלם? כן בא נעשה לו חלקה.

ה' יזכה את שלו  יוסף בן יסמין שיהיה צדיק תלמיד חכם וירא שמים.

 

אמן.

 

הרב: כן בבקשה אבישי זאבי

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, אנחנו שמחים לראות אותך כאן

 

הרב: מארגן הערב

 

ש. לפני כשבעה חדשים בקשתי מכבוד הרב שימחל לי בעקבות הבחירות שהיו לפני כשנתיים וחצי שלא מחיתי מספיק בפני האנשים שדיברו לשון הרע על כבוד הרב, למרות שידעתי את האמת. וכבוד הרב הטיל עלי לארגן חמש הרצאות בכדי שהוא יוכל למחול, זה היה לפני שבעה חדשים.

 

הרב: אתה ארגנת חמש, מתוך החמש שלש פעמים אמרת שאתה מתחרט שתיים לא אמרת.

 

ש. אז עכשיו אני מתחרט על כולם

 

הרב: זה לא עוזר אתה צריך לארגן עוד שתי הרצאות.

 

ש. כבוד הרב,

 

הרב: זה היה ההסכם

 

ש. אני אשתדל בעזרת ה' לעשות בלי שום קשר אבל אנחנו עכשיו בסגירת מעגל, זה היה גם בגדרה, וגם עכשיו אנחנו נמצאים בגדרה, אז אני מבקש מכבוד הרב שימחל לי פה בפני כל הציבור, כי אני באמת מתחרט על הענין

 

הרב: איך אתה מחייך אבל כל פעם שאתה מתחרט, אני לא מבין,

 

ש. כבוד הרב, אני חושב שזו שעת רצון, יש פה מאות אנשים בלי קשר להמשך ההרצאות אני מבקש מחילה

 

הרב: אבישי בן?

 

ש. בן משה זאבי

 

הרב: ה' ימחל לך ואני אמחל לך ומחול לך ובעזרת ה' שתצליח להפיץ תורה ברבים, ושתגמור את הש"ס עוד פעם בעיון, ושיהיה לך בריאות שלמה ואיתנה, ושתרווה נחת מכל יוצאי חלציך, ויהיה לך שלום בית נאמן, ושלא תזוז ממני דקה.

 

ש. אמן אמן אמן. תודה רבה.

 

הרב: כן, מישהו הצביע שם, איפה הוא האצבע שלו, היה שמה מישהו. תן פה לגברת בינתיים.

 

 

ש. כבוד הרב ערב וב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני באתי לבקש מהרב ברכה לבן שלי, קוראים לו נהוראי חיים בן אביגיל שרה, הרב היה הנסדק שלו, ואני באתי לבקש, אני פעם שאלת אותי אם יש לי אמונת חכמים פשוטה, כן יש לי אמונת חכמים פשוטה, אז אני מבקשת שבזכות

 

הרב: את ממש מאמינה באמונה

 

ש. באמונת חכמים פשוטה. פשוטה פשוטה, באמת. אני לא נשואה

 

הרב: אז איך יש לך ילד?

 

ש. יש לי ילדים אבל

 

הרב: אז את צריכה לשים כיסוי ראש.

 

ש. אבל אני עם פאה

 

הרב: שמעת מה אמרתי, אמונת חכמים פשוטה.

 

ש. הילד שלי חולה במחלה

 

הרב: אני אברך לא בעיה, עכשיו את תשימי

 

ש. ואני רוצה נס

 

הרב: את הולכת עם זה תמיד, לא זה דוקא אבל תשימו. כן שימי. אמונת חכמים פשוטה

 

ש. אמונת חכמים פשוטה. נהוראי חיים בן אביגיל חיה

 

הרב: אני אגיד אבל קודם, קדימה קדימה. יופי, תברכי שהחיינו על הכלי.

 

ש. ברכת שהחיינו

 

הרב: אמן, אשרייך. עכשיו תגידי, נהוראי חיים בן אביגיל חיה יהיה בריא ושלם בבריאות שלמה ואיתנה,

 

ש. אמן אמן

 

הרב: יאריך ימים יהיה צדיק ותלמיד חכם

 

ש. אמן, שאני אזכה באמת להאהיב באמת את הקב"ה

 

הרב: בעזרת ה' תזכי לעשות סעודת הודיה לרפואתו.

 

ש. אמן אמן, תודה כבוד הרב.

 

הרב: תן פה ליהודי שורה שניה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אתה דיברת על יהוא, על אדם שנושא בלשון הרע שצריך באמת להזהר בזה. החפץ חיים מזהיר המון כמה צריך להזהר בזה, ואני רוצה באמת, כמה צורב לי בלב, ואני אמרתי להפגש עם הרב ולהגיד את זה, הרב מרצה המון, ונותן הרבה תודעה באמונה בלוגי, אבל גם הרב מוציא מפה קוציה שרבנים שאני כביכול עוסק בהם כמו הרב זמיר כהן, כמו הרב יצחק יוסף זכותו תגן עלי וזכותך תגן עלי גם, אני אין לי שום נגיעה לבחור צד כביכול, אבל רבינו בהרבה מקומות ראיתי כמה הוא שולל באמת, אני לא יודע כמה, נגיד למשל ראיתי איזה רב אמר איך הרב אמר בבחירות הקודמות, איך הרב יכול לבוא בהרצאה שלו ולצעוק לחזור באמונה ובסופו של דבר לדבר לשון הרע ולבוא ולדבר כמה ש"ס וכל אלה דפוקים ולהוציא עליהם והוא בעצמו בבית מדרש צועק הרב אמנון יצחק עצמו, כן אמנון וזה הבנת,י אבל איך אני בתור אדם שעוסק בתורת רבי יצחק, באמת הרב יוסף יצחק זכותו תגן עלי, ורבינו המון פעמים שולל את שמו, כאילו את המהות שלו כרב, ואני גם רואה את הרב זמיר כהן שבאמת הוא מקור זה וזה דברי אלקים חיים וזה מה שאני רואה מהצד, אני לא נכנס באמצע כי אני לא יכול להשרף, זה רבינו אמר בעצמו שאתה רואה מחלוקת של רבנים גדולים ואתה רואה מחלוקת של תלמידי חכמים לא נכנסים באמצע, ואני לא נכנס באמצע. עכשיו אני שואל את רבינו, איך לרב זמיר כהן שזכותו תגן עלי שבאמת בהמון מקומות שאני הרגשתי לא מתאים פה, ואני הרגשתי די חלאס רבון העולמים ואני שומע הרצאה שלו ומעודד, ואני רואה את הרב יצחק יוסף את ההלכות שלו, את ה ילקוט וליקט לנו קיצור שולחן ערוך וכדי שבאמת נלך על פי ההלכות האלה, ורבינו שולל את המהות של הרבנות שלו שהוא עבר כבר על פי התעודה, ולא משנה איך מגדירים רב, רב מבחינתי זה שהורה לי הלכה, זה שהורה לי דרך חיים, ועכשיו אתה לפני שניה אמרת עד כמה יהוא עם כל הצדקת דרך שלו בסופו של דבר ה' יתברך בא ואמר לו שמע, הצדקת דרך שלך מתאימה אבל אתה צריך להענש גם על זה. עכשיו אני רוצה לדעת רבינו

 

הרב: טוב, בלבלת הכל ולא הבנת כלום.

 

ש. אני לא הבנתי כלום בסדר.

 

הרב: עכשיו אני אסביר לך, קודם כל אתה לא ראית פה שכתוב בכלל אם כתב ספר קיצור הלכות או לא כתב קיצור שולחן הלכות, כתוב פה אם ראית אדם אפילו שהוא תלמיד חכם וירא שמים וראית את הבן אדם הזה עובר עבירה בסתר אתה צריך ללמד עליו זכות ואתה צריך כך וכך, אבל אם בן אדם עובר עבירה שהיא עבירה ידועה לכל, והוא חוזר עליה ונשאר ומתמיד בה ולא חוזר בו ממנה, מצוה לפרסמו לבזותו לקללו להבאישו וכו' וכו'. עכשיו, על הרב יצחק יוסף מעולם לא דיברתי, הפוך הלכתי לישיבה שלו כשבני למד שם ונתתי דרשות כבקשתו, כתב לי בספרו, חכה אני אסביר, אני אסביר שמעתי, שמעתי, אז מעולם זה לא היה, למרות שידעתי דברים לא טובים עליו  מעולם לא דיברתי עליו. מעולם לא דיברתי על אף אחד.

 

ש. לא אמרת יצחק יוסף?

 

הרב: יש לך סבלנות?

 

ש. לא אמרת זמירון?

 

הרב: יש לך סבלנות?

 

ש. יש לי סבלנות אבל

 

הרב: אין לך סבלנות

 

ש. חס ושלום, אני לא בא להדגיש אותם

 

הרב: אין לך סבלנות, אז אתה תקשיב עכשיו עד שאני אסיים כמו שהקשבתי לך עד שסיימת. אז קודם כל זה דבר אחד, לא דיברתי מעולם תסתכל שלשים שנה, שלשים וחמש שנה על אף אחד, כל זמן שלא דיבר עלי אדם מעולם לא דיברתי אפילו שידעתי למעט אולי מקרים על חילונים ואחרים שמותר אולי לכתחילה לדבר וכו'. עכשיו, מרגע שאני יצאתי נגד הזמרים הפסולים, בהוראת גדולי ישראל כולל אביו הרב עובדיה יוסף, ופרסמתי את הפסקים, הוא נשלח ע"י משה יוסף לתת דרשות כנגדי וגם אחיו דוד וכו' וכו', וגם אבוטבול החתן וכולם דיברו נגד ברדיו בהרצאות בכל מיני מקומות, ויש בידי הקלטה שלו שהוא דיבר באשקלון והודיע שהוא הולך לדבר בשיעור נגדי בשיעור באשקלון. בעלי תשובה שלי ששמעו את זה הלכו לשמה והקליטו את הנושא. ושמה הוא זלזל בי ואמר אמנון יצחק בא וממציא שזה וצריך לא לשמוע זמרים והכל ומה פתאום וזה חבל שהוא שובר דיסקים, שיביא לבני הישיבה שלי, חבל לזרוק אותם וכו' וכו'. אני באתי בשם 25 גדולי ישראל ביניהם הרב אלישיב הרב שטינמן הרב קניבסקי הרב שלום כהן, ורבנים נוספים 25, ואני אומר את דבר ה', והוא הולך וקורא לי אמנון יצחק, פתאום לצורך הזלזול בי בשביל שלא יקבלו את דברי ולא ישמעו למה שאני אמרתי. כשהייתי בהרצאה בלוד אמרתי יצחק יוסף, והיו שמה שניים שנשלחו על ידו, אז הם אמרו למה אתה קורא לו יצחק יוסף? אמרתי למה הוא קורא לי אמנון יצחק, אבא שלו כתב לי במכתבים הרה"ג אמנון יצחק, נשמה מיוחדת שירדה לעולם, ישראתו וטהרתו להחזיר יהודים לאביהם שבשמים, אבא שלו אמר עלי דברים ברכות לאין שיעור, הבאתי אותם בסרטונים ובכתובים, והוא עומד ומזלזל, אמנון יצחק. אתה יודע מה זה להגיד על בן אדם שנחשב בעיני רבים כמי שהחזיר אותם בתשובה, אתה אומר שהוא עשה אותך בן אדם, אני עשיתי מיליון, ומיליון האלה שומעים שבא אחד שנחשב חשוב כאילו ואומר אמנון יצחק, זה וזה וזה מה פתאום זמרים פסולים וכל הדברים האלה, מה אתה רוצה, לקעקע את כל מעשי כדי שלא יחזיקו ממני. מה אתה עושה, אתה עוקר תורה. אתה עוקר תורה, עוקר תורה צריך להיעקר. זה אחד. הזמירון שאתה אומר לא קראתי לו אף פעם אבל זה דוקא שם נחמד, אבל הזמיר אני קורא לו, יצא נגדי באצטדיון הראשון שנעשה על ידי ראובן פנחס שהביאו את ציון גולן שמחטיא את הרבים בתערובת נגד הפסק של הרב עובדיה וכולם, והוא ישב בלוין במוצ"ש ודיבר כנגדי סרה וכו' וכו', לא אמרתי שום דבר עדיין, אחר כך עוד היו כמה ביטויים ורמיזות וכל מיני דברים עד שכתב מכתב נגדי שאני קורח ועדתו, אסור לתרום לי כסף וצריכים להבדל ממני כי אני עדה רעה. זה כתב הזמיר הזה הקטן שאני רוממתי אותו בעיני הציבור אם אתה לא יודע. תשמע קלטת שלי מספר 75 שאני מקריא מתוך החוברת שלו ארבעה קטעים שאני לקחתי והפצתי עשרות אלפי חוברות שלו שהתפרסם, והוצאתי דיסקים על מה שאמרתי ככה במאות אלפים, ואח"כ הוצאתי עוד חוברת שלו שבמיוחד עשינו איתה רישום לש"ס עשרת אלפים תלמידים רשמנו, יש את הקלטת עכשיו באתר שופר רשמנו שהרב יצחק יסף אומר שהרב עובדיה יוסף מחזיק ממך מאד מאד ונתנו לי את האפשרות לרשום ורשמתי עשרת אלפים ילדים

 

ש. כבודו סיים?

 

הרב: לא מה פתאום. ואז

 

ש. אני אני מצטער, אני חייב לתקוע

 

הרב: אני אנתק אותך, אני אנתק אותך, אני אנתק אותך, אני אנתק אותך, אתה מוציא לעז אתה תקשיב, תקשיב, לי מותר לי שערי תשובה, לך אסור, לך אסור, רק לפי זה, אמרתי לך כי אני עושה על פי הכתוב, אתה לא עושה על י הכתוב, פה מותר לצאת נגד מי שעוקר תורה, הבנת? אפילו אם עבירה אחת הוא עושה, אתה לא שומע, אני מסביר עוד פעם, אם מישהו עושה עבירה מותר לכל אחד לצאת נגדו, לא הפוך, לכן כשיוצאים נגד מקיימים מצוה, לא, מקיימים מצוה תקשיב רגע,

 

ש. בדור שלנו שזה הדור שלו, אין שום זכות לאדם להוכיח את החבר שלו אם

 

הרב: אז בא אגלה לך סוד

 

ש. אנחנו בדור שלנו יכולים להוכיח? תוכיח לי שאתה יכול להוכיח.

 

הרב: בא אני אגיד לך סוד, בא בא, בא בא תקשיב, תקשיב, שש רגע רגע רגע, רגע, רגע, תקשיב, מה השם שלך?

 

ש. שמי טל

 

הרב: שמך טל, מה שאתה עושה כרגע אתה מוציא שם רע, העונש על זה חמור מאד, תקשיב, אתה עם הארץ לא למדת מימיך ספר למרות שאתה מחובר למי שאתה מחובר, רבי עקיבא אמר איני יודע אם יש מי שיכול להוכיח בדור, הוא לא אמר

 

ש. בדור שלו

 

הרב: הוא לא אמר שאין מי שיוכיח, אומר איני יודע אם יש מי שיוכיח, אתה רוצה לשמוע?

 

ש. כן

 

הרב: תקשיב, אין לא נפסקה מצות הוכחה, מצות הוכח תוכיח היא קיימת עד סוף הדורות, לא נעקרה שום מצוה, אלא האם יודע להוכיח או לא יכול להוכיח. אתה יודע מה ההוכחה אם יכול להוכיח? האם מישהו  יקשיב לו, אם הלכתי לדבר עם עם ישראל במשך 38 שנה ועשיתי מיליון בעלי תשובה זה אומר שזה יודע להוכיח. לא רק זה, גם בדורו של רבי עקיבא לא היה אחד כזה, הבנת? כן תודה רבה. תודה רבה.

כן, תן לו בבקשה את המיקרופון. אני רק מבטיח לך דבר אחד שתיענש עוד השבוע, זה הכל. בבקשה. עז פנים לגיהינום. דבר.

 

 

ש. שלום הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. אני רוצה להתנצל בפני הרב ולבקש סליחה, לפני 15 שנה אז בישיבה תיכונית ועשינו הצגה, עשינו איזה הצגה ובהצגה עצמה הייתי איזה דמות שהייתי צריך לשחק, ולא ידעתי איזה תנועה לעשות אותה וזה, וממש ביום האחרון של ההצגה שמעתי קלטת של הרב, קיבלתי השראה לא הכרתי שום מישהו שמדבר במבטא תימני כל כך, ובהצגה עצמה לא שההצגה היתה על הרב ולא שהיה לי כוונה חס ושלום, אבל לקחתי כאילו חיקוי, כי אני לא כזה טוב בחיקוי, אבל מאד השתמשתי בסגנון ובדיבור של הרב, ואני חייב כל כך הרבה לרב, גם שמעתי קלטות וגם הרבה זמן הפצתי קלטות, והשבוע פתאום נזכרתי שאפילו עלה על דעתי, ואני ממש מבקש סליחה מהרב, אני מאד מאד מתחרט על זה

 

הרב: השיחה לפחות מוקלטת? ההצגה שעשית היא מוקלטת?

 

ש. אני לא יודע

 

הרב: אין הקלטה או איזה צילום?

 

ש. יכול להיות שיש איפשהו

 

הרב: תביא לי שאני אצחק קצת

 

ש. אני אפילו לא זוכר

 

הרב: מחול לך מחול לך.

 

ש. הרב ממש תודה רבה.

 

הרב: כן, שאלה נוספת, הגברת פה באמצע.

 

 

ש. הרב, אני חלמתי את הרב ביום כ"ח באייר, אני מרגישה, אני גמרתי את הספר של הספר תנך שאמרת שהיינו בהרצאה

 

הרב: כל התנ"ך

 

ש. את כל התנ"ך והראו לי משהו ואני לא יכולה להגיד כאן, אני רוצה שתקרא את הדף

 

הרב: איפה הדף?

 

ש. אבל תחזיר לי את זה, אבל זה לא כל מה ש

 

הרב: בקיצור הנבתי. כן אז מה את רוצה לדעת? האם יש קשר בין מה שסיימת את התנ"ך למה שיש פה?

 

ש. כן כאילו

 

הרב: אין קשר.

 

ש. אין קשר?

 

הרב: אין שום קשר,

 

ש. אז אני חלמתי את הרב בכ"ח באייר, זה ענין של כח ואייר זה אני ה' רופאך ואני מאד לא מרגישה טוב, אני סובלת מהבלוטות התריס

 

הרב: נו בעזרת ה' עם כח להשפיע אז אנחנו נזכה אותך בברכה, מה שמך?

 

ש. ציונה בת זרת גם סוכר גילו לי עכשיו אז

 

הרב: רק עכשיו זה טוב, יש כאלה כבר מזמן , סכרת נעורים. השם שלך  ציונה בת זר, ה' יזכה אותך ברפואה שלמה, תאריכי ימים ושלא תחושי ולא תפחדי מחלומות.

 

ש. אמן. והרב, תברך לי את הילדים שבגלל שזכיתי לקראות את כל הספר אני רוצה להמשיך לקרוא

 

הרב: שהילדים שלך יזכו ללכת בדרך התורה והמצוות

 

ש. אמן ושיתחתנו גם

 

הרב: וה' יזכה אותם לזיווגים הגונים. אמיר בן נורית רפואה שלמה. גם הנכדים יתברכו בכלל הברכות בתורה במשנה ובגמרא. כן בבקשה.

 

 

ש. כבוד הרב, קוראים לי יניר, אני שמעתי דרשות שלך ויש לי בן שהוא איתך בקשר, קוראים לו נהוראי, והוא כבר מאז שדברת על הכשרויות חמישה חדשים כבר לא אוכל בשר ועוף, כל הבית, ושלחת אותו לישיבת

 

הרב: בדרום? ביד בנימין?

 

ש. לא לא לא גם לשם

 

הרב: כפר גנים?

 

ש. כן, כפר גנים, והוא מחכה לתשובה ממך

 

הרב: למה?

 

ש. הוא היה בישיבה והוא מצא חן בעיני הרב, הוא רצה לשאול אותך בדיוק על הענין של הכשרויות שם

 

הרב: לא לאכול

 

ש. בכפר גנים

 

הרב: בכפר של הגנים לא לאכול

 

ש. לא, הוא רוצה לשאול אותך, הוא מחכה לתשובה ממך אם להכנס לישיבה

 

הרב: בודאי, שלחתי אותו.

 

ש. נו זהו, טוב תודה. אני רוצה ברכה ליניב וסיגלית שלומי לבית

 

הרב: שכל הבית שלך ילך על אדני התורה. שאלה,

 

 

ש. תברך לי את המשפחה, אתה ילדים, תקוה

 

הרב: מה עם הכיסוי ראש שלך?

 

ש. אני משתדלת בשבתות

 

הרב: אני לא רואה שאת משתדלת. הנה קחי, תביא לה. מה לא לא,

 

ש. אני יעשה

 

הרב: אה אה

 

ש. אני אשים בבית

 

הרב: די, את כבר עוד מעט יהיה לך נינים, גמרנו .

 

ש. תברך לי את הילדים בבקשה

 

הרב: אבל תשימי כיסוי ראש זה לא יפה ככה

 

ש. אני לא יכולה

 

הרב: מה את הלא יכולה?

 

ש. קשה לי לעמוד לקחת עלי אחריות

 

הרב: איזה אחריות, את חייבת מאז שהתחתנת. מה זה את סבתא, סבתא הולכת בלי כיסוי ראש?

 

ש. הבעיה אם אני אקח את זה ואני לא אשים את זה, כבוד הרב, אני מכבדת אותך

 

הרב: לא הבנתי, אבל איך את יכולה להתפטר ממצוה

 

ש. בסדר, עם כל הכבוד אני מאד מעריכה את מה שאתה אומר, ואתה אדם מיוחד כבוד הרב

 

הרב: אשאל אותך שאלה, התורה זה שלי?

 

ש. התורה לא

 

הרב: הקב"ה שלך?

 

ש. של כולם

 

הרב: את שלו?

 

ש. כן אני שלו אבל

 

הרב: אבל אם הוא מבקש ממך שתשימי כסוי ראש ואם לא הוא אומר את עוברת עבירה נגדי הוא אומר, לא נגדי נגדו

 

ש. חס וחלילה

 

הרב: מותר לך?

 

ש. לא מותר אבל

 

הרב: איך את הולכת בלי כיסוי ראש כשאבא שלך בשמים דורש את זה בתוקף.

 

ש. קשה לי לעמוד

 

הרב: נגיד היית צעירה, נגיד, נגיד רצית שיראו את השערות שלך, היום אין מה לראות. תשימי כיסוי ראש ותזכי לכתר, כתר של תורה.

 

ש. אני רוצה להגיד מילה אחת בבקשה כבוד הרב

 

הרב: שתי מילים

 

ש. אני מוכנה לקחת עלי ביום שישי קבוע ולעשות השתדלות אם אני אוכל לעמוד בזה הלאה אני יעשה, את זה, ביום שישי.

 

הרב: אשאל אותך שאלה, כל יום את מתלבשת או בהשתדלות

 

ש. לא כל יום, פעם בשבוע

 

הרב: זה חלק מהלבוש. זה חלק מהלבוש.

 

ש. נכון, בזה אני קצת מדברת אליך בצורה נעימה שבעולם, כבוד הרב אני מכבדת כל מה שאתה אומר

 

הרב: גם אני גם אני גם אני

 

ש. קודם כל ה'

 

הרב: קודם ה', מה הוא אומר?

 

ש. אני מעריכה גם אותך

 

הרב: מה הוא אומר ה' שצריך לכסות את הראש

 

ש. נכון אבל

הרב: לא תצטרכי את הקוקו הזה עם כל ג'במבר

 

ש. בסדר, כל מה שאתה אומר אני מכבדת אבל אני מבקשת באמת קצת ככה תתחשב בי כבוד הרב

 

הרב: איך אני יכול להתחשב שאת תמשיכי לעשות עבירות?

 

ש. לא עבירות

 

הרב: זה נקרא להתחשב, את רוצה לעבור את הכביש ואני אשתוק, איך אני יכול?

 

ש. אני פשוט קשה לי לעמוד בזה

הרב: לא קשה, זה קל  מאד, תראי כמה זמן את מחזיקה

 

ש. כן אני מחזיקה בגלל שעוד לא החלטתי סופית

 

הרב: בואי נחליט גמרנו, תנו לה תמיכה, תנו לה תמיכה, נו,

 

ש. לא יכולה

 

הרב: מה את לא יכולה התחייבת

 

ש. לא יכולה

 

הרב: שתהיי בריאה את יודעת איזה הפתעה את באה עכשיו הביתה סבתא מכסה ראש צדיקה. ברגע נהיית צדיקה. ברגע.

 

ש. אני אומרת,

 

הרב: אל תגידי

 

ש. אז אני קשה לי, אני

 

הרב: תגידי לה', דברי איתו

 

ש. אני מדברת עם ה'

 

הרב: לא תגידי לו שקשה לך

 

ש. הוא שומע אותו

 

הרב: לא תגידי לו אבא קשה לי

 

ש. אבא קשה לי, אני מבקשת ממך שתתחשב בי

 

הרב: איך יתחשב, מה, מה, אבל מה את שונה מכל בנות ישראל

 

ש. בסדר, זה צריך לבוא מאליו, צריך לבן אדם להרגיש שהוא מסוגל יעשה השתדלות והוא יעמוד בזה.

 

הרב: ואם אני לא מרגיש שאני יכול לעשות שבת אז אני פטור משבת?

 

ש. לא

 

הרב: למה לא, למה את לא יכולה תשימי תראי איזה יופי.

 

ש. בסדר, אני לוקחת מטפחת

 

הרב: אבל שימי אני רוצה לראות את זה עלייך

 

ש. אני אשים אבל לא קבוע

 

הרב: כן כן קבוע קבוע. שווה לך הברכה שתקבלי. שווה לך הברכה. תנו לה מחיאות כפיים. כדאי לך הברכה. כדאי לך. כדאי לך, תן לה, תן לה, כדאי לה הברכה, שימי שימי

 

ש. אני אשים אבל לא באופן קבוע

 

הרב: לא קבוע, תמיד תמיד,

 

ש. לא כל יום

 

הרב: לא כל יום, כל יום וכל לילה, נו קדימה קדימה, יו איזה יופי. עכשיו אני נותן לך ברכה, תקשיבי,

 

ש. אני אכבד אותך

 

הרב: תקשיבי, אני נ ותן לך ברכה עכשיו, הברכה תחול רק בימים שאת שמה כיסוי ראש.

 

ש. זה התנאי

 

הרב: בטח איך שאת רוצה, תרצי אותה כל השבוע תשימי כל השבוע, תרצי אותה רק שישי תקבלי אותה רק יום שישי. איך שאת רוצה. את מי לברך?

 

ש. תברך אותי עכשיו

 

הרב: את מי לברך?

 

ש. תברך לי את הילדים, את שמעון רחלי שירה ואשרת, הילדים שלי היקרים

 

הרב: ה' יזכה את הילדים שלך

 

ש. הבת שלי הנכדה שלי אגם ולבת שלי

 

הרב: אגם צריך להחליף את השם

 

ש. השם לא טוב?

 

הרב: לא לא

 

ש. באמת? אז מה איזה שם לקרוא לה? להוסיף לה עוד שם?

 

הרב: הדסה בלי אגם, אגם זה צריכים לשחות שמה, זה לא שם. הדסה, הדסה. שם של אסתר הצדיקה

 

ש. והילדים הבנות אשרת רחלי והילה הילה ואשרת  ורחלי שלש בנות

 

הרב: זה בסדר זה עובר

 

ש. שמעון

 

הרב: שמעון מצויין. ה' יזכה את כל הבנים שלך והנכדים ואותך לבריאות שלמה ואיתנה,לתשובה שלמה,

 

ש. ולבת שלי שיהיה לה ילדים לבנות שלה

 

הרב: ויהיה זרע חי וקיים לצאצאייך והברכה תתקיים בימים שאת שמה את הכיסוי ראש.

 

ש. או שתהיה בריא הלה.

 

הרב: אמן אמן

 

ש. נעשה השתדלות

 

הרב: בסדר לפי ההשתדלות הברכה

 

ש. אנחנו אוהבים אותך כבוד הרב אתה אדם מיוחד, צדיק, ואוהבים אותך ותצליח בכל אשר תפנה אמן ואמן, בריאות טובה, אריכות ימים, חיים טובים פרנסה טובה לך ולמשפחתך, וכל מי שנמצא פה. אז זה אמן על הכל, אני אשתדל בהכל, אני אלך עם זה עד הבית נשים יום שישי

 

הרב: בעזרת ה' ואז הברכה תחול כל ימות השבוע.

 

ש. תודה, תודה רבה. מודה לך כבוד הרב, תהיה בריא.

 

הרב:תודה, תהיי בריאה. כן, הנה יש שמה בחור בסוף.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. בבחירות הקודמות בקשת הכרת הטוב, הכרת הטוב לבחור בכח להשפיע, ובבחירות האחרונות אמרת לא לבחור בכלל, ועוד הכרת הטוב שאנחנו מבקשים מכבוד הרב אם יוכל לברך את הבנים לחינוך

 

הרב: מה היתה ההקדמה לא הבנתי, לאיזה צורך היתה הקדמה

 

ש. משום הכרת הטוב שהבנים גדלים על דרך שהרב

 

הרב: לא הבנתי, אז אתה רוצה להגיד שאתה קיימת

 

ש. קיימתי

 

הרב: אה, קיימת את שתי הבקשות שלי, יפה, ועכשיו אתה רוצה ברכה בתמורה להכרת הטוב שהכרת טובה. יפה מאד, זה יפה מאד. כן, עכשיו את מי לברך?

 

ש. נחשון ויוסף בני עידן לחינוך שיזכו

 

הרב: יזכו לחינוך תורני ויראת שמים טהורה וללכת בדרך ישראל סבא.

 

אמן.

 

 

ש. כבוד הרב, אם אפשר ברכה מיוחדת ליפעת בת דינה וחזקיהו לזרע של קיימא

 

הרב: זרע חי וקיים מהרה שילמדו שעתיים וחצי כידוע,

 

ש. אמן אני אגיד להם.

 

הרב: כן, מי רצה פה הצביע, תן לו פה באמצע.

 

 

ש. הרב, זה קצר, כתבת שנה קריטית אני מבקש, מבקשים

 

הרב: אה, כל פעם יש לי אחד כזה ששם לב מה כתוב במודעות.

 

הרב: מנחת גלי גל, אז תשמע, המצב מסביבנו מפורסם, נכון? כל הגויים מסביב הישמעאלים הורגים אחד את השני, עכשיו דאעש פרסמו סרטים חדשים של סוגי הריגות חדשים, כל פעם ממציאים אכזריות חדשה. הם מתכוונים אבל בסוף להגיע לפה, המצב מסביבנו זה חבית נפץ שהתחילה כבר להתפוצץ, והריקושטים מתקרבים לגבול בצפון לפחות. הם לא מרגישים כרגע עדיין מסוגלים להתמודד מול ישראל, אבל הם משפרים עמדות מסביב, ומולנו אמר שר הבטחון יש לפחות 30 ארגונים פרועים שאין להם דת ואין להם דין ולא מעניין אותם שום דבר, הם יכולים לרצוח את המשפחות שלהם את הכל, אין להם שום בעיה.

החמס מתחמש מחדש, משתכלל, מתרבה והגיעו אליו כלים חדשים שעוד לא היו במערכה האחרונה, רוסיה מאיימת על ישראל שלא תעשה צעדים כאלה ואחרים חד צדדיים לפגוע ברבונות של סוריה וכו', גם לא באיראן, נותנת S300 וכו', המצרים קיבלו כבר שתי סוללת, עוד שתיים קיבלו בימים האחרונים, הסעודים מחומשים בגרעין, בקיצור מסביב מתחיל להיות לוהט, כולם אומרים שהטענה שכאילו כל אחד שומר על איזון ועל דרכי הגנה, אף אחד לא אוהב אותנו מסביב, עם ישראל במצב שהוא נמצא היום בזכויות שיש לו זה על גבול קצה הנס, וצריך להתחיל המצב שבו אנחנו נמצאים כבר להתפתח, כי אנחנו התחלנו כבר לחוש קצת טעם של גוג ומגוג, דיברנו על זה עשרות שנים והנה זה בפתחנו. כתוב שבגוג ומגוג ישמעאל יילחם בעשיו, באדום, זה היום ההכרזה של המדינה האסלאמית למחוק את הכופרים מן העולם, אז הם קודם כל פוגעים באלה שפגעו בנביא שלהם, הסונים והשיעים נלחמים, הורגים אחד את השני, והם הורגים את הנוצרים בדרך בכל מקום, את היהודים הם משאירים לאחרונה, וזה מתפתח, יש קואליציה מערבית כידוע לך שזה הנוצרים נגד המוסלמים, וזה כבר גלש, אתה רואה כמה עשרות אלפי לוחמים של דעש כבר כבשו חלקים נכבדים מסוריה, מעירק ומתימן, הם סימנו כבר בשחור באירופה הרבה מדינות שהם הולכים לכבוש, יש להם תאים בכל מקום, מתגייסים אליהם מכל המקומות ומכל המדינות, גם אנשים נאורים, אקדמאים וכו', והם הכריזו על ירושלים בירתם, לא החמאס, לא פלשתין, המדינה האסלאמית דעש הכריזו שירושלים זה בירתם, ז"א הם יבואו לפה בכל מקרה בזמן שיתאפשר להם לפי הבנתם.

צה"ל אפילו אם יהיה חזק ביותר זה לא יעזור לו כלום, כי בגוג ומגוג ברור לנו התסריט, הוא לא תלוי בביבי, לא בצה"ל לא באף אחד, התסריט הוא שאומות העולם יגיעו למצב של מלחמה כללית, מלחמת עולם אבל לא כמו במלחמת העולם הראשונה והשניה שרק חלק מהמדינות התחככו, אלא כל העולם יהיה נגד כל העולם, שני שליש מהעולם ימותו, שליש רק יישארו, ואחרי זה כולם יפנו להלחם בישראל. התוצאות הן קשות ביותר, אם אנחנו לא נזכה להחיש את הגאולה אפילו רגע אחד לפני שהיא תגיע לזמן שנקרא בעיתה, אז שנגיע למצב של בעיתה זה יהיה בחרון אף, במידת הדין הקשה, מעטים שישרדו. אם זה יהיה לפני זה יכול להיות ברחמים. עצה שיש לנו ממה שאומרת הגמרא, זה פשוט תורה וגמילות חסדים, מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים האדם הזה יכול להנצל. אז לכן אם אדם מקיים תורה ומצוות, לומד תורה ועושה חסדים, עושה שיעורי תורה, מחלק מזון, בגדים, עוזר לאנשים ומסייע בכל מה שהוא יכול, האדם הזה יהיה מובטח במלחמת גוג ומגוג. אז לכן זה המצב מסביבנו, הנפט נשפך ועכשיו מחכים מי ידליק את הגפרור. השנה הזאת היא רותחת יותר מכל השנים שעברו, אם תסתכל שנה שעברה כשהם רק התחילו דאעש היה מצב מסוכן מספיק שנכנס למלחמה בסביבה שלנו עם חיזבאללה וכו', היום זה הרבה יותר גרוע, כי אין לנו אפילו אויב אחד מוגדר. אם היה פעם חיזבאללה וחמאס ואיראן ועוד כמה מליציות קטנות, היום זה עשרות שכל אחת יש לה כח בפני עצמו וכל אחת לא שואלת את השניה, אתה רואה, דרך אגב אמרו לי בזמן שאנחנו פה בהרצאה כמה טילים נשלחו, אז לכן צריך לדעת, יש שמה חבר'ה של דעש גם בעזה שהם רוצים לכבוש את עזה והם נלחמים בחמאס והם מפירים כל הזמן את הסטטוס קוו הביניימי שיש כרגע כביכול והם משגרים בשביל לסכסך שתהיה מלחמה. עכשיו לא צריך הרבה משוגעים בזירה בשביל להדליק אותה. הרי אחד ששרף את עצמו באלג'יריה גרם לאביב הערבי שכל מי שנרצחים עד עכשיו זה בגלל אותו אחד ששרף את עצמו באלג'יריה, כל זה התפתח מאחד שהדליק את כל המזה"ת, ובינתיים הצליחו להרוג את מועמר קדאפי וכו' וכו', והעיפו את הנשיא התימני, ובמצרים עומד עכשיו לעמוד לגרדום סיסי ומובארק, כל השינויים האלה שהיו בגלל ערבי אחד ששרף את עצמו, וזה עורר את ההמונים לצאת להלחם במשטרים שלהם, אז אתה רואה, המזה"ת הוא מאד נפיץ וכל רגע זה יכול לקרות. כמו שאנחנו רואים המצב הוא לא טוב, הוא קריטי, ממש קריטי כזה לא יהיה מצב של אל חזור, זה לא, הרי לפעם האחרונה שזה היה מלחמה הכי ארוכה שזה היה מקום המדינה, חמישים יום, קראו לזה מבצע צוציק קטן, בשביל להקטין את הענין, אבל זה מלחמה שהשתמשו בו בכל הכלים ולא הצליחו מול אלף חמאסניקים. אז הכח שלנו הולך ומתדלדל, עכשיו מול אלף טילים ביום שזה מינימום, גם משרד הבטחון אומר היום את מה שאמרתי שנים, ושיכבשו את הגליל, ויבואו לשמה יחידות שלהם של החיזבאללה וכו', היום כולם מדברים ברור. כשאני אמרתי עוד לפני שחלמו שיש מנהרות בצפון, היום כולם  מודים שיש מנהרות בצפון רק לא יודעים איפה. אז ז"א המצב הוא נפיץ.  מתי ה' יחליט שיבוא המשוגע שיחליט, זה הוא יודע, אבל לפי מה שאנחנו רואים את הדבר השנה הזאת היא כבר קריטית, ז"א אין פה מצב שאתה יכול לדחות דברים כל כך הרבה זמן, אי אפשר. אתה רוא,ה אפילו הדרוזים התחילו לרצוח אתה מבין סורים, שזה התערבות עכשיו כבר בין ישראל לסוריה, וזה יכול להפתח ולהתגלגל עוד פעם, כל דבר קטן כזה אתה לא יודע מה ידליק פה את הכל. צה"ל כבר ערוך ומוכן במוכנות מלאה לתקוף בבת אחת עם מאות מטוסים נקודות ציון שמוכנות, הכל מוכן, רק צריך שתתן ההוראה אחרי מי שיבוא וידליק את הסביבה. אז צריכים להיות מוכנים. מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים זה מי שיינצל, וזה יתגלגל שבע שנים, שבע שנים תהיה מלחמת גוג ומגוג, אש בכל העולם, זה יהיה עם פצצות אטום, אי אפשר להרוג שני שליש מהעולם ארבע וחצי מיליארד בנשק קונבנציונאלי, אי אפשר, תראה הם כבר ארבע וחצי שנים נלחמים פה ונהרגו  מאות אלפים בסך הכל, כן, במרכאות, בסך הכל ארבע שנים עם כל הפצצות מהבוקר עד הערב עם חביות עם כימי עם הכל עם כל מה שקורה בסוריה מתו מאות אלפים בלבד, וכל יום מתים וכל יום מתים, זה רק בלבד, אז מתי תגמור מיליארד? וארבע וחצי  מיליארד, אי אפשר בנשק כזה, זה נקרא קונבנציונאלי עדיין, בשביל למחוק כל כך הרבה אנשים צריך את כלי המשחית שהוכנו מאז ומתמיד לאירוע הזה האקופוליטי של גוג ומגוג. הבנת? זהו.

 

 

ש. כבוד הרב

 

הרב: כן

 

ש. ההרצאה הזאת גם נעשתה לרפואתה של רחל בת צביה, יש פה שפחה גדולה שלה והם מוכנים לקחת על עצמם כל מיני דברים וגם אם הציבור יכול לקחת

 

הרב: אז בואו אני אגיד לכם, אני ממליץ בימים האלה שוב, כדי שאדם יצבור הרבה זכויות, שגברים יקבלו על עצמם דבר שהם לא האמינו שהם מסוגלים לעשות וניתן לעשות. העד הראשון שאפשר לעשות את מה שאי אפשר לעשות זה אבישי בעצמו מארגן ההרצאה, ללמוד שבעה דפים של גמרא ביום בגרסה זה לוקח שעה. היום שלח לי אס אם אס אחד מהתלמידים אמר לי, למדתי אתמול שלשים. שלשים דפים בגרסה, מה זה בגרסה? זה לקרוא מה שכתוב, בלי להתעמק עכשיו בלי כלום, נגלה ראשונה שנה ראשונה זה רק לקרוא. מה המעלה של זה? קודם כל על כל מילה שאתה מוציא מהפה אתה מקבל תרי"ג מצוות, דבר שני זה מאריך את ימיך, דבר שלישי התורה מגינה ומצילה בזמן שאתה עוסק ולא עוסק בה, ואין זכויות יותר מתלמוד תורה שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולם, זה אחד. כשתפטר אחרי 120 שנה מן העולם ילמדו אותך את כל התורה, אבל אם לא למדת את התלמוד בבלי, את הש"ס שזה תורה שבכתב תורה שבעל פה, ולמדת נגיד רק מסכת אחת, לנצח תשאר רק עם מסכת אחת. אם למדת רק פרק אחד באבות אז אתה תדע רק פרק אחד, ושמה יפתחו לך את כל התורה על כל סודותיה אם אתה למדת את הכל, וזה משימה שהיא נראית קשה אבל היא מאד קלה. זה רק לקרוא. שבעה דפים ביום שעה והזכויות לאין שיעור, לאין שיעור, זה 2700 וכמה דפים בלבד. נשים ילמדו את התנ"ך, לא יודעות את התנ"ך, לומדות רבע שעה כל יום, מתי שרוצות, רבע שעה מבראשית עד סוף התנ"ך 24 ספרים יש, זה לוקח מספר חדשים בלבד, כל יום רבע שעה ולומדות כל התנ"ך, ויש להן זכות על כל מילה ומיהל שמוציאות מפיהן והשכר הוא גדול מאד והאושר הוא אדיר כיון שמזהים ולומדים על דמויות ואישים בהיסטוריה היהודית ועל מצוות ועל מעשים כאלה ואחרים שמהם אפשר ללמוד לכל החיים. זה שכר גדול מאד, זה תורה וגמילות חסדים. אז אם אתם רוצים לרפואת גם גם, לרפואתכם לטובתכם להצלחתכם לכל דבר, וגם למי שנאמר פה כולל אלה שארגנו את ההרצאה, אז יש לכם הזדמנות. בהרצאה האחרונה שהייתי לפני יומיים לקחו שמה 18 בני אדם את הגמרא, מתוספו עוד אחרים אח"כ באס אם אס, ונשים עשרות נשים קיבלו ללמוד רבע שעה תנ"ך. אז אני אתחיל מהגברים, מי רוצה בעזרת ה' יתברך שיזכה לסיים את הש"ס שירים את היד, הנה יש פה אחד, שניים, שלשה ארבעה חמישה ששה שבעה שמונה תשעה עשרה אחד עשר שנים עשר, יפה בשניות הנה שלשה עשר, אתה גם? אתה לא הצבעת קודם? אתה לא הצבעת קודם? 14, יפה מאד, עוד מישהו שרוצה לקחת אני נותן ברכה מיוחדת לכל אלה שלומדים, הנה 15 יהודים שיסיימו את הש"ס וך שנה, עוד נער מתוק 16 יהודים שלוקחים ש,ס, נו נראה אם גדרה תהיה יותר. אם גדרה תהיה יותר, הנה 17, יפה, מי עוד? עוד אחד שיהיה 18 שיש לנו ברוך ה', הנה 19, יפה מאד, מי סוגר עשרים? הנה אסף יפה עשרים יהודים שלוקחים על עצמם סיום הש"ס זה הלך פה מהר וקל, ישתבח הבורא ויתעלה שמו. אז זה עשרים בינתיים, והנשים מי מוכנה רבע שעה ללמוד תנ"ך, זה לא קשה, יפה, שתיים שלש חמש שבע שמונה תשע עשר 11, 12, 13, 14, 15, 16, 27, 18, 19, 20, גם עשרים נשים. יש מי שיוסיף אני נותן ברכה.

מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, עוד? עוד אחת יפה, ועוד אחת 22, 23 יפה, 24 מצויין, מה גברים? אם אתה רוצה להיות אשה כן, אתה יכול בתוספת, אבל אתה צריך לדעת את הדינים והמצוות, אתה מחוייב בתלמוד תורה, נשים לא מחוייבות כמונו בתלמוד תורה, לכןתנ"ך בשבילן זה מצויין. אז ככה רבותי, שימו לב, מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את הבן, כן שמו? איתי בן רחל, ה' ירפא אותו ברפואה שלמה בכלל חולי עמו ישראל, ובכלל החולים שאתם רוצים ברפואתם, ובכלל אלה שרוצים זיווגים הגונים, ובכלל אלה שרוצים זרע חי וקיים, ובכלל אלה שרוצים לעבור דירה, ובכלל אלה שרוצים לגדול בתורה, ה' יזכה אותם מהרה, וגם מאור אשתר חי בן עדי שיצליח בניתוח בשיקגו ותצא ממנו המחלה ורחל בת צביה רפואת הגוף והנפש, ה' יזכה את כולם בבריאות שלמה ואיתנה וכל מילי דמיטב, ואלה שקיבלו על עצמם ללמוד את הש"ס ואת התנ"ך ה' יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים, ה' יתן לכם לסיים את זה בקלות, ה' יתן לכם לזכור את מה שאתם לומדים, הקב"ה יזכה אתכם להצליח בחינוך הילדים, בנכדים, בנינים, ויתן לכם פרנסה טובה, וימלא משאלות לבכם לטובה ויציל אתכם מכל מלחמה ופגע רע. כן.

 

 

ש. קודם כל אם יצא באמת אי נעימות פה שכביכול פגעתי ברב, אז באמת אני מתנצל מכל הלב, קודם כל.

 

הרב: קודם כל לא פגעת ביזית

 

ש. אז אם ביזיתי אני מתנצל מאד, סך הכל שבאתי לפה כי צורב לי ובאתי לשאול את הרב באמת אם זה לא נראה, כגאוה או כלשון הרע

 

הרב: קבעת, קבעת שזה גאוה, לא שאלת

 

ש. אז אני אומר אני באתי להתנצל על זה אם זה נראה כך ונשמע כך, אוקי

 

הרב: אתה לא התכוונת כך?

 

ש. לא התכוונתי כך, לא התכוונתי כך

 

הרב: אם לא התכוונת כך מחול לך.

 

ש. עכשיו אני באמת אני שאלתי את הרב

 

הרב: עזוב די, תשאר ככה.

 

ש. זהו סיימנו?

 

הרב: תשמע עכשיו את מה שעניתי לך וניסיתי לענות לך ולא שמעתי, ואז תבין בדיוק מה אמרתי ולמה

 

ש. אני רוצה להבין

 

הרב: אתה תשמע את מה ששאלת

 

ש. אני אשמע, אני רוצה להבין למה ששאלתי שאלות פרקטיות אפקטיביות פתאום צריך להתנצח לנתק לי כאילו אני בא להתסיס אותך חס ושלום.

 

הרב: בא

 

ש. למה צריך להעיף אותי החוצה, או תלמידים שלך סליחה צריך להעיף אותי בכח, בשום הרצאה לא הייתי שהעיפו אותי בכח בגלל ששאלתי שאלות שבאמת רציתי תשובה עליהם

 

הרב: שמעתי, תתן גם לדבר לפעמים

 

ש. עד עכשיו לא נתת לי לדבר בכלל, אתה דברת המון ובסוף הוצאת אותי החוצה, תלמידים שלך

 

הרב: אתה רואה מה אתה עושה עוד פעם, אתה מבטל את המחילה עכשיו עוד פעם, אני הוצאתי אותך? אני אמרתי שיוציאו אותך? אתה שמעת שאמרתי שיוציאו אותך? איך אתה אומר דבר כזה עוד פעם?

 

ש. הנה הוא הוא

 

הרב: הוא זה אני? הוא זה אני? כן. שאלה אחרונה רבותי, כן, תן לגברת פה ונסיים.

 

 

ש. לפני כמה חדשים אני החלפתי את השם מעדן לנועה, אז רציתי אם אפשר בבקשה שכבוד הרב יברך אותי להצלחה עם השם החדש

 

הרב: מי שברך אמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה הוא יברך את השם הטוב עדן בת?

 

ש. הייתי עדן עכשיו אני נועה בת אילנה

 

הרב: עדן בת אילנה הנקראת נועה בת אילנה, שתצליח במעשי ידיעה ויהיה לה כל טוב בריאות והצלחה.

 

ש. אמן תודה ואם אפשר עוד משהו קטן, שהרב יברך אותי שאני אזכור רבע שעה כל יום לקרוא בתורה כי אני שוכחת ואני רוצה לקחת על עצמי ואני

 

הרב: יש שעונים מזמזמים ואת יכולה לשים אותם על כל רבע שעה שיזמזמו, וזה יזכיר לך שצריך ללמוד רבע שעה.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: לילה טוב לכולם ברוכים תהיו.