נשר - נשר

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תפקיד שיתממן האם כל זה רחוק אלו

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח, השם עלינו ברחמה וירביע

הדברים שנאמר יהיו הערב לרפואת יוסף בן זוהרה, רפואה שלמה מהרה,

לזרע חי וקיים לאליהו בן אורה ומרליז בת ברוריה ולעילוי נשמת רחל בת פרחה,

הוריי האיכרים והרב חיים יעקבי בן חממה, מנוחתם עדן.

שלושה ספרים נפתחים בראש השנה

וכולם לעניין הרוחניות וסייעתה דשמיא בשבילה,

וכן מפורש בתוספות שגדר הדין דראש השנה הוא לעניין העולם הבא.

זאת אומרת, נכון שדנים את האדם

אם יחיה או ימות,

יחלה או יהיה בריא, יעשיר או יעני,

אבל כל השלושה ספרים נפתחים בראש השנה,

כמו שאומר הגאון רבי ישראל סלנטר,

לעניין הרוחניות וסייעתה דשמיא בשבילה.

זאת אומרת,

שכשדנים את האדם, דנים

האם לתת לו כלים בשביל הרוחניות בשנה הבאה? נגיד,

אם יודעים שהאדם ייתנו לו עושר והוא ישתמש בעושר לרוחניות,

אז אם הוא ראוי, ייתנו לו.

אם יראו שהוא יהיה בריא והוא ישתמש בזה לא לכדורגל,

אלא לרוחניות,

שיהיה לו כוח לעמול בתורה, ייתנו לו בריאות.

וכן, על זה הדרך לתת לו דברים בשביל רוחניות ויקבל גם סייעתה דשמיא בשביל זה.

הכוונה היא לעניין המדרגה הרוחנית,

שהמדרגה הרוחנית זה תוכן העולם הבא שלו.

הרי מה זה בן אדם?

בן אדם פה אוכל ולועס וישן כמו בהמה.

אבל מה זה האדם?

האדם זה מי אתה לגבי העולם הבא. מה אתה שייך לעולם הבא? במה אתה שייך?

מה המעלה שלך? מה השווי שלך? מה התוכן שלך?

מה אתה בתור אדם שווה לעולם הבא? לא הביאו אותך להיות בהמה.

בהמות יש מלא,

יותר גדולות ממך,

יותר גבוהות, יותר חזקות,

יותר כוח סוס.

אבל אתה לא באת בשביל זה. הגוף שלך זה רק בשביל לשמש

את הנשמה.

אז זאת אומרת,

המדרגה הרוחנית של האדם זה התוכן של העולם הבא שלו.

ובאמת, גם הגשמיות

הבאה אל האדם מצד הקדושה היא באה,

כשהשם משפיע עלינו שפע

של גשמיות, כגון פרנסה,

עשירות, בית,

כלים נעים, כל מה שצריך.

גשמיות, זה גם בא מצד הקדושה.

למה?

מפני הצורך אליה לרוחניות.

שוב פעם,

כל הכלים ניתנים לאדם לצורך הרוחניות.

וכמו שאמר וכתב הרמב״ם, זיכרונו לברכה, בפרק 90, הלקו תשובה.

ספר של צדיקים גמורים. כתוב שלושה ספרים נפתחים.

אחד זה ספרן של צדיקים גמורים.

היינו לאותם שבאים לראש השנה עם תשובתם.

זאת אומרת, אלה שבאים עם התשובה.

זאת אומרת,

מי שבא לראש השנה עם תשובה,

זהו הגדר של ספרי חיים.

ספרי מתים זה לרשעים הגמורים.

שלפי המצב שהם יצרו בבחירה שלהם,

הם לא שייכים לתשובה.

על פי משפט בית דין של מעלה,

הם לא שייכים לתשובה. לפי המצב שהם יצרו בבחירתם,

הם הנקראים רשעים גמורים ולמיתה.

הבינוניים,

זה אלה שמתחלפים והולכים מגדלות לקטנות,

ממצב של מציאות

למצב של דמיון.

זאת אומרת,

פעמים הם אוחזים במציאות, פעמים בדמיון.

לפעמים הם נזכרים שהמציאות זה לא מה שהדמיון מראה,

אבל לפעמים הדמיון מתגבר ואומר אולי אני אהיה ככה, אולי יהיה לי ככה ואני אעשה ככה וככה וככה, וככה עם דמיונות בקיצור.

המדומיינים האלה הם נקראים הבינונים,

שהם עוברים ממצבים של גדלות לקטנות,

ובשבילם יש עשרת ימי תשובה כדי שהם יכריעו את עצמם לטובה ויחליטו לצאת מהדמיונות ולהיות מציאותיים

ולתפוס את החיים ברצינות, להבין מה הכוונה,

מה התכלית.

אומנם גם רשע שנחשב כמת,

שהרי חכמים קוראים לרשעים מתים,

על פי הפסוק,

כי לא אחפוץ במות המת.

אומר השם אני לא אחפץ במותו של המת.

אם הוא מת כבר, מה שייך לחפוץ במותו הוא מת.

לא, מדובר ברשעים

שהם חיים,

רק הם נקראים מתים.

מה השם אומר,

אני לא חפץ במותו של הרשע שנקרא מת,

כי הוא מת ברוחניות.

אין לו רוחניות, אין פה אדם, יש פה בהמה, הוא רק אוכל ושותה ועובד וישן.

אין פה אדם.

יש פה בעל חי.

אז זה נקרא מת מבחינה רוחנית.

אמנם גם רשע שנחשב כמת,

גם לו יש גדר של גדלות וקטנות.

זה לא אומר שהוא אף פעם לא חושב דברים שהם ראויים טובים.

אך גדלותו במחשבה לבד.

אבל מה כן?

רשע יכול להצדיק ולומר, תשמע, זה נכון, זה האמת, תאמין לי,

גם אני הייתי רוצה וזה ופה ושם,

אבל הוא לא עושה כלום עם זה.

זאת אומרת, בשכל הוא יכול להשיג את הדברים.

במציאות, להוריד את זה למציאות,

לחיים, הוא לא יכול.

מתי תלמד כבר להוריד לי את זה?

אז זאת אומרת,

גם רשע נמצא במצב כזה של גדלות וקטנות,

אבל הגדלות שלו היא במחשבה בלבד.

לעומת זאת, קטנותו היא בלב.

קטנותו היא בלב. שם אין לו אחיזה בכלל.

שום דבר לא הופך למציאות.

הרצונות נמצאים בלב,

והרצונות שלו הם שליליים,

הם גשמיים,

הם חומריים.

הוא רודף אחרי העולם הזה רדיפה ממש.

רוצה עוד זה ועוד זה ועוד זה ועוד זה, אבל מהעולם הזה הוא רוצה.

אז אצלו,

מקום העולם הבא תופס בקושי מקום קטן,

קטן, קטן.

בבינוני,

אז זה לא כמו אצל הרשע.

אצל הרשע אמרנו, הגדלות אצלו זה בשכל והקטנות זה בלב.

אצל הבינוני המצב קצת יותר טוב,

שתיהם אצלו בלב,

משתיהם בשאיפה פנימית.

הוא גם רוצה עולם הזה, אבל הוא גם רוצה עולם הבא.

אבל עם רצון, עם רצון פנימי, לא שכלי רק לדבר על זה.

אלא שזה חולף אצלו זה אחר זה, פעם כך, פעם כך,

פעם בכו ופעם בכו, עד שהוא בוכה.

ההבחנה בזה היא פשוטה מאוד.

כי מי שיש בו סתירה פנימית,

כמו הבינוני,

הוא מרגיש בושה עמוקה מאוד.

זאת אומרת,

כשכל פעם מתחלפת לו הרצון,

בפנימיות,

כל זמן שמתחלף אצלו הרצון,

כל זמן שמתחלף אצלו הרצון,

כל זמן שמתחלף אצלו הרצון

אז הוא מרגיש בושה. למה? כי הוא יודע מה האמת.

הוא רוצה ללכת לבית הכנסת, הוא רצה ללכת לסליחות,

הוא רצה לעשות כמה פעולות, אבל זה חלף לו, חלף עבר,

חלף עם הגשם.

ואז מה קורה? יש לו בושה.

למה?

כשהוא פוגש מישהו או משהו הוא מרגיש בושה.

אין לו פנים להסתכל על האנשים שהולכים בדרך האמת.

הוא מרגיש בושה פנימית.

שהוא לא מסוגל, כמו שאומרים, להוציא לפועל את הרצונות

הפנימיים שלו.

אבל אצל הרשע אין אצלו את הבושה.

כי הסתירות אצלו, אמרנו, הן בחיצוניות, זה רק בשכל.

אז מזה לא מתבייש. הוא לא מתבייש.

ככה הרגיש אדם ברור על המדרגה שלו. אתה רוצה לדעת עכשיו אם אתה רשע או אתה בינוני?

אם יש לך כל פעם גלים של בושה על מעשיך ועל רצונותיך הטובים, שאתה לא מצליח להגשים אותם,

להפוך אותם למציאות, ואתה מתבייש,

אז אתה עדיין במצב הרבה יותר טוב מהרשע שאצלו הסתירות לא גורמות לבושה, כי אצלו זה הכל בשכל, כמו חלף עם הרוח.

הוא כמו שראה איזה סרט, טוב, היה התרגש רגע, ואמר לו, שלום, עכשיו יש סרט הבא.

ויש אדם שנדמה לו שהוא מתבייש,

נדמה לו שהוא מתבייש,

אבל אין זה אלא בשכלו שהוא מבין שצריך להתבייש,

אבל זה לא בושה פנימית אמיתית.

הוא מבין, תפסו אותו, כמו שאומרים, על משהו, אז הוא מתבייש, הוא מתבייש. שכלית,

שכלית הוא מתבייש.

אבל ידיעה בלי הרגשת הלב,

כאין וכאפס.

הכל זה מתחיל ונגמר בלב

רחמנא ליבא בעי

הקדוש ברוך הוא בוחן לבבות

בלב הכל נמצא, שמה זה הרצונות, שמה זה מקור המחשבות

רבות מחשבות בלב איש,

מפה יוצאים הרצונות,

השכל הוא יועץ,

הוא כמו עורך דין שממליץ

אבל אם אתה לא הורדת את הידיעה מפה

ויישבת אותה על הלב והפכת אותה למציאות מחייבת

אז שום דבר, מה שאמר לך השכל, היועץ,

לא יועיל לך כלום, שום דבר, הפוך, זה יקטרג עליך

יגידו לך בסוף, אמרנו לך?

למה לא עשית?

מה תגיד?

זאת אומרת, הכל תלוי בלב. אם הבושה היא מהלב אמיתי,

יש עוד סיכוי.

אם זה רק שכלי או שאתה חושב שזה אמיתי וזה לא אמיתי, זה לא יועיל כלום, שום דבר.

זה כאין וכאפס.

כאין וכאפס.

אתם ראיתם אנשים הולכים ללוויה?

ראיתם?

יש הרבה בוכים, שומעים את הבן מספיד את האבא או את הבת, לא משנה מה.

ואנשים מזילים דמעות, כי מה?

הם אומרים באמת זה כואב, אוי ואבוי, גם אבא שלי, אמא שלי,

או אם אמא שלי תמות, אבא שלי, יואו,

זה מצב לא, זה... ואדם רואה את אפסיותו של האדם והכל. הוא בוכה, זה... ומה אחרי זה?

וזה דבר, הוא חי, בועט, חביבי.

שכח.

כי זה היה דמעות של תנין,

זה מהשכל, זה לא אמיתי.

כי אם זה היה אמיתי,

ומה שאתה הבנת עכשיו, היית הופך את זה לאורח חיים,

תופס ברצינות את החיים,

מסתכל עכשיו עליהם אחרת,

מתחיל לדאוג לאחרית.

כי מה אמרו על הנפטר הזה?

מה אמרו עליו?

שהוא היה בן אדם טוב, הוא היה זה, אבל לא אמרו שהוא היה צדיק,

הוא היה תלמיד חכם, ורבים נושעו ממנו,

והוא עזר ככה ובנה ככה, בתי כנסת, בתי... מה אמרו עליו?

כמו השופרים הקודמים, בחור טוב ויפה, היה לו תסרוקת,

היה לו אוטו חדש, מה אומרים?

מה אומרים?

אבל אם בן אדם, וכמה באו בכלל הלוויה?

אתה יודע כמה היו? אוטובוס שלם.

אוטובוס שלם.

בושה. יש כאלה שאין להם אפילו מניין מסכנים להגיד קדיש. צריכים לחפש אנשים בבית קברות

כדי שיוכלו להגיד קדיש.

אבל גדולי ישראל שנפטרים, ראיתם? מאות אלפים, מאות אלפים באים ללוויה.

מאות אלפים, מאות אלפים.

וזה רק אלה שזכו להכיר או לדעת.

וגם, יש הרבה עסוקים שלא יכולים בעבודה,

משמרות, לא כולם יכולים להגיע.

אבל מכל מקום רואים את ההפרש, רואים את ההבדל. כשאדם נפטר, רואים בדיוק מה הוא היה שווה. כמה באו? כמה החזיקו ממנו?

כמה?

אז זה אומר מה אתה שווה. בסוף אתה תראה את זה, מה אתה שווה?

בעולם הזה לא העריכו אותך בגרוש.

סתם אמרו לך, אהלן, אהלן, אהלן. מה נשמע אהלן? זהו.

אהלן ורוח מני. יאללה, רוח.

אבל הערכה האמיתית זה שאתה תעריך את עצמך קודם. ברגע שתדע להעריך את עצמך,

יעריכו אותך גם אחרים.

אז זה מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה. תשמעו דבר מדהים.

זה לא יאומן כי סופר

לקרוא את זה ולא להאמין.

במדרש תנחומא בפרשת כי תישא כתוב רבי יהודן פתח

וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח ותיבש ידו ולא יכול להשיבה אליו.

ויען המלך ויאמר אל איש האלוהים

חל נא פני אדוני אלוהיך ויתפלל בעדי.

אז ירועם שולח את היד

לפגוע בנביא ויבש ידו.

למה? הוא בא להוכיח אותו.

יבש ידו.

ואז מה?

כשהיד שלו יבשה ככה ועומדת והוא לא יכול להחזיר אותה,

אז הוא פונה לאיש האלוהים

ואומר לו חל נא

פני אדוני אלוהיך ויתפלל בעדי

שני המוראים.

אחד אומר אלוהיך ולא אלוהיי.

שמעתם?

הוא מבקש תתפלל לאלוהים שלך שירפא אותי.

הוא לא אומר תתפלל לאלוהים שלי יש לך זכות יותר ממני כי אני רשע ותתפלל שהוא יחזיר לי את היד כמו שהייתה.

עומד

ומקריב לעבודה זרה וקורא אותו אלוהיי.

איך אפשר?

הוא יכול לקרוא לקדוש ברוך הוא אלוהיי?

הרי הוא עומד

ומקריב לעבודה זרה.

אף על פי כן.

ויחל איש האלוהים את פני אדוני בתא שוב יד המלך ותהי כבראשונה.

מה זה כבראשונה?

אם תכתוש את האוויל במכתש,

לא תסור מעליו איוולתו.

מה בראשונה עומד ומקריב לעבודה זרה?

אף בשנייה כן.

גם אחרי שהוא ריפא לו

את היד,

הוא חזר בתשובה?

לא.

חזר לעבוד עבודה זרה.

אם תכתוש את האוויל במכתש.

אתם יודעים מה זה מכתש, כן?

לא תסור ממנו איוולתו.

איך יכול להיות?

הכנסת נגיד טיפש לתוך

ההואון

ואתה נותן לו דקמה אחת בראש,

הוא צריך לצעוק ולהגיד די, די, די.

לא.

נותנים לו עוד אחד

ולא.

ולא שרה ממנו האיוולת והטיפשות.

מה המשל הזה אומר?

יש אחד טיפש,

אז הקדוש ברוך הוא נותן לו מכה.

צרה.

אז באותה שאלה הוא

שעה הוא מבקש את האלוקים, הולך לצדיקים, רבנים, תתפללו עליי, תעשו זה, זה, זה, זה. טוב,

נגיד, שעשו והושיעו אותו.

מה קורה אחר כך? חוזר עוד פעם לסורו, עוד פעם טיפש, נשאר טיפש.

מקבל עוד מכה.

ועוד פעם המסלול חוזר.

ועוד מכה, ועוד מכה, ועוד מכה, ועוד מכה.

ולא תסור ממנו איוולתו.

לא רק זה,

אלא בשעת המכה, יכול להיות שהוא צועק,

יכול להיות שהוא מתפלל.

כששר המכה הוא כמו פרעומר, אה,

בא הרווחה,

זהו, נגמר, הייתה מכת דם, נגמר זה.

מקבל צפרדע,

צועק.

שר המכה,

עוד פעם, כינים, אה,

עוד פעם, איזה אהבה, כמה מכות אתה צריך לקבל.

וככל שמרימים את ה...

לא, את החילי.

ככל שמרימים את החילי

בשביל לתת לו מכה יותר, הוא מבסוט עוד יותר. כלומר, אה, תראי כמה זמן היה שקט.

והוא לא מבין, זה בשביל לתת לו דק, מה יותר חזקה.

כזה טיפש, והוא עובר מכות אחרי מכות,

ולא,

לא משתנה.

אז ירבעם, אתם יודעים מי זה היה ירבעם?

ירבעם היה כזה גאון, כזה חכם,

שכל, כל תלמידי החכמים שהיו בדורו

היו כאזובי קיר לידו.

מגדלותו וחוכמתו בתורה. הוא אפילו הוכיח את שלמה המלך.

והוא זכה להיות מלך על עשרת השבטים.

ורק בגלל שהייתה לו גאווה שרוחה,

שהוא לא רצה שבבית המקדש, כשהוא יגיע

אז מלך מבית יהודה ישב והוא יעמוד,

כי אין ישיבה אלא למלכי בית יהודה,

והוא יצטרך לעמוד.

אז הוא אמר, מה יגידו שהוא מלך ואני עבד, שהוא עומד לידו.

אז בגלל זה, כאילו פדיחה,

יגידו,

אבל אתה מלך, כולם יודעים שאתה מלך, מי יכול להיכנס שם?

מי יכול לעמוד שם?

אבל מה לעשות שיש דין והלכה כזאת?

לא.

אז הוא העמיד עגלים שיעבדו עבודה זרה כל ישראל ולא יעלו לרגל ירושלים,

כדי שהוא לא יהיה במצב הזה ולא יראו את מלך יהודה, את רחבעם,

בנו של שלמה יושב על הכיסא והוא עומד.

לא יאומן כי יסופר.

מאיזה הר גבוה הוא ירד לבור עמוק.

ואחרי שמרפאים אותו,

והוא יודע מי עשה לו את זה,

הוא לא חוזר מדרכו.

כי הוא יצטרך לוותר על הגאווה.

הוא יצטרך לוותר על הגאווה, והוא לא מוכן.

והשם אומר לו, חזור בך.

חזור בך.

נחזר אחריו השם.

חזור בך. ואני ואתה ובן דוד

ובן ישי,

הכוונה לדוד,

אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן.

אז הוא שואל אותו, מי בראש?

מה זה מי בראש?

אמרתי אני ואתה

ובן ישי. אז מי קודם?

לא, הוא שואל גם על הקדוש ברוך הוא, מי בראש?

אתם שומעים מה זה?

מישהו יכול להאמין דבר כזה? כן, זה הבן אדם.

ככה אנחנו השם מרחם.

אם תכתוש אוויל במכתש

לא תסור ממנו יבלטו.

אז אחד מן האמוראים אומר שהרי יתבייש ירבעם

והרגיש את הסתירה שבין העבודה הזרה שלו

לאמירת אלוהי. איך אני אגיד אלוהי?

ואני עובד עבודה זרה.

אז לכן מהבושה הוא אומר חל פני אלוהיך.

למה הוא לא אומר אלוהי?

כי איך אני אגיד אלוהי?

אני אגיד אלוהי ואני עובד עבודה זרה?

אז הוא התבייש.

התבייש.

אבל לא הועילה לו הבושה,

כי מיד אחר כך המשיך להקריב לעבודה זרה.

מה הדוגמה הזאת עכשיו משרתת אותנו?

זו בושה על פי שכל,

של רשע בחיצוניות.

בושה.

אתה לא יכול להגיד אלוהי,

אפילו שאתה יודע שזה ככה.

למה? כי איך אני אגיד ואני עובד עבודה זרה?

אבל זו בושה חיצונית, זו בושה בשכל.

לכן היא לא השפיעה.

אם היא הייתה בלב אפשר שהיה חוזר בתשובה.

ואמר רבי ירוחמה לוי, זיכרונו לברכה,

דמיר, אם עבר אדם עבירה

ואחר כך

הולך

ועושה מצווה מיד.

ולא הרגיש בושה בליבו,

זה לאות על שפלות מדרגתו.

זה מורה על שפלות מדרגתו. אדם עושה עבירה ומיד הולך לעשות מצווה.

כי כאילו היה

פנימי קצת,

כאילו היה פנימי קצת,

דהיינו בפנימיות שלו,

היה עליו לבוש,

לבוא בתפילה או במצווה לפני הקדוש ברוך הוא, וזה עתה וכעיסו.

אני אגיד לכם, יש אנשים שבאים לבית כנסת,

נראים דתיים,

עם זקן,

אפילו מגבעת,

נכנסים לבית המדרש,

רואים ספרים יקרים בספרייה שאין להם בבית אפשרות לקנות, כל ספר עולה 200 שקל,

כמו מטיבתא.

וכתוב שאסור להוציא מבית המדרש,

והם לוקחים ספר בחשאי,

והולכים הביתה ללמוד איתו יום, יומיים, שלושה, ויש כאלה גם לא מחזירים.

איך גנב כמוך הולך ללמוד בספר

תורה

בתור גנב?

ספר גנוב.

אתה לומד בו תורה, הוא יהיה רצוי לפני הקדוש ברוך הוא?

השם שונא גזל בעולה.

אם אתה מביא עולה לבית המקדש לקדוש ברוך הוא שהיא מגזל,

אתה שנוא אצל הקדוש ברוך הוא.

גזלן.

כתוב, אדם כי יקריב מכם קרבן. למה כתוב אדם כי יקריב מכם?

למה לא כתוב איש כי יקריב מכם? למה אדם?

כמו שאדם הקריב קרבן

ולא מגזל, כי כל העולם היה שלו,

הוא לא גזל מאף אחד.

גם אתה, אם אתה כמו אדם

שהוא לא גזל,

אז אתה יכול להקריב.

בוצע אני עץ, ברך השם.

זאת אומרת, יש אנשים שהם אפילו לא מבינים מה הם עושים. הקדוש ברוך הוא, תקשיבו מה אומר רבנו ירוחם דמיר.

מה הוא אומר?

הוא אומר, אם אדם עבר עבירה ואחר כך הולך ועושה מצווה מיד,

ולא הרגיש בושה בליבו,

זה לאות על שפלות מדרגתו.

אדם שבעבירה עושה מצווה,

הקדוש ברוך הוא לא רוצה אתנן זונה בבית המקדש.

ואדם בעבירה עושה כאילו מצווה.

אדם, נגיד, גונב מפלוני ונותן צדקה לעני.

מה זה?

אמרנו פה שאם אדם עבירה מסוימת, שונה,

ואחריה הלך לעשות מצווה אחרת מיד,

ואין לו בושה,

זה מראה על שפלותו,

שפלות מדרגתו.

כאילו הוא היה פנימי,

בינוני אפילו, כמו שלמדנו,

אם היה פנימי קצת אפילו, היה עליו לבוש, לבוש, לבוא בתפילה או במצווה לפני הקדוש ברוך הוא, וזה רק עתה הכעיסו.

איך אנשים כאלה יבואו ביום הדין לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה כגנבים,

גונבים ספרי תורה בשביל ללמוד בהם?

יש בית מדרש.

תשב,

יש מזגנים, יש...

גנבים, גזלנים

כל התורה שלהם יזרקו להם אותה על הפנים

היא תהיה קטרוג עליהם

איזה אנשים טיפשים

זה אפילו אדם טיפש, פושע, לא עושה כזה דבר

אם רשע רוצה לחזור להיות בינוני הרי הוא לא יכול להיות צדיק ברגע הוא רוצה עכשיו להיות בינוני מה עושה?

עצה אחת לזה

להשיב אל ליבו הגדלות דמוחין שבמחשבתו אמרנו שיש לו לפעמים מחשבות טובות

אבל הן רק בשכל

אז הוא צריך לעבוד להוריד את זה עכשיו ללב

הוא צריך להוריד אותם ללב

סגולת כוח השבה אל הלב זה קניין לישראל בלבד רק ישראל מסוגלים לעשות כזה דבר

שמה שהם מסוגלים מה שהם מבינים בשכלם יכולים

להפוך את זה בתוך הלב למציאות לאורח חיים קבוע הנה

מיליון בעלי תשובה

שמעו דרשה שמעו דיסק שמעו קלטת ראו סרט חזרו בתשובה מה זה חזרו?

כל מה שהם שמעו פה

נפל לתוך הלב נתקע שמה וזהו

מאותו יום הוא הפך להיות איש אחר

זה נקרא השבה אל הלב

יש כאלה שמעו

ומתהלכים עם הסיפורים האלה יודעים שיש תשובה כן זה יבוא זה יהיה

לא עכשיו

זה שכלי רק

הם לא השיבו ללב לכן זה לא פעל עליהם מאומה

זה לא אומר שזה לא נמצא פה באיזשהו מקום

אבל זה בחינת רשע

הוא מתהלך עם הידיעה האמיתית וממשיך להרשיע

אבל אם הוא רוצה עכשיו

לצאת מזה

ובפרט עכשיו ערב ראש השנה

הוא רוצה לפחות להיות בינוני

שיוריד את הדברים מפה ללב וישיב אותם וזה מעלה שיש רק לישראל

אם תאמר מפני מה הגויים מתחייבים קליה ואנו קיימים

לפי שבשעה שבאים עליהם ייסורים

מבעטים בהם

ואין מזכירים את שמו של הקדוש ברוך הוא

אבל ישראל נכנעים ומתפללים

לפיכך

אמר להם הקדוש ברוך הוא הן מעמידות אתכם, הייסורים מעמידים את עם ישראל

יהודי הולך כל זמן שלא פגע בו פגע

הוא לא נזכר שיש אלוקים

ברגע שפגע בו פגע מייד הוא מחפש את אלוקים

מייד הוא מתחבר לבד עם אחרים

הוא עושה כל פעולה

והוא מבין שהמקום היחידי

ששם הוא יוכל לבשע זה רק דרך האלוקים

וזה נקרא נכנעים ומתפללים

זה גדר ההשבה אל הלב איך משיבים אל הלב

כשאתה נכנע

מסלק את כל מחשבות האוון מלבך

והוא אומר זהו אני לא אשיג את כל החלומות והדמיונות והשטויות זה רק מפיל אותי בבוץ כל פעם

וקודשים אותי כאוויל בתוך המכתש

ונמאס לי כבר לסבול ייסורים בחינם

אז הוא מתפלל מכניע את ליבו לפני השם

מכניס את הדברים הנכונים מכאן לכאן

ונותן להם שביתה במקום שזהו מעכשיו אני משתנה זהו לא תראה אותי יותר

ככה וככה ומעכשיו שומר שבת עושה מצוות עושה פה נגמר

ואז כל הידיעות החיצוניות הוא מהפך אותן למציאות

כשאדם משיב את האמת ללב

ומרגיש בסתירה שיש בו

אז הוא מתבייש באמת בכל ליבו

הרי הוא יוצר עכשיו מה?

הוא יוצר בנפשו מציאות חדשה

עכשיו דינו כדין תינוק שנולד

אין פה את הבן אדם של פעם

יש פה בן אדם חדש זה תחיית המתים אמיתית

אותו בן אדם קודם הוא היה קרוי אמרנו מת

הוא היה חי מהלך על שתיים נקרא מת

מת רוחנית

עכשיו הוא חזר בתשובה מה זה?

תחיית המתים

אין מת עכשיו יש חי

תחיית המתים

והנה

אפילו שהתשובה עכשיו שהוא עשה הרגע היא מציאות חדשה

אבל השורש של התשובה שהוא עשה עכשיו

זה במה שהיה בליבו בשעת גדלות דמוחין

באשר השיב אותה אל הלב

ומזה באה אחר כך הבושה

כשהוא יורד אל הקטנות

כי זה אשר נרשם בליבו בשעה של גדלות שהייתה לו

זה מה שיורד עימו גם בקטנות

ובזה הוא קם לתחיית התשובה

כמו שאמרו חכמים שיש עצם בחוט השדרה שנשארת באדם לאחר מותו וממנה מתחילה תחיית המתים

אז זאת אומרת אדם יכול ממצב של מת גמור שבשמיים הוא נקרא מת

מתייחסים אליו כמת

והוא רשע שצובר רק עוונות עוונות עוונות

יכול לצאת ברגע אחד

ולעשות לעצמו תחיית המתים

והוא נהיה אדם חדש

ואין עליו שום קטרוג

ולא ידונו אותו

והוא הפך להיות צדיק בן רגע

כל זה בהשבה אל הלב

ואמרו חכמים זיכרונם ורוכה ובואו תראו עד כמה המעלה של ישראל

כתוב בתנחום בפרשת כי תישא ב'

בואו ראה חיבתם של ישראל

שעבירותיהם מביאים לידי מעלות גדולות

אפילו עבירות של ישראל

מביאות למעלות גדולות

אתה מוצא כששלח יעקב את יוסף

אצל אחאב

לראות את שלום אחאב בצאן

הם ראו אותו ויאמרו איש אל אחיו לכו ונהרגהו הנה בעל החלומות על הזה

הם סבלו ממנו מרורים לשיטתם להבנתם שהוא הולך ומספר לאבא שלו מה קורה מה הם עושים

והוא בא עם חלומות שהוא יהיה מלך וזה נמאס להם כבר מכל זה שהוא כאילו חותר תחתם

ומוצא חן בעיני אביהם על חשבונם

וחשבו שהוא רודף אותם

אז לכן דנו אותו להריגה דין דין ישבו בבית דין ודנו כדין רודף

אז הם אמרו איש אל אחים לכו ונהרגהו

אמרו נאכל ונשתה

ואחר כך נהרגהו

אכלו ושתו

באו לברך

אמר להם יהודה

אנו מבקשים להרוג נפש

ונברך לאלוהינו?

מה?

איך אפשר כזה דבר? זה מה שלמדנו קודם שרבי ירוחמדימיר אמר מה אמר?

אתה עושה עבירה

ומיד אתה הולך לעשות מצווה אין לך שום בושה?

עכשיו עשית עבירה נגד הבורא

ועכשיו אתה עושה כאילו מצווה?

אז אומר יהודה אנחנו מבקשים להרוג נפש ונברך לאלוהינו?

אין אנו מברכים אלא מנאצים זה נקרא מנאץ את השם

מכעיס אותו

על זה נאמר הפסוק ובוצע ברך

ניעץ השם

אז מה הוא אמר להם עצה? לכו ונמכרנו לאישמעני

אז לא נהרוג אותו

נמכור ואם השם חושב שהוא לא בסדר כמו שאנחנו דנו

הוא יטפל בו

אבל אנחנו לא נשלח אליו יד

וישבו לאכול לחם

אמר רבי יהודה בר שלום

ישיבה אחת שישבו השבטים בעצה אחת למכור את יוסף

כילכלה את העולם שובע

שבע שנים משני רעבות

מהישיבה הזאת

שהם היו בעצה

להרוג אותו

ובסוף הם אמרו זה לא ראוי

כי זה בוצע ניעץ ברך השם

אז לכו ונמכרנו לישמעאלים מזה התגלגל שיוסף ירד למצרים

ואז הוא פתר את החלום לפרעה וככה הוא הציל את העולם

משבע שנים של רעב ומשבע שנים של שובע

זה היה מהישיבה שלהם

אם זה בזמן כלכלתם

ככה נגרם טובה לכל העולם

אז בשעה שהם יושבים ועושים מצוות לטובה

מה השפע שמורידים היהודים לעולם?

אנחנו שיושבים עכשיו

יום לפני ערב ראש השנה ומדברים דברי

אתם יודעים כמה שפע אנחנו מורידים לעולם?

אתם יודעים כמה אנשים עלולים לחזור בתשובה מזה?

כמה לימוד זכות על ישראל?

יש אנשים שיושבים צערנו עכשיו רואים את הטבלוויזיה.

יש במקומות גרועים יותר.

אז אם עבירותיהם

חלקלו והעמידו את העולם,

זכויותיהן על אחת כמה וכמה.

ואף כאן,

מי גרם לשבטים בפרשת שקלים?

מעשה העגל.

בגלל שעשו עגל

נהיה פרשת שקלים שכל אחד יביא עם מחצית השקל ויעשו משכן.

מהעגל יצא משכן.

אז אם חטאה גדולה שעשו גרמה למצווה ולזכות

מצוות שעושים,

על אחת כמה וכמה שכר יורד לעולם בזכות זה.

בואו ראה חיבתם של ישראל.

העניין של החיבה הזו שהזכרנו כבר קודם שחטאו היה מוכן בליבם המקור לתשובה.

מה היה המקור לתשובה?

זו הבושה שהיא מעכבת מפני החטא.

מה מונע את האדם מחטאים? הבושה.

למען תהיה יראתו על פניכם. מה זה יראתו על פניכם? זו הבושה.

מה מונע אדם לעבור עבירות? זו הבושה.

אם אדם לא היה מתבייש, היה הולך ברחוב, היה עושה עבירות?

שתסמרנה שערות ראשינו.

אבל מה עוצר אותו? הבושה.

זה הכול.

אז המקור לתשובה הוא הבושה שמעכבת בפני החטא.

זה גם גדר עבירות

נעשין לו כזכויות.

בבחינה תמימית ומחיה.

ומצמיח ישועה.

וכבר פירש רבנו ירוחם, זיכרונו לברכה,

שהצמחת ישועת התחייה היא על ידי המיתה עצמה.

כמו גרעין

שסמים בארץ הוא נרקב שלושה ימים,

ואחר כך הוא מצמיח צמח חדש.

אז תחיית המתים,

דווקא ממיתה היא מתחילה.

אם אדם מכניע את עצמו,

ממית את עצמו, את תאוותיו, את רצונותיו הלא טובים,

הוא מצמיח מזה את האדם החדש.

אז העוונות

הופכות להיות זכויות. תחיית המתים.

והנה על כל עבירה עלינו לדאוג הרבה.

בכל שכן על עבירה גדולה.

אבל יש דבר יותר גרוע מעבירה ועבירה גדולה.

אם אין לנו השבה אל הלב,

זה חסרון כזה גדול שיש לנו לדאוג פי כמה וכמה ממנו.

כי כל התיקון מכל העבירות תלוי בזה. ואם את זה אין לנו,

מה יועיל אפילו אם נעשה מצוות?

אם אין עקירה

של השורש הרע שמצמיח את כל העבירות,

אז אנחנו לא ניתקן לעולם.

כי זה,

מבטל מהאדם את שורש תיקונו,

אם הוא לא ישיב אל הלב.

נמצא שחצה אחת בידינו מהירה לראש השנה?

זה להשיב אל הלב עכשיו?

להתעורר?

להביא את עצמנו לידי מעשים ממש?

כי בלי זה אנחנו מקלקלים עוד יותר.

כי בזה שאנחנו לא מביאים את המחשבה שאנחנו יודעים שנכון לעשות את מה שאנחנו אומרים עכשיו,

זה נכון.

אם לא נביא את המחשבה לידי קיום בלב,

אנחנו מגבירים עלינו את יצר הרע,

עד שתינתן לו הרשות להסטין עלינו ולהסיט אותנו יותר.

כמו שהזהירו אותנו חכמים, הרועה סוטה בקלקולה יזהיר עצמו מן היין.

אדם צדיק הולך ברחוב,

שמע שתפסו אישה שסטתה מעל בעלה

ולוקחים אותה שם לשער ניקנור

לעשות לה את מה שעושים, פורעים את סערה וכו' וכו', כל התהליך.

משקים אותה מים המעוררים והיא עלולה למות,

אם היא באמת שתתה

והיא לא הודתה ולא כלום.

והוא רואה איזה צדיק הולך, מה זה נוגע אליו?

אם היא עשתה מעשים שלא יעשו, מה זה קשור אליו? אומרים לו לא, לא, לא, לא, לא.

תזיר עצמך מן היין.

מה הביא אותה לזה?

היא שתתה יין.

היא שתתה יין,

ופעם היה צריך לשתות יין בשביל לעבור עבירה, היום בלי יין. היום קודם עוברים עבירה, אחר כך שותים יין.

אבל היא שתתה, התבלבלה, בלבלו אותה, כמו שהיום שמים להם כל מיני סמים בתוך השתייה וכו',

והיא עשתה מעשה שלא יעשה.

אתה ראית את זה?

אם אתה לא מתפעל מזה שיין יכול לגרום לחטאים כאלה ואתה לא מפחד מזה,

אתה עלול להתאפס בזה. לכן תזיר את עצמך מן היין. תראה מה יין מסוגל לעשות.

אתם רואים מה זה השווה אל הלב?

שאם אדם ראה משהו שגרם למישהו משהו,

אוטומט זה צריך להשפיע עליו. אם זה לא השפיע עליו,

והוא לא השיב את זה ללב,

הוא ייגרם לו כעין זה.

יש אנשים, אתם רואים, לפעמים יש פקק, נכון?

פקק, פקק ארוך.

פתאום אתה רואה יואו תראה מה זה איזה מכונית הפוכה יואו מסכן מי יצא משם וזה

אחרי זה נוסעים מאה שמונים כרגיל

איפה השבה ללב?

ואחרי זה מה קורה?

יואו עוד פקק

מה עכשיו? זה ההוא שראה ואמר יואו איזה פקק היה

כי אדם לא משיב אל הלב אם אדם לא משיב אל הלב זה יכול רק להזיק לו

כי זה כבר לא מרגש אותו

הנה אנחנו מתחילים להתרגל לעריפת ראשים עוד מעט זה קטן עלינו

בהתחלה זעזוע אחר כך עוד אחד

אחר כך מתרגלים אה ראית? הורידו לאחד את הראש עוד פעם

ראיתי אחד בהרצאה אתמול עם חולצה כתומה, הזהרתי אותו, אל תלך יותר עם כתוב

למה יחמור אחד לידך עם שחור יכול להוריד לך את הראש?

כן, כי אנשים אוהבים דמויות

יש אנשים עכשיו רוצים להיות כמו ההוא שעומד עם הסכין וזה

יש מג'נונים מספיק בעולם

הרואה חולצה כתומה יסיר את חולצתו

אם כן,

מחשבת המוסר

כשאדם חושב על דבר מוסרי נכון

והוא לא יבצע את זה למעשה,

זה רק יגביר לו את הקלקול

וזה גם יגדיל את הקטרוג עליו, כי יצר הרע יגיד, אתה רואה?

הנה הוא ראה, הוא ידע,

הוא הבין,

הוא לא עושה,

הוא ממשיך,

והוא יבקש מהכזירות להרוג אותו, תהרוג אותו עד שהוא יקבל רשות להרוג אותו.

ההסתה של היצר והקטרוג של השטן זה היינו הך.

אתם יודעים מה אמרו חכמים?

מוטב לרשע שיישן בראש השנה

מאשר ילך בטל.

אם התוכנית שלך

לא להיות בתפילות,

לא כלום,

אתה רוצה להסתובב, לטייל, רק תעשה עבירות ביום הדין.

עדיף לך לישון.

אם אתה רשע כזה שלא הולך לבית הכנסת ולא כלום,

עדיף לך שתישן.

אל תצא ביום הדין ועוד תוסיף לך עוונות ותכעיס את בית דין של מעלה שיוציאו עליך פסק מיידי.

אם כן,

זה שלא עוסק להשיב את הדברים אל הלב

והוא רק מסתפק במחשבה והתפעלות חיצונית,

מי יודע אם תקנתו לא תהיה כלכלתו, חס ושלום.

לסיכום, כל תוכן ראש השנה

הוא להשיב אל הלב,

לקבל עלינו עול מלכות שמיים בלב,

שזה נקרא מלכויות.

זיכרונות

זה לבקש מהשם שלא טובת שארית הנימה האחרונה של זכות

שאפשר שתימצא לנו,

שהשם יזכור לנו את כל הדברים הטובים שעשינו.

אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא,

אבל לבקש הוא יזכור

רק את הזיכרונות הטובים, ואנחנו מעמיסים עבירות, מעמיסים...

מיסים זה סתירה מיני הווה אלא צריך באמת להתנקות ולבקש כיוון שהיה לנו מעט

מצוות השנה

אז שיזכור גם את אלה אבל אנחנו ניקינו את הלכלוך את הלכלוך ניקינו

ואת זה נשיג מידה כנגד מידה השם יזכור אותנו אם נזכור אותו

ואם אנחנו יום לפני לא זוכרים אותו איך אנחנו רוצים שהוא יזכור אותנו

ואם באותו יום אנחנו עדיין לא זוכרים אותו אז איך צועקים לו תזכור אותנו

זוכרנו לחיים

איך יזכור אותך לחיים

אם כל החיים שלך זה רק לעשות עבירות

אם נקבע בנו במציאות את שארית הרוחניות שזכינו לה שהיא לא תישכח מלבנו

ונשאף בלב לעלות במדרגות רוחניות

ונשמע את השופר ונתעורר פנימית בהתעוררות הלב

הרי שכל אלה שייכים

רק בהשבה אל הלב מלכויות, זיכרונות, שופרות

אי אפשר לבוא לפני השם בדמיונות של הבל

בלי נדר אני אשתדל שנה הבאה אני אשתדל בלי נדר, בלי נדר

זה דמיונות של הבל כמו שלפני שנתיים אמרת בלי נדר

ויודעים בדיוק מי אתה והבלי נדר כבר נסחב איתך 60 שנה בלי נדר

ועדיין אתה עוד בדמיונות

מה הסיכויים של הבן אדם

עכשיו אנשים חושבים אני חייב להכניס את זה קצת

שהנה אבל הוא הגיע לגיל 60 עם הדמיונות

כן אבל הוא לא יודע שהוא אכל בעולם את זה, את כל העולם הבא שלו, לא נשאר לו שם כלום, על הזכויות שלו שילמו לו כבר שהאריכו את ימיו עד גיל 60

ונתנו לו קצת תנאים כאלה ואחרים, דירה פה, שטח שם, זה היה קצת כסף, פה

ירושה אולי אפילו, כל מיני דברים, נתנו לו, נתנו לו, שילמו לו

אבל הוא אכל את בשרו בחייו

אבל כשהוא יצא מפה מה עיתו הוא הולך ישר לגיהינום,

זה שהשם נתן לו פה זה הפוך, זה מפחיד

בגלל שקיבלת אתה צריך לפחד

פרה שמפטמים אותה הרבה סימן שהיא הולכת לשחיטה

צריך להיזהר

אם רשע מקבל הרבה סימן שהוא אבוד

אם הקדוש ברוך הוא מדכא את הרשע סימן שהוא עוד אוהב אותו ואכפת לו ממנו ורוצה להחזיר אותו אליו

אז לכן בואו נבוא לפני הקדוש ברוך הוא בהכנעה

כי באמת אנחנו אין לנו עם מה לבוא לפניו להגיד

כמה אנחנו צדיקים ושלמים וכולי וכולי

אז צריך לבוא בהכנעה כמי שיודע באמת כמה הוא שווה

ובבושה עמוקה על כל המעשים שהוא ראה, צילם, תיעד והם עומדים לפניו עכשיו במשפט

ומתוך גילוי שורש המציאות הרוחנית בלב

שזה נקרא להשיב אל הלב את כל הדברים החיוביים הרוחניים

ולהחליט שמכאן ולהבא אנחנו עושים לעצמנו תחיית המתים

אז בעזרת השם נחתם לחיים טובים ולשלום אמן

למי שיש שאלות בבקשה

ברוך אתה אלוהינו,

אלוהינו מהלך העולם שהכל נהיו בדבורו

הוא יברך לי בין חברי עורי

ראשית קול חזק וברוך לרב הדברי תורה, דברי הברכה שהרב חיזק אותנו פה יום לפני יום הדין

נקווה שבעזרת השם זה ייתן הרבה פירות

ואני למעשה בעל תשובה מגיל 12

הייתי במשפחה חילונית וברוך השם זכיתי לגדול בעולם הישיבות

והקדוש ברוך הוא נתן לי כמה כישרונות,

אחד מהכישרונות זה מוזיקה

והתחלתי לפתח את זה רק

בגיל מאוד מאוחר כי רציתי קודם כל להיות עורך כולל, להקים משפחה, ילדים שיהיו בתלמידי תורה בישיבות

כדי שיהיו בדרך התורה ואחר כך להתחיל להתקדם ולפתח את הנושא הזה

לאחרונה הרב דיבר על נושא של

המוזיקה הכשרה

ועל חרם של הזמרים

ועל כל הדיסקים שיש לזרוק אותם לפח

ונוצר בעיה, הבעיה הייתה מה למכור להם אם ירצו אירועים

אחד רוצה חתונה, אחד רוצה בר מצווה אבל אי אפשר לשים שום דבר

אפשר

אז לא, כבוד הרב אני אמשיך כי למעשה זה אני יזמתי את הפתרון

דרך הרב לופט מבני ברק

אנחנו ניגשנו אליו ואמרנו לרב יש לנו פתרון

יזמנו את הנושא של המוזיקה הכשרה

דוגמה אני יכול לתת למשל קיר בטא, השיר הזה מאוד ידוע

הלחן שלו למעשה זה אברך מאלעד

השיר נוצר בידי זמר לא כשר לקחנו זמר שהוא כשר כגון שלמה כהן, הרצל איך ששרים

מאירועים של חתונות

ובשיר הזה אנחנו עושים את השמחה של החתונה או של הבר מצווה זה רק דוגמה של שיר אחד עכשיו כדי

לעצור דבר כזה צריך להיות אדם בעל רקע מוזיקלי של שלושים ארבעים שנה

שמכיר את כל הלחנים את כל הזמרים את כל השירים

ולפתח דבר כזה זה עבודה של חודשים

וברוך השם ישבנו על זה בכובד ראש שיר שיר לחן לחן

וביטחנו את זה

אך מה הבעיה?

הבעיה היא שאין מודעות בציבור

מכיוון שיותר ממליצים שם בבני ברק אצל הרב לופטן הנושא של אורגניסט וזמר

אבל זה יותר מתאים לסגנון אשכנזי בחורי ישיבות או בעלי תשובה שהם חוזרים והם אשכנזים אבל יש את הספרדים

הספרדים שרוצים גם לא רק שירים חסידיים גם שירים ספרדיים יש להם בעיה עם האורגניסטים האלה

אז לכן אנחנו פיתחנו מוזיקה קשורה לכל העדות גם חסידי וגם ספרדי

והיינו מצפים מכבוד הרב

שאולי הרב יותר איך אומרים יפרסם שיש פתרון

שיש תקליטן אחד בארץ למעשה אנחנו היחידים בארץ יש עוד אחד באשקלון

אבל אנחנו למעשה כמעט היחידים בארץ שיודעים לעשות את הדבר הזה וכבר עשינו ברוך השם שישה-שמונה חתונות

אבל משום מה זה הלך ודעך וירד לא יודע למה

והייתי מצפה אולי כבוד הרב שידע את הציבור שיש פתרון והנה פה הנציג של הפתרון נמצא פה ליד הרב

אז אני אודה לרב

ואם רק יוכל לפרסם אותה. אני לא מבין למה אתה אומר שיחיד אנחנו משתמשים בזמרים כשרים כמו יהודה חדד

בארז יחיאל

ויש להם כלידנים שיודעים רק שירים כשרים בלי שום בעיה מעבירים

ארבע שעות חמש שעות רצוף בלי הפסקה שרשראות הכל בלי שום שיר אחד פסול

בלי שום לחן פסול בלי שום שיר של זמר פסול

מהאנשים מבסוטים ספרדים אשכנזים ומערבבים הכל בלי שום בעיה אבל לא דיברתי על אורגניסט דיברתי על תקליטן

מה ההבדל בין תקליטן לזה? מה ההבדל? ההבדל הוא שאדם רוצה תקליטן הוא לא רוצה זמר מה אכפת לו מהמילה תקליטן הוא צריך מוזיקה אתה צריך מוזיקה אם יש מוזיקה והיא מקפיצה זה הכל מה אכפת להם אם אני עושה את זה דרך

תקליט

או דרך מציאות שהבן אדם עושה דרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינגרינג מה הבעיה?

מה צריך דווקא תקליטה?

יש אדם שהוא רוצה שהסגלון שלו... שמעתי אם הוא רוצה בבקשה אבל אני אומר לא צריך דווקא

לא אמרתי הרב דווקא רק אם אפשר להמליץ שאם אדם רוצה דווקא את זה

אז אפשר להגיד לו שיש פתרון קשן יש אחד כזה שירות כן אבל זה צריך לשמוע אני צריך לשמוע את כל הדברים בשביל לראות

אם הרב לופט ציין אצלו בן אבק ואישר אותנו אז... אני לא יודע שזה ככה מאיפה אני יודע שזה ככה?

אני צריך לשמוע את הרב לופט מה הוא עבר מה הוא אישר אם הוא חתם על הדיסקים האלה יש לך חתימות על הדיסקים?

אין לך

אם הוא חתם הוא בדרך כלל חותם על הדיסק אם הוא חתם על הדיסק

אז הוא שמע את כל המוזיקה מתחילה ועד סוף העיר תיארות תיקנו אישר נתן חתימה

אבל אם הוא לא נותן חתימה אז זה אומר שזה עדיין לא כשר בעינם

יש לנו רצון טוב לא אמרתי שלא, אני שמח גם על כל דבר טוב

אבל בשביל להגיד

בפה מלא צריך לדעת אני מכיר את יהודה חדד שומע אותו

הוא תלמיד שלי ברוך השם

הוא יהודי שעובד אצלי הבן אדם הזה הוא על הכיפקפאק אנחנו מכירים ארז יחיאל עומד בתנאים

בכל הזה נפלא עושים שמחות יפה אבל אלה אני מכיר

ואני גם אמרתי שאם יודיעו לי שהם זייפו אני אצא נגדם

זאת אומרת

הם נשמרים וברוך השם בינתיים הם על הכיפקפאק כבר כמה שנים על הכיפקפאק

אם אתה תעמוד בחתימה של הרב לופט על הדיסקים שאתה משמיע

הוא רק אלה תמיד וכולי למה לא בשמחה נגיד שיש עוד יהודי עוד שני יהודים עוד ארבעה למה לא מה המוזיקה שלי לא שלי

אנשים רוצים לשמוח בשמחות של מצווה בשמחה זה מצווה לשמח בשמחה של מצווה אבל

לא בשמחה של הוללות

או בשמחה שאין לה בסיס

ולשמחה מה זו עושה

אפשר לשבת גם עם הרב עצמו

לקבל אישור מהרב עצמו? אני לא מאשר אני יש הרב לופט ברוך השם ועד הנגינה היהודית

הוא לקח עצמו את הפרויקט אני לא לוקח מאחרים את העבודת קודש שלו עשרות שנים

הוא מתמחה במוזיקה הוא בא מהתחום הוא יודע גם

איזה מוזיקה תהיה מותרת בכלל גם אם תחבר מוזיקה לבד הוא יגיד לך זה לא טוב זה כן טוב

זה השורשים שלה לא טובים זה השורשים

שלה כן טובים זאת אומרת שאנחנו צריכים לקבל את החתימה של הרב לופט ואז הרב לופט יעביר לכבוד הרב את ה... בשמחה בשמחה בשמחה בשמחה כמו שהכנסנו רשימה של הזמרים הכשרים אצלנו באתר נכניס גם אותך למה לא על העיני ועל הרסל תודה רבה לכבוד הרב תהיה בריא

כן

שאלה

למי שיש

המלאך הגואל אותי, זה ארז יחיא

אותי מכל רע

שאלה?

אין שאלות?

אני יכול ללכת?

אין שאלות

אז אני מאחל לכל הציבור בעזרת השם יתברך כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים עם תשובה אמיתית עם השבה ללב עם תחיית המתים עם התואר צדיק ולא רשע אמן ואמן

תודה רבה לכם