צפת - צפת

צפת 2-7-14

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

"ותאמר האתון אל בלעם הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מאודך עד היום הזה, ההסכן הסכנתי לעשות לך כה, ויאמר לא". יש להתעורר בהערה נוראה שמעולם לא ירדנו לעמקם של דברים עד כמה הם מגיעים. שאול המלך כשנצטווה בה' ע"י שמואל הנביא, "ועתה שמע לקול דברי ה' לך והכית את עמלק והחרמת ולא תחמול עליו והמת מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" כתוב "ויבוא שאול וירב בנער", ובגמרא אמרו, אמר רבי מאני על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול לך והכית את עמלק, אמר ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה, ואם אדם חטא בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו?

מה כתוב כאן, שאול המלך נצטווה להחרים את עמלק ולהרוג אותם מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור, לא תחיה כל נשמה ממש. מה עושה שאול? "ויבוא שאול וירב בנחל" הוא עשה קל וחומר, אמר אם מצאו חלל מחוץ לעיר, והחלל הוא קרוב לעיר, אז מתאספים הזקנים ומביאים עגלה ערופה שיהיה כפרה על מה שנעשה, ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה. אז על חשש על נשמה אחת שנמצאה חלל, על נפש אחת אמרה התורה ועגלה ערופה, אז כל הנפשות האלה שאני מתבקש להרוג, על אחת כמה וכמה. ואם אדם חטא מה בהמה חטאה, ז"א לא ראוי להרוג את כולם, ואם האדם חטא מה בהמה חטאה, אז לכאורה אפשר להשאיר את הבהמות, ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו, ככה הוא עשה קל וחומר. וזאת היתה דרשה של קל וחומר באחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם, ופלפול נפלא דן שאול בזו הסוגיה, ועל פי הדרשה הזו שפסק עשה מה שעשה. וכן אמר שאול בפירוש, כשבא אליו שמואל בשם ה' אחרי שהחלים אותו הקב"ה את שמואל, על מה שעשה שאול כשילך להוכיח אותו, אז כשבא אליו שמואל "ויבוא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול, ברוך אתה לה' הקימותי את דבר ה'". ישר שאול אומר, אני קיימתי את דברי ה', במלואם. ז"א הוא בטוח שהלימוד שהוא עשה והוא לא קיים בעצם את מה שה' אמר אבל הוא קיים, כי הוא דרש קל וחומר. וגם אחרי שמוכיח אותו שמואל ואומר לו, ומה קול הצאן הזה באזני ולמה לא שמעת בקול ה', ותעש הרע בעיני ה'" השיב לו שאול, "אשר שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר שלחני ה'," מה פירוש, אני קיימתי את הכל במאה אחוז. הנה לפי דעתו של שאול, לא היה לו שום ספק כי ודאי עשה הכל על פי הדין ועל פי ההלכה, ואז אומר לו שמואל הנביא, "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'" אתה חושב שהקב"ה חפץ בעולות ובזבחים שאתה משאיר לו את הבקר והצאן בשביל לזבוח לה', אתה חושב שזה חשוב ושקול אצל הקב"ה כמו לשמוע לו, לשמוע בדיוק למה שהוא אומר, "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה', הנה שמוע מזבח טוב", תבין, לשמוע בקול ה' זה לאין ערוך טוב יותר מזבח טוב שתביא, לקב"ה לא חסר בשר, הוא לא צריך בשר, הוא צריך שישמעו למה שהוא אומר, "הנה שמוע מזבח טוב" להקשיב מחלב אילים, במקום שתביא לו כבשים מפוטמים בריאים שמנים, תקשיב למה שהקב"ה אומר. כי חטאת קסם מרי ואוון וטרפים אפצר, כי חטאת קסם - כמו שיש החטא של קוסמים ומאוננים שהם לא שומעים בקול ה', ככה זה המרי, מי שממרה את פי ה' ולא עושה בדיוק את ציוויו, זה בדיוק אותו דבר. אתה רדפת אחרי הקוסמים ואחרי הידעונים, ואתה בעצמך עושה בדיוק כמותם, כי חטאת קסם - החטא של הקסמים הוא כמו המרי שלך, שאתה ממרה את פי ה'. ואוון וטרפים הפצר, כמו העבודה זרה שהיא מכחישה ואין בה ממש והיא היפך מרצון ה', ככה הפצר - מה שאתה מפציר ומוסיף דברים מעצמך ומנסה להסביר גם את עצמך, כל הדברים האלה הם כמו אוון וטרפים, תוכחת חזקה שאין כדוגמתה שמוכיח שמואל את שאול המלך שהיה צדיק גדול והיה בטוח במאה אחוז שהוא קיים את הדין וההלכה והקל וחומר שהוא דן בשלש עשרה מידות של התורה היה אמיתי לאמיתה של תורה, ככה הוא בטוח, והוא אומר שמעתי בקול ה'.

והרד"ק אומר פירוש נורא ואיום, ואומר כמו שחטא קסם הוא חטאה גדולה כי הוא מסיר את בטחונו מהקב"ה ונותן בטחונו בקסם, ואומר, כי אין בידו להיטיב ולהרע לפיכך לא יירא ממנו לעבור על מצוותו והרי הוא כעובד עבודת אלילים, ובטרפים גם כן שהוא חטאת גדולה, כן הוא חטאת גדולה הפצר, מי שעובר על רצון המצווה אותו כמו שפירשנו. אומר הרד"ק, חטא של קסם הוא חטאה גדולה, אדם שחוטא בקסמים הולך לשאול בקוסמים, אדם כזה הוא מסיר את הבטחון  מהקב"ה והולך ובוטח בקסמים שיועילו אותו, ואומר כי אין בידו של הקב"ה להיטיב או להרע, לכן הוא הולך לקסמים, ולכן הוא לא ירא גם לעבור על מצוותו כי הוא לא יכול גם להעניש אותו, והרי הוא כעובד אלילים. ועל אותה בחינה מאשים שמואל הנביא את שאול המלך ואומר לו, חטאת קסם מרי, המרי - מי שממרה את פיו של הקב"ה זה בדיוק כמו החטאת הזאת שמתאר הרד"ק. וכן אוון וטרפים, והדברים מבהילים מאד, כי איך זה אף יתכן לומר ולדמות כשלון של שאול המלך לחטאת קסם ואוון וטרפים, שאול המלך שאמרו עליו חכמים ז"ל "בן שנה שאול במלכו", אמר רב הונא, כבן שנה שלא טעם טעם חטא. אין לנו מושג בחטא של שאול המלך שהיה בחיר ה', כל חטאו לא היה כי אם איזו טעות, איזה טעות בדבר משנה או בשיקול הדעת, ולולא היה לנו בזהד בר ה' ואת דברי לא הקים, לא היינו יודעים באמת איך לפסוק את ההלכה, האם כשמואל או כשאול, כי הלא היה זה פשוט מחלוקת בדעת דברי ה', ועל חטא כזה של טעות של שאול בחיר ה', שטעה בדבר הלכה, כבר קראו הכתוב "חטאת קסם אוון וטרפים" שמורה פי האל, ממרה את פיו ואינו עושה מה שציווהו, הרי הוא כופר בו ומסיר בטחונו ממנו ואומר כי אין בידו להיטיב ולהרע, ולפיכך לא יירא ממנו לעבור על מצוותו והרי הוא כעובד עבודה זרה כדברי הרד"ק. לא יאומן כי יסופר.

ביקורת חריפה כזאת על מעשה אדם, זה ממש לא יאומן כי יוגד, לא יאמרו דבר כזה אלא בעלי מוסר שמשכילים לחדור לתכונת הדברים ולמקורם. סוד גדול כזה הוא הענין של חטא, זה סוד גדול של חטא. אנשים אפילו לא יודעים כמה הם חוטאים, כי הם לא יודעים מה זה סוד של חטא, וחטא של מי? חטא של שאול שהוא בחיר ה', מפה רואים כמה עמוק, כמה נורא עומק הדין, ומה לנו יותר ממה שהכתוב אומר בפירוש על זה, "יען מאסת את דבר ה'" מאסת, מאסת, אתם שומעים? שמואל אומר לשאול הנביא - מאסת את דבר ה'.

ובתורתנו הקדושה, אין חלילה ענינים של מליצות, ואם התורה קוראת לזה מאסת אז זה כפשוטו, ממש מאסת.

והנה שאול לא הכיר בכלל בחטאו, ולא הודה בדבר, עד שאמר לו שמואל בשם ה', "הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים", לכאורה הוא לא ביאר לו כלום, הוא לא אמר לו מה החטא שלו, הוא לא אמר לו, הוא רק אמר לו תקשיב טוב, שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים, לא הוסיף לו כלום ולא בירר לו את הטעות שסבר שבאמת הקים את דבר ה', כי הלא הוא דן קל וחומר, ומה זה כי עתה הכיר בחטאו ואמר פתאום, "חטאתי כי עברתי את פי ה'", פתאום הוא אומר חטאתי ועברתי על פי ה'. מה נוסף לו בידיעתו? מה הוכח לו שהוא טעה? הרי לא אמר לו שמואל כלום בעצם, רק חזר על הטענה, ואמר לו שלשמוע זה יותר מזבח אילים.

אולם ביאור הדברים הוא, שמואל גילה לו חדש, מה גילה לו? הנה שמוע מזבח טוב, אתה יודע על מה אתה נתבע? על חסרון שמיעה. יש שומע, ויש שומע שאינו שומע, ויש שומע שאינו רוצה לשמוע, ויש שומע שמבין מה שהוא רוצה לשמוע, ויש דרגות בשמיעה. "שמעו עמים ירגזון" השמיעה ששמעו מה ששמע יתרו גרמה להם לרגזון, מהשמועה ששמע יתרו גרמה לו לחזור בתשובה. הם שמעו אותו דבר מה קרה, יש שומע ומתרגז ויש שומע ומשכיל. אז ביאר לו שמואל הנביא, אתה נתבע על חסרון שמיעה. אמת, אתה לא עשית במזיד, מעשיך בטעות באו, אבל אני אגלה לך את השורש של הטעויות, מאין זה בא, זה בא מאי שמיעה, "מאשר לא שמעת את דבר ה'" לו שמעת את דבר ה' היטב על מתכונתו לא היית בא לעולם לידי טעות. אם היית שומע ומקשיב טוב את דבר ה', לא היית בא לעולם לידי טעות. כמו בשמיעה גשמית, אדם שהאוזן בריאה הוא שומע ברור, והוא לא מסתפק במה שהוא שומע והוא גם לא טועה, המסתפק במה ששמע אם כך הוא שמע או לא שמע, סימן ששמיעתו מקולקלת, או שהרמקולים מקולקלים. אבל הסתפקות בשמיעה זה קלקול בשמיעה, אם נולד ספק בשמיעה קלקול בשמיעה או אי ריכוז בשמיעה או אי שימת לב בשמיעה, או רצון לשמוע מה ששומעים, או רצון לא לשמוע מה ששומעים, או להבין מהשמיעה מה שרוצים, או להבין את מה שכן רוצים, השמיעה מתפלגת להרבה אופנים. האמנם כי טעית, האמנם כי כל חטא בכלל הוא טעות, כי בידיעה ברורה אדם לא עושה טעויות. אם ברור לך שאסור משהו בבירור גמור ואתה יודע בבירור גמור גם מה העונש, אתה לא תעשה במזיד כי אתה לא תרצה לפגוע בעצמך. אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, מי הולך להעניש את עצמו אלא אם כן הוא מתאבד, אבל אדם שלא מחפש להזיק את עצמו למה שיפרש את השמיעה הפוך ממה שמשמיעים לו.

אבל נתבונן ונדע, כל הטעויות מתחילות מאי שמיעה בראשונה, אם חוש השמיעה כתיקונו והאדם ער וזהיר ושומע את דבר ה' היטב, על כל חוטיו נימיו ומיתריו בתכלית הדקדוק והדיוק, כי אז הוא לא היה בא בשום אופן לשום טעות בעולם, ואם הוא בא בסופו של ענין לטעות סימן מובהק שהוא לא שמע היטב. רוב האנשים לא שומעים, גם אם השמיעה טובה. רוב האנשים לא עונים על מה ששואלים אותם. עונים על מה שמתאים להם לענות, ואז אתה חוזר על השאלה והוא עוד מתפתל מסביב. רוב האנשים שמבינים מה אתה שואל מתחמקים מלענות. ז"א מי שיכשיר את האוזן שלו לשמוע בכל מצב מה שטוב ומה שלא טוב, האדם הזה ירויח הכל.

אני רק חורג קצת מהדרשה ורוצה לתת דוגמאות של שמיעה. היתה שמועה היום שרצחו ערבי, באיזה יער שלשה חטפו אותו ורצחו אותו, ישר קפצו שמאלנים ואחרים ורשתות בתשקורת ואמרו שזה פיגוע לאומני וזה יהודים שרצחו אותו כנקמה. ארה"ב מיד, אנחנו עוד לא שמענו הם כבר הגיבו, פשע חמור, וחייבים למצוא את האשמים, וצריכים למנוע דברים כאלה שיהיו נקמות. מאיפה אתם יודעים? מאיפה אתם יודעים? הרי עד היום אתם אומרים שלא ברור לכם שהחמאס אחראי לחטיפה ורציחה של שלשת הנערים, לגבי היהודים אם הם נרצחים אתם מאד זהירים מלהאשים, אבל הם כבר שלחו ניחומים למשפחת הנרצח הערבי. ומי אמר לכם? זה  נקרא שמיעה סלקטיבית, אתם רוצים לשמוע מה שיש לכם בלב. ומה אם יתברר שהערבי הזה נרצח ע"י ערבים ואולי ע"י המשפחה שלו בגלל שהוא היה עם בעיות כמו מצעד הגאוה, ועל רקע הזה הם רצחו אותו, מה יקרה אם יתברר? והמשטרה יתכן שכבר יודעת שזה אירוע פלילי והיא עדיין ממשיכה לתת את ההרגשה שזה לאומני ומזה יכול להיות שבינתיים ייהרגו יהודים וערבים בגלל התלבות היצרים. למה הלחשושים כנראה שזה הולך לכיוון לאומני. כשרצחו את שלי דדון עד עכשיו הם לא רוצים להגיד שזה על רקע לאומני. למה? חודשים. כי זה יהודיה, למה להאשים את הרוצחים, למה להאשים את הרוצחים כל זמן שזה לא ברור, אבל אם זה, אוה, אם זה רצח של ערבי אז ישר אם אפשר להחזיר למתנחלים ולתג מחיר ולכל הימין הקיצוני ולומר שזה הם, למה לא, קודם כל בא נרויח את זה, קודם כל בא נרויח את זה. אייי, כל אחד שומע מה שהוא רוצה לשמוע. כל אחד רוצה לשמוע מה שהוא רוצה לשמוע, וממילא להבין מה הוא שמע. אבל אף אחד לא רוצה לשמוע שמיעה זהירה, שמעת מה ששמעת ואיך אתה מסיק מסקנות נחרצות לכאן ולכאן? אבל ככה זה עובד במחוזותינו ועל זה אני אדבר בסוף הדרשה גם על המצב.

אז מה שראינו בעצם, ראינו ששאול שהיה צדיק גמור, טעה טעות בשמיעה, והטעות הזאת עלתה לו בהסרת המלוכה ובקצף מאת ה' יתברך, ומכתיבה לדורות בדברים נוקבים יורדים עד התהום. לא למדנו את הפרשה פה כי זה לא נוגע לענין, זה רק מבוא למה שנ למד עכשיו.

"ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה", הגוף אמנם הוא עפר ממש, גוף של חושך בתכלית ללא כל נצנוץ של אור, אבל יש ענין של חיבור של גוף ונפש, זה הסוד הגדול של "ויפח באפיו נשמת חיים", וה' נופח מתוכו נפש חיים נצחית. כשקרניים של אור הנפש הם מושמים על הגוף בלי הפסק ופירוד אז הגוף בעצמו נהיה אור גדול ונורא.

מה אנחנו צריכים לעשות, היות ואנחנו עשויים מגוף, עפר חשוך ונשמה שהיא אור, צריכים לרתום, ריתום, ריתום - לרתום את הנשמה והגוף יחדיו, שיהיו אחד, חתיכה אחת בלתי נפרדת, לא שהגוף ימשוך לאן שהוא רוצה והנשמה לאן שהיא רוצה, רוכב חייב להשתלט על הסוס, שהסוס יוביל אותו לאן שהוא חפץ ולא הפוך, שהרוכב יהיה נרכב והסוס עליו ויוביל אותו לאן שהוא רוצה. אין ליתן לגוף להוליך אותנו, צריך שהנשמה תוליך את הגוף. זה נקרא סוד הריתום - לרתום את הנפש והגוף יחדיו. אם אדם לא זוכה לעשות את הפעולה הזאת שהגוף ילך אחרי הנשמה, יישמע ויציית לה, וישמש רק מרכב בעבורה, אוי ואבוי אם הסוס יתחיל להתפרע וכל המידות הרעות של הסוס יתחילו עם התאוות והחמדות וכו', אז יש פירוד בין הנשמה לבין הגוף, ואז מגיעים כל האסונות, העבירות והעונשים.

בלעם יוכיח, במדרגת חכמתו לא נפל מהדרגה הגבוהה ביותר, הוא היה נביא כמשה, מחזה שדי יחזה, נופל וגלוי עיניים, אבל תקראו בקב הישר בפרק כ"ה ותבינו מאיזה מקור הוא קיבל הכל, אבל בכל אופן הידיעות שלוהיו מהסוג של הנבואה כמשה.

כתוב לא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות קם, מיהו? בלעם. והוא ידע בדיוק מי זה ישראל ומה מדרגתם ולכן אמר "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו", אז הוא הכיר שעם ישראל ישרים והוא רצה להיות כמותם אבל רק במוות, בינתיים הוא רצה לחיות עם האתון שלו. זה הנביא שבגויים. והאתון מוכיחה אותו ואומרת לו "הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי" כי היה בועל אתונו, אז היתה לו חכמה גדולה לבלעם, אבל הוא לא עסק לרתום את הגוף והנפש יחד, וכיון שהם היו נפרדים הגוף עשה מה שהוא רוצה לעשות ומועמד היה לכל התועבות. כך היה גם הגדול שבאומות אריסטו, שתפסו אותו במעשה עבירה נקלה ונמבזה, ומה הוא ענה בשעת מעשה, כעת אני לא אריסטו. כעת וכמר. לא כן האבות הקדושים, הסוד של האבות הקדושים שהם היו רתומים, כל ימיהם הם עסקו איך לרתום את הגוף אל הנשמה, לכן כתוב באברהם אבינו, שהיה ממרמר ומסגף את עצמו, לא נותן לגוף להתפרע. סוס מצליפים בו, כדי שירכב למקום שרוצים, נותנים לו מקום עם הדורבן, כדי שיגיע לאן שמעוניינים, את הגוף צריך למרמר ולסגף כדי שלא יתפרע וילך לאן שהוא רוצה, זה סוד הריתום - לרתום את הגוף אל הנשמה.

כל ענין המוסר שלומדים  מוסר, מה הפשט של המילה מוסר - לאסור את האדם, את הגוף והנפש יחדיו במרכבה אחת, המוסר אוסר את הגוף אל הנשמה שישלוט האדם על גופו. עד שכל איבריו וגידיו ונשמתו יהיו כאחד, כי יש לאדם רמ"ח איברים ושס"ה גידים בגוף, ורמ"ח איברים ושס"ה גידים בנשמה, ורמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה בתורה, ואור התורה צריך להתלבש בדיוק על כל האיברים והגידים בנשמה ובגוף. ואז המרכבה הזאת היא מונחית ע"י הקב"ה, והיא אכן תגיע למחוז חפצה. אז לא יהיה מקום לטעויות, אז אוזן שומעת תשמע בדיוק מה שצריך לשמוע, ועין רואה תראה בדיוק מה שצריך לראות ולא יהיה מקום לטעויות. אדם שטועה בדרך סימן שהנפש פורחת למעלה מהגוף, כשאדם נוהג ברכב אם הוא חושב מחשבות על איזה מסיבה או חתונה, הוא לא מביט לכביש - תאונה, ברגע שהנפש פורחת מהגוף הוא לא מסתכל דרך העיניים ושומע דרך האוזניים, הוא מרחף עם מחשבות ודמיוניות, הוא ימצא את עצמו מרחף על עץ, או שקוע בתהום, כי לרגע פרחה נשמתו החוצה במחשבות, הוא לא היה תוך הגוף ומרתק את הגוף ומושל בו, אז הגוף ממשיך לבד נוסע לבד. ומה יהיה הסוף של הנשמה? ידוע, שלש מאות, ארבע מאות, חמש מאות הרוגים בתאונות דרכים בשנה, ואלפים אלפים פצועים, בגלל מה? שהנפש פרחה לרגע, או שהוא דיבר בטלפון, או שהוא הסיח דעתו, או שהוא לא התבונן בכיוון הנכון, ברגע שהנשמה פורחת קצת הגוף ממשיך כרגיל ומביא אותו אל שאול תחתית. ככה זה גם בלי רכב, עם הסוס, הגוף זה סוס שדוהר, הוא רוצה תאוות, תראו סוסים רק מניחים אותם ישר מרכינים ראש מתחילים לאכול. ככה הגוף, רק הגיע הביתה הוא פותח את המקרר. מסתכל מה יש בארון, מה יש לאכול מה יש לנשנש מה יש פה, ישר הסוס מתחיל לעבוד.

נמצא כי במה שיהיה כל עסקו של האדם ועבודתו זה יהיה להרכיב את הגוף והנשמה במרכבה אחת ללא פירוט, ואז הוא הופך מרע לטוב. אבל להתהפך מרע לטוב בלי ללמוד מוסר, זה כמו לבקש לראות בלי עין ולשמוע בלי אוזן. כל לימוד המוסר זה לאסור, לרתום, זה היה העסק של האבות הקדושים כל ימיהם. אברהם זכה להמליך את הקב"ה על רמ"ח איברים שלו, גם על העיניים, גם על האזניים וגם על ראש הגויה, מה שלא כל בן אדם זוכה. למה? כי הוא עבד במלאכת הרתימה כל ימיו, והוא שלט בגופו במאה אחוז. אבל שאול טעה וחטא, והתביעה היתה "הנה שמוע מזבח טוב", בשמיעה בריאה ומתוקנת אין מקום לטעויות. על זה אנחנו אומרים בכל יום "ותבין בליבנו להבין ולהשכיל ולשמוע" לא היה צריך להיות הפוך - קודם לשמוע ואז להבין ולהשכיל, מה קודם למה, קודם שומעים ואח"כ משכילים, פה כתוב בנוסח התפילה שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, להבין להשכיל ולשמוע, למה? כי גם בינה וגם שכל והשכל זה כלום אם לא יקנה אוזן לשמוע, אם לא יקנה אוזן לשמוע, כי רק זה ההכשרה והתנאי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתך באהבה. להבין, להשכיל זה בתנאי שיש אוזן שומעת, ואם יש אוזן שומעת אז תוכל ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים.

רואים מפה רבותי, בקטע הזה, "ותאמר האתון אל בלעם הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מאודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא", הוא לא ראה והוא לא שמע בלעם כי הוא לא רצה לראות והוא לא רצה לשמוע, ה' אמר לו "לא תלך איתם", לא תלך איתם, בכל אופן הוא מנסה להשפיע על הקב"ה, והוא יוסיף לדעת מה יאמר לו ה', אז בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, ה' אומר לו לך איתם, לך עמהם, נו, אם אתה רוצה ללכת בבקשה, אז תלך, הוא לא רואה מה שהאתון רואה, האתון רואה מלאך והנביא שבאומות לא רואה מלאך, עד שהיא מוכיחה אותו. כי מי שלא רוצה לראות אפילו מלאך אלוקים עומד לידו, הוא לא רואה אותו בכלל. היום קוראים לזה לא שהוא לא רואה, לא סופר אותו. מה זה לא סופר, לא רוצה לראות ולא רוצה לשמוע, ברור לי מה שברור לי ומספיק לי, אני מבין מה שאני מבין ואין בלתי ואין בלעדי ואני החכם מכל האדם. לא רואה ולא שומע. יש תורה, תקרא בתורה מה כתוב, תברר מהתורה איך בודקים כל דבר, מאיפה הדיינים דנים? מהתורה, לא, רוב האנשים לא צריכים בכלל תורה, אל תספר לי, אל תסביר לי, אני מבין בדיוק מה קורה. פשששששש הוא לא צריך בכלל תורה, הוא מעל התורה, הוא לא צריך שה' יפקח את עיניו והוא מבין לבד. וכך האדם נכשל כל ימיו. המזל והסיעתא דשמיא ששאול המלך הוכח בימיו ושמואל בא ואמר לו את הדברים, אבל יש כאלה שלא יהיה להם נביא שיודיע להם כמה הם  טועים כל ימי חייהם, והם יגיעו לשם, והם ישמעו את הדברים ואת התוכחות ויראו להם כמה הם טעו, עכשיו מדובר באדם שהוא הכי מורם היה בעם, מדובר באדם שהקב"ה בחר אותו להיות מלך על ישראל הראשון, הראשון, שראוי למלוכה, גבוה מכל העם, נחבא אל הכלים, כמה מעלות היו לו, מדהים, טעות אחת, תשמעו איזה תוכחה איומה. טעות אחת בשיקול הדעת והוא למד, למד, למד דן קל וחומר לאמיתה של תורה, הוא לא התכוון לזייף, אבל השמיעה היתה לקויה, אם היה שומע טוב היה מבין שאין מקום לעשות קל וחומר, ה' אמר והוא לא צריך שתעשה לו לומדעס' על זה, מה שהוא אמר תעשה. כשאתה מתחיל לנסות להבין משהו משמע שמשהו בפנים אצלך נוגע. ובאמת בפסוקים הוא אמר שהוא שמע בקול העם, העם אמר בא ניתן נביא את זה ונקריב לה', אז בהתחלה שהוא אמר שזה העם העם העם חמל, בסוף הוא אמר שהוא שמע בקול העם. אתם שומעים, מנהיג שלא מנהיג, אלא שומע בקול העם, אפילו יהיה גדול כשאול המלך תראו לאיזה מצב הוא הגיע. זה נתן לעשות את הקל וחומר, וזה היתה מכשלה לשמוע את מה שהוא שמע, מה שהוא שמע, לא מה שהשמיעו לו.

אדם צריך להבין, יש לו נטיות, יש לאנשים נטיות, מה לעשות, יצר לב האדם רע מנעוריו, ואם בן אדם לא יעבוד כל ימי חייו להוציא את הרע, הרע נשאר, אתה יכול להיות בחור טוב, אתה יכול להיות מצוין, אבל אתה עם הרע, רק הרע לא יוצא כרגע לפועל, הוא לא יוצא למה כי אתה בחור טוב כרגע, כרגע, אבל הרע נשאר, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, אם לא מוציאים את הרע, אם לא תולשים את הרע, אם לא עוקרים את הרע הוא נמצא ויום אחד הוא יצא. אתם שומעים דברים מדהימים, אשה בת 102 רצחה את חברתה בת מאה, נו, לא מצאה לרצוח רק ברגע האחרון. בעל אתמול או היום בן שבעים ו- רצח את אשתו שלום, עכשיו נשאל את האנשים השכנים, מה אנשים טובים, אנשים זה לא יכול להיות, איך קרה, מי שלא עוקר את הרע הוא רוצח, הוא גנב, הוא אנס, הוא הכל. כשהתורה אומרת לא תרצח למי היא אומרת? למשה רבינו, לאהרן, לשבעים הזקנים, לכולם היא אומרת, היא לא אומרת לרוצחים, היא אומרת לכולם, כי בכולם יש את הרצון לרצוח, לגנוב, לחמול, התורה אומרת לא לא לא לא, תעקור את זה, אם אתה לא תעקור את זה, זה יום אחד יכול להתפרץ, זה נמצא, זה נמצא, כל זמן שלא עקרת זה נמצא, רק מי שלומד מוסר כל ימיו כל יום ועובד לשנות את המידות שלו לעקור את הדברים, לעקור לעקור, שאין לו שום רצון, שום רצון, הוא נשאר עם זה, יום אחד זה יכול להתפוצץ להתפרץ, אין שליטה על זה. אנשים לא מאמינים לפעמים אנשים שהכירו אותם שפתאום  מתהפכים, הם לא פתאום מתהפכים, זה הם, רק הם פתאום מתפרצים. אתם יודעים יש הר שאתה יכול לטייל עליו וזה הר יפה ויש עליו עשבים ויופי, אבל זה הר געש, לא היה שלטים למטה, ופתאום לבה פורצת ואז זורק אש לגבהים, אבל הוא נראה שקט, הוא נראה יפה נחמד עדין ירקרק, כן, אבל הוא הר געש. כל בן אדם הוא הר געש. פעם נתנו דרשה שכל בן אדם זה בעצם בית שימוש, רק מכוסה, כשיש כיסוי אין ריח, אבל אם פותחים אתה כיסוי כל הריח  יוצא. יש אדם שומר על הפה שלו, גם אויל מחריש לחכם יחשב, כל זמן שהוא שותק חושבים שהוא חכם, אבל רק פתח את הפה פשששש איזה סרחון, מה יוצא משם, איזה מילים, איזה קללות, איזה דיבורים, מה זה? זה היה בית שימוש רק סגור, לא הריחו, עכשיו זה נפתח. אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו, או, אם הוא מתפרץ הר געש, בית שימוש נפתח. לא להתפעל מהצורה החיצונית, אלא לעקוב אחרי הבן אדם לאורך השנים ולראות איפה יש לו את הסטיות ואת הנטיות, וגם אדם מרגיש בעצמו אפילו אם הוא מצליח לבלום את עצמו ולא מרגיש את ההר געש בפנים. גם אם הצלחת להבליג אבל אתה מרגיש שהר געש עומד להתפרץ, זה הבן אדם, כי הוא עשוי מגוף שהוא עפר גס, חומר חשוך, בעל תאוות, בהמה ממש, בהמה ממש עם כוחות של אריה של נמר של צבי של נשר, הכל נמצא בו. זה הגוף, ויש נשמה, אם הנשמה משתלטת על הגוף, על פי התורה רותם את הגוף אל הנשמה אז יכול לעבור את החיים כמו אברהם אבינו עד הסוף, שבא בימים מלאים לפני הקב"ה, אוהב ה' ימי תמימים, כמו האבות הקדושים, שכל ימיהם היו תמימים, שלמים לפני הקב"ה בעבודתו. לא חרגו ולא התפרצו ולא כלום, אפילו יקב אבינו בשעה שגזל אותו ורימה אותו ושיקר אותו לבן, עשרים שנים הוא לא שבר לו את הראש שרדף אחריו והאשים אותו בהאשמות, מילים רגועות, למה רדפת אחרי, מה, לקחתי לך איזה סיכה מהבית? גזלתי אותך? עשיתי לך משהו? אתה החלפת את משכורתי עשרת מונים, אני מה עשיתי לך, נקמתי בך? כלום, בנאמנות עד הרגע האחרון. לא מכות, לא ריב, לא פצעים, הסברים. מי המותקף הנרדף שיש לו את כל הטענות לטעון, עונה ברגיעות, מסביר את הדברים, וזהו.

יעקב אבינו עשיו רוצה להרוג אותו, יש לו את כל ההצדקה להרוג את עשיו, יש לו את כל ההצדקה להרוג, בלי שאלות בכלל, הבא להרגך השכם להרגו, הוא יכול להרוג את אחיו והוא עושה טובה, והוא עושה טובה. אבל לא, הוא מוכן להגיד לו אני עבדך ואתה אדוני, אני עבדך ואתה אדוני, אני עבדך ואתה אדוני, העיקר להוריד את המלחמה, שיהיה שקט תעשייתי מה שנקרא, ואפשר להמשיך, תתקדם אתה, אנחנו לא הולכים ביחד, לא מתאימים, תתקדם אתה, אני אלך אחרי, אין שום בעיה, אתנהלה לאיטי, הכל בסדר.

שמעון ולוי תוקפים את שכם על מה שהם עינו את דינה, ויעקב אבינו כואב לו על מה שהם עשו, אין לו כח ליעקב? הוא גלל באצבע הקטנה את האבן שכל הרועים לא יכלו לעשות, אז מה, הוא השתמש בכח להראות אני גיבור? הגבורה שלו היתה להשתלט על הבהמיות שיש באדם, זה גבורה. עשיו זה בעל החרב, יעקב איש תם יושב אהלים, יעקב ניצח את כולם דרך האהל, מהאוהל, הוא דיבר עם הקב"ה והקב"ה סידר לו הכל. מהאוהל, מלימוד התורה, מקיום המצוות, ככה מנצחים. אייייי.

ועכשיו לענינינו, אנחנו נמצאים במדינה שמבינה רק כח, ולמרות שהיא מבינה כח לא משתמשת בו ונותנת לכח השלילי לשלוט עליה, ומשחקת את עצמה יעקב איש תם יושב אהלים. יש דוקטור בשם מרדכי קדר, והוא כותב ככה. אני אומר את הדברים בגלל המצב, כן שאנחנו נמצאים בו בסערה גדולה מאד, ואנחנו עוד טרום ההתפתחויות שיבואו בהמשך. הוא כותב, היום בו הכנסנו את הנחשים הביתה, וזה מיועד גם ובעיקר לאיתן קאבל, החטיפה ורצח הטראגי, ככה זה מופיע באחד האתרים אני מקריא משם, החטיפה והרצח הטראגי של שלשת הנערים הם רק החוליה האחרונה במצעד האיוולת הישראלי, כבר בשנות השמונים למרות האזהרות מדינת ישראל ממנה ועודדה במו ידיה את האיסלמיסטים הקיצונים שהיו לאבות החמאס. אפשרנו להם ולטרוריסטים של פתאח להקים בתוכנו ישויות הבנויות על שנאה והסתה, תוך העלמת עין מכוונת והכל בחסות מדינאים כושלים, גורמים תאבי בצע, ובסיוע בית המשפט העליון וארגוני השמאל. כך התעלמנו עשרות שנים מנורות האזהרה האדומות והפקרנו את בטחוננו לחסדי מרצחים. אנחנו הכנסנו את הסוס הטרויאני, על קברם הפתוח של גלעד אייל ונפתלי עומדת אומה שלמה עטופה באבל מאוחדת בעצב, כולם עדיין המומים וכואבים על זיו העלומים ועל תקוות ההורים שנגוזו בחטף על ידי רוצחים שפלים. זכרון השלשה לא יסוף מקרבנו, ומאורעות שלשת השבועות האחרונים ילוו את עם ישראל בארץ ובתפוצות זמן רב, רב מאד. אצבעות האשמה מופנות לתנועות חמס, ואני מניח שיש לממשלת ישראל הוכחות על מעורבות התנועה, או אנשים מתוכה בפשע הנתעב. אלא שאני אינני מאשים רק את החמאס, בדיוק כפי שאינני מאשים נחש ארסי שהכיש ילד לאחר שאביו הביא את הנחש הביתה ושחרר אותו לזחול בביתו ככל אוות נפשו. הנחש איננו אשם, כי הנחש וטבעו להכיש, האשם רובץ על האב וכל בר דעת מבין זאת. מצעד האיוולת, גם במקרה של הבחורים האשם רובץ על מי שהביא את הנחש אל תוכנו ואיפשר לו להסתובב בדרכים באין מפריע, הבעיה החלה עוד בשנות השמונים כאשר החליט מתאם הפעולות בשטחים לעודד ולממן את אלמג'מע האיסלמי - המרכז האיסלמי, למרות האזהרות שקיבל מבני עזה שהאנשים הללו אינם אנשי צדקה וחסד, אלא פלג אלים של האחים המוסלמים. בשלהי 1987 כאשר פרצה האינתיפאדה הראשונה, היו אנשי אלמג'מע ממייסדי החמאס שעודדו את האלימות. האשם המשיך בשנת 1993, כאשר הנשיא ביל גלינטון לחץ על ממשלת ישראל להחזיר 415 מנהיגי חמס והגד'יהאד האיסלמי שהיא גרשה ללבנון, לאחר חטיפתו ורציחתו של חייל משמר הגבול ניסים טולידנו ז"ל, האשם רובץ גם על אנשים בתקשורת הישראלית והעולמית שהציגו את מנהיגי הטרור כמסכנים בגלל מזג האויר הקשה במרג'זהור - המקום שבו הם גרו באהלים רק כדי לסחוט את רגשות העולם. אך האשם הגדול ביותר רובץ על כתפי אלו מבינינו שחשבו בשנת 1993 שאם יביאו לפה את אש"ף והטרוריסט ערפאת בראשו, הוא יטפל בחמאס בלי בג"צ ובלי בצלם, כך הם מכרו לנו את הסכמי אוסלו. הם ידעו גם ידעו שערפאת משקר אותם ומוליך אותם שולל, אבל לא שעו לאזהרות, והקימו לו רשות טרוריסטית בליבה של ארץ ישראל, לא היה בתולדות העולם סוס טרויאני גדול י ותר ומסוכן יותר, הם אפשרו לו להביא אל לב הארץ צבא של מחבלים חמושים מתוך הנחה שהוא האויב הגדול ישמור על בטחוננו. הם החביאו את ההקלטה של נאום ערפאת ביוהנסבורג בדרום אפריקה, בשת 1994 שבה הוא הודה בפה מלא שהסכמי אוסלו אינם אלא שלום, חודיבייה שלום זמני שמותר למוסלמים לכרות עם הכופרים כאשר הכופרים חזקים  מידי, ומותר להם להפר את השלום כאשר יש להם הזדמנות ויכולת לחסל את הכופרים.

אנחנו אשמים בכך שיצרנו מנגנון של שתוף פעולה בטחוני עם הרשות הטרוריסטית, שלמדה משיתוף הפעולה רבות על היכולות המודיעיניות שלנו. אנחנו העברנו להם מידע על טרוריסטים והם ייצרו עבורם דלת מסתובבת. ביום - משחקים שש בש בתחנת משטרה, ובלילה מתכננים פיגועים ומשלחים מרצחים. אפשרנו לרשות הטרור להקים מערכת חינוך שספריה מציגים את פלשתין בלי מדינת ישראל, ולא עשינו דבר. התרנו לערפאת להקים אמצעי תקשורת, רדיו וטלויזיה, והוא הסית נגדנו באמצעותם, ודיבר על הנצחון. הוא הלהיב את שומעיו בסיסמת - מיליוני שהידים פוסעים לירושלים ואנחנו לא הבלגנו. ההבלגה זה כח אמרו לנו ,מבלי להבין שבמזה"ת הבלגה נתפסת כחולשה, והשתיקה כפחד. אצלנו לא רצו לראות את התמונה ולא גבו מחיר על ההתנהלות הדו פרצופית של ערפאת. זה לצרכים פנימיים, כך סיפרו לנו אבירי אוסלו, כדי לקבל יחד את הטרוריסט את פרס נובל לשלום, ככה הם קיבלו עמו את פרס נובל לשלום. היו בינינו מי שהתעשרו משיתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות, בנו איתם קאזינו, מכרו להם ואיתם דלק והקימו איתם ארגוני שלום שלא היו שום דבר מלבד צינורות להזרמת כספים זרים לצורך שימון גלגלי הטרור. לא שהו לאזהרות, חתימת הסכם אוסלו 1993. מי שהולך לישון עם כלבים, ואז הגיע הגואל, מחמוד אבאס, סגנו וממשיך דרכו של ערפאת, והם כינו אותו איש השלום, הם התעלמו מהכחשתו את השואה, ומספריו נוטפי הארס שכתב נגד ישראל והציונות לאורך השנים, אותם אנשים לא הבינו שכל מבוקשו הוא להרדים את ישראל תוך יצירת אשליה מתוקה שהוא יקים מדינה שתכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, שהוא יגיע לפשרה בענין ירושלים, ושהוא יוותר עבור הפלשתינים על מה שהם מכנים כזכות השיבה. הם חזרו כמנטרה על הטענה שאבו מאזן ויתר על הבית שלו, איפה? איפה הבית שלו? בצפת, אבו מאזן אמר שהוא ויתר על הבית שלו בצפת כדי ליצור בקרב קהל המאזינים את האשליה השקרית שמיליוני ערבים יעמדו אחריו בתור לוותר על הבתים שלהם שהם טוענים שהיו להם בארץ ישראל.

חמורה מכך היא העובדה שמעולם לא איימנו על ערפאת או על אבאס בפירוק הרשות אם זו לא תפרק את חמאס ואת שאר ארגוני הטרור ותשים קץ לנוכחות שלהם בשטח. מעולם לא חשו ראשי רשות הטרור איום על מעמדם ועל כסאותיהם, והם צחקו עלינו כל הדרך לבנק שבו הקפדנו  להפקיד את כספי המיסים והמכס שגבינו בעבורם, הם המושחתים שגזלו את כספו התרומות שהגיעו מחו"ל היו השותפים של המושחתים אצלנו, שחתמו איתם על הסכמים מפוקפקים. האם היה אצלנו מי שאיים על הרשות בפירוק אם זאת תפנה לאו"ם לקבלת הכרה בינלאומית בניגוד חמור להסכמי אוסלו? בשנים האחרונות ראינו איך הרשות הפלשתינית מאפשרת לחמאס להרחיב ולבסס את נוכחותו ביהודה ושומרון, ולא עשינו דבר. ראינו איך חמאס זוכה בארבעים אחוזים באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בירזיט ושתקנו, שמענו איך מנהיג ארגון הטרור בשומרון חסאן יוסף עומד על בימת הנואמים של אוניברסיטה זו וחסידי החירות האקדמית שלנו מילאו פיהם מים. ראינו איך חמאס מכניסה את אנשיה למועצות העיריות ביהודה ושומרון ושתקנו. ראינו את ארגוני הצדקה של חמאס צומחים כפטריות אחרי הגשם ואפשרנו לתופעה הזו להתקיים ולהתקדם למרות שאצלנו יודעים היטב שכל תכליתם של ארגונים אלה היא הכשרת הלבבות והכנת הקרקע לג'יהאד נגדנו. לא זו בלבד, אפשרנו לרשות להעניק משכורות עתק למחבלים שדם על ידיהם בעת תקופת מאסרם ולא עצרנו כספי עידוד של הרצח הללו. שישים וארבע מיליון. אפשרנו לערוצי הטלויזיה של חמאס לשדר מתוך יהודה ושומרון ולהפיץ מתוך השטח את בשורת - אנחנו כאן בעלי הבית. הלחץ האמריקאי גרם לנו לאפשר לחמאס לרוץ בבחירות לרשות המחוקקת בשנת 2006 וחמאס זכו במרבית המושבים. כך הפכנו את חמאס לארגון בעל חותם הכשר דמוקרטי למרות האידיאולוגיה הרצחנית שלו. הלכנו לישון עם אש"ף, התעוררנו בבוקר עם חמאס במיטה ולא עשינו כלום כדי לפרק את הרשות שהמסכה הפוליטית נפלה מפני הטרור שלה. אידיוטים שימושיים.

האיוולת לא עצה בקרב מקבלי ההחלטות, כל זאת נעשה בסיוע של גורמים ישראלים רבים, כך מערכת המשפט שלנו כפתה על הממשלה לפתוח מחסומים שצמצמו את יכלתם של מחבלים לנסוע בדרכים ולחטוף נערים היפי נפש ארגונים ישראלים ובינלאומיים סרסו את יכלתו של צה"ל לתפקד כראוי והפכו אותנו לדחליל שאף אחד איננו פוחד ממנו. הגענו למצב שבו כל קצין וחייל חייב להיעזר בעו"ד לפני שהוא מחטט באף, שמא יפיל שערה על האדמה ויגרום לפלשתינים המסכנים עוגמת נפש. יש אצלנו מי שהסכימו לכך שהאמריקאנים יחמשו יאמנו ויממנו את הצבא הפלשתיני מתוך הנחה שצבא זה יגן עלינו מפני הטרוריסטים של חמאס ומפני הג'יהאדיסטים שהגיעו ממזרח. בעידן הטילים לא צריך את בקעת הירדן הם אמרו לנו, עדיף שלום על שטח, טענו מומחים במינו עצמי. עד ימים אלו ממש יש בקרבנו מי שמאמין שערבויות בינלאומיות שוות יותר מקליפת השום ומוכן להעמיד בסכנה את ישראל רק כדי שכמה אירופים שמכרו את ארצותיהם למהגרי כל העולם יחייכו אלינו. יש מי שמוכן לוותר על הארץ שהקהילה הבינלאומית העניקה לנו בועדית סמררו בשנת 1920 רק כדי לקדם את עסקיו. יש בקרבנו מי שמכר לנו ולעולם את אשלית מזרח תיכון חדש שבו גר זאב עם כבש, סוני עם שיעי, כורדי עם ערבי, יהודי עם מוסלמים, וכולם ישבו בקרוב סביב למדורה וישיר קומביה בהרמוניה מושלמת. כל זה יקרה אם רק נתן להם מדינה בלב ארץ ישראל בעלת רצף טרוריסטי מפאתי באר שבע עד פרברי עפולה, והיא תגן עלינו כמובן מפני הטרור של חמאס וחטיפת נערים ומירי טילים.

יותר מאלף הרוגים ישראלים באוטובוסים, במסעדות, בבתי מלון וברחובות לאורך שנות אוסלו, מצד אש"ף וחמאס כאחד. לא שכנעו את ממשלות ישראל משמאל ומימין, המפה הפוליטית לעשות את המעשה הפשוט הסביר והנדרש, להודיע שהסכמים אלו בטלים וכל מה שנמנה עליהם מבוטל. היו גם כאלה שהמציאו ביטוי מזויע - קרבנות השלום. ממתי לשלום יש קרבנות? עדיף היה לקרוא להם קרבנות אשליית השלום, שמכרו לנו מוכרי חלום המזה"ת החדש. גם לא עמד לנו האומץ לסלק מהארץ את נחש הג'יהאד התקשורתי ערוץ אלג'זירה, פטרון החמאס, שמאז 1996 לא עובר יום מבלי שערוץ זה לא מסית ומתסיס נגד ישראל היהודים בשם ארגון האחים המוסלמים, חברת האם של החמאס. למרות שמדובר בשקרים וכזבים שאין קשר בינם ובין המציאות, אבירי הדמוקרטיה שלנו אחוזי חלחלה ופחד מאמירות וואהבית חשוכה, עתירת פטרו דולרים המפזרת מוות והרס בכל רחבי המזה"ת ומזרימה מיליארדים להוצאת ירושלים מחיק העם היהודי. חופש הביטוי הם אומרים.

ואני תוהה איך קרה שאנשים שנראים כאחראים ורציניים, שנשמעים כשקולים וכנבונים, הפקידו את בטחונה של ישראל בידי אויביה. האם יש תקדים בהיסטוריה שעם מוסר את ארצו לאויביו? איך קרה שבתוך עיר הבירה ההיסטורית והנצחית של העם היהודי פועלים בגלוי ארגוני בטחון של שונאי ישראל, כיצד קרה שגדולי אדריכלי האיוולת, איך קרה שגדול אדריכלי האיוולת עמד בהלווייתם של נפתלי גלעד ואייל, הספיד אותם  ולא אמר את הדבר הפשוט והנכון מכל, אבל אשמים אנחנו, אנחנו שפתחנו את ארצנו בפני הטרוריסטים להקים בתוכנו ישות הבנויה על איבה ושנאה, הסתה והשמצה, מוות וסבל, אנחנו שהכנסנו את הנחש אל תוך הבית הפקדנו בידיו את בטחוננו ואפשרנו לו להרוג בדם קר שלשה מטובי בנינו. אין אצילות גדולה יותר, יותר מאצילות משפחות הנערים והנוכחים בהלויה ששמעו את דברי ההספד מפי האדריכל, ואף אחד לא התריס נגדו, למרות שהוא המספיד איננו מודה, איננו עוזב ולכן לא ירוחם על ידי שר ההיסטוריה.

על קברם הפתוח של נפתלי גלעד ואייל נמחקו המחלוקות בין האדריכלים והמאשימים, בין הנאמנים והפרטיוניסטים, בין האחראים והקרבנות. עם ישראל כולו עומד היום בפני אתגרים שלא יבדילו בין תל אביבי וירושלמי, בין צדיק ורשע, בין יושב קרנות וחובש הספסל, בין חייל ואזרח. מתוך הבנת הטעויות שנעשו בעבר עלינו להביט קדימה אל המציאות האזורית המשתנה במהירות ולהגיב בנחישות וללא שום רגישות על כל איום מבפנים ומבחוץ. במזה"ת שלום ניתן רק למי שאיננו מנוצח.

עם ישראל ידע להתגבר על צרות גדולות מזו האחרונה שנפלה עלינו, ומתוך תחושת עוצמה וצדקת הדרך אנו שולחים את תנחומינו למשפחות שאער פרנקל ויפרח היקרות והאצילות.  מן השמים תנוחמו. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאב עוד אמן.

ואנחנו נקווה רק שזה יהיה הסוף, אבל אתם יודעים, התקווה עדיין היא לא הפתרון. וגם הדרך שהוא מציע ומה שהוא חושב שבכוחנו לנצח, גם זה טעות. הכל תלוי בחובשי בית המדרש, אם נחבוש את בית המדרש, לא נצטרך לחבוש את כל הכלים בשביל להלחם, ה' אמר - אני אלחם, אתם תחרישון, אבל אם תעשו את רצוני ותלכו בדרך התורה ותנצלו את האחדות שהיתה זמנית כרגע, נקווה שהיא לא תתפורר מהר, אבל אם תנצלו את זה להבין שצריכים כולם להתכנס כמו בלויה, פתאום כולם שמים כיפה, פתאום כולם אומרים קדיש, פתאום כולם מבינים שבסוף נשארים דתיים, קשורים לאלקים. למה לא לעשות את זה כשעוד חיים? למה לא אותם קבוצות אנשים ייכנסו לבית המדרש, כור ההיתוך של העם היהודי, וישבו שם, וידונו בדברים מתוך הסתכלות בהיסטוריה היהודית מדפי התורה הקדושה, ושמה לראות איך הובילו אותנו במשך כל הדורות גדולי עד הלום, 3300 שנה. ועמדו עלינו בכל דור לכלותינו וה' הושיענו והצילנו, ויש לנו חגים כאלה, פורים וחנוכה ועוד. אז ז"א, אם אנחנו חושבים שאנחנו פיתחנו פה כח ועם הכח ננצח, הנה, באה טענה של הדוקטור המפורסם ואומר, גם להשתמש בכח אתם לא יודעים. קונים כוחות, קונים כלים של משחית, ובסוף מה עושים איתם? גורנישט מיט גורנישט, מפציצים 34 מטרות של פחים כעונש על ירי על אזרחים עם רצון לרצוח אותם חיים. אה, אבל אם חלילה יפול טיל בגן ילדים, או, יכבשו את כל עזה. אבל לכבוש את עזה לפני שרצחו כמה ילדים, לא, זה לא הגיוני, מה, השכם להרגו? לא, אנחנו יותר נאורים מהנאורים.

כשהיה פה אובמבה אמר שזה בלתי נסבל שיורים טילים על אזרחים, ודאי שלא הייתי שותק, ככה הוא אמר כשהוא היה בשדרות. נו, ומה היום אובמבה אומר? לא, איפוק, איפוק, אתם רואים הוא עשה איפוק, באפגניסטן בעירק הוא מתאפק, כל הזמן בתימן הוא מתאפק, ועכשיו הדעש יצא שד חדש עוד, משתלט על עירק סוריה הכל, וזהו, הוא כבר כותב במפות שלו שגם אירופה שלו. זהו. הכל בזכות אובמבה שהוא גם כן מהאחים המוסלמים. חוסן מובארק אובמבה, הוא מוסלמי ואפשר לאיסלאם לגדול ולפרוץ, ועשו סקר עכשיו שזה הנשיא הכי גרוע שהיה באמריקה מעולם. אמרתי את זה עוד מהיום הראשון, תשמעו את הקלטות הראשונות שהוא נבחר, אובמבה, זה האויב מספר אחד שלנו. זה שמכר אותנו, זה שלא אפשר לנו לגונן על עצמנו, זה האויב הגדול, לא רק שלנו, של עוד הרבה מדינות שזנחו אותו, סעודיה, מצרים, ירדן, תורכיה, כל אלה עזבו אותו, הפקיר את גאורגיה, הפקיר את אוקראינה, הפקיר את העם שלו, מוסלמי שדואג למוסלמים לאחים המוסלמים, הוריד את מובארק שעשה לו את כל העבודה, ושמח שהאחים המוסלמים עלו, והתנגד לסיסי שהוריד את האחים המוסלמים, מי אתה מיסטר אובמבה.

אז ז"א יהודים יקרים, אנחנו צריכים להתאחד סביב דבר אחד ומכנה משותף שה' ישמח בו, וזה ה' ישמח, להיות כמו עשיו זה לא התפקיד שלנו ולא המטרה, להיות כמו יעקב זה ההצלה. יעקב ניצח את עשיו בלי נשק, בלי נשק, הוא היה חכם בשביל לנצח אותו בלי נשק, אפילו הוא סחט ממנו חיבוקים ונשיקות כשהוא בא לרצוח אותו נפש, זה חכמה של מי שלומד תורה, אבל מי שחושב שבכח הוא יוכל לנצח, מראים לו שאלפי דעשים כאלה דוהרים וכובשים מדינה שלמה, אלפים בסך הכל, אלפים כבשו את עירק, אלפים, עם איזה נשק, נשק קל, ולקחו להם את הבנקים, יש להם מיליארדים, תפסו את הנפט תפסו את הגז, יש להם נשק, יש להם כימי, עכשיו יש להם מטוסים, יש להם הכל, יש להם מדינה, כמה אלפים תפסו מדינה. והם  מעוררים עכשיו את כולם בעולם, הם הכריזו שהם אמירות, יש חליף עכשיו, נגמר, חוזרים למה שהיה פעם, שליטה על יבשות. אתם זוכרים שאמרתי לכם שלפני ביאת גוא"צ המוסלמים ישלטו תשעה חדשים על כל העולם כולו, זה כתוב בגמרא, והנה זה הולך ומתרחש לעינינו בכל יום. יש לנו רק דבר אחד רבותי, שלא נחכה לרגע האחרון כי זה יהיה מאוחר, דבר אחד, אם היינו מרכזים את כל התפילות, את אותו כח של תפילות שהיה בעם ישראל עכשיו, עכשיו, שכולם התפללו שעם ישראל יכירו את האמת ויחזרו בתשובה, היינו יכולים להגאל. שואלים למה כל התפילות לא עזרו, כל כך צמו, אתם יודעים, למעלה ממאה איש קיבלו תענית ארבעים וכו', למה זה לא עזר? איך זה יעזור, הרי הם נרצחו ברגע הראשון. אבל אותו כח של תפילה אם ימשיך להיות מופנה למטרה האמיתית, לאחד את עם ישראל סביב התורה, אפשר שעם ישראל יגיע לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

שאלות למי שיש בבקשה. כן בבקשה תן לו פה.

ש. שלום כבוד הרב, הרב אמר בהתחלה שיש בתוכנו כל מיני חיות רעות, ואיך באמת אפשר להצליח באמת לרסן אותם, כאילו אתה יכול להתגבר עליהם זמן מסוים, אבל איך עוקרים את זה, הרב אמר שצריך לעקור את זה, איך?

הרב: כשלומדים מוסר ועוברים על מידה מידה, ומבינים אותה, את גנותה, ואם משתמשים בה כראוי מה מעלתה ומקפידים בכל יום לעמוד בזה, עוקרים אותה. פשוט, קשה אבל פשוט. ז"א אומרים לך זה התרופה, ברור אומרים לך זה התרופה רק  צריכים לבלוע אותה כל יום, אם אתה לא בולע את התרופה כל יום, כמו שהרופא הרוחני האלוקי אומר, אז זה לא יועיל, אם בולעים כמו שצריך זה יועיל, אם לא בולעים - זה לא יועיל. אם לא כל יום תשנן לעצמך, אני לא כועס היום, אני לא כועס, אני לא כועס, הוא מרגיז אותי הבנתי, זה היצר הרע, אחרי שלמדתי, צוחק עליך, אני כבר התכוננתי לפני, ידעתי שתעשה לי את זה, ביי ביי לא היום תנסה מחר, תנסה מחר, שלום, היום אני לא כועס, ומחר ומחרתיים וככה, אפילו אתה עומד להתפוצץ אתה תחייך, כי אתה מבין את התרגיל. זה כמו מישהו אתה יודע, כרה לך בור, והוא אומר לך בא רגע, אתה רוצה מאה שקל, ואתה יודע שהוא רוצה שתיפול בבור, אתה מוכן בשביל מאה שקל ליפול בבור?

ש. לא

הרב: ואם הוא יגיד חמש מאות שקל

ש. לא

הרב: ואם הוא יגיד אלף דולר

ש. לא

הרב: אתה יותר תצחק, למה כי הוא האבל, הוא לא יבין אפילו שאתה לא מוכן לשמוע. אם תעבוד ככה על כל מידה ומידה ובפרט אלה שאתה יודע שאתה לוקה בהם או שמתעוררות אצלך מידי פעם, לאט לאט תראה שאתה מתחיל לכבוש אותו ולא הוא אותך.

ש. הרב יוכל לברך אותי לבנים זכרים?

הרב: כן. שמך ושם האמא?

ש. ליאור בן לאה ואשתי גילה בת חנה

הרב: ה' יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה.

ש. אמן.

הרב: אבל אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף והיא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה כל יום שלשה חדשים רצוף שניכם כולל שבת וחגים.

אני רוצה להודיע לציבור, תפתחו את הטלפונים ותרשמו מספר, אנחנו כבר יש לנו קו שנקרא קו שופר, את כל השיעורים שלי אתם יכולים לשמוע בשידור ישיר, בבוקר אחרי הנץ, בין מנחה וערבית בערב, ובשיעורים כאלה שאני מסתובב ברחבי הארץ בשידור ישיר בפלאפון חינמי, חינמי, חינם. עכשיו, יש שמה גם אלפיים שיחות, דרשות, שיעורים שלי שם, מהתחלה שהתחלתי עד היום תוכלו לשמוע מה שאתם רוצים, אתם רוצים להזכר בהרצאה באיזשהו מקום שאמרתי - גם כן תוכלו. אז יש שני מספרים, 054-5421091, עוד אחד: 054-8497311, אתה יכול לעשות את זה גם על המסך, יפה.

ובכן יהודים יקרים, שאלה נוספת. רפואה שלמה לילדה טליה חיה בת אסתר.

ש. כבוד הרב,

הרב: שומע

ש. תקשיב, יש מצוה בתורה שאומרת "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" אז בא נגיד אם יש איזה מישהי שהוא לא צנועה, חברה, עד כמה אני יכולה להוכיח אותה, עד כמה אפשר להוכיח בן אדם, אתה יכול להגיד לי את זה, כאילו אם אני מעירה לה את זה והיא לא

הרב: היא שומרת מצוות או לא שומרת?

ש. לא יודעת אם היא שומרת

הרב: את מכירה אותה או לא מכירה

ש. אני מכירה אותה

הרב: והיא ביחסים של קרבה איתך?

ש. בא נגיד שיש כמה בנות שאחת אחות ואחת חברה, עד כמה אפשר להוכיח בן אדם,

הרב: כתוב הוכח תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים, אפילו אלף פעמים, אבל בעדינות לטובתה, כמה זה יוסיף לה, כמה זה יכבד אותה, שלא תתבזה, היא לא בעל חי, בעל חי הוא לא מבין שהוא ערום, לכן הוא לא הולך עם בגדים, אבל אדם מבין, ברגע שאדם וחוה הכירו שעירומים הם - ויתבוששו, מיד הם התביישו, והם כיסו את עצמם. אז בן אדם שהוא בעל שכל צריך לכסות את עצמו, להבדיל את עצמו מן הבהמה, זה לא יפה.

ש. רגע, וכבוד הרב, ואם מטפטפים להם קצת, יש חשש כזה שזה לא ימאיס עליהם את זה?

הרב: אנחנו לא מצווים עכשיו על הבחינות האם זה ממאיס או לא, אנחנו  מנסים להציל בן אדם, הוכח תוכיח מטרתו להציל בן אדם מן החטא שלא יירש גיהינום ויזכה לגן עדן, זה המטרה של ההוכחה. אם מתכוונים להציק לו זה לא הוכחה. אם אחד אומר לבן אדם שרוצה לחצות את הכביש, תזהר, תזהר, והוא יגיד מה אתה צועק לי באוזן, אז נפסיק? ניתן לו להדרס? אנחנו חשים וחסים על החיים שלו. ודאי שיגידו לנו כל הכבוד לכם שאתם רוצים לחוס על חייו אפילו אם האדם הזה הולך בחוסר אחריות. אוקי?

ש. כן, כבוד הרב אפשר ברכה בבקשה לבן שלי?

הרב: כן

ש. יש לו עין תקועה, אתה יכול לברך אותו?

הרב: מה זה תקועה?

ש. מה שאתה מבין מזה, עין שהיא לא זזה

הרב: אה, שהיא לא זזה. טוב. וזה מלידה או שזה לאחר זמן?

ש. זה לאחר זמן.

הרב: ממה? ממה זה, הרופאים אומרםי מה זה, מה זה נתפס לו עצב, שריר

ש. זה יכול להיות, יש את זה גם לבן השני, אבל השני זה קצת יותר טוב כי לו זה זז עד האמצע.

הרב: הבנתי, בעלך לומד תורה?

ש. בעלי הולך לפעמים לשיעורי תורה, לשמוע הרצאה.

הרב: הבנתי. תגידי תבעלך שילמד ספר קב הישר, זה קב עם ב' לא עם ו', קב הישר, ואני מברך את הילדים, אבל שילמד את הספר הזה, בסדר?

ש. אז איך תגיע אליהם? איך כאילו יגיע לך השמות שלהם?

הרב: עכשיו תגידי.

ש. אה, קודם כל אני מקווה מאד שבלי נדר הוא יעשה את זה

הרב: תגידי לו שזה יעזור לריפוי, אני מברך על סמך שהוא ילמד את הספר קב הישר. יש אותו עם ניקוד ועם פירושים, זה ספר אחד לא מסובך יפה.

ש. אוקי, אז הילד הוא ישראל בן

הרב: והשני?

ש.  מאור גד

הרב: בנים של?

ש. חגית

הרב: יזכו שהעיניים ישתחררו ויחזרו למקומם.

ש. אמן.

הרב: בשורות טובות.

ש. כבוד הרב, אפשר עוד שאלה קטנה?

הרב: תמיד.

ש. אוקי, תודה. כבוד הרב, אם אני נגיד, אם דיברתי אל ה' ואמרתי לו בלי נדר אני יעשה בלי נדר, אמרתי לו כאילו דיברתי, אז זה נחשב לנדר?

הרב: אני לא יודע מה אמרת לו. אם הבטחת דברים רוחניים שתעשי זה נדר, ואת צריכה לקיים אותו. אם אין שום אפשרות שאת יכולה לקיים אותו כי זה גדול עלייך יותר מכשיעור, חשבת שתוכלי ואינך יכולה כלל, אז את הולכת לחכם שיודע להתיר נדרים והוא יתיר לך את הנדר אם אפשר.

ש. אוקי. טוב תודה רבה.

הרב: גם לך. כן, פה יש שאלה בבקשה.

ש. הרב ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. פורסם שהבן של הרב אלישיב עשה גורל הגר"א, לפני כמה שנים עשה את זה הרב אריה לוין ובסופו של דבר הוא כן צדק, פנו לרב קניבסקי שאמר שמי שצריך לעשות את זה זה בן אדם של רוח הקודש שילכו לרב שטינמן, כאשר הלכו לרב שטינמן הרב שטינמן אמר שלא עושים דבר כזה כי אם היו עושים דבר כזה היו צריכים לעשות לכל העגונות, עכשיו בסופו של דבר בגורל הגר"א אמר הבן של הרב אלישיב, הרב בנימין, שהחטופים נמצאים בחיים והם באזור חברון. אז איך זה מסתדר שפעם עשה הרב אריה לוין וגילו בדיוק ופה עשו את זה, אז חלק זה פועל חלק זה לא פועל, מה זה בדיוק הולך.

הרב: בא אני אסביר לך מה שאני מבין בענין. קודם כל לא עושים את זה אלא רק מקרים שהם קטסטרופאליים, עושים את זה גדולי ישראל או בהסכמת גדולי ישראל, ולא עושים את זה באופן פשוט, יש כמה שקפצו על העגלה להיות אתה מבין בחינת נביאים כמו ניר בן ארצי וכמו אדמו"ר מפתח תקוה מישקולץ שהם אמרו שהם בחיים, הם מומחים גדולים, הם נביאים, הם יודעים הכל, הימור אתה מבין אם יהיה טוב יגידו הנה אני נביא, אבל אם זה לא יוצא אני לא יודע מה הם יכולים להגיד עכשיו. מכל מקום אחרי שאמרו שני גדולים בישראל, הרב קניבסקי שהוא בעצמו לא רצה להכריע, ושלח לרב שטינמן, והרב שטינמן אמר שלא, אז ממילא כבר לא יכולה להיות סיעתא דשמיא גם אם אתה יודע לעשות את גורל הגר"א. חוץ מזה אני ראיתי את הפסוק שיצא לו ולא הבנתי מה שהוא הבין, גם כשראיתי את הפסוק לא הבנתי מאיפה הוא רוצה להגיד את מה שהוא אמר, לא היה מובן מהפסוק שום דבר ברור. כשעשו גורלות קודמים וראיתי את הפסוקים שיצאו, אי אפשר לפרש אחרת. אז לכן מפה תבין מה היה.

ש. תודה.

הרב: שאלה נוספת. הנה פה בצד השני. כאן.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. השאלה שלי לגבי פרשת השבוע, רשום בפרשה על הבא להטמא פותחין לו, ולכאורה זה אמור להיות רשום אחרי שהאתון מרמז לבלעם הוא לא ממשיך בדרך, אז אם

הרב: זה התחיל כבר לפני כן, אז למה לרשום את זה מאוחר? כי ברגע שהקב"ה אמר לא תלך איתם, והוא התעקש כן ללכת איתם, אז ממילא אה, אתה רוצה כן ללכת איתם? אז בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו

ש. אבל זה נראה שכמו שמדברים על אותו רשע שאומרים פתחון פה, אז גם מצד הנבואה, גם מצד הנביא שמראים כאילו שה' עוזר גם בחסד למנוע ולעצור ממנו, אבל ברגע שהבא להטמא פותחין לו זה נגמר, אין לו את הפתחון זה ככה אמור להיות.

הרב: לא הבנתי מה אתה אומר

ש. אני אומר מצד הגויים יכלו לכאורה להגיד, שאתם עושים טעיות אז ה' מנסה למנוע למנוע למנוע, בחסד

הרב: הקב"ה לא ניסה למנוע ממנו מספר פעמים, יש לי דרשה מלפני יומיים רק על זה, כמה ניסה הקב"ה למנוע ממנו, שמע את הדרשה שלי בחיפה.

ש. אז הבא להטהר פ ותחין לו

הרב: בא תקשיב, גם אחרי שפתחו לו ואמרו לו, אבל הוא אמר לו מה שאני אומר לך אותו תדבר, הוא שם לו מחסום, אחרי זה שהוא ראה שהוא הולך בדרך על מנת לקלל אז הוא העמיד לו את המלאך של רחמים, שימנע ממנו, ואז הוא אמר שהוא מוכן גם לשמוע לו, אם אתה לא רוצה אז אני לא אלך, ובסוף הוא החליט שהוא כן הולך, ואז נתן לו ללכת.

ש. אז עדיין זה לא היה הבא ליטמא פותחין לו, כי הוא עדיין ניסה לומר לו תחזור בך, תעזוב את זה

הב: שלח לו, כן, שלח לו  מלאך של רחמים, ואע"פ שהוא בא להטמא, גם הבא להטמא פותחין לו

ש. עדיין מסייעים לו?

הרב: גם הבא להטמא פ ותחין לו זה סיוע מן השמים, למה? שיפול בבת אחת ואז יוכל להספיק לקום אבל אם הוא יתדרדר לאט לאט לאט לאט לאט הוא יגמור את חייו ולא יספיק, אבל אם הוא מקבל את המכה בבת אחת אז הוא יכול להתעשת ולהתעורר.

ש. אוקי

הרב: תודה.

ש. הרב יכול לברך אותי לבנים זכרים?

הרב: תלמד שעתיים בתענית שלשה חדשים ואשתך חצי שעה שערי תשובה כל יום שלשה חדשים רצוף ותזכו, מה השמות?

ש. דוד בן מלכה, פרלה רחל בת לאה

הרב: זרע חי וקיים מהרה.

ש. אז אמרנו שלש חדשים בלימוד בתענית דיבור

הרב: שעתיים רצופות כל יום בתענית דיבור

ש. והיא מה?

הרב: חצי שעה שערי תשובה של רבינו יונה

ש. תודה רבה הרב.

הרב: שאלה אחרונה רבותי, הנה פה בבקשה.

ש. כבוד הרב, ספר מוסר, איזה מה

הרב: ארחות צדיקים

ש. אורחות צדיקים?

הרב: כן. בסדר?

תודה רבה לכם, תבורכו מפי עליון, ה' יזכה אתכם בכל מילי דמיטב. מי שמעוניין בציצית, כיסוי ראש, כיפות, יוכל לגשת לכאן.