חיפה - חיפה

חיפה 30-6-14

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

"ויאמר אלהים אל בלעם, ויבוא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך, ויאמר בלעם אל האלהים, בלק בן ציפור מלך  מואב שלח אלי". היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו, גם אתם תוכלו להיטיב לימודי הרע, כשם שכושי לא יכול להפוך את עורו ונמר לא יכול להפוך את חברבורותיו, כך אתם לא תוכלו להיטיב כיון שאתם לימודי הרע, מלומדים לעשות רע. אלה הדברים שאומר ירמיה הנביא בפרק י"ג, ותובע מישראל שהגיעו למצב שהם דבוקים בחטא עד שאין להם אפשרות לחזור בהם, כי החטא נהפך אצלם לטבע, וכשם ששכרות הכושי וחברבורות הנמר טבע ומציאות הם, ולא יתכן בשום אופן לשנות הטבע, כמו כן יתכן שהחטא נהפך לטבע ואינו יכול לשנותו. יתכן.

בנוסף לכך, אנחנו יודעים שעבר עבר עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר, ומכיון שנחשב כהיתר בעיניו אין לו יכולת לעזוב את דרכו הרעה. אדם שעובר עבירה פעם ראשונה אז עדיין יש לו התחבטויות, הוא מסתפק, הוא מצטער, עובר פעם שניה אז כבר מרגע זה והלאה זה נעשה לו כהיתר, כי יצר הרע אומר לו מה אתה מתחסד עכשיו עוד פעם יסורי מצפון קשקושים, אתה כבר עובר פעם שניה, אתה כבר בקטע, תמשיך, ומתי שתרצה תחזור. ככה מרגיע אותו יצר הרע, יצר הרע אומר לו אל תדאג אתה עוד תחזור, אבל בינתיים כבר התחלת תמשיך, עבר אדם עבירה ושנה בה פעם שניה נעשית לו כהיתר, זה לא מותר, נעשית לו - בעיניו כהיתר. ואז אין לו כבר יכולת לעזוב.

אנחנו צריכים להכיר דרכי שמים, ואיך הקב"ה מתנהג עם הברואים. הכל באים בדין ומשפט, ויש מידת עזר שהקב"ה נותן לאדם וגם היא באה בדין ומשפט, וכן להיפך, יש מידה שהקב"ה מתרחק מאדם וגם זה כרוך במשפט, לכן כשאדם נכשל בחטא ואנחנו מדברים נכשל בחטא פירושו בשגגה, אנחנו לא מדברים על מי שעושה במזיד שזה הרבה יותר גרוע. כאשר אדם נכשל בחטא אין לו לחשוב שהחטא הוא רק לשעה, ואח"כ הוא יוכל לשוב אל המדרגה הקודמת, כיון שעל כל דבר באים במשפט, ויתכן שלאחר החטא הנהגת ה' כבר תהיה עמו באופן אחר והוא ימנע ממנו סיעתא דשמיא. ז"א אם היה לו סיוע מן השמים לפני החטא, אפשר שאחרי חטא אחד כבר ה' ימנע ממנו סיעתא דשמיא, ואז לא יוכל לחזור למצבו הקודם, כי כל הענין השתנה כבר לאחר החטא. ז"א לעולם אדם צריך להזהר שלא יכשל אפילו בחטא אחד, כי הוא לא יודע כבר אם יוכל לחזור למצב שהיה קודם. גם אדם שנמצא במצב של עליה, והוא עולה עולה עולה עולה, יכול לעלות למצבים שהוא יכול אפילו ללמוד שבוע ימים רצוף, בלי הפסקה כמעט, ולצום שלשה ימים רצוף, ואח"כ להתדרדר לתהום תחתית וכאילו לוותר על עצמו ולומר מה אני יעשה, ככה זה החיים, יצר הרע אתה יודע זה התקפות, כן, אבל אז כבר נשאלת השאלה, עבר עבירה ושנה בה כמי שהותרה לו, ומי אמר שיהיה כבר עזר ה'? בשביל זה כבר צריך לעבוד הרבה הרבה הרבה יותר חזק מה שהיה קודם. זה לא פשוט, אנשים חושבים שהחלקה קלה או חטא קטן לא נורא, מתי שנרצה תמיד נוכל לחזור, הרי אנחנו בעלי מדרגה, והם לא מבינים שזה לא כך.

ונלמד את זה מהפרשה של בלעם. אנחנו צריכים להשתדל תמיד לעשות טוב, ולא להכשל רח"ל ולא לסטות מדרך הישר, כי בעת שאדם מאבד את החזקה הטובה ופונה לדרך אחרת, הסכנה כבר מרובה, משפטי ה' והנהגתו עמו כבר בדרך אחרת, וזאת לומדים מבלעם הרשע. וזאת עלינו לדעת, אין לנו לומר מה, אתה רוצה להשוות אותי לבלעם הרשע? יש לי ללמוד מבלעם הרשע? מה לי ולרשע הזה? אני דומה לבלעם הרשע? מה פירוש, אני יהודי שומר תורה ומצוות, אני משתדל הכל, אז מה אם קרה פעם ככה פעם ככה, מה, איזה בלעם, מה קשור אלי בלעם. לא, צריך ללמוד מבלעם הרשע, ויש ללמוד ממעשיו. בלעם הרשע היה במדרגה יותר גבוהה משלנו, הוא היה נביא, לא קם נביא בישראל כמשה, כמשה לא קם, אבל באומות העולם קם, בישראל לא קם אחד כמשה, אבל כנגדו באומות העולם כן קם, מי זה? בלעם, בלעם הרשע היה נביא לגויים כמשה. נו, אז בלעם לא היה מפשוטי העם, אז עלינו ודאי להתבונן במעשיו לראות מתי הוא נכשל, ולמה הוא נכשל, ואיך הוא הגיע להגדרה בלעם הרשע. על זה נלמד שלא להחזיק במעשיו.

כתוב "ויבא אלהים אל בלעם ויאמר, מי האנשים האלה, מי האנשים האלה עמך" הקב"ה שואל את בלעם מי האנשים האלה עמך. מה אתם הייתם עונים לקב"ה על שאלה כזאת? תשובה יפה. יש לכם עוד תשובה? גם זאת יפה. ואולי עוד תשובה? מה הייתם עונים לקב"ה אם היה שואל מי האנשים האלה עמך? שאלה רטורית, מה זה אומר? הקב"ה ודאי יודע, הנה יותר חכם מבלעם, ראיתם? ברוך ה' שורה ראשונה. "ויאמר בלעם", מה עונה לו, "בלק בן ציפור מלך מואב שלח אלי", פם פררם, הוא מתגאה, האנשים האלה זה מלך שלח אלי, בלק בן ציפור מלך מואב שלי אלי.

חכמים ז"ל אומרים, שכאן בדק הקב"ה את בלעם ומצא אותו עוית של מי רגליים. אתם יודעים מה זה עוית של מי רגליים, אתם זוכרים פעם את הסיר לילה של הילדים הקטנים, שהיו קמים באמצע הלילה והיו צריכים לעשות שם מה שהם עושים, זה נקרא עוית, מצא אותו הקב"ה סיר לילה, את בלעם. למה? היה לו לומר לקב"ה, וכי אני צריך להודיעך מי האנשים האלה, וכי אני צריך להודיעך מי האנשים האלה? והלא הכל גלוי וידוע לפניך, הוא נביא, מי נותן לו את הנבואות ומודיע לו עתידות ודברים? הבורא, והוא שואל אותו מי האנשים האלה עמך, תגיד לו כבוד הרב, הקב"ה רבונו של עולם, אני צריך להודיע לכבודו מי האנשים, הרי כבודו יודע הכל, צופה הדורות מראש. והנה למרות שנכשל בלעם בבדיקה, למה? הוא החזיק מהקב"ה שלפעמים הוא יודע לפעמים הוא לא יודע אז הוא עוזר לו לדעת, אתם שומעים? זה נקרא נביא אהבל. מכל מקום, תשובתו של הקב"ה היתה עמו במידת החסד והרחמים, עדיין הקב"ה מתיחס אליו, נו, מסכן יש לו גאוה סרוחה, אז הוא חושב שבאמת יכול להיות שהקב"ה נעלם ממנו לכן הוא שואל, אז הוא עונה לו, אז הקב"ה עדיין מתייחס אליו בחסד וברחמים, ומה אומר לו? לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא. בלק בן ציפור מלך מואב שלח לבלעם, בא תציל אותי מפני משה שכוחו בפיו, אתה הכח שלך בפיך, בא, תציל אותנו ואם יעלו לפה הם ילחכו אותנו כלחוך השור את עשב השדה, הם ניצחו עכשיו את עוג ואת סיחון, גיבורים גדולים, אלה עין הארץ, אלה שומרים על הכל, אם אותם הם הצליחו לעבור הם בטח פה יבואו ויגמרו עלינו, בא תציל אותי. נו, אז הם באו, שלחו שליחים והגיעו אליו וכו' וכו'. אז הקב"ה שואל אותו, מתעניין כביכול, תגיד לי בלעם מי האנשים האלה, אז הוא עונה לו, אז הקב"ה בחסד וברחמים אומר לו, אומר לו הקב"ה תשמע, לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא, אה, הוא לא אמר לו מה הם רוצים, בלעם אמר שבלק בן ציפור מלך מואב שלח אלי, מה המטרה הוא לא אמר, מה עונה לו ה'? לא תלך עמהם, ז"א הם לא באו להתארח לאכול ג'חנון, הם באו לקחת אותו, אז הוא אומר לא תלך עמהם, אז ה' כן יודע או לא יודע? הוא אומר לו ולא תאור את העם, גם אל תקלל את העם, מה שהם רוצים ממך שאתה תקלל אותם, בשביל זה באו לקחת אותך כי כוחך כאילו בפיך, אז לא תאור, לא תקלל את העם הזה כי ברוך הוא. פשטייסט? לא תלך, נו זה ברור או לא ברור מה שה' אומר? לא תלך ולא תאור, למה כי ברוך הוא. אז הורה לו את הדרך הנכונה ומהי? לא ללכת עם שרי מואב. נו, צריך להיות נביא בשביל להבין את זה? ברור שלא. ובפרט אם אתה נביא ואתה יודע מי זה ה', אז אם הוא אומר לך לא אפשר לעשות כן? ואם תעשה כן תצליח נגד ה'? לא, יש טעם ללכת? לא. נו, מה עונה בלעם לשלוחים?

"שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יוסף ה' דבר עמי", אה, מה יש לדבר הוא דיבר כבר ברור, אמר לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא, ומה אומר להם? הוא אומר להם תשבו פה גם הלילה, ואני אדע מה יוסף ה' דבר עמי, אז הרמב"ן והאבן עזרא אומרים שכאן נכשל בלעם שלא היה לו לשאול שנית את פי ה', הלא דבר ה' היה ברור אליו, לא תלך ולא תקלל אותם, וכי מפני ששלח לו בלק שרים נכבדים יותר והבטיח שיתן לו  מלא ביתו כסף וזהב תשתנה דעת המקום? אתם שומעים? הוא שומע עכשיו שאם הוא יבוא הוא יתן לו בית מלא כסף וזהב, נו, אז הוא אומר אולי הקב"ה יסכים שאם אני אקבל כל כך הרבה כסף אולי הוא יסכים לחסל את הילדים שלו, את הבנים שלו, את העם שלו הנבחר שהוא טרח להוציא אותם ממצרים באותות ובמופתים וקרע להם את הים והאכיל אותם את המן ועשה להם משכן, אבל בשביל כמה ג'ובות שאני אקבל בטח יכול להיות שאני אשכנע אותו שהוא יסכים לחסל את העם שלו, שמעתם מפגר? נו, יכול להיות דבר כזה?

ונמצאה בו מחשבה רעה שאינו שלם בדרכיו, כי תאות הממון והכבוד הכשילה אותו. ועל כן מה היתה תשובת הקב"ה אליו? שונה לגמרי עכשיו, אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם. שמעתם? אה, הוא כאילו הצליח לשכנע את הקב"ה, והקב"ה אומר אם לקרוא לך באו אנשים, מה, הקב"ה לא יודע שבאו לקרוא לו? הרי הוא אמר לו את זה בהתחלה כבר, אז מה זה אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם? אלא יש כלל, בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. הבא להיטמא פותחין לו, אה, אתה רוצה לטמא את עצמך, אתה חושב שבשביל כסף אז הקב"ה יסכים איתך, אין בעיה, אם אתה רוצה לטעות אני יעזור לך, אני יעזור לך, קום לך איתם, אבל הוא אומר לו תנאי הקב"ה, ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה. אבל יש פה מגבלה, מה המגבלה? אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה תלך, לך תתעייף, תגיע עד לשם, אין בעיה, אבל רק מה שאני אדבר אליך אותו תעשה.

רואים מפה איך הולכות דרכי שמים ההנהגות, בעת שאדם שלם באמונתו ומעשיו ראויים והגונים הקב"ה מתנהג עמו במידת החסד ושומר אותו שלא יפול ויכשל. אם אדם שלם באמונה, המעשים שלו ראויים והגונים, ראויים והגונים, אז הקב"ה מתנהג עמו במידת החסד ושומר אותו שלא יפול ולא יכשל. הנה יש לנו עכשיו הבטחה באיזה ציור בורא עולם שומר עלינו שלא ניפול ולא נכשל, אם נהיה שלמים באמונה ובהנהגה עם ה' יתברך במעשים ראויים והגונים.

אבל בשעה שאדם מתחיל לסטות מדרך הישר, הוא מאבד את השמירה של הקב"ה, ונותן לו מצב חדש שהנסיונות יהיו יותר גדולים. לכן הורה הקב"ה לבלעם, קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה, זה כבר נסיון קשה יותר, למה? כי הוא יכול לטעות, שהקב"ה ירשה לו לקלל, כי הוא אומר לו קום לך קודם כל אישור ללכת, דבר שני אומר לו הקב"ה, מה שאני אומר לך לדבר אותו תדבר. מה זה? אתה לא אמרת אם כן או לא כבר, קודם אמרת לא תאור, ועכשיו רבונו של עולם אתה אומר מה שאני אגיד אתה תגיד, הוא לא חוזר כבר על מה שאמר לו קודם לא תאור, מה הוא מבין? הניח לו מקום לטעות, שיכול להיות שהקב"ה יתיר לו לקלל. ככה הוא מפרשן, למה? כשרואה את הכסף מול העיניים הוא רוצה להבין מה שהוא רוצה להבין, כי אחרת הוא יבין שהוא איבד את הכסף אז למה ללכת? אז הוא נכנס לנסיון יותר גדול. ואף על גב שהקב"ה אמר לו במפורש, "אך את אשר אדבר אליך אותו תדבר" מכל מקום כיון שהרשה לו ללכת היה לו מקום לטעות ולומר שיש לו רשות לקלל.

בהמשך הפרשה כתוב "ויקום בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו", ווי, נביא במדרגה כזו, נביא של כל האומות, הוא בעצמו קם לחבוש את האתון שלו? מה חסר לך נערים משמשים שהם יחבשו, ואתה בעצמך חובש את האתון? בבוקר קם לנץ, מה קרה? הריח של השטרות, של הכסף, אה, התאוה מעירה אותו מוקדם, והוא חובש בעצמו. מכאן שהשנאה מקלקלת אתה שורה, ז"א מרוב שהוא שונא אז הוא מקלקל את הדרך הישרה שלא נהוג ולא ראוי לאדם במעלתו שהוא יטפל באתון. ואפילו שאמש הוא עדיין אמר לשלוחים כי הוא לא יכול לעשות מאומה ללא דבר ה', מכל מקום לאחר מכן כבר הפך להיות בלעם אחר, והשנאה שלו לישראל גוברת עד שהוא חובש את החמור בעצמו בזריזות ללכת לקלל את ישראל. ואעפ"כ הקב"ה עדיין חס עליו שלא יכשל, תקשיבו, רשע זה הולך במטרה לקלל, דעתו לקלל ולקחת את הכסף, מה היה צריך הקב"ה להעניש אותו, מה עושה הקב"ה מרחם עליו, עדיין מרחם עליו, שולח לו מלאך, מלאך של רחמים, שיעמוד ויתייצב לו באמצע הדרך ולא יתן לו להמשיך, האתון מבחינה במלאך והוא לא מבחין, הוא סופר כסף, הוא לא רואה מלאך. עד שהאתון פותחת את הפה ומדברת, אחרי שהיא לוחצת אותו לגדר, אחרי שהיא כורעת והיא לא רוצה להמשיך, והוא מכה אותה, הוא לא רואה מלאך, האתון שלו רואה מלאך והנביא הכי גדול של הגויים לא רואה מלאך, כשיש שוחד, כשיש כסף, כשיש הנאה,  טובת הנאה, לא רואים כלום. לא רואים כלום אפילו אם הוא נביא, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים ושיהיו החכמים הכי גדולים בעולם. אתם רואים כמה נתפסים, שרים וראשי ממשלות והכל בשביל שוחד בשביל כסף, כי בשעה שיש כסף לא רואים את המשפט את ההרשעה ואת בית הסוהר, לא רואים, לא רואים.

מכל מקום, הוא הפך להיות בלעם אחר, השנאה לישראל גוברת, חובש את החמור בעצמו בזריזות לקלל את ישראל, וה' חס עליו, ומביא לו מלאך של רחמים שיתייצב לפניו. האתון פותחת את הפה, משתנה הטבע בשביל אותו רשע בלעם, הכל כדי לגלות לו את האמת, שהקב"ה לא חפץ שהוא ימשיך בהליכה, אבל בלעם שרואה סימנים גלויים, מכל  מקום אינו מבין את האמת, ועדיין במחשבתו שהולך לקיים את דבר ה', וכל זה מלמדנו שבעת שסוטים מעט מן הדרך כבר יש מקום ליצר הרע, כל המצב וההשקפה משתנים וגם יסודות של אמש שהיו ברורים נעלמים ולא נזכרים. אם קודם הוא אמר שהוא ישאל את פי ה' גם זה נעלם, ז"א כבר לא צריך לשאול לא חכם ולא רב, אני יודע מה לעשות ומתדרדר וגמרנו.

וראה ביותר איך טעה בלעם, שאף לאחר שהמלאך התגלה אליו, ענה בלעם, תקשיבו טוב, איזה מצטדק, אם רע בעיניך אשובה לי, אוי בלעמי, כן אתה כזה חמודי, אתה מוכן באמת לשוב? כן, הוא אומר, אם רע בעיניך אשובה לי, ומה הוא אומר בלב שלו? רש"י אומר, למוד הוא בכך שאומר דבר ומלאך מחזירו, הוא אומר, אני מכיר את הקב"ה, הקב"ה אומר דברים נפלאים ואח"כ דואג שמלאך יחזיר מהדברים שהוא אמר. מאיפה הוא לומד את זה? מאצל אברהם אבינו. הקב"ה אמר לאברהם אבינו "קח נא את בנך", נכון, והעלהו  לעולה, ואח"כ ע"י מלאך ביטל את דברו. אז יכול להיות שהוא רוצה לראות אולי אני לא דבק מספיק במטרה ואז הוא יחזיר אותי או לא יחזיר אותי, הוא אומר לי תזה והכוונה שלו שאני אמשיך, אז לכן הוא אומר, אם רעה בעיניך אשובה לי, למה להסגיר את מחשבותי, כאילו שאני מתכוון בכל מקרה ללכת, אז כאילו אם זה רע בעיניך אז אני אשובה לי, אבל מה בלב הוא אומר? הוא תמיד ככה, בהתחלה אומר לא ללכת לא ללכת בסוף הוא חוזר בו ע"י מלאך ושלום על ישראל. ונו, אבל המלאך מה אומר לו? אומר לו אל תלך, לא כמו שאמר המלאך לאברהם אל תשלח ידך אל הנער, ושחרר אותו מהציווי הראשון, פה הוא אומר לו אותו דבר כמו שאמר שם בהתחלה, לא תלך עמהם, אומר לו המלאך אל תלך. אלא אומר לו, לך עם האנשים. רואה שהוא דבוק עדיין במטרה וברצון, אומר לו לך עם האנשים. ובלעם נותר ברעתו וממשיך בדרכו הרעה. למה הוא כבר הגיע למצב שהוא לא יכול לחזור בו. ואפילו בלעם שאמר "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו, אם שומעים, הוא הכיר את המעלה של עם ישראל, עד שהוא אמר לחיות כמו יהודי אני לא יכול, קשה לי, אבל למות כמו יהודי אני רוצה. "תמות נפשי מות ישרים" כמו אברהם יצחק ועיקב, ותהי רק אחריתי כמוהו, אבל עכשיו לחיות כמוהם אני לא מוכן. הוא הכיר את האמת וביקש שהאחרית שלו תהיה כמו כלל ישראל, אבל לחזור בו מהכוונה שלו הוא לא מסוגל. זהו, הוא כבר שקוע, הוא רוצה להמשיך, והוא ממשיך.

דרכי שמים הם כך, והעיקר חייב להקפיד לא לסטות מן הדרך, כדי שלא יגיע אדם למדרגה שהוא כבר לא יכול לשוב בתשובה. כמו שכתוב יודעים רשעים שדרכם למיתה אלא שליבם בריא להם כאולם. זה לא יאומן כי יסופר, חכמים אמר לנו שרשעים על פתחה של גיהינום אינם חוזרים בתשובה, מה פירוש? מביאים את הבן אדם כבר לגיהינום, שמים אותו בפתח של הגיהינום, הוא רואה את כל הלהבות האדירות, הוא רואה מה קורה בגיהינום, אומרים לו אנחנו דוחפים אותך לבפנים, יש מצב של תשובה? אין תשובה, הוא לא חוזר בתשובה, למה הוא לא חוזר? כי המידות והטבע השתרשו בו שהוא לא מסוגל. אתם מכירים ילדים עקשניים שאפילו אם מצליפים בהם הם לא ולא ולא, לא ולא ולא, אתם מכירים את החמאס נותנים להם ונותנים להם ומצליפים בהם והם עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר? אתם מכירים את האסלאם, עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר והם עוד יותר? ככה זה עובד. ברגע שבן אדם סטה מן הדרך והתחיל להתדרדר, זה הופך להיות מציאות שקשה לו מאד מאד מאד לעקור זה הופך להיות לו כמו טבע. וזאת הסכנה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם.

כיון שנכשל בחטא, כל המהות הקודמת משתנית וכבר אין עזר מהקב"ה ואז נופלים בידו של יצר הרע, ורק בעת שיש עזר מהקב"ה יכול להמלט מן הרע, בלי זה אי אפשר.

ורואים את זה בעליל, לפעמים באים אברכים שהם מעולים בתורה וביראת שמים, אבל קורה לפעמים שהם מתרפים קמעא וסוטים טיפה מן הדרך, ואז משתנים ולא יכולים לחזור למצבם הקודם. זה לא רק אברכים, גם דתיים, גם חרדים, גם כל בן אדם בכל מצב, גם בחברה אדם שהוא אזרח טוב מתחיל לסטות טיפה טיפה טיפה עלול להתקלקל ולהיות עבריין חבל על הזמן. הכל זה מתחיל עם חטא קטן, נגררים אחרי חבר, חברה וכו', ומגיעים לאן שמגיעים והחדשות מלאות מזה, זה התוצאות כבר, זה התוצאות החמורות, אבל אם יבדקו אצל כל אחד איפה זה התחיל - סטיה קלה, לא שמע בקול ההורים, לא שמע בקול המורים, החליט שהוא עצמאי יודע מה הוא עושה, לאט לאט הרשה לעצמו זה וזה וזה וזה וזה וזה, עד שהגיע לכותרות.

בעת שאדם משתדל בכל כוחותיו ומבקש חיזוק הוא זוכה לעזר מה'. אם אנחנו נשתדל כל אחד לפי הכרתו ורמתו הרוחנית, אם כל אדם ישתדל, אבל בכל הכוחות, ויבקש מהקב"ה חיזוק ועזרה, הקב"ה יעזור, ה' רוצה לעזור אבל למי שמוכן לעזור לעצמו, לא שיגיד בן אדם, תקים אותי, תעשה לי, תהפוך אותי, אין דבר כזה. אתה תעשה את הכל עד מקום שכוחך מגיע, שמה הקב"ה יעזור, לעזור פירושו שאתה עושה את עיקר המאמץ ורק עוזרים לך וכו'. אדם נושא משא קשה לו עם המשא, מבקש עזרה, בא מישהו עוזר לו להחזיק את המשא או להניף אותו או להוריד אותו וכו', עזרה זה אחרי שאתה עושה את הלכ מה שאתה יכול, אבל לא לעשות כלום להגיד עזרה - אין עזרה.

הרמב"ם אומר, ששכר בעולם הזה עבור מצוה אין, לא מקבלים שכר על מצוות בעולם הזה, שכר מלא לא מקבלים, פירות דיוידנדים בונוסים כן מקבלים, אבל שכר אי אפשר לתת, השכר הוא עצום, כל העולם כולו אם יתנו לאדם בשכרו על מצוה אחת זה לא מספיק, כי מצוה היא נצחית, אז איך אפשר לשלם בשכר שהוא זמני? זה לא שכר. כל שכר שנותנים לו לאדם זה סיעתא דשמיא. למה נותנים לו שכר פה שפירות? כדי שבפירות שהוא מקבל, בבונוסים יהיה לו סיעתא דשמיא וכח לעמוד נגד המפריעים והעיכובים שיוכל להגשים את שאיפותיו.

כתוב "והיה אם שמוע תשמעו... ואספת דגנך ותירושך ויצהרך", כשאדם שומע בקול ה', אז ה' נותן לו את הפרנסה בשפע ללא טרחה, כדי שיוכל להתפנות ולעסוק בתורה ובמצוות, אבל כתוב בהמשך, בשמע ישראל, "פן יפתה לבבכם", אבל אם יפתה הלב, מה יקרה - וסרתם, אז סרים קצת בהתחלה עד שבסוף "ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם", ממה זה מתחיל? מפיתוי קטן, אח"כ סרים יותר מן הדרך עד שמגיעים לעבודה זרה הכי גרוע שיכול להיות. ואז מה כתוב "ועצר ה' את השמים ולא יהיה מטר", היה לך עד היום פרנסה - לא יהיה לך, היה לך עד היום בריאות - לא יהיה לך, היה לך הצלחה - אכזבה, היה שקט - סבל, ואז מתחיל להתדרדר גם במצבו הרוחני והגשמי וכו' בגלל שהוא נפתה בהתחלה בפיתוי קל וסטה לאט לאט לאט לאט וזה מתדרדר. ואז הוא מאבד את העזר מהקב"ה, לא יוכל לעסוק בתורה ולא במצוות והסבא מקלם היה אומר, כתוב "ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה" הביאור הוא, הארץ הטובה שהיא מיטיבה עמו ונותנת לו סיעתא דשמיא, הרי בזכות זה שהארץ היא טובה והיא מביאה פירות ויש גשמים ויש הכל, אתה אוכל ושבע ודשן, יש לך כוחות עלבודת הבורא, אבל אם אין לך ואתה צריך לשלם מחיר יקר על כל דבר ולעבוד ולטרוח והכל, ואתה מוצא את הפת שלך בקושי, נו, אז במצב כזה צריך להבין שהסיוע האלוקי נעדר.

הערה נוספת, רואים שאפילו שהיתה טענה על בלעם, שהוא אמר מלך מואב שלח אלי, עדיין לא עזב אותו הקב"ה ואמר לו, בעזרה אל תלך, אל תלך, ועזרה, אם ה' אומר לך מה נכון ומה לא זה ברור שזה עזרה. החטא הזה נבע אצלו מהגאוה, אבל עדיין לא התגלתה רשעתו והרצון שלו לקלל, והקב"ה מוליך את האדם לפי דרכו, ולכן כשהתגלה רצונו לקלל הנחה אותו הקב"ה בדרכו הרעה וכמו כן עלינו להבין, עכשיו אנחנו חוזרים אלינו לסיכום, אמרנו מה פתאום משוים אותנו לבלעם? מה אנחנו בלעם הרשע המפורסם? כן. אם הוא ברמה שלו כשהיה לעין ערוך מאיתנו, שהיה במדרגה שווה וזהה למשה רבינו, עם טיפה גאוה ואהבת הממון תראו לאיזה שאול תחתית הוא ירד, עד שאת בלעם הקוסם, לא קראו לו כבר הנביא, הקוסם הרגו בחרב. מהמדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות לשפל המדרגה, אדם שהיה חי עם האתון שלו  מהתאוות שלו, ז"א בן אדם כזה יכול להיות במדרגה הכי גבוהה אבל עם מידות מושחתות, גאוה ותאוה וחמדה, יכול להגיע לבור הכי עמוק.

והנה אנחנו רואים שהקב"ה רצה לעזור לו, ואתם יודעים עד כמה הקב"ה רצה לעזור לו? תראו מה זה, אפילו שהוא היה רשע מרושע והוא החליט למרות שהמלאך אמר לו שלא ילך, והוא החליט כן ללכת, אז אחרי שדיברה איתו האתון, הקב"ה הרג אותה. למה הוא הרג אותה? לשמור על הכבוד של בלעם, כי אם הוא יכנס עם האתון לעיר כולם יגידו זאת האתון שדיברה עם בלעם והוא לא יבין. יזלזלו בו בכבודו. אז הקב"ה העלים את האוודנס, שלא יהיה עדות. שלא יוכלו להגיד הנה האתון שהוכיחה את בלעם. תשמעו מה זה אפילו רשע כזה ה' חס על כבודו, והוא הרשע הזה לא חס על כבודו של הקב"ה והולך נגד רצונו, והוא אומר לו קיבלתי חבילה יפה, תן לי להרוג את הילדים שלך. אתם שומעים? לאיפה יכול להגיע בן אדם.

לכן אדם צריך להזהר להיות קשור לקב"ה שיהיה לו עזר אלוקי, כי אם הוא יפסיד את העזר האלוקי יצר הרע כבר ישטה בו, יהפוך אותו לסמרטוט, יענה אותו, יתן עליו יסורים, לא יתן לו כח לחזור, ידרדר אותו עד שאול תחתית. לכן כל אדם צריך להסתכל לא להכשל אפילו בחטא אחד, לא להקל בשום דבר, להשתדל לשמור על משמרת הקודש תמיד ולעלות, ורק לעלות, אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה, אתה לא עולה אתה יורד, ואיפה יורד - לשאול תחתית. וזה מה שרואים הנה אצל כולם, כל אלה שנתפסים, כל אלה עלו עלו עלו עלו עלו אבל מה העין שלהם היתה תמיד - על הכסף, על הכסף, כמה אפשר לקחת, כמה אפשר לדאוג לאח"כ, כמה אפשר זה וזה וזה וזה, אבל לא לעולם חוסן, אי אפשר להסתיר הכל, ובפרט אם אתה רוצה להיות כבר נשיא אז יבדקו לך בציציות ואז מגלים כמה דירות וכמה כסף וכמה כספות וכמה אוווווווווו וכמה הסכמים חסויים, יווווווווווו, אז זה לא נשיא אחד, זה סריה של נשיאים. אז ז"א שאדם צריך להבין, אם הוא לא ישמר הוא יימסר ביד יצרו ואויה לו, פן יפתה לבבכם, תזכרו את הפסוק הזה, פיתוי קטן, וסרתם ואבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם, ואז וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והארץ לא תתן את יבולה וההמשך ידוע וה' ירחם מה קורה.

יהודים יקרים, אנחנו נמצאים בתקופה קשה כמו שאנחנו אומרים כבר בשנים האחרונות, והמצב מתדרדר מפעם לפעם יותר ויותר. מדינת ישראל לצערנו הרב לא הולכת עם הקב"ה, לא הולכת, היא מתעלמת ממנו, היא יכולה להסתדר בלעדיו כי יש לה את צה"ל, אז היא מתעלמת, והקב"ה לא מעורב בקבינט, הוא לא קובע שם. כוחי ועוצם ידי קובע. ומי שלא שם לב, מסביבנו הר געש פתוח, ואם חשבנו שיש פתאח, יש חמאס וגי'האד ואל קעידה ומוג'הידין וכל  מיני שמות, ג'יהדיסלמים וכו', פתאום קפץ משהו שחור, שד שחור - קוראים לו דאש, דאולט איסלמיה אלעירק בשם, זה כבר חביבי אמירות חליפות, רוצים להחזיר את המצב של פעם שכל הלבנט כל המזרח יהיה תחת האסלאם. איזה אסלאם - קיצוני, מה זה אסלאם קיצוני? עורפים ראשים, עורפים ראשים. אתה לא מקבל את האסלאם, דין מוחמד בסיף, זהו, או שאתה מאמין או שעורפים את הראש, זהו. בלי קונצים, בלי להגיד ככה וככה וככה, ישר ולענין. ולמי הם עושים את זה קודם? לאחים שלהם. מי שלא מזדהה איתם, אלפים בודדים כובשים עירק, ארה"ב עם כל הצבא העצום, מאות אלפים היו שם במשך שנים לא הצליחו לייצב את המצב, השקיעו מיליארדי מיליארדים, בנו תשתיות, אמרו שהשאירו את עירק דמוקרטית, עשו בחירות, לימדו אותם להלחם, נתנו להם נשק, רק עזבו באו כמה אלפים פלנגות כאלה מהערים בצבע שחור, הם קוראים להם העיראקים שדים, כמו רוחות הם באים, והורגים הורגים מתקדמים וכובשים ערים. ארגון הטרור שתוך כמה ימים הפך להיות ארגון הטרור הכי עשיר בעולם, הם יושבים כבר על כמה מיליארדים יורו, פשוט תפסו בנקים, לקחו את כל הכסף, תפסו את הנפט, גז, לקחו להם שמה את הצבא, את הטנקים, את המטוסים, את הכל, וזהו. הם כבר נמצאים בשערי ירדן, בשערי סוריה, בשערי כורדיסטן ואירן, וכל העולם התאגד עכשיו, אמריקה, וסוריה ואיראן וסוריה וירדן וישראל וזה נגד כמה אלפים. מה זה? מה זה? זה מראה לנו שהקב"ה מראה שאין כח יש פה רוח, רוח, אתם יודעים מה זה רוח? יש להם רוח לחימה, יש להם רוח קרב, יש להם רוח אמונה, רוח אי אפשר לנצח. אי אפשר. כי הם מפיחים את הרוח הזאת באחרים, זה לא ללמוד איך להפיל את החיל השני, כשבאים עם רוח אי אפשר, וזה מתפשט, והבדואים עכשיו בירדן גם כן מתעוררים, ושמה מתעוררים, ובכל מקום הרוח הזאת מפיחה בהם את התקוה לחזור למה שהיה פעם. אתם זוכרים שאמרתי לכם פעם על פי הגמרא, שעתידים המוסלמים לשלוט תשעה חדשים בכל העולם כולו? אתם רואים שזה מתקרב מהר מאד? אתם רואים מה זה, באירופה רועדים מהם, באמריקה רועדים מהם, כל העולם רועד מהם, כל רגע תאים תאים קופצים בכל מקום והם מונים היום מיליארד תשע מאות מיליון, יותר מהסינים, והם פרושים בכל המדינות, ובצרפת ובאירופה הם עשרות אלפים בצהריים, באמצע הכבישים הסואנים המרכזיים הם עורכים תפילות. שוכבים באמצע הזה לכיוון מכה, אין תחבורה עד שהם יגמרו. אף אחד לא יכול לעשות להם כלום, אף אחד לא מוכן להתעסק איתם. וזה הולך רק ומתגבר. ובסוף בסוף מי הם רואים השטן? יש גדול ויש קטן, האמריקאים וישראל. אז אחרי שמחסלים אחד את השני הכיוון שלהם זה לפה.

אבל ישראל לא הולכת עם הקב"ה, הקב"ה אמר לנו, הבא להרגך השכם להרגו, לא צריך לחכות עד שיחטפו, לא צריך לחכות עד שיתקפו, לא צריך עד שישרפו מפעל, לא צריך עד שיהרגו חמישה יהודים בשביל שאתה תתעצבן, לא צריך, הבא להרגך השכם להרגו, מצות הסיכול המוקדם היא מן התורה, אם הם מכריזים שהם רוצים להרוג ולהשמיד ולחסל את מדינת ישראל ואת תושביה והכל, למה אתה מחכה? עם מי אתה מדבר? עם מי שזה התורה שלו, האמונה שלו, הדת שלו? מי שהקרקע אצלו  יותר חשובה מהאנשים? אז עם מי אתה מדבר?

אם אחרי התפיסה, אם תהיה בעזרת ה' של החוטפים, לא יחליטו על עונש מוות למרצחים ולחוטפים, מדינת ישראל אומרת אנחנו מוכנים שתמשיכו ואנחנו ננסה לסכל ולמצוא לאחר מעשה. ז"א היא מזמינה את החטיפה הבאה. מי לא ידע, תשמעו את ההרצאות שאמרנו אחרי העסקה עם שליט ולפניה, לא לעשות את העסקה, למה? משום שהתורה אומרת שלא משלמים על שבויים יותר מכדי דמיהם, כי אם משלמים יותר מכדי דמיהם מכמה ששווה לתת בשביל אדם, ועדת שמגר קבעה שעל שבוי נותנים אחד. לא יותר. אבל המדינה רוצה לתת אלפים, אז מה זה אומר? זה אומר שמשתלם לחטוף, אבל עכשיו באיחור אז אמרו אם חוטפים נחזיר את החוטפים הקודמים, וגם זה בס"ד שמישהו כתב להם את הרעיון הזה לפני שהם סכמו את העסקה, שאם הם יחזרו לסורם יוכלו להחזיר אותם, אבל הם לא חשבו את זה לבד, זה בן אדם פרטי אזרח שכתב להם והם אימצו את זה ברגע האחרון. אבל גם זה, אתם חושבים שזה יספיק? מי הראש? מי מלבה אותם? למה במדינת ישראל יש מושג של עונש המרדה? יש דבר כזה, יש הסתה ויש המרדה, אם יש המרדה זה עונש חמור, חמור ביותר. אז אם יושבים ראשי החמאס והאחרים וממרידים את התושבים פה בארץ ומחו"ל והכל, לבוא ולהלחם בישראל, למה אתם לא דנים את הראשים? מה אתה הולך לתפוס את החיילים את הפיונים כל פעם, מה אתה רודף אחרי פיונים? בשחמט אם אתה ניצחת את המלך גמרת את המשחק, מה אתה כל הזמן עם החיילים? אבל אין שכל, למה? מסתכלים מה יגידו אומות העולם. אומות העולם שלא שומרים על מה שהם אומרים לנו לשמור, אנחנו שומעים להם במקום להביא להם דוגמא אנחנו עושים כמוכם, אתם עושים סיכול ממוקדם - גם אנחנו, אתם הורגים גם ללא משפט - גם אנחנו, בדיוק כמוכם. למה אצלכם אין דו"ח גולדסטון על מה שהרגתם באפגניסטן חפים מפשע ועל עירק? כי אין גוי כזה שיעשה שטות כמו יהודי כזה גולדסטון, הלא משנאייך ומחריבייך ממך יצאו, זה פסוק. אבל כל העולם שותק, בסוריה רוצחים מאות אלפים, אף אחד לא אומר נו נו נו. אחרי איומים וקו אדום וכו' וכו' אין נו נו נו יותר, פה אם אחד קיבל כדור ישר מצלצלים ועדת חקירה מיד ולהמציא לנו את כל המסקנות. עלינו מותר לזרוק אבנים ולגרום לתאונות דרכים ולהריגה ממש וזה כלום, זה לא נחשב אפילו להריגה. זה כלום, זה השלכת חפצים. זה כאילו השליכו בקבוק במגרש כדורגל, בקבוק פלסטיק, כלום, איך אפשר אתה רוצה לנהל מלחמה כשהבן אדם ממולך בא עם נשק ואתה רוצה להלחם איתו עם אגרופים? אז בשביל מה יש לך צבא כזה גדול והכל, בשביל מה, רק לחיפושים? והם באים אתה מבין בלי כלום כמעט ותראה מה הם מצליחים, מדינה שלמה כמה בזבזו כסף עכשיו רק על החיפושים, עשרות מיליונים, רק על החיפושים, לא אוכלים לא ישנים לא זה לא שום דבר, בגלל מה? בגלל שלא עוקרים את השורש והסיבה, לא מוציאים להם את החשק לחלום, לחלום. הבן אדם הורס בתים, חוטף אנשים, רוצח אותם, ועושים דיון בבג"צ האם מותר להחריב לו את הבית. הוא החריב את הבית, את ההורים, החריב את כולם, החריב מדינה שלמה, לא ראו את הבית 18 יום, כולם רודפים בשביל לחפש, והבית שלו קדוש, רק בג"צ יכול להחליט אם הקדושה פגעה ואפשר לפגוע בבנין. לא באדם, בבלוקים, צריך פסק להוריד, אבל להרוס בית כנסת אם צריך - על המקום יוצא צו. מה זה בית כנסת, אתה במקום כך וכך, יאלה תפנה, לא מפנה - הורסים. אבל גם הבתים שלהם הם בניה לא חוקית, גם של המחבל הזה. זה שרצח את מזרחי הי"ד, גם הבנין שלו הוא לא חוקי, לא, אבל בג"צ צריך להחליט. לא יאומן כי יסופר. אז אם על בנין צריך לעשות כזה דבר ולא יכולים להחליט ברגע, אז על הבן אדם מה אפשר לעשות, או, הוא קדוש בקדושת מחבל, זה אי אפשר לגעת בו, מרגע שהוא הגיע לדרגת מחבל אי אפשר, הוא שמור יותר, אבל אם יש תג מחיר, מה זה תג מחיר - ריססו כמה אותיות באיזשהו מקום, כל השב"כ מחפש, יבבי, להראות לעולם תפסנו אחד שריסס, או אחד שעשה חורים בכמה גלגלים. אתה יודע מה זה לעשות חור באוטו ערבי, אתה יודע מה זה? זה ממש עוקר את אושיותינו ולא יתנו לנו לחיות פה בגלל זה. אבל הם הורגים רוצחים הכל, שורפים עושים מה שהם רוצים, זה צריך בג"צ לדון על כל אחד ואחד. לא יאומן כי יסופר.

אתם חושבים שכרגע הם לא זוממים לחטוף עוד? גם עכשיו הם  מתכננים אם הם יכולים הערב עוד לחטוף  מישהו הם עושים את זה. בכל מקום. אז ז"א, המצב פספסתם את זה כבר, בכל אופן, המצב הוא כזה שלא יאומן כי יסופר, במקום לטפל בסיבה ובשורש ושמה לעקור, מטפלים בפיונים שנמצאים בקדמת החזית ולך תחפש מחט בערימת שחת. אתם רואים מה זה, 18 יום צבא שלם, עשרות אלפים ומתנדבים והכל, בשביל למצוא את הבחורים ולצערנו הרב הם חיסלו אותם, ומה עוד, ועכשיו לך תחפש את השניים. נו, זה שווה כל המאמץ? היית מוריד את הראשים שלהם לא היה להם חשק יותר, אז יבוא טמבל אחר גם הוא ירד, יבוא עוד טמבל גם הוא ירד, ואז נראה כמה אנשים יסכימו לקבל את הטיל בראש. ההורים שלהם מעודדים אותם, הם שמחים שהם עושים את זה. אז מה יש לחוס ולחמול על המשפחה ולהוציא אותה לרחוב ולהרוס את הבית, שזה כלום, זה חרטה, זה סימבולי, זה בכלל לא כלום, אבל גם הסימבוליות כיון שהם מעריכים את הבתים ואת הקרקע מאד מאד, אז זה חשוב. מה יותר גרוע, לרצוח בן אדם להוציא אותו מהבית לבית קברות או להוציא אנשים חיים ולקחת להם רק את הבית, מה יותר חמור? אז אם הם לא אכפת להם לעשות ככה נדון אותם לפי דיניהם, לפי דיניהם, מה הם עושים כשהם תופסים מישהו שבגד בהם - תולים אותו, גוררים אותו עם מכונית לעיני כולם, קושרים אותו עם הרגליים וככה גוררים אותו ברחובות לעיני כולם. הם על שלהם עושים ככה, אנחנו על האויבים שלנו, מה אנחנו יותר צדיקים מהאמריקאים שהם מלמדים אותנו כל דבר? הם מי שרצח דרגה ראשונה - כסא חשמלי, אמריקה הורגת את כל הרוצחים דרגה ראשונה על כסא חשמלי, ואף אחד לא אומר שהם פרימיטיביים ולא נאורים ולא כלום. אבל פה זה מדינה אחרת, הם משהו אחר פה, יש פה שמאלנים שמפריעים לחשוב. והם מלשינונים, הם דואגים להודיע לאירופה ולהאג ולכל העולם וליידע אותם מה נעשה פה, ויש להם בית צלם, הם מצלמים, כמו הצלם מצלמים כל דבר מתעדים מה חיילי צה"ל עושים לאוכלוסיה. ולא את האמת הם מצלמים, אלא מהזויות שהם רוצים שיצטלם. ה-CNN מדווח יותר אמין מהם על מה שקורה בשטח. ולפעמים הם בעצמם עוקרים מטעי זיתים הפלשתינים ומזמינים אותם לצלם כאילו עשו את זה מתנחלים. וזה הופך להיות עובדות בבתי משפט וכו' וכו' וכו'.

רבותי, אם לא תהיה התעשתות פה והציבור, הציבור, ראיתם את הציבור שיצא אתמול לככר? צריך לעשות כזה דבר שהציבור יצא ויצעק לממשלה די! הרף ממנו, תתחילו לטפל באויבים! אבל צריך עזר ה', אין שמה אחד שמדבר בקול השפוי של הקב"ה.הכל זה כוחי ועוצם ידי, יבוא ראש השב"כ וראש המוסד ושר הבטחון והרמטכ"ל וביבי ופרי וגויאבה וכולם יהיו שמה. נו, ואחרי זה מה, והם יחליטו אותם החלטות מינוריות איך לטפל בענין באיפוק, לא מהבטן, מהשכל. והשכל שלהם עד היום הביא אותנו איפה שאנחנו נמצאים שזה רק ממשיך ומתדרדר, חטפו אחד - עכשיו עלו לשלש. נו, עד מתי ואיפה?

מה עושים? אז קודם כל אני רוצה להודיע לאלה שזכו לקבל על עצמם תענית ארבעים ושלשה ימים לטובת החטופים, שמי שלא נדר יכול להפסיק את התענית, מי שנדר יתיר את הנדר ויפסיק את התענית אם הוא רוצה, מי שרוצה להמשיך אותה יכול להמשיך אותה לטובתו ולטובת כלל ישראל, ואמרנו שבתום הארבעים יום מה שאדם מתפלל בתענית ארבעים שזה מועיל גם לעבירות שאדם חוטא בנעורים מה שנקרא, אז יכול לכפר על עוונותיו, אז לכן אם כבר התחיל ויכול לסיים ירויח את זה ויכוון גם לכלל ישראל. מכל מקום מה עושים, תראו, אין לנו אפשרות להביע את דעתנו בצורה שבאמת היא תוכל להתקבל, מה לעשות, ככה הם הדברים, אנחנו בינתיים נמצאים באופן הזה. מה שכן, כל אדם יש לו פה, יש אנשים שיש להם פלאפונים, יש להם ווטסאפ, יש להם אינטרנט, יש להם פורומים, אלו שמחוברים לזה יכולים להביע את דעתם בכל מקום בכל אתר ולהגיד עד כאן, אם תצא צעקה והעם והצעקה לא תרד, אלא תמשיך ותעלה ותבקש באמת ותתן כח למנהיגים שאכן יוכלו להגיד אנחנו עושים את רצון העם, אז יכול להיות שנוכל להשפיע, אבל אם נחכה כל פעם לשמוע בחדשות מה הם החליטו זה לא יהיה שונה בהרבה ממה שהיה עד עכשיו. ראיתם שני מבצעים היו בעזה, יכלו לסיים מהר את הפרשה, יכלו שלא יהיו יותר ראשי חמאס וממילא לקעקע את הכל, ולא עשו. מה הצליחו עכשיו ביהודה ושומרון? סגרו להם שישים עמותות שבסה"כ מצאו כשתי מיליון שקל, זה כל הסיפור. ועצרו שש מאות איש וחקירות וטוב ויפה, הלאה, איך אתה מסיים את הפרשה? אז אומרים טרור אי אפשר למגר, אין דבר כזה, הכל אפשר, הכל אפשר השאלה מה המחיר שאתה מוכן לקחת, אין דבר כזה. אם אלפים יכולים להשתלט על מדינה עירק, אלפים בלבד, מה זה אי אפשר? מדינה חוקית, יש לה צבא, יש לה מדיניות, יש לה חוקים בינלאומיים, יכולה להעתיק מה העולם עשה במקרים דומים וכו'. כבר הסברנו כמה פעמים, אם בלונדון היה עכשיו מצב שנוחתים טילים מאיזה מדינה מהסביבה, אתם חושבים שמה, שהם היו מפגיזים איזה צריף? והיו אומרים שפגעו באמל"ח? מה זה,  צריך לפעול כמו שצריך לפעול. יורים עליך צריך לשתק. שכחו כנראה שאובמבה היה פה בביקור בשדרות, והוא אמר שאם אני הייתי במצב הזה ודאי שאני הייתי פועל להפסיק את זה. זהו. אבל הוא אמר וזה נגמר ולא רוצים לזכור את זה, הוא בעצמו אמר. נו, אז מה עושים פה? תמשיכו לקרוא חדשות, לשמוע חדשות וזה, תחליטו פה, תקפו זה שש יעדים פפפ עוד חוליה עוד חוליה, אתם יודעים כמה חוליות יש שם? אלפים, אתם יודעים כמה יש לחיזבאללה? אלפים, אתם יודעים כמה יש באיראן - אלפים, כמה יש בסוריה - אלפים, כמה יש נקודות שיגור - עשרות אלפים, מה אתה יכול עם פינצטה אחד אחד? המלחמה רבותי מצליחה כשמורידים את הראשים, אבל לא ראש אחד, צריך להוריד את כל הראשים. נחש אתה רוצה לנצח אותו - תוריד לו את הראש, תוריד לו את הזנב - לא עשית כלום. עוד חתיכה - לא עשית כלום. צריך להוריד את ראש הנחש. ולהפסיק עם הסטריליזציה, ואין מה לעשות, הדם שלנו לא הפקר. מי שרוצה לשפוך את דמנו - דמו יישפך. שופך דם האדם באדם דמו יישפך כתוב בתורה.

למי שיש שאלות בבקשה. כן, תן לו שמה בצד.

 

 

ש. הרב פעם אמר, משנאייך ומחריבייך ממך יצאו, ויש מקומות למשל שמפרסמים פרסומים לא אמינים למשל עלון דת וכשרות, מוציאים למשל מאיזה בית חולים, ושם מפרסמים בית חולים יחידים פה בחיפה שלוקח עלון דת וכשרות ומפרסם כל מיני דברים, נהלים, עלון מאד יפה, ואני פניתי כיון שהדברים לא בדיוק מתאימים למה שכתוב בעלון. למשל בבית חולים למשל מחלקת שבת למשל, כתוב שיש מחלקת שבת וכל אחד יכול להשתמש בזה, נניח בא בן אדם, יש שם שלשה מחלוקת, ואיך הוא יודע למה להשתמש, הפקיד לא יודע מי זה אדם דתי והדתי לא יודע איזה מחלקת מתאימה, וכך מכשילים את האנשים. או שלמשל דלת של שבת, אז יש במיון דלת אחת שהיא אכן מתאימה לשבת, אבל כל הדלתות האחרות הם כפי שראיתי למשל אני והחבר שלי שיושב לידי, ראינו שהדלת לא מתאימה, עשר דלתות, חמש עשרה דלתות כן מתאימות לשבת, אבל הם מפרסמים פה בעלון דת וכשרות שבית חולים מסוים פה בחיפה שהוא היחידי שיש לו את העלון הזה, יש לו עלון מאד יפה אבל דוקא הוא הכי פחות מקפיד על הדברים האלה, או שיש טלויזיה למשל, אמנם ברבנות כתוב בסעיף תשע עמוד 15 שרבנות צריכה שטלויזיה אסור שתפעל בשבת, אבל הטלויזיה פועלת חפשי בשבת בכל בית חולים כרמל פה בחיפה, כל הדברים האלה, אז מה אפשר לעשות עם הדברים האלה? והאם המשגיח, משגיח הכשרות למשל אמור להגיד את זה בדרכי נועם או שהוא אמור למשל לעשות את זה אולי פחות בדרכי נועם.

 

הרב: שמעתי, שמעתי, די, די, שמעתי, די, די. קודם כל אתה יכול לכתוב מכתב עם כל הדרשה הזאת לאלה שמוציאים את העלון, שתיים אם העלון יוצא בהיתר מהבית חולים, אז להפנות גם את המכתב אליהם. דבר נוסף, אתה יכול לגשת לבית החולים ולהגיד שהיות והם מתגאים ושמחים שהם שומרים את השבת, תגיד להם שיעשו שלטים גדולים על הדלת שהיא לכאורה דלת שבת, יכתבו עליה דלת שבת, באדום. ועל המקלדת אם נגיד שזה מותר, ויחליטו הרבנים שזה מותר, לא העלון, שרבנים פוסקים יגידו שהיא מותרת, נגיד שיכתבו עליה באדום - מקלדת שבת. ויעשו סימני זיהוי על כל דבר שהם אומרים שהוא אכן מותר בשבת, כמובן לא שהעלון אומר ולא הבית חולים אומר, שבאמת פוסקים אומרים שזה יהיה מותר, למי שרוצה לסמוך על זה לפחות שיהיה לו באדום, וכל הדרשה היתה מיותרת, צריך פרקטיקה, תוצאות מעשיות בשטח, אז אם יש ליקוי לתקן, איך מתקנים? בודקים, מה יבהיר את מה שלא ברור, ואז עושים. הולכים דופקים בדלת של המנהל, מסריטים אותו, הולכים עם מצלמה נסתרת, מדברים איתו שיגיד מה שהוא רוצה, אם הדברים טובים והוא יסדר - נפלא, לא - מפרסמים אותם, ואז מוצאים איזה כתב שיכתוב איזה כתב טלויזיה שיראיין וכן הלאה, או פונים למועצת הרבנות או הולכים לרבנות, וגם כן שואלים שמה, לא את הפקיד, מבקשים את המנהל, נכנסים, מדברים, מצלמים, מתעדים, ואחר כך יש לך כח. אף אחד לא רוצה להתפרסם עם דברים לא טובים וככה ממשיכים, הבנת? המלחמה צריכה להיות מעשית, שתביא לתוצאות. לא בלבלבלבל העיקר לטעון, לטעון זה כל המדינה טוענת על כולם ושום דבר לא יוצא הכל נשאר אותו דבר. תודה רבה לך.

כן, שאלה נוספת. תן לו פה שורה שניה בבקשה.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. הייתי רוצה לקבל ברכה לזיווג בעזרת ה', אני מוכן לקבל תענית שלשה חדשים ללמוד תורה

 

הרב: תודה רבה שעתיים בתענית דיבור, מה שמך?

 

ש. אורן בן ארז

 

הרב: ה' יזכה אותך לזיווג הגון מהרה.

כן, שאלה למי יש, ברכות בסוף, שאלה, תן לו שם.

 

 

ש. אני חס וחלילה לא רוצה לפקפק בבורא עולם, אבל רציתי לשאול, הקב"ה בד"כ הוא אין אצלו איפה ואיפה ואין שום דבר, אל חסד ואמת, ובמקרה הזה עם בלעם הוא התערב, למה הוא התערב שמה, היה איזה מעשה חסד של עם ישראל כנראה שהוא הזהיר אותו, כי בד"כ הקב"ה נותן את זכות הבחירה

 

הרב: גם כשהקב"ה נותן את זכות הבחירה הוא מנסה לכוון, יורה חטאים בדרך, טוב וישר ה' יורה חטאים בדרך, אפילו שהם חטאים הוא מורה אותם בדרך, כי הוא טוב וישר, הוא לא רוצה שיכשלו בני אדם והוא לא רוצה להעניש, הענשה היא באה לכוון את הבן אדם, לומר לו סרחת מן הדרך - חזור, אבל זה הוא עושה עם כל אחד, לא רק עם בלעם, אבל מבלעם אתה רואה שאדם שהיה בדרגה הגבוהה ביותר ירד לשפל המדרגה לגמרי לגמרי בגלל כמה תאוות. הבנת?

כן, תן לגברת שם במרחקים. תרימי את היד.

 

 

ש. אני רוצה לשאול על שלושת החטופים

 

הרב: בבקשה

 

ש. על כל התפילות וכל מה שהתפללנו בכותל, במדרשיות, בכל בתי ישיבות, בהכל על החטופים, והם באו מישיבות, למה אלהים העניש אותם ככה, למה הוא נתן להם את הגורל האכזר הזה?

 

הרב: קודם כל אנחנו לא יודעים אף פעם מה ענשו של אדם ועל מה, הרי עשרת הרוגי מלכות שנטבחו ונרצחו ברציחות איומות ביותר, כגון רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל עד שנפח את נשמתו וחתכו אותו לחתיכות כמו בקצביה, בהיותו בן 120 גאון וגדול ישראל לאין שיעור, ורבי ישמעאל שהיה צדיק קדוש עליון שהיה לקריאת ה' ואמירת ה' יכול לעלות לשמים, פשטו את עור פניו בשביל לפחלץ אותו ולשים אותו כתמונה אמיתית לבת הקיסר. רבי יהודה בן בבא שתקעו בו 300 קידונים בגופו, רבי חנניה בן תרדיון ששרפו אותו עם ספר תורה ביחד, מיתות משונות שאין כדוגמתן, על עשרת האנשים הכי מופלאים שהיו בהיסטוריה שלנו, בתקופה ההיא, מה ההסבר? תקשיבי טוב, רבי ישמעאל שאל, על מה אנחנו יוצאים לההרג, לא אכפת לי לההרג, אבל לפחות אני רוצה לדעת על מה יוצאים לההרג? האם יכול להיות שאנחנו יוצאים לההרג כמחללי שבתות וכעובדי עבודה זרה? על מה? נו, אז מה ענה לו? אמר לו, אולי הגיעה אשה אליך לשאול ממך דין ואתה אמרת לה המתיני עד שאני אתעטף בטלית או עד שאני אנעל את הסנדל, ונתת למישהו להשתהות או שציערת מישהו קצת, זה לא מספיק בשביל לההרג ככה? שמעת? זה פשט. עשרת הרוגי מלכות הם היו גלגול של עשרת השבטים שמכרו את יוסף הצדיק. אם לא היו מגלים לנו את זה חכמים ז"ל, אז היינו נשארים עם הפשט שגם על עבירות קטנות אפשר להגיע למצבים כאלה של אסונות איומים אפילו האנשים הכי גדולים בישראל, אבל על פי הסוד אז יודעים שככה זה. איוב, הקב"ה מעיד עליו שהוא היה צדיק ואין כמוהו בכל הארץ, זה הקב"ה מעיד עליו, לא האנשים העידו עליו, הקב"ה, אז איך הוא סבל יסורים כאלה שנקראים יסורי איוב שמתו לו עשרה ילדים ביום אחד? והוא היה עשיר גדול והפסיד את כל ממונו בבת אחת, וכל גופו הוכה בשחין נורא, שהוא לא יכול היה לחיות בלי להתגרד בחרס כל הזמן. איך זה יכול להיות, מה הוא עשה, הרי ה' העיד עליו שהוא אין כמוהו, אז על מה? אז לפי הפשט הוא היה אחד מהיועצים של פרעה, הוא היה אחד מהיועצים של פרעה. היה בלעם שמה גם, והיה יתרו והיה איוב, אלה שלשת היועצים, בלעם יעץ "הבה נתחכמה לו" לעם ישראל, וזה מה שהוא סבל בסוף, יתרו ברח למדין, ואיוב שתק, שמע את הגזרה הנוראה שעושים לישראל לקחת את כל הילדים ולהכניס אותם ליאור, להרוג אותם, והוא שתק. למה הוא שתק? כי הוא אמר, מה יועיל, הוא ראה שכבר החליטו, פרעה מסכים, בלעם מסכים, יתרו ברח, הדעה שלו לא קובעת, אז אם הדעה לא קובעת בשביל מה לדבר - שתק, שתק, כן אבל בשמים אומרים רגע רגע, נכון שאתה לא יכול להועיל, נכון שדעתך לא תכריע, אבל אדם ששומע דבר כזה צריך לפחות לצעוק, איך אפשר להרוג ילדים?! אה אתה לא צעקת - אנחנו נתן לך לצעוק, עשרה ילדים ימותו ביום אחד שלך. ז"א, שזה על פי הפשט, מידה כנגד מידה, אתה שתקת - אתה תסבול.

על פי הסוד, הוא היה גלגול של תרח אבי אברהם, תרח היה מפיץ עבודה זרה בעולם, מחטיא הרבים גדול, ותרח בסוף עשה תשובה בסוף ימיו, אבל עדיין העבירות שלו היו גדולות, אז הוא היה צריך לחזור בגלגול, והוא בא בגלגול של איוב, ובאמת הוא תיקן והיה צדיק שה' העיד עליו, אבל הוא היה צריך להתייסר על העבר. על מה שהוא חטא והחטיא את הרבים. נו, אז אנחנו יכולים על כל דבר לדעת מי בא ועל מה בא ומה קרה לו? אנחנו לא יכולים, אבל מה שכן, וההורים אמרו וזה מה שחסר, אם שמתם לב שלשת החטופים, אשכנזי ספרדי ותימני, שלש עדות, ונהיה אחדות שכולם הנה את אומרת, אתם עשיתם בכותל ואלה צמו ואלה הלכו ואלה התפללו ואלה קיבלו עליהם וזה ככה וככה וככה, זה עשה אחדות, מה אומרים היום ההורים, שהאחדות לפחות תמשך שלא הלכו הילדים בחינם, אז אם זה יגרום ואנחנו לא יודעים את החשבון למה הם ולמה זה, אבל אם זה יגרום שהרווחנו את זה, אז הם היו קרבן כפרה בשביל כל כלל ישראל. מכל מקום מקומם טוב בשמים, זה ברור, הם נרצחו חפים מפשע והם כהרוגי מלכות, הם למדו תורה, והם זכו לחיי העולם הבא, זה ברור. ואם בזכותם עוד יהודים יחזרו בתשובה ויקבלו עליהם ויתאחדו ויתחילו לשים לב כל אחד לדרכיו ולמעשיו, והיה זה שכרם של המשפחות ושל הנפטרים ושל עם ישראל בכלל. תהי מנוחתם עדן.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, איך מצליחים להתמודד בבית שכולם שומרים שבת חוץ מהאבא שזה ממש מצער אותו, וגורם גם לאי שלום בית וממש פרצוף כל השבוע בגלל זה.

 

הרב: הוא מצטער ששומרים שבת?

 

ש. כן, הוא אמר שהפכנו את הבית לבית כנסת

 

הרב: הבנתי, אז קודם כל אני מצטער בצערו, ודבר שני, צריך להבין שאתם עושים את הדבר הנכון, וכמובן שאין להתחשב בדעתו בזה, משום שהקב"ה אומר במפורש בתורה "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'", נכון שצריך לירוא מהאבא והאמא, וצריך לכבד את האבא והאמא, הכל נכון, אבל את שבתותי תשמורו, אם יאמר לך אביך ואמך אל תשמרו שבת אין שומעים להם, כי אני ה' שלך ושל אבא שלך, ואני שותף בבריאתך, אני נתתי לך את הנשמה וגם לאבא את הנשמה, אז כשאני אומר לשמור זה לשמור למרות שהאבא לא רוצה, וזה נקרא שמקיימים כיבוד אב ואם, כשלא שומעים להורים ושומרים שבת זה כיבוד אב ואם. אם שומעים להם זה חילול ה' ולא מכבדים את ההורים.

 

ש. הוא לא אומר לנו לא לשמור שבת

 

הרב: הבנתי הוא מצטער

 

ש. הוא מסתגר בחדר, פרצופים כל השבוע, הוא אומר שנהיינו קיצוניים.

 

הרב: טוב, אולי תראו לו כמה קלטות שלי, יש לי כמה מצחיקות, לא משנה, כנראה צריך להצחיק אותו קצת. קודם להראות לו כמה קלטות מצחיקות, ואולי אח"כ ככה הוא יהיה מבסוט ולאט לאט ככה זה יחדור, אם רוצים להביא אותו אלי אני  מוכן לדבר איתו.

 

ש. אפשר לברך אותו לחזרה בתשובה?

 

הרב: בטח, בשמחה רבה, מה שמו?

 

ש. יחיאל בן פרחה

 

הרב: ה' יזכה אותו לשוב בתשובה, לאהוב את השבת, לאהוב את ה' וכו'. תגידו, איזה מאכלים הוא אוהב?

 

ש. בעיקר בשר

 

הרב: בשר, תכינו לו לשבת, בשר, שתיה, ג'עלה, פיצוחים, תעשו לו משהו, תקנו לו זר פרחים לכבוד שבת, תצחיקו אותו

 

ש. אנחנו מצחיקים, אנחנו קמים לכבודו

 

הרב: רק לקום? תגישו לו, מה הוא אוהב שוקולדים, בונבוניירות, תפוצצו אותו

 

ש. הוא מכור לטלויזיה

 

הרב: יבבי. אתם לא יכולים להיות תכנית? תעשו לו תכנית, תעשו לו איזה סקצ' ככה בשבת, תגידו לו אבא מותק בא זה זה ככה, כנראה הוא צריך קצת צומי,  נו, הוא מרגיש שהוא בודד כי כל אחד מתעסק בשלו והשאירו אותו בצד. אבל אני לא צוחק, ברצינות, את לא יודעת מה ארוחה טובה, גדולה לגימה שמקרבת רחוקים, לתת לו לאכול טוב, לפנק אותו, לשבח אותו, לדבר אליו יפה, ממש, בא תשב איתנו בא זה בא בא בא

 

ש. אנחנו מנסים לשכנע, הוא לא רוצה לשבת איתנו לקידוש.

 

הרב: אז כנסו אליו לחדר. לא צריך לקחת

 

ש. מה נראה איתו כדורגל?

 

הרב: לא לקחת את זה תשעה באב, חוץ מזה אפשר לדאוג שהשלטר ההוא לא יעבוד.

 

ש. טוב, יש לי עוד שאלה

 

הרב: כן

 

ש. עכשיו אנחנו כל שיעור תורה, מתנתקים, סוג של מתנתקים מהעולם, רואים פתאום את האמת ממש מולנו, כשיוצאים זה איכשהו מתקר, כאילו קשה לשמור על לעבוד את ה' בשמחה תמיד. איך עושים את זה?

 

הרב: אם הופכים את מה שלומדים לראיה חושית, דהיינו מציירים את הדברים מול העיניים, נגיד עכשיו את למדת משהו ואת יודעת שערך המצוות הוא גדול, איך תציירי את זה? כתוב "כמוצא שלל רב", דוד המלך היה מסתכל על התורה והמצוות כמוצא שלל רב, למה לא כשלל רב? למה כתוב "כמוצא שלל רב" הרי מי שיש לו שלל רב הוא שמח, נכון? אבל כמו שאת אומרת הוא מתרגל, אחד שיודע שיש לו כבר בבנק סכום הגון אז הוא לא מתפעל מזה כל הזמן, הוא שמח שיש לו אבל זה שמחה כזאת שהיא דעכה כבר, אבל אם אדם מוצא מציאה, זה דומה שעת המציאה לשבוע אחרי המציאה? זה לא אותו דבר, נכון? בשעת המציאה כשאדם מוצא זה השמחה הגדולה, יו, תראה מה מצאתי, חמשת אלפים דולר..... זהו, אחרי שבוע שיש לו חמשת אלפים דולר הוא כבר נרגע, הוא יודע שיש לו חמשת אלפים דולר, אבל אותה שעה של המציאה היא הרבה יותר משמחת, נכון? אצל דוד המלך המצוות היו "כמוצא שלל רב" ז"א הוא ידע לעשות את מה שאת מבקשת, שכל רגע יהיה אצלו ההרגשה כאילו הרגע הוא מוצא. למדת שיעור - מצאת שלל רב, על כל מילה שלמדת זה תרי"ג מצוות, על כל מה שהבנת תשכילי ותעשי - זה שלל רב. כל רגע שאת זכית זה שלל רב, אבל את צריכה להשתדל לעשות את זה כאילו רגע המציאה. אין להתנתק מהמצב להגיד הנה סיימנו שיעור חוזרים עכשיו לשגרה, לא, הולכים עם אותה הרגשה, הולכים עם אותה הרגשה. כשבן אדם יודע שהוא הולך עם סכום נכבד בכיס, הוא יש לו את ההרגשה של הסכום בכיס. אם את הולכת עם השיעור הזה והוא מלווה אותך עד השיעור הבא, אז ההרגשה הזאת היא הרגשה שצריכה לא לתת לך לרדת, ואם תוכלי לעשות את זה בחוש כאילו זה רגע המציאה, ובפרט אם מכל שיעור תקחי את הראשי פרקים שהם הנקודות החשובות שלמדת שמה ולאמץ אותם ולשנן אותם במוחך, אז ודאי שזה ילווה אותך הלאה והלאה משיעור לשיעור ומדרגה לדרגה. הבנת?

 

ש. כן, תודה רבה.

 

הרב: בהצלחה רבה.

 

 

ש. רק שלא יצלמו אותי

 

הרב: מה פתאום

 

ש. אם הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה למה שאדם ירצה להיות צדיק?

 

הרב: איזה יופי, אדם שהקב"ה מדקדק עליו כחוט השערה, הוא מלך, למה שירצה להיות מלך? הרי מלך כל סטיה קלה ישר מדברים עליו, אז זה כבר סיבה לא להיות מלך? תראי, המלכה של אנגליה, כל דבר כותבים עליה, איך היא לבשה ולאן היא הלכה ואיפה היא ביקרה, וכמה כסף מסכנה נשאר לה והיא צריכה הלוואה וכל מיני דברים, כל דבר כתוב עליה, אז מה, אבל היא מלכה, מי שהוא מלך מדקדקים עליו, כל אחד מסתכל לראות איך המלך מתנהג. אז זה סיבה בגלל ששומרים עלי שאני לא אתלכלך בבגדים, שאני אוכל יפה, שאני אדבר הגון, ושהכל זה, זה נקרא סיבה שאני לא אהיה מלך? אדרבא, זה השמירה היותר גדולה, ואם נשמרתי אז אני אקבל את השכר המלא בעולם העליון, אבל אם לא מקפידים עלי, אז מה שאני מרגיש שלא נוגעים בי כמו שאומרים, ולא מעירים לי, אבל כשאני אגיע למעלה אני אסבול כי אני אהיה כל כך חסר ואף אחד לא עורר א ותי, שאני אתחרט למה לא הייתי מהצדיקים שמדקדקים כחוט השערה. אם את תלכי עכשיו לאיזשהו מקום ויהיה לך כתם בבגד, תרצי שיודיעו לך או רק כשתגיעי הבית תראי שהיה עליך רסק עגבניות וכולם ראו את זה. היית רוצה שיגידו לך

 

ש. כן, אבל בכל זאת הרוגי מלכות הרגו אותם עם כל זה שהם מלך

 

הרב: מה זה למות, שתהיי בריאה, למות כולם מתים, מה זה למות, לא הבנתי מה זה למות, מה את חושבת שאם לא מדקדקים לא מתים?

 

ש. בצורה משונה

 

הרב: משונה, מה הוא אמר רבי עקיבא באותה שעה, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד בשלוה, ורק האויבים התעייפו לסרוק אותו במסרקות של ברזל, הם התעייפו, הוא היה רגוע. אבל הנקודה היא ככה, למות מתים, אם זה לוקח דקה חמש דקות או עשר דקות אז מתים, באמריקה שהם הורגים את האנשים שמה זה לוקח בין חצי שעה לשלשת רבעי שעה עד שהם מתים, אז שמה זה יותר קשה, אבל מכל מקום אם אדם מת, מה זה מת? זה עובר מעולם לעולם. אתם יודעים, לפני בריכה, לפני בריכה כשנכנסים יש לפעמים מים קרים ואז בן אדם עושה אאאאא והוא עובר, נו, מה קרה? מה קרה? זה המיתה, זה המיתה. זה החלק הקשה. כמה זה לקח? דרררררררר ואחרי זה עוברים שלום, קופצים לבריכה והכל בסדר.

אתם צריכים להבין, אתם לוקחים את המיתה כאילו מי יודע מה, המיתה זה החלק הקל, הפרדות הנשמה זה החלק הקל, החלק הקשה מתחיל מיד אחרי זה, החלק של המיתה זה כלום, זה אפס לעומת מה שמחכה. אם אדם צדיק ודקדקו איתו כחוט השערה, אז הוא עולה ישר לגן עדן, אבל אם לא דקדקו איתו כחוט השערה והכל נשאר לשם, עכשיו מתחיל המסלול הקשה, הפטירה זה כלום, זה מעבר מחדר לחדר, אבל מה יש מעבר לזה, שמה זה הבלגן. אז לכן עדיף שפה ישמרו עלינו כל הזמן וינקו אותנו כל רגע ויתריעו לנו כל רגע, ממה שחס ושלום יתאסף ויתאסף ויתאסף שצריך לשלם את הכל אח"כ.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: שאלה הבאה. כן, הנה פה באדום.

 

 

ש. אמרת שהמוסלמים יכבשו את כל העולם

 

הרב: ישלטו בעולם תשעה חדשים

 

ש. ואם לא ישלטו על העולם ולא ישלטו על ישראל, לא יכול לבוא משיח בן דוד ככה כתוב, כתוב עד שלא ישלטו המוסלמים בארץ תשע חדשים אז יבוא משיח בן דוד.

 

הרב: נפלא מאד.

 

ש. אז זה חייב להיות.

 

הרב: כמו שאמרת. טנק יו ורי מאטש.

שאלה הבאה, תן לגברת מאחורה.

 

 

ש. אני רוצה לשאול את כבוד הרב, מה הרב מציע על מה שהוא אמר קודם על הממשלה ועל המדינה אז מה אנחנו צריכים לעשות?

 

הרב: אמרתי, לזעוק

 

ש. מה לעשות? מה?

 

הרב: אמרתי, לזעוק את הזעקה בכל מקום, ז"א, את אומרת למשפחה והמשפחה אומרת לשכנים והשכנים אומרים לחברים והחברים לעבודה וכל אחד מעביר הלאה, ומפרסמים את זה בצינורות שקיימים לציבור הרחב. היום יש צינורות, פעם הציבור היה יכול להגיד מה שהוא רוצה לעצמו רק, היום, את לא, אחרים יש להם רשתות חברתיות, יש כלים ששמה יכולים להביע את הדעה, יכולים לעשות עצומה, את רוצה להתחיל עצומה? את לוקחת דף וכותב מה את רוצה להגיד לממשלה, ומי שמסכים עם דעתך מעבירים הלאה, את יכולה לפרסם את זה בפורום כזה או אחר וזה מתחיל לרוץ וכו'. שמבקשים מהממשלה א' ב' ג' ד', מה העם רוצה שהממשלה תפעל, ואם לא - בפעם הבאה אנחנו נדע במי לבחור במי לא לבחור וכו' וכו'. מה שמפחיד את הממשלה זה רק אם יבחרו בהם עוד פעם או לא, אם הם יבינו שבפעם הבאה אף אחד לא יבחר בהם, אז תהיה להם בעיה. הרי זה המתנה שיש לנו זה שהם עדיין מתחשבים בעם בשביל התפקיד שיש להם, אם הם לא היו כאלה באמת היה אבוד, אבל העם גם לא חכם, תמיד הוא מתפעל מהסרטים, מה שמציגים איזה אדם ואיזה דמות והוא אומר ככה והוא אומר ככה, ומצלמים אותון ככה וככה, כל משרדי הפרסום והיח"צנות, ונופלים בפח כמו כל פעם. זאת הבעיה. בהצלחה.

הגברת שם. מאחורייך.

 

 

ש. שלום

 

הרב: וברכה

 

ש. רציתי בבקשה לשאול, אני למשל אני חוזרת בתשובה וכשבן אדם חוזר בתשובה הוא רוצה להגיע לרמות של להצליח להיות באמת עבד ה', וכל פעם אתה נופל, וגם הסביבה, בן אדם שחוזר בתשובה הסביבה לא כל כך מפרגנת, אם זה מצד המשפחה שהיא חילונית, או מצד הבנות שהן דתיות הן לא מפרגנות, וכל פעם אתה רוצה לעבוד על המידות ואתה מנסה לא לכעוס ואתה כועס, ואתה מנסה לא להיות גאותן ואתה גאותן בלב שלך, אתה מנסה לא לשפוט אנשים ואתה שופט אותם בכל זאת, גם אם אתה לא מוציא את זה מפה.

 

הרב: אוקי, תראי, אני ברגע שחזרתי בתשובה ראיתי את הסימן הראשון בשו"ע שכתוב "לא יבוש מן המלעיגים", ז"א דבר ראשון שמתחיל השו"ע אם אתה רוצה לקיים תורה ומצוות אתה חייב לא להתבייש מן המלעיגים. ז"א, כבר השולחן ערוך מודיע, יהיו לך מלעיגים, ואל תבוש, הוא לא אומר אל תתפעל מהמברכים, הוא אומר לא תבוש מן המלעיגים, אז ז"א, צריך להחליט - אני לא מתחשב בחברה ובסביבה, אני עושה מה שאמת ונכון ולא אכפת לי מה יגידו. בואי נגיד שאת נמצאת בחברה שאומרים שבלי לגנוב אי אפשר להתקיים, ואת מבינה שגנבה זה דבר פסול וזה לא בא בחשבון, ואם יגנבו עלייך, אה את לא גנבת את לא גנבת אה אה, נו, אז תהיי גנבת בגלל שהם אמרו? לא, כי את יודעת שלגנוב לא בא בחשבון. כשאת יודעת שהמצוות זה מצוות אלוקיות וזה החיוב ועל זה תתני דין וחשבון, לא יוכלו לפתות אותך לשום דבר עבירה. עכשיו פרגון, מי אמר שצריך שיפרגנו? שלא יפרגנו, אדרבא, תקבלי יותר שכר. אם יפרגנו יכול להיות שתכשלי בגאוה, זה חמור. אבל אם לא יפרגנו קודם כל את מקבלת יותר שכר כי מצערים אותך ואת ממשיכה לעשות את המצוות, ומי שעושה מצוות בצער זה פי מאה, אז את צריכה לשמוח. דבר שני, את צריכה להבין שנכון, יש עליות וירידות, אבל כתוב שבע יפול צדיק וקם, לא מתייאשים מנפילות, את יודעת, לכל בקעה יש גבעה, לכל שפלה יש הר וכן הלאה, ככה זה הדרך. אבל העיקר שאת בכיוון הנכון. אם כל הזמן את בשאיפה למעלה ומידי פעם קרה שלא ברצונך, באונס, לא נזהרת לא נשמרת וקרה, לא להתייאש, לא להתייאש לא קרה כלום. מה היה קורה אם היית נופלת חס ושלום במדרכה, מה היית עושה? קמה, ומה היה קורה אם שלש פעמים ביום היית נופלת? קמה, ולא היית אומרת אח"כ בהרצאה, תראה אני שלש פעמים ב יום נופלת כל פעם, מה אתה אומר לקום או לא לקום. לא היית שואלת שאלה כזאת, ברור שהיית קמה, למה כי המטרה היא לקום וללכת הלאה הלאה הלאה, אז קורה שנופלים, מה לעשות, אם תרצי להשמר את תמצאי גם עצות. אבל בכל אופן המידות זה דבר הכי חשוב, וצריך לעבוד עליו, תקראי ספרי מידות

 

ש. אני קוראת אבל זה

 

הרב: קוראת וממשיכה לקרוא וחוזרת ומשננת

 

ש. אני ממשיכה אבל אני מנסה לא לכעוס ופתאום אני כועסת, ואני מנסה לא לשפוט אנשים בראש שלי ובסוף אני שופטת

 

הרב: בואי בואי תגידי לי מה מכעיס אותך, דוגמא, בואי נ קח דוגמא ונתמודד איתה. מה הכעיס אותך אתמול

 

ש. מה הכעיס אותי, הרבה דברים

 

הרב: הרבה, זה סימן שיש לך עדיין גאוה, אז בואי נפתור את זה, בואי נפתור, מה הכעיס אותך לדוגמא

 

ש אתמול

 

הרב: היום, לא חשוב

 

ש. היום היה ויכוח נגיד בין החברות על רבנים או על, נגיד על צניעות, מי שהיא לא צנועה מפרגנים לה, מי שהיא צנועה צוחקים עליה,

 

הרב: אז מה מעצבן פה

 

ש. ברור שזה מעצבן, כי מי שהיא לא צנועה אז מרימים לה את כל הזה, תלכי תמשיכי להיות לא צנועה, ומי שצנועה היא כולה נרקבת בתוך עצמה

 

הרב: שמעתי, עכשיו אני שואל אותך, ממליצים לאחד תהיה גנב, אתה מרויח בחינם בלי לעבוד, בלי כלום, בלי שום דבר, תמשיך תמשיך תמשיך, ואת עובדת ומתייגעת ומביאה את המשכורת שלך בכבוד אבל לא מפרגנים לך, כי אומרים מה את מרויחה, ארבעת אלפים חמשת אלפים שקל, תראי זה גונב כל הזמן, מביא עשרים מביא שלשים אלף, מביא זה, מה את ממשיכה לעבוד כמו כולם, תהיי חברמנית, נו, קדמה, את תתעצבני מדוגמא כזאת? כן תתעצבני או לא, שואל שואל, את תתעצבני או לא?

 

ש. שהוא מרויח והוא לא?

 

הרב: לא שהוא מרויח, שהוא בדרך גניבה מרויח, תתעצבני?

 

ש. ברור שכן, כי הוא לא עושה את זה ביושר

 

הרב: לא הבנתי, תתעצבני שמעליבים אותך שאת עובדת כדת וכדין?

 

ש. לא

 

הרב: למה לא?

 

ש. כי אני עובדת את הקב"ה

 

הרב: תודה רבה אותו דבר, היא הולכת בפריצות, עוברת עבירות, מחטיאה את הרבים, מחכה לה גיהינום

 

ש. אבל היא בסביבה דתית

 

הרב: עוד פעם, והיא תקבל גיהינום, את על הצניעות במקום שהולכים הרבה בפריצות תקבלי שכר פי כמה וכמה, את מתעצבנת? הפוך, את צריכה לשמוח שאת יחידת סגולה. כן. מה שקיבלת פה עכשיו זה כלום, בשמים כשתגיעי אוה.

 

ש. ווי ווי תודה רבה

 

הרב: זה הבעיה, הלואי, שאת עדיין לא מאמינה במאה אחוז שאת הולכת בדרך שאי אפשר להתפשר, שאי אפשר

 

ש. אני מאמינה אבל אני רוצה להיות יותר ואני לא מצליחה, אני רוצה להיות י ותר

 

הרב :לא מעניין אותך מאחרות, תהיי חכמה, את יודעת אני עד לפני כמה זמן הייתי בחור טוב, והייתי מרחם על הרבה אנשים, גם כאלה שהם לא בסדר ולא טובים והכל וגם שקרנים הכל, הייתי מנסה ללמד עליהם זכות ופה ושם, בשלב מסוים החלטתי, אני עם שקרנים גמרתי, מי שמשקר אותי פעם אחת לא מעניין אותי מי זה, תק חותך וזהו. לא רוצה להיות מחובר לאנשי שקר. את יודעת איזה אושר יש לי עכשיו?! החוג שלי הצטמצם אבל אני יודע לפחות שעם מי שאני מדבר מה שאנחנו  מדברים זה מה שיש, ואם אני אגלה שמישהו שיקר - להתראות נגמר, פשש איזה כיף. בסוף אני אשאר לבד, לא תלוי באף אחד, עובד את ה' כמו שאני מבין וצריך ושלום על ישראל, מה אני צריך שהכלל שיחרתת אותי כל היום, מה אני מרויח משקרים של אחרים? מה מועיל, נגיד יגידו לך שאת חכמה ולא חכמה זה יועיל? יכנס לך שכל? לא, אם יגידו שאת טפשה אז לקחו לך מהשכל? לא, מה זה מועיל אם מחרתתים את הבן אדם, אם מוסיפים עליו או מרודים ממנו, מה זה מועיל? מה שאת זה את, תכירי בערכך, לפי התורה, התורה קובעת מה את שווה ולא האנשים. וזה האושר, שאת יודעת מי את ולמי את עובדת, אברהם אבינו, שרה אמנו זה דוגמא בשבילך, עולם שלם נגדם, הם אומרים שהם טועים, הם אומרים לעולם אתם טועים ומי צדק בסוף - הם והעולם הודה להם. בהצלחה.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: כן, פה הבחור שורה ראשונה. פה.

 

 

ש. בענין הלימוד מוסר, איך אפשר לרצות לתקן את הדרך ומה הדרך ללמוד את המוסר כדי להתפעל ממנו.

 

הרב: תשמע שיעורים שלי, תרשום מספר טלפון, כולם יכולים לרשום מספר טלפון, יש עכשיו קו שופר בחינם,

 

ש. יש לי אותו

 

הרב: אז אחרים, קו שופר בחינם, אפשר לצלצל לשמוע אותי בשידור ישיר, בבוקר אחה"צ ובערב שידור ישיר, ויש כאלפיים הקלטות של שיעורים שלי בחינם, אתם מצלצלים, כל היום אני יכול להיות איתכם. 050-5421091, בסוף ההרצאה כשהיא תגמר תוכלו לחייג למספר ותשמעו את השיעור הזה עוד פעם, אם לא תזכרו כמובן מה שאמרתי. כן,

 

ש. רגע, אם אפשר ברכה לאבא, מיכאל חיים בן אסתר

 

הרב: רפואה שלמה מהרה

 

ש. ואביגיל בת יער

 

הרב: רפואה שלמה והצלחה.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, תן לו פה שורה ראשונה.

 

 

ש. שלום לך, יש לי שאלה, למה אתה לא נפגש כבוד הרב עם הכנסת, עם כל החברי כנסת, כל הצמרת של הצבא, אולי תשנה משהו, אולי עם כל הדעות שלך

 

הרב: אני היום מדבר איתם דרך הבית כנסת שלי

 

ש. הם מעניין אותם בכלל בית כנסת כל ה

 

הרב: לא לא, אני מדבר בשידור ישיר, מי שרוצה לשמוע שומע, מי שלא רוצה- לא שומע.

 

ש. כן, אבל אם היית נפגש באופן אישי זה היה משנה

 

הרב: אתה חושב שהם פנויים לשמוע, הם לא שומעים את עצמם.

 

ש. חוץ מזה אתה יכול גם כן לעלות לרשתות של הטלויזיה, אני חשוב שיקבלו אותך באהבה וידברו איתך בסבר פנים יפות, אין ספק שיתייחסו אליך בכבוד ובהערכה.

 

הרב: טוב, אם אתה יכול לסדר משהו דבר איתי.

 

ש. אתה נפגשת עם הרב הזה, סליחה, עם מר אמנון, אמנון לוי מהתכנית ראינו אותך

 

הרב: כן, כן,

 

ש. דוקא אתה שמחת איתו, חיבקת אותו שמה, דיברתם על כל מיני דברים, למה לא? זה למה לא? זה היה מאד מאד יפה, מאד נהניתי לראות אותך. תמשיך הלאה, למה אתה לא ממשיך הלאה, יש תכנית מאזינים למאזינים ברשת א' כל יום מחשבות דעות ותקופות, תעלה, אולי תשנה את הדעות, תשנה את כל הדברים, למה אתה אדם נחמד ויהודי טוב והכל, למה לא?

 

הרב: בסדר אני אישן על זה.

 

ש. כן, אבל שלא יהיה לך קר אבל אורררררר היה נחמד לדבר איתך כבוד הרב, יישר כח תהיה בריא.

 

הרב: תודה, תודה, תן לו מאחורה, תן לו.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. רציתי לשאול בקשר להתחלה של ההרצאה, למה אם בלעם היה גוי והיה לו את היכולת לדבר עם אלהים, למה הוא לא התגייר והפך ליהודי?

 

הרב: משום שהוא היה בהמה,

 

ש. תודה

 

הרב: אין גיור, למה אתם צוחקים, בהמות לא חייבות בגיור. אם הוא חי עם האתון שלו, אז מה הוא, בן אדם? כן, שאלה נוספת בפינה האחרונה, תן לבחור שם.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. רציתי לשאול, אשתי ברוך ה' כבר חודש תשיעי, ויכולה ללדת כל יום, ויש לי שאלה לגבי סנדקאות, אבא שלי הוא אדם חילוני ואני רוצה לדעת אם אני יכול לתת לו שיהיה סנדק, הוא לא שומר תורה ומצוות, הוא אדם חילוני, יש לו הערכה לדת, הוא בא מבית דתי אבל הוא אדם חילוני, אני הבטחתי לו שאני לא ידעתי את זה שאסור וכל זה שהוא יהיה הסנדק ואח"כ כאילו אמרו לי שלא כדאי, רציתי לדעת מה דעת הרב

 

הרב: קודם כל לא מומלץ, זה אחד, שתיים אם אתה רוצה פסק הלכה תגש לבני ברק רח' רשב"ם 23 הרב קניבסקי, ותשאל אותו ספציפית למקרה שלך ומה שיגיד לך תעשה.

 

ש. ואם זה יכול לצער אותו כאילו

 

הרב: הוא יודע לשקול את זה הרב.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: אני מודה לכלל הציבור, תבורכו בכל מילי דמיטב, אלה שרוצים ציציות אני אתן להם, כיפות וכיסויי ראש. תודה רבה לכם.