קרית שמואל - קריית שמואל - חיפה

קרית שמואל חיפה 24-6-14

צהריים טובים בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

בפרשת השבוע יש תמיהות גדולות מאד בפרשת קרח וכל עדתו, איך ניתן להסביר את המחלוקת הגדולה הזאת שהיתה שעומדים אנשים כנגד משה רבינו אחרי שרואים את כל האותות ומופתים ואחרי שרואים את היד החזקה ואחרי שרואים כל מה שהוא הוציא אותם וחייבים לו הכרת הטוב וכו' וכו' וכו', ופתאום עומדים אנשים כנגדו בגלל איזה ג'וב איזה תפקיד, איזה שררה שצריכים לקבל. האם זה יתכן, עד שמשה אומר "אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני", ז"א האנשים האלה שהם חוטאים בנפשותם הם לא ימותו מיתה רגילה וטבעית, הם ימותו במיתה משונה שעוד לא היתה כדוגמתה. אם הם ימותו כמו כל אדם ופקודת כל אדם ייפקד עליהם אז תדעו שלא ה' שלחני, אבל אם הם ימותו במיתה מיוחדת משונה שהיא בריאה שעוד לא היתה בעולם, מפה תלמדו שכל מה שאני אומר זה על פי ה'.

נו, כשקוראים בתורה את המחלוקת של קרח ועדתו על משה רבינו, אז אנחנו מתפלאים, איך אפשר שיהיה כדבר הזה שהאנשים שהם שלמים בתכלית השלמות, כולם היו בדרגה של נביאים, אנשים שראו כביכול ששבעה רקיעים נבקעו, היו נוכחים במעמד הר סיני, עברו את הים, איך יכול להיות ששלמים כאלה בתכלית השלמות חולקים על האמת שראו בעיניים. הרי עוד בצאתם ממצרים נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", אז התורה מעידה עליהם שהם האמינו, האמינו בה' והאמינו במשה שהוא עבדו. במעמד הר סיני מה נאמר? "וגם בך יאמינו לעולם", ה' מבטיח למשה רבינו "וגם בך יאמינו לעולם", אז איך יתכן שיכפרו בו אלה שעמדו עמו תחת הר סיני? איך יכפרו בו אלה שעמדו עמו תחת הר סיני ובעצמם אמרו "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי", ז"א הם ראו דבר שלא ניתן היה להאמין שהוא אפשרי. הרי מנוח, אבא של שמשון, ברגע שהם שמעו את המלאך אז הוא היה בטוח שהם ימותו, כי מי יכול לשמוע מלאך ולהשאר חי? כל שכן אם בן אדם שומע את הקב"ה מדבר אליו, והם אומרים בעצמם, "היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי" ולא עוד הם אמרו למשה, אלא אמרו לו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו, ואתה תדבר אלנו ושמענו ועשינו, כי הם לא יכלו לשמוע את הקול הגדול. שתי דברות ראשונות הם יכלו עוד לשמוע, "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" יותר מזה כבר לא יכלו לשמוע. דבר אתה עמנו, אנחנו לא יכולים, הם ברחו שלשה מילין אחורה - שלש קילומטר. אז ז"א הם השיגו את האלקים בחוש, והם ידעו שמשה עבדו. איך עומדים אותם אנשים נגד משה?

עוד יותר, נפלאים דברי הרמב"ם בפרשה על הפסוק "אם כמות כל אדם ימותון אלה" כתב הרמב"ן כי עשו שתיים רעות, ביזו את כבוד הרב וכפרו בכל מעשה ה' אשר עשה במצרים ובמדבר, אז לבזות את כבוד הרב, את משה רבינו, ולכפור בכל מעשה ה' שעשה במצרים במדבר, וגם במעמד הר סיני שנאמר בו "וגם בך יאמינו לעולם", והם אמרו שהוא אינו כדאי משה רבינו להשתרר עלינו, ולא בא להם על ידו רק רע, פתאום הם אומרים, רק רע, מה יצא לנו ממך כאילו, במילים שלנו, רק רע. והדברים האלה סותרים גם מה שכתב בעצמו וגם בך יאמינו לעולם. ויהיו הם עצמם נביאים בדברי ה' ולא האמינו מפי אחרים וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות, אז ז"א, ה' הבטיח לו למשה רבינו שהם יהיו עצמם נביאים בדברי - בדברי ה', והם לא יאמינו מאחרים כמי ששומעים שמועה, וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות, אז איך קרה שהם באו בתלונות כאלה חמורות? וכותב הרמב"ם באגרת תימן וזה לשונו: וכבר הבטיחנו הבורא יתברך כאדם הנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו, שאדם רוצה לתת הלואה למישהו אם יש לו ערב שהוא מוכן להכנס תחת בעל החוב ולשלם את חובו, די לנו, מה לוקחים? תביא לי ערב שני ערבים זהו. נותן לך הלוואה. יוצא שהקב"ה הבטיח לנו, כמו אדם שנכנס ערב לחברו ודי לנו בערבותו, והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואת משה רבינו בכל מה שבא על ידו הם ובניהם ובני בניהם עד עולם. כמו שאנחנו מאמינים, כבר עברו 3300 שנה, אז הבטחה "ובך יאמינו לעולם" שכך אמר הקב"ה, הנה אנכי בא אליך בעב וענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם. או, אם העם שומע את הקב"ה מדבר עם משה רבינו, ובאזניים שלהם הם שומעים, בעיניים שלהם הם רואים, מי יכול להכחיש את זה? ואז הם יאמינו בכך לעולם, ככה מבטיח הקב"ה למשה רבינו.

לפיכך, יש לדעת, אומר הרמב"ם, שכל מי שנטה מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא, שאינו מזרע האנשים ההם. אם יש בן אדם שהוא לא הולך על פי תורת ישראל, צריך לבדוק בשורשים שלו אם הוא שייך בכלל לזרע האנשים שעמדו בהר סיני. למה? כי ה' הבטיח שבך יאמינו לעולם עד סוף הדורות, ומי שלא מאמין במשה ובתורתו פירושו שצריך בדיקה על הזרע שלו אולי זה מתבוללים, אולי תערובת גויים, אולי משהו, לא יתכן דבר כזה אם יצא מפיו של ה'.

וכן אמרו רבותינו ז"ל, שכל המסתפק בנבואה לא עמדו אבותם על הר סיני. מי שאפילו יש לו ספק, הוא אומר זה לא נראה לי שמה שכתוב פה בנביא זה לא נראה לי, אדם שמסתפק בנבואה לא עמדו אבותיו על הר סיני, הוא לא מצאצאיהם, ואומר הרמב"ם, המקום יצילנו, המקום זה הקב"ה, שהוא מקומו של עולם, המקום  יצילנו ויצילכם מן הספק, וירחיק ממנו ומכם המחשבות שמביאות לידי ספק ולידי מכשול. אתם שומעים מה אומר הרמב"ם? הוא אומר ה' יציל אותנו ואת כל זרענו, ממה? ממחשבות שמביאות לידי ספק ולידי מכשול, כשבאים לידי ספק באים לידי מכשול. איך זה מתחיל? עם מחשבות. והוא מבקש מה' שיציל אותנו ואותו. אז עכשיו אחרי שאמרנו דברים ברורים כאלה, איך יתכן הדבר שהם בעצמם שעמדו בהר סיני, איך הם כפרו במשה רבינו? ואיך הם כפרו בכל מעשה שה' עשה במצרים ובמדבר, איך זה יכול להיות? הרי עכשיו למדנו שמי שחלילה כופר אז הוא לא שייך לעם ישראל, הוא לא עמד במעמד הר סיני, ואלה שעמדו - אלה כפרו, איך זה מסתדר? קושיה חזקה.

פתרון לשאלה הגדולה הזו נמצא אם נסתכל ונתבונן בדור דעה, דרך אגב הדור הזה היה כל כך מוצלח, כל כך מוצלח, עד שרבי שמעון בר יוחאי אמר שכדור הזה לא היה ולא יהיה לעולם, ושתבינו, הדור הזה עם כל הבומבות שאנחנו שומעים שהם חטאו, במשך ארבעים שנה הם חטאו ביחד כולם, כולל יחידים שבהם, לא כולם, עשרה חטאים בלבד, אשרי הדור שעוונותיו מועטים, תגידו לי כמה עבירות עברנו היום, רק היום, הם בארבעים שנה עשר חטאים, זה טוב משובח או לא משובח? עכשיו כל מה שאתם חושבים עליהם אני הולך להשמיע לכם דברים שאתם לא תאמינו בחיים שלכם לא חלמתם שזה ככה.

הפתרון הוא, נסתכל ונתבונן בדור דעה, על פי ההכרה הברורה שיש בידינו, שכל אלה הדברים והמעשים שאמורים על השלמים האלה שהיו שלמים בשלמות של רוח הקודש ובנבואה שכל חייהם הם חיו חיי מחשבה בעולמות העליונים כמו מלאכים שעומדים בשמי מרום, הם זכו לראות מראות אלקים שפחה על הים, שפחה שזה הדרגה הכי נחותה ראתה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא, שהוא ראה מעשה מרכבה. והשפחה היא ראתה, אז שתבינו איזה דור זה. וכיון שהם הגיעו לנקודה שהיא למעלה מהשגתם, למעלה מהשגתם, ז"א מרוב שהם טפסו טפסו טפסו הגיעו לדרגה שהיא למעלה מההשגה, הם שגו בטעות, שגו, שגו בטעות קלה ברום המחשבה אבל למה שוגים? איך קורה שבן אדם נכנס לו שגגה? איך הוא שוגה פתאום במחשבה? מפני שנמצא בהם פגם בטוהר נפשם בעומק הלב, כיון שבעומק הלב אם יש פגם קטן מה שנקרא אצלנו רצון קטן, אם יש רצונון קטן זה גורם כבר מהשכל לנתח את הדברים לפי הרצון, ואז המחשבה מתחילה לעבד את הנתונים שהיא שמעה והיא מוציאה מסקנות כאלה וכאלה. פגם קטן בטוהר נפשם, אנחנו אומרים לה', "וטהר ליבנו לעבדך באמת" למה? בשביל לעבוד את ה' באמת חייב להיות טהרת הלב, אבל אם יש פגם בלב אתם יודעים, מי שיש לו פגם בלב אז ה' ירחם, פתאום הוא מקבל שבץ, פתאום הוא מקבל סתימה, פתאום ככה, פתאום ככה, כל הגוף שלו נדפק כמו שאומרים, אז זה לא פשוט. עכשיו גם ברוחניות, אם היה להם פגם קטן בטוהר נפשם בעומק הלב זה כבר גרם לשגגה וטעות ברום המחשבה, ואצלם לפי מדרגתם זה נחשב לחטא ופשע, ואז מה קורה? אה, יש לכם רצונון קטן? אז אתם כבר לא נעזרים מה' יתברך ולא תוכלו להמשיך לחזות בנועם ולקבר בהיכלו. אתם מכירים את המושג הציץ ונפגע? הציצו ונפגעו בפרדס השמימי שטיילו בו. כתוב שארבעה נכנסו לפרדס, מה זה נכנסו לפרדס? כתבו שם קדוש ועלו לשמים, ושוטטו בשמים, שגאוני גדולי ישראל בזמן התנאים היו כותבים שם קדוש והיו יכולים לעלות לשמים. ושמה הם רואים מראות אלקים, אבל אם לא הכין אדם את עצמו כראוי, האדם הזה יכול למות, או להפגע, ארבעה נכנסו לפרדס רק אחד יצא שלם - רבי עקיבא. בן עזאי הציץ ונפגע, ותיכף נראה מה קרה לו. גם הם, ה' אמר כיון שהלב שלכם יש בו רצונון, אז אתם לא תוכלו  יותר לבקר בנועם ה' ולבקר בהיכלו, וגם קצצו בנטיעות ואז זה קורה שאדם מקצץ כאילו בנטיעה ואז נעקר, כמו שאם אני מקצץ נטיעה אז אין לה יותר חיות והיא לא תתפתח יותר, ואז קרה שגם קצצו בנטעיות לא להכיר את האמת הטהור, והחליפו את זה בשקר וטעו. תראו כהרף עין אדם, כחוט השערה, יכול לעבור ממצב כזה למצב כזה. כמו ברכב, אדם נוהג מצויין יפה, שליטה על ההגה והכל, פתאום הוא לא מבין מה קרה, הסית את התשומת לב לאיזה שלט, לא הבחין ברגע שהסיט את המבט, היד שלו זזה מבלי לשים לב, טח עלה על המעקה התהפך ונגמר. מה קרה? הסתה במחשבה, בן אדם טיפונת עושה סטיה, בפרט אם הוא נוסע מהר, ככל שהוא יסע מהר הפגיעה יותר דרסטית, אם בן אדם עלה עלה עלה והוא בגבהי השמים והוא בדרגה הכי גבוהה שמה לא שייך לעשות טעויות, אוי ואבוי, כמו בן אדם הוא נמצא על סולם גבוה, אם הוא יתחיל להתנדנד ככה הוא יפול, אבל אם הוא על הדרגה הראשונה השניה הוא גם יכול לעשות ככה ולהחזיק מעמד, וגם אם יפול לא קרה כלום, מקסימום נקע, אבל הוא לא יתרסק, אבל מי שעולה גבוה אז זה בעיה, צריך זהירות יתרה.

אז מה קרה איתם, הם החליפו את האמת הטהור בשקר וטעו בגלל הרצונון הזה, בהיותם בטוחים בעצמם וברוח קדשם, אתם מבינים, כשבן אדם מגיע כבר לדרגה גבוהה הוא מרגיש בטוח בעצמו, אני נהג מקצועי, אני חביבי נהג מרוצים, אני לא יכול להפגע מהאוטוסטרדה מה פתאום, כן, אבל חוסר תשומת קל במהירות כזאת רק פעם אחת בחיים עושים טעות ומשלמים עליהם כמו שומכר. שמעתם על שומכר? זהו.

וכשהגיעו בבטחונם זה, כשהגיעו בבטחונם זה לעולם המעשה, להוציא לפועל את המחשבה של הטעות, ננעלו בפניהם דרכי התשובה וההכרה האמיתית. תשקיבו טוב מה אמרתי, כשהגיעו בבטחונם זה לעולם המעשה, להוציא לפועל את המחשבה של הטעות שהיתה להם, אוטומט ננעלו בפניהם דרכי התשובה וההכרה האמיתית, וכעונש על השיבושים של המחשבות שנכשלו בהם, ה' הכריח אותם לעשות מעשים שלא יעשו, שמעתם? הם היו מוכרחים מן השמים לפי רום מדרגתם, שמחשבה תצא אצלם לפועל באופן מעשי, הם לא התכוונו לעשות מעשים, הם רק חשבו, אבל מחשבה אצלם היא היתה כמעשה, ולכן ברגע שהם חשבו מן השמים הכריחו אותם שזה יצא לפועל שיתראו המחשבות במעשים. להבדיל, כמו אדם שיכור, שאדם לא שיכור הוא שומר סודות, הוא לא אומר מיהו שום דבר,  מה פתאום, מה פתאום, רק נתת לו קצת לשתות הוא משחרר הכל חביבי, כל מה שיש לו הוא מוציא, פתאום אתה שומע בא הנה אני ככה ואני ככה מי אתה ומדבר ככה ואני יותר חכם ממך ואני, אוווווווו מאיפה זה בא לו? לא הבקבוק עשה, הבקבוק שחרר את הרסן, ומה שאתה חושב תמיד בלב יצא בעזרת הפה. הבקבוק אנס אותך לדבר. מה קרה פה, המחשבה יצאה לפועל באונס במעשים, אפילו שהם לא רצו להגיד את זה, לא רצו לעשות את זה, אבל המחשבה היתה כל כך גבוהה שהיא הפכה אוטומטית למעשה כדי שייראו המעשים. דרך אגב, כשנגיע אחרי מאה עשרים שנה לשמים, ככה יהיה. כל המחשבות שלנו שאנחנו חושבים יהיו גלויות לעיני כולם, לעיני כולם! אתם יודעים מה זה לעיני כולם? אה, אתם לא יודעים מה זה. אתם יודעים מה זה? אתם רוצים שאני אספר לכם סיפור שאחי סיפר פעם, אייי מה יהיה שמה איזה פדיחות.

היה אחד שהיה אוהב מאד מאד לאכול פסוליה, אתם יודעים מה זה פסוליה, כן? שמעתם על זה? לא שמעתם את זה? שומעים את זה גם לא רק זה, שעועית, שעועית, שמעתם על שעועית, קוראים לזה פסוליה ולא סתם קוראים לזה ככה. אבל הוא היה אוהב מאד, אבל אתם יודעים זה מעכיר את האוירה בבית, והאשה מאד מאד לא אהבה את זה שבעלה אוכל פסוליה באופן קבוע, והיא אמרה לו יום אחד תשמע, או אני או הפסוליה, אני כבר לא יכולה לסבול את זה, אז הוא הבין שהיא רוצה להתגרש ממנו. טוב, אם היא רוצה להתגרש ממנו, עשה חשבון חשבון, אמר טוב אכלתי מספיק בחיים מספיק, די, אני רוצה להמשיך זה אמא של הילדים וכו', מה אני אלך להתגרש, ומי אמר אם אני אתחתן עם מישהי אחרת היא תסכים, אז לכן הוא החליט שהוא מפסיק, הפסיק. אחרי חמש שנים יום אחד הוא הולך ברחוב והוא נזכר, אה, היום יום הולדת שלי, יום הולדת, איזה מתנה אני אקנה לעצמי? אמר פששששש עלה לו בראש, יו חמש שנים לא אכלתי פסוליה, אני חייב להכנס למסעדה, מותר, פעם ב מותר, נכנס אכל בשביל חמש שנים, בשביל החמש שנים. הבן אדם מפוצץ, מפוצץ, והוא חוזר הביתה אחרי עבודה מאושר שמח חביבי, מה זה, אה, הוא נזכר בימים הטובים, והוא עולה במדרגות ואתם יודעים מתוך הלחץ שעולים במדרגות אז מידי פעם נשמע וקולות, והוא מגיע לדלת ודופק בדלת, ואשתו פותחת אל הדלת וכשהיא פותחת את הדלת אז היא אומרת לו אל תכנס, אומר לה מה קרה? פחד אולי היא יודעת שהוא אכל או משהו, אז היא אומרת לו אני רוצה להפתיע אותך היום. מה קרה? היא אומרת היום  יום הולדת שלך. אמר לה טוב, אז מה למה את לא מכניסה אותי? היא אומרת לא, אני עשיתי לך והכנתי לך הפתעה ואני רוצה לסגור לך את העיניים שאתה לא תראה את ההפתעה עד שאני אגיד לך תפתח. טוב, ההוא בפחד, נתן לה, סגרה לו פה עם סמרטוט שחור, קשרה לו חזק מאחורה, והכניסה אותו לסלון ואמרה לו תמתין פה אני תיכף ומיד מביאה את ההפתעה. עכשיו מה הוא חושב, הוא חושב בטח גם היא הכינה לו עכשיו פסוליה, כי מסכן חמש שנים לא אכל, אין הפתעה יותר מזה, אין דבר כזה. נו, אז מה היא עשתה, הוא מחכה מחכה, אבל בינתיים הבטן שלו חביבי שמה הכל עובד, אז לא היתה לו ברירה, הוא אמר טוב עד שהיא תבוא הוא לא יכול להחזיק, וקרה מה שקרה, אבל הוא התחיל להריח שהאוירה משתנית כבר בחדר, עכשיו היא תבוא, היא כבר מכירה את זה מאז, אוי ואבוי, היא תגיד לו מה, אז הוא חיפש ככה איזה חתיכת עיתון או משהו והתחיל לעשות ככה ככה, והוא ובינתיים שהוא מתאמץ עוד קולות, והוא ניגש לחלון פותח את החלון ועושה ככה ככה ולא מוריד את הסרט, לא מוריד את הסרט, לא מוריד. ופתאום אחרי כמה דקות אשתו באה ואומרת לו,  יוסי, יום הולדת ליוסי, אתה יכול להוריד, הוא מוריד את הסרט ופתאום הוא רואה את כל החברים מהעובדה, ואת כל המשפחה כולם יושבים להפתיע אותו, והוא קולט את התמונה, מה הוא עשה פה, וכולם רואים אותו עושה ככה, והתמונה הזאת מצלמים אותו באייפון, יבבי, וזה עולה עוד מעט ליוטיוב יחביבי, יחביבי, יוסי פסולי, יבבי.

ככה האדם יגיע לעולם האמת, יראו לו בדיוק כל מה שהוא עשה וכל מה שהוא חשב וכל מה שהוא חשב שלא ידעו, הכל יראו לו, אתם מבינים מה זה, איזה פדיחה זאת. ואדם לא יוכל שמה למחוק את זה, יושיבו אותו עם המשפחה והחברים והשכנים ובעבודה וכולם, ויראו לו. אחד חביבי אומר לחבר, או אהלן אהלן כנס, בכבוד, בלב הוא אומר מי הביא אותו בשעה כזאת, אני רוצה ללכת לישון הוא בא לי נתקע לי בחיים ככה בלי להודיע בלי כלום, אבל הוא מחייך, אהלן מה תשתה מה תאכל מה זה, בלב הוא אומר מתי ילך, אני רוצה ללכת לישון. זה אני אומר סיטואציות קלות, כן יש יותר חמורות, ואת כל זה יראו על מסך ענק, יראו אותך מה אתה אומר ולמטה יהיה תרגום מה אתה חושב. יו, והוא יסתכל עליך ככה אמרת ככה חשבת עלי? אוי ואבוי, ואז יעשו סרט הפוך, מה הסרט שלך בא נראה, אתם יודעים איזה בושות. זה שאומר שלמה המלך ע"ה "סוף דבר הכל נשמע" סוף דבר הכל נשמע, לכן את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם, יראו לך את הכל.

אז לכן אפילו דברים שאדם אומר בחדרי חדרים בשקט בחושך בלחש יהיה שמה בפול ווליום. רק אם אדם יעשה תשובה אמיתית יכול למחוק את הכל, אם הוא לא זכה לעשות תשובה אמיתית הכל נשאר. מה זה תשובה? זה כמו מחק שאתה יכול למחוק, עושה דליט, מוחק, לא עשית דליט - הכל נשאר בדטה בייס.

נחזור לענינינו, אז הם דור המדבר, מה שחשבו בראש הוכרחו לעשות את זה באופן מעשי. וזה היה עונש, שהיה מעשה החטא שהוכרחו לעשותו כעונש על ברק המחשבה הבלתי נכונה לפי רום מעלתם.

ואלה דברי הרמב"ם בפירוש המשנה, תשמעו מה אומר הרמב"ם דבר מדהים, "עת לעשות לה' הפרו תורתך". אומר יומר, כי כשיבוא העת להפרע מהם, להנקם, כשהם מחליט להנקם מאנשים מסוימים שעשו נגדו משהו, יזדמנו סיבות לבני האדם, הקב"ה מאפשר להם סיבות כאלה ואחרות  להפר תורה, הוא לא מפר להם את התורה, הוא מזמן סיבות, לדוגמא, בן אדם הולך לחנות, בעל החנות אומר, סליחה רגע אדוני, אני חייב ללכת פה הצידה, הוא הולך לאיזשהו מקום והקופה פתוחה, עכשיו אומר לבן אדם יו  יו, תראה כמה שטרות, לקחת או לא לקחת, זה נקרא שהזדמנה סיבה, לפעמים אין, אפילו אם תחפש לא תמצא סיבה, ולפעמים מזדמנות סיבות, וזה בשביל לנסות או להפיל את הבן אדם. אז אומר כשיגיע עת הקב"ה המתין המתין בן אדם בן אדם בן אדם חוטא חוטא חוטא, בסוף הוא נותן לו הזדמנות, מה זה הזדמנות - סיבות להפר תורה כדי שיבוא עליהם העונש במשפט. ואז האדם מנצל את הסיבה לרעה ברצונו, ואז הוא נענש במשפט. וזה ענין ארוך ורחוק עמוק עמוק מי ימצאנו כל החשבונות האלה, ככה אומר הרמב"ם.

בהשקפה רוממה זו יש לנו לראות את השלמים הללו דור המדבר, ולהבין את המסופר עליהם בתורה, וכך נוכל להשכיל להבין את הפרשה ששמה נאמר בתורה "ויקח קרח" שהחטא שלו היה במחשבה, הוא הציץ להרהר במחשבתו אחר משה רבינו בעומק ליבו וברוח קדשו, והוא נפגע בשכלו הוא וחבריו הגדולים, אתם יודעים מי זה חבריו? מאתיים חמישים ראשי סנהדראות. אתם יודעים מה הדרגה הרוחנית שלהם היתה - כל אחד ידע את כל התורה כולה וחייב היה לדעת שבעים לשון, שבעים שפות, חייב, אם לא לא יכול להיות בסנהדרין, ואלה לא היו בסנהדרין, אלה היו הראשים של הסנהדרין. האנשים הכי חשובים שהיו בישראל, קרח היה בעל רוח הקודש ופיקח גדול, אבל בגלל שהוא חטא במחשבה והרהר, כתוב שאסור להרהר אחרי רבו, כל המרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה. אז לכן הוא הרהר בעומק המחשבה שלו, נפגע בשכלו ובחבריו הגדולים עד שנענשו ברוח קדשם בטעות להוציא לפועל מה שהיה בלב שלהם.

כתוב "ויקומו לפני משה יחד עם המאתיים וחמישים איש נשיאי העדה, אליצור בן שדיאור וחבריו השלמים בתכלית השלמות, הציצו ונפגעו לחטוא על נפשותם ברצון טוב למות מיתת דבקות, כמו שמצאנו בארבעה שנכנסו לפרדס, בן עזאי הציץ ומת ועליו הכתוב אומר, "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו". זה גמרא בחגיגה י"ד, והמהרש"א שם מפרש מה קרה איתו. אומר המהרש"א, מתוך שדבקה נפשו באהבה רבה, דבקות אמיתית בדברים העליונים שהם יסודה של הנשמה, והציץ באור הבהיר, נתפרדה מן הגוף הנשמה ונתפשטה מכל מקרה הגוף, לא רוצה יותר לחזור לעולם הזה. באותה שעה ראה מנוחה כי טוב ולא שבה נשמתו עוד למקומה וזו מעלה גדולה, על כן נאמר "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו", הוא כל כך עלה ודבק דבק באור העליון, עד שנתפרדה נשמתו מגופו ומת. ז"א זה היתה דבקות חיונית, פירושו דבקות כמו שכתוב "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום" ועל זה נאמר "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו". אותו דבר קרה פה, הם נענשו בזה קרח ועדתו שננעלו לפניהם דלתי תשובה, והשכל שלהם והדעה שלהם ברוח הקודש הוליך אותם שולל והכריח אותם לעשות מעשה. אתם יודעים שקרח למה הוא טעה? הוא ראה ברוח הקודש שעתידה לצאת ממנו שושלת של נביאים ומהם שמואל הנביא, שהוא שקול כנגד משה ואהרן, אמר איך יכול להיות אם יצא ממני כזה זרע מבורך, איך יכול להיות שאני טועה? אבל הוא לא ידע שזה לא ממנו, זה מבניו, כי בניו נשארו בחיים והוא לא. והוא טעה ברוח קדשו. "ויקהלו ויאמרו" מה הם באים ושואלים וטוענים על משה ואהרן, "מדוע תתנשאו על קהל ה'" כיון שהוציאו את הדברים האלה מפיהם ועדיין לא פרחה נשמתם, כי מי שמדבר נגד משה צריך למות על המקום. ולא פרחה נשמתם והיה בכוחם לעמוד מול משה ואהרן ולהגיד בפה, לא רק לחשוב במחשבה, הם טעו לחשוב שה' עוזר להם מן השמים שהנה הם עומדים מסוגלים לומר את הדברים ולא קורה להם כלום. מזה הם למדו בטעות שבזה נעל להם הקב"ה דלתי התשובה והם עומדים להשפט במשפט נורא ואיום שתפתח האדמה את פיה ותבלע אותם ואת משפחתם ואת ילדיהם ואת כל רכושם ולא נשאר להם זכר בעולם. כל זה למה עשה ה'? כדי שכל עם ישראל יראו ויפחדו מלגשת אל הקודש, לדבר במשה או להרהר במשה, ולא יהיו כל ישראל חס ושלום כמותם כקרח ועדתו, להיות מציצים למעלה מהשגתם ולחטוא על נפשותם.

היו עוד רשעים שמה, קראו להם דתן ואבירם. אבל בואו תשמעו איזה רשעים לא חלמתם, מי שלא למד את הפרשות לא מכיר את דתן ואבירם. תשמעו, גם דתן ואבירם שאמרו עליהם חז"ל שהם רשעים מתחילתם ועד סופם, איזה הגדרה יש יותר קשה מזאת, רשע מתחילתו ועד סופו, מה אתה מבין, שזה מאה אחוז רשע, נכון? תשמעו. איך אנחנו יכולים להבין את הרשעות שלהם, אין חלילה להבין שהיו רשעים כמו רשעים גרועים שהם פורקי עול וחסרי אמונה. למה? מפורש בסנהדרין בפרק חלק, יש מאן דאמר שיש להם חלק לעולם הבא, איך יש להם חלק לעולם הבא אם עמדו ומרדו במשה רבינו? לא רק זה, הארי הקדוש אומר, צדיק כתמר יפרח - סופי תיבות קרח שהוא עתיד לצוץ ולעלות לחיי העולם הבא. ועליהם נאמר המקרא על דתן ואבירם, "טעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי", רש"י אומר שהם קיימו את כל המצוות, ככתוב "כי כל העדה כולם קדושים", אלא צריכים להבין את רשעותם, שהיתה רק במידה זו של המחלוקת, שהם נפלו במחלוקת, נפלו, אבל בכל התורה הם היו יראים ושלמים. אתם יודעים, אשתו של און בן פלת שהוא היה בהתחלה גם כן בתוך המחלוקת היתה חכמה מאד, אשה חכמה, אמרה לבעלה תשמע, מה אתה הולך, מה אתה מתערב, מה יצא לך מזה, אם משה מלך אתה עבד, אם קרח יהיה מלך אתה עבד, מה אכפת לך אתה, לך לישון, לך לישון. שלחה אותו לישון, זהו. הלך לישון, באו לקרוא לו, אתם יודעים בעלי מחלוקת לא מוותרים, אוכלים אותה כולם, אם מרויחים - כולם, כאילו כאילו, הלכו לקרוא לו, מה היא עשתה? ישבה פתח האהל, ראתה שמתקרבים, הורידה את הכיסוי ראש, והתחילה לסרק את השערות. איך הם התקרבו? אשה עם גילוי ראש הם יכולים להתקרב? עזבו אותו וככה הוא ניצל. אז היו שלמים או לא שלמים? רואים אשה שהשיער שלה מגולה לא מתקרבים. לא מתקרבים. מוותרים על השותף והולכים לבד. אז מה שהם חלקו על משה רבינו מה ניתן להבין - מה שאמרנו, אבל תקשיבו טוב מה קרה.

אמר רבי יוחנן בשמו של רבי שמעון בר יוחאי, כל מקום שנאמר ניצים וניצבים זה מדובר על דתן ואבירם. כתוב שני אנשים עברים ניצים, שמשה ראה אותם, מי אלה? שתן ואבירם. ואשר הצו בעדת קרח מי אלה? דתן ואבירם. וכמה זמן עבר מ"עברים ניצים" עד "היצו", אתם יודעים כמה זמן עבר? שבעים שנה. אז שמה מהמקרה ההוא עד המקרה הזה שבעים שנה לא היה בעיה איתם. זה נקרא רשעים, מתחילתם ועד סופם. אבל לא באמצע. שאע"פ שהם עשו תשובה, אתם יודעים הם הלשינו, הם הלשינו על משה לפני פרעה, הם הלשינו על משה לפני פרעה, והם זכו לצאת עם עם ישראל ולעמוד תחת הר סיני ולהתנבא כמו ישראל הקדושים, למה כי הם עשו תשובה על מה שהם הלשינו על משה, הם הלשינו על משה שהוא הרג את המצרי לפרעה, ופרעה רצה להרוג את משה ולכן הוא ברח למדין ארבעים שנה לערך עד שהוא חזר לגאול את ישראל. מי גרם לו? דתן ואבירם, הם עשו תשובה וזכו לצאת עם ישראל, והיו מהשלמים והיו נביאים וראו כולם את מעמד הר סיני. אבל בעומק של הנפש שלהם הם עוד לא התרפאו מהמידה הרעה הזו להרהר עדיין אחרי משה רבינו.

בפעם הזאת הם נכשלו במחשבה רעה יחד עם קרח, ונפגעו באופן קשה לקצץ בנטיעות לחשוב על ארץ מצרים שהיא ערוות הארץ, מקום הטומאה, ארץ זבת חלב, אמרה ניתנה ראש ונשובה מצרימה, יאלה קדימה, בואו נחזור, עזוב אותך, משה לוקח אותנו למות במדבר. ואיך אתה יכול להגיד ארץ ששעבדו אתכם, הרגו אתכם, לקחו את הילדים שלכם, זרקו אותם ליאור, עשו מהדם שלהם רפואה לפרעה, מה לא עשו המצרים, אתם רוצים לחזור כאילו זה ארץ זבת חלב ודבש? איך? וטובה חלילה ארץ מצרים מארץ ישראל הקדושה שהיא ארץ של נבואה בשלמות? שאוירה דארץ ישראל מחכים ונבואה רק יש בישראל? עד שכל מה שדיברו דברי עזות וכפירה נגד משה היה הכל מתוך קלקול הדעת שלהם, כי ה' פגע בהם והעניש אותם שהם יוציאו לפועל את הנקודה העמוקה הפנימית שהיתה בעומק נפשם לחלוק על גדולים וטובים מהם, כדי שיבוא עליהם העונש כמשפט שאמר הרמב"ם. וה' נתן להם מקום לטעות והם הוציאו את הדברים בפועל לא מרצון, זה היה אצלם בהרהור, וה' הביא אותם למצב הזה שהם יגיעו לעשות את המעשים בפועל לעיני כולם.

טוב, אז עכשיו לסיכום על פי ההשקפה הזאת, יש לנו להבין, בכל מקום שנאמר ניצבים מדובר על דתן ואבירם, הניצבים הראשונים זה מה שנאמר "ויפגעו את משה ואת אהרן ניצבים לקראתם" הם עמדו בעזות לפני משה ואהרן לתבוע בעד הצער של ישראל, שעל דבריהם לא נאמרה כל תביעה, רק על העמידה שלהם שהיא היתה בעזות מצח ומידת המחלוקת שבהם, אבל הניצבים השני שנאמר "ודתן ואבירם עמדו פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם, תקשיבו מה אומר רש"י, פירש רש"י - הם עמדו בקומה זקופה לחרף ולגדף, אי אפשר להבין דבר כזה, איך יוצאים נצבים בזדון לחרף לגדף, יש כזה רשע עריץ שיכול לעמוד בכוחו על רגליו, לשמוע דברי משה, שגוזר כמו שליט בעולם, אתם יודעים שהוא היה שליט בעולם, הוא אומר לים להקרע - הים נקרע, הוא אומר יהיה דם - היה דם, הוא אומר כינים נהיה כינים, מה שהוא רוצה הוא עושה בעולם. עומד אדם שהוא שליט בעולם והם ראו בעיניים את זה, ואומר "ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה", הוא אומר עכשיו אתם תראו מי צודק, עכשיו הקב"ה אם אין לו בריאה כזאת הוא יברא בריאה חדשה, והאדמה תפצה את פיה ותבלע אתכם חיים. מה צריכים לראות, יו, יו, הרי אם אומרים לבן אדם חס ושלום איזה קללה הוא פוחד, אם אומרים לו חס ושלום נידוי וחרם ושמטה ה' ירחם, ואם משה אומר לבורא, ובזה יבדק מי צודק, ז"א אם לא תפתח האדמה את פיה, נגיד אם ימותו עכשיו ימותו סתם ככה, יתעלפו ימותו, זה לא נחשב שהוא שלח אותי, רק כמו הציור שאני אמרתי, שיהיה בולען, יפתח איפה שהם עומדים וכולם יישאבו מכל המקומות לתוך זה ויפלו לגיהינום ישר. אתם יודעים מה זה אומר דבר כזה בפיו זה עוד דקה הולכים לראות את זה. מה היו צריכות הנשים והילדים, לא ולא לא, לא לא, אבא אל תסכים, תחזור בך, תחזור בתשובה, לא לא לא לא, צריכים להכנס לפחד, לא? איך זה יכול להיות אף אחד כולם שותקים ומסכימים. אלא ה' אנס אותם, הכריח אותם בגלל המחשבה שזה יצא לפועל ויעמדו ככה יחרפו ויגדפו, זה דבר שגרם שבסוף הם נבלעו חיים שאולה ואתם יועדים מה הם אומרים עד היום, עד היום מה הם אומרים, משה אמת ותורתו אמת והם בדאים והם שקרנים, משה אמת ותורתו אמת והם אומרים על עצמם, ואנחנו בדאים, בדאים זה שקרנים. וככה הם חוזרים, משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאים, כבר עברו אלפיים שנה, יותר, שלש וחצי כמעט אלף שנים והם אומרים אותו דבר, משה אמת, בגיהינום, משה אמת, וכל חודש מסובבים אותם בגיהינום, כמו בשר בקלחת, כל חודש. זה מאז. אתם יודעים יש שיר כזה, האשכנזים שרים שיר, משה אמת ותורתו אמת, משה אמת ותורתו אמת, משה אמת ותורתו אמת, משה אמת ותורתו אמת. אייי אייייי, איי אייייי. איי איייייי, איי אייייייי. משה אמת ותורתו אמת, משה אמת ותורתו אמת. איייי איייי, שאלתי שאלה, מה אשכנזים לא יכולים להוסיף עוד משפט, הם צריכים להגיד איייייי אייייי, למה צריך להגיד ככה? תוציאו עוד משפט תגידו ואנחנו בדאים, מה שהם אומרים, לא, הם אומרים שאחרי שהם אומרים משה אמת ותורתו אמת, הגחלים בוערים, אז הם אומרים אייי אייייי, ואח"כ הם חייבים לחזור ולהגיד, משה אמת ותורתו אמת, איייי. הבנתם? אז ז"א 3300 שנה על הרהור נגד משה רבינו, תראו מה עלה לה.

הגמרא מספרת שהיה פעם מישהו שאמר לאחר מחכמי ישראל, בא ואני אשמיע לך את בלועי קרח, והטה את אזנו ושמע אותם אומרים את זה. זה לא דברים פשוטים. אז ז"א, כל הדברים האלה זה אונס והכרח להוציא לפועל במעשה את מה שחשבו.

אבל בני קרח, היו לקרח בנים, כתוב "ובני קר לא מתו" אה, הם גם היו במחלוקת, למה הבנים שלו לא מתו? אמרו חכמים, מה הזכות שהיתה בידם שהם ינצלו, בשעה שהיו יושבים אצל קרח אביהם, רואים את משה, משה מגיע, כבשו את פניהם בקרקע מהבושה, וחשבו בליבם, יש לנו שתי מצוות, יש כיבוד אב לכבד את אבא שאבא חולק על משה, להיות בצד של אבא, אבל מצד שני מפני שיבה תקום, פה עומד גדול הדור מפני שיבה תקום, נו, אז מה עושים במצב כזה? אמרו אף על פי שאנחנו נוהגים בזיון באבינו, הם קמו מפניו. מה זה קמו מפניו? מי לא קם מפני משה? אפשר לא לקום מפני משה? אלא באותו שעה הלב שלהם הרחיש בתשובה, רחש ליבי דבר טוב, הלב במקום לחשוב מחשבות רעות על משה, חשב מחשבות טובות, הלב רחש בתשובה, אולי הגזמנו יותר מידי, אולי אנחנו סוטים יותר מדי, ואז רחש ליבם. מה קרה מפה אנחנו רואים ראיה, קרח ועדתו עמדו בקלקולם ולא עשו תשובה, למה הם גם לא עשו תשובה? משום שה' נעל להם דלתי תשובה, אז למה בני קרח לא ננעל להם דלתי תשובה, למה הם לא? ועל זה שואלים חכמים, מה זכות היתה בידם של בני קרח להנצל? מה הם יותר טובים מכולם? נשאלת השאלה מה השאלה? מה השאלה? הרי זכות יש לכל אחד, לא, לאלה ננעל ולאלה לא, למה? כיון שהלב שלהם רחש תשובה נצלו, אבל במה הם זכו לעשות תשובה? למה לא ננעל בפניהם דלתי התשובה? החטא שלהם היה כל כך גדול שאי אפשר לעשות תשובה לקרח ועדתו, למה הם כן? חכמים פירשו, המכשול שלהם היה קל מכולם, אתם יודעים למה? כי הם לא הרהרו אחר משה רבינו מרוע לב, הם רק נגררו, נגררו אחרי כולם, אבא אמר וזה וכל הרבנים הגדולים וזה אמרו, הם נגררו, אבל הם לא הסכימו בהחלטה מוחלטת כמו כולם שהצדק עמהם. לכן כיון שהרהור אחר הרב משה רבינו לא היה להם, אלא נגררו אחר אביהם לכן הם כבשו את פניהם בקרקע. וכשהלך משה לדתן ואבירם כתוב שהם עמדו לפניו, מה הכוונה? לא עמדו ממש, זה פשוט שהם עמדו, אלא בתוך הלב הם הרגישו את חשיבותו של משה רבינו, ועמדו כמי שעומד בפני תלמיד חכם עצום. אז לכן יש כאלה שבא תלמיד חכם הוא עומד אבל בלב שלו הוא יושב, כאילו לא נעים, כולם יראו שהוא לא עומד יבינו שהוא לא מכבד כאילו הוא בעל גאוה, אבל באמת הוא בעל גאוה, מה שהוא עומד זה בשביל שלא יגידו שהוא בעל גאוה, אבל הוא בעל גאוה, בלב הוא באמת יושב, הוא לא עומד מפניו. אבל הם עמדו מפניו באמת, לא רק בעמידה חיצונית, גם בפנימיותם בלב שלם. מה הם זכו? שנעשה להם נס ונתבצר להם מקום בגיהינום, נעשו להם עמודים, עמודים והם לא נפלו. והם אמרו את המזמורים שמופיעים עשרה מזמורים לבני קרח בתהילים, ואמרו נבואה על אחרית הימים, ומשה וכל ישראל שמעו אותם וזכו לצאת משם ומהם יצא שמואל הנביא, כל זה הרהור תשובה, אבל למה הם זכו? בגלל שהם לא הרהרו באמת מרוע לב. נגררו כי יש הרבה אנשים נגררים למחלוקות, לא יודעים מי צודק מי לא, אבל מצדדים בלי להבין ונופלים. הם זכו אבל לעשות תשובה, יש כאלה לא זוכים לעשות תשובה.

עכשיו כשאנחנו ראינו את כל הדברים האלה, אנחנו מתבוננים, זה מוכיח שכל מה שהיה אצלם היה בעולם המחשבה, וכיון שהם הציצו למעלה מההשגה ועלה בלבבם שגיאה במחשבה בלתי הגונה נענשו תיכף לעשות מעשה לפי המחשבה כדי לקבל את ענשם, כמו שאמר הרמב"ם. ותשמעו עוד פלא גדול ואחרון, מה קרה למחרת? למחרת אחרי שהיה היום הגדול והנורא הזה שרואים מעשה בראשית, מעשה בראשית, בריאת העולם מחדש, מעמד הר סיני מחדש, הוכחה שיש אלקים שומע בקול עבדו משה, ומשנה סדרי בראשית, אחרי שרואים דבר כזה צריכים לזחול כשרואים את משה רבינו, לא? מה קרה למחרת, אחרי שפתחה האדמה את פיה כמו קריעת ים סוף ובלעה את כל קרח ועדתו ועמדו מתוך הקהל, מתאספים ישראל למשה ואהרן בתלונה, מה התלונה? אתם המיתם א עם ה', פשששששששששש מה הולך פה, הם מאשימים את משה ואהרן שהם המיתו את כל אלה האלפים. אתם המיתם את עם ה', נו, אתה מאמין? עם מי מתעסק משה רבינו, וחוזרים ואומרים דבר כזה, איך זה יתכן, איך אפשר לפתוח את הפה נגד משה רבינו? עוד פעם, לפי הכלל שאמרנו, מה קרה? מה קרה? לפי הכלל שלמדנו מה קרה? הם רק חשבו, ז"א תוך ההרהור יו, תראו כמה מתו, מסכנים מה קרה להם וכל התינוקות וזה, ובמחשבה יו, משה רבינו אמר ככה ונפתחה האדמה, אז מי גרם את זה, במחשבה, הכל במחשבה, פשששששש מה לא היה יכול לוותר לא היה יכול ככה, למה הוא עשה ככה למה ככה, במחשבה, במחשבה? מה אמרנו בדור הזה, כל מחשבה הפכה למעשה, ה' נתן להם להגיד את הדברים בפה. אין מחשבה, הכל יוצא לפועל.

אז כיון שהם הרהרו לא האשימו, אבל בגלל שבמחשבה היתה מחשבה כזאת הוציא ה' את זה בפה שלהם, ה' ירחם, והם פקפקו והתאבלו על שנשרפו מאתיים חמישים נשיאי ישראל השלמים. מה קרה, מיד הם נענשו, ודיברו בפה מלא כנגד משה, כדי לקבל תיכף את העונש בכל חומר מידת הדין ללמד את ישראל תורה ולדעת דרכי ה' ועומק הדין. גם אל תשכחו דבר אחד, עם ישראל כשהיו במדבר הם היו עם הקב"ה ביחד, הוא איתם, אהל מועד נמצא איתם, ענן ה' מרחף  מעליהם, ז"א בפנים של הקב"ה אתם מורדים בעבדו? אז ז"א זה כמו שאתה אומר, בבית שלי אתה עושה ככה? הרי מרים שהיא רק דיברה עם אהרן אחיה על אחיה הקטן משה רבינו, לדבר עליו על שלום בית בינו לבין אשתו, למה הוא פרש ממנה בגלל הנבואה, והיא אמרה מה גם אנחנו נביאים, למה אתה צריך לפרוש מאשתך, מה קרה לה - מיד היא נצטרעה שבוע ימים,  מרים הנביאה, מי זאת? זאת שמשה רבינו חייב לה את החיים שלו, היא הצילה אותו ביאור, היא היתה נביאה לפניו, אבל היא דיברה במשה עבדי, אומר הקב"ה, על העבד שלי לא מדברים. אני בחרתי אותו עבד, אז מה אם את אחותו הגדולה, אז מה אם הצלת אותו את חושבת שאת יכולה לדבר בו? שבוע ימים אחרי הנחה, מצורעת כשלג, עד שהוא התפלל עליה - "אל נא רפא נא לה" "אל נא רפא נא לה", את שומעת? אתה שומע? אל נא רפא נא לה, חמש תיבות ריפא אותה אחיה שהיא דיברה עליו. ולמה הוא לא אמר מי שברך אבותינו שרה רבקה... הוא יברך את השם הטוב... למה? אתם יודעים למה? שלא יגידו בשביל אחותו הוא מאריך בברכות, אה זה אחותו, אבל כל השאר הוא אומר בהצלחה בהצלחה ככה בו"ה בו"ה. יש הרב קניבסקי היום אתם יודעים, גדול בישראל, כל  ברכה שלו חבל על הזמן, אז הוא היה מברך תמיד ברכה והצלחה, ברכה והצלחה, אבל אתם יודעים לכל אחד להגיד ברכה והצלחה כבר נגמר לך הכח, נכנסים שמה בכמויות, אז הוא קיצר את זה עכשיו הוא אומר בקיצור בו"ה - ברכה והצלחה בראשי תיבות. אבל מכל מקום, בדרך כלל מברכים, לא מברכים עם השם של החולה ושל האמא, אז איך הוא לא הזכיר בכלל? אז קודם כל כשמברים מישהו וזה בפניו לא צריך להזכיר את השם, דבר שני הוא כן הזכיר, רפא נא, רפא נא בגימטריא - מרים ויוכבד.

מכל מקום, גם אם חושבים  מחשבה כזאת בדור ההוא של השלמים, ה' הוציא לפועל את זה או בפה או במעשים כדי להעניש אותם, כמו שאמר הרמב"ם, עת לעשות לה' הפרו תורתך, שה' נותן הזדמנות וסיבות לאנשים שיפרו תורה מבחינתם ויענשו.

אה, עכשיו יש לנו דברים מאירים, כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת לשם שמים? מחלוקת הלל ושמאי, איזה שאינה לשם שמים? מחלוקת קרח ועדתו. מפורש פה שהמחלוקת של קרח היתה דומה למחלוקת של הלל ושמאי, רק מה, היא לא היתה לשם שמים, לפיכך היא לא נתקיימה. המחלוקת של הלל ושמאי על מה היתה? על להבין את התורה, מתוך אמונה שלמה ומסירות נפש לקיים את התורה לאמיתה, גם מחלוקת קרח ועדתו היתה פלפול בחכמה לפני משה רבינו לשמוע מה יצווה ה' להם, וזה הם הקריבו את המחתות לראות מה ה' יחליט, אם הם צודקים או הוא צודק, אז היתה מחלוקת, לשם שמים לא, אבל מחלוקת על דברי תורה, האם משה צודק בדברים שהוא אומר או הם צודקים, כי הם אמרו כל העדה כולם קדושים מדוע תתנשאו על קהל ה', גם אנחנו רוצים כהונה.

עכשיו זה בדיוק היה תקשיבו מה ההבדל שורות אחרונות, אנשים טמאים שאלו את משה, למה נגרע, אנחנו רוצים גם כן להקריב קרבן פסח, בגלל שהיינו  טמאי מתים אז לא נקריב קרבן פסח? אז מה הם באו לריב איתו? לחלוק איתו? מה פתאום, הם תבעו לקיים את התורה גם כן, למה שנפסיד, הם באו מתוך כוונה, באמת נקבע בזכותם פסח שני.

עוד מקרה, בנות צלפחד באו וביקש לנחול את נחלת אביהן, מה ענה להם משה? עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם, גם הם תבעו, על פי דין תורה מגיע לנו גם נחלה, נחלת אבינו. אותו דבר אמר משה גם לקרח, בוקר וידע ה' את אשר לו, אתם אומרים שאתם צודקים, אני אומר שאני צודק,  מחר בבוקר יודיע ה' מי צודק. אבל לפני כן הוא כבר הזהיר אותם ואמר להם, רב לכם בני לוי, למה אתם מבקשים גם כהונה, יש לכם מספיק, ואין בזה כבוד שמים מה שאתם מבקשים. מה שביקשו טמאי המתים פסח שני, הם ביקשו כבוד שמים, מה שביקשו בנות צלפחד נחלה - כבוד שמים, מה שאתם מבקשים זה כבוד עצמכם, כי רב לכם, אתם הכי מורמים מעם ישראל. אתם מחפשים כהונה, תפקיד, ג'וב, כבוד. זה לא לשם שמים.

וכך נבין ונצייר בשכלנו את כל הפרשיות האלה ועוד הרבה יותר דברים מאלה שנאמרו, ואנחנו מצווים להשכיל ולהקדיש באור קדושת אבותינו שקיבלו תורה בהר סיני, מפה נבין מי היה הדור ההוא ענק, שחטא ורק עשר, עשר פעמים בלבד ארבעים שנה. ובכל זאת הם נענשו במלוא חומרת הדין, כי עם משה רבינו לא מתעסקים, ועם הקב"ה לא מתעסקים. ואם זה גורם להפרת התורה ולהפסד התורה, כולם נענשים, כל מי שעומד נגד מי שמזכה את הרבים ומלמד תורה לרבים לא יינקה. זה צריכים לדעת. זה לא מחלוקת לשם שמים, זה לשם כבוד, לשם כסא, לכן אדם צריך לדעת, אם זה היה לאמיתה של תורה וזה לא נוגע אליך בסדר, אבל אם זה למחנה שלי ולא למחנה השני, זה מחלוקת שאינה לשם שמים. כמה צריך להזהר מהדבר הזה, ומחלוקת זה אותיות חלק מוות. ובמחלוקת לא יוצאים נקיים וגם תינוקות מתים, במחלוקת גם  ילדיהם של בעלי המחלוקת מתים.

ז"א לעולם יזהר אדם שלא יכניס ראשו במחלוקת, ויברח ממנה, וידע להצמד רק לתורה למקיימיה אוהביה עושיה ומפיציה, שמרבים כבוד שמים בעולם. ולא במפלגים והמחלקים על פי חשבונות אנוכיים. וזה זהירות בבית, בבנין, בבית כנסת, בעבודה, בכל מקום, כל מקום שאתה שומע שיש מחלוקת תברח, תחליף ביתכנסת, שלא תספה עמהם בעוונם, זה  חייב אדם לדעת, זה הפרשה הזאת ועמדנו על קצה.

אז לכן מי שרוצה להאריך ימים, מי שרוצה לזכות יהיה כאהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, לעולם לקרב לתורה, לא להרחיק מהתורה, לא להפריע לתורה, שמי שחלילה מפריע לתורה אדם זה אפילו עוברים במעי אמם מקללים אותו. מונע בר יקבוהו להום.

אז אם כן למדתם היום, אני אומר לכם בפירוש, אתם קהל נפלא, החזקתם מעמד בחומר כבד, כבד מאד, ולא כל בן אדם זכה לשמוע פירוש כזה. אבל אתם מצב טוב ברוך ה' מן השמים זיכו אתכם, אתם חושבים שזה פשוט לשמוע דברים כאלה? זה לא פשוט, בשביל להבין כתובים בהבנה הזאת, מי שעשה את העבודה הזאת חבל על הזמן, צריך להיות מגאוני ישראל שמבין מה זה מה זה דור שאמר רבי שמעון בר יוחאי, דור שלא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו, אתם שומעים? במבט כזה צריך להסתכל עליהם. וככה לומדים את הדברים. אבל מפה נשליך על עצמנו, ונראה איפה אנחנו נמצאים, אין דבר שאנחנו לא טוחנים את האחרים, לשון הרע, הוצאת דיבה, קבלת לשון הרע, שמיעת הוצאת דיבה וכו' וכו', ולך תדע ותדעו לכם שעל לשון הרע באים נגעים, אתם יודעים מה זה נגעים? מחלת סרטן וכל המחלות הקשות, למה? כי מי שמדבר לשון הרע באים עליו נגעים. למה צריך מחלות, למה צריך צרות, לא צריך, בן אדם פשוט מאד ידע - אל תכנס למחלוקות. זהו. תלמד תורה, תתרחק מהשקר, תתרחק מאנשי שקר, תתרחק מאנשי מחלוקת, שב תלמד, יש לך מקום טוב לא מדברים הכל טוב, שב תלמד, לא מדברים, מדברים - לך למקום אחר, אין - תלמד בבית. תביא חברותא אליך, פתח שיעור אצלך, תארגן הכל, לא להתחבר לעושי עוולה, פרשה שלמה מה זה מחלוקת.

למי שיש שאלות בבקשה. לפני השאלה רציתי לשאול מי הגיע לפה הערב בעקבות אס אם אס שירים את היד גבוה, יפה יפה יפה יפה. קודם כל שתדעו, יש לנו מספר טלפון חדש שבו אתם יכולים לשמוע את כל ההרצאות שלי, 1750 הרצאות בחינם בטלפון ואתם יכולים לשמוע אותי כל שידור שלי ישיר חי בטלפון. אני נותן כל בוקר אחרי תפילת הנץ, בין מנחה וערבית כל יום, ובערבים אני נותן הרצאות כמו פה בסביבות רבע לעשר והלאה שידור חי, מספר הטלפון: זה בחינם לכל בעלי החבילות בטלפונים, כן, מספר הטלפון הוא: 054-5421091, תעבירו את זה הלאה לכל מי שזה, 054-5421091 ואז תוכלו לשמוע חיני חינם, ויהיו שמה תמיד הודעות, מבצעים, סופי שבוע, כל מה שתרצו לדעת בטלפון, במשך הזמן תוכלו גם להשאיר כל מיני הודעות, לענות לשאלות ותשובות, יהיה חידונים יהיה כל מיני דברים טובים, תורה, תורה תורה תורה תורה תורה ועוד תורה. מי שזוכה להרבה תורה זוכה לחיי העולם הבא.

כן בבקשה שאלה, תן לבחור פה, שורה שניה.

ש. ערב טוב כבוד הרב שלום עליך

הרב: ער בטוב

ש. יישר כח על הדרשה, קודם כל אני רוצה להודות לרב, זכיתי ברוך ה' להיות מנוי לשופר, אני ממש מתחזק והכל אצלי נראה אחרת, התפילה לימוד תורה, תודה רבה לכבוד הרב. וגם אני מציע לקהל הקדוש כאן, שיש פה דיסקים של שער הבטחון כדאי מאד מאד לשמוע אותם, מי שרוצה לראות ניסים גלויים יש שמה טקסט של שער הבטחון, זה מנה פלאפל עשר שקל פה בכניסה. עכשיו שאלה לכבוד הרב, אני ברוך ה' אברך מזכה את הרבים, ולפעמים אני מדבר על הענין של בטחון בה' ונער הייתי גם זקנתי, צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, ודאי שהכל מאת ה' ישתבח שמו לעד והכל בהשגחה פרטית, הכל בגזרת עליון, כמו שהרב אומר את זה. אני מדבר לפני בעלי בתים וזה, ופתאום יש כאלה יהודים מסכנים שהם מכל  מיני מגזרים, לפעמים מגזר החרדי חסידים כאלה, שמסכנים יש להם כל מיני קשיים בחיים, אני לא שופט ושלום אף אחד, פשוט אני אומר, אני רוצה לשאול את כבוד הרב איך לכאורה להבין את זה, הרי הם לכאורה חרדים, הם נראים חרדים, אני לא יודע חרדים בעיני ה', זה רק הוא יודע, אבל לכאורה הם באמת נראים כאלה ונער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, אז איך זה מסתדר לכאורה שיש הרבה משפחות כאלה, אני לפעמים מקבל בדואר יתומים כאלה מסכנים, כל מיני דברים כאלה שרעבים ללחם, אז איך זה מסתדר. תודה.

הרב: שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, אם הקב"ה אוהב עניים למה הוא לא מאכיל אותם? מה ענה לו רבי עקיבא - כדי שנזכה בהם לחיי העולם הבא. ז"א הקב"ה הטיל את המשימה עלינו, שאם ימצאו בסביבתנו אנשים שהם עניים ואין להם פת לחם מצויה ברוחב, לחם ברוך ה' יש לכולם, אבל ברוחב, אז כדי שאנחנו נזכה בהם לחיי עולם הבא, הוא שם אותם לפתחנו כדי שכל אחד מאיתנו יתמוך בהם ויזכה, כי צדקה תציל ממוות. אם אדם נותן צדקה לשם שמים בכוונה טהורה, הוא לא יראה פני גיהינום, אם הוא לא נותן לשם שמים הוא יינצל ממיתה משונה, ז"א צדקה בכל אופן מצילה ממיתה. אז ז"א בן אדם שזוכה לדבר כזה, אם לא היה עושה הקב"ה את האפשרות שיהיה כזה דבר גלגל בעולם, זה גם גלגל חוזר בעולם, זה פעם הוא למטה אתה למעלה, יכול להיות שיתהפך הגלגל, יכול להיות שיום אחד מישהו אחר ירד למטה וההוא יעלה למעלה, אז עכשיו צריך האדם לדעת שמן השמים מסיבות וחשבונות שה' יודע למה זה ולא זה, למה עכשיו ולא אח"כ, למה ככה ולא אחרת, יכול הקב"ה לתת לכל אחד את האפשרות הזאת בשביל שיוכל לזכות לחיי עולם הבא. אז אתה צריך כשרואה דבר כזה לדעת שלפניך אוצר, הזדמנות. עד כדי כך שהזוהר אומר, שאם בא עני לפתחו של אדם, איך צריך להתייחס אליו? אחד דופק לך בדלת, סליחה אפשר לקבל משהו? איך אתה צריך להתייחס אליו, נודניק, חצוף, או כמו שהזוהר אומר, היא דורונא דשדר ליה קודשא בריך הוא, זה דורון ששלח לך הקב"ה לדלת, אם כבר שלח לך הקב"ה לדלת דורון מתנה כזאת, זה בשביל להציל אותך ממוות, כי צדקה תציל ממוות. אם תחזיר אותו על פניו בלא לתת לו כלום, הפסדת יכול להיות זכות גדולה אם לא חס ושלום גזרה שלא נתבטלה. אז שתבין כמה הקב"ה אוהב את ישראל שהוא דואג אתה מבין שיהיה גם דברים כאלה בשביל שיהיה כך. יש לנו מצוות, לקט שכחה פאה, שנה הבאה שמיטה, כל זה למי? לעניים. ה' מזכה את בעל השדה ואומר לו תשמע, שכחה אתה לא לוקח, אם אתה שוכח תשאיר, לקט שתי שיבולים לא מרימים, תשאיר, פאה אתה צריך להשאיר פאה אחת בפינה של השדה לעניים, תמיד אל תשכח אותם. שנה שלמה אף אחד שיש לו פרדסים אפילו מאה דונם,  מאתיים דונם, חמשת אלפים דונם, כל הפירות שיש לך כל האילנות, הכל מה שיש על העצים הפקר, כל מי שרוצה להכנס יכול להכנס ולאכול, בלי לשאול אותך. למה זה? כי ה' רוצה שנזכה, וגם נדע שהכסף שלנו זה לא כוחי ועוצם ידי, זה לא בשבילי רק, זה גם לסייע לאחרים. ז"א בן אדם צריך להבין את הדברים האלה. יש לפעמים שאנשים לא מבינים, הם לא נותנים לפעמים צדקה, הם לא נותנים לתלמוד תורה, הם לא נתנים לזיכוי הרבים, מה מתגלגל עליהם לפעמים? איזה חולי או מחלה רח"ל, ואז פתאום הם צריכים לעשות פדיון נפש, אז הם מוכרחים לתת צדקה בשביל לבטל גזרה, למה הייתם צריכים? אם הייתם עושים הכל בהרחבה כפי היכולות וכפי האפשרויות ולא הייתם מחכים הייתם נותנים את זה בלי שום בעיה. כמו שמסופר על רבי שמעון בר יוחאי, שפעם אחת היה לו קרוב משפחה והוא חלם בערב ראש השנה שבראש השנה יגזרו עליו על הקרוב משפחה קנס מן השמים להפסיד שש מאות כסף, מה הוא עשה במשך השנה, רבי שמעון, כל מי שבא לבקש ממנו צדקה היה נותן וגם שולח אליו. אומר לו לך לפלוני אלמוני, לך לפלוני אלמוני, לך לפלוני אלמוני שיתן לו כסף. לקראת סוף השנה עצרו אותו, מיסים, לא שילמת, עשו חשבונות - אמרו לו אתה עצור, אתה העלמת מס. שלח לרבי שמעון, תציל אותי, תציל אותי, תציל אותי, אמר לו בסדר אני אציל אותך. אמר לו תעשה חשבון כמה אתה נתת צדקה השנה ואני אציל אותך, עשה חשבון עשה חשבון עשה חשבון, חמש מאות תשעים וארבע כסף, כמה היה חסר? שש. אמר לו תן לי שש ואני משחרר אותך, לקח את השש, שיחד את השומר ושחרר אותו. אמר לו איך ידעת בשש הוא ישתכנע? אמר לו אני בחלום כבר ראיתי בשנה שעברה שאתה מן השמים יש גזרה עליך להפסיד שש מאות, לכן שלחתי אליך כל השנה שיקחו ממך צדקה, ואז שאתה לא נתת מספיק היה חסר שש אז לכן בשש הזה פדיתי אותך, אמר לו אז למה לא אמרת לי מהתחלה, הייתי שם שש מאות על היום הראשון, אמר לו רציתי שתתן לשם שמים, אם הייתי אומר לך שככה הגזרה היית נותן להפטר מהעונש, אבל לא היית נותן לשם שמים, עכשיו יש לך זכות בלשם שמים שעשית, ואמרנו צדקה לשם שמים לא רואה פני גיהינום.

אז ז"א כל שנה ושנה ראוי לתת שיעור שאדם לא יצטרך שיבואו אליו חס ושלום כדי שיוציא על תרופות וכו' וכו' וכו', כי אם שולחים לבן אדם עני והוא לא נותן את הכסף הוא יתן בסוף לתרופות. אתה מבין עכשיו את הסיפור? ומי שלומד,

ש. צריך שהם ישמעו

הרב: תגיד להם שישמעו את זה בטלפון עכשיו, ומי שלומד, מי שלומד מתוך העוני והדוחק ה' משלם לו פי מאה מזה שלומד עם הרבה אוכל. לא טוב? לקבל פי מאה. אז הקב"ה יודע לקזז ולעשות את הדברים כמו שהוא מבין ולפי חשבון. יש כאלה שאם הוא יתן להם כסף הוא יודע שישפעו, אה, הרחיב לו ה' וישמן ישורון ויבעט, אז ההצלה שלו לפעמים שלא נ ותנים לו כי איזה אפשרויות מוגבלות והוא לא ילך לחטוא. לה' יש את החשבונות, הוא יודע בדיוק מה לעשות עם כולם, הם הבנים שלו, אל תדאג, הוא דואג להם, אבל הוא גם הפקיד בידינו את החוב, כשאנחנו רואים דברים כאלה צריך לדאוג. ואני רוצה הערב לדאוג פה לחטופים. ואני אבקש מהציבור מה שאני מבקש בהרצאות האחרונות גם כן לטובת החטופים, אני הולך לבקש דבר שלכאורה ייראה לכם קשה, בלתי אפשרי לביצוע, אבל אני רוצה לומר לכם שקרוב למאה אנשים כבר בשתי הרצאות כבר קיבלו עליהם בעזרת ה' את מה שאני מבקש. כדי להציל את החטופים  צריך להראות בשמים עד כמה הם חשובים לנו ועד כמה אנחנו מוכנים לשאת בעול איתם ביחד, כמו שמשה רבינו כתוב שהוא יצא וראה בסבלות אחיו שהם לוקחים את הטיט עליהם ולוקחים את הכל, היה גם הוא נושא על כתפו ומעביר מזה לזה ועוזר גם הוא נכנס בעובי הקורה, עכשיו תחשבו, מה קורה עם ה טופים, אם הם בחיים מה קורה, יכול להיות שהם לא אכלו מספר ימים, יכול להיות שהם לא אוכלים מה שהם צריכים לאכול, יכול להיות שהם צמאים, יכול להיות שהם במערה חשוכה, יכול להיות בחדר חשוך, יכול להיות שמכים אותם, יכול להיות שמענים אותם, יכול להיות שלא יודע מה, יכול להיות שנפצעו חלילה ולא מטפלים בהם כראוי כי אי אפשר להביא אותם לבית חולים שיחשפו או משהו, ולכן הם גוררים את עצמם או משהו, לך תדע מה הם עוברים על צד שהם חיים, לך תדע. עכשיו מי שמצייר דבר כזה ויש לו לב יהודי, צריך להגיד מה אני עושה עכשיו, איך אני יכול לשבת לאכול וליהנות ולחיות את החיים שלי כרגיל ויש יהודים כאלה שסובלים כך וכך, ויכול להיות שאני גם יכול לעזור ולהציל אותם ע"י שאני אראה לקב"ה שאני משתתף בצערם באמת.

לכן החלטנו שבעזרת ה' יתברך יהודים ויהודיות יקבלו על עצמם תענית ארבעים יום, מה זה תענית ארבעים יום? זה שמהבוקר, מעמוד השחר שזה בערך ארבע ורבע בערך כרגע, בערך, מארבע ורבע בבוקר עד שעה שמונה ועשרה בערך, שמונה ורבע, לא אוכלים ולא שותים רק בלילה, כמה שרוצים. אבל ארבעים יום חוץ משבת וראש חודש וחג או ימים טובים שלא צמים בהם, שמה אוכלים. אבל כל השאר ארבעים יום רצופים לא אוכלים ולא שותים, זה תענית שהיא תענית חשובה ביותר גם בלי קשר למקרה, כל מי שמתענה ארבעים יום על כל דבר שיבקש מהקב"ה יענה, אתמול הייתי בהרצאה קם בן אדם שאמר שהוא פעמיים עשה כבר ארבעים יום, כל מה שהוא ביקש מהקב"ה הכל התקיים, וזה גם מתקן את כל חטאות הנעורים של הבן אדם, ואני לא צריך לפרט, כל נושא עריות בארבעים יום תענית אדם מכפר, וזה תענית חשובה ביותר, יש לה כמה אופציות, יש ארבעים יום כמו שאמרתי, או שלשה ימים רצוף, שבעים ושתיים יום מתחילים מצאת הכוכבים בלילה, היום התחילו לפחות עשרה אנשים, היום התחילו, עד יום שבת, עד ליל שבת אחרי הקידוש צום שלשה ימים רצוף, לדוגמא, זה נחשב לארבעים יום. יומיים רצופים שלא אוכלים ולא שותים שזה 24 שעות ועוד 24 שעות זה נחשב ל-27 ימים צום רצוף, ואז מוסיפים עוד 13 יום, או אם רוצים ביומיים ועוד יומיים כבר יהיה לך עודף.

יש אפשרות ככה, לקחת שלשה ימים רצוף, בתנאי שאם לא הצלחתם שלשה ימים רצוף תוכלו להפסיק אחר יומיים, זה יחשב 27 יום. תצטרכו להוסיף רק עוד 13. או אם לא הצלחתם יומיים רצופים אז זה יהיה יום ואז תוסיפו עוד 39 ימים. יש פה בן אדם שעשה את זה שלשה ימים רצוף הוא סיים שבוע שעבר, יש פה עוד בן אדם שעשה את זה הוא סיים שלשה ימים רצוף, יש עוד בן אדם פה בחוץ שעשה שלשה ימים רצוף, אתמול אני אומר לכם קיבלו בנס ציונה יותר מעשרה גם נשים קיבלו, אפילו ילדה בת 14 קיבלה שלשה ימים רצוף, אתם שומעים? זה עושה רעש גדול בשמים. עכשיו דיאטה מידי פעם לעשות זה לא נורא, ועוד דבר, יש מחקר שהתפרסם שמי שצם, הגויים פרסמו באמריקה, בלי קשר לזה, מי שצם שלשה ימים רצוף לא אוכל ולא שותה, רצוף שבעים ושתיים שעות, זה עושה ריסט לכל המערכות בגוף, הכל הגוף מתחדש, כדוריות לבנות, אדונות, כל החידקים, כל הרעלים, הכל הכל הכל בן אדם מקבל חיות מחודשת. ואתמול העיד היהודי הזה שבפינה, קוראים לו אברהם, שאחרי השלשה ימים אכן ההבנה שלו, המחשבות שלו, הכל משתנה, חוץ מהגוף.

אז מי שרוצה בעזרת ה' יתברך להיות מאלה שישמח בשמחה אמיתית שישתחררו סוף סוף החטופים בעזרת ה' יתברך, זה זכות גדולה מאד מאד מאד לפני ה' יתברך. מעלה גדולה שאין כדוגמתה.

ש. אפשר גם להתפלל

הרב: ודאי, אפשר להתפלל, אפשר לשמור שבת, אפשר להניח תפילין, אפשר לעשות אלף דברים, אבל הדבר הזה החוזק שלו הוא כל כך עצום שאפשר לבטל גזרות וגם מה שתבקש בסוף התענית ה' ישמע תפילתך, זה ענין עצום.

ש. לא שומעים

הרב: אותו דבר עובדים ועושים את זה, לומדים ועושים את זה, עוד לא מת אחד מזה. מי שרוצה במקום התענית לפדות את זה יכול לפדות באלף שקלים, זה נכון. אבל זה לא אותו דבר בדיוק כמו התענית, אבל זה נחשב פדיון, אבל זו זכות גדולה מאד, מי שיכול לעשות את זה אני גם אברך אותו בברכה גדולה ביותר שיתמלאו כל משאלות ליבו לטובה. מי יהיו הראשונים פה בקריות שמוכנים להתענות, הנה מרדכי הראשון, אשריך מרדכי, ה' יזכה אותך לזיווג הגון מהרה השנה. כן יש לנו מרדכי ראשון, הנה עוד יהודי בן תורה אברך, אשריך, ארבעים יום? תבורך, הנה עוד יהודי ישתבח הבורא, שלשה יהודים בקריות תוך שלש שניות, חזק וברוך ה' יברך אתכם בכל טובה וברכה, בהצלחה בכל מעשי ידיכם.

ש. הרב, אפשר להתחיל מיום ראשון?

הרב: בטח שאפשר, נו שניכם ביחד חברותא, שני יהודים נוספים, הנה עוד אחד ששה יהודים בקרית, יבבבבי. אין בעיה שלשה ימים הם לוקחים רצוף, תבורכו, אני אתן לכם עצה לכל הצמים, לכל הצמים שיהיה לכם קל ולא תרגישו, לא תרגישו, אלה שצמים שלשה ימים בפרט, לשתות לפחות 12 כוסות זה נשמרת הרבה זמן וזה לא יחסיר מכם סוכרים בדם, ודבר נוסף לאכול דברים שהם שמנים, כגון ג'חנון, מלוואח, כן, זה לוקח הרבה זמן עד שזה מתפרק, או קובנה סמנה אם אתם יודעים מה זה, עם חמאה, עם חמאה, דברים שמתפרקים לאט, הבטן שלכם תשאר אותו דבר במשך הימים, אתם לא תרגישו. מי שצם יום אחד זה צחוק בכלל, יום זה צחוק, צחוק זה כלום, גורנישט אתה אוכל מלוואח אחד שתיים אתה מפוצץ ליומיים, אז לכן לא צריך לחשוש, רק לשתות, לשתות בסביבות וזה מספיק. עכשיו היה מישהו שצם שבעה ימים רצוף, שבעה ימים. גם לעשן מותר לעשן, מותר לעשן, מותר להתקלח, מותר לצחצח שיניים, רק לא לבלוע מים, מותר הכל חוץ מלאכול ולשתות. אז יש לנו ששה יהודים, מי עוד? הנה עוד יהודי, תושב חוץ אשריך, השמיני אשריו, אני אברך את הבנות שלך. מה השם של הבנות?

ש. דינה סיון ודקלה תהילה

הרב: בנות?

ש. מילכה

הרב: ה' יזכה אותן לזיווגן ההגון מהרה מהרה השנה.

ש. אמן. עם כל הרווקים והרווקות.

הרב: עם כל הרווקים והרווקות, יש לנו שמונה גברים, הנשים מה קורה פה איתכן, רק לאכול? מה איתך? אשרייך, הנה יש אשה צדקנית, אתם הייתם צריכות לרחם יותר מהגברים, כי נשים הן יודעות מה זה אמא שהילדים שלה בשבי רח"ל, רק הילד מאחר שעה שעתיים שלש האמא רועדת, קצת לשאת בעול להרגיש בשביל שעם ישראל יתאחד, זה הזמן שלנו להראות אחדות בישראל, לצערנו הרב רק במקרים כאלה אנחנו מסוגלים להתאחד. אז יש לנו שמונה גברים ואשה אחת צדקנית, שיהיה לך בריאות והצלחה ותצליחי בנקל. מי עוד? גם מי ששומע אותנו בשידור ישיר יכול לצלצל ולהודיע שהוא מקבל על עצמו. מי עוד? הנה עוד אחת, ארבעים יום? תבורכי מפי עליון, עוד לא נשואה? זיווג הגון עם ירא שמים אמיתי ובנין עדי עד בהצלחה. חזק וברוך. יש לנו כבר עשרה יהודים ויהודיות, אשריכם ואשרי חלקכם, אבל זה קטן כי כמות האנשים פה היא נפלאה, אתם צריכים חביבי יותר להתאמץ, לא מתים מזה. ותאמינו לי שאחרי שמתענים כמה ימים לא מאמינים למה רצנו כל היום למקרר. לא, פתאום בן אדם מבין שהוא משועבד, הוא נהיה בן חורין, בן חורין, יש לו זמן יום שלם בלי לחשוב, אכלתי, נשנשתי, תה, נס קפה, זה, לשתות, הכל, בלי, פתאום הוא משוחרר.

ש. כבוד הרב, אם מישהו אחרי יום וחצי נשבר, הוא לא יכול להמשיך

הרב: אז הוא אומר בלי נדר, ואני מבטיח לך שלא תשבר. אם היית חלילה שבוי ולא היו נותנים לך לאכול, מה היית עושה? בלית ברירה היית מחזיק מעמד. זה המצב שהם נמצאים, אז אנחנו תמיד המקרר לידינו זה כבר מרגיע, ולמות לא תמות, תחזיק במקרר, תחזיק תחזיק תחזיק, עד שתרגיש שאתה, לא יקרה לך כלום, עזוב זה צחוק.

ש. אבל בן אדם יכול להשבר

הרב: אדם יכול כי פה פה, הראש דפוק, אם הראש אומר שאפשר הכל אפשר, אם הראש אומר נו, מתי יגמר, מתי מתי מתי מתי, אוי אוי אוי אוי, זה רק פה, פה נכנסים לבתי משוגעים, מפה, מפה נהיים גאונים וחכמים, מפה נהיים גאונים וטפשים, מפה הכל פה. אם החלטת שאתה עושה את זה בשביל להציל אנשים ממוות, מה זה לא מספיק בשביל שאתה לא תאכל? אז לא תאכל, מה קרה? מה קרה? לא קרה כלום. חסכת כסף, אתה יודע כמה בארבעים יום אתה חוסך אוכל? כן, יש לנו עשרה, מי עוד? אתה הולך על שלשה ימים? נו, אז תעשו שניכם, יהיה לכם כח אחד יתמוך בשני. תראה, בד"כ נשים קל להן לעשות דיאטה. נו, כן מי עוד? הנה עוד יהודי, תבורך מפי עליון, אשריך ואשרי חלקך, ה' ימלא משאלות ליבך לטובה.

ש. הרב, מותר לשתות?

הרב: לא לא, בשביל מה את צריכה, שתית יום לפני, מה את צריכה?

ש. לאכול כן אבל לשתות

הרב: תראי, גמל שותה לארבעים יום, את לשלשה ימים. רגע, סבלנות, אנחנו באמצע האקשן. יש לנו 11 אנשים שקיבלו על עצמם לעזור לחטופים. עוד יהודי, שלום נהרי חזק וברוך, עובד שופר אין, בשופר כולם מקבלים על עצמם, ישתבח הבורא, ה' יזכה אותך לעבור לבני ברק בקלות, ושיהיה לך כל טובה וברכה והצלחה ובן זכר.

ש. אמן.

הרב: כן, יש לנו 12. 12 יהודים. מי עוד לוקח על עצמו בעזרת ה' יתברך? יש עוד מי שלוקח על עצמו? או, תבורך שלשה ימים, אשריך, זה גבר. זה גבר חביבי. ה' יזכה אותך לכל טובה וברכה בריאות והצלחה ונחת מכל יוצאי חלציך. שאף אחד מכם לא יראה חולי ומחלה ונגע חס ושלום. אז יש לנו 13, 14. ה' יזכה אותך לכל טובה וברכה בריאות והצלחה פרנסה ועליה בתורה. כן, מי עוד? רגע, חכו רגע, עוד מי, עוד מי? מהנשים, בושה, בושה, שתי נשים? שתי נשים? או, או, אמא יקרה ה' יברך אותך, שלשה ימים, איך את תהיי מאושרת אחרי זה, אין לך מושג. מה שתבקשי הקב"ה יענה לך, תבורכי מפי עליון בכל מילי דמיטב ונחת מכל יוצאי חלצייך. אז יש לנו 14. 14, מי יהיה כנגד שם ה'? כנגד שם ה' י' וה', מי יהיה? מי הזוכה, הופה, שלשה ימים, אשריך ואשרי חלקך, ה' ימלא משאלות ליבך לטובה, הצלחה, פרנסה טובה ועליה רוחנית וכל מילי דמיטב. יש עוד מי שרוצה להוסיף? רבותי, הנה עוד אשה, אשרייך ואשרי חלקך, ימלא ה' משאלות ליבך לטובה, הצלחה, ישועה, פרנסה, וכל מילי דמיטב. ארבעים יום, אשרייך ואשרי חלקך. אז יש לנו 16. מי יהיה כמנין טוב, מי יהיו הטוב 17, מי הטוב 17? יש לנו 17, 17 הוא טוב טוב טוב, נו יאלה תקחו שניכם, תהיה אתה טוב והיא תהיה חי, כדאי, נו, ואת גם, מה יקרה, לא יקרה לך כלום, תאמיני לי, תאכלי מלאווח, אוכלת ג'חנון נו יאלה קדימה, אתם לוקחים? שניים, גם טוב וגם חי, נו, קבלו ברכה חבל על הזמן. אתה בוחר את אלה שיגידו לא, אתה בוחר את אלה שיגידו כן. כן, יש לנו 16, מי יהיה 17, יש עוד אשה עוד אשה עוד אשה, אני מבטיח לכן שאתן תהיו מאושרות, אין לכם מושג, אתם לא יודעים מה זה, השלמות שאדם מרגיש שהוא עושה דבר בעל ערך עליון, הנה עוד אחת יהודיה צעירה לוקחת על עצמו כמנין טוב, זיווג הגון, בריאות, הצלחה, פרנסה עליה רוחנית וכל טובה וברכה. מי יהיה חי, חי חי לעולמים, הנה יש חי, עוד אשה ימלא ה' משאלות ליבך לטובה, הצלחה בחינוך הילדים, בריאות, פרנסה שלום בית וכל טובה וברכה. כן, תיכף. יש עוד שניים נסגור בעשרים, בעשרים, יש עוד שניים מהירים? עוד שניים סוגרים בעשרים, יש עוד שניים אני נותן לכם ברכה חבל על הזמן. אפשר יומיים ועוד 13, או יומיים ועוד יומיים, כן, תעשי יומיים ועוד יומיים. הנה עוד שתי בנות, באיזה גיל אתן? כמה? 13 רבותי, שתי בנות 13. עשרים יהודים ויהודיות ישתבח הבורא, תזכו לעלות בתורה, בהצלחה, תצליחו בלימודים, זיווגים הגונים, ישועה, כל טובה, חן וחסד וחנינה מלפני שוכן מעונה, יפה מאד. עשרים יהודים ויהודיות, מי עוד? אתה בעלה? נו אז יאלה, אתה תתמוך בה עם דוגמא אישית. מי שצם שלשה ימים לא יתחיל מחר, כי אז יפול לו בשבת, זה לא יהיה לו רצוף, הוא יתחיל מיום ראשון. מי שצם ארבעים יום יכול להתחיל ממחר. במנחה בתפילת שמונה עשרה ביהיו לרצון האחרון אומר הריני מקבל,

ש. יש ראש חודש ביום ראשון

הרב: אז ביום שני, הוא צודק, יום ראשון ראש חודש, ביום שני, מיום שני, מיום שני מי שמתחיל שלשה ימים מיום שני. מי שמתחיל ממחר אז יש לו עוד יומיים כמו שאומרים, ביום שישי צמים עד הקידוש, בקידוש אחריו אוכלים, אוה איזה ארוחה אחרי שצמים כל היום, יחביבי איזה עונג שבת, איזה עונג שבת, אין לכם מושג.

אני רוצה להזכיר לכם שהערב כולו עם הזכויות, הערב הזה עם כל הזכויות שלו קודם כל לרפואת ערן חיים בן ג'נט, שארגנו את הערב הזה בעזרת ה'. כל הזכויות האלה לו ולעידן בן שלמה וכל מי שביקשנו. הנה עוד ילדה נחמדה שגם מקבלת עליה תענית ארבעים, אשריה ואשרי חלקה. שלשה ימים? אשרייך, באיזה גיל את?

ש. 13

הרב: גם 13, מה זה אתם הזקנים, מה קרה לכם, אכלתם כבר מספיק בחיים, תפסיקו כבר. או, הנה היא לוקחת יומיים אשרייך ואח"כ עוד 13 תוסיפי.

ש. תברך את החבר שלי יעקב ועקנין בן ימנה

הרב: יזכה לרפואה שלמה מיידית. עוד ילדה בת 13, 15. 15, יש לנו 23, תזכי לכל הברכות הכתובות בתורה במשנה ובגמרא, 23, רק אתם תמשיכו לאכול, תאכלו תאכלו תאכלו. מה אתם כלכם רק אוכל, נו, אתם יודעים כמה בן אדם אוכל ביום? שלש קילו, בשנה טון, מאה שנה - מאה טון, אניה דרך הבטן. תפסיקו קצת, קחו מנוחה.

ש. כמה קילו יורדים בשלש ימים?

הרב: אני לא יודע בדיוק, אתה יודע כמה ירדת? אני לא יודע כמה, אני יכול להעריך שיורדים אולי שלש קילו. אתם תרוצו אח"כ כמו איילים.

ש. אשתו של החולה רוצה לדבר

הרב: כן תן לה. 23, אני רוצה לתת זכות הדיבור לאשתו של החולה שבשבילו נעשה כל הערב, בבקשה.

ש. זה מרגש אותי כי אני רואה את זה באמת לזכותו, ותודה רבה אני חייבת לציין את המשפחה המדהימה שלי, שזה לא מובן, זה מתנה מאת הקב"ה כל העזרה הנפשית, אתם מלוים אותי דקה דקה. לפני שנתיים וחצי הסתבר שלבעלי יש את המחלה בראש משהו 14 סמ"ר זה הגיע לגלגל העין, התחלנו לעשות מיד טיפולים כימותרפיים סדרות איומות ברמב"ם שגם הפסיקו כי לא הלכו כל כך, ואז עברנו להקרנות, ואיך אומרים, דרך הטבע הדברים הסתדרו יפה, ממש נעלם כמו בסרטים, גם כשעשינו אגב להודות בפעם הראשונה, אגב המחלה לא ממש נעלמה, אני אמרתי לו את זה כי אני אמרתי לו את זה אז הייתי חייבת לעשות מסיבת הודיה, אבל מאז ה' עשה לנו חסדים ואח"כ הבדיקות באמת היו תקינות ושנה וחצי נסינו לחזור לחיים רגילים, בלוטות הרוק כמובן נהרסו בגלל הקרנות, הראיה כי זה היה גם הקרנות לעין אבל ה' עשה איתו חסד והוא המשיך לראות, הנפש לקח זמן הזוגיות דברים קרו ממש לאט, ועד שכאילו התחלנו לעלות למעלה שנה וחצי גם על זוגיות, הלכ זה דברים שנבנה מחדש כי זה היה תקופה מאד קשה לנפש והגוף, משהו חולני, ואז הוא התחיל עוד פעם להתלונן על כאבים, עשינו בדיקה שנקרא פסיטי, עשינו כל כך הרבה דברים כאלה שזה גם בעייתי אם עושים את זה כל כך הרבה פעמים ואמרו שהבדיקה תקינה, שמחה וששון, אבל היתה לי תחושה לא טובה, כמובן שלא חשבתי שהמחלה חזרה אבל עמדתי על זה שהרופא יבדוק גם את הבדיקה, הוא חשב שאני משוגעת, ופשוט שלשה ימים אני מסתמצת לו, נו, דוקטור בנאש שהוא ערבי נוצרי, אגב שליח גם אין לי ספק, עם אמונה אפילו לפעמים יותר ממני, ורדפתי אחריו ואז ביום השלישי והרביעי כבר התייאשתי, אמרתי יאלה מאת ה' זה לא זה, מה אני צריכה להציק לו. פתאום הוא מתקשר אלי יום רביעי או חמישי, הייתי בעבודה, הוא אומר הדסה, את באת לי ממש בלילה בחלום, את ממש הפרעת לי, עברתי שוב על הבדיקה ולא נעים לי להגיד נראה לי שהמחלה חזרה, בעבודה פשוט התרסקתי, נפלתי ואז ביופסיה, הביופסיה כשבא הרופא אמר לי זה לא, ווי שמחה וששון, זה לא, הם יודעים שהם לוקחים טעות, אחרי שבוע קיבלנו את הבשורה, אגב הייתי אצל הרבנית קניבסקי, החברה הטובה שלקחה אותי קיבלתי את הבשורה הטובה שם, אמרה לי זה חזר משהו כמו שקל, אבל זה כלום, זה בקטן, נכון זה בעיה לחזור עוד פעם על הקרנות וכמותרפיה אבל זה שטויות, עודד אותי, אמרתי טוב זה תיקון של הפעם הראשונה, ידעתי שנצא מזה, וכאילו היינו אמורים לסיים את התקופה הזאת. אז שוב התחלנו קצת הקרנות כימותרפיה, ואז שהיינו אמורים לחזור לשגרת חיים רגילה, ובאמת ככה היה נראה, היו רואים אותו ואותי בחוץ והוא חזר לעבודה או שלא, לא סליחה, הוא לא חזר לעבודה, אני חזרתי קצת, ואז עושים את הבדיקה פציפי האחרונה, עוד פעם רואים את המחלה הארורה, אמרתי טוב אולי זה טעות, הם אמרו גם אולי זה מוגלה, עוד פעם ביופסיה, ואז ממש רואים את זה יש לי את התמונה ממש מפחיד, כל רופא רואה את זה ממש אומר שזה זה אבל חייבים לאמת, ואז לוקחים ביופסיה עוד פעם אומר לי הרופא לא נראה לי, זה נראה הרבה יותר טוב מפעם קודמת, עוד פעם לקחו את הבדיקה, ראיתי כבר פתלוגים כירורג, אני לצערי כבר בענינים, הבנתי, שזה לא נראה טוב, תוך יומיים שלשה שאני בתוך קודש הקדשים עם ספר תורה של סבא וסבתא אומרים לי זה חזר. טוב, חזר צריך להמשיך עוד פעם טיפולים בדיקות, ואז אני כל כך מתמצתת כאילו אני בת 120, ואז עושים עוד פעם בדיקה הפעם המחלה הזאת יותר ארורה מהקודמות כי היא יותר חזקה, היא כבר עמידה לקרינות, היא עמידה לכימותרפיה, יש לה שם כזה אף פעם לא נכנסתי לאינטרנט לגלות על המחלה אבל זאת לא נותנים לה הרבה. עוד פעם הגיע לעין, כבר הוא רואה כפול, כבר מדברים איתנו על דברים יותר גרועים לעין, לא משנה מה, אני לא יכולה לדבר איתו על הכל, בסיס הגלגלת ובלוע האף, אנחנו חודש היום עשינו טיפול כימותרפי רביעי, אופציה אחרונה של המחלה, סוג שקוראים לו גנזר, והרב פירר מי שאתה רוצה, תנסי אבל לא מבטיחים לך כלום, הגוף כבר יודע להתמודד. היום זה היה טיפול הרביעי, לצערי שום דבר לא מניב כרגע פירות, שום דבר לא מניב תוצאות, היסורים הם קשים, הכאבים הם איומים, החיים הם לא חיים, הלילה בכלל לא לילה, הגידול עם הילדים כבר לא גידול, זהו, חשבו להפסיק עם הטיפול היום, אבל מתקשר אלי אתמול הרופא, הדס תראי זה אופציה אחרונה, אני לא יודע מה להגיד לך, בואי ננסה בואי נמשיך, חשבנו שלא נלך נעבור עוד פעם להקרנות, הקרנות זה כבר לא המחלה עמידה וזה גורם לנמקים לבעיות בעצבים כל מיני תופעות שילוו אותו כנראה כל החיים. מה שאני מנסה להגיד שאנחנו כל כך תלויים בחסדי שמים, שכאילו שחשבתי שדברים קורים דרך הטבע היתה לי אמונה יותר שזה יעבור דרך הטבע, היום אני פחות רצה אחרי רופאים, פחות רצה אחרי דברים אחרים שיכולים לעזור לו ומתעסקת רק עם תפילה ואמונה, וגם אם עכשיו תגיד לי תלכי על הראש אני אלך על הראש, כי אני יודעת שזה מה שנשאר. רק הקב"ה. כולם צדיקים גדולים נשאר רק תפילות אז כבר התחלתי להבין שהמצב באמת קשה. אז לא רוצה פה לצער אנשים, זה לא מה שאני אוהבת לעשות, אבל המצב כל כך קשה ואני צריכה כל כך הרבה תפילות, כל כך לא שתחיו איתי, אבל כל דבר טוב שאתם עושים תחשבו שאתם עושים את זה בשבילו כי הוא לא יכול לעשות כלום, לשון הרע דוקא אני יכולה להגיד לך לזכותו שלשון הרע זה לא בעלי, אני הרבה  צריכה ללמוד ממנו, אבל הוא כבר מתחיל להשבר, אני גם, וזה לא מתאים לי, לא קרה לי בפעם הראשונה ולא בפעם השניה, ואם נשברתי זה בגלל יסורים שלא יכלתי לעזור לו אבל ידעתי שנצא מזה, הפעם שהוא מתחיל לדבר על כל מיני מתים שבאים אליו וכל מיני דברים הזויים שהוא רואה, קשה לי, הפעם באמת קשה לי. זהו, נכנסים כל ערב להגיד תודה לבורא עולם ולהאמין שהכל אתה יודע בהשגחה פרטית ומדוקדקת, אבל אני לא חולקת על רבונו של עולם, איך אמא שלי אומרת, זה אהבה של הקב"ה עצומה אבל קשה לי לראות אותם, אני אפס, הילדים לא רואים את זה, אני לא רואה את זה כל כך והמשפחה שמסביבי. וזה בעצם שנתיים וחצי לחיות סביב דבר כזה חולני וקשה. אז קודם כל תודה, אני יודעת שבאתם בשביל,י בשבילנו, וכל דבר טוב שאתם עושים זה עושה המון, אני בטוחה שצריך לזעזע את השמים, לשבור אותם, לפוצץ אותם, וזהו.

הרב: תגידי לי משהו, מה הוא עושה במשך היום?

ש. רק במיטה, רק מחפש איזונים לכאב לא על הכאב מחמם חצי ראש חצי גוף קר חצי גוף חם

הרב: אולי תקחי לו אזניות שישמע אם פי שלש כל הזמן. או יתחבר למספר שלנו,

ש. הוא מנסה, אני מזכירה לך שמדובר בכאבי ראש אתה יכול לשמוע אותי שאני מדברת ככה בטון רגוע, זה חולני. זה ברגעים בודדים שיש לו אז הוא שומע הרצאות פה ושם אבל גם כשאני קוראת לידו תהילים הוא לא מרוכז,

הרב: לא צריך שיהיה מרוכז, העיקר שישמע תורה, אם הוא יכל לשמוע שישמע תורה שהמחשבות שלו יהיו תורה, כי כל אות, כל מילה שהוא אומר זה תרי"ג מצוות, הוא צריך לייצר זכויות, זכויות זכויות זכויות זכויות זכויות, זה מייצר לו זכויות כל הזמן, אם הוא לא יכול בגלל שהשמיעה קשה לו או זה כואב לו אז משהו אחר, אבל אם הוא יכול, מה שהוא יכול לא לשמוע שום דבר אחר. אני מכיר אשה שהיה לה את המחלה והיא רק קראה תהילים בלי הפסקה, בלי הפסקה בלי הפסקה בלי הפסקה, יצאה מהחלה, בלי הפסקה, כלום לא עניין אותה.

ש. אז יש לו אשה קרציה אבל אני חייבת להגיד לך שאני משתדלת, אני לא אוהבת על עצמי שאני עושה כלום בהשתדלות אבל בזה מה שאפשר כן.

הרב: אוקי, אז תשתדלו בזה זה דבר אחד. דבר שני, נדמה לי שלא ראיתי שקיבלת ארבעים יום.

ש. ארבעים יום?

הרב: כן.

ש. אם אתה אומר שזה מה שיוציא אותו נראה לך שאני לא יעשה את זה

הרב: מה זה אם מה שזה, אין משהו יותר מזה

ש. הרב, עכשיו אין לי בעיה לצום, אני גם ככה לא היה לי התגיות כבר לא קימות

הרב: לא משנה, תצומי ארבעים יום לרפואתי, אם תרצי יומיים ושלש עשרה שיהיה לך יותר קל הנה מה טוב, אבל תעשי את זה. תראי שאת נלחמת מוכנה לבטל כמו שאומרים את הנאות העולם הזה בשביל שהוא ינצל, צריך לעורר רחמי שמים. שכולם נושאים בעול. תראי, זכויות כמו ערב כזה לא היית מקבלת בחיים שלך בשום מקום בשום סיטואציה אי אפשר לייצר כזה דבר, מה שקיבלו פה האנשים זה זכויות נטו בשביל מארגני הערב הזה בעקיפין ובמישרין, אם לא היה הערב הזה הם לא היו זוכים לזה. אז ז"א זה דבר גדול, אבל שמי שנוגע לדבר ודאי שהוא צריך לתת דוגמא אישית בעצמו.

ש. בלי נדר שניה, אני לוקחת אותו לטיפולים, החיים כרגע

הרב: לא יקרה לך שום דבר, את יכולה לאכול באמצע הטיפולים? בחיאת, את יכולה לאכול? איזה לאכול?

ש. לא לאכול, לשתות

הרב: לשתות לא צריך לשתות, את שותה מספיק בעיות, לא יקרה לך שום דבר אל תדאגי, בלילה תשתי כמה שאת רוצה, באר שלמה תשתי. אני חוזר עוד פעם מי שברך, יש עוד מי שרוצה להוסיף את עצמו לתעניות בעזרת ה', גם ליהודי ערן בן חיים ג'נט וגם לחטופים? הנה עוד יהודי יקר, אשריך ואשרי חלקך תבורך אתה מנין עשרים ושש, שם הויה, אשריך שזכית ימלא ה' משאלות ליבך לטובה. עוד מי שרוצה, כן, אלדור בן בלהה יזכה לרפואה שלמה מהרה. עוד מישהו רוצה או שאני חותם בברכה? מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב ערן חיים בן ז'נט, ה' יגזור עליו חיים, בזכות כל המשתתפים פה וכל אחד יכול להוסיף, מי שבת, מי תפילין, מי תהילים, מי נשמת כל חי, כל מה שתוכלו לקבל על עצמכם גם שתי הלכות במשך  חודש ללמוד, כל מה שתקבלו בעזרת ה' יעמוד לחולה וכל המתפלל על חברו, שימו לב, כל המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה. זה יהיה. אספר לכם רק סיפור קטן שלמדנו היום, היה אחד שלא היה לו ילדים הרבה שנים, והוא בא לרב ואמר לו כבוד הרב, מה אני עושה, אמר לו אתה יודע מה, יש לי בן גם כן אין לו 14 שנים ילדים, כתוב כל המתפלל על חברו והוא זקוק לאותו דבר נענה תחילה, אתה תתפלל רק על הבן שלי, והבן שלי אני אגיד לו שהוא יתפלל רק עליך, וככה הם קיבלו על עצמם והתפללו, לאחר שנה נשותיהם נפקדו וילדו באותו  יום. אז עצה בשבילך, תחפשו מישהו שאתם יודעים שיש לו את המחלה, ההוא יתפלל על בעלך, בעלך יתפלל עליו וכל המתפלל על חברו נענה תחילה, כי מי שמן השמים מתפלל אם נותנים לו רפואה זה מתנה, לא חייבים לו, לא חייבים לו, אבל יש מידה כנגד מידה, זה חובה, אם מישהו מתפלל על חברו אז המידה שלו שהוא עושה לפנים משורת הדין, במקום להקדים את עצמו הוא מקדים את השני, אז אם הוא מתפלל על חברו מן השמים מידה כנגד מידה מקדימים אותו, אז ז"א, המתפלל על חברו זה חובה מן השמים לעזור לו. לא מתנה, חובה. תמצאו מי שיכול לעשות בהיפוך וזה גם עצה נפלאה לדבר הזה.

כן, היהודי הזה רוצה לשאול שאלה מזמן, תן לו. בבקשה.

ש. ערב טוב הרב, רציתי להגיד ששמעתי דיסק של הרב יעקב יוסף זצ"ל שלשום בהלכות נדה והוא אמר שמה אני רוצה להגיד את זה לקהל שידעו, הוא אמר שמה שידעו שמנשה מלך יהודה כיום הזוהר אומר שהוא הנגיד של כל בעלי התשובה בשמים והוא אמר שלפי דעתו הרב אמנון יצחק זה בארץ, זה דבר אחד. דבר שני, לענין אנחנו מביתר עילית ואנחנו מקרינים שם דיסקים של הרב במוצאי שבתות באיזשהו בית כנסת, יש שמה מסך, אם היה אפשר לארגן הרצאה וזה דבר שהוא מציאותי אז נשמח לשמוע

הרב: בשמחה רבה, תדבר עם יונתן צוברי מחר בשופר. הוא מארגן ההרצאות. בשמחה רבה.

ש. אם מישהו גם מביתר

הרב: אתה תדבר קודם והוא יגיד לך מה לעשות

ש. טוב, ורציתי ברכה, יש לי חבר שהוא מתבייש קצת לשאול אבל אני רוצה ברכה בשבילו , אם הקהל אפשר שיענה אמן, אז קוראים לו עופר בן שולמית ג'ולי זיווג הגון  מהרה

הרב: יזכה לזיווג הגון מהרה

ש. הוא גם קיבל על עצמו

הרב: אני יודע שהוא קיבל על עצמו

ש. כן, ולי ולאשתי זרע של קיימא בן זכר בעזרת ה' שיהיה בקרוב אם אפשר שיענו אמן

הרב: שמות שלכם?

ש. איתן בן חנה חביבה ועשירה אהובה בת שרה הנדה

הרב: תזכו בעזרת ה' יתברך מהרה לבן זכר.

כן, שמה הבחור שמה שמצביע למעלה. תן לו מהרה. באיזה קלטת שמעת את הרב יעקב יוסף?

ש. הרב, קיבלנו על עצמנו בעזרת ה' ארבעים יום, רצינו שהרב יברך את אשתי לפני כשלשה שבועות היא ילדה בת, בת רביעית, והרופאים בזמנו כשהיא ילדה הם אומרים כל מיני דברים, לדעתי דברים בטלים, אבל שמכאן ואילך אם היא תנסה ללדת היות וחלק הלידות היו בקיסרי אז תשקף סכנה לחייה, אז אם הרב יוכל לברך אותנו שנזכה לפרות ולרבות

הרב: מה שמה?

ש. שני בת סמדר

הרב: שני בת סמדר תלד עוד ארבעה ילדים לפחות.

ש. אמן, חזק וברוך. יישר כח הרב.

הרב: כן, איפה הבחור הזה כאן, תן לו תן לו, כן, תן לו.

ש. כבוד הרב סליחה קודם כל חשבתי עליך משהו לא במקום, סליחה קודם כל

הרב: תהיה בריא הלאה, דבר שני.

ש. יש שאלה שכל הזמן מגיעה אלי מכל מיני כיוונים, דרך ארץ קדמה לתורה, עוד לא הבנתי מה זה אומר

הרב: זה אומר שלפני התורה 26 דורות היה דרך ארץ, עוד לא היתה תורה, אז היא קדמה לתורה.

ש. אה,

הרב: כן, תודה רבה.

ש. רגע רגע, סליחה סליחה

הרב: בבקשה

ש. אני רוצה לקחת משהו אחר חוץ מתענית

הרב: שבת.

ש. שבת בעזרת ה' זה בסדר, אני רוצה משהו ממנו, ציצית,

הרב: בבקשה אתן לך ציצית.

ש. יופי.

הרב: תהיה בריא בריאות והצלחה.

כן, מי עוד? מה אתה רוצה, בחינם, תצום. אתה גרגרן מספיק. מספיק לאכול. תפסיק לנשנש. קבל על עצמך. קבל על עצמך. קבל, יהיה לך כח, תראה מה שאני אברך אותך יתקיים. אתם שניכם תהיו שלשים, מספר שלשים. יאלה נו.

אני רוצה לתת ציציות, מי שרוצה ציציות יכול לבוא לכאן, כיסויי ראש לנשים יבוא לכאן, אני מודה לכם, הייתם נפלאים, תבורכו מפי עליון.