פתח תקוה - פתח תקוה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח, אז הזכרנו כבר את השמות קודם,

אנחנו מתחילים.

והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם,

זה נאמר בברכות בפרשת בחוקותיי.

מה זה והתהלכתי בתוככם?

אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם,

ולא תהיו מזדעזעים מפניי.

התורה אינה חוסכת במילים.

כל כך הרבה הבטחות לעם ישראל

אם הן ילכו בחוקות השם.

יותר מעשרה פסוקים

של הבטחות נפלאות

אשר רובם מבטיחים לעם ישראל את קיומם הגשמי ברווח

ובלי שום דאגות וחששות.

והשיג לכם דאעש את בציר ואכלתם לחמכם לשובע.

ונתתי שלום בארץ.

אומר רשי

שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום.

תלמוד לומר אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ.

כל כך הבטחות מבטיח השם, ניצחונות במלחמות,

הבטחת הקיום בלי שום דאגה,

ולכאורה לשם מה יש צורך עוד להבטחה של

והתהלכתי בתוככם.

אטייל עמכם בגן עדן,

הרי זה נוגע לעולם הבא.

ואין לזה שום קשר להבטחות של הקיום בעולם הזה.

למה צריכים כבר עכשיו לדעת על הבטחה כזו לעולם הבא, שהקדוש ברוך הוא מבטיח שהוא יתהלך בתוכנו ולא נהיה מזדעזעים וכולי?

רואים מכאן

כמה התורה הקדושה הדגישה

שבשביל עם ישראל, ייעודו ותכליתו לא מספיק לתת להם הבטחות גשמיות.

אצלם התכלית, לא העולם הזה,

ההנאות החולפות.

הדאגה האמיתית היא דאגת הנצחיות.

דאגות החיים של בן ישראל

זה החיים הנצחיים.

השראת השכינה,

דבקות בשם,

הרגשים נעלים,

מזה יש להם סיפוק

ולא מהשגת הנאות גשמיות.

כזו השגה.

ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם

אל הקניינים בתיקון הנפש של הישראלי.

זוהי ההבטחה שמייחדת את עם ישראל,

ובגלל זה נכתבה בסוף ההבטחות,

כי היא היא העיקר.

זאת אומרת, כל מה שהקדוש ברוך הוא מבטיח לנו בפרשה,

בכל הברכות,

זה בסוף הייעוד הרוחני שהוא יתהלך איתנו בגן עדן,

ושם בעזרת השם

לא נזדעזע מפניו

ונוכל להיות בהנאה הנצחית העולמית

שיעד לנו הקדוש ברוך הוא בעבור קיום התורה ומצוותיה.

וכל ההבטחות של העולם הזה זה כדי לאפשר לנו את היכולת ואת הקלות

להשיג את האפשרויות

לעשות את רצון הבורא בעולם הזה.

במדרש תנחומא מובא

אמר רבי יהושע בן לוי

אילו היו אומות העולם יודעים שהם לוקים

כשחוטאים ישראל,

היו מעמידים שני שומרים

שיהו משמרים כל אחד ואחד מישראל שלא יהיה חטא.

אתם חושבים

שהמעבורת

היא טבעה סתם?

אתם חושבים שצונאמי בא סתם?

אתם חושבים שטייפונים באים בארצות הברית סתם?

אתם חושבים ששיטפונות באירופה באים סתם?

כשישראל חוטאים, אומות העולם לוקים.

אם הם היו יודעים את זה, היו שמים על כל יהודי ויהודייה שני שומרים

או שתי שומרות

כדי שלא יחטאו ויקיימו רק את המצוות.

אומות העולם לא ירדו לסוד הזה שהוא שמור רק לעם ישראל,

כי העיקר של כל הבריאה זה הרוחניות.

אילו ידעו מה זה אלוהים בשביל ישראל,

היו מעמידים שוטרים הגויים בכל בתי כנסיות

ובכל בתי מדרשות

להכריח את ישראל ללמוד תורה.

ולא כמו היום, שרואים שאפילו יהודים בשלטון

אינם מעוניינים שבני ישיבות יתמסרו רק ללימודי התורה.

ואילו הייתה להם האפשרות, היו מעמידים שוטרים בבתי כנסת ובתי מדרש

להפריע ללומדי התורה, כמו הגזרות החדשות,

לסלק את כולם לצבא ולעבודה,

העיקר שלא ילמדו.

רואים מפה איזו ירידה.

כמה גדולה הידרדרות

כשלא מקיימים.

אם בחוקותיי תלכו,

שתהיו עמלים בתורה,

אז

כל הברכות יחולו עליכם.

מי היום מרגיש את זה?

מי היום משיב אל ליבו שלימוד התורה בישיבה?

זה כל כך נוגע וטוב לכל העולם כולו.

לסינים,

תאילנדים, אירופאים, קנדים, אפריקאים.

כולם או נהנים מישראל או סובלים מישראל.

אין רגע שעובר בעולם כמעט שלא מזכירים את ישראל בחדשות בכל מדינה ובכל אומה.

מה הם חשובים כל כך?

מדינה פצפונת כזאת, עם זניח כזה.

למה הוא מעסיק את כל העולם כולו? הם אפילו לא יודעים.

אבל הם מדברים עלינו 24 שעות.

בנו מרפסת בשומרון, כל העולם מדבר.

זאת אומרת,

אין שום בעיה.

הסורים רוצחים מאות אלפים,

לא מדברים עליהם בחדשות בכל מקום.

יש גז, גז חרדל, יש משהו אחר, יש כימי, יש פה.

פעם-פעמיים מדברים, מאיימים, חוזרים בהם, שלום, עזוב אותי, לא רוצה לשמוע מהם.

אבל ישראל, כל דבר קטן, מה שקורה,

כולם מדברים,

בדרך כלל לגנאי.

אבל אם היו יודעים את הסוד,

שהם לוקים בגלל שישראל חוטאים,

ואם היו יודעים כמה היה טוב לעולם אם היו ישראל שומרים את המצוות,

היו משמרים כל יהודי ויהודייה עם שני שומרים.

אז לא רק לכלל כלל ישראל

לימוד את תורתו,

אלא גם לאומות העולם.

זאת הפרשה, פרשת בחוקותיי, פרשה מפורשת שלמה רק על זה.

ואנחנו כל כך בשפלות נוראה,

במקום להתגאות במה שזכינו,

כל כך נתונים אנחנו אחרי השפעת אומות העולם והרשעים,

שאנחנו מתביישים במעמדנו.

וכל העולם תולים את מצבי המלחמה והאיסורים למיניהם

בסיבות כאלה ואחרות, בפוליטיקות.

מי יגלה את עיניהם?

כמה הם רחוקים מהסיבה האמיתית

שכל הבעיות מקורן בהתרשלות מן התורה,

בזלזול בעבודת הבורא,

ברפיון בלימוד המוסר.

רואים כמה דעת בעלי בתים רחוקה ומנוגדת

לדעת חכמים זיכרונם לברכה ולתורה הקדושה.

עוד דוגמה לגישת הגויים להנהגת העולם,

כיצד הם תולים כל דבר במקריות

ואינם יודעים סיבה אמיתית.

בשמואל א',

בפרק ה',

יש סיפור באריכות.

אני אקריא לכם קטע מזה.

כן, אז תכף אני מקריא לכם.

פה כתוב בפרק הזה,

אחרי שהפלישתים ניצחו את ישראל,

ותהי המכה גדולה מאוד ויפול מישראל שלושים אלף רגלי,

אז תלו את כל הניצחון בכוח שלהם

ולקחו בשבי את ארון האלוהים.

אחר כך הם התחילו לראות בחוש את האותות והמופתים

שנעשו אצלם,

והם בעצמם תלו את זה בגלל ארון השם,

והחליטו לשלוח אותו בחזרה לישראל

כדי להשתחרר מהמכות.

שובעו עליהם,

כמו שכתוב, ויראו אנשי אשדוד כי כן,

ואמרו לא יישב אהרן אלוהי ישראל עמנו,

כי קשת ידו עלינו ועל דגון אלוהינו.

מה כתוב בפרק?

ויהי אהרן השם בשדה פלישתים שבעה חודשים,

ויקראו פלישתים לכהנים ולקוסמים לאמור מה נעשה לאהרן השם,

הודיענו במה נשלחנו למקומו,

ויאמרו אם משלחים את ארון אלוהי ישראל אל תשלחו אותו ריקם,

כי אשר תשיבו לו השם אז תרפאו,

ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם.

ויאמרו מה השם אשר נשיב לו, ויאמרו כך וכך.

בקיצור,

הם החליטו שעתה קחו ועשו עגלה חדשה,

אחת ושתי פרות עולות,

אשר לא עלה עליהם עול, ואסרתם את הפרות בעגלה,

והשבותם בניהם מאחריהם הביתה,

ולקחתם את ארון השם ונטטתם אותו אל העגלה,

ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצידו,

ושילחתם אותו והלך.

וראיתם,

אם דרך גבולו יעלה בית שמש,

הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת,

ואם לא,

ידענו כי לא ידו נגעה בנו, מקרה הוא היה לנו.

ויעשו האנשים כן,

ויקחו שתי פרות עלות,

ויעשרום בעגלה ואת בניהם

כולו בבית, כלוא בבית.

וישימו את ארון השם אל העגלה, ואת הארגז, ואת עכברי הזהב,

ואת צלמי תחוריהם.

וישר נא פרות בדרך,

על דרך בית שמש במסילה אחת הלכו הלוך וגעו,

ולא שרו ימין ושמאל,

ושרני פלישתים הולכים אחריהם עד גבול בית שמש.

ובית שמש קוצרים קציר חיטים בעמק, וישאו את עיניהם,

ויראו את הארון, וישמחו לראות.

והעגלה באה אל שדה יהושע, בית השמשי,

ותעמוד שם משם אבן גדולה,

ויבקחו את עצי העגלה, ואת הפרות העלו עולה לה'

והלוויים

הורידו את ארון השם, ואת הארגז אשר איתו, אשר בו כלי זהב,

וישימו על האבן הגדולה, ואנשי בית שמש העלו עולות,

ויזבחו זבחים ביום ההוא לה'

וחמישה שרני פלישתים ראו,

וישובו עקרון

ביום ההוא.

מה עשו הפלישתים?

הם העבירו את הארון ממקום למקום,

כל מקום הוא נתן להם מכות והרג בהם את האנשים, ועשה להם בלאגן, אז העבירו לעיר אחרת.

כל עיר שהיה ארון היה מכה בהם,

אז הם החליטו להחזיר אותו.

אבל הם רצו לדעת אם זה באמת בגללו או לא בגללו.

אז הם אמרו שהם יקשרו אליו שתי פרות,

שיש להם עגלים,

שקשה להם להיפרד מעגלים.

הם קשרו את הפרות הפוך לכיוון ההליכה,

קשרו אותן לעגלה חדשה,

שזה לא נוח כי היא לא משומשת בפרות לא רגילות אליה,

ואמרו, אם הם ילכו הפרות לבד

לכיוון בית שמש.

זה הסימן שהארון היכה בהם.

אבל יש עוד שלושה כיוונים שהם יכולים ללכת.

קודם כל, הן צריכות לכאורה לא ללכת,

כי הן שומעות את העגלים גויים,

ואז הן נמשכות אחריהם ולא ירצו ללכת. דבר שני, העגלה חדשה, והיא מכאיבה להם.

וכן, על זה הדרך.

זאת אומרת, אין שום סיבה שהם ילכו, בוודאי לא לכיוון שהם קבעו.

כתוב, וישרנה הפרות

בדרך על דרך בית שמש. במסילה אחת הלכו,

יש כמה מסילות, והם הלכו בדיוק בזאת שצריך,

הלוך וגעו,

שרות ושמחות

שהן עוזבות את מחנה פלישתים.

והם הגיעו וסרני פלישתים ראו את הכול.

אז זה ברור עכשיו בחוש, מעל כל ספק,

שהארון היכה אותם?

הרי אתם אמרתם איך תבדקו,

וכן הווה.

אז מה עכשיו צריך להתבקש?

שאתם לא תאמינו יותר באלוהי דגון,

ולא בעבודה זרה,

אלא תאמינו באלוהי ישראל,

שהנה ארונו נמצא אצלכם והוא ייכה אתכם,

ומה שניצחתם את ישראל והרגתם שלושים אלף,

זה לא בגלל שיש לכם כוח, בגלל שהשם רצה שהם ימותו.

אתם הייתם המקל פשוט להכות.

עובדה שאחר כך הוא היכה אתכם,

בלי לוחמים.

רק בעצם ארון הברית שהיה אצלכם הוא כתם מכה נמרצת.

והתברר לכם, לפי הניסיון שאתם ביקשתם לעשות,

אז זה ברור או לא ברור מה צריך להתגייר, לא?

או לפחות לא לעבוד שטויות ועבלים, פסלים שאתם עשיתם ביד.

אבל למרות שהם הגיעו לאמונה חושית,

והם ראו מה גודלו ועוצמתו של אלוקי ישראל,

מאף על פי כן ממשיכים הם עוד לקרוא לדגון אלוהינו.

כי קשת ידו עלינו ועל דגון אלוהינו.

ולמרות שהחליטו לשלוח את ארון השם

והחליטו לשלוח איתו מתנות

ולא לשלוח אותו רקע,

עדיין לא שוכנעו שכל המכות באו אליהם בגללו

ועדיין חיפשו סימנים.

וראיתם,

אם דרך גבולו יעלה בית שמש,

הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת.

ואם לא,

וידענו כי לא ידו נגעה בנו. מקרהו היה לנו.

איזה קשות עורף,

איזה עיוורון.

אבל בסוף ראיתם,

וסרני פלישתים חזרו וראו.

נו, אז למה לא השתניתם?

כמו עם פרעה מלך מצרים.

שרצה לטעון שהמקריות שולטת.

הוא מקבל מכה,

הוא מודה שזה יד השם, אחרי זה מקשה עורפו,

ועוד פעם חוזר,

וכל פעם אחרי המכה אומר זה מקרה,

ועוד פעם מקבל מכה בהזמנה, כל מכה בהזמנה.

נותנים לו שלושה שבועות רגיעה,

נותנים לו התראה,

אומרים לו איזה מכה תבוא,

מתי היא תבוא, כמה היא תימשך,

ככה קורה, וכל פעם אומר מקרה.

אתם מבינים איזה קשיות עורף יכול בן אדם לקבל מכה אחרי מכה,

העם שלו סובל,

הנתינים שלו מתים,

הכל, והוא ממשיך בקשיות עורפו.

ועדיין לא משוכנעים

שהנהגת העולם תלויה בריבון העולם

ובהנהגה רוחנית,

שהיא אינה מקרית.

גם אחר כך, וישימו את ארון השם אל העגלה,

וישרנה פרות בדרך על דרך בית שמש במסילה אחת הלכו,

ולא שרו ימין ושמאל,

וסרני פלישתים הולכים אחריהם עד גבול בית שמש.

ראו הכל בחוש, הפסיקו להיות פלישתים.

האם באו להתגייר?

לקבל עליהם מלכות ישם יתברך? לא ולא.

כזו קשיות עורף,

הכל תלוי רק במקרה, כאילו.

ואין להם השגה בעניינים רוחניים,

ואין להם הבנה בכוחה של התורה שבתוך ארון האלוהים,

האלוהים שמנהיג את העולם איתה,

עם התורה.

רק לעתיד לבוא,

רק אז,

יתעוררו וירגישו את האמת.

אז יתבטלו ביטול גמור לפני כלל ישראל.

עד כי יבואו ויטענו לפני הקדוש ברוך הוא,

ריבונו של עולם,

הרבה שווקים תיקנו,

הרבה מרחצות עשינו,

הרבה כסף וזהב הרבינו,

כולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה.

הסינים יגידו, למה עשינו מחירים בזול?

כדי שתוכלו לקנות לדים לבית כנסת, ספוטים,

שיהיו לכם דברים טובים.

אנחנו עבדנו בשביל הישראלים, בשביל היהודים.

האירופאים יגידו, האמריקאים יגידו, כולם יבואו ויגידו כל מה שעשינו בשביל ישראל,

רק הם יבינו בסוף שכל הבריאה הייתה

בשביל ישראל.

לא פחות ולא יותר,

הם יגלו שכל מה שעשו באמת היה.

כדי שבני ישראל יוכלו לעסוק בתורה,

יתברר להם למפרע שזה היה כדאי להם,

אבל אם היו מבינים זאת קודם,

אם היו עושים כמו דברי רבי יהושע בן לוי ושולחים שני שומרים על כל יהודי שילמד תורה ויקיים את המצוות ולא יעשה עבירות,

אם היו עושים ככה,

איי-איי-איי,

אז היה מגיע להם המון המון המון סחר, המון המון סחר,

כמו זבולון ויששכר.

הם היו מחזיקים את עולם התורה,

אבל אין להם סחר,

אין להם סחר כי הם התכוונו לעצמם.

אומר להם הקדוש ברוך הוא, שוטים שבעולם.

כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם.

תיקנתם שווקים

כדי ליטול בהם את המכס.

עשיתם מרחצאות לעדן בהם את עצמכם.

הכסף והזהב שלי הוא.

אחרי מלכות רומי ייכנסו מלכות פרס בכל אומות העולם,

והם אינם מבינים את הסוד שניתן רק לעם ישראל.

כל מטרת הבריאה של העולם,

כל סוד קיומו של היקום,

זה להגיע למצב שעם ישראל יזכו להבטחה והתהלכתי בתוככם,

שאני אטייל עמכם בגן עדן.

כמה עלינו להתחזק בידיעה הזו ולהשתדל ללמוד תורה,

ללמוד מוסר, להשריש בנו את ההרגשה הזאת,

שרק אם נקיים את מה שכתוב בפרשה,

אם בחוקותיי תלכו שתהיו עמלים בתורה,

אז נזכה לאושר הנכסף של ויתהלכתי בתוככם, אטייל עמכם בגן עדן.

טוב,

יש המשך בפסוקים.

אני אדוני אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים,

מהיות להם עבדים,

ואולך אתכם קוממיות.

רש״י אומר, למה הקדוש ברוך הוא מזכיר לנו שהוא הוציא אותנו ממצרים?

מה, אנחנו לא יודעים שיצאנו ממצרים?

דור המדבר, יצאו בעצמם ממצרים.

למה הוא צריך להזכיר להם את זה?

רש״י אומר, כדאי אני שתאמינו בי שאני יכול לעשות כל אלה, את כל ההבטחות שהוא מבטיח,

שהרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועשיתי לכם ניסים גדולים.

מה,

יש ספק שעם ישראל לא יאמין שיש בכוחו של הקדוש ברוך הוא לעשות את כל ההבטחות שהוא מבטיח,

אחרי מה שהם ראו בעצמם,

בהיותם יוצאים ממצרים והופכים להיות בני חורין?

יש ספק? אחרי שהוא שינה ושידד את כל מערכות תבל והוציא את עם ישראל ממצרים בשינוי הטבע הגמור,

האם יש ספק?

למה צריכים להשמיע את ההוכחה הזאת?

כדאי שתאמינו לי שהרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים.

וזאת,

כדי לדרבן אותם לקיים את מצוות השם שישתלם לנו כדי שנקבל את כל ההבטחות.

והלא מדובר בדור דעה שיצאו ממצרים וראו את הניסים והנפלאות,

וקיבלו את התורה,

ואכלו את המן,

וכי כל זה לא מספיק כדי שיאמינו בשם,

עד שהוא מזכיר להם, כדאי אני שתאמינו בי שהרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים.

אז הנה דוגמה,

אנחנו לפני חג השבועות,

חג מתן תורתנו,

אלה שכבר התכוננו לחג הקדוש ולמדו הרבה מוסר,

כמו שאנחנו לדוגמה בבית הכנסת, אצלנו לומדים את כל המ״ח,

דברים שמביאים את האדם לקנות את התורה לקראת שבועות,

כמו שישראל עלו ממ״ט שערי טומאן למ״ט שערי קדושה,

עד קבלת התורה בקדושה.

אז ככל שאדם מתכונן לחג הקדוש

ולומד הרבה מוסר,

לכאורה אנחנו מרגישים

שאין שום קושי ושום ניסיון,

ואנחנו מוכנים ומזומנים לקבל את התורה.

ואנחנו לא שייכים לעולם של הבלים ולעולם של ערמימות.

ומי יחשוד בנו שאנחנו צריכים עוד הוכחות

למציאות הבורא וליכולתו.

אלא שמוכרחים אנחנו לומר שיש לנו טעות בשיקול הדעת.

כל פרשת בחוקותיי נאמרה לדור דעה, יוצאי מצרים.

וכמה איומים וקללות יש בפרשה הזאת בחוקותיי, והפחדות.

שהרי התורה ירדה לסוף דעתו של אדם,

והיא ידעה

שאדם יכול להתפעל, אבל

מהרגשה רגעית של התעלות.

אבל ניסיון העבר והשפעותיו רובצות לפתח.

אדם אינו יכול להיות בטוח בעצמו.

עד כדי כך האדם נתון להשפעת העולם ולרחוב,

שגורסים את זה כדבר מובן מאליו.

ואומרים שצריך קודם לשמוע ואחר כך לעשות.

ההפך ממה שעם ישראל קיבל את התורה כשאמר נעשה קודם,

ואחר כך נשמע.

מה יש לשמוע?

אם השם אומר לעשות,

ודאי שנוכל לעשות.

מה הוא יגיד? מה שאי אפשר לעשות.

אם הוא יגיד נעשה, אחר כך נשמע איך, מה, למה.

קודם כל נעשה.

מישהו יגיד לאבא שלו, אבא, מה אתה רצית?

אה, שאני אביא לך?

אין בעיה.

מה תיתן לי? קודם תבטיח לי. מה אני אקבל?

אם ישתלם לי בכלל?

שמעתם פעם דבר כזה? ילד מדבר עם אבא ככה? זה ילד בכלל.

מה זה?

אבא מבקש, מביאים לו.

אבא מבקש, עושים.

נשמע אם צריך, אחר כך.

אבל תשמיע לי קודם, תשכנע אותי,

תוכיח לי שכדאי לי,

תבטיח לי, תן לי מראש.

אש הדה.

מה זה?

למה יאמרו הגויים?

ישראל אומרים נעשה ונשמע.

אבל היום איך אנשים מתנהגים?

תשמע רגע, תן לי לשמוע מה אתה אומר, אחר כך אני אחליט.

זאת אומרת, כמו הגויים,

קודם רוצה לשמוע, ואחר כך הוא יחליט.

אין נעשה ונשמע.

נשמע,

ואחר כך נעשה.

וזה חינוך של הגויים

שנותן את אותותיו בנו,

וזהו המפריע הגדול לקבל תורה מן השמיים.

התורה דורשת מאיתנו שתהיו עמלים בתורה,

ורק אחר כך, ונתתי גשמכם.

השנה הייתה שכונה במיוחד.

בקושי ירדו גשמים.

אבל באמצע מאי החליט הקדוש ברוך הוא יום-יומיים גשומים, בואו אני אראה לכם מה אני יכול למלא ביומיים.

אבל לא הייתה בזה ברכה,

כי הפסידו 15 מיליון, החקלאים.

זה הרס להם את היבוד.

אז הקדוש ברוך הוא יכול לפתוח את השיבר בשנייה.

יומיים הוא יכול לעשות שיטפונות בכל המקומות, אין לו שום בעיה.

אתם רוצים שבוע?

אני יכול לעשות גם שבועיים,

ואז תצחו כמו באירופה.

אין שום בעיה.

אבל אני רוצה להראות לכם כי ארץ ישראל למטר השמיים תשתם מים.

אתם תלויים בשמיים, אין לכם אוצרות טבע,

אין לכם נילוס.

אתם צריכים להמתין שנשלח עננים.

ונתתי גשמכם בעיטם,

זה רק בתנאי אם בחוקותיי תלכו.

אם תלכו בחוקותיי ותהיו עמלים בתורה,

אני אתן לכם את הגשמים בעיטם,

ותכף נשמע איך הוא ייתן.

אבל אם בחוקותיי לא תלכו,

אז מה כתוב?

וחרה אף השם בכם,

ועצר את השמיים ולא יהיה מטר.

אז צריך להבין,

הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו שתהיו עמלים בתורה,

ורק אז ואחר כך, ונתתי גשמכם.

בן וורדוק הייתה מליצה ידועה.

תלמיד יוצא לרחוב

ושואל סליחה,

אתה יודע איפה נמצא אולי דוקטור ביטחון?

לא, לא מכיר.

דוקטור ביטחון אולי, גברת, את מכירה?

לא מכיר,

לא מכירה,

אף אחד לא מכיר.

והוא שואל ברצינות, אומרים לו את כל השמות של הדוקטורים בעיר,

אבל דוקטור ביטחון אף אחד לא מכיר.

דוקטור ביטחון, מי שמע לה?

אבל ידוע שמי שיש לו ביטחון לא צריך דוקטור בכלל.

זה הדוקטור הכי טוב.

דוקטור ביטחון.

אדם שפוטח בשם ומאמין לו,

אז הקדוש ברוך הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות.

אבל לצערנו אנחנו כבר מחונכים ואמונים על דרכי האמורים

שלרפא מחלות מסוגל רק רופא.

וזוהי הגישה בכל החיים שיש סיבה ויש מסובב על פי דרך הטבע.

אבל התורה מכריזה וצועקת אחרת.

אם בחוקותיי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם.

ומספרים כאשר תלמידי הסבא מנוורדוק

החלו להעתיק את ההקדמה לספרו מדרגת האדם.

הוא ממשיל את התורה לאווירון

הנראה מרחוק כנקודה קטנה.

אך כשמתקרבים אליו רואים את גודלו ואת כל ענייניו.

זאת אומרת,

כשאדם לא יודע מה זה אווירון,

מטוס,

הוא לא יודע.

אומרים לו, אתה רואה את הנקודה שם באוויר?

כן, מה זה?

אומרים לו, זה מטוס.

מה זה מטוס?

אומרים לו, יש בפנים 760 נוסעים שיושבים בכורסאות,

ויש דיילים ודיילות שנותנים להם מאכל ומשקה,

והם שם יושבים וקוראים בספרים,

בכל מיני דברים.

מה פתאום, מה אתה צוחק עליי?

בנקודה כזאת קטנה יכולים להיכנס כל כך הרבה?

אין דבר כזה.

הוא אומר לו, אתה יודע מה? בוא, אני אקח אותך על שדה התעופה, תראה.

והנה הוא פתאום רואה איך הנקודה הקטנה מתקרבת וגודלת וגודלת וגודלת, עד שהוא רואה את המטוס

בגודל טבעי,

מביא אותו לכבש המטוס, מעלה אותו למעלה, והוא רואה

אכן מה שהוא אמר.

אנשים כל כך קטנים,

שהם חושבים שהתורה זה מין ספר כזה,

הנה זה התנ״ך,

זה כל התנ״ך, זה כל החוכמה של העולם נמצאת פה.

זה, הספר הזה, קוראים לו תנ״ך, 24 ספרי קודש,

חמישה חומשי תורה, נביאים וכתובים.

כל חוכמת האלוקים שנתן לבני האדם נמצאת כאן.

כל סודות הבריאה נמצאים כאן.

בן אדם אומר, תגיד, אתה עושה צחוק מהעבודה? פה נמצא כל העולם, כל הסודות, כל הזה?

כן.

בוא, תיכנס, תתחיל לפתוח,

בוא נלמד עכשיו תלמוד,

נתחיל מההתחלה,

כשנסיים את התלמוד, תגיד לי אם מה שאמרתי לך נכון או לא נכון.

אבל בן אדם לא מתקרב אף פעם למטוס לראות, אז איך הוא ידע? הוא חושב, זה קטן?

הוא רואה ספר, מה הוא מבין?

הוא יודע מה יש פה?

לכתוב נוסחאות זה לא הרבה, זה יכול להיות דף שלם.

את כל פצצת האטום אפשר אולי לכתוב ככה על כמה ניירות,

ולקפל את זה,

ולהגיד לך שעם הדפים האלה אפשר לחסל את כל העולם.

אז מי שלא מבין יגיד, מה, אתה טיפש? עם ניירות כאלה אפשר לחסל את כל העולם?

הוא אומר לו, לא עם הניירות,

עם מה שכתוב בניירות.

אם תבין מה כתוב בניירות, תדע לעשות את זה,

אז יהיה לך את הפצצות הכי הרסניות בעולם.

מה כל כך מסובך?

אבל מה לעשות שאנשים הם קטנים, קטנים,

קטנים מאוד.

אז לכן הוא כותב שם בהקדמה לספר מדרגת האדם,

אבל כשמתקרבים לאווירון רואים את גודלו ואת כל עניינם.

וציווה סבא לכתוב

שיש גם מטבח ובית התבשיל בתוך האווירון.

בתורה יש גם לא רק ענייני רוחניות,

גם בית התבשיל ומטבח, יש גם את העולם הזה,

את הפרנסה והמזונות, הכל נמצא.

הכל נמצא בתורה הקדושה.

רק מה הבעיה?

שזה תופס את הראש של הבן אדם בכל הזדמנות.

וזו הדאגה שמתעוררת בליבו של האדם כשאיכשהו מתבגר,

מתחיל לחשוש לחייו ולתכליתו,

וכל הזמן צריך להזכיר לו, כדאי אני שתאמינו בי,

שהרי הוצאתי ידכם מארץ מצרים.

אתמול דיברתי באריכות על נושא הביטחון, דוקטור ביטחון,

בראש העין.

כדאי לשמוע את ההרצאה, היא נמצאת באתר שופר נקודה TV.

אבל אני אתן לכם רק דוגמה קלה.

ביצה,

בתוכה

יש אפרוח.

בהתחלה יש חלבון וחלמון,

ואחרי זמן

נהיה אפרוח.

מי הכניס לו מזון למבנים?

מאיפה הוא קיבל אספקה להתפתח?

איך הוא פתאום החליט שהוא בוקע את הקליפה והוא יוצא החוצה והוא רץ?

מי עשה את זה?

קופת חולים כללית?

מכבי?

מי עשה את זה?

דוקטור שוכמכר?

מי עשה את זה?

מי המציא את הפטנט הזה?

מי המציא את המיקסר הזה, המומחה?

מיקסר.

כשאתה נותן לו תבן,

אתה נותן לו חציר,

כל דבר שאתה נותן לו,

המיקסר מוציא חלב.

ראיתם דבר כזה פעם?

פרה.

אתה מאכיל אותה עגבניות, בטטות, כל מה שהיא אוכלת,

מוציאה חלב.

מי עשה מיקסר כזה?

אם יהיה אחד שימציא כזה מיקסר, הוא יהיה עשיר אדיר, מי צריך את תנובה?

אבל מה? בורא עולם עושה את זה, ואנחנו רגילים, כאילו, כלום.

יש לו איזה מגבלה?

אין לו שום מגבלה.

כדאי אני שתאמינו בי. כדאי.

כדאי, אתם תרוויחו.

אני יכול לתת לכם הכל בלי שתתאמצו בכלל.

רק תהיו עמלים בתורה,

בה הכל אני אסדר לכם.

אבל מה לעשות שהבן אדם רואה בעיניים אחרת,

כי יצר הרע יש לו כוח להטעות את הבן אדם.

אחרת הוא רואה, בחוץ הוא רואה אחרת.

אבל זה בגלל שהוא לא ראה את הדרך האחרת.

אם הוא היה רואה את הדרך האחרת,

הוא היה רואה את מה שאנחנו אומרים. אבל כיוון שלא,

אז הוא חושב שרק הדרך שהוא רואה היא קיימת.

עכשיו תשמעו כמה מעשים ועובדות

בילקוט שמעוני מובא.

מעשים המוכיחים את מה שהיה.

מעשה בימי הורדוס,

שהיו הגשמים יורדים בלילות.

בשחרית

נשבה הרוח

וזרחה החמה ונתנגבה הארץ

והפועלין יוצאין ועושין מלאכתן

ויודעין שמעשיהם לשם שמיים.

ונתתי גשמיכם בעיטם

בלילי שבתות.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא נתן להם ברכה

בימי ההורדוס,

שהגשמים יורדים בלילה, שאנשים לא מסתובבים,

זה לא כמו היום שיש מנורות וחשמל

והולכים לבלות. לא היה אז.

יצא אדם לפעולו עד הערב.

בלילה יוצאים החיות,

ביום בני אדם.

אז לכן בלילה היה יורד.

אבל גם היה בה רוח כדי לייבש את האדמה מהשמש,

כדי שזה יתנגב. אם לא, אי אפשר ללכת. כי פעם לא היה מדרכות,

היה כלבות.

אתה הולך רק בדרכי עפר.

ואם יש לוליות,

אז אתה לא יכול להתקדם.

אז השם היה נותן את הגשמים בלילות,

מוציא רוח בשמש,

והם מנגבים את הארץ שתהיה יבשה, כדי שיוכלו ללכת למלאכתם.

ומתי היה עושה זאת?

בלילי שבתות, שאז כולם בבתים שמחים עם השבת, עם המשפחה,

עם כולם,

ואז זה היה מרביץ

את הגשם כמו שצריך,

והיה להם ברכה, לא היה מפריע להם בכלל.

עוד מעשה בימי שמעון בן שתא.

גשמים היו יורדים מלילי שבת ללילי שבת,

עד שנעשו חיטים,

כל חיטה קטנה כמו כליה.

סעורים

כמו גרעינים של זיתים.

עדשים,

כמו דינרים של זהב.

אתה לא מראה את מה שאני מראה להם, אז הם לא רואים.

זאת אומרת,

במהם צררו חכמים והניחו דוגמה לדורות

להודיע כמה חטא גורם.

כשהלכו בדרכי השם ראו ברכה,

בדיוק כמו שהבטיח בתורה.

כשחטאו, איך העדשה היום?

פחות מהציפורן הקטנה שלנו.

וכמה הייתה בזמנם?

כמו דינר זהב.

מה זה חיטה היום?

שליש

לאורך הלוואי

של הציפורן הקטנה.

ומה היה אצלם? כמו כליות.

סעורים

היו כמו זיתים.

עם הגרעין.

נו.

אז למה היום זה ככה?

בגלל הקללה, נתמעט הכל. למה יש תולעים היום בכל דבר?

זה הקללה.

אבל אם היינו הולכים לפי מה שהשם מבקש,

היה פה הכל לאין שיעור אחרת.

אתם יודעים, כתוב בגמרא שהלכו שלושה חכמים,

אכלו שזיף

שלושה ימים,

שלושה חכמים ועוד נשאר מנו.

אשכול, שהיה בזמנם, לא בזמן המרגלים,

שנשאו אותו שמונה איש.

בזמן חכמים אשכול היה בגודל פרה.

אשכול.

למה? מרוב הברכה.

רק החטא גורם,

וזה מה שאומר הפסוק, עוונותיכם, הטו אלה בחטאותיכם מנעו הטוב מכם,

וזה לימוד לדורות כמה החטא גורם.

ממשיך הילקוט שמעוני ואומר,

הפסוק אומר, ונתנה הארץ יבולה,

לא כדרך שעושה עכשיו,

אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון,

אני מבטיח לכם, אומר השם,

ונתנה הארץ יבולה, איך?

כמו היום? לא.

כמו בימי אדם הראשון,

שכל יום ביום

עושה פירות מחדש.

שמעתם? לא פירות של עונה.

כל יום זה עונה.

חכמים, זיכרונם לברכה, ראו בעמל התורה אוצר בלתי מוגבל,

שמביא בעקבותיו שפע של ברכות.

הראייה החותכת היא מהצד השני.

הדברים שנאמרו באם לא תשמעו לי,

ושם הירידה וההפסדים גם כן בלי גבול.

אם תלכו עמי קרי,

אם אתם תלמדו תורה מדי פעם, לא קבוע,

קרי, במקרה,

פעם כן, פעם לא, פעם גם כן.

אם תלכו עמי קרי,

והלכתי עמכם בחמת קרי,

איומים, קללות, מסמרי שיער.

ושוב מביא הילקוט, תקשיבו, מעשה מזעזע.

אליהו הנביא

מחזר היה על תפוחי רעב.

אתם יודעים, מי שרעב ולא אכל מספר ימים,

הכרס שלו מתנפחת.

והיה מחזר אליהו על תפוחי רעב.

מצא אדם אחד שתפוח ומוטל ברעב.

אמר לו, מאיזו משפחה אתה?

אמר לו, ממשפחה פלונית.

וכמה הייתם?

שלושת אלפים בני משפחה.

וכמה נשתיירו מכם?

אמר לו, רק אני.

אמר לו, רצונך לומר דבר אחד ותחיה?

כן.

אמר לו, הן.

כן.

אמר לו, תאמר שמע ישראל, אדוני אלוהינו, אדוני אחד.

צווח עליו.

ואמר, הס,

כי לא להזכיר בשם השם.

לא לימדני אבא ככה.

מה היה עושה?

נוטל את יראתו, העבודה הזרה שלו,

נותנה על ליבו, מחבקה ומנשקה עד שנבקעה קרסו ונפל הוא ביראתו לארץ.

ונתקיים בו הפסוק

ונתתי את פגריכם

על פגרי גילוליכם.

שהפגר שלו, גופתו,

תיפול על הפגר של האלוהים שלו,

העבודה זרה.

זה כתוב בקללות.

כי כשאליהו אמר שלא יהיה מטר שלוש שנים,

זה מה שקרה, והם לא שמעו מרוב שהיו עובדים עבודה זרה,

עד שהוא העלה אותם להר הכרמל,

ואז הוכיח להם שהשם הוא האלוקים, השם האלוקים שהם צעקו,

ואז הם הבינו את הטעות שהם חיו בה,

מרדפו אחרי נביאי הבעל והרגו אותם.

אבל להשתומם,

נשאר בן אדם יחיד

מתוך שלושת אלפים,

ועודנו מחזיק בחטאו עד ועד בכלל.

עד כדי כך מגיע חינוכו מילדות,

שכל כך קשה לאדם להשתחרר ממנו ולדבוק באמת.

לכו תגידו ללפיד,

שיגיד שמע ישראל,

השם אלוקינו, השם אחד.

בשום אופן.

למה?

כי זה החינוך שהוא קיבל מאבא שלו.

אז זאת אומרת,

קשה לאדם לפרוש מחינוכו אפילו שהוא רואה בחוש

שהדרך שלו הביאה אותו למצב זה.

על כן התורה מזרזת את האדם להתבוננות.

הרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים,

ואם כן, ודאי שכדאי אני שתאמינו בי,

וזאת לעודד את האדם כשהוא נמצא במצבים של ייאוש

ואינו רואה לפניו שום מוצא.

אין מקום לספקות ולהיסוסים.

כדאי אני שתאמינו בי.

בדברים פשוטים אנחנו רואים יום-יום.

כאשר אדם רוצה לנסוע מעין לעין,

הוא סוחר רכב וסומך עליו בעיניים סגורות.

איך הוא כל כך סומך עליו?

הרי ייתכן שייקח אותו לבאר שחת,

ובפרט אם הוא נוסע בניו יורק,

ועצר לו שמה מונית צהובה,

ויושב שמה אחד לא מבני עמנו,

ושמה ידוע שלפעמים מורידים לאנשים את האצבעות בכלל טבעת,

ולפעמים מעלימים אנשים.

איך אתה סומך עליו ונוסע בעיניים עצומות?

תעיר אותי כשנגיע לכתובת.

איי, איי, איי, אז על נהג מונית כזה אתה סומך, ועל הקדוש ברוך הוא אתה לא סומך?

בושה וחרפה.

איי, איי, איי, כשתרצה אותי, כשתהיה חולה,

כשתבקש ממני משהו,

חפש אותי.

כשרציתי,

לא רצית, כשתרצה, לא ארצה.

כן, תזכרו את זה רק.

אלא החזקה וההרגל שתמיד העניינים מסודרים, ואין צריך לערער ולפקפק,

ככה אנשים חיים.

ואם כך, אז איך לא נאמין

בשם יתברך שקיים את הבטחתו עד היום,

ולא מאס בנו, למרות שמרדנו מספר פעמים,

והבטיחנו שלא יכלה אותנו, למרות

שכל העולם כולו עומדים עלינו לכלותנו בכל יום ביום,

כל דור ודור, שלושת אלפים ותרש מאות שנה,

ולא נתן להם.

והם לא מבינים את זה איך.

עם הכי קטן,

כולם נעלמים, והעם הזה קיים.

איך זה יכול להיות?

אם אין אלוקים חיים שמקיים את ההבטחה,

זה בלתי אפשרי כלל וכלל.

אז אם רוצים להרוויח את החיים פה ולהתהלך בגן עדן עם הקדוש ברוך הוא,

יש רק דבר פשוט.

בחוקותיי תלכו,

תהיו עמלים בתורה,

ואני אתן לכם כל.

עכשיו אני רוצה להראות לכם,

כיוון שהסוגיה הזאת היא בנפשנו, בנפשנו ממש,

וכיוון שבלי לימוד תורה,

ועקירת התורה נעשית עכשיו,

תגרום לנו צרות.

ואני מודיע לכם חגיגית,

שאם עד עכשיו, תקשיבו טוב מה שאני אומר, שאם עד עכשיו

הקדוש ברוך הוא עדיין, עדיין,

הראה את רחמיו כלפינו,

בזה שטילים שנשלחו בקושי פגעו, ובעיקר בשטחים פתוחים,

ומספר ההרוגים הוא מזערי, לא סטטיסטי אפילו,

לא נכנס אפילו בסטטיסטיקה,

אז ברגע שתיפתח מלחמה עכשיו, זה כבר לא יהיה ככה, וזה יהיה הרה אסון.

וזאת למה?

אדרבה, התעצמנו יותר, יש לנו טילים יותר מתוחכמים,

יש לנו מטוסים יותר, יש לנו זה, אנחנו יודעים לשבש מערכות

אלקטרוניות ואחרות, אנחנו בפאפאפאפ,

אנחנו ואנחנו ואנחנו,

כן.

אבל אם יש להם כרגע כ-200 אלף טילים מכוונים, ולך תעצור רחשב ברד כזה של אלף ביום לפחות,

אז זה לא פשוט, נכון?

וזה מה שיהיה, ולמה?

משום שעוקרים את התורה,

ובגלל שהחליטו שמספיק לקדוש ברוך הוא רק 1,800 תלמידי ישיבה,

וכל השאר יגויסו לצבא,

אז אומרים לה, קדוש ברוך הוא, אנחנו לא רוצים את הסייעתא דשמיא שלך בזכות אלה שלומדים, אנחנו סומכים על עצמנו.

בדיוק כמו שבר כוכבא אמר לה, קדוש ברוך הוא.

אתה אלוהים זה נחתנו,

ואל תצא בצבאותינו,

אנחנו נסתדר, אני בחרתי לוחמים,

אריות.

מי שלא יכול לעקור עם הסוס עץ,

לא מתקבל אצלי לצבא,

והוא לא יהיה בשייטת 13.

אם הוא לא מוכן לחתוך את הבוין שלו,

הוא לא מתקבל אצלי לצבא,

הוא לא יהיה באגוז.

זהו.

ומה קרה בסוף?

נרצחו 8 מיליון

בגלל מרד בר-כוכבא בביתר.

8 מיליון

בגלל ה...

אגו המנופח של בר קוזיבא.

אז זאת אומרת,

היות ועכשיו ישראל מרגישה כל כך בטוח שהיא יכולה להסתדר עם כל החזיתות,

אז תזכרו מה שאני אמרתי, כן?

ואני אומר לכם את זה על פי הפסוקים,

שזה מה שיהיה.

כי כתוב שזבולון כשיוצא למלחמה מנצח אפילו אם הוא לא מוכן למלחמה.

למה זבולון מנצח?

בגלל שהוא החזיק את שבט יששכר, לומדי התורה.

לכן כשיוצא למלחמה תמיד מנצח,

בגלל החזקת התורה.

עד עכשיו אפילו שהמדינה לא התכוונה להחזיק תורה, אלא בלית ברירה, בגלל שהיו חוקים קודמים שלא טיפלו בהם,

אז בכל אופן הם הרוויחו מזה.

אבל עכשיו שהם עוקרים תורה בלא פוצה פה ומצפצף,

וכולם מסכימים על זה למעט החרדים.

זה מה שיהיה, תזכרו מה אמרתי.

ועכשיו אני מראה לכם סרט גם בשביל שתבינו למה זה ככה.

ומה יכול להיות אחרת

אם היינו שומעים לדרשה הזאת ומקיימים אותה.

בבקשה.

אז זה יש עוד פעם אחת.

ועכשיו סוגיה, היא נוגעת לחיים של כולנו.

האם מגייסים את עולם התורה או לא מגייסים?

אם לוקחים אנשים שלא לומדים ואין לתורה אומנות שלהם, וזה לא אנשים שהפקירו את כל חייהם של העולם הזה בשביל התורה,

ומתמסרים רק לתורה, ומוכנים לחיות בעוני, בפת לחם חרבה,

אם לא מדברים על אלה,

אז כל הרבנים כולם לא אמרו שלא לגייס את אלה שלא לומדים.

יש מספיק חרדים כאלה, ועל אלה לא מדברים.

מדברים על לומדי התורה באמת.

מי שלא באמת, יש לו דין שרודף.

דין שרודף זה הדין החמור ביותר בתורה.

אומר החזון איש הוא רודף אחרי בני הישיבות שירצו לגייס אותם בגלל הכמויות שהן לא אמיתיות.

מי שלא לומד באמת,

הוא מסכן את כל עולם התורה והעולם כולו.

קצת היסטוריה של העם היהודי שלא בימי יודע, לא פרס, לא ברק, לא מופז, הם לא יודעים בכלל מהי ההיסטוריה היהודית.

הם מכירים את ההיסטוריה רק מהפלמ״ח, אולי קצת לפני כן מהשואה,

אבל לא הרבה מעבר לזה, כי את ההיסטוריה של היהודים הם קראו אצל אומות העולם בשיעורי היסטוריה,

כמו שמלמדים בבית ספר ממלכתי.

אבל אף אחד מהם לא עבר ללמוד את כל התורה שלנו.

אף אחד מהם לא קרא את כל התנ״ך,

ואם קרא את כל התנ״ך,

אז לא הבין מילה וחצי מילה לפי התנהגותו.

אני לא מדבר שלא קראת ש״ס״,

את כל החוכמה של העם היהודי,

שהיום כבר הדרום-קוריאנים לומדים את התלמוד הבבלי 54 מיליון איש.

ובירדן כבר מוכרים גמרא בירדנית, ופה בבתי ספר עוד לא החליטו בכלל ללמד דבר כזה.

אבל את כל התורות והתרבויות של אומות העולם,

זה לומדים.

יהדות זה מוקצה.

כשקמה המדינה התכוונו שהצבא יהיה כור ההיתוך,

להפוך את כולם לעיסה אחת ומקשה אחת,

שכולם יפרקו עול,

יהפכו להיות כמו שהמדינה רצתה ציונים שהולכים על פי האירופאי והאמריקאי,

אז עכשיו מנסים לעשות את זה בכוח החוקים בגלל שרוצים לבטל את התורה,

ורוצים שלא רק לא ילמדו ויבואו לצבא, רוצים שלא ילמדו ויצאו גם לעבודה.

ולא רוצים רק שיצאו לעבודה,

אלא גם רוצים שלא ילמדו תורה, אלא ילמדו ליבה.

או שאתה הופך להיות כמו גויי הארץ,

או שאתה לא תהיה.

היו אומות שהבינו את המעלה של עם ישראל,

שכל ההצלחה של עם ישראל זה בגלל התורה,

ולכן הם לא נטפלו להרוג אותה, הם פשוט שרפו להם את התורה.

לא רחוק, ברוסיה, לפני עשרות שנים, מנעו מיהודים לעסוק בתורה. מי שנתפס עוסק בתורה, שלחו אותו לסיביר.

אם רק ייגעו בעם ישראל,

ביהודים האלה שיושבים בתורה, והם מעטים, הם בכלל לא נצרכים, הם גם לא מתאימים.

פה הוא תורם את החלק הכי טוב שהוא יכול לתרום לעם ישראל בתמורה של 600 שקל לחודש.

אם זה היה להשתמט אחרי שלוש שנים, או אחרי הפטור, היו הולכים לעבוד בגדול,

אבל הם לומדים כל הזמן עשרות שנים בתנאים האלה.

אם הרב קנייבסקי,

גאון ישראל וקדושו, יצא במכתב חריף, משהו לא רגיל מימיו, להגיד, היזהרו על קיומכם,

הקדוש ברוך הוא מקפיד שמי שנוגע בבבת עינו זה שומרי התורה והמצוות,

הוא מטפל בו אישית.

החזון אי זכר צדיק לברכה,

כשבא אליו ראש הממשלה הראשון, מנוחתו שדה בוקר,

אז הוא אמר לו, אם אתה יוצא למלחמה,

אם אתה מחזיק בנשק, יבואו מולך גם כן עם נשק.

אם אתה לא בא עם נשק,

אתה בא עם הכוח האלוקי, אתה בוטח בשם,

תסתכל לדוגמה היום, עם מה הערבים הולכים?

אין להם צבא כמו שלנו והם לא פוחדים מאיתנו בכלל.

הם באים עם אללה וכבר, אללה וכבר, אללה וכבר. הם אומרים את שם השם ואתה אומר,

F-15, F-16, מזלטים, חרטטים.

אתה בא עם זה, הם באים עם אללה וכבר,

ואתה לא יודע איך לגמור את העניין.

הם כנופיות,

ליצה והסדיר,

אתה יכול להפציץ את אבו אבו הום,

והם בינתיים להעלות את המדינה ואת הסדר היומי שלנו.

הם קובעים אם אתה תהיה בלחץ, אם תלמד בבית ספר, לא תלמד עם הילדים.

הם קובעים. בודדים, בודדים, העזרה הכי גדולה של הקדוש ברוך הוא וההבטחה האלוקית. אין שום הבטחה בתורה שאם אתה תדע להילחם אז אתה תנצח. יש רק הבטחה אחת, אם בחוקותיי תלכו, שמה אני מבטיח את ההבטחה הזאת,

אתם תשכבו, מיניירדים יבואו.

כלום, קיןוך אפס בשבילי. מלאך אחד ישמיע עליהם שירה והם ימותו כולם.

אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמיים מארץ לא שמתי.

כל קיום העולם, לא רק של היהודים,

סינים, יפנים, אמריקאים, אירופאים, מתקיים בזכות לומדי התורה, כי אם לא, אין לקדוש ברוך הוא חפץ בעולם. הוא לא ברא את העולם בשביל ג'אז וטראנס ופייסבוק וטוויטר. הוא ברא את העולם בשביל לומדי התורה. וציווה בתורה, והגית בו יומם ולילה.

עכשיו, לצערנו הרב, יש הרבה משתמטים מהחיוב הזה, כולל אלה שקוראים לעצמם פראיירים, והם באמת פראיירים, שהם לא לומדים תורה. והיום ישראלים, אני לא יודע אם הם יהודים,

מחליטים שמה שאומות העולם הכי גרועים ניסו לעשות כדי לבטל את עם ישראל ממהותו,

הם לוקחים על עצמם את האחריות כדי לשרוד עוד קדנציה.

בשביל זה הם מוכנים לפרק את כל השדרה של העם היהודי. מה עם 25% משתמטים שמאלנים שדואגים למסור חיילים של צה״ל ולהלשין עליהם להאג, שעצרו אותם באירופה? לא נלחמים נגד החרדים. אתם לא מבינים, אתם תמימים. נלחמים על התורה.

רוצים לעקור את התורה, כי מי מחזיק בה?

החרדים. אמרתם שוויון בנטל.

בבקשה. אבל יש עוד נטל, זה הנטל של התורה להחזיק את כל העולם כולו, שגם החילונים, חוץ מאלה שאני לא יודע אם הם יהודים,

צריכים את הרבנים. בלי זה אין ברית, אין כשרות, לא בר מצווה, לא חופה ולא קידושין, לא קבורה יהודים, שום דבר. יותר גרוע מהגויים. מי שרוצה להיות דוקטור חייב ללמוד באוניברסיטה, מי שרוצה להיות רב חייב ללמוד בישיבה ובכולל. אבל יש רק הבדל אחד, דוקטור יכול להיות גם ערבי,

גם סיני, כל בן אדם בעולם, ורב יכול להיות רק יהודי.

במצרים היו אבותינו.

היה שבט לוי, ישר בארץ גושן.

פרעה הרשע שהטביע את ילדי ישראל ושיקע אותה בטיט כשלא השלימו את המתכונת לבנים,

ושהיה שוחט ילדים יהודים בשביל לטבול את עצמו בדמם,

להסיר את הצרה.

רוצח ההמונים הזה לא נגע בשבט לוי ונתן להם ללמוד תורה.

עם ישראל היו במצרים 210 שנים, 86 שנים היו בשעבוד עבודת ברך ואף אחד מהם לא התלונן ואמר אנחנו פראיירים ששבט לוי לומד תורה ואנחנו משועבדים ולא עוד

אלא שמימנו את שבט לוי ונתנו להם מעשרות.

בשבט לוי, כשיצאו משם, זכו למעלה הגדולה להיות המנהיגים של הדור, והם מורי ההוראה של עם ישראל. ולא רק הם, אומר הרמב״ם, אלא כל אחד מבאי עולם שהבינו מדעו ופרש ועזב את כל החשבונות של בני האדם והלך ונתעסק בתורה, הרי זה נהיה קודש קודשים והוא משבט לוי.

הוא פטור גם מלצאת במלחמה,

כי חייבים את הגרעין שישמור על הקיום של עם ישראל ועל העולם כולו.

אם פרעה הרשע הבין זאת, איך אצלנו לא מבינים זאת?

בכל אומה ולשון יש אנשים שנקראים רוחניים,

שעוסקים בתורה או בדת, להבדיל.

כמו אצל הנוצרים,

כשיש כמרים ויש אנשי כמורה, בישופים וכו'.

כמו אצל הישמעאלים,

כשיש שייחים, יש קאדים, יש כל מיני.

ובכל האומות יש אנשים שהם רוחניים, אפילו אצל אלה שהם עובדי עבודה זרה.

יש אנשים שהם כוהני דת,

שנמצאים במנזרים ובכל מיני מקומות. בכל מדינה ואומה יודעים שהאנשים הרוחניים האלה עוסקים בשלהם,

והם לא עוסקים בענייני צבא.

מי שלומד תורה הוא מועיל לעם ישראל יותר ממי שלוחם. מי אמר את זה?

הרב קוק. זאת אומרת, גם אלה שסוברים שצריך ללכת לצבא, הרב שלהם אומר שמי שלומד תורה הוא מועיל יותר ממהלוחם בקרב.

כי גם אלה שנמצאים בקרב צריכים סיוע רוחני.

יהושע נלחם עם 31 מלכים וניצח. משה נלחם וניצח. מי יצאו? אלף למטה, אלף למטה. כל שבט נתן אלף. 12,000 יצאו נגד מאות אלפים, כי על כל אחד שיצא למלחמה היה האחד שעוסק בתורה ומתפלל עליו.

היו חוזרים ללא פגע. ומי יצאו למלחמה? יצאו למלחמה צדיקים.

גם אם היית רוצה להתנדב ואתה לא צדיק גמור, לא לוקחים אותך.

אם אתה היית מדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, עושה איזה הפסק קטן,

אתה משוחרר 21 הביתה.

אם בן אדם מדבר בין השתבח ליוצר אור לתפילת שחרית, דיבר משהו,

שחרור עולמים היה צבא.

כי בצבא של עם ישראל צריך להיות צדיקים,

שלא יהיה קטרוג עליהם ויפלו במלחמה.

דוד הלך על פי השם ובאורים מתומים.

כשמהשמיים אמרו לו, כשישראל יצאו למלחמות, לא לפי אורים מתומים,

אלא לפי הבנת האסטרטגים,

מתו 72,000 בפילגש בגבעה כי לא שאלו את פי השם.

כששואלים את השם מה עושים על פיו, מנצחים. מה אמר השם לגדעון?

מה אתה בא לי עם כל כך הרבה? מספיק, רק 300 איש, הבנת הזה, מלחמה היא שלי, לא שלכם.

אני לא מתפעל מכמויות, לא מטנקים ולא מטוסים. אז אתה בא להשוות כוח של בשר ודם לכוח אלוקי?

אבל מה בא אליהם המלאך?

בא אל יהושע בן נון ואמר לו, על מה באת?

אמר לו, לא למדתם תורה, לא למדתם תורה בעיון. וואלכ, חזר מהקרב, הבן אדם עייף, ברור.

זה לא כמו פעם שאתה יושב בטנק ונוסע ככה ובום, מפציץ. זה לשחוק חרב בכידון וללכת בטחטיך, טחטיך, טחטיך. אתה יודע איזה שרירים צריך טחטיך? רק תחזיק את החרב, אתה מתחייב. ואחרי כל זה אומרים, תלמד ובעיון. למה? התורה שאתם לומדים מה לילה היא קובעת.

בזמן חזקיה לא היה צבא, לא רק שלא היה צבא,

הוא התנגד אפילו למתנה הצנועה שהציעה לו סנחריב,

לתת לו אלפיים סוסים בשביל שיהיה פייר פייט לפחות. ועל מה הוא סמך?

על התורה שהוא לימד את ישראל.

הוא הלך לבתי בית מדרש, במקום ללמד אותם להילחם,

הוא נתן להם להילחם במלחמתה של התורה. הוא תקע חרב בכניסה.

מי שלא ייכנס ללמוד, לא לצבא, יידקר בחרב. תוך שלוש שנים למדו תורה כל ישראל,

וכשסנחריב הגיע עם 370 מיליון אמר חזקיה לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני קיימתי את החלק שלי.

אני קיימתי שבחוקותיי תלכו.

שלוש שנים פה אנשים לא זזים.

אני תקעתי חרב שהם ילמדו, את שלי עשיתי. עכשיו תעשה את שלך.

מה עשה השם? קיים.

ושכבתם בעין מחריד, וחרב לא תעבור בארצכם.

ירד מלאך השם והיכה במחנה סנחריב 370 מיליון.

זה לא נס, זה ברית בין הקדוש ברוך הוא לישראל, זה הבטחה אלוקית, זה לא נס.

אם הכל כל יעקב, אין ידי עשיו שלדות.

תודה רבה.

כן, אני מקווה שהמסר ברור והדברים ברורים. זה השלמה למה שאמרנו קודם.

הלוואי ונבין את הדברים כמות שהם.

ירווח לנו גם בחומר וגם ברוח.

ולא נצטרך להילחם מלחמות מהסוג

שחלילה צפויות.

למי שיש שאלות,

בבקשה.

רק רגע שב. תודה.

יש שאלה שמה,

המחור בפינה.

חרב טוב, כבוד הרב.

חרב טוב.

יש לי סוגיה שהרבה זמן אני לא מבין, הייתי רוצה, אשמח לשמוע את ההסבר.

בספר בראשית, פרק ו',

כתוב,

ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה,

ובנים ובנות יורדו להם,

ויראו בני האלוהים את בנות האדם כטובות הנה,

וירדו ויקחו להם לשיעים מכל אשר לקחו.

מה הפירוש של זה? אני לא מבין.

מה זה בני האלוהים?

ירדו שני מלאכים מן העולם העליון

ונכשלו בבנות האדם.

הבנת?

לא.

עוד לא?

שני מלאכים ירדו?

בדיוק.

מה זאת אומרת, לקחו בנות אדם?

מלאכים לקחו בנות אדם?

כן,

כיוון שהם נתגשמו.

נתקלקלו מהאוויר שהיה למטה.

אבל לפי הפשט, אם אתה רוצה,

אז היו השופטים, בני השרים והשופטים, שהם נקראים בני האלוהים, כי אלוהים נקראים גם שופטים.

הם הלכו ולקחו להם וכולי וכולי.

הבנת?

כן. תהיה בריא.

תודה.

שאלה נוספת.

שב,

תן לבחור פה.

כן.

שלום לכבוד הרב.

וברכה.

רציתי לשאול את הרב

מכיוון שהרב דיבר על הנושא של האם בחוקדיי תלכו,

וכל הנושא הזה של שמירת התורה והמצוות,

השאלה בעצם מופנית לרב,

בעצם מה שקורה היום בדור של הטכנולוגיה,

בעידן האינטרנט, האייפון, כל המכשירים שיש היום,

למה הרב לא מקדש מלחמה נגד כל הנושא הזה?

למה הרב לא מודיע בשער בתרבים השכם והערב נגד המכשירים האלה, שהם בעצם עושים חורבן הן בציבור החילוני והן בציבור החרדי?

לפי הנתונים שאומרים שיש

בין 2,000 ל-4,000 נושרים,

אז לכאורה, אני אומר,

כמובן אני רק אומר את זה בתור בקשה לכבוד הרב,

לרכז את כל הכוחות רק בנושא הזה בעצם.

כי כמה שאנחנו מנסים להציל את אחינו החילונים,

אבל הרבה נופלים מאחינו החרדים.

אם אפשר כמובן...

אז קודם כל אתה בא עם טענה והאשמה.

אני חס ושלום לא ראשון את הרב.

רק בתור הצעה, אני רק מציע.

ככה אמרת, למה?

אתה לא ולמה אתה לא.

קודם כל אתה לא עוקב אחריי ואני אומר שלא להחזיק ולא להשתמש ולא כלום.

אבל מאחר ובעיקר אני מגיע לציבור שהוא לא חרדי,

אז ממילא הם כן משתמשים וממילא בינתיים שהם משתמשים הם יכולים להינצל על ידי זה שהם יראו חומרים כאלה ואחרים.

זה אחד.

לאלה שוודאי לא שייכים בזה ואין להם שום קשר,

אנחנו אומרים שיתנתקו ואפילו שלא יראו אותי.

זה דבר שאנחנו עושים ונמשיך לעשות.

אבל זה תלוי, לא כל הרצאה יכולה להיות אותו דבר.

כל הרצאה צריכה לתת חומר וביניהם וביניהם מזכירים לפי העניין.

עכשיו דבר נוסף, אתה צריך להבין שיש בעיה שגדולי ישראל התירו למי שמתעסק עם החומרים האלה, דהיינו עם המכשירים לצורך העבודה,

אז התירו לו במשרד להתעסק בדברים האלה ובמכשירים האלה, אחרת הוא לא יוכל לתפקד, כי היום הכל הולך דרך אינטרנט. אין היום מכתבים

ואין היום טלפונים, הכל הולך, אתה מבין, בצ'יק צ'יק.

אז זו בעיה לא כל כך פשוטה, אבל ודאי שנוער ואחרים שאין להם שום שייכות לזה, אין שום צורך

ולא כלום חוץ מאשר לפגוש את יצר הרע,

אז ודאי שזה פסול ואסור.

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה נוספת.

כן, שמה בכחול, חולצה כחולה.

אני ראיתי אותך, אני אתן לך תכף.

כבוד הרב, לפני תקופה ארוכה מאוד מאוד שמעתי או שאתה אמרת ביחס לנשיא המדינה שלנו יצחק נבון שנכנס לחידור התנ״ך העולמי בירושלים,

ביום העצמאות,

וללא כיפה.

בעוזר שלו, מישהו העיר לו, אמר לו, קח כיפה, אמר לו, לא צריך, לא צריך.

זו שאלה מספר אחת.

אני תמיד מספר אותם, אני נהפך לליצן.

בשאלה מספר שתיים, אמרת גם כן שאפס היהודים... כי אתה טועה, אתה יודע למה? כן. כי זה לא היה הוז, זה היה שרום.

כשאתה אומר יצחק נבון, בטח שיצחקו.

אבל אם היית אומר שרום, זה המצב שהיה.

ועוד ועוד דבר, ביחס לקצין חינוך ראשי בצה״ל, פלדשטרן קראו לו,

שהוא באיזשהו מקום, הבת שלו התחתנה עם ערבי,

ועמדה על זה שיבוא ילד ושהוא יהיה בבית חולים ערבי,

ייוולד שם.

אני מספר את זה כל הזמן. חלק אומרים כן, חלק אומרים לא. אני נהפך לליצן ואני מתבייש. השאלה היא אם זה נכון או לא.

לגבי הסיפור השני, אני לא מכיר אותו.

לא סיפרתי אותו וגם לא שמעתי אותו עד עכשיו.

לגבי הראשון, אני אמרתי ואמרתי על שרון.

אפשר לראות את זה גם ביוטיוב.

אין צורך להיות ליצן, אפשר לראות.

הבנתי, יוחה?

זאת אומרת, אחת כן ואחת, לא אני מבין.

הראשון שייך אליי, אבל לא עם השם יצחק נבון.

השני לא שייך אליי.

ועוד אמרת שאם יבוא ניסים מאוגנדה,

יגידו לו, תוסימנה חקיפה, יסתם שתי כיפות, ולא אחת.

לא הבנת? אני עדיין אומר שזה נכון, אבל שרון,

לא יצחק נבון, יש הבדל. בסדר, הבנתי, הבנתי, הבנתי. גם זה וגם זה.

מה, זה לא אותו דבר. יצחק נבון לא היה, הוא היה עם כיפה.

כן. בטח. טוב, אז אני טעיתי. תודה.

כן.

כן, עכשיו תן לו פה שורה ראשונה.

כן, אחרי שאתה ילד טוב, אני אתן לך.

משמע ישראל בנפשי... כבוד הרב, יש לי שאלה.

בתפילת שחרית,

אחרי שאנחנו אומרים, עלינו לשבח,

כשאנחנו אומרים,

וקבל ה' ואומרים, אל תקרא הלכות אל הלכות, אומרים שתי הלכות.

שתי הלכות.

יש מצב שבאירועים מסוימים, למשל כמו שעכשיו היו קצת של בערב על המסט,

ובמקום להגיד הלכות, או של הרשבי,

בכל הריגיון, להגיד משהו שקשור באירועים המיוחדים שהיו באותו רגע, במקום הלכות.

אל תקרא הלכות אל ההלכות.

אתה תמיד, אתה תמיד יכול להגיד דברי תורה מה שאתה רוצה.

אבל אם תלמד כל יום שתי הלכות ותקיים אותן,

אתה תהיה בין העולם הבא, כי אתה תספיק לעבור על הכל, וממילא יהיה לך עולם הבא.

אבל כשאתה נמצא במקום שיש הילולה של צדיק,

יש עניין להזכיר מדבריו של הצדיק,

כי שפתותיו דובבות בקבר.

אז לכן

אתה צריך להגיד מדבריו,

ועכשיו זה לא זמן להגיד את ההלכות,

אלא להגיד את דבריו.

אבל מה שהיה לי בעיה, שאני אומר את ההלכות,

אבל כשהתחלתי לדבר קצת על מאיר בעל הנס ביורציין של רבי יהודה לבי אייר,

שהיה, על הרשבי, אז אומרים, מה אתה מספר לנו סיפורים בבית כנסת?

תגיד, הלכות, זה קצר יותר, זה, זה, זה, מה אני קורא לעבודה וכל זה?

מה אתה, דברי תורה לא שייך? האם יש הלכה כזאת שלא לדבר? רק הלכות צריך?

לא, לא הבנת. אם רוצים הלכות בשביל ללכת לעבודה מהר. כן, אבל אני אומר גם את הסיפורים. אז זה לא מעניין אותם סיפורים, מעניין אותם שתגמור לפני שתתחיל.

כן, הבנתי. זהו, אז זה לא משנה אם זה הלכות. גם אם היית אומר,

רבי מאיר בעל הנס, הוא קבור בעמידה,

רבי חנניה בר-הגשי אומר, היו מוחאים לך כפיים.

יותר קצר משתי הלכות.

אבל אין איסור בזה.

בטח שאין איסור, יש מצווה להרבות בתורה.

בטח שלא, אבל לא עם אנשים כאלה, אנשים כאלה...

כתוב, ואל תקרי הלכות אלא הלכות. אמרת את זה כבר פעמיים.

כן. תהיה בריא.

וחלילה יותר מתחכה ולומד תורה כל הזמן. אשריך.

אמן.

כן, הגברת שמה רוצה, כן,

שורה ראשונה אצל הנשים.

שלום, כבוד הרב. זו פעם ראשונה שאני שומעת את ההרצאה שלך.

האמת שאני לא מכירה אותך, סליחה, אבל נחשפתי ככה ואמרו לי להגיע.

רציתי לשאול

אם היא נפטרה ושבוע הבא זה החודש.

קשה לי מאוד להתמודד עם האובדן שלה.

ואני אפילו כועסת על אלוהים.

קשה להגיד את זה. אבל אני מאוד קשה לי להתמודד עם זה. הייתי מאוד קשורה אליה וזכיתי לכיבוד הורים.

אני אהיה צנועה ולא אגיד, אבל טיפלתי בה כל חיי.

אמי הייתה חולה מאז שהייתי ילדה בת שלוש ורבע.

ורציתי לשאול האם גם אם אמא שלי הייתה מסורתית ולא דתייה,

האם היא בגן עדן?

ואיך אני יכולה גם,

מאחר ואני לא יכולה כבר לכבד אותה בחייה,

איך אני יכולה לכבד אותה בעולם הבא?

קודם כל, היא שמרה שבת או לא?

לאימא שלי הייתה סכיזופרניה. איזה שמרה? לפני הסכיזופרניה.

היא הייתה מסורתית. היא שמרה שבת או לא שמרה שבת?

הייתי פעוטה, אני לא זוכרת.

לחלופין, אני לא בטוחה אם היא שמרה לחלוטין.

אני יודעת שהיא הייתה מדליקה נרות. אבא שלך שמר שבת? לא.

אז מן הסתם היא גם לא שמרה.

סביר להניח שהיא לא שמרה, אבל היא הייתה אישה כל כך מדהימה.

זאת אומרת, אני לא יכולה להבין, אני שמעת גם את ההרצאה שלך. אני אסביר לך, בואי תכף. לא, רגע, שנייה. אני רק רוצה להגיד לך משהו.

שמעתי את ההרצאה שלך,

ואני לא יודעת, זו התחושה שלי.

זאת אומרת, עם כל הכבוד לדת, אגב, אני קיבלתי חינוך דתי כשהייתי קטנה, אני היום לא דתייה,

אבל אני חושבת שלפעמים יש אנשים בעולם

שהם כל כך טובים ועושים מעשים טובים,

והם לא הולכים עם כיפה והם לא לובשות חצאית והם לא עושות דברים, אבל הם,

אני למשל מדליקה נרות בשבת. אני לא שומרת שבת,

אבל אני לא פוגעת באף אחד, אני לא מעליבה אף אחד, אני אדם טוב.

אז אני פשוט כאילו רוצה לדעת איך אני יכולה לכבד את אמא שלי

במותה,

בעולם הבא,

והאם היא באמת אמא שלי בגן עדן.

טוב.

אז עכשיו תקשיבי, בסדר?

קודם כל שתביני,

אם היו מספרים לי שאת ילדה טובה ואת מוצלחת,

ואת טובה לשכנים ואת הכול,

ורק את לא מתייחסת לאימא שלך, כי יש לך ספק אם זה אימא שלך.

איך אני הייתי צריך להתנהג אלייך,

להחשיב אותך, להעריך אותך וכו'?

מה את אומרת?

אתה שואל אותי? בהחלט.

מה זאת אומרת, איך היית צריך?

איך את היית מתייחסת לילדה כזאת

שמתנהגת לאימא שלה בהכחשה קצת?

אומרת לאימא, אני אקרא לך אימא,

אבל כל מה שאת מבקשים ממני אני לא אעשה, כי אני אדם טוב,

אני לומדת טוב, אני מצייתת לחוקי המדינה,

אני שירתתי בצבא ואני אוהבת את החברות שלי.

אבל חוץ מזה שאני אקרא לך...

אמא, אני לא מתייחסת לשאר הדברים.

אני ממש מבקש ממך שתביני אותי,

כי מה שחשוב לי זה ערכי האדם

ולא שום מחויבות אלייך.

מה את אומרת על זה? שזה חצאי דברים.

אבל אתה... רגע, זה רק חצאי דברים? מה זה חצאי דברים? זאת אומרת שכאילו מצד אחד אני עושה...

אני לא עושה את הכל בעצם. לא עושה כלום? מה זה לא עושה? את רק קוראתי אמא. לא, אתה אומר, מתייחסת יפה, עושה הכול. לא לה, לא לה.

רק לא לה, מתייחסת יפה לכולם, רק לא לה.

לה את מוכנה לקרוא רק אמא.

אוקיי. נו, מה את אומרת על ילדה כזאת של כולה, היא עושה טוב, היא על הכיף. זה ברור שזה לא טוב. לא טוב, זה מה שאת עושה.

את להקדוש ברוך הוא, קורא לו הקדוש ברוך הוא, את רוצה לדעת מה הוא עשה עם אמא שלך, מה את תעשי בשביל לעזור לה?

זה כן. אבל לשמור את מצוותיו? לא, כי את אישה טובה, ואת אדם טוב,

ואת עוזרת לזולת, ואת אישה נהדרת, ואת חכמה,

ונבונה,

בכל המעלות.

רק לאבא, בשמיים את לא מתייחסת,

תעזוב אותי עם התורה שלך, זה נחמד, זה יפה, אבל אני חושבת שמספיק שאני ילדה טובה, אישה טובה,

אזרחית מצוינת, וזה מספיק.

ואני אקרא לך אבא.

לא, אני אדליק לך אפילו שתי נרות בשבת.

זה מה שאת עושה.

אז זאת אומרת,

זה נקרא ילדה לא טובה.

אימא שלך

הייתה פחות או יותר כמוך.

היא הייתה אישה מצוינת, נהדרת, נפלאה, כל המעלות שאמרת,

וגם נוסיף.

אבל ילדה לא טובה לאבא שבשמיים.

אבא שבשמיים נתן לה חיים,

נתן לה הכל, נתן לה אפילו ילדה כמוך.

נתן ונתן ונתן. מה קיבל ממנה?

התעלמות.

כמובן, קצת היה קשר ביניהם, מדי פעם היא הזכירה אותו,

היא הכירה במעמדו וכולי, אבל אל תטריח אותי בכל מיני מצוות שלך,

בתורה שלך, עזוב אותי.

כן, אני אישה טובה,

הנה ילדים טובים, כולם אנחנו נכים, הכל בסדר.

אם זה המצב, אז אימא שלך לא נמצאת בגן העדן.

זאת אומרת, בשביל... והיא סבלה איסורים בעולם הזה? זה נכון. סכיזופרניה?

נכון, אני אגיד לך גם למה. לקחו לה את הילדים שלהם שהתנצחו? אסביר לך גם למה.

כי מי שלא שומע בכל השם, זה מה שכתוב. הרי אני לא הקראתי את הקללות כי לא רציתי להפחיד,

אבל הקללות שכתובות בתורה למי שלא שומע בכל השם, הן כתובות, לא אני כתבתי.

זה נכון לגבייך, לגביי, לגביהם, לגבי כל ישראל.

לגבי הצדיקים ולגבי הרשעים, זה בלי שום הבדל.

זה כולם אותו דבר.

מי ששומע מקבל את מלוא השכר, מי שלא, לא.

השוטר לא רודף אחרייך בגלל שאת

הבת של או שאת בגלל עדה כזאת.

אם את נוסעת במהירות, הוא רודף אחרייך, זה לא קשור מי את.

כשאת עוברת על החוק, רודפים אחרייך. כשאת מצייתת לחוק,

אף אחד לא פונה אלייך, הפוך.

את בסדר, אזרחית מצוינת.

כשעוברים על דברי השם, בא סכיזופרניה, בא סרטן,

במחלות, בצרות,

במלחמות, בתאונות, הרבה דברים באים. אבל יש גם אנשים שומרי מצוות שבאים עליהם צרות. ודאי, כי הם לא שומרים הכול. ודאי, הם לא שומרים הכול, אין אף אחד ששומר הכול. זאת אומרת, הם דתיים.

עמדתיים זה הבעיה.

אם הם היו שומרים הכול, אז זה היה מצוין.

אבל כיוון שהם לא שומרים הכול, על מה שלא שומרים הכול?

אני הכול שומר,

אבל פעם אחת חניתי על המדרכה, פעם אחת.

אבל הפעם אחת הזאת זה רפורט.

אז אני אומר לשוטר, אבל תראה, תראה את הגיליון שלי, יש לה הרשעות, אין כלום.

פעם אחת, הוא אומר לו פעם אחת, אז יירשם עכשיו פעם אחת.

רגע, אבל כבוד הרב, זה שאדם סובל בעולם הזה, יש סטורים,

האם זה לא נותן לה בעולם הבא?

לא, אני אסביר מה ההבדל. למה? אם אדם סובל כל כך? אני אסביר. אסביר.

יש הבדל בין מי שחוזר בתשובה

ומקבל ייסורים כדי למרק את עוונותיו,

לבין מי שלא שומר תורה ומצוות, מקבל ייסורים ולא מבין למה הוא מקבל,

זה רק עונש ולא כפרה.

מתי מתכפר לאדם כשהוא מודה על חטאו?

את שמעת שבמשפטים מסוימים השופט שואל,

האם אתה מודה בעונש או לא מודה? מה אכפת לך אם הוא מודה?

אם הוא אשם, תן לו.

לא, הוא רוצה לראות אם הוא מודה. אם הוא מודה, הוא יקל בעונשו.

אם יש חרטה.

חייווה, אם אין חרטה אין שליש.

אבל תגיד, איך היא יכלה להתחרט? היא הרי חלתה בסכיזופרניה.

לא הבנת אבל לפני, הייתה בת 12. בת 12 היא עדיין לא... היא הייתה בת 12. היא הייתה בת 12. אה, זה למצוות, אוקיי. לא. מאותו רגע היא נתחייבה במצוות.

אוקיי. זהו.

היא לא קיבלה סכיזופרניה מגיל 13. לא. יופי.

ממתי שקיבלה עד אז, היא לא שברה את הרועות המצוות. ממילא היא קיבלה את המחלה.

אבל הסכיזופרניה זה לא מתחיל בבת אחת שכבר מאבדים הכל, נכון. זה הדרגתי, אז היא יכלה להבין מההתחלה,

אבל היא לא רצתה להבין, או לא הבינה,

או לא נתנו לה להבין, או לא משנה מה, אבל זה המצב.

עכשיו, אם את שואלת לאחר מעשה מה ניתן לעשות, אני אגיד לך.

אם את

והאחים שלך, אם יש,

יחזרו בתשובה... אחים שלי אומרים קדיש, זה לא מספיק?

לא. אוקיי. רגע.

אם יחזרו בתשובה,

יוציאו אותה מאיפה שהיא נמצאת ויכניסו אותה לגן העדן. זה כן.

למה?

כיוון שהיות והיא נפטרה, ובגלל שהיא נפטרה, זה גרם שאתם תחזרו בתשובה,

זה נחשב שההיא החזירה אתכם בתשובה.

ומי שמחזיר בתשובה, יש לו זכות לחיי העולם הבא.

הבנת?

אם תרצי ממני הסבר יותר

מורחב בגלל שרוצים שאני אסיים,

אז אם תרצי יותר מורחב אני מוכן שתגיע אלינו לבית הכנסת ואני אסביר לך יותר. אם תרצי... איפה בית הכנסת שלכם?

פה בבני ברק קרוב, רחוב מתתיהו 10. אם תרצי בינתיים תוכלי לראות סרטים שלי ביוטיוב על הנושאים האלה, סחר ועונש,

או עולם הבא, יש כל מיני נושאים. לא, אני לא רוצה אבל את כל ההפחדות האלה. לא, זה לא הפחדות,

זה רק עובדות.

אין הפחדות. אוקיי.

אבל אם תרצי,

כמו שאומרים עין בעין,

אני מוכן לעזור ולסייע שתביני את הדברים,

כי אי אפשר על רגל אחת,

ואת ודאי רוצה לדעת את הדברים כהוגן.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיי בריאה.

אתה יכול רק לברך אותי? בהחלט, שמך... יפית בהצהרה? יפית בהצהרה, תזכה לתשובה שלמה, בריאות ראויה. לרפואה שלמה ולזיווג. רפואה שלמה וזיווג הגון מהרה.

תן לבחור פה ונסיים איתו בעזרת השם את בריאה.

תן לו, פה פה.

שלום.

שלום הרב.

שלום וברכה.

יש לנו פה סוגיה, אני וחבר,

לגבי עולם הבא.

כן.

איפה כתוב, איפה זה מוכח שיש עולם הבא?

איך יודעים... יש לקלט... סליחה. יש לקלטת מבראשית.

שלוש שעות ורבע כל ההוכחות

לעולם הבא.

ניתן לראות אותה ביוטיוב

וגם באתר שופר.tv.

אפשר להשיג אותה במתתיהו 10,

ושם באריכות. תצאו מפה, תלכו, תראו ביוטיוב

מבראשית

אמנון יצחק.

תראו את זה, יהיה לך חמש הוכחות

שתוכל לבדוק אותן גם בגוגל אחר כך ולוודא את הדברים ולהיות בטוח,

שאכן יש עולם הבא.

לא רק על פי התורה,

גם לפי המדענים.

יש לנו הוכחה אחת שאפשר להגיד עכשיו הוכחה אחת?

אמרתי, מבראשית.

תן לנו אחד, יש חמש. תביא אחד. מבראשית?

לא מספיק.

יש מתים קליניים

שמתים

ומספרים מה הם ראו משעה שמתו,

מה שמוכיח את הישארות נשמתם.

יש גלגולים של אנשים שמתגלגלים ומספרים מה היה בגלגול קודם,

מזהים מקומות, אנשים ושמות וכו'.

יש סיאנסים שמעלים בסיאנס נשמות שנפתרו ומוסרים מידע ודברים שאי אפשר היה לדעת אותם, אלא אם כן הם נמצאים בעולם ההוא והיו בעולם הזה.

יש היפנוזה,

שבמצב היפנותי אפשר להחזיר אדם לפני היותו עובר.

והוא יודע דברים שעכשיו הוא לא יכול לדעת אותם כלל, או שפות

שהוא מדבר שלא למד מעולם בעולמו זה.

ויש ילדים אוטיסטים,

זה חמש ההוכחות וראשי פרקים.

תראה אותם עכשיו בעובדות,

ואז תסיקו את המסקנות.

כבוד הרב, לכולם יש עולם הבא?

לכולם יש אופציה לעולם הבא? לא כולם זוכים לעולם הבא. גם גויים יש להם.

גם גויים יש להם.

אם הם שומרים שבע מצוות בני נוח,

יש להם עולם הבא.

לכולם יש.

לא ראית סרטים?

על heaven ו-hell וזה? שמעת על זה? Go to hell?

לכולם, זאת אומרת, יש גם גן עדן, גם גיהנום?

אמרתי, זו אפשרות, תלוי איפה הוא יהיה. או כאן או כאן, או כאן וגם כאן. תלוי.

לפי מה שהוא עשה... מה מייחד אותנו היהודים?

מה מייחד אותנו? שאנחנו שומרים את התורה שהאלוקים נתן לנו,

ומקיימים תרי״ג מצוות.

גם מה הם מקיימים?

רק שבע.

רק שבע או האסלאם? רק שבע קביעות תגורות?

אתה יודע, עובד רע,

עובד רסר ושייטת 13 זה לא בדיוק אותו חייל.

הבנת?

רמטכ״ל

ורבט זה לא אותו דבר.

זהו, זה המצב.

בהיררכיה שיש בעולם,

עם ישראל זה הטופ של הקדוש ברוך הוא.

כיוון שהוא לא סמך על הגויים,

כי הם לא הסכימו לקבל את התורה שלו,

אז הוא ציווה אותם בשבע מצוות המינימום,

כמו שאומרים, לצאת מגדר של בעל חי.

הבנת?

זה המינימום.

אנחנו עושים את המקסימום.

אתה יודע מה ההבדל בין 613 מצוות לשבע?

כל האלה בסין, בתאילנד, באוסטקיסטן. כן. כל אלה באו לעולם בשביל מה? בשבילך? בשבילי? בדיוק.

הוא לא שמע בחיים על היהודים.

הוא גר בס... הוא שמע יותר טוב ממך,

ובדרום קוריאה לומדים את התלמוד, מה שאתה לא ראית עדיין. לא הגעתי לדרום קוריאה, אני עדיין בסין.

מדינה, אין שם כלום.

אזורים עזובים, אין טלוויזיה, רדיו, תקשורת.

שבע המצוות של בני נוער... איפה הוא אמור לדעת שיש לו שבע מצוות?

אם יש לו שכל,

הוא חייב לדעת את השבע, כי הם שכליות.

שבע המצוות שהם חייבים, הם שכליות. אז זה היה גם לפני מתן תורה, נכון? נכון, זה היה מזמן אדם הראשון בנוח.

לכן זה נקרא

שבע מצוות בני נוח.

עוד איף בני נוח, מקום העולם.

שש מצוות נצטמאות.

דוגמה, היה אסור לו לערור מהאדם הראשון, נכון? נכון.

אז מה מייחד אותו? למה היהודים, למה לא הגוי, מה מייחד אותו? בגלל שקיבלו את התורה.

את אותם חוקים הם גם יכולים לקיים.

מי?

הם לא רוצים.

מה זה לא רוצים?

לא רצו, השם נתן להם לפנינו, הם לא רצו.

גם אני, אם תציע לי היום, תגיד לי, בואו, ככה עליך עוד חוקים, אני אגיד לך לא. תודה. אז גמרנו, אז שלום וכו'.

שלום, אבל ישראל אמרו, נעשו נשמע,

רואים שהם יותר מיוחדים,

יותר חכמים, יותר מבינים.

קפצו על המציאה. שאלו אחד-אחד.

אתה קובע אם שאלו? אותי לא. ועוד איך שאלו. לא שאלו אותי אם אני רוצה להיות יהודי. אני אגיד לך יותר מזה, אתה היית מעמד הר סיני ונשבעת שתקיים את התורה.

אני לא הייתי.

אתה לא היית. אתה גם היית.

כל הדורות העתידים היו במעמד הר סיני,

אחרת אתה לא יכול לחייב אותך.

בגלל שנשבעת,

אתה מחויב. כי את אשר ישנו פה עימנו עומד היום,

ואת אשר איננו עימנו היום.

גם מי שאיננו פה עימנו היום.

מי זה איננו?

מי שאיננו פה?

דורות הבאים בנשמותיהם עמדו וקיבלו את התורה,

שאחרת היו אומרים את התשובה שלך,

אני לא הייתי, לא רוצה לקבל.

גם זה לא היה פוטר אותך.

כי כשאתה נולד פה בארץ ישראל, דוגמה,

חוקי המדינה חלים עליך בלי שישאלו אותך.

ואם תלך לאינדונזיה, אז חוקי אינדונזיה.

זה לא משנה.

גם אם אתה לא תסכים,

תגיד אני לא רוצה את החוקים,

בלא מעוניין, לא שואלים אותך בכלל.

אז לכן,

אני מצטער שאני מאכזב אותך,

אבל לכן תסתכל בבראשית ואתה תהיה מבסוט בסוף שזכית להיות יהודי.

אוקיי?

תודה.

לילה טוב. מי שרוצה ציצית, אני אתן לו,

ומי שרוצה כיסוי ראש, יקבל.

וברוכים. תהיו לשם. תודה לכם.

ויחנניהו בן אגשיאו אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כוח לברום תורו ושמאל,

שנאמור אדנו חופש למען שדגו יגדיל תורו ויעדיר.

אמן.

אדם מביא פה.

אדם מביא פה.

תודה רבה, כבוד השר.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,