ראש העין - ראש העין

ראש העין 18-5-14

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" מובא במדרש רבה, תנא בשם רבי אלעזר, הסיף והספר ניתנו מכורכים מן השמים. אמר להם הקב"ה, אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם.

תנא בשם רבי שמעון בר יוחאי, הככר והמקל ניתנו מכורכים מהשמים, אמר להם, אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול, ואם לאו הרי מקל ללקות בו. היכן משמעו של דבר, מאיפה לומדים את הדברים האלה? אז המדרש מציין ואומר כך:

"ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים". ז"א החרב הולכת עם עץ החיים, דהיינו הסיף והספר ניתנו ביחד, ספר התורה עץ החיים הולך ביחד עם החרב, ז"א אם אנחנו שומרים על התורה הקדושה, אם אנחנו עושים מה שכתוב בספר ניצולים מן הסיף, אם לא - הסיף הורג אתכם, ז"א הא בהא תליא.

ומאיפה לומדים את מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי, לענין שהככר והמקל ניתנו מכורכים מהשמים? אז זה לומדים מישעיה, אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו. אז ז"א את שני הדברים האלה אנחנו רואים בעצם מהפסוקים האלה.

עכשיו לכאורה הדבר מפורש בפרשה שלנו, אם בחוקותי תלכו אז זוכים לכל הברכות, ואם לא תשמעו כל הקללות הכתובות בתורה, אם כן הדבר הוא פשוט מאד, ז"א החיים שלנו תלויים בשמירת התורה וקיום מצוותיה, ואם לא כתוב בדיוק, ואם לא תשמעו כל הקללות. וגם הפרנסה, הככר והמקל ניתנו  מכורכין יחדיו, אז אם זה כ לכך ברור וכתוב מפורש בתורה, למה באה טעות לאדם שסוף סוף הוא לא חי על פי תורה, אם התורה אומרת מפורש כך אז למה אתה חי בניגוד לתורה?

אבל העיקר הוא כי אדם הוא בעל בחירה, ולכן ניתן לאדם מקום לטעות, כל מי שיש לו בחירה ואומרים לו תבחר בין זה לזה, אז יש לו מקום לטעות, אם אין לו מקום לטעות מה יש מקום לבחירה, הרי זה ברור, הוא תמיד יקח את הדבר הנכון, הראוי, הטוב, המוצלח. כשאומרים שיש בחירה פירושו של דבר שיש מקום לטעות, אבל למה אדם בוחר בטעות בשעה שיש לו בירור שהתורה אומרת מפורש בבירור, למה הוא בוחר לטעות? זה הפירוש, הסיף והספר הככר והמקל הם ירדו מכורכין מן השמים, מה פירוש מכורכים מן השמים? הם עטופים, כמו סנדוויץ' שהוא מכורך בכריכה אז אתה לא רואה מה יש בסנדוויץ', אתה מבין שיש פה משהו לאכול אבל אתה לא רואה בדיוק מה יש, כשהם ירדו מכורכים פירושו שיש פה מעטה, יש פה הסתר, זה לא גלוי כאילו לעין. האדם בעל השכל הזך  מבין שזה הא בהא תליא והם באים ביחד, יש לו גם ביאור מפורש מן התורה, אבל כיון שהם מכורכין יש מקום לטעות, ואדם יכול להגיד מה שהוא רוצה. כי הדברים אינם כה פשוטים וגלויים עד שאי אפשר לטעות בהם, ויש מקום לאדם לטעות, מה הטעות? שהוא אומר לעצמו שעם כוחו ועצמתו ועצמת ידו הוא יצליח, כי הרי לפי מראה עיניו הוא רואה ההיפך תמיד, הרוצה לטעות תמיד רואה את ההיפך, מה הוא רואה? הוא רואה צדיק ורע לו, הוא רואה רשע וטוב לו, מי רואה את זה? מי שרוצה לטעות, מי שלא רוצה לטעות רואה ברור, מי שיש לו עיניים אמיתיות לראות הוא רואה שהתורה אמת ולא מה שרואים במציאות אמת, כי המציאות מטעה. ז"א אם אדם ירצה לראות את האמת הוא יראה את האמת, אם הוא ירצה לטעות הוא יבוא ויטעה, שהרי כבר אמר הקב"ה למשה רבינו, על שאלת משה למה אתה מניח לאנשים לטעות ואתה כותב בתורה אעשה אדם, אתה לא כותב, נעשה אדם אתה כן כותב, למה אתה מניח טעות לומר שיש שתי רשויות, למה אתה כותב נעשה אדם, כאילו יש עוד מישהו איתך, תכתוב אעשה אדם, אמר לו הקב"ה אני רוצה ללמד דרך ארץ, שהגדול נמלך בקטן, אבל מעבר לזה שתדע לך כלל, הרוצה לטעות יבוא ויטעה, לא יעזור גם אני אכתוב אעשה אדם הוא יגיד מי אמר שזה הוא, הרוצה לטעות יבוא ויטעה, ורוב האנשים רוצים לטעות, רוב האנשים רוצים לטעות.

וכמו שמצינו, זה המדרש הבא, הדא הוא דכתיב "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'", מי שהוא משכיל אל דל אז הקב"ה ימלט אותו כשיהיה יום רעה, אז כדאי להשכיל אל דל או לא כדאי? שלש דעות נאמרו בזה, רב איסי אמר זה הנותן פרוטה לעני, זה נקרא משכיל אל דל, דעה שניה זה רבי אלעזר, זה המבקר את החולה, מי שמבקר את החולה נוטל אחד משישים מחליו, זה נקרא משכיל אל דל, ורבי יונה אומר שכשאדם נותן לדל צריך לעשות את זה בהשכלה, עם שכל לראות מה צרכיו מה חסרונותיו, להשכיל למצבו ולתת לו כפי זה, לא רק לתת את הפרוטה אלא גם להשכיל בזה. אז ז"א אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. אם כן, בואו נראה מה אומר המדרש.

המדרש אומר, "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו וחי עמך" זהו שאמר הכתוב, רש ואיש תככים נפגשו, מאיר עיני שניהם ה'. יש עוד פסוק, "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'", מה ההבדל בין שני הפסוקים האלה?

כשכתוב רש ואיש תככים נפגשו מדובר על רש שזה עני בדעת, אין עני אלא בדעת, הרש הזה נפגש עם איש תככים, מה זה איש תככים? איש תווך, אדם שהוא בינוני, מה זה בינוני? מי שלמד סדר אחד בגמרא או שני סדרים, זמנים, מועד, למד שני סדרים, ז"א הוא לא יודע את כל התורה אבל הוא יודע ככה בינוני, אז כשניגשים רש ואיש תככים, אם מבקש הרש מאיש התככים שילמד אותו אע"פ שהוא בעצמו לא יודע הכל, אבל הוא אומר לו אתה יודע מה בא, בא נלמד ביחד, למה לא, אני עוד לא מצוי בכל הענינים, בא נשב נלמד, יושב ולומד איתו נאמר מאיר עיני שניהם ה', אומר הקב"ה הא, אתה אע"פ שעדיין לא למדת הכל ואתה מוכן ליתן מזמנך במקום להמשיך וללמוד מה שחסר לך ליתן לזה שהוא רש בדעה ולא יודע כלום, לשבת וללמוד איתו, אני אאיר את עיני שניכם. אז ז"א זה צד אחד.

פסוק שני זה עשיר ורש נפגשו, שוב פעם, הפעם מדובר בעשיר, אחד שיודע את התורה חבל על הזמן, עשיר לגמרי, לא איש תככים תווך, הוא יודע הכל, ובא אליו עני שהוא עני בדעת ולא למד כלום, והוא מבקש ממנו בא תלמד איתי. נו, אז הוא לא מסכים ללמוד איתו, הוא אומר מה פתאום, אתה רק מתחיל, אני אבזבז איתך, תלך למישהו שהוא לא יודע כל כך זה מספיק בשביל שילמד איתך, אני לא צריך לבזבז את הזמן עכשיו בשביל להתחיל ללמד מישהו  מהתחלה. נו, אז מה עושה הקב"ה? עושה כולם ה', כתוב עושה בהווה, מה זה עושה כולם ה', מי שעשה לזה חכם יכול לעשותו  טיפש, ומי שעשה לזה טיפש יכול לעשותו חכם, אז הקב"ה עכשיו מתחיל מחדש להפך ביניהם שזה יהיה טיפש וזה יהיה חכם. ז"א עושה כולם ה'. אתה חושב שאתה חכם גדול, אין לך זמן למי שהוא עני בדעת, אתה רוצה רק לדאוג לעצמך, אתה לא דואג לשני, אתה לא מחזיק בו, אני אשנה את המצב, אבל אם אתה אדרבא, רוצה לעזור לו - מאיר עיני שניהם ה', אף אחד לא יפסיד, שניהם יזכו ביחד לחיי העולם הבא.

אז אם כן מהמדרש הזה מה אנחנו רואים, אנחנו רואים שבעצם זה שקונה דעת לא חסר לו כלום, נכון? וזה שחסר לו - לא קנה שום דבר. יוצא שרש, אין רש אלא בתורה, ואין עשיר אלא בתורה. לפי דברי חכמים ז"ל אנחנו רואים דבר מדהים, שעשיר גדול אפילו שיש לו מיליונים אם הוא רש בתורה אז הוא באמת רש ולא בעל מיליונים, התורה קוראה לו רש, היא לא מודדת אותו לפי המצב הכלכלי שלו, היא מגדירה אותו לפי מה יש לו בראש, אם הוא למד הרבה היא קוראה לו עשיר, אם הוא למד בינוני היא קוראה לו איש תככים, אם הוא לא למד בכלל היא קוראה לו עני ורש. לעומת זאת, אם הוא עני ומחוסר לחם אבל  הוא בן תורה, הוא בעל המיליונים, התורה קוראה לו עשיר, זה העשיר האמיתי.

על זה דיברנו, הסיף והספר והככר והמקל ניתנו מכורכים, באופן כזה שאדם הפשוט לא יוכל לראות זאת, ורק מי שמסוגל להוריד את העטיפה והכריכה יוכל לראות את אמיתת הדבר, כי אז הוא רואה ממש כפי שאמרו חכמים ז"ל, רואה ממש מי יעשיר מי יעני, מי יאריך ימים ומי לא, מי יבואו לו צרות ונסיונות עם המקל בגלל שהוא לא סומך על הככר של הקב"ה וכו'. זה בתחילת המדרש נאמר.

אח"כ אומר המדרש, רש בהתחלה אומר כפשוטו. דבר אחר, רש - זה שהוא רש בנכסים. ז"א רש כשמדברים בתורה תמיד זה רש בדעת, אבל יש עוד פירוש גם רש בנכסים, זה הפירוש השני. ז"א אצל חכמים ז"ל מושכל ראשון תמיד במה שנוגע לעניני תורה, כי רש ועשיר נקראים בתורה, מושכל שני זה על נכסים, אבל אצלנו היום זה בדיוק ההיפך, אומרים זה עני דך מך מסכן אין לו מה לאכול, יושב ולומד כל היום בתורה אבל מסכן הפריג'ידר ריק, ריק, אין לו כלום, מסכן אין לו כלום, והתורה קוראה לו עשיר, עשיר גדול! ואנחנו קוראים לו מסכן ירחם. ומי שאנחנו רואים שיש לו ממון ויש לו שטחים ויש לו בתים ויש לו נכסים אנחנו קוראים לו עשיר. והתורה קוראה לו רש, עני, אביון, שמונה שמות היא קוראה לו, הלך, אבל מה לעשות כי אנחנו רואים את הכל עם הכריכה, אנחנו לא יודעים להוריד את הכריכה, אם היינו יודעים להוריד את הכריכה היינו רואים ברור מה התורה אומרת. אז צריך להתפלל שהקב"ה יפקח לנו את העיניים לראות בלי הכריכה ישיר.

עכשיו בואו אני אתן לכם דוגמא ותגידו לי במה הייתם בוחרים. נגיד אתה עכשיו בחור צעיר ועומדות לפניך שתי ברירות, שתי ברירות, יש צדיק גדול שמפורסם מאד בברכותיו ואתה נמצא לפניו בתור בחור צעיר ואתה מבקש ברכה. והוא אומר לך תראה, אני יכול לברך אותך באחת משתיים, אחת אני יכול לברך אותך שאתה תהיה כמו הרב חיים קניבסקי, ויש אפשרות שאני אברך אותך שאתה תהיה כמו העשיר לב לבייב, מה אתה רוצה שאני אברך אותך? נו, מה אתם אומרים שבחור צעיר יבקש? לכאורה לב לבייב, לא? עכשיו נראה את אותו ציור, בא אדם מבוגר, נשאר לו רק שבוע לחיות, הוא רוצה ברכה, ואותו צדיק אומר לו תשמע, אני יכול לברך אותך שאתה תעמוד בדין לפני הקב"ה כמו אחד משניים: כמו לב לבייב או כמו הרב חיים קניבסקי, מה אתה רוצה שאני אברך אותך? עכשיו מה הוא יגיד? הרב קניבסקי. ז"א האדם הוא חובלי, הוא לא רואה, הוא לא רואה, הכל מכורך, רק כשהוא יהיה כבר זקן יהיה שייבה, כבר הוא מבין שהוא הולך לדין, כסף הוא לא יקח, אי אפשר לשחד שמה בית דין ולהגיד להם תשמעו, תכתבו עלי ככה תגידו שאני ככה, אין, או שבאת עם תורה אשרי מי שתלמודו בידו, או שאתה בא עם סיפורים, אבל שמה זה לא יועיל, נו, אז למה לא תבקש מהתחלה להיות הרב קניבסקי?

פעם בא אחד שהיה עוסק בצרכי ציבור באמונה, בא אצל אחד מהחכמים הגדולים והוא אמר לו, אשריך אשריך שאתה עוסק בצרכי ציבור באמונה, ודאי שאתה יש לך עולם הבא גדול, בזכות זיכוי הרבים שלך וכו' וכו', אז עולם הבא יש לך בטוח. אבל מה עם דף גמרא, שיהיה לך גם עולם הזה, מה עם עולם הזה שיהיה לך? אז אנשים לא מבינים אפילו שעולם הזה נמצא בדף גמרא, לא מבינים את זה, לא יודעים לא טעמו את הטעם של החיים אז הם לא מבינים. אבל מה לעשות שהעולם רואה הפוך, העולם רואה הפוך.

הנה רואים פרשת בחוקותי, כתוב במפורש "אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, אז אם תהיו בתורה עמלים אני מבטיח לכם את כל הברכות, כל הברכות בכל התחומים. בורא עולם מתחייב, אני נותן לכם את כל הברכות, איך לא סומכים עליו? אז במה אתה דתי, אני יכול להבין במה אתה דתי? אם אתה לא מאמין לבורא יתברך במה אתה דתי? הוא אומר לך הכל, פרנסה, בריאות, אריכות ימים, אין מלחמות, שלום, הכל טוב, רק טוב, יהיה לך עולם הזה מלא ויהיה לך עולם הבא מובטח, נו למה אתה לא מפקיר עצמך לה' יתברך? למה אתה לא סומך עליו כשהוא אומר "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"? למה אתה צריך עם כוחי ועוצם ידי לעזור לקב"ה? כי אתה לא רואה, אתה סומא, אתה לא רואה, אתה עדיין רואה רק כריכה ולא רואה את הדברים כמו שצריך. מה אתם אומרים, בורא עולם באמת יכול לזון כל אדם אפילו אם ישב בבית שלו ולא יזוז? נגיד אני החלטתי, אני לא רוצה לעבוד כל החיים שלי, זהו, לא רוצה לעבוד. אני רוצה שהקב"ה יביא לי אוכל עד הבית ואני יעשה את מה שהוא רוצה, כל התורה והמצוות שהוא רוצה אני אעשה אבל אני לא מוכן לעשות שום פעולה להביא כסף הביתה, אני רוצה כסף שיגיע עד אלי, זה אפשרי?

ש. זה אפשרי אבל אחד ל

הרב: מה אחד ל, אחד ל זה המניעה מצד הקב"ה או מצד האדם?

ש. מצידנו

הרב: מצד האדם, ז"א האדם מודה שהוא חובלי, כי הקב"ה מצידו אין לו מניעה, הרי את הנמלים הוא לא שואל, הוא דוחף להם את האוכל, הג'וקים הוא לא שואל הוא נותן להם את האוכל, לדגים הוא דוחף את הדג לפה, לציפורים הוא מכין מזון, לא ראינו שועל חנווני, לא ראינו פיל קייץ, לא ראינו אותם בעלי מקצועות, והוא דוחף להם את המזון לפה. העורב אכזרי על בניו, אחרי שמוליד אותם הוא נעלם, לבני עורב אשר יקראו, מאיפה עכשיו הם יאכלו? הם עוד קטנים, הם לא יכולים לצאת להביא א וכל, הקב"ה מפריח להם יתושים ש יאכלו אותם, מביא להם ישר לבפנים. אז מה הבעיה, אין לך פה גדול לקבל את האוכל שהוא יתן לך? והוא יכול לתת גם באינפוזיה. אז למה אנשים לא סומכים על הקב"ה? אין שכל, הם לא דתיים, אם הם היו דתיים הם היו מאמינים בו.

ביצה, מה יש בפנים? אפרוח, נכון? הביצה סגורה, אז איך נכנס האוכל לבפנים? ואיך האפרוח מתפתח? הוא עשה איזה פעולה בשביל להתפתח? שום דבר. ביום אחד הוא מרגיש כבר שהוא בריא והוא יכול לצאת, הוא שובר עם הכנפיים ויוצא מתחיל לחג'ג' כבר טיק טיק טיק טיק, אז אם הקב"ה יודע להכניס לביצה את המזון בשביל שהיא תירקם ותהפוך שמה להיות אפרוח, מה הבעיה? אותו דבר האדם, מטיפת זרע וביצית נוצר בן אדם שלם. איך זה? מנוזל נהיה גולגולת ונהיה איברים ואצבעות והכל ואיברים וביליונים נימים של דם וורידים ועורקים וגידים והכל, מה זה? משאבות, לב, כליות, ריאות, הכל עובד, איך הוא עשה את זה? אם את זה הוא יודע, סנדוויצ'ים הוא לא יודע לחלק? למה לא בוטחים בו? למה כשהיית עובר לא דאגת? למה כשהיית תינוק לא דאגת? למה אח"כ כשהיית ילד לא דאגת? אבא תקנה לי, אמא תקני לי, פעם שאלת אם המצב טוב, אם סגרת את החודש טוב, אתה לא שואל, תקני לי תקנה לי, ואתה בא בטענות למה אתה לא קונה לי, כי ברור לך שאבא יכול לקנות. ומי זה אבא שלך? מקבל מאבא שבשמים. נו, אז בהתחלה סמכת על אמא ואח"כ הבנת שאמא תלויה באבא, אז עברת לבטוח באבא, ואח"כ דילגת והחלטת לבטוח בעצמך וביכלתך ובעוצם כוחך, אבל הככר והמקל הם כרוכים מן השמים, אם תבטח בה' ותקיים את מצוותיו ותאמין שהככר ממנו, תקבל אותו בשפע, אם לא תאמין שזה ממנו אתה תחשוב שזה בכוחך ורק בכוחך, המקל ילגפק. אין דבר כזה, אתה רוצה לבטוח בעצמך, מה אתה אל זר? אתה חושב שאתה ישות בפני עצמה? אתה חושב שמה שה' לא נ ותן אתה תשיג בלעדיו בקומבינה? אין מצב, בלי גזירת הבורא לא יגיע לך כלום, ואם הוא גזר זה גם יגיע אליך בלי שתשתדל.

שאל אחד את החכם, אמור לי, אם אני אסגור את עצמי בחדר ולא אתן אפשרות שיכנס אלי מזון, האם יגיעני המזון? אמר לו כן, ואמר לו כיצד? אמר לו פשוט, כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור כך מלאך המזון ישיגך בחדר סגור, אני שולח את שניהם. "כי מלאכיו יצווה לך" יש אנשים פתאום התברר שהם חולים במחלה, ונכנסים לבית חולים, שמעתם פעם חולה במצב כזה שאומר לרופאים אני מצטער, אני לא יכול ללכת לבית החולים, שואלים אותו למה, אתה מפחד? הוא אומר לא, יש לי עבודה, איך אני יש לי זמן ללכת לבית חולים, אניצריך לעבוד, צריך לפרנס, יש לי ילדים. שמעתם אחד כזה פעם עם טענה כזאת? איך הוא לא דואג מה יקרה עכשיו עם המשפחה אם הוא נכנס לבית חולים, מי יפרנס ומי יכלכל, ואם הוא יתקע שמה כמה חדשים אז כמה משכורות הוא לא יקבל והחובות יתפחו ומי יזון ומי יפרנס? למה הוא לא דאוג? למה המשפחה לא עושה הפגנה מה פתאום, אנחנו לא מסכימים שתקחו אותו לבית חולים, רוצים שיעבוד. אלא רואים גם במצב שאדם חולה ולא עובד אף אחד לא מת בשביל זה, לא מתים, ברוך ה' בארץ לא מתים מרעב. אז למה האדם לא בוטח בה' עד הסוף? הוא לא דתי, הוא לא מאמין עד הסוף, הוא לא מאמין עד הסוף.

היום בא אדם סיפר לי סיפור מדהים, מדהים. הבטחתי לו שאני אספר, אני אמכור את זה לאחרים בלי כסף. היה אחד שעלה לבנין ארבעים קומות ורצה להסתכל מהגג, ובגג היתה דלת שניתן להכנס אבל אחרי שהיא נטרקת אי אפשר לצאת. והוא עלה מרוב התלהבות לראות ככה הכל, נכנס ונטרקה הדלת, ואין לו פלאפון ומקומה ארבעים לא שומעים. עכשיו, הוא יכול למות שמה, אבל עלה בדעתו רעיון מה יעשה, נזכר שיש לו שטרות, מאות דולרים, אמר אני אשליך שטר של מאה דולר, זה יפול ואנשים בטח יסתכלו מאיפה זה נפל, יראו אותו ואני אגיד הלו הלו הלו ויעלו להציל אותי. זרק שטר אחד והנה הוא רואה שאחד עבר לקח אותו והלך, לא התבונן ולא חיפש מאיפה, הפוך עוד לא רצה שיראו שהוא לקח והלך. אמר טוב זה אולי אחד, וככה הוא שחרר את כל השטרות כולם אספו, אף אחד לא הסתכל למעלה, אף אחד. בסוף הוא מצא שמה על הגג כמה אבנים, היה לו איזה ממחטה, שם את האבנים בתוך הממחטה וזרק את זה על ראש של מישהו, חלעה וואו וואו טה ישר הרים את הראש, מי זרק את זה, אמר לו הלו, הסתכל עליו. זה בדרך משל, כשיש טובות אף אחד לא מסתכל למעלה יתברך תודה רבה תודה רבה, זה כוחי ועוצם ידי, אני, אני עבדתי, אני עשיתי, אבל אם הוא מקבל חלעה ייתברך מה עשיתי? למה אני מקבל? פתאום הוא נזכר שיש אלקים. למה צריך לחכות למכות? למה כשמקבלים את המכות לא מבינים זה הוא, הוא נותן, הוא נותן. אבל זאת הבעיה, אנחנו לא דתיים. עלק דתי. אבל אם אדם היה מאמין יש לך תורה מפורשת שהקב"ה אומר "ואם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם בחרב ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ונפלו אויביכם לפניכם בחרב ופניתי אליכם" אומר הבורא אני אתפנה אליכם, אני אהיה פנוי רק בשבילכם "ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקמותי את בריתי אתכם ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו ונתתי משכנתי בתוככם ולא  תגאל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם, אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" יש לכם ראיות שאני מסוגל, ומהיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות", נו, יש לך עוד הבטחה יותר טוב שאתה יכול לסמוך על הקב"ה? ולא סומכים עליו. לא סומכים. אבל מיד הוא מתחיל עוד פעם פרשה חדשה עכשיו, "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל ה מצוות האלה ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי, אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש וזרעתם לריק זרעכם ונתתי פני בכם ונגפתי לפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאותיכם" וככה ממשיך קללות על קללות, למה צריך את זה? בורא עולם אומר לך מפורש, הכל ביד שלי, תשמע בקולי, עשה מה שאני אומר בדיוק ואני אתן  לך את כל זה, ואני ה' לא שניתי. אם אני אומר מילה, אם אני אמרתי הבטחה אני לא  חוזר בי, אז למה אנשים לא סומכים עליו? למה אנשים סוחבים? תקנה ופאות וסימנים וחליפות וכובעים, ולא מאמינים בו. מה יותר פשוט מלבטוח בה' יתברך במאה אחוז, ולעשות אל כל מצוותיו, מה הבעיה? יש דבר יותר טוב מזה? הרי אם יהיה אדם שהוא חזק נסמוך עליו בכוחו, אם יהיה אדם חכם  נסמוך על חכמתו, אם יהיה אדם כזה או אחר נסמוך, כל דבר אנחנו סומכים על האדם, אחד שהוא מציל אנחנו יודעים שאפשר לשחות לידו כי אם יקרה משהו הוא יציל אותנו, אם יש לך בעיה בחשבונות יש רואה חשבון מומחה, אם אתה מסתבך בפלילים יש עו"ד מומחה, כל דבר אתה סומך על מי? על מי שנאמר "ארור האיש אשר יבטח באדם", אבל "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו", אז יש פה ארור ויש פה ברכה, עוד פעם בוחרים בארור ולא בברכה, איך יכול להיות דבר כזה?

ז"א שבן אדם עדיין לא מוחלט אצלו שהוא יכול להפקיר את עצמו על ה' יתברך

כשבן אדם נמצא באוקינוס והוא נמצא עכשיו בספינה וספינה הזאת חביבי המנוע שבק, אין דלק, אין מנוע, אתה בלב האוקינוס, אין תקשורת, שום דבר, עכשיו יש לך שתי ברירות, או לחפש לך משוטים ולנסות לעשות ככה ככה ככה עד שתגיע אי שם לאיזה יבשת, או שאתה חביבי תפנה רק לה' יתברך ותגיד לו רק אתה יכול להציל אותי מפה. מה אתם אומרים, מה עדיף, לקחת משוטים ולא לסמוך או לבטוח בה', או גם וגם, גם וגם, זה מה שאתם עושים, גם וגם. לך תצא מהאוקינוס, איך תצא, למי יש כח להפעיל משוטים באוקינוס, החיים האלה זה אוקינוס, אתה לא יודע מה צופן לך המחר, איזה הפתעות יהיו לך מחר, מחרתיים, לא יודע בן אדם מה יהיה איתו, מה יהיה איתו הוא לא יודע כלום, והוא הולך כאילו זה בסדר אם הוא עושה ככה וככה וככה הכל יסתדר, ומאיפה נופלים עליו פתאום חיג'ר מלמעלה, פח בראש הוא צועק מה קרה מי זרק מה זרקו למה עלי, אלא יותר טוב שהאדם ישמע לה', "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך".

לפני כמה חדשים פניתי לציבור ואמרתי רבותי, תשמעו, למה אתם צריכים לעבוד כל כך הרבה, הרי הקב"ה אתם יודעים שהוא בסופו של זמן הוא הוא שזן ומפרנס הכל, אתם רק עושים השתדלות זה קללה שקיבל אדם הראשון "בזעת אפך תאכל לחם" בגלל שהוא לא שמע בקול ה' ועבר על ציוויו אז ה' קילל אותו, אבל אם לא חייבים להיות מקוללים, וגם אם אתם רוצים בכל אופן שיהיה בטוח שיהיה לכם משהו מהקללה אז לא חייבים שמונה שעות, לא חייבים כל יום,] למה להיות מקולל כל יום אם אפשר לברוח קצת מהקללה, אז הצעתי להם תשמעו, אולי אתם תעבדו שבוע ושבוע תלמדו, שבוע תעבדו ושבוע תלמדו. מה אתם חושבים, שהקב"ה לא יכול לתת את הכסף בתוך שבועיים? הוא חייב חודש? הוא יכול גם בתוך שבועיים לתת, ודבר שני אם תתפנו על חשבון זה שאתם לא בוטחים בו ותבטחו בו ותגידו אנחנו הולכים ללמוד, עכשיו את התורה שלך מה אתם חושבים שהוא יקפח אתכם או שיתן לכם יותר? מה אתם חושבים שהקב"ה יקפח את פרנסתם? הוא לא יקפח. רבי עקיבא שש פעמים התעשר, למה כי הוא לקח על עצמו עול, הקים ישיבה 24 אלף תלמידים, זה צריך להאכיל אותם, זה לא פשוט, אז מאיפה הוא יכול, אם הוא ילך לעבוד אז הוא יוכל לכלכל 24 אלף? אלא מאי, לא היו אז תורמים כמו שהיום יש שאנשים נותנים הו"ק וזה וזה וזה, לא היה, אז ה' נתן לו אוצרות, שש פעמים העשיר אותו.

אז ז"א לקב"ה אין שום בעיה איך לגרום שאתה תוכל להתפרנס בלי לעבוד, כי הבוטח בה' חסד יסובבנו, פירושו - מכל 360 מעלות אפשר שיגיע אליך מכל צד ומכל סיבה ומכל עילה יכול הקב"ה לתת לך מזון. מכל סיבה. אז ז"א בן אדם צריך רק לבטוח בה' יתברך. אז אם אין לך עדיין בטחון, מה תעשה? בינתיים בזמן הפנוי תנצל את הזמן הפנוי לעמול בתורה, אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ואתה תרצה אח"כ עוד להוסיף כי הטעם כל כך טעים, אין שום בעיה, לאט לאט אפילו תצמצם בשעות או בימים או שתגיד אני רוצה לעבוד חצי משרה, לא רוצה משרה שלמה, חצי משרה.

אתם יודעים, היה מעשה מובא במדרש, שהיה אדם שהיה לו צאן והיה הולך לרעות אותם והיה לו כמויות, מאות, והנה הוא הבחין שכל  יום כשהוא סופר את הצאן חסר לו כבשה. הוא החליט שהוא עושה מעקב ישב על הגבעה וצפה את הצאן, והנה הוא רואה שפתאום כבשה אחת יוצאת והולכת לה, הולכת הולכת הולכת והוא עוקב אחריה והתחיל לראות לאן היא הולכת, אחרי כמה קילומטרים היא מגיעה למערה ונכנסת. הוא מגיע אל פי המערה ומה הוא רואה, רואה דב כרות רגליים יושב, הכבשה הגיעה אליו ואוכל אותה, ומסביבו עצמות מלא, אמר מי שמאכיל את הדב הוא יאכיל אותי, למה אני צריך לעבוד לחינם, ואני אשב כל היום ועוד ינכסו לי כל פעם כבשה, החליט שיותר הוא לא עובד, ומי שמאכיל את הדב הוא יאכל אותו. נו, אני שואל אתכם שאלה, דב כרות רגליים יושב במערה יש לו סיכוי לשרוד? כן, אם ה' החליט שהוא ישרוד הוא ישרוד.

אני סיפרתי אני חושב פעם, אבל כדאי לחזור עוד פעם למי שלא שמע, אני הגעתי למסקנה לא לעבוד, רק לעבוד את ה' יתברך ברגע שראיתי שכתוב "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" ולא עבדים לעבדים, מה עדיף אומר המדרש, עבד של מלך או עבד של עבד? עבד של מלך, מה שי שלמלך יהיה לעבד. אמרתי רבונו של עולם אני לא רוצה לעבוד יותר שום אדם בעולם, רק אותך, לא חיכיתי לתשובה ויצאתי לדרך. לא עובד. והקב"ה משם והלאה דאג לכל חסרונותי יותר ממה שעבדתי קודם. זהו. אבל איך הגעתי למסקנה שכדאי לקחת תריס כזה את הסיכון, איך? ניתחתי את זה פשוט, הרי הקב"ה גזר על כל אדם כמה יחיה, נכון? אז נגיד שהוא גזר על אדם שיחיה שמונים שנה, בתוך השמונים שנה הוא חייב לאכול, נכון? אי אפשר לחיות שמונים שנה בלי לאכול. עכשיו המזונות זה מה' יתברך, נכון? מאן דיהב חיי יהב מזוני, נכון? אז מי שנותן חיים הוא נותן מזון. אז אם הוא קצב שפלוני יחיה שמונים והוא לא יעבוד, איך הוא יגיע לשמונים אם הוא לא יעבוד? מוכרח שהקב"ה יזון אותו אחרת איך הוא יחיה? אז אמרתי אין שום בעיה, ברור שהקב"ה יזון, איך - מה אכפת לי איך. ואתם חושבים שהיה יום שלא אכלתי? ברוך ה' תמיד אכלתי.

ז"א אדם אם יחליט יגיע. נתתי עצה פעם לאנשים שלא מאמינים בשיטה הזאת, אמרתי להם אתן לכם עצה ואני מבטיח לכם שאתם תהיו עשירים. אמרו לי מה העצה? תחליט שאתה צם יומיים רצוף, לא אוכל, לא שותה לא אוכל. הכנס לבית מדרש, שב, תלמד, אנשים קמים עושים תה עושים פה אחד ישאל אותך אתה רוצה תה? ממממ מממ הולכים לצהריים, אתה הולך לאכול? ממממ ממממ ממממ, חוזרים, אבל היהודי יושב וכל הזמן לומד, ערב, רוצים לסגור את הכולל ממממ מממממ מממממ הוא נשאר, אכלת משהו? ממממממ מממממ, הכל בסדר. חוזרים למחרת בבוקר הוא עוד יושב ולומד, אכלת משהו? לא אכלת? מממממ מממממ ארוחת בוקר אוכלים אבל היהודי לומד, מה יגידו עליו עכשיו, בא הנה זה צדיק לא יודע מאיפה בא לנו הבן אדם, יושב פה מאתמול לא אוכל לא כלום, תחזיק מעמד עוד יום ותראה אח"כ יבקשו ברכות, יבקשו ממך זה, יבקשו, אתה תהיה חביבי צדיק כל העיר תדבר עליך, אח"כ יביאו לך בא, אבל בא תאכל זה פה שם, נו נו נו נו, מסכים קצת ככה, לאט לאט דלה דלה. וחביבי כל מה שתצטרך יביא ולך, ספר תרצה יביאו לך, ירוצו לפניך יעשו לך את הכל, זהו, רק יומיים תענית ואתה מסודר.

יהודים יקרים, בורא עולם לא ישאיר אף אחד בלי מה שמחוייב לו, הקב"ה התחייב שאתה תחיה איקס שנים אז אתה תחיה איקס שנים. הרי כתוב שבעל כרחך אתה נוצר נולד חי ומת ועתיד ליתן דין וחשבון, מה זה בעל כרחך אתה חי? אם אני רוצה למות אני לא יכול למות? עולה לעזריאלי, קופץ וזהו. לא, לא כל מי שקופץ מצליח, לא. לפני כמה ימים ילד נפל מקומה 12 ונשאר חי. ילד קומה 12 נפל נשאר חי. איך? אם הקב"ה מחליט שבן אדם יחיה - יחיה.

סיפרתי לכם פעם אבל אני אחזור עוד פעם לאלה שלא שמעו, שבתחילת התשובה שלי צלצל אלי יהודי הביתה ואמר לי תשמע, אני גר בחולון, תעשה לי טובה שמעתי שאתה נותן הרצאות ופה ושם ויש לי בן שממש ניסה להתאבד שלש פעמים ואני כבר לא יכול, לא יכול איתו, תעשה לי טובה תעזור לי. אמרתי לו מה קרה? הוא אומר הוא לוקח סמים, הוא מעשן כל מיני דברים והוא זה פה ושם והוא התאבד כבר שלש פעמים ואני הצלתי אותו .מה הוא עשה? פעם הוא תלה את עצמו באמבטיה ובדיוק הוא נכנס, פעם הוא בלע כמות של כדורים ועד שזה השפיע הוא הספיק להציל אותו, פעם הוא לקח סכין ועשה חרקירי בבטן והצילו אותו, אין לי כח יותר לשמור עליו, תעשה לי טובה. טוב, אמרתי בסדר. נסעתי לחולון, אני מגיע, פותח לי את הדלת בן אדם מארץ השדים, רזה, לחיים בפנים עיניים כאלה וככה וככה ולוקח שחטה מסיגריה כמעט שאף אותי לבפנים. הבן אדם הזה ממש מפג'ר. אמרתי לו סליחה, פה זה משפחת כך וכך? מתוך תקוה שהוא יגיד לא, אבל הוא אמר לי כן. אמרתי טוב, איפה פלוני, אני מדבר על האבא אז הוא אומר לי פה, קורא לו בקול ככה זה, הוא בא אווווו כבוד הרב בבקשה תכנס תכנס, אמרתי לו טוב, איפה הבן שיש בעיה? אומר לי זה, יבבי, עכשיו לך טפל באיש הזה מה תגיד מה תאמר, הבן אדם אתה רואה אותו צולל ככה תוך כדי עירנות הוא עם הראש שלו ככה, עם מי תדבר? ישבתי בסלון, אמרתי לו תגיד לי את האמת, למה אתה רוצה להתאבד? מי צריך חיים, לא רוצה לחיות, לא רוצה זה, רוצה למות, אמרתי לו אבל מה רע לך? מה קרה? שום דבר לא טוב, הכל נגד הכל זה. טוב, לאט לאט אני מנסה לדבר איתו ופה ושם, שום דבר, אתה מדבר לקיר. פתאום הקב"ה הבזיק לי את המשנה, בעל כרחך אתה נוצר בעל כרחך אתה נולד בעל כרחך אתה חי, אמרתי לו אתה יודע, הקב"ה אוהב אותך יותר ממני. אומר לי הא, איך אתה אומר, מה אתה מסתלבט עלי? אמרתי לו לא, אני מתכוון ברצינות, הקב"ה אוהב אותך יותר ממני. אומר לו איך אתה קובע? אמרתי לו תשמע, אתה ניסית להתאבד שלש פעמים והוא לא נתן לך, הוא לא נתן לך, ז"א הוא אוהב אותך המשנה אומרת בעל כרחך אתה חי, עד היום לא הבנתי את המשנה איך יכול להיות, הרי אם אני רוצה להתאבד אני אתאבד, ואתה ניסית שלש פעמים וה' לא נתן לך, למה הוא לא נתן לך, הוא אוהב אותך, הוא רוצה שתשאר פה כי יש לך עוד תפקיד, אז מה אני צריך לעשות הוא שואל? אמרתי לו תשמע, תלך ללמוד, אני אסדר לך מקום, אתה תלך ללמוד לאט לאט ואתה תראה שהקב"ה יראה לך את אהבתו, רק תן לו צ'אנס להראות לו. אחרי שבועיים מצלצל אלי אבא שלו אומר לי חביבי, הילד הולך לחב"ד, לומד, מאושר, מתחיל להשתנות, משהו מדהים. בעל כרחך אתה חי, אתם מבינים את זה? בעל כרחך אתה חי, בן אדם רוצה להתאבד בשלש מצבים כאלה ולא מצליח? אין דבר כזה שאדם יכול לעקוף גזירה של הקב"ה, בן לטוב בין למוטב, אין מי שיכול להוסיף לך על מה שהוא קצב לך ואין מי שיכול לגרוע לך ממה שהוא קצב, אין דבר כזה בעולם לא אתה ולא הוא ולא אף אחד יכול לעזור לך, רק ה' יתברך, כי אין עוד מלבדו. ונזכור מה למדנו, רבי אלעזר אומר שהסיף והספר ניתנו מכורכין מן השמים, רבי שמעון בר יוחאי אומר שהככר והמקל ניתנו מכורכים מן השמים, ז"א  צריך לדעת הא בהא תליא, אם אתה תבטח בה' ותעשה את מצוותו יאריך ימיך, אם אתה תבטח בו על הככר ולא תצטרך לבטוח בכלל הוא יתן לך הכל, אם לא המקל והחרב ירדפו בשביל מה כל זאת? כדאי שנהיה דתיים בעזרת ה' ונחליט ללכת בדרכי ה' ונצפה בעזרת ה' בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן ואמן.

כבוד הרב רצה לומר משהו, כן? אבל בקול רם תן לו מיקרופון.

ש. למדנו פרשת השבוע בחוקותי, עם הקללות שיש בה, אומר הקב"ה אבינו שבשמים, איך שאנחנו יוצאים משבת ישר ל"ג בעומר, ל"ג בעומר הוא בא להיות להגנה על עם ישראל מהקללות,

הרב: אמר רבי שמעון יכולני לפטור את כל העולם מן הדין.

ש. כן ראיתי בני עליה והמה מועטים, אם אלף הם אני ובני מהם, אם מאה הם אני ובני מהם, אם שניים הם אני ובני הם, אם אחד הוא אני הוא, שפעם רבי שמעון ... פתאום הוא רואה איזה נחש ענק, הוא עשה עם הפה שלו ככה, רבי שמעון הסתכל עליו הוא אומר נחש נחש, תגיד לחברך שבשמים, שרבי שמעון בר יוחאי נמצא במערה, ראו שהיתה גזרה בשמים, הקב"ה למד ואז הנחש קפץ באויר התחתך חתיכות ונעלם מן האופק, אז אומרים שהגזרה שבשמים שעשה נתבטלה, זה היה סימן. דבר שני, כשיצא מהמערה עם בנו והלכו להסתכל על איזה מקומות הוא אומר לו איך חורשים זורעים, אומר אלעזר בני, עוסקים בחיי שעה ועוזבים חיי עולם את התורה, הסתכל על מקום - נשרף, יצאה בת קול מהשמים ואמרה שיחזרו למערתם, לשרוף עולם יצאתם? אז הוא התחיל להתבונן פתאום נרגע, אומר, אלעזר עולם כמנהגו נוהג, אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח, כשיצא משטחי ארץ ישראל הוא רואה ברוח קדשו בעומק אדמה שיש גוף של נפטר ואז מכריז עליו טמא, כשהוא רואה שטח אחר שאין שום סימן מכריז עליו טהור, אחד הגויים שהוא היה תנאי גדול והכבוד שלו חשוב לו אז הוא קנא ברבי שמעון, מה עשה אותו גוי, הלך בלילה אחד לבית קברות הוציא גופה חפר בשטח שאמר עליו טהור ושם את זה בבור, הלך ליהודים הוא אומר, יהודים תראו מה רבי שמעון אמר, שיש גופה בשטח שהוא הכריז עליו טהור, אמרו אנחנו לא יודעים להגיד לך ולעשות שום דבר, מה שעלינו לעשות ללכת לרב להודיע. הולך שמח, כבוד הרב, כבוד הרב, יש גופה בשטח שהכרזת טהור, אמר יבוא יראנו, מגיעים שם והוא נכנס לבור, אומר כבוד הרב רואה את הגופה, אומר כן אני רואה, מה עשה רבי שמעון, רבונו של עולם יהי רצון שהתחתון יעלה והעליון ירד, נעשה נס אותו המת חי יצא ואתו גוי נכנס במקומו. ויש עוד סיפור שיהודי אחד צדיק גדול שה' .... סגרו אותו בחדר סגור ומסוגר. מה עשה הקב"ה, עשה לו נס שאחד הקירות נפל ואז הוא ברח וניצל. רואים כמה כמו שהרב אומר, ענין אמונה בבורא עולם אמונה ובטחון. ואני מסיים, היה גוי ילד בן 14 שנה, ערבי, הוא קיבל תאונת דרכים קשה מאד, אז הוא עומד עם יהודי, אז הוא אומר ליהודי, הבן בסכנה טיפול נמרץ, היהודי שומע, הוא אומר טוב, אני אתקשר ליהודי שאני מכיר ואני מבקש שיתפלל בעדו ויברך אותו, הוא התקשר אלי אמר תן לי שם של אמא, לקחנו שמות עשינו פדיון נפש 160 שקל ועשו תפילה מיוחדת עם מים, הוא ביקש לשתות... וברוך ה' אחרי כמה זמן אותו ילד התאושש עמד על רגליו, אבא שלו שמח הוא פונה ליהודי אומר לו תראה איך שהבן בריא, הוא משתומם, היהודי השתומם מאד, בא אלי אומר תשמע, הילד הערבי בריא ושלם, תגיד לי מה עשית לו? אמרתי עשינו לו פדיון נפש, מה זה פדיון נפש? תפילה עם שמות קודש ומביאים 160 שקל, כמנין שמן עם בקבוק מים תפילה מיוחדת, הלך שוטר לאבא של הילד הערבי.... ועשינו תפילה מיוחדת ומאה שישים שקל, הערבי נותן לו  מאתיים שקל ואומר קח תן לו, בא אלי עם המאתיים שקל, אמרתי לו שתהיה בריא תחזיר לו את הכסף, הוא אומר למה? אמרתי אני רוצה שיהיה קידוש ה' חשוב לי קידוש ה', שהוא יספר לשלש ארבע חברים שלהם שהיהודי התפלל בעד הבן והבן הבריא השתמש ברגליו ע"י התפילה של היהודי גם היהודי לא רצה לקחת כסף, החזיר הכסף מה שהביאו, ואז יהיה קידוש ה'. בשביל זה מאתיים שקל הם כלום לעומת קידוש ה'.

הרב: חזק וברוך כבוד הרב, ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.

וכל הדברים שאמרנו היו לעילוי נשמת המנוחה שרה בת חיים טווילי מנוחתה עדן אמן.

ש. וסיפור לכבודך, משפחה מעירק האשה לא דתיה, עברו לאמריקה, שמעה את ההרצאה של הרב אמנון יצחק שה' יאריך ימיו אז היא החליטה לחזור בתשובה, ולשים לא כובע אלא מטופחת, והנה באחד הימים שכחה את המטפחת בחדר, הדלת נסגרה עם מפתח בפנים, לא יכולה לזוז, מתקשרת לבעלה שיבוא מהר מהעבודה, אמר לה למה המטפחת נסגרה המפתח בפנים והדלת נסגרה, אמר לה גברת היום תשימי על הראש תלכי ככה אני אבוא אחרי העבודה אני אפתח לך את הדלת, אמרה חס ושלום... לא היה ברירה הגיע, פותח הדלת הכל, לוקחת מטפחת הכל טוב ויפה, איך שהוא מתכונן לחזור הוא שמע בחדשות יש פיצוצים במגדלי תאומים, אה, הוא נשאר בבית, ואנחנו רואים כאן שהקב"ה עשה שלשה ניסים, שהאשה תשכח את המטפחת, שהדלת תסגר והמפתח יהיה בפנים, כל זה למה עשה הקב"ה? כדי להציל את היהודי, להציל את בעלה, וככה הוא ניצל. רואים בזכות המצוה, אתם יודעים הרב עם תפילות עושה שלשה דברים, מחזק בריאות מחזק פרנסה ומחזק מלמעלה, ורבותי יש כאלה שאומרים, כל מי שמרחיב את גבול לקדושה בערב שבת הקב"ה מרחיב לו את הישועה. ולסיום באחד המקומות קרה... כל יהודי שיקום בתחיית ה מתים יהיה גבוה חמישים אמה, ז"א 55 מטרים, דעה שניה אומרת שיהיה מאתיים אמה, ז"א מאה מטר, אז לפי זה כל הבנינים יתארכו, הקב"ה יעשה נס שכל הבנינים יתרוממי ובארץ ישראל תהיה גדולה על כל העולם, וירושלים תהיה גדולה כארץ ישראל, ובית המקדש יהיה גדול כירושלים, והקב"ה אמר, כל זמן שבית המקדש נבנה בימי אדם הוא נחרב, בית שלישי לא יבנה ע"י האדם, יבנה על ידו של הקב"ה, וכשיגיע זמן הגאולה הקב"ה מוריד אותם מירושלים יזוז הצידה והוא יעלה במקומו, נשאלת השאלה, מה עם הזכות שלנו? הפסוק אומר ועשו לי מקדש וה' שומע אותנו, שכנתי בתוכם, שכנתי איתם 410, בתוכם 420.... אז אומרים חכמים שהקב"ה הוא מוריד בית המקדש רק השלד, רק אנחנו עם ישראל נצטרך לעשות את השיפוצים, למשל ראובן ושמעון יתחילו בעבודה שמעון גמר, מי יגמור את העבודה? ה' גומר, כך הזכות שלנו של עם ישראל שהקב"ה משאיר לנו לעשות את השיפוצים ואז ה' גומרו, ה' עם ישראל.

הרב: חזק וברוך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.