גבעת זאב - גבעת זאב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫‫‫

‫‫‫‫‫‫

‫עשית בית.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחב וירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחת שלמה בן לאה, שיראנה אחד מילדיו העוסקים בתורה, והשם ירחיב גבולו בבית גדול יותר ולא ייפגע בעסקים.

הצלחת שמשון בן בלע ורעייתו גיל הבת שרה, יזכו לזרע של קיימא במהרה.

עולי הבת שרה שתעלה במעלות הרוחניות.

תודה מיוחדת לאסף אנקונינה ויניב סלע על העזרה בארגון ההרצאה.

הערב גם לעילוי נשמת תורה יקרים ולעילוי נשמת הרב חיים יעקב בן חממה, מנוחתם עדן.

אנחנו מתקרבים לפסח,

וקצת ככה צידה לדרך,

כשם שחודש אלול מיועד

להכנה לקראת הימים הנוראים.

וזהו חודש של שיפור המעשים והמידות.

כך, הימים שהם קודם פסח צריכים להיות מוקדשים להתבוננות ולימוד

בעניין הזהירות והזריזות,

עד שירכוש אדם בימים אלה יראת שמיים לא פחות מאשר בימי אלול.

אומנם הימים האלה הם טרודים.

בפני פסח

כל ישראל טרודים ועסוקים בביעור חמץ, באפיית מצות,

אבל חלילה להילחם ברשת של יצר הרע,

שעיקר המגמה שלו להסיח את הדעת מהתוכן הפנימי של ההכנות.

מה המטרה של כל ההכנות?

בסוף אדם עובד, עובד, עובד, ושוכנע בעצם מה המטרה.

המטרה

היא לא להפוך את הפעולות והמעשים לעניין טכני,

חסר תוכן ופנימיות.

הכנות הן

זכר לאותם מעשים שהכשירו את ישראל לצאת לחירות.

ואם כן יש חובה

שאותן הכנות של פסח ישמשו מקור וכלי להתעמקות ולהתעוררות במידות

שמביאות האדם לחירות נפשו.

המעשה הראשון שקודם הפסח

הוא מעשה ביעור חמץ.

ההכנה היא עד שלא ייראה ולא יימצא בבית אפילו חמץ כלשהו.

והחמץ רומז ליצר הרע.

כמו שאומרת הגמרא בברכות יוזן, ריבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעייסה.

ורש״י מפרש

יצר הרע שבלבבינו המחמיצנו.

אז יצר הרע שבלב הוא המחמיץ.

וכך הגדרתו גם בזוהר.

יצר הרע הוא החמץ.

ורזה אוקים נא בן חמץ ומצא בחמא דוכתא דא יצר הרע ודא יצר הטוב.

זאת אומרת הסוד

של בן חמץ ומצא

הוא יצר הרע ויצר הטוב.

החמץ הוא יצר הרע והמצא היא יצר הטוב.

וביאר רבנו ירוחם הלוי, זכר אצל גברך ממיר,

למה החמיר התורה בחמץ

בבל ייראה ובל יימצא יותר משאר האיסורים?

שאר האיסורים אנחנו לא אומרים שיהיה מציאות כזאת שלא יימצא

ולא ייראה. למה דווקא פה?

ולמה גם חיפוש גדול ובדיקה בכל חור וסדק, שלא יימצא שם שמץ,

משהו,

מהסעור שבעיסה? למה?

בתשובות הרדב״ז בחלק ג' תקמ״ו נשאל למה החמיר התורה חמץ מכל איסורים

שצריך בדיקה ושריפה

ועובר עליו בכלשהו

כל שיעור, אפילו גרגיר קטן.

אז הוא כתב כך

ועל כן אני סומך על מה שאמרו ריבותינו זיכרונם ברכה במדרשות

כי חמץ בפסח רמז ליצר הרע

והוא שעור שבעיסה

ולכן כלה גרש יגרש אותו האדם מעליו

ויחפש בכל מחוות מחשבותיו

ואפילו כלשהו לא בטיל

והרי זה אמת ונכון.

זאת אומרת הרדב״ז אומר

שבאמת כל העניין של חמץ

זה העניין של יצר הרע

והיצר הרע

הוא נמצא באדם

ואפילו אם יהיה בו יצר רע כלשהו מעט שבמעט כל המחשבות שלו הן מצוינות וטובות ונפלאות ורוחניות והכול

אבל יש לו טיפונת,

טיפונת של יצר הרע.

מחשבה לא טובה

זה לא מתבטל, אתה לא יכול להגיד שהרוב זה מחשבות

טובות וזה יתבטל כאילו.

לא בטיל.

יצר הרע, כלה גרש יגרש אותו.

לא להשאיר ממנו שמץ.

זה כל העניין של החמץ.

זה כל העניין של הבריאה.

כל מה שנברא לנו בעולם זה לבער את החמץ הזה.

לא רק בפסח.

כל החיים.

לבער את החמץ.

גודל חומרת יצר הרע והשאור שבעיסה מבאר בעל החינוך במצווה קיוז אומר בטעם איסור הקטרת שאור במזבח למה אסור להקטיר שאור במזבח?

בזה לשונו

בהרחיק החמץ

שהוא נעשה בשהייה גדולה מקרבנו

סליחה מקרבנו, בהרחיק החמץ שהוא נעשה בשהייה גדולה מקרבנו ייקח דמיון

לקנות

מידת הזריזות והקלות והמהירות

במעשה השם יתברך.

חמץ הוא נעשה בשהייה גדולה.

מחמיץ מחמיץ מחמיץ תופח השאור השמרים תופחים תופחים תופחים

זה נעשה בשהייה גדולה

והחמץ הוא אסור

למה?

כדי שניקח דמיון

כדי שנקנה מידת זריזות, קלות ומהירות

במעשה השם יתברך

כדי שבצק יחמיץ

אין צורך בתוספת של חומר מסוים

אלא בעצם השהייה

מתחמצת העיסה

וככה עצלות

בלי לעשות מאומה

נכנס היצר הרע אל תוך לב האדם

מעצם זה שאתה עצל

היצר הרע מתלבש עליך ולא יעזוב אותך

וישכון בתוך לבך

אבל אם אתה עסוק וטרוט כל הזמן במצוות,

בזריזות ובמהירות

כל זמן שאתה מתעסק זה לא מחמיץ

כל זמן שאתה תפוס בעבודת השם ומחשבות של תורה

אתה לא מחמיץ, לא נכנס ליצר הרע

אם אתה רוצה לבטל את יצר הרע, תורת ולין לא

זאת אומרת כל זמן שאדם יהיה זריז ומהיר במלאכת שמיים

יצר רע לא ייכנס

אין רוח שטות שורה באדם

אלא כשמסתלקת ממנו רוח החוכמה

כשאין חוכמה באה שטות

לפי זה יובן הטעם הפנימי לגזרה של חכמים זכרונם לך שחמץ אפילו במה שהוא אינו בטל

החמץ הוא יצר הרע של עצלות

על ידי שמתרחקים ממנו קונים את מידת הזריזות כמו שאומר החינוך

אם כן המלחמה ביצר הרע הזה

היא על ידי שנבער אותו לגמרי

כי הסכנה ביצר הרע של עצלות

היא גדולה מאוד

שאפילו על ידי משהו יוכל להיות חוזר ונעור

לחזור אל טבע העצלות

לקראת פסח הנשים עובדות קשה מאוד

לא מניחות מקום שלא מנקות

אפילו מקומות שלא היה צריך על פי דין מנקות

אבל זה מה שצריך לעשות כל השנה לא רק בניקיון הבית בניקיון הלב

בליקיון המחשבה באותה זריזות באותה קפדנות

שלא ייכנס משהו

מהיצר הרע ויתפוס לנו את המחשבה

שלא ייכנסו הדמיונות והאבנים והשטויות של העולם הזה

אלא להיות זריז לבער

ואם נכנס משהו מיד לבער

לא לתת לו לשהות ולהחמיץ

לא לחשוב

אפילו שאדם אומר וידוי

צריך להיזהר

שלא יגיד אשמנו

בגדנו

לאט

ויתבונן ויתחיל לצייר את האשמנו מהו האשם וייכנס לתמונה ועוד יתחיל להיענות ממנה

אלא אדם צריך להיזהר לא להשאיר את החמץ את היצר הרע

אפילו כלשהו

אם הוא עסוק וטרוד במצוות כל הזמן אז אין לו מקום להיכנס

לכן

תמורה ודרך ארץ

הם גורמים שאדם יהיה טרוד וחסוק

והם משכיחים אותו מיצר הרע

אבל אם הוא פנוי

אז יצר הרע נכנס

שוכן שוהט ותופח

אמר בי יאשייה אל תקרא ושמרתם את המצות

אלא ושמרתם את המצוות

כדרך שאין מחמיצין את המצה

כך אין מחמיצין את המצווה

אלא אם באה המצווה לידך עשה אותה מיד

מה קורה במצה?

במצה אם אתה משהה אותה

עוברים חי רגעים

אז היא מחמיצה חמץ

צריך להיות מתעסק בה כל הזמן, כל הזמן מתעסק בה, מתעסק, מתעסק,

ואז היא לא מחמיצה, כל זמן שאתה מתעסק היא לא מחמיצה

אותו דבר מצוות

אל תחמיץ אותה, מה זה תחמיץ?

שלא יעבור זמן, תגיד עוד מעט, תכף,

מחר,

מיד,

מיד

הזדמנה לך המצווה,

אל תיתן לה להחמיץ כמו חמץ של המצה

שלא לדבר שלא תפספס אותה, שלא תחמיץ אותה לגמרי

וגם אל תעשה אותה בפנים חמוצות,

כאילו, טוב, בסדר,

אלא לעשות את זה בזריזות.

הזדמנה לך מצווה, זה יהלום.

יהלום, אם רואים על הרצפה,

לא חושבים אם להתכופף, לא להתכופף, מזנקים.

כי אתה לא יודע, אולי מישהו מאחוריך יקדים אותך.

אז לכן מצווה חוטפים.

חוטפים מצוות

ועושים אותם בזריזות.

אין לומר שחכמים הוציאו את הפסוק ממשמעותו ונקטו מצוות במקום מצות.

הרי בפסוק כתוב שמרתם את המצות.

הם לא הוציאו את זה מהמשמעות ואמרו אל תקרה מצות אלא מצוות.

הם לא הוציאו את זה מהמשמעות.

אלא פשר מאמרם

שירדו לעומק התוכן של מצוות מצה.

וגילו לנו

שביסוד המצווה

טמון הלימוד

שצריכים ללמוד מחיפזון של יציאת מצרים.

זה מידת הזריזות. בבהילו יצאנו ממצרים.

בחיפזון.

בזריזות. אם היינו נשארים שם עוד רגע,

נכנסים לשער החמישים, לא יוצאים.

בזריזות.

וכשם שלא באו אל החירות אלא מכוח הזריזות,

כך אי אפשר לבוא לקיום תורה ומצוות

אלא בכוח הזריזות.

ואם כן פשוט

ושמרתם את המצוות,

זה בעצם חיוב בזריזות בכל המצוות כולן.

לכן אמרו חכמים, זריזין מקדימין,

למצוות.

ועל כן לא נצטוו במצווה זו אלא בשעת יציאת מצרים.

משום

ששעה זו הייתה שעת קבלת עול מלכות שמיים,

והיא בניין אב לקבלת עול מלכות שמיים וקיום מצוות במידת הזריזות.

מאחר שהזריזות

היא ההקדמה לאורחות חייו של כל אדם,

על כן הטור בחלק אור החיים פותח ואומר,

יהודה בן תימה אומר,

הביא עז כנמר וקל כנשף

ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים.

רואים מזה שהדגישו חכמים,

מצווה הבאה על ידך אל תחמיצנה.

אפילו לאחר שאתה עוסק במצווה,

אל תשתהה השתהות קלה שיש בה כדי להחמיץ את המצווה.

כמו שעיסה מתחמצת בשהייה כלשהי, גם מצווה.

לא לעשות אותה ברפיון.

איך אמר פרעון ישראל? נרפים אתם, נרפים.

לא לעשות ברפיון,

בזריזות.

גם באפיית מצות דקדקו חכמים,

שאפילו השתהות לפרק זמן כלשהו, גם היא מסוגלת להחמצת העיסה,

שזה התגברות של היצר הרע.

החימוץ

נעשה מאליו.

על ידי זה שלא עושים כלום,

נהיה חימוץ,

תופח.

כטבע עצלות ממש.

כשאדם מתעצל

על מיטתו,

אז זה עובר עוד חמש דקות,

ועוד חמש דקות,

ועוד חמש דקות.

מאז עובר זמן תפילה,

וזמן קריאת שמע,

וככה אומרתו, כבר אני ישן עד עכשיו, אז כבר אני ישן עד אחד עשרה,

וזהו.

כדלת אשר ייסוב על צירו, כן עצל על מיטתו.

איך הדלת?

ימין ושמאל, ימין ושמאל.

ומה עושה העצל במיטתו? מתהפך מצד לצד.

רואה מה שעה, אומרת לו עוד כמה דקות,

מתהפך צד שני, צד שני,

כמו דלת,

שייסוב על צירו.

המסילת ישרים אומרת,

כי העצל, אף על פי שאינו עושה רע

בקום עשה,

הוא לא עושה משהו רע, הוא לא קם ועושה משהו רע,

אלא

הוא מביא את הרעה עליו בשב ואל תעשה. בזה שהוא לא עושה כלום,

באה עליו הרעה.

לא צריך לקום לעשות רעה.

עצם זה שהוא יושב, משתהה, מתעצל,

הוא מביא עליו את הרעה.

כמו שכתוב, זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח.

שאפילו זבוב קטן

מסוגל להביא לבעשת כלים מלא שמן.

כן, עצם השהייה של הזבוב בתוך זה

הוא נמס

ומסריח ומבאיש את הכול.

כך,

כל פרט קטן

בחוסר זריזות

וזהירות

מסוכן לכל המצוות והמידות.

לכן מובא בספרים

שראוי שכל אחד מאיתנו יטרח באפיית המצה.

לא לקנות רק מוכן, זה יופי,

לקנות מהודר, זה יופי,

אלא יטרח בגופו באפיית מצה.

ישתדל לעשות בחבורה

של ירעים גם כן מצה.

אפילו שעיקר המצווה זה לאכול,

לאכול מצה.

אבל כיוון שהחמץ מורה על הזהירות

והמצה מראה

על הזריזות,

אז החמץ, מה הוא מראה?

זהירות.

זהירות ממה? מחמץ, שיחמיץ.

והמצה מראה על זריזות, כדי שלא יחמיץ.

לא להשתהות.

אם כן, דווקא

על ידי שיטרח האדם באפיית מצה,

יבוא ללמוד ממנה את דרכי הזהירות והזריזות.

ומלבד הלימוד לעניין הזריזות,

שזה לומדים ממעשי המצוות בחמץ ומצה,

לימד אותנו בעל החינוך

עוד דבר,

והוא אומר,

ועוד שמעתי באיסור שאור,

לפי שהשאור מגביה את עצמו,

כן?

נכון?

השאור מגביה את עצמו, השמרים

מגביהים את עצמם,

לכן נתרחק, לכן רחקו אותו,

לרמוז,

כי תועבת השם יתברך כל גבה לב.

כל מי שהוא גבה לב בעל גאווה

הוא מתועב ומשוקץ אצל הקדוש ברוך הוא.

והשאור רומז על זה,

ולכן החמץ מרוחק

לרמוז על בעל הגאווה.

נמצא בדבריו של החינוך

שהחמץ מורה על שני היצרים העיקריים שבאדם.

החמץ.

התאווה,

כפי שהיא באה לידי ביטוי בעצלות,

העצל הוא בעל תאווה,

יש לו תאווה, תאוות העצלות,

הבטלה,

השינה.

העצלות

היא תאווה,

אהבת אנוכיות,

זה יש בחמץ.

והגאווה,

על ידי שהשאור מגביה את עצמו.

ואמרנו שהגנות של העצלות

זה אפילו במשהו.

ככה הגאווה.

נחשבת למידה בזויה אפילו במשהו.

כי תועבת השם כל גבה לב.

כל?

כל גבה לב? מה זה כל?

אפילו במשהו.

ואפילו שהגאווה היא בלב, לא בחוץ.

בעקר הקפדה המיוחדת בחמץ,

שאפילו משהו אסור.

משהו מתאווה.

משהו מגאווה.

וצריך זהירות וזריזות.

ובאמת יש דמיון

לחמץ ולגאווה בתכונות.

העיסה תופחת

ומוסיפה, כל הזמן מוסיפה.

אפילו שלא הוסיפו בתוכן שלה שום דבר.

רק מעצם השהייה

שמשאירים את העיסה ככה.

היא לבד תופחת.

ככה אדם.

הוא מגביה, בעל גאווה,

מגביה ומחשיב את עצמו.

בלי שיש לזה שום בסיס בתוכן ובמהות, לא נוסף פה כלום.

הוא אותו טיפש.

רק הגאווה.

כל פעם היא תוספת בלי שום תוכן.

בלי שום יציקה חדשה. בלי שום לימוד נוסף.

לעומת החמץ

שמראה על יותר ממה שיש בו

ובנוי על כזב בחוסר ממשות.

כי הבצק, שתלש אותו, הוא גודל כזה.

אתה מניח אותו חצי שעה, אתה בא, גלש.

זה הכל חרטא.

אין פה ממשות.

זה הכל תפיחה.

המצאי עיסה

כמו שהיא.

המצאי עיסה

כמו שהיא.

בלי מראית עין וזיוף.

לכן היא כזאת דקה.

זה בדיוק כמו שיש חומר.

אין תפיחה.

בדיוק כמו שיש, זה מה שיש.

החמץ?

חלות לשבת.

איזה גובה זה תופס.

כעניין הזה אנחנו אומרים בתפילת ראש השנה.

בכל הרשעה כולה

כי העשן תכלה.

כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ

כשם שעשן כלה.

מאחר ואין בו ממש.

כך ממשלת הזדון אין בה ממש.

והיא רק נראית כלפי חוץ

כבעלת ממשלה ויכולת.

ממשלתו של היצר הרע היא רק דמיון.

אין בו ממש.

לעתיד לבוא יראו אותו כחוט השערה.

כחוט השערה.

אין בו ממש.

זוהי ממשלת היצר.

שאין בה סיפוק.

אדם לא מסתפק,

היצר אומר לו,

יש לך מנה 200. 200. 400. 800. אין לו סיפוק.

פשש.

הוא חולה כל הזמן.

אין סיפוק.

לעולם היצר מטעה את האדם עוד ועוד

וכל זה אין בו ממש, הכל דמיונות והבלים.

לא יישאר לו מזה כלום, הוא עובד וטורח לאחרים,

לא, לא יישאר שום דבר.

במקום לאסוף

לחיי העולם הבא,

הבן אדם אוסף

להשאיר לאחרים.

בעץ הרע מטעה אותו והוא מאבד את עולמו.

והוא מנפח לו כל דבר, והדמיון מצייר לו איך הוא ירמיח ואיך הוא ייהנה ואיך הוא ייסע,

ומה הוא יאכל, ואיך הוא זה, אפילו מהארוחה הוא עושה לו סיפור.

עכשיו הוא יבוא ויראה את השולחן ויהיה שם סלטים ויהיה ככה ויהיה מסודר ובו, דמיון עוד בכל דבר.

כל דבר מצפיח לו.

אחרי שעמדנו

על הידיעה של המכשולים שטמונים ביצר רעש שהוא מתגלם בחמץ,

עלינו לדעת

שבלי חיפוש מתמיד אחר היצר הרע אי אפשר למצוא אותו. אתה אפילו לא תרגיש.

אתה חושב, אני, בא לי, אני רוצה,

אני מעוניין. זה לא אתה.

זה לא אתה, זה הוא. אתה בכלל כלום. אתה אפס.

זה הוא, הוא דוחף אותך.

הוא אומר זה, זה, זה, זה.

כשאתה לומד,

יצר הרע רוצה לבטא.

יפתר אותך מיד,

מקים אותך, רגע, רגע, לפני שאתה מתחיל, קודם כל תשתה, תכין לך תה.

אחר כך קח לך סיגריה קודם כל, שתירגע, שלא יפריע לך, יצא לרעב. הוא מפריע לך, הוא כבר שלח אותך לעשות תה.

הוא כבר אמר לך, תעשן סיגריה, הוא זה.

אחר כך אומר לו, הספר הזה לא טוב, בוא, תביא את הסטנדר הזה, רק רגע, אני אשב פה. לא, לא, בוא נעבור לכאן.

כל רגע הוא מטריח אותך, מבלבל לך את המוח, שולח לך מישהו, מפריע לך, פתאום הפלאפון מצלצל, פתאום זה.

לא נותן מנוחה. בסוף אתה מסתכל כמה נטו למדת,

גורנישט מיט גורנישט.

ישבת נפח של זמן,

אבל מה יש לך בפנים?

כלום.

ויום עובר, ועוד יום, ועוד שבוע, ועוד שנה, וכן הלאה.

ומה יש לך? כלום.

החיפוש אחר יצר הרע צריך להיות בחורים ובסדקים כמו שבודקים חמץ.

אמר רבי אבא, יצר הרע הזה דומה לליסטים שפוף

שהיה יושב פרשת דרכים.

ליסטים שודד,

יושב

בפרשת דרכים, בצומת,

ממתין לאנשים שיעברו שם לשדוד אותם.

כל מי שעובר אומנו, בואנה,

תביא את מה שיש עליך.

והיו נותנים לו מפחד.

עבר שם פיקח,

ראה שאין בו תוחלת,

והוא לא יוכל לגזול לו כלום.

התחיל מחטט אותו,

נתן לו מכות,

פירק אותו.

כך

כמה דורות

איבד יצר הרע.

יצר הרע הצליח לאבד

את דור אנוש,

דור שלם.

הצליח לאבד את דור הפלגה.

הצליח לאבד את דור המבול.

כיוון שעמד אברהם אבינו,

וראה שאין בו ממש ואין בו תוחלת,

התחיל מחטטו.

יצר הרע פירק אותו אברהם אבינו.

מי אתה?

מה אתה מפחיד?

על מי אתה מאיים?

מה יש לך למכור?

מה אתה מנפח דברים?

אברהם היה פיקח,

הוא ראה את הדברים נכוחה,

בלי דמיונות, בלי הבלים,

בלי שום דבר.

ראה את הדברים כהווייתם,

וראה שביצר רע אין ממש,

לא רק שניצח אותו,

אלא העביר את העולם אליו.

אז כל העולם היה הפוך,

היה שבוי אצל יצר הרע.

ואברהם הצליח להוציא מהי יצר הרע, מה סטרא אחרא,

הצליח לברור ניצוצות של קדושה

ולהוציא אותן מבלעי הקליפה.

אברהם אבינו היה הראשון ללמוד שבעצם ליצר הרע אין רגליים,

לכן הוא ישב שפוף.

למה הוא לא קם?

השודד היה אומר, תביא לי.

לא היה לו רגליים בכלל.

וכולם פחדו רק מהאיומים שלו.

ונזרו לו את כל מה שיש להם.

עד שבא אברהם אבחן בואנה.

זה היה לו רגליים בכלל.

על מי או מה יהיה?

נתן לו מכות.

יושב וקורא לעוברי אורח

וגוזל אותם.

אבל מי שיצטרך לקום ולגזול אנשים בדרך לא יוכל,

כי חסר רגליים הוא

לכך משול כאן אברהם אבינו לפיקח אחד.

משום שצריכים פיקחות מיוחדת

וחיפוש יסודי,

ואז מגלים את החולשות של היצר ונוצחים אותו.

רבנו בחייה,

הספרדי שחי לפני כאלף שנה,

בספר חובת הלבבות,

מביא שמה בשער ייחוד המעשה

את כל התכסיסים של יצר הרע

ואיך מנצחים אותו.

אז מי שרוצה לדעת איך לנצח את יצר הרע,

יכול ללמוד שם.

על דרכי חיפוש היצר ניתן ללמוד

מבדיקת חמץ.

הגמרא אומרת, בודקין את החמץ לאור הנר.

מנע הנמלה, מאיפה לומדים את זה?

אמר רב חיסדא, למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר.

עד שאנחנו לומדים ונרות מנר שכתוב נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי ועתן.

למה מעריכה הגמרא כל כך בלימודים מאיפה לומדים?

מציאה למציאה ומחיפוש לחיפוש מנרות לנרות ומנר וכו' וכו'. למה כל זה?

למה לא אמרה פשוט שנר יפה לבדיקה?

אבל, ודאי שכל שלב

בלימודים של הגמרא בא ללמד אותנו צורה אחרת של יצר הרע

שהוא נמשל לחמץ.

ומה היא הדרך לבדוק אחריו ולבחר אותו מהאדם?

הלימוד הראשון זה מציאה ממציאה.

ויחפש בגדול, בגדול החל ובקטעון קילה.

צריך לדעת לחפש מגדול ועד קטן.

יצר הרע, צריך לחפש אותו בדברים גדולים.

ולחלות בפרטים הקטנים ביותר שבחיים,

גם שם יכול יצר הרע לחווה.

יצר הרע יכול לחווה גם בתוך מעשים טובים,

שכל פנייה שהיא לא טובה או איזה חלק רע,

יכול שמה להסתתר יצר הרע.

לכן, גם מעשים טובים צריכים למשמש אותם

כדי לבחר את היצר הרע.

לימוד שני זה לחפש

לומדים מנרות.

בעת הייתי לחפש את ירושלים בנרות

ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם.

בא ללמד אותנו לבדוק אחר יצר הרע הזה שמשכנע את האדם להסתפק

במצוות אנשים מלומדה.

לא לדקדק במצוות יותר מדי.

מעיקר הדין מותר. ספק ספקה.

אפשר לעשות חפיף דליל. העיקר שאתה עושה זה בסדר. מה אתה כבר מדקדק?

יותר מדי הגזמת.

הגזמת. די.

די.

באנשים האלה הם קופאים על השמרים.

אדישים לא מבקשים לא מטוב ולא מרע.

כדי למצוא את האדישות הרעה הזאת שטמונה בלב האדם

יש צורך בחיפוש יסודי ומעמיק

בנרות.

עם נרות חודרים לכל מקום.

ונרות לומדים מנר

שכתוב נר השם נשמת אדם.

נר השם נשמת אדם חופש כל חדרי ועדתם.

כדי לחפש את המסתורים

של יצר הרע במעמקים של הלב

השם נתן לנו מתנה קוראים לה נשמה.

כבר העיר רבנו ירוחם הלוי

שמתוך כך שהנשמה של האדם

היא רק בבחינת נר בגוף האדם

למדנו מזה שהחושך בקרבו גדול מאוד

וביחס לחושך

כל הנשמה זה נר.

אתם מבינים כמה חושך יש?

שהנשמה כולה היא נר.

הלו,

אתה חי לבד? מה קורה?

שני מרצים או אחד?

עד שגם האור של הנשמה שניתנה מהשם

אינה מאירה אל הכנר.

אמנם האפשרות לחפש

בכל המעמקים של חדרי בטן

יכולים לעשות רק על ידי נר השם.

נר השם.

הנר הזה נמצא ברשותו של כל אדם.

נר השם.

שהרי כל אחד ואחד הוא נר השם, נשמת אדם.

יש לך נשמה?

הנשמה היא נר.

תתחיל לחפש.

חופש.

כל חדרי בטן.

לבדוק היטב היטב

אל הבעיה שהנר הזה מוסתר

תחת החומריות של הגוף שמאפילה על הנר.

על כן יש צורך קודם כל לצחצח את הנשמה.

לרומם אותה מעל אפרוריות החומריות.

ואז מאיר לו לאדם נר השם.

אבל אם הנר ככה הוא כבר דועך

מרוב החומר ששקע בו.

אז חיפוש החמץ

והביעור שלו צריך לעשות שרפה.

לשרוף אותו באש.

את יצר הרעש לא יישאר כלום.

כלום.

משהו שלא יישאר.

מלמד אותנו על ביעור של רוח הטומאה והיצר הרע.

וכך קונה אדם את חירותו

רק על ידי ביעור של יצר רע מקרבו.

וכבר אמרו חכמים אל תקרא חרות

אלא חירות.

אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.

ומאחר והיסוד ללימוד התורה הוא ללמוד יראה.

יראת שמיים?

אם כן, אין בן חורין,

אלא מי שיצא לחירות מהשעבוט של יצר הרע,

עד שהוא חורט בעמל את יגיעת התלמוד על גבי הלב,

ואז חרוט על הלוחות, כותבם על לוח ליבך.

היצר רע מראה לך שבחוץ תרוויח הרבה כסף, יהיה לך ככה וככה וככה.

אל תחלום חלומות, כל מה שמגיע לך זה מצה.

זה מה שמגיע לך.

איזהו אשר,

שמח בחלקו. כמה זה? מצה.

אתה רוצה לשים שם שמרים ולחיות בדמיונות שזה ידפח,

שתהיה עשיר,

אז אתה כל החיים שלך תעבוד ותחלום חלומות.

בסוף אתה תאכל מצה.

ויצא לך מזה רק מצה ומריבה.

בשביל מה לך?

תדע את המציאות.

יש פה רק קמח ככה.

זה מה יש.

ומצה אחת,

זה שתי פרוסות.

אז עוד דקה, שתי פרוסות.

הרבה קלוריות יש במצה.

נראה לך זה קצת,

אבל זה דחוס.

זה משביע.

אבל בן אדם חי בדמיונות ובעבירות נפח.

נפח, נפח, נפח, נפח.

אבל אין בזה ממש.

זה בדיוק כמו המצה.

בדיוק.

רק לגובה.

לא כל מי שהוא גבוה הוא חכם.

הפוך, אמרו.

טאוויל ואהביל.

אם הוא יותר גבוה הוא יותר רהבל.

מלא הבל.

טאוויל ואהביל.

זאת אומרת,

פסח

זה זמן חירותנו.

חירות ממי? מהכבלים של יצר הרע.

על ידי החיפוש והבדיקה.

וזה שאנחנו נשמרים מחמץ כלשהו,

חייב אדם לראות את עצמו בכל שנה כאילו הוא יצא ממצרים.

כי בכל שנה ושנה מתחדש החיוב

להילחם בשעבוד היצר שמשעבד אותנו

ולצאת לחירות.

זו יציאת מצרים שבכל דור ודור לצאת

מהמצר מהמצרים של יצר הרע.

כל השנה הוא מחפש אותנו.

בפסח אנחנו מחפשים אותו.

אבל לא לשכוח שאנחנו לא מחפשים גרגירים של חמץ.

אנחנו מחפשים אותו.

בדיוק אותו דבר.

יצר רע זה השעור שבעיסה.

צריך להבין למה עושים הכנות לפסח.

בשביל לבער את החמץ זה היצר הרע.

הימים המסוגלים ליציאה לחירות משעבוד היצר הם ימי הפסח.

חלילה

להיתפס בימים האלה לחיצוניות של מעשים,

אלא אדרבה להקפיד

בנוהגים העם והנשים בחמץ ובמצע להקפיד

שלא יימצא כלשהו.

יש בחג הפסח כדי לעורר את האדם להביא לידי ביעור יצר הרע מקרבו.

מאז הוא יוצא משעבוד של יצרו הרע לחירות.

ואם כן כל פעולה חיצונית שנזהרים מחמץ

וכל פעולה שעושים בזריזות במצע יש בה להשפיע על הפנימיות של האדם.

אם הבנתם מה שאמרתי פה ותיקחו את זה לכם,

אז יכול להיות שהשנה אתם יכולים להשתחרר מיצר הרע לתמיד.

אבל צריך לא לזכור את זה עד שנגמור את ההרצאה ואחר כך

נגיד שהיה איזה רעיון משהו חמץ זה ככה וזה ככה וזה גם הולכים הביתה. לא.

לחפש אותו.

הוא מחפש אותך.

הוא צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. הוא מכוון עליך רובה צלפים

עם איקס עליך.

הוא רק צריך לעשות טוס, ללחוץ,

ואתה איננו.

הוא כל הזמן עולה לקדוש ברוך הוא.

הוא יצר רע.

הוא השטן, הוא מלאך המוות.

הוא יצר רע, בא מייעץ לך לעשות רע.

הוא אומר לך איזה כיף,

ומה יהיה, ומדמיין לך את הכול.

איך שאתה מתחיל לעשות את העבירה הוא עולה למעלה ומסטין נגדך אצל כזה. תראה, תראה, תראה איך הוא מורד בך. תראה, תראה, תראה מה הוא עושה.

תן לי, תן לי להרוג אותו. תן לי!

והוא מבקש להרוג.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו.

השם לא יעזבנו בידו.

מה מחזיק אותנו חיים?

שהשם לא מניח אותנו ביד שלו. אם לא, טוס.

בן אדם הלך.

אז זה לא צחוק, זה לא יצר רע כזה,

זה סיפור כזה על מישהו כזה שאנחנו לא מכירים כל כך.

זה האויב הכי אכזרי שיש בעולם.

זה היצר שהשכיב את כולם בקבר.

כל אלה שוכבים בית קברות, זה טיפול שלו.

גם הרוצחים הכי גדולים שרצחו את כולם,

גם הם שוכבים בפנים בגלל שהוא הכניס אותם.

הוא אלוף העולם ברציחות.

זה לא מתעסקים עם מלאך פשוט, זה מלאך המוות.

זה התפקיד שלו, להרוג אנשים.

להחטיא אותם ולהרוג אותם.

הוא מסדר את ההלוויה.

ואיפה הוא יושב, אתם חושבים?

במגדל ממול?

על פתחי הלב.

על מפתחי הלב.

הוא רוצה להיכנס ללב.

לכבוש את המלכה בבית.

אם לא תפתח לו,

הוא לא ייכנס.

אבל אם אתה פותח לו, הוא בפנים כמו סוכן ביטוח.

והוא מוכר לך את הפוליסה.

הוא אומר לך, זה פוליסת חיים.

והוא מתכוון שתמות.

כי הפוליסת חיים זה לאלה שיישארו אחריך.

אז לכן אדם צריך להיות חכם, לא לפתוח לו את הדלת.

אל תפתח לו את הדלת.

אם תפתח לו את הדלת,

שם ירחם.

יצר הרע הוא אכזר.

הוא נמסך לנו בתוך הדם.

הוא מצוי בכל רמח איברים ושסה גידים שלנו.

ואנחנו צריכים

לבער את החמץ.

נבער את היצר הרע.

לשרוף את היצר הרע לפני שהוא ישרוף אותנו בגיהנום.

כי הוא מתכנן לנו שרפה בגיהנום.

מה עדיף, שנשרוף את האויב או שהוא ישרוף אותנו?

עדיף שנשרוף אותו.

אבל בשביל לשרוף אותו צריך לחפש אותו, למצוא אותו קודם.

אז צריך נר.

ונר ה' נשמת אדם.

חופש כל חדרי בטן.

למצוא איפה הוא יתלבש לנו.

איפה הגאווה שלנו.

איפה התאווה שלנו.

איפה העצלות שלנו.

איפה הזריזות.

האם אנחנו זריזים במצוות או בעבירות?

זריזים לענייני עולם הבא או זריזים לענייני עולם הזה?

האם אנחנו זהירים בכלל או לא זהירים?

האם אנחנו נשמרים מהעבירות או לא?

האם אנחנו עצלים במצוות או לא?

יש שני סוגי גיהנום.

של אש

ושל קרח.

שלג.

למה צריך שניים?

אלה שהיה להם קרירות במצוות. קרירות. הם עשו מצוות. כל המצוות.

אבל בקרירות.

לאט לאט. הכל ככה איזי.

הכל לאט לאט.

אה, היית קריר, אה?

מסתדרים לך גיהנום קר.

מין במינו. מין במינו.

גיהנום. ואם היית חם לעבירות,

להוט לעבירות,

יש לך גיהנום של אש.

חם.

אתה בוחר בעצם מה יהיה איתך.

מה שעשית,

זה מה שיהיה לך.

אבל אם אדם להוט אחרי המצוות, רץ בזריזות,

ונזהר מהעצלות,

לא יכול עליו יצר הרע.

יפה תורה עם דרך ארץ, שהגיעת שניהן משכחת עוון.

אם אתה טרוד בעבודת השם, במלאכת שמיים,

אתה כל הזמן...

זמן טרוד במצוות,

אין זמן, נהיה צריך להיכנס, את צריכה לבלבל את המוח.

סליחה אני עסוק עכשיו, סליחה אני עסוק עכשיו, לא להפריע לי, עכשיו אני לא יכול,

סליחה,

זהו, לא לתת לו להכניס

לא דיבור

ולא מחשבה ולא כלום.

ישר לבער אותו.

אם אתם רואים חתול

נכנס אליכם למטבח,

למטבח.

יש בשר על השיש.

כמו זה, מיואוווווווווווווווווווווווווווווווווווו אתם תרחמו עליו או שאתם מעיפים אותו מהבית לפני שהוא יתנפל על הבשר, יחטוף לכם אותו בברעה.

יצא רעבה, פיהו

יש לו איזה עצות, רעיונות יפים, ככה נתן לזה רעבה, פיהו

עובד עליך ואתה מרחם עליו, מלטף אותו

ייקח לך את הבשר ויברח

כן, הוא ער לך ואתה ישן לו

הוא ער לך

ואתה ישן לו

היה כלב אחד

שהיה אופה

שעומד בלילה

מה עשה?

חיכה עד שהאופה מנמנם

מנמנם

והכלב המתין

איכשהו זה

טראח, קפץ שמה, חטף לו ביגליל

ההוא התחיל לרדוף אחרי הכלב

הכלב הרחיק אותו, הרחיק אותו, חזר בחזרה, לקח לו כמה נחמניות

יצר הרע יש תכסיסים

אתה ישן לו

אבל הוא ער לך

הוא גורם לך שאתה כאילו תרדוף אחריו מפה והוא יתפוס אותך משם ויעשה לך ככה ויעשה לך ככה

הוא נותן לך מצוות כאלה שתפסיד יותר

הוא נותן לך מצוות שתפסיד יותר

אתה בדרך לבית המדרש?

הוא מוכן, נשים לך אפילו יהלום,

יהלום באמצע הדרך, רק אל תלך

אתה תמצא יהלום, אתה כבר לא תלך לבית המדרש

ישר אתה תלך לשולחני לפרוט את זה, לבדוק כמה זה שווה, כמה זה פה, פה, שם נפקיד את זה בבנק לפני שיגנבו, לפני שהכול

תודיע לאישה, תעשה חגיגה, תזמין כבר איזה שיחים וזה,

כבר לעשות איזה מסיבה, על זה שמצאת איזה משהו

וכו' וכו', העיקר לא תלך, למה הוא יודע שמה יש לך ערימות,

ערימות של מצוות בלי סוף, כל מילה זה תריאק,

תריאק, תריאק מצוות,

פה יהלום כמה זה שווה, אלף דולר, אלפיים דולר?

ככה,

העיקר, אל תלמד.

למה?

התורה מפוצצת אותו, הלוא כה דברי כאש,

התורה גומרת עליו על יצירה.

למה? כי אתה עושה פתאום,

בתוך שעה אתה עושה מיליוני מצוות.

אז כמה הוא מצליח לפתות אותך? עבירה, ועוד עבירה, ועוד עבירה, ועוד עבירה, עשר עבירות.

אבל מה עשית?

מיליוני מצוות.

אז ממה הוא רוצה להרחיק אותך הכי הרבה?

מהתורה הקדושה.

הוא מוכן לתת לך גם מצוות אחרות.

בוא, בוא נחליף, קח מצווה אחרת.

קח, הנה הצלה, מצווה כזאת, מצווה כזאת.

תתעסק.

תעזור לזקנה, תעזור לזקן, רק אל תלמד.

הוא אלוף העולם.

צריך לבער אותו.

לבער אותו ולשרוף.

לפני שהוא יעשה לנו את זה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

בבקשה, תן לו.

כבוד הרב,

אם הוא כזה דבר רע,

לעם ישראל,

בכלל לעולם.

למה הקדוש ברוך הוא נותן לו להתקיים?

למה הוא לא מחסל אותו?

היום למדנו אחרי הצהריים, אם תראה בשידור חוזר,

למדנו היום

שהקדוש ברוך הוא, כשסיים את הבריאה, אמר

והנה טוב מאוד.

טוב מאוד

זה ייסורים.

טוב מאוד

זה יצר הרע,

טוב מאוד

זה מלאך המוות.

הקדוש ברוך הוא לא ראה את כל הבריאה מושלמת

עד שהוא ברא ייסורים,

יצר הרע

ומלאך המוות.

ועל זה הוא חתם, טוב מאוד.

אה שאלה.

ואתה שואל, למה הוא ברא כזה רע?

היצר הרע הוא האתגר שלך להתמודד מולו,

לנצח ולקבל את המדליה.

אחרת אין לך בחירה.

אם לא היצר הרע בה, הכל יהיה רק טוב, מה אתה עשית?

מה הוכחת לשם שאתה מוכן לעשות בשבילו?

כלום. מה שנגעת זה טוב.

מה מגיע לך?

כלום.

כשיש לך מבחן,

שואלים אותך שאלות.

מה הם רוצים?

שתוציא מאה, נכון?

אז למה הם לא אומרים לך את התשובות?

שיגידו את התשובות, תקבל מאה.

המורה מאחל לך בהצלחה.

מה בהצלחה? מה אתה רוצה שאני אקבל? מאה.

אז תגלה לי.

לא, מה פתאום אני אגלה לך?

אתה צריך להתמודד.

מה הפירוש? אתה צריך ללמוד, להתכונן, להיבחן,

אני אטעה אותך קצת בשאלות וזה, ונראה אם אתה יודע.

על מה אני אתן לך ציון?

על מה שאתה נבחנת?

על מה שאתה עשית.

הבנת?

אז לכן יצר רע הוא טוב, אם יודעים, להשתמש בו.

כמו קפיץ.

אתה עכשיו, נגיד, יש לך שריר חלש.

אתה רוצה לחזק אותו.

מה עושים?

לוקחים קפיץ

והם מותחים אותו.

מה עושה הקפיץ?

מתנגד לך.

נכון? הקפיץ לא הולך איתך.

הוא עומד, חזק.

אתה מושך אותו.

הוא לא רוצה ללכת, לכן קשה לך.

אבל ככל שהוא מתנגד ואתה מתאמץ,

בסוף השריר שלך יגדל.

הוא לא יהיה רפוי.

ככה אתה.

אתה תהיה צדיק יותר. ככל שאתה מתגבר עליו, אתה תהיה יותר צדיק. מעלה יותר גדולה, יותר גדולה, גיבור.

איזהו גיבור?

הכובש את יצרו.

אם אתה מצליח להוריד אותו,

אתה יודע, בהורדת ידיים, כן?

אם אתה מצליח להוריד אותו, אתה כובש אותו, פשוט אתה גיבור.

אז הוא טוב.

אז רק הוא ברוך. תהיה בריא.

שאלה נוספת.

בקרב הארץ. שלום, כבוד הרב. ערב טוב. ערב טוב.

זו פעם ראשונה פה, פשוט, כל הדברים האלה.

ואני קצת מתרגש.

רציתי לשאול לגבי משהו אחר, לא לגבי מה שאמרת.

רציתי לשאול לגבי הפוליטיקה, מה שהיה בבחירות וכל זה, מה אתה מתכנן,

אחרי כל מה שהיה.

אני אחרי הבחירות ישר בניתי בית מקדש מעט, ברוך השם,

יפה מאוד, אחד מהיפים יותר בעולם.

זכיתי.

ואני מתכוון,

אם השם יזקני וחבר'ה ירצו,

לבנות עוד כאלה ברחבי הארץ והעולם.

וכמה שיותר מוסדות לתורה ולעבודת השם.

אז זה בינתיים מה שאני עושה,

וטוב לי עם זה.

מה עם אמנון?

אמנון נגד אמנון.

אה... כבר התוצאות נכתבו, לא?

את הרצאות פעם, עוד סיבוב.

הלוואי.

הוא כתב לי אס.אם.אס שהוא רוצה שאני אדבר איתו לפני כמה שבועות, עוד לא חזרתי אליו.

אבל אולי בגלל שאמרת אני אדבר איתו.

כן, שאלה נוספת.

ואיתו לנו ואיתו לנו בקרב השם. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני מברך את כבוד הומני ומחיי שהקדוש ברוך הוא יוכל איתו לו כוח ובריאות.

אמן. ויפיץ את בעיונותיו החוצה עוד ועוד.

אמן.

אנחנו קראנו לפני שבועיים שלוש בנביא איך שאליהו הנביא

שהוא

אסף בעד לקרבל את נביאי הבעל.

כל זה.

אז שמה הוא אומר אליהו עניני השם עניני

אחר כך ירד האש מהשמים ולקחה את כל מה שלקחה

היה קידוש השם גדול. ואליהו אומר אתה סיבות את ליבם האחורנית

הרי כתוב הכל בידי שמים חוץ מירד שמים.

איך הוא בא בטורניה חלילה כלפי בורא עולם ואומר אתה סיברת את ליבם האחורנית?

הרי זה לא ביד הקדוש ברוך הוא יד שמים יד בן אדם זה השאלה שלי.

גדולי ישראל לימדו זכות תמיד על עם ישראל

שאם השם היה רוצה כביכול היה יכול לעזור להם באופן כזה,

ולא כמו שאמר לנביא במקום אחר, אשמן את לב העם הזה בעיניו השע וכולי.

אז זה טענות לזכות עם ישראל.

וככה תמיד דיברו כל גדולי ישראל.

אליהו

ואלישע

והנביאים,

הרבי מברדיצ'וב ואחרים.

כולם מנסים לסנגר על עם ישראל. וגדעון נאמר לו, לך בכוחך הזה בהושעת את ישראל.

אבל משפט כזה שאומר,

אתה סיבות אל ליבם האחורנית? זה לא שאמרנו חוץ מאליהו. נכון.

ולשמוע להגיד למה הרעותה

זה כן בסדר?

ממשה רבנו שאומר לקדוש ברוך הוא,

גם לא.

ומאז באתי אל פרעה רעות על העם הזה, זה גם לא. אבל הוא נענש על זה גם.

הוא לא נענש על זה.

הוא לא נענש.

זה היה אחד מהחטאים שבינו לבין הקדוש ברוך הוא, אבל הוא לא נענש על זה.

הנענש זה כאילו הקדוש ברוך הוא רמז לו פה כבר שהוא לא יראה בניצחון שלושים ואחת.

אבל זה לא היה עונש.

העונש זה היה, דיברתי בנסלח, אבל הוא כבר פה גילה לו את זה.

אבל הנקודה היא שכשמדברים עם הקדוש ברוך הוא כלפי זה מה אפשר לעשות למען עם ישראל

אז שמענו גם דברים יותר חמורים

הורגני נהרוג

השם אומר לו אני אעשה אותך לגוי גדול והוא אומר לי לא

ואם אין מחני נה מספרך אתה שומע מה זה להגיד לו לא לא אני לא מוכן להצעה

תהרוג אותי אני לא אהיה מנהיג לא אהיה גויין לא שום דבר

וכולי וכולי וכולי כל זה לימוד סניגוריה על עם ישראל

תודה רבה תהיה בריא

ערב טוב כבוד הרב ערב טוב קודם כל רציתי לשאול מה טיפה שהרב אמר

שהרצאות הן לא לבחורים חרדים אלא רק לבעלי תשובה אז קודם כל רציתי לשאול אם זה נכון ועוד רציתי לשאול האם בכל זאת אם בחור חרדי רואה שהוא כן מתחזק מהרצאות

האם בכל זאת יש לו יותר כן לשמוע את ההרצאות קודם כל

לא אמרתי דבר כזה

אומרים את זה בשביל שלא ישמעו אותי

זה אחד

דבר שני בהרצאות שאני נותן בשנים האחרונות

זה יכול להיות שיחות מוסר

לבחורי ישיבה ולאברכים

אני בכלל לא מדבר על חזרה בתשובה כבר שנים

אנשים חוזרים בתשובה משיחות מוסר

בלי לשכנע אותם בכלל אמת ושקר וכל הדברים האלה

אז ככה שאין שום בעיה

או בפרט אם בן אדם מתחזק

מה הבעיה?

עוד שאלה

אני שמתי לב שבזמן האחרון ההרצאות של הרב יש פחות אנשים רציתי לשאול האם זה משום ירידת הדורות שאנשים פחות מעוניינים לחזור בתשובה ויותר

לא מתגברים על נצרים או בגלל הפוליטיקות שאנשים מסיתים שלא לשמוע את הרב?

החלק השני שאמרת הוא נכון ומעבר להסתה ההפחדה

מי שרואים אותו שביקר במקום כזה אז יכולים

להתנכל לו ולהוציא את הילדים שלו מהמוסדות ולאיים עליו שיפטרו אותו מהעבודה או את אשתו

וכן הלאה

ויש גם אס.אם.אסים שיוצאים שההרצאה בוטלה

יש קריעת מודעות

הנה מי שארגן את ההרצאה נמצא מאחוריך, תשאל אותו כמה קראו לו מודעות וכמה פעמים הוא כבר הדביק

מאז שהוא עשה את זה

אבל הטעם הראשון הוא לא בגלל ירידת הדורות שאנשים פה איזה ירידה ואיזה דורות אין שום דורות ואין שום ירידה

פעמיים אלפים.

אז אני מסביר לך

מה הסיבה

אבל לנו זה לא משנה אתה צריך להבין

גם אם יהיה בן אדם אחד

אני עכשיו מדבר עכשיו באינטרנט

רואים אותנו אלפים בתי אב

בשידור ישיר בארץ ובעולם

עוד דבר אתה צריך לדעת

שחלק מהסיבות שאנשים לא מגיעים היום להרצאות ולא היום זה עוד גם לפני

הבחירות היה שזה הלך והצטמצם

בגלל שהיום יש את האופציה לשבת ולהסתכל מהבית מה שלא היה לפני

אז יש אנשים עצלנים

הם מעדיפים לשבת בבית

ולראות את זה אתה מבין עם כוס קפה

ועוד דבר יש אנשים לא אני אני אתה ברור שלא זה כמו כולם אף אחד לא

לא אבל יש אנשים ששואלים למה הרב לא עושה שלום

אולי לא יודע אולי אם הרב יביר

מסכים לעשות שלום? עם מי אני אעשה שלום?

שואלים למה הרב לא עושה שלום עם אותן מפלגות שמסיכו... לא הבנתי למה אני צריך לעשות שלום מישהו תנפל עליי אני צריך לעשות שלום לא הבנתי

מישהו זורק עליך אבן ואתה אומר לו בוא הנה מה עם שלום מה איתך

מה עם שלום והוא ממשיך לזרוק אבנים

ואתה אומר לו שלום שלום מה נשמע

והוא ממשיך לזרוק אבנים

אתה שמעת מישהו בצד השני שאתה רוצה שלום?

תודה רבה. תהיה בריא.

בקרבנו נקרא שמחה,

אל חנון ברחום שנחמה.

ערב טוב הרב, ערב טוב. ערב טוב. הרב נגב בקשר ליצר הרע.

אבל זה קצת לא מובן. יצר הרע הוא מלאך ואי אפשר לתאר את הכוחות שלו ואת הניסיונות שלו ואת החוכמה שלו.

אי אפשר לתאר, אי אפשר לתאר.

הוא לא עייף, הוא לא מתעייף, הוא לא צריך לישון, הוא לא צריך להתקלח,

הוא לא צריך לאכול, אין לו משפחה, אין לו ילדים.

הוא פנוי, יש לו זמן,

לא, הוא לא צריך לעשות מצוות גם כן.

הוא לא עסוק במצוות.

הוא פנוי.

הוא מלאך, יש לו כוחות,

יש לו חוכמה ויש לו... בוא אני אלמד לך תכסיס אחד נגדו, שתנצח אותו תמיד.

רגע, אני רוצה להמשיך רגע. לא, אנחנו מכירים את זה.

אתה צריך רק דבר אחד.

להיות עבד של הקדוש ברוך הוא,

שזה אומר שאתה ברשות אחר,

אין לך זכות

ואין לך רצון עצמי,

יש בעלים עליך, ואני מצטער, אני לא יכול לצאת מהעבודה.

אם יבוא מישהו

למשוך אותך באמצע העבודה ויפתה אותך,

יגיד לך, בוא, ואני אתן לך, ואני אקנה לך, ואני אעשה לך, ואני לא יודע לזה מה זה.

אומר לו, אדוני, אני עובד.

כמו אבא חלקיה,

שבאו אליו חכמים להתברך

ולא ענה להם. אמרו לו, שלום עליכם, שלום עליכם. לא ענה להם.

למה לא ענה להם?

אמר להם, אני שכיר יום.

להגיד שלום זה גזל.

אני גוזל את הבעלים שלי. איך אני יכול להפסיק באמצע להגיד שלום?

משלמים לי בשביל לעבוד, לא בשביל להגיד שלום לדבר עם אחרים.

אני עכשיו שכיר יום.

אני עבד.

עבד לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא לא בעלים על עצמו.

כשיצר רע בא לאברהם אבינו ושכנע אותו לא לשחוט את הבן שלו,

הוא אמר לו טענות הגיוניות.

הוא אמר לו אתה טועה, הקדוש ברוך הוא הניסיון זה לא בשביל שתשחט אותו, זה בשביל לראות שלא תשחט אותו.

הוא בא לו בהפוכה,

בחוכמה ובעורמה.

מה אמר לו?

אמר לו מילה אחת כל פעם.

ואף על פי כן.

אומר לו אבל תשמע ככה בגללו ואף על פי כן.

ואף על פי כן.

כל מה שהוא אומר לו ואף על פי כן.

זאת אומרת תביא את הטענה הכי טובה.

ואף על פי כן אני ממשיך.

הלך ליצחק,

אמר לו, ואף על פי כן.

ואף על פי כן, וככה הם הגיעו.

והוא מטריד אותם שלושה ימים.

ואתה יודע מה זה ללכת לשחוט בין?

הרי יש לך מספיק זמן לחשוב, הרי הקדוש ברוך הוא לא אמר לו, עכשיו תשחט.

בשביל שיגידו זה היה בפזיזות.

שלושה ימים, בשביל שיצר הרע יוכל את כל התחבולות להגיד מה עשה לו, ואף על פי כן.

סליחה, אדוני, אני באמצע עבודה, אל תפריע לי, טוב? סליחה, סליחה, זהו.

אם אתה מרוויח מאה אלף דולר כל דקה,

אתה תיתן למישהו להפריע לך?

לא.

אם אתה יודע שכל רגע שאתה שומע...

בקול השם

אתה מרוויח עולם הבא, עולם הבא, עולם הבא.

מה תיתן לייצר? מה יכול לפתות אותך? מה?

שייקנה לך דירה? שייתן לך מכונית? שמה?

מה ייתן לך?

זה נכון מה שהרב אומר? מאה אחוז. זה המטרה.

לא, זה לא המטרה.

זה העצה.

כן.

לא שומע אותו.

לא, אני מתכוון. זה המטרה של מיש ברוך הוא, מלך העולם, והוא הקובע, ואנחנו צריכים... זה ברור, אבל אני לא שומע.

כן, אבל יצר רע, זה קל להגיד את זה. מה זה קל? הכוונה היא שיצר רע יש לו תחבולות. אברהם אבינו היה... תלמד, תלמד ממנו, זה הכול.

רק את התקליט שלו, רק את התקליט. לא, לא, תלמד רק את התקליט.

ועוד דבר, אדם לפעמים משתדל, ובאמת מצליח ומנצח אותו. כן. הרבה פעמים. כן. ארוך השם, שאתה בא עכשיו בפריט עצמיה.

אבל לפעמים כשבן אדם נופל, למה שייפול? יש מערבולת של... למה שייפול?

אין דבר כזה. למה? למה? יצרתי, יעשה טוב ללכת. כן, אבל למה שייפול? תגיד לי, למה שייפול?

כשאדם מסכים... זה הכוח של היצר.

כשאדם מסכים, תקשיב, הוא תומס את האדם בשעת... כשאדם מסכים

שהוא יכול ליפול, הוא ייפול.

כשאדם מסכים שאפשר ליפול, הוא ייפול.

למה אלה שעוברים

על חבל

400 מטר מעל הגרנד קניון

בגובה של מאות מטרים, ולוקחים איזה מוט כזה,

למה הם לא לוקחים בחשבון שאפשר ליפול?

אם הם ייקחו שאפשר ליפול, הם ימותו.

הם לא לוקחים בחשבון!

מי אמר שלא?

הם עוברים שנים על גבי שנים,

בין מגדלים, בין גורדי שחקים, בין הכול,

עם רוח והכול,

ומוכיחים לעולם שמסוגלים בלי לקשור...

אבל זה עם הסיכום.

אבל מה הפירוש?

אם היה לו מחשבה

שהוא עלול ליפול הוא היה נופל.

הוא לא חושב שהוא ייפול. אם הוא יחשוב רגע,

יואו, מה קורה למטה? מה יקרה אם אני אפול? יואו, רק הרף עין!

הוא ייפול.

הוא כל הזמן חושב אני עובר אני עובר אני עובר עוד צעד אני עובר עוד צעד עוד צעד

הוא לא חושב שאסור לו להכניס מחשבה אני יכול ליפול

הוא לא יכול ליפול.

אם הוא יחשוב שהוא יכול ליפול, הוא ייפול.

בלי ליפול, אין ליפול, אין ליפול.

זהו.

כשאתה לא תחשוב שאפשר ליפול, אני בן אדם, אני בשר ודם, הוא מלאך,

הוא אש, הוא זה, הוא פה שם,

אתה משאיר לו את האפשרות להפיל אותך.

ובמבה,

זה בדיוק מה שאתה אומר,

הוא פחדן, פוטין גילה את זה,

אז הוא דורך עליו.

הבנת?

למה?

כי אובמבה אומר, אנחנו לא ניכנס למלחמה,

אנחנו לא רוצים זה,

אין לנו עניין להסתבך, אין לנו עניין למות, אין לנו עניין זה, אין לנו עניין זה.

פוטין מה שאומר? שהוא שפן,

אז הוא עושה מה שהוא רוצה.

יצא רק כששומע שהוא מלאך ואתה מגדיל אותו, ואתה אומר לו שהוא כזה,

והוא כזה,

וכזה וכזה, ואתה מסכן וזה, ואתה עלול ליפול, אתה לא רוצה ליפול, אתה עלול.

אתה אומר לו כאילו, בוא, טפל בי.

כן, אבל יש גדולי עולם.

עזוב אותי, אתה רוצה להתעלות בגדולי עולם, אז קח את יוחנן הצדיק ואל תהיה צדיק.

ותגיד, אם הוא נפל אחרי 80 שנה מיני,

אז יאללה, לך טייל לך עכשיו, וגמרנו.

לא, אבל זה עובדה.

מה אכפת לנו, מה עובדה? אנשים נופלים. יש אנשים, אבל אתה לא צריך להיות כמוהם, אחרי שראית שהם נפלו, אל תיפול.

אם ראית בן אדם עבר כביש נדרס, עוד אחד עבר כביש נדרס,

אל תעבור את הכביש!

אל תעבור את הכביש!

איפה שראית שנפלו, אל תיפול.

אחד יכניס את היד לחשמל, תחשמל אל תכניס!

אני לא חשמלאי ואני לא גחלים.

לא מכניס.

שיבוא חשמלאי שיטפל, אני לא מטפל, שיהיה עושך.

מה הבעיה?

חכם לומד מטעויות של טיפשים.

אם תרצה, לא תיפול, אבל מה?

אתה תצטרך לוותר על הרבה מהדמיונות של יצר הרע, כי הוא, יש לו הבטחות,

ויש לו זה, והוא אומר לך כמה רגעים, וכמה זה, וזה בקטנה, וזה לא נורא, וזה...

חפץ חיים לא הסכים לו אפילו פעם אחת, פעם אחת.

אז מה, הוא לא חטא לעולם?

לא הבנת, פעם אחת הוא לא הסכים. לא, הוא נפל אצלו, הוא נפל אצלו.

הייתה שנה אחת שהוא בכה, בכה,

בכה, בכה, בכה,

כי הוא לא מצא איפה שמונה דקות השנה נעלמו לו.

הוא עשה חשבון על כל השנה,

הוא ידע מה הוא עשה כל השנה, בכל רגע.

ושמונה דקות נעלמו לו. זה לא ודאי שהוא לא היה בסדר,

אבל שמונה דקות הוא לא זכר.

הוא בכה, בכה, בכה. אתה שומע? זה חשבון היה לו.

שמונה דקות הוא לא זכר איפה הם נעלמו לו.

הבנת?

אז איך שלמה המלך החכם מכל האדם גם נפל?

בגלל שהוא אמר שהוא לא יחטא.

אז הוא לא היה חכם?

הוא לא היה חכם בזה.

הוא אמר,

אני ארבה

ולא אסור.

כתוב לא ירבה נשים, לא ירפה כסף זהב, לא ירבה לו סוסים.

הוא אמר אני ארבה, התורה אמרה לא ארבה,

והיא נתנה טעם.

אז הוא אמר אני ארבה ולא אסור, כי אני יודע מה הטעם.

הטעם כתוב

אם הוא ירבה לו נשים

פן יסירו את לבבו

אז הוא אמר אני ארבה והם לא יסירו את לבבי מה כתוב ויהי לעת זגנת משה שלמה נשב הטעו את לבבו

למה התורה לא נותנת טעמים

לכל מצווה

שאם החכם מכל אדם

עתיד

להגיד על הטעמים אני ארבה ולא אסור

והוא נפל בשלושת המצוות ולכן הדיחו אותו מכיסאו שלוש שנים

אז מי יכול לבוא אחר כך ולהגיד אתה מבין אני ואין

אתה צריך לעשות הכל חוקה

בלי שאלות

בלי הבנות

השם ציווה אני עושה רובוט

ונראה גם ככה נראה שהיצע הרע הוא יותר חזק יותר מצוי

מיצר הטוב זה דמיוני או זה אמיתי?

זה דמיוני

אתה יודע כמה יצר הרע חזק?

שהקדוש ברוך הוא נותן יצר הרע אפור 13 שנה

ויצר הטוב בא רק בגיל 13 והקדוש ברוך הוא מצווה אותך לנצח

אתה שומע?

אתה מקבל את יצר הטוב רק בגיל 13

עם ותק של 13 שנה של יצר הרע

והשם אומר אתה צריך לנצח

אז זאת אומרת שיצר הטוב החזק?

איפה נופל יצר הרע? מושכו לבית המדרש

אבל אנשים לא הולכים לבית המדרש כי בדרך אמרתי לך הוא שם לך מרגלית רק העיקר אל תגיע לשם

הוא נותן לך איזה עצה כזאת רק רגע קודם כל תעשה סידור אחרת בבנק יהיה לך ככה יחזור המשכנתה יהיה ככה לא תשלם את החשמל אתה תשכח אם תהיה ככה הוא עושה לך סידור לכל היום

עד שתגיע לבית המדרש לא יישאר לך כבר זמן ההוא בלבל לך את המוח הוא סיפר לך שאשתו היה לה ככה וסבתא שלו קרא לה ככה וככה וככה

והלך היום ככה זה האליפות שלו

שלא תשב

כמה אנשים סוגרים לשבת ארבע שעות רצוף?

נו אני אומר לאנשים תלמדו שעתיים בתענית דיבור מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח

יש לך עשרים וארבע שעות מה תעשה איתם?

כמה אתה רוצה לישון? כמה אתה רוצה לאכול?

מה עם השאר?

איפה תבזבז? על מה? מה שווה לבזבז?

על מה שווה לבזבז חיים?

אתה יכול לצבור כל כך הרבה עשירות, עשירות, עשירות

ומבזבז.

אתה מבין את התרגיל של יצר הרע? נותן לבן אדם שיעבוד וירוויח עשרים וחמש שקל שעה

בשעה לוקח לו מהחיים ב-25 שקלים, בן אדם מוכר שעה מהחיים ב-25 שקלים.

בשעה שיכול לעשות מיליוני מצוות בלימוד תורה בשעה אחת.

זה הפטנט.

אבל זה הכול, אתה מבין,

זה תרגילים, אתה מבין, שאתה צריך להתעלף מצחוק, להתעלף. אני פתחתי עכשיו כולל,

שבכולל הזה לומדים שבוע, עובדים שבוע,

לומדים שבוע, עובדים שבוע.

כי הקדוש ברוך הוא יכול לתת לך את כל הכסף שמגיע לך בשבועיים, למה הוא צריך לתת לך בחודש?

ואנשים באים ולומדים

ולא רוצים לעבוד עכשיו.

עכשיו חלק מהם לא רוצים בכלל לעבוד.

הנה, זה אחד מהם עומד פה כבר שלושה ימים אחרי השבוע, לא רוצה ללכת לעבודה.

לא רוצה לעבוד.

למה להתלכלך וזה ופה ושם? המזונות קצובים,

הם יגיעו עוד לבית המדרש.

מי שבוטח במאה אחוז בקדוש ברוך הוא, הוא אוזן ומפרנס את הכול.

אבל לאנשים אין ביטחון מספיק בשם, יש להם ביטחון ביצר.

הוא מבטיח להם תעשה ככה, תעשה ככה, תעשה ככה, תעשה ככה

עמרם חסידה

הוא הצליח כמעט לפתות אותו

אבל הוא צעק אש בבית עמרם

מיצר רע נפל

הוא אמר לו אתה רואה את המלאך

מאש

ואני בשר ודם וניצחתי אותך

אם בן אדם מרגיש יצר רע בא אליו

יצעק אש!

אבל אם הוא לא יצעק אז כאילו הוא מסכים איתו

אבל אם הוא יצעק יש לו מפלט

יעזרו לו

אבל הוא אומר לך לא נורא

אז אתה שומע כל יום בחדשות עוד אחד מואשם בזה ועוד אחד מואשם בזה ועוד אחד ככה וזה מלפני חמש עשרה שנה וזה מלפני שנתיים וזה מלפני שלוש

וכולי וכולי וכולי כי יצר רע הוא אלוף העולם

אבל השם נתן לנו להילחם עם מלאך.

אם הוא נתן לנו להילחם עם מלאך, זה לא פייר, לא? אם אנחנו כאלה חלשים,

אז זה כאילו בטוח שאנחנו נפסיד.

זה אם נסכים לו.

אם לא נסכים לו,

הוא לא יכול.

אולי יקרו מקרים כאלה ואחרים,

הסח הדעת או משהו, יכול להיות.

אבל ביודעין, חס ושלום.

אם אתה מפחד מכלבים,

ברגע שאתה רואה כלב

עובר ברחוב ממולך, אתה ישר נכנס לכניסה.

נכון? כי אתה לא רוצה לתקל בו.

זהו.

איפה שאתה מריח כבר שיכול להיות, לא שיש,

שיכול להיות יצר הרע, אתה לא הולך.

אנשים הולכים למסיבות.

הוא יודע שיש שם פריצות, ולכלוך, ונבול פה, ולשון הרע,

ומוזיקה פסולה, ושתייה לא כדת, וכל מיני דברים, וכולי וכולי. למה אתה הולך?

הרי אם לא תיכשל בזה, תיכשל בזה. ואם לא בזה, אז בזה. ואם לא בזה, אז זה.

ומה יצא לך מזה? שחוק והוללות,

ושטות והבל. מה יצא לך מזה?

היית יושב אפילו בבית, לומד את השעה-שעתיים האלה במקום זה,

השם היה משלם לך בכפלי כפליים. הוא אומר, ויתרת על השטויות והאבלים,

ישבת, עסקת בתורתי,

לא רק מה שמגיע לך, ישלם לך יותר.

אבל הוא רוצה, תבין, להיפגש עם זה ועם החבר'ה, ולספר להם גם מה שהתחדש אצלו,

והוא קנה משהו חדש, וזה, ושיהיה לו עם מי לקשקש.

אנשים קלי דעת.

בסדר?

כן. עוד פעם, שורה ראשונה.

שורה ראשונה.

כבוד הרב,

יש עוד דבר בנושא ההכשר.

אנחנו קנינו תמיד הכשר בדס, בדרך כלל בית-יוסף.

היום,

כבר כמה חודשים,

הבן

אומר שאנחנו צריכים להשתמש ולקנות רק של הרב מוצאפי.

א.

האם בית-יוסף לא טוב?

ב.

הכשר מוצאפי קשה מאוד להשגה.

הוא עולה כפול מבדץ אחר,

ובדרך כלל,

מי שמקפיד ושומר,

זה בדרך כלל גם משפחות ברוכות ילדים,

שירבו ויחיו שישה, שבעה, שמונה ילדים,

לא בדיוק מתפרנסים בקלות,

וצריכים להוציא כפול על הכשר

של הרב מוצאפי.

אני מבקש לקבל הסבר.

קודם כול, אני לא אוכל את שני ההכשרים האלה.

אני אוכל יותר יקר,

לנדה,

ורק לנדה,

כי זה ההכשר הכי טוב שיש בארץ,

ובעולם.

זה אחד.

שתיים,

הכשר אמור להיות

באמת יקר,

כי אם משגיחים באמת,

אז זה ריבוי של משגיחים,

והם מקבלים משכורות,

וזה עולה יותר.

אם ההכשר הוא חפיף,

לדוגמה,

תלך להרבה מסעדות, לא תמצא בכלל משגיח תחת ההשגחה שאתה מדבר.

אז מה ההשגחה על מה שילמת?

אין בכלל השגחה.

הם עושים בכלל את בעל הבית נאמן כשרות.

בעל הבית.

החתול שומר על החלב.

אז איזה מין הכשר זה?

אז אם אתה רואה את זה בדבר אחד ככה, בדבר אחר, שני, אני יכול לסמוך עליהם בדבר שלישי?

ודאי שאני לא אסמוך.

אבל אם אני רואה שההקשר של הרב לנדה, לדוגמה,

זה 24 שעות יש משגיחים. זאת אומרת, במשמרות,

במפתחות,

איפה שנמצא הבשר זה אצל המשגיח,

לא אצל הבעל הבית.

ובשר שיוצא מאצל הרב לנדה יוצא עם פלומבה,

וכתוב עליו המשקל, ומה החלקים שיש בו,

וכל דבר מסודר טיפ-טופ.

וגם כשנוסעת המשאית היא עם פלומבה,

וכן על זה הדרך,

כשהכול נעשה ככה, וצריך כוח אדם

שיהיה כזה.

ואם הם תופסים באיזשהו מקום שמישהו הכניס משהו והם לא עיסרו, הם לא עיסרו,

הוא עיסר.

אפילו הוא עיסר.

והם יודעים שהוא יודע לעשר והוא חרדי,

והוא לא עשה, מורידים לו את ההכשר להתראות.

זאת אומרת, הם לא מפחדים להפסיד את התעודה.

זה נקרא הכשר.

עכשיו, נכון, אתה צודק, יש משפחות שזה קשה להן, נכון.

אבל השאלה,

האם כדאי באמת לוותר על היהדות בגלל המחיר?

הרי אם אין הכשר טוב, אז יכול להיות שיש בעיה,

ובעיה, פירושו של דבר, אתה לא התכוונת לשלם בשביל בעיות.

אז לדבריך אני מבין. תן לו לדבר, בחור.

מדבריך אני מבין שאשר בית יוסף

הוא לא טוב.

הוא לא אמין, הוא לא טוב.

דבר שקשה לנו לעכל את זה. לא נורא, לא נורא. הוא הרב מכפוד, למשל. לא נורא, לא נורא.

אני אתן לך בדיקה, אמרתי לך מה הבדיקה.

תיכנס למסעדות בהשגחתם

ותברר איפה המשגיח.

אם לא תמצא משגיח, אין הכשר.

יש כסף על תעודה.

הבנת?

עכשיו, אם אתה יותר חכם,

תשאל את בעל העסק, ככה, בשושו.

תגיד לי, איך המשגיח הזה וזה, יש לי חנות,

אני רוצה גם כן לפתוח.

האכשר הזה, בסדר? הם לא מגזימים, כן, אה?

אני מקווה שהם לא כל הזמן נמצאים פה וזה וזה וזה.

תראה מה הוא יגיד לך.

ואז תבין לבד.

הבנת?

אל תאמין לי בכלל. תבדוק, כמו שאני בדקתי.

הבנת?

זהו.

אבל עשוי תחקיר על הבית יוצא. תן לו.

כבר דיברת, אז עשו תחקיר על הבית יוסף,

שחיתות בית יוסף,

ומראים שם בעלי עסקים, אתה שומע?

אתה מתכוון בתים פלוויזיה.

התוכנית שהייתה בתים פלוויזיה. אני ראיתי מישהו הראה לי את זה במחשב באינטרנט.

כן, נו.

והראו את השחיתות של בית יוסף, והראו בעלי עסקים ששאלו אותם על ה...

איך קוראים לזה? אמרו להם, איפה המשגיחים?

הם אומרים, באים פעם בשבוע, פעם בשבועיים,

ויש כאלה שבכלל הורידו את ההשגחה. הם אמרו, למה אנחנו צריכים השגחה עם משגיח פעם בשבועיים?

הרי כל הכסף, הוא לוקח להם את אותו כסף יותר משל הרבנות,

והוא כמו פחות מהרבנות.

ולא רק זה, במקרים הטובים סומכים על אלה של הרבנות.

נכון.

כן.

טוב, הדברים ידועים, אבל מי שרוצה יבדוק בעצמו לא צריך להאמין.

יש כאלה פעמים שהמדברה שלהם לא תוספת להרבות את החנויות שגם בשכונות חילוניות וכאלה מקומות זה נקרא להרבות את הכסף בלבד, וזה הכול.

להרבות הכסף של מי שיש לו את זה.

זהו.

הכשר זה הכשר, וכסף זה כסף.

אבל מי אמר שהם לא עושים את זה באמת בשביל לזכות את הערבים? אבל אם אין את המשגיחים, אז על מה לוקחים כסף?

ציון הקטן בזה בהכשר עבודה בבית יהודים וגבעת שעורים, ושם תבדוק אם יש מרגיעה. לא רק זה, עזוב את זה, עזוב את הכתובות. אני אשאל אותך שאלה, בפסח

תראה לאיזה הכשר יש הכי הרבה מוצרים,

תבין שיש לו הכי פחות הכשר.

כל הכשר שיש לו הכי הרבה מוצרים בפסח זה הכשר.

השאר הכי גרוע.

זה לא רק זה, גם אי אפשר הרי

להיות בכל כך הרבה עסקים עם כל כך הרבה אנשים

ורוב המשגחים בכלל לא מיומנים ולא יודעים את הדינים.

הבנת?

אני טיפלתי בנושא הזה במשך חצי שנה

ובדקתי אישית ותחקרתי אנשים בכל התחומים

אבל יצאתי בזמנו נגד השגחה מסוימת

בהוראה של הרב שלי דאז הרב שפירא זכר צדיק לברכה והוא יצא גם במכתב חריף

אבל מה לעשות גילינו נבלות וטרפות

במודע לא בטעות.

אתה יודע שעכשיו בארצות הברית התגלה בארצות הברית

לפני כמה שנים במונסי שכל הצדיקים והאדמו״רים וראשי

הישיבות היו קוראים אצל אדם הכי מפורסם

הכי מפורסם ביראה ובדקדוק ובכל המצוות וכולי וכולי איש חסד

והכל שהיה קונה בשר מגויים ומוכר ליהודים

והם אכלו במשך

שנים רבות אם לא עשרות

כי לא יודעים להגיד בדיוק מתי הוא התחיל עם זה אבל שנים ודאי

וכולם אכלו

אותו דבר היה עכשיו לפני שנתיים

בלוס אנג'לס אותו סיפור עם אדם אחר

שהאכיל את כולם בני בילות וטרפות

אז אני מסביר לך אם אתה הולך ובודק בעצמך לדוגמה נכנס לחנות פלונית

ובודק יש פה משגיאה מתי הוא נמצא מתי הוא הולך מתי הוא בא שלום

עוד חנות מתי הוא בא מתי זה

ואם אתה יודע לפתוח שיחה ולדבר איתו ברצינות בינינו בינינו

תגיד מה קורה פה זה זה הוא אומר תשמע הכל חרטא הכל זה הם באים רק לוקחים את הכסף וזה וזה וזה הכל חרטא

אני עושה מה שאני רוצה פה

מה אתה רוצה עוד איזה השגחה אתה מחפש עוד אתה תסמוך עליהם בעוד דבר

אם אתה יודע שזה ככה מתנהל

זה הכל

תעשה את הבדיקה בירושלים תמצא כאלה עשרות

הכספים אחרים כמו מעטים ירושלים או... אמרתי לך

הרב לנדה ובשר ועופות זה מה שאני סומך בלבד

ובדץ

העדה החרדית ירושלים בשאר המוצרים

כי בעניין בשר

אני לא יודע אם הם עושים הכשר בית יוסף לפי השיטה שלנו

שצריך חלק רצפה

אז לכן

בשר

ועופות לנדה

ושאר הדברים

אני לא רוצה לפתוח את היריעה

אבל שאר הדברים יכול לקחת

בדץ ירושלים שם כל המוצרים הם בהשגחה יותר טובה שיש

בדץ ירושלים חרדית טוב? כן ירושלים

ומכשרים אחרים מהגרין ירושלים למשל לא על בשר הדברים אחרים

זה רבנות בהשגחה כזאת והשגחה של רבנות אנחנו יודעים שהם לא משקיעים אין להם את הכסף להשקיע את כל המאה אחוז

בשביל זה כי זה רבנות רבנות לא משקיעה מאה אחוז אחרת היא הייתה הכשר הכי טוב כולם אוכלים אותה

אני לא אומר שזה לא טוב לגמרי

אני אומר שזה לא השגחה שיכולה לתת לך את ההשגחה המלאה

אני לא אוכל מזה

אני, אכפת לי מהנשמה שלי, אני לא רוצה לטמא אותה.

ואני לא אחסוך כסף בשביל לטמא אותה.

כי אם אני מוכן לטמא אותה בשביל חיסכון,

אז אפשר לאכול גם מה שאסור.

הבנת? כן, תודה רבה.

כן.

תן לבחור מאחורה.

הרב,

מה עם כל הניסיונות של האייפון וכולי?

לא להחזיק בכלל לפי הוראה של כל הגדולים.

מה אתה צריך אתה?

לא צריך, אבל זה מחדיא הרבה אנשים. נכון.

אז אל תשתמש ואל ת... זה.

מה הבעיה?

כן, שאלה נוספת.

כן, הנה ילד פה נחמד, פה שורה ראשונה באדום.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה.

אם הרב תמיד נגד טלוויזיות וכל העניין הזה, אז איך הרב הסכים להשתתף בתוכנית עם אמנון לוי?

תראה, להשתמש בהם לצורך טוב,

או בפרט כשאתה מותקף

על ידם ועל ידי אחרים,

אז אין לך ברירה.

אני לא רוצה לבקר בסוריה.

בפרט לא עכשיו.

גם צה״ל לא רוצה להיות בסוריה.

אבל אם לא תהיה ברירה וצריכים, פתחו עליך עכשיו מלחמה.

אז אין ברירה, אתה צריך להיכנס לשם עם טנקים, עם תותחים, עם כל מה שיש לך. אבל הרב לא היה מותקף.

וואו.

מהבוקר עד הערב.

חמשת אלפים רבנים לפחות יצאו נגדי.

לא, בתוכנית של אמנון לוי. בתוכנית של אמנון לוי.

אני לא ראיתי רב אחד. אתה לא ראית, אבל אני הרגשתי, לא רק ראיתי.

הרי פתחו מערכה נגדי, שכחת?

למה הוא שאל אותי שאלות כאלה ואחרות על בסיס מה שהיה?

מה פתאום?

אבל בכל אופן,

רק שתדע,

הרב עובדיה הסכים להתראיין ראיון לטמבלוויזיה ישראלית.

הסריטו אותו והוא דיבר, הוא לא היה מותקף.

אבל הוא הסכים. הוא ידע שזה לטלוויזיה?

ודאי, מה זה, באמת? לא, אולי הוא חשב מישהו מצלם אותו.

הוא לא חשב, מה אתה עושה ממנו אחת שלא יודע שום דבר?

מה?

מה זה חשב?

אבל בכל אופן,

בדרך כלל,

35 שנה נתנזרתי מהם,

למרות שהייתי יכול להרוויח מזה המון המון המון המון בהפצת הדברים וכולי וכולי.

לא הייתה ברירה, לכן הייתי צריך.

מיד אחרי זה הפסקתי,

למרות שהם רדפו אחריי עוד ועוד, כי הם היו מבסוטים שבאתי בשבילהם, זה היה חמר על הזמן.

ועד עכשיו הם רודפים אחריי, כמו שאמרתי, שאמנון לוי שלח לי אס.אם.אס, ולפני כמה ימים היה אצלי אחד מהם גם כן, וכולי וכולי. אפילו היום,

אפילו היום שלחו לי באס.אם.אס גם כן

שאלה מאיזה עיתון בתל אביב.

אבל בסך הכללי,

כל זמן שאין צורך,

אז אנחנו לא משתמשים.

אם יהיה צורך, אז זה כמו להיכנס לסוריה.

בלית ברירה.

הבנת?

כן. תודה רבה.

שאלה אחרונה, בחור. כן, תן לו.

תן לו, תן לו.

יש גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

אנחנו רואים שכל דבר באחים יש בחירה.

אם הוא רוצה ילך לטוב, אם הוא רוצה ילך לרע.

כמו עם הפלאפונים ועם האייפונים.

יש בהם דברים שהם טובים, ויש דברים שהם לא טובים.

כמו הזמרים, רצינו לעשות את זה.

אי אפשר לעמוד בגזירה הזאת.

כולם שומעים את הזמרים האלה,

ואף אחד לא יקום כי זו גזירה שאי אפשר,

הציבור לא יכול לעמוד בה.

כי זה פופולרי,

זה מביאים אותם, שומעים אותם באירועים,

בחתונות משמיעים אותם,

אפילו אם לא מביאים אותם.

אז זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה.

גם באינטרנט אין לך איזה מפעל או איזה עסק,

או שבן אדם אפילו מתעסק בעסק הכי קטן, הוא צריך את הדבר הזה.

אז הוא אומר, טוב, אני אקח מזה את הטוב, אני לא אקח את הרע,

כי זו גזירה שלא יכולים לעמוד בה.

אז אם הולכים להילחם בה ככה,

ובין קרוב לא שומעים,

אם זה החרדים,

אם זה החילונים, אפילו אומרים שזה חילול השם.

אומרים אייפונים וזה, וכולם, 90 אחוז משתמשים בזה,

גם באינטרנט, גם בזמרים,

כולם לא שמים לב לזה.

אז רואים שהמלחמה היא זאת, המלחמה היא לא...

מה השאלה עכשיו? השאלה,

שאומרים, רואים שזה לא עוזר, שאומרים אסור להשתמש,

אסור לשמוע אותם,

או ששמעתי שלארגון שופר,

הרב שטיינמן לעובדים,

אישר להשתמש במכשירים האלה.

שאלתי אחד מהעובדים, הוא אמר, יש לי אישור מהרב שטיינמן.

האם אומרים את זה לאנשים אחרים,

הוא יכול לאשר דבר כזה?

לא מקבלים את זה, זה זירות ש...

אז למה להגיד אסור? אז מה השאלה?

אולי להגיד להם,

שלכוון אותם איפה לטוב, להסתכל בפנים הדברים האלה.

אז מה השאלה?

ואפשר להשתמש בזה לטוב,

ואפשר לשמוע את הזמיר, היה מנגד לשמח את הבן אדם.

שלום. אבל לא ללכת לאירועים ו... הבנתי את השאלה.

עכשיו אני אגיד לך.

קודם כל, אני אשאל אותך שאלה.

אם הרב עובדיה יוסף היה אומר

שאסור לשמוע את הזמרים הפסולים, כמו שאני אמרתי,

היית שומע לו או שהיית אומר לו כבוד הרב זה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

עובדה שלא רוב הציבור שלו... אתה יכול לענות רק על השאלה? זה הכל בלי תיאוריות אחרות. עליי עצמי אם הייתי שומע?

יש הרבה מאוד דברים שהייתי צריך לעשות. אתה מוכן לענות על השאלה, היית שומע לו או לא?

לא יודע. לא יודע.

אם מרן הבית יוסף,

שולחן ערוך,

היה אומר לך שאסור לשמוע את הזמרים, היית שומע לו?

לא יודע, אולי הייתי שומע.

אולי. אז יש הלכה פשוטה שכתובה שאסור לשמוע בגלל גזרת החורבן.

אז מי שומע לזה?

אל תענה לי במי שומע.

מי לא מדבר לשון הרע?

מי לא עובר על לא תתורו?

מי לא עובר על ביטול תורה?

אז מה, זה מותר?

אז זה כמו כל המצוות שלנו. לא, זה מותר.

זה אסור.

מה פתאום אסור? מותר, עובדה שכולם.

את צריכה להדריך אותם בדרך שיהיה. מה יש להדריך? מותר או אסור?

זה אסור. אז מה אתה ממילא את כולם?

אבל כולם... מותר אחרי שבת?

מותר או אסור?

אסור.

בתל אביב אומרים גזרה שאי-אפשר לעמוד בה.

והם רובם.

כן, אבל... והם רובם.

אבל הם רובם.

אז מותר או אסור?

אסור. אז מה אתה אכפת לכולם?

אז מה אכפת לכולם?

מה הדרך שמביאים את זה? מה הדרך שמביאים זה שולחן ארוך.

זה הדרך.

כל מה שנאמר ואמרת עד עכשיו זה שולחן ארוך.

מותר עריות?

מותר זנות?

מותר לשון הרע?

אסור.

אז מה אתה מדבר איתי?

אבל כולם. מה זה אבל כולם?

השאלה שלי אם יש דרך אחר להראות להם

עזוב דרך.

מי שרוצה לקיים את התורה הוא מקיים פשוט מאוד.

לא צריך את אף אחד,

לא צריך את הרבנים, לא צריך כלום. כתוב בשולחן ארוך מה מותר, מה אסור.

אם אתה נוגע באסור,

אפילו אם יבואו 100 רבנים ויגידו מותר, לא יעזור לך.

לא יבואו 100 מיליון אנשים.

100 רבנים יגידו לך מותר ובשולחן ארוך כתבו אסור, מה יועיל לך?

מה יועיל לך?

השאלה שלי היא העדר שמעבירים לאום שאסור. עוד פעם הדרך,

לא יודעים להעביר.

לא יודעים להעביר.

אבל זה אסור.

לא יודעים להעביר, אף אחד לא יודע להעביר.

כולם כלכלים שמדברים, אסור לדבר בכלל.

אבל כתוב שאסור, עכשיו מה אתה עושה?

אתה אומר אבל כולם?

מה אכפת לנו מכולם?

מה, כולם זה היתר?

נעשה הצבעה נגד שולחן ארוך, נגיד שהוא כבר לא רלוונטי,

כולם,

נו, אז הוא התבטל?

מה אתה חושב, זה כנסת ישראל?

מחליטים, אתה מבין, שאפשר לחלל שבת, מצביעים.

מה אתה חושב, זה עיריית תל אביב?

מחליטים לפתוח עכשיו בשבת את כל החנויות

שיוכלו למכור.

מה זה הולך לפי רוב?

מסבירים, לא מסבירים, כן, אין להם להסביר, מה זה משנה?

אנשים לא רוצים לקיים ונתלים בשטויות,

והם ישלמו על זה.

עכשיו, לגבי שופר שאלת,

אז שופר קיבל אישור נכון מהרב שטיינמן,

כי הצלת נפשות, הארגון עוסק בהצלת נפשות,

לכן מותר להם להשתמש גם באינטרנט וגם באייפונים.

ומי אמר שהם לא ייכשלו?

אחריותם,

גהנא גהנום.

רופא שיטפל באשתך,

איך מותר לו?

והוא נוגע בה.

הוא מתעסק, הוא לא... אה, הוא מתעסק.

רק בשופר לא מתעסקים?

גם בשופר מתעסקים בזיכוי הרבים, מה שהם צריכים.

אבל הוא טעוד על עבודתו.

גם הם טרודים בעבודתם. אתה חושב שאני נותן להם זמן להיות טרודים ממשהו אחר?

אז אתה לא חושש שיש זמנים שהוא לא מתעסק?

הנה, עכשיו הייתה חרדית, היה אחד, עשה להרדמה והתעסק.

לא הוא היה מתעסק, התעסק.

נו, אז מה? אז אתה לא יכול לקחת את אשתך יותר לרופא. צריך לפטר את כל הרופאים, שיהיה רק רופאות.

אצלנו במשפחה אף פעם לא מוכיחו ברופאים.

לא מאמין בהם. לא מאמינים בהם. אפילו אם לא תאמין, חס ושלום, לפעמים מזדקקים.

אנחנו לא. לא כולם יודעים לנתח, אתה מבין? לא כל הרופאות יודעות לנתח בכל התחומים.

ולפעמים צריך ניתוח על ידי רופא, מה לעשות?

כבוד הרב, אם דיברנו על רופאים, אמא שלי חולה בריאה במחלה.

וכל דבר שכואב לה,

אמרו לה שנגמרה לה המחלה,

ועוד פעם אמרו לרופאים שחזרה המחלה.

וכל דבר שכואב לה... לא הבנתי, אבל רוב האנשים הם חולים, אז מה הבעיה?

לא, אני שואל מה אפשר לעשות. מה אפשר לעשות? רוב האנשים חולים. מה נעשה?

נקבל על עצמנו. אבל רוב האנשים חולים, מה לעשות?

צריך לעשות תיקון לזה, אם הרב יש לו איזה תיקון, אבל זו גזירה שאפשר לעמוד בה, רוב האנשים חולים

מה לעשות?

מה נעשה לגזירה הזאתי שיתבטא לרב?

אה, פה אתה לא אומר לרוב חולים, אז מה אכפת לי שאימא שלי תהיה גם חולה?

אתה אומר לו לא, לא, אני רוצה שאימא שלי תהיה בריאה, מה אכפת לי אם כולם חולים?

למה במצוות בעבירות אתה לא אומר ככה?

למה אכפת לי אם כולם עבריינים, אני רוצה להיות צדיק.

למה? אני אפלל על כולם כל יום, שכולם יאכלו. אבל אתה באת עם טענה, זו גזירה שאפשר ולא יודעים להסביר,

אז לכן אנחנו בינתיים אוכלים אותה.

איי, איי, איי, איי, איי. זה כאוב אליי.

זה היצר שדיברנו עליו הערב, שאתה צריך לבחר אותו בתור חמץ.

יש לך עבודה מהערב.

מה השם של האימא?

רחל בת חנה.

רחל בת חנה,

השם יזכה אותה לרפואה שלמה בתוך שאר חונה עמו ישראל מהירה.

אמן.

תהיה בריא. אני מאחל לכם פסח כשר ושמח,

ושתזכו לבער את החמץ,

ומי שרוצה ציצית וכיסוי ראש וכו',

יוכל לקבל כאן. תודה לכל המשתתפים.

המלך הגואל אותי מכל רע, תזכי לאכול טוב, ואחל בת עדנה. בריאות והצלחה.

המלך הגואל אותי מכל רע.