צפת - צפת

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מוזיקה

תודה רבה.

מוזיקה

מוזיקה

מוזיקה מוזיקה

מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיק

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

פרשת השבוע,

אנחנו רואים

מה העניין של דרך ארץ.

אמרו זיכרונם לברכה,

26 דורות

קדמה דרך ארץ לתורה,

שנאמר בפסוק, לשמור

את דרך עץ החיים.

דרך זה דרך ארץ ואחר כך עץ החיים זה התורה.

ועוד שנינו,

אם אין דרך ארץ,

אין תורה.

רבנו יונה מפרש

שצריך תחילה לתקן את עצמו במידות,

ובזה תשכון התורה עליו,

שהתורה אינה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות.

היכן מקום משכן המידות?

בלב.

לכן אומרים, ותאר ליבנו לעובדיך באמת.

אם הלב לא יהיה מטוהר

ולא נפריד ממנו את כל סיגי המידות הרעות,

התורה לא תשכון עלינו.

פירושו שאדם יכול להשיג ידיעות רחבות בתורה,

יהיה לו זיכרון נפלא בתורה,

אבל הוא לא ייקרא בן תורה,

הוא לא מייצג את התורה,

ואין התורה שוכנת עליו.

הרי שהוראונו חכמים זיכרונם לברכה,

שדרך העלייה שלנו בתורה היא דרך תיקון המידות.

ואם אדם מרגיש שתיקון המידות זה רחוק מהשגתו,

הוא לא מאמין שהוא יוכל לתקן את כל המידות שלו?

זה לא נכון.

אבל נגיד שהוא יגיד לעצמו שהוא לא יכול, זה לא בר-השגה.

אז הרי בהתנהגות של נימוסי דרך ארץ זה ודאי ביכולתו,

כי דרך ארץ זה עניין שכלי.

זה נברא איתו בצלם אלוקים שלו,

והחיצון משפיע על הפנים.

אם הוא יתנהג בדרך של דרך ארץ,

ממילא הוא יוכל לתקן את המידות שלו,

אבל אם דרך ארץ אין לו,

אז ודאי שמידות הוא לא יוכל לתקן.

הניסיון הגדול בחייו של אברהם אבינו עליו השלום

היה כשחזר מן העקדה

ומצא שמתה שרה אשתו.

הוא הלך לבצע את המצווה

הכי גדולה במסירות נפש,

לעקוד את הבן שלו לכבוד השם יתברך.

לא לסור ממהרו,

ממאמרו,

הפך שכלו ורצונו

נגד הדרשות שהוא דרש לכל העולם,

שאין זובחים אדם.

והוא הלך ועשה את זה בנאמנות ובמסירות,

ולא אוהב לשמוע על יצרו הרע שליווה אותו שלושה ימים בטענות שב ומדוחים,

כדי להדיחו מלעשות את ציווי השם.

השם ביקש ממנו, קח נא את בנך. נא, לשון בקשה.

נא, עמוד לי בניסיון זה,

שלא יאמרו אין ממש בכל תשעת הניסיונות הקודמים.

כי כל הניסיונות הקודמים אפשר להגיד שניתן להבין שצריך

לעמוד בהם על פי שכל כגון לקפוץ לכבשן האש.

אם אומרים לבן אדם לעבוד עבודה זרה אז ודאי ייהרג ולא יעבור.

וגם אם לא הייתה מצווה כזאת,

איך אדם יכול לחיות ולהודות?

לשקר כשכל-כולו אמת,

אז עדיף לא למות.

אבל

המצווה האחרונה שהוא נצטווה, הניסיון האחרון לעקוד את הבן, זה לא הולך עם שכל.

זה צריך ציות גמור לשם.

זה צריך לבטל את השכל.

ולא להתפתות ליצר הרע.

נו, אז אחרי שהוא חוזר מזה, מגיע לו פרס, לא? הוא עמד בקול, וה' הודיע לו,

עתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה.

סוף סוף

התחלתי לבדוק אותך בגיל 75,

שלחתי אותך למצווה ראשונה ניסיונית,

לך לך מארצך וממולדתך,

עכשיו אתה בן 137,

תקופה מספיק ארוכה לבדוק אותך,

ואחרי עשרה ניסיונות

אני מודיע לך שעתה ידעתי כי יראה לו כמעטה. מגיע לו פרס או לא?

מה מתברר לו?

שבגלל הפרס אשתו מתה.

הוא חוזר,

שרה שמעה

שנעקד יצחק פרחה נשמתה.

או לשיטה אחרת,

שמעה שלא נעקד יצחק פרחה נשמתה.

טוב, זה ניסיון קשה ביותר.

חוזר מן העקדה,

מוצא שמתה עליו שרה אשתו.

לא עוד.

ביקש לקוברה.

לא מצא, סליחה.

לא מצא מקום,

כי אם בדמים מרובים

והנה החיתים,

בני חטא,

ישבו בחברון,

והם ידעו שהקדוש ברוך הוא נתן את הארץ לאברהם.

אז כל הארץ שלו,

לא רק חברון.

וזו הכוונה שהם אמרו לו, נשיא אלוהים, אתה בתוכנו.

אתה נשיא על כולם.

ואף על פי כן,

הם השתמטו מלהקנות לו אחוזת קבר שתהיה שלו.

אחוזת קבר.

בסך הכל הוא מבקש קבר.

השתמטו.

מה הטענה?

יש תקנה בעיר

שלא לתת לאיש זר אחוזת קבר.

פטנט.

הכוונה הייתה למעט את אחיזתו בארץ.

להבדיל, להבדיל, להבדיל,

אנחנו קופצים ארבעת אלפים שנה להיום.

גם היום אנחנו שומעים פטנט.

הרוסים נכנסים לאי קרים,

כובשים אותו,

בטענה אנחנו דואגים

לדוברי הרוסית באי.

יש תקנה אצלנו, הרוסים,

שאם יש דוברי רוסית באיזשהו מקום,

אנחנו יכולים לפלוש לשם ולעשות מה שאנחנו רוצים כדי להגן עליהם.

יש תקנה רוסית

נגד כל העולם, תקנה.

דרך אגב, היטלר השתמש באותה תקנה.

הוא אמר שהוא דואג לדוברי הגרמנית,

בצ'כוסלובקיה, בפולניה,

וככה הוא נכנס וכבש אותם, ומשם הוא המשיך.

איני יודע אם ההיסטוריה לא חוזרת או מרמזת לנו על חזרה.

אז יש פטנטים כאלה, הם לא התחילו ברוסיה, הם התחילו עם החיטים כבר.

תקנות.

יודעים למי שייך המקום,

יודעים שזה לא שלהם,

ובסוף גם מוכרים לו את שלו.

יש תקנה.

תקנה.

והנה,

שעת אוילות הייתה לו,

מתו מוטל לפניו,

עת מספד ובכי על אשת נעוריו,

שהוא היה תפל לה בנבואה.

שרה אמנו הייתה נביאה גדולה.

אף על פי כן הבליג על צערו,

והתנהג עם בני חטא הללו בדרך ארץ למופת.

הוא יודע שזה גזלנים.

הוא יודע שעפרון נחש.

אבל הוא מתנהג אליהם בדרך ארץ למופת.

כי כלל גדול בדרך ארץ,

מפני שאני בצער

לא צריך השני לסבול.

פעם אחת,

רבי ישראל סלנטר, בדרכו

לבית הכנסת ביום הכיפורים,

עבר לפניו יהודי שהיה טרוד באימת הדין,

ולא אמר לו שלום.

גער בו רבי ישראל סלנטר, שהיה צדיק גדול ואיש מוסר,

ואמר לו,

בגלל הפחד שלך מאימת הדין,

אני צריך לסבול שלא תאמר לי שלום?

מאיפה הוא לומד את זה?

מפה,

מאברהם אבינו.

מפני שאני בצער, איזה צער?

לא שהוא פוחד מאימת הדין, שכבר מתו, מוטל לפניו, והוא טרוד לקבור אותו.

והם עושים לו קומבינות,

תקנות, כן, מה,

משא ומתן,

אתה מבין?

אתה בא לחברה קדישה, אומר, אני רוצה חלקת קבר, יש לי מת, אני רוצה לקבור אותו,

אומרים, תשלם 60,000 שקל.

מאיפה אני אביא לכם 60,000 שקל?

אדוני, אז תחזור איתו הביתה.

מה עושה בן אדם במצב כזה?

כנראה שיהיו עוד כמה מקומות קבורה פנויים עכשיו.

בדרך ארץ.

אפילו שידע את כוונותיהם, דיבר עליהם בכבוד רב,

והשתחווה להם פעמיים,

ושלא נחשוב שהוא החניף להם, חס ושלום.

כי לא תיתכן חניפה

אצל האדם הגדול בענקים,

שבוטח בשם בכל ליבו,

כי לא לפניו חנף יבוא,

אלא ברור הוא כחמה שאברהם אבינו,

עליו השלום,

מתנהג עימהם בדרך ארץ כזו מפני שהכיר את החיוב שכך הוא מוכרח להתנהל.

שורש החיוב הזה טמון בחיוב שלנו לאדם באשר הוא אדם.

כל אחד מאיתנו משועבד לחברו, לכבדו,

בכל הכבוד הראוי לאדם.

כי חביב אדם שנברא בצלם,

חביב אדם שנברא בצלם,

כל אדם.

וכן אמרו במשנה בגיטין פ״ה,

ונפסק בה רמב״ם מלקוט עבודה זרה יוד,

שואלין בשלומן של עובדי כוכבים

מפני דרכי שלום.

אתה רואה גוי שהולך לפניך, שואלים בשלומו.

למה?

מפני דרכי שלום.

וכותב רשי שם,

שואלין בשלומן כל הימים.

ואף על פי שמטיל על הנוכרי שם שמיים,

שהרי השלום זה שמו של הקדוש ברוך הוא.

בא לי השם, מה שלכאורה קשה,

דהרי פשיטא היא.

ומאיה ואהמנה שלא ישאל בשלומו שצריך לעשות בזה תקנה?

ומאי פשיטותא?

ברור כי מחיובי דרך ארצי.

אמרו על רמב״ם יוחנן בן זכאי,

שלא הקדים אדם שלום

מעולם.

לא הקדים אותו מעולם.

אדם

לומר לו שלום.

באפילו נוכרי בשוק.

תמיד.

רבן יוחנן בן זכאי.

הספיק תמיד לומר שלום אפילו לגוי

ולא הקדים אותו מעולם אדם.

אתם מתארים לכם

מי זה בכלל רבן יוחנן בן זכאי?

לא הניח מקרא,

משנה, גמרא, הלכות, אגדות,

דקדוקי תורה, דקדוקי סופרים, תקופות, גימטריות, שיחת

מלאכי השרת, מעשי מרכבה.

כל זה הוא למד וידע על בוריו.

היה נשיא ישראל בתקופת חורבן הבית,

וכל צורכי ישראל עליו,

ואמר על עצמו שהוא דומה קיסר לפני מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

ומעולם לא קרה שהיה טרוד במחשבותיו שישכח להקדים שלום אפילו לנוכרי בשוק.

לא קרה.

אין מצב.

איזו הרגשת חיוב הייתה ממלאת את ליבו

שתבטיח מסירות נאמנה כזו לכבודו של זולתו.

ברחוב מסתובבים אנשים בצלם אלוקים,

מגויים הכי פחותים.

הכי פחותים.

ואף על פי כן,

הלב שלו מלא בחיוב,

במסירות נפש נאמנה,

שלא לזלזל חלילה בכבודו של אדם בצלם אלוקים.

אז אם זה לנוכרי כך,

קל וחומר לישראל,

שהם חביבים ונקראים בנים למקום.

נו, אל נחשוב שהמידה הזו

זו מידת חסידות.

הרי לא הלל היה,

אלא שמאי, אנחנו יודעים ששמאי הקפדן, נכון?

הלל היה יין ותן.

ממי היינו מצפים שיגיד

והביא מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות?

מי אמר את זה? לא הלל, שמאי.

זאת אומרת, זה חובה לקבל כל אדם בסבר פנים יפות.

זה לא חסידות?

חיוב מדינה,

ומי שנמנע מזה, אתם יודעים מה דינו?

גזלן!

הגמרא בברכות ו' אומרת,

כל שיודע בחברו שהוא רגיל לתת לו שלום,

יקדים לו שלום,

שנאמר בקש שלום ברודפהו,

ואם נתן לו ולא החזיר,

נקרא גזלן,

שנאמר, ואתם ביערתם הכרם,

גזלת העני בבתיכם.

רש״י מפרש,

גזלת העני?

והלא אף גזלת העשיר גזלה היא.

למה אומר גזלת העני?

מה, רק מעניים גוזלים זה נקרא גזל?

מעשירים לו,

אלא גזלת העני אין לו כלום, אין לו כלום. מה אפשר לגזול ממנו?

מה זה גזלת העני?

אין לו כלום.

אלא אם לא משיב לו על שלומו.

אמר לו שלום, הוא לא ענה לו,

אה, מזלזל זה עני, לא טורח להשיב לו.

זה גזלן!

גזלת העני. מה גזל?

את השלום. לא אמר לו שלום.

כי לא נשאר לעני כלום חוץ מכבודו העצמי.

ואם זה אתה נוטל ממנו על ידי זלזול ברגשותיו,

אין לך גזלה גדולה מזו.

שורש עניין עבדות

הוא שהיות אדם קטן במדרגה של כלי לאדם גדול.

מה זה עבדות?

אדם שהוא יותר פחות, יותר קטן, הוא משמש כלי

לאדם גדול.

איך הוא משמש לו כלי?

במה שהוא עוזר לו להגיע לתכלית שלו הרוחנית.

זאת אומרת,

תמיד האנשים הפשוטים מסייעים לאנשים היותר גדולים

כדי שהם ישיגו את התכלית.

כי הקטנים לא יכולים בעצמם

להגיע עד התכלית שלו,

אז בזה שהם עוזרים לו,

הנטפל עושה מצווה כעושה מצווה.

זה העניין של ארור כנען,

עבד עבדים יהיה לאחיו.

היינו שזה התיקון שלו, על פי מידותיו ותכונתו,

שהוא ישמש בתור כלי לכלי לאנשי מעלה.

אבל במשך הדורות, מה קרה?

החליפו האומות את הכוונה הראשונה

ונעשו הגיבורים למושלים

והחלשים לעבדים.

לא לפי מה שהיה,

ששם יפת היו למעלה

ואילו חם היה למטה.

אלא,

גיבורים הפכו למושלים וחלשים לעבדים.

אבל מכל מקום,

ברצותם להראות כאילו הם ראויים למשול,

הנהיגו בעצמם כת המושלים קצת מנהגי עדינות ודרך ארץ.

כי רצו לראות את הצטיינותם על עבדיהם,

כגון הגרמנים.

אז יש להם מנהגי דרך ארץ, איך אוכלים, איך מתלבשים, איך צועדים, איך מדברים.

הכל תכסיסי דרך ארץ.

אבל בפנים חיות הטרף.

המושלים האלה זה עבדים שפרצו ותפסו מכוח גבורה,

את השלטון,

והשתלטו

על העמים.

היטלר היה פסיכי על כל הראש.

הוא היה עם הארץ, נבער מדעת, שיכור.

אבל היה לו כוח,

רצון ואמביציה

ובשיגעון.

הוא ראה את עצמו שולט על העולם.

לפעמים זה עובד.

כאלה היו עפרון החיתי שעליו נאמר, רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים.

ברור הוא שמתוך דבריו

שהייתה הכוונה שלו להעשיר את עצמו על חשבון אברהם,

כי 400 שקל כסף עובר לסוחר,

סכום גדול מאוד עבור שדה ומערה.

ועל זה מרמז שמו עפרון מלשון עפר,

גשמיות, חומריות.

וברגע שהוא לקח את הכסף מיד אברהם,

נקרא בתורה עפרן.

התורה השמיטה ממנו את האות ו' שהייתה קודם,

שזה מאותיות שמו של הקדוש ברוך הוא,

ועכשיו עפרן הופך להיות בגימטריה רע עין.

וגם גימטריה 400 כנגד הכסף שהוא ביקש.

וזה אומר לנו מה אופיו, מה מהותו.

הדיבור שלו היה בנימוס גדול,

בדרך ארץ,

כמנהג האצילים.

ולמרות זו, עם צבוע כזה וצבועים כאלה,

נהג אברהם אבינו עליו השלום,

כפי הנימוסים שלהם, אבל בדייקנות רבה.

לא בכבוד ובדרך ארץ מזויפים,

אלא אמיתיים.

מכאן אפשר ללמוד מהי חובת דרך ארץ.

יושב לפניך נוכל, רמאי,

רשע מרושע,

עושה לך פרצוף שעושה לך טובה,

משודד אותך.

תן לי בבקשה את הכסף לטובתך,

כך יאריכו ימיך.

אם לא, אני אחסל אותך, ככה, עם חיוך.

לוקח את הכסף ואומר שעוד עשה לך טובה.

נו,

חייבים בדרך ארץ לאחד כזה.

ואברהם מתנהג אליו כאילו הוא אומר הכל לטובתו.

מפה רואים גודל חובת דרך ארץ.

בתקופות המאוחרות יותר,

השתלשלו הדברים עד שהעבדים פרקו מעליהם את עול אדוניהם

ועד שבימינו הם נעשו למושלים.

ועכשיו הם מבזים כבר את יסודות דרך ארץ

מכל מי שחצוף יותר, מצליח יותר.

חוצפה יסגה.

בלי כחל, בלי סרק, אומרים לך עכשיו בפנים כן, נכניס אתכם לקלק.

כן,

פלילי,

כן, נזרוק אתכם לכלא, כן,

נעצור לכם את התקציבים, כן,

ילד אחד שלכם לא יוכל ללמוד,

כן, כולכם מגויסים.

אם היה לנו סיביר, גם לשם היינו שמים אתכם.

בחוצפה,

בעזות,

שכחתם מי הביא אתכם עד הלום,

עבדים,

אם לא שומרי התורה והמצוות במשך כל הדורות.

איך הגעתם הלום?

בזכות מי גנבתם את המדינה?

בזכות התורה.

ואתם שומרים עליה?

אתם מבזים אותה ואת לומדיה.

בזכות מי ביקשתם באו״ם את ארץ ישראל?

בזכות התנ״ך.

והיום

אתם עושים מה שאתם רוצים,

עבדים משלו בנו.

פורק אין מידם.

אבל זה זמני.

זה כתוב שיהיה.

שיבזו תלמידי חכמים.

יראי חטא יימאסו.

בית ועד יהפך לזנות.

זה כתוב.

פני זקנים ילבינו.

כתוב.

כל התיאור הזה מדויק.

גמרה בסנהדרין מלא.

בסוטה מלא.

אבל זה מראה לנו שאנחנו קרובים לסוף מאוד מאוד.

שהפרוטה תכלה מן הכיס. מרגישים כבר.

אבל

רואים שהחוצפה נעשית לכבוד והזלזול ליוקרה. אפילו התוכניות שלהם המטונפות.

מי שמנוול את הפה יותר הוא בפריים טיים.

הוא בפרונט.

הוא שמים אותו הכי חשוב.

למה? הוא יודע לקלל.

הוא יודע לבזות.

הוא יודע לזלזל.

אוה! אש! דם ותימרות עשן רוצים.

מזה בעל דאבוננו החוצפה גם לרחובות ישראל.

ונתקיים בנו, רחמנא ניצלן, כמקולקלין שבהם.

לא כתובים שבאומות,

כמקולקלין שבהם.

אנחנו אפילו עברנו שיאים.

מה שאצלהם לא מעיזים,

אצלנו כבר שכחו מזה.

בראש דברינו הבאנו את המאמר של זיכרונם לברכה,

שדרך ארץ קדמה לתורה. הרי זה מה שהם הטיפו לנו כל הזמן.

הם, החילונים, תמיד אמרו לנו,

אדוני, זה לא העיקר תורה. דרך ארץ קדמה לתורה.

דרך ארץ קדמה לתורה.

נו, ואיפה דרך ארץ?

איפה דרך ארץ?

אתם יכולים לעקור,

לא את החרדים.

החרדים מייצגים את מה שהסבא שלכם עוד היה שייך בזה.

אתם חיים בזכות אותה תורה שהעמידה אותנו עד עכשיו.

אתם כורתים את הענף שעליו אתם יושבים ואותנו ביחד.

למה?

כי יש לכם עזות פנים.

עזות פנים.

כם קולקלין שבהם.

אומות העולם לא עוקרים מאיתנו תורה בימינו אלה.

באמריקה הגויים נותנים לתורה לפרוח.

באירופה אף אחד לא מפריע להם.

עוזרים בתקציבים.

גויים.

לא שמותר לקחת, אבל נותנים.

ופה,

שלא תנשום, לא תחיה, לא תוכל לזוז.

אתה תעבוד בכוח.

אתה תתגייס בכוח.

אתה תשרן בשירות לאומי בכוח.

גם את.

כולכם.

ואנחנו רוצים שיצאו לוויות מבני ברק,

מירושלים, מאשדוד ומצפת,

של חרדים גם כן.

אנחנו רוצים לראות ארונות קבורה שלכם גם.

טענות בוטות, ברורות, בזו הלשון.

אם היה אומר,

גוי כזה דבר, היו אומרים, אנטישמי!

מחזירים את השגריר.

התנצלות.

ופה,

מקבל במה,

קול מסואב,

מתועב,

ואומר כל העולה ארוכו ומקבל במה.

וגם אם מביאים מישהו לאיזון שיתגונן,

שמים בסוף מישהו שיסחור את פיו.

כדי שהרושם יישאר,

המילה האחרונה היא שלנו.

בראש דברינו הבאנו

את המאמר שדרך ארץ קדמה לתורה.

ראינו שההתנהגות בדרך ארץ

היא הדרך אל התורה וההכנה אליה.

כי מי שאינו מכיר את חיובי הכבוד כלפי הזולת,

חסרות לו התכונות הנדרשות להצלחה בתורה.

כגון שבעה דברים בחכם והיפוכם בגולם,

שרובם שם זה ענייני דרך ארץ.

עלינו, בני התורה, מוטל החיוב והאחריות להתכונן ולהתחזק במידת דרך ארץ,

שזו מידת אבותינו הקדושים עליה השלום,

עליהם השלום,

וזוהי ההקדמה לתורה.

יש עוד הרבה מה לדבר בעניין, אבל כל הפרשיות האלה מדברות בעניין זה.

עד כדי כך שאמרו חכמים זיכרונם לברכה שכל תלמיד חכם שאין בו דעת,

הכוונה אין בו דרך ארץ,

כי מי שאין לו דרך ארץ פירושו שאין לו דעת,

כל שאין בו דעת נבלה טובה הימנו.

בנבלה אתה עוד יכול להשתמש, מותר לך ליהנות ממנה.

ממנו אין לך שום הנאה, ואין להשתמש בו.

מה זה אין לו דרך ארץ?

אם משה רבנו היה נכנס לאוהל מועד לפני שקרא לו השם,

כמו שכתוב בתחילת הפרשה, ויקרא אל משה וידבר אליו מאוהל מועד,

אם היה נכנס לפני הקריאה,

הרי הוא הקים את המשכן,

והרי עליו נאמר בכל ביתי נאמן הוא,

ובכל רגע הקדוש ברוך הוא יכול לצוות עליו מה שרוצה.

אז אחרי שהוא בנה והוא יודע שכל המשכן

זה רק בשביל שהקדוש ברוך הוא ידבר אליו מבין הקרובים,

אז עמד המשכן,

בשכינה נמצאת,

אז הוא יכול להיכנס, לא?

אם היה נכנס בלי רשות ולא ממתין עד שקרא לו משה משה,

אם לא המתין ונכנס,

היו אומרים חס ושלום על משה רבנו, נבלה טובה הימנו,

והיה מאבד את כל משה רבנו.

פעם אחת אם היה עושה את זה.

פעם אחת אם היה מאבד דרך ארץ.

כמה אנשים

רואים דלת פתוחה ונכנסים בלי להגיד כלום.

אה, שלום, כאילו הוא פה שבוע.

אה,

יופי שאתם בבית, תפסתי אתכם.

אוי, יש אנשים עוברים, שומעים צעקות,

מטים את האוזן מיד הדלת.

יואו, טרי, טרי, טרי, יואו.

מותר לשמוע, להקשיב, לצוטט לאנשים ככה ליד הדלת?

אחד רואה בדואר משהו מבצבץ,

מושך לו מהתיבה, מאיפה הוא קיבל?

אה,

זה דרך ארץ? מותר לך לגעת בשלו שלך?

מה זה?

מה זה?

נבלה טובה הימנו.

אפילו אם הוא תלמין חכם, ולא סתם תלמין חכם, כל

כותל בן חכם, אפילו משה רבינו.

דרך ארץ זה מחייב.

יש שכל?

זה מחייב.

אתה בצלם אלוקים?

אם אין לך את זה, אתה אבוד.

אתה יכול ללבוש חליפה וכובע ושטריימן והכל, כפתורים בכל מקום.

ואתה יכול להיות עם זקן ארוך עד ברכיים.

אפילו לבן.

ואתה יכול להתנדנד בתפילות, ואתה פחות מנבלה.

שמעתם?

בן אדם עומד,

יש מזגן.

מזגן.

חם לו.

הוא הולך נדבק למזגן ככה,

מצנן את הגב.

זה גזלן.

יש לך דרך ארץ?

אכפת לך מהצלם אלוקים של השני? אתה חונק אותו.

אתה נהנה שהוא יסבול.

זה דרך ארץ?

ככה מתנהגים?

אדם יושב באיזשהו מקום ציבורי ומפריח עשן.

ומכסה את כולם בעננים.

זה דרך ארץ?

נבלה טובה הימנו.

מה, הוא לא קיים?

הוא לא חי?

הוא לא נושם?

מה, הוא פגר?

מי אתה?

נבלה טובה הימנו.

אין לאנשים מושגים מה זה דרך ארץ.

מפחיד.

מפחיד.

אבל אתם יודעים מה מפחיד?

אפשר למצוא אנשים פשוטים.

פשוטים.

שיש להם דרך ארץ הרבה יותר גם מתלמידי חכמים.

שהרי אמרנו, אם אתה הולך ברחוב ואתה מחשיב את עצמך מאן דה אומר,

ומי שהוא עובר ואתה מעלים עיניך שלא להגיד לו שלום,

כאילו לא לבזבז כפיפת ראש אפילו,

לא לבזבז או חלילה לפלוט מילה שלום.

אתה גזלן.

בשבילך כולם עמותות.

רק אתה חי.

איפה דרך ארץ?

אין.

צריך לחיין טוב טוב בפרשה הזאת,

וללמוד היטב היטב המדרשים מלאים מזה.

מה זה דרך ארץ?

זה עוד לפני תיקון המידות,

ואחרי תיקון המידות רק אפשר ללמוד תורה ושתיחשב תורה.

ואחר כך נתחיל לדון כמה אתה שווה בשמיים.

אבל אם אין לך את הפתיחה, על מה מדברים?

על מה מדברים בכלל?

עד כאן דבריי. למי שיש שאלות, בבקשה.

מי רוצה לשאול?

תן לו.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב, הרב. אנחנו מברכים אותך שבאת לצפת.

עם אהבה.

עם אהבה.

ועם כל הקשיים ועם כל ההפגנות,

הרב, אנחנו רואים מאז הבחירות כמה גזרות. והרב צדק לפני הבחירות אמר שרק אתם תראו שלפיד יעלה 8.5% מע״מ,

הכול יעלה, כל הגזרות האלה, והנה הכול צף עכשיו.

אז יש לי שאלה, כאילו, הרב,

איך הם לא חזו את זה לפני כל הנושא הזה, כאילו?

כי מי שרצה לראות את עצמו,

הוא לא רואה את האחרים.

ומי שרוצה לראות את האחרים,

אז הוא רואה את הדברים.

אני לא הלכתי בשביל עצמי, אני הלכתי בשבילכם, לא בשבילי.

אני לא חסר כלום, ברוך השם.

אה, ועוד דבר. רק שנייה, אני רוצה להזכיר,

הערב הזה הוא לעילוי נשמת המנוחה זמירה בת רחל,

ורחל בת חביבה,

מנוחתן עדן,

ולהצלחת משפחת סוויסה על כל העזרה.

תודה, הרב. הרב, עכשיו אני רוצה לברך את הרב. הרב מעריף עלינו ברכות במשך 35 שנה.

מגיל קטן אני רואה אותך מי שאני תינוק בעריסה, ברוך השם, הצלחנו לראות אותך, והאמת איתנו תמיד.

הרב, אני רוצה לברך אותך שבעזרת השם בורא העולם ייתן לך בריאות. אמן. שבורא העולם ייקח לך את כל הכאבים ואת כל הצער שיש לך, וייתן את זה לאחמד א-ניג'אד, בעזרת השם. אין לי, אתה מברך אותו.

ובעזרת השם, הרב, ובעזרת השם נהיה איתך בקומה בעולם הבא, לידך נהיה איתך בעזרת השם, שם אני איתך. יופי, סידרת לך מקום טוב, אני רואה. תודה, הרב, תודה.

תהיה בריא, תודה לכם.

כן, שאלה נוספת.

ערב טוב. ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב.

היום יש הרבה טלפונים כשירים לאנשים.

כן.

ואני אחד, גם נמנה עם הכשירים,

אין לי לא אינטרנט ולא שום דבר,

אבל יש הרבה שיחות טלפון ורדיו, אם שאתה יכול לשמוע אותן,

לפי מה שוועדת הכשרות נותנת.

למה הרב, אין לו את האפשרות הזאת?

כי אין לנו אפשרות לשמוע את הרב, לא באינטרנט ולא הדברים האלה.

אם אפשר לחבר את זה לטלפון,

כמו שאני שומע כל הזמן את ערוסי הקודש שם. קודם כל, אנחנו מנסים לעשות משהו ויש מכשולות.

שתיים, אנחנו מייצרים גם דיסקים mp3 ואחרים,

שבכל אחד יש בין 30 ל-40 הרצאות,

והעלות של זה זה שקלים בודדים.

כן. זה אנחנו עושים גם כן,

לאלה שלא יכולים ואין להם.

אנחנו היינו אמורים לקבל פעם ערוץ

שיהיה לנו בטלפון,

אבל החבר'ה משס דאגו שלא יהיה לנו.

אטיאס,

כשנהיה שר התקשורת,

יאמר לשבחו של אמנון כהן, אז הוא הכין את הכול ובישל הכול וכבר היה מוכן,

וכשנכנס השני, אז הוא דאג שלא יהיה.

היה לנו גם כן דרך הטלפון בקול הלשון,

והם הורידו אותנו משיקולים פוליטיים, למרות שהיינו מספר אחת שם בשמיעה.

העולם לא חלק.

לא חלק.

לעשות רדיו אני לא מעוניין, זה ממש מגעיל אותי.

לצערי הרב,

רוב החרדים בדתיים ניזונים משני ערוצים,

קול בעורמה וקול חי,

ומשם הם יורשים את הגיהינום שלהם.

כל מה שילמדו תורה לא יעזור להם. מי שמקשיב לשם יירש גיהינום.

זה שיהיה לו ברור.

אין יום שעובר שם בלי לשון הרע, בלי הוצאת דיבה,

בלי ביטול תורה, בלי זמרים פסולים, בלי לכלוך. אין, אין, אין דבר כזה.

אז מי שעוד יש לו אוזן כזאת שמסוגל לשמוע, הוא לא קשור לתורה בכלל, אפילו שהוא יהיה רב גדול ומחשיב את עצמו.

אדם צריך להיות שקוע וספון באוהלה של תורה ולעסוק בתורה ובמצוות.

ומי שרוצה לשמוע משהו שחשוב לו להתחזק, משיג את זה.

כשאני רציתי להשיג, הייתי גר בתל אביב, בהתחלת התשובה,

והתברר לי שאין כשרות טובה בתל אביב,

הייתי נוסע לבני ברק כדי לקנות מה שאני צריך וחוזר הביתה.

אז לא נסעתי כל יום, הייתי קונה לשבוע

מה שאני צריך.

ואם לא היה והייתי צריך והיה בטבריה,

אז הייתי נוסע פעם בשבוע לטבריה.

מה לעשות?

אם רוצים לאכול כשר, חייבים.

במדינות בחוץ לארץ שאין, גם כן, מה עושים?

מה, לכל בית יש מכולת עם הכשר של הרב לנדה ובדד צעדה החרדית? אין.

אז מה? צריכים לנסוע מרחקים לפעמים.

או שמארגנים כך וכך.

אם יוצאתם חבורה, נגיד, שרוצים לשמוע דברים שאני אומר וכולי,

מארגנים שפעם בשבוע, פעם בחודש, פעם בשבועיים,

אחד נוסע לארגון שופר

ולוקח דיסקים בשביל כולם, ושלום על ישראל.

מממנים לו את הנסיעה, כל אחד משתתף חמישה שקלים,

מביאים בעוד כמה שקלים, עלה לכם חמש עשרה, עשרים שקלים,

יש לכם שקט, חודש, חודשיים, נשמוע כמה שאתם רוצים ולא להיות תלויים באחרים. מה הבעיה?

אני התכוונתי הרב, זה בשידור ישיר לשמוע את הרב, זה מאוד...

קשה, כי אין לנו לא טענותיה ולא מחשב ולא כל הדברים האלה, אז יש אפשרות ברדיו הזה, בטלפון הזה של הכשר. הבנתי, אמרתי שאנחנו עובדים ומערימים עלינו בינתיים קשיים.

אני אפילו רציתי לעשות כשרות, בשר ועופות, לא בשבילי, שוב פעם, בשבילכם, אני כבר שוחט לבד, ברוך השם.

אבל לעשות גם לאחרים שיהיה בזול,

ומהרבנות הראשית, שזה שייך, אתה יודע, לחבר'ה,

לא נותנים מישהו.

הבנת איך זה עובד? אני הבנתי מאה אחוז. זהו. עוד דבר, בבקשה.

דרך אגב, אתה יודע שאני המלצתי פה לאחד האנשים שנמצא פה אולי,

שיעשה פה לחם בשקל,

ואני שומע שעדיין הוא לא עושה.

אבל יש בנהריה מישהו שכבר כן עושה.

יש מישהו. הוא עמד לפשוט את הרגל,

והחליט ברגע לעשות זה, וזה החזיר לו את הלקוחות.

ועכשיו הוא מוכר גם דברים אחרים, ומרוויח.

אמרתי עוד שאלה, בבקשה, וגם בבקשה.

ברוך השם, התחזקנו הרבה שנים.

התחזקתי בתשובה, אני ואשתי, וילדים,

סעדה תשמעיה, כן?

מבסוט גם הרעב, ועשה לנו המון.

אבל יש עוד ילד אחד שהוא היה בצבא,

ובצבא, אני גם שירתי 25 שנה כמעט בצבא, והצבא הוא לא...

הוא לא המקום לגדול. לא, בכלל לא. אני מכיר את הצבא, ואני יכול להעיד שזה קלקול אחד גדול לכל מי שהולך לשם,

ביום הוויכוח עם החבר'ה שרוצים להתגייס,

מסביר להם שזה רק קלקול ודאי. אין שום רווח בזה.

ברוך השם, לא יודע אם סעדה תשמע, ניצלתי השומרים.

אבל עכשיו יש לי עוד ילד אחד שהוא קצת רז בן יהודית.

רז בן יהודית, השם יחזירהו לאיתן התורה מהרה.

תודה רבה.

אני רוצה לבשר לכם בשורה טובה.

היום זה ראש חודש אדר,

ומשנכנס אדר מרבין בשמחה.

היום, ברוך השם, נפתח כולל חדש בעולם.

כולל איגוד העובדים.

מה זה אומר?

זה אומר שאנשים עצמאיים השתכנעו

שלא צריך לעבוד חודש ימים בשביל לקבל את הפרנסה.

אפשר לעבוד רק שבועיים.

אז מה הם עושים?

עובדים שבוע ובאים ללמוד אצלנו שבוע.

והיום היה היום הראשון למעלה ממניין.

התחילו ללמוד ברוך השם.

שבוע, שבוע.

אחרי זה הולכים לעוד שבוע וחוזרים לעוד שבוע.

לא נראה לי שהם יחזיקו הרבה מעמד בעבודה.

כבר היום הם אמרו תשבוע גן עדן כזה.

חבל על הזמן, לאן ללכת?

ואני גם מלמד אותם חובת הלבבות שער הביטחון.

וקשה לא להיות בעל ביטחון אחרי שלומדים את זה כמו שצריך.

ויש לי קצת ניסיון בזה, ברוך השם.

אז אני רוצה לומר לכם שאני מזמין ואני קורא מכאן לכל מי שרוצה ומאמין בשם ידבריו,

שיגיע ללמוד איתנו שבוע-שבוע,

ואני מבטיחו שהקדוש ברוך הוא יעשירו.

שמעתם?

עכשיו תקשיבו, אני אספר לכם שני סיפורים מהיום הראשון.

מהיום הראשון.

עוד לפני שהתחלנו ללמוד היום,

הגיע אליי יהודי בשם ניסים סבג,

שאמר לי, תשמע,

אני החלטתי מה שהחלטתי,

אבל אשתי אתמול ישבה איתי ואמרה לי, תשמע, בכל אופן צריכים לקחת שיקול דעת,

שבוע-שבוע, אני מאמינה, הכל, אבל מה יקרה?

אתה יודע, אם לא, וזה, יש לנו ילדים, יש עריות, יש משכנתה, יש זה, יש הוצאות.

מה יהיה?

הם לא גמרו, כמובן, לסגור את העניין, הוא היה אמור לדבר איתי,

אבל עוד לפני כן הוא כבר בא אליי והוא נבוך.

הוא מספר לי את הסיפור הזה, ואומר לי, תשמע,

עכשיו אשתי מצלצלת אליי מהבית,

ואומרת לי שהיא קיבלה טלפון מביטוח לאומי

שמגיע לנו, חזר 7,000 שקלים.

עוד לא התחיל,

כבר קיבל 7,000.

לא עבר מספר דקות,

וניגש אליי השני,

אני קורא לו ראש הכולל.

למה הוא יהיה הראשון שהסכים לרעיון?

קוראים לו רוני אהרון.

הוא עצמאי בנושא גבס, שיפוצים וכו' וכו'.

אז הוא, יש לו שני עובדים.

אז גם שני העובדים, בגלל שהוא החליט שהוא לומד,

גם הם לא יכולים לעבוד עכשיו, גם הם לומדים.

אחד מהם זה היהודי פה, שעומד כאן.

קוראים לו מיכאל סקריצקי.

הוא היהודי שהבן שלו, אם אתם זוכרים את הקלטת,

חיו יחיה.

בכל אופן,

הוא מקבל הצעה,

הוא מקבל הצעה, תקשיבו איזה הצעה,

הוא מקבל הצעה מבניין בבני ברק,

שהבניין מציע להם,

לקבוצה שלו, הוא עובד אצל הרוני הזה.

הם מקבלים הצעה

שישפצו את הבניין בחינם,

יקבלו את הגג בחינם, לבנות עליו ארבע יחידות דיור,

שזה שש מיליון שקל.

עוד לא התחילו ללמוד.

שמעתם?

אז כל הקבוצה לכאורה כבר מסודרת.

זה כולל הישועות.

זה הקדוש ברוך הוא מטפל בחבר'ה האלה, אלה הראשונים בעולם. אין פטנט כזה.

שבוע, שבוע. שבוע עובדים, שבוע לומדים.

לא חצי יום, חצי יום.

לא חושבים על עבודה בכלל. שבוע אתה בשווייץ.

אתה בכלל לא בארץ.

לא מכיר, לא יודע.

דבר איתי כשאני חוזר מחו״ל.

זהו.

אז מי שירצה להצטרף,

בשמחה רבה יש דף שיעורים, מופיע גם באתר.

דף שיעורים, כל שעה ושעה, מי מלמד, מה מלמדים.

יום עמוס.

מהנץ מתחילים.

עד אחרי ערבית, סביבות שבע, שמונה.

יא חביבי, גן עדן.

אלה היו המתנדבים שבנו את הבית כנסת.

עכשיו אני מחזיר להם.

היום הם באים עם בגדי לבן כמו שבת,

נכנסים, חביבי,

בית כנסת מפואר, יש לנו ברוך השם, השם זיכה אותנו.

יושבים, לומדים, יש ספרייה עצומה.

ברוך הוא, ברוך שמו.

אז הנה,

ידעתם עכשיו שיש דבר כזה, אני מקווה שתעתיקו אותי.

אני אוהב שמעתיקים אותי.

אני לא שומר לעצמי כלום.

אני מגלה לכם את כל הסודות.

אם תעשו את זה, הברכה תחול גם פה.

בכל מקום שיעשו,

הברכה תחול עליהם.

כן.

תורם מה?

אשרה ואשרי חלקו, אתם רואים, בלי לבקש.

תורם מניה לבית הכנסת. אני רק רוצה לומר לכם, תן לה שם את המיקרופון.

כשאמרתי גם, ביקשתי,

ביקשתי מהאנשים,

הצוות הזה הוא צוות באמת מקצועי.

מי שיראה מה הם בנו, אז יבין.

מי שירצה מהם עבודה או משהו,

שני דברים הוא מרוויח, מקצועיות והחזקת תורה.

לשלם לאדם שעובד, מחזיקים תורה.

שמעתם פעם דבר כזה?

שבוע-שבוע.

כן.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

הרב אמר שהוא אוהב שמעתיקים אותו. הייתי רוצה לשאול,

מה אפשר לעשות במקביל לאותו דבר גם לנשים?

משהו כזה כמו שהרב עכשיו עושה.

קצת קשה להוציא אותם מהמטבח, כי אז הבעלים יצעקו, מה זה, אין אוכל שבוע?

לא, לא הייתי אומרת את זה ככה. הייתי אומרת את זה, כאילו, מה היה הרב הממליץ לנו בו... אני אגיד לכם מה אתן יכולות לעשות.

קודם כל, נשים יכולות לעשות חסד.

חסד זה דבר גדול מאוד.

אז חסד זה מתפצל על הרבה דברים.

קודם כל, יש עניים.

אחר כך יש יתומים.

אחר כך יש אלמנות.

אחר כך יש נערות

שמסתובבות לצערנו.

ואם מטפלים רק בדברים האלה,

שיהיה להם שמחה ושלא יחסר להם כלום, ומתארגנים כולם

לבקר ולסעד

ולתמוך ולשמח,

רק ככה, בצורה הזאת, כאילו לקחת פרויקט, לדעת מי האנשים שבאמת חסר להם מהדברים האלה,

או שמחה, או תשומת לב,

או מאכל, או משקה, או...

גד או משהו

או הדרכה וכולי,

זה דבר שנשים יכולות לעשות עם נשים,

וחבל על הזמן מה שאפשר לעשות עם זה,

כי זה הבניין של הבית. אם מטפלים באישה,

הרי אם היא לא מרגישה טוב זה משליך על כל הבית, הבעל והילדים.

אם חסר לה משהו אז יש לה תרעומת, זה משפיע על הבעל והילדים.

בקיצור, אם תומכים בעקרת הבית, בעיקר של הבית,

מעמידים בתים שלמים.

תקימו קבוצה של נשים,

שכל אחת תיקח תחום, חלק יאספו בגד, חלק יאספו כסף,

חלק יבדקו, חלק יעבירו שיעורים, חלק יבואו רק לבקר.

כל אחת תיקח לה מה שהיא רוצה ותצרף נשים שמתאימות להן המשימות האלה,

ובפרט נערות,

לספר להן הניסיון, מה היה ואיך היה פעם ואיך הפה, ואיך הפילו הנשים את הנשים,

ומה עשו, ומה הסתבכו, ומה ככה,

ולתת להם תמיכה, ולהחזיר להם את הגאווה שלהם האמיתית,

ואת הערך שלהם, וכולי וכולי,

אין תקנת פרצה יותר גדולה מזו.

בעזרת השם הרב שייתן ברכה על זה, בעזרת השם. תצליחו בגדול בכל הארץ. אמן.

כן.

כן. שלום הרב.

בבקשה. אני, פשוט, הרב אמר לה, על כל הרמה, אז איך הרב גרוסמן הוא שמה מדבר?

הרב, מה קוראים לו? יוספי, גם מדבר שם.

ועוד דבר, למה הרב לא לוקח את הפרויקט

כשהבנות בסמינר יושבות בבת בוכות,

לא מקבלים אותן,

יש אפליה בין ספרדים לאשכנדים, למה הרב לא לוקח פרויקט גם להשפיע עליהם? אני אגיד לך ככה, שני דברים. קודם כל, צריך לשאול את הרב גרוסמן והרב יוספי.

אני רק רוצה לומר לך דבר אחד. הם ודאי מתכוונים לטובה

שעל חשבון הזמן של השטויות שמדברים שם,

הם ידברו לפחות קצת דברים בעלי ערך.

אבל מצד שני הם גורמים שזה מקבל לגיטימציה.

ואחרי שגומרים לשמוע אותם, נשארים, או עד שעולים ועד ששומעים, בינתיים נשבים בשבי של לשון הרע,

כי לשון הרע יש לו כוח למשוך.

לכלוך, פוליטיקה, דיבורים, יואו.

תראי מה הוא אומר, תראי מה הוא אומר. אז תסגור, אז תסגרי.

אתה אומר, תראי מה הוא אומר, אז תסגרי.

לא.

מה, ככה הוא אומר? עד כדי כך?

ששש. תשמעי, תשמעי מה הוא אומר. תשמעי מה הוא אומר. אומרת לה עוד אחד שיפתח, עוד אחד שיפתח, עוד אחד שיפתח.

זה בדיוק הפוך, משיגים.

וראינו איזה חורבן הם עשו,

בגללם כבר כמה אנשים נפטרו

מאז שהם נתנו להם לדבר כנגדי.

אנשים שעלו שם לדבר לא נמצאים היום כבר.

למה?

משום שהקדוש ברוך הוא לא שותק, האלוקים מבקשת נרדף.

עכשיו יש עוד בעיה.

הבעיה שמי ששומע דברי חירופין וגידופין מלשון הרע ומוציא דיבה וכולי,

הוא צריך למחות.

אבל אין לו אפשרות למחות.

איך? הם ברדיו.

ואם אתה רוצה לבוא ולהגיד איזה דבר, מה אתה רוצה להגיד?

לא, עכשיו זה תפוס. תמתין, תמתין, לא תעלה.

רק אם תגידו אני רוצה לדבר נגד הרב אמנון יצחק,

אל תגידו הרב, אם תגידו הרב יבינו זה תרגיל, אמנון יצחק.

אנחנו רוצים לדבר נגד אמנון יצחק, הוא הגזים כבר מה שהוא עושה,

יתנו לכם לדבר.

ואז תוכלו להשחיל מה שאתם רוצים.

זאת אומרת, זה המצב.

זה בעניין הזה, ולכן אני מעולם לא דיברתי ברדיו.

למרות שהציעו לי תוכניות של שעות גם אצל החילונים.

גם בלב המדינה הציעו לי.

אבל הרב שלי אמר לי,

תלמיד חוכם לא מדבר ברדיו.

זה לא מקום לרדיו.

הרב אליעזר בן דוד אמר פעם

שאדם מדי פעם צריך להביא לאשתו איזה בושם.

אז יש אפשרות,

יש אפשרות.

אתם יודעים, בצפון תל אביב זורקים אחרי שימוש קצר את הבקבוקים ואת הכול, כי מצאו משהו אחר, יצא משהו אחר וכולי, ולא גומרים עד הסוף.

אז אפשר ללכת למזבלה,

ואם מחפשים טוב, אפשר למצוא שם הרבה דברים, אפילו מכשירים שלמים, תקינים והכול.

נו, אז אדם ייקח כזה מהמזבלה, ישטוף אותו קצת,

יוסיף קצת מהים וייתן לאשתו.

זה נקרא מתנה.

אם אתה רוצה לקנות לאשתך בושם, אפילו אם זה קצת יותר יקר, תיגש לפרפומריה ותקנה לה.

לא מחפשים לה אישה שמעריכים במזבלה.

אם אדם קורא דברי תורה,

בעיתון,

זה לקבל את התורה מהמזבלה.

תורה לומדים בבית המדרש,

בבית הכנסת,

לא בעיתון,

לא ברדיו,

לא בטלוויזיה,

לא במזבלה.

זה לא המקום, זה לא האכסניה לתורה.

אבל מה לעשות? נשתנו הדפוסים.

זה הדבר.

לעניין הדבר השני,

מה אמרת לי?

יש לי כל הבנות שלא מתקבלות לסמינרים,

כן. אני הייתי מאוד מאוד מאוד,

מאוד מאוד הייתי רוצה לעזור גם בתחום הזה,

אבל יש שאלה בגמרא,

כסף מנלן.

אני עכשיו בניתי בית הכנסת,

שתי מיליון שקל בערך.

זה המון כסף.

עכשיו לבנות מוסד,

בואי נגיד שמצאתי קרקע שעולה מיליונים,

בניתי בניין שעולה מיליונים או עשרות מיליונים,

ואחר כך צריך אחזקה שוטפת מיליונים.

אבל

זה לא כסף. רגע.

אבל אני לא לוקח מהמדינה כסף.

כולם,

אלה שהעמידו מוסדות, לוקחים מהמדינה,

חוץ מחוג קטן.

אבל אני לא יוצא לחוץ לארץ להביא כסף,

ואני לא לוקח מהמדינה כסף, ורק אם אנשים תורמים כסף, הנה יהודי אמר הוא תורם,

נפלא מאוד.

אני אפילו כבר לא מבקש בהרצאות כסף.

כבר אני נגעל מזה.

אז לכן אני מסביר,

הלוואי והייתה לי האפשרות,

אם היו באים אנשים חכמים ומחליטים לעשות,

תאמיני לי שהייתי מסדר דבר שעוד לא היה בעולם,

שבנות ישראל היו יוצאות כשרות

ויראות שמיים, קודם כל יראות שמיים.

זה הייתי עושה.

מה ילמדו, לא ילמדו, כל הקשקשתה שמלמדים וכולי וכולי,

לא הכל נצרך.

אבל דואגים להם לעבודות, לכל מיני קשקושים,

תעודות וזה וזה וזה.

צריך ללמד אותה מיראת שמיים. מה לימדו אמותינו בחוץ לארץ?

בבית.

היה בית יעקב?

היה סמינר?

בבית ליד האמא.

והאמא כל היום לימדה אותה את כל הערכים שקיבלה מסבתא.

וככה זה עבר. ואיך הם הגיעו לפה?

יראה שמיים בתכלית.

אין פרץ ואין צווחה ברחובותינו.

אבל היום הכל נהיה מתירני,

הכל פתוח, יודעים הכל, לומדים הכל,

וזהו. לך תשמור עכשיו על בת בצורה כזאת.

הרב המנוח,

מורי ורבי הרב שפירא, זכר צדיק וברכה, אמר לי בנו

שיש להם אחיות.

ואביב המנוח והאימא הכשרה הצדקת שהייתה.

לא היו מניחים לבנות לצאת יותר מאוחר משעה תשע לסיבה מוכרחת ומוצדקת, כגון חתונה של משפחה או של חברה קרובה מאיפה שלמדו.

אבל עד לעולם ליווה אותם אח.

ולהביא אותם מהבית הגיע אח.

פעם אחת הוא סיפר שאחת הבנות נשלחה למאפייה

ביום שישי להביא חלות.

והיא נתאחרה קצת.

נשלח בבהילות אחד האחים לשם, להחזיר אותה,

לראות מה קרה.

בעל המאפייה אמר לו בלגלוג,

מה אתם כל כך מפחדים על הבת שלכם, שאתם תוך כמה דקות כבר שולחים מישהו לראות?

כאילו רומז לו מה היא עלולה חס ושלום להתקלקל.

מה קרה?

אתם יודעים מה הוא ענה לו?

אחד שיש לו שרשרת של אבנים צבועות.

אז הוא שם אותה על האצבע ועושה ככה וככה, הולך איתה ברחוב, אין לו בעיה, גם אם היא נפלה,

הוא מרים אותה וממשיך ככה, שם בכיס פה, שם פה, שם פה, שכח אותה, לא נורא, זה, ואני עם צמאוניות.

אחד שיש לו זרקונים,

אז הוא כבר נזהר, יש לו זה, זה תיק שהוא שם את הכל וזה, כל פעם הוא נוגע, ופה ושם.

אחד שיש לו יהלומים, הוא בכלל לא יוצא איתם.

ואם כבר הוא יוצא עם יהלום, זאת אומרת, אישה יוצאת עם יהלום מהכל,

היא לא יוצאת לבד. למה היום לך תדע, מורידים אצבעות, חוטפים זה,

לא יוצאת לבד רק אם יש מישהו לידה.

אומר, אולי אתה מכיר בנות כאלה שהן צבעוניות.

אז אלה לא דואגים, לא מחפשים אותם. חזרו, לא חזרו, לא נורא.

אבל אם זה בנות חשובות, אז דואגים להן. ואם זה יהלום, לא עוזבים אותו.

אצלנו הבנות הן יהלום.

לא עוזבים אותם.

הבנת? הבנתי, למה הרב לא מוחק כל פעם על הדבר הזה?

נגד כל אלה שעושים את זה. מה אני יכול, את יודעת שגדולי הדור, האשכנזים.

זהו, האשכנזים שעושים לנו כל הדברים. לא הבנת, האשכנזים, אני אומר לך, גדולי הדור.

הרב שטיינמן,

הרב קנייבסקי,

מורי וריבי,

מנוחתו עדן, הרב שפירא, זכר צדיק לברכה.

כל אלה

מוחים ומחו ברבני הסמינרים.

הם לא שומעים להם.

את יודעת מה הם אומרים?

אין בעיה, אתה רוצה לקבל את הבת הזאת?

תבוא, תחליף אותי פה ותיקח אחריות.

ככה הם אומרים.

אז איך מחנכים אנשים? ככה זה, ככה זה.

ככה זה לצערנו הרב.

את יודעת מה אמר הרב שטיינמן?

שאם אברהם אבינו היו הולכים עם הבת שלו לסמינר בימינו, לא היו מקבלים את הבת שלו.

עיראקי.

אני הרב גורשנוביץ.

כן. ליה אמר בפירוש, לא נשמעים לי. הרב יששכר מאיר גם אותו. מה אני אומר לך? ואלה גדולי הדור שלהם. ואלה גדולי הדור. נו, מה?

ואלה מחנכים. זה נקרא חוץ פייסגה.

והם ירשו גהנום.

ועם זקן, ו... אמרתי לך קודם את כל התלבושת.

מתאים לפורים.

אם הייתם סומכים על היכולת שלי,

הייתם מחפשים אנשים שמסוגלים להרים פרויקטים כאלה,

היינו מתחברים יחדם ועושים דברים טובים.

אבל בינתיים כולם רק מבקשים ממני, למה אתה לא עושה? למה אתה לא עושה?

למחות לפחות. למחות אני כבר דיברתי, ברוך השם. את רואה אני לא מפחד להגיד.

אני יכול גם להגיד שמות.

אבל מה זה יעזור?

דברי לקיר.

הוא לא אכפת לו אם לא מזיז לו גדול הדור שלו,

שהוא בא להתייעץ איתו כשהוא צריך, וכשהוא זקוק את עזרתו הוא בא אליו,

וכשהוא רוצה ממנו הוא לא עונה לו,

מתחמק.

מה נשאר?

איך לא מחרימים אותם?

אז ייסגר הסמינר.

אז יהיו אלף בנות בחוץ.

יופי, ניצחו.

עמית אל-לחמי.

רק אם תקום אלטרנטיבה.

אבל הציבור רוצה שיעשו בשבילו.

הציבור לא דואג לעצמו.

אם כל הציבור שהיה רוצה, היה מחליט,

שאת כל המעשרות שלו הוא נותן רק להקמת סמינר,

רק להחזקת סמינר,

טיק טק היה גם סמינר.

הרי כל אחד שהחליט שהוא רוצה לעבור דירה, הוא מוצא מיליון שקל,

אפילו שאין לו.

משכנתה מהילדים, או משכנתה שלו, או משכנתה של זה,

או ככה וככה, והוא עובר.

מיליון שקל, היום כולם קונים דירות.

חמש מאות אלף

קונים דירות.

אז איך זה הם יכולים לשלם הוצאה קבועה קטנה בשביל לבנות את העולם הבא שלהם, של הילדים שלהם, לא משקיעים?

כי הם מבינים שאחרים יעשו להם.

ככה זה נראה וככה זה ימשיך,

עד שלא יבינו אחרים.

כן, עוד שאלה.

תן לו פה, פה.

עורר את הכל עולמות, עושה ניסים ונפלאות, אל היום שבא נוספים.

שלום, הרב.

אמרת שדרך ארץ

קודמת לתיקון מידות

וגם לתורה.

רציתי לשאול, האם דרך ארץ זה תכונות מולדות?

כי אני תמיד הייתי בדעה שהתורה היא פותרת את כל הבעיות האלה,

גם של דרך ארץ וגם של תיקון המידות.

מי שבתורה ומקיים אותה כמו שצריך, הוא מתקן את כל הדברים האלה. האם אני טועה או לא? אתה טועה.

זה לא מולד,

השכל מחייב.

מי שנברא בצלם אלוקים, השכל שלו מחייב מה זה דרך ארץ.

לעמוד בתור, אתה מבין שזה עניין של דרך ארץ, נכון? זה חינוך ונימוס ודרך ארץ, שאתה לא עוקף את השנים, שאתה נותן לבן אדם זה.

אבל אני למשל הייתי כן עוקף. איך שחזרתי בתשובה,

הפסקתי עם הדברים האלה. תודה. אז קיבלת שכל.

עכשיו,

הנקודה היא ככה.

לימדה תורה דרך ארץ.

כתוב שלימדה תורה דרך ארץ. מה זה לימדה תורה דרך ארץ?

תורה תגיד מה שהיא רוצה, וזה תורה.

מה זה לימדת תורה דרך ארץ?

התורה מלמדת אותנו מה היית צריך אתה להשיג בשכלך בלי תורה.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, מלפינו מבהמות ארץ

ומעוף השמיים יחכמנו.

אלמלא ניתנה תורה לישראל,

היינו לומדים

צניעות מחתול,

גזל מנמלה.

היינו לומדים עריות מיונה.

פיוס מתרנגול.

מה פירוש?

פירושו שבטבע,

בטבע יש להם את הדרך ארץ.

זאת אומרת,

אם בן אדם עשה משהו באיזשהו מקום,

צריך לכסות.

אתה צריך שחתול

ילמד אותך את זה?

אם לא, התורה לימדה אותך כשאמרה לך,

ויתד תהיה לך על הזניך וכיסית את שאתיך,

שאפילו כשאתה יוצא למלחמה,

אתה צריך להיות מצויד תמיד עם יתד, עת חפירה עליך,

שאם תצא בחוץ ותצטרך חוץ מכבוד המקום וכבודכם לעשות את צרכיך,

אחרי שתסיים, אפילו כשאתה בשטח הפתוח,

תכסה את זה עם היתד.

אם התורה לא הייתה מלמדת אותך את זה, היית צריך ללמוד את זה מחתול,

שאחרי שהוא מסיים הוא מכסה.

זאת אומרת, זה דרך ארץ.

עכשיו,

גזל מנמלה.

אנשים רואים משהו פנוי, לוקחים.

אבל כשאנחנו, כשאני, סליחה מחילה, כבוד הרב, כשאני הייתי חילוני, אותי לימדו צריך להסתדר בחיים,

תדרוך על אנשים להתקדם,

תעשה מה שאתה יכול בשביל לשרוד, להתקיים,

אתה יכול אפילו לעשות עסק ולגנוב אנשים בשביל להצליח בכלכלית. ככה אנחנו למדנו, ככה חזקו אותנו. נכון, אתה גדלת. כי אחרת אתה, אין לך, לא תשרוד. אומר לך, אם העולם הזה כמו ג'ונגל, אם אתה לא תהיה כזה, אתה לא תשרוד.

נכון. אחרי שחזרתי בתשובה הבנתי שטעיתי בגדול.

זה ג'ונגל, וזה החוקים של הג'ונגל, נכון. ובגלל זה אני אומר, התורה תקנה אותי.

נכון, אבל זה עדיין לא מספיק.

כי דרך ארץ זה אפשר להשיג בשכל.

זה אפשר להשיג בשכל.

בחוקי הג'ונגל, אם אתה גיבור,

אתה טורף את השני, ואם אתה חלש, יטרפו אותך. ותמיד יהיה יותר חזק ממך,

אז תמיד אתה תטרף בסוף.

אז איזה מין חוקים טיפשים הנה?

אלא מה?

אם אתה שומר על כבודו של הזולת,

ישמרו על כבודך.

כל המכבד את הבריות, גופו מכובד על הבריות.

דרך ארץ קדמה לתורה 26 שנים, דורות, סליחה.

אתה מבין?

כן. יש לי עוד שאלה.

כבוד הרב, אני אומר משהו שאני מרגיש שזה ככה.

אני אומר כל העצרת היום שהייתה בערב,

יש לי הרגשה שזה קרה,

דבר ראשון, בגלל המחלוקות בעולם החרדי,

וב. בגלל שביזו תלמיד חכם את כבוד הרב במשך תקופה ארוכה,

ואף אחד לא קם וצער, גם מגדולי ישראל, שהיו צריכים להגיד, נו, עד כאן, מה קרה פה? מה קורה?

חתימות, עניינים, מה קורה פה? הלוא לא יצא נגד ההלכה,

לא משהו, לא מובן. אני בתור בן-אדם שבסך הכול כמה שנים חזרתי בתשובה,

הבנתי את זה.

איפה גדולי ישראל שהם רואים ממש מבזים תלמיד חכם בצורה כזאת חמורה,

בן-אדם שהחזיר אלפי אנשים?

בתשובה שאני והילדים שלי חייבים לו את חיינו

ואף אחד לא נעור.

אני חושב שהקדוש ברוך הוא, איך אני מרגיש,

שהקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה. אתם לא התאחדתם אז לעזור לתלמיד חכם ולעצור את העניין באיבו,

אז עכשיו אתם תתאחדו בדבר הרבה יותר גרוע,

בגיוס.

ככה אני מרגיש, לא יודע אם זה נכון או לא.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

תן לו שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. מה שאני רוצה להגיד, קודם כול, מאוד כואב לי לשמוע אותך אומר,

אני ניגל מלהתרים כסף לארגון.

מה שהרב עושה במשך 35 שנים,

מתרים, כמו שתרמו פה, מניה,

זה הכול לשם שמים, הכול לבניית בית הכנסת ולזיכוי הרבים.

זה אחד.

שתיים, בקשר למה שאמר האדם הזה פה,

יש רב מאוד גדול, מאוד גדול, שכולם מכירים אותו,

ואני אישית הקלטתי אותו באופן אישי,

והוא הודה, הוא אחד מגדולי הדור שיש לנו גם בדור הזה, והוא אמר שהמכתב הזה מזויף.

יש הרבה דברים שקורים, אנחנו לא יודעים למה.

ושתיים, אני מברך את הרב על זה שהוא בא לפה היום,

ואנחנו ממש מעריכים את הרב מאוד מאוד.

תודה רבה.

אם אפשר לברך את אשתי, מירב רוחמה בת ויקטוריה.

מירב רוחמה בת ויקטוריה, רפואה שלמה וסייעתה דשמיא במעשה ידיה.

שתזכה, היא צריכה לרדת.

השם יזכה אותה ללידה קלה על דרך הטבע, כתרנגולת.

תודה רבה.

תן לו שם.

כבוד הרב ערב טוב,

אני רציתי לשאול אותך שאלה קטנה לגבי חוק הגיוס.

אני בחור שלא יכול לשבת וללמוד תורה,

ואני רואה את עצמי כאילו יוצא לעבוד, אני לא רואה את עצמי בתור אברך.

אני רציתי לשאול אותך שאלה אם כדאי להתגייס,

כי בכל מקרה אני אעבוד יום שלם, אולי אני אלמד שעה אחת,

ואני יכול גם בצבא ללמוד שעה אחת.

בשביל שאני אענה לך תשובה על זה,

אני מזמין אותך לשבוע הימים לשהות במחיצתי בבית הכנסת החדש,

ואני אנסה לשפץ אותך.

אם אני אצליח, שניהם הורווחנו, אם לא, אני אתן לך עצה הגונה.

הרי הובה, הייתי כבר בכמה ישיבות, ו... אצלי לא היית.

אתה יכול לענות לי ככה לפחות... לא, רק אחרי שאני אבדוק אותך.

תענה לי ככה בכללי. בלי לענות, זו התשובה הברורה, תבוא אליי מחר,

או תבוא איתי הערב,

ותישאר אצלי עד יום ראשון,

ואחרי זה אני אתן לך בדיוק מה אתה צריך לעשות.

הרב, נגיד לא לגבי, כאילו, לגבי בחורי ישיבות שלא יושבים ולומדים, שבאים לישיבה בשביל להסתלבט.

כאילו, זה גם עושה חילול השם גדול,

שרואים בחורי ישיבות בזמנים של לימוד, יוצאים ומטיילים,

ואני, כאילו, בתור אחד שחוזר ומתחזק כמה שאני יכול,

בימים אלה אנשים אומרים לי, תראה את הבחור ישיבה הזה, אחי, לא לומד ולא עושה כלום. אנחנו נמצאים בימים שצריכים לתת חיזוק ללומדי התורה,

ולא הפוך.

המלחמה כרגע היא מלחמת שמד נגד עולם התורה,

וחובתנו לחזק את התורה עכשיו.

לא לחפש את המין פטנטים איך לשחרר אנשים מלימוד,

אלא איך למלא את בתי המדרש.

איך אמר פרעה?

פן יפרוץ.

מה ענה לו הקדוש ברוך הוא?

כן יפרוץ.

אתם לא רוצים?

אני רוצה, אומר הקדוש ברוך הוא. אתם לא רוצים שיהיה ילודה?

אני אדאג שיש אישה בקרס אחד.

אתה יודע, היה אחת, קראו לו המן.

המן הזה בא לאחשוורוש ואמר, צריך לגזור על היהודים להרוג אותם, למה אלה שונים מכל העמים?

אלה, כל הזמן אתה מדבר איתם?

אומרים לך, שי, פאי,

פאי, שי.

אמר לו אחשוורוש, מה זה שי?

מה זה פאי?

אמר לו, שי זה שבת היום,

פאי זה פסח היום.

כל הזמן יש להם חגים, כל הזמן יש להם זה, משתמטים, לא עובדים, לא כלום.

כל הזמן, שי, פאי, פאי, שי.

והוא חשב שעם הגזרה הזאת הוא ימחק את היהודים ויגמר השאי פאי.

אתה יודע מה יצא בסוף?

פאי, שאי.

מה זה פאי, שאי?

פורים היום, שושן היום.

בזכות המן נהיה לנו פורים ושושן פורים. עוד שאי ועוד פאי.

אי אפשר, אי אפשר על היהודים, חבל להם על הזמן.

הרב, אני מסכים איתך לגבי דבר אחד. תודה, תודה. בחור ישיבה שיושב ולומד, שישב וילמד שלא יתגייס. תודה, מותק, תודה. אבל בחור שלא עושה כלום עם עצמו,

וסתם הוא לא מתבטל כל היום, לפחות שיעשה צבא, שיעשה מינימום.

אני אשאל אותך, אם אתה תיגש לאבא שיש לו ילד כזה,

ותגיד לו, מה אכפת לך, הוא בלאו הכי לא לומד, לא יצא ממנו כלום, זרק אותו.

שם, באי שם,

שלא יפריע לאלה שבאמת רציניים הכול. מה אתה אומר, יענה לך האבא?

ברור שלא.

ברור שלא. אז למה שאבא בשמיים יקבל את ההצעה שלך?

אתה זורק אותו למקום שלא תהיה לו שום תקנה יותר, משם הוא לא יצא דתי יותר,

ואנחנו יודעים מה התוצאות.

אבל אני אגיד לך,

אנחנו, יש לנו ניסיון,

איך לשפצר אנשים מהסוג הזה. לקחנו חילונים גמורים וזכינו להפוך אותם לתלמידי חכמים.

אז אלה שבאמצע הדרך, רק כרגע יצר הרע גבר עליהם,

או שהחליש את דעתם שהם לא מסוגלים,

או אמר להם שהם פסיכים לחצאין ולשליש,

והוא אומר לך, אין תקנה.

לך, תעבוד, תרוויח כסף, תקנה מכונים, תעשה מה שאתה רוצה.

את הדמיונות האלה אנחנו מכירים, ממיליונים של אנשים,

והצלחנו להציל הרבה יהודים.

אני אומר לך שאני ממך יכול לעשות

יהודי שלא חלמת עליו.

בעזרת השם. אז תבוא אליי עד יום ראשון.

אבל רגע, רק אני רוצה לדעת אם הבנתי אותך נכון. בחור שלא יושב ולא לומד, שלא יתגייס, שישב ושלא יעשה כלום.

עדיף, כאילו. אתה לא הבנת כלום.

אני אמרתי שאני רוצה הפוך, למלא את בתי המדרש. כן, אבל החבר'ה האלה לא לומדים.

הם לא בגלל שהם לא יגיעו אליי.

שיגיעו אליי,

אחרי זה אני אגיד להם אם יש להם סיכוי או לא.

ואם באמת אין להם סיכוי לשבת וללמוד? אז אני אגיד להם, מה לעשות?

להתגייס?

כשהם יהיו מולי, אני אגיד להם.

טוב, תודה רבה, רב. שיהיה בריא.

שאלה אחרונה לגברת כאן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני, ברוך השם, חזרתי משועה בזכותך כבר חמש שנים.

וחמש שנים אני ניסיתי להביא ילדים ולא כל כך צלח, עד שהרבי יירך אותי וברוך השם זכיתי.

ואני אמורה או-טו-טו להיכנס לחודש תשיעי.

א', רציתי ברכה,

שאני הזכירה לבן צדיק וזוהר השם.

רגע, את יודעת מה יש כבר?

אני יודעת, כן.

הבנתי, כן.

ואני רוצה שהרב יהיה הסנדק.

באתי להתחנן, אני אקרא את שמונה במיוחד שהרבי יירך. לא רוצה להתחנן, אני מוכן.

תגידי לי משהו.

מה שמך? רק בלי שמות ארוכים, טוב? מלטה.

מלטה? מו-טה. מרטה.

בת? אביבה.

אביבה.

השם יזכה אותך לליד, לידה, קלה, טבעית, קטרנגולת. אמן.

עובר, בריא ושלם. אמן. ושיזכה להיות צדיק,

הולך בדרך תמים, ירא השם. אמן.

וחזרה בתשובה לבעלי, בעזרת השם. שמו? נתנאל בן סמונש.

נתנאל בן סמונש, השם יזכה אותו, בעזרת השם, לחזור בתשובה שלמה מהר-על. אמן, אמן. תודה רבה. אני מודה לכם. ברוכים תהיו לשם, שיהיה לכם כל טוב, בריאות והצלחה.

מי שרוצה ציציות וכיסויי ראש יכול לבוא לך.