ראש העין - ראש העין

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫בכל זה אדם משיח יחד עם הרעלי. ‫ ‫ואף על פי שהתמרמר, ‫האם כל זה אחר כיום? ‫ואף על פי שהתמרמר, ‫האם כל זה אחר כיום? ‫ואף על פי שהתמרמר, ‫האם כל זה אחר כיום? ‫ואף על פי שהתמרמר, ‫האם כל זה אחר כיום?

בכל יום שיעמוד בכל יום שיעמוד בכל יום שיעמוד בכל יום שיעמוד אני מאמין בכל יום שיעמוד בכל יום שיעמוד בכל יום שיעמוד אני מאמין

ואמפרקטי והתממן ואם כל זה אחר כאלו ואמפרקטי והתממן ואם כל זה אחר כאלו

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין

אני מאמין בדיונה של העם, בביאתם עשיר

אני מאמין, אני מאמין באמון השלמה מביא את המשיח

אני מאמין ואף על פי שהתממר האם כל זה אחר כך לא ואף על פי שהתממר האם כל זה אחר כך לא

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, אני מאמין בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא, אני מאמין

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמם ירוויח

לא שומעים אומרים?

שומעים?

לא שומעים?

שומעים?

שומעים? לא שומעים?

שומעים?

ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש,

שבת שבתון אדוני,

כל העושה בו מלאכה יומת.

מקשים.

למה כתוב תעשה ולא כתוב תעשה? ששת ימים תעשה מלאכה.

פירושו היא תעשה מעליה.

לא כתוב ששת ימים תעשה,

כאילו זה מוטל עליך ואתה צריך לעשות.

למה כתוב כך תעשה ולא תעשה?

מתי קל לאדם לשמור את יום השבת?

כשהוא מכיר שכל ששת ימי המעשה המלאכה היא תעשה ולא תעשה.

שלא כוחו ועוצם ידו עשה את כל זה, כי אם הקדוש ברוך הוא.

אבל אם אדם חושב שכוחו ועוצם ידו עושה לו הכל,

קשה לו לעזוב את יום העבודה.

כי הוא רוצה בעבודתו,

כי הוא מבין כמה שהוא עושה יותר עבודה,

ככה הוא יתפרנס יותר.

אז קשה לו להניח את יום העבודה ולהפסיד, כאילו.

כיוון שהוא מאמין שזה תלוי בכוחו.

אבל האמת היא,

כמה שפסקו לו מזונות מן השמיים,

לא תועיל לו שום חריצות להשיג יותר.

כמו שאומר הרמב״ן,

הגזירה אמת והחריצות שקר.

הגזירה, גזירת שמיים היא אמת.

מה שגזרו זה מה שיהיה.

והחריצות, אפילו אם תהיה חרוץ מאוד, זה שקר.

החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה מביא את זה בהסבר.

אומר אדם שיש לו חבית,

יש בה ברז,

והוא רוצה לשתות.

כמות יותר גדולה ממה שיש בחבית.

האם אם הוא יתקין ברז נוסף,

יהיה לו יותר מהים בחבית?

ברור שלא.

החבית מכילה כמה שמכילה.

הברז מוריד כמה שמוריד.

אם תוסיף ברז תוריד רק יותר, אבל הכמות לא תשתנה.

המזונות יישארו אותו דבר.

המסך השנתי שלך נקצב כבר בראש השנה.

תעבוד יותר,

אתה פשוט תקבל יותר מהר, ובסוף לא יישאר לך מאיפה לקבל.

עצמאים לדוגמה, לפעמים יש להם חודש, הם מקבלים עבודות שהם צריכים לדחות אפילו, ולפעמים אף אחד לא מתקשר.

לא זוכרים שהם קיימים.

המזונות הם קצובים.

זאת אומרת,

כל טרחה היא רק יתרה.

אבל אדם שמאמין בשם יתברך,

הוא שמח שהמלאכה נעשית

בששת הימים מאיתו יתברך.

אז לכן הוא לא משקיע בזה הרבה מאוד,

אלא עושה את זה כפורק עול מעליו.

למה זה נקרא עבודה? כמו עבודת עבד.

נקרא עובד. מה זה עובד? עבד.

אבל אם בן אדם יודע שהכל מאיתו יתברך,

אז הוא לא טורח כל כך, הוא גם לא מוטרד אם הוא לא יעבוד יום, יומיים, שבוע, שבועיים, לא, לא מוטרד.

המזונות קצובים.

לפי זה,

נבין משה רבנו הקהיל את העם

שייתנו כסף לבניין המשכן.

ואם הוא מקהיל אותם לתת למשכן,

למה הקדים את מצוות השבת?

אלא כדי שייתנו בעין יפה.

כי היסוד של ששת ימי מעשה

לא יחשוב אדם שכחוב עוצם ידו עשה לו את החיל הזה,

כי מי שחושב שעוצם ידו

הוא נותן פחות לצדקה.

למה אני עבדתי? מה, אני הולך לחלק את הכסף?

אדם שמאמין שבכוחו מביא את הכסף, ממילא הוא לא מפזר לצדקה.

לכן אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כל המעלים עיניו מן הצדקה

כאילו עובד עבודה זרה.

למה מי שמעלים עיניו מן הצדקה הוא כמי שעובד עבודה זרה?

כי מי שלא רוצה לתת צדקה לעניים...

זה מפני שהוא חושב שהוא אסף את הכסף בכוחו

אדם שמאמין שבכוחו הוא אוסף את הכסף

וזה לא גזירת שמיים

הרי זה עובד עבודה זרה

הוא בעצמו עבודה זרה

כי הוא מאמין

שבכוחו

יש להביא כסף

לכן הוא מעלים עיניו

למה? אני עבדתי,

אז אני לא מחלק אבל אם הוא יודע זה ברכת השם

בברכת השם היא תעשיר

ממילא אם הוא ייתן לאלה שהשם מעוניין שייתנו להם כמו שהתורה אומרת נתון תיתן פתוח תפתח הענק תעניק כל מה שהתורה מצווה של לתת ולא להתעלם

אז השם יברך אותך יותר בנכסיך

כי אתה עושה שליחות שלו

השם ביקש ואתה מקיים

הכסף מאיתו אתה נותן לו ממילא הקדוש ברוך הוא ייתן לך את מה שנתת בשמו

החפץ חיים

סיפר סיפור על הקושייה

למה התורה צריכה לומר ששת ימים תעשה מלאכה

ולא הסתפקה בזה שתאמר

וביום השביעי תשבות

מה התורה רוצה? שבשבת זה לשון שביתה לשבות ממלאכה?

שתגיד לנו התורה ביום השביעי תשבות

למה היא צריכה להגיד לנו ששת ימים תעשה מלאכה?

אז הוא סיפר מעשה שהיה איתו החפץ חיים

פעם אחת הוא היה ברוסיה בעיר

סרניגוב

שמע שאצל בעל בית

בית חרושת

עובדים בשבת.

נכנס אליו לדבר איתו שיפסיק את העבודה בשבת.

ענה לו העשיר אני מרוויח כל יום ארבע אלף רובל כסף

אתה רוצה שאני אפסיד?

ביום שבת ארבע אלף רובל כסף?

אמר לו החפץ חיים, ומה יהיה

אם על ידי חילול שבת תפסיד את כל הבית חרושת שלך?

הלא כתוב בתורה ששת ימים תעשה מלאכה.

וקשה, למה הצריכה התורה לומר מה שיעשה כל ימי השבוע?

אלא כך אמרה התורה, אם אתה רוצה שתהיה לך עבודה בששת הימים,

אז ביום השביעי תשבות.

מזה שאתה שובת ביום שבת,

ויברך השם את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, ממילא יהיה לך עבודה לששת הימים.

אבל אם לא תשבות ביום השביעי,

לא יהיה לך ששת ימים, מה לעשות?

ככה אמר לו החפץ חיים ברמז עבה וגס.

ענה לו האיש בלעג, מה רבי חושב,

שפסוק בחומש יעמיד את הבית חרושת שלי?

החפץ חיים הלך ממנו,

לא עבר זמן.

הבולשביקים נכנסו לרוסיה,

לקחו לו את כל נכסיו וכל בתי החרושת.

הוא בעצמו נעשה לו נס שהצליח לברוח ולהציל את נפשו,

אך יצא בעירום ובחוסר כול,

ולאחר זמן שלח מכתב לחפץ חיים, זכר צדיק וברכה, בזה הלשון.

עכשיו אני רואה שדבריו צודקים ואמיתיים,

כי פסוק חומש מעמיד את בית החרושת שלי.

זאת אומרת, מי ששובת בשבת יש לו ברכה בששת ימי המעשה,

ואז המלאכה תעשה מעצמה.

אם לא,

אז זה רק עבודת עבד שעובד וטורח בחינם, ויצטרך

לשלם על זה אחר כך בשמיים.

סיפרנו את זה במקומות אחרים,

אולי ראוי להזכיר את זה פה גם כן,

כמה טיפש האדם שמשתדל בעבודתו ולא מאמין שהכול בגזירת הבורא.

אז אלה שאין להם ביטחון,

מה לעשות, הם הולכים לעבוד.

אבל אם הוא מאמין,

אם הוא מאמין שבאמת בכוחו הוא מביא, בהשתדלותו,

בפיקחותו, בחוכמתו,

באמביציה שלו הוא מביא, הוא כופר.

הוא כופר, הוא עבודה זרה, הוא מאמין שהוא הוא,

הוא בעל הכוח, הוא כמו פרעה.

ני יהיה אורי ואני עשיתי ני.

אז גם אדם שהוא בגזירת ההשתדלות הולך לעבוד,

צריך כל הזמן לשנן לעצמו שזה הכל מאיתו יתברך.

היה אחד רעב שהלך ביפו,

וכשהוא הולך שם,

שאל אדם באמצע הרחוב, תגיד לי,

אני ממש לא אכלתי שלושה ימים, אני רעב מאוד.

תגיד לי,

אולי אתה יכול להגיד לי איפה אני יכול למצוא אוכל פה בחינם,

בתמחוי או משהו?

אמר לו, אתה בדיוק נמצא ברחוב המתאים.

במספר 18,

אתה דופק שם בדלת, פותחים לך אכילה, שתייה ולינה חינם.

אמר לו, תודה רבה, תודה רבה,

מה הלך?

מרוב שהוא היה ג'אווע במטושטש,

שלא אכל,

התבלבל, הלך ל-16.

דפק ב-16, פצחו לו את הדלת.

עמד שם רשע שכבר מכיר את אלה שמתבלבלים.

אמר לו, אתה מחפש אוכל בחינם ושתייה בחינם, נכון? אמר לו, כן.

זה פה? אמר לו, בטח.

נכנס, שמח.

אמר לו, אבל תשמע, פה אנחנו נותנים בחינם הכל,

אבל צריך לעשות השתדלות.

אמר לו, מה ההשתדלות?

אמר, יש פה כמה עבודות שצריך לעשות.

אם תעשה אותן, תקבל אוכל בחינם.

מה לעשות? אמר, תעלה לגג שם, צריך לנקות שם את הכול.

אחר כך תרד לגינה, תנקה שם את העשבים.

תבוא לפה במטבח, יש כמה כלים.

באמת יש כביסה שם, מה לעשות.

אחר כך תתלה את הכול,

ואחר כך ניתן לך לאכול.

שעבד אותו יום שלם.

בסוף גמר את הכול, אמר לו, מה אם האוכל חינם? מה עם השתייה? אני גוסס כבר.

אמר לו, זה במספר 18. תלך ל-18 אם נותנים בחינם.

ככה יצר הרע.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן לך לאכול. אני זן, אני מפרנס. אני, אני, אני.

בחינם אני נותן. בחינם.

באמצע הדרך תופס אותך יציר רע. מאיזה בחינם? חייבים לעשות השתדלות, מה קרה לך?

בוא, תעבוד, תעשה, תזה, תזה. תקבל, למה לא?

אבל תעבוד.

אחרי שאתה גומר את העבודה, בסוף מי אתה מקבל?

מה, הקדוש ברוך הוא לא מייצר רע. הוא רק שעיבד אותך.

שתחיה בדמיונות

שמהעבודה מתפרנסים.

עד פה הקטע הזה.

עכשיו בואו תשמעו.

שני מלאכי השרת,

אחד טוב ואחד רע,

מלווין לו לאדם מבית הכנסת לביתו בליל שבת.

מצא נר דולק ושולחן ערוך ומיתה מוצעת.

מלאך טוב אומר יהי רצון שיהיה כן לשבת הבאה.

ומלאך רע בעל כורחו יענה אמן.

ואם לאו,

מלאך רע אומר יהי רצון שתהיה לשבת הבאה כך.

ומלאך טוב יענה בעל כורחו אמן.

זה גמרא בשבת

קו יו טית.

בעל העקדה מבאר.

במלאכי עליון אין בהם רעים בשום פנים.

מלאכי עליון, כתוב שמלווים אותו שני מלאכים.

אז כל ליל שבת מלווים אותו שניים.

אין בהם רעים.

אבל הם שתי הכוחות הנמצאים לאדם תמיד.

מי אלה?

אחד טוב

והוא הכוח השכלי.

שהוא מצד הצורה שלו.

אחד רע

הוא הכוח התאווני אשר מצד החומר שלו.

זאת אומרת,

יש באדם שני כוחות.

אחד הוא טוב, זה כוח השכל.

הכוח השכלי שלנו הוא השכל האלוקי.

השכל

הוא חלק אלוקי.

השכל הזה הוא בא מצד הצורה הרוחנית של האדם.

בצלם אלוקים שלו.

ויש אחד שאנחנו קוראים לו הרע.

זהו כוח התאווים.

ואני כוח התאוות שיש באדם מצד החומר שלו

הם נקראים בלשון חכמים זיכרונם לברכה

יצר טוב ויצר רע

אלה הם הנקראים יצר טוב ויצר רע

כאשר יכוון האדם

לעבודת היוצר

ויזכור את יום השבת

שהיא שקולה כנגד כל המצוות לקדש את השבת

לכבד את השבת

כבר מתחיל לענות יצר הרע

ולהרגילו אל הרצון הטוב

למה?

הוא נגרר אחרי ההתחלה

אם בעל הבית

והבית יש בו נר דולק, השולחן ערוך, המיטה מוצעת

הכינו לכבוד שבת

אז בעל כורחו נגרר היצר הרע אחרי יצר הטוב

ומעתה כל אשר יאמר לו לעשות כמוהו

יש לו כוח גבורה מוספת

יום יום

והיצר הרע מרגע שהחל לנפול לפניו

לא יוכל לו אלא יענה אמן ויסייע ליצר הטוב

אבל אם יחס שלום הפוך הוא בא הבית מבולגן האישה עוד לא הכינה כלום

הכל בהכנות בלגן בלגן בלגן

אז מה לעשות יצר הרע מבסוט

ומלאך הטוב יגרר אחריו יענה אמן

בקיצור כל אחד עונה אמן לחברו השאלה מי הקדים

אז אם אדם הכין את עצמו היטב לקראת השבת הוא ואשתו

אז מכאן הם יכולים לגרור את היצר הרע לדברים טובים

אבל אם לא בעל כורחו של יצר הטוב יענה אמן ליצר הרע

האבן עזרא בהקדמה לפירוש התורה כותב

המלאך

בין אדם ובין אלוקיו זה שכלו

השכל שלנו זה המלאך בינינו לבין השם

מלאך זה לשון שליחות

השליח שבינינו לבין השם המקשר והמגשר

בינינו לבין השם זה השכל שלנו

המלאך בלבוש השכל יכבוש ויפיל את הכוח הרע לפניו

ובוודאי שלא יפריע לו לדרכו הטובה

ובעלייתו לגבוה אלא עוד יעזור ויודה לו

ויכול אדם להשתמש בלהט יצרו להפוך אותו לטובה

כמו שאמרו חכמים שיעבוד האדם את השם בשני יצריו

ומלאך הרע דהיינו הכוחות הרעים יענו אמן

יוצא שהאיבן עזרא אומר שהשכל זה המלאך בינינו לבין השם

ואדם שמשתמש בשכלו

לא בתאוותיו לא ברגשותיו

שהוא משליט את שכלו על ליבו

אדם זה מכריע את הרע את הכוחות הרעים שבו

התאוונים ועוד יותר מזה היצר הרע עוד יעזור לו לעלות למעלה ולא יפריעו

וכן מפרש

רבי צדוק הכהן, זכר צדיק וברכה, בספרו צדקת הצדיק בסימן ממזן

כל הכוחות הנטועים בכל נפש מישראל

אין לחשוב שזה רע גמור ושצריך להיות ההפך

כי אין שום מידה וכוח שאין בה צד טוב גם כן

רק צריך להשתמש בכוחות כפי רצון השם יתברך

ואם אינו כפי רצון השם יתברך

אז גם המידות הטובות יהפכו להיות רעות

זאת אומרת נמצא בידינו הכוחות שאנחנו יכולים לעטות אותם לטוב או לרע

והאדם מחליט בשכלו איך הוא פועל

תשמעו עכשיו עובדה מעניינת

שקראתם אותה ודאי

מספר פעמים בפרט בשבועות

ותגידו לי אם שמתם לב לזה

ויאמר לה בועז

לעת האוכל

גושי הלום

אמר רבי אלעזר

רמז רמז לה

עתיד מלכות בית דוד לצאת ממך

בועז מרמז

לרות המואבייה שמלכות בית דוד תצא ממנה רומז לה רמז

בועז מבחין במידותיה הטובות

במעשי הנאים

הוא הרגיש והבין כי גרעין טוב מקנן בקרבה וממנה תצא

ותתפשט מלכות בית דוד

הוא חש

כי סוד גדול נטמן בתוכה

והזהיר אותה שתדע איך להעריך ולשמור את הסוד הזה

ורמז רמז לה

עתה זה היה רק רמז

מדובר בגרעין שעודנו נסתר ואיננו נראה

אבל סופו של הסוד שהתגלה והתפתח לאילן גדול

אבל תוך כדי דיבורו

בהפלגתו בשבחיה ומעלותיה של רות

שאור גדול עתיד לצמוח ממנה הוא מבחין לפתע בדבר אחר שמחרידו

והוא מה שאמר לה וטבלת פיתך בחומץ

רבי שמואל בר נחמן אמר רמז לה בועז

שעתיד בן לצאת ממנה שמעשיו קשים כחומץ

ומיהו?

מנשה.

מנשה המלך היה מלך רשע גדול מאוד יותר מירבעם בן נבט

לכאורה למה לא לבועז לצער את רות

ולמהול את השמחה בתוגה?

אלא הוא ראה צורך להגיד לה גם מצד החולשה שיש בה

שעלה על הדעת

כי עדיין יש בקרבה שיריים מן העבר ומן התולדה הטבעית שלה מאביה עגלון מלך מואב

זאת גם לאחר הגרות האמיתית והנפלאה שהיא עשתה במסירות גדולה ומיוחדת

למרות זאת עדיין נותרו בה איזה זיזים בעליה להיזהר מהם

לכן

לא כדי לצער את רות

בבועז

אלא לשם זהירות אמר לה תגלי ערנות

כלפי הכוח הבלתי-טהור שעדיין מתחבא ומקנן בך

שלא תזוח עלייך דעתך מן הרמז שרמזתי בבשורה הטובה

שגילה לה שגנוז בה גרעין של מלכות בית דוד

ואכן אזהרה שלו

בהתראה הועילו ועשו פרי ואם לא הועיל כולו הועיל חצי

כי בסופו של דבר עשה מנשה תשובה

וזכה להיות בעל תשובה עשרים ושתיים שנה

לכן על האדם לכלכל את דרכיו ומעשיו באופן

שידע איך להתהלך עם שני הכוחות הנמצאים בו

שידע לפנות תמיד לצד ימין לשכל הטוב

ושגם צד שמאל הכוח הרע יענה אמן

בעל כורחו ויסייע לו

אז אתה,

את, יכולים להטות את עצמכם לאיזה כיוון שתרצו

כך פוסק הרמב״ם

אם רוצה אדם יכול להטות את עצמו ולהיות כמשה רבנו

או להטות את עצמו ולהיות כירבעם בן נבט

כתוב עוד פסוק

ויקח לו למך שתי נשים

שמא אחת עדה

ושם השני צילה

מטלת עדה את יבל

הוא היה אבי יושב אוהל ומקנה

בשם אחיו יובל

הוא היה אבי כל תופס כינור ועוגיו

וצילה גם היא ילדה את תובל קין לוטש נחושת וברזל

עד כאן זה הפסוק

האמנות של תובל קין

הבן של צילה

הייתה שונה ומנוגדת לאמנות של אחיו יבל ויובל

שהם באו מעדה

האומנות שלהם

הייתה נקייה,

עדינה,

עם סגולות טובות ורוחניות

יבל היה רועה צאן במדבר הרחוק

רחוק

מחברת בני אדם

מקום שמרחיק את האדם מגזל וגם מסוגל להתבודדות ולמחשבות שכליות

מקום שיש בו לעורר

רגשות ושירות,

כך נהגו גם האבות הראשונים שהיו רועי צאן אחר המדבר כדי להתרחק מן הגזל.

יובל היה יוצר כלי נגינה שמשמחים את הנפש ומרוממים את רוח האדם,

וזו סגולה להתרחק מחומריות ולהתקרב אל הרוחניות.

אבל הבן השלישי, תובל קין,

יצר כלי משחית

שהם משתקים את השירה, מטמטמים את הלב, מייבשים,

משחירים את רגשי הנפש

היפים בנאצלים,

ומעשי האבות

יעשו הבנים.

כי למך,

שהביא את החרב לעולם ואת הרציחה,

הוא בנו של קין הרוצח הראשון.

אז הטבע הוטבע בלמך,

שהביא את תובל קין,

שפיתח ארסנל של כלי נשק לרציחה,

כי הסבא שלו היה רוצח.

כל שלושת הכוחות האלה

היו חבויים אצל הזקן קין.

שני הכוחות היפים היו בקין, וגם הכוח השלישי המשחית הרע.

שערי קין

היה הראשון שנדבה רוחו להקריב קורבן של הודאה לשם יתברך.

זו הוכחה

שהיו בו כוחות טובים ויפים.

כלי המחשבה שלו,

כמו הרגשות הנעלים והעדינים

של זמרה ושירת הנפש להודות ולהלל ולשבח לשם,

וביופי נשמתו הוא עלה על אחיו הבל,

עד שאומרים

שלכן נענש הבל,

מפני שלא היה ראשון להקריב קורבן.

ככה מביא הכלי יקר.

זאת אומרת, מצינו כוחות נפלאים בקין.

אבל קרה אסון לקין,

בא הכוח השלישי שבו,

כוח הרציחה,

השוכן בקרבו,

ביחד עם כל הכוחות היפים,

והשתלט

על הכוחות הטובים,

והכוח השלישי הזה של הנטיות לרע הכריע את שני הכוחות האחרים,

השפיל את קומתו,

השחית את יופי הכוחות הנעלים,

ההשחתה עלתה,

כבשה, ויד הרע הייתה על העליונה.

לכן,

גם לא ידעו בניו ונכדיו של קין לשמור על אוצרות נפשם

ועל יצירתם ורכושם הטוב שהיו עצורים בנפשם,

ולא השכילו לנצור ולשמור את זה,

את השירה ואת הזמרה שהיו בטבעם ותכונתם,

והעבירו את זה לבנות בתים של עבודה זרה ולשיר שירים ונגינות לעבודה זרה ולעריות

בימינו.

זה מדובר על לפני הרבה זמן, לפני כ-40-50 שנה.

קרה מקרה באחד שרצח בדם קר

ילד רך,

יקר להוריו,

ונחמד לכל רועיו.

תפסו אותו, כלאו אותו בבית האסורים,

והנה נתגלה במהלך שבתו בכלא שהוא צייר בעל כישרון

שמצטיין באורח נדיר

ומעלה במכחולו קווי ציור עדינים ומופלאים,

דבר שמעיד על כוח הפוך לגמרי מן הרציחה,

וזה הסתתר במחוואי נפשו,

כוחות הסותרים ומנוגדים אחד לשני.

איך זה יכול להיות שבאדם כזה יהיה כוח רציחה?

כבר ראינו בקין.

אין זה אלא סוד הבריאה.

סוד הבריאה זה שיצר הקדוש ברוך הוא בנפש,

שהטוב והרע נמצאים ביחד,

ורק על ידי כוח הבחירה,

שזוהי היצירה הסודית,

מסוגל אדם להפנות את הרע לצד הטוב,

לזווג את שניהם ולבנות מהם ביחד מגדל אור בעולם.

על זה נאמר, ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך בשני יצריך,

יצר טוב ויצר הרע.

צריך לאהוב את השם בשני יצרים, לשעבד את הרע לטוב,

והוא יסייע ויענה אמן בעל כורחו.

ואין בן אדם שאין בו את שני הכוחות הרעים והטובים.

השכל הוא מצד הצורה, הוא הטוב ויצר הטוב,

והיצר הרע מצד הלב, מצד התאוות, מצד החומר.

שניהם רוצים לשלוט.

אבל אם אתה צדיק,

אתה תשליט את שכלך על רגשותיך,

ואתה תנצח בגדול.

ואתה תיקח את היצר התוסס והכל לעבודת השם.

את הזריזות אתה תיקח לעבודת השם, את השמחה לעבודת השם. הכל אתה תיקח ממנו.

במקום שתיקח את הכל לכיוון ההפוך,

תיקח את זה לכיוון הטוב.

פה כתוב שקרה מקרה נורא לפני חמישים שנה שאחד רצח ילד.

השבוע התפרסם על אישה

שרצחה עשרים ושניים אנשים.

והיא סיפרה את זה,

בלי שום בעיה.

לא היו צריכים לתפוס אותה אפילו, היא סיפרה.

מה היא עשתה?

באינטרנט הייתה שולחת הצעות למי שמעוניין להיפגש איתה וכולי.

כל מי שבא פשוט רצחה אותו.

עשרים ושתיים איש והיא קלה טרייה.

היא לא התחתנה מזמן.

מעניין שהיא עוד השאירה את בעלה.

אבל אלה שהתפתו באינטרנט

עשרים ושתיים גופות.

אתם שומעים משהו?

לא יאומן כי יסופר.

ואם יבדקו, בטח ימצאו בה כוחות טובים מאוד.

יכול להיות שהיא מגדלת חתולים,

יכול להיות שהיא מנשקת עגלים.

לך תדע.

אבל הכוחות האלה נמצאים באדם,

בכל אדם.

פעם סיפרתי לכם פה במתנס שהחפץ חיים,

כלאו אותו פעם בכלא אבל לא סתם

עם עבריין אלא עם אל קפונה.

ושניהם יושבים בתא.

אל קפונה מפגין רק שרירים ודיבורים גסים

והחפץ חיים מדבר רמב״ם, קושיות,

ככה, תירוצים.

עכשיו, מה המכנה המשותף ביניהם? איך ידברו?

אז החופץ חיים אומר לאל קפונה שיש לו קושייה ברמב״ם.

אל קפונה, אדם גס ומגושם, לא מבין בכלל למה הוא מדבר.

תגיד, אתה רוצה שאני אנחית עליך איזה...

מה אתם אומרים בשהות הזאת? מי ישפיע על מי?

אל קפונה על החפץ חיים

או החפץ חיים ישפיע בסוף על אל קפונה?

מה אתם אומרים?

אתם רואים? אתם טובים.

אתם יודעים איזה כוח צריך לנצח.

אבל אני אספר לכם סיפור.

בכל אחד מכם יש אל קפונה והחפץ חיים.

שני יצרים, יצר טוב ויצר הרע. היצר הרע זה אל קפונה. הוא מושחת.

הוא רק דברים של השחטת הנפש.

רק תאוות נמבזות. רק דברים...

לפעמים אדם חושב איזה מחשבות עולות לו, ומתפלא על עצמו איך הוא הגיע לחשוב בכיוון כזה וכזה.

אל קפונה ממש.

תאמין לי, הוא היה ביד שלי?

חותך אותו.

חתיכות.

שמעתם את זה פעם, שאמרתם לעצמכם. זה, חייבים להרוג אותו.

אסור לא להישאר זה.

אם הייתי זה, הייתי עושה כך וכך.

מאיפה זה בא?

מאל קפונה.

אבל יש לנו גם את החפץ חיים. הנה, ידענו להגיד שהחפץ חיים ינצח.

מאיפה אמרנו את זה? מהחפץ חיים שלנו.

כי אנחנו יודעים שהחפץ חיים יש לו כוח להכריע אפילו

את העבריין הכי גדול ואפילו שהחפץ חיים הוא זוגן

והוא יודע רק רמב״ם ורש״י ותוספות וכל מיני דברים כאלה, אבל עם זה הוא יכול להכריע.

נו, אז למה אנחנו לא מנצחים את המלחמה נגד אל קפונה שלנו?

חחחח.

זאת אומרת,

כל בן אדם יש בו את הניסיון הזה. אתה צריך להחליט אם אתה רוצה לנצח או לא.

אבל אם אתה מפקיר את עצמך ומנ...

תניח את עצמך ביד אל קפונה, ודאי שהוא ינצח.

הוא אלים, הוא בכוח.

בשעה שהפיל נבוכדנצר את חנניה, מישאל ועזריה לכבשן האש.

רוצח ההמונים נבוכדנצר שרצח עמים שלמים.

היו לו שלושה צדיקים אצלו בארמון.

והוא ביקש שכולם ישתחוו לפסל שהוא עשה והם לא הסכימו.

אז הוא אמר, אני זורק אתכם חיים לכבשן האש.

שבעת אלפים מעלות חום

לבפנים

לעיני כולם.

אמר לו הקדוש ברוך הוא

ליחזקאל הנביא

לך וחיית המתים בבקעת דורה

כיוון שהחייה אותם

באו עצמות וטפחו לאותו רשע שחיק תמיה על פניו.

אמר, מה טבען של אלו?

אמרו לו חבריהם של אלו, של חנניה, מישאל ועזריה,

ומחיה מתים בבקעת דורה.

פתח ואמר

אטוהי כמה רברבין

ותמאוהי כמה תקיפין

מלכותי מלכות עולם

משולטני לדר ודר.

ככה אמר, התחיל לשבח את הקדוש ברוך הוא.

הרשע רוצח ההמונים,

משבח שבחים את הקדוש ברוך הוא.

אמר רבי יצחק,

יוצק זהב רותח

לתוך פיו של אותו רשע

שחיק תמיה,

שחיק עצמות,

שאלמלא לא בא מלאך

וסתרו על פיו

ביקש לגנות את כל שירות ותשבחות שאמר דוד המלך בספר תהילים.

אתם שומעים?

השירות שאמר הרשע נבוכדנצר היו מעולים יותר מהשירות ותשבחות של דוד המלך בתהילים.

רש״י

אומר שהיה משבחו שבחות נאות יותר מדוד ואילו המרן,

אם לא היה סותם לו המלאך את פיו,

הקדוש ברוך הוא היה נוטה אחריהם יותר מאחורי שירות של דוד המלך.

איך יכול להיות

רוצח המונים מבעית ומושחת כזה,

בעל רגשות עדינים כאלה, לומר שירות ותשבחות יותר מדוד המלך עליו השלום?

איך יכול משורר שעשיר ברגשות נאצלים שמוציא קולות ונעימות המרוממות את הנפש המדוכאת

ומפיח רוח חיים בשבורי לב,

ממתיק חיים בשירים ונגינות

עם כוח רציחה ואכזריות של חיה טורפת?

איך ייתכן

שמשורר נפלא שמנעים שבחות לקדוש ברוך הוא עד שעולה אפילו על המשורר האלוקי,

נעים זמירות ישראל,

תהיה נפשו שסועה כל כך

שישכנו בה כוחות של רציחה?

איך יעלה על הדעת

שאכזר זה הוא משורר ששרפים ואופני הקודש יחכו ויצפו לשמוע זמירותיו?

אומנם כן,

זה לא מסתדר, שני הכוחות לא מסתדרים, זה נכון.

לכן בא מלאך

וסתרו על פיו.

מה פירוש בא מלאך?

אמרנו שהמלאכים זה הכוחות שיש באדם.

בא הכוח הרע שבו,

עמד וקיבא את הכוח הטוב שבו.

כוח התאווה החשיך את שכלו והוא איבד את השליטה.

התאוות והרציחות עשו כלה בנפשו,

נסתתמו רגשותיו,

נטמטם ליבו,

ומלאך הטוב

שבו ענה אמן על כל משאלות ותאוות ליבו של יצרו הרע,

בצורתו דמותו הפכו להיות חיה טורפת.

אם כן, למדנו יהודים יקרים שיש בנו כוחות עלומים,

אנחנו מכירים את מה שיש בנו.

אנחנו מכירים

שיש בנו כוחות טובים.

אנחנו מזהים מדי פעם רעים.

אבל אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו יכולים להיות רעים.

הרי כל מה שאנחנו מגלים פתאום, זה רצח את אשתו וזאת רצחה את בעלה וזה הרעיל וזה עשה וזה פעל וזה.

זה אנשים שהיו מן היישוב, כאילו אתה לא יכול לצפות שאדם כזה,

אנשים משתוממים, איך יכול להיות?

איך יכול להיות שעורך דין ירצח את שני ההורים שלו

בשביל ירושה,

בגלל שהוא מהמר, ויאשים גם את אחיו שהוא רוצח?

איך יכול להיות?

זה נקרא עוד בין טובים אצלם.

בין טובים, איך יכול להיות?

הכל יכול להיות.

יש בנו את כל הכוחות כולם.

הביא עז כנמר,

קל כציווי,

גיבור כארי.

למה?

לעשות רצון אביך שבשמיים.

אם לא תשתמש בכוחות האלה לעשות רצון אביך,

אתה תהיה אריה ונמר נגד אנשים. אתה תהרוג ותשחית ותעשה השם ירחמה. יש בך את הכוחות האלה.

בכל אדם יש.

אז צריך להיות חכם להזדרז עם היצר הטוב, עם הכוחות השכליים,

כדי שנכריח את יצר הרע לומר אמן, ושיסייע לנו עם כל מה שיש לו, ויש לו כוח.

יש לו כוח, יצר הרע.

רק צריך לקחת את זה לכיוון הטוב.

אותו דבר,

יש בנו כוח אמונה גדול מאוד.

אנחנו מאמינים בני מאמינים.

אבל אנחנו מאמינים הכי מטומטמים שיכולים להיות.

אתם סולחים לי שאני אומר מטומטמים,

אבל זה לא גנאי, זה מציאות.

מטומטם זה סתום.

אטום זה נקרא מטומטם.

למה?

תשמעו מה אתם אומרים כל יום.

תגיד לי, מה עם זה וזה?

לא, הוא הבטיח לי. הוא הבטיח, הוא יביא, כן, בעזרת השם.

ואתה אומר, אתה סומך עליו? לא, אני מכיר אותו שנים, הוא אף פעם לא מזייף, הוא...

אנחנו מאמינים לאנשים,

אפילו שאנחנו יודעים שאנשים לא עומדים בדיבורם,

וכמעט ולא יימצא בן אדם שיעמוד תמיד בדיבורו,

ואף על פי כן אנחנו ממשיכים להאמין.

כתבת איתו הסכם?

מה אני אכתוב איתו הסכם?

מה,

הבן אדם ישקר? מה, אתה השתגעת? אני אעשה איתו הסכם? על מה ההסכם? על 500 שקל אני אעשה איתו הסכם?

הוא יעלה ואם אני אגיד לו שאני רוצה לעשות הסכם על 500 שקל.

אז האמנת לו.

בטח שאני אאמין לו. אם לא נאמין לו, אז אני לא יכול לאמין אף אחד.

אז מי אני אאמין?

יש לי הצעה.

תאמין לקדוש ברוך הוא.

תאמין לקדוש ברוך הוא. מה אתה אומר?

הוא אומר, לא, אני מאמין בקדוש ברוך הוא.

ואני אומר לך שאתה לא מאמין בקדוש ברוך הוא.

אתה מאמין באנשים שאתה לא צריך להאמין

ועליהם אמר השם תמים תהיה עם השם אלוקיך ולא תמים עם האנשים

ובקדוש ברוך הוא אתה לא מאמין אם היית מאמין למה אתה הולך לעבוד

כי אתה מאמין שבלי עבודה אי אפשר להביא כסף

אבל השם אומר ששת ימים תעשה מלאכה

היא נעשית מעליה

אתה לא צריך לפעול מאומה למה אתה לא מאמין

אתה אומר בעצמך, זן את העולם כולו?

אתה גם בעולם או לא?

אתה גם בעולם.

אז הוא זן אותך או לא זן?

את הג'וק אם הוא זן? גם אותך הוא זן.

למה אתה לא מאמין? למה אתה הולך לעבוד?

ג'וק הולך לעבוד?

ראיתם ג'וק פתח קיוסק?

תעשה דברים רוחניים ואני אברך אותך בכל.

מה זה פרשנות? מה שתביא אתה זה לא יהיה פרשנות.

זה גמרה מפורשת. גמרה מפורשת.

כל מה שתעשה אני אברך אותך.

אז אם אתה מתכוון שה' יברך אותך בעשייה שהיא עשייה גשמית,

על אחת כמה וכמה שהוא יברך אותך בעשייה רוחנית.

אבל זה עדיין לא מבטיח את זה שזה גשמי.

אם כתוב וארכתי לך בכל אשר תעשה, בכל.

זה משנה מה תעשה. לא משנה, זה אני יכול לשבת ללמוד בכורן כל היום.

זה לא מבטיח שאפשר לעשות כלום. בטח אפשר לעשות.

אפשר ודאי לעשות. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה,

אבל הברכה תלך על דבר שבלאו הכי אתה צריך לקבל.

בשביל מה אתה צריך לבזבז את הברכה על מה שבלאו הכי אתה תקבל?

אתה אומר אני הולך לקבל עכשיו 100 שקל שחייבים לי, תן לי ברכה.

על מה אני אתן לך ברכה?

אתה אומר,

על זה שאני הולך...

אבל אתה אומר שאתה תקבל את המאה שקל, אז על מה ברכה?

אבל אם זה היה מוגבל רק ללימוד תורה,

אז למה הקדוש ברוך הוא לא אומר את זה בפירוש בפסוק? למה הוא נותן לי להתבלבל?

אומר בפירוש! הוא אומר בכל אשר תעשה, הוא נותן לי להבין... אומר, בזיעת אפיך תאכן לחם, זה קללה.

אז אם זה קללה ואתה רוצה להיות מקולל בקללת אדם הראשון, שבגלל החטא הוא נתקלל, בבקשה.

לא על זה, זה בסדר, אבל הפסוק... מה איך בסדר? איך תהיה ברכה על מה שהשם קלל?

הוא אומר, וברכתיך. אתה לא שומע, אז לכן אני מסביר.

אם כתוב קללה,

אז איך הברכה תחולה לקללה? אז הוא מפקיע את הקללה? אין יותר קללה?

אבל בסדר, גם אם נסביר ככה,

אז תישאר קושייה אחרת למה הוא אומר, בכל אשר תעשה, שהוא נותן לי מקום להבין שזה גם על דברים גשמיים, גם פה כתוב. שלכאורה הם קללה.

מה יהיה? כל הבטריות לא עובדות? מה קורה?

לא, אז אתה לא מטעים, אתה לא מחליף. מה קורה? תן לו משהו אחר.

אני אומר, אם הקדוש ברוך הוא...

שמעתי.

זה אין פה כלום, חביבי.

כן.

הקדוש ברוך הוא, אם הוא אומר, וברכתיך בכל אשר תעשה, זאת אומרת שהוא מעיקרא,

הוא נותן, הוא מסיב את הברכה,

על כל סוג של עשייה, גם אם העשייה היא תהיה גשמית,

עדיין הברכה בכלל.

זה שיש קושייה, למה, למה, זה שיש קושייה שהעבודה היא לכאורה קללה, בסדר. אז יש קושייה, נתרץ אותה.

אבל זה לא מפקיע. הפסוק היה לכאורה, לשיטת הרב, היה צריך כאילו לדיון...

מי אמר לך שזה מדובר על זה שאתה תעבוד?

אם אתה תעשה... אני לא אומר שזה רע. אם אתה תעשה, תקשיב,

תעשה כרם,

שזה מצווה,

צריך ברכה שהכרם הזה יניב פירות.

אתה צריך לחרוש ולזרוע כדי שיהיה אוכל בעולם.

על זה תבוא ברכה. יש מלאכות שנצרכים לקיום העולם.

אבל לפרנס את עצמך,

אין מצווה כזאת ואין צורך בזה.

זו קללה.

הברכתיך בכל אשר תעשה, מה שאתה נצרך לעשות.

מה שאתה לא נצרך לעשות,

אם אתה עושה... מה זה נצרך לעשות?

אמרתי, כגון שאתה חורש וזורע ונוטע ועושה דברים לקיום העולם שצריכים לעשות, בלעדיהם אי אפשר לחיות.

למה צריך להגיד שזה לקיום העולם ולא לקיומי הפרטי?

כי לקיומך הפרטי השם זן ומפרנס גם בלי שום השתדלות.

אמרנו שהרמב״ן אומר שההשתדלות שקר,

החריצות שקר,

הגזירה אמת.

מה שגזרו עליך בראש השנה זה לפי הזכויות שלך.

זאת אומרת,

אם יצאת זכאי בדין וכתבו שיהיה לך במשך השנה עשרת אלפים דולר,

לא יהיה לך גרוש יותר.

אם יהיה לך אפילו יותר,

אתה תפסיד אותו ולא תשתמש.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא קצב בדיוק מה יהיה לך.

תעבוד או תהיה חולה בבילינסון,

יהיה לך אותו דבר.

לאכול אתה תאכל, למות לא תמות, פרנסה יהיה לך,

בין אם תעבוד או אחרים או לא משנה, בסוף יהיה לך מה שצריך להיות לומר.

אז אם אתה רוצה לבזבז ברכות במושגים שלך על דברים שוודאי יגיעו אליך,

אתה עושה טעות. אז כשרבי ישמעאל חלק על רבי שמעון בן יוחאי ואמר תורה ועבודה,

והרבה עשו כמותו,

זאת אומרת, כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם.

וכשאנחנו אומרים הרבה, הם מתכוונים לכל מי שהיה בדור שלהם, של רבי שמעון בר יוחאי.

נכון. שרצו לנסותו, זאת אומרת, אנחנו קטנים קטנים ומזעריים לידם.

לא, אנחנו גדולים וגדולים גדולים מאוד.

אני אסביר.

קודם כל, מה שאמר רבי ישמעאל זה הנהג בהן מנהג דרך ארץ.

פירושו של דבר שאתה לומד תורה בלי הפסקה,

ובתוך התורה שאתה לומד אתה מנהיג דרך ארץ. למה? כי מידה זו של ביטחון לא מצויה בכל אדם, אפילו בדורות התנאים.

אז אל תתפלא.

כי רבי יוחנן ואילפא, כשעזבו את הכולל,

בגלל שלא היה להם מה לאכול,

והחליטו שהם יוצאים לעבודה.

בדרך, כשהם ישבו,

אז מלאך אחד אמר לחברו, בוא נפיל עליהם את הגדר כי הם עזבו את התורה.

אמר לו,

אחד מהם צריך להיות גדול בדור.

רבי יוחנן שמע,

אמר לאילפא, תגיד לי, שמעת משהו?

אמר לו, לא שמעתי.

הבין שזה מדובר עליו.

חזר ולמד, ונהיה רבי יוחנן שהוציא לנו את הירושלמי.

כשהוא היה בכולל,

הוא הגיע למסקנה שאין מציאות להישאר בכולל ולחיות,

חייבים לצאת לעבוד.

איך זה שהוא חזר עכשיו, נהיה לו פתאום אוכל?

ונהיה גדול הדור, ואם היה הולך, לא היה גדול הדור.

איך זה?

כי אתה יכול לחוש ולהרגיש שאין, אין, אין, אין, זהו, חייבים לצאת לעבודה.

לא, לא, אתה לא חייב בכלל.

אתה לא תמות.

כי אם השם קצב שתחיה 70 שנה, אתה תחיה 70 שנה.

ובלי אוכל אי אפשר לחיות.

אז מוכרח שיהיה לך אוכל.

כי מאנד יא אב חייא, יא אב מזונה.

אז לכן אתה לא צריך להיות מוטרד מפרנסה.

אם אתה תפתח בשם במאה אחוז, הוא אומר,

תאמין בי. רק לא מאמינים, אמרתי שהמאמינים מטומטמים.

כי השם אומר לו,

אשלך על השם יהבך והוא יכלכלך. הוא אומר לך מפורש, סמוך עליי.

היום מי עושה את זה, הרב? אתה יכול לראות אנשים ממש יחידי סגולה. מה אכפת לי, מי עושה לכם? אמרתי, מאמינים מטומטמים.

לא, אבל דיברה תורה בלשון בני אדם. אתה רואה שרוב... היא דיברה, אבל היא אמרה, ברור, שהם מאמינים מטומטמים.

אפשר להגיד על כמעט רוב האנושות שהם לא מאמינים.

מטומטמים! אז למי התורה ניתנה?

לעשרה... למטומטמים! לא, למי התורה ניתנה? למטומטמים! לא דיברתי על המטומטמים. בשביל לפתוח להם את הטמטום!

אני אומר... בשביל זה אני פה, לפתוח את הטמטום!

אני אומר למי... כששאלתי למי התורה דיברה, אני מתכוון האם למניין אנשים האלה שמאמינים בקדוש ברוך הוא במאה אחוז? לקדוש ברוך הוא כל העולם קיים בשביל אחד.

הרמב״ם אומר, וצדיק יסוד עולם,

כל העולם נברא בשביל אחד וכולם משרתים שלו. כן, אבל התורה היא הוראה לכולם, אי אפשר להורות את הדרך. ואתה לא עושה את התורה כלשונה כי אתה, חוץ ממך, אני לא מתכוון, אבל בכוונה אני אגיד לך את זה, שתשמע את זה טוב, אתה מטומטם!

כי אתה מאמין לנהג מונית שייקח אותך לכתובת.

אתה מאמין לעורך דין שייצג אותך.

אתה מאמין לרואה חשבון שיעשה לך את הדוח,

המאזן השנתי כמו שצריך.

אתה מאמין לכולם בכל תחום ועניין.

אתה מאמין למוכר שאמר שהסחורה היא א' ולא ב'.

אתה מאמין אפילו שהתבדית כבר כל כך הרבה פעמים,

שאסור לך להאמין לאף אחד, אפילו לא לעצמך.

ורק לקדוש ברוך הוא אתה לא מאמין.

זה נקרא מטומטם!

אז מה אכפת לי אם יש הרבה כאלה?

מה אכפת לי?

הרב חיים קנייבסקי, שמעת עליו?

תראה לו שטרות, הוא לא יודע מה הן בכלל.

הוא פעם דאג, הוא פעם יצא, הוא פעם השקיע אגורה, הוא עשה משהו?

שום דבר. הוא רק יושב בתורה,

והיום כל העולם מסתובב מסביבו.

כל היהדות מסביבו.

כולם צריכים לעצתו, לברכתו,

לענות להם, להגיד להם, להסביר להם, לפתוח להם.

הכל זה הוא.

הבן אדם לא עשה כלום.

כלום. אתה יודע מה זה כלום?

כלום לא עשה למחייתו.

רק דבר אחד.

הוא האמין בשם יתברך,

והאמין גם לאבא שלו.

אבא שלו זה היה צדיק אסטייפלר, זכר צדיק וברכה.

וגם אבא שלו לא עשה כלום.

כלום.

ולא חסר להם מאומה.

ואם הוא רוצה הוא יכול להיות יותר עשיר מכל שועי עולם.

מה יעשה עם זה?

אז מה?

הוא בא לאבא שלו ואמר לו, אבא אני לא מבין.

סיפרו לי והעידו לי אנשים שהכירו אותו מהישיבה,

שהוא היה חוזר על כל שיעור מאה ומאתיים פעם,

ובקושי מבין.

ו...

הוא בא לאבא שלו ואומר, אני לא מצליח.

זה לא נקלט.

אתה זוכר את התלמיד של רבי פרידא?

שהיה לומד איתו ארבעה מאות פעם עד שהוא מבין.

זה משהו כאין זה היה.

מה אמר לו אביו?

לא חייבים להבין,

חייבים ללמוד.

ועד עכשיו הוא לא...

אבל הוא יודע הכל היום הכל וכולם צריכים לו אתה שומע אבל הוא מעולם לא אמר ומה נתפרנס ואיך אני אתחתן ואיך אני אקנה דירה ואיך אני אעשה ומה אני לא שאל שאלות כאלה בכלל

לא שאל איך יכול להיות שהוא לא שאל מה הוא לא ראה את רבי ישמעאל ואת רבי שמעון

מה הוא לא פחד שהוא יהיה מרבי ישמעאל ולא יקרה רבי שמעון מה הוא לא ראה את הפסוק שלך וברכתיך בכל אשר תלך מה הוא הלך נגד התורה יש לו בחירה הוא לא היה הוא לא הולך נגד

אני לא מגדיר את זה ככה אז זאת אומרת אז יש אחד שהוא לא מטומטם ברוך השם והוא דוגמה לכולם שאפשר לחיות בלי טמטום בסדר אבל כמה לוקחים דוגמה בעיני הדוגמה לא אכפת לנו אדרבה זה טוב שיש מטומטמים אם אני זוכר הרב

אם לא היו מטומטמים מי היה לוקח אותנו במונית

מי היה לוקח אותנו במונית מי היה דוקטור מי היה אינסטלטור מי היה נגר טוב שיש מטומטמים

אומר הרמב״ם לולא המשתגעים האלה העולם היה חרב ברוך השם שיש משוגעים מטומטמים שעובדים כל הזמן ברוך השם עכשיו הרב יש לי קושייה קושייה אחת מהרב עצמו

שהרב אז, אני זכור לי שהרב אמר בהרצאה שעברו על הרב שבע שנים, שכמעט אפשר להגיד שפרוסה אזלה מן הבית. זה דבר אחד.

ודבר שני, הרב גם ציין שהחפץ חיים בכבודו ובעצמו היה לו חנות.

נכון. נו, מי לנו גדול המאמינים יותר מהחפץ חיים, והחפץ חיים בעצמו הלך לעבוד.

עכשיו, לא משנה שתגיד לי שהוא עבד בדיוק את השעות,

שלא יבוא על חשבון הלימוד תורה שהוא היה לומד,

אבל עדיין יש קושייה, למה הוא בכלל הלך לעבוד?

לכאורה לא צריך לעבוד.

ככה, קודם כל במקומות שהם היו חיים הייתה עניות גדולה מאוד. מה זה משנה? אני אסביר.

אדם לא יכול לסמוך על הנס רק אם הוא בדרגת ביטחון שהוא מעריך את עצמו, בדרגת ביטחון כזאת שהוא יכול לסמוך על הנס. לא צריך לסמוך על הנס. אני יכול לדבר? כן.

למה?

כי על פי טבע לכאורה הוא לא יכול להשיג את מה שהוא ישיג

והוא צריך לעשות איזה משהו, השתדלות.

המשהו הזה היה שאשתו עבדה, לא הוא,

ומה שהוא עבד זה היה ספרים שהוא הוציא והוא דאג את המין להפיצם וכו' וכו'.

אז זה יותר בשביל שהספרים יפוצו מאשר איך קוראים לו העבודה.

זה אחד.

דבר שני,

הענווה שלו היא שגרמה

שהוא יהיה לא בטוח בעצמו שהוא בוטח במאה אחוז.

הענווה שלו,

אבל לא חוסר ביטחון.

אני אגיד לך איך אני שכנעתי את עצמי שאני לא צריך לדאוג בכלל.

עשיתי תרגיל מחשבתי קל ופשוט.

אמרתי מה יכול להיות אם אני לא אעבוד?

שאני אמות מרעעב.

נכון שזה מה שיכול להיות? מה הכי גרוע? שאני אמות מרעעב.

אבל ראיתי שכתוב שמאן די יאיב חיה יאיב מזונה, נכון?

נכון?

אז אמרתי, אז אני לא יכול למות.

אני לא יכול למות מרעב.

כי אם השם לא יגזור שאני אמות מרעב ובגיל מסוים,

אני לא יכול למות אפילו אם אני ארצה להתאבד.

כי השם,

בעל כורחך אתה נוצר, בעל כורחך אתה נולד, בעל כורחך אתה חי,

ובעל כורחך אתה מת. גם אם תרצה להתאבד, לא תמיד תצליח.

אלא מה?

האדם צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא קוצב לו זמן. אז אמרתי, אז אם כן,

אני לא חושש.

עכשיו נשאר לי, אז איך יבוא לך הכסף?

אמרתי, זו לא בעיה שלי.

זו בעיה של מי שקצב לי חיים, שיטפל בעניין.

מה, בעיה שלי?

אבל שבע שנים לא בא כסף.

זאת אומרת בא, אבל בצמצום.

בצמצום, אבל בלי לבקש אפילו מאחד,

ומאיתו יתברך.

לא רק זה, אלא האכלנו אחרים בשבתות.

היו באים אצלי בין 40 ל-50 איש לשמוע שיעור בערב שבת בכרם התימני.

ואני הייתי הולך ביום שישי לשוק,

והייתי קונה קצת גרגיר, וקצת מלפפון, וקצת עגבניות, וקצת כרוב אדום, וקצת כרוב לבן,

וכל מיני דברים כאלה, שהייתי יכול לחתוך אותם חתיכות-חתיכות, שזה ייראה הרבה.

והייתי שם את זה עם זחוג, אולי אמון,

וכולם בי זכאו ואוכלים וזה וזה,

ועוד 100 גרם פיצוחים מזה ומזה ומזה ומזה, היה קישוט, אתה רואה את זה, והיו אוכלים בלי זעוף ולא נגמר.

וגם הייתי מזמין אורחים לשבתות.

והקדוש ברוך הוא היה מזמן לי כל מה שאני צריך הביתה.

ולא קיבלתי מאנשים אוכל.

הייתי פשוט כותב אז קצת מזוזות,

ואחר כך נהייתי כבר מתווך,

ואחר כך בכלל לא.

הבנת? אז הקדוש ברוך הוא דאג,

אני לא דאגתי,

אני למדתי ולא עניין אותי שום דבר.

עשייעתא דשמיא שהייתה לי זה שאשתי לא דיברה שום דבר,

ואכלנו ביחד.

כשהיה לנו אוכל מיוחד,

זה היה חלה ביום חמישי

עם דבש.

אתה קונה צנצנת,

מספיק לך לחודשים,

אתה מורח שכבה דקה,

דבש.

איך אומרים היום?

מה המצב? דבש.

ככה אני חייתי, דבש.

עני עם דבש.

אתה יודע איזה כיף זה?

אכלת פעם חלה עם דבש?

תאכל ביום חמישי, תראה.

בכל אופן,

מאז הקדוש ברוך הוא החליט שהוא מרים אותי למעלה,

למעלה, למעלה, בלי שום דאגה לשום דבר, לשום דבר, שום דבר.

היום אני רק מבקש,

והקדוש ברוך הוא ברוך השם מקיים.

מה יש יותר טוב מזה?

ברוך השם, אבל זה היום.

אבל בשבע השנים האלה... מה זה היום? אז זה לא, בשבע השנים האלה... ובימים שלא היה, אז הוא לא הביא לי לאכול.

לא, אבל היה ניסיונות קשים. אתה חושב שאני אוכל היום יותר?

היום ביום חמישי אפילו עם דבש אני לא אוכל.

נכון, אבל... אין לי זמן. כשאדם, כשאדם הולך לעבוד, אז כביכול יש לו איזה ביטחון מועט בעבודה. לא, לא, לא.

הפוך, הוא צריך לחשוש שהשם יקטין לו את הפרנסה בגלל שהוא לא בוטח בו.

הפוך.

אתה צריך להסתפק אם תהיה לך בכלל פרנסה בגלל שאתה לא בוטח בשם.

וכשאני בוטח בשם, אז הוא ייתן לי ניסיונות שלך. עוד יותר! לא, הוא ייתן לך פי כמה וכמה.

אני לא יכול לספר לך כל פעם מחדש,

יש לי קלטות בלי סוף על ביטחון.

לימדתי את חובת הלבבות

כמה פעמים. יצאו קלטות, הם עוד לא יצאו החוצה, אבל...

תקשיב טוב,

היו לי תלמידים שישבו בשיעור

וניסו לבדוק אם זה עובד בשטח.

אחד מהם באלעד אמר לי,

תשמע, עמדתי לתפוס טרמפ בבוקר,

ואני ממתין, מושיט את היד,

לא עוצרים.

היה לי ספר ביד, נזכרתי מה שלמדנו בשיעור.

אמרתי, אני עכשיו לא מרים יד,

לא עושה השתדלות,

נראה אם מישהו יעצור לי.

פתח את הספר, התחיל לקרוא, לא עבר רגע.

עוצר לידו בן אדם, אומר לו, לאן אתה צריך?

לקח אותו.

למחרת הוא עומד עוד פעם, והרגלו, הושיט את היד.

אחר כך לא עצרו לו. אמר, עוד פעם אני אעשה, בלי השתדלות.

לקח את הספר, פתח.

אחרי רגע עצר לידו ג'יפ מרצדס.

שאל אותו, סליחה, איפה זה רחוב כך וכך?

אמר לו, תיסע ישר, שמאלה, ימינה, תגיע.

אמר לו, לאן אתה צריך?

אמר לו, לכך וכך?

ג'יפ, מרצדס, עד לשם.

אדם צריך להבין, הכל ביטחון בשם.

אתה רוצה לשמוע דבר מדהים? היום הגיע בן אדם מאשדוד לכולל.

אתה הכנסת את הקטע כבר לאתר?

לא.

הגיע בן אדם לכולל, קוראים לו

קוסטה

מה?

רק שנייה.

תשמע דבר מדהים.

קוסטה.

שנייה.

יוסף קוסטה.

הנה.

הוא שלח לי אתמול

ביום ב'

בשעה 9.35 בבוקר.

לרב אמנון יצחק שליטא בוקר טוב.

כבוד הרב, אני גר באשדוד,

נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים ושייך בגאווה רבה לקהילות פז.

ברשות הרב יש לי בעיה של תשלום חוב לבעלת הדירה על סך שלושת אלפים שח.

ניסיתי גמחים ולא עלה בידי.

יש לי אפשרות להלוואה בריבית.

האם אני יכול לקחת?

יש לציין שאנו משפחה בעלת תשובה מזה 12 שנה.

ניסיתי להסביר לבעלת הדירה והיא פשוט אישה קשה.

תודה לרב, מחכה לפסק מארב.

עניתי לו בשעה 10.20. אסור, נקודה.

השם הטוב יזמן לך מיד ללא ריבית.

הוא עונה לי ב-10.23 אמן,

הרבה תודות לרב על הברכה וההתייחסות והאכפתיות.

היום הוא מגיע מאשדוד,

בנץ.

ומה הוא מספר לי?

שאתמול בשועה 4 אחר הצהריים הוא מקבל טלפון מחברה

שצריכה לתת לו צ'ק

לעוד חודשיים,

הצ'ק צריך להגיע,

על סך 15,000 שקל.

אמרו לו, תגיע מחר לקבל את הכסף.

אז הוא בא אלינו בדרך לצריפין, נקח את הכסף.

צ'ק

שלא מגיע לו עכשיו, רק בעוד חודשיים.

צלצלו אליו, בוא תיקח עכשיו 15, 5 פעמים 3,

כנגד יום חמישי.

זה כל יום ככה, אלפי מקרים. גם לך קורים מקרים,

רק אתה מטאטא אותם.

אם היית מתבונן בהשגחה האלוקית עליך בכל רגע נתון,

לא רק בפרנסה, בכל דבר,

אתה היית מבין שזה מטומטם.

יישר כוח. עכשיו הרב אפשר ברכה.

השם יזכה אותך לא לעבוד בכלל.

אומן, וברכה לרפואה שלמה, לוי ליאור בן אהובה.

לוי ליאור בן אהובה תזכה ללכת בדרך האמת ותשובה שלמה. ורפואה שלמה.

ורפואה שלמה.

אומן. תן לבחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. יש לי מספר שאלות בנושאים שונים. אני שמעתי הרבה הרצאות שלך, התחזקתי קצת,

ורציתי לשאול מספר שאלות.

לפני שאתה שואל, שאני לא אשכח.

הערב הזה להצלחת ירון בן דבורה,

הצלחה במשפט וחזרה בתשובה.

לרפואה שלמה של יניב משה בן דבורה, שיוכל לדבר כמו כולם,

ולא יהיו לו בעיות דיבור כלל.

ולרפואת מרים בת רחל,

להצלחת ההורים יעקב ודבורה יעקבו,

ולהצלחת אודיה ואיילה בנות אורנה.

להצלחה ובריאות איתנה ליהלי בן נופר.

מה זה שם של גבר, אישה, מה הולך פה?

יאלי, יאלי. מה?

יאלי, יאלי. יאלי.

להצלחה גם יאלי, צריך להחליף את השם, זה לא שם.

יאלי בן נופר, הצלחה ובריאות איתנה.

רפואה שלמה למיטל בטובה בתוך שאר חולי עמו ישראל, שקיבלה עליה כיסוי ראש, יעמוד לה לזכות.

ואם תגיע לפה נשמח מאוד כולנו.

ותודה מיוחדת לפעיל שופר שי גיספן ומשפחתו.

ואנחנו מצטערים שעדיין הוא לא הצליח להקים בית כנסת בראש העין, למרות שדיברנו כבר כמעט שנה לפני,

אבל כנראה שמלאך רע

סוחב

ומלאך טוב אומר אמן במקום הפוך.

כן, שאלתיך.

מספר שאלות ברשותך.

שמעתי מספר הצעות שלך ועדיין לא, לא שמעתי עדיין תשובות לשאלות האלה.

לגבי התורה, שאלוהים נתן את התורה בכלל,

ושמעתי, אתה יודע, מין משלים כאלה שהוא שאל את זה ושאל את זה,

מי רוצה לקבל ומי לא רוצה לקבל.

למה בכלל הייתה שאלה?

תורה הייתה צריכה לתת לכולם,

מי שמקבל את זה, זה התורה, יש תורה אחת, יש אמת אחת.

כולם צריכים לקבל אותה, למה צריכים להיות עמים בכלל?

צריכה להיות תורה, מי שמקבל אותה מקבל, כאילו, מקבל את המצוות ואת מה שצריך, מי שלא מקבל אותה מקבל עונש, כמו שאותנו לא שאלו מה אנחנו רוצים או מה אנחנו לא רוצים.

עכשיו הדורות האלה, זה התורה, זה, ככה אנחנו צריכים לקיים אותה וזה הכול.

לא שאלו למה צריכה להיות בכלל בחירה, יש עמים, אין עמים, שאל את אלה, אלה רצו לקבל, אלה לא רצו לקבל.

כולם היו צריכים לקבל. יש תורה אחת, כולם היו צריכים לקבל אותה.

זו שאלה ראשונה. אפשר לענות בינתיים?

קודם כל, הקדוש ברוך הוא ידע גם מה יענו לו ומי יקבל ומי לא יקבל.

מכל מקום הוא עשה את האפשרות שהעולם ידע מי לא יקבל ומי יקבל.

ולמה צריך לשאול בכלל?

משום שהתורה יש לה מטרה.

מה המטרה? לשנות את האדם מטבעו של האל קפונה לחפץ חיים.

כי בכל אדם יש את הבחינות האלה.

והתורה תפקידה לקחת את הבן אדם שהוא קרוץ מחומר ולהפוך את הבן אדם להיות מלאכי,

רוחני.

לא גשמי כמו בעל חי,

אלא בן אדם שהוא למעלה מהמלאכים.

למעלה מהמלאכים.

אז לכן כשהוא פנה לישמעאל,

שאל אותם אם הם רוצים לקבל את התורה.

מה הם שאלו אותו? מה כתוב בה?

אמר להם לא תגנוב.

אמרו לו אנחנו לא יכולים, אנחנו בני גניבות, מכוניות וזה, טשטש, לא יכולים אנחנו.

אז זאת אומרת התורה לא תפעל עליהם כי הם לא מוכנים להשתנות.

זה היה מעניש אותם.

למה הוא שואל אותם בכלל? זה לא שאלה. תקשיב, תקשיב, תקשיב, שאלת ואני ממשיך.

הלך לבני עשיו,

שאלו אותו מה כתוב בה?

אמר להם לא תרצח.

אמר להם אנחנו כולנו רוצחים, אנחנו בני עשיו.

אנחנו לא יכולים לרצ... אני יכול להמשיך? באיזה צורה זה התבצע? איך אני הקשבתי לך עד הסוף?

אז הם לא הסכימו.

בא לישראל, אמר להם אתם מוכנים לקבל את התורה?

אמרו לו, נעשה ונשמע.

זאת אומרת, מוכנים.

כל מה שאתה משית עלינו, מוכנים.

אוה, אז את התורה הזאת אפשר לתת למי שמוכנים,

לא למי שלא מוכנים.

מה התועלת לתת משהו שיזרקו אותו, יבזו אותו, ולא יעשו דבר ממנו?

זה כמו שתיקח עכשיו ספר חינוכי ותלך עכשיו לקופים בג'ונגל,

תגיד להם, הם מוכנים להיות בני אדם?

עושים לך ככה על החזה, אה, אה, אה, אה, ולא רוצים.

מה, תיתן להם?

הם חיות.

לכן נמשלו גויי הארצות לבהמות.

למה? כי הם לא רצו לעלות לדרגת אדם.

לכן ישראל נקראים אדם, באין אומות העולם נקראים אדם.

אדם אתם,

רק עם ישראל. כי אנחנו החלטנו להיות לא רק בצלם אלוקים, אלא גם אדם.

אדם הראשון נברא בצלם אלוקים, האדם המושלם.

אז אנחנו רוצים להיות אדם, ולכן קיבלנו את התורה.

אז אין טעם לתת תורה למי שלא רוצה להשתנות. שאלת אז למה הוא לא מעניש אותם?

ועוד איך הוא מעניש אותם?

העונש שלהם שאין להם תורה.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא ציווה עוד לפני מתן תורה את כל העולם בשבע מצוות בני נוח.

זה כולם חייבים, וגם את זה הם לא מקיימים, גם את השבע הם לא מקיימים.

עמד הקדוש ברוך הוא והתיר את ממונן ומחשיב אותם כבהמות.

זאת אומרת, הם לא נחשבים אפילו כמר מדלי,

כמו טיפה מתוך דלי.

עם כל הכמות שלהם. והם הפכו להיות רק כלים מסייעים לעם ישראל.

לכן הם בונים את העולם, מפתחים את העולם, דואגים לעולם,

כדי שאנחנו נוכל להשתמש בכל זה,

ללמוד תורה ולקיים את העולם.

כי כל העולם וגם הם מתקיימים בזכותנו.

שנאמר, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמים בארץ לא שמתי.

אז אם ישראל לא היו מקבלים את התורה, היה מחריב את העולם הקדוש ברוך הוא.

כמו שהחריב את דור המבול,

ככה היה מחריב את העולם.

אבל כיוון שישראל קיבלו,

אז לכן התורה ניתנה לנו, ואנחנו מחזיקים את העולם כולו.

אילו היו יודעים אומות העולם כמה אנחנו חשובים,

היו מעמידים שני שומרים, לפחות כמו של המלכה,

ליד כל אחד שעסוק בתורה ובמצוות.

אבל הם עוד לא יודעים, וכשהם ידעו כתוב שהם יבקשו שכר.

יגידו כל מה שבנינו זה בשביל ישראל, יתברר להם שבאמת כל מה שהם פעלו בעולם היה בשביל ישראל.

אז השם יגיד להם נכון.

אבל לא התכוונתם בשביל ישראל,

התכוונתם בשבילכם, בשביל להתפרנס, להרוויח, להתגאות וכולי.

אם הייתם מכוונים שזה בשביל ישראל, באמת הייתם זוכים

כמי שעזר וסייע לצדיקים.

אז לכן הקדוש ברוך הוא חיזר על האומות,

כדי שלא יהיה להם פתחון פה לומר,

למה לא אמרת לנו?

באמת הם יגידו את זה בסוף, כמו שכתוב במסכת סוטה.

הם יגידו, למה כפית הר כי גיגית על ישראל ועלינו לא?

אז הקדוש ברוך הוא יגיד להם את מה שיגיד, אתם רוצים?

אני אתן לכם מצווה אחת, בסדר?

נותן להם מצוות סוכה, ואומר להם, הנה, תעשו סוכה.

בואו.

עושים סוכה, מוציא עליהם חמה.

יוצאים, בועטים בסוכה והולכים.

אבל גם אנחנו, אם יש דין מצטער,

אנחנו גם יוצאים מן הסוכה,

אבל אנחנו לא בועטים.

אנחנו מקבלים גזירות השם באהבה.

גם את הטוב וגם את הרע.

הם מקבלים רק אם יש אינטרס.

אם מרוויחים מזה, מוכנים.

לא מרוויחים, זבתא וגמרנו.

סיפרתי לכם פעם,

אני אספר עוד פעם, כי זה היה בראש החיים,

שפעם אחת סיפר לי

אחד מהתושבים פה שהיה עובד איתנו בזמנו,

שפעם אחת הוא הזמין ערבי שינקש לו את כל הגינה ואת הכול. וזה היה בימים שהיה שמש חמה ולוהטת והיה תקופת רמדאן.

רמדאן.

אז בשעה תשע הוא ראה אותו שהוא מתאמץ וזה פה ושם,

רחם עליו, יצא לו עם בקבוק פטל אדום.

אז הוא אמר לו, בדק תשרב?

אמר לו, לא.

אמר לו, למה?

אמר לו, רמדאן, רמדאן.

אמר לו, טוב, רמדאן, רמדאן, נכנס.

ב-11 רואה שהוא כבר הוריד את החולצה, כולו נוטף וזה.

רחם עליו, יצא אליו, אמר לו, בדק תשרב.

אמר לו, אנא סיים, רמדאן.

אמר לו, טוב, רמדאן, רמדאן.

בשעה שתיים

דופק בדלת הערבי,

ג'יב נשרב,

אומר לו מה קרה רמדאן?

אמר לו איך רבטו מוחמד לא בחר רמדאן רק מתי יש קיץ?

אתה מבין?

אם יוצא להם מזה טוב אז הם מבסוטים אבל אם לא יוצא מזה טוב הם בועטים.

באיזה דרך הוא שאל אותם?

לא הבנתי, המשא ומתן שהוא אמר להם אתם רוצים, איך הוא יצא? יש אומרים שהקדוש ברוך הוא שלח אליהם נביאים, שיגר עליהם,

ויש אומרים שהקדוש ברוך הוא בידיעתו ידע את הדבר ונתפרסם הדבר,

אבל זה לא נפקא מינא.

הנפקא מינא זה שעד היום יש להם אפשרות להתגייר אם הם רוצים,

ואתה לא רואה שהם באים בהמונים.

כן.

השאלה השנייה, תודה על זה. השאלה השנייה, לגבי כמות היהודים, אם אנחנו עם שקיימים כל כך הרבה שנים,

כל כך הרבה דורות,

לפי דעתי, כאילו היה צריך להיות לפחות 200 מיליון יהודים, איך זה שיש כל כך הרבה גויים ומיליארדים,

ויהודים יש בקושי עשרה, כאילו, אם היה את מתן הר-סיני,

כל הגויים היו רואים את זה. כולם, גם אם היו 5 מיליארד עכשיו כרגע גויים, ורק 10 מיליון יהודים שקיבלו במתן הר-סיני,

כולם היו רואים את מעמד הר סיני, היו חוזרים בתשובה,

רואים שיש אלוהים אחד, מאמינים בדבר כזה, כי זה לא משהו שהוא לא מציאותי,

והיו כולם הופכים להיות יהודים. כאילו, איך אנחנו כל כך מעט,

אם אנחנו קיימים כל כך הרבה שנים?

משהו לא מסתדר, כאילו, ב...

הכל הסתדר, אל תדאג.

כשעם ישראל הגיעו למצרים הם היו 70 נפש,

בסך הכול,

והם הפכו שם למיליונים.

הם היו

15 מיליון לפחות כשיצאו.

זאת אומרת, ב-210 שנים הם התרבו בכמויות אדירות.

אם ב-210 הם הפכו מ-70 ל-15 מיליון,

תעשה עוד 210, מ-15 מיליון כמה מיליארדים הם יהיו?

ותעשה עוד 210 אז כמה הם יהיו?

ועוד 210 לפי הקצב הזה.

ובאמת הם היו צריכים להיות כחול הים אשר לא ייספר ולא יימד.

אבל זה אם עושים רצונו או לא עושים רצונו.

כיוון שלא עושים רצונו, הקדוש ברוך הוא מכלה בהם.

לדוגמה, בעוון המרגלים מתו 600 אלף איש במדבר.

וכן הלאה.

במשך דורות רבים עם ישראל עבר פוגרומים וצרות ורציחות ואסונות ומה לא,

בגלל שלא עושים רצונו יתברך.

אז אנחנו מתמעטים.

תחת היותכם ככוכבי השמיים לרוב.

היינו יכולים להיות כך, אבל אנחנו לא עושים רצון השם.

לכן אנחנו מכלים את עצמנו.

ולכן האויבים קמים כנגדנו.

אז זה אנחנו פועלים בעצמנו, והבעיה היא שלנו.

אם נרצה אנחנו נוכל להתרבות לאין שיעור.

אבל אנחנו לא עושים רצונו.

כמו שאמרנו קודם, מאמינים לאנשים ולא מאמינים לקדוש ברוך הוא. מעדיפים ללמוד ולחקות את אומות העולם,

את אמריקה לדוגמה, מאשר לחקות את מה שהתורה אומרת שצריך לעשות, כן?

אז אם אתה בוחר בדרך הזאת, תידון כמי שאתה, ככל גויי הארצות.

זו הסיבה למיעוטנו.

יש גם את ההתבוללות, שדורות שלמים מתבוללים.

כמו שאתה יודע, בזמן השואה היו רבים שהתבוללו, וזו הייתה הסיבה,

אחת מן הסיבות שבאה השואה, כמו שאמרו גדולי הדורות בדור ההוא.

ואתה רואה שהיום יש קרוב ל-90 אחוז מתבוללים בארצות הברית.

זאת אומרת,

הרפורמים ואחרים מתחתנים עם גויים וגויות

בלי שום חשבון,

וממילא הולך ומתדלדל עם ישראל,

שמספרנו היום יותר קטן ממה שהיה בזמן השואה, למרות שעברו 60 שנה פלוס.

זאת אומרת,

ההתבוללות גם כן מקסחת בעם ישראל מאוד מאוד.

הבנתיוך.

כן, תודה.

האם שייך לשאול,

כאילו, בן אדם שמסתכל עלינו ואומר, העם היהודי, ואתם מאמינים באלוהים,

להגיד, כאילו, אלוהים הוא כל יכול, כאילו,

זה העולם שהוא יכל לברור, הוא יכל לברות יותר טוב,

יכל לעשות דברים יותר יופים, דברים יותר טובים,

כאילו, לא יוכל לברוא עץ שיספיק לנו, לא צריך מזונות, לא צריך שום דבר,

עץ אחד שיספיק לנו לאכול פה ושבוע את כל אבות המזון,

שיהיה לנו ראייה יותר טובה, דברים יותר, כאילו,

יכול לשאול, כאילו, לא שייך לשאול, שבן אדם מבחוץ יבוא ויגיד,

זה מה שאלוהים שאתה יכול לעשות? זה כל העולם שיכול לעשות?

זה כל העולם. אתה יודע כמה דברים הקדוש ברוך הוא נתן בעולם,

שאתה לא יכול אפילו להגיע אליהם מפאת מיעוט הזמן שלך, והכוח שלך, והיכולת שלך, אבל אם היית מקבל את כל מה שיש בעולם, אתה יודע כמה אתה צריך לחיות לנצח נצחים.

וכל זה הוא נתן בעולם ארעי.

זה כמו, אני אגיד לך,

תינוק ששמים אותו בגן משחקים.

ואתה יודע מה גן משחקים?

כל העולם.

אמריקה, ואירופה, ואסיה, ואפריקה, ואוסטרליה, והכול,

כל העולם זה גן משחקים.

אומרים לתינוק קרס, תשחק.

ובא אחד אומר, מה, תגיד, לא יוכלו לתת לו יותר מזה? מה, נתנו לו רק גן משחקים כזה קטן?

זה כל המשחקים שנתנו לו בניינים, וגורדי שחקים, ובריכות, ואגמים,

וימים, מנהרות, וזה, ופה ושם, ופרחים, וצבעים, וציפורים, וחיות, וכל זה וכל זה, כל זה נתנו לו רק, זה הכל שהוא יכול לקדוש ברוך הוא,

זה הכל מה שהוא יכול.

אתה לא יכול אפילו ליהנות ממה שהוא נתן לך עד עכשיו.

העין שלך לא תשבע, אפילו ייתנו לך כמה שייתנו לך היא לא תשבע.

אבל הקדוש ברוך הוא נותן לך לאין שיעור עולמות וגלקסיות והכל, כל זה בשביל מה?

בשביל להחזיק בן אדם מטר שבעים עפר.

אתה קצת יותר גבוה.

אבל בכל אופן,

הנקודה היא,

הקדוש ברוך הוא אין גבול ליכולתו,

אבל הוא ברא אותנו וצמצם אותנו בגלל הקללה של אדם הראשון.

אדם הראשון היה קומתו,

אורך העולם ורוחבו.

אבל, והיה רואה מסוף העולם ועד סופו, כיוון שהוא נתקלל, נטמעתה קומתו.

וקומתו ירדה למאה אמה.

שומע? מאה אמה זה בערך בין חמישים ושישים מטר.

זה גמד.

ולאט לאט ירד ונטמעת.

ואז חיו תשע מאות שלושים שנה.

וגם זה נתמעט בגלל העוונות.

אז אנחנו התמעטנו בגלל

מיעוט הזכויות והמצוות וריבוי החטאים.

גם הפירות,

פעם היה אשכול בגודל של פרה,

אשכול ענבים.

שמרים את המרגלים שלקחו. כן,

אבל הכל נתמעט,

הכל מטליע, הכל מתקלקל, מתעפש. למה? בגלל הקללה.

אם היינו הולכים בדרך השם, הברכה הייתה שורה בכל מעשי ידינו, וממילא הכל היה מתברך.

אז לקדוש ברוך הוא אין מניעה, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה,

אבל איך שהוא עשה אותנו זה בדיוק מתאים למה שהוא תכנן.

הוא לא מבקש ממך יותר ממה שהוא נתן לך,

והלוואי שתזכה לנצל את מה שהוא נתן לך, ולהנות במה שהוא הכין לך.

אמן. שאלה אחרונה, כבוד הרב.

אם היה דור תנאים ואמוראים וכאלה צדיקים, ולא זכו לביאת המשיח, למה שאנחנו נזכה?

פשוט מאוד.

מעשים שלנו הם נחשבים מאוד מאוד גדולים לפי העולם שבו אנחנו נמצאים היום, שהוא מלא תאוות,

ואפשרויות זמינות לכל תאווה, לכל עבירה, לכל דבר, אתה יכול לעשות את זה ברגע.

מה שפעם, אם אדם היה רוצה לחטוא, היה צריך ללכת לעיר אחרת,

והיה צריך לפה,

היה לוקח לו בקיצור ימים וחודש.

תתאמץ, תתאמץ יותר.

ועד שהוא יכול, התאמין, זה היה סיפור. היום אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, רחמנא נצלן, מגיל 12. אז למה גדולי הדור לא מגיעים, בדור שלנו, שכמה שזה קשה, כפי שאתה אומר, לא מגיעים לדרגה רוחנית יותר גבוהה, או לפחות מגבילה, לתנאים ואמוראים? קודם כל, מי אמר שזה לא?

אמר, הוא שאל את הערי הקדוש, תלמידו המובהק,

שאל את הערי הקדוש היה ריבו, שאל אותו את אותה שאלה שלך.

אם בדורו של רבי שמעון ורבי מאיר לא בא משיחך בימינו,

אמר לו, דע לך שאתה בנשמתך היום,

אילו היית בדור התנאים, היית מגדולי התנאים.

זאת אומרת, המעשים שלנו, שאנחנו פועלים ועושים בעולם חשוך כזה,

כיום הזה,

הם מעשים שמאירים עולמות ביתר שאת ויתר עוז.

הבנת? רק אתה לא יכול לדעת.

אתה הראייה שמהדור שלנו צריך לצאת משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

איך זה יכול להיות?

איך זה יכול להיות?

בדור הגאולה יבוא משיח בן יוסף ובן דוד מהאנשים הנמצאים.

איך זה יכול להיות? הוא יכול ליצור אותו מאפס פתאום מישהו רוחני. הוא לא עושה אותו, הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא לא עושה אותם. הם עושים את עצמם. היות והם ראויים, הם יהיו.

כמו שמשה ואהרון עשו את עצמם, והם זכו להיות הגואלים.

אבל אם לא היו עושים את עצמם,

אז הם לא היו גואלים, הם היו יכולים להיות דתן ואבירם.

זה תלוי בבן אדם עצמו שיקרא לדור? רק בבחירה שלו, כן. רק בבחירה שלו. לא קשור לדור.

בן אדם יכול להגיד לדרגה הזאת, הם יכולים לגאול את ישראל?

לא קשור שום דבר, קשור רק לבחירה שלו.

אתה יכול להתחיל היום,

וזה לא מאוחר. למה?

אתה פחות מ-40.

כן, גם הרבה יקד.

רבי עקיבא התחיל בגיל 40, ונהיה רבן של כל בני הגולה. זאת אומרת, הרב של כולם. תאר לך מה יכול להגיע אדם מבור,

מעם הארץ,

להגיע תוך 24 שנים בלבד,

שהוא למד ברציפות, לאן הוא הגיע?

יש לך סיכוי.

תודה רבה, כבוד רב. אתה רוצה ציצית לצאת לדרך?

כן, אני אשמח. תודה. בוא, בכבוד.

מזל טוב אחר.

מזל טוב אחר.

מזל טוב אחר.

מזל טוב אחר.

תבלך את זה גם.

מזל טוב אחר.

וזה יהיה לך כבר לשמירת שבת.

תברך שהחיינו.

ברוך אתה ה' אלינו מלך עולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

לא לא,

אמפה רמב״ם בום.

ברוך שם כבוד מלכותו. ברוך שם כבוד מלכותו. לעולם ועד. בלילה לא מברכים על ציציות. כן, ברוך שם כבוד מלכותו. אשריך.

כן, שאלה נוספת. כבוד הרב. כן.

בעלי יושב פה בקהל, הוא חולה סרטן.

כן.

לפני שמונה שנים אני חליתי במחלה. הייתי אצלך באחד הכנסים בפתח תקווה. בירכת אותי, אני בריאה.

ברוך השם.

אנחנו הורים לשבעה ילדים, אני מאוד מבקשת שתברך אותו.

איפה הוא?

כן.

אתה מוכן לחזור בתשובה שלמה גמורה?

אנחנו דתיים, שומרי מצוות, יש לנו שיעור בבית, שיעור תורה בבית. כן, אבל תשמעו מה שאני אמרתי.

בעל תשובה גמורה,

זה אומר שאתה חרד לדבר השם בכל, מכל כל.

זאת אומרת, אתה תשב ותלמד תורה, לא מעניין אותך משום דבר.

אתה תגדל זקן.

אתה תברך על כל דבר את הברכות באיטיות מתוך הבנה.

אתה תקפיד בכל מצווה קלה כבחמורה. אתה תלמד שולחן ערוך

בשביל לדעת את כל ההלכות, כדי לדקדק בהן.

אתה לא תוותר על תג אחד,

בשביל שלא יהיה פתחון פה ליצר הרע.

אם תעשה כן, בעזרת השם יתברך,

הקדוש ברוך הוא

ירפא את אהרון בן עמליה.

אהרון בן עמליה ברפואה שלמה מהרה.

אמן. ויסיר את המחלה ממך. אמן. ויעתיק אותה לאסד נשיא סוריה מהרה.

אמן.

ברוך תהיה, אבל תקפיד על מה שאמרתי, וזקן

מהיום. שלום. לא נוגעים יותר.

שמעת?

תדאגי שהוא לא ייגע.

תעיפי לו שם את הקול.

כן, פה, שורה שנייה.

הרב מקודם דיבר על

הרוצח עמים הזה.

כן. שרצח כל מיני עמים וזה,

ובא להגיד שבא לפני הקדוש ברוך הוא ולסתור כביכול

את התהילים, את כל השבחים שאמר דוד המלך. נבוכדנצר, כן. זה היה נבוכדנצר? כן.

אוקיי.

עכשיו בתפילה שלנו בבוקר אני רואה שאומרים

אתו אי כמה רב רבין ואתו אי כמה תקיפין מלכו זה מלכו זה מלכו זה כל העולם ושולטנא אם דרבדור.

זה בעצם המילים שלו.

נכון.

עכשיו...

וגם אומרים את זה בזמירות בשבת.

אז לא מסתדר לי שזה... שהכניסו את זה לתפילה אם הוא כזה רשע, רוצח וכל זה.

הרי חייב אותנו... מי זה שחייב אותנו על שלוש פסיכות? שמעתי, שמעתי. על שלוש פסיכות? שמעתי, שמעתי. עכשיו תקשיב.

בסידור האשכנזי מתחילים את היום בתפילה בבוקר, אומרים פסוק ראשון

מה טוב אוהליך יעקב משכנותיך ישראל.

זה טוב בפסוק הזה.

אמר אותו בלעם הרשע כשהתכוון לקלל את ישראל.

אם הרשעים הארורים משבחים אותנו, את הקדוש ברוך הוא,

אין לך שבח יותר ברור מזה.

אם אנחנו נשבח את הקדוש ברוך הוא,

זה לא חוכמה, אנחנו בצד שלו.

אבל אם משבחים אותנו או משבחים את הקדוש ברוך הוא הרשעים הכי גדולים,

זה הקילוס הכי גדול והשבח שצריכים להגיד. אבל אומרים משפתות המתאובבות בקבר, אז זה שאני זו... זה רק הצדיקים.

הרשעים אין להם שפתיים. שטטו אלוהם.

אוקיי, אתה יודע מה? נקבל את זה שיהיה. תודה רבה.

אבל עכשיו אני יושב, שומע את ההרצאות שלך,

נהנה מהן, צוחק כל הזמן,

אבל לא ראיתי דבר אחד,

שאפילו אחד מהקהל לא קם לברך אותך בשם כל הקהל,

שיהיה לך בריאות בעזרת השם, ותגידו אמן. אמן.

ושתזכה ויישר כוח,

ושהשם לא ייתן לך שום הטרדה,

ושכל משפחתך גם כן לא תהיה לך הטרדה מצד המשפחה או מצד האנשים,

ותזכה להמשיך להחזיר בתשובה את כל עם ישראל, אמן כן יהי רצון. אמן.

מרוך תהיה. היו כמה שבירכו אותי, בסדר. לא ראו אותי.

אל תדלג על קלטות, תראה את הכול.

סוף שבוע זה אנחנו בנהריה, למי שרוצה להצטרף לסוף שבוע, שישי-שבת,

יוכל לפנות לארגון שופר מחר, או למספרי הטלפון שאתם רואים על המסך.

ובעזרת השם יתברך לחבור את החוויה. מי שלא יודע מה זה, ישאל את אלה שהיו.

כן.

עוד שאלה אחרונה.

אלה שרוצים עוד להשתתף, אנחנו מכניסים ספר תורה, בעזרת השם,

יום אחרי שושן פורים.

אז אנחנו מכניסים את הספר תורה.

מי שרוצה לכתוב אות בספר תורה,

או להשתתף, שיהיה לו מניה בספר.

ספר תורה יכול לתרום אלף שקלים ובעזרת השם יהיה לו זכות של כתיבת ספר תורה אז מי שירצה יוכל לקחת פה הוראת קבע או לצלצל מחר לארגון שופר 03-6-5 פעמים 7-9 ואז יוכל להיות שותף ולהשתתף בזה דרך אגב מי שמעוניינים אני מודיע מראש כי לא יהיה מקום בפורים

אנחנו עושים סעודת פורים בבית כנסת החדש של קהילות פז בני ברק

ותהיה סעודה שם איתנו ביחד

מי שרוצה להשתתף יפנה לארגון שופר להירשם גם כן גם נשים גם גברים

אחרי הכנסת ספר תורה שתהיה בעזרת השם תהיה גם סעודה

פרטים גם כן בשופר כמו שהיה בפעם הקודמת

שלום כבוד הרב

יש לי שאלה

אמא שלי לא מסכימה לי ללכת לבית ספר דתי ואני מאוד רוצה

בן כמה אתה? חמש וחצי

למה היא לא רוצה?

היא רוצה קרוב לבית גם אני בן יחיד אז היא קצת תפחד עליי לצבא היא לא תשלח אותך?

לא יודע איך נראה לך?

נראה לי שתישן לידי במיטה

כן, אבל הצבא לא מאפשר את זה

תהיה לי מפקד

מכל מקום אתה ממש להוט ורוצה? כן, אני מאוד רוצה. אני גם לומד הלכות עם חברים. שמעתי. אתה בכית עליו?

לא בכית. לא בכית אבל אני מאוד מאוד רוצה. תתחיל לבכות

תקשיב טוב, תתחיל לבכות אבל בכי מרורים

ולאט לאט היא תשתכנע שזה כבר מזיק לך אם אתה לא תלך לשם

ותגיד לה אימא אני שמח בזה מה אני לא טוב שאני לומד את מה שסבא למד?

סבא שלך בטח היה דתי לא?

גם סבא לא?

לא יכול להיות.

מאיפה באתם? מאירופה?

מספרד. מספרד?

לא אבא ולא סבא?

ממש לא?

אתה בטוח?

אני כאילו שומר בקטנה אני לא יודע מה איתו אם הוא שומר בקטנה זה התחיל בגדולה קודם

איך אתה יודע שהסבא לא היה שומר כלום?

אני יודע כי סיפרו לי שהם לא היו שומרים. כאילו הם היו משפחה יותר מסורתית.

מסורתית זה לא רע זה יש משהו כבר.

טוב בכל אופן

תגיד שאתה שייך לעם היהודי ורוצה להיות כמו יהודי ואתה רוצה ללמוד תורה.

טוב אפשר ברכה לאימא שלי?

בהחלט מה שמה? אסתר בצרה אסתר בצרה שתזכה להבין אותך

תזכה לחזור בתשובה ולדחוף אותך עמוק עמוק בתורה ולסייע לך ויהיה לה בריאות.

אני מודה לכל הציבור היקר,

מי שרוצה פה כיסויי ראש ציציות ויש לנו פה גם לאלה שרוצים לשבת חינם.

בכבוד.

רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדים.