הרצליה - הרצליה

הרצליה 17-2-14
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
בפרשת השבוע אנחנו לומדים, כשבאו למלאכת המשכן "ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת ה' למלאכת אהל מועד ולכל עבודתו". הרמב"ן אומר, טעם אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה כי לא היה בהם מי שלמד את המלאכות האלה ממלמד או מי שיאמן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן ויגבה ליבו בדרכי ה' לבוא לפני משה לומר לו, אני אעשה כל אשר אדוני דובר.
עם ישראל נצטוו לעשות משכן, אף פעם לא עשו דבר כזה, מלאכה מאד מורכבת, אף אחד לא למד ממלמד את המקצועות האלה, אף אחד לא אימן את ידיו, אז איך קרבו אל המלאכה? מי קרב אל המלאכה? מי שנשאו ליבו, הלב שלו נשא אותו ואמר, אני מוצא בטבעי שאני אדע לעשות כן, וגבה בדרכי ה' ואמר למשה רבינו, כל אשר אדוני דובר אעשה. אין שום בעיה, מה שתטיל עלי אני עושה.
אם נסתכל באדירי עולם, כל העשירים הגדולים, הנה רובם ככולם באו לשיא עלייתם רק אודות ליזמה הכבירה שלהם לאמביציה. איש חסר יזמה לא יתכן לו בשום אופן לעלות אל על. סימן מובהק הוא באדם, איש בעל יזמה בחון ומודע כי ממין חומר הגדולים הוא, והמעפילים לעלות אל ראש ההר יגיעו. אדם מרגיש בעצמו אם הוא בחון ואם הוא בעל יזמה, הוא מרגיש שהוא ממין אחר, הוא לא יכול להסתפק בקטנות, הוא לא יכול להיות פועל, הוא חייב להיות אדם עצמאי שמניף עולם, הוא ישר חושב בגדול, לא מסוגל לחשוב בקטנות. המעפילים לעלות בהר סימן שמגיעים, ואם אינו בעל יזמה כי אז תבחן כי מן השפלים והננסים הוא, ובמצב זה בלי ספק יישאר עד יומו האחרון. למה? כי אין לו יזמה, אין לו שאיפה, אין לו רצון, הוא מרגיש מוגבל, חסר יכולת, נטול אישיות, מרחם על עצמו בקיצור, אבל אדם בעל מעוף, בעל יזמה, הוא מרגיש שהוא לא יכול להתעסק בקטנות, רק בגדולות, והוא יגיע.
התורה מציינת שאנשים המצליחים במלאכת הקודש מלאכת המשכן, מלאכה גדולה ורמה הרוכבת שחקים, אלה שבאו בנשיאות לב, בעלי יזמה בטבעם, עוד לא למדו ממלמד, לא למדו מאומן, אלא הגביהו ליבם בדרכי ה' ואמרו, אני אעשה כל אשר אדוני דובר. הם הם המצליחים והם הם שברכו על המוגמר.
משה בא בשם ה' מציע לפני העם עסק ענקי מסועף מאד, עסק של עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש, זה המשימה של עם ישראל. עסק של "לדבקה בו" להיות דבוקים בקב"ה תדיר, עסק של להתענג בה' וליהנות מזיו שכינתו, עסק שלא ראו מעולם, לא נתנו אותו עדיין בנסיון ולא בחנו אותו, ועם ישראל שמעו על העסק הגדול הזה שמקיף וחובק את כל העולמות, ואמרו, ענו ואמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה.
נתבונן בהרחבת הלב מה צריך ליזמה כזאת? בואו נראה מאמר חכמים ז"ל שמורה על זה היסוד, והמאמר כשלעצמו אפילו בלי ביאורים יש בו לעשות בנו מהפיכה גדולה. המדרש אומר, לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, תכין בקיץ לחמה, אגרמה בקציר מאכלה. שלמה המלך, החכם מכל אדם, מה ראה ללמד את העצל מן הנמלה? רבותינו אמרו, הנמלה הזו יש לה שלשה בתים, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי. ז"א יש לה שלש מחילות באדמה, קוראים לזה בית עליון אמצעי ותחתון, בעליון יש דלף מן הגשמים אז היא לא נמצאת שם, למטה זה טינה היא לא נכנסת לשם, באמצעי שהוא מאוורר שמה היא נמצאת. והנמלה אינה חיה אלא ששה חדשים, כל מאכלה חיטה וחצי בשישה חדשים, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמצאה, חיטים, שעורים, עדשים, ולמה היא עושה כן אם כל מאכלה רק חיטה וחצי? שאמרה שמא יגזור עלי הקב"ה חיים ויהיה לי מוכן לאכול. אמר רבי שמעון בר יוחאי, מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור שמכנסת מן הקיץ לחורף, לפיכך אמר שלמה, לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אף אתם התקינו לכם מצוות מן העולם הזה לעולם הבא. נמלה חלושת כח, מעוטת שכל, אוספת פי מיליונים ממה שהיא צריכה, למה? שמא יגזור ה' עלי חיים ויהיה לי מאיפה לאכול. אם את חיה ששה חדשים, כמה זה שמא יגזור עלי חיים? עוד ששה חדשים, לא מאה עשרים שנה, מאתיים ארבעים תחיה. אז מה את מכינה פי מיליונים?
מי למד מן הנמלה? העשירים. הם לא עצלים בכלל, הם אוספים ואוספים ואוספים אפילו מיליארדים, לא פי מיליונים, פי מיליארדים, אבל הם טיפשים הרבה יותר מהנמלה, הם משאירים את הכל לאחרים, הם לא לוקחים כלום. הנמלה האמינה שאם הוא יגזור אז יהיה לה פה לעולם הזה, אבל אתה שיש לך עולם הבא ואתה יודע שאתה יוצא מפה, החסכון והעשירות שלך צריכה להיות במה שאתה לוקח מפה, לא מה שאתה משאיר פה. אז צריך להיות זריז ובעל אמביציה בענינים הרוחניים שעליהם אתה הולך ומהם תאכל לנצח נצחים. הנמלה צריכה רק חיטה וחצי, והיא אספה שלש מאות כור שזה פי מיליונים, אתה שאתה צריך לעולם הבא שלש מאות כור, אתה אוסף לשם חיטה וחצי? זה נקרא חובליצקי.
בקיצור יהודים יקרים יש מה ללמוד מהנמלה ולא בכדי שולח אותנו שלמה המלך אליה, לך תלמד מה מסוגלת חלושת כח ושכל לעשות על שמא יגזור עלי ה' חיים. אתה שברור שהוא גזר עליך חיי נצח, כי אתה חלק אלוק ממעל והמיתה מתייחסת לגוף ולא לנשמה, אתה שיוצא מכאן צריך להתפרנס לעולם הבא, מה הכנת לך צידה לדרך?
אז זה מבהיל למי שמתבונן שהנמלה הקטנטונת הזאת מסוגלת לעשות פעולה כזו גדולה שזה פי כמה וכמה מגודלה, מכוחותיה, מיכלתה לכאורה, והנה היא הזערורית הזאת מסוגלת, בריה קטנה בעולמו של הקב"ה עם מינימום שכל, עם מינימום כח מסוגלת לעשות זאת, מה התביעה עליך שאתה בעל המח ובעל הכח והיכולת ועולם ומלואו ממתין לך. בא, תכבוש אותי וקח אותי לעולם הבא שלך, ואדם הכי פיקח כבר טיפש גדול, אוסף לא בשבילו, בשביל אחרים. אז ז"א, אדם צריך לדעת היכן להשקיע ומה הכוחות העומדים לרשותו.
זו באמת דרך הראשונים ז"ל, מאין נתגדלו ארזי הלבנון אם לא מהיזמה הכבירה שלהם שהיתה ממש עד למעלה מכוחותיהם, אנחנו במצבנו שפלנו כיון שיזמתנו היא דלה, כי בלי יזמה אין סופית לא נעשה ולא נעשה כלום וכלום. מהפסיעה הראשונה תיכף צריכה להיות פנייתנו ומגמתנו לרום פסגת המעלה, ללכת בגדול על הכל, איך אומרים, על כל הקופה. ואמרו לנו את זה חכמים מפורש, חייב אדם לומר, מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב. זה בגדר היכולות שלנו. אם כן מי שחושב כך יכול להגיע לכך, ויכול להגיע להיות מן הגדולים שבכל הדורות.
בואו נשמע דבר שהוא מזעזע. משה רבינו, אחד מגדולי האומה הישראלית, אין דומה ואין שני לו בהישגים שהוא השיג, ביכולות, בכוחות, בנבואה, בזה שדיבר עם ה' פנים אל פנים, במראה ולא בחידות, כדבר איש אל רעהו, עלה והוריד תורה לעולם, נלחם עם מלאכים, ניצח אותם, נקרא איש האלהים, כמה מעלות יש לו, והנה כשהקב"ה נגלה אליו בסנה כתוב "ויסתר משה פניו", הוא היה ירא מלהביט אל ה' אל השכינה, "ויסתר משה פניו". רבי יהושע בן קרחה ורבי יהושעיה, אחד מהם אומר, לא יפה עשה משה שהסתיר פניו, אילולא לא הסתיר היה מגלה לו הקב"ה מה למעלה מה למטה, מה שהיה ומה שעתיד להיות, זה היה מרויח אם לא היה מסתיר פניו. בסוף הוא ביקש מהקב"ה, הראני נא את כבודך, עכשיו הוא ביקש כן לראות, אמר לו הקב"ה למשה, אני באתי להראות לך ואתה הסתרת את פניך, עכשיו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי. כשביקשתי לא ביקשת, הפסדת. שמעתם? רגע אחד בחיים שאדם מפסיד הזדמנות אינה חוזרת לעולם. אפילו האדם הענק הזה משה רבינו. ויש מי שדורש על מה שהסתיר את פניו לשבח, מה השבח? בגלל שהוא היה ירא מלהביט הוא קיבל שכר. ומה היה השכר? קירון אור פניו. עם ישראל קיבלו כשאמרו נעשה ונשמע שני כתרים כנגד נעשה וכנגד נשמע, זה נקרא עדיים - העדי שלהם. "ויתנצלו את עדים" כשהם עשו את העגל הם הפסידו את העדי הזה, את הכתר שהיה להם, ואת כל ההארה שהם זכו בכתרים האלה בזכות נעשה ונשמע קיבל משה רבינו, ז"א הוא קיבל מיליון מאתיים אלף כתרים, ומזה קרן אור פניו שכל ישראל לא יכלו להסתכל לפנים שלו מרוב האור שיצא מהם. למה הוא זכה לקירון עור פנים? בגלל שהוא היה ירא מהביט, כיון שהוא לא רצה להסתכל בשכינה, הוא סבר שהוא לא ראוי להסתכל בשכינה כי הוא היה עניו, הקב"ה שילם לו עוד בעולם הזה, לפני העולם הבא, את קירון אור פניו שהיה צריך להסתובב עם מסווה על פניו כדי שעם ישראל יוכלו לדבר אליו. אז למרות שהוא קיבל שכר על זה אבל היה גם חסרון בזה, בתוך זה אם היית מביט אל האלקים הבטה המותרת, אז היית זוכה לדעת מה למעלה מה למטה מה היה לפנים ומה עתיד להיות עד סוף כל הדורות, אבל רגע אחד של הפסד זה רגע לנצח. כשביקשתי, אומר הקב"ה, לא ביקשת. כשאני רודף אחריך תחזור בתשובה, תעשה את המצוות, אני אתן לך עולם ומלואו - אתה בורח ממני, כשתרצה - אני אברח ממך. יגיעו ימים שאתה תצטרך אותי, אני לא אעמוד לך. אם תעזבני יום יומיים אעזבך, אתה פועל את הפעולה, כשאתה מתרחק אתה מרחיק, אני מתקרב אליך ואתה מתרחק ממני, אני רוצה לתת לך ולהעניק ואתה לא רוצה לקבל,כ שתרצה לקבל אני לא אעניק לך, אדם יפסיד את אותה שעה. לכן אדם צריך להיות חכם, להיות בעל יזמה, בעל אמביציה, פירושו של דבר, בכל רגע נתון לחטוף ולאכול.
העולם הזה דימו אותו חכמי לבי הילולא, לבית חתנות, כמו שהולכים לחתונה. בחתונה בד"כ נותנים שלש מנות עם קצת וספות, יש מקומות ששמים גם מזנון בכניסה, כל זמן שאתה נמצא בבית חתנות אתה יכול לאכול, אמרו חכמים, חטוף ואכול חטוף ושתה, יצאת משם אין יותר, סגרו את האולם אין מה לקבל.
העולם הזה זה כמו בית חתנות, זה הזדמנות לחטוף בעולם הזה, כשתצא מפה אין יותר, אתה תגיע לשם רק עם מה שהצלחת לקחת. מה לוקחים מהעולם הזה, רק רוחניות, גשמיות לא לוקחים. אז לכן החכם צריך ללמוד מן הנמלה שהנמלה מגלה לו כמה הוא עצל, היא צריכה לעשות מאות פסיעות בשביל להגיע לפסיעה אחת שלך, ותראה כמה היא אוגרת, ואתה בפסיעה שלך כמה יכול לאגור. אדם נכנס לבית מדרש, אין לו מה לאכול, אין לו בית, הוא הומלס, נכנס לבית מדרש, הוא יותר עשיר מביבי, יותר עשיר מברק שקנה חמש דירות עכשיו, הוא יותר עשיר מכל שועי עולם. איך הוא נהיה עשיר שנכנס לבית המדרש? כל מילה שהוא אומר תרי"ג מצוות, כל מילה שהוא מוציא מפיו תרי"ג מצוות, כל מילה תרי"ג. תלמוד תורה כנגד כולם, כמה זה תרי"ג? כולם. מילה אחת של תורה, מילה אחת של תורה - תרי"ג מצוות. יש לך עשירות יותר גדולה מזו? יש אנשים, פתיחת ההיכל, עשרים, חמישים, 101, מלחמת עולם, כל מיני גימטריות אתה שומע, חי, חי כפליים, אף אחד לא אומר מת, זה הרבה כסף מת, אבל אתה בשביל לקנות מצוה אחת לקרוא בתורה משלם הרבה כסף, אתה נכנס לבית מדרש - כל מילה תרי"ג מצוות, בלי כסף, אתה לא צריך להביא ספר אפילו, יש ספרים. "והגית בו יומם ולילה", אין עסק יותר טוב מזה בעולם, אז איך בן אדם מבזבז את ימיו וחייו לריק? לא יאומן כי יסופר, תסתכל פעם על הנמלה ותבין מה אמר שלמה המלך, הנמלה הזאת תחייב אותך, הנמלה הזאת תחייב אותך. תבוא תגיד אני הייתי מסכן, הייתי נעבעך, לא הייתי מוצלח, לא הייתי כלום, יביאו לך נמלה קטנה יגידו אתה רואה את זאת - עשתה יותר ממך. איזה בושות. איזה בושות.
אז יהודים יקרים, התורה אומרת לנו שבמלאכת המשכן היו אנשים שלא למדו, לא התאמנו, אבל נשא אותם ליבם לעשות במלאכה, אם משה מבקש וה' רוצה שנעשה משהו, אני הראשון, אני הראשון, ככה צריך לקפוץ בן אדם, הנני.
אומרים מי רוצה להיות במשמר האזרחי, יש אנשים קופצים. מי רוצה להיות מתנדב במד"א יש אנשים קופצים, מי רוצה זה - קופצים, מי רוצה עולם הבא - מסתכלים מי הראשון שיקפוץ. לא רוצים. מי רוצה עולם הזה - כולם קופצים. אם אני אחלק פה סוכריות אפילו המבוגרים פה יקפצו, סוכריות, סוכריות! אם זה יהיה ופלים - חבל על הזמן. עולם הבא באתי לתת לכם בחינם בלי כסף, מילים, ספר ולקרוא בקול ואתה זוכה לחיי העולם הבא לאין שיעור. אבל זה לא יעזור, אתם תהיו פחות מהנמלה גם אחרי שאני אלך. אתה חושב שאני זריז כמו נמלה? היא לא עומדת רגע, רגע היא לא עומדת. אין מצב שתראה נמלה במנוחת צהריים, אין דבר כזה. זריזות ללא לאות, מה בוער לך? יש לך כבר חיטה וחצי, יש לך שלש יש לך שמונה, מה בוער? אני יודעת, הקב"ה יכול להוסיף לי חיים, מה אני אעשה אם הוא יוסיף לי, מאיפה יהיה לי? פי מיליונים היא אוספת, פי מיליונים.
ככה צריכה להיות ההסתכלות שלנו, אנחנו הולכים לעולם לא שבעים שנה, לא שמונים, לא מאתיים, נצח, נצח, אתם יודעים מה זה נצח, מיליארד שנה זה אפילו לא שניה בנצח, מיליארד שנה. עכשיו או שתהיה במקום טוב או שתהיה במקום לא טוב, לנצח! איזה הימור, איזה הימור בן אדם לוקח על החיים שלו. יש סיכוי או שאתה פה או שאתה שם, לנצח. מה ההשקעה שאתה צריך, לעלות על הרים? לא, לקחת ספר אפילו בכיס, וכל פעם להגות, אתה לא יכול לקחת ספר, תגיד פסוק, "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", כל מילה שאתה אומר תרי"ג מצוות, תרי"ג תרי"ג תרי"ג תרי"ג תרי"ג תרי"ג, לא טוב? ככה רוצה להעניק לנו הקב"ה ואנחנו לא יודע, יש לנו עצות שונות ומשונות איך נעשה, איך נכלכל את החיים, איך נצליח. אתה רוצה לשאול? כן. תן לו בבקשה מיקרופון.

ש. נראה קצת יותר מסובך החיים בגלל בתורה לא קראנו שמשה רבינו היה לומד או מקריא, הוא היה עושה, הוא ראה מצרי מכה את יהודי, הוא ראה שאין איש, הוא קם, הוא עשה, ונראה לי שבני העסקים הם מתעסקים עם כל מיני מצבים שבאמת לא תמיד נמצא בתוך בית מדרש, וזה אתגרי וזה מגדיל את הבן אדם בכל מיני צורות ובסוף כל סוף השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, ופה זה עשיה, ונראה לי שגם זה וזה, אין קמח אין תורה, אין תורה אין קמח, יש שילוב פה שבאמת צריך לעשות, זה לא רק לימוד, ונראה לי בגלל זה אנחנו רואים במציאות שיש הפרש משמעותי ומציאותי בין מי שעובד ומי שרק לומד, ונראה לי שיש אתגר פה בחיים מסובך.

הרב: שמעתי. תגיד לי מה אתה היית מעדיף להיות, עשיר גדול או פועל דחק?

ש. גם זה שאלה יותר פשוטה

הרב: את האמת, את האמת, תגיד את האמת

ש. כמובן אם עשיר אפשרי יותר לעשות, גם לא הייתי מבטל על הלימוד בכלל, הייתי משתלב את שניהם.

הרב: שואל עכשיו בעשיר או פועל דחק.

ש. עשיר

הרב: עשיר, זה מה שאמרנו, שבעלי התעוזה, האנשים בעלי האמביציה הם הולכים על כל הקופה והם בודקים איפה מרויחים הכי הרבה, אם אני פועל שעושה את המעשה או אם אני העשיר. אז רוב העולם רוצה להיות העשיר, אבל אתה לא יכול להיות עשיר אם לא היו לך פועלים של דחק, אצל העשירים מי עובדים? הפועלים, אם לא היו פועלים הוא לא יהיה עשיר, כי הוא לא יכול להיות עשיר ופועל, הוא צריך להיות עשיר שמנהל את כולם. אבל הוא העשיר, והוא משאיר לפועלי הדחק שיהיו פועלי דחק. אתה אמרת שאתה רוצה להיות עשיר, אז תהיה עשיר בתורה ותהיה מנהל על כל הפועלים, על כל האברכים ועל כל בני הישיבות ועל כולם ותהיה מנהיג הדור ותהיה, ואתה תהיה העשיר של הדור. למה שתהיה אברך שלומד חצי יום ועובד חצי יום אם אתה יכול להיות המנהיג של כל אלה, העשיר מכל העשירים. משה רבינו הוא למד את התורה כולה בארבעים יום מפיו של הקב"ה, אז משה רבינו כבר ידע את כל התורה והוא עסק בתורה, עכשיו נשאר לו ללמד את התורה לכל עם ישראל, וזה מה שהוא עשה, הוא לימד את עם ישראל את התורה ואת מצוותיה המעשיות.

ש. אבל לא כולם יכולים לעשות אותו דבר

הרב: אמרנו שלא כולם, מי שיש לו תעוזה, מי שלא רוצה להיות פחות מן הנמלה, מי שרוצה להיות עשיר.

ש. אז איך כולם יכולים להיות מנהיגים כאלו?

הרב: ככה יהיה עוד מעט אחרי גוג ומגוג, אנחנו נהיה העם הנבחר, עם סגולה, וכל העולם יהיו עבדים שלניו.

ש. וזה ככה צריך להיות עכשיו?

הרב: ככה היה צריך להיות כבר אז אם לא היו עושים את העגל. כיון שעם ישראל קיבל את התורה, וכשהוא קיבל את התורה התבטל מהם יצר הרע ולא היו צריכים למות יותר, והיו לומדים ולא שוכחים, ולא היה את אומות העולם, והכל היה מסדר, אבל כיון שהם עשו עגל נפלו ממדרגתם וחזרו עוד פעם להתחיל לעלות מחדש. זה המצב האידיאלי שהקב"ה רוצה. כשהוא ברא את אדם הראשון הוא הביא אותו לעולם ישר לשיא, איפה הוא שם אותו? ישר בגן עדן, ואם היה מקיים מה שצריך ונמנע ממה שאסור, היה עולה ישר לעולם הבא. אבל הוא נכשל, והכשלון הזה עולה לנו גם, כי אנחנו בני אדם, הבנים שלו, לכן אנחנו צריכים לתקן את מה שהוא קלקל, ממילא אנחנו יש לנו עבודה קשה. אם היינו לומדים, מקבלים לוחות ראשונים ולא היו משתברים, היינו לומדים ולא היינו שוכחים, פירושו של דבר שאנחנו היינו מסתכלים בתורה שבכתב ויודעים הכל, בגלל שנשתברו הלוחות אנחנו צריכים עכשיו משנה וגמרא והלכה וללמוד ולעיין ובעמל ובלי סוף.

ש. אבל מה עם העשייה של העולם הזה, שיש תיקון גם בעשיה תוך כדי

הרב: בבקשה, אז תן לפועלי הדחק, תן להם לעבוד.

ש. אבל העבודה של התורה עצמה זה רק לימוד או שיש

הרב: לא, זה לימוד ועשיה, איך תניח תפילין, איך ציצית, איך תבנה סוכה, איך תעשה מצות, איך תעשה מילה, איך תעשה שחיטה.

ש. אם בן אדם לא מרגיש שהוא תורם בעולם הזה, אם הוא עושה את כל זה לעצמו, תפילין לעצמו, הוא לא מרגיש שהוא משפיע על כולם, אבל בעל עסק הוא הולך והוא מרגיש שהוא משפיע.

הרב: קודם כל אתה צריך להבין שבעל עסק משפיע הכי פחות, למה? הוא מלמד את כולם שבעל עסק זה משתלם וכולם רוצים לעזוב את התורה ולהיות כמוהו, לעומת זאת, זה שלומד הוא מראה את האפשרות שאפשר לחיות וללמוד בלבד ואז יש עוד אנשים שאומרים הנה, הוא יכול ללמוד ולהשיג עולם ומלואו לאחר מכן ולא בעולם המעבר, אבל לעולם שהוא הולך, הוא גורר אחריו עוד רבים אחרים אפילו שהוא לא דיבר איתם, כי הוא מראה שהאופציה קיימת.

ש. אבל בגובה העיניים ,אפשר להגיד שאנשים רואים את ההיפך, אומרים שרואים את בני האדם שבאמת לא מסתדר להם, אז אומרים להם אתה צריך לעשות שילוב, אסור לך לעשות עד כדי כך, אולי דורש ממך גם זה וגם זה.

הרב: אם היית לומד את רבי שמעון בר יוחאי היית רואה שהוא אמר ש"ואספת דגנך" זה כשלא עושים את רצונו יתברך, כי אם עושים את רצונו יתברך "והגית בו יומם ולילה" אז "ועמדו זרים ורעו את צאנכם ובני נכר איכריכם", ז"א המדרגה הגבוהה זו המדרגה שאמרתי, אתה מדבר על מדרגה נמוכה, אבל אתה בחרת להיות העשיר ולא העני, אז למה להיות עני ברוחניות אם אפשר להיות עשיר גדול.

ש. אז למה אנחנו רואים את ההיפך בעובדה לפעמים?

הרב: בגלל שרוב האנשים טיפשים.

ש. לא, בתוך הבתי מדרש בני אדם שלומדים רציני, ורואים את הקשיים שלהם, למה?

הרב: בטח שיש קשיים, מה חשבת?

ש. למה אנחנו רואים דבר כזה אם אנחנו, למה הו אהיה צריך להיות עשיר, הוא עשיר

הרב: לא, ברור,

ש. לא עשיר גשמי, לא מדובר פה.

הרב: שמעתי, ברור, הרי יצר הרע מי מסכן אותו הכי הרבה? זה שלומד תורה, זה שבביזנס הוא שלו, הוא יסדר לו עוד קונים ועוד עובדים רק שיהיה עסוק כל החיים שלו, הוא יתן לו מיליארד דולר, הוא יודע שהוא לא יקח כלום, אבל הוא יקבור אותו בשאול תחתית, כי בתוך העסק הוא יעבור על הונאה ועל שקר ועל גזל ועל כל מיני דברים שאיסורים שהוא לא יוכל להמלט מהם אפילו אם ירצה.

ש. אבל זה האתגר, למה יש לנו הלכות של

הרב: האתגר זה להיות עשיר, עשיר בתורה.

ש. אבל ומה עם להפסיד את ההלכות, להשלים את ההלכות של כל מיני עסקים, יש לנו גמרות מלאות

הרב: אנחנו נלמד את בעלי העסקים בשיעור מה ההלכות.

ש. אבל מה שלומדים אין לך את הנסיון, את החויה, להראות לך כמו רבי עקיבא אמר לא ידעתי שהייתי יכול להשלים להגשים את השמע ישראל עד עכשיו.

הרב: הפוך, אתה אמרת בבוקר "ואל תביאנו לידי נסיון", ואתה רץ לנסיון, ומי אמר לך שאתה תעמוד בנסיון. אם יכנס אליך תלמיד חכם ויסתכל עליך מהצד ויראה לך כמה עבירות אתה עושה ביום אחד, אתה צריך לסגור את העסק מיד כי רק הפסדים יש. אולי שטרות ומצלצלים תקבל, אבל הפסדים רוחניים לאין מכביר. בגזל פעם אחת תצטרך להתגלגל עוד פעם אם לא תחזיר

ש. אז מה החכמה לברוח מהנסיון

הרב: זה מה שאמרת בתפילה בבוקר

ש. אז כלומר אתה אף פעם לא תעבור את ה

הרב: מה שאני לא חייב

ש. אתה לא תשלים את המצוה של להמנע מגזל

הרב: מה החכמה להיות חייל בלי לעמוד בקו האש ולסכן את חייך שתוכל סוף סוף לא לחזור הביתה, מה החכמה להיות חייל במודיעין או בקריה. כל חייל צריך לעמוד בנסיון שירו לו בראש, הוא צריך להרים את הראש לחיזבאללה ולהגיד לו הופ, הנה, עמדתי בנסיון הוא לא פגע בי, חייב לעמוד בנסיון גם להיות בחבורה, צריך להיות גם כן בחבורה של מסוממים ולא לקחת סמים, צריך להכנס לחבורה של גנבים ולא להתפתות לגנוב, צריך לעבור את כל הדברים הגרועים ולא לעבור, ככה השיטה שלך. את השיטה הזו פוסלת התורה ואומרת, ואל תביאנו לידי נסיון, תברח, זה המטרה שלך, כמו קצין מודיעין, אינו צריך להתגלות לאויב, אלא להכנס שלא ירגישו ולחזור עם המידע, זה הכל, ושלא ידעו בכלל שהוא היה פה. זה התפקיד שלנו, לעבור את העולם בלי להתקל ביצר הרע ולחזור שלמים בחזרה. לא לבוא להתגרות בו, הנה אני בום, הנה אני בום, לא, לא,

ש. לא אמרנו את זה

הרב: ככה אמרת

ש. אבל לעמוד על הנסיון ולעשות

הרב: לא צריך, אין מצוה, אין מצוה.

ש. אז אם יש לנו אנחנו עשירים בא נגיד גשמיים, ובאים לצדקה, אומרים שלא, למה שתעמוד בנסיון של צדקה, בא תסתיר את עצמי בתוך הבית ולא לראות את העניים, זה התשובה.

הרב: הפוך, החסד שעושים אלה שבאים לעשירים זה שהעני שבא אליו הוא סוף סוף מעניק לו את הכסף שלו לעצמו. כי ברגע שהעשיר נתן לעני זה הפך להיות הכסף של העשיר. כל זמן שהכסף אצל העשיר ועוד לא נתן לאף אחד זה רק ברשותו, זה לא שלו, זה יכול להפסיד, יכול להגנב, יכול להיות מולאם, זה לא שלו, זה הוא ישאיר. מה שהוא כבר העביר כצדקה, כנדבה לדבר רוחני זה הפך להיות שלו אז עשו לו חסד.

ש. אבל זה הנסיון בא נגיד, נחזור לנקודה, זה הנסיון, צריך לעשות את הנסיון, צריך להפעיל פה בעולם הזה.

הרב: בטח, להיות עשיר כמו שאמרת ברוחניות,

ש. רוחני?

הרב: כן, עכשיו בא אני אראה לך דוגמא.

ש. אז למה רבי עקיבא היה כל כך שמח לעשות

הרב: זה רוחניות, זה רוחניות

ש. אבל זה עשיה

הרב: כי זה רוחניות

ש. רוחניות?

הרב: רוחניות, אם תעשה עשיה ברוחניות

ש. אם כל המילים שלו במשך כל השנים שלו שהוא היה חי הוא אמר שמע ישראל, אבל עד הסוף הוא אמר שלא השלים את השמע עד שהוא באמת לקח את חייו בזה.

הרב: למה למה? למה למה למה?

ש. זה קיצוני, זה נסיון קיצוני

הרב: זה לא קיצוני, למה זה קיצוני

ש. כלומר זה דוגמא קיצונית.

הרב: לא קיצוני, למה אבל הוא ביקש את זה? למה?

ש. הוא רצה באמת להראות את עצמו שהוא באמת הכניס את האמונה עד הסוף

הרב: מה זה הכניס, מה אתה אומר בשמע ישראל, ואהבת את ה' אלקיך, נכון? בכל לבבך ובכל נפשך, מה זה ובכל נפשך? איך אוהבים את ה' בכל נפשך? אפילו נוטל את נשמתך אתה צריך לאהוב אותו באותה שעה, זה ואהבת את ה' ובכל נפשך.

ש. בלי נסיון אי אפשר.

הרב: אז הוא אמר אני רוצה להוכיח שאני לא אומר את זה מן השפה ולחוץ, אני

ש. או בדיוק, בדיוק את הנקודה שלי

הרב: אבל רוחניות זה, לא גשמיות.

ש. לא אבל הנסיון היה

הרב: רבי עקיבא לא הלך לקיים את הפסוק ואספת דגנך, אמר לקב"ה אה, ואספת דגנך, ואספת דגנך, עכשיו אני מחכה מתי יהיה לי דגן שלי, אם לא יהיה לי דגן שלי אז אני לא שווה כלום עד שיהיה לי דגן שלי, הוא בכלל לא דאג לדגן, הוא התעשר שש פעמים בדרך נס, הוא הקים ישיבה עם 24 אלף תלמידים בלי לעבוד, הוא לא עבד, הוא בטח בה', הוא לא קיים את המצוה ואספת דגנך כי אין מצוה כזאת.

ש. הוא קיים את ההלכות של ממון,

הרב: לא לא לא לא לא

ש. של לשלם את השכר ביומו

הרב: כן, כן, כן,

ש. אז מי שלא יהיה בתוך המצב איך הוא יקיים

הרב: אבל למה הוא לא קיים ואספת דגנך? כי לא חייבים כל מה שכתוב לקיים לפי מה שאתה מבין בחומר, ברוח - כן. עכשיו תקשיב טוב. בא אני אראה לך שילוב מנצח אולי תאמץ אותו. אני מבין שאתה רוצה להיות עשיר באמת ואתה איש עסקים ולא עובד ופועל דחק, ואתה מאמין שהמשימה המוטלת עליך לכאורה היא יותר מגשמת את עצמה, אז בא תראה, אני עכשיו יושב מדבר איתכם דברי תורה, אני פה העשיר, אני אומר שעה תורה, תכפיל את המילים, תכפיל בתרי"ג - זה מגיע לי, כפול מספר האנשים שנמצאים פה זה מגיע לי, כפול האנשים שצופים בי כרגע, אתה רואה במה אני השקעתי, למעלה ממאה אלף דולר במצלמות HD בשביל שאני אצלם לכל העולם הרגע ויראו אותי אלפים ועשרות אלפים, אז תכפיל אותם כפול השכר שאני מקבל על שעת תורה, זה שלי. מרגע שייגמר פה השידור זה הופך להיות שידור חוזר ואז יצפו בזה מאות אלפים עד מיליונים באותו שיעור שאמרתי סך מילים כפול תרי"ג, זה רק שיעור אחד. אני אומר שתיים ביום לפני שאני מגיע להרצאה, ואני גם לומד קצת, ואני עושה הרבה חסדים, תן לי לדבר, ובניתי עכשיו בית כנסת ברוך ה' גם כן זכיתי, ושילמדו בו הרבה מאד יהודים וזה נקרא מצוה לדורות, ועוד כהנה וכהנה, וכל יום אני עושה ככה, תכנס ליוטיוב יש לי מאה שלשים אלף סרטים שם וצפו בהם מאות מיליונים אנשים, תראה כתוב על כל סרט כמה צפו בו, יש סרטים

ש. אני אחד מהם

הרב: יופי, יש כאלה שצפו בסרט אחד מיליון וחצי, יש שבע מאות, יש שמונה מאות, יש 400, יש 28, יש כל מיני סרטים, עכשיו תראה איזה עשירות אפשר להרויח מזה שרק לומדים תורה ועוסקים בתורה.

ש. כולם אותו דבר?

הרב: כל אחד יכול להיות כי אני לא נולדתי בבית חרדי, אני למדתי בבית ספר חילוני, אני למדתי כפירה, לא אמונה, אני גיליתי אותה לבד בסיעתא דשמיא, ומרגע שגיליתי שזה נכון לא השארתי את זה לעצמי אלא נר לאחד נר למאה לאלף למאה אלף למיליון, הארתי לאחרים את מה שהאירו לי, וזה העסק הכי משתלם בעולם ואין יותר עשיר ממני. לא ביל גייטס ולא אף אחד, הם לא יכולים לקנות את הזכויות שלי לעולם, הם לא יכולים גם עם כל הכסף שלהם לעשות מה שעשיתי, כי רק אם אתה רוצה, אם אתה רוצה ללכת בגדול לעשות את רצון הבורא ואתה מבין מה הוא רוצה שיפיצו את האמונה כמו אברהם אבינו, אם אתה רוצה להיות כמו שאמרו חכמים, חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב אז אתה יכול, אם יגיד מישהו שהוא לא יכול אני יעיד עליו בשמים שהוא לא יכול, כי אני באתי ממקום שאין סיכוי.

ש. גם משה רבינו יצא ממצרים מאיפה שלא ציפינו להיות גדול

הרב: כן, אבל הוא גדל אצל עמרם גדול הדור ואצל יוכבד הצדקת והיו לו שני אחים נביאים.

ש. מתוך הארמון של פרעה

הרב: כן, אבל מה הוא עשה.

ש. זה כשרונות של בן אדם

הרב: לא כשרונות, הוא אמר לא כשרונות, כשהוא ניסה לשכנע את ישראל הוא אמר כך, ראה אנכי נותן לפניכם את הברכה, אל תחשבו שנולדתי קדוש מרחם, אל תחשבו שאני נולדתי

ש. דוקא כתוב שלא, בתיה היתה צריכה להביא מילדת עבריה כי היא לא יכולה

הרב: נכון, אבל לא תחשבו שנולדתי

ש. משהו אור בבית שהוא נולד, משהו מסוים

הרב: אני אסביר, שלא תחשבו שאני נולדתי כזה. יעקב אבינו היה יכול להיות עשיו עם הבחירה, עשיו היה יכול להיות יעקב אבינו ויותר עם הבחירה, אלא יעקב בחר להשאר יעקב ועשיו בחר להשאר עשיו, אבל אדם יכול להפך את עצמו כמו מנשה שהיה מלך רשע וקשה יותר מירבעם בן נבט, והפך להיות חוזר בתשובה 22 שנה, ז"א אדם יכול להפך את עצמו מקצה לקצה. ירבעם בן נבט שהיה שיא השיאים הפך להיות גדול מחטיאי הרבים בעולם. ז"א זה שאתה נולדת אפילו עם אופציה טובה זה יכול למשוך אותך עוד יותר לצד השני, כי כישורים הנה, כמו בבית המלך לגדול כנשיא מלך מצרים והכל, זה צריך לקחת אותך לאיזה מקום, וגם אם אתה רוצה להיות לא מצרי אלא יהודי, אז יכלת לשמור על היהדות בסתר, אבל מה הביא אותך לעזור ולשאת איתם ולהכנס לקטטות ולריב עם אנשים ולהציל אנשים, מה זה ענינך, למה אתה מסתכן? בשביל מה? בגלל שמשה רבינו עבד על עצמו ועל מידותיו, ז"א, מי שעובד על עצמו מגיע, לכן הוא אמר להם ראה אנכי, לא נולדתי כך, עבדתי על עצמי. למה זכיתי לקירון עור פנים? אתם חושבים שאני נולדתי ככה, לא, אתם יודעים שלא נולדתי ככה, אלא מאי, זה זכיתי בגלל שאתם הפסדתם, אני עבדתי על עצמי, אם תראו אותי ותלמדו ממני זה יתן לכם ברכה, אם לא זה קללה. ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, תחליטו, תראו את אנכי, תלמדו ממני, אני עבדתי על עצמי. כל גדולי ישראל הם בפוטנציאל היו כמו שאתה בפוטנציאל, זה שהפך להיות ביל גייטס היה יכול להיות גדול הצדיקים בעולם. הרי אריסטו הגיע קרוב לנבואה, אבל הוא לא היה על דרך אמת, אם הוא היה על דרך אמת הוא היה יכול להגיע לנבואה ממש, אבל הוא לא הלך בדרך האמת, הוא חיפש את האגו שלו, למצות את האגו שלו, את היכולות שלו, את השכל שלו, אבל איפה שהוא רצה לראות את זה. אדם יכול להיות שיא השיאים, אפילו בלעם המושחת במידותיו שחי עם האתון שלו היה הנביא הכי גדול אצל הגויים והוא אמר ואני מחזה שדי אחזה, ז"א יכול אפילו פחות שבפחותים להגיע לרמה הגבוהה. רחב הזונה שהיתה ארבעים שנה במקצוע, הגיעה למדרגה הכי גבוה שהיא התחתנה עם יהושע בינון וילדה שמונה נביאים מזרעה, ז"א גויה שהיתה שיקצה והיתה בתחתית של הסולם הערכי אפילו אצל הגויים, עלתה לרום המדרגה. אדם יכול להגיע מפחת מעשיו לשיא השיאים, השאלה מה הוא רוצה, עשיר בחומר עם תירוצים של נסיונות או עשיר ברוח ובורח מנסיונות, כי זה מה שה' רוצה.

ש. אבל השאלה מה המסלול של כל בן אדם, זה שונה מאחד לשני.

הרב: כל אחד צריך למצוא את המקסימום שהוא יכול ברוחניות. כל מה שאתה יודע להוציא בגשמיות ולהפיק שם, אתה ודאי שיכול יותר ברוחניות, למה? כי פה עוזר לך יצר הרע, פה יעזור לך הקב"ה, כי כשאדם מבקש מהקב"ה כלים לרוחניות הוא יתן לו בשפע כי זה רצונו.

ש. אבל דרך הרוחניות זה יכול להיות דרך הגשמיות כולל הגשמיות, להתעסק עם גשמיות או בכלל נפרד לגמרי. אנחנו לא מתעסקים בכלל בגשמיות

הרב: לא, לא, לא כמו שאתה אומר, אתה צריך לבקש רוחניות וברוחניות יש דברים לפעמים שצריך גשמיות, אבל לא דרך הגשמיות להגיע, לא הולכים עקום. הולכים רוחניות ואז נגיד אתה רוצה עכשיו לפתוח ישיבה נגיד זה גשמיות כשיו כאילו, כי צריך בנין, צריך פה, צריך השקעה וכו', הגשמיות הזאת היא גם רוחניות, ואם צריך לעשות בשביל זה איזה פעולות כאלה ואחרות ארציות עושים, וזה רוחניות.

ש. זה התשובה שמתחילים עם הרוחניות ואז משתמשים את הגשמיות בשביל להגיע

הרב: בדיוק, בדיוק,

ש. זה הענין

הרב: זה הענין. ואם זה תפסת אני מאחל לך שתהיה עשיר רוחני

ש. אני לא אטריח את הציבור

הרב: תהיה בריא.
אז תן ליהודי מאחורה. אבל בכל אופן מי שהבין מה שאמרנו עד כרגע, גשמיות להשיג לא כל אחד אפילו מתאמץ ישיג, בודדים מצליחים להגיע לפסגות גבוהות. רוחניות מי שיבקש אפילו להגיע לשיא רובא דרובא ישיגו, רק תנאי אחד, שהוא אמיתי ולא למטרות אחרות, אז כל מי שירצה להיות עשיר ברוחניות ה' מבטיח שהוא יברך אותו בכל, אבל כשהוא מתכוון באמת למה שה' מתכוון, אבל אם זה צעד כזה בשביל להשיג אח"כ גשמיות אז זה לא יצלח בידו תמיד. כן.

ש. כבוד הרב, רציתי לשאול אם לנשמה לנפשך יש רגש.

הרב: בודאי, רק לנשמה יש רגש, לגוף אין רגשות

ש. אני חשבתי כאן, שאנחנו נמצאים כאן לגוף

הרב: הגוף אין לו כלום. הגוף זה שניצל. ברגע שאדם מת תתן לו עם פטיש חמש קילו הוא לא מרגיש, לא יודע, אין רגש והוא לא יגיד איי.

ש. שאלתי איזה רב והוא אמר לי לא, שאין לנשמה רגש לנפשך רגש, זה מה שאני קיבלתי

הרב: כנראה שאתה דיברת עם רב שאין לו רגש.

ש. בסדר.

הרב: כן, בבקשה שאלה נוספת פה, הנה ליהודי.

ש. שלום לכבוד הרב,

הרב: ערב טוב

ש. רציתי קודם כל לומר לרב שאני מאד אוהב אותו, אפילו מעריץ של הרב. יש לי שתי שאלות, שאלה אחת, אני לצערי נדרש לעבוד הרבה שעות בשביל לפרנס את המשפחה, כי היום המחיה הבסיסית היא מאד יקרה ולומד תורה בערב, עכשיו כשאני לומד תורה אשתי יושבת בבית ממורמרת למה אני לא איתה למה אני לא משקיע בה, כשאני חוזר כבר היא ישנה. השאלה מה אני צריך לעשות, אני אם היה תלוי בי אני הייתי לומד כל היום תורה, אבל לצערי הרב זה המצב כרגע ומה צריך לעשות עם האשה בבית?

הרב: קודם כל אתה נקרא בן תורה, שמי שכל כוונתו ותכליתו ללמוד תורה ולא מתאפשר לו כרגע זה נקרא בן תורה. מי שנמצא בעבודה חושב תורה רוצה תורה הוא בן תורה, מי שנמצא בכולל חושב עבודה חושב פרנסה, הוא לא בן תורה, הוא בעל הבית. אז קודם כל זה מעלה גדולה. שתיים, תגיד לאשתך שאתה הכי משקיע בה, כיון שהיא לא תקום בתחיית המתים אם אתה לא תלמד תורה, כי נשים לא לומדות תורה, ומכיון שהן לא לומדות תורה בשביל לקום בתחיית המתים צריך תורה, ואיך הם יקומו? אם הבעלים שלהם לומדים תורה הם יקומו בתחיית המתים, אם לא - לא יקומו, אם יש להם בנים שלומדים תורה הם יקומו, אם אין להם - לא יקומו. ז"א לא רק הנשים גם גברים, אם גבר לא לומד תורה לא יקום בתחיית המתים, רק טל תורה מחיה את האדם. אז אין מתנה יותר גדולה ממה שאתה יכול לתת לאשתך שבתחיית המתים היא תזכה לקום ותראה את שרה, את רחל, את לאה, את רבקה, את כל הצדיקות ואת כל הצדיקים שהיו בעם ישראל ולחיות איתם יחדיו, הרי זה יותר גבוה מהמדרגה בגן עדן, שבגן עדן לך תדע איפה אשתך תהיה, אבל אם היא תקום בתחיית המתים ברור איפה היא תהיה, עם כל הצדיקים, אז אתה משקיע במקום הנכון. דבר שני אתה לא פטור מללמוד תורה, גם אם אשתך תפטור אותך אתה מחוייב, כמו שאתה מחויב לשמור שבת ולצום בכיפור, ואם אשתך תגיד שזה מפריע לה אתה לא יכול לשמוע לה לעבור על מצות הבורא, אז לכן אתה צריך ללמוד תורה בדיוק אותו דבר. זה לא אומר שאתה לא תוכל להקצות זמן שתוכלו להפגש, לשוחח או אפילו לטייל, אבל צריך בחכמה לראות איך ע ושים את זה. אם רוצים מגיעים למצב שאפשר להסתדר. אתה יכול להגביר את התורה ביום יומיים במשך השבוע, להשאיר יום אחד פנוי וקח אותה לטיול או קח אותה לאיזשהו מקום אני לא יודע לאן, אבל אתם יכולים, או שתשבו תשוחחו במרפסת, תטיילו בגג, תעשו משהו. אבל בכל אופן הנקודה היא אפשר, אם רוצים, אבל אם כל אחד חושב שהשני חי על חשבונו ולא חושב עליו, מפה נהיה קטטות סכסוכים וגירושין, צריך להיות חכם להסביר את המצב. יש חובות שמוטלות עליה יש חובות מוטלות עליך, אותה פטרו מהרבה מצוות, אותך חייבו. ולמה אותה פטרו? בשביל שהיא תאפשר לך, לא בשביל שהיא תמנע ממך, כתוב שהיא תהיה עזר כנגדך, הבנתיוך?

ש. הרב, אפילו אם זה מגיע למצב שאשה יושבת בבית ובוכה ואני פעם קראתי שאם אשה בוכה זה מביא דינים על הבית, על הברכה, אפילו אם זה מגיע למצב כזה אתה

הרב: אם אתה תצום בכיפור ואשתך תבכה למה אתה צם, לא יקרה לך כלום, אם אתה תשמור שבת בהידור ואשתך תבכה על זה לא יקרה לך כלום, אם תלמד תורה כמו שכתוב בתורה ואשתך תבכה על זה לא יקרה כלום, מתי כתוב שיקרה, אם אתה מונה אותה, מצער אותה בדבר שאסור לך, שאתה גורם לה צער בדבר שאסור לך, אז ודאי זה פוגע גם בפרנסה וכו'. אבל אם זה לא ככה, אז אתה לא חייב. אמנם יש מעשה אחד בגמרא שהיתה אשה שנצטערה בצער גדול שבעלה לא הגיע, כל שנה הוא היה לומד כל השנה והיא הסכימה, והיה בא רק בערב יום כיפור והיה צם איתה ובמוצאי יום כיפור היה הולך לעוד שנה בהסכמתה, פעם אחת בשנה אחת, קראו לו רב רחומי, הוא ישב בעליה וכל כך לא שם לב שהזמן עבר, ולא הספיק לצאת לדרך בשביל להגיע לבית ונשאר במקום והיא דאגה דאגה דאגה, כיון שהוא לא בא נשברה העליה והוא נפטר. היא לא התכוונה כמובן ואם היו אומרים לה שזה יקרה היא לא היתה מסכימה, אבל היה פה צער של חוסר תשומת לב, חוסר תשומת לב. כתוב שאדם לומד תורה לדוגמא והתינוק בוכה ומרוב שהוא שקוע בלימוד התינוק בוכה ויכול להגרם לו אסון, אסור ללמוד באופן כזה, אז צריך שבן אדם יהיה מקושר גם לסביבה. אבל אם היא בוכה על עצם זה שאתה לומד, לא שאתה מאחר או אתה מפריז על המידה או משהו כזה, אתה חייב לעשות את החיוב. במידה וזה כבר יהיה מצב קטסטרופאלי נראה אם אשתך תסכים שאתה תלמד בבית עם חברותא, אם היא תסכים שתביא חברותא הביתה ותלמד איתו וזה לא יפריע לה כי לפחות אתה בבית, נו, אז אולי אפשר לבדוק אפשרות זו. אם גם זה לא - אז אולי אם אתה תלמד לבד בלי שהיא תפריע, ואם גם זה לא אז היא סתם לא רוצה שאתה תלמד ומגיע לה לבכות. הבנתיוך?

ש. כן, ועוד שאלה קטנה, בקשר למה שדיברת עם הבחור פה, כמה מבחינת שעו כמה השתדלות אני צריך לעשות בשביל הפרנסה של הבית?

הרב: האמת שצריך להשתדל אפס, אבל כיון שאין לך בטחון אתה לא יכול להגיע לרמה זו כרע, אבל אתה יכול לצמצם מידי פעם קצת, כל פעם קצת. כל פעם קצת.

ש. איך מגיעים לבטחון?

הרב: לומדים שער הבטחון של רבינו בחיי בכוונה לקיים את זה באמת, ומנסים טיפה טיפה לא בבית אחת, כל פעם טיפה טיפה.

ש. אתה ממליץ על ספר עם פירושים או שזה כמו שזה?

הרב: יש לי קלטות על זה, תוכל לשמוע באתר בחינם, ואני מקווה להוציא את כל הסדרה שעברנו על כל הספר ואי"ה יהיה נגיש יותר לציבור, אבל אם לא תלמד, קשה ללמוד את זה לבד וקשה ללמוד עם מי שלא למד את זה, צריך ללמוד עם אחד שבאמת בקיא בזה ואז הדברים מתיישבים על הלב, בלי זה קשה מאד. הוא לפני אלף שנה היה רבינו בחיי, אדם קדוש ביותר.

ש. תודה רבה הרב.

הרב: תן לבחור באמצע.

ש. שלום לך כבוד הרב

הרב: שלום

ש. מה שלומך הכל בסדר?

הרב: ברוך ה'

ש. כיף לשמוע. יש אדם שמאד חשוב לי בחיים שלי וכל פעם שאני רק זורק מילה לדת לא רוצה לשמוע לא זה עוד פעם זה מתקנים לך את המח עושים, וזה לא שאני איזה צדיק ואני מקיים את כל התורה והכל, אבל אתה יודע, מעט, טיפה משהו כדי לנסות.

הרב: מה הוא לך?

ש. אם הייתי רוצה להגיד אז לא הייתי אומר אדם. זה לא אשה.

הרב: אני אמרתי אשה?

ש. אני רק אומר

הרב: שאלתי מה הוא, לא מה היא.

ש. אבא.

הרב: אבא שלך. אבא שלך אתה חייב להלחם עליו עד הסוף, אבל אם הדרך שאתה נוקט גורמת לו הפוך אז אתה צריך למצוא תחבולות אחרות. תחפש חבר שלו או מישהו שהתקרב שישמע איתו איזה קלטת או משהו שלנו בקטע של הומור, לדוגמא, מכינים את הקטע, מזמינים אותו לנסיעה, ואיך שהוא עולה שואלים אם לא אכפת לך שאני אפעיל את הדיסק שיש לי,

ש. אני אגיד לך ברמה, של אם עכשיו אני יושב בבית ואני אראה שיעור תורה לדוגמא של הרב או כל רב אחר, עוד פעם, אל תראה את זה אצלי בבית, תכבה את זה אני לא

הרב: הוא צודק, זה הבית שלו והוא לא רוצה כי הוא פוחד שהוא יושפע והוא קל להשפעה

ש. אל תבלבל לי את המח אל תגיד לי, לא רוצה

הרב: הוא צודק, אבל כשהוא יהיה כלוא באוטו של מישהו והוא שם לו קטע והקטע כבר מצחיק מהתחלה, אז הומור זה משותף לכולם.

ש. אני אשאל אותך משהו, שזה לא רק האבא אלא משהו כוללני גם, מן הסתם לא רק אני, אני מאמין שהרבה אנשים פוגשים הרבה יהודים שמפריע לי גם לעצמי לשמוע אותם לא מאמין ועזוב וזה, איזה מילה ספציפית או איזה משהו קטן שאתה יכול להגיד שיפתח טיפה, שלמרות כל ה

הרב: לא הבנתי, למה אתה לוקח ללב

ש. לא לוקח ללב

הרב: למה אתה לוקח ללב

ש. אני לא לוקח ללב

הרב: אתה לוקח ללב

ש. אני לא לוקח ללב

הרב: לקחת כבר. עכשיו תקשיב, אם אתה רואה בן אדם שמציעים לו לאכול והוא אומר אני לא יכול לאכול, תשתה - לא יכול לשתות, עובר שעות אומרים לו תאכל - לא יכול לאכול, תשתה - לא יכול לשתות, מה אתה מבין שהוא?

ש. בעייתי, לא בריא.

הרב: חולה. נו מה אתה יכול לעשות עם חולה, ממתין שהוא יהיה בריא, אז לכן לא נותנים לו אוכל, נותנים לו כדורים, עד שהוא יהיה בריא, אז צריך להביא לו כדורים של צחוק, כדורים. שמים לו הומור, אתה שומע מה אני אומר לך, הומור.

ש. מה הומור דתי

הרב: הומור, כן יש לי קלטות שאתה מתעלף, אתה שם לו את זה ברקע, אבל באוטו, לא שלו, של אחרים, שהוא לא יכול להגיד לו תסגור, אני זה האוטו שלי אני נוסע, בבית שלך אתה צודק אני לא אשמע.

ש. אני לא אומר רק אבא, אני אומר דוגמא חבר, מישהו שהוא קרוב סתם נותן דוגמא, אין איזה משהו שאתה יכול להגיד לבן אדם שקצת יפתח לו את הלב

הרב: תגיד אתה לא שומע, חולה

ש. אין דיסקים

הרב: חולה

ש. זה סיטואציה שאתה לא תמיד יכול להגיע אליה בוא ותבוא ועזוב, בשביל מה אתה רוצה שאני אבוא,

הרב: שאני מכיר את כל זה חבל שתחזור, חולה, סע איתו לאילת, בדרך הערבה שהוא לא יכול לרדת שים לו את הקטעים ותראה איך אתה מביא אותו עד אילת, הבן אדם בריא, תשים לי עוד קטע בחיאת, הכנת לחזור? ככה הוא יגיד לך. צחוק כולם צוחקים. תכין קטעים, יש קטעים חבל על הזמן.

ש. אתה אומר במילים אי אפשר לשבור בן אדם?

הרב: זה מילים

ש. מילים פנים מול פנים

הרב: אתה קודם כל אתה בן שלו, אתה קטן, מי אתה שתבוא

ש. אני לא מדבר על אבא עכשיו, אני מדבר על סתם מישהו

הרב: ההוא בעל גאוה, זה מחלה מאד קשה גאוה, הוא לא חושב שמישהו יכול להסביר לו ולחנך לו והוא יודע הכל ואין מה לחדש לו ואל תחדש לי ואני יכול לחדש לך מה שאתה רוצה. יש מחלות שאנחנו מכירים, אבל יש דבר אחד שזה תרופת פלא, כמו שיש אנטיביוטיקה להרבה וירוסים, יש צחוק צחוק כולם אוהבים, אפילו בדיחות באידיש אנשים אוהבים, בדיחות, שחוק, הומור, אנשים אוהבים מה לעשות. תן לו מהחומר הזה, אחרי שהוא יתרגל אליו הוא לא יפסיק.

ש. אתה יודע מה התירוץ הכי טוב ששמעתי מבן אדם, ככה אלהים ברא אותי אז אם הוא בחר שאני עכשיו צריך לעשות ככה אני עושה ככה, לא מתווכח איתו.

הרב: מצויין, ואתה אומר לו, אתה מאמין שה' ברא אותי, נתן לי אוטו, נוסעים לאילת, שמתי לך דיסק תאכל אותו, זה מה שהוא רצה ממך.

ש. תודה רבה כבוד הרב

הרב: תהיה בריא. תן לבחור לידך.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום.

ש. יש לי שאלה לשאול, אם אדם עושה קידוש ביום שבת בבית ויש איזה חבר שרוצה לבוא להתארח והוא מחלל שבת, יש מצוה לקבל אותו לקידוש והכל?

הרב: אם הוא מתכוון לשמור את השבת כל השבת והוא לא בא בשבת

ש. לא לא לא, הוא רוצה לבוא לשמוע קידוש נאמר

הרב: ולחזור הביתה באוטו?

ש. כן.

הרב: לא, לא להביא אותו, ודבר שני מחלל שבת לא מוסרים לו יין ביד אא"כ היין מבושל, אם לא אז מניחים לו בכוסית קטנה, אבל לא להביא מי שיחלל שבת. זה עבירה, לא מצוה.

ש. אבל מצד שני מקרבים אותו

הרב: אין צד שני, לא מקרבים אותו, מקרבים אותו לגיהינום, מה אתה מקרב אותו, מה אתה חושב אם הוא שתה יין הוא יקבל גן עדן? הוא נסע והוא יסע.

ש. לא, מקרבים אותו דרך סיפורים אולי הוא יתחזק

הרב: סיפורים בלי לנסוע. ביום חמישי תספר לו סיפורים, ביום שישי, יום ראשון, יום שני, שלישי ורביעי ומוצאי שבת. רק בשבת אל תספר לו סיפורים.

ש. כבוד הרב עוד שאלה, יש אדם שעובד והוא לומד בערב בכולל או משהו כזה כמה שעות, אז כתוב שאחד כזה שלומד בכולל יש לו זכות יותר מאחד כזה שלומד כל היום, אז זה פשוט

הרב: זה לא מדוייק, זה כמו שהסברתי קודם ליהודי הקודם

ש. אז פשוט לא מסתדר לי פה משהו

הרב: מסתדר שמי שלומד כל היום ולא לומד כמו זה שלומד רק בלילה, והוא לא מנצל את ההזדמנות של הלימודים כל היום כמו זה שמשתוקק ובא בלילה אחרי שהוא עייף מהעבודה ורוצה ללמוד ומשקיע את הכל, רמת הלימוד של זה שבלילה יותר גדולה מזה שלמד ביום אם הוא לא לומד כמו שצריך.

ש. כלומר זה שלומד בערב והוא חושב על

הרב: חושב כל היום על הלימוד מעלתו גדולה מאד.

ש. תודה רבה כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא. תן לו מאחורה.

ש. כבוד הרב, רציתי לדעת אם שמיעת ההרצאות זה נקרא לימוד תורה, שמיעת הרצאות או דברים אחרים

הרב: שמיעת הרצאות זה לימוד תורה אבל צריך גם ללמוד תורה להתקדם בחומר מעשי. זה טוב להתחזק, להכיר, לדעת, להקיף, אבל צריך ללמוד ללמוד גם.

ש. ז"א זה לא תחליף, אתה אומר זה לימוד תורה אבל לא לימוד תורה.

הרב: עדיף ללמוד את זה במקום שאתה לא יכול ללמוד, לא מסוגל ללמוד, עייף מללמוד וכו'.

ש. וקריאת מדרשים וכאלה במיטה זה

הרב: מצויין, אם זה לא אפרקדן מצויין.

ש. מה הכוונה?

הרב: לא שכיבה על הגב לגמרי, כן.

ש. תודה.

הרב: תהיה בריא.
תן לעשיר לדבר.

ש. פשוט לחזור לנקודה שלנו לפני כן, שאם באמת רוחניות אתה צריך להיות אמת במאה אחוז, להיות עשיר כמו שאמרת, אז איך קודם כל מה זה האמת שאיך תשלוט על ההרגשות שלך אם אתה לומד בטוח שאתה מאמין ולומד, אבל מה הכוונות להבחין בין אמת ולא עד כדי כך שאתה באמת מגיע למטרה של באמת שליטה, שבאמת אתה שולט על הלימוד מאה אחוז, שלא צריך להתכנס בגשמיות. איפה האמת באמת שיש לך שליטה על ההרגשות שלך עד כדי כך?

הרב: אם אתה לומד מוסר כל יום לפחות שעה בעיון מתוך מטרה להשתנות ולשנות את ה טבעים וההרגלים שאינם ראויים, אתה תגיע להכרת האמת באמת, אם החיפוש שלך הוא באמת מי שיכול להאיר את עיניך ולהוביל אותך אל נקודת האמת זה רק לימוד המוסר.

ש. ויש מצב שתוכל ללמוד יותר מידי בלי להשתלב את הגשמיות עם הרוחניות?

הרב: אל תפחד מזה, אם תזכה לזה אשריך.

ש. לא, אבל יש.

הרב: אל תפחד

ש. לא, אבל יש עולם המציאותי

הרב: אל תפחד, המציאות תתקיים גם בלעדיך כי אם תסתלק עכשיו המציאות תשאר, אל תפחד, תדאג רק שאתה תשאר בינתיים ותשיג כמה שיותר רוחניות.

ש. בסדר.

הרב: תהיה בריא. תן לו מאחורה.

ש. שאלה, שלום כבוד הרב, יש לי שאלה, מה הדרך שאתה ממליץ ללכת ולראות מה האמת והתורה על דרך המתאימה ביותר והנוחה ביותר להכיר את זה?

הרב: אמרתי, אם אתה תקח לדוגמא את האינציקלופדיה שאני הוצאתי ותעבור שמה על שאלות יסודיות שיש לך בחסר ותקבל את התשובות והמענה עליהן ויתקבלו על דעתך, אתה תעלה על המסלול מהר מאד. כי בדרך כלל מה שיצר הרע משתדל לבלבל את האדם להכניס לו ספיקות בכמה מקומות או נקודות, ואז הוא אומר לו עד שזה לא ברור לך אל תעשה את הצעד, עד שיהיה ברור לך, תגיד ליצר הרע, אני עכשיו בתור חילוני לא ברור לי כלום אז איך אתה משאיר אותי פה כל כך הרבה שנים.

ש. בקיצור לברר את הספקות האישיות קודם כל

הרב: נכון.

ש. תודה.

הרב: שאלה נוספת.

ש. אנחנו לפי מה שאני הבנתי אנחנו נלמד ונלמד ובסוף אנחנו מתים.

הרב: ברוך ה'

ש. ברוך ה', אחרי זה מה?

הרב: גן עדן.

ש. ומה עושים בגן עדן?

הרב: אוווווו שמה כל אחד יושב שמה לפי מעלתו וכבודו ונותנים לו מעין מה שהוא הכין כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, אם הכנת הרבה מצוות יהיה הרבה מה לפרנס אותך, עשית הרבה חסדים, אם למדת המון תורה כל מה שעשית תקבל על זה שכר רוחני לאין ערוך שכל הנאות העולם הזה מאז הבריאה עד היום זה אפילו לא כמו קורת רוח של שעה אחת שם.

ש. ז"א לרוח יהיה טוב, לרוח

הרב: לך לך זה אתה, אתה הרוח, אתה אתה, אתה המדבר המרגיש, אתה, זה אתה

ש. ז"א לרוח יהיה טוב

הרב: לך אתה

ש. אני אני אני הרוח, הרי יש כל מיני רוחות

הרב: לא לא לא לא אתה אתה אתה אתה אהת

ש. אני אישי יהיה לי טוב

הרב: מה זה טוב, תגיד מה הכי טוב בשביל זה אפס אפסים לעומת מה שתקבל, כל מה שתגיד, יגידו לך תבחר איזה טוב, מה שתבחר זה אפס אפסים לעומת מה שתקבל.

ש. ז"א הרגש שלי יהיה טוב

הרב: פול פול פול מלא מלא מלא מלא מלא מלא

ש. חוץ מזה שום דבר רק יהיה כיף

הרב: חוץ מזה אתה פול פול פול פול

ש. גם טוב

הרב: אתה יודע, כשאחד צועק גול בנצחון גדול בגביע העולם והוא צועק גול אין יותר פול מזה, הוא לא יכול עוד להגיד כלום הוא רק צועק גוווווווווווול, אם הוא יכול לעוף הוא עף, זה רק מגול, אתה שומע איזה אהבלה, מגול תראה לאן הוא הגיע. תאר לך מה זה גן עדן. עכשיו תקשיב רגע חכה, גן עדן זה רק נקודה ראשונה אחרי שנפטרים, אח"כ יש עולם ימות משיח פה בעולם הזה, שיהיה מלך המשיח ואומות העולם כולם יכירו את האמת וכולם יעבדו את ישראל ויהיה לך עבדים, אם יש לך ציצית קטן יהיה לך 2800 עבדים ואם הלבשת ציציות לאחרים כמו שאני יעשה פה בסוף הערב אז יהיה לך לכל אחד 2800 עבדים, וכן על זה הדרך, ואחרי זה יהיה תחיית המתים ואז תחיית המתים ארבעים שנה אחרי זה יהיו כל הצדיקים מכל העולם שהיה, אדם הראשון ונח, כולם כולם כולם כולם, ואחרי זה אלף שנה יהיה עולם הבא שאתה תהיה כמו מלאך, פששששששש.

ש. חיים בכיף

הרב: איווה סבבה

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אם אתה זוכר אותי הייתי אצלך ברעננה

הרב: כן

ש. וקיבלתי על עצמי מה שאם אתה זוכר

הרב: זוכר את הכל והתמונה\

ש. יופי, אז קיבלתי על עצמי מה שאמרת שאני אקבל, עד עכשיו דרך אגב לא הפסקתי

הרב: ברוך ה'

ש. ובכל זאת אחי אושפז היום עקב זיהום ואני מבקש ברכה ככה מכל הלב

הרב: שמו

ש. שמואל בן נעמי

הרב: ה' יחסל את הוירוס שנכנס בו ושיזכה בעזרת ה' לחיים טובים ולשלום.

ש. אמן.

הרב: תהיה בריא.

ש. חזק וברוך.

הרב: שאלה אחרונה ואני רוצה להזכיר, יש לנו סוף שבוע בנהריה למי שרוצה לבוא איתנו לשישי שבת אז יכול לצלצל לארגון שופר מחר, 03-6777779 או המספרים האלה עכשיו יכול להשאר, נשארו רק כמה חדשים, מלון ארבע כוכבים דלאקס, חויה בלתי נשכחת, כדאי. זה דבר אחד. אלה שירצו בסוף הערב להיות כאלה שזוכים לסוף שבוע חינם, אם הם עושים הו"ק על 28 דולר לחודש מכספי מעשר, הם יזכו פעם בשבוע לסוף שבוע חינם, לדיסקים הביתה כל חודשיים, לטיול לקברות צדיקים ועוד כמה הטבות. אז מי שירצה יוכל למלא תהיה לו זכות של נתינת צדקה ומכספי מעשר.
כן, שאלה אחרונה אמרנו למי, הגברת שם בסוף.

ש. בעלי חולה במחלה, היה לו סרטן ולצערי זה חזר לו עוד פעם, היום הוא יודע שהוא צריך לקבל רק חסדי שמים שיעזרו לו ומתוך נסיון וידיעה שבזכות קהל ובזכות זכויות שהוא יעשה אז אולי אולי הקב"ה יוכל לעזור לו ושיוכל להרפאות יותר.

הרב: הוא שומר תורה ומצוות?

ש. כן.

הרב: הוא בבית?

ש. כן.

הרב: הוא לומד תורה?

ש. הוא לומד בערך שלש שעות ביום, אני לא מדברת על לימודים ו

הרב: שאר הזמן מה הוא עושה?

ש. הוא בבית.

הרב: בן כמה הוא?

ש. הוא בן שבעים ושתיים.

הרב: תגידי לו שלא יפסיק ללמוד תורה או לשמוע תורה, אם קשה לו ללמוד שישים אזניות וישמע באם פי שלש, למה, כשהקב"ה אמר לדוד המלך ע"ה שהוא צריך למות, אז הקב"ה אמר לו באיזה יום הוא ימות, אז מה הוא עשה, באותו יום הוא היה לומד תורה בלי הפסקה, למה? כיון שמלאך המוות לא יוכל לשלוט עליו, אמנם בסוף כשהגיע הזמן שזה התאריך, אין מה לעשות, אי אפשר להשאר יותר, אז בא השטן ובלבל את הענפים של האילן, הוא הפסיק רגע, נפל מהמדרגה ונפטר, אבל משם לומדים שכל זמן שאדם עוסק בתורה ולא הגיע זמנו אז הוא לא ימות, אז לכן אם זה גזרה בטיט ולא בדם, דהיינו שזה גזרה שיכולה להתבטל, חשוב מאד שהוא לא יפסיק מללמוד תורה, בין בעצמו בין ע"י אחרים או בשמיעה כמו שאמרנו, אז כדאי לתת לו אם פי שלש, במקום שישמע קשקושים וחס ושלום לא ישמע חדשות ויראה טמבלויזיה, יקשיב לדברי תורה, כי הם חייך, כי היא חייך ואורך ימיך, כי הם חיינו ואורך ימינו, כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, אז לכן צריך להשתדל להיות, ועוד דבר, כל רגע הוא מוסיף לו זכויות לאין שיעור, הרי מחפשים זכויות, אז הוא יוסיף זכויות וזכויות שאין אפשרות להוסיף יותר מזה, אז ממילא אפשר שגם לא יזדקק לאחרים, אבל מכל מקום אני אשתדל בעבורו גם אצל אחרים. אבל תגידי לו את מה שאמרתי, ותראי לו את זה אם אפשר.
מי מהציבור מוכן ללמוד שתי הלכות ביום במשך חודש שזה ל וקח בערך שלש ארבע חמש דקות לרפואתו של הבעל שנקרא שמו בישראל?

ש. דן בן שלום

הרב: דן בן שלום, מי שמוכן שירים את היד שתי הלכות להצלת יהודי בעזרת ה' וזכות זו תעמוד לכם שלא תצטרכו לזה, תודה. דן בן שלום, ושמואל בן נעמי יזכו לחיים טובים ארוכים בריאים ושלמים ויתרפאו ממחלתם מהרה.

ש. אמן.

הרב: אלה שרוצים הוראות קבע ניתן לגשת פה, ציציות וכיסויי ראש לנשים. תבורכו מפי עליון. הרוצים להיות איתנו בסופ"ש יצלצלו מחר לארגון שופר. ערב טוב לכולם.