אריאל - אריאל

אריאל 7-1-14
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
בפרשת השבוע יש פסוק "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו". יש כלל גדול בעבודת ה', כלל גדול בעבודת האדם שעניני הנפש ודרכי העבודה שוים ודומים לעניני הגוף. אם אדם רוצה לדעת ולהבין את דרכי עבודת הנפש שלו יתבונן בעניני הגוף שגלויים לכל ויקח עצה לדעת גם בעניני עבודת הנפש. בעניני הגוף יתכן לעיתים מחלות קטנות אבל הסכנה גדולה וחמורה מאד, נקב קטן בלב או סתימה קלה כלשהי - הוא בסכנת נפשות ממש. גם בעבודת הנפש יתכן שדברים קלים יביאו את האדם לחורבן ואבדון הנפש רח"ל, ולעיתים להיפך, בקטנות יכול לתקן את נפשו האבודה.
התביעה של הקב"ה מפרעה, "עד מתי מאנת להענות מפני שלח עמי ויעבדוני", לכאורה דומה שהסיבה שפרעה לא הוציא את ישראל ממצרים משום חסרון אמונה שהיתה לו שלא האמין כלל בציווי, שה' מצווה שהוא יוציא את ישראל, או מפני שלא משתלם להוציא עם שלם של עבדים שעובדים אותו חינם ולכן לא רצה להוציאם ולשחרר אותם. התורה מגלה שהטעם הוא אחר לגמרי, עד מתי מאנת לענות מפני, שהוא לא רצה להכנס ולהשפיל את עצמו לקיים את ציווי הקב"ה.
מזה רואים שאמונתו היתה נכונה, כמו שאמר "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", אבל סיבה קטנה, אי הרצון להכנע בפני ה' מנעה ממנו לשלוח את ישראל, ועל זה הוא היה מוכן לקבל עשר מכות, ושכל העם שלו יסבול במשך שנה תמימה. מזה רואים שדברים קטנים מביאים לחורבן ואבדון, מה שקרוי אצלנו היום פרנציפ.
כל חורבן מצרים נבע מחמת קטנות זו של אי כניעה בפני הקב"ה, וכי זה בושה? מילא אתה צריך להכנע בפני מלך שהוא בדומה לך, נו, מי אמר שהוא יותר גדול? אם נשיא ארה"ב יתעקש עם נשיא רוסיה, נו, מי יותר חזק, היום אומרים שפוטין כבר יותר חזק, אבל להכנע בפני מלכו של עולם כשאתה מקבל מכות שהוא משנה את גדרי הטבע, שהוא מהפך לך את מצרים כחומר ביד היוצר, שהוא הורג לך את האנשים, ואתה לא אכפת לך, העיקר לא להכנע?
היסוד הזה הוא לא ברור לנו, כי סבורים אנחנו שחסרון אמונה וכדומה הם הסיבות לכשלונות שלנו, ואיננו יודעים שאפילו אם נתחזק באמונה, אם רק לא נשים לב בדברים קטנים לא נגיע לתכלית שאנחנו נדרשים לה.
מי שמתבונן בפרשה הזו ובמדרשים, חייב להגיע לאמונה ולהכרה שהקב"ה כל יכול ואין עוד מלבדו, נס קריעת ים סוף גדול יותר מיציאת מצרים, ביציאת מצרים נאמר "אצבע אלקים" ואילו בקריעת ים סוף נאמר :היד הגדולה", במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות, קריעת ים סוף היתה כעין בריאה חדשה, כמו שאמרו חכמים ז"ל "ויוליכם בתהומות כמדבר" מה מדבר לא חסרת כלום אף בתהומות לא חסרת כלום. היה תינוק רוצה תפוח, באמצע הים, כיון שהרהר בלבו נוטל ידו ונוטלו. הרי שינוי הטבע ממש, בריאה חדשה, עולם חדש. "תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף", חכמים אומרים ביציאת מצרים נאמר "נקודות הכסף" ואילו בקריעת ים סוף נאמר "תורי זהב" שגדולה ביזת הים יותר מביזת מצרים, מה שבזזו ישראל את מצרים בצאתם משם, כל אחד לקח תשעים חמורים מלאים כסף וזהב, זה היה כאין וכאפס לעומת ביזת הים כל הכסף והזהב שהביאו המצרים כשהם הלכו למלחמה. קיום הבטחת הקב"ה שיצאו ברכוש גדול נתקיימה בביזת הים, שלקחו המצרים עמם כל האוצרות שהטמין יוסף במצרים, שבדרך זו השפיע עליהם פרעה לרדוף אחרי ישראל. צריך להיות משוגעים לרדוף אחרי ישראל אחרי שמקבלים עשר מכות, ואחרי שהם כבר נתאוו שהם יצאו משם, ופרעה בעצמו קם באמצע הלילה וצעק "קומו צאו מתוך עמי", ואחרי כל זה ה' חיזק את ליבם שירדפו אחרי ישראל, עכשיו לך תשכנע את כל העם הזה שיצא ויסתכן עוד פעם לקבל עוד מכה. אז הוא היה צריך להוציא את כל האוצרות שיש לו לפתות אותם כדי שיסכימו ללכת, וכל זה היה בשביל שתתקיים ההבטחה לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
וזה נוראות להתבונן בדרכי שמים איך נתגלגלו הדברים, שכל אוצרות יוסף הגיעו לידי ישראל בביזת הים כדי שתתקיים ההבטחה של הקב"ה "ואחר כך יצאו ברכוש גדול". לא יאומן כי יסופר.
ראיתי בבן איש חי דבר נפלא, הוא אומר בפתרון של יוסף לפרעה, אז היה לו חלום עם פרות והיה לו חלום עם שיבולים, על השיבולים הוא אמר לו שיהיו שבע שנים שהם יהיו של רעב ויהיו שבע שנים של שובע, על הפרות הוא לא אמר לו כלום, הוא רק אמר לו על הישנות החלום כאילו הוא בא החלום בשתי צורות, פעם פרות פעם שיבולים ולא הסביר לו. אומר הבן איש חי שהשבע פרות המלאות זה היה כנגד שבעת, שבע השנים של השובע, ושבע הפרות הצנומות זה היה כנגד שבעת הימים מיציאת ישראל ממצרים בט"ו עד שהם הגיעו המצרים לים וטבעו וביום השביעי הם השאירו את כל ביזת הים שם, ואת זה לא רצה לפרש יוסף לפרעה שזה מה שיהיה בסוף, שכל מה שהוא יאסוף יוסף במצרים מכל הכסף של כל העולם, כל זה מוכן ומזומן לקיים את ההבטחה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
מלבד כל זאת היתה התגלות נבואה מפורשת בקריעת ים סוף, ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה הנבואה, ועל ידי זה הגיעו ליראת שמים, "ויראו העם את ה'". כשאנחנו מתבוננים בקריעת ים סוף צריך להכנס בקרבנו יראה ופחד מענשי הקב"ה, כשרואים את גודל הנקמה שעשה הקב"ה במצרים, וכאילו כביכול נתאכזר על בני ישראל שסגר עליהם את המדבר וכאילו הבעל צפון מונע את ישראל מלברוח, כאילו העבודה זרה שלהם מונע. "נכחו תחנו על הים" דוקא תלכו ותחנו מול בעל צפון, שזה העבודה זרה של מצרים, ומשום כך רדף פרעה אחריהם על הים, כי הקב"ה עשה שפטים באלהיהם, ולא נשאר אלהים במצרים רק בעל צפון, וזה השאיר הקב"ה להטעות את פרעה שיחשוב, הנה, יש אלהים אחד שהוא לא יכול עליו, אז ה' אמר שילכו ויחנו דוקא מולו, בשביל להראות שאין בו כח ואת העונש הם יקבלו מול האלהים שהאמינו בו, ושם נאבדו פרעה וכל מצרים, וזאת הנקמה שעשה הקב"ה בפרעה.
אחרי כל ההתגלות הגדולה שהיתה בקריעת ים סוף, תשמעו מה קורה, "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם, וילונו העם על משה לאמור מה נשתה ונצעק אל ה' ויורהו ה' עץ שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". רש"י אומר שם ניסהו לעם וראה את קשה ערפו, שלא נמלכו במשה בלשון יפה, ולא אמרו לו בקש עלינו רחמים שאין מים, אלא "וילונו" - התלוננו, וזה דבר נורא איך יתכן אחרי אמונה גדולה כזאת שהגיעו ישראל בקריעת ים סוף, ה' מנסה אותם במרה, ולכאורה מה שייך נסיון אחרי קריעת ים סוף? אלא זה מה שאמרנו, שקטנות יכולות להזיק לאדם ולהביא אותו לאבדון רח"ל. מי יכול להאמין, אחרי עשר מכות, מי יכול להאמין אחרי עשר מכות שהם ראו, וכל הכבוד שעשה להם ה', שהאדונים שלהם משחררים אותם ונותנים להם את הכסף שלהם ומלוים אותם ועושים כל תצדקי, והם יוצאים בכבוד, ועושה להם קריעת ים סוף 12 גזרים כל שבט בנפרד, ואחרי כל זה בנסיון קטן שה' מעכב אותם קצת עם מים, אז הם מתלוננים ומדברים כאילו לא היה שום דבר מעולם וכאילו חלילה הם הולכים למות בצמא. בשביל מה הקב"ה הוציא אתכם, להמית אתכם בצמא? כששתו המצרים דם, היה הקב"ה יכול לתת לישראל גם לשתות דם, אבל הוא נתן להם לשתות מים, לא בשביל שימותו? אז איך זה שלשה ימים לא יכולים להתאפק ולדבר בדרך ארץ ובנימוס למשה רבינו המושיע והמציל והגואל, ולפנות אליו ככה 'וילונו', 'מה נשתה', הפגנה. בקטנות אדם יכול להפסיד את הכל.
במכת חושך מתו שמונים אחוז מעם ישראל, למה הם מתו? המדרש אומר, כיון שהיה להם שררות, ג'ובים במצרים, אז הם לא רצו לצאת. בקול כשמדברים - הם רצו לצאת, אבל בתוך ליבם הם לא רצו לצאת, כי הם לא רצו להפסיד את הג'ובים. לא רוצים לצאת - אז הקב"ה הרג אותם. אתם יודעים כמה הם היו? 12 מיליון. שמונים אחוז מתו במכת חושך, ולמה במכה זו? כדי שהמצרים לא יראו שהם מתו יגידו שהמכה פגעה גם בהם, אז שיספיקו ישראל לקבור אותם. אתם שומעים דבר כזה, שמונים אחוז בגלל ג'ובים, אחרי שראו את כל המכות שהיו לכבודם, ואחרי שהם היו משועבדים במצרים, לא רוצים לצאת. מה אתם חושבים עכשיו, כמה אנשים באמת רוצים שיבוא מלך המשיח? חובה להאמין שיבוא בכל יום, כמה מצפים לו באמת? ואם הוא יפתיע פתאום, אבל יש להם ג'ובים, עכשיו הם קיבלו תפקיד, עכשיו פתחו את העסק, בדיוק עכשיו הוא בא? לא יכול לחכות שנה שנתיים? זה המצב שנתפסים בו בקטנות, בקטנות, אתה יכול לרצות, אתה יכול לדבר בגבוהה גבוהה, אבל בקטנות הקב"ה בוחן את האנשים.
אז למרות ההתגלות והאמונה שהגיעו בקריעת ים סוף, ואחרי שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא במעשה מרכבה, עם כל זה לא הצליחו לשבור את מידת קשה עורף, וכח הקטנות הזאת יכולה למנוע מהאדם את הדברים הגדולים ביותר. וכולם נגועים במידת קשיות עורף, העקשנות היא נחלתנו. אחרי זה מה קרה, הם עשו את העגל. לעשות את העגל, מה אמר הקב"ה למשה, "הרף ממני ואכלם כי עם קשה עורף הוא" לא בגלל העגל, לא בגלל העבירה של העגל, בגלל שהם עם קשה עורף, עם קשה עורף אין לו תקנה. אין תקנה למי שהוא קשה עורף, לא יעזור, הוא לא אוהב לקבל תוכחות, אי אפשר להשפיע עליו. אז אחת דינו מוות. מה עושה משה רבינו כשהוא שומע דבר כזה? "לך רד כי שיחת עמך", מה הוא עושה, לוקח את הרוחות, יורד, רואה את העם ברעו וזורק את הלוחות. משה רבינו זורק את מעשיו של הקב"ה את הלוחות, שכל הבריאה נבראה בשביל התורה "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", כל התורה הזאת שה' נתן וכל הפרסטיז'ה הזאת עכשיו שיש למשה, שהוא מוריד התורה בעולם שנבחר מכל האנושות, הוא לוקח את כל זה וזורק לעיניהם. מה היה צריך לעשות הקב"ה - להעניש אותו, לא? אם הקב"ה שולח מישהו עם מכתב והוא לוקח את המכתב וקורע את זה, מגיע לו עונש? אתה קורע את המכתב של הקב"ה? הוא לוקח את העולם, כל העולם קיים בזכות זה, ושובר? אומר לו הקב"ה, "יישר כחך" הוא הציל את עם ישראל בשבירת הלוחות, כי הוא ידע שאם הוא לא יזעזע אותם בזעזוע כזה, אין להם תקנה, באמת מיד אחרי זה הם עשו תשובה.
למה הדבר דומה, אחד נכנס למועדון והוא רואה אנשים ונשים רוקדות בתערובת, אז הוא אומר להם אסור, והם מלגלגים עליו, בא בא תרקוד, בא בא, והוא רואה שזה לא עוזר, מה הוא עושה? יוצא החוצה, מביא ספר תורה, נכנס לבפנים, פששששש כולם רואים ספר מפסיקים את הריקודים, פותח את הספר תורה, לוקח את היריעות וקורע אותם! מה אתה עושה, כולם צועקים, אז הוא אומר מה שעשיתם, קרעתם את התורה, התורה אסרה, ואתם עושים מה שהתורה אוסרת, אז עשיתי בדיוק מה שעשיתם. דבר כזה מזעזע את הבן אדם, פתאום הוא תופס מה הוא עושה. משה רבינו עשה את המעשה הזה והציל את עם ישראל. אבל מה שהבנו עד כרגע שקשיות העורף ודברים קטנים, קטנים, יכולים להמיט אסון על עולם שלם.
בואו תשמעו עכשיו איך מתנהג העולם ומה קורה בשמים ובארץ. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, פתח עוזה שר של מצרים ואמר לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אתה גזרת על אומה זו שיהיו משועבדים תחת אומה שלי 400 שנה, השר עוזה הוא שרם של מצרים והוא אומר, אתה אמרת שעם ישראל יהיו משועבדים 400 שנה לאומה שלי, למצרים, והם לא עבדו אלא 86 שנה, ועדיין לא הגיע זמנם לצאת, אמר לו הקב"ה, תחזיר לו תשובה. שתק מיכאל, באותה שעה השיב הקב"ה ואמר לעוזה, יש לי ללמד זכות על בני, כלום נתחייבו אלא בשביל דבר אחד שדיבר אברהם "במה אדע כי אירשנה" ואמרתי לו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" ומשנולד יצחק נעשו גרים וכבר שלמו 400 שנה. אז הקב"ה אומר, הטענה שלך צודקת, אני הבטחתי שהם יהיו 400 שנה תחת האומה שלך ואכן הם היו 400 שנה, ממתי זה התחיל? מלידתו של יצחק.
מפה רואים עד כמה מגיעה מידת טובו של הקב"ה, שאפילו מלאכי מעלה סנגורים של ישראל, לא משיגים את עומק המושג הזה, שהרי יצחק אבינו כאשר היה בארץ פלישתים, נאמר בו "וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד". זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך, מהזבל של הפרדות של יצחק היה עושר פי כמה וכמה מכל הזהב והכסף של אבימלך שהיה מלך. אז בעצם יצחק בגלות היה מאושר, לא? יש לו עושר אדיר לאין שיעור, והוא הולך וגדל כל הזמן, והוא מרויח פי מאה ממה שכולם מרויחים, בכל זאת הקב"ה כלל את התקופה הזאת כתקופת גרות וגלות. למה? כי מידת טובו של הקב"ה מקיפה ועמוקה, כיון שליצחק אבינו היה קצת אי נעימות, כתוב "ויקנאו בו פלישתים" אז זה נכלל גם במצב של תקופת "ועבדום ועינו אותם" שמעתם? אדם שמקנאים בו, זה כמו גלות וגרות וזה נחשב אפילו שהוא עשיר אדיר ומקנאים בו, זה לא נעים שמסתכלים עליך בעיניים כאלה ואחרות או מדברים עליך כך ואחרת, אז זה נחשב גלות, וה' החשיב את זה במידת טובו לגלות שהחלה מאז. לא יאומן כי יסופר, גם מלאכים וסנגורים הכי גדולים שיכולים להיות לעם ישראל, כגון מיכאל, לא יכולים היו להבין את גודל מידת טובו של הקב"ה להחשיב קנאה כגלות וגרות.
בשעה שביקש הקב"ה להטביע את המצרים, תשמעו חוצפה, עומד עוזה שר של מצרים לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבונו של עולם, נקראת צדיק וישר, ואין לפניך לא עוולה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד, למה אתה רוצה להטביע את המצרים? כלום הם הטביעו בני מבניך או הרגו מהם? בשביל ששעבדו בהם אתה רוצה לטבען? כבר נטלו שכרם, כל כסף וזהב שלהם, חוצפה של מלאך, מה אומר הקב"ה, רבונו של עולם, אתה צדיק, אתה ישר, אתה לא עושה משוא פנים, אתה לא לוקח שוחד, מה אתה רוצה מהמצרים? מה הם הטביעו את הילדים שלך, הם הרגו אותם? סה"כ שעבדו אותם וקיבלו כסף, לקחו את כל הכסף. על מה אתה רוצה להטביע אותם? איזה עזות מצח. מה עם הגזרה שגזר פרעה אם בן הוא והמיתן אותו, איפה הלכה הגזרה הזאת, מה, עוזה לא יודע, השר של מצרים, את הדבר? איפה הציווי של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", זה לא רצח איום ונורא? שחיטת ילדי ישראל לשם רחיצה בדמם כל יום, מה זה, זה בני לא הרגו את בניך ולא הטביעו אותם, חוצפה שכזאת. איך מעיזים במצח נחושה לומר כלפי הקב"ה יודע האמת שלא עשו עוול, איך זה יכול להיות?
אבל תקשיבו טוב טוב, זה המצב גם היום. התמונה האמיתית הזאת היא של רשעי אומות העולם, מה אתם חושבים שהם יענו ביום הדין הנורא, הממשלות שהשמידו חלק גדול מעם ישראל עינו אותם בבתי סוהר, רבנים וצדיקים, מרביצי תורה וסתם יהודים חפים מפשע שנשלחו לסיביר לעבודת פרך, מה יענו היטלר וחבריו ימח שמם וזכרם והאומה הנאצית, ששרפו מיליונים מאחינו בני ישראל בכבשני האש, כאשר יתבע אותם שופט צדק הקב"ה, למה עשיתם כך, מה יאמרו הטובים שבאומות כגון יונייטד סטטיטס אוף אמריקה, שיכלה להציל ולעזור, וידעה מה קורה בכבשנים ולא עשתה מאומה, מה הם יגידו, שהם לא מנעו את הטבח האיום ובמשך שש שנים עמדו מנגד, וראו את העשן שעולה בכבשנים ונשרפים בו בכל יום אלפים ורבבות. כולם ידעו את הנעשה ומילאו פיהם מים כאילו לא ידעו דבר. הם בודאי יטענו את הטענה של עוזה, שר של מצרים, מה עשינו? מה עשינו? חוקקנו חוקים וקיימנו את החוקים שחוקקנו, היהודים עברו על החוקים שחוקקנו וזכותנו לתבוע אותם לפי החוקים. היה לנו חוקי נירנברג, היה לנו חוקי רוסיה, היה לנו חוקים, ופעלנו לפי החוקים, לא מבין מה הבעיה, מה זה לא בסדר? מה, לעבור על החוק? אז כיון שהיהודים עברו על החוקים שהמציאו בשבילם במיוחד כמובן כל פעם, אז לכן הם ראויים לעונש. לכן הם ראויים לעונש.
באותה שעה כינס הקב"ה כל פמליה של מעלה ואמר להם, תהיו דנים ביני לבין עוזה השר של מצרים. בתחילה הבאתי עליהם הרעב על המצרים והעמדתי להם את יוסף, יוסף הציל את מצרים והעולם כולו במשך שמונים שנה הוא מלך, הכלכלן מספר אחד בעולם, שמונים שנה. היום מכירים סטנלי פישר. יוסף, הוא הבין בחכמתו ונעשו כולם עבדיו ולבסוף באו בני כגרים למצרים ושעבדו בהם שעבוד קשה, עד שעלתה צעקתם לפני ושלחתי להם את משה ואהרן עבדי, ואמרו למלך שלהם, "כה אמר ה' אלהי העברים" והיו יושבים לפניו כל מלכי מזרח ומערב והתחיל מתגאה ואמר, "מי ה' שלא הביא דורון, המתינו ואבדוק בספרים שלי אם יש אחד כזה, אני לא זוכר שהוא הביא לי דורון, מתנה פעם, יש כזה אלהים שעוד לא הביא לי מתנה? אני לא מכיר. ולאחר שהודעתי לו את כוחי וגבורתי, שילח אותם בעל כרחו, ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד, מי שעשה כזאת אינו ראוי לטבעו בים, הוא וכל חילו? השיבו כל פמליא של מעלה, הדין עמך ועשה מה שאתה חפץ.
אם כן, נחתם גזר דינם של המצרים על שלא הבינו, יוסף לימד אותם בחכמתו, משה ואהרן לימדו אותם באותות ומופתים על גבם, מכל העשר מכות היה להם להתבונן, ואחרי שלא למדו כלום מכל הלקחים הללו, אין לאנשים הללו זכות קיום וראוי לטבע אותם. באותה שעה ענה עוזה ואמר רבונו של עולם, יודע אני שהם חייבים, פתאום הוא יודע, יודע אני שהם חייבים, הוא רואה שהקייס הלך, יודע אני, אלא שב עליהם במידת הרחמים, עכשיו הוא מבקש רחמים. באותה שעה עמד גבריאל ולקח מתבן של טיט ועמד לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, אלה ששעבדו בניך שעבוד קשה כזה תרחם עליהם? מיד חזר הקב"ה וישב עליהם במידת הדין וטיבע אותם בים, לכך נאמר "וירא ישראל את היד הגדולה". אע"פ שהעונש להטביע את פרעה וחילו הגיע להם על שלא הבינו, אבל כדי שלא יתנהג הקב"ה עמם במידת רחמים באה טענת גבריאל שגם הם לא התנהגו במידת הרחמנות אלא באכזריות, לכן גם הקב"ה מידה כנגד מידה צריך להתנהג עמם במידת הדין הראויה בלי ויתור.
מכאן למדנו דבר נוסף, שאם אדם אינו מבין, יש עליו תביעה גדולה מאד, ומי שמבין ומתבונן להבין, אפילו רמזים קלים שה' יתברך מראה לו ומלמדו, אשריו ואשרי חלקו כי אני ה' מלמדך להועיל.
נגיע לזמננו. הקב"ה בשנים האחרונות מפעיל את איתני הטבע, כמו שרגילים להגדיר אותם בחדשות, איתני הטבע, ארה"ב קפואה, ממוצע של היום מינוס 25. היתה שריפה באחד הבתים, כבאים הגיעו, רצו לכבות את האש לא יכלו, מדוע? המים קפאו, אי אפשר להשפריץ מים. רכבת נעצרה, המנועים שלה קפאו. אתם יודעים כמה חום מייצר מנוע של רכבת? קפאו, רכבת עצרה מנועים קפאו. מי שעומד חמש דקות בחוץ סכנת חיים, אחד מסכן ישיש עזב את המכונית הלך קילומטר וחצי ברגל, עמד כבר להכנס לבית, מת בפתח. 16 מתו עד אתמול, נו, מה עושה מדינה מעצמה? 187 מיליון איש, כמחצית מהתושבים, קצת יותר, מהתושבים של כל ארה"ב תקועים בבית, אין חלב, אין לחם, אין אוכל, אין לאן ללכת. אם הקב"ה ממשיך את זה עוד כמה שבועות באותה טמפרטורה הם יימצאו כמאובנים. יש לו בעיה להחזיק את הקרח עוד קצת? אין לו בעיה. יש לו בעיה להעביר את אנטרקטיקה לשם, זה כבר אנטרקטיקה, אבל יש לו בעיה? אין לו בעיה. אז מה חכמת האדם ומה סגולתם ומה כוחם ומה עצמתם, זה ממש מכות מצרים, זה מכות מצרים. מה היה במכת מצרים, מכת חושך, מה זה חושך? אנשים התייבשו שלשה ימים, לא יכולים לזוז כי החושך לא היה העדר אור אלא היה "וימש חושך" ממששים אותו כמטבע, והאנשים נתקעו בפוזה שירד עליהם החושך. הנה, אז אפשר לעשות חושך ואפשר לעשות קרח. שלג זה רך, נעים, יפה, יוצאים לראות, גלישה. ופתאום אתה באמצע הגלישה נשאר קפוא. אזרחים קפואים.
הקב"ה מחליט שכל האומות מסביבנו לא יקבלו עשר מכות, אלא יתנו לעצמם מכות. "וסכסכתי מצרים במצרים", מצרים הורגים מצרים, סורים הורגים סורים, לובים הורגים לובים, עיראקים הורגים עיראקים, עכשיו הקב"ה החליט לעשות שקשוקה, עכשיו עיראקים ותורכים ואיראנים וסורים ומורדים חביט חביט. זה נקרא סטלבט.
"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'", כל זה אני עושה בשביל שאתם ישראל תדעו שאני ה'. הרי אם היו מתגבשים ביחד החצי או מיליארד איש מסביבנו שונאים, אין מסביבנו אוהדים, חוץ מהדגים בים כל מי שמסביבנו חי, שונא אותנו ורוצה להרוג אותנו, בין חצי למיליארד. ובמקום לבוא עלינו הם הורגים אחד את השני. ואנחנו מצלמים.
כתוב שבאחרית הימים הקב"ה "כימי מצרים אראנו נפלאות", אנחנו נראה יותר מעשרת המכות מה שיהיה באחרית הימים. אני לא יודע להגיד לכם אם זה הדוגמיות הראשונות, אבל אם זה ככה ימשיך, מי צריך עוד לראות מה? אף אחד לא יכול נגד הקב"ה, בשנים האחרונות הקב"ה עשה צחוק מכל העולם, באירופה הוא פתאום החליט שהר יעשן, וההר התחיל להוציא עשן ואי אפשר לעשות טיסות, ומבטלים אלפי טיסות ומפסידים מיליארדים כי ההר החליט לעשן. אחרי שכל הפיח נעלם, טוב, התחילו לטוס, אחרי כמה שבועות עוד הר החליט לעשן, כנראה שהוא כיבד אותו בסיגריה. זה לא שמענו שהרים מעשנים ומפסיקים טיסות. בולענים בכל העולם, עונת הבולענים, אנשים נוסעים כביש נפער טררררררר יורדים למטה, בנינים נבלעים, מה זה? הוריקנים בארה"ב לפי א' ב' A B C D E F G H I J K L M N O P, עכשיו איך קוראים לה לזאת שעכשיו? הלפרין? הרקולס, הרקולס, הם יודעים שזה כבר לא צחוק. נו, ומה יקרה עם יבוא מצ'יסטה, אתם לא מכירים אותה.
מכל מקום, רואים שהעולם מזועזע ע"י הקב"ה באיתני הטבע. הרים קורסים ומוחקים כפרים, לבה פורצת ומוחקת ישובים, שריפות באוסטרליה, מאות אלפי דונמים, חודשים לא יכולים להשתלט, חמסינים פתאום במדינות מסויימות, שטפונות במקומות אחרים, מה זה, זה סתלבט שאין כדוגמתו.
מה המכוון? אין כוחי ועוצם ידי, אין עוד מלבדו. למה הקב"ה סגר, למה הוא סגר על עם ישראל, הביא אותם עד לים ולא בקע להם את הים, ונתן למצרים להתקרב עד שלא היתה ברירה לעם ישראל, אין לאן ללכת, חיות במדבר, יונה בורחת מהנץ, נכנסת לנקיק סלע, יוצא לקראתה נחש, לאן תלך? בחוץ הנץ הטורף, בפנים הנחש המכיש, "יונתי בחגווי הסלע" הקב"ה רצה, "הראיני את מראיך השמיעיני את קולך" במצרים שהיה לכם שמה לחץ - צעקתם אלי, שמעתי את צעקתם, מאז לא צעקתם לי, לא צעקתם, לא פניתם אלי, די, מסודרים, הא? יוצאים, הכל בסדר, לא לא, אני רוצה לשמוע אתכם עוד פעם, עוד פעם, תצעק עוד פעם, עוד פעם "השמיעיני את קולך", סגר עליהם מכל הרוחות עד שצעקו לה'. מה אמר הקב"ה למשה, "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל וייסעו", אתה צדיק וצדיק גוזר, תגיד להם שייסעו ואני אבקע את הים, שיכנסו בבטחון ובמסירות נפש ואני אפתח להם את הים, אבל זה רק עד שיגיעו מים עד נפש, כשיגיעו עד שם אני אהפוך להם את הים ליבשה.
עם ישראל, רבותי, עבר את השיעור באמונה הכי גדול בעולם. בזכותנו ועל הגב של המצרים העולם למד פרק באמונה שיש אלקים מנהיג לכל הברואים, אבל איך יתכן שאנחנו עדיין עם קשה עורף, אחרי כל מה שעברנו, אחרי השמירה 3300 שנה פלוס, אחרי שבכל יום ויום עומדים עלינו לכלותינו ורק הקב"ה מצילנו מידם, איך אנחנו מחזירים לו עורף ולא פנים, איך אנחנו לא עושים ומצייתים למה שהתחייבנו "נעשה ונשמע".
עם ישראל לא במצב טוב היום, במישור האישי, המונים חולים במחלת הסרטן, כל אדם שלישי. צרות, תאונות, התאבדויות, כל מיני מרעין בישין, רציחות, דקירות, דבר יום ביומו, מה שלא מתאים לעם היהודי, לא מתאים. חיים נחמן ביאליק כשהודיעו לו שתפסו גנב, גנב, גנב, רק משמחה, אמר סוף סוף יש לנו גנב עברי. לא היה גנב, אבל עכשיו אנחנו דומים לאומות העולם, יש גנב עברי. איזה גנב, המאפיות של העולם יכולים ללמוד מאיתנו. כל פשע ורשע שיש בעולם אנחנו יכולים כבר לייצא, לא לייבא. מה קרה? מה קרה, איפה העם הנבחר? איפה הסגולה? אבל כיון שמחוברים לתרבות הגויים יום יום ויונקים מהם, ודאי שמשתנים. עם ישראל שישבו במצרים עבדו עבודה זרה כמותם, הסביבה משנה את האדם. טבעו של האדם לנטות אחר הסובבים אותו, מעטים זה אנשים שהם יכולים להיות בדלים מהאחרים ומנהיגים את עצמם ואולי גם אחרים, בודדים. רוב האנשים נוטים לקבל דעת אחרים ולהתפשר. לא הרבה יכולים לעמוד בלחץ, עיין ערך ביבי, מדבר גבוהה גבוהה כבר שלש פעמים שלש קדנציות, שהוא יוריד את הכורים של איראן, נו, כמה קדנציות עוד צריך לחכות שתקיים את מה שאמרת? זה טוב או לא טוב שאלה אחרת, אבל אתה אמרת, לא? למה אתה כל פעם מתקפל, בגלל לחץ? הוא עומד לחתום הסכם, מבחינתו הוא מוכן לחתום היום, והוא יפתיע בסוף.
אף אחד לא יודע לעמוד בלחץ, אין עמוד שדרה, לא לעם ולא למנהיגים. אין עמוד שדרה. תסתכלו, אני למדתי פרק נפלא בתקופה האחרונה, כל מי שמרד בארה"ב, ארה"ב מתכופפת בפניו ונכנעת, ומעריכה אותו, כל מי ששומע להם משתמשים בו כמו טישיו. חמינאי ואחמדניג'ד זלזלו באמריקאים, נתקבל אחר כבוד אחמדניג'ד באו"ם פעמיים, מחיאות כפיים. מוות לאמריקאים הוא צעק, לא עושים לו כלום, חמינאי אומר לא יעזור כלום, אנחנו נמשיך לפתח גרעין זו זכותנו וכו', לא עושים כלום, מחפשים לרדת מהעץ, קוראים להסכם שאין בו כלום, הסכם ז'נבה א' וכאילו יהיה בסדר.
סוריה - אסאד לא נכנע, אובמה אמר צריך להוריד את אסאד, הוא לא יכול להשאר בשלטון, והוא כבר שלש שנים טובח טובח טובח, והאמריקאים ששומרים על העולם אומרים לו שמע, כל זמן שזה קונבנציונאלי אין לנו בעיות, בסדר? כי זה מגעיל, לא יפה, זה לא מצטלם טוב, אבל אם זה קונבנציונאלי, פגזים, טילים על ילדים בכפרים בכל, עריפת ראשים הכל נחמד. וגם יש שיחות בשושו איתו, כי מעדיפים שהוא יישאר ואל קעידה לא תעלה. צפון קוריאה מורדת בארה"ב, מצפצפת עליה, שולחת טילים עד אליה כמעט, ושום דבר. גיאורגיה היתה ידיעה ובת ברית של ארה"ב והיא אמרה לה ללכת במהלכים שהיא הנחתה אותם, וכשפוטין החליט לפגוע בגיאורגיה - אין אמריקאים, הם עסוקים.
ישראל צריכה לעמוד מול כל האיומים שמסביב שנאמרים בבירור, ואומרים לנו עוד תוותרו, עוד עוד עוד עוד, עד כביש שש, תנו להם עד כביש שש, אח"כ תעשו כביש שבע, איפה לא משנה, היום אפשר לעשות איים על הים - תוכלו להתפשט שמאלה. מה זה החוצפה הזאת? הוא - אובמבה שהיה בשדרות אמר שהוא לא היה מוכן לקבל שני טילים, והוא לא היה שותק, אז איך אתה מאפשר שיירו עלינו כל הזמן ושיהיה איומים כאלה ואחרים ומתחמשים בנשק ששומר שוויון וכו', איך אתה מסכים? כי אובמבה לא דואג לנו, הוא דואג לעצמו, לגמור את הקדנציה עם הישגים כלשהם שייכתב שמשהו הוא עשה.
אין לנו ידידים בעולם, יש לנו רק הקב"ה, אבל בינתיים אנחנו לא פונים אליו אז הוא נותן לנו לסבול. ברגע שנחליט לצעוק אליו ונבין שזהו כי עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע וזה יהיה, כשכל אומות העולם בגוג ומגוג שזה לא הרבה זמן, יבואו על ישראל, כמו שמאיימים האירופאים לפגוע בהתנחלויות, כמו שממסד האקדמי עולמי אומר להחרים את ישראל ואת האקדמיה פה וכל מיני דברים, כמו שכל מה שקורה ושמונעים כרגע את הברית מילה ואת השחיטה באירופה וכו', הכל זה אנטישמיות במסווה של חוקים. גם בנירנברג היו חוקים, וזה מה שהם יטענו לקב"ה, מה אתה רוצה, רבונו של עולם, יש לנו טענת עוזה, אנחנו יצאנו? אנחנו טיבענו? זה חוקים, פרעה קבע - כל הבן היאורה תשליכוהו, זה חוקים, הוא לא עבר על החוק, הוא קיים את החוק, מה הוא יוצא חוק ולא יקיים? גם היטלר ימח שמו אמר חוק, הוא אמר אני מכבד את הדברה "לא תרצח", אבל שמה מדובר על אדם, יהודים זה לא אדם, חוקים, בעיה לעשות חוקים? חוקים בל ידעום.
אז במצב הזה שאנחנו נמצאים כרגע אנחנו בצרות, אמנם זה לא ניכר כרגע, לא נראה על פני השטח אצלנו בפנים, אבל זה מרחף כל הזמן באויר, מי שלא מבין מה יכול להיות ברגע קטן, אז הכל יכול להיות פה תבערה שאין כדוגמתה. הרי לא מכוונים לפה עשרות אלפי טילים שהם מדויקים הרבה יותר מפעם, לא מכוונים סתם, חיזבאללה לא מתכוון לספוג רק, הוא מתכוון להספיק קודם. נו, ואז איפה תהיה הגבורה שלנו? נגיד שאנחנו ניתן מכת אש אדירה ותוך שלשה ימים נכתוש כך וכך וכו' וכו', נו, מה, אבל מה יהיה עם הציבור? מה יהיה עם הציבור שיושב במקלטים, מה יהיה?
לפני זמן אמרתי, ישראל לא ערוכה בכלל למלחמה, הרי מה יקרה, התחילו לאסוף את כל המסכות, והיה פחד, כי ראו שאסאד יורה טילים כימיים על הציבור שלו, על המורדים, אז כולם פחדו, מה יקרה אמרתי אם יגידו, לא ישלחו, יגידו שיש חשש לטיל כימי בתל אביב, עכשיו אנשים ששומעים את החדשות והם נוסעים באוטוסטרדות, הם רוצים לברוח מהמקום, אין לאן לברוח בכביש, כי מכונית רודפת מכונית ואם זה בשעות הפקקים אין לאן לברוח, אתה לא יכול להשאר, אם אתה תשאר הטיל מתפוצץ, הגז מתפזר, ואתה אמור לקבל אותו. אז יעזבו את המכוניות ובירחו, עושים סתימה בכל המדינה, ומי יוכל לחלץ את מי בתוך הסתימות שיהיו בכבישים, ישראל ערוכה למצב כזה? יש לה פתרונות? כך שאלתי. מי שאמר כן ראה בסופה האחרונה שהיתה פה, שלשה ימים מיום חמישי עד יום ראשון אנשים היו תקועים בירושלים בדרך ואין מי שיחלץ אותם! חמישי שישי שבת ראשון, אי אפשר לזוז מהמכונית, משפחות תקועים, אלפים. וזה שלג, זה לא מכוניות ולא תאונות, אבל מה אתם יודעים בישראל אין בעיה, סמוך, יהיה בסדר, יצאנו מהכל נצא גם מזה, עם שן עם עין בלי, לא חשוב, נצא, על אלונקות, באמבולנס, נצא, מה אתה דואג?
רבותי, אם אנחנו לא נקח את עצמנו בידיים ונבין שהקב"ה לפי מה שלמדנו עכשיו, מי שלא מבין את מה שהוא עושה בעולם ומסביבו, לא קורא את המפה נכון, הקב"ה לא מרחם עליו. הקב"ה לא מרחם על מי שלא מרחם על עצמו, יש לך שכל תתבונן תבין ואם לא תנסה להבין, אבל אל תלך בעיניים עצומות, סמוך יהיה בסדר, כי אין לך על מי לסמוך. עיין ערך ארה"ב עכשיו, אין על מי לסמוך, יש להם את המכשירים הכי טובים לחילוץ, יש להם מסוקים ויש להם הכל, אף אחד לא יכול להתרומם באויר. ההליקופטר יכול להתרומם ולהתייבש למעלה כי המנוע שלו יקפא, אין, אין כוחי ועוצם ידי נגד רצונו יתברך, אז זה יכול להיות משלג, זה יכול להיות מסופות, מרוחות, מהוריקן, זה יכול להיות מרוחות, מאלף ואחד דברים, זה יכול להיות מלחמה, שזה גם עם רעש ועם עשן ועם פצועים והרוגים והכל וכו' וכו' וכו', אבל כל זה מראה לנו שהקב"ה מרתיח את העולם. השנתיים האלה האחרונות הצפיפות של האירועים הבומבסטיים העולמיים, מיפן עם הצונאמי שהם עברו, והאיטי שכל האיטי כבר הייתי, לא נשאר שום דבר, אז פירושו של דבר זה ענין של רגעים 250 אלף איש מתו, רגעים, שמונה דקות זהו, הייתי. ועולם שלם בא לעזור, עולם שלם בא לעזור, ולא הגיעו למאה חמישים ניצולים!
אתם שמים לב שיש רעידות אדמה קלות כל הזמן, כל שבוע יש איזה אחת או שתיים ככה, מדגדגים אותנו ככה, קלות, אף אחד לא מתרגש, גם היום היתה קלה אחת, כבר לא כותבים על זה ברצינות, רק ברוטר אתה רואה.
זה תמונת מצב. עכשיו כל אחד צריך לנסות להבין איפה הוא בתוך התמונה, מה חובתו הפרטית כלפי עצמו, כלפי משפחתו, כלפי סביבתו, כלפי עמו. וכל אחד יעשה חושבים מה הוא יכול לתרום בשביל שלא נהיה בברוך. הקב"ה רוצה מאיתנו מה שהבטחנו, נעשה ונשמע. היום אנחנו כבר אחרי השמיעה, לא צריך להגיד את הנעשה, כבר נשמע - שמענו, ומי שקיבל עליו עול תורה ומצוות צריך רק לעשות, אבל אם בן אדם יודע מה התורה מבקשת ודורשת וגם את זה הוא לא עושה, אז זה מכיר ומורד. מה פירוש, ה' אומר משהו ואתה אומר לו לא? ומה תגיד לו כשתגיע אליו, למה לא? למה לא עשית, תענה, מה יגיד? גם חוקים הוא לא יכול להגיד, גם את התירוץ של עוזה אין לו, מה עשיתי לך רע? נתתי לך לראות, נתתי לך לשמוע, נתתי לך לנשום, לדבר, שילמת לי על זה? מה עשית בשביל זה? למה לא שמעת בקולי? ומה שביקשתי היה לטובתך, לא היה לך פנאי בשבילי, היית עסוק? למה, כוחי ועוצם ידי, הג'ובים, הג'ובים שיש לך, כל מיני תכניות לעתיד, מה שכחת שאתה תבוא אלי יום אחד, תצטרך לעמוד לפני ולא יהיה לך כלום ביד כי את הכל תשאיר למטה, ואז אני אספור איתך כמה מצוות יש לך וכמה עבירות יש לך, ונבדוק מ ה האיכות של המצוות ונבחן את העבירות וסיבתן, ועכשיו תסביר לי מה אתה אומר, מה נגיד? תחשבו שזה היה קורה הרגע, שבן אדם עכשיו נפטר והוא צריך לעמוד לפני ה', נו, אתם מוכנים להגיד לו משהו ככה? יש לכם מה להגיד?
בכל עת יהיו בגדיך לבנים, אף אחד לא יודע מתי יזמינו אותו, אף אחד, ולכן זה יכול להיות בכל רגע. אמרו חכמים שוב יום אחד לפני מיתתך, היום הכי קרוב שאדם יכול למות - מחר, היום הוא לא חושב כי הוא חי, מחר, אז היום אתה יכול לשוב בתשובה. אם תשמור תורה ומצוות תפסיד משהו אתה חושב? שני רווחים, גם העולם הזה בשלוה, בבטחון, ללא חשש, וגם עולם הבא. זה התכלית הרי, פה לא נשארים, גם אם תאריך ימים לא נשארים. נו, אז מה, התכלית שעבדת ועמלת ועשית ובנית וקנית ומכרת, מה מה מה מה התכלית? מה התכלית? ותשאיר לילדים נגיד, נו, והשארתם להם מאה מיליון, נו, ומה? ומה איתך? מה אתה לוקח מפה? דברים שכולכם יודעים, אבל לא מתבוננים, זה לא עומד לנגד עינינו, אם זה היה עומד לנגד עינינו היינו משתנים הרגע, אבל זה לא עומד לנגד עינינו. זה ברור, זה אצלנו פה, זה בסדר, אני יכול לתת לך גם דרשה על זה, אבל איפה זה בחיי המעשה, ביום יום. מה אתם הייתם אומרים אתם כששומעים עם שלם שיצא ממצרים אחרי כל האותות והניסים והמופתים שעשה להם הקב"ה וכיבד אותם, שאחרי שלשה ימים שאין מים הם צועקים, "וילונו" מה נשתה?
אורח אצלכם בבית, מאכילים אותו, משקים אותו, נותנםי לו ללון, פתאום אחרי חודשיים שהוא יושב בבית הוא אומר, מה עם השניצל? חצוף, אתה צועק על בעלת הבית מה עם השניצל? היא חייבת לך משהו? מה עם השניצל - חצוף. מה עם המים? עם קשה עורף, זה לא טוב, אנחנו סובלים מזה הרבה, יש בזה מידה טובה, שאנחנו גם עם קשה עורף לכיוון הטוב, שאנחנו עקשנים לא לקבל את דתיהם של אומות העולם, שאנחנו כופרים באפיקורסות, זה טוב מאד, העקשנות בכיוון הזה - לזה זה נועד, אבל עקשנות נגד ה', תגיד לי מה אתה רוצה שהוא יכופף אותך? אתם ראיתם איך אורי גלר מכופף כפיות? הקב"ה יכול לכופף בן אדם יותר מהר, יותר מהר, באצבע קטנה, באצבע, אצבע אלקים היא, צעקו חרטומי מצרים, אצבע, באצבע הוא מעך את כל המצרים, באצבע. ביד הגדולה הוא הטביע את כולם בתוך המים. נו, אז איך עומד בן אדם גובה מטר שבעים, ואומר לקב"ה לא בא לי, לא עכשיו, זה יבוא, זה אצלי פה, זה יגיע, אבל לא עכשיו, עכשיו אני עסוק, אי אם ביזי. נו איך זה יכול להיות?
טוב, בלבלתי לכם את המח יותר מידי, עכשיו אני אתן לכם מקום לשאלות, בבקשה. אפשר למסור פה? מאחר ואנחנו קרובים לפורים, אז מרדכי הגיע עם ה מגילה.

ש. שלום כבוד הרב, ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. קודם כל אני רוצה לספר לך ולכולם פה שחזרתי בתשובה לפני כמה שנים בזכותך, גם בזכותך וגם בזכות עוד כמה רבנים, והיום אני שומר תורה ומצוות עם כיסוי ראש, ציצית, לומד תורה, יש לי כמה שאלות אליך, לגבי מה שדיברת לגבי הסופה שעכשיו נמצאת בארה"ב,

הרב: מה אתה רואה את עצמך?

ש. כן, וגם הסופה שהיתה פה בארץ וגם כל האירועים שקורים וקרו פה לאחרונה בין אם זה כמו שאתה אמרת, כל מיני רעידות אדמה, לא חסר כבוד הרב, לא חסר לצערנו

הרב: לא משעמם

ש. כן, בלי עין הרע, לצערנו הרב, וגם פטירה של צדיקים ביניהם הרב עובדיה יוסף, יש פסוק שאומר

הרב: מפני הרעה נאסף הצדיק

ש. מפני הרעה נאסף הצדיק, אז אנחנו חייבים לעשות חושבים, כי אוטוטו הקב"ה סוגר חשבון והשאלה שלי לגבי הסופה, סליחה שאני זה, לגבי הסופה, זה לא הרי צירוף מקרים שפה בארץ היתה סופה בערך דומה רק שבאמריקה עכשיו זה הייתי אומר, אם אני לא טועה, במימדים יותר גדולים, וגם שם יש קרבנות. זה שאלה אחת.

הרב: אז מה השאלה, למה זה קרה?

ש. כן.

הרב: זה מה שהתכוונת או זה מה שאני שאלתי?

ש. זה מה שאני התכוונתי

הרב: הבנתי. תראה, אצלנו הסופה התחילה בעשירי בטבת,

ש. נכון

הרב: בדיוק מתי שהיה תענית וצום

ש. ירושלים גם היתה במצור

הרב: במצור, בדיוק, אז כנראה שהקב"ה רצה להראות לנו, לאלה שלא מתענים, מה זה להתענות, אז הוא השאיר אותם שלשה ימים, כמו אצל מרדכי ואסתר, שיהיו בדרכים תקועים, וגם אלה שבבתים לא יכלו לצאת להביא חלב. אנחנו לא רואים את גזרת החורבן בכלל, אנחנו לא משתוקקים שייבנה בית שלישי, אנחנו בקפאון, אנחנו שוקטים על השמרים, ממילא הקב"ה נותן לנו רמזים. בעולם הבא כתוב שיש גיהינום, יש של אש ויש של קרח, של קרח זה אלה שעשו את המצוות בקרירות, עשו מצוות אבל בקרירות - ענשם בגיהינום של קרח. גיהינום של אש זה לאלה שעשו את העבירות בחמימות, אז מביאים אותם לגיהינום של אש. מין במינו ומידה כנגד מידה. לימדו אותנו חכמים, תמיד תחפש מעין הדבר, תסתכל על הזמן, על התאריך, על הענין. אז ברור שאנחנו נמצאים במצב של הקפאה. בארה"ב אני מאמין שכמה אנשים שמה, סתם אני אומר את זה, כן, גיחכו על המדינה הקטנטונת הזאת שמנסה להתמודד עם שלג שבא לה במפתיע אחת למאה שנה, ושלשה ימים המסכנים הישראלים האלה שיודעים לפתח כל כך הרבה דברים וזה וזה, אבל הם לא יכולים, אתה מבין, לפנות שלג, הם לא היו מוכנים, הפתיעו אותם, אז זה מצחיק שרואים בטלויזיה שם בסי אן אן איך היהודים שמה אתה מבין תקועים וזה, ושומעים כמובן את ביבי שהוא אומר שכוחותינו פעלו ויישר כח למשטרה ולכולם שהם בבית וכולם תקועים בדרך. זה ברור. נו אז הקב"ה זה אני אומר שוב פעם, במאמר מוסגר, אז הוא אומר, רגע אתם צוחקים עליהם? אתם מעצמת על, בא נראה איך אתם מסתדרים, אז הוא תוקע להם, אתה מבין, ארבעים ותשע מדינות, זהו. עכשיו, רגע, רגע, אבל גם האמריקאים קפואים, כי הם קפואים כלפי כולם חוץ מכלפי עצמם. לא אכפת להם אמרנו שסורים נרצחים, לא אכפת להם שהאיראנים מאיימים, לא אכפת להם שהיהודים בצרות, לא אכפת להם מכלום, לא אכפת להם שפולארד תקוע 29 שנה, לא אכפת להם שום דבר, העיקר שהם יעבירו את היום ושיהיה להם טוב, ושאמריקה תגיד שהיא השוטר של העולם והיא שומרת והיא השלום והיא הכל ופרס נובל, ועכשיו בא קרי, אם תלכו עימי בקרי אני אלך אתכם בחמת קרי, אז אני אשלך אתכם את קרי שירגיז אתכם קצת, הוא יגיד לכם נו נו, תחלקו, ואם תוך שלשה חדשים לא תגמרו את זה עד מרץ אז אני עוזב אתכם ותסתדרו לבד ובי בי בי. הוא רוצה גם נובל, הוא גם רוצה נובל. אז הקופאים שמה זה כנראה בגלל הקפאון וחוסר הרגישות כלפי העולם כולו חוץ מהאינטרס האמריקאי המובהק שדואגים רק לעצמם. אוקי?

ש. אוקי, ושאלה שניה, לגבי, זה שאלה עם שתי חלקים אבל זה הכל קשור, יש הבנתי, יש נבואה שמדברת על זה שפצצת אטום תיפול פה בישראל, והחלק השני של השאלה זה האם הנשיא האמריקאי הוא גם נשיא גוג

הרב: זה שתיפול פצצה בישראל זה כתוב ביחזקאל ל"ח כבר אמרתי את זה לפני שלשים שנה, ושמה כתוב שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכו' וכו', אז שמה זה כתוב. עכשיו, אם הוא גוג או לא גוג, יש כאלה שעושים קודים ודילוגים ומראים שכאילו אובמבה מופיע שמה בדילוגים וכו' וכו', זה לא מסויים, זה לא אדם מסויים, זה מלכות, ולמעשה לפי הארי הקדוש גוג ומגוג זה גימטריא שבעים - זה שבעים אומות העולם שיבואו על ישראל.

ש. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא. שאלה נוספת. הבחור שמה עם הכובע הירקרק

ש. ערב טוב לרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי רק שאלה קטנה, הרב נוהג להסתלבט על כל מיני פוליטיקאים, ורציתי לשאול את הרב, אז מה התגובה שהיתה לו בבחירות האחרונות שהיה לו אפס מנדטים, זה שאלה אחת.

הרב: הבטחתי שתי ספרות.

ש. לא הבנתי?

הרב: הבטחתי שתי ספרות

ש. אוקי ו

הרב: אפס אפס

ש. זה נחמד מאד, הרב אוהב לעשות סטנדאפ

הרב: אמרת סתלבט על הפוליטיקאים, אז הסתלבטתי על הפוליטיקאים

ש. זה לא בדיוק מה שזכור לי, לפני הבחירות הרב הלך לאמנון לוי בפנים אמיתיות והרב כנראה הבין שכללי המשחק השתנו, שאם הוא רוצה להצליח הוא צריך לצאת לתקשורת, לא רק בשביל ההרצאות

הרב: לא לתת, לקבל.

ש. זה נחמד כל הצחוקים האלה

הרב: לא לתת לקבל

ש. לא משנה לקבל, הרב הגיע גם עם מצלמה משלו ובינתיים רואים

הרב: שלש מצלמות

ש. ארבע מצלמות, בסדר?

הרב: לא, לא להוסיף, מה שהיה

ש. היה מה שהיה, אבל גם הציבור חשב שמה שחשב והתוצאות היו בסוף איום

הרב: נכון, נו אז מה הבעיה עכשיו?

ש. אז מה הבעיה, עכשיו, אז למה לצחוק על אנשים, על מי שעושה טועה, מי שלא עושה - לא טועה.

הרב: מה הקשר למה שאתה שואל למה שאני אומר על האישים שאני מדבר, מה הקשר?

ש. אתה מסתלבט על אנשים, זה הקשר.

הרב: לא הבנתי, אז אחד שהחליק עם אופניים אסור לו להגיד את האמת לגבי אלה שנוסעים באוטו?

ש. זה לא קשור אחד לשני,

הרב: זה מה שקשור

ש. הרב בורח מהתשובות

הרב: אני הייתי על אופנים והחלקתי

ש. מה קשור עכשיו לשאלה ששאלתי

הרב: אני אסביר לך, והפוליטיקאים נמצאים ברכב, הם לא החליקו

ש. ו...

הרב: אז זה אומר שבגלל שאני החלקתי אני לא יכול לדבר על אלה שברכב? מה הקשר? מה, מי שמחליק אסור לו לדבר?

ש. זה לא מה שהתכוונתי

הרב: אתה הבנת מה אמרתי בכלל?

ש. אני הבנתי בדיוק מה אמרת

הרב: אתה לא תהיה פוליטיקאי

ש. הרב יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל במציאות

הרב: כמו שאתה יכול להגיד מה שאתה רוצה

ש. בסדר, אבל במציאות הרב הריץ מפלגה, הרב הריץ אנשים שלו ואפס מנדטים

הרב: נכון, אפס אפס אמרתי, לא אפס אחד

ש. נו בסדר, זה אותו דבר

הרב: נו אז מה, לא הבנתי, כואב לך על זה?

ש. לא, לא כואב לי, אני שמח את האמת ש

הרב: שלא נבחרתי

ש. אפשר להגיד

הרב: נכון, אני בכלל לא הייתי צריך להיות שם

ש. בסדר, אני לא חושב שהרב

הרב: אני לא עמדתי לבחירה וגם לא בחרתי

ש. נו, בסדר אני לא חושב גם שהרב יכול לנהל מדינה, הרב יכול להעביר הרצאות, יכול

הרב: אני אמרתי שאני אנהל? אתה שמעת שאני רוצה לנהל את המדינה?

ש. לא, אתה הרצת אנשים מטעמך, אנשים מטעמך עם כל הכבוד לא מבינים בפוליטיקה

הרב: איך אתה מחליט שהם לא מבינים בפוליטיקה?

ש. כי אני רואה את האנשים שסביב הצוות

הרב: אלו הצוות ששלחתי לכנסת?

ש. אלה לא הצוות ששלחת לכנסת, אבל מקובל שלפני בחירות

הרב: עכשיו אני אגיד לך, אתה חרגת, אתה מסתלבט על עצמך עכשיו

ש. אני לא מסתלבט, אני אגיד לך משהו, מקובל לפני בחירות שכל המפלגה מוציאה את המועמדים שלה, מפרסם אותה, המועמדים שלה מוכרים מדברים בתקשורת, אני עוד לא ראיתי מועמד אחד שיצא מכח להשפיע

הרב: קודם כל אני שמח שאתה זוכר את השם של המפלגה, דבר שני אני רוצה להגיד לך שהם היו מפורסמים בכל מקום דיברו גם בטלויזיה בשני מקומות, הם דיברו ברדיו בהרבה מקומות

ש. בא נשאל אחד מהקהל אם מישהו פה מכיר את אחד מהנציגים

הרב: בא אני אשאל אותך עכשיו, תגיד לי מי השלישי אצל לפיד?

ש. אני ליכודניק, אני לא הולך בליכוד

הרב: מי השלישי בליכוד?

ש. לא הבנתי?

הרב: מי השלישי בליכוד?

ש. אני יכול להגיד לך את הרשימה, אני לא אגיד לך אותה לפי הסדר

הרב: לא לא, את השלישי

ש. אני יכול להגיד לך את הרשימה

הרב: את השלישי

ש. זה לא קשור אחד לשני, בא תגיד לי

הרב: חחחחח ליכודניק שרוף שלא יודע מי ראשון שני שלישי לא ביקשתי

ש. זה לא משנה, אני יכול להגיד לך את הרשימה, בא תגיד לי, אחד פה לא אומר לך את הסדר אצלכם

הרב: כמה יש בליכוד? כמה יש בליכוד?

ש. זה לא משנה כמה יש

הרב: כמה יש לכם מנדטים?

ש. לא הבנתי

הרב: כמה יש לכם מנדטים?

ש. יש לנו בסביבות השלשים מנדטים

הרב: בסביבות, מה אתה גם לא יודע כמה ?

ש. זה לא משנה, זה לא משנה

הרב: תגיד לי את כל אלה שבליכוד, תגיד לי את אלה שבליכוד

ש. 31 מנדטים

הרב: לא, תגיד לי את השמות, נו תגיד

ש. מה עכשיו, אני לא אתחיל להגיד לך את כולם

הרב: אמרת שאתה יודע

ש. אני יודע אבל זה לא משנה אחד לשני

הרב: גם אני לא משנה אחד על השני

ש. הרב אומר שהמועמדים שלו התפרסמו

הרב: אם אתה שמכיר את שלך והם קיימים כל כך הרבה זמן

ש. תראה לי פה אחד שיודע על אחד המועמדים שהיה לכם.

הרב: נו, אולי יש פה מישהו שיודע?

ש. יש פה מישהו מהקהל שיודע אחד השמות של המועמדים של הרב?

הרב: הנה יש אחד שיודע, הנה, מה השם? ווי יודע אפילו את המקום ראשון.

ש. מה, מה אמרת?

הרב: את השם של העו"ד סמראלי שהיה מקום ראשון

ש. אז אחד יודע מכל האולם הזה

הרב: אמרת תראה לי אחד, הנה אחד.

ש. אז אחד, אוקי, אז אחד מכל האולם הזה יודע

הרב: מספיק

ש. ז"א שלא היה לכם פרסום

הרב: למה קיבלנו אפס אפס?

ש. אוקי, סבבה, והשאלה השניה שלי, למה הרב הכפיש את אנשי ש"ס?

הרב: מתי הכפשתי את ש"ס?

ש. הרב יצא נגד אריה דרעי ויצא נגד הרבה אנשים

הרב: אני יצאתי נגד או שאני התגוננתי?

ש. מה זה התגוננתי

הרב: מי יצא נגדי?

ש. לא הבנתי

הרב: אני דיברתי נגדם או שהם דיברו נגדי?

ש. הם לא דיברו נגדך הרב, הרב יצא ודיבר נגד אנשי ש"ס

הרב: אני? אני?

ש. שניה שניה שניה

הרב: מי דיבר במוצאי שבת, כל מוצאי שבת נגדי, אני או הם?

ש. אני רוצה לשאול שאלה קטנה, הרב מקודם דיבר שאומות העולם נלחמים זה בזה ונלחמים במקום שיילחמו נגדנו, במהלך כל תקופת הבחירות, אני חושב שזה היה חילול ה' שהרב יצא על אנשי ש"ס בגלוי והיום הרבה חילונים אומרים לי, תראה הרב מחזיר בתשובה ומצד שני יוצא על יהודים אחרים

הרב: אתה מהפך אבל את היוצרות, אני ממש מצטער, אסור לשקר.

ש. אני לא משקר

הרב: ש"ס יצאה נגדי, אני אמרתי שהבוחר יבחר, הם הבינו שיש להם בעיה ולכן הם החליטו להכפיש אותי והתחילו להכפיש במוצאי שבת, ואז עלה הרב שלום כהן ודיבר בראשונה ואמר דברים שאוזן לא יכולה לסבול, לא אומרים את זה על גוי ולא על שונא ישראל, אחרי שהם אמרו את זה לא עניתי רק אמרתי איפה הטעות שלהם, ואח"כ יצאו עוד, ורק אמרתי איפה הטעות שלהם, לא יצאתי נגדם, אם הייתי יוצא נגדם הם היו מסכנים, ועד היום לא יצאתי נגדם, רק אמרתי מה הם עשו ואת העוול שעשו.

ש. אני ראיתי שהרב יצא על אריה דרעי

הרב: אני ודאי, אמרתי שדורעי עשה את הכל במזיד בשביל לחסל אותי, נכון.

ש. דרעי עשה את זה בגלל שדרעי הוא היה איש של הרב עובדיה ז"ל

הרב: אז מותר לו? אז מותר לו?

ש. הוא עשה מה שהרב עובדיה אמר

הרב: אתה אומר, אתה היית שמה בפגישה?

ש. לא הבנתי?

הרב: היית שמה בפגישה שהוא אמר לו תחסל את אמנון יצחק?

ש. הוא לא אמר חסל, אבל הרב עובדיה אמר לפני הבחירות מי שיצביע ש"ס הוא יתן לו עולם הבא

הרב: אוהו, מחלק את העולם הבא, ז"א העולם הבא קיים על בחירות.

ש. לא בחירות, זה מה שהרב עובדיה אמר

הרב: ז"א חילוני

ש. אז הרב עכשיו לא....

הרב: לא, לפי מה שאתה אומר, חילוני שעובר על כל העבירות וימשיך לעבור, אם הוא יצביע ש"ס הוא בעולם הבא

ש. זה לא קשור אחד לשני

הרב: כן או לא?

ש. אני שואל שאלה אחרת

הרב: אני עונה כן או לא?

ש. זה מה שהרב עובדיה אמר

הרב: לא אמר דבר כזה

ש. אז תפתח יוטיוב בבקשה ותסתכל

הרב: מתוק, הוא לא יכול להגיד דבר כזה, מי שאומר דבר כזה זה שטות והבל, אדם שמחלל שבת ועובר עבירות אפילו יצביע למי שהוא רוצה לא יעזור לו, למה - כי המצוות והעבירות קובעות ולא הבחירות קובעות.

ש. זה נכון, אבל הרב עובדיה טען אחרת

הרב: טוב מותק, הבנתי אותך. תהיה בריא.

ש. גם הרב.

הרב: תודה. כן, הנה הבחור פה עם כיפה לבנה. כן.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: גם לך

ש. אוקי, אם השאלה שלי לא מתאימה לפורום הנכבד אתה רשאי לא לענות לי, יש לי שאלה פשוט אישית, אנחנו לפני כן דיברנו על מלחמות כל מיני מקרו ודברים כאלה, כל העולם הזה והכל, יש לי שאלה של מלחמה אישית מיקרו, אני משתדל לחיות על פי ההלכה וחוקי התורה, יש כמה גורמים ממשלתיים באמת שממש מפריעים לי, כגון ביטוח לאומי וכאלה ואני לא אפרט אותם, האם אני יכול על פי ההלכה לחיות בצדק ובשלום ולהכנס בהם, ז"א להשיב את הצדק אם אני מרגיש שהצדק הוא איתי, אם האמת איתי ביחד

הרב: בכלים חוקיים ומותרים על פי התורה אתה יכול לעשות כל מה שצריך

ש. כמו, כמו מה למשל?

הרב: אתה לא יכול לקחת את החוק לידך, לפרוע או ללכת נגד התורה ולעשות מה שאתה חושב שזה צדק ושלום, אתה חייב ללכת על פי שניהם, אחרת אתה תכבש בכלא.

ש. ידוע, לא, לא התכוונתי להגיע לרמות כאלה, רמות קצת אחרות

הרב: אז איזה דרך אתה שואל שאלה, דבר פשוט

ש. שאלה, אם אני יכול לשאול אותך באופן אישי לאחר מכן

הרב: זה כן, אין שום בעיה.

ש. תודה רבה.

הרב: כן, שמה בסוף בפינה למעלה. רק רגע, סליחה יש פה שאלה בינתיים עד שיגיע המיקרופון.
ערב טוב

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. הלו, שלום לך הרב, אני מתקשרת בשביל לשתף אתכם בשתי ניסים גדולים שקרו לנו במהלך השנה הזו, בזכות הברכה של הרב

הרב: מאיפה את?

ש. אני מרמלה, הייתי בהרצאה שלך, פשוט לא היה לי אומץ לקחת מיקרופון ולדבר, בחודש השני להריון אני לקיתי בוירוס שהיוה סכנת חיים מאד קשה לעובר, עברתי בדיקות מאסיביות, ממש בדיקות מאד קשות, והממצאים היו מחרידים, גילינו בטן מוגדלת לעובר וכל מיני ככה דברים על הדרך, הרופא המליץ על פי הבדיקות על הפסקת הריון מיידי, הוא טען שהעובר יכול להיוולד מעוות עם פיגור שכלי מאד קשה, עיוור וחרש, בעלי ואני קיבלנו את זה מאד קשה, והחלטנו להתייעץ עם עוד כמה מומחים, הופניתי לשני רופאים מומחים בגניקולוגיה וילודה שהם גם על פי הבדיקות והממצאים טענו שחובה עלי להפיל, אני כבר הייתי בחודש חמישי להריון, כבר מרגישה את העובר, מרגישה אותו חי בתוכי, ובשלב מסויים אני ובעלי החלטנו שכבר זהו, אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים, התחלנו מאד להתחזק, מידי יום אנחנו התחלנו לשמוע את ההרצאות שלך, ממש על המסך בטלויזיה היה רק ההרצאות שלך שמענו יומם ולילה, והחלטנו באמת להתקשר אליך לפנות אליך לקבל ברכה, יצרנו קשר עם ארגון שופר ביקשנו לדבר עם הרב, הרב היה עסוק, אז השארתי את השם שלי והרב ברך, והגיע באמת שעת הלידה, אני יולדת בלידה טבעית בדרך הטבע, הרופא שנכח בחדר לידה הוא שמע על המקרה, הוא אמר אני לא אשאיר אותך ככה, אני אבדוק נראה באמת מה מצבו, ובאמת תוך יומיים עשו לו את כל הבדיקות האפשריות בדיקות ראיה, בדיקות שמיעה ובדיקה מוחית באמת דרך סיטי וכאלה, לא מצאו שום דבר לתינוק, ממש, אני אראה לך את הבדיקות מה שאמרו לי, שהיתה בטן מוגדלת ואיך הם כל כך הפחידו אותי, והיו הוכחות שהילד אמור להיוולד עם כל הממצאים באמת שמתארים, ואני באמת זכיתי ללדת ילד בריא ושלם, ולא רק בריא, הוא כזה מפותח, היום הוא בן תשעה חדשים, הוא כבר הולך, הוא כבר עומד על הרגליים, והרופאים אפילו בהלם, הם לא מאמינים, הם טוענים שאוקי, הם הבינו שגם יכול להשפיע על מהלך החיים של התינוק, ועובדה שהכל זה שטויות, אני פשוט זכיתי. עכשיו, חודש לאחר הלידה שלי אחותי הביאה ילד לעולם גם כן, ויומיים לפני הברית הילד מתחיל לפרכס, הוא מתחיל לעבור פרכוסים מאד קשים, לקחו את הילד לבית חולים, הרופאים התחילו לשער כל מיני השערות שמדובר באפילפסיה בדרגה מאד קשה, עשו לו סדרת בדיקות, גם כן מעבדה ועושים לו זה ועמוד שדרה, ממש באמת, לא מובן איך תינוק יכול לעבור את הדברים האלה, ובאמת הדבר הזה שעשיתי לפני קבלת התשובות של הבדיקות יום לפני קבלת התשובות התקשרתי עוד פעם לארגון שופר, ביקשתי לדבר עם הרב, יצא לי לדבר עם הבן שלך אליהו, תרמתי מניה לבית כנסת, והרב נתן ברכה גם לילד וברוך ה' כל הבדיקות יצאו בסדר, במהלך שבוע, והוא פשוט הפסיק עם הפרכוסים, היום הוא בן שמונה חדשים בריא ושלם, זה פשוט מדהים, אני אומרת לך, זה אין דברים כאלה, אני עדיין מספרת את זה לאנשים הם לא מאמינים, שככה באמת קרו ניסים גדולים בזכות הברכה שלך, וחזרנו בתשובה בזכות הרב, אנחנו מאד רוצים להודות לך.

הרב: תודה רבה, תגידי לי מה שמך?

ש. לאה בת מירב, רוצה שתברך גם אותי ואת המשפחה שלי, שנזכה באמת בתוך כלל הברכות שתברך אותנו, הרב.

הרב: ה' יזכה אתכם לכל טובה וברכה לעבודתו יתברך אמן סלה. תודה רבה.

ש. תודה רבה, מודים לך על כל עבודת הקודש שאתה עושה הרב, על כל החסד שאתה עושה עם עם ישראל ואתה מחזיר אותנו בתשובה ומחזק אותנו, באמת שה' יאריך את ימיך בנעימים בעזרת ה'.

הרב: תודה.

ש. תודה רבה הרב

הרב: כל טוב, ערב טוב.
כן, שאלה נוספת. בחור שמה כן, עם כובע.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי ארבע שאלות שבעזרת ה', קודם כל מה שדיברו פה מקודם על הבחירות וכל מה שהלך שם, עכשיו זה ידוע שבטח שמהרב ובטח שמהרב עובדיה לא היה שום קשר לפגוע אחד בשני חס ושלום, אבל ידוע שבחצרות של רבנים לא אומר על החצר של הרב, לא רוצה להכליל את החצרות של הרב, לא רוצה משהו ספציפי אבל ידוע שיש מסביב לחצרות ובתוך החצרות לפעמים מקרים מסוימים כל מיני דברים פגומים, עכשיו רציתי לשאול אם לרב כאילו יש דעה נגד זה ואם לקום נגד זה ואיך להתמודד עם מצב כזה?

הרב: קודם כל אני מסכים לחלק הראשון שהרב עובדיה לא היה נגדי מעולם וגם במהלך הבחירות שמו לו נתונים שהם שקריים ואמרו לו דברים שלא היו ולא נבראו מתוך הבית סיפרו לי דברים והייתי אומר אותם במהלך הבחירות ואף אחד לא הכחיש, אפילו בסוף הבחירות שאלו מי היתה החפרפרת שגילתה לו את כל הדברים. הוא רצה לדבר איתי, אז עשו תרגיל כאילו מצלצלים אלי והלו, הרב אמנון יצחק, כבוד הרב עובדיה רוצה לדבר איתך, מה? כבוד הרב, הוא עסוק, הוא לא יכול לדבר. שלש פעמים עשו את התרגיל הזה כאילו אני לא רוצה לדבר איתו, אני עסוק, לפני שהוא נכנס לבית חולים הוא ביקש לראות שני אנשים, את הרב עמאר ואותי, כשהרב עמאר נכנס אז הוא התפייס איתו ואמר לו שהוא צדיק והוא ככה וככה וככה וככה ואין לו שום דבר וכו' וכו' וכו' וכו', הוא רצה גם שאני אגיע, לא נתנו לי. כשרציתי לבוא ולברך אותו בבית חולים, המשפחה לא הסכימה. בהושענא רבה כל הקפה ברכתי אותו כשהוא היה בבית חולים, זה מוסרט, עם כל מה שהם עשו לא היתה לי שום טענה על הרב עובדיה עצמו כי אני יודע ששיקרו אותו, ולא רק אותו, את כולם. אבל הרבה נפלו בתוך זה, והרבה ממשיכים ליפול בזה. עכשיו, מה קורה בחצרות - זה נכון, לאלישע הנביא היה גיחזי, ואם לאלישע שהיה נביא היה גיחזי, שהיה נוגע בנשים וחמדן של כסף

ש. אני לא יודע מה זה גיחזי, כבוד הרב

הרב: לא משנה, זה היה שם של מי שהיה משרת שלו. והיה מבטל תורה, אז אם שמה זה היה כשהנביא נביא והקב"ה הסתיר ממנו, אז זה יכול להיות בכל מקום ואתה צודק, בהרבה מקומות, לאו דוקא במושג שהחילונים אוהבים חצרות, כי אנחנו לא נמצאים בחצר ברוך ה', וגם אין לנו בחצר אף אחד, אבל זה נכון, ואין מה לעשות נגד זה, להלחם לא תוכל להלחם, כי לא תועיל בזה שום דבר, הם חזקים מאד. הם שולטים בתקשורת, חייבים להם אנשים, אנשים רוצים לדעת בתוך הבית מה קורה והם השדרים שמעבירים את השדרים מה שהם רוצים, הם מסננים מה שהם רוצים, הם מונעים והם מובילים והם מוליכים והם עושים מה שהם רוצים, ואין שום מציאות של בירור בצורה אמיתית בבחינה עובדתית בלי לעבור אותם, וזה בעיה, וזה בעיה של הדור הזה והיא היתה גם בדורות קודמים, אבל הפעם זה כבר מרושת מידי, גם הם בין החצרות מרושתים.

ש. כבוד הרב, שאלה שניה, אני קראתי הרבה על גוג ומגוג, המון כל מיני ספרים, אני לא יודע אם הרב מכיר, כן מכיר לא מכיר זה לא הענין, קראתי באיזה מקום ספר אגדתות שגוג זה עם שיושב בהרי הודו וימלוך עליו איזה מלך שסיפורים מפה עד להודעה חדשה, עכשיו, אני שמעתי עוד אמרה שבאה אלי מכיוון של חבדניק, שבשואה אחרי השואה ישבו רבנים, גדולי הדור, ישבו ביחד והגיעו להחלטה שכל הסבל שהיה בשואה גרם לזה שהמידה של גוג ומגוג כאילו התקזזה עם זה באיזשהו מידה, הרב כאילו יכול לתת דעה על הענין הזה?

הרב: את הסיפורים שקראת אני לא מכיר, אבל את הארי הקדוש אני כן מכיר, ואם הוא אומר שגוג ומגוג זה שבעים אומות העולם הוא נאמן עלי יותר מכל ספר, ואין לי בעיה עם זה. דבר שני לגבי מה שאתה אומר שישבו רבנים והחליטו, נגיד שזה נכון וזה יפה, זה עדיין לא אומר שהנביא יוכחש, כי הנביא אומר במפורש ביחזקאל, וגם זכריה הנביא, שיהיה גוג ומגוג על אדמת ישראל באחרית הימים, ואספתי את כל הגויים אל ירושלים וכו' וכו' וכו', תראה שמה בי"ג בזכריה וביחזקאל ל"ח ל"ט, זה מוכרח להיות. אמרו שיש שלש גוג ומגוג, כמו שמביא המלבי"ם בפרק ל"ח, וזה מה שאמרו שמלחמת העולם הראשונה והשניה זה שתיים והשלישית זו זאת שתהיה עוד מעט.

ש. הבנתי שיש חמש נבואות על פורענויות, ארבע על חיות ואחד על בן אדם, שבן אדם זה פרא ישמעאל שזה הולך להיות בעקרון הפורענות הכי גדולה, בגלל שזה פרא אדם וכל השאר משולים לחיות, הרב מכיר בזה?

הרב: כן. יש מזמור תהילים על זה.

ש. אוקי, שאלה אני כבר אקצר, שאלה אחרונה, אתאיסטים, בשירות שלי יצא לי להתקל הרבה באטאיסטים, אנשים שעומדים מולי ונותנים לי טענות ואני מגיע למצב שהם לוקחים אותי לפינות של ידיעה, נטו ידיעה, שהקצה האחרון זה אמונה והם לא רוצים להכנס לשם, עכשיו מה אפשר להראות לבן אדם כזה שהוא רוצה רק את הידיעה ולא שום דבר מעבר ולא שום דבר, שום דבר.

הרב: תשמע את הדרשה שאני אמרתי אתמול אחה"צ על הבן הרשע בהגדה, שהוא בעצם אף פעם לא שואל שאלות, הוא רק אומר אמירות, "כי יאמרו לכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" הם רק אומרים, הם לא מתכוונים לשאול, אבל אצל הבנים האחרים בתורה כתוב "כי ישאלך בנך לאמור" אז כולם כתוב "כי ישאלך" הם שואלים שאלה והם רוצים לאמור - שתגיד תשובה, אצל הבן הרשע כתוב "כי יאמרו בניכם", יאמרו, בלי לאמור, לא רוצה לשמוע כלום, רוצה להגיד, אז לא עונים לו, "אף אתה הקהה את שיניו", אין מה להתווכח עם אחד כזה.

ש. זה לא בקטע של להתווכח, לפעמים זה קטע שאתה מורגש מושפל, הוא פשוט משפיל את כל מה שאתה מאמין בו.

הרב: לא, אם אתה חסר ידיעה ודאי שאתה תרגיש מושפל כי אתה לא יודע מה לענות, אבל אם היית יודע טוב לא היית מושפל, היית מלגלג עליו. לדוגמא, בהרצאה האחרונה שהייתי ברמלה לפני יומיים, היה שמה בחורצ'יק נחמד שבא ושאל על הבחירה והידיעה של הקב"ה וכו' וכו' וכו', הוא בא בבטחון גדול, והוא יצא משם רועד בפניו. כי אם אתה יודע את התשובה אתה דוחק אותו, וגם אלה שמאמינים בתורת הבילבולוציה, שכאילו מפגינים ידיעות שאומרים כל מיני שמות שקשה מאד להגיד אותם ורק בעלי שיניים עקומות יכולים, וכשאתה שואל אותם אוקי, ובואו נתחיל אצלכם, למה אתם שואלים עלי, ואיפה זה מתחיל אצלכם? אז הם מגמגמים לא יודעים, אז איך אתם בונים תאוריה על לא יודעים בהתחלה? הרמב"ם אומר, יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים, אם אין לך את הידיעה הברורה הזאת, אין לך יסוד ואין לך עמוד לשום חכמה, בלי יסוד אי אפשר להעמיד בנין. מה היסוד שעליו אתה עומד? אז אומר הרמב"ם, יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע, לא להאמין, שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים, אם אין לך את הידיעה הזאת אתה לא יכול לבנות שום בנין, ואף אחד בעולם לא יכול לבנות שום בנין, שום בנין בלי ידיעה כזאת התחלתית.

ש. הבנתי, נזכרתי במה שאני ממש רוצה לשאול, נזכרתי שאלה אחרונה, ברמב"ם מובא בהלכות מלכים אם אני לא טועה, בהלכות מלחמה שיש חובה להתגייס במקרה שיש הופעה של אויב שצר על עם ישראל, עכשיו במקרה כמו היום שיש לנו פיגועים והאנשים שרוצים רק לזרוק אותנו לים ולא לתת לנו לשבת בשום מקום, בתוך ה-14 ק"מ שהם כביכול אומרים, אז אם יש חובה להתגייס באמת לקום ולהתגייס.

הרב: קודם כל החובה הזאת היא יכולה להיות חובה למי שהם לא לומדי תורה, מי שלומדי תורה, אמר הרב קוק שהם למעלה מהלוחמים בקו הראשון, ואני משתמש דוקא ברב קוק משום שכולם נתלים עליו כאילו שצריך ללכת להתגייס, אבל זה להוי ידוע. דבר שני צריך לדעת, שאנחנו לא נמצאים כרגע במלחמת מצוה,

ש. הצלת ישראל מהצר

הרב: כן, אבל אנחנו לא במלחמת מצוה, וגם שם מלחמת מצוה היתה או על פי אורים ותומים או על פי נביא, היום נכון, יש בחינה של הבא להרגך השכם להרגו, אבל זה קיים תמיד, לא צריך בשביל זה שמישהו יבוא ויגיד לנו, ברגע שרואים סכנה צריכים לעמוד כנגד הסכנה. עכשיו מי מוכשר ומי לא מוכשר, מי צריך ומי לא צריך, אפשר לראות בתורה, אלף למטה יצאו למלחמה חלוצים, כנגד האלף למטה היו אלף מתפללים, ואלף אנשי מפקדה, שנים עשר אלף לוחמים שנים עשר אלף מתפללים כנגד כל חייל ושנים עשר נושאי כלים אנשי מפקדה, אז ז"א תמיד שיצאו למלחמה היו מתפללים כנגדם, כשהיה המלחמה משה היה מרים את ידיו, כשהרים את ידיו וגבר ישראל, כשהוא משפיל את ידיו - מפסידים ישראל. מה זה וכי ידיו של משה נוצחות? אלא כשהוא מרים את ידיו כולם נושאים עיניהם לשמים ומבקשים מהקב"ה ואז נוצחים במלחמה. בלי הקב"ה אי אפשר לנצח.

ש. כבוד הרב, אחד הדברים שראיתי שהכי חסר בצבא זה מספיק אנשים דתיים, לדעתי, במקרה שבמוצבים מסויימים

הרב: לא צריכים אותם בכלל זה רק, זה רק פוליטיקה בשביל המפלגות החילוניות בלבד

ש. אני רוצה להגיד לרב שאני בתור חייל דתי, בכל הקטע של שבתות, בכל הקטע שהיה חסר מנין, היה חסר מישהו שיתפוס את הכשרות, היה חסר מישהו שיתעסק בכל הענינים הלוגיסטיים של הדת, שאפילו לשטוף את הבית כנסת, אתה מבין דברים כאלה, דברים שברגע שיש לך נגיד גוי שעומד ומבשל לא לפי ההוראות, לא לפי הפקודות בקטע של אסור לו לתקן, לפי הספרדים, אסור לו לשים אוכל על הגז, אסור לו לשים אוכל בתנור, אסור לו מפה עד להודעה חדשה, הוא יכול להיות רק עזר, אם היה כח יהודי שהוא באמת דתי מבפנים שאכפת לו מזה ולא עושה את זה לפי פקודות, אני חושב שהיינו יכולים להיות במצב הרבה יותר בצבא.

הרב: אבל כבר אמרת שיש הרבה מאד שמה בפנים ואפשר להסתדר עם מה שיש. תהיה בריא. תן לבחור מאחוריך.

ש. אז קודם כל יש לנו את הזכות לראות את הצדיק, ויש לי שתי בקשות כבוד הרב, בקשה ראשונה זה להבין מדוע עדיפה היד המרחקת מפני היד המקרבת, ראיתי שחלק מהרבנים בוחרים דוקא בגישה של להציג את הדוקא קירוב רחוקים ע"י כל מיני דברים מפחידים יחסית, ומדוע הצד של לקרב מתוך אהבה לא מוצגת?

הרב: קודם כל זה לא נכון, רוב האנשים מנסים להציג את היהדות באופן הזה שאתה מדבר בשביל לרכוש קולות. לא תמיד היהדות אומרת שצריך להגיד את הדברים כך. היה בן אדם אחד שבא אל הרב הסטייפלר זצ"ל, אבא של הרב קנייבסקי, שהיה קדוש עליון. ובא אליו, הביאו לו בחור חילוני אתאיסט והוא נכנס אליו, ואמרו לו שאם הוא ישוכנע הוא מוכן לחזור בתשובה, אז הסטייפלר הקדוש ישב שלשת רבעי שעה ואמר לו דברים כאלה וכאלה וכאלה וכאלה, בסוף הלך, הוא שאל את זה שהביא אותו לאחר זמן, תגיד לי מה היה בסופו של דבר? הוא אמר לו - הוא לא השתכנע. אז הוא ביקש ממנו לקרוא לו עוד פעם, הוא קרא לו עוד פעם, והוא צעק עליו צעקות, מי שידע מי זה הסטייפלר כשהוא היה צועק, צעק עליו צעקות והפחיד אותו פחד מוות מה יהיה לו, וההוא הלך, זה גם לא החזיר אותו בתשובה. אז הוא שאל את הסטייפלר זצ"ל, כבוד הרב, למה פעם ראשונה דיברת אליו רכות ודיברת אליו בדברי פיוס ואמרת לו כך וכך ופעם שניה צעקת עליו? אמר לו פעם ראשונה חשבתי שזה יעזור, ראיתי שזה לא עוזר, הבנתי שאני אגיע לשמים יתבעו אותי, למה לא אמרת לו את האמת? למה לא אמרת לו את הכל, שיש שכר ויש עונש, אז לכן קראתי לו שלא יתבעו אותי בשמים ואמרתי לו, כי ההזדמנות היא חד פעמית. אתה יושב מול קהל, אתה יכול לספר להם בדיחות, אתה יכול לעשות סטנד אפ, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה והם יריעו לך, ואתה תלך הביתה, והקב"ה בסוף ישאל אותך, ולמה לא אמרת להם מה שאני אומר ומבקש? מה תגיד לו? הם לא אוהבים את זה. תשמע ממני, הם לא אוהבים את זה. אני ביקשתי ממך שתהיה קבלן קולות? אני ביקשתי שאם אתה אומר, קרא בגרון אל תחסוך והגד לעמי פשעם, אז אפשר לעשות את זה ברכות גם כן, אפשר לעשות את זה יותר, תלוי, איך אומר רבינו בחיי בשער האהבה, פעם ברכה פעם במכה, פעם ברכה פעם בקשה, תלוי לפי הזמן והקהל והמומנטום מה שנקרא, אז צריך לדעת איך לעשות את זה באחריות כלפי ה', כשתעמוד מול ה' הוא ישאל אותך, למה פה נהגת כך ולא כך? ועכשיו מה נעשה עם האדם הזה שהלך ולא ידע את האמת? נתתי לך, זימנתי אותו, הוא בא שמע אותך הכל, ואתה עשית את שלך כאילו והלכת, קיבלת מחיאות כפיים והלכת הביתה. ומה עם מה שאני מבקש שתקרבו את הבנים שלי ותגידו להם כמה אני דואג להם ואכפת לי ורוצה להיטיב להם ורוצה לעזור להם ולא רוצה להעניש אותם ורוצה ורוצה, למה אתה לא אומר להם? הבנת?

ש. הבקשה השניה, כתוב שצדיק גוזר וה' מקיים, אם הרב יכול לברך אותנו, אנחנו לפני תקופת מבחנים. שהרב יברך אותנו להצלחה.

הרב: אני אברך אתכם בשני מבחנים, שתזכו לעלות במבחן האמת, ושתזכו לעמוד במבחן אצל הקב"ה.

ש. אמן.

הרב: ואם תצליחו בשני המבחנים האלה אתם מסתמא תצליחו בכל המבחנים.

ש. אמן.

הרב: אני מודה לקהל, ה' יברך אתכם בכל מילי דמיטב, בריאות, הצלחה, נחת, ישועה, זיווגים הגונים, סיעתא דשמיא, בריאות איתנה, וכל טובה וברכה.
אמן.