רמת גן - רמת גן

רמת גן 18-11-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אלייך", יהודה הולך לו בדרך, תמר ממתינה לו בפרשת דרכים והוא נוטה אליה אל הדרך ומצינו במדרש שבעל כרחו שלא בטובתו, בלי שום תכנית, בלי שום כוונה, בלי שום ענין, בעל כרחו שלא בטובתו. ביקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך הממונה על התאוה, אמר לו המלאך, יהודה, היכן אתה הולך? מהיכן מלכים עומדים, מהיכן גואלים עומדים, ז"א אתה מוכרח להיות איתה כדי שיצאו מלכים וגואלים. ויש להבין איזה שייכות יש למלאך הממונה על התאוה לשאלות כאלה.
אבל באמת כשהיתה מלחמה בנפש יהודה, היא לא התחילה לפעם פה, ההתנגשות התחילה בין השרשים הגבוהים, בין הכוחות העליונים השונים, מלאכי מעלה נלחמו זה בזה, ושם התחילה תנועת המלחמה, זאת היתה המלחמה שבכוחות השונים שבנפש יהודה שהתנגשו זה בזה. אין אנו צריכים לומר כי בנפש יהודה היתה מורגשת רק מלחמת כוחות רוחניים, יש לומר כי בנפש יהודה התעוררו כוחות טבעיים פשוטים, אבל ההתקשרות של הכוחות הטבעיים הפשוטים כגון תאוה היה להם התקשרות עם השורשים העליונים, והם היו הסיבה והמקור, וכשהכריע כח אחד כח עליון הוא שהכריח, הוא שהכריע. הדחיפה היתה כוחו של מלאך. זה מה שאמר המדרש, על כרחו שלא בטובתו. ז"א יהודה מוכרח להעמיד את מלך המשיח, ומלך המשיח צריך לצאת מתמר, ולכן אין ברירה, בדרך הטבע זה בלתי אפשרי זו כלתו, אז לכן לא שייך, אבל אם צריך לצאת ממנה הגואל אז הוא מוכרח, והוא מוכרח באופן כזה שהוא לא ידע, והוא מוכרח באופן כזה שזה לא מסתבר, איך אפשר להגיע לכלה כשהיא ידועה ומפורסמת ולהגיע למעשה כזה? אין מצב. אז יש התחכמות בשמים שמביאים אותו למצב של אונס, שהוא יגיע למצב שיוכרח ע"י מלאך, והמלאך הזה ממונה על התאוה, ומזה יצא מלך המשיח.
ויש לזה סיבה כידוע כמו שכתוב בספרים הקדושים, שלעולם כשצריך לצאת משהו קדוש אז צריך להצניע אותו מצד הסתרא אחרא, כי כשהיא יודעת שצריכה לצאת נשמה גדולה קדושה היא תעשה הכל להטמיע אותה בתוך הקליפות שלא תצא, אז צריך תחבולה שזה יהיה משהו עם שייכות לסתרא אחרא כדי שהיא לא תעשה שום ניגודיות, ואדרבא היא לא תחשוש, ותיכף נראה את הדברים.
איתא במדרש, שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, זה היתה הסיטואציה ברגע נתון למטה בעולם הזה ובשמים. שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, יוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו, יעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה עוסק ובורא אורו של מלך המשיח. בשעה שכולם עסוקים כל אחד כביכול בבעיות הפרטיות שלו, הקב"ה מארגן באותה העת את אורו של מלך המשיח. נחזור, שבטים היו עסוקים במכירת יוסף, יוסף עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן עסוק בשקו ותעניתו, יעקב עסוק בשקו ותעניתו, יהודה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה במה הוא עוסק? עוסק ובורא אורו של מלך המשיח. מה היתה גדולה תעמולה בעולמות העליונים ברגע זה, בשעה שהיה נחוץ לברוא אורו של מלך המשיח, מה רבה היתה התנועה בפמליא של מעלה, כמה כוחות עליונים התנגשו זה בזה, כמה מלאכים נלחמו זה בזה, והמלחמה העליונה הזאת השתלשלה ובצבצה בנפש יהודה בדמות כוחות נפשיים המתרוצצים בו. ז"א כל המלחמה העליונה משתקפת בתוך גופו של יהודה, וצריך להבין, ה מלחמה של הסורים נגד המורדים זה אפס, המלחמה של המצרים נגד האחים המוסלמים זה אפס, המלחמה של האיראנים שרוצים להרוג במצרים זה אפס, מלחמת העולם הראשונה והשניה זה אפס, הכל זה אפס, כי כל כוחות הקדושה והטומאה נלחמים, הקדושה רוצה שייברא אורו של משיח והעולם יגיע לתיקונו, הטומאה לא רוצה, כי ברגע שהוא יגיע תתבטל הטומאה, ממילא מלחמת עולם רוחנית הכי גדולה בעולם מתרחשת בעולמות העליונים, ומי האחראי שדרכו ייברא מלך המשיח - יהודה, זה האיש. ומי האישה שצריכה שממנה ייברא מלך המשיח - תמר, ושניהם לא יכולים להיות ביחד. אז צריך לעשות מלחמה גדולה איך בונים את המהלך בשביל שהוא יתאפשר.
הלא נבין שיהודה במעשיו היו תלויים כל יסודות הבריאה ותיקון העתיד, באיש הזה כל היסודות של הבריאה שנבראה, הרי אם העולם יגיע לתיקונו חבל שנברא העולם, אז כל היסודות שהועמד העולם וכל התיקון העתידי הכל תלוי ביהודי הזה - יהודה. אז כמה גדולה בו המלחמה, איזה כוחות לחמו והתנגשו בו. מה היה גדול כח הדחיפה, אפילו שבנפש יהודה פה התראה ככח טבעי, אבל הכח הדוחף שלא הניחו לעבור עד ש"ויט אליה" זה היה כח מלאכי, כח המלאך הקורא לו מהיכן מלכים עומדים, מהיכן גואלים עומדים, בכל זאת אמרו חכמים ז"ל, תמר לשם שמים נתכוונה, כי לבעבור ייברא מזה מלך המשיח. אז היה נחוץ שתצורף כאן מחשבה לשם שמים טהורה לחלוטין.
נו, האם נוכל לדמות ולערוך מול אלה את האנשים שרוב חייהם הם מקרה, אין להם שום תכנית, שום תכלית, שום שאיפה, כלום, כל החיים שלהם זה מקרה, במקרה הוא פגש אותו אז הלך איתו, במקרה הוא אמר לזה אז הוא יבוא אליו, במקרה זה, שום תכנית ושום תכלית סדורה עד הגעה לפסגה כלשהי, הם קטנים, כוחותיהם קטנטנים, יסודות הבריאה ותיקון העולם לא תלויים בהם ולא במעשיהם, כל עניניהם וכל עניני חייהם מתחילים ונגמרים בנפשם. כל השיעור קומה שלהם נשלם ונגמר בחייהם הפרטיים, ז"א הם רק חיים בד' אמות שלהם ותו לא, חושבים על עצמם ואין זולתם. האם נדמה מלחמת נפשם לעומת אלה שעניני חייהם מקושרים עם עניני הבריאה? השיעור קומה שלהם כולל את כל עניני כל העולמות, המלחמה אצלם זו מלחמה של מלאכים, כשאחד מכביד - כח מלאך הוא שמכביד, אם מלאך טוב או מלאך רע, אבל כח של מלאך מניע ומפעיל את האנשים שהם שייכים לעניני כל העולמות כולם.
מזה נוכל להבין כי גם תוצאות ההכרעה של כח הרע אי אפשר שיצא אצלנו כמו שהיו תוצאות ההכרעה אצל הראשונים. זה מה שאמרו לנו חכמים, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, וכידוע שהיצר הוא מלאך. כי האדם הקטן ששיעור הקומה שלו פעוט כולל רק מה שנכלל בחיים החומריים, גם יצרו, התגברות הרע על הטוב הנמצא בכוחות נפשו הפעוטה אפילו שגם הוא שרשו בעליונים, אבל זה רק משום ששורש כולם הוא בעליונים, כי אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע, אבל באדם הגדול כח יצרו בו בעצמו הוא כח של מלאך, לכן גם התוצאות שעלול שתצאנה מכח היצר באדם הגדול הם שונות וגדולות ממה שתצאנה אצל קטן.
כל ענין העולם והחיים עד העת שיבוא תיקון העולם הגמור הינם מן ההתנגשות התמידית הנמצאת בבריאה בין הכוחות והענינים ההפכיים מלחמת הטוב והרע, ותשוקת הרע להתגבר על הטוב עד עת התיקון, שאז יצא מההתנגשות הלזו אור הטוב זך ומצוחצח וההתנגשות הזו מתחלת בכוחות עליונים בשרשי הבריאה, משתלשלת למטה בעולם התחתון עד שמגעת לנפש האדם, ושם נמצאת מלחמה תמידית בין הכוחות השונים. האדם הקטן שיעור קומתו פעוט, התנגשות אצלו מתחילה פה, והיא מסתיימת פה. אבל אצל האדם הגדול, שיעור הקומה שלו זה שיעורו של עולם.
עכשיו בואו נבין במי מדובר, מי האישים האלה. בואו נכיר אותם קצת. הרי להבין צריך להבין איך העלתה תמר שהיא יזמה את הפגישה, הרי היא המתינה לו בפרשת דרכים כשהיא בעצם לא מזוהה, והיא עומדת שמה ואין שום סיכוי בעולם שיהודה ייגש אליה, אין שום סיכוי בעולם, אז איך היא מעלה על דעתה שאם היא תמתין בפרשת דרכים ייגש אליה יהודה ומהם יצא מלך המשיח, איך היא מעלה על דעתה דבר כזה. הרי היא הכירה את גדלותו ולכן היא רצתה להיות איתו, למה? מה פתאום את רוצה? מה פירוש את רוצה? מה זה את רוצה?
אלא היה ליהודה שני בנים, ער ואונן, והם לא רצו להקים זרע, אז הם מתו בגלל מעשיהם הרעים, והיה לו בן קטן שלה, ושלה היה צריך לייבם, ויהודה פחד על שלה ששלה לא ימות כי אשה שמתו אצלה שני בעלים זה אשה קטלנית, אז הוא פחד, ניסה לדחות, אז הדין היה בזמנם, אומות העולם קיימו דין ייבום עוד לפני שניתנה התורה, סוד היבום אתם יודעים זה גלגול שאותו בעל שלא הביא ילדים להקים זרע לשמו הוא מתגלגל בבן שיצא, אז לכן כיון שהבן לא מייבם אז האבא מייבם, אז ז"א יהודה היה חייב בייבום. אבל הוא מתחמק כי היא אשה קטלנית, אז מה הוא עושה? מה היא עושה תמר - היא אומרת אין מצב, אני לא מוותרת, אני רוצה שממני יקום הזרע הקדוש שיביא את הגאולה לעולם. טוב, אז היא מטכסת עצה עם עצמה והיא תמתין לו, אבל איך את מעלה על דעתך שיקרה כזה מקרה? הרי את יודעת את גדולתו של יהודה, את יודעת שהוא משבטי יה, את יודעת שהוא מלך באחיו, איך את חושבת שיכול להיות שהוא יתפתה?
ביארו חכמים ז"ל שביקש יהודה לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך וכו' כמו שלמדנו. ז"א, מתבאר לנו בזה, לא היה יהודה ראוי לאותו מעשה מצד עצמו, מה לו ולזה, אלא נעשה זה בעל כרחו על פי ציווי המלאך שאמר לו, כי סוף סוף, סוף מעשה זה הוא שיזכה ויצא ממנו מלכות בית דוד ומלך המשיח. אבל עדיין תמוה, טוב, הבנו עכשיו איך יהודה הגיע למעשה, בא מלאך והכריח אותו, אבל עדיין תמוה מנין היה לתמר לעלות על דעתה שיתרצה יהודה לאותו מעשה. ולא מצינו בדברי חכמים ז"ל שתמר הוכרחה כמוהו ע"י מלאך לעשות זאת, היא לא, היא עשתה את זה מדעתה, ואיך יעלה על דעתך?
נקח דוגמא אחרת, דומה, הנה במעשה רות ובועז נאמר "ותאמר לה נעמי חמותה, וירדת הגורן ובאת וגילית מרגלותיו ושכבת, והוא יגיד לך את אשר תעשי. ז"א תלכי, הוא ישן בגורן בועז, תכנסי מרגלותיו ותשכבי שמה לידו והוא יגיד לך את אשר תעשי. ונראה מזה כי על אף שידעה נעמי בגדלותו של בועז שהיה שופט ישראל, ושמועטים וקלושים היו הסיכויים שיתרצה בועז לרות, לא נמנעה נעמי כל אשר ביכלתה לעשות, כי אפשר שכתוצאה מהשתדלות זו שאין בה סיכוי אולי תזכה להעמיד את מלכות בית דוד ומשיח צדקנו.
כך היה גם במעשה תמר, גם שמה היה ענין של יבום אצל בועז ורות, והוא אמר לה תמתיני, יש מישהו שקודם לי בייבום, וכיון שהוא לא הסכים אז הוא ייבם אותה ומיד אחרי הייבום הוא מת, כי היה צריך להעמיד את מלך המשיח. כך היה במעשה תמר, הגם שהתקוה שיהודה יתרצה היא אפס סיכויים, אבל לך תדע, אולי יש תקוה, לך תדע. לא נרתעה תמר לעשות כל שביכלתה להשגת מעלה זו של מלכות בית דוד, ושימו לב עכשיו למעלה: כל הפועל גדולות לא יבחל בקטנות, מי שפועל גדולות וחושב לפעול גדולות הוא לא בוחל גם בקטנות להוציא את הגדולות. הוא מנסה את כל האפשרויות ליצור גדולות, כי גדולה ועמוקה היא הכרתו בערך המטרה, ואם גם קלושה התקוה להשגתה הוא עושה את כל המאמצים לזה. נקח דוגמא הפוכה, כל מי ששטוף ברע לא נרתע משום מאמץ כשמול עיניו ניצבת מטרה זו שיתקיימו רצונותיו. איך אנשים שודדים, בנקים, חודרים, חופרים מנהרות, עושים כל השתדלות וכל תצדקי להגיע למטרה ועמלים חודשים לעשות שהסיכוי הוא קלוש ביותר, כי זה מארג ארוך בשביל הלגיע עד לרגע ולעיתוי ולתזמון ולהספיק ולקחת ולברוח, ושלא יצלמו וכו' וכו' וכו', זה דוגמא אחת בכיוון זה, יש דוגמאות נוספות שאנשים ששטופים בכל מיני דברים טומנים פחים כאלה ואחרים עד שיגיעו לידי ביצוע של מה שהם רוצים אפילו בסיכוי קלוש שבקלושים, כי הם שטופים ברע ואצלם זה להשיג את המטרה זה הדבר הכי חשוב.
אותו דבר מי שחושב על גדולות אין דבר שאין לו תקוה, אחרת הוא לא יגיע לגדולות, כי להגיע לגדולות זה כמו שאומרים אפס סיכויים, כמה אנשים הגיעו? בודדים בדור, בודדים, נו, אז למה אתה מתחיל בכלל? כי הוא שואף לגדולות אז הוא לא בוחל בקטנות. אז כמו שהשטוף ברע אינו נרתע משום מאמץ כשמול עיניו נצבת מטרה זו שיתקיימו רצונותיו, כך בצד הטוב יש לאדם לעשות כל שבאפשרותו להשיג גדלות, ואפילו שמועטים הסיכויים להצלחה. ולכך הגם שלא היה מתקבל על הדעת שיתרצה יהודה ובועז, בכל זאת ניסו תמר ונעמי להעמיד את מלכות בית דוד גם באופן שהסיכוי קלוש ביותר.
ועכשיו נבין את המהלך הזה, למה מן השמים עושים את זה באופן שאם אנחנו מסתכלים על הצד אז אנחנו אומרים ראית את החרדים האלה? ראית? עלק דתי, נו, ראית?
האלשיך הקדוש מעיר שהמלאך שאמר ליהודה שיתחבר אליה שמהם מלכים ונביאים ייוולדו, לא אמר לו שאשה זו היא תמר, ולא אמר לו שהוא יקיים מצות ייבום, אם היה אומר לו לא היה בזה שום איסור, היה מצוה, למה צריך להסתיר? תגיד לו זאת תמר ואתה חייב בייבום ולך קיים את המצוה. לא גילה לו, לא אמר לו שאשה זו תמר ויקיים בה מצות יבום אלא רצה שיבוא אליה לא דרך אישות ולא דרך ייבום, לא בדרך הרגילה, לא בדרך של מצוה, שכל דבר שבקדושה, שימו לב מה הוא אומר, כל דבר שבקדושה אינו מתקיים עד שיהיה בו מעט התדמות כאיסור, הרי בעצם הוא לא עשה שום איסור, כי הוא צריך היה לייבם אותה, אבל זה נראה דומה לאיסור, כאילו זה אשה שהיא עומדת בפתח עיניים, מה זה? איך אתה נגש לדבר כזה? אבל בעצם אין פה איסור, רק זה דומה לאיסור. כמו שהיה ביעקב אבינו, יעקב אבינו נשא שתי אחיות שעתידה תורה לאסור אותן, אבל המחשבה היתה קודש להעמיד שנים עשר שבטים שיכולים לבוא רק מאחיות, בלי האחיות לא יכולים לבוא.
וביאר בזה ענין רות שהלכה לבועז אל הגורן, שמכיון שהריחה נעמי כי זו האשה שממנה ייגלה אורו של מלך המשיח בעולם ועל ידי זיווגה לבועז, והבינה שצריך להיות על הדרך כפי הנראה כחטא, שיהיה נראה כחטא, מה זה בחורה משתחלת מתחת לשמיכה לשופט של כל ישראל, מה זה? ונראה לבאר בכוונתו של האלשיך הקדוש כי בכח הטומאה למנוע דבר שבקדושה, זה התפקיד של הטומאה למנוע, וזה הכח שלה, למנוע כל דבר שבקדושה, כדי למנוע את הכח של הטומאה אז נותנים לסתרא אחרא חלק, חלק זה עצמו שזה ייראה כמו חטא, ומכיון שהמיחזי הנראה כחטא זה חלקו וכוחו של הרע, ממילא ניטל כוחו למנוע קיום דבר שבקדושה ואז יכול לבוא מעשה קדושה להיכון בשלמות, למה כי הוא אומר זה מן חגי, זה משלנו, הנה הוא עשה מעשה שלא יעשה, מפה לא יצא משהו טוב.
בתפילין יש לנו שערות שיוצאות, זה שערות של זנב של עגל, למה שמים את זה שיבלוט החוצה? שיצר הרע רואה את התפילין, את הקדושה על הראש הוא רוצה לבטל אותנו מהמצוה, אבל כשהוא רואה את השערות של העגל זה מזכיר לו את המעשה, אה אלה שייכים לעגל אלה, אז הוא מניח אותנו והולך. אנחנו רוצים לברך ברכת המזון, זו ברכה חשובה וצריך להתנהג בה בקפידה יותר מתפילה, ולא להסיח את הדעת, אז מה עושים לפני כן? מים אחרונים חובה, את כל המים ששוטפים קצת, לא הרבה, קצת, שוטפים קצת בשביל להסיר שיירי אוכל והכל, זה תן חלק לאחר, זה לסתרא אחרא הולך, וככה מרגיעים אותו. איך עושים ביום הכיפורים - נותנים שוחד לעזאזל, וככה הוא מקבל הסתרא אחרא את השעיר לעזאזל והוא מבסוט, ושכח מכל הקטרוג שהכין כל השנה לטעון על ישראל, משחדים אותו בקצת מן חגא וזהו משתחררים ממנו. אדם שרוצה להשתחרר מכלב שרוצה לנשוך אותו, אם יש לו חתיכת בשר או עצם זורק לו, מתעסק בשלו והוא הולך. ככה עושים לסתרא אחרא, עושים משהו שמיחזי - נראה כמו חטא, והיא מניחה אותך הסטרא אחרא ואז אתה תצליח לעשות את הדבר שבקדושה ובשלמות.
קרוב לזה זה גם מה שכתב הרמב"ן בענין שעיר לעזאזל בשם פרקי דרבי אליעזר, שביום הכיפורים היו נותנים לשטן שוחד כדי שלא יבטל את קרבם של ישראל לקב"ה, זה שנאמר גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל, אין זה חלילה קרבנם של ישראל לשטן, אלא עושים בזה את רצון בוראנו - לתת לשטן את חלקו.
כך הם פני הדברים פה, לא יכולים להתהוות מעשים גדולים כהעמדת מלכי בית דוד ומלך המשיח ללא ביטול של כח הרע המפריע ומונע מעשים אלה, ואופן הביטול של כח השטן בזה שנותנים לשטן את המיחזי כחטא, על ידי כן אין בכוחו למנוע את העמדת מלכות בית דוד. אבל בדברי האלשיך יש לתמוה איך היה במעמד הר סיני ששמה לא היה מיחזי כלשהו של חטא, אז מסבירים פה שהדבר הזה בגלל שהיתה קדושה מלאה, הקב"ה גרם שכל העולם ישתוק, שיראו שאין עוד מלבדו, וגם השטן שתק, ציפור לא צייצה, שור לא געה, המלאכים והשרפים לא אמרו שירה, כל העולם דמם שיראו שאין עוד מלבדו בעולם כששמעו אנכי ה' אלקיך זהו, אז לא היה מקום לשטן לקטרג, כי כולם היו בדמימה, ממילא זה התאפשר באופן חד פעמי כי כל ישראל גם התבטלו לקב"ה נעשה ונשמע, דהיינו הכנעה והכרה שאין עוד מלבדו, אז שמה לא היה צריך בכלל את השטן להטעות אותו.
עכשיו נקודה נוספת חשובה לדעת בשני האישים האלה, שרק מכאלה יכול לעמוד בית דוד ומלך המשיח.
מצינו כח של מסירות נפש נורא במעשה תמר שהיא אמרה ליהודה "הכר נא למי החותמת ולמי הפתילים", רק כשהוא היה אצלה הוא לא שילם כלום והוא השאיר לה ערבון, זהו. עכשיו כשהגיע המעשה והיה פסק דין אמרו לו זינתה תמר כלתך והיא הרה לזנונים, אז הוציאו פסק דין שבת כהן צריכה שריפה, אז הוציאוה ותשרף, יצא פסק דין, פסק דין היה שם ה', היה שמה יצחק אבינו, בית דין, שנים עשר שבטי יה, הוציאוה ותשרף. היא מוצאת, מוצת - כבר עומדים להצית אותה, אז היא שולחת לו - הכר נא למי החותמת ולמי הפתילים, למה את שולחת שיגיד למי, תגידי לו אדוני, זה אתה, אתה פוסק עלי שאני אשרף? מי עשה את המעשה - אתה, אבל היא שולחת והיא יודעת שאם הוא לא יודה היא תשרף עם שני בניה, זרח ופרץ, שמפרץ יוצא מלך המשיח. ובכל זאת, לא אמרה בפירוש שיהודה הוא זה שהיא הרה לו, כמו שאמרו חכמים ז"ל בגמרא ברכות מ"ג, אמרה תמר, מוטב אשרף אני ושני בני ולא אלבין פניו ברבים, ממנה לומדים את הדין הזה שמוטב לאדם להשרף, היא ושני הילדים עוברים, ולא להלבין פניו. אבל הוא אשם, אתה מוציא אותי להורג ואתה עשית את המעשה?
ולא רק זה, הרי אם יהודה לא יודה ולא יגיד אני לא יודע מה את מדברת, יאלה יאלה להזדרז, להוציא אותה להשרף, אם הוא לא יודה אין לך אכזריות יותר גדולה מזאת לשרוף אישה עם שני ילדים ולא להודות, אז על אחד כזה צריך לכסות? בכל זאת מחליטה תמר ואומרת לנפשה, אם הוא לא יודה אז כנראה שהוא מתבייש, ואם הוא מתבייש אני לא אבייש אותו. מוטב שאשרף ולא אלבין את פניו. ומה יהיה עם כל העתיד של עם ישראל, ומה יהיה עם הגאולה, ומה יהיה עם תיקון העולם? לא, אם הוא יתבייש מוטב שאשרף עם כל העתיד, יבבי איזה כח זה, איזה כח זה, מאיפה מקבלים כח כזה? אז שתדעו לכם שזה הלכה, שכל אחד מאיתנו חייב בה. מוטב לאדם שיישרף ולא ילבין פני חברו ברבים זה הלכה, זה לא חסידות, מר עוקבא שלא רצה שהעני שהיה נותן לו כסף, לא רצה שיזהה אותו, קפץ לתנור כשהוא רדף אחריו לראות מי זה נותן לו, מה זה איך אתה עושה, והוא נכווה ברגליו והכל, איך אתה עושה את זה- הוא למד מתמר, ז"א זו הלכה. הרי לפנינו הרגשים נפלאים נעלים ונוראים במסירות נפש, לא להלבין פני אדם ברבים, ואפילו אדם כזה שלא מודה באשמתו ולא לחינם זכתה שיצא ממנה מלכות בית דוד ומשיח צדקנו, כי רק בעלי הרגש כזה ראויים למלוך, רק מי שמולך בעצמו, מולך בכוחותיו, שולט בהם, אדם כזה ראוי למלוכה.
מצד שני בואו נתבונן ביהודה, יהודה היה יכול להעלים, איזה פדיחה, כותרות, ישר בקול בערמה וכיכר השבב, מה זה, גדול ישראל נתפס שבא על כלתו, בבבבביבבבי, ישר ודיווחים וגלולות וזה והשמצות, מה הוא עושה? לא העלים את האמת חס ושלום, אדרבא, עמד לפני כולם, הוא שאמר הוציאוה ותשרף, הוא שאמר צדקה ממני, ממני היא הרה. פששששששש, בימינו מה היו אומרים יו, יו יו יויו יו איזה חילול ה', יו יו יו יו יו, וחכמים ז"ל אמרו שזה היה קידוש ה' שאין כדוגמתו. ועל המעשה הזה אנחנו נקראים יהודים, שיהודה הודה אנחנו נקראים על שמו - יהודים, שאנחנו מודים על האמת.
מבואר במדרש שבית דין זה שפסק הוציאוה ותשרף, בית דינו של שם היה, שם הבן של נח, וגם יצחק אבינו היה שם, ועתה לאחר פסק זה שפסקו יחדיו כעבירה חמורה מאד היתה כאן ושאין דרך אחרת אלא להמיתה במיתה של שריפה כדין בת כהן שזינתה, ולבסוף עומד יהודה ומכריז בפניהם ואומר, "צדקה ממני". כמה גדולה היתה הבושה שכסתה את פניו של יהודה בשעה זו שהיה צריך להפוך את הקערה על עצמו ולהודות על הדבר הזה, ומכאן הוא זכה לברכת יהודה אתה יודוך אחיך. הרגשים וכוחות כאלה צריך אדם להשתדל לקנות אותם בנפשו, כי בלא זכות הנפש אין אדם יכול להיות נהנה מזיו השכינה בשום ענין ואופן, זכות הנפש נקרא שהכל ברור בלי תערובת הרגשים טבעיים ורצונות גופניים.
אנחנו נמצאים כרגע בחבלי משיח, כל מה שאנחנו רואים שקורה ומתרחש סביבנו זה בדיוק מה שכתוב שיהיה באחרית הימים, יש ספר "הדור האחרון", מצוה וחובה לקרוא אותו, הוא מלקט את כל המקורות מהתורה, מהגמרא, מתנאים, מאמוראים, מראשונים אחרונים אחרוני אחרונים, כל מי שדיבר במה יהיה בעקבתא דמשיחא, מה הסימנים מה יקרה, איך יתנהגו, איזה מנהיגים יהיו, איזה ערב רב יהיו, איך יתערבבו, מה יעשו, מה יגידו, רואה את החדשות כתובות מאז. כל מה שאנחנו רואים בחדשות היום הכל כתוב מאז בדיוק ותוכל להגיד הנה זה מה שכתוב פה זה פלוני, זה שם זה אלמוני, מדהים, אנחנו נמצאים בחבלי משיח. עוד מעט ייבנה בית שלישי בעזרת ה', צריך להתכונן לזה, לולא חנוכה היינו מתפללים כעת שיסיר הקב"ה מאיתנו את טמטום הלב, וכדי להסיר את טמטום הלב צריך הרבה הרבה הרבה תפילה, אבל תפילה אמיתית עם רגש, עם בכי, שאדם באמת רוצה להסיר את הטמטום כי הטמטום גומר עלינו וגם יגמור עלינו, אם אדם לא יזכה לזכך את ליבו - הוא אבוד, כי המידות המושחתות שלו יטו אותו לאן אשר יחפוץ, אבל לאמת הוא לא יגיע.
אז ראינו בפרשה הזאת עכשיו, מה היה המעשה בעצם ולמה היה המעשה ואיך ייתכן שיעשה מעשה, הכל מכוון מאיתו יתברך באישים היחידים שהיו מוכשרים להביא את הגאולה לעם ישראל, יהודה ותמר, בועז ורות, וגם דוד המלך עצמו בדרך שהוא בא לעולם זה דרך שלא היה שייך, קודם כל הוא לא היה צריך להברא כי הוא היה צריך להיות נפל, והיה צריך לתרום לו אדם הראשון שבעים שנה, ואדם זה שלשה גלגולים, אדם זה ראשי תיבות - אדם דוד משיח, אז צריך לבוא בדרך כזאת שיתרמו לו את החיים ואחרי שיתרמו לו את החיים אז אבא שלו ואמא שלו לא רצו להתייחד, ואז היה צריך להיות החלפה עם השפחה, ואח"כ היא נתנה לאמא, ואז "כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני" וברגע האחרון טיפת הזרע נכנסה, ואז יצא דוד, בלי זה לא היה צריך לצאת, וכן הלאה, וכל ההשתלשלות והכל הולך מתוחכם ובנסתר לסמאות את עיני הסטרא אחרא כדי שיבוא מלך המשיח. וגם מעשה תמר כל מעשה דוד ומיכל, כל הדברים האלה הכל נעשה עם חכמה אלוקית להסוות דברים, שהרי מהם יצא בסוף שלמה המלך שבנה את בית המקדש, ישב על כסא ה', והמלכות נכונה מאיתו וכן הלאה, ויבוא מלך המשיח מזרעו של שלמה וכן הלאה.
אז ז"א הכל זה סודות שנעשים על פי תכנון מראש של הקב"ה. אנחנו רואים את המעשים הטבעיים, אנחנו לא יודעים את ההתרחשויות העולמיות העליונות, איך הדברים נוחתים פה לתוך הגופות של האנשים המיוחדים שדרכם צריך להשתלשל הכל. מכאן נבין שלא כל דבר שבעינינו נראה פשוט - פשוט, לא פשוט בכלל.
אז מי שמבין את הדברים שאני אומר יכול להשליך מזה לעוד הרבה דברים אחרים, ולהתבונן באספקלריא הזו ולהבין שהכל מוביל לתיקון האמיתי שהעולם צריך להגיע, לברור את השקר מן האמת ולהעמיד את האמת, שמעט אור דוחה הרבה מן החושך, ככה האמת היא תשפיל את השקר. וזה הדרך עד לגילוי משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אמן ואמן. ואור הנר של חנוכה שמבצבץ עוד מעט, בעזהי"ת גם הוא פרסום הניסא הזה שמעטים יכולים ללחום נגד רבים, וגם לראות את הנס ששבעה ימים, שבעה ימים דולק, יש אור ליום אחד ועוד שבעה ימים דולקת מנורת החנוכה, זה נס, אז למה עושים את הנס שמונה ימים? למה לא עכושים שבעה ימים, כי הנס היה רק שבעה ימים, נר היה ליום אחד, זה לא נס, לא? לא, אלא גם מה שהטבע דולק זה נס, והכל זה מאיתו יתברך, גם הטבע וגם הנס זה הכל מאיתו יתברך, זה הכל נס, לכן מדליקים שמונה ימים, וגם מה שנראה לנו טבע זה לא טבע, ומה שנראה לא טבע זה ודאי לא טבע, והטבע זה גימטריא אלקים, ממילא זה הכל אלקים ואין עוד מלבדו ואנחנו צריכים לעבדו.
למי שיש שאלות בבקשה.

ש. כבוד הרב, (לא שומעים)

הרב: תראה, אני כבר אמרתי מספר פעמים ואני חוזר עוד פעם, איראן מתכוונת להשמיד את היהודים באמת, וביבי לקח לעצמו את האחריות כביכול לטפל באיראנים, הוא מאד מאד משתוקק למצוא את הפרצה שתתן לו את הסיבה להפציץ את אבו אבוהון, הוא מייחל, היה לו הזדמנויות, הוא פספס אותם בגלל שהוא היה פחדן, עכשיו הוא מבין שנשמטת לו הקרקע כי אם יגיעו להסכים כלשהו שזה צחוק הרי, כן, היום גילו עוד פעם שיש להם עוד מתקנים תת קרקעיים גרעיניים וכו', אז הוא עושה בקיצור ברוגז עם אובמבה מכוון, הוא כמו שאומרים מלכלך עכשיו, אומר עסקה לא טובה, עסקה ככה, תגרום ככה יהיה ככה, ואם ככה זה יכול להוביל למלחמה, הוא כבר משמיע המלחמה היה בגלל ההסכם, בגלל פה בגלל שם, הוא מת להפציץ, הוא התכונן לזה הרבה שנים, עשו אימונים, צה"ל הכין את עצמו, חיל האויר, זה מבחינת הטבע הכינו את כל מה שצריך, אם ה' יצליח לא יצליח זה ענין אחר, אבל הקב"ה ודאי יודע שבמדרש כתוב שמלך פרס יעורר מלחמות ויגרום לכך וכך ויהיה מלך ערבי וכו' וכו', וסעודיה ערבית אתם יודעים מתירה לנו עכשיו לטוס מעל שטחה ויש תאום עמדות ויש כל מיני דברים שמתוכננים יחדיו איך להפיל את האיראנים כי הסעודים והאמירויות וכו' פוחדים מהם פחד מוות יותר מאיתנו. אבל לביבי יש סיבה למסיבה ומה אכפת לו להיות מושיען של כל האומות. האומות לא פוחדות מהאיראנים כל כך, כי הן מעדיפות את הנפט שלהם ושקט וכבר שולחים הבריטים כבר שולחים להם שגרירויות וכבר מתחילים ככה, הם רוצים זלט, העולם רוצה פלוס, ממון, כסף, כסף זה מה הם מבינים, לא מעניין אותם מלחמות לא מלחמות, מלחמות זה טוב כי אפשר למכור נשק, אבל לא מעניין אותם כלום. וביבי כמובן שיש עליו איזה רוח כזאת של אחריות על עם ישראל שלא יתן לו עוד פעם שתהיה שואה פעם שניה, אז הוא יטפל בענין כמובן, לא בשם ה', בשם עצמו, והוא ידאג לעשות הכל והכל מוכן והוא מחכה להזדמנות. אז לכן אם אתה שואל אותי מה יכול לקרות, אז יכול לקרות כך, שביבי בסוף יפציץ, הרי בגין עשה לו כבר הכנה והפציץ שמה את הכור העיראקי נגד העולם, נגד העולם, העולם לא הסכים, בגין לא שאל והפציץ, אז לביבי יש תקדים וגם הוא מוכן לעשות, הוא מוכן ממש, הוא מוכן, הוא מחכה לאיזה סיבה אפילו חורתה כמו שאומרים, והוא הולך להפציץ.

ש. לא שומעים

הרב: איראן היא מוכנה והחיזבאללה מוכן וכולם מוכנים, אבל אני אגיד לך, כשעמדרור משחרר יום לפני ההסכם, כמו שאומרים, חתימה ככה בראשי תיבות, הסכם ביניים, תקרא לזה איך שתרצה, כשהוא משחרר שהמסוגלות של ישראל זה לא רק להכות את האיראנים אלא לזמן ארוך, מה שהאמריקאים כל הזמן רצו להגיד שאין לנו את הנשק, אז הם כנראה לא יודעים מה שאני חושב שבישראל מתכוונים לעשות, לקחת אטום טקטי, לא צריך חודר בונקרים, אתה מקטין את האטום, הוא עושה אטום טקטי, ואתה יכול לחדור גם 100-120 מטר, 150, כמה שאתה רוצה, אתה תחליט, ויכולים להוריד. הבעיה זה לא זה, זה שאנחנו לא יודעים ודאי כמה מקומות יש, אלה המפורסמים זה כלום, אלה שלא מפורסמים. עכשיו התוצאה זה מה יהיה המכה השניה, המכה השניה זה מה שהם ישלחו לפה טילים, ואני לא יודע אם יש לנו הגנה טובה כי ראינו שיש ח ורים בכיפה הסרוגה כיפת ברזל, ונכנסים, עכשיו, החיזבאללה הרי למה הכינו אותו, למה החלישו אותו? שאם יתקפו האיראנים אז מפה יחזירו לנו. אבל גם משם יש כבר תכנית ישראלית איך כמו שאומרים לגדוע ולעקור במכת אש רצינית שעוד לא היתה כדוגמתה, אפשר לומר אכזרית בלי התחשבות, בשביל עד כמה שאפשר לגדוע אותם כבר בימים הראשונים, אבל זה לא תמיד יוצא בדיוק כמו שמתכננים, וזה לא אומר שחמס ישב בשקט אפילו שאין לו את כלי הנשק שיש לחיזבאללה, והחיזבאללה היום זה יותר מצבא אירופאי בכמויות של הנשק שיש לו והוא בא בבית, והוא בשער, בדלת, וזה לא פשוט, אבל אנחנו יודעים שבלי מלחמה לא יתגלגל גוג ומגוג ובלי גוג ומגוג לא תבוא גאולה, וזה צריך לבוא, אז איך אמר הגאון מוילנא, אמר "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", הוא שואל איך יכול להיות ברחמים? הרי כתוב מפורש "ציון במשפט תפדה", ז"א זה יהיה במשפט, בדין, אז איך אומרים ברחמים? הוא אומר הבקשה שמבקשים בתפילה ברחמים שזה כבר יהיה, שהמשפט כבר יהיה, שכבר ירחם עלינו ויביא את המשפט, די, שלא יהיה כבר אריכות הזמן בא נגמור וזהו, מה שצריך להיות יהיה.
אז "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", אז אם אנחנו נשוב בתשובה ותורה וגמ"ח, אפשר להנצל מגוג ומגוג. אז מה אכפת לנו אם זה יהיה עכישו, בעוד עשר שנים, עשרים חמישים, מה זה ענינינו? כל הזמן אתה יכול ללמוד מה אתה דואג, אתה יכול ללמוד? כל מילה שאתה לומד - תרי"ג מצוות, מה אכפת לך בינתיים להרויח, מה שיהיה יהיה ומתי שיבוא יבוא. אנשים מודאגים, סיפרתי פעם, שאחד שאל אותי מתי מלך המשיח יבוא? אמרתי לו תוך שלשה חדשים, נבהל, מה, אני לא מוכן, עוד לא חזרתי בתשובה, אוי ואבוי, אז מה אני אספיק, כמה אספיק ללמוד איך אני יעשה .... אמרתי לו אתה מפחד אם יבוא מלך המשיח עוד שלשה חדשים, אבל אם תמות היום או מחר ותעמוד לפני מלך מלכי המלכים ואתה לא מוכן - זה אתה לא מפחד. אז ז"א יבוא מתי שיבוא....
כן, שמה שאלה.

ש. ערב טוב כבוד הרב, יש לי כמה שאלות, אני מדבר עם כמה חברים שמתחזקים ושואלים אותי שאלות, אמרתי נשאל את הרב. קודם כל שאלה ראשונה שראיתי, בלי קשר, ראיתי את זה בסרטון, הרב אמר שגדולי ישראל הסבירו שגשמיות ורוחניות לא בא ביחד, כמו שהמים ואש סותרים אחד את השני, אז רציתי לשאול איפה פה בדיוק הגבול? כלומר, צריך שיהיה לי רצון גשמיים להגשים את המימון שיהיה לי, או שלא, אני לא צריך שיהיה לי ואסור בכלל לרצות את זה, ואם כן אז איפה פה הגבול, זה שאלה ראשונה.

הרב: ובכן, מי שרודף אחרי הגשמיות כגשמיות כמטרה זה פסול, מי שרודף אחרי הרוחניות זה מצויין, אז אם רודפים אחרי הגשמיות כגשמיות זה בא על חשבון הרוחניות, אבל אם אתה משתמש בגשמיות, לא שאתה רודף אחריה, בגשמיות שיש לך, אם אתה משתמש בה לרוחניות, למטרות רוחניות זה מצויין. ז"א, אם יש לך ממון וה' השפיע עליך ממון ואתה משתמש עם זה להגדיל תורה ולהאדירה, לפרנס עניים, לעזור ליתומים, לעזור פה ולעזור שם, לוקח מה שאתה צריך בשביל לשלם את עצמך והשאר אתה עושה בזה חסד, זה נקרא שאתה משתמש במה שנתן לך הבורא לרוחניות, נתן לך חכמה, אתה לא שומר לעצמך, אתה משפיע על אחרים ומלמד אותם תורה, מלמד אותם חכמה בינה דעת דרך ארץ וכו', אז אתה משתמש במה שנתן לך הקב"ה למטרות הרוחניות. למעשה, צריך שכל מעשיך יהיו לשם שמים, מה זה מעשיך? כל מעשיך שהם גשמיים, חומריים, יהיו לשם שמים.

ש. אוקי, תודה אבל הרב, רק כדי לחדד את הענין הזה, לדוגמא יש לאדם עסק, כל עסק רוצה להצליח, כל בעל עסק רוצה שיהיה קל לגלגל, עכשיו התורה אומרת - יש לך מנה רוצה מאתיים, יש לך מאתיים רוצה ארבע מאות

הרב: היא לא אומרת, היא אומרת שזה התאוה של אנשים בעלי תאוה, היא לא אומרת שזה צריך, היא אומרת זה עובדה שאנשים שתאבים לממון לא מסתפקים, יש להם מנה רוצים מאתיים, יש להם מאתיים רוצים ארבע מאות וכן הלאה, הם לא מסתפקים, יש לו מיליארד רוצה עשר מיליארד, הוא לא מסתפק, זה קביעה שהתאוה אינה יודעת שובעה.

ש. זה נראה לי אבל

הרב: טבעי, נכון?

ש. כל בעל עסק תשאל אותו אתה רוצה, כמה אתה עושה נטו בחודש, יגיד לך ארבעים אלף, שואל אותו אתה רוצה חמישים? נראה לי שכל בעל עסק ירצה

הרב: לא כל בעל עסק, אני מכיר כאלה שיש להם היפר קטן והם יכולים לפתוח רשת והם לא רוצים, הוא אומר אני מספיק, מרויח את מה שאני מרויח מפה וזה הכל, יש כאלה מאמינים שבכלל אין להם בעיה, אבל הנקודה היא לא כולם רוצים, אבל רוב האנשים ודאי רוצים. אבל יש אוהב כסף לא ישבע כסף ויש אוהב מצוות לא ישבע מצוות, זה אותו כח, רק זה לקח את זה לכיוון הרוחני וזה לקח לכיוון הגשמי, זה אותו כח שפועל באדם. תאוה זה טוב רק לאן לוקחים אותה, אתה מתאווה לתורה ומצוות או מתאווה לעבירות.

ש. אוקי תודה. עוד שאלה אחת, ידוע שהכל צפוי והרשות נתונה, כלומר יש לאדם את זכות הבחירה שלו, בעולם הזה, כמו שפעם הרב הסביר את זה בכמה הרצאות, הקב"ה לא מתערב, הקב"ה יודע מה תעשה אבל הוא לא מחייב את הבחירה. אז השאלה שלי, זה אם בסופו של דבר אני בדרך שאני אבחר או לא אבחר אני אגיע, סתם דוגמא, למדרגה עשר, לצורך הענין, סוף החיים הגעתי למדרגה עשר, עכשיו בורא עולם כבר יודע את זה, נכון היתה בחירה שלי, השאלה שלי למה בכלל לרדת לעולם הזה, הרי הוא יודע למה אני אגיע לפה, הוא יודע לאיזה דרגה, אז למה לרדת?

הרב: אתה צריך בסוף לקבל הטבה, והמטרה היא להיטיב לך, ובשביל להיטיב הסברנו כמה פעמים צריך שאתה תהיה בעל המעשים בעצמך, ובעל המעשים בפועל, לא במחשבה, כי הקב"ה יכול לחשוב מה אתה תהיה, והוא יכול לתת לך גם שכר במחשבה שלו, ממילא לא תברא ואין הטבה, אבל הוא רוצה להיטיב והוא רוצה להיטיב בפועל, בשביל להיטיב בפועל צריך עולם המעשה וצריך לעשות מעשים, ואז מקבלים הטבה בפועל, ולא רק ברעיון.

ש. טוב

הרב: תהיה בריא

ש. אפשר עוד שאלה?

הרב: בטח.

ש. תודה. אני מדבר עם חברים שלי, זה ככה התחלתי את השיחה

הרב: חשוב מאד, כן

ש. ואני אומר להם, אני שואל אותם אתה מניח תפילין? אתה תבוא להתפלל בערב שישי? אז הוא אומר תקשיב, זה צריך לבוא מהלב, עכשיו כמה שאני מסביר להם - תעשה פעולות, לאט לאט תתקדם, אומר לי לא, יש בחירה, יש בחירה, כמו שיש בחירה לבוא או לא לבוא אני בוחר כרגע לא לבוא, זה צריך לבוא לי מהלב, יש בחירה, איך אפשר להסביר בדרך ארץ עם כל הכבוד לבחירה, אבל הזמן עובר, כמו שהרב הסביר, ותבחר אתה בטוב ואז ממילא

הרב: פשוט תגיד לו שיש לו בחירה לשלם את הטלפון או לא, לשלם חשמל או לא, לשלם גז או לא, ואם הוא יגיד לכולם אני כרגע בוחר לא לשלם, האם זה יפטור אותו מהתשלום או לא?

ש. הוא אומר שזה צריך לבוא לו מהלב

הרב: נכון, הוא אומר גם לההוא שבא לקחת את הכסף, הוא אומר זה צריך לבוא מהלב, אמנם יש לי בכיס אבל עוד לא בא לי מהלב ותמתין עד שיבוא לי מהלב. ואז השופט ישלח אותו אתה מבין גם כן לפי הלב לבית סוהר.

ש. ז"א יש דין ויש דיין אז תתחיל לזוז, במילים אחרות

הרב: כן.

ש. אוקי, עכשיו יש לי גם עוד חברים

הרב: עוד חברים

ש. ברוך ה', כן, שהם מזרחניקים, מפדלניקים, איך שלא נקרא לזה, חברים ממש טובים, עובדי ה' באמת, והם טוענים שצריך לעשות צבא כי צריך שיהיה מישהו שישמור על עם ישראל, הם מביאים את הרמב"ם מלחמת רשות, מלחמת חובה, כל מיני דברים כאלה

הרב: מכיר, הלאה

ש. עכשיו, ואני בא בטענה פשוטה, אם תשב ותלמד ממילא יהיה שמירה, ממילא, הרי מי ששומר על עם ישראל זה לא באמת אלה שנלחמים אלא אלה שלומדים תורה, כמה שאני מסביר את זה אז הם צועקים לי הרב קוק אמר ככה, הרב קוק אמר ככה

הרב: הרב קוק אמר מה שאני אמרתי ומה שאמרתי זה מה שהוא אמר, מה הוא אמר - שמי ש יושבים ולומדים הם יותר מאלה שנלחמים בשורה הראשונה של הלוחמים, והם מגנים על הלוחמים.

ש. מה, אז אלה שיושבים בכל אופן רוצים לעשות צבא, הם מתעלמים מזה כאילו, הם עושים אחרי תאוות ליבם, לא באמת לפי מה שהרב שלו אומר?

הרב: בדיוק, בדיוק, בדיוק, זה נותן להם אתה מבין, האגו שלהם הוא עובד עם זה שהוא משרת את המולדת, את הצבא, לובש מדים,

ש. לא שומעים

הרב: זה מה שיהיה בימות משיח, רק שתדע, ובשביל להגיע לימות משיח צריך ללמוד תורה בשביל להגיע, אבל אם יהיה לך עם שלם מלא צבא, לא יהיה

ש. לא שומעים

הרב: בא, בא תקשיב, אתה מכיר כמה פסוקים בתורה, הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו, אתה עשיו או יעקב?

ש. הכל

הרב: אתה הכל, איך אתה יכול להיות הכל? אפילו עשיו לא היה יעקב, ויעקב לא היה עשיו, אם אתה תהיה הכל אז אתה תהיה בעיה. תקשיב, הקול קול יעקב זה אנחנו, עם ישראל זה הקול, בתי תפילה, בתי מדרשות, זה כוחנו, כך ניצחנו 3300 שנה, ככה ניצחנו, לא היה צבא, צה"ל,

ש. היה צבא

הרב: של מי? של משה רבינו, של יהושע בינון, והם היו ראשי ישיבות, ראשי ישיבות! רגע, ראשי ישיבות, ז"א ראש הישיבה לקח את התלמידים ואמר להם הולכים להלחם, הם עשו אימונים? לא, היה טירונות? לא, מתי שנזקקו להלחם לקחו את החרב ויצאו, לקחו אבנים, לקחו חול, אברהם נלחם עם חול, זרק חול וזה הפך להיות בליסטראות וכידונים וניצח ארבעה מלכים. אז ז"א עם ישראל כשצריכים להלחם - נלחמו, זה לא צריך בשביל זה צבא, הבא להרגך השכם להרגו, זה באופן פרטי ובאופן כללי, זה עם ישראל. מתי שהוא נזקק על פי הדין על פי הלכה זה מה שהוא עושה. אבל עיקרו של העם הזה "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", העם הזה אומר לו הקב"ה, ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, אם אתם תחרישון אני אלחם, אם אתם חושבים שאתם צריכים לעשות צבא תעשו בבקשה תלחמו כמה שאתם רוצים, אבל אני בשניה אחת מסכסך מצרים במצרים, סוריה בסוריה, איראן באיראן, לוב בלוב, תימן בתימן, אני בשניה אחת מפרק את כולם, הנה טייפון טורנדו ציקלונים אתה רואה כל יום חביט שמה מתפוצצים, שמה מתים בחבילות, כל יום חבילות, שלשים, חמישים, שבעים זה, והקב"ה מנער אותם ככה, איך זה? מה עשית אתה בשביל זה? הפוך, עוד שולחים את הצבא לעזור להם, שולחים את הצבא, אז ז"א הצבא יכול לשמש במטרות של שלום, לא צריך במטרות של זה. מכל מקום תדע, הקב"ה לא צריך את העזרה שלנו, הוא מתעלף מצחוק שאנחנו רוצים לעזור לו, מתעלף מצחוק, אנחנו כמו נמלים, אתה יודע מה זה נמלים, אתה בגובה שלך כשאתה רואה נמלה מתעלף מצחוק אם אתה רואה אותה לוקחת קרש ועכשיו באה נגד הנמלה השניה ככה, אתה תתעלף מצחוק, תקרא לכל השכונה בואו בואו בואו תראו, בואו תראו. הקב"ה מסתכל עלינו אנחנו פחות מנמלים, לוקחים זה קידונים וזה פפפפפ חרית, מתעלף מצחוק, אומר אני יכול לסדר את הכל בשניה, אני עושה להם רעידת אדמה ככה דדדדרררררר כולם בפנים, שלום, מה אתה צריך לטרוח? אימונים ומיליארדים ותקציב וחרית, בשביל מה? אה, אתה לא רוצה ללמוד, אתה רוצה להיות עשיו, אתה רוצה להיות עשיו בבקשה תקנה לך טנקים תשלם כמה שאתה רוצה, נו, ופתרת? הבאת שלום? סילקת את האויבים? לא, כל יום מתגברים עוד יותר, כל יום האיומים מתגברים, כל יום אתה צריך עוד נשק, כל יום אתה צריך עוד, למה? אם יש צבא צריך להרתיע את כולם, הפוך, לא מפחדים, עוד יותר אומרים, עכשיו אנחנו צריכים פצצת אטום לחסל אתכם, קודם לא היה צריך בכלל כלום, עכשיו רוצים כבר אטום וכבר זה, כבר מצרים קונה גם כן, ואלה כבר גם כן, הסעודים כבר מבטיחים להם מאלה ואלה ואלה, אוווווו עכשיו כל זה יהיה עכשיו חביבי, הכל יהיה פיצוחים לשבת, גרעינים, כל האזור יהיה גרעינים, הכל גרעינים. נו, מי גרם? הצבא. אתה חושב רק אתה יודע ללבוש מדים? גם הם.

ש. כבוד הרב, ספר לו על המלך חזקיה, מה קרה לו עם הצבא האדיר הגדול תוך לילה אחד

הרב: אמר לקב"ה אני לא יכול לעשות כלום, אפיל ולהגיד שירה אני לא יכול, כלום, אני הולך לישון לילה טוב, הלך לישון והקב"ה הוציא מלאך שהכה 185 אלף ראשי גייסות, סך כללי 370 מיליון בלילה אחד מתו. וחזקיה ישן אחרי ארבע כוסות בליל פסח.
כן, שאלה הבאה, תן לבחור פה. דבר דבר.

ש. ערב טוב הרב

הרב: הרב טוב

ש. רציתי קודם לברך את הרב, אולי לא יודעים היה לו יום הולדת, רציתי להגיד מזל טוב באמת

הרב: תהיה בריא, תהיה בריא זה כבר עבר מזמן, גמרנו את העוגות מזמן.

ש. השאלה שלי, זה פרשת השבוע כשיעקב נלחם עם עשיו אז כתוב שמובא שרבי עקיבא ורבי מאיר.... שיעקב היה כל כך חזק למה הוא לא הצליח להרוג את עשיו? אם הוא ראה שכאילו רבי מאיר ושמואל ואבטליון כל ה

הרב: אם אתה אומר אתה אומר את התשובה בעצמך, אם הוא יהרוג את עשיו איך הם יצאו הנשמות הגדולות האלה?

ש. יעקב אבינו היה יכול להרוג את עשיו

הרב: אתה לא שומע, אבל אם הוא יהרוג לא יצאו ממנו.

ש. גם בנשמה טמאה יכול להיות שורש של קדושה?

הרב: ודאי, זה אחד מהפטנטים כמושלמדנו קודם, בשביל להסתיר מהסתרא אחרא מאיפה יכול לבוא, איך בא אברהם - מתרח, מעובד עבודה זרה.

ש. השאלה אפשר לשאול עוד שאלה?

הרב: מה לעשות?

ש. אם הרב, אני אפסיק אם הרב לא רוצה

הרב: לא לא בסדר.

ש. שהרב דיבר שהרבה צדיקים מתייסרים, אז רציתי לדעת שהרב פעם אמר בהרצאה, שמעתי כמה הרצאות באתר של הרב שאומר ששולחים פרה לשחוט אותה אז נותנים לה הרבה לאכול, ובמצב כמו שהרב אמר שרשעים מקבלים את עולמם בחייהם, באמת למה פה הם לא, למה רק בעולם הבא, למה הקב"ה לא נותן להם, כאילו פורע להם בעולם הזה, כמו שכתוב ומשלם לרשע להאבידו, למה בעולם הזה הוא לא מקבל?

הרב: מי, רשעים גדולים אי אפשר לשלם להם את כל העוונות שלהם פה, נגיד שבן אדם חילל שבת מספר פעמים, על כל חילול שבת זה תאונת דרכים סקילה, אז כמה פעמים אפשר להרוג אותו?

ש. ביום יום לא רואים את זה, רואים את זה אחרת היום

הרב: אבל כמה אפשר להרוג אותו אני שואל, פעם אחת נכון? אז איך אפשר למצות איתו את הדין, אז הכל שמור לו לאחר מכן.

ש. אז פה הם ממשיכים לקבל את תחושתו של הקב"ה בלי

הרב: הם מקבלים את מה שמגיע להם על קצת הזכויות שיש להם, כי הקב"ה לא מקפח שכר שום בריה.

ש. אבל היום זה כשבן אדם מנסה להתחזק בעולם הוא לא רואה את זה ככה, הוא רואה את זה דברים אחרת

הרב: הוא רואה אחרת כי הוא לא בעל בטחון, הוא לא יודע בכלל מה התורה מנהיגה את בני האדם, אם היה יודע איך היא מנהיגה אותם אז לא היתה לו קושיה.

ש. גם אם אדם למד את רבינו בחיי של שער בטחון, שהרב תמיד אומר ללמוד שער הבטחון, אבל פה שאין שאדם גר בעיר לא של דתיים זה קשה לחיות באמונה, כשאדם רוצה להתחזק באמונה איך אפשר

הרב: אין שום בעיה, אם לומדים שער הבטחון ומבינים אותו ומקיימים אותו, אתה יכול לעבור את כל נפתולי החיים בלי שום בעיה.

ש. ושאלה אחרונה אם אפשר, רציתי לדעת מתי, הרב דיבר קודם מתי מלכות רומי תיפול?

הרב: זה תלוי בנו, בשעה שישראל לומדים תורה אין להם כח, כי אין להם מלכות, לאום מלאום יאמץ. כן תודה, שאלה פה לילד הנחמד פה.

ש. תודה רבה.

ש. בקשר למה שאמרת שהרב קוק, הוא אמר שבחורי ישיבה צריכים ללמוד, אז אני רוצה לספר משהו שקרה שהיה דיון בישיבת מרכז הרב לפני ארבע שנים, אם ללכת ולהתגייס לצבא, והיה שם דיון עם הראשי ישיבות שם, ותלמידים פרסמו בשם הרב קוק באמת שהוא אמר שהתלמידי חכמים, שתלמידים בחורי ישיבות צריכים לשבת וללמוד ולא להתגייס, אז הרב צבי יהודה שזה הבן שלו, אז הוא כתב ביומן שלו דברים קשים נגד מה שאמרו, והוא באמת אומר למה, אני רוצה להקריא, שניה, הוא אומר את התאריך, זה היה היום המר והקשה של פרסום הדברים שכאלו השגגות שיצאו מפי גדולי תורה פה בעיר הקודש תבנה, שזה ירושלים, אז הוא ממשיך ואומר, על דבר השתדלות בני הישיבות באנגליה במלחמת גויים, כן, שהוא מדבר במלחמה שהיה פעם שהגויים בכלל, כן, שגיוס של גויים, ופרסמתי מיד הודעה גלויה לבירור ההודעה שאותו מכתב היה בענין אחר שלא היה בו חיוב הצלת נפשות בישראל, אבל במקרה של מלחמה, של מצוה, שבאים גויים וכולנו סביב, לכולנו יש עכשיו גויים שרוצים להרוג אותנו אז צריך להתגייס ולהלחם, עכשיו אני לא רוצה להכנס לדיון אם צריך להתגייס או לא להתגייס, אבל מה שהרב קוק אומר, כן, הוא דיבר בכלל בענין אחר

הרב: גמרת? יופי, עכשיו תקשיב, קודם כל למה צריך להיות בכלל דיון בישיבת מרכז הרב, אם הדברים הם ברורים ופשוטים אז ודאי שהאנשים שיושבים במרכז הרב צריכים לדעת שהפסק הוא להתגייס בלי שום דיונים, זה אחד. שתיים, אם הוא צריך לכתוב תשובה בשביל להסביר, פירושו של דבר שלא כולם מסכימים עם מה שהוא כתב, כי עובדה שהוא צריך להגיד שהכוונה היא כך ולא כוונה אחרת.

ש. היה דיון

הרב: שמעתי, עכשיו אם יש דיון יש סוברים כך ויש סוברים כך, עכשיו מה שהוא אומר שזה באנגליה או לא באנגליה, הרב קוק אביו כשכתב את התשובה כתב אותה להסביר בכלל למה לא צריכים לצאת, בכלל מה עצם האיסור שיוצאים בכלל מהישיבה, תן לי לדבר, שיוצאים מהישיבה והולכים לצבא, בלי קשר לאנגליה, זה שהיה המקרה באנגליה זה מקרה שהיה באנגליה, אבל הנקודה זה עצם הדיון, והוא מביא לדוגמא שאברהם אבינו נענש שהוא עשה אנגריה בדמשק אליעזר, דמשק אליעזר זה התלמיד שלו שיושב בישיבה, דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, והוא לקח אותו למלחמה נגד ארבעת המלכים לשחרר את לוט, ונענש אברהם אבינו למה לקחת תלמיד חכם, אדם שיושב ולומד תורה למלחמה, מה שהוא יושב ולומד תורה זה יותר חשוב.

ש. אבל אז לא היה מדינת ישראל

הרב: רגע, רגע, אז זה לא ישראל, איזה ישראל, מה ישראל?

ש. אז לא היה את מדינת ישראל, לא היה צבא

הרב: מה קשור למדינת ישראל, מה

ש. זה קשור, כי שם זה מלחמה של גויים, שם הם יכולים כל הבחורים

הרב: הלו, הלו, הלו, מדינת ישראל זה לא דבר קדוש, ארץ ישראל זה דבר קדוש

ש. ארץ ישראל

הרב: מדינת ישראל זה דבר לא קדוש, כי חוקי מדינת ישראל זה היפך התורה, אז אל תדבר בכלל על מדינת ישראל, דבר איתי על יהודים בארץ ישראל. עכשיו דבר נ וסף אתה צריך להבין, הוא אומר שאלה שיושבים בישיבה הם מועילים יותר מהחיילים שנמצאים בקו הראשון

ש. אני מסכים, אבל צריך לעשות השתדלות

הרב: למי? למי הם מועילים? למי הם מועילים, שהוא כתב את התשובה למי הם מועילים? הם מועילים ליושבים באנגליה, לא? כן או לא? הרי זה באנגליה, לא? אז היושבים בישיבה הם מועילים יותר מהחיילים שהולכים לקו הראשון ומגינים בגופם על כולם, על גויים ועל יהודים שנמצאים באנגליה, אז הוא אומר שהם יותר מועילים, אז ז"א מדברים על תועלת או לא תועלת, מי יותר מועיל - מי שלומד, מי נענש - מי שמוציא אותם מהלימוד ולוקח אותם, מה זה משנה אם זה בארץ ישראל או באנגליה, מדברים על הדיון אם להוציא בני ישיבה או לא להוציא, או אם הם מועילים יותר או פחות, איפה מועיל יותר- זה מה שהוא ענה.

ש. שניה, כל רבני הציונות הדתית מסכימים שלימוד תורה הוא חשוב, אבל גם צריך לעשות השתדלות, אחרי הכל למה התורה

הרב: תקשיב תקשיב תקשיב שמעתי, אמרת יפה, כל רבני הציונות הדתית זאת הבעיה, שהם רבני הציונות הדתית

ש. הדתית

הרב: שמעת, הציונות, למה צריך להיות רבנים של ציונות? מאיפה יש רבנים לציונות? הציונים זה אנטי דתיים

ש. לא לא לא, אבל יש

הרב: תקשיב תקשיב, נולדת לא מזמן, אז תדע שיש אנשים שלמדו קצת יותר ממך את הסוגיה של ציונות, זה שאתה קורא כתב אחד ונתנו לך אותו להגיד אותו זה נפלא, אבל בסך הכללי אתה צריך להבין, הציונות קמה רק בשביל שלא יהיה יהדות, כל מטרת הציונות, תראה את הסרט הרצל והציונות

ש. ראיתי

הרב: מצויין, ותראה את כל המקורות - זה הציונות וזה מאמרה, לא רוצה יהדות. הנה היום, אתה רואה את הציונים לפיד ובנט עוקרי תורה, לא רוצים תורה, רוצים לגייס את כולם, בכלל לא, הם החליטו שלקב"ה מספיק, כמה הם אמרו? שמונת אלפים?

ש. אני לא י ודע

הרב: כמה הם אמרו, שמונת אלפים מספיק? 1800 הם החליטו לקב"ה מספיק, כל עם ישראל, 1800 לומדי תורה זה מספיק, מה פתאום, תעקור את הפסוק "והגית בו יומם ולילה" שנאמר לכל יהודי ויהודי, תעקור את זה, אין לבנט כזה דבר, אין לאלה שבחרו בו כזה דבר, אין דבר כזה כי הציונות קודמת לתורה, וצה"ל קדוש מתורת ישראל והקב"ה, לכן צריך לעקור תורה, לקנות אותם, לבטל אותם, לא לתת להם תקציבים, להוריד להם משמונה מאות שקל ל-280 שקל לאברך, שימותו, שימותו כל הדתיים, שלא יישאר אחד, למה? כי הציונות הם רבני הציונות, זה כבר פסול, אתה מבין, להגיד רבני הציונות, זה כמו להגיד - שוחטי החזיר.

ש. אז מה המטרה של הציונות? שניה, מה המטרה של הציונות?

הרב: המטרה של הציונות היה למגר את היהדות, להקים חלופה ליהודי הגלותי שהיה באירופה רצו בסך הכל להעמיד עכשיו עם שיהיה כמו האוסטרים, כמו אירופה, כמו הגרמנים, אפילו שפה גרמנית שתהיה פה, תרבות גרמנית, ואמרו שאנחנו חלעה ואנחנו רוק ואנחנו ריר ותשמע מה אמר ברנר ומה אמר חרצל ורצה לנצר את כל היהודים, זה ציונות, והם רבני הציונות, אתה מבין? אז אני צריך לשמוע את רבני הציונות שהם יגידו לי מה זה? אני יש לי תורה, התורה לא שייכת לציונים ולא לרפורמים... אם הם לא לומדים אז לוקחים אותם, זה הכל.

ש. ובקשר לציונות, שניה, אני מדבר עכשיו לפני מאות שנים, כן, אז מה עם הרב שמואל מוהליבר והרב יהודה בר עילאי, שהם באמת

הרב: תקרא ספרים שנכתבו על זה, יש ספר, שני ספרים, נקרא דובב שפתי ישנים, כל המאמרים של כל גדולי ישראל נגד הציונות הדתית, נגד הרבנים הרב מימון ומוהליבר וכו' וכו', ולהגיד להם מה היתה הטעות שלהם בעצם מה שהם רצו.

ש. הציונות בהתחלה היתה

הרב: אל תסביר לי מה היה, תקרא תקרא,

ש. זה היה רעיון באמת המטרה היתה כאילו לבוא לארץ ליישב אותה

הרב: לא היתה שום מטרה כזו

ש. עדיין אני לא מדבר על הדברים של החילונים, כן, אני מדבר על הרב יהודה בר עילאי

הרב: זה היה שהם הצטרפו לרעיון החילוני

ש. שניה, בגלל שהדתיים כאילו התרשלו בזה אז החילונים תפסו את הנקודה והפכו אותה למשהו אחר

הרב: עזוב את המילים, זה התחיל עם החילונים והצטרפו לזה הדתיים גם החרדים היו בהתחלה, אבל אחרי שחרדים הבינו בדיוק לאן הולכת הרוח אז הם פרשו מזה ויצאו נגד. אתה יודע שהמזרחי דאז הסכים שמדינת ישראל תהיה באוגנדה? אתה יודע את זה? אתה לא יודע, כי אתה לא יודע היסטוריה, אתה נותנים לך כמה צעטלה ואתה קורא, תלמד יסודי, תעבור את הכל, יקח לך קצת זמן ואז תבין, הנקודה היא פשוטה, רבני ציונות זה בעיה, ז"א אתה מעמיד כותרת, ציונות זה מדינה, זה חוקי המדינה, זה זה, מה יעשה כשזה מתנגש, חוקי המדינה, מה יעשה הרב הציונות שחוקי המדינה מתנגדים לחוקי התורה

ש. שניה אז הרב

הרב :מה יעשה אני שואל אותך, מה צריך לעשות? מה יעשה אני שואל?

ש. מה יעשה מה?

הרב: רב ציוני שחוקי המדינה היפך מחוקי התורה, מה יעשה?

ש. קודם כל שחוקי המדינה חולקים את חוקי התורה, אז ברור שזה ברור שזה דבר פסול

הרב: מה יעשה

ש. אבל בכל דבר יש

הרב: מה יעשה? מה יעשה?

ש. מה יעשה ימחה

הרב: רק ימחה?

ש. מה רק ימחה?

הרב: רק ימחה?

ש. ישנה

הרב: ישנה הוא לא יכול לשנות, הם רוצים ככה, מה יעשה?

ש. הוא מסכים על הרב

הרב: בא נגיד עכשיו רבני ציונות ששומעים שלפיד החליט שלא לומדים יותר תורה בישראל, אסור ללמוד תורה, מה עושים?

ש. לא יהיה כזה דבר

הרב: אתה אומר, אבל מה עושים?

ש. אני

הרב: מה הוא יעשה?

ש. מה יעשה, ימשיך למסור את השיעורים שלו בכל הישיבות וכל הרבנים

הרב: אז הוא יגיד לעבור על החוק הישראלי, על חוקי המדינה, אז הוא יגיד לעבור, אני שואל

ש. הרבה הרבה חוקים מחוקי המדינה, כן

הרב: אז למה אתה קורא לעצמך רב ציוני? אתה לא רב ציוני,

ש. כי אנחנו מסכימים

הרב: תגיד שאתה רב בלי ציוני, אם אתה רב ציוני אתה צריך לדאוג לציונות, אם אתה לא רב ציוני אתה דואג ליהדות, אז תחליט, איך אתה יכול לעמוד נגד הציונות כשאתה הרב הציוני.

ש. אנחנו לוקחים את הנקודות

הרב: אתן לך דוגמא, הרב הראשי לישראל,

ש. אנחנו מסכימים על חלק מהדברים

הרב: בחרו בו עכשיו שהוא יהיה הרב הראשי לישראל, הסכימו שהוא ילבש גלימה, ילבש גלימה חדשה עכשיו, יופי, עכשיו מה, הוא יכול לצאת נגד חוקי המדינה? באותו רגע מעיפים אותו, למה - כי אתה משרת את האינטרס שלנו, זה מינוי חילוני, לוקחים רב ועושים לו מינוי חילוני ותגיד מה שאנחנו אומרים, אם תגיד ההיפך ממה שאנחנו אומרים נעיף אותך לכל הרוחות, אין דבר כזה, אתה משרת את המטרות שלנו, אתה רב ציוני

ש. שהרב עובדיה זצוק"ל הלביש את המצנפת את הגלימה על הבן שלו, כן שהוא עכשיו הרב הראשי לישראל, זה לא מינוי חילוני?

הרב: זה מינוי חילוני כי התפקיד הזה הוא חילוני, גם הרב עובדיה שהיה אז זה אותו דבר, וכל הרבנים שהיו מטעם המדינה, מטעם זה נקראים רבנים מטעם, זה מינוי חילוני, זה תפקיד חילוני, הנה עכשיו החליטו שיהיה הגשת חוק שיהיה רק רב אחד, מה קרה? עושים אחדות. בטח חילוני

ש. למה?

הרב: לא הבנת, זה מי החליט? החילונים, הם החליטו קודם שיהיה שתיים עכשיו החליטו שיהיה אחד, מחר יחליטו שלא יהיה בכלל, הם מחליטים, זה הנקודה, הנקודה שהם מחליטים והחוק הוא חילוני. אז ז"א, אתה משרת אינטרס שלהם, אמנם זה בשבילך כבוד ומשכורת ושררה, בסדר גמור, אבל מה זה נוגע אלינו בכלל?

ש. אז לדעת כבוד הרב צריך ניתוק מהמדינה

הרב: לא צריך ניתוק

ש. למה זה של הציונים

הרב: מה הקשר, אני יכול להיות גם בסעודיה, מה הקשר? אני יכול לגור בכל מקום בעולם ואני צריך לשמור את חוקי התורה, זה הכל. ארץ ישראל שייכת לי יותר מהם, הם לא מכירים בכלל בתורה, אני מכיר בתורה, אני יודע מה הזכות שלי פה בארץ ישראל, הם ברגע שיראו שיש פה מתרחש זה הם עפים מפה, יש להם כבר כרטיסים, הכל מוכן.

ש. גם הציונות הדתית?

הרב: הציונות הדתית, אתה יודע כמה נמצאים בחוץ, אתה יודע כמה גרים בחוץ?

ש. כל המתנחלים, כן, וכל אלה, זה לא ציונות דתית?

הרב: זה זמני, אתה יודע כמה כאלה שפונו מהתנחלויות גם כן התייאשו מהמדינה והלכו? מה אתה מחייך לי ככה

ש. לא, כי אני שמעתי

הרב: אתה שמעת? עדות שמיעה זה לא

ש. גם עובדות, הרבה מאלה שפונו לא התייאשו ובאו למקומות אחרים

הרב: מאה אחוז, על קראוילות, הציונות דאגה להם שהם יהיו בקראווילות, עוקרים אותם מבתים ששלחו אותם להיות שם, אמרו להם אתם תחרפו נפשכם כי אתם הציונות, אתם הציונות, בסוף אמרו להם קישטה בשביל הערבים שירו עליהם טילים מקרוב, ומה נותנים להם עד היום שנים רבות - קראווילות, מה, פינית בן אדם תבנה לו בית במקום

ש. ברור שזה דבר פסול

הרב: אה, אה, זה ציונות.

ש. מה, יש הרבה נקודות שגם רבני הציונות הדתית מסכימים עליהם ויש נקודות שיש מחלוקת, וגם זה קורה בכל חברה

הרב: כל הכבוד

ש. יפה,

הרב: באה לה ציונות, העמידה לה אינטרס שהיא תבוא במקום היהדות, זהו, היא אפוטרופוס

ש. הציונות נגד היהדות?

הרב: מדינת ישראל לא דואגת ליהודים, היא דואגת לישראלים. תראה כל פעם שיש אירוע של פיגוע בבולגריה או שיש איזה שטפון באיזשהו מקום, אומרים לא היו ישראלים, לא קרה לישראלים, כשהיה התאומים נפלו, אמרו לא היו ישראלים או כן היו ישראלים, אבל מתו שם הרבה יהודים, לא דיברו מיהודים כי יהודים לא מזכירים, רק ישראלים, מטייל ישראל נפל בפנמה, מטייל זה בישראל, אבל יהודי קרה משהו לא, למה? כי הם אפוטרופסים עכשיו, הם החליטו שהם אפוטרופסים של היהודים בעולם ועכשיו צריך להיות ישראלי, מי שלא שייך לישראלים לא, אתה לא יכול לבחור אם אתה יהודי בחו"ל ואתה לא גר פה ישראלי, אם אין לך אזרחות ישראלית אתה לא קשור אלינו, אמריקאי איפה שהוא לא יהיה, הוא גר בסין - הוא יכול לבחור, כמו אמריקאי, כל מקום הוא יכול לבחור, אתה לא כי אתה לא ישראלי, אתה צריך להיות ישראלי לפי חוקנו, אם תקיים את חוקינו בסדר, אם לא - לא, אבל לענין מס הכנסה אתה יהודי ישראלי בכל מקום. איפה שאתה תהיה תביא את הכסף. כן.

ש. יש לי עוד שאלה, באמת כאילו באמת כל החילוקים וכל הקרעים שיש בעם, בקשר לבחירות האחרונות שכבוד הרב העמיד את הרשימה של כח להשפיע, למה דווקא הוא העמיד את הרשימה הזאת?

הרב: איזה אתה רוצה שאני ארים?

ש. מה היתה המטרה של כח להשפיע?

הרב: המטרה היתה לפיד.

ש. לפיד, וש"ס לא, ואם הייתם מתאחדים עם ש"ס זה יכול להיות שזה היה מעלה מנדט

הרב: אי אפשר להתאחד

ש. למה?

הרב: אמת ושקר לא מתאחדים

ש. אז ש"ס, אבל גם ש"ס לא, ש"ס גם חולקים על הדעה של לפיד, אז אם

הרב: לא לא בסדר, הוא בא מאורגן, יש לו שאלות כתובות, הכל בסדר.

ש. אז שניה, אז בלי פוליטיקה הרעיון, שני הרעיונות נגד מטרה אחת, אז למה לא לאחד ואז יהיה כח יותר משמעותי ואז תקחו את המטרה

הרב: היית צריך להזכיר את זה לאנשי ש"ס, אבל הם במקום להכיר טובה למי שבנה אותם אז הם החזירו רעה תחת טובה, במקום לראות בו כח מסייע אז הם ראו שזה כח נוגד, בשעה שאני לא הלכתי על אותו דבר מה שהם הלכו, אני הלכתי על מצע חברתי והם הלכו על מצע דתי בשביל שלא להתנגש, אבל דור-רעי ידוע ומפורסם, עשה את כל מה שעשה עם בני הבית וזה התוצאה. אבל אל תבהל אף פעם מקרעים, כי קרעים לפעמים זה טוב מאד. אתה יודע מתי? כשהולכים לפעמים לבן אדם ורואים שהוא לוקח בד שלם חדש ויפה והוא לוקח מספריים גדולות וקורע וקורע וקורע אומרים לו מה זה, זה בל תשחית, מה אתה עושה? אומר תמתין רגע, אחרי כמה זמן הוא לוקח את הקרעים מחבר תופר חליפה. מהקרעים האלה הקב"ה כרגע תופר חליפה, עוד מעט תראה מה זו החליפה

ש. שניה, אז הרב מה שהבנתי שכאילו היה אופציה להתאחד עם ש"ס

הרב: לא היתה מעולם

ש. למה?

הרב: מעולם לא היתה

ש. אבל הרב אמר שהם לא רצו את זה, ז"א שפניתם

הרב: אתה לא שומע, גם בלי מפלגה הם מעולם לא התחברו אלי, אי אפשר שאמת ושקר יתחברו, אין דבר כזה, הם לא מכירים באמת.

ש. הם שקר.

הרב: ודאי, מה אתה לא ראית כמה חברי כנסת נכנסו לכלא מהחרדים האלה, על גנבות, ראית כמה? לא רק תמך, גם העמיד את ראש הגנבים בראשם.

ש. בזה אני מסכים איתך

הרב: תודה רבה הסכמנו לפחות, אתה רואה אחדות, תהיה בריא. כן, שאלה נוספת ואחרונה. תן לו ליהודי פה.

ש. שלום לכולם, ברוכים הנמצאים וברוך הרב, אני יהודי שהרב מכיר אותי, אני זוכר, בטח מכיר אותי לא פעם ולא פעמיים, אני כבר מכיר את הרב שלשים שנה אם לא יותר, אם לא 35 שנה. אני זוג שלא זכיתי לפרי בטן, אם הקב"ה נתן לאברהם אז אברהם ואני וכל עוד זוגות מאות, אין הבדל אצלו חס וחלילה עבורנו, ככה שאני מאמין באמונה שלמה ואין לי ספק שבעזרת ה' הקב"ה אם הוא ירצה זה יהיה, אני עושה את שלי ומבקש. כרגע לא באתי בשבילי, אני באתי להיות לפה ליהודי שברוך ה' קיים את מה שהרב העמיד לו, למרות שאני עדיין מאמין שהברכה של הרב בעזרת ה' תחול, אבל הוא קצר סבלנות אני מכיר אותו, אני נשוי 31 שנה, הוא נשוי ארבע שנים וקיים את מה שהרב ביקש לו בקשה, אני לא יודע אם הייתי עומד בזה, הוא עשה את זה, אבל אז לכן אני רוצה

הרב: מי זה הוא ומה הבקשה? תן לו, הוא יודע לדבר

ש. הבקשה היא שלי שאני רוצה להתחייב משהו לזכותו

הרב: קודם בא נשמע מה היתה הבקשה ומה הוא קיים.

ש. ערב טוב, אני באתי לפני שנה וחצי בערך, אמרתי לרב שלפי הרופאים אין אפשרות שיהי הלי ילדים וגם עם טיפולים זה גם לא בטוח, יותר הסיכויים שלא, אז הרב אמר לי שאני אגמור את הש"ס ואשתי תגמור תנ"ך וספרי מוסר, קיימנו את זה, כבר עבר מאז כמעט ארבע חדשים, אין לנו ילדים בינתיים, אני רוצה שהרב יברך אותי שיהיה לי ילדים.

הרב: בעזרת ה' יתברך, אתה למדת שבעה דפים כל יום?

ש. כן.

הרב: מה השם שלך ושם האמא?

ש. משה אהרן בן חיה רחל

הרב: משה אהרן בן חיה רחל, ה' יפקוד אותך בזרע חי וקיים מהרה.

ש. אמן. אני רוצה בנוסף לזה, אני סובל ממיגרנה קשה מאד

הרב: ורפואה שלמה מהרה.

ש. אמן. תודה רבה

הרב: ואתה רוצה לקבל עליך משהו בשבילו? שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף.

ש. וברכה

הרב: בעזרת ה' המתפלל על חברו נענה תחילה.

ש. שכולם יענו את האמן

הרב: אמן, תהיה בריא. ערב טוב לכולם ברוכים תהיו.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.