רמלה - פרשת בן סורר ומורה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

תודה רבה.

ערב טוב.

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בנחמה וירוויח.

הערב הזה להצלחת ארגון תפארת בחורים,

להצלחת

פעיל שופר ציון ורחל דהן,

לעילוי נשמת

אבי מורי יחיא בן עווד, מנוחתו עדן, ולעילוי נשמת אמי אורתי רומיה בן טרומיה, מנוחתה עדן.

פרשת השבוע,

יש לנו ללמוד מוסר גדול מאוד מאוד מאוד.

בפרשה כתוב, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה,

איננו שומע בקול אביו ובקול אמו,

ויסרו אותו ולא ישמע עליהם.

בגמרא בסנהדרין עין א',

יש מחלוקת

בעניין זה.

רבי יהודה ורבי שמעון סוברים,

בן סורר ומורה לא היה ולא נברא.

אלא

מה זה שכתבה התורה פרשה שלמה ללמד אותנו מה דינו של בן סורר ומורה?

מה זה בן סורר ומורה? זה אחד שגונב מאבא שלו כסף,

והולך וקונה כמות בשר ושותה כמות של יין,

והוא למד כל יום לעשות זאת,

והוא זולל וסובה כל הזמן,

עד שהוא יגיע למצב

שהוא יעמוד בפרשת דרכים, לא ימצא לימודו, לא ימצא כסף לגנוב כבר לאבא שלו, הוא רוקן אותו לגמרי.

ואז הוא יעמוד בפרשת דרכים וילסתם את הבריות.

לשדוד אותם, ואם צריך גם להרוג אותם, אז הוא יהרוג אותם בשביל להשיג את הכסף,

ולקנות את התרטמר בשר

בלוג יין.

זה בן סורר ומורה.

מדובר על ילד

קצת יותר מגיל 13. זאת אומרת,

ילד כזה, התורה אומרת,

שהורגים אותו בבית-דין,

וההורים שלו מוסרים אותו לבית-דין להריגה.

ויש בזה כל מיני דינים,

עד כמה קשה להגיע למצב של בן סורר ומורה, כי צריך תנאים,

שהוא גונב מאבא שלו דווקא ולא מאחר,

ושהוא אוכל בשר היתר ולא בשר אסור,

ובגיל רק 13 ושלושה חודשים עד.

זאת אומרת,

זה תנאים מסוימים שקשה למומצוא אותם במציאות.

אבל רבי שמעון ורבי יהודה סוברים שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא.

אז למה כן נכתב בתורה?

דרוש וקבל שכר.

תדרוש, תלמד את הפרשה, תשכיל ממנה, תסיק את המסקנות,

ותקבל שכר.

והם חלוקים בטעמיהם.

רבי יהודה סובר שהתורה הטילה הרבה סייגים ומגבלות בפרשה הזאת,

שיהיו ההורים שווים בקולם,

בקומתם ובמראם.

בשביל שיתקיים דין סורר ומורה צריך שיהיה לו זוג הורים

שהם שווים בקול, במראה ובקומה.

בדיוק.

עד שאי-אפשר שיהיה בן סורר ומורה בפועל.

זה דברי רבי יהודה.

לרבי שמעון

זה לא ייתכן שיהיה דבר כזה שיובילו הורים את הבן שלהם לסקלה מפני ששתה לוג יין

ואכל תרטמר בשר.

אז לדברי שניהם, בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות,

ולא ניתנה הפרשה הזו למעשה, אלא דרוש וקבל שכר.

טוב, אבל בכל אופן קשה.

שהרי התורה כתבה, וכל ישראל ישמעו וייראו.

זאת אומרת, שאם יראו שמוציאים להורג

וסוכלים

בן סורר ומורה,

אז קול ישראל ישמעו וייראו. איך יתקיים קול ישראל לשמועו וייראו, אם לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה?

על כן, יש לדרוש בהיקף ובעמקות כזו,

כמו שאמרו רבי יהודה ורבי שמעון, דרוש וקבל שכר.

צריך כל כך להיכנס לתוך הפרשה, ללמוד אותה בעמקות ובהיקף.

עד שהמחזה יעמוד לפנינו כמו חי לעיני כל ישראל,

שכאילו אנחנו רואים בעיני רוחנו איך ילד כזה גונב ולוקח ואוכל וזולל ושובא,

ואנחנו רואים איך ההורים מייסרים אותו, מדברים אליו, לא שומע להם, מביאים אותו לבית דין וכו' וכו', ועד שסוכלים אותו, אנחנו צריכים לצייר את הציור הזה חי ממש.

אבל רבי יונתן בגמרא, מה אומר?

הוא אומר, אני ראיתיו

וישבתי על קברו.

זאת אומרת, הוא ראה בן סורר ומורה,

ולכאורה הוא ראה את ההוצאה להורג

והוא ישב על קברו.

אז היה,

לפי רבי יונתן.

הרי שהוא מעיד שישראל התנשאו בניסיון גדול כזה

ונמצאו אב ואם שעמדו בו בפועל

והבינו שאין בנם נשכל בשביל תרטמר, בשר ולא גיין,

לא זו הסיבה,

אלא הוא נידון על שם סופו,

שעמדה תורה על דעתו ועל תהליך הידרדרותו,

שסופו לעמוד על פרשת דרכים וללסתם את הבריות.

בתורה אמרה,

מוטב שימות זכאי ואל ימות חייו.

את המוטב הזה,

מוטב שימות זכאי ואל ימות חייו, אמרו ההורים באהבתם לבנם כשהביאו אותו לבית דין.

והשכילו שזו טובת הבן שלא יגיע לאפיקורסות

ואז יאבד את העולם הבא לגמרי.

כמו שכתב האיבן עזרא, שאהבת תענוגי העולם הזה,

שהיא באה לידי ביטוי בגנבת כסף

לקנות בשר ויין,

השורש הוא אפיקורסות

והאי-החשבה של תענוגי העולם הבא, הרוחניים.

ונמצאו הורים כאלה שהבינו זאת,

ובאהבתם להשם יתברך

ובביטחונם, בדברי השם יתברך,

גדעו את חיי בנם

שעמלו בגידולו ובחינוכו איזה 13 שנה.

ומפה רואים עד היכן מגיעה אהבת השם והכרת האמת של זוג ההורים האלה.

אם אתם רוצים דוגמה להבין קצת היום,

אתם רואים לצערנו הרב שהנוער היום נגוע בסמים,

ואתם רואים מה התוצאות וההשלכות,

וקוראים על זה כל פעם.

ולאן הם מגיעים, שהם מרוקנים את הכיסים של ההורים

והם גורמים לעצמם כל מיני דברים

עד כדי כך שהם מגיעים לשודים ורציחות וכולי וכולי למלא תאוותם.

מה לנו יותר מהעורך דין המפורסם שרצח את הוריו בחיפה

בגלל שהוא היה רגיל להימורים?

בשביל לרשת

את כספם, שיוכל עוד להמר, למלא את אהבתו.

לרצוח את ההורים בשביל דבר כזה.

זאת אומרת, רואים

שמי שמשתרש בתאווה מסוימת, ולא משנה כרגע מהי,

זה יכול להביא אותו למצב כזה שסופו יהיה כזה.

התורה רק מבחינה בתחילת הדרך

כבר מה ישתרש בנער, בילד.

גם במעלליו התנכר נער, כבר אפשר לראות לאן פניו מועדות.

בתורה מודיעה מה גודל הסכנה שתהיה,

וגם שהוא לא יהיה בר-תקנה.

הרי תמיד פתוחה דרך התשובה,

תמיד יש דרך.

תן צ'אנס.

פועל לא נותן את התורה לפי הסיפור של הפרשה.

אין צ'אנס.

כי אם הוא ישתרש בזה,

וכל יום הוא גונב מאביב ואוכל כמויות כאלה ושותה,

לא בר-תקנה הוא יגיע למצב שהוא ירצח נפשות.

לא אחת.

עכשיו, יש לנו להבין,

רבי שבעון, שאומר שאי-אפשר שיימצאו הורים צדיקים כאלה בישראל,

כמו שתיארנו עכשיו,

זוג הורים שהסכימו לקחת את הילד לבית-הדין עד שיסכלו, כי הם מבינים שזו טובת בנם על-פי התורה,

זה מה שצריך לעשות,

אומר רבי שבעון, לא יימצאו הורים צדיקים כאלה בישראל.

אז מה זה אומר, אין הורים צדיקים בישראל, נחמד הנצלן?

זה מה שאומר רבי שבעון.

אלא אומר רבי שבעון, לא כך.

חלילה לומר בדעתו שאין בכלל ישראל צדיקים, אוהבי ה' ומכירי אמת.

חס ושלום.

וכי כל ההורים יעדיפו להתפתות ולרמות את עצמם באהבתם לילד שעדיין קטן הוא,

ואם יייסרו אותו ויחנכו אותו,

ישפר דרכיו ויטיב מעלליו?

לא כן הוא.

ודאי שיימצאו בעם ישראל הורים צדיקים

שאינם מתחכמים כנגד עדות התורה ומצוותיה,

אלא כוונת רבי שבעון לומר שאם ישנם כאלה צדיקים, הורים כאלה צדיקים,

לא ייוולד להם בן סורר ומורה.

ואם ייוולד להם?

הרי כשייסרו אותו,

ישמע לזה דעת רבי שמעון.

ובאמת מצינו בן סורר ומורה שהיה ונברא.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה בסנהדרין קובזן.

דוד המלך,

עליו השלום,

חשש לחילול השם

שיגרם חלילה ממרד אבשלום בנו.

אמר לו חושי הערכי,

רעו וידידו הטוב של דוד המלך.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

לא אבי דינא ולא דינא שמעמיד בנך להורגך.

אתה יודע למה הבן שלך אבשלום רודף אחריך להרוג אותך?

הקדוש ברוך הוא לא עושה דין בלא דין.

זה הכול על פי הדין.

דאמו של אבשלום

מעכה בתלמיא מלך גישור ותפסה דוד במלחמה.

דוד המלך במלחמה תפס את הבת

של תלמיא מלך גישור, גויה,

והיא יפת תואר.

אמר לה יפת תואר רחמנא שריה.

אמר לו דוד לחושי הערכי.

אמר לו מה אתה רוצה?

מה עשיתי לא בסדר?

יפת תואר התירה תורה?

יש פרשה של יפת תואר?

אמר לה, לא דרשת סמוכין?

לא דרשת את הפרשיות הסמוכות?

אחרי פרשת יפת תואר איזה פרשה יש?

בן סורר ומורה?

וסמוך לפרשת יפת תואר כי יהיה לאיש

בן סורר ומורה.

שכל הנושא יפת תואר

יש לו בן סורר ומורה.

אז הרי שהיה דבר זה בפועל.

זאת אומרת,

אבשלום היה בן סורר ומורה.

ורבי יהונתן, שסובר

שזה ייתכן למעשה,

שהרי הוא אמר, אני ראיתי וישבתי על קברו,

אז איך לפי רבי יהונתן, שהוא סובר

שייתכן למעשה,

שאם אדם מישראל, אפילו צדיק,

ייקח יפת תואר,

יענש בבן סורר ומורה ככל משפטי הפרשה.

זאת אומרת, יש ציור.

מתי יכול להיות בן סורר ומורה בפועל?

זה אפילו צדיק כדוד המלך שייקח

אשת יפת תואר,

והוא נושא אותה,

כמובן בהיתר, מגייר וכו',

אז יוצא לו בן סורר ומורה.

טוב, עכשיו יש לנו להבהיר ולפרש את הפרשה הזו,

שחלילה לומר שדוד המלך עליו השלום לקח יפת תואר

בגדר שאמרו בקידוש אין כא,

לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע,

וכמו שנאמר, וחשקת בה.

שהרי מבאר שלא היה לו לדוד יצר הרע,

שהרג אותו בתעניות,

כמו שכתוב בירושלמי, ולבי חלל בקרבי.

זאת אומרת,

שלא נחשוד את דוד המלך, חס ושלום,

שהוא לקח אשת יפת תואר מאותו טעם שהתורה התירה,

שדיברה תורה כנגד יצר הרע, שאדם יוצא למלחמה,

חייו בסכנה,

והוא רואה אשת יפת תואר, ואז הוא חושק בה,

ואז הוא לוקח אותה ומביא אותה אל ביתו, והיא בכתה על אביה ואימה ירח ימים, וכו' וכו'.

זאת אומרת, כי לדוד המלך לא היה יצר הרע, שהוא הרג אותו כבר בתעניות, והרי הוא רגל

רביעית במרכבה.

וכמו שנאמר, ולבי חלל בקרבי, כי היצר הרע יושב על מפתחי הלב, ובמקום שהוא היה צריך להיות הוא איננו.

אז לבי חלל בקרבי,

ואפילו מעשה של בת שבע לא נעשה על ידי יצר הרע.

כמו שכתוב, שלא היה דוד ראוי לאותו מעשה, אלא ללמד תשובה ליחיד.

ואמרו בסנהדרין קופזן, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא,

גלוי וידוע לפניך שאם הייתי רוצה לכפות לי יצרי הייתי כופה,

אלא אמרתי שלא יאמרו שהעבד ניצח את האדון שלו.

כי הקדוש ברוך הוא אמר לו שהוא לא יעמוד בניסיון.

ואז אם הוא היה כן עומד בניסיון, מה היה קורה?

שהעבד ניצח את האדון?

והגמרא בשבת נ״ו אומרת שכל האומר שדוד חטא אינו לא טועה.

אלא מה?

ראה דוד ברוח הקודש שבת שבע היתה ראויה לו מששת ימי בראשית.

הרי הוא היה בעל רוח הקודש.

והוא גם ידע שממנה ייוולד להם בן.

שהבן הזה קרא אותו, הקדוש ברוך הוא, ידידיה.

מי זה ידידיה?

שלמה המלך,

שעליו כתוב, וישב שלמה על כיסא אדוני למלך,

היחידי בעולם

שישב על כיסא מלכות

בצד דמיון לקדוש ברוך הוא,

זה שלמה המלך שבא לדוד ממי?

מבת שבע.

אז אם הוא חטא בת שבע, הוא יכול להביא ממנה בן צדיק הזה שקוראים לו שלמה המלך, שבית המקדש ייבנה על ידו והוא יישב על כיסא ה'?

וממנו תושתת מלכות בית דוד עד כי יבוא שילום משיח צדקנו.

והראיה,

שבתוכחת של הנביא,

הנביא נתן, כשבא להוכיח את דוד שהוא לקח את בת שבע, הוא אמר לו משל על כבשת הרש.

במשל הזה הוא צייר שעשיר לא לקח את הכבשה למאכלו

אלא לתת אותה לאורח ולגמול חסד

כך היה דוד המלך עליו השלום נטול הרגשת עצמו וגופו

והוא הדין כשלקח דוד המלך יפעת תואר

ראה ברוח קדשו שעתיד לצאת ממנה אבשלום

שהעיד בו הכתוב בשמואל ב' יד

שמכף רגלו ועד קודקודו לא היה בו מום

שהייתה קומתו שלמה ברוחניות ובגשמיות

בסנהדרין וכל ישראל נהו אחריו

זה לא היה איזה פרחח כמו שחושבים אבשלום

רודף את אבא שלו להורגו זה איזה מופקר כזה

והיה נזר אלוהיו על ראשו

לכן חשק דוד המלך עליו השלום לקחתא

דכה רמה הייתה מעלת אבשלום

עד שלאחר מרידתו מלחמתו באביו

באופן שחכמים זיכרונם לברכה הקדושים אמרו שהוא יוצא מגדר הטבע

זה לא רדיפה הגיונית טבעית

גם אז עומד דוד המלך ואומר

מי יתן מותי אני תחתיך

אם זה בן רשע מופקר לגמרי אז דוד יגיד שהוא מוכן למות במקומו

ויכולים אנחנו לראות את גדלותו של אבשלום

ממה שקיבל את הדין על עצמו כמו שכתוב בגמרא בסוטי יוד

אבשלום

נתלה בשערו

היה לו שיער גדול יפה, עבות,

שהיה צומח לו

בצורה יוצאת דופן.

כל 30 יום היה צריך לגלח את שערו.

כאשר נתלה בשערו ביקש לחתוך

את השיער בחרב

ולברוח

וראה גיהנום

וראה גיהנום פתוחה תחתיו.

אין לומר שנעשה לו נס ונבקעה הארץ ממש והוא ראה גיהנום.

מדוע יזכה לנס כזה?

אלא הנס היה שלא ננעלו בפניו שערי תשובה

וראה שנתלה בשערו,

ששערו היה שיער קדוש,

אין פוקוס,

שנתלה בשערו שיער קדוש בקדושת הנזיר,

נזר אלוהיו שעל ראשו,

והמצווה מגינה ומצילה.

והבין מייד

שזוהי הצלתו. מה הצלתו? שיהיה נתלה ונענש.

והבין בעין לבו שאם יברח,

יחתוך את השיער ויברח,

גיהנום פתוחה לפניו.

קיבל עליו את הדין

ונשאר תלוי בין שמים וארץ,

ממתין

שיואב יבוא ויתקע בלב שלו

שלוש עשרה שבטים.

והייתה מיתתו כפרתו,

ובזכותה יכול היה אביו דוד לעלותו משאול תחתית.

בן מזכה אב.

אב לא מזכה בן,

אבל דוד הצליח לזכות את בנו אבשלום ולעלות אותו משבעה מדורי גיהנום.

זה בגלל שמיתתו הייתה כפרתו,

שהוא הסכים

לקבל את הדין.

אם כן, יש להבין,

מאחר שהוא היה אדם גדול כל כך,

איך הוא היה בן סורר ומורה?

התשובה לכך ניתנה במשנה בסוטה ט'.

אבשלום התגאה בשערו ונתלה בשערו.

השיער שלו לא היה סתם שיער,

אלא שיער נזירות,

נזירות עולם,

קדושה.

אצל אבשלום הזולל והסובה היה שהוא היה זולל פרישות

וסובה קדושה.

מה הזולל שלו?

פרישות, פורש מהנאות העולם הזה, קדוש ופרוש.

זה מה שהוא היה זולל.

מה הוא היה סובה?

קדושה.

אבל בפנימייה פנימיותו,

קיננו מידות רעות

ורדיפה אחרי הכבוד,

והם שהוציאו אותו מן העולם.

יש לך מי שמכניע את יצרו כשמקבל נזירות,

כשהמטרה שהוא מקבל נזירות,

להתנזר מיין,

מגילוח השיער.

לא להתנאות,

להתרחק מתאוות העולם.

כל זה מקבל כדי להכניע את יצרו.

יש מי שמקבל נזירות כדי להכניע את יצרו.

כמו אותו נער רועה מן הדרום

שראה את הבבואה שלו במים

וראה כמה הוא יפה,

ופחז עליו יצרו ורצה לפתותו.

אמר שהוא גוזר להקדיש את השיער שלו לשם.

לכן הוא עשה נזירות,

כדי שיגדל את השיער,

ואז כשיוריד אותו השיער יהיה קדוש.

ואז כדי שלא יתגאה בשערו הוא עשה נזירות לכבוש את יצרו.

ועל זה שיבח אותו שמעון הצדיק שירבו נוזרי נזירות בישראל כמוהו.

אבל,

יש מי שעובד ליצר הרע על ידי הנזירות.

בדיוק הפוך, לא מתרחק מהיצר, עובד את היצר,

כמו אבשלום.

שהיה זולל נזירות

ושובא פרישות,

ואף על פי פרישותו

נאמר וכל ישראל ישמעו ויראו.

ייראו לנפשם

כשיבחרו לראות שאפשר להיות בשיא הקדושה,

לגנוב את לב הסנהדרין וכל ישראל שינועו אחריו

וימרדו בדוד אביו,

מרוב קדושתו ופרישותו.

ואפילו לגנוב את לב עצמו במעשיו,

כאשר בפנימיות שלו קיננו מידות רעות והיה בו אל זר.

איזה אל זר בגופו של אדם?

יצר הרע.

ובכל מעשיו

היה עובד את יצרו.

בסופו עומד בפרשת דרכים ומלסתם את הבריות באחיזת עיניהם

ומת חייו.

תלמידי בלעם,

כשהם יורדים לבאר שחד ויורשים גיהינום, זה הכול בגלל המידות שלהם.

רוח גבוהה ונפש רחבה ועין רעה,

כל זה מידות רעות.

אז כל המצוות הם עושים לעצמם

ועובדים הם את עצמם.

זאת אומרת, יש אנשים

שיכולים להיות צדיקים ברמות שאנחנו לא יכולים אפילו להעלות על הדעת,

אין בדורנו אנשים קדושים וגדולים כמו אבשלום.

ויכולים להיות עובדים לאל זר,

לגאווה שרוחה,

לרדיפת כבוד,

לרדיפה אחרי גלימות

ולא אחרי עבודת הבורא יתברך

ולשרת הציבור בנאמנה.

יש לנו להתבונן בזה מדינה דאורייתא.

ככתוב, וכל ישראל ישמעו וייראו.

והרי לדברי רבי יהודה בן סורר ומורה לא היה בפועל.

וכל הפרשה נאמרה לדורשה והחובה להגיע ליראה שכולנו נראה

מה הדרשה של הפרשה הזו

וזה מה שאמר רבי יונתן אני ראיתיו ישבתי על קברו

היכן ראהו והלוא ארבע מיטות בטלו בזמנו של רבי יונתן

אז איך הוציאו להורג

בין שורר ומורה

הרי לא היה ארבע מיטות

אז איך הוא אומר אני ראיתי הוא וישבתי על קברו

אלא הוא ראה הוא בגדר שאמרה התורה בכל ישראל יראו וישמעו

זאת אומרת כולם יראו וישמעו

וכולם יראו וישמעו

זאת אומרת אנחנו לומדים מפה

גם לשיטת האומרים שלא היה ולא נברא

שצריכים אנחנו להפנים

אז סיכום הדברים שאמרנו, שבעצם

כל מי שמשתרש בתאוות העולם הזה מחובר לעולם הזה,

נמשך לעולם הזה,

לא רץ אחרי המצוות, לא שואף אחריהן, לא מטרידים את מוחו בכלל,

מדי פעם הוא עושה מה שצריך

חובות שצריכים לעשות ולגמור אותם כמה שמהר.

אדם זה הוא בגדר בן סורר ומורה

כי כל הנמשך אחר תאוותיו זאת הסכנה שטמונה בבן סורר ומורה.

אומר רבנו תם מספר הישר איך אדם ידע

עכשיו בראש השנה אם יגזרו עליו חיים או מיתה, אם הוא צדיק או רשע

איך הוא ידע?

הוא אומר לא צריך לחכות לראש השנה, אפשר לדעת כבר עכשיו.

תראה למה אתה נמשך, כשמגיע זמן תפילה אתה מחכה ומצפה לתפילה,

רץ לתפילה, מקדים לפני כן,

יושב ואומר מילה במילה, מכוון בכל שמות הקודש, אומר אדם הכול, אוי אבויה,

תקיף בעל החוק וכוח עולם.

אתה עושה את הכול כמו שצריך?

איך אתה מתון בברכת המזון?

איך אתה בברכת הנהנין, כשאתה נהנה ממשהו, כשאתה מברך?

ברמת טרנרנר צ'קא נרנרם,

או שאתה נותן דעתך למי אתה מברך, מה אתה מברך?

או כשיש איזו ארוחה ואומרים לך שיש ארוחה,

אז אתה חביבי מדושן ומחונק

וכבר הריר יורד ואתה מייחל וקמע ארוחת ערב. מה יש הערב? שיחים. וואי וואי וואי, איזה שולחן,

וואי וואי וואי, וכן על זה. למטה נמשך?

אומרים לך, בוא ניסע.

אתה אומר, יאללה, מתי? נו, חמל על הזמן, נו, אנחנו מאחרים, בוא נצא כבר.

כן, נראה אותך בסליחות כאן בבוקר, נו, נו.

יש סליחות, צריך לקום מוקדם.

אם אדם נמשך אחרי הנאות העולם הזה ולא לעולם הבא, דהיינו, לא למצוות, הוא רשע.

אם הוא נמשך אחרי המצוות

בלימוד תורה ומתרחק

רק מההכרחי הוא משתמש,

הוא צדיק.

זו הבחינה שאדם יבדוק את עצמו.

ושורש כל הבעיות

זה המידות הרעות שאדם לא תיקן מעצמו.

אנשים יש להם כעס.

מאיפה בא כעס?

גאווה.

מה, הוא לא רואה אותי? מה, הוא לא מחשיב אותי?

מה, חושב אני אוויר?

אחד עקף אותך, וואו, מה הולך בכביש אחרי זה?

הכל שורש גאווה.

והגאווה זה אם כל חטאת.

ואתה יכול להיות הכי צדיק בעולם,

ואם יש לך גאווה אתה תיפול כמו קורח

וכמו אלישע אחר

וכמו אבשלום

וכמו עוד רבים גדולים וטובים שנפלו

בגלל הגאווה.

וכעס

זה בחינה.

כל דבר מכעיס אותו.

אין לו סבלנות ואין לו סובלנות.

הכול

ישר הוא מוציא.

סבלנות זה מידת החכמים.

מתינות, הובאו מתונים בדין.

מתינות, סבלנות, הארת פנים וכו'.

אז מידות רעות

הן הגורמות שאדם יפסיד עולמו.

הרי כבר גזרו חכמים מה אמרו.

הקנאה,

התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. לא רק זה, גם עולם הבא.

ואלה שורש כל המידות הרעות והגרועות.

אשרב, מי שלא מקנא בשום אדם אחר,

חוץ מדבר אחד,

קנאת סופרים תרבה חוכמה.

אם הוא זכה ללמוד, גם אני רוצה ללמוד.

אם הוא זכה להשכיל, גם אני רוצה להסכים.

אם הוא זכה לעשות מצוות, גם אני רוצה לעשות מצוות.

קנאת סופרים כזאת זה טוב מאוד, תרבה חוכמה. כי לכולם יש קנאה.

השאלה לאן הם מנתבים, איך הם קנו בית,

איך הם קנו אוטו? מאיפה יש להם כסף?

איך הם יצאו לחו״ל?

איך הם עשו ככה?

מה זה?

זו קנאה פסולה שמוציאה את האדם מן העולם הזה ומעולם הבא.

רוב האנשים מתים בסיבת הקנאה ומתוצאותיה.

תאווה,

זה הבן סורר הוא מורה,

תאווה.

יש אנשים לאוכל, יש אנשים לנשים, יש אנשים לכך ולכך ולכך.

תאווה.

תאווה לעישון.

תאווה לאלכוהול.

תאווה לממון.

תאווה.

כשאדם מתאווה וזה מחזיק אותו,

זה מידה רעה שצריכים לחזור עליה תשובה ולחזור עליה. זה יותר קשה מלחזור על רצח

ועל גניבה ועל גזם.

כי ממעשה אפשר לפרוש,

אבל מידה צריך לתקן.

נהיה מתפרצת בכל רגע.

מי יחסום אותה?

רק אם בן אדם עבד שנים רבות

לשרש אותה.

אז צריך ללמוד הרבה מוסר בשביל זה.

וצריך להתבונן באפסיות העולם הזה,

שזה עולם חולף. עוד מעט לוקחים את הבן אדם מבית קברות ושלום.

סוגרים, כולם הולכים, ישכחו אותו, תוך כמה ימים שלום.

כן, היה בחור טוב, נכון, זה פה. חבל שהוא לא פה איתנו. יאללה,

אז לכם מוכנים?

קדימה.

העולם הבא, בשביל זה הגענו לפה. לא הגענו לפה להישאר, אף אחד לא נשאר.

הכל זה לעולם הבא. אז מי שחכם שיעביר לשם זכויות, שיעביר.

שיהיה לו חבילות, חבילות של מצוות.

כבוד.

יא באב ביי, כמה אנשים עובדים בשביל הכבוד.

ראית מה עשיתי?

שמעת מה אמרתי? לא. ואז אמרתי לא. כל הזמן

סביב עצמו.

רק הוא בעצמו.

רק הוא בעצמו.

אני, אני, אני, אני, אני.

נו,

שלושת המידות האלה, וצמצמתי באמירה,

שלושת המידות האלה מוציאות את האדם מן העולם.

אז, חייבים לעבוד

על כך שתהיה לנו הכרה למה אנחנו פה ולמה אנחנו צריכים לשים את מבטנו ומגמתנו כל ימי חיינו

ללא הרף, לא לשכוח מה הסיבה שהגענו לפה.

אנחנו בדרך לבית-קברות.

כל יום שעובר אנחנו מתקרבים לבית-קברות.

ואנחנו נצא מפה.

ומה ניקח?

שום דבר ממה שאספנו פה חומר.

רק תורה ומצוות.

וכמה יש לנו שקית אוכל?

הולכים לעולם נצח עם שקית אוכל.

זה רציני.

אם תבוא עם קרונות של רכבת זה לא יספיק.

נצח.

צריך להתפרנס שם.

ממה תתפרנס אם לא הכנת צידה לדרך?

אז לכן אדם צריך לראות איך כל דרכיו וכל חייו יהיו מחוברים לתורה ומצוותיה.

גם בעבודה שלו, אם הוא חייב לעבוד כי אין לו ביטחון מספיק,

גם שם הוא צריך לחשוב איך הוא מקיים את מצוות השם. לא להונות, לא לגזול.

לשקר,

לא לייפות את המקח במידה והוא לא כך,

לכן כל דבר ודבר, יש שולחן ערוך שלם על זה.

בכל דרכיך דעהו.

צריך לדעת את השם בכל מעשה ומעשה שאדם עושה,

שהוא עושה על פי התורה הקדושה.

זה לא יעזור לך, מתוק, אם אתה נחמד בעיני הבריות ואוהבים אותך.

זה לא מספיק אם אתה עוזר לאנשים.

זה טוב, זה נפלא, זה חסד.

אבל אם אתה לא מקיים תורה ומצוות, כמו שכתוב בשולחן ערוך,

אז אתה תהיה לך בעיה, כי אתה לא תעמוד בפני החבר'ה וישפטו אותך,

וגם לא תקבל תעודת מצטיין.

אתה תבוא לפני בית דין של מעלה ויעברו איתך דבר-דבר יום-יום מה עשית מרגע שהתחייבת במצוות.

יום-יום.

מתי קמת?

איך התפללת? איך אמרת את הברכות? שמע ישראל.

איך אכלת?

אמרת דברי תורה על השולחן?

איך אמרת ברכת המזון?

כל דבר ודבר יעברו איתך יום-יום.

לא פשוט.

ואנחנו באים בראש השנה ומקשים מהקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם,

זוכרנו לחיים.

אל מלך

חפץ בחיים.

בטח הוא חפץ בחיים, הוא רוצה שנחיה.

אבל איזה חיים?

חיי בהמה או חיי יהודי?

יהודי זה בן של מלך,

בנו של מלכו של עולם.

אתה באמת חושב שאתה הולך ברחוב, אתה ייצוגי,

כבנו של מלך?

אתה בכלל זוכר שאתה הבן של מלך?

אתה לא חושב שאתה עושה פדיחות לאבא שבשמיים?

אז לכן אדם צריך לזכור מה התכלית שלו בעולם.

וכמה שיקדים לזכור, ובפרט בימים אלה שיש את ההתעוררות הגדולה של חודש הרחמים בסליחות,

שאדם יכול לעשות חשבון נפש

על חייו בכלל,

על השנה האחרונה,

ומה הוא הולך לתקן לשנה הבאה באמת,

נו, אז הוא יכול לצאת בדין

טוב מאוד,

ולא רק שיכתבו אותו לחיים, גם ייתנו לו כלים להצליח במשימות שהוא קיבל על עצמו.

אבל אם לא,

זה לא אומר שאתה נשארת עוד שנה לחיות, אפילו שלא עשית תשובה,

זה סימן שאין דין.

זה לא נכון.

בכלל לא.

כי כל ראש השנה נדונים כולם מי למיתה ומי לחיים.

יש אנשים שלא נדונים למיתה שנה הבאה,

אבל הורידו להם מסך החיים.

נגיד הוא צריך לחיות 80 שנה,

בגיל 14 הוא לא חזר בתשובה,

אז הורידו לו שבע שנים.

בגיל 15 הוא עמד לדין,

הורידו לו עוד שמונה שנים.

בגיל 16,

עוד 12 שנה.

בגיל 18 כבר הורידו לו עוד עשרים שנה,

ופתאום בגיל 23 הוא נפטר. איך זה הוא נפטר בגיל 23?

מה קרה תאונת דרכים? מה קרה נפל? מה קרה צנחמא קומה חמישית? מה קרה ככה? מה קרה ככה?

זה לא סתם.

זה לא בגלל שהוא לא שם לב.

לא.

כל ראש שנה גזרו עליו מיתה, כי הוא לא חזר בתשובה. אז יש מיתת שנים.

מורידים לו מסך.

מורידים, מורידים, מורידים, עד שלא נשאר.

אז שלא ירגיע אדם עצמו ויאמר,

שאם ככה הכל בסדר.

יש עוד מיתה

שאדם מתעוור חלילה.

סומה חשוב כמת,

או שאדם נופל מנכסיו, נהיה עני.

עני חשוב כמת,

או שבאים עליו איסורים קשים,

בעל איסורים חשוב כמת,

או שהוא מצטרע,

מצורע, חשוב כמת,

או שאין לו בנים.

חסוך בנים, חשוב כמת.

כל הגזרות האלה נגזרות בראש השנה.

אז שלא יחשוב אדם אם הוא נשאר עוד שנה, זה ראייה שאין דין ומשפט, חלילה.

לכן, אם אדם חכם

יכול לעשות תשובה ולתקן הכול,

לא רק שנה שעברה,

כל השנים,

לא רק כל השנים,

כל הגלגולים הקודמים.

הכול אפשר אם מחליט בן אדם לתקן באמת.

להתחרט על העבר,

לקבל לעתיד, לא לחזור על אותם דברים,

ולהתוודות לפני השם ולומר,

אנה השם חטאתי, עוויתי, פשעתי, ולפרוט את החטא.

זו הדרך, רבותיי, בחודש הרחמים והסליחות,

להכיר בדברים, לעבוד עליהם,

כדי שנגיע לראש השנה בצורה הטובה ביותר, ונכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום, אמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

תן לבחור בסוף.

בן אדם שאחר כך חזר בתשובה

ותיקן את המעשים שלו והכל עשה בסדר גמור,

יחזירו לו אחר כך את השנים שהורידו לו,

כמו שאמרת?

כן.

כל השנים שהוא עובד יחזירו לו?

נכון.

שאלה, מי עוד?

מי עוד?

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

קודם כול, אני רוצה להודות לכבוד הרב

על כל מה שהוא עושה בשביל עם ישראל.

אנחנו פה, הציבור, אני יודע, יש פה הרבה חברים מהבית-כנסת,

כולנו אוהבים מאוד לשמוע את הרב,

ורוצים להודות

באמת בכל העשייה שהרב עושה.

רציתי לשאול שאלה קטנה.

הרבנים שמגיעים,

שהרב יוצא כנגדם בגלל מה שהם עושים, בגלל

העבירות שהם עושים

נגד התורה, הם מגיעים פה לרמלה, ללוד,

והולכים להרצאות שלהם.

האם מותר ללכת לשמוע אותם?

אלה שעוברים על התורה בריש גלי בפרהסיה,

אסור לשמוע אותם.

כך פסק הרב עובדיה יוסף,

ואפילו אם הם פוסקים יחידים,

שמי שמזלזל אפילו במצווה אחת מן התורה,

אסור לשמוע אותו.

ובפרט מי שלא מזלזל, עוקר תורה,

עובר על התורה,

מוציא דיבה, שופך דמים וכולי,

על אחת כמה וכמה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

כן, הגברת שם בסוף.

רציתי לשאול איך בכל זאת מתגברים על הכעס.

עובדים על מידת הגאווה.

זאת אומרת, כל מה שתרצי בעצם אפשר להסביר בשקט,

והדברים יתקבלו עוד יותר.

זאת אומרת, לא חייבים לצעוק,

לא חייבים לזעום.

אפשר להגיד את אותו דבר.

חוץ

ממקום שרואים שאדם עובר עבירה

ולא רוצה להקשיב,

אז צריך לגעור בו ולחרף ולגדף אותו וכולי, ולהרחיק ממנו.

מעבר לזה, כל הדברים של העולם הזה,

אפשר להסתדר בשקט.

מי שיש לו ביטחון בשם יתברך,

בכלל אין לו על מה לכעוס,

כי הוא בטוח שהכל מאיתו יתברך.

כמו שדוד המלך הלך,

והוא היה מלך,

וחירף אותו שמעי בן גרם.

לעיני כל ישראל וקילל אותו קללה נמרצת

והוא שתק

ואמר לא לגעת בו

ולא לעשות לו מאומה

כי השם אמר לו כלל

ככה אמר דוד המלך

אם הוא עשה את זה השם אמר לו כלל

הוא ראוי לקבל עונש

שמעי בן גרה

אבל הקדוש ברוך הוא

הוא יודע איך לטפל בכל אחד ואחד

אז לכן

באותה שעה שבלם את פיו דוד המלך בשעה שיש לו את הכוח לפעול ולפגוע בו

מדין מלך

הוא זכה להיות רגל רביעית במרכבה בזכות זה

זאת אומרת רק מרוויחים מזה

שאדם יודע להבליג, לשתוק ולדבר

כמו שצריך וגם אם לא מקבלים את דבריו

חייבים לקבל

אל תאמר קבלו דעתי

שהם רשאים

ולא אתה

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה להגיד,

לא רוצים לשמוע,

ביי ביי

כשאתה הולך לרופא

ואומר שיש מחלה וצריך לעשות טיפול כזה וכזה

ראית רופא שרודף אחריך עם שוט ואומר תיכנס, נו תיכנס

מהר נתחיל טיפול

הוא אומר

אתה אומר לו תודה, אתה הולך, הוא לא יודע מה עשית,

מה לא עשית,

שלום

הוא מבחינתו עשה מה שהוא צריך

אתה רוצה להיות מטופל? בבקשה, תעשה מה שאומרים לך, לא רוצה

ביי ביי

כשמתרגלים לזה

את גם לא תגדלי ילדים עצבנים

כעסניים וצרחניים וכו'.

שזה יחזור עלייך? בומרנג.

כי את צוחקת לבד עכשיו.

מחר חמישה ילדים יצעקו עלייך

ויהיו לך נכדים אחר כך?

חמישים.

יהיה לכם, שישו ושמחו.

אז לכן, אם זה בית

שהוא רגוע, חבל על הזמן.

אני גרתי בכרם התימנים.

ממול היתה שכנה

מעבר לכביש.

כביש, בניין ממול.

מעולם היא לא הגביהה את קולה.

גם כשהיא היתה קוראת לאשתי,

אז זה כאילו היא מדברת אתה ככה. והיינו שומעים.

בני טובה, כמו אלה שצועקים.

ככה בשקט עומדת שם על הגג

וקוראת לה בשמה ומחכה עד שאתה.

והיינו שומעים.

מדהים. מעולם לא שמענו אותה מגביהה את קולם.

איזו עדינות,

איזו אצילות.

הדברים האלה שווים עולם.

אבל אדם חלש הוא גם כועס.

הוא לא יודע לשכנע.

אז הוא מתרגז

כי לא מקבלים את דבריו. אז הוא חושב שאם הוא הרים את הקול זה ייכנס יותר טוב.

הוא לא מבין שזה יוצר אנטיגוניזם בדיוק הפוך.

ואז הוא גם מרים את הקול. מה אתה צועק עלי?

מניע, חביבי, סלט.

מי צריך את זה?

גם בריאות זה לא טוב.

כעס בחיק סילים ינוח.

בקול הכועס כל מיני גהינום שולטים בו.

בשביל מה צריך את זה?

כן.

יש פה עוד אישה שרוצה לשאול. היא שואלת אם היא רוצה לקחת על עצמה כיסוי ראש ובעלה לא מסכים.

אז מה עושים?

עושים.

נגד רצונו?

מה זה רצונו? למה הראש שלה זה שלו?

הוא מתנגד ממש.

מה זה הוא מתנגד ממש?

הראש שלה, ויש לה חובה על-פי התורה,

ללכת עם כיסוי ראש.

מה פירוש?

אם אחד רוצה ללכת עם כיפה ואשתו לא מרשה לו,

אז הוא יכול לעבור על דברי השם?

גם אם זה הורס את השלום-בית?

מה זה הורס? זה שלום-בית הרוס כבר.

זה מריבות יום-יום. כל פעם הנושא הזה הוא... לריב על דברים חשובים זה כדאי?

נגיד, אבא לא רוצה שהבן ילמד.

האמא רוצה שהבן ילמד.

זה הורס את השלום-בית.

נו, אז מה עכשיו, לריב על זה או שלוותר?

שילך לים.

לריב או לא לריב?

על דברים עקרוניים צריך לריב.

אנשים רבים על כסף, על שטויות, על וילון,

על דברים עקרוניים של חיי העולם הבא.

אם צריך לריב על זה, רבים על זה.

מה הפירוש? זו האמת.

בואי נגיד שהבעל אומר לאשתו, אני לא רוצה שתשימי כיסוי ראש, אני רוצה שתעשי קרחת.

מה עכשיו היא תגיד?

שלום בית גם?

כן, היא תעסק קרחת.

כן, אישה טובה עושה רצון בעלה כשבעלה יש לו רצון אמיתי, אבל אם זה רצון מזויף,

הוא מחפש לעשות דברים שהם לא כהוגן,

זה אסור.

אישה כשרה עושה רצון בעלה כשהוא עושה רצון אביו שבשמיים,

אבל אם הוא לא עושה רצון אביו שבשמיים,

אסור לה לעשות את רצון בעלה.

מה פירוש? הוא יגיד לה, תחללי שבת.

אני בעלך,

אם את כשרה,

תחללי שבת, אם לא, את לא כשרה.

איזה מין דבר זה?

אין דבר כזה.

אולי לא מתאים לו מטפחת, אז שהיא תשים כובע.

כובע יפה.

או שתשים שניים, גם מטפחת וגם כובע.

אפשר ברכה?

ואם היא תגיד לו, אני רוצה שאתה תעשה קרחת,

אז בשביל שלום-בית הוא יעשה קרחת?

ואם היא תגיד לו, תגדל זקן, הוא יגדל זקן בשביל שלום-בית?

הוא לא יעשה. למה היא שלום-בית והוא לא שלום-בית?

כן, שאלה נוספת.

להתגרש כי הוא לא מתגרש?

לא, לא מתגרשים. על כיסוי ראש לא מתגרשים.

למה לא?

אז מה אם הוא לא רוצה?

אז מה, היא תעשה דווקא?

זה לא בדווקא. היא עושה מה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה. מה זה בדווקא?

אבל,

לא הבנתי.

כשאת עושה תספורת או תסרוקת,

את עושה רק מה שהוא אומר. אם הוא יגיד לך שביל באמצע,

אתה עושה שביל באמצע?

כי הוא רוצה שביל באמצע.

אם לא, לא אלך אתך ברחוב.

מחר הוא יגיד לך שביל מהצד, ככה אני רוצה.

תלכי

לצד שמאל.

מה, תלכי ככה? מה שלא מתאים לך, את לא תלכי, נכון?

את לא אוהבת בגד אדום.

והוא אומר לך, תלכי?

שושנה אני רוצה לראות.

מה, את עציץ?

מה שהוא אומר אצלך לעשות?

אם אלה דברים שהם בטעם, בסדר, אבל אם אלה דברים נגד הטעם,

נגד ההלכה, נגד ההיגיון, מה פתאום לשמוע?

שומעים.

הבנתי

שכשהיתה המלחמה עם המפלגות של הרב ושל שס,

יצא איזשהו מכתב נגד הרב שכמה רבנים גדולים חתמו עליו. ככה הבנתי.

פשוט לפני שבוע היתה פה איזושהי הרצאה ברמלה של רב גדול,

שכולם שומעים אותו,

ובעלי לא רצה שאני אלך להרצאה שלו, כי הוא אמר שהוא לא רב,

בגלל שהוא חתם על מה שהיה נגד הרב.

זה נכון?

נכון.

לא צריך לשמוע את הרב הזה? נכון.

השאלה הקודמת, כשהוא שאל, זה היה על זה, ולכן לא הבנתי, אז אמרתי שאני אשאל גם. הנה, עכשיו את מבינה.

מי שחתם על המכתב הזה עבר על יסורי תורה.

יש דיסק שיצא עכשיו, האמת, מול השקר,

של הרב יעקב יוסף,

הבן הבכור,

מנוחתו עדן,

של הרב עובדיה יוסף, ייבדל לחיים טובים ארוכים, אמן.

שהוא אומר שמה שמה שהם עשו

זה משפט שדה של הסורים,

וזה סנהדרין של אסד.

הוא אמר דברים קשים ביותר שהם לא גדולי ישראל.

והם עוברים על התורה ביד רמה.

יש לי עוד שאלה.

כן.

מותר להגיד עליהם לשון הרע?

זה לא לשון הרע, הם אומרים את האמת על מה שהם עשו.

אני שמעתי כמה אנשים שמקללים את הרבנים האלה.

אני שמעתי שיש הרבה רבנים שמקללים אותי.

השאלה היא אם זה מותר.

כאלה, כאלה שכתבו במחקר. אוקיי, אני צריכה לשמוע את הקללות האלה?

לא, אין חובה לשמוע קללות בכלל.

אם הקללה

היא לא במקום, אז היא צריכה למחות.

אז היא נתפסת בעוון.

כמו אלה שלא מחו על מה שעשו לי, הם נתפסו בעוון שהם לא מחו.

עכשיו למדנו על אבשלום, שהיה צדיק גדול מאוד יותר מכל הדור הזה, ואף על פי כן, בגלל הגאווה שלו,

הוא נפל

תראה, אני רציתי לרכוב על חמור,

לא, ברצינות, רציתי לרכוב על חמור,

באמת אני שואל גם את הרב עובדיה יוסף, למה יש לו BMW?

בשביל מה הוא צריך BMW?

זה לא קשור לשיעורים.

צריך לנסוע.

אוטו ניתן לא בגלל שיעור, לא מי שלמד יותר נותנים לו אוטו,

מרצדס.

מי שצריך לנהוג למרחקים צריך רכב טוב,

אבל מי שלא נוהג למרחקים לא נותנים רכב פיצוי על לימוד תורה.

לא כל מי שנהיה פוסק צריך להביא לו BMW או מרצדס.

אז לכן אתה צריך להבין,

כל האדמו״רים, כל הרבנים,

כל הזה, יש להם מכוניות כאלה.

לא, הם אפילו לא צריכים את זה, אין להם לאן לנסוע,

באים אליהם.

אני נוסע בכל הארץ,

אז אני צריך רכב, ואתה מבין, שיהיה לאורך שנים כמו שצריך.

תנסה אתה לנסוע שלוש שעות ימינה ושמאלה כל יום,

ותלך ברכב כזה, שאתה מבין, אחר כך אתה, הגוף שלך שבוע.

ברוך השם.

טרנת.

זה בגלל שאין לו אמצעים. אבל אם היו לו אמצעים, הוא היה ממשיך עם הטרנתה?

אני שואל, טרנת?

אז בוא אני אתן לך עוד סיבה.

אני אתן לך עוד סיבה.

הרי אתה אמרת בעצמך שלפי השיעור מגיע האוטו, נכון?

אז לרב עובדיה מגיע אוטו BMW בגלל השיעור של הקומה,

שלא.

אז מגיע לו BMW.

לא, אני שואל אותך. מגיע לו BMW?

אתה רוצה שהרב עובדיה ישא על טרנתה כמו של אבא שלך?

לא, לא, ברצינות. לא, אני גם עונה לך ברצינות. לא, בשביל שהוא יהיה ענב. אני אסביר לך. שהוא יהיה נהג מונית.

לא, שלא יהיה נהג מונית. לא הבנתי. אז מגיע לו BMW או לא?

למה מגיע לו BMW?

כי הוא גדול הדור. לא הבנתי, מה זה קשור לגדול הדור מכונית? אבל זה עדיין... לא, לא, לא, תענה לי, אני רוצה להבין את זה. פעם אחת אני רוצה לנתח את הסוגיה.

למה לגדול הדור מגיע BMW? אני לא אמרתי שהוא מגיע לא BMW. אז הוא צריך לנסוע עם טרנטה. אני גם לא אמרתי שהוא צריך לנסוע עם BMW. אז רגע, הוא גדול הדור אם הוא נוסע עם BMW? אתה מכניס לי מילים לפה. לא הבנתי, מי שנוסע עם BMW הוא יכול להיות גדול הדור. תן לי לדבר, אתה יודע, תמיד. מי שנוסע עם BMW הוא יכול להיות גדול הדור. אתה מתחמק. אני מתחמק, אתה מתחמק.

תן לי להסביר. בבקשה, תסביר לי. אז אני אסביר לך. כן. אני לא התכוונתי שהוא צריך לנסוע על טרנטה ולא על BMW, הוא יכול לנסוע על אוטו ממוצע, נורמלי. למה הוא לא נוסע על ממוצע?

זה מה שאמרתי לך, שברגע שיהיה לי הזדמנות לשאול אותו, אני אשאל אותו גם את זה. לא הבנתי, ולמה אתה חושב שהוא צריך לנסוע על אוטו ממוצע?

כי בגלל שהוא רב, הוא אמור לסמל משהו, לא משהו חומרי, הוא צריך לסמל משהו גשמי, כאילו, אתה יודע,

לא משהו, נהנתנות מהחומר או דברים כאלה. הבנתי.

זאת אומרת, עכשיו בבית, לדוגמה, ארונות,

הוא צריך שיהיה ארונות

מהוקצעים וטובים, או שיהיה משהו כזה, אתה יודע, עם חורים קצת ומסמרים בחוץ? לא, עם חורים, אבל משהו ממוצע לא מעודד. ממוצע, הבנתי. ובגדים הוא לא יכול ללבוש את הגלימה שיש לו.

אני לא חושב. הוא צריך משהו דהוי.

שיהיה ממוצע, כמו אלה שהשתמשו. כן, אבל לא דהוי, לא דהוי.

אז מה?

הוא החדש.

הוא יכול לבוש חדש. כאחד האדם. זה לא ממוצע. מה זה כאחד האדם?

הוא כאחד האדם?

כן. הוא כאחד האדם? הוא לא, אבל הוא צריך להתנהג אחר כך. מי אמר לך את התורה הזאת?

אבל הוא עוצר, מי אמר לך את התורה? תלמד אותי. תן לי לדבר שנייה. בבקשה. רב צריך להיות מישהו שהוא משדר ענווה, לא חושב שהוא חשוב. מי סיפר לך את זה שהענווה זה מתבטא במכונית ובדלת ובבית ובזה? מי אמר לך?

אז במה זה מתבטא? יהודה הנשיא היה עשיר אדיר,

אדיר שבאדירים.

אברהם אבינו היה עשיר אדיר שבאדירים.

יצחק אבינו היה עשיר אדיר שבאדירים.

יעקב אבינו, היו לו עדרים לאינסוף אדיר שבאדירים.

איפה הענווה?

היו צריכים לזרוק הרבה מהעדרים, הרבה מהזה,

שיהיה להם רק חמור אחד, סוס אחד, וזה מספיק?

מה אתה צריך עדרים?

אז למה לא עשו את זה?

בגלל שכבוד התורה בדיוק הפוך.

כתוב, כל המקיים את התורה מעוני,

סופו לקיימא מעושר. מה פתאום התורה נותנת עושר לצדיקים?

הם צריכים להיות ממוצעים, ענבים, כמו שאתה אומר.

מה פתאום הקדוש-ברוך-הוא נתן להם, משה רבנו, באוהל שלו,

מחצב של סנפירינון,

של עשירות מופלגת שהיא כדוגמתה,

וגם אין לה מה לעשות עם זה במדבר,

כי אי-אפשר לקנות סטי קנטריקוט.

אבל בשביל מה הוא נתן לו את זה?

כי בעל המאה הוא בעל הדעה.

כי הציבור הוא טיפש.

כשהוא רואה צדיק שהולך עם בגדים פחותים מכאלה,

או שהוא הולך עם טרנטה כמו של אבא שלך,

אז הוא מעריך אותו כמו נהג מונית.

אבל כשהוא רואה אותו בא כמו שצריך לבוא, כבוד התורה,

אז הוא מעריך אותו אחרת, כי העיניים של הבן-אדם

הן-הן שמשפיעות.

הבנת?

אם יבוא רב לפה וייכנס עם בגדים של בלם עם כובע קסקט כזה ככה,

ויגיד את הדברים הכי יפים, אתה תסתכל עליו נהג מונית.

לכן, נביא חייב להיות גבע קומה ויפה תואר,

וצריך להיות מושלם,

וכהן אסור שיהיה בו מום וכל מיני דברים. למה?

מאותה סיבה שזה כבוד התורה וכבוד משרתי השם.

והם לא צריכים להיות כמו שאתה אומר.

נהגי מוניות צריכים להיות כמו שאתה אומר.

אתה מזלזל בין נהגי מוניות?

מה פתאום? אתה מזלזל בגדולי ישראל?

לא.

אתה עדיין לא... אתה לא הבנת אותי, אתה מתחמק.

אני לא. אתה מתחמק? לא, אתה פשוט מכניס לי מילים לפה. אני מכניס לך תמיד מילים לאוזן, לא לפה.

לפה אני לא מכניס כלום, רק לאוזן.

בכל אופן, אתה צריך להבין נשמה.

לימדו אותך לשאול שאלה, ואתה לא מבין אפילו מה שאלת.

כבוד התורה זה לייפות

את מחזיקי התורה ולומדי התורה.

ספר תורה.

למה מייפים אותו בזהב, בכסף, ברימונים, בכול?

של מה?

של הבן אדם. הפוך, שהתורה תיראה ענווה.

למה צריך לעשות היכל עם פרוכת ויפה וזהב וקישוטים? למה?

כי זה כבוד התורה.

כבוד התורה,

שיראו שהתורה נותנת שכר ליראיו.

הבנת?

זהו עיוני.

תהיה בריא.

שאלה בפינה שם.

תן לו, תן לו. רק רגע, רק רגע.

בטח.

בורא עולם

אמר בפירוש,

תמחקו את שמי בשביל שלום בית.

נכון.

אז איך אמרת לה עכשיו לריב עם בעלה?

זה כשאישה נחשדה על דבר שקר.

הבעל חשד באשתו על דבר שקר.

אומר הקדוש ברוך הוא, מה, אתה רוצה לגרש את אשתך בגלל חשד של שקר?

אני מוכן שימחק שמי על האמת,

שיתברר שהיא צודקת וצדיקה,

וגם אני אתן לה שכר.

אם היא הייתה יולדת כעורים,

תלד יפים.

יולדת כאלה, תלד כאלה.

זה על דבר אמת מוכן השם למחוק את שמו,

אבל לא על דבר שקר.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

אור הבלונדיני

איזה יופי, אה? כן אני יכול לבקש ממך ברכה לרפואה? כן?

למי?

לאימא שלי, היא צריכה לעבור ניתוח שהניתוח יעבור בשלום. היא שומרת הורא ומצוות?

משתדלת.

משתדלת, זה לא מספיק.

תגיד לה שהיא... אם אני אשמור זה תופס. אתה גם.

אבל תגיד לה שהיא תתקבל על עצמה צניעות

ובעזרת השם תעבור את הניתוח בהצלחה.

אבל צניעות, פירושו היא הולכת, אתה יודע מה זה צנוע, כן?

כן. יופי.

תברך.

מה שמה?

חנה בת רבקה.

חנה בת רבקה. אם תלך בצניעות, תצליח בניתוח.

אמן.

תן לבחור לידך שם מימין.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני אוהב אותך מאוד מאוד.

אני שמח שבאת לפה לרמלה.

במשך תקופה ארוכה לא היתה ארצייה בלוד,

אז הלכתי מפה לפה. גם היום נסעתי עד רמלה.

לא ידעתי איפה זה נמצא, לא היתה הכתובת בדיוק, אבל בסוף

הצלחתי להגיע עד לכאן.

אני, כואב לי.

אני חייב להגיד את זה, אין מה לעשות.

כאילו, עברה התקופה של הבחירות,

אבל אני חייב להגיד את זה, כבוד הרב.

אני הצבעתי בך,

למרות שאני לא חזרתי ממך בתשובה.

אני מגיל קטן כבר הייתי דתי וזה וזה, אבל חיזקת אותי הרבה.

הלכתי על-פי האמת.

עקבתי אחרי כל ההרצאות. במשך ארבע-חמש שנים אני ואח שלי עוקבים אחריך.

אני עד עכשיו מנוי בשופר, עוקב אחרי ההרצאות.

כל ההרצאה אני יודע, ואני, ברוך השם,

רואה את האמת

של הרב.

ואני, גם בזמן הבחירות,

שנים קודמות הצבעתי ש״ס.

הצבעתי ש״ס.

עמדתי עם מרן הרב עובדיה.

אני לומד את ההלכות שלו, הולך לפי הרב עובדיה, הכול, הכול עושה.

אבל אחרי מה שעשו לרב,

עד הבחירות, אני אגיד לך, עד הבחירות,

רציתי להצביע ש״ס, אבל אחרי מה שעשו לרב,

ואחרי שהרב הודיע שאני הולך להקים מפלגה,

אני יודע שמה שהרב יכול לעשות, אף אחד לא יכול לעשות.

ועד היום כואב לי מה שעשו לך, הרב.

שלא נבחרת,

כל הכאב הזה,

אני, כל המשפחה, השפעתי עליהם שיצביעו בך.

שניים פחדו מהקללה של הרב עובדיה. אני, באותו יום שהעלו את זה בכיכר השבאב,

כמו שאתה אומר, הרב,

העלו את הרב עובדיה וחתכו חייטחים. אני לא כל כך מבין בחייטחים,

אבל למרות שראיתי את הרב עובדיה יוסף מקלל את הרב,

לא אותי.

לא אותך, אבל אני יודע, בסדר, כבר פגשתי אותך שם במשרד והסברת לי את זה.

למרות שראיתי את זה, הרב,

אמרתי לעצמי,

בכל מקרה, אני לא מפחד מהקללה, אני מצביע ברב.

למה?

אין דבר כזה להרחיק לבן-אדם, לקלל אנשים.

אפילו גדול הדור לא יכול לקלל אנשים.

ואני מתוך דעתי אמרתי את זה.

ואני אוהב את הרב עובדיה יוסף,

ואני הולך לפי ההלכות שלו, כל המשפחה וזה.

אבל מה שעשו לרב עד היום כואב לי. וכבוד הרב,

אני רוצה להגיד לך עוד משהו.

שבזמן הבחירות, לך היתה הקלטה, לך היה הכוח,

הרב יעקב יוסף.

היה איתך בקשר, עוד רבנים, בשקט.

הם פחדו להראות עצמם.

אנחנו לא היה לנו, האנשים האלה, אנשי פז,

לא היה להם בכלל כוח

כאילו להצביע בך, כי כולם יצאו נגדך.

כולם יצאו נגדך. לא היה כוח בכלל להצביע בך. כאילו לא היה לנו מישהו להחזיק.

ואתה, היו לך את ההקלטות.

אז כבוד הרב, כאילו, למה לא הוצאת את ההקלטות?

כאילו, אני יודע שפחדת מהרב יעקב יוסף וזה.

אבל אנחנו היינו כאילו לבד.

לבד ממש, כאילו, אנשי פז.

אבל בכל מקרה אנחנו עיצבנו בך.

אני לא פחדתי מהרב יעקב יוסף. הפוך, פחדתי שלא יהרגו אותו, כמו שהוא אמר.

אז לכן,

היה עדיף

שאני אסבול,

ולא חלילה תמות נפש מישראל.

הבנת?

הבנתי, הרב. ולכן גם אני לא מוציא את כל החומר שיש לי על בית הרב,

שאם הייתי מוציא את זה לא היה נשאר יהודי אחד דתי.

אני יותר אחראי מהם לאין שיעור.

אז לכן אני מוכן לספוג.

והקדוש-ברוך-הוא יבקש את נרדף.

ואתה רואה לאיזה ביזיונות וחרפות הם הגיעו,

ואיך הקדוש-ברוך-הוא השפיל אותם ותקע אותם באופוזיציה, ולוקחים להם את כל התפקידים ואת כל המשרות,

וכולם מחקירות שם.

מחכה, זה רק התחיל.

כבוד הרב, אני מאוד מקווה,

אני רוצה שתמשיך גם בבחירות הבאות לרוץ לכנסת. לא משנה מה יהיה, תמשיך

עם האמת.

ואני רוצה להגיד לך עוד משהו אחד.

אני בבחירות עבדתי למענך.

לא ביקשתי כסף, לא כלום. הלכתי,

השפעתי על המשפחה, אנשים שהשפעתי עליהם ממש עד הרגע האחרון.

אנשים מרחוק,

השפעתי עליהם

שיצביעו בך.

לא, תשמע, עבר הרבה זמן, אבל עד היום כואב לי על זה. כואב לי הרב. זה לא רק אתה, זה רבים מאוד. כואב לי מה שעשו לך.

כואב לי. כל הלילה לא ישנתי.

הסתכלתי באתר של הכנסת.

כל הלילה הסתכלתי באתר.

אולי הוא יעבור את האחוז החזימה.

אולי יעבור, אבל בסוף מה אני אגיד לך, הרב?

ממש כאב כל העניין הזה, שמה שעשו לך עד היום עושים לך. אבל ברוך השם, השם עושה מה שצריך. הנה, עכשיו גם הרב עמאר. אתה יודע מה עשו לו.

לא רוצים להכניס אותו לרב.

אתה יודע את כל הסיפור.

זה בדיוק

הכנופיה והמאפיה שעובדת שם

שעות נוספות.

הם לא רואים בעיניים כלום.

רק הם, ואין זולתם, ואין בלתם.

כולם כעפרה דערעה בעיניהם.

מי שלא הולך בדיוק לפי החליל שלהם,

מחוק בן רגע,

אפילו עשה בשבילם, בנה בשבילם, דיבר בשבילם,

לא קיים בכלל.

אתה יודע מה זה?

הרב עמאר הוזמן,

הוזמן

להיות מקדש בחופה

של החזן של הרב עובדיה יוסף.

באותו יום,

אני לא אגיד מי קרא לו,

ואמר לו,

לבטל.

אמר לו, אבל,

אין לי מי שיקדש.

אמר לו, תקדש אתה.

וככה השאיר אותו בלי כלום.

פעם ראשונה בהיסטוריה היום שהרבנים הראשיים הקודמים לא מכתירים את הרבנים הבאים,

מאותה סיבה.

כמה שנאה יכולה להיות לאנשים שהיטיבו להם,

שעשו להם,

שבנו אותם,

שדיברו בעדם.

אבל זה גם העונש של החנפים.

כתוב, כל המחניף

סופו ליפול

בידיו של מי שהוא חנף לו.

כל אלה שהחניפו להם

קיבלו את המכה, מה שאני קיבלתי,

בדיוק אותו דבר.

כשהם שתקו, כשהיו צריכים לדבר בשעה שעשו לי את מה שעשו,

הם שתקו.

עוד היו כאלה שהלכו לרב וניחמו אותו, כאילו.

מי שזוכר את התמונות, מי ניחם אותו?

זה חזר עליו.

ועשו לו בדיוק

מה שנעשה לי.

וככה זה ילך.

כל מי שמחניף נופל בסוף

ביד החנוף.

לא יעזור.

הם

התמוטטו

לא יישאר מהם פירור.

עכשיו תראה כמה מורדים יש להם ברשויות המקומיות,

וזה אפס.

והאדם הרשע, המרושע, דור רעי,

הוא יפיל את כל היהדות החרדית חוץ משס.

מתי תראה מה יהיה בסופו?

אני מאחל לרב שיצליח.

אני רוצה עוד להגיד משהו לרב של אחותי.

בזמן הבחירות, עד היום,

מבזים אותי

בגלל שעל הבית שיו את השלטים שכל עליו. אתה צריך לרקוד.

לרקוד. לא, אני לא עצוב, אבל, בוא אלמד אתכם דבר אחד.

אתם זכיתם למעלה יותר מהחפץ-חיים.

החפץ-חיים, זכר צדיק ברכה, היה בוכה. למה לא מבזים אותו?

כי אין כפרת עוונות יותר מביזיונות.

ואתם זכיתם.

זאת אומרת, אתה צריך לרקוד כשמבזים אותך על דבר אמת.

על דבר אמת.

אתה צריך לרקוד משמחה כשמבזים אותך, מוחקים לך את כל העוונות. אין דבר יותר טוב מזה.

גם בזמן הבחירות,

כשאחותי נסעה עם האוטו, עם התמונות שלה, עם השלטים שלה,

צעקו לה, הרב ואדי יוסף, ואמר, אין לך חלק לעולם הבא.

ממש עשו פה טרור, טליטן.

אתה יודע שאין בזה שום משמעות.

שהרי הרב עובדיה יוסף בעצמו אמר את אותם דברים, שאין לזה שום משמעות כלפי אלה שהחרימו אותם.

והרב קנייבסקי אמר שמה שהוא אמר

זה לא מועיל שום דבר ולא פוגע שום דבר. אני שמעתי את התשובה, אני רק רציתי לשמוע מהרב,

להסביר לו את הכאב של

גם בלוד. אני יודע שלא מזמינים,

כאילו הוא רוצה.

יש בעיות קצת שם עם אנשי ש״ס שלא רוצים שהרב יבוא, לא יודע בדיוק מה, אבל בעזרת השם אנחנו מקווים שהרב יבוא לשם. אני בכל מקרה מאחל לרב הצלחה.

אני גם כבר התהרמתי לרב מטר בבית-כנסת.

ברוך תהיה.

אם אתה יכול לברך אותי לסיבוב אמון. בשמחה מייד, אבל בהזדמנות זו שהזכרת את הבית-כנסת אני מבקש פה, למי ששומע אותנו כאן ובאינטרנט.

נותרו עוד כשלושה שבועות לראש השנה, ואנחנו רוצים בעזרת השם להיכנס שמה ציון, דרך אגב, יהודי יקר מאוד, שעושה לנו את כל החשמל בהתנדבות אשריו ואשרי חלקו.

אנחנו את כל בית-הכנסת בונים בהתנדבות,

כמו שהמשכן נבנה בהתנדבות כל נדיב לב,

יביעיה וכל מי שנשאו לבו. אז כל בעלי מקצוע שהם נגרים, רצפים,

אנשי גבס,

חשמל ואחרים,

שיכולים להשקיע יום, יומיים,

בשבוע, בשלושת השבועות האחרונים האלה,

לתת פוש, שנספיק לגמור את הכול.

נשמח מאוד, והזכות הזאת תעמוד להם ביום הדין.

כל מי שרוצה יצלצל לטלפונים שמופיעים כאן,

050-650-666 או 050-525-6070,

ויבואו בעזרת השם, עובדים אצלנו 24 שעות.

ממש.

24 שעות אנחנו חוזרים עכשיו לשם להמשיך לעבוד.

אז כל מי שיכול,

יבורך.

מה השם שלך?

זבולון נפתלי. יש לי שתי שמות. זבולון נפתלי. זבולון נפתלי בן? בן דיאנה.

דיאנה. השם יזכה אותך לזיווג הגון הראוי לך מהרה השנה, לבנות בית נאמן.

נאמן.

כולו פז.

אמן.

כבוד הרב, אם אפשר, סליחה, גם את אחים אפשר. בבקשה. לוי בן דיאנה.

לוי בן דיאנה יזכה לזיווג הגון הראוי לו מהרה השנה, אמן. אמן. הערה קטנה לבחור שדיבר פה על הרכב.

אנשים לא יודעים שכל מה שיש לרב זה חשבונו, לא חשבון אף אחד. לא משנה. גם על הרכב.

הוא נשלח. זה לא, אתה רואה שהוא הלך.

הוא נשלח, זו השאלה שאמרו לו, תשאל.

הוא חזר על זה כל הזמן,

וזהו. אל תדחף לי דברים בפה, וזה מה שלימדו אותו.

זהו. תודה רבה, כבוד הרב.

כן.

תן לבחור בירוק מאחורה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני רוצה ככה קצת לדבר בנושא, כל מה שאני שמעתי עכשיו והכול.

תראו, אני באתי בשנת 2010, לקראת סוף השנה, והזהרתי אתכם ואמרתי לכם, אם אתה זוכר,

שאין לנו גשם,

ומייד אחרי זה, כ-12 שעות, פרצה השרפה בכרמל.

אני אמרתי לכם את זה כי פשוט מאוד הרגשתי שאנחנו לפני מה שנקרא מכה לא קטנה.

מה היום אתה מרגיש?

זהו. לאחר מכן באתי ואמרתי לכם, עת צרה ליעקב וממנה יבשע, והסברתי לכם שרוצים לתקוף, כמובן,

את כל לומדי התורה,

והזהרתי אתכם שהמצב הולך ומסתבך.

אנחנו רואים מיום ליום שהמצב הולך ומסתבך.

כל מה שאתם רואים גם בבחירות, כל מה שקרה וכל הדברים עם הרב עמאר, עם הרב אמנון יצחק,

הרב ברלנד שברח למרוקו,

זה תוצאה בכך שבעצם השטן מנסה ליצור מצב של בלבלה,

כדי שהוא יוכל בעצם לתת את הדין וליצור מצב כזה שהוא יוכל לפגוע בלומדי התורה,

ולאחר מכן אנחנו פשוט מאוד נמצא את עצמנו במצב לא טוב.

כי אתם יודעים, אם יפגעו בלומדי התורה זה קו אדום מאוד.

אני לא יודע כמה אתם מבינים על מה אני מדבר בנושא הזה,

אבל אם יפגעו בלומדי התורה אנחנו צפויים לשפיכות דמים נוראה, שזה מתבטא במלחמה שתיפתח מהצפון.

אם אין מצפון על לומדי התורה ורוצים לפגוע בהם,

אז מצפון תיפתח הרע, מצפון מצפון

תיפתח הרע.

ואמרתי לכם, עת צרה היא ליעקב, צרה היא ליעקב, זה צהל.

זאת אומרת, כל המסביב שיש זה בגלל עניין שרוצים לגייס אותם.

מה העניין, למה רוצים לגייס אותם? רוצים למעשה לקלקל אותם.

ואמרתי לכם שיתחילו, קודם כול יתחילו בעצם לעשות את זה מבחינה כלכלית.

אמרתי לכם שמבחינה כלכלית תלמידי הישיבות ילכו וייצרו עליהם.

אמרתי לכם גם שזה לא יהיה רק כלכלי. אתם רואים שזה עכשיו, טוב, מה שאמרת בסדר. מה אתה אומר עכשיו?

עכשיו,

מה שאני אומר זה דבר כזה, אנחנו צריכים לחשוב

איך בעצם אנחנו צריכים למעשה להילחם באותה ממשלה, שהיא ממשלת שמט, שרוצה למחוק פה את כל העולם התורה.

ואנחנו רואים שהם משפיעים דרך התקשורת

ומרעילים פה את כל העם, אם אתה רואה את זה גם כן בפורומים,

אם אתה רואה את זה באינטרנט,

אם אתה רואה את זה אפילו ברחוב.

כל כך שנאה גדולה לתלמידי חכמים, כל כך שנאה גדולה לכל בן-אדם שעובר ברחוב, שיש לו כיפה, מייד ככה מגחכים ואומרים,

מה אתה באמת מאמין שיש שם כיפה? מה לעשות?

אנחנו צריכים לעמוד כחומה בצורה ולא לתת. כמובן, לא ב... מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו צריכים כמה שיותר להילחם נגד... מה זה לילחם? מה זה להילחם?

אז קודם כול, אנחנו צריכים לנסות להשפיע על העם, כמו שהם משפיעים.

איך אתה תשפיע? יש לך תקשורת?

אין לנו תקשורת, אבל איך תשפיע?

אז זהו. אז זאת אכן הבעיה שאנחנו צריכים לחשוב. אז מה הפתרון לבעיה? אני חושב שאולי אם אנחנו נעשה, כמו שהיה פעם, בעבר, אצטדיון, או דברים כאלה, שזה אומנם כסף,

אתה מוכן לממן?

זהו, לכן אני אומר. זה אומנם כסף,

אבל צריך לחשוב בעניין הזה משום שכתוב

שעם נבל ולא חכם. עם נבל ולא חכם. למה? אנחנו עמדנו בניסיון. היתה הבחירות, כן, אבל בוא נדבר פרקטית. בוא נפתור את הבעיה. אני אסביר לך את העניין. אין צורך, הם רוצים ללכת. אין בעיה, בסדר. אם רוצים ללכת ולא רוצים לשמוע, זה בסדר. תגיד לי רק משהו.

מה בסוף, יש לך עצה פרקטית שאנחנו יכולים להוציא מפה שידור לאומה? אתם, תלמידי חכמים, צריכים לחשוב מה לעשות בעניין הזה. אוקיי. תודה רבה. תבורך.

כן.

תן לבחור שם לפניך.

כן.

רציתי לתרום הוראת קבע לבית-כנסת.

אשריך וחלקך.

מה שמך ושם?

אהרון בן-אסתר, ועוד היה בציפורה לזרע משהו של קיימא.

אהרון בן-אסתר ואשתו, עוד היה בציפורה. עוד היה בציפורה,

שמזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה.

מהר. תודה.

כן, תן לבחור פה בשחור.

תן לו, תן לו.

תן לו, תן לו.

שלום.

איך עוזרים בתשובה? אבל לאט-לאט.

איך עוזרים בתשובה? לאט-לאט.

איך נושמים לאט-לאט?

לאט-לאט.

לאט-לאט. ואפשר להכניס מספיק חמצן בלאט-לאט? לאט-לאט, כן. לאט-לאט. נו, תתחיל עכשיו לאט-לאט.

נושם לאט-לאט. לא, לאט.

אתה נושם אותו דבר.

בכל אופן, תקשיב.

הנקודה היא ככה, אתה צריך להחליט שאתה רוצה באמת לחזור בתשובה.

זה הדבר. רוצה באמת לחזור בתשובה. יופי.

עכשיו, אתה צריך להתחרט על המעשים הלא-טובים שעשית.

חרטה אמיתית.

תקשיב.

אתה צריך להתחרט על המצוות שלא עשית.

אתה צריך לקבל על עצמך בהחלטה, כמו שאתה אומר, אמיתית,

שמהיום אתה תשמור תורה ומצוות,

תעשה מצוות ותברח מן הייסורים,

ואתה צריך להגיד את הווידוי שאמרנו,

כתוב בסידור,

חטאנו, עווינו, פשענו וכו', אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו' וכו', דבר, דבר, דבר, להתחרט באמת.

ומהרגע זה שהחלטת,

העבר שלך יימחק אם תעמוד בדברים שלך,

ותתחיל לשמור תורה ומצוות באמת,

לא יזכירו לך מהעוונות הראשונים,

ומכאן והלאה תהיה בסדר.

בטוח? יש דרגות בזה, אבל קודם כל תתחיל ככה.

בטוח?

מה זה בטוח?

זה בטוח אבל, זה בדוק. מה זה בדוק? איך אני עשיתי תשובה? אני גם הייתי חילוני. בסדר, בסדר, בשנה הבאה תבוא בעזרת השם תתראו אותי כמוך. יאללה, בעזרת השם.

אז אני אשב בקהל ואתה תדבר.

כן, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב, קודם כול. ערב טוב.

אני מתחזק אתך יום ויום.

אני רוצה להגיד לך תודה רבה על הכול, קודם כול.

שתיים, יש לי, מחו״ל, קודם כול, השאלה מגיעה, קרובת משפחה שלי,

היא תקועה, היא לא יודעת איך להגיע אליך,

אבל אתה לא נמצא אצלהם שם בארצות-הברית כל שני וחמישי.

אז השאלה היא ככה, על נושאי זוגיות.

האם זה נכון להתחתן,

לא, סליחה. האם זה נכון לחתוך קשר של זוגיות לחתוך?

שהבחור והבחורה רוצים אחד את השני

כן או הלאה בגלל שהבחורה לא מוכנה להיפרד מההורים

מאחר שהם לא מוכנים שהוא יתחתן עכשיו כי רוצים שהוא ילמד קודם כל כאילו, היא מוותרת על הנישואים בגלל שההורים של החתן לא רוצים שהוא יתחתן

היא לא הולכת נגד ההורים שלו

מה הם רוצים שהוא ילמד באוניברסיטה או בישיבה? כן, בדיוק, בדיוק, באוניברסיטה לא קשור, הוא לא דתי

היא דתייה, הוא לא. שמעתי. מה הוא? רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

אני אקביט אותך.

כן, דבר. הוא חילוני רגיל, הוא בחור אקדמיה, הולך לומד. הם רוצים שהוא ילמד,

ורק אחרי התואר שלו הוא יחשוב על נישואים.

רגע, הוא החליט שהיא בשבילו?

הם רוצים אחד את השני.

הם ממש אוהבים אחד את השני. ההורים של החתן לא רוצים.

קודם כול, הוא לא צריך לשמוע להורים שלו.

זה אחד. הוא לא צריך לשמוע להורים?

והיא ודאי לא צריכה לשמוע להם,

כי גם להורים שלה היא לא היתה צריכה לשמוע,

כי אם היא מצאה והוא מצא את האישה הראויה,

אז הם פשוט מאוד צריכים להתחתן. כתוב ושאלו את פי הנערה, נשאל את פי הנערה. זאת אומרת,

אי-אפשר לחתן אישה בעל כורחה אלא ברצונה, וגם הבחור.

אז לכן, אם שניהם חושבים שהם מתאימים ורוצים,

הם לא צריכים להתחשב בדעתם של ההורים. דבר שני,

הם גם מדברים על מה? על ביסוס כלכלי שיהיה לו או לא יהיה לו. זו בעיה שלו.

ההורים יכולים להחליט שלא ייתנו לו כסף, זה הכול.

אבל למנוע אותו מלהתחתן, אין להם

היתר לדבר כזה.

אסור להם למנוע ממנו.

זו התשובה? כן, זה מוקלט.

כן, מוקלט. אפשר בשבילי?

כן. ברכה לזיאור.

בבקשה. משה בן-אלי.

תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום,

שלושה חודשים רצוף, ותזכה לזיווג הגון מהירה. שעתיים ביום כל יום? כן, רצופות כל יום. 90 יום כאילו? 90 יום?

בדיוק. אבל מה עשיתי, כל מה שעשיתי בעבר זה לא נחשב?

מה עשית? לימוד תואר פה בשעתיים רצופות. אבל שעתיים רצופות בתענית דיבור? שעה, שעה ובע. לא, לא, לא, לא, לא. שעתיים מלאות רצופות בתענית דיבור.

אתה מבין את זה? טוב, תסביר לי לך.

זה מוקלט.

מוקלד.

סבבה?

כן.

זה מה שאני עושה?

כן. שלושה חודשים?

כן.

תודה רבה, כבוד הרב. מה השם שלך?

משה בן נלי.

משה בן נלי, זיווג הגון. מהרה.

אמן.

תודה רבה.

הנה פה שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אמא שלי צריכה ללדת, אותו טוב.

עוד שבועיים, שלושה.

אז אני הלכה היום על הבוקר אל איזה רב באחי סמח

וקיבלה ממנו ברכה.

אז אני רוצה שתיתן ככה עוד ברכה בשביל,

כאילו, שאני אהיה מסופק.

לא הבנתי.

הוא ברך שמתי היא תלד?

כאילו, תעבור הכול בהצלחה, שהכול יהיה בסדר.

נו, אז מה אתה רוצה, שנדחף את זה יותר?

אם הוא כבר ברך, אז זה בסדר.

לא יודע, אני רוצה שתברך עוד ככה.

מה לברך עכשיו?

שאלה תצטרך את הניתוח שהיא עושה לפני הלידה, היא צריכה לעשות את זה בניתוח. ואת זה הוא לא ברך?

את זה הוא ברך.

אז נו. אבל אני רוצה שתברך עוד פעם.

עוד פעם.

טוב, מה השם שלה?

ברכה.

בת?

רחל.

ברכה בת רחל.

תלד על-פי הטבע.

אמן.

כן,

תן להם שמה.

לא, לא, תעמוד שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי מספר שאלות.

מספר, כן.

שאלה ראשונה,

לגבי הבחירות,

אמרנו שהרבה רבנים חתמו נגד הרב, ראינו גם את אותם הרבנים. הרבה לא חתמו בכלל וזייפו, כן. יפה. זה מה שאני רוצה לשאול.

הרב אמר לא להקשיב לרבנים שחתמו ויצאו נגד הרב.

יש רבנים כמו הרב מוגרבי ועוד המון שהם

הכפישו את זה.

כל אלה שלא חתמו ולא יצאו חוצץ נגד הזיוף,

הם בדיוק כמו אלה שחתמו.

יש רבנים שאתה יודע שהם בוודאות חתמו,

אבל שהם לא חתמו.

זה לא משנה, אמרתי.

כן. אם

מישהו כתב בשמך שאתה יוצא נגד הרב עובדיה,

אתה תשאיר את הדברים ככה, או שאתה תגיד, מה פתאום, זה לא אני, אני לא מסכים,

אני נגד הדבר הזה.

תגיד או לא תגיד.

ואם לא אמרת, אז כאילו נוח לך.

בדיוק.

למה אני לא שומע אותו?

כן. הרב מוגרבי, אפשר להקשיב לו?

מה? הרב מוגרבי.

נו. אפשר לשמוע לו?

לשמוע לו? יש קצת בעיה עכשיו, כי הוא חזר בו פעמיים.

פעם ראשונה הוא אמר

שאני יכול לפרסם

את הקלטת שהוא דיבר אתי.

פעם שנייה הוא עלה לרדיו ואמר

שהוא לא אמר מה שהוא אמר בקלטת ששומעים אותו,

וזה בגלל שהוא פחד מהם.

וזה לא מתאים לו, כאילו, לפחד.

כי בקלטת הקודמת הוא אמר שהוא לא פוחד, תפרסם, תגיד, כי זה שקר מה שהם אומרים.

אז זה קצת בעיה, תאמין, כי בעצם בהקלטה האחרונה שהוא דיבר הוא כאילו מכר אותי.

אז להקשיב או לא? כאילו הוא הוציא אותי לא טוב. אתה תסיג את המסקנה.

כל גדולי הדור שגם יצאו חוצץ נגד הרב,

הרב שלום כהן,

וכל אותם רבנים.

לפי הרב עובדיה, מה שהסברתי קודם,

אין לשמוע אותם.

אוקיי.

שאלה שנייה,

אני גם עבדתי לכבוד הרכב בבחירות בשביל כבוד הרב לפז.

שכנענו הרבה, ניסינו לשכנע כמה שיותר, ויש כאלה שלא השתכנעו ובחרו עדיין שס.

והם לא רצו לשאול, הם ביקשו שאני אשאל אם יש להם מחילה, כי הם הבינו שהם באמת, מה שהלך שם,

אם יש בן-אדם שבאמת רוצה להתחרט על מה שהוא הבין או לא הבין, דיבר או לא דיבר, יעמוד בפני הרבים ויבקש מחילה אמיתית,

ויותר לא יחזור לאסורו,

ואני אהיה מוכן למחול לו.

מה זה בפני הרבים, במובןך? פה, לדוגמה, עכשיו.

יעמוד, יגיד,

אני חטאתי, עוויתי, פשעתי, שמעתי או אמרתי וכו',

ואז תהיה לו הזדמנות.

לא יעשה כך, אין לו מחילה.

שאלה שלישית,

שזה בקשר לבחירות של העירייה.

יש פה בית-כנסת,

זה הגדול, יש עמוד בית-כנסת קטן,

שראש העיר רוצה להרוס אותו,

בטענה שאין אישורים לבית-כנסת,

שהוא לא חוקי.

זו הטענה שלו.

כמה זמן זה קיים? 20 שנה.

קצת יותר מ-20 שנה. ומה היה עם האישורים במשך 20 שנה?

הם אומרים שהיה להם אישור.

את מי הוא משרת בהריסה?

מה זאת אומרת? בפני מי הוא רוצה למצוא חן כשהוא הולך להרוס את זה? בפני אף אחד.

אז למה שיהרוס אם 20 שנה זה עומד ולא הפריע לאף אחד? הוא כביכול עושה לפי החוק. למה? אבל 20 שנה הוא לא עשה.

הולך פרינציפ.

אז למה, אני שואל.

תשאל אותו.

אז טוב, בסדר.

נשאל אותו.

כן, הלאה.

השאלה היא, האם מותר לבחור בבחירות בן-אדם כזה שהולך נגד התורה,

כביכול בעד עריזת בית-כנסת,

למרות שהציבור אומר שהוא טוב לעירייה? מה האלטרנטיבה השנייה?

מיכאל וידל.

מה זה אומר?

אף אחד לא מכיר אותו. הוא ליכודניק.

הבנתי. תראה, ראשי ערים לא מעניינים אותי. אני לא אוכל להביע דעתי בעניין.

השאלה היא אם מותר לבחור בו.

אתה יכול גם לא לבחור בכלל.

אין מצווה לבחור. אתה מפסיד כוח, אבל.

אז תחליט. אתה צריך להחליט מה הכוח היותר-עדיף, כי אתה לא יודע מי נולד.

הביצה עוד לא הבקיעה.

אז איך אתה רוצה להחליט?

אתה אמרת רק את ההריסה של בית-הכנסת.

יש דברים אחרים טובים שהוא כן עשה בשביל דתיים?

לדעתי, אם הוא הרס ישיבה,

אל תגיד רק מה הוא הרס. אני שואל, האם הוא בנה פעם, נתן, נותן תקציבים, עזר, מה? כל מה שבונים, תמיד אומרים שזה העירייה עושה. לא משנה אם זה באמת העירייה. אתה עם וידל אתה או עם השני?

מי אתה? לא משנה.

אה, לא משנה. לא, כי זה מוקלט. אחר כך יחשבו שאנחנו עושים פריזים עוד יותר נגד זה. הבנתי. טוב, עזוב אותנו מזה. הלאה, קדימה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

תן לגברת שמה ונסיים.

בבקשה.

אפשר לקבל ברכה, רק?

כן.

לזרע בר-קיימא?

ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום,

שלושה חודשים רצוף,

ותזכי לזרע חי וקיים מהרה.

יש לי עוד משהו. בעלי רוצה לעשות 40 יום, תענית צום, איך שקוראים לזה? כן.

זה בסדר או ש... מצוין.

40 יום?

למה לא?

קודם כול, לא תצטרכו להכין הרבה אוכל, יהיה לכם חיסכון.

הוא יהיה כמו שצריך נראה, בלי קרס, והכול בסדר.

זה בריא וזה גם מועיל.

מה אני צריכה לעשות, שלושה חודשים?

ללמוד חצי שעה כל יום ספר שנקרא שערי תשובה של רבנו יונה. מה, זה מוסר?

כן.

תודה.

כן, אחרונה שם בסוף, נו.

ערב טוב. גם לכם. אפשר לקבל ברכה לזיווג?

שם?

גבריאל בן בלע.

גבריאל בן בלע, אין פוקוס.

גבריאל בן בלע,

זיווג הגון מהרה.

אמן.

נו, עוד אחת שמה, כן.

ברכה או שאלה?

תן לה שאלה שמה.

בסדר, תכף. תני לה.

אלה שרוצים לתרום לבית-כנסת יכולים לזכות. אלה שרוצים לרכוש כיסא בבית-הכנסת,

גם לא לעצמם,

לאחרים שיתארחו שם כי יגיעו מכל הארץ, זה בית-כנסת גדול,

220 מקומות

ועוד 100 מקומות בערך לנשים בעזרה,

בית-כנסת 320 מטר רבוע.

כל מי שירצה יפנה לשופר ויוכל לזכות בזכות למשך שנה.

כל השיעורים, כל התורה, כל התפילות,

יהיה לו חלק בזה אשריו אשר חלקו.

אמן. כן.

תודה רבה קודם כול לכבוד הרב שהגיע עד רמלה.

השאלה שלי, יושבת כאן הרבה זמן. אתם יודעים שאני נולדתי פה, כן? יפה מאוד.

השאלה שלי היא באמת, אני מתסכול ומבלבול. אני לא מבינה מה לכבוד הרב כזה,

מזכה רבים כזה גדול,

להיכנס לפוליטיקה,

ומה התועלת שצמחה מכל הסיפור הזה בעצם. סתם בלבול.

טוב, בואי אני אענה לך בקצרה, בקצרה.

אני לא רואה את זה כפוליטיקה,

אני ראיתי בזה הצלה,

להציל מידיו של לפיד.

אמרתי מההתחלה שבגלל לפיד אני יצאתי לבחירות, ועל זה שאלתי את הרב שטיינמן.

ואתם היום רואים בדיוק ממה חששתי ועד כמה צדקתי.

ואמרתי שאין בכוחן של המפלגות הדתיות,

תסגור שם, נו, תסגור שם,

אין בכוחן של המפלגות הדתיות,

לא אגודה ולא ש״ס,

לעמוד מולו.

לא היה להם כוח גם לפני כן, בלעדיו.

כל שכן עכשיו שהוא נמצא,

ואת רואה שהם לא מצליחים להניא דבר אחד ממה שהוא רוצה.

והתוכניות עוד אצלו מלאות במגירה,

איך להקטין

ולהקצין

כנגד החרדים.

זו היתה הסיבה.

זה לא פוליטיקה,

זה רק משתמשים במהלך שנקרא פוליטיקה, אבל בשביל להציל.

וזה מה שאמר בדיוק בלשונו הטהור הרב שטיינמן.

מצווה להציל.

על זה הלכנו למרות שידענו שהיא עקידת יצחק.

ידעתי שזה יהיה,

אבל הייתי מוכן

לשים את הכול בשביל להציל.

וככה חייב כל בן-אדם. אדם שרואה אדם טובע בנהר,

אז הוא צריך לקפוץ ולהציל אותו, אם הוא יודע לסחוט.

אם הוא יודע לסחוט.

אבל יכול להיות שגם אתה תיסחף גם כן.

אבל מצווה להציל, מה לעשות?

מצווה להציל.

אז אם זה ככה, אז להציל את כלל ישראל מגזירות כאלה נוראות?

והרי לא עשיתי סתם באמירה.

אני הוצאתי למעלה מ-200,000 דיסקים

רק כנגד זה שרוצים לגייס

את החרדים שנקראים המנצחים.

כל זה להראות

כמה מעלה של לומדי תורה.

אף אחד מהמפלגות לא השקיע ככה בעם ישראל בשביל להסביר להם,

וגם לא יודעים להסביר

ולהביא את ההוכחות והכול.

אבל מה לעשות? יצר הרע יש לו שליחים טובים,

והוא השתמש בהם, בשביל שזה לא יצלח,

ושהסתרה אחרת תוכל להמשיך ולפגוע בעולם התורה וכו'.

אז לכן את צריכה להבין שלפעמים צריכים לעשות מעשים שנראים שלא ייעשו.

פנחס

היה אחד מתוך העדה,

ויקום ויקח רומח בידו.

מה לך להתערב וללכת להרוג את זמרי בן סלו עם המדינית? מה זה עניינך?

יש משה רבנו, יש אהרון, יש 70 זקנים,

שהם יטפלו, מה אתה קופץ?

אבל הוא שקפץ, הוא שהציל את כל ישראל.

למה? בקנאות קנאתי, אומר הקדוש-ברוך-הוא.

הוא התכוון לשם שמים והיה מוכן למסור את נפשו.

לכן נתתי את בריתי אותו השלום בחיים,

והוא הפך להיות אליהו הנביא.

אז זאת אומרת,

לפעמים זה נראה שכאילו אין מקום.

יותר מזה,

עוד עם ישראל לגלגו עליו ואמרו לו, הראיתם בן פוטי זה שפיתם אבי עמו עגלים לעבודה זרה?

הרג נשיא מישראל?

מי הוא בכלל שיבוא ויעשה דברים כאלה?

אבל הקדוש-ברוך-הוא העיד עליו שמעשיו היו נכונים וכנים ואמיתיים,

ולכן שיבח אותו ונתן לו מתנה את החיים והשלום.

זאת אומרת,

מה שהוא עשה

זה היה שלום.

זה שהוא הרג את זמרי בן סלו,

זה השלום האמיתי,

לעשות שלום בין ישראל

לאביהם שבשמים,

לא לעשות שלום בינו לבין שבט שמעון,

שמסכימים לחטא.

אז ההסתכלות של התורה היא לא בדיוק כמו שהעם מסתכל,

וצריך להבין שאלה שיודעים להחליט,

מחליטים את ההחלטות הנכונות.

אני מודה לכם.

תבורכו, כתיבה וחתימה טובה.

אלה שרוצים ציציות יכולים לקבל ומטפחות ראש.

אני רק אגיד קדיש, בסדר?