רחובות - רחובות

רחובות 2-7-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
אנחנו נמצאים בפרשת מטות, והקב"ה מצוה את משה רבינו "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך" אומר הקב"ה למשה, המדינים החטיאו את ישראל בעריות, ואתה מצווה לנקום את הנקמה של בני ישראל, ואחרי זה אתה תמות. ז"א תלה הקב"ה את מיתתו של משה רבינו בנקמה במדיינים. ז"א משה רבינו אם הוא מתאחר מלנקום הוא יחיה יותר, אם הוא מזדרז הוא ימות מוקדם. אילו ביקש משה לא למות - לא מת, כי ה' אמר לו נקום ואחר תאסף, אז אם אין אתה מתנקם בשונאיהם של ישראל אין אתה מת. והיה יושב לו עשרים או שלשים שנה וחי, אלא אמר משה אין רשות בידינו לעכב את המצוה ומיד כתוב "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם לתת נקמת ה' במדין". משה רבינו לא עושה חשבונות אישיים, לא מחפש טובתו, רוצה לקדש שם שמים, הוא לא קורא לזה נקמת בני ישראל אלא נקמת ה' במדין, והוא רוצה לעשות את זה לכבוד ה' יתברך ואפילו שהוא ימות יותר מהר.
עוד אמרו חכמים ז"ל בזה, הקב"ה אמר נקמת בני ישראל, ומשה אמר נקמת ה' במדין, כך אמר משה, רבון העולמים, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרים במצוות לא היו שונאים אותנו, ואינן רודפים אחרינו אלא בשביל תורה ומצוות שנתת לנו, ולכך הנקמה שלך לתת נקמת ה' במדין. אז למה קורא לזה נקמת ה' משה רבינו? כי הוא אומר, כל מה שרודפים אותנו הגויים אומות העולם ומחטיאים אותנו, כל זה בגלל שאנחנו יהודים ששומרים על התורה שלך, אבל אם היינו ערלים כמותם או עובדי עבודה זרה או שהיינו כופרים במצוות לא היו שונאים אותנו. אז משה רבינו טוען את זה על הגויים, היום אפשר לטעון את זה על היהודים ששונאים את אלה ששומרים תורה ומצוות בגלל ששומרים תורה ומצוות.
ומכאן אנו למדים דבר נורא השייך לנו, שיש לפעמים חס ושלום אדם רואה בחברו שהוא גדול בתורה, או ביראה יותר ממנו, ז"א מדברים בשני אנשים שהם פחות או יותר שווים בלימוד התורה, בגדלות בתורה, ביראת שמים, אבל אחד רואה בחברו שהוא גדול בתורה או ביראה יותר ממנו, ומתעוררת בו מידת הקנאה, וזורע בלבו הקנאה ומצמיח שנאה. והרי זה לא לבד שהוא עובר על לאו "לא תשנא את אחיך בלבבך" אלא שאדם כזה נמנה על כת שונאי ה' רח"ל. למה כל שנאתו לאיש רק מפני שלומד תורה וירא שמים יותר ממנו, ואילו היה חברו חסר בתורה ובמצוות לא היה שונא לו. נמצא שהוא שונא ה' רח"ל. ולצערנו הרב זה מצוי בימינו הרבה ומי שמכיר את הפרשה האחרונה מבין בדיוק.
ז"א אדם כזה יכול להיות תלמיד חכם וצדיק וירא שמים, אבל הוא מקנא בחברו מעבר ללא תשנא את אחיך בלבבך שהוא עובר בכל רגע הוא גם נקרא מכת שונאי ה'.
עוד שאלו חכמים ז"ל, כתוב "וישלח אותם משה אלף למטה לצבא", "וישלח אותם משה" - הקב"ה אמר למשה נקום נקמת בני ישראל אתה בעצמך והוא משלח אחרים, איך זה יתכן? משיב כך, משה אומר, אני כשנתגדלתי במדין אינו בדין שאני מיצר להם, שעשו בי טובה, המשל אומר בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן. למרות שמשה רבינו שומע ציווי ברור, "נקום" הוא עושה את זה ע"י אחרים, הוא בעצמו לא עושה. מה הטעם? הוא אומר אינו בדין, זה נגד הדין שאני אהיה מיצר למדין עם הציווי עם הציווי של הקב"ה, זה אינו בדין, למה? כיון שנתגדלתי שם, מה זה נתגדלתי שם? אתה הגעת למדין אתה הצלת את הבנות של יתרו, אתה רוממת אותם, אתה עשית להם יותר ממה שעשו לך, כן, הוא אומר אבל הם היו לי צוותא, עצם זה שנתגדלתי במדין, והיה לי את הסביבה הזו, אני לא יכול להרוג אותם אישית. לקיים את ציווי ה' ודאי שאני חייב, אבל אם אני חייב לקיים את הציווי אני לא צריך לעשות אותו בעצמי, אני אעשה אותו ע"י אחרים, לכן "וישלח אותם משה אלף למטה".
אז ז"א משה רבינו מלמד אותנו שהכרת הטוב, הכרת הטוב לאלה שהוא נגתדל בתוכם והוא לא כיוונו שום דבר מיוחד בשבילו, הכרת הטוב מחייבת שהוא לא יהיה מיצר להם, אפילו שהוא שומע ציווי ברור מהקב"ה נקום.
אנחנו רואים עוד מקום שכתוב "ולא זכרו בני ישראל את ה' ולא עשו חסד עם בית ירובעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל" חכמים ז"ל אמרו "ולא זכרו בני ישראל את ה', למה? שלא עשו חסד עם בית ירובעל, אילו עשו חסד עם בית ירובעל זה נקרא שזכרו את ה'.
מה לומדים מפה? לומדים מפה שיש קשר ישיר בין מה שאתה מכיר טובה לאדם שאתה חייב לאם אתה זוכר את ה' או לא זוכר את ה', פוגע בה' או לא פוגע בה'. אם היו עושים חסד עם בית ירובעל כפי הטובה שעשה עמהם, זה היה נקרא שהם זוכרים את ה', לא עשו - לא זוכרים את ה', כי הקב"ה מחייב הכרת הטוב, ואם לא עושים זאת פירושו של דבר שלא זוכרים את ה'.
עוד מצינו, שיש הכרת הטוב לדומם, כמו משה שנצטווה שלא להכות את היאור כיון שהיאור הציל אותו כשהיה בתיבה, אז לכן במכת דם וצפרדע שזה מן היאור אהרן הכה ולא הוא, כי אינו בדין שהוא יכה את מי שהיטיב לו. הוא גם לא הכה במכת כינים את החול, כיון שהחול הציל אותו שהוא טמן את המצרי. אז ז"א רואים שיש הכרת הטוב גם לדומם, לכן המשל אומר בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן, מה אכפת לבור? הוא מרגיש? הוא נעלב? הוא נפגע? מה אכפת ליאור? מה אכפת לחול? אלא זה במידות שלך, אתה צריך להתרגל להכיר טובה גם לדומם. גם לדומם.
ובואו תשמעו עד איפה זה. מעשה בתלמידיו של רבי אליעזר שהלכו בשדה ופגעו באבן שהיה רבי אליעזר יושב עליה ומלמד תורה לתלמידיו, אז היו יושבים בשדה, רבי אליעזר היה יושב על אבן גדולה ומלמד אותם תורה. והם הגיעו למקום איפה שנמצאת האבן הזאת, נפלו על האבן והיו מחבקין ומנשקין אותה, ואומרים מהאבן הזאת למדנו תורה. מה פירוש? האבן הזאת אפשרה לרבי אליעזר ללמד אותנו תורה אז היא נחשבת כמו הר סיני שניתנה עליו התורה. אז ממילא הם מחבקים את האבן ומנשקים אותה כמי שמנשקים את רבי אליעזר והתורה שלו. אתם שומעים, הכרת הטוב לאבן, לכסא, למקום שרבי אליעזר העניק להם את התורה.
עד כמה צריך הכרת הטוב? במי שחושב שהכרת הטוב זה אולי רק חסרון מעלה, לא, מהפסוק של "ולא זכרו בני ישראל את ה'", רואים מפה שכל הכופר בטובתו של חברו כאילו כופר בטובתו של הקב"ה. כי אם הקב"ה אפשר שמישהו יעשה לך טובה, יש לקב"ה חלק בזה שהוא אפשר את הדבר. ואם אתה כופר בטובתו של מי ששלח לך הקב"ה ואפשר לו שיעשה לך טובה אתה כופר בטובתו של הקב"ה.
עוד מובא בחכמים ז"ל, וזה לשונם, נקום נקמת בני ישראל, אמרו רבותינו, כתוב "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך", ככה אומר הקב"ה ליהושע בינון. והיה יהושע בינון צריך לחיות 120 שנה כמו משה רבינו, ולמה נתקצרו ימיו בעשר שנים? כי בשעה שאמר הקב"ה למשה "נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך", אע"פ שהוא נתבשר בשורת מוות, לא אחר את הדבר, אלא הזדרז ושלח אותם משה. אבל יהושע כיון שבא להלחם עם שלשים ואחד מלכים בכניסתו לארץ, אמר אם אני הורגם מיד אני מת, כשם שעשה משה רבינו. מה עשה - התחיל מעכב במלחמתם, מושך זמן, שנאמר "ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה" ז"א הוא משך הרבה זמן כדי להאריך ימים, אמר לו הקב"ה, בכך עשית, הריני מקצר את ימיך עשר שנים. אי אפשר לעקוף את עצת ה', רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, חיים ניתנים לאדם כדי לעשות את רצון הבורא ולנצל כל רגע לאותה מטרה והתכלית הזאת, אדם שלוקח זמן לצורך עצמו, סתם אדם, האדם הזה אין סיבה שיאריכו את ימיו. אבל במקרה של יהושע בינון חלילה לנו לפרש את המדרש הזה כמשמעו, שיהושע מפני אהבת עצמו חלילה התעצל במלחמת שלשים ואחד מלכים, דבר זה אסור לנו להעלות אפילו על הדעת ואין צורך להביא ראיות על זה. אלא ודאי ראה יהושע וידע על הדור ההוא שהוא דור המדבר דור דעה, דור של מקבלי התורה, איך היו נראים האנשים ההם כל זמן שמשה רבינו היה חי איתם וכמה ירידות הם ירדו אחרי מותו. כמו שאמרו חכמים ז"ל, אמר רבי סיימון, כל מקום שנאמר "ויהי אחרי מות", חזר העולם לאחוריו, כל מקום שנראה בפסוק "ויהי אחרי מות" נדע שהעולם חזר לאחוריו, "ויהי אחרי מות משה" מה קרה? מיד פסק הבאר - בארה של מרים, המן פסק לרדת מן השמים, וענני כבוד פסקו מישראל. זה "ויהי אחרי מות משה" מיד שלשת אלה נסתלקו מישראל, כל הטובות והניסים האלה פסקו מישראל אחרי מותו של משה. ז"א העם ירד ירידות רוחניות מיד לאחר מותו של משה, שאם לא כן לא היו נפסקים הבאר המן וענני כבוד, והעולם לא היה חוזר לאחוריו. וכמו שאמרו חכמים, כל מקום שנאמר "ויהי", אינו אלא צרה, וי-הי. וכן אמרו שם, ויהי אינו אלא לשון צער.
ואמרו עוד, 1700 קלות וחמורות וגזרות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה, ז"א היתה ירידה גדולה מאד. ועוד אמרו, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, מיד תשש כוחו של יהושע ונשתכחו ממנו 300 הלכות ונולדו לו 700 ספקות. אז רואים, ויהי אחרי מות, המצב הלך והתדרדר.
אז את כל זה ידע יהושע בינון, וכבר אמרו חכמים ז"ל שזקנים שבאותו הדור אמרו, פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
כדי להבין זאת, השמש מאירה, הלבנה אין לה אור עצמי, זה רק השתקפות של השמש בלבנה. אותו יחס אמרו זקני הדור שמשה היה אור החמה, ואילו יהושע היה רק השתקפות שלו אבל לא היה לו כביכול אור עצמי. ואנחנו יודעים מה ההפרש בין אור החמה לאור הלבנה בלילה, על זה נאמר, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. כלומר בימי משה היו אנשי דורו הולכים באור יומם, כי משה רבינו האיר להם כפני חמה, אבל כשהוא מת חשך אורם ורק פני יהושע שהיה כפני לבנה האיר להם, ועתה ידע יהושע גם הוא את זאת, שכשהוא הסתלק מהם גם אור לבנה לא יישאר וחושך יכסה ארץ, ומה יעשה הבן ולא יחטא? מה יקרה עם עם ישראל?
ואכן כך כתוב ביהושע כ"ד, "ויעבוד ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, ז"א רק בתקופתו של יהושע בינון העם לא חטא, ז"א בזכות שהוא היה קיים העם לא חטא. אבל כתוב בפסוק "ויעבוד ישראל" הכוונה לעם ישראל, את ה' כל ימי יהושע, וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע. מכלל הן אתה שומע לאו, זה שכתוב כל ימי הזקנים, אמרו חכמים, ימים הם האריכו שנים לא האריכו, ז"א תיכף אחרי יהושע חזר העולם לאחוריו שוב פעם.
על כל פנים, ידע יהושע שכמו שחזר העולם לאחוריו אחרי מות משה כך יהיה אחרי מותו, לכן הוא דחה מלחמת 31 המלכים להיות מה שאפשר יותר עם ישראל שלא יחטאו, כוונתו היתה ודאי טהורה וקדושה לאלקים, אלא שאעפ"כ הוא נענש מפני שהיה לו ללמוד ממשה רבינו, שעל אף החשבון הזה שידע גם משה כמובן שאחרי מותו העולם יחזור לאחוריו, כמו שהוא אמר בעצמו משה רבינו לפני פטירתו, כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך, אפילו כך אמר לא אעשה חשבונות ולא אעכב את המצוה להרוג את מדין. זה מה שאמרו חכמים ז"ל שאמר לו הקב"ה, בכך עשית, כלומר עשית חשבון ועיכבת את המלחמות יהושע בינון לא כמשה רבך, לפיכך קיצר ימיו עשר שנים מידה כנגד מידה.
לומדים מפה יסוד נורא ונפלא. אפילו שהחשבון של יהושע בינון היה חשבון קדוש ונקי מכל נגיעה של עצמו, אבל עשיית החשבון עצמה שעל ידי זה עיכב את המלחמות ולא עשה כמעשה משה, נענש נוראות, שבמקום שחשב שע"י העיכוב יזכה להאריך ימים ולהנהיג את ישראל בצדק ובמשפט כראוי, קיצרו את ימיו בעשר שנים. ועכשיו תראו כמה הפסיד עם ישראל, הפסיד עשר שנים של המנהיג שהיה יכול להוליך אותם בדרך ישרה, כל זה היה בגלל חשבון מוטעה שאם ימהר במלחמות הוא ימות מיד לאחר מכן. ובאמת זה היה ההיפך, שאם לא היה מעכב והיה עושה מהר היה חי עוד עשר שנים. זה מה שאמר שלמה המלך ע"ה, רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, רק עצת ה' היא תקום, מי שהולך בעצת ה', הכוונה על פי התורה הקדושה והשולחן ערוך, מי שהולך בעצת ה' כל מה שיעשה יקום ויצליח. אבל מי שמרבה מחשבות לעשות בדרך כזאת או אחרת עם כל מיני פלפולים, הוא רק יפסיד ויכול להיות גם חיים.
אבל עדיין קשה לנו מדוע עשה יהושע בינון חשבון זה ולא למד ממשה רבינו? הרי כל דבר הוא למד ממשה רבינו, הוא היה כיכול העתק של משה רבינו, הוא היה השתקפות של החמה כי הוא היה לבנה, פה למה הוא לא למד ממשה רבינו, שאלה. אומר הסבא מקלם, על פי מה שכתוב בגמרא, אמר רבי יהושע בן לוי, למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה, כשבא משה ואמר "האל הגדול הגיבור והנורא", בא ירמיה הנביא ואמר, נכרים מרקדים בהיכלו, הגויים החריבו את בית המקדש ורוקדים בתוך ההיכל, במקום שכתוב "והזר הקרב יומת", שאם נכנס זר לבית המקדש אז הוא מת על המקום, ובכל אופן נכרים נמצאים במקדש ומרקדין זה חילול ה' שאין כדוגמתו, אז הוא שאל ירמיה, איה נוראותיו של הקב"ה, הנה הגויים לא מתייראין מהקב"ה, אז איך אני יכול להגיד "האל הגדול הגיבור והנורא"? שכאילו הקב"ה ירוא משאר אומות העולם, לא אמר נורא. אתא דניאל - בא דניאל ואמר נכרים משתעבדים בבניו, הגויים משתעבדים בעם ישראל בבנים של הקב"ה והקב"ה לא עושה כלום, איה גבורותיו? לא אמר גיבור. האל הגיבור והנורא, לא אמר הגיבור. באו אנשי כנסת הגדולה ואמרו אדרבא, זוהי גבורתו שהקב"ה כובש את כעסו, יש לו בעיה הקב"ה בשניה אחת הוא מעלים את כל הגויים, אבל זה הגבורה כביכול לשלוט בעצמו ולא לעשות כן, והוא נותן ארך אפיים לרשעים, מאריך אפו, ואלה הם נוראותיו, אדרבא, זה מראה כמה הקב"ה ירואי, שאלמלא מוראו של הקב"ה איך אומה אחת יכולה להתקיים בין שבעים אומות? כבשה אחת בין שבעים זאבים יכולה להתקיים? אז זה ודאי שהוא נורא וראוי, אחרת מה היו עושים מאיתנו קציצות. נו, ומקשה הגמרא, ורבנן איך הם עשו כך ועקרו תקנה שתיקן משה להגיד "האל הגדול הגיבור והנורא" והם הורידו, באיזה רשות הם עשו זאת? איך הם יכולים לעשות דבר כזה?
אמר רבי אלעזר, מתוך שיודעין בקב"ה שהוא אמיתי, לפיכך לא כיזבו בו, רש"י אומר שהוא אמיתי - מסכים על האמת ושונא את השקר. הקב"ה מסכים עם האמת ושונא את השקר. לכן הם היו יכולים לעשות זאת.
טוב, אנחנו צריכים להבין עכשיו, מה התירוץ של רבי אלעזר מתוך שיודעין לא כיזבו בו, מתוך שהם יודעים לא כיזבו בו, והלא ודאי האמת היא כמו שאמר משה רבינו, האל הגדול הגיבור והנורא בלי להוריד שום דבר, אז מה אתה מתרץ לנו כשאתה אומר מתוך שיודעים לא כיזבו בו אז מה פירוש לא כיזבו בו? חוזרת הקושיה למקומה, איך הם עשו ועקרו תקנה שתיקן משה?
על זה אומר הגרש"ז, יש הבדל בין המילה שקר לכזב, מה ההבדל? שקר זה אומר דבר שאינו, אדם שבודה דבר מליבו, דבר שהוא אין לו אחיזה במציאות, זה שקר. כזב זה אפילו על דבר אמת, אמת לאמיתה, אלא הכזב נאמר על האומר, לא על מה שאמר אלא על האומר, שהאומר סותר את דברו. מה פירוש? בפיו מכזב ואומר כך ובליבו חושב ההיפך, זה כזב, כזבן, אחד מבטיח לך שהוא יבוא מחר, הוא יודע שהוא לא יבוא מחר, זה כזבן.
מעתה נבין היטב, לפיכך ירמיה לא אמר נורא, כי כיון שגויים מרקדין בהיכלו ואין העולם רואה את נוראותיו, איך הוא יגיד נורא כשהוא אינו מרגיש בלב לראות כן? אז בפה הוא יגיד נורא ובלב הוא לא חושב כך? הוא לא יכול, הוא יהיה כזבן, אז מתוך שיודעים בקב"ה לא כיזבו בו, כי הקב"ה אוהב את האמת ושונא את השקר. נמצא שאם הוא יגיד כך אחד בפה ואחד בלב, לפיכך לא כיזבו בו כלומר לא יכלו לומר הגיבור והנורא.
מעתה נבין היטב מה שעשה יהושע, יהושע עשה חשבון זה ולא עשה כמו משה רבינו. שאלנו למה הוא לא עשה גם בזה כמו משה רבינו? כי ראה יהושע בינון את הצרה של שכחת התורה אחרי מות משה עבד ה', והוא גם ידע מה יהיה אחרי מותו, ותמה על עצמו איך אני יכול להשאיר את העם בלעדי, ובעל כרחי אני צריך להלחם עם 31 המלכים ימים רבים, אלא מאי, משה רבי לא עשה חשבונות כאלו והוא לא עיכב את המלחמה עם מדין, אבל אני שברור אצלי שכך צריך לעשות, שאני צריך להשאר חי יותר, לפי הבנתו, כדי לעזור לעם ישראל שלא יחטאו, אם אבוא לעשות רק מפני שמשה רבינו עשה כך, אבל בלי הרגשת הלב זה יהיה כזב. ונמצא שהחשבון של יהושע היה צודק, והוא בא מטהרת ליבו הגדול של יהושע שלא רצה לכזב, אבל אעפ"כ הוא נענש למה הוא לא הרגיש כמו משה לעשות מלחמה מיד, אז הטענה עכשיו אבל למה לא הרגשת, אוקי, בלהבין הבנת, בלהרגיש לא הרגשת, אז הטענה - למה לא הרגשת כמו משה רבינו ואז ממילא לא היה כזב. כלומר, הוא נתבע על מדרגה שלא הגיע לדרגת משה רבינו להרגיש כפי שהרגיש רבו הגדול משה רבינו.
אז למדנו עכשיו כמה יסודות חשובים שיעזרו לנו בחיים, אי אפשר לעשות שום דבר נגד עצת ה', ואמרנו עצת ה' זה התורה הקדושה והשולחן ערוך. כל מי שיעשה אפילו חשבונות כאלה ואחרים יעשה חשבונות נגד עצת ה', לא יועיל לו שום דבר והוא רק יסתבך בפלילים עם הקב"ה. שאם יהושע בינון הצדיק והגדול, שהיה צריך להכנס כמו שאומרים בנעליו של משה רבינו, לא נמצא בן אדם יותר ראוי אחרי משה רבינו מאשר יהושע בינון, ושהוא היה עבד נאמן ומשרת נאמן של משה רבינו, ועם כל זה עם חשבונות אמיתיים ונכונים, אבל לא מיהר לעשות את מצות ה', לא שהוא לא קיים מצות ה', הוא קיים את מצות ה', קיים במלואה, וניצח 31 מלכים, ועשה קידוש ה' גדול בעולם, וחכמי אומות העולם אומרים עליו שהוא היה האסטרטג הגדול והמצביא הגדול בהיסטוריה העולמית, אבל הוא לא הזדרז לעשות את רצון הבורא, אע"פ שבחשבון הוא עלול למות יותר מוקדם מה שלא היה נכון במקרה שלו, כי במקרה שלו הוא היה מאריך ימים, בגלל שהוא לא מיהר הוא קיצר ימים, אבל גם עם החשבון שיצטרך למות יותר מוקדם היה צריך להזדרז.
אז כמה אנחנו צריכים להיות זריזים בעבודת ה' יתברך כל יום ויום לנצל, כי כמה ימי חיינו ושנותינו, ואדם עתיד לצאת בכל רגע, אז אם הוא מספיק כל יום למלא את היום בעבודת ה' על פי עצת ה', אין לך אדם יותר מאושר מזה. כשאומרים לנו, חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב יש בזה כמה צדדים, אבל אחד מן הצדדים שמתכוונים בזה, שכמו שהם מילאו את הזמן לעבוד את ה' כמובן לפי הכרתם שהיתה עצומה, אנחנו צריכים לפי הכרתנו למלא את הזמן בעבודת ה'. כי זמן יש לנו, ואנחנו מחליטים מה לעשות בזמן, רוב האנשים משקיעים את הזמן לעולם הזה, בבנין וביצור חייהם פה כאילו הם נשארים לעולם, ומעטים רק משקיעים את כל זמנם, או רוב זמנם לחיי העולם הבא שאליו הם מסתלקים עוד מעט.
אז ז"א, אדם צריך להיות חכם להבין מה התכלית של קיומו בעולם, הרי הוא לא בא על מנת להשאר, הוא בא על מנת להסתלק, אבל השאלה עם מה אתה מסתלק, עם כלום? אז אדם צריך להכין את עצמו לקראת זאת וללמוד, אם בגדולים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי קיר, מה אנחנו יכולים להגיד אם מקפידים מן השמים עד כדי כך על זריזות בקיום מצות ה', שבאמת קיים אותה על הצד הטוב ביותר יהושע בינון, ועם חישוב נכון ומוצדק אפילו, לא יעזור שום דבר, צריך להזדרז ולקיים את זה כרצון ה' ולא כהבנתך.
לכן כתוב אל בינתך אל תשען, במקום שהתורה אומרת ברור מה היא רוצה אין מקום לבינה שלך. כמו שאנשים אמרו, טיפשים, שכשפרסמנו את הפסק הלכה של כל גדולי ישראל שאסור לשמוע את הזמרים הפסולים, אמרו שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, זה אנשי קישקשתא, למה? כי אם יש גזירת החורבן ואסור לשמוע מוזיקה בכלל, רק במועדים ורק בשבתות וחגים ולא בכלי שיר בכל מצב תלוי איפה ומה, אז מי זה שיגיד גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה? הרי זה דווקא גזירה שגזרו, וידעו שציבור קשה לו וגזרו. זה כמו שאדם יגיד שלצום זה גזירה שקשה לעמוד בה, אז אי אפשר לצום. זה כמו שיגיד אדם שלשון הרע זה גזירה שקשה מאד לעמוד בה אז אפשר לדבר לשון הרע. זה כמו שיגיד אדם שגזירה של ביטול תורה, איסור ביטול תורה היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה אז הוא יכול לבטל תורה. וחילוני יגיד ששבת אי אפשר לשמור כי זה גזירה שאי אפשר לעמוד בה, אז בא נעקור את כל התורה ונגיד הכל גזירה שאי אפשר לעמוד בה. זה קשקשתא. התורה אמרה את דברה, אל בינתך אל תשען, אל תמציא תירוצים, אל תתחמק, אל תתפתל כי אתה תסבול, לא יעזור שום דבר, אין עצה ואין תבונה נגד ה'. ורבות מחשבות בלב איש, אבל עצת ה' היא בלבד תקום.
אז לכן למדנו מפה כמה צריך להזדרז בעבודת ה', ולא לעשות חשבונות אפילו אם החיים שלנו תלויים בזה, כי במקום שנחשוב שנפסיד את החיים יכול להיות שבגלל זה באמת נפסיד, אבל אם לא היינו חוששים יתכן מאד שהיו מאריכים את ימינו. אז ז"א כל בן אדם צריך לחשוב לא מה שהוא רוצה, אלא מה ה' רוצה. לעשות רצונך חפצתי זה העיקר שצריך לעמוד לנגד עיניו של אדם.
דבר נוסף ראינו פה הכרת הטוב, אפילו לדומם, אפילו לאבן שישב עליה רב, ודאי לאנשים, ואם משה שהיטיב עם מדין ופרסם את שמם בעולם ועזר להם בכל מה שהוא יכול הוא שרק נתגדל שם לא יכול לעשות ציווי מפורש נקום, והוא אומר אינו בדין שהוא יהיה מיצר, כמה חייב כל אדם הכרת הטוב למי שעשה לו טובה.
ואתמול למדנו בשיעור, שרבי שמעון אומר במשנה באבות, איזוהי מידה רעה שיתרחק ממנה האדם, הוא אומר לווה ולא ישלם. אדם שלווה ולא משלם, והוא לא מדבר על החטא של הלוואה, כמו שכתוב בפסוק "לווה רשע ולא ישלם" מי שהוא לווה ולא משלם הוא רשע, אלא הוא אומר זה מידה, כשאדם לווה ואינו משלם פירושו של דבר, שהאדם הזה יש לו מידה רעה של כפיות טובה, הוא לא מכיר טובה למי שלוה לו והוא לא משלם לו, לא מחזיר. ז"א הוא מרגיש שהוא לא מחויב כלפי מי שעשה לו טובה. לקח לו את הכסף והלך הביתה, וההוא מפציר בו תחזיר, אני זקוק, לא משלם.
איזה מידה טובה שיבחר בה האדם? אומר רבי שמעון, הרואה את הנולד. אה, זה דבר והיפוכו? לווה ולא ישלם וההיפוך שלו רואה את הנולד, כן, זה ההיפוך שלו, כי הטיפש הזה שהוא לווה ולא משלם יש לו מידה של כפיות טובה, הוא לא רואה את הנולד שבסוף אף אחד לא יתן לו כלום, לא ירצו להיות במחיצתו וכשהוא יהיה תקוע באמת הוא לא יקבל מכלום, והוא יסבול מרורות, חוץ מהשם רע שיצא עליו וכו' וכו'. אז לכן צריך להיות חכם להיות רואה את הנולד. אדם שיחשבן מה נכון ומה לא.
כתוב שאשתו של אדם מתה אם מבקשים ממנו ממון ואין לו. אחד שביקשו ממנו ממון ואין לו אשתו מתה. מה אשמה אשתו? ואם אין לו ממון מה יעשה? ואין לו, למה אשתו תמות? אלא הפירוש כך, אשתו של אדם מתה זה בגלל חטאים שלה, אבל הוא בעלה, אם לא היה לו חטאים היא לא היתה מתה אפילו שהיא ראויה למות בגלל מעשיה, מתי לוקחים לו את האשה כשהיא חייבת גם מצד עצמה? כשמבקשים ממנו ממון ואין לו. מה הוא אשם שאין לו? מדובר באחד שחייב כסף, ומבקשים ממנו את הממון שהוא חייב כסף, ובאמת אין לו, אין לו, תהפוך אותי, תנער אותי, אין לי, לא בבית לא בבנק בשום מקום אין לי, אין לו, אין לו? אשתו מתה. מה הוא אשם, אבל אין לו. אין דבר כזה אין לו, אם הוא היה מרגיש מחוייב להחזיר היה לו. איך היה לו אם אין לו? אם הבן שלך היה צריך ניתוח בעשרים אלף דולר ואין לך, אתה תבוא תגיד לו, בני אני מצטער, תצטרך למות כי אין לי כסף, יש דבר כזה או שהוא היה הופך את העולם, ממשכן את הדירה את החיים משתעבד מתחייב הולך להורים משפחה קרובים או פושט יד בכל מקום, מאגן עשרים אלף דולר במהירות להציל את חיי בנו, אה, אז יש לו, מתי? כשהוא מחויב לבן שלו להחיות אותו, אבל השני הוא לא מרגיש שהוא מחויב, שלא יהיה לו, שימות מצידו, אין לו, מה אני אהרוג את עצמי בגלל שאין לי? אין לי. אין לך - יקחו את אשתך. מה אשמה האשה? אמרנו היא הולכת בחטאיה, אבל למה לוקחים לו את האשה? כי המלווה הכי גדול שיש לאדם זה אשתו. האישה היא העושה את החסד הכי גדול עם הבעל, אין יותר טובה כשאדם זקוק למשהו ויש לו מלווה שעוזר לו, האישה היא התומכת הגדולה של הבעל, מדברים באשה טובה, כן, אז האישה היא התומכת הכי טובה שיש לבעל, היא המלווה הכי טובה שיש. אז אם אתה כופר בטובה של המלווה שהלוה לך כסף, מידה כנגד מידה יקחו לך את המלוה הכי טוב שהיה לך - אשתך.
מפה יראה אדם כמה צריך להכיר טובה ולהזהר מאד מאד לא להיות כפוי טובה. ולכן משה רבינו גילה לנו את הדבר והיסוד הזה, שאינו בדין להיות מיצר למדין אפילו שהקב"ה מצווה - נקום. הוא מבין שכשאומר ה' נקום הוא לא מתכוון שהוא, למה? כי אינו בדין להיות מיצר למי שהוא התגדל אצלם. ומי שיש לו הכרת הטוב בשלמות, הכח הזה יכול להעניק לו את האפשרות להחיות מתים כמו אליהו ואלישע הנביא. זה הכח של הכרת הטוב, וחיוב הכרת הטוב הוא יותר גדול מכיבוד אב ואם, שכל הפותח פתח לחבירו נפשו חייב לו, לכן אליהו ואלישע החיו את המת אבל את ההורים שלהם לא היו יכולים להחיות, כי לא היה להם הרגשת הכרת הטוב להורים כמו למי שפותח להם פתח. אתם שומעים איזה חידושים יש פה?
מעתה צריך להיות חכם רק לנצל את מה שלמדנו וללכת לאור זה והאדם יהיה מסודר כל ימיו. מי שיש לו הכרת הטוב הקב"ה ישלם לו מידה כנגד מידה, שכולם יכירו לו גם טובות. זה צריך לדעת יהודים יקרים, מהפרשה הזאת למדנו ומשה רבינו אפילו שהוא מסר את נפשו להכות את מדין, מסר את נפשו, היה מוכן להקדים את הריגת מדיין לקיים את ציווי ה' נקום, והוא ימות יותר מקודם כי הוא יסיים את זה יותר מוקדם, עם כל זה אבל הוא לא יכול לעשות את זה בעצמו כיון שהוא מכיר טובה למדיינים, אפילו שאישית לא כל אחד שמה עשה בשבילו משהו.
שאלות למי שיש בבקשה. בבקשה לתת לבחור עם החולצה האדומה.

ש. קודם דיברת על כפיות טובה, ואם אתה שואל אותי, להיות במדינה ולקבל את כל הדברים האלה ולא להחזיר לה טובה כמו צבא, כמו עוד הרבה דברים, זאת היא כפיות טובה. ואני כאחד ועוד פה הרבה אנשים שלפי דעתי מכיר את עצמם, גם כציוני וגם כדתי, כאילו אני באותה נשימה אני אומר שאני ציוני וגם דתי ולא מתבייש בזה, אני גם עושה צבא וגם מתפלל שלש תפילות ביום, אני גם עושה את זה וגם עושה צבא ועושה את כל הדברים שבן אדם עם תעודה כחולה וכישראלי צריך לעשות. ואני ראיתי הרבה דברים במחשבה שאתה אומר כנגד הציונות ואני שואל למה זה לא יכול לבוא ביחד, אם אתה שואל אותי הציונות זה היהדות והיהדות זה הציונות, אז אני אשמח לקבל תשובה, תודה.

הרב: תודה על השאלה, כל מדינת ישראל בעצם היא כפיות טובה גדולה מאד לקב"ה. עצם הקמת המדינה היתה לכפור בתורה. כל ראשי הציונות רצו למחוק את היהדות, ורצו להעמיד אומה ישראלית לא יהודית, שהיא תלך לפי מנהגי הגויים והרצל אפילו שרצה שידברו בגרמנית. וגם לא היה מעניין אותו ארץ ישראל, הוא היה מסתדר בקניה כמו שהיתה הצעה בהתחלה, והעיקר היה לעקור את התורה והוא רצה לנצר את כל היהודים, הוא בעצמו, הוא התנדב אתה מבין לנצר את כל היהודים, ולגאול אותנו מהגלות כדי שנהיה דומים לאוסטרים ולכל אלה שהוא העריץ. וכל אלה שבאו אחריו, תראה את הסרט הרצל והציונות, מומלץ, סרט מקורי דקומנטרי עם מקורות מדויקים, שבו אתה רואה שהסופר חיים הזז שהיה אחד מהוגי הדעות של הציונות, אמר שהציונות זה ההיפך מן היהדות, ובמקום שמפסיקה היהדות שם מתחילה הציונות, ואין שום קשר בין יהדות לציונות, ההיפך ממה שאמרת. ז"א מי שהחליטו מה זה ציונות, לא התכוונו למה שאתה חולם שזה, אלא הפוך מזה, ז"א עד היום אתה רואה שיש מלחמה לעקור את היהדות, וכאילו לעשות שוויון בנטל. אז בא נתחיל עם זה שכל היהודים שקיימים בכלל הם כופרים בטובתו של הקב"ה, כי עם ישראל לא היה צריך להתקיים בכלל אם לא הקב"ה שומר עליו בזכות התורה של כמה שלומדים אותה, כי בלי שילמדו אותה אין לקב"ה שום סיבה שיהיה העולם, כל העולם מתקיים בזכות ישראל, שקיבלו את התורה במעמד הר סיני, שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" וכיון שיש את ישראל אז יש סיבה שיהיה עולם, אבל אם ישראל לא שומרים את התורה אז אין לקב"ה שום חפץ בעולם. אז עכשיו מי מקיים את העולם? ישראל. איזה ישראל? שלומדים תורה.
עכשיו, כל מה שעם ישראל לומד תורה הוא מקיים את העם ואת העולם, באים יהודים ורוצים לעקור תורה עם מצוה חדשה שהם המציאו שזה לשרת בצבא, כאילו הצבא כוחי ועוצם ידי מקיים את העם, הצבא מעולם לא קיים את העם, כי לעם ישראל במשך 3300 שנה מעולם לא היה צבא סדיר. ומי שיצאו בראש המלחמות להלחם נגד האויבים והמעצמות, לא מעצמות חרתה כמו אמריקה רוסיה, אלא מעצמות ששלטו בכיפת העולם כמו רומא כמו יוון, כאלה ששלטו בכל העולם וניצחו אותם, זה היה בודדים, בלי צבא, כמו חשמונאים, כמו מרדכי שניצח את אחשוורוש והמן ששלטו על 127 מדינות ושהוציאו גזירת מוות. איך הוא עשה, היה לו צבא? כלום, למדו תורה, חזרו בתשובה, צמו שלשה ימים ושלש לילות והפכו את הגזירה. ז"א מי שמקיים את העולם זה לומדי התורה.
אבל פה החליטו הציונים כמובן, שצבא זה הכי חשוב, לא בגלל צבא, אתה טועה, בגלל שהם חלמו מראש בהקמת המדינה שהצבא יהיה כור ההיתוך להתיך את כולם ולעשות פה גוון אחד, לכן הצבא ניסו להכניס סידור אחד, סידור אחד, ורצו לעשות הכל אחד, ממילא כל מי שיבואו לצבא יהפכו להיות מה שהם רצו להיות, ושמה כיון שכולם חייבים לעבור ממילא יש מספיק זמן שלש שנים להפוך להם את הקופסא ולעשות אותם חילונים בדיוק כמו שהם רוצים, כי בתערובת של בנים ובנות חיילים וחיילות ועם כל האוירה שיש שמה וכו', אז יגיעו לבדיוק מה שהם רצו, אבל הם נכשלו, למה כי הקב"ה הוא קובע, רבות מחשבות בלב הציונים ועצת ה' היא תקום, שנתרבתה התורה לאין שיעור, עד שהם הולכים ומתמעטים והם פוחדים שהחרדים מתרבים, לכן כדי לבטל את ההתרבות הם רוצים לערות אותם יחדיו עם החילונים בתוך הצבא בכל שדרות התפקידים ולתת להם ליבה ושילכו ללמוד ושילכו לעבוד, להוציא ואתם מהמסגרת החרדית, לפרוץ להם את החומות כדי שיוכלו להכניס את הרוח החילונית מתוך תקוה שככה ימגרו את הגרעין הקשה.
זה למעשה כל הפטנט, והראיה, כשאמרו שיש שוויון בנטל אז אמרו, ליברמן כמעט הוריד את הממשלה, הרי בשביל זה היה בחירות, הוא אמר אין גם חרדים, גם ערבים. איפה זה? לא מדברים. וגם 25 חילונים שמאלנים שונאי ישראל, איפה זה? אין. מה נשאר רק? חרדים. לא מתגייסים מאה אלף שקל קנס, לא זה יבוטלו התקציבים של הישיבות, לא יבוא - יעצר, מה זה, גזירות, איזה גזרות אלו? אז אם זה גזרות על שויון בנטל כולם ערבים ושמאלנים גם, לא,

ש. מסכים איתך

הרב: משמע שזה מזימה ציונית לעקור את התורה, אין שום קשר בינה למה שאתה אומר. מה שאתה אומר זה הבלוף שמוכרים בעיתונות, ברדיו, אבל מה שהאמת מאחורי זה גלוי לכל, אם מתבוננים רואים שומעים. אז זה שתבין דבר אחד, אז אין כפויי טובה יותר מהציונים, למה? הם רמאים ונוכלים, הם הלכו לאו"ם, לקחו את התנ"ך בן גורגור אמר, לנו מגיע את ארץ ישראל כי לנו יש טאבו וקושאן על ארץ ישראל מה שאין לאמריקה באמריקה, למה? כתוב בתנ"ך שארץ ישראל שייכת לנו, הוא בא בשם ה' ובשם התנ"ך, לקח את ארץ ישראל, וזרק אח"כ את התנ"ך ואמר לא צריך יותר את הקב"ה, השתמשנו בו, לקחנו את הארץ שהוא הבטיח לשומרי התורה, נעקור את התורה ועכשיו יש לנו את הנכס. זה מה שעשו כפויי הטובה הציונים שאתה מדבר עליהם. זה בקצרה, בסרט חרצל והציונות תסתכל ותראה לבד.

ש. לגבי בן גוריון, אמרתי שאני מסכים איתך לגבי הענין של הערבים והשמאלנים, זה מאה אחוז, אני גם חושב שהתקשורת מסיתה פה ממש נגד החרדים, וכל השאר נגיד הרצל לא רצה את הציונות ומזה קמה הציונות הדתית, מזה קמה כאילו תפיסה שהיא כאילו שילבה בין הדת הדתית לבין הציונות.

הרב: אני אסביר לך, הציונות הדתית זה טעות פטאלית שכמעט נפלו בה גם החרדים בהתחלה. הרעיון לעלות לארץ ישראל שהציונות החילונית, הרצל וחבריו, שרצו לעלות, לא דוקא לארץ ישראל אלא להקים מדינה משלהם ואמרתי מה היו הסיבות, הם הסתירו את זה כמובן בהתחלה, והם גרפו את הקהל כי הם ידעו שרוב הקהל הוא שומר תורה ומצוות, ואת מי אפשר להביא אחריהם - את הקהל הזה. עכשיו במה ימשכו אותם? אז הם לקחו מהסידור "ותחזינה עינינו בשובך לציון" שלזה מייחלים כל היהודים בתפוצות אלפיים שנה, ואמרו עכשיו תקום התנועה הציונות שתביא לבנין בית לעם היהודי, לא משנה איפה, בקניה, איפה שאתה רוצה. זה היה הרצון, השתמשו בתכסיס, והיו שנפלו בפח, החרדים בהתחלה היו, כשהם הבינו בדיוק מה טיבו של חרצל ושל נורדאו עוזרו ומזכירו ושל אחרים, אז הם פרשו מהתנועה הציונית ויצאו נגדה חוצץ, נשארו שמה הדתיים הלאומיים שאנחנו קוראים היום, מה שהיה תנועת המזרחי אז, והם נשארו והם פשוט שיחקו אותה כאילו אתה מבין ציונות דתית, אבל זה בדיוק אותה מכוון, אתה שותף לאותם אלה שמתכוונים לעקור ואתה משחק אותה שאתה לא מתכוון לעקור. מהק רה במשך הדורות? שהחילונים היטו את הציונות הדתית אליהם ולא הפוך, והציונות הדתית יותר נוטה לחילוניות ונגד החרדיות, בשעה שהמכנה המשותף זה יותר עם החרדים מאשר עם החילונים, משמש הציונות מצליחה לגבור, החילונית, לגבור על הדתיות של הציונים החרדיים, הראיה שבנט הפך להיות עוקר תורה שאין כדוגמתו, שהוא קובע לקב"ה רבונו של עולם, מספיק לך אלף שמונה מאות תלמידים שישבו ללמוד תורה מכל עם ישראל, ואחרי זה הצבא שלנו הוא יגן עלינו, אנחנו לא צריכים את ההגנה שלך, ממש כמו בר כוכבא, רק יותר אהבל ממנו. אז מה, הוא אומר אלף שמונה מאות, מי אתה יאפס מאופס, שאתה תגיד שאלף שמונה מאות יהודים מספיק לקב"ה שילמדו תורה, כשהקב"ה מחיב את כל ישראל קטן וגדול ללמוד תורה, "והגית בו יומם ולילה" מי אתה שתקבע סך?!

ש. אתה מבין אבל שבכל מחזור גיוס יש אנשים שטוב, אני ארשום בכולל ובעצם הם לא לומדים, הם סתם לוקחים כסף מהמדינה ואז הולכים לעבוד בשחור,

הרב: לפני שאתה מדבר על זה תראה לי שבנט המחרית שהוא יגייס את השמאלנים לפי השיטה שלך, שהם לא במקום ללמוד הם לא לומדים כלום והם שונאי ישראל, והם מלשינים עלינו באירופה והם מצלמים חיילי צה"ל בשביל לפגוע בהם, והם מכשילים את בטחון ישראל, ולא מגייסים אותם ואף אחד לא טוען עליהם, ודווקא אתם הדתיים יעני עם הכיפה, אתם דווקא נגד החרדים שלומדים תורה. אף פעם אני לא שומע אתכם טוענים, מה עם השמאלנים בשום פורום ולא נגד הערבים בשום פורום, רק אתם מחפשים כי אתם אלה שכמו שאתה מציג, אתם שונאי ה', למה? כי אמרנו היום, מי שמקנא בחברו שיש לו יותר תורה ויראת שמים והוא מקנא בו, הוא שונא ה', הוא לא רק שונא את השני מקנאה, הוא גם שונא את ה', ולמדנו את זה הערב. אם יש אנשים שמסוגלים ללמוד יותר ממך תשמח, אפילו שהוא יכול דקה יותר ממך.
כתוב בגמרא על פסוק, "ושבתם וראיתם בין עובד ה' לאשר לא עבדו", זה ההבדל בין מי ששונה פרקו מאה למאה ואחד, מי ששונה פרקו מאה פעמים זה נקרא לא עובד ה', מי שמאה ואחד זה עובד ה', מה ההפרש ביניהם? אחד. אחד. אתה שומע? מאה פעמים ללמוד אתה יודע מה זה, הלואי עלינו, זה נקרא לא עובד אם יש לו אפשרות עוד יותר. אז אחד שיכול ללמוד לגמרי והוא הולך לישיבת הסדר הוא לומד פחות ממה שהיה יכול ללמוד, למה? כי הוא מחשיב שהצבא זה שקול, או יותר, נגד הרב קוק, שהרב קוק אמר שמי שלומד תורה הוא יותר ממי שלוחם בשדה.

ש. במחילה הרב קוק כתב את זה לפני שנוסד הצבא

הרב: תחרתת את עצמך, תקרא את האגרת שהוא כתב

ש. הרב שם דיבר על הצבא הבריטי

הרב: הצבא הבריטי זה בדיוק אותו דבר כי הוא לומד מאברהם אבינו, אברהם אבינו שעשה אנגריה מאליעזר נענש, כי אסור להשתמש בתלמי דחכם. הבנת? אז זה דין שקשור בבריטניה, בצרפת, בישראל ובכל מקום בעולם, והוא דן האם מותר להשתמש בתלמידי חכמים או לא.
עכשיו שתבינו, יש פה שנאת הדת בלבד גם של הכיפות הסרוגות,

ש. הרב לגבי לימודי ליבה, הרב אמר שרוצים להכניס ולא הבנתי כאילו זה בצורה שלא נכון, הרמב"ם אומר שכל מי שחסר חכמה ביד אחת חסר עשר ידות בתורה.

הרב: אדוני, לא חכמה שילמדו אותנו הם, אנחנו יודעים ללמוד לבד מה שאנחנו צרכיים.

ש. לא, אבל לא לומדים, לא לומדים

הרב: תסלח לי כבודו, החזון איש שהיה גאון יותר מכל הפרופסורים והחכמים ואיינשטיין, אז אני אסביר לך, והוא לא למד ליבה, והוא לא למד משום ספר שלהם, את הכל הוא למד מהגמרא. שבגמרא יש את כל החכמות, זה שאתה לא יודע להוציא משם את כל החכמות

ש. אבל בפועל בציבור החרדי, יצא לי להפגש עם כמה חבר'ה שבפועל לא מוצאים את החכמות

הרב: אתה יודע מה, עד שידברו על הליבה אצל החרדים שהאינטליגנציה אצל החרדים היא פי כמה יותר גבוהה משל החילונים, אז עד שהם יזה שיחפשו את כל הנוער שלא יודע אפילו איפה זה טבריה ואיפה הכנרת, לא יודעים לא גאוגרפיה, לא יודעים היסטוריה ולא יודעים כלום, כלום, אחרי שלומדים ואחרי בגרות, ולא הם רק, אלא שלשים אחוז מהמורים שמלמדים אותם לא יודעים מושגי יסוד.

ש. שניה אבל מה זה משנה אצל החילונים

הרב: אז מה אתה מבלבל ליבה, כל הליבה פירושו לעקור את תורת ישראל ולהכניס תרבות זרה, אין שום חשבון אחר. אני רוצה להיות סתום, בסדר? לא רוצה שתלמד אותי, לא רוצה. רוצה להיות סתום. מה זה ענינך,

ש. אין בעיה, הרב, אתה אמרת שאפשר להוציא את החכמות מהתורה, אני ראיתי, אני פגשתי אנשים שלא יכולים להוציא את החכמות מהתורה, אז צריך לקחת את זה למקומות אחרים, אין מה לעשות.

הרב: מתוק, אנחנו לא צריכים עצות מהחילונים שיסבירו לנו מה ללמוד, והם לא מדברים על הרמב"ם, והרמב"ם לא מדבר

ש. זה הרמב"ם אומר

הרב: הרמב"ם לא אומר מה שאתה אומר, הרמב"ם לא אומר מה שאתה אומר, הרמב"ם אומר שצריך חכמה כמו גאומטריה או כמו מתמטיקה

ש. ואיפה לומדים את זה?

הרב: בגמרא, מאיפה הוא למד?

ש. אם תראה לי שמוציאים את זה תכלס מהגמרא אני יאמין,

הרב: ודאי

ש. אבל אני מדבר על עובדות מהשטח זה לא קורה

הרב: תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, כשתלך לתלמידי חכמים ותשב אצלם בכולל יראו לך את כל מה שדיברתי

ש. אבל זה לא קורה בפועל

הרב: לא קורה זה סיבה אחרת, לא רוצה ללמוד, לא רוצה ללמוד

ש. אז אתה סותר את הרמב"ם אתה לא רוצה ללמוד תורה,

הרב: לא רוצה, לא רוצה, אז מי אתה שתקבע לי? מי אתה שתקבע לי?

ש. סבבה זה משהו אחר, אבל כל הזמן לא לא מחילה, עכשיו שואל אותי פה למה לא מכניסים ליבה ביהדות,

הרב: אדוני, הלו, הלו, הלו, כשאומר הרמב"ם את מה שהוא אומר, שאלה ממשרד החינוך הם יקיימו את הרמב"ם וידעו בכלל מי זה הרמב"ם אז נשמע, בינתיים הם לא יודעים כלום,

ש. שניה הרב, אני לא מבין את הטענה של הם לא בסדר אז גם אני הלא בסדר

הרב: לא לא לא, אנחנו בסדר גמור

ש. הרב אמר שהוא מסכים עם דברי הרמב"ם

הרב: הוא לא אמר שום דבר, הוא לא אמר שום דבר. הוא לא אמר כלום, שום דבר, שום דבר, שום דבר,

ש. לא מוציאים בפועל את החכמות האלה מהתורה

הרב: שום דבר,

ש. אז צריך להוציא ואתם ממקומות אחרים

הרב: שום דבר, כלום כלום כלום, כלום כלום כלום, הלו, ג'מבורי, הלו, הלו, אם אתה לא יודע אז אני אגיד לך גם משהו, סוד ידוע, שהגאון מוילנא אמר שהרמב"ם שהתעסק בפילוסופיה הפילוסופיה היטתו ברוב לקחה, אז שתבין שיש ביקורת גם על הרמב"ם שהתעסק בדברים מסוימים שזה הטעה אותו, אתה שומע? אז אל תחשוב כל דבר שאתה יודע, ואנחנו אחרי שיודעים מי זה הרמב"ם יותר ממך ומשרד החינוך, כל גדולי ישראל אומרים, אחרי שהם יודעים את הרמב"ם שאתה מצאת פתאום, כולם אומרים שבשום אופן לא ללמוד ליבה, בשום אופן, כי זה עקירת התורה, הבנת? כי המטרה היא לא ללמוד אלא להעביר על דת. נקודה. תודה. הלאה.
שאלה נוספת, תן לגברת שמה בלבן.

ש. אתה אמרת שאת כל הלימודים והכל מהגמרא, נשים לא לומדות גמרא, אז מאיפה אנחנו אמורות ללמוד?

הרב: אתן לומדות, אין בעיה, גם בסמינרים של בנות אצלנו לומדים יותר ממה שיש בליבה, אבל בנות, בנים יש להם חובה ללמוד תורה. והם לומדים בתורה הכל. הבנת? בנות כן לומדות אצלנו. לא אומרים לכם את זה, מה לעשות? והרמה אצלנו יותר גבוהה מבתי ספר חילונים, וכשנבחנו במתמטיקה בתי ספר חרדים מול חילונים אז ניצחו בתי הספר החרדים.

ש. אוקי, נעבור לענין אחר לגמרי, אתה אמרת קודם שאנחנו מחוייבים להודות למקום ולכבד גם את הדומם, היות ואנחנו משתמשים, אנחנו מחויבים למעשה הרבה לפני, אנחנו מחויבים לבריאה, אז אנחנו מחויבים למעשה לכבד גם חפצים ודומם וחי ובכלל כל מה שקיים בבריאה, גם אם אנחנו לא משתמשים בזה.

הרב: למי אנחנו חייבים?

ש. למקום

הרב: איזה מקום?

ש. לבריאה, לה'

הרב: או, ברור. הכרת הטוב לקב"ה על כל דבר

ש. אז אנחנו לא צריכים להשתמש כדי להכיר תודה

הרב: מה זה לא צריכים להשתמש?

ש. אנחנו אמורים להכיר טובה גם לדברים שאנחנו לא משתמשים בהם, דברים שאנחנו רק מסתכלים בהם, דברים שאין להם אפילו מבחינתנו שום תפקיד.

הרב: לא הבנת, זה הכרת הטוב לקב"ה, אבל הם הכירו טובה לאבן, לא לקב"ה, אנחנו חידשנו שברור תמיד צריך להכיר תודה לקב"ה, אבל גם לחפצים, לא בגלל הקב"ה, בגלל עצם החפץ מה הוא שימש, לא עצם הקיום, עצם השימוש וההנאה, שנהנינו מדבר מסוים צריך להכיר טובה לו, לו, לו, כמו באר שלא זורקים בה אבן, אז זה לא בגלל הקב"ה שצריך להכיר לו טובה שיש באר ויש מים, אלא בגלל שנהנינו מהבאר אז לא זורקים בה אבן. כשאוכלים מקערה לא יורקים בה.

ש. אז אנחנו גם לא אמורים לירוק בשום חפץ שאנחנו גם לא נהנים ממנו.

הרב: מותר לאדם לירוק. אבל דווקא במה שהוא נהנה ממנו לא.

ש. אני אומר את זה אחרת, אנחנו הולכים ברחוב ואנחנו לא אמורים אפילו לזרוק נייר על הרצפה כי אנחנו אמורים לכבד את הבריאה, שורה תחתונה

הרב: טוב, מה זה קשור עכשיו לפה?

ש. אנחנו אמורים לכבד את המקום גם כשאנחנו לא משתמשים במקום

הרב: אני אשאל אותך שאלה, אדם יש לו ליחה, מותר לו להוציא אותה?

ש. הוא צריך להוציא אותה

הרב: איך הוא יעשה, לאיפה הוא יוצא אותה?

ש. בטישו

הרב: ואחרי זה הטישו איפה?

ש. לאשפה

הרב: למה לפגוע באשפה? צריך להכיר טובה.

ש. לא

הרב: לא, אה האשפה לא

ש. יש סדר

הרב: הפוך, האשפה הכי הרבה כי זה שומר שלא יהיה לנו סרחון בבית, ואח"כ מה להוריד אותו לפח, עוד דבר את פוגעת בו, בפח, ואח"כ במשאית של הזבל את פוגעת?

ש. את הנייר אפשר למחזר

הרב: בטח שאפשר למחזר, אבל את מעליבה אותו. כן, שאלה נוספת.

ש. זה לא שאלה, זה רציתי לבקש ברכה לרפואת אימי קוראים לה אירנה בת סיבון

הרב: אירנה בת סיבו רפואה שלמה מהרה, היא שומרת תורה ומצוות?

ש. היא שומרת, כן

הרב: השומרת הזה נראה לי לא כל כך.

ש. כן אני שומרת

הרב: ברוך ה', אז ללכת יותר בצניעות דהיינו שיהיה תמיד סגור פה למעלה, בסדר? בהצלחה רבה.

ש. תודה, תודה רבה.

הרב: שאלה נוספת, תן לבחור פה.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. ישנו קרוב משפחה במצב רפואי מסובך בהדסה, חודשיים שמה עם בעיות עכשיו אחרי שלשה ניתוחים של שמונה שעות

הרב: בן כמה הוא?

ש. בסביבות 37-38

הרב: שומר תורה ומצוות?

ש. יש את אחיו פה בטלפון כרגע בכביש ירושלים, אין לי מושג, אין לי מושג

הרב: אז נא לברר

הרב: שאלה הבאה בינתיים. תן לגברת שמה.

ש. שלום כבוד הרב, רציתי את ברכתך, אני בהריון בחודש שלישי ואין לעובר דופק ועשיתי בדיקות בכמה בתי חולים שונים והם אמרו לעשות הפלה, ואני לא רוצה לעשותהפלה כי אני מאמין שה' יתברך הכל יכול לעשות והוא יכול לעשות לי את הנס הזה, אז רציתי בבקשה את ברכתך

הרב: את מוכנה ללמוד שלשה חדשים חצי שעה כל יום שעה שערי תשובה

ש. כן אני דיברתי עם המזכירה שלך ליז

הרב: אין לי מזכירה ברוך ה', נא לא להאשים אותיד ברים האלה

ש. לא יודעת, אני התקשרתי לארגון שופר

הרב: ארגון שופר יש לו פקידות, כן.

ש. והיא אמרה לי שכאילו אתה אמרת שאני אקנה חלקה בבית מדרש שאתה בונה

הרב: מטר רבוע, כן,

ש. אז קניתי וכאילו רציתי לקבל את ברכתך

הרב: שם

ש. הודיה בת מיכל

הרב: אבל חצי שעה שלשה חדשים שערי תשובה

ש. בעזרת ה', בעזרת ה'

הרב: ה' יבשר אותך בשורות טובות שהעובר יהיה בריא ושלם.

ש. אמן.

הרב: כן, שאלה נוספת, הנה חוזרים אליך כן,

ש. כבוד הרב, הוא משתדל לשמור שבת, הוא מניח תפילין

הרב: לא מועיל שום דבר, חייב לחזור בתשובה שלמה, מוכן או לא מוכן?

ש. הוא כרגע בבית חולים, אני מדבר עם אחיו כרגע

הרב: בסדר, אז שידבר עם אחיו, תחזיר לי תשובה. שאלה נוספת, כן, תן לבחורה שמה למעלה.

ש. רציתי לבקש ברכה מהרב שיברך אותי בעזרת ה' להצלחה ברוחניות ובעל צדיק ירא שמים

הרב: אמן. כן, שאלה נוספת. תן לו בבקשה.

ש. שלום וברכה, רציתי לשאול שאלה, לספר לרב משהו שקרה לי, אני רוצה מה הרב יכול לעזור לי בזה, קרה לי לפני שנה בערך קריסת מערכות מוות קליני, מוות קליני קריסת מערכות דום לב ארוע מוחי, נפגעתי בעיניים, רציתי לשאול את הרב אם יש לו עצה משהו לעשות נגד זה, כאילו שהעיניים יחזרו

הרב: אתה שמרת תורה ומצוות או לא?

ש. היה חצי חצי

הרב: ועכשיו מה מצבך?

ש. משתדל

הרב: משתדל רק עוד, מה הבעיה לשמור את הכל?

ש. לא, זה לאט לאט

הרב: אה עוד לאט לאט

ש. לא זה לאט לאט

הרב: מה לאט לאט?

ש. מתחזק

הרב: אתה רוצה לראות לאט לאט או מהר?

ש. לא לא מהר.

הרב: אז אתה מוכן מהר לחזור בתשובה אמיתית

ש. לא הבנתי לא שמעתי

הרב: אתה מוכן מהר לחזור בתשובה אמיתית?

ש. מוכן כן

הרב: מהרגע אמיתי אבל

ש. אמיתי כן

הרב: אני מביא לך ציצית וכיפה

ש. אין בעיה

הרב: מה השם שלך?

ש. מרדכי בן נחלה

הרב: ה' ירפא אותך ויחזיר לך את מאור עיניך בזכות התשובה האמיתית מהרה אמן.

ש. אמן. אמן. תודה.

הרב: כן, שאלה נוספת, שיברך שהחיינו. כן, תן לגברת מאחורי היהודי עם שחור.

ש. ברכת שהחיינו.

הרב: אמן, תעביר שמה לגברת.

ש. שלום כבוד הרב, רציתי ברכה לפרנסה וזוגיות, וגם רציתי עוד ברכה בשביל הבן שלי שהוא לא הולך כבר חצי שנה לבית הספר והוא מסרב, הוא ממש מסרב ללכת לבית הספר

הרב: אתם לא שומרים תורה ומצוות?

ש. היינו, ירדנו באמת בענין, היתה ירידה בענין

הרב: ולאן הגעתם?

ש. הבנים בבית ספר חילוני כרגע, אני שומרת אבל הם רואים טלויזיה בשבת, ודי קשה להחזיר אותם לאחור.

הרב: אם תחליטי שאת חוזרת בתשובה תוכלי להחזיר את זה לאחור

ש. הבעיה זה עם הבנים שהם לא מסכימים

הרב: לא מעניין אותם מהם יש לך חיים בפני עצמך

ש. הבנתי אוקי

הרב: מוכנה?

ש. כן

הרב: אמיתי?

ש. כן

הרב: להביא לך כיסוי ראש

ש. יש לי כיסוי גם בבית

הרב: אבל יש לי שלי.

ש. אוקי.

הרב: עכשיו מגיע לך ברכה רצינית. שימי עלייך, רוצים ברכה שהקב"ה יעזור צריכים להתקרב אליו, כשמתקרבים לקב"ה אז הוא רץ לעזור, אבל כשרחוקים ממנו אז הוא אומר אם תעזבני יום יומיים אעזבך, כמה שתתרחק ממני אני בכפליים אתרחק ממך. כן, שהחיינו.

ש. ברכת שהחיינו

הרב: אמן. מה שמך?

ש. ארנה נאוה בת ויאולה

הרב: תזכי לשוב בתשובה שלמה עם כל המשפחה והבנים ויהיה לכם פרנסה טובה ורווח והצלה לעבודתו יתברך כל זמן שתקיימו את התשובה אמן.

ש. אמן.

הרב: תהיי בריאה.
כן, שאלה נוספת. תן לגברת שמה.

ש. ברכה לבן שלי, שלפני עשר שנים קיבל חידק חידק אלים והוא עשה כמה ניתוחים ברגל, ארבעה ניתוחים ועכשיו הוא צריך לעשות עוד ניתוח

הרב: מה יש לו?

ש. חידק אלים היה לו

הרב: אבל מה יש לו עכשיו
ש. יש לי צליעה וקשה לו ללכת על הרגל, כאבים כל הזמן

הרב: בן כמה הוא?

ש. הוא 18

הרב: הוא שומר מצוות? לא

ש. הוא התחיל, הוא התחיל לשמור שבת

הרב: התחיל לשמור את השבת או שהוא כבר שומר שבת?

ש. הוא התחיל, הוא כבר שבועיים שהוא שומר שבת.

הרב: איך הוא שומר?

ש. לא נוסע, הוא הולך לבית הכנסת,

הרב: הוא רואה טמבלויזיה, לא?

ש. לא לא

הרב: ממש לא?

ש. לא

הרב: אצלכם לא רואים בשבת?

ש. לא

הרב: בכלל לא?

ש. לא, לא רואים בשבת, שומרת שבת.

הרב: את תהיי מוכנה לשים כיסוי ראש בשבילו?

ש. כן.

הרב: אשרייך. תברכי שהחיינו ונברך אותו בעזרת ה'

ש. וזיווג לילדים הגדולים אם אפשר

הרב: בשמחה רבה, רק תשימי כיסוי ראש תברכי שהחיינו.

ש. ברכת שהחיינו

הרב: אמן. מה השם של הבן?

ש. הבן זוהר חיים בת זוהרה

הרב: זוהר חיים בן זוהרה ה' יזכה אותו בעזרת ה' יתברך לרפואה שלמה ויצליח בניתוח, והילדים הגדולים יזכו לזיווגים הגונים מהרה

ש. אמן תודה רבה

הרב: תהיי בריאה אבל תקפידי על הכיסוי ראש תמיד.

ש. תודה, תודה רבה.

 

ש. קודם כל אני רוצה ככה לקבל ברכה אם יורשה לי, רציתי לציין שאני ובעלי התחזקנו מאד מהקלטות של הרב ואני חוזרת בתשובה וככה גם בעלי, רציתי לקבל ברכה למשפחה שלי שעברנו מקרה טראגי לפני עשר שנים בערך, נפטרה לי אחות מדום לב, היתה בת 25 ומאז בעצם ככה לא התקדמנו לכיוון תשובה וכאלה, אבל היה מזה מסר מאד מאד גדול והיום אני ככה ברוך ה' הקב"ה זיכה אותי להתקרב, וכל בני ביתי עדיין ממשיכים להיות חילונים גמורים, אחותי יש לה שתי בנים נשואה,

הרב: מה שם המשפחה?

ש. מזרחי

הרב: ה' יזכה את משפחת מזרחי לתשובה שלמה.

ש. אמן. תודה. ואם אפשר רק ברכה ללידה קלה וילדה ילד או ילדה צדיקים בעזרת ה'

הרב: שם?

ש. רותם בת אסתר

הרב: ה' ישלים ההריון תקין ולידה קלה על דרך הטבע עובר בריא ושלם.

ש. אמן תודה.

הרב: כן, תן לבחור שמה בשחור שהוא לא מצביע עכשיו.

ש. שלום לרב, רציתי ככה לשאול, בלי קשר עכשיו להשקפות, אנחנו יש לנו מצוה לכבוש את הארץ ומצוה לשבת ולגור בארץ ובאמת הצבא בהמשך למה ששאלו פה הצבא הוא באמת כלי שהוא עוזר לנו לעם ישראל לקיים את המצוה הזאת, כיבוש הארץ ושמירה על הארץ, באמת בלי יותר מידי התפלפלויות, מה הענין, כאילו למה נגד הצבא, אם באמת הם עוזרים לנו לשמור על הארץ ולכבוש את הארץ?

הרב: בא תקשיב, היתה טענה על יהושע בינון שהוא היה יותר חכם מכל האסטרטגים שעמדו לנו, והוא כבש 31 מלכים עם עם שיצאו ממצרים שהם לא היו מורגלים בתכסיסי מלחמה וטקטיקות והכל והכל, נכון? ומה בא אליו מלאך בלילה ואמר לו? בא ואמר לו, לא למדתם תורה בלילה אחרי יום מלחמה בעיון, אז הוא בא עם חרב שלופה בידו, מיד "וילן בעמק" מיד לן בעומקה של הלכה. ז"א הצבא שהיה בזמנם היה של צדיקים כידוע לך, צדיקים שלמדו תורה גם בזמן לחימה כמו שאומרים, כל יום שסיימו את הלחימה, ולא למדו חפיף שניים מקרא ואחד תרגום אלא למדו בעיון ואם לא לומדים בעיון על זה בא מלאך שמאיים על כל מחנה ישראל. זה נקרא צבא, ועם צבא כזה כובשים את הארץ, אבל פה אין מה לכבוש, אתה רואה שהגזירה היא בדיוק הפוך, אומרים שאנחנו כובשים, שזה לשון גנאי, ורוצים לנטרל אותנו מהארץ, ורוצים לחלק אותה לשתיים לכאלה שבכלל אין להם זכות קיום פה, וכן על זה הדרך, ואתה רואה שמערערים כל הזמן על קיומנו, כי מי שמערער על התורה מערערים על קיומו בכלל, כי כל ארץ ישראל קיבלנו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, זה התנאי להתקיים בכלל בארץ ישראל. כל ארץ ישראל זה בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, אם לא אז זה גלות והכאה מן הארץ, ויש ערעור של כל אומות העולם. אתה רואה אתה יושב בהתנחלות, כל העולם לא, לא לקנות מההתנחלות, לא לקנות, חס ושלום, אויבים של העולם אלה שיושבים שמה, הם פשוט מאד יושבים על קרקע לא שלהם, אתה מבין, אנחנו בכלל לא יכולים להציג כאילו את התורה ולהגיד זה שלנו, גם המדינה לא אומרת שזה שלנו, גם המדינה לא אומרת, המדינה הטיפשה הזאת אומרת שקיבלנו את המדינה מהאו"ם, אתה מבין, הם לא אומרים קיבלנו אותה מה', קיבלנו אותה מהתנ"ך, מהאו"ם, אז האו"ם אומר עכשיו אני לא רוצה לתת לכם, עכשיו אני רוצה להחזיר את זה בחזרה, אתה מבין מה השטויות? זה נקרא הציונות, זה קשקוש בגרוש, ז"א לא מתכוונים למה שה' התכוון, ומה שאתם מנסים להעמיס כל הזמן כאילו יש איזה מצוה בזה, אין שום מצוה. הגנה עצמית - תמיד קיימת גם בלי צבא, הבא להרגך השכם להרגו זה גם אם אתה אדם יחיד, אם אתה משפחה, אם אתה ציבור, אם אתה עם, זה לא משנה, כל אדם מחויב להגן על חייו, בלי קשר עכשיו להלכות צבא, להלכות תורה, הלכות, זה פשיטא. להפוך את הצבא במקום התורה זה שקר גס שאף אחד לא מסכים לו מגדולי ישראל האמיתיים, זה שהיום זה פוליטי, פוליטי היום, התורה נהייתה פוליטית, משתמשים בה פולטיקה בשביל המפלגה שאפשר יהיה להציג מצע אחר וקשקושים, תסתכל מה הבית היהודי מציע, איזה שטויות איזה הבלים, אומרים לרב שמואל אליהו, אתה רוצה להיות, בנט אומר לו, אתה רוצה להיות הרב הראשי מטעמנו? אני מוכן, תתנצל בפני הערבים שאתה אמרת שאסור למכור להם דירה בצפת, אם תתנצל אז אני מוכן שאתה תהיה הרב מטעמנו. נו, ומה אומר הרב שמואל אליהו, אני מוכן להתנצל, תן לי את התפקיד תעשה טובה, תעשה טובה

ש. אבל יש משנה

הרב: בושה וחרפה, אם זה ההלכה ואמרת הלכה מטעם לא תחונם, תעמוד מאחורי ההלכה, מה אתה רוצה להיות, רב ראשי, שזה סתם חרטה, זה תפקיד ותואר קשקוש בגרוש, זה רב מטעם המדינה, זה לא רב מטעם התורה, זה קשקוש בגרוש, כל מי שהולך לשמה זה קשקוש בגרוש. אבל מה לעשות, אנשים רוצים שררה וכבוד וממון, זה הכל. יש יותר עבירות בתפקיד הזה ממה שאדם ישב וינהל ישיבה או שילמד תורה או שיכתוב ספר, אבל מה לעשות, מי מעניין אותו תורה? מעניין אותם כבוד ושררה, מה הרבנות כבר עושה, מה היא קידמה? איזה מפעל של תשובה היא עשתה? אפילו לאכול בהשגחת הרבנות אי אפשר, אז מה יש פה? אלא מה, קשקוש בגרוש. אבל בנט הוא נהיה מומחה על השולחן ערוך, הוא אומר לרב שמואל אליהו תתנצל, תגיד שמה ששולחן ערוך אמר זה גועל נפש. אתה מבין לאיפה הגעתם? אתם אפילו לא מבינים מה אתם עושים, אבל מה, אנחנו שייכים לבית היהודי, הבית היהודי. כן. תודה רבה לך על השאלה, נהניתי מאד.
כן, תעביר שמה לגברת.

ש. שלום

הרב: שלום וברכה

ש. רציתי ברכה לאחי פה שיושב וכרגע הוא סיים בבית ספר חילוני, והוא החליט לעלות במעלות התורה והוא עם כיפה ועכשיו הוא רוצה שתברך אותו ותביא לו ציצית, כרגע הוא רוצה, הוא אמור להכנס עכשיו לישיבה, וזהו, הנשמה שלו צמאה לעלות ולעלות בתורה

הרב: בשמחה

ש. הוא ממש חיכה לך שתברך אותו, ממש הוא בא לפה בציפייה

הרב: טוב שהוא לא נרדם, איפה הוא?

ש. הנה הוא פה.

הרב: בא לפה מותק, בא אני אתן לך ציצית, בא. בבקשה שים עליך, תברך שהחיינו.

ש. ברכת שהחיינו

הרב: אמן, תזכה לעלות במעלות התורה ותזכה להיות צדיק אמיתי.

ש. אמן.

הרב: כן הלאה, תני לבחורה שמה.

ש. שלום כבוד הרב, אני רוצה לדבר בשם אחי, שיושב פה, הוא השתחרר במיוחד בשביל לבוא לפגוש אותך, הוא השתחרר מהפסיכיאטרי והוא העדיף שאני אדבר בשמו, והוא כתב לך מכתב אז אני אשמח להקריא לך.
קוראים לי ישראל נגוסה ואני מאד מעונין לפגוש אותך מכיון שאני כבר שלשה חדשים לא מרגיש טוב, המצב שלי רק מתדרדר מיום ליום אז החלטתי לחזור בתשובה לפני כשלשה שבועות. למרות שחזרתי בתשובה אני עדיין מרגיש כאבים, אינני מבין מדוע, חשבתי אולי אתה יכול לעזור לי להיות המפתח של הבעיה. המקרה שלי הוא כזה, לפני שלשה חדשים התחלתי להרגיש מוזר מבולבל, הגעתי למצב שאני לא זוכר כלום, הייתי מרותק למיטה חדשים יושב ובוכה ולא מבין מה קורה לי, יש לי כאבי ראש ואני רואה דברים אחרים ממה שאחרים רואים, יש לי מחשבות הזויות לגבי וחשוב לי לציין שאני רואה ושומע קולות אחרים ממה שאנשים רואים. אני מרגיש חלש, חשבתי אולי שמו לי סתם סם במשקה, המשכתי הלאה וזזתי והמצב רק התדרדר, החלטתי לפגוש את הקב"ן בצה"ל הוא לא הבין אותי, ניסיתי להתמודד עם המצב לבד ולא יכלתי, מצבי התדרדר עד כדי כך שפגעתי בעצמי והייתי בבית חולים שבועיים. צה"ל הסיק מסקנה שאני לא ראוי להמשיך בצה"ל, לא הסכמתי כי חשבתי שצה"ל יכול לעזור לי, הגדירו אותי כפסיכופט והפנו אותי למחלקה פסיכיאטרית בתל השומר, חשבו שאני בדכאון אז החליטו להביא לי כדורים נגד דכאון ואני יודע שזה לא זה, לא היה לי למי לפנות, חשוב לי לציין שי שלי משפחה אוהבת ותומכת, החלטתי לחזור בתשובה כי אני מאמין שזו הדרך היחידה להרפא, מפה החלטתי לפנות אליך כדי שתוכל לעזור לי ולייעץ לי. תודה.

הרב: תני לי לדבר איתו רגע. אתה שומע קלטות שלי?

ש. כן כבוד הרב

הרב: מתי שמעת פעם אחרונה?

ש. לפני שבוע בערך

הרב: ומה אתה עושה במשך כל השבוע?

ש. צופה בך ביוטיוב

הרב: אז לא לפני שבוע, כל יום

ש. כמעט כל יום, כן.

הרב: תגיד לי משהו, וזה עוזר לך קצת?

ש. כן

הרב: תקשיב, ללמוד אתה יודע?

ש. כן, בערך אבל אני לא מרוכז

הרב: לא חשוב אם אתה מרוכז, אבל ללמוד אתה יכול

ש. יכול יכול כן

הרב: אתה יכול ללמוד נגיד בן איש חי, ספר בן איש חי הלכות?

ש. יכול כן

הרב: לקרוא אותו אפילו אם אתה לא מבין כל כך אבל מה שתבין זה טוב. אתה יכול שעה להשקיע בתוך יממה?

ש. כן כבוד הרב

הרב: טוב, אתה תתחיל ללמוד כל יום שעה בן איש חי ואני אתן לך ברכה שאתה תצא מזה, בסדר?

ש. תודה רבה כבוד הרב

הרב: מה השם שלך?

ש. ישראל נגוסה בן נבבו נגוסה

הרב: בסדר גמור, ה' יזכה אותך בעזרת ה' שתרפא ברפואת הנפש והגוף מהרה.

ש. אמן.

הרב: תהיה בריא בשורות טובות

ש. אפשר גם ברכה למשפחה?

הרב. ה' יזכה את משפחת נגוסה לכל טובה בריאות והצלחה.

ש. תודה רבה כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת, תן לבחור פה.

ש. שלום הרב, שמעתי הרצאה שילד אחד שאל אותך אם מותר ללכת לבני עקיבא, אתה אמרת לו אם זה בני רבי עקיבא אז מותר, אז מותר או אסור?

הרב: אם יש תנועה של רבי עקיבא כן.

ש. אז אסור כאילו

הרב: בטח שלא, זה בנים בנות שמה.

ש. אוקי תודה, ויש לי עוד שאלה, יש איסור לשתות סתם ככה באמצע השבוע?

הרב: מה לשתות?

ש. כאילו ערק נגיד

הרב: כאילו, אם זה כאילו אין בעיה, אבל אם זה ממש אז זה בעיה

ש. מה האיסור

הרב: אין שום איסור, תלוי כמה שותים.

ש. אז מותר או אסור, אני לא מבין

הרב: ערק מותר בכמות סבירה.

ש. מה זה כמות סבירה?

הרב: כוסית.

ש. תודה.

הרב: תהיה בריא. אתה צריך בגיל שלך כבר ערק? יש לך הרבה חובות אני רואה. כן, הגברת למעלה, כן.

ש. כבוד הרב אני רוצה בבקשה ברכה לזיווג

הרב: תהיי מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף?

ש. כן.

הרב: מה השם ושם האמא?

ש. קרן בת חנה

הרב: ה' יזכה אותך בעזרת ה' יתברך לזיווג הגון מהרה.

ש. אמן. ואם אפשר גם ברכה לזרע קודש לאחותי

הרב: שמה?

ש. רחל חלי בת חנה

הרב: היא שומרת תורה ומצוות?

ש. לא.

הרב: ג'מבורי, אז תשאלי אותה אם היא מוכנה לשמור מצוות אני אברך אותה, בסדר?

ש. טוב

הרב: כן, תן לבחור פה שורה ראשונה.

ש. שלום, קוראים לי דן ואני לפעמים עושה דברים שלא הרבה אנשים עושים אותם, אני מתקן בתי ה' ונתקלתי בכמה דברים

הרב: מה אתה עושה, מתקן ב?

ש. בתי ה', בית הכנסת, ונתקלתי בכמה דברים שיש איזה התלבטות. שלמשל דבר אחד, יש את ההיכל ה' למעלה, ולמטה יש גם זה נחשב היכל ה' יש מחסן כזה עושים את זה מחסן לפעמים, ואני חושב כתוב הלכה ששמים שמה רק דברי קודש, ואנשים אחרים שמו דברים אחרים.

הרב: מה למשל?

ש. קופות, בקבוקים, שימורים, ואני חושב שזה לא בסדר

הרב: מתחת לארון אין בעיה.

ש. הבנתי. ושאלה שניה, יש בלוחות לעילוי נשמה, עכשיו יצא משהו חדש עם מחשב

הרב: דיגיטל

ש. שזה מתחלף זה בסדר כאילו שהנר שלו הוא מתחלף כל הזמן בלוח של הטלויזיה?

הרב: אין שום בעיה

ש. אין שום בעיה, ודבר שלישי ואחרון, האנשים תורמים לעילוי נשמה כל מיני דברים לבית הכנסת, ולפעמים הבית הכנסת הם לא צריכים את זה, הם שולחים את זה לגניזה, גם זה אין בעיה?

הרב: מה הם שולחים?

ש. כל מיני דברים

הרב: מה הדברים

ש. סידורים, ספרים אפילו במצב טוב

הרב: לא, זה לא נכון לעשות ככה, צריך לתת את זה

ש. למישהו שצריך את זה

הרב: מישהו שצריך, תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת. הנה פה, תן את המיקרופון

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב איתן מה נשמע?

ש. ברוך ה'

הרב: במקום לעבוד אתה פה?

ש .מחילה הרב, אני קצת מתרגש, אני אקרא את מה שכתבנו. הגעתי במסירות נפש לרב לקבל את פני הרב שאלה לי לכבוד הרב, אני אקצר כמה שאוכל, יש לי בעיה קלה קושי מאת האישה, זו הסיבה שבעצם לא הגעתי השבוע, לא הצלחתי,

הרב: הוא מתנדב אצלנו במזגנים בבית הכנסת החדש שאנחנו מקימים בבני ברק.

ש. תודה רבה כבוד הרב, ובעצם אני השאלה שלי האם בעצם אפשר לעבור על דבר ה' בשביל שלום בית? או פשוט האם

הרב: לעבור על דבר ה' או לקיים את דבר ה'?

ש. זהו, זאת השאלה, אני אסביר את מה שאני שואל, יצא לי באצטלה של מעין שלום בית, היום אני הלכתי יחד עם האשה והילדה היתה בחוג של ריקוד, ובעצם בשביל שלום בית לא לריב עם האשה הלכתי יחד איתה לחוג הזה, להופעה של החוג, והיה שם בעצם לא מקום טוב בא נגיד ככה

הרב: לא צנוע

ש. לא צנוע, אז זהו, זאת השאלה

הרב: אין דבר כזה לעבור על הלכה בשביל שלום בית, לא עוברים על הלכות. שלום בית יכול לשכון דוקא מתוך קיום ההלכה ולא הפוך.

ש. תודה הרב.

הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת. כן, כאן למעלה הוא רוצה שמה לשאול בסוף.

ש. שלום לכבוד הרב

הרב: שלום וברכה

ש. אני רוצה לבקש ממך ברכה לרפואה שלמה ולחזרה בתשובה שלי ושל כל משפחתי, וללכת לישיבה שנה הבאה ושההורים שלי לא יתנגדו

הרב: אתה יכול ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף?

ש. אם אפשר בשבתות משהו יותר

הרב: להוסיף גם בשבת?

ש. כן.

הרב: אין בעיה תוסיף כמה שיותר, מינימום שעתיים, אתה יכול?

ש. בסדר גמור

הרב: כי אחרת מה תעשה בישיבה, אם אתה לא יכול שעתיים איך תשב בישיבה. מה השם שלך?

ש. צבי בן תמרה

הרב: צבי בן תמרה ומשפחתו משפחת

ש. דיסטניק

הרב: כולם יזכו לשוב תשובה בריאות והצלחה, ותזכה לישב באהלה של תורה וה' ימציא לך זיווג הגון הראוי לך מהרה.

ש. אמן.

 

בקיצור יהודים יקרים נשתדל לקחת את מה שאמרנו בתחילת הדרשה, לענין של הזריזות בעבודת ה', של רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, של הכרת הטוב, ואפילו לדומם, וכל שכן לבני אדם, ובעזרת ה' אם נקיים את הדברים האלה מובטח לנו שיהיה לנו טוב יותר הן בעולם הזה והן לעולם הבא אמן כן יהי רצון.