חדרה - חדרה

חדרה 19-5-13
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
בפרשת השבוע למדנו "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו ואת המזבח וכל כלים וימשחם ויקדש אותם". המדרש מביא, נוצר תאנה יאכל פריה, רוב האילנות, הזית, הגפן, התמרה הם נלקטים כאחד, והתאנה נלקטת מעט מעט, ז"א זית וגפן ותמרה מורידים בבת אחת את הכל, אבל תאנה נלקטת מעט מעט, מה שמבשיל מורידים מה שעדיין לא הבשיל אין מורידים. כך התורה, היום לומד מעט ולמחר הרבה, למה? לפי שאינה מתלמדת, לא בשנה ולא בשתיים, אז כמו נוצר תאנה שהוא נוצר ושומר עד שהיא תבשיל ואח"כ מוריד, ככה התורה, לומד לומד מבשיל והלאה וכן הלאה, כי אינה מתלמדת לו בשנה ולא בשתיים. זה ביאור אחד שמביא המדרש.
ביאור שני, נוצר תאנה אין הקב"ה מקפח שכר של בריה, בכל מקום שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר אין הקב"ה מקפח את שכרו, רצונך לידע, שלמה בנה בית המקדש ובשביל שנתן דוד נפשו על בית המקדש לא קיפח שכרו אלא הכתיב את שמו, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, חנוכת הבית לשלמה לא כתוב, אלא לדוד, מפה רואים שנוצר תאנה יאכל פריה, ז"א בדרך כלל אנחנו אומרים שמי שגומר את המצוה היא נקראת על שמו, המתחיל במצוה אומרים לו גמור, והיא נקראת על שמו, מי בנה את בית המקדש - שלמה המלך, אז למה מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ולא לשלמה? אלא בגלל שדוד מסר את נפשו לבנין בית המקדש לכן הכתיב עליו חנוכת הבית על שמו.
דוד המלך היה הראשון עלה בלבו לבנות את בית המקדש. והוא אמר איך יתכן שאני אשב בבית ארזים והקב"ה ביריעות של עיזים. ה' לא ביקש שיבנו לו בית מארזים אבל דוד הבין בשכלו שזה לא יאה ולא נאה ולא יתכן שכך יהיה, אבל הקב"ה שלח לו את הנביא לומר לו שלא אתה תבנה את הבית, למה? הרעיון שלו, הרצון שלו, למה לא? בגלל שהידיים שלך דמים מלאו, בית המקדש הוא מקום של שלום, ואדם שידיו מלאות דם הרוגים לא יכול לבנות, לכן בנך שלמה יבנה, נו, אז מי שאומרים לו כזה דבר אחרי שהוא מביא את הרעיון וכאילו לוקחים לו את הרעיון ומישהו אחר בונה, מה הוא אומר? מתאכזב, מלא טרוניות, מעקם את הכתף, אומר טוב, אתם לא רוצים לא צריך, אז אני לא אבנה. דוד המלך לא עושה כך, הוא חוסך מפיתו, הוא מלך, מגיע לו לאכול ארוחת מלכים, הוא חוסך מהאוכל שלו בשביל לחסוך לבנין בית המקדש, והוא מכין אבנים ועצים והכל אע"פ שהוא לא יבנה. מסירות נפש בשביל לבנות את בית המקדש. אז הקב"ה לא מקפח שכר כל בריה ונוצר תאנה יאכל פריה, וכיון שהוא שמר כל הזמן שייבנה הבית לכן מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
גם משה רבינו, נתן משה רבינו נפשו על שלשה דברים ונקראו על שמו, על הדינים, על התורה ועל המשכן. וקשה להבין, אם הקב"ה לא מקפח שכר שום בריה, אז למה לא כתוב מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ולשלמה? בסדר, דוד המלך הוא התחיל עם הרעיון, הוא יזם, הוא מסר נפש, הוא תרם, אבל מי בנה תכלס? שלמה, אז למה לקפח אותו? הרי גם הוא יגע הרבה בבנין הבית, וכן אצל המשכן, למה נאמר "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, הלא מן הדין היה להזכיר גם את בצלאל ואת אהליהב ואת כל חכם לב שעזרו בבנין המשכן, מה איתם? אבל צריך להיות לנו ידוע כי ברוחניות הענין לא נמדד בכמות אלא באיכות, מה שאין כך בחומריות, עשיר נמדד על פי כמות הכסף שיש לו, מי שיש לו אלף לעומתו יש אלפיים השני כפול בעשירות מחברו. ברוחניות אין המידה כך, כמו שאמרו חכמים ז"ל, אמר ליה בר הא הא להלל, מה זה שכתוב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו? כתוב שבאחרית הימים יוכלו כולם לראות ולהיווכח מי זה צדיק ומי זה רשע, מי זה עובד אלקים ומי זה לא עבדו. זה פסוק במלאכי ג'. צדיק זה עובד אלהים, רשע זה אשר לא עבדו, למה כתוב בין צדיק לרשע, בין עובד אלקים לאשר לא עבדו? צדיק זה עובד אלקים, רשע זה לא עבדו, למה עושים שתי השוואות בין צדיק לבין רשע, בין עובד לשאינו עבדו אם זה אותו דבר? לא, אומרת הגמרא, מדובר בעבדו ולא עבדו בשני צדיקים, שני צדיקים, שני צדיקים גמורים, אבל אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מ אה ואחד. אינו דומה מי שלומד מאה פעמים את המשנה למי שלומד מאה ואחד פעמים את המשנה, אינו דומה. אמר ליה ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו, מה בשביל פעם אחת שהוא חיסר ולא קרה עוד פעם זה נקרא לא עבדו? התשובה היא כן.
נראה מזה כי אע"פ ששניהם צדיקים גמורים בכל זאת אינם דומים זה לזה, אלא נפרדים ומתחלקים לשני סוגים שונים לגמרי כשני עולמות, ז"א כשאומרים עבדו ולא עבדו, זה לא הפרש באחד, פירושו של דבר שמדברים פה בסוג אחר, אחד נקרא עובד אלקים, זה סוג אחד, ואחד נקרא לא עובד אלקים, זה סוג שני, ומה מדברים? בשני צדיקים גמורים. אינו דומה פירושו אינו דומה בכלל, בהפרש של אחד. ואע"פ שלכאורה זה אינו מובן מה ההבדל כל כך גדול בשביל פעם אחת, אבל כך מדמה הגמרא, לשוק של חמרים, צא ולמד, משוק של חמרים, עשרה פרסי בזוז אחד עשר פרסי חד עשר פרסי בתרי זוזי, אם אתה הולך לשוק של חמרים אתה קונה עשר פרסאות לחמור בזוז אחד, שקל נגיד, באחד עשר פרסאות אתה כבר משלם שני זוזים, אה, מה בשביל אחד אני צריך לשלם עוד זוז כמו שאני קונה עשר? איך זה הולך? אה, אם שמה יש דבר כזה אז תלמד שגם פה יש, אם בחומר יש ככה קל וחומר באיכות. גם שם לא מובן למה מחמת פרסה אחת בלבד יהיה הפרש במחיר כל כך גדול פי שתיים? אלא כשם שבעניני העולם מתנהגים כך ולא שואלים שאלות, והרי זה בגדר חוק, כן צריכים להרגיש ברוחניות שמעין חוק הוא, איזה חוק? אינו דומה. אינו דומה שונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחד. זהו, תדע לך - אינו דומה, זה סוג אחר.
וכאן אנחנו מוצאים גמרא, אמר רבי חנינא, מלמד שכל אחד ואחד נכווה מחופתו של חברו. כשמגיעים לעולמות העליונים כל צדיק וכל צדיק יש לו חופה, יש אחד יש לו חופה יותר גדולה ויש אחד יש לו מקום יותר גבוה, וכל אחד ואחד נכווה מחופתו של חברו, ז"א אם הוא רואה שחברו זכה לחופה יותר מכובדת, יותר גדולה, יותר גבוהה, הוא נכווה מזה, כואב לו, הוא מצטער בזה, לא מקנאה פשוטה, למה לא התאמצתי טיפה יותר והייתי זוכה לזה? וההמשך, אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
גם כאן אנחנו רואים, אם אחד עולה מעט מעל חברו הוא כבר נמצא בעולם מיוחד אחר לגמרי, שונה ונפרד משל חברו, עד שאומרים חכמים שבהפרש ולו הקטן אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
וביאר רבי לייב חסמן בספרו אור יהל דוגמא בשביל שנבין שמדרגות רוחניות זה סוגים נפרדים לגמרי. הוא מביא משל לשני בני אדם, אחד סומא בעיניו ואחד פיקח, ז"א אחד רואה בשתי עיניים ואחד אינו רואה בשתי עיניו, מי פתי יבוא ויאמר שהשני הפיקח זה שרואה הוא עשיר יותר מהסומא בשתי חתיכות בשר? מה ההפרש בין אדם שרואה לשאינו רואה? שאומרים זה שרואה עשיר יותר מזה שאינו רואה כי יש לו שתי חתיכות בשר בגודל כזית שאיתם הוא רואה, אז הוא יותר עשיר ממנו בשתי חתיכות, נו, אז יש לך שתי חתיכות בשר שאתה רואה אותם, נו, זה באמת ההפרש? סומא חשוב כמת, זה סוג אחר לגמרי, פיקח שרואה זה משהו אחר לגמרי, אפשר להגיד שזה רק ההבדל? אז אם אנחנו מבינים שיש אפשר כזה, אחד רואה ואחד לא רואה, אז ברוחניות שאחד רואה והשני לא רואה, אחד יודע והשני לא יודע, אחד יותר מן השני במשהו, זה סוג אחר לגמרי, זה אינו דומה בכלל.
נמצא לפי זה כבר הדבר מובן בפשטות, אם דוד מסר את נפשו על בית המקדש יותר משלמה הבן שלו, אי אפשר בשום אופן לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ולשלמה, כי מדובר בשני סוגים, איך אפשר להגיד דוד ושלמה, זה אותו דבר?
גם הדבר אצל משה ובצלאל, נכון שבצלאל בנה את המשכן, נכון שאהליהב, נכון שכל נדיב לבו, נכון, אבל מי מסר את נפשו, משה, זה סוג אחר לגמרי. זה סוג אחר לגמרי בכלל.
על זה נאמר שהתורה נמשלה לתאנה, ונוצר תאנה יאכל פריה, מי ששומר כל הזמן על התאנה הוא יאכל פריה, מי שמפקיר אותה - הוא יכול לבוא כבר מתולעים, כבר נפלו, ירדו, אין לו שום דבר מזה.
הלימוד מזה שעלינו להבין זה איכות של תורה, זה משהו אחר לגמרי, אפילו מעט וחלק ממנה מן התורה גם חשוב וחביב מאד אצל הקב"ה. ולא דוקא בעת שיכול להשיג חלק גדול בבת אחת, לאו דוקא אם למדת הרבה הרבה הרבה הרבה, גם אם למדת מעט אבל למדת את המעט באופן שזה חשוב ומכובד על מנת להבין ולקיים, זה דבר גדול בשמים, ויתכן שזה גם הסוד של מדרגת גדולתו של דוד שהוא צבר את האוצרות כל ימי חייו כדי לבנות את בית המקדש, וכן אצל משה, כתוב במדרש שכן אתה מוצא שהיה משה מחזר על האומנין בכל יום ובכל שעה ללמד אותם כיצד יעשו את המלאכה שלא יטעו בה, אז הוא מקפיד להסתכל כל דבר שיעשו אותו על מתכונתו וכראוי. וכפי הידוע הכלל כי לחיות על פי התורה בתמידות קשה יותר מלמסור את נפשו בפעם אחת. על כן נאמר "נוצר תאנה יאכל פריה", לחיות את התורה כל הזמן כמו שראוי וצריך הרבה יותר קשה מאשר למות בשבילה פעם אחת. מסירות נפש לא למסור את הנפש למות רק, למסור את הנפש לחיות בתורה זה הרבה יותר קשה ממה שלמסור את הנפש ולהקריב את הנשמה בשבילה.
גם נראה ממה שאומר המדרש, היום לומד מעט ולמחר הרבה, היינו בדוקא, לא אפילו אם הוא לומד מעט היום ומחר הרבה זה בסדר אלא דוקא ככה ללמוד, שעל ידי שלומד היום מעט זוכה ללמוד מחר הרבה, כי אם הוא יודע להחשיב את המעט ואת ערכו ודאי וודאי שהוא ילמד הרבה, אבל אם הוא לא מחשיב את המעט רק הרבה, כשלא יתאפשר לו ללמוד הרבה מה הוא יעשה, הוא לא ילמד בכלל.
שאל רבי שמעון בר יוחאי את רבי אלעזר בר יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מה הפירוש על הפסוק "בעטרה שעטרה לו אמו", אמר לו כן, משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה יותר מידי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותו, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אמו, כך היה הקב"ה מחבב את ישראל וקראן אחותי רעייתי יונתי תמתי, לא זז מחבבן עד שקראן אמו ככתוב "הקשיבו אלי עמי ולאומי" כתוב "ולאימי אלי האזינו" ישעיה נ"א. עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, אמר לו אילולא לא יצאתי לעולם אלא לשמוע טעם זה מפיך דיי. במי מדובר? ברבי שמעון בר יוחאי, שכל רז לא אניס ליה, שיודע את כל התורה שבכתב ושבעל פה ואת כל הסודות שחיבר את הזוהר הקדוש, כל התורה מונחת אצלו בכיס, והוא שמע חידוש שלא היה בידו שהיה ביד רבי יוסי, ואמר שהיה כדאי לי לצאת ולבוא לעולם הזה רק בשביל חידוש זה, שווה לחיות פה שבעים שמונים שנה ולשמוע רק את החידוש הזה. אתם שומעים איזה התפעלות של מי שמבין בערך התורה?! ומה הוא אמר לו?
אמר לו משל למלך שהיתה לו בת והיה אוהב אותה מאד, לא זז מחבבה עד שקרא לו אחותו, לא זז מחבבה עד שקרא לה אמו. בקצרה אני אומר לכם את הרעיון, המלך יש לו בת, אז הבת תלויה בו, תלויה בחסדו. הוא משפיע עליה כל הזמן ונותן לה שפע, היא חיה על חשבונו, היא חיה אצלו, היא תלויה בו, הוא כל כך חיבב אותה וחיבב אותה עד שהשווה אותה אליו ונקראת אחותו, כמו שני אחים, שווים. לא זז מחבבה עד שקראה אמו, כאילו היא אמא שלו הבת שלו, כאילו היא אמא שלו והוא תלוי בה ואמא שלו והיא משפיעה עליו את כל הטובות. זה הסוד שהוא גילה לו, אז הוא אומר זה משל על ישראל, בהתחלה עם ישראל נקראים בתי, מה זה בתי? פירושו שעם ישראל הוא מושפע מהקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים והוא משפיע על עם ישראל והם תלויים בו, אבל הוא כל כך חיבב את ישראל עד שהשווה אותם אליו אחותי יונתי תמתי, כאילו את לא מושפעת ממני, אני ואת שווים. אתם מנהלים את העולם בדיוק כמוני, לא זז מחבבן עד שקרא להם אמי, שאתם המשפיעים עלי, שנאמר "תנו עוז לאלקים" שאנחנו כביכול נותנים עוז לקב"ה בשביל להשפיע שפע לעולם. זה האהבה של הקב"ה לעם ישראל, אז הא אומר אם יצאתי לעולם רק בשביל פירוש זה - היה שווה לי.
אתם מבינים מה הסגולה של עם ישראל וכמה מחשיב אותנו הקב"ה, שמבתי הפכנו להיות אמו כביכול, שהוא אומר אני תלוי בכם ולא אתם בי, אתם משפיעים לי ולא אני משפיע לכם, אתם מבינים מה הכח של יהודי? אז אם חשוב אצל אדם אפילו דבר אחד מן התורה, בגדר של הלומד מחברו אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד, וזה מפני איכות התורה, אדם שמעריך תורה כך הוא יזכה ללמוד הרבה תורה, ואיזהו חכם - הלומד מכל אדם, למה הוא חכם? כי מה אכפת לו מי אומר לו, אכפת לו מה אומר לו, לא מי אומר לו. אם אחד מביא לך מציאה, אכפת לך אם זה ילד קטן? אם הוא מצא יהלום אומר לך הנה תקח? מה אכפת לך מי הביא לך? אם אתה יודע את הערך של יהלומים זה לא מעניין אותך מי יביא, חכם - הוא מחפש חכמה, מה אכפת לו מי מביא לו? לכן איזהו חכם הלומד מכל אדם, אחד שאומר אל תלמד אותי, בא הנה, בא הנה מה שאתה עכשיו למדת כשהייתי בכיתה א' כבר למדתי, עזוב אותך, זה טיפש שאין כדוגמתו, אין מקום ללמד אותו בכלל.
כתוב בגמרא, תנו רבנן, מה זה תנו רבנן? אם תנו - אם לומדים - רבנן, אם לא לומדים - לא רבנן. לא אומרים חכם, אומרים תלמיד חכם, למה תלמיד חכם? אם אתה עדיין תלמיד אתה חכם. ז"א, מי שיש לו ערך לתורה אפילו אות אחת, הערה אחת, תיקון בדקדוק אחד, הוא יודע להחשיב את זה ולהעריך את זה. אדם כזה יזכה להרבה תורה.
רבי שמעון בר יוחאי שהגדלות שלו בעומק והיקף התורה היה לאין שיעור, שהרי הוא גילה לנו את הזוהר הקדוש, והוא ידע להעריך איכות התורה, כשהוא שמע פירוש שבשבילו היה חידוש אמר שכל ביאתו היתה כדאית ולו רק לשמוע את הפנינה האחת הזאת, ולכן זכה להיות רבי שמעון בר יוחאי, כי הוא ידע להעריך כל אות שבתורה.
גם בנוגע לקבלת התורה, העיקר עלינו להבין שהתורה נקנית מעט מעט. איך למד רבי עקיבא את כל התורה כולה והגיע לדרגה הכי גבוהה שהשיג יותר ממשה רבינו? משה רבינו השיג מ"ט שערי חכמה, מ"ט שערי בינה, והוא השיג חמישים, איך? עד גיל ארבעים הוא היה עם הארץ, אבל פעם אחת הלך בדרך וראה שטיפות מים נופלות על סלע, והוא השתומם, ראה שיש שמה חקיקה בתוך הסלע, אז הוא אמר אבנים שחקו מים, יכול להיות שהאבנים האלה שחקו אותם המים? מה כוחה של טיפה? היא יכולה לעשות רושם בסלע? אבל טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושים חור בסלע. אז הוא אמר דברי תורה לא יחקקו בתוך לבו של רבי עקיבא? קל וחומר, ומה רך פסל את הקשה, דברי תורה על אחת כמה וכמה, והלך ולמד והתחיל מגיל ארבעים ללמוד מא', בלי להתבייש. ולמד 24 שנים רצוף בלי הפסקה ולא חזר הביתה רק פעם אחת, ואשתו אמרה שיחזור עוד פעם, 24 שנים רצוף נהיה רבן של כל בני הגולה. רבי עקיבא. והעמיד 24 אלף תלמידים, ז"א אם אדם לומד מעט ועוד מעט ועוד מעט ועוד מעט, קובץ על יד ירבה, ואין שיעור לכמה שהוא יכול להשיג וכל זה בזכות שהוא מעריך את התורה, אם הוא לא מעריך את התורה אז הוא ודאי שלא ילמד מעט, מה זה מעט? מה זה מעט? אחד יתנו לו שני גרעינים פיצוחים לשבת, הוא יעלב, הוא לא יקח את זה, תביא לפחות 200-300 גרם, מה אתה מביא לי שני גרעינים? בן אדם יגידו לו חידוש אחד שניים אומר מה אתה מדבר איתי ווארטים ווארטים, בא נלמד ככה סוגיה רצינית, זה אדם שלא יודע להעריך, אבל מי שיודע להעריך כל פירור.
הרב יעקב חי יוסף מנוחתו עדן זצ"ל, הבנים שלו סיפרו לי בשבעה שכל פירור של תורה הוא היה רושם, הוא היה יושב וצריך רב לסיים את דבריו, והוא הקדים ובא, והוא שמע מה שהוא אומר, והוא לא היה יושב בטל, מוציא פיסת נייר, עט וכותב כל מה שהוא אומר, רואה באיזה עלון איזה חידוש רעיון, מעתיק או גוזר ושם את זה באותם סימנים של דברי תורה ששייכים לאותו ענין. לא ויתר על כהוא זה, מה ששמע תורה רשם לפניו, זה חשיבות של תורה, אדם נותנים לו מרגליות והוא מאבד אותם, איזהו שוטה - שנותנים לו מתנה הוא מאבד אותה. יש לך מתנה יותר גדולה מזה? אז לכן רבי שמעון בר יוחאי זכה למדרגה שלו בגלל שהוא ידע להעריך אפילו חידוש אחד של מישהו אחר, הוא ידע את כל התורה כולה, אבל חידוש של מישהו שלא היה לו, שווה היה לי לבוא לעולם רק בשביל זה.
עכשיו מובן מה זה אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים ואחת, זה נקרא עבדו וזה נקרא לא עבדו, זה שני סוגים שונים של בני אדם, מי שמעריך ומי שמעריך יותר, בשני צדיקים מדובר.
אז למדנו מפה למה כתוב השבח רק על משה רבינו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" ומה עם בצלאל ואהליהב וכל נדיב לב? זה סוג אחר, למה כתוב "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" ולא כתוב גם לשלמה, הרי הוא בנה והוא השלים? זה סוג אחר, זה במסירות נפש וזה לא באותה מסירות נפש. מה ההבדל בין הראשונים לאחרונים, ראשונים התרחש להם ניסא והאחרונים לא התרחש להם ניסא, הראשונים כל דבר היה קורה להם נס, האחרונים לא קרה להם נס, למה? הראשונים מסרו את נפשם על קידוש ה', האחרונים לא מסרו את נפשם על קידוש ה'. ז"א מדרגה של מסירות נפש זה מדרגה אחרת וסוג אחר של בן אדם, אפילו שני צדיקים, סוג אחר לגמרי, לגמרי, בשמים זה סוג אחר לגמרי, פה בארץ אתה יכול לחשוב שזה אותו דבר, בשמים זה בכלל אחר לגמרי.
לכן כל בן אדם צריך לדעת שהתורה אומרת רחמנא ליבא בעי, הקב"ה רוצה לראות את הלב שלך, הוא לא מתפעל ממעשים, יש אנשים עושים מעשה קוף בעלמא, הם עושים כמו כולם והכל, כולם מניחים תפילין, כן, אבל איך אתה מניח? מה אתה חושב באותה שעה שאתה מניח? איזה זכות נפלה בחלקך, מה אתה מניח, למה מניחים, לזכר מה, מה אתה עושה או העיקר להניח כי צריך לעשות את הפעולה הזאת, זה אותו דבר? זה לא אותו דבר. אחד מניח מזוזה בדלת וזהו שכח לעולם הוא כבר לא זוכר רק הוא מנשק ככה מתוך הרגל ונכנס, אבל אם אדם מביט בענינה ויודע מה סודה של המזוזה, הוא מחובר לקב"ה והוא מלווה אותו בכל מקום ומקום, זהו משהו אחר לגמרי. כל מצוה ומצוה תלוי מה הכוונה של הבן אדם העושה אותה, ומצוות צריכות כוונה. אז לכן אדם צריך לדעת, זה לא מה שרואים בעיניים אנשים דתיים, אנשים למדנים או אנשים, לא לא זה לא זה, מה האיכות של הבן אדם, מה האיכות של הבן אדם זה נבחן במבחנה אחרת, הקב"ה בוחן לבבות, רואה כליות, זה משהו אחר. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים, מי שמכוון את לבו לשמים זה מה שה' רוצה. יראת ה' היא אוצרו, אז לא כמות, לא דפים, לא מסכתות, איכות וקיום, לומדים תורה ומקיימים אותה, "קחו עמכם דברים ושובו עד ה'" זה הפרנציפ.
מפה יש לנו ללמוד שהקב"ה מסתכל עלינו וההתפעלות שלו זה רק מאיכות המעשים שלנו, אבל תוך כדי הסתכלות על כל מעשה ומעשה, וגם מעשים שבעינינו נחשבים קטנים, גדולים הם אצל הקב"ה. לדוגמא בגשמיות, כתוב זה קרבן נחשון בן עמינדב, מה זה זה קרבן נחשון בן עמינדב? זה קרבן שהקריב נחשון בן עמינדב למטה יהודה, הקרבן שלו נחשב למטה יהודה, אבל מי שילם על הקרבן? הוא בעצמו, כל נשיא ונשיא הקריב מממונו דוגמא אישית הקריב את הקרבן בשביל כל השבט, והתורה מציינת על כל אחד זה קרבן פלוני, כמה זה קרבן? 3000-5000 שקל, זה קרבן, התורה מעידה, על מי מדובר? על הנשיאים, מה זה נדבה גדולה? כל אחד שיצא ממצרים היה לו תשעים חמורים לובים מלאים כסף וזהב, אתם מבינים איזה עשירות? ואעפ"כ אם הוא נתן 3000 שקלים זה קרבן, התורה כותבת מפורש.
אחד עבר עם קופה ואחד עשיר שם שקל, מכריזים - זה תרומת הנדיב הגדול פלן אבו פלן ששם שקל, זה צחוק מהעבודה, לא? הא, אצלנו כן, התורה מחשיבה גם תרומה קטנטונת כזאת. עם ישראל נתנו מחצית השקל בשביל לנות בית המשכן, מה זה מחצית השקל? תשעים חמורים מלאים כסף וזהב, מה זה מחצית השקל? והתורה מתפעלת שהם נתנו יחביבי להוציא כסף מיהודים זה לא צחוק, אז אם בן אדם נותן תרומה ולו מועטה ככה התורה משבחת אותו, אם אדם תורם את נשמתו, את הווייתו, את נפשו במסירות נפש לעבודת הבורא באיכות - מה מעלתו, למעלה מן המלאכים, כי הקב"ה העדיף לעשות מדורו פה בעולם התחתון מאשר בשמים. לדור בין קרוצי חומר, כיון שיש להם בחירה והם למרותש יסודם עפר הם מסוגלים להעלות את עצמם למדרגה של מלאכים. והקב"ה אמר למלאכים, חכמתו של אדם הראשון גדולה משלכם, אז לא נזלזל בעצמנו, אנחנו חביבי חשובים אצל הקב"ה לאין שיעור, לא עזב מחבבן עד שקראם אחותי ולא עזב עד שקראם אמי. אתם מבינים בכלל מי אנחנו?
יש אנשים מתפעלים אתה יודע את מי ראיתי הערב? ראיתי את הבן של, הבן של מי? הוא יגיד לך איזה שם של מישהו מפורסם, מה אתה אומר, איפה הוא היה? הוא עבר שמה והיה שמה, ועם מי הוא היה? שמה ושמה ושמה. אתם שמעתם פעם מישהו שאומר, אתה יודע את מי פגשתי היום? את הבן של אלקים, אה, הגזמת, אתה ראית את הבן של אלקים? הוא אומר כן, ראיתי את השכן שלי, השכן שלך הוא הבן של אלקים? בטח, בנים אתם לה' אלקיכם, כלכם בנים שלו, אתה והשכן והשכנה, כולם בנים. פעם התפעלת אמרת ראיתי את הבן של או את הבת של? מה פתאום.
מישהו מחשיב ומעריך את עצמו בכלל שהוא הבן של? כלום, גורנישט, כי אדם לא יודע להעריך מי הוא, זה ההפסד הכי גדול שיכול להיות לבן אדם. יש לך זכות, עם סגולה, ממלכת כהנים גוי קדוש, קדושים, פששששש איזה דברים נאמר על ישראל, ולא מעריכים את עצמנו, מתעסקים בהבלים, בהבל הבלים שאמר קהלת, בהבל הבלים הכל הבל, ומה הכי מצחיק? כולם אומרים, אה זה הכל הבלים, איזה אהבל מה הוא עושה, איזה אהבל, ואחרי זה כולם רצים להבלים. אחרי הדרשה כולם רצים להבלים. כי יצר הרע יושב על הבן אדם דנדיגדן על הסוס הלבן, דוהר, דוהר עלינו. במקום שאנחנו נרכב עליו הוא רוכב עלינו. אם הייתם רואים עכשיו אחד נכנס לשכונה פה ויש לו סוס עליו, מה הייתם אומרים עליו? זה חובלי, במקום שהוא ירכב על הסוס הסוס רוכב עליו. יש לנו גוף ויש לנו נשמה, מי צריך לרכב על מי? הנשמה צריכה לרכב על הגוף, ומה קורה? הגוף רוכב על הנשמה ולוקח את הנשמה לאן שהוא רוצה, לבית המרזח, לוקח אותה לעשן סיגריות, לשתות בירות, קוינאק חרית, פיצה מיצה, כל מיני קשקושים הבלים. זהו. במקום שאדם יהיה רוחני יותר הוא חומרי יותר, יותר נשמה ופחות סוס, מה אנחנו מקבלים יותר סוס פחות נשמה.
אז לכן יהודים יקרים נתתי לכם חומר למחשבה, אתם צריכים להחליט אם אתם רוצים להיות הבן של, אם אתם רוצים להיחשב בשמים בגלל האיכות של המעשים שלכם, גם אם המעשים מעטים בינתיים אבל אם הם איכותיים אז השכר הוא אדיר, אין סופי נצחי, אם התורה מנציחה דברים ולו הקטנים ביותר כמו שציינו, אז אם עושים דברים קצת יותר גדולים מה מחכה לנו איזה שכר אדיר?
אז אני אגיד לכם, נפלה בחלקי, אנחנו נמצאים פה בבית כנסת יפה ונאה, אני רואה ב"ה עשו פה עבודה יפה, ישתבח הבורא. זכיתי עכשיו גם כן לבנות בית כנסת, אנחנו באמצע התהליך, 320 מטר רבועים, בעזרת ה' יהיה מקום מיוחד מאד מאד מאד, בית כנסת הכי יפה בבני ברק. לא ידעתי שאפשר עם חול ומלט וטיט לעשות משכן לשכינה, ידעתי שיש בית כנסת, אבל כשאתה רואה את זה איך זה נבנה, מחול, מטיט, מלט, מרצפות, בלטות, גבס, פשששש מה אפשר לעשות, ארמון לשכינה. אתם יודעים איזה שמחה, שמחה, מהבוקר מארבע וחצי קמים, מתפללים בנץ, אומרים שיעור וישר לעבודת ה' להמשיך לבנות את הבית כנסת, וכמעט 24 שעות מתנדבים מתייצבים לבנות את בית הכנסת, תוך חודש כבר הספקנו מה שאנשים לוקח להם חצי שנה. אני מאמין שחודש - חודש וחצי נוספים בעזרת ה' כבר אנחנו מוכנים עם בית כנסת שלם מאפס, מאפס אפסים, אפס אפסים בחומר בשטח בכסף בכלום, החלטנו ויצאנו לדרך. דבר ראשון להרוס, התחלנו להרוס, זה לא צריך הוצאות, לוקחים פטיש מתחילים לשבור, אח"כ לפנות ואח"כ זה, אווו, עבודה עבודה. אבל לבנות את בית ה' זה אושר שאין כדוגמתו, לא כל אחד זוכה לבנות בית כנסת ולא כל אחד זוכה להשתתף בבניית בית הכנסת, אז יש אנשים משתתפים באונם ויש בהונם, כל אחד לפי כוחו. אבל זה זכות אדירה שאין כדוגמתה, וכבר ראינו בבית כנסת הזה ישועות עם כמה מתנדבים שמה שאחד היה צריך להכנס לכלא ובגלל שהוא ריצף אמרתי לו תעבוד כל הלילה ובעזרת ה' לא יאונה לך כל רע, וכן הווה, היה צריך להכנס שנה וחצי, לא עשו לו כלום, שחררו אותו הביתה. אחד לא היה לו דלק לבוא, אמרתי לו אל תפחד סע, נסע בלי דלק והגיע לבני ברק, בדרך הודיעו לו שהוא קיבל ירושה מאה אלף שקל, אתם לא מאמינים איזה דברים, אנשים באים לבנות בית ה' הקב"ה נותן ביומו תתן שכרו. לא יאומן כי יסופר.
והתחלנו לעשות גם מניות בשביל אלה שרוצים לרכוש מטר רבוע בבית הכנסת, וגם אלה זכו לישועות, חלק מהם שביקשו ישתבח הבורא, מטר רבוע ארבעת אלפים שקלים בעשרה תשלומים ואדם זוכה שכל התפילות וכל השיעורי תורה שלי בוקר וערב ועוד שיעורי גמרא ואחרים, כל הזמן הוא שותף בהם. בלי הפסקה, ארבעת אלפים שקלים בלבד למטר רבוע שותפות ואדם זוכה בלי הפסקה. יש לך אושר יותר גדול מזה שכל יום כל יום השקעת פעם אחת ואתה מקבל שכר כל הזמן? הנה, מעט הכמות רוב האיכות, אפשר לשלב כל כך הרבה ולזכות. אתה כבר לא זוכר אחרי ששילמת אתה מגיע אחרי 120 שנה למעלה, פתאום אתה שומע כמה אנשים חזרו בתשובה בגללך, כמה אנשים התחזקו בתורה, כמה למדו הלכות, כמה תפילות נענו, הכל בזכות שאתה השקעת בבית מקדש מעט, קהילות פז הראשון בעולם. זה הראשון. אני מתכוון להמשיך.
אז יהודים יקרים, גם מי שירצה פה הערב לזכות במטר רבוע ולהתברך, יוכל לעשות כאן הערב בהוראת קבע ובאשראי, ואלה ששומעים אותנו וצופים בנו בבית יכולים לצלצל באופן מיידי למספרי הטלפון הבאים: 050-6500666, 050-5256070, כדאי לרשום את המספרים, גם מי שלא מחליט עכשיו יכול להחליט לאחר מכן, ובינתיים אני אברך את אלה שכבר תרמו לבית כנסת אתמול...
למי שיש שאלות בבקשה. הראל כהן ארגן את ההרצאה, אנחנו מודים לו מאד, והוא ארגן את האולם.
כן, איפה שאלה, תן לו שמה לבחור.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אני דניאל

הרב: אני אמנון

ש. אני חי מגיל 18 עם כאב כרוני, עברתי פציעה שהייתי ספורטאי, מאז אני סובל כאב יום יומי, משפיע עלי על הכל, כל תחומי החיים.

הרב: אתה שומר תורה ומצוות או עוד לא?

ש. אחרי הפציעה היה איזשהו התרחקות מהדת,

הרב: מה היית עושה בספורט?

ש. הייתי שחקן כדורגל

הרב: או, אז עוד התרחקת, היית רחוק ואחרי הפציעה עוד התרחקת, זה יפה, עוד הענשת את הקב"ה. נו, אז איך לא יהיה כרוני? תשמע עצה פשוטה, תתקרב אליו והוא יוריד לך את הכרוני.

ש. מה זה אומר?

הרב: שאתה חוזר בתשובה ומקבל עליך לשמור תורה ומצוות ואני מברך אותך שכל הכאבים הכרוניים יחלפו ויעברו לאסאד נשיא סוריה. אבל אמיתי חוזרים בתשובה, כי מספיק חיללת שם שמים בשבתות והעונש על זה לא כרוני אלא מיתה בסקילה. והוא עשה לך הנחה, לא לקח אותך על חילול שבת אחד, כל שכן הרבה, ורק נותן לך איתות קבוע, כאבים קבועים שתזכור שיש מישהו שמנהל את העולם, זהו. אתה עשית מה שאתה רוצה עכשיו הוא עושה מה שהוא רוצה. נראה תפסיק אותו. אבל אם אתה תחזור אליו, זה מה שהוא רוצה, למרות שבמקרה אחר אתה לא היית מוותר למי שעשה לך ככה, ואם מישהו היה מבזה אותך ופוגע בך ומעליב אותך ועושה לך השפלות וכו' וכו' במשך שנים גם אם היה בא ומבקש ממך מחילה מחילה מחילה, לא היית מוחל לו, עוד היית מחפש לנקום בו ולהגיד עליו כך וכך וכך בלי סוף, אבל הקב"ה אבא אוהב ורחמן, והוא מוכן בתשובה אחת צ'יק למחוק את הכל. עסקה טובה או לא? נו, אז מה אתה אומר? ניתן לך ציצית ותצא לדרך? בכבוד.

ש. תודה רבה כבוד הרב.

הרב: בכבוד בוא. מה השם שלך ושם האמא?

ש. דניאל בן שלומית

הרב: ה' ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, החלמה מהירה מהרה, ויעתיק את החולי שלך לאסאד נשיא סוריה מהרה.

ש. אמן.

הרב: תהיה בריא, שים תברך שהחיינו.

ש. ברכת שהחיינו.

הרב: חזק וברוך, תהיה בריא. אתה נשוי או עוד לא?

ש. אני עוד לא נשוי

הרב: זיווג הגון מהרה גם, תהיה בריא, תהיה בריא, כל טוב בהצלחה. כן, עוד שאלה, תן לגברת פה.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי איזה בעיה בעור שכבר הרופאים ממש התייאשו, ואומרים שזה כזה בלי פתרון ואין להם תרופות וזה מלא טיפול תרופתי אבל זה לא באמת עוזר, אז רציתי לבקש ברכה.

הרב: בשמחה, תלמדי חצי שעה כל יום ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים ובעזרת ה' אברך אותך, מה שמך ושם האמא?

ש. אילנה בת פנטה

הרב: רפואה שלמה מהרה ותעלם ממך המחלה.

ש. אמן.

ש. יש לי עוד כמה דברים

הרב: בבקשה.

ש. אבא שלי שלח אותי, הוא ביקש ממני לבקש ממך שתברך אותו לפרנסה טובה. הוא אומר שהוא עובד כבר הרבה זמן והוא לא רואה ברכה בכסף.

הרב: הוא שומר תורה ומצוות?

ש. לא.

הרב: הוא שומר שבת?

ש. לא.

הרב: "ויברך ה' את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו", תגידי לו שישמור שבת ויניח תפילין ויתפלל שלש תפילות

ש. אפשר משהו אחר

הרב: אפשר משהו אחר, כן,

ש. כאילו לאט לאט

הרב: יניח תפילין, יתפלל שלש תפילות וישמור שבת. קודם התחלתי עם שבת זה יותר קשה, עכשיו התחלתי עם התפילות

ש. אבל הוא לא כל כך יודע עברית אז הוא לא כל כך יכול להתפלל.

הרב: שיתפלל באמהרית. אמהרית הוא יודע?

ש. ברור

הרב: נו אז מה הבעיה, שיתפלל.

ש. טוב, אין בעיה, תברך אותו אבל

הרב: אני אברך אותו אבל שיעשה מה שאני אומר

ש. בסדר אני אגיד לו.

הרב: בסדר גמור מה שמו?

ש. קוראים לו מקווננט בן יוט

הרב: ה' יזכה אותו לפרנסה טובה בזכות המצוות שאמרתי.

ש. אמן.

ש. יש לי עוד זה, סליחה שאני גוזלת זמן אבל חיכיתי הרבה זמן

הרב: בסדר גמור

ש. יש לי עכשיו שאלות לא ברכות. נכון כשהקב"ה ברא את העולם אז הוא היה הרי לבד בעולם לפני כן ולא היה שום דבר, רק הוא, ואז הוא החליט כאילו לברוא את העולם, מה היתה המטרה בכל הבריאה הזאת, כי הרי הגענו למצב כזה שאנשים הם אתאיסטים ולא מאמינים, הגענו למצב שאנשים צריכים להגיע

הרב: מומלץ לך לראות את הקלטת או הסידי מבראשית שנמצא באתר שופר. טי וי, אבל בקצרה אני אומר לך, הקב"ה הוא טוב לכל ומדרך הטוב להיטיב וכדי להיטיב הוא ברא ברואים שייטיב להם, וגם האתיאיסטים יש להם מסלול, מי שלא תיקן את עצמו בעולם זה הפעם יתגלגל פעם הבאה, ואם לא יתקן פעם הבאה יתגלגל פעם שלישית, ואם לא יתקן פעם שלישית יתגלגל בדומם או בצומח או בחי עד שיתקן. אז כדאי לעשות את זה בלי סלטות.

ש. טוב, אני אראה את הסרט

הרב: או, חשוב מאד.

ש. זהו, רק שאלה אחרונה

הרב: בבקשה

ש. כשיגיע המשיח ויהיה תחיית המתים הרי לא כולם יקומו

הרב: נכון

ש. יהיה חלק שיזכו וחלק שלא יזכו

הרב: נכון

ש. מה יהיה עם הגויים?

הרב: לא קמים

ש. ואלה שחיים?

הרב: אלה שחיים ישרתו את אלה שיהיו קיימים, שנאמר "יעבדוך עמים".

ש. ז"א שאם יש יהודים שהם לא שומרי תורה ומצוות אז הם גם יישארו, הם לא ימותו, כי אם גוי נשאר

הרב: מי שיהיה כן בימות משיח וייגזר עליו שלא ימות בינתיים אז הוא לא ימות.

ש. אוקי, תודה רבה.

הרב: תהיי בריאה. כן, שאלה נוספת הנה פה יש בחור, רק רגע הבחור קודם שמה שניה.

ש. שלום, אני סטודנט בבר אילן וכל החיים למדתי פה בחדרה במגמות ריאליות מדעיות. אני נמשך אחרי נמשך הרבה יותר למדע ולמה שהמדע נותן לאשר מה שהולך פה, וגם בבר אילן, למרות שאנחנו לומדים יהדות והייתי הולך לחברותא ואנחנו לומדים, שמים דגש מאד גדול על התנ"ך, המשיכה למדע היא הרבה יותר גדולה, המדע מספק לנו משהו שהוא נותן תחזיות שאפשר לבדוק תמיד, איך שהוא זה מתפספס לי עם דת ויהדות.

הרב: קודם כל הוא נותן תחזיות שלא תמיד מתגשמות, ויש כל הזמן נסיונות של תהיה, וזה נותן תחזיות, אבל התורה אומרת לך בדיוק מה יקרה, וזה יותר טוב מתחזיות, המדע לא עונה מה סיבת קיומך בעולם, המדע לא מדבר על מוסר ועל מצפון, המדע לא מדבר מה יהיה באחריתך, ומה תכליתך, ז"א אתה בעצם לפי המדע האורגניזם שקיים פה בלי שום סיבה בלי תכלית, איזה שבב של פיצוץ שקרה אי שם פעם, וזה לא מסתדר עם שכל של אדם ברמה של כיתה א'.

ש. אני מסכים איתך שאנחנו קשה לנו לקבל את זה, אבל ההסבר הוא כל כך מעמיק והוא כל כך מדויק שאנחנו יכולים

הרב: הוא לא מדויק והוא לא מעמיק, הוא שטחי ושנסתר ע"י הרבה גורמים במשך ההיסטוריה, ואתה יודע שבארה"ב יש ויכוח גדול בין האבולוציה לבין הבריאתנים

ש. שהאבולוציה ניצחו אותם

הרב: היית רוצה

ש. זה מה שקרה במשפט

הרב: איזה משפט, זה משפט אתה יודע זה תלוי באנשים שמעוניינים, השופט האם הוא בריאתן או הוא אבולוציונר, תלוי, אז ודאי שהוא יטה את המשפט לפי זה, אנחנו לא סומכים על האנשים שבאמת הם נקיים מכל אתה מבין, חשש או חשד, אבל מכל מקום היות ואמריקה היא החליטה שהיא מפרידה בין דת לבין מדינה, ממילא אם היא תכריע שהדת צודקת תהיה בעיה לפי החוקה, אז לכן ודאי שיותר בית המשפט ינטה לקיים את מה שקיים, ולא להפוך את כל השלש מאות שנה אתה מבין על פניהם, זה לא יתקבל כל כך טוב. אבל זה בחלק המשפטי, בחלק הראייתי יש כל כך הרבה ספרים שיצאו, פה בארץ, לא צריך ללכת עד לארה"ב, שאתה רואה לא סדים ולא קרעים, חורים, אתה מבין בכל התאוריה הזאת שהיא לא תופסת מים.

ש. אני באמת חיפשתי הרבה מאד חורים, כל חורש מצאתי הוא משהו מיושן שמזמן מצאו לו

הרב: אז אני אפנה אותך לכמה ספרים חשים שאתה לא ראית אולי, אבל לפני כן הייתי ממליץ לך לראות הסרט שלי מבראשית, מה שאני מדבר שם על כל הענינים וכו', ואם תרצה נעמוד בקשר.

ש. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.
כן, הגברת פה.

ש. כבוד הרב אני סובלת מדכאון עמוק

הרב: אסור

ש. אסור אבל זה קורה.

הרב: מה פירוש, מה יוצא לך מזה?

ש. יוצא לי רע מאד

הרב: אבל למה את צריכה את זה? למה את בדכאון? את רואה? יש כאלה לא רואים, את שומעת? יש כאלה לא שומעים, את נושמת, יש כאלה יש להם אסטמה, את הולכת, יש כאלה קטועי רגליים, את ממששת, יש כאלה בלי חושים. את חיה, יש אנשים בקומה, אני שואל אותך שאלה, מי יותר חשוב, את או ראש הממשלה?

ש. אני.

הרב: ברור, את צודקת. מי את חושבת חי יותר טוב, את או ראש הממשלה?

ש. כרגע אני לא חיה טוב

הרב: מי חי יותר טוב, את או ראש הממשלה?

ש. אני, כי אני חזרתי בתשובה לפני 11 שנה

הרב: נפלא,

ש. ואני מ קיימת מצוות ואני שומרת שבת ואני התחתני לפני חצי שנה עם בעלי שיושב פה לידי בנישואין שניים

הרב: אז את בדכאון?

ש. לא יודעת, זה הרגש, משהו בלתי נשלט

הרב: יש לך מיטה?

ש. כן

הרב: כמה עלתה לך המיטה?
בערך?

ש. חמשת אלפים שקל

הרב: לכמה זמן זה?

ש. להרבה זמן

הרב: הרבה זמן, ראש הממשלה חצי מיליון מיטה לשלש שעות, אז מי צריך להיות בדכאון?

ש. בסדר אבל זה משהו בלתי נשלט

הרב: אז ז"א את לא צריה להיות בדכאון בכלל, ויש ראש ממשלה אחד

ש. נכון שאני לא צריכה אבל

הרב: כרגע שהוא שוכב בין חיים למוות

ש. נכון ושמו שרון

הרב: כבר הרבה שנים, נו ואת חיה ויש לך בעל חדש טרי, חצי שנה, תשובה 11 שנה, על מה את צריכה להיות בדכאון?

ש. זה בדיוק השאלה, שמה עלי לעשות?

הרב: שום דבר, לשמוח בזה שאת חיה נושמת ויכולה לברך ברכות ולהתפלל מספיק.

ש. אבל אני מרגישה איום ונורא

הרב: איום ונורא, אז אני ממליץ לך

ש. ואני בטיפול גם

הרב: נו ברור, אם תחליטי שאת איום ונורא תצטרכי טיפול, אבל תחליטי שאת לא צריכה טיפול כי זה לא איום ולא נורא. היית פעם בבית חולים בזמן האחרון?

ש. כן

הרב: ראית מה המצב של אנשים, של מי יותר טוב שלך או שלהם?

ש. לא יודעת

הרב: מה זה את לא יודעת, הם שוכבים שם ואת בחוץ

ש. בסדר, אבל אני לא בסדר בפנים.

הרב: ככה את החלטת.

ש. איך החלטתי

הרב: ככה נכנס לראש ג'וק שקוראים לו יצר הרע, והוא אומר אוי ודכאון ואין לי חיים ואין לי חשק

ש. אבל אני לא יכולה לעשות ושם דבר, אני לא מתפקדת

הרב: את יכולה, את יכולה להתחיל לשמוח, תקחי שירים של ארז יחיאל ותתחילי לשמוע ולשיר

ש. קשה

הרב: מה קשה לשמוע שיר

ש. כן, קשה לי לשמוע שירים, קשה לי לשמוע אנשים, קשה לי לשמוע קולות

הרב: עוד פעם, עם הקושי הזה תשמעי את השירים, תשמעי שירים רגע, וריחות טובים,

ש. ריחות טובים

הרב: כן, בשמים טובים, ובית נקי מאוורר,

ש. הבית נקי

הרב: וללכת פעמיים שלש בשבוע לשפת הים, לא בחוף מעורב, ולהסתכל על הגלים,

ש. כן

הרב: שעה שעתיים שלש פעמים בשבוע זה הכל לשבת ככה רק להסתכל על הגלים, ותראי איך את תשתחררי מהכל

ש. בסדר, ומה עם התרופות ומה עם הרופאים

הרב: לאט לאט תורידי, לאט לאט תורידי

ש. וכבוד הרב יכול לברך אותי

הרב: התרופות שתדעי גם מכניסות אותך לדכאון

ש. נכון

הרב: זה נותן לך אפאטיות ככה לאט לאט ככה ככה ככה אין לך חשק לכלום, לא? לאט לאט תורידי. עם השמחה תורידי.

ש. אבל קשה לשמוח

הרב: עוד פעם, אמרנוז ה קשה אבל תתחילי

ש. זה קשה אני אתחיל אבל אולי כבוד הרב יכול לתת לי

הרב: ברכה מה שמך?

ש. אביבה בת סביחה

הרב: רגע, אבל זה בתנאי שתנצלי אותה, לא תבזבזי אותה

ש. ברור שאני

הרב: את אומרת שאת מתחילה מעכשיו מה שאמרתי

ש. כן אני יעשה

הרב: אביבה בת סביחה שמחת חיים, ותצאי מכל הדכאון, ושהדכאון יכנס לאשתו של אסאד.

ש. אמן. ויש איזה משהו שהיית ממליץ לי לקרוא משהו או

הרב: לא, את לא צריכה כרגע לקרוא, רק לשמוע מוזיקה ריח, בית מאוורר ושפת ה ים

ש. לקחת על עצמי איזה

הרב: אמרתי לא, לא. את רוצה לראות הרצאות שלי?

ש. כן

הרב: אז תראי הרצאות, יש לך אינטרנט?

ש. לא

הרב: אז יש דיסקים. בעלך יודע להגיע לבני ברק?

ש. כן

הרב: תגיע למשרד תקח לה דיסקים, יש שמיעה ויש צפיה, וחביבי יהיה לך שמה חיים טובים, יש גם פה הוא אומר כבר פה, לא צריך אפילו לנסוע לבני ברק, בסדר?

ש. דיסקים, אז רק זה הפתרון?

הר :מה עוד?

ש. לשמוח, לנסות לשמוח

הרב: לא לנסות, לשמוח. את רואה?

ש. אני רואה

הרב: את לא שמחה שאת רואה?

ש. ברור שאני שמחה

הרב: די, הנה התחלה.

ש. התחלה.

הרב: כן, תן לו לחתן לדבר

ש. אני אשתי נפטרה לפני שלש שנים ממחלה ממארת, והכירו לי בזכות חברון הלכנו לשמה לפני יום כיפור, שבת תשובה, אז הכירו לי אותה שם וברוך ה' היא אשת חיל, היא אישה טובה והכל, אבל מה שהיא סיפרה לך פתאום היא מקבלת נפילות כאלה, זה היה לה אחרי לידה

הרב: תרה, נפילת מתח יש גם בחברת חשמל זה לא נורא, קורה. אני אגיד לך שהמחלה הזאת של דכאון היא בעצם בתשעים אחוז מהאוכלוסיה ברמות שונות, זה המצב. זה הכל חרית, תזכרי רואים שמחה, שומעים שמחה, נושמים שמחה, מדברים שמחה, הולכים שמחה, מה, מה לא טוב?

ש. הלכנו לרב יאנה בנתניה, הוא אמר אין לך שום דבר. אמר כמו שאתה אמרת, את צריכה לשמוח

הרב: יש לה משהו, יש לה, יצר הרע

ש. הוא אמר באה אליו נערה בת 18, אמרה שיש לה תרנגול בראש, אז הוא פתח את החלון אומר תסתכלי, אחד שתיים שלש הוא עף ראית אותו?

הרב: מאז הוא לא חזר, זהו.

ש. זה לא מצחיק, אני רוצה לומר לך רוצה להודות לה' ולך, שבזכותך התחזקתי בשנת תשמ"ה, 85, קיבלתי מאחי ז"ל שתי קלטות שלך, שמעתי, וחזרתי בתשובה. אני שם קרוב לשלשים וחמש שנה עוד מעט, סבא שלי היה צדיק מקובל, מורי סד מעמרם בתימן, אם הוא אמר למישהו תמות הוא מת, והגויים לא יהודים, שהתנכלו ליהודים הוא אמר מילה מת הבן אדם, ואבי ז"ל היה במושב גאולים, אז התחילו הסוציאליסטים אתה יודע אין תורה אין כלום, אז הוא שכב תחת הטרקטורים שלא יעבדו בשבת, לא אכפת שידרסו אותו, אני זוכר שהייתי קטן הוא היה שפך את הגויאבות ששמו בשבת ודרך אותם ברגליים, והוא עיצב את המושב והחזיר אותו לדרך התורה, כמה שאפשר. אני רוצה עוד משהו לומר, אני הייתי בצבא, הייתי במשמר הגבול, והיה שם מרגלים ירו בי צרורות של כדורים, והכדורים עפו מפה משם, וחשבתי שאני אהיה גיבור, לא הבנתי שהקב"ה עשה לי את זה, אותו דבר היה קורס מקיף שירה עלי בטעות, חשב שאני מחבל, הכדורים היו ממש נותבים, אתה יודע מה זה נותבים,

הרב: כן, כן עם אדום כזה

ש. עוד צעד אחד אני עושה כל הכדור חוטף בראש, אני עצרתי אז זה לקח לי עשרים שנה להבין מה שהקב"ה עשה לי. אני רוצה להגיד לכם שיש ניסים, ויש השגחה, זה בדוק, עכשיו אני הייתי חקלאי טוב, והייתי לפני שחזרתי בתשובה, הייתי מגדל טוב והיה לי עופות ופרחים והכל, הקב"ה סגר לי את כל הדרך, לא הייתי מרויח כלום, שום דבר, והיה לי כאבים בגב, וכשהתחלתי לחזור בתשובה הכל נעלם, כמו שאתה אומר, חוזרים אליו לאבא שבשמים הוא מרחם, חשבתי שהם מתאכזרים אלי אבל אח"כ הבנתי שלא מתאכזרים, שרוצים את טובתי, זה הכל אני מודה לכבוד הרב.

הרב: תודה רבה, תודה רבה, כן שאלה נוספת, מישהו אולי פה בטעות רוצה לתרום מניה למטר רבוע בבית כנסת, יש דבר כזה אצל התימנים?
כן, שם יש שאלה, תן לו בסוף.

ש. ערב טוב כבוד הרב, כבוד הרב, במהלך הבחירות כבוד הרב התראיין, ונוצר איזה עימות עם איזה כופר אחד, עכשיו ראיתי את התגובה שלך לאחר מכן, וכבוד הרב אמר שצילמו אותו אח"כ בוכה, ואני חיפשתי את הסרטון ולא מצאתי,

הרב: אני חושב שהעלו אותו באחד האתרים.

ש. לא מצאתי.

הרב: כן, קטע קטן של איזה דקה וחצי.

ש. תודה.

הרב: יש לך אותו מיכאל? יש לכם את הקטע שלו? אתה צילמת את זה. נו, איפה? אני יכול לשלוח לך את הקטע.

ש. אני אשמח תודה.

הרב: תקח ממנו את הפרטים, בסדר? הבן שלי צילם את זה. כן, שאלה נוספת, תן לבחור פה חולצה תכלת.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. שמי אליהו, רציתי לדבר איתך על נושא מסויים שהיום בדור שלנו במיוחד פגעו מאד בתמכין דאורייתא, הרבה אנשים מאד קשה להם הוצאות, וכל הדברים האלה, וחשבתי על משהו. ושמעתי על בן אדם לפני הרבה מאד שנים שבשם ראובן בפת, אני בטוח ששמעת עליו

הרב: יס

ש. והוא בין האנשים הכי עשירים בעולם,

הרב: פחות ממני

ש. במצוות

הרב: זה הדבר הכי חשוב.

ש. זה הדבר הכי חשוב, והוא עשה דבר נפלא, הייתי קורא לזה, אבל הוא עשה את זה למטרות של גויים, הוא לקח הרבה מאד מהכסף שלו ותרם את זה לקרן מסוים שבנה את הקרן ביל גייטס ואשתו ומהקרן הזאת פשוט הם השקיעו את זה כמובן במקומות מסוימים, ומהרווחים של המפעלים או לא יודע עסקאות נדל"ן או לא יודע מהזה, אבל כל מיני עסקים מהרווחים של זה כל שנה בעצם הם לוקחים את זה והם מחזירים את זה כביכול לציבור, כביכול ראיתי את הדבר הזה וחשבתי לעצמי, זה כמו זבולון ויששכר, וחשבתי לעצמי למה אנחנו כאילו היהודים לא עושים דבר כזה, אם יש דבר כזה קרן מסוים שבעצם

הרב: יש קופת העם, פתחנו אותה לפני שנה פלוס, אבל אין תורמים.

ש. אין תורמים?

הרב: קופת העם מטרתה היתה להאדיר מה שאתה רוצה להגדיל את עולם הישיבות הכוללים האברכים והכל, לממן את הכל בשותפות של כל העם, כמו שיש קופת העיר לענין צדקה למשפחות מעוטות יכולת, אותו דבר מבחינה רוחנית, ובינתיים הציבור ישן.

ש. אני פשוט כאילו זה מאד חבל, למה כי אנשים עם השניים הכל עולה ועולה ועולה, ואנשים לא מספיקים לבוא ולעזור, ובאמת אנשים רוצים להקים תורה ולהגדיל במצוות והכל, ואתה יודע, מוותרים על זה בשביל עבודה ויש כדורגל ויש לא יודע, ובילויים וכל מיני דברים כאלה. אבל לבוא ולהקים דבר כזה, ולקדם דבר כזה, שבאים ואוספים המון כסף

הרב: אמרתי, יש כבר אבל אין, הציבור יבש

ש. לציונות אפילו יש דבר כזה

הרב: ודאי מיליארדים

ש. אוצר ההתיישבות היהודית

הרב: הם הולכים אצל החרדים ולוקחים את הכסף הגדול, ככה זה. הסטרא אחרא יודע לפגוע כמו שאמרת בתמכין דאורייתא,

ש. דבר זה כאילו פשוט אפשר ממש לקנות עסקים

הרב: למה יש מעשרות אתה יודע? בשביל שכל אחד יפריש לפחות מעשר ואז ממילא יהיה לכולם. למה יש מיתה? בשביל שהעניים שנה שלמה יהיה להם לאכול אתה מבין הכל הכל הכל יהיה הפקר בשבילהם. למה יש פאה? למה יש שכחה? למה יש לקט? לדאוג ליתום, לאלמנה, לגר, לכולם, לעני, לאביון, התורה מצוה הרבה ציוויים בשביל לעזור לזולת אבל מה לעשות, אנשים שבעים לא חושבים על אלה שאין להם. יש שבעים ברוחניות ויש שבעים בגשמיות ולא דואגים לאלה שאין להם, עניים בדעת ובממון.

ש. כבוד הרב, אני פשוט למה זה כל כך חשוב לי הנושא הזה, אני לפני בערך תשע שנים משהו כזה, ישבתי עם בן דוד שלי מחו"ל, וישבנו במרפסת של סבתא שלי ז"ל, היא נפטרה בגיל כמעט מאה, 98 אם אני לא טועה, וביום רביעי יהיה האזכרה שלה שנה, וחשבנו מה יהיה יותר קל, להשיג את כל התורה ואת מצוותיה כמו שאמרת באיכות ולא בכמות ולהיות ממש צדיק, לעמוד ליד רבי עקיבא וליד כל גדולי עולם התורה או להשיג את המיליארד הראשון נגיד שיתמוך בתורה. ואז כביכול הגענו למסקנה שאפשר להגיע לכסף יותר פשוט, זה יותר קל, יש יותר עבריינים עשירים מאשר אנשים טובים וישרים שהם עשירים, ולא יודע לאן הכסף שלהם הולך

הרב: הכסף שתבין זה בית קברות לעשירים

ש. נכון, אבל אם זה הולך לתורה

הרב: היצר הרע ודאי שידחף את האנשים לעשירות, כמו שאתה אומר זה יותר קל כי שמה הוא מסייע, העיקר שתתרחק מהתורה כמה שיותר הוא מוכן לשלם על זה, אין לו בעיה, אבל זה הבית קברות של העשירים, כי הם יכנסו לגיהינום בגלל שהם לא פרנסו ולא עזרו ולא תמכו כי הכסף לא שלהם. כשה' נותן מתנה הוא לא נותן אותה סתם, אם הוא נתן חכמה לחכם זה לא בשביל שיהיה לעצמו, בשביל שישתמש בחכמה לאחרים, אם הוא נתן גבורה אז הוא נתן אותה בשביל לעזור לחלשים, אם הוא נתן עשירות זה בשביל שהוא יעזור לעניים, זה כמו פקדון, כמו גבאי צדקה שצריך לפרנס את האחרים, ואם הם לא עושים די צרכם זה יהיה ענשם, זה בית קברות שלהם, עושר שמור לבעליו לרעתו, אם זה שמור לבעליו הוא לא נותן לאחרים, זה לרעתו. אתה מבין?

ש. בטח שאני מבין

הרב: אז לכן יותר קל להיות עשיר.

ש. אבל אם זה בן אדם כמו יוסף הצדיק להבדיל אלפי הבדלות, כן, בן אדם שצדיק כזה שבא ופרנס את כל העולם,

הרב: ולא לקח לעצמו

ש. ולא לקח לעצמו כלום

הרב: וגם לא למשפחתו

ש. וגם לא למשפחתו

הרב: ונתן להם לפי הטף, סנדוויצ'ים כמו שמגיע להם, לא יותר, לא כמו המשפחתון.

ש. אבל הנה תראה את אורן בפת הזה, גוי, גוי, שמונים אחוז מהונו, שמונים אחוז בא ונתן לקרן להקים בתי חולים ומוסדות חינוך לגויים, לגויים

הרב: אדוני הוא חכם, מדוע? משום שאם הוא ימות אז יקחו לו את המאה אחוז, ככה הוא החליט ששמונים אחוזה וא משתמש והקרן שלו ולא מישהו אחר יעשה סיבוב על כספו.

ש. בסדר, אבל

הרב: היא אז ורי קלבר

ש. היא אז קלבר אבל הוא עדיין הכסף לא נמצא אצלו, מישהו אחר נהנה ממנוט

הרב: גם ככה זה לא אצלו, גם העשרים אחוז לא אצלו זה בבנקים, הוא לא יכול לאכול יותר מחמש שניצלים ביום, אז מה הוא שונה ממך? אתה עוד אוכל בניחותא כי אין לך ביזנס שמפריע לך, הוא לא יכול לאכול אתה מבין ברגיעות, כי כל רגע זה מיליארדים, וכל שיחת טלפון זה מאות מיליונים, ואם הוא מפספס שיחה או מפספס עסקה אבל אתה מה יכול לפספס חמש שקל.

ש. בקיצור, כבוד הרב מה שרציתי להגיד, שמאותו יום, מאותו ערב בעצם שדיברתי עם בן דוד שלי החלום שלי אישי היה להקים קרן כזאת, שאני אצליח בעתיד לבוא ולהוציא את התעודה הרלוונטית, את המקצוע הרלוונטי ולגייס כספים ולהקים קרן כזאת בשביל לקיים את התורה ולומדיה.

הרב: יש כבר

ש. יש כבר, אבל לגייס את הכסף, צריך
הרב: בבקשה בא תגייס

ש. איך אני יכול לגייס?

הרב: איך אתה רצית לגייס

ש. איך אני רציתי לגייס? להיות סוכן של הרב.

הרב: אז קדימה יאלה בא

ש. מתי להתלוות אליך תגיד לי

הרב: מחר אתה יכול להתחיל, יודע מה בא נתחיל הערב, נראה תעשה כמה מניות עכשיו

ש. לעשות כמה מניות

הרב: כן נו, ארבעת אלפים שקלים

ש. הנה בבקשה בן אדם כבר הוציא מאה שקל

הרב: אתה רואה, התחלת טוב, אם תתבישי לא תצליח, זה המבחן שלך עכשיו

ש. נכון, אני מתבייש, אבל אני אגיד לך משהו כבוד הרב, אני באתי ממשפחה שאמא שלי הביולגית נתנה אותי מתנה, לבעצם גיסתה, שלא נולדה לה ילדים, והיא באה ולא ויתרה על מיליונים והיא לא ויתרה על דברים גשמיים, לוותר על ילד זה דבר גדול, אני נולדתי, היא לא ויתרה עלי, אני עדיין מכיר אותה וחס ושלום מי שחושב שאני פגוע מזה, אני לא, אני מאד מעריך את הדבר הגדול הזה שהיא עשתה, כי היא אשה צדקת, כמה שהיא פשוטה והיא עובדת במפעל ולבוא ולקחת ילד ולתת אותו לאשה שאין לה, זה דבר גדול, זה דבר גדול מאד, ואני נולדתי מהול שנתנו אותי וסבא שלי כל הזמן היה מופיע לה בחלומות ז"ל שהכל יעבור בשלום, אני נולדתי בערב סוכות, בי"ד בתשרי, ובאותו יום לא היו, היא דקלמה את כל הפרטים של אמא שלי זאת שגדלה אותי, דקלמה את כל הפרטים שלה הכל, כביכול הקב"ה עשה ככה שהכל יעבור חלק ושעל פי הניירות על פי החוקים אני אחשב הבן מאה אחוז ממש רק הקב"ה והמשפחה יודעים שאני לא הבן שלה, אבל הרשויות כולם יודעים שאני כן, בשבילהם אני כן, וביטוח לאומי והכל היא מקבלת, קיבלה עד שהתחתנתי וב"ה יש לי ילדים, יש לי שתי בנות, וזה דבר גדול מאד, ולעשות נדבה כזאת, זה באמת זה מעשה חסד גדול, ואני חושב שכביכול אח"כ באתי וטסתי לארה"ב, ההורים שלי לקחו אותי לארה"ב, גדלתי שם, ארה"ב וקנדה עד גיל 12 כמעט, כדי אתה יודע להרחיק אותי מהמשפחה קצת שאני אתרגל אליהם, להורים האלה, אח"כ שחזרנו אחרי שנים פשוט הסתכלתי על הכתובת שלי של הבית, וזה היה ארבעים ואחד על שלש הנדיב, ואח"כ נפל לי כזה האסימון שלשה שותפים באדם, אב אם ומי אם לא הקב"ה הנדיב מכולם, הסתכלתי על זה כאילו אמרתי בא הנה זה דבר גדול, זה באמת דבר גדול כאילו איך הקב"ה אשכרה כיוון את זה ככה, בצורה כזאת. ואח"כ אבא שלי נפטר ז"ל מסרטן ואמא שלי נשארה לבד ורק אני.

הרב: אתה בן יחיד?

ש. אני כביכול בן יחיד, יש לי עוד מהאמא הביולוגית יש לי ארבעה אחים, הם לא שומרי תורה, ואני חזרתי בתשובה בגיל 19 בתקופה שאבא שלי היה חולה, וזהו. ועכשיו עזבתי את אמא, היא גרה לבד עכשיו, ומאד קשה לי עם זה, כי בהתחלה גרתי אני אשתי ואמא שלי באותו בית, וכמובן שזה לא מומלץ, אז הקב"ה גם כן עשה לי מעשי ניסים

הרב: טוב, עכשיו אתה מתחיל עם המניות

ש. ועכשיו אני רוצה להתחיל עם המניות

הרב: בא נראה תתחיל תפנה לציבור

ש. לפנות לציבור בקשר לבית כנסת או ש

הרב: מה שאתה רוצה.

ש. איך קוראים לקרן השקעות שלך?

הרב: קופת העם.

ש. קופת העם. טוב, קודם כל אני לא רואה פה את כולם אבל אני אגיד דבר כזה, אני כבר כמה שנים ברוך ה' לומד השקעות, בורסה ואגחים וכל מה שקשור, אופציות וכל הדברים האלה, לא יכולים להרשות לעצמנו ל בוא ולתרום לבית הכנסת של הרב אמנון יצחק, ארבעת אלפים שקל כולם, אנחנו צריכים לבוא ולחשוב מחר אם יש לילד אוכל, אין לילד אוכל, יש טיטולים אין טיטולים, לבוא ולתת להם לרכב עלינו, מה קרה? אנחנו צרכיים לבוא

הרב: להעניש אותם

ש. מה זה להעניש אותם, לדרוס אותם, לדרוס אותם

הרב: Uלהראות להם שהם לא הצליחו

ש. בודאי שלא, אם אנחנו נבוא ונשקיע בקופה הזאת ונוכל להתחיל להשקיע בבנק למשל, ולהחזיק חמש מניות בבנק לאומי כמו אוצר ההתיישבות היהודי הציונית הייתי קורא לה

הרב: להחזיק בקופת העם ולהיות שותפים בכל הזכויות של עם ישראל

ש. במאה אחוז, במאה אחוז, ותדעו שכל שקל מהרווחים הולך לתורה, לתלמידי חכמים, לאנשים שבאמת יושבים ועוסקים בתורה, לא בשרי אריסון ולא בנוחי דנקנר ולא בכל אלה

הרב: ולא במיקי מאוס

ש. ולא במיקי מאוס ומיקי שטראוס וכמו שאתה קורא לזה הרב, חלאס, כמה אפשר, אנשים עובדים, אני אישית באתי לפה אחרי עבודה שתים עשרה וחצי שעות, החניתי פה את הרכב, נכנסתי פה להרצאה, לא ויתרתי, לא ויתרתי.

הרב: אני אסביר לכם דבר אחד, אני עכשיו הופך כמה אנשים לנזירים שמפסיקים לעשן, וכיון שהאבן עזרא אומר שרוב בני האדם הם עבדי התאוות אז נזיר זה מי שהוא מלך, נזר על לועיו ועל ראשו, יש לו דין של כהן גדול ויש לו דין של נביא ויש לו דין של תלמיד חכם ושכינה שורה עליו בגלל שהוא מתנזר מהיין, מי שמתנזר מהסיגריות פי כמה וכמה. אז דיברתי באור יהודה והיו שמה כמה אנשים כבדים בעישון, וניסיתי לשכנע בן אדם אחד שיפסיק לעשן והיה לו קשה אומר שמע, אבל קשה אבל קשה אבל קשה אבל קשה, אמרתי לו שמע, אתה מפסיד אלף שקל על קופסא אחת בחודש, 33 שקלים על קופסת סיגריות, בחודש זה אלף שקל, אם אתה מעשן שתיים זה אלפיים שקל, בשנה זה 24 אלף שקל! אתה יודע איזה ספריה יכלת לקנות, אתה יודע כמה בשר היית אוכל, סיחים כל היום, מה אתה מדבר, איך אתה משקיע את הכסף הזה? עוד לא הבין. אמרתי לו תגיד לי, אם יבוא אליך עכשיו בן אדם וידפוק אצלך בדלת והוא נראה כזה מסכן שאין לו, והוא אומר תעשה טובה תקנה לי מנה שווארמה, מנה שווארמה עולה שלשים שקלים, תקנה לי, הוא אומר בסדר קח שלשים שקל לך תקנה שווארמה, למחרת הוא מגיע באותה שעה הוא אומר אני רעב, שוואמרה, תתן לו? אמר למה לא ניתן לו עוד יום, יום שלישי הוא שוב בא שווארמה, תתן לו או לא תתן? אמר אה, לא נעים עוד יום אחד אני אתן לו, אמרתי לו אם כל יום הוא יבוא ויבקש ממך שווארמה, תתן לו או לא תתן לו? מה קרה, מה אני פיצוציה? שילך לעבוד. אמרתי לו לא הבנתי, אבל אתה ראית שהוא תפרן מהיום הראשון, למה לא תתן לו, אין לו מה לאכול, תן לו לאכול, אומר לא מותק פעם פעמיים שלש אני יכול לתת, אמרתי לו טוב, עכשיו תגיד לי, אם יבוא אליך בן אדם והוא לא נראה עני, הוא נראה עשיר, עשיר, והוא בא אומר לך סליחה, אתה מוכן לתת לי כסף לשווארמה? אתה תתן לאחד שהוא מעונב והוא מכופתר, ככה נראה אתה יודע עם ג'ימסבונד מבקש ממך שווארמה תתן לו? לא תתן לו, נכון, אפילו פעם ראשונה לא תתן לו, אח"כ מתברר לך שהוא גם גוי, תתן לו או לא תתן לו? אומר מה פתאום שאני אתן לו? אמרתי לו יחובלי, אתה נותן כל יום 33 שקלים לדובק, הם עניים? אתה מעשיר את דובק שהם עשירים מיליארדרים ואתה נותן להם כל יום בשביל שאתה תעלה עשן? פפפפ פפפפ פפפפ, הם לוקחים את הכסף ואתה שורף ניירות עם טבק ואתה מפרנס אותם, הם מתעשרים ואתה תפרן עם מחלות. יש לך שכל? אז אם בן אדם יחליט שהוא מפסיק עכשיו, תקשיבו, לעשן ולא לתת את הכסף יותר לדובק, ולא להיות חולה בריאות חס ושלום במחלת סרטן, ולא ללכלך את הסביבה ולהסריח אותה, אז כמה יהיה לו כסף בשנה לתרום מניות? שלש מניות בבית כנסת, במקום לשרוף סיגריות, פפפפ פפפפ פפפפפפ, לא יותר טוב? ישאלו אותו בעולם האמת, מה, אתה לבית כנסת לא היית מוכן לתת ולדובק כן היית מוכן לתת? אז אם אתה אוהב כל כך הרבה אש, אנחנו נכניס אותך למדור של האש, יש מחלקת דובק למטה, תכנס לשמה ישימו אותך על הטומבק ויעשנו אותך על הנרגילה. מה אתה מג'נון, זורק את הכסף על ניירות עם טבק? תעשה משהו עם עצמך.
אדם יכול להיות נזיר וזה מעלה גדולה בשמים, הקב"ה נותן לו זכויות לאין שיעור, נזיר, התורה אומרת זה פלא, אדם כי יפליא איש או אישה כי יפליא לנדור נדר להזיר נזר לה', פלא, אתה יכול לסתום את הפה שלך לא להכניס עשן? פלא. נו, מי יכול להזיר את עצמו מסיגריות ובמקום זה לתת את הכסף לבית כנסת ירויח פי שתיים? זה יהיה פלא. נזיר, נזיר אמיתי, יש כזה פה או שאין כזה פה? הא? אתה מוכן, כן. אשריך הנה יש יהודי ראשון. יפה מאד. תקח ממנו הראשון. יפה מאד. תן לו הוראת קבע, אשריך, תרשום את השם ושם האמא שאני אברך אותך. מי עוד רוצה לזכות במניה מטר רבוע בבית הכנסת על חשבון הסיגריות? הוראת קבע, אשרייך ואשרי חלקך, תרשמי בסדר, תרשמי את השם ושם האמא שאני אברך. מי עוד רוצה לזכות במניה מטר רבוע על חשבון הסיגריות, ירויח שתיים, גם יפסיק לעשן וגם יש לו כסף לתת לזכויות בשבילו לחיי העולם הבא, מי שרוצה יכול לצלצל למספרי הטלפון שציינו, 050-6500666 והאחרים, אני נותן ברכה גם שלא יעשן יותר. לא רק שיהיה לו פרנסה בשפע ובריאות איתנה, גם שלא יעשן. מי רוצה להפסיק ולהיות נזיר בעזרת ה' יתברך, פלא, איש פלא. מי מסוגל להפסיק? ציגלר יכול להפסיק ציגלר? יכול, אתה עוד בחור צעיר, הראות נקיות, אפשר להפסיק ומניה ואתה מסודר משני הכיוונים עם ברכה לחתונה מיד. מסכים יצחק?

ש. נחשוב על זה

הרב: אין בעיה, תחשוב אני פה. כן, מי עוד רוצה לזכות, יקבל ברכה חזקה מאד. יש עוד מי שרוצה כאן לזכות? אין אנשי פלא? אתם לא מפליאים? מה? ברוך ה' מי שעשה זכה. זה כבר עובד, מי עוד רוצה לזכות?

ש. מה איתו הרב עם מניה, הוא ניסה לשכנע את כולם.

הרב: כן, נו

ש. אני ברוך ה' .... כמה תשלומים אתה עושה?

הרב: עשרים. מאתיים שקלים זה קשקוש.

ש. למרות שעכשיו קניתי בית

הרב: ברוך ה' זכית, עכשיו יהיה לך בית לעולם הבא גם, כמה עלה לך הבית? מיליון שקל, פה ארבעת אלפים שקל יש לך בית. בית שמייצר זכויות כל יום שיעורים ותפילות, איפה יש בארבעת אלפים בית כזה? מי עוד רוצה לזכות? עוד פלא, יש עוד מי שרוצה לזכות? בטלפונים, בטלפונים, אין לכם אומץ, הא? בית כנסת קטן עליכם או גדול עליכם. בטלפון? אשריך ואשרי חלקך, בטלפון, יש עוד יהודי? הנה תרמו מניה בזכותכם, נתנאל בן סגולה ומירב בת צביה זרע חי וקיים מהרה. מי עוד רוצה מניה, עוד אחד, אחד, יש עוד אחד? וואלה יש, יש יהודי פה יחביבי,

ש. אלף

הרב: אלף זה רבע מניה

הרב: אז תעזור לו אתה גם באלף תשתתפו. זה לא. מה השם שלך ושם האמא?

ש. טוביה בן שמחה

הרב: ה' יזכה אותך לכל מילי דמיטב בריאות והצלחה בכל מכל כל. מי עוד רוצה לזכות? יש עוד אשה אמיצה? כן? אשרייך ואשרי חלקך, תן לה שמה הוראת קבע יצחק, יש לה הנה היא ממלאה, תכתבי לי שם ושם האמא. יצחק אתה עוד חושב או שהפסקת לחשוב? כדאי לך, כדאי לך. נראה לי שהערב זה יתפוס. כן. עוד יהודי או יהודיה, טיפה אומץ, כסף הולך כסף בא העיקר שילך למקום הנכון. עוד מי רוצה לזכות? מאמץ קטן, מחשבה נכונה החלטה אמיצה וזוכים.
יש עוד אחד שנחתום איתו את הערב? הכל הולך אחר החיתום, מי רוצה לזכות בחתימת הערב? יצחק, אולי אתה תחתום את הערב בחדרה? יצחק. יצחק. יצחק. הנה יש עוד מישהו שעשה, שלמה בן פודה ובת חן בת יוכבד ובני משפחתה יצליחו להתגבר על יצר הרע ולזכות בחכמה ועליה ברוחניות ובגשמיות והצלחה בפרנסה, עשו מניה באשראי מליקווד ניו ג'רזי.אתם רואים בחו"ל תורמים בשניה, אתם פה שעה אני מדבר איתכם לא עוזר. מפסיק לעשן רבי יצחק ציגלר, אשריך ה' יברך אותך. ברוך תהיה ברוך תהיה, עכשיו רגע מה עם המחיר של הסיגריות, תקנה מניה עם המחיר של הסיגריות, לפי הקצב של העישון שהיית מעשן. זכה, זכה במניה, יצחק ציגלר זכה במניה. אשריו ואשרי חלקו, תבורך מפי עליון.
מי רוצה ציציות בבקשה, מי רוצות כיסויי ראש בבקשה, מי רוצים כיפות בבקשה, ערב טוב לכולם.