רמלה - רמלה

רמלה 10-4-13
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
אנחנו נלמד היום קצת מה דורשת מאיתנו התורה ונקווה שנזכה ליישם מה שאנחנו לומדים.
כתוב בפרשה, פרשת תזריע "ובמלאת ימי טהרה תביא כבש ובן יונה או תור לחטאת". אשה שיולדת והושלמו ימי הטוהר שלה, היא צריכה להביא כבש ובן יונה או תור לחטאת. ז"א היא צריכה כפרה.
חכמים ז"ל נימקו את הצורך בכפרה, שבשעה שהיא כורעת ללדת חבלי הלידה גורמים לה שהיא תשבע שהיא לא תזדקק לבעלה, והיא צריכה קרבן על שבועתה. כיון שזה קשה לה, אז היא נשבעת שהיא לא תביא יותר ילדים, וצריכה קרבן על השבועה.
ויש עוד להוסיף, בשעה שאדם נמצא במיצר מתעוררות בו מחשבות רציניות מאד, הוא מעמיק ומביט על טיב החיים, על תפקידו והנהגתו בהווה, ולעיתים קרובות מגיע אדם בשעה מתוחה כזו לידי החלטות שהוא רוצה לשנות את חייו ולהיטיב את דרכיו. אבל עם בוא הרווחה האדם מתעלם מהתרוממות הנפש אליה הגיע במצוקתו, שוכח את האנחות שהתפרצו אז מפיו והבטחותיו שייטיב את הנהגתו, ובודאי שיחס כזה הוא חטא גדול מבחינה מוסרית. בשעה שכואב לו, צר לו, יש לו יסורים, הוא מבטיח הבטחות לעצמו שהוא ישתפר ויתקן את דרכיו ומעשיו, ויקבל על עצמו עול תורה ומצוות, ולא עומד בדברתך.
התורה הקדושה מלמדת אותנו איך לתקן את הדבר הזה ובתור דוגמא, מציגה לנו אשה יולדת במלאת לה ימי טהרה והאשה בשעת התלבטותה בחבלי הלידה הקשים, מתרגשת, מתעוררת במחשבתה על הסבל של החיים "בעצב תלדי בנים", וגם היא מסתכלת על כל גלגל החיים של לידה ומיתה, ובודאי שהעיון בשעה קשה כזו מביאים אותה לידי החלטות מוסריות עדינות. לשפר את כל טיבה ומהותה, אבל כשעוברת שעת ההתלבטות והסבל שוכחת גם את ההבטחות הנעלות ואינה מנסה להגשים אותם ואינה מקיימת את הבטחתה. לכן אמרה התורה, "ובמלאת ימי טהרה תביא כפרה על חטאה", למה? כי היא פרשה מהנדר שהיא נדרה ומההרהורים הטובים, ועכשיו היא נקראת יורדת, במקום לעלות במעלות רוחניות היא יורדת, והיא צריכה כפרה על זה.
אותו דבר מצאנו גם אצל נזיר, שהשלים את ימי נזירותו. אדם החליט להיות נזיר, להזיר את עצמו מן היין, לא לשתות יין במשך חודש ימים, זה נקרא נזיר. יש לו מעלות גדולות לנזיר. ולאחר מכן אומר הרמב"ן, מפני שהיה צריך להמשיך ימי נזירותו גם להבא, אחרי שטעם טעם נזירות היה לו להתחייב להיות נזיר לעולם, ועכשיו הוא נקרא יורד ונסוג לאחור, וכיון שהוא מושך את עצמו מן המעלה העילאית שהוא עלה אליה, מן הנזירות הממושכת, והוא ירד, נקרא חוטא וחייב קרבן.
למה נזיר מקריב קרבן? הרי הוא החליט להזיר את עצמו מן היין, הוא לא היה חייב, אין איסור לשתות יין אם שותים במידה, אבל כיון שעלית למדרגה שאתה מתנזר מתאוות העולם הזה ואתה מתקדש וזה פלא שאדם יכול לגדור את התאוות שלו, היית צריך להמשיך ולעלות הלאה הלאה או לפחות להחזיק במדרגה הזאת. אבל אם החלטת לחזור לשתות יין, ירדת, ועל הירידה הזאת הוא נקרא חוטא וחייב קרבן.
ורבינו בחיי על התורה גם כן אומר, "וכיפר עליה הכהן", אין לשון כפרה נופל אלא על חטא, כי מי שעושה חטא יש לו כפרה. ולפיכך קרבן זה של היולדת הוא מחודש כמו קרבן של נזיר, כי מה חטאה בזמן הלידה שהיא צריכה להקריב קרבן? מה היא חטאה? ואם זה הקרבן זה בגלל שהיא היתה בסכנת וניצלה מן המיתה, היה ראוי שהיא תביא קרבן תודה, להודות להשי"ת שהיא ניצלה. למה היא מביאה חטאת? חטאת זה על חטא. אלא שקרבן היולדת מחודש כמו קרבן הנזיר. מה החידוש? כמו שקרבן הנזיר זה לרגלי חטא ההפסק, שהנזיר הפסיק את המחשבות הנאצלות של השאיפה העילאית, וההפסק הזה נחשב לו לירידה, אם כן החטא הזה צריך קרבן, כך גם היולדת חטאה בזה שהיא לא מגשימה את מחשבותיה והרהוריה הנעלים בעת שהיתה במיצר, וההפסק הזה והשכחה הזאת נחשב לה לחטא, לכן היא צריכה קרבן כפרה.
מה אנחנו לומדים משני המצבים האלה של יולדת ושל נזיר? שעל אדם לשמור ולהתאמץ לפחות לשמור לקיים בקרבו את ההשגות הנעלות שהוא זוכה להם בשעה שהוא במיצר. אנשים חולים אומרים אם אני יוצא מזה, חבל על הזמן מה אני עושה, יש יותר חכמים, אומרים אני לא מחכה עד שאני אצא מזה, בשביל לצאת מזה צריך עכשיו לקבל קבלות, ומקבלים קבלות, ואחרי שהם מתרפאים מה הם עושים? לאט לאט דועכים וחוזרים למצבם. אז התורה מלמדת שזה חטא, וצריך עליו קרבן כפרה. ולכן אדם צריך לזכור להתאמץ תמיד ולשמור את כל ההשגות הנעלות שהוא זוכה בהיותו במיצר, בשעה שהוא קורא לה' שיעזור לו. ובאמת באותה שעה הנפש שלו זכה, והרגשות שהוא זוכה אליהן מתוך השפעה ממרומם חשובות מאד, יש לו מחשבות של געגועים לה', הוא מתייחד עם הקב"ה, והמתנות האלה שמוענקות לו בעת מצוא, אל יזלזל בהן אלא יאמץ אותם, יחרוט אותם על לוח לבו לקיים ולגשם בחייו, כי אחרת הוא נקרא כנודר ומתחרט.
יש פעמים שאדם בינוני, מתרומם בשאיפות נעלות מתוך צער ומיצר, או שפתאום יש לו הארה פתאומית, והוא זוכה לדבקות וחזיונות, אפילו חזיונות אלוקיים נעלים, אבל אין לו את הכח להחזיק בנפשו את ההשגות האלה עד היסוד. וכשעובר שעת הרצון הוא מתחמק וחוזר למצב הראשון. הדרך הזו אינה רצויה לפני הקב"ה. ה' רוצה שנחזיק ונשמור את המתנות ה טובות שהוא מעניק לנו בחסד ולעת מצוא. והתורה הביאה דוגמא של תביעה כזו של הקב"ה על אנשים כאלה ע"י הקרבן של יולדת ונזיר, שמהם נלמד שצריך אם מבטיחים לקיים, ואם נמצאים בשעת מצוקה וצרה לא לפרוש ממה שהתחייבנו.
והנה דבר נפלא, כתוב "מן הארץ ההיא יצא אשור" כיון שראה אותם באים לחלוק על הקב"ה פנה מארצו. אשור חי בזמן שהיה נמרוד, נמרוד היה מלך רשע שמרד בקב"ה ולא עוד אלא שהמריד את כל העולם נגדו. זה דור של בבל, שבנו את מגדל בבל, ואמרו נעשה לנו שם ונגיע השמימה ונלחם עם הקב"ה. דור של מורדים, נמרוד. לכן לא קוראי לילדים יהודים בשם נמרוד, צריך להחליף את השם הזה אם יש למישהו.
מכל מקום, אשור שהיה צדיק, ראה שהילדים שלו חס ושלום יכולים להתקלקל, החליט לעזוב את המקום ולגלות מן הארץ ההיא יצא אשור, כיון שראה אותם באים לחלוק על הקב"ה פנה מארצו, אמר לו הקב"ה, אתה יצאת לך מארבע, מבבל, מארך והכד וכלנע, חייך שאני פורע לך ונותן לך ארבע. "ויבן את ננוה ואת רחובות ואת עיר קלח ואת רסן" כיון שבא ונשתתף אח"כ עמהן בחורבן בית המקדש, אמר לו הקב"ה, אתמול אפרוח עכשיו ביצה? אתמול היית מפריח מצוות ומעשים טובים, עכשיו אתה כמו ביצה? ז"א נסוג אחורה, תמיד קודם ביצה אח"כ אפרוח, אומר אתמול ביצה היום אפרוח? חזרת אחורה? הקב"ה תמה על אשור מבזה אותו ותובע אותו. אומר לו אתמול היית אפרוח, התחלת לפרוש כנפיים ולהמריא לספירות הרוחניות העליונות, ברחת מארצך וממולדתך לאהבה את השי"ת, ולמען שלמות האמונה בה' ושלמות הדעת והאמונה של בניך עזבת את מקומך והיה לך את האומץ לפרוש ממקום שבאים לחלוק על הקב"ה. על הצעד הזה העניק לך הקב"ה בחסדיו שזכית לבנות ארבע ערים, עזבת ארבע, נתנו לך לבנות ארבע, ופתאום הפסקת, הושלכת ממרומי רוחניותך ונתגלגלת לביצה סגורה ואטומה.
בדור הפלגה, דורו של נמרוד שהתחילה המרידה האיומה והטיחו דברים כלפי מעלה, אזרת אתה אשור את כוחותיך ועקרת את עצמך ואת בניך ממקום החטא אל ארץ נכריה. כדאי היה לך לסבול את חבלי הטלטול ויסורי הגלות בכדי להמנע מלשמוע את דברי הכפירה והמינות של נמרוד, וגדלה מאד זכותך. הכירו והעריכו את מעלתך הנשגבה בשמים, קידשת שם שמים ברבים, נעשית דוגמא של לוחם לכבודו של הקב"ה. ובכן היה לך להמשיך ולהגביר חיילים בדרך זו, להעמיק ולרומם את הכרתך. והנה פתאום נפלת ונתגלגלת ממרומים להיות מורד מאוס ובזוי, וכולם רומזים באצבע על הגיבור שגבורתו עזבתו, ועוד הצטרפת לאלו שהרימו יד להחריב את משכן ה'? בזוי ומכוער אתה, יורד כזה. אתמול היית מקדש ה' והיום מחריב בית המקדש, אתמול אפרוח היום ביצה.
התמיהה העגומה הזו יש לזקוף לעיתים קרובות לא רק על אשור, גם עלינו. על כל אחד מאיתנו, כי פעמים אנחנו באמת מתרוממים במחשבה ובתשוקה עם רצונות מקודשים ועילאיים ביותר. אנחנו מבטיחים בסתר ליבנו ומקבלים עלינו כחובה לעבוד את ה' בלב ונפש מהיום והלאה, וזוכים לכך תמיד בדרך כלל בעיקר בימים נוראים, או בתקופות שונות בחיינו שיש סכנות, מחלות, צרות, בעיות. ומה אנחנו עושים עם כל העליות והתרוממות הנפש הזאת, אתמול אפרוח והיום ביצה? אתמול מקדש שם שמים, והיום מה? אז ז"א, יש לנו בעיה של חולשה. אנחנו לא עקביים לעלות. "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו", לעלות בהר ה' תמיד להיות במצב של עליה, זה לא קל, אבל זה אפשרי, יש אנשים שעולים ומתעלים מיום ליום, יש חוזרים בתשובה שלא היו שומרים כלום ולאט לאט קיבלו על עצמם והתחזקו והיום נהיו אפילו אברכי כולל שלומדים רוב עיתותם ושנותם לומדים תורה, מקדישים הכל לרוח.
אבל, "מי יקום במקום קדשו" מי ישאר שמה על מקומו גם ולא יגלוש למטה. זה הענין. הכח הגדול זה לעלות תמיד, אז יש אחד עולה לאט לאט, כפי כוחו, יש אחד עולה יותר מהר, אבל החכמה זה לא לרדת. לא לרדת. לא להיות כמו סיסמוגרף, זה לא רעידת אדמה, צריך לעלות, לעלות בטוח, לעלות בטוח, כל הזמן לעלות לעלות לעלות לעלות להתייצב, לעלות, להתייצב, להתחזק בנקודה, הלאה לעלות, להתייצב, אתם ראיתם איך אלה שמטפסים על ההרים התלולים, תוקעים את המסמרון, מייצבים את הרגליים טוב, תוקעים יותר גבוה, מחזיקים למעלה, מרימים רגל לאט, תוקעים עוד אחד וככה לאט לאט לאט לאט עד שעולים לאוורסט.
אז ז"א אם אדם רוצה לטפס על הר תלול זה הרבה יותר קשה מסוכן ומסובך מאשר לעלות במעלות התורה והמצוות כי זה כיף שאין כדוגמתו. אין שמחה וכיף יותר גדול ממה שאתה עושה את הדבר הראוי והנכון, ובפרט שאתה משמח את הקב"ה שמעניק לך הכל. ולא עוד, אלא למרות שאתה חייב לו הכל בכל מכל כל כי הכל שלו ואתה שלו, ואשר לך שלו, עם כל זה שאתה עושה את מה שאתה מחוייב וצריך, הוא גם משלם שכר בעולם הזה ולעולם הבא. נו, אז איך אדם לא יהיה שמח שכל כולו שכר? כל כולו שמחה, הוא משמח את הקב"ה. ולקב"ה יש מה לתת. אף אחד לא יכול לתת, גם אף אחד לא יכול לקחת בלי רצון ה' יתברך. אף אחד לא יכול להניע אבר בלי שהקב"ה מאפשרו, כמה אנשים חזקים התמוטטו מדום לב, כמה אנשים קיבלו חס ושלום שבץ, כמה אנשים שיתוק מוחי, כמה אנשים פתאום נהיה להם מחלה מסוכנת בגוף, פתאום, אומר איך יכול להיות, אני בריא, איך יכול להיות? אומרים לו הא, כבר שנתיים יש לך את זה, אתה יודע מה הגודל? ה' ירחם.
אז ז"א, אנחנו כל כך הרבה מקבלים, ואנחנו כל כך הרבה צריכים להחזיר, ואנחנו לא מחזירים אפילו על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות פעמים הטובות שעשה עמנו הקב"ה ועם אבותינו. אפילו על אחת ממיליונים מיליארדים של טובות, בן אדם נושם בכל רגע, הוא מוקיר טובה על זה שהוא נושם? פשיטא לו שהוא צריך לנשום, אבל אם פתאום הוא ישתנק ולא ימצא אויר, אם חס ושלום פתאום מתפרץ לו התקפה של אסטמה ואין לו אויר ואין לו משאף, הוא יכול לגמור. ואנשים שאין להם בעיות נושמים חופשי, הם אומרים תודה על זה? כל הנשמה תהלל יה הללויה על כל נשימה ונשימה הוי מודה לו, צריך להודות לקב"ה על כל נשימה ונשימה. אם רק אחת תיעצר דקה - להתראות. מה אתה שווה? נשימה אחת. מי נותן לך את זה? הקב"ה. לראות אתה רואה? כמה שווה לראות? כמה שווה לשמוע? כמה שווה לדבר? כמה שווה לטעום טעם, מישהו מודה לקב"ה? מי שעלה על מסמר, מסמר, נכנס קצת שמה מסמר, צריך ללכת לקחת אנטיביוטיקה וטטנוס וסיפור אתה מבין ואח"כ לצלוע שבוע שבועיים וללכת ממקום למקום, כולה מסמר, מסמר, מסמר. ז"א, זה שאנחנו הולכים בריאים ושלמים וחושבים ומבינים, מה עוד אתה רוצה? מה עוד אתה רוצה? לך עכשיו תעבוד את הבורא, לך תשמח אותו, לך תחזיר משהו, והוא לא צריך אותך, אתה צריך אותו, והוא גם יתן לך על זה, גם בעולם הזה גם בעולם הבא, אז מה הבעיה לעלות ולעלות ולעלות ולעלות? מה הבעיה?
אלא מה, לצערנו הרב אנחנו חלשים, לא שאנחנו באמת כאלה, אנחנו מחליטים שאנחנו חלשים, כי בעניני החומר אנחנו בכלל לא חלשים, מאד אמביציונרים, משתדלים מאד, ובפרט אם הרווח יהיה גדול, אם יבטיחו לנו שכר מרובה, אנחנו נעבוד ללא לאות. אם אפשר יהיה להכפיל את המשרה נעבוד שתי משרות, אם אדם יקבל חמש מאות דולר ליום הוא עובד או לא עובד? אומרים לו משמרת שניה שבע מאות חמישים דולר, עובד, יש משמרת שלישית הוא ישן? יגידו לו מתי אתה תישן? יגיד מה אכפת לך מתי אני אישן, תן לעבוד. אז איך יש לך כוחות כאלה אדירים? מה יותר קל עכשיו מלשבת בכולל, לתפוס ספר, וללמוד, מה זה ללמוד? כל מילה תרי"ג מצוות, כל מילה תרי"ג מצוות. בעבודה אתה יכול להביא כזה שכר? בחיים לא, אין, אין מצוה בעולם ששקולה כנגד לימוד תורה. ואדם יכול לשבת ללמוד, לא רק ללמוד, הוא נהיה חכם, הוא לא נהיה חכם הוא גם נהיה צדיק, הוא לא נהיה צדיק, הקב"ה שומע בקולו, הוא לא רק שומע בקולו, אפילו הוא גוזר גזרה הוא מבטלה אותה בשביל,ו הוא שולט בטבע, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לא טוב? וגם בעולם הבא יקבל שכר לנצח נצחים, לא טוב? מה יותר טוב, לעבוד בעשרים וחמש שקל לשעה? לתת שעה של חיים בשביל עשרים וחמש שקל? אדם מוכר שעה של חיים בעשרים וחמש שקל, שמעתם דבר כזה?
פעם הצעתי לבן אדם, אני אשלם לך על שנה מראש יותר מעשרים וחמש שקל ואל תעבוד, ואל תעבוד, אבל תמכור לי שנה מהחיים, הנה אני נותן לך כסף מראש, כמה אתה עובד? כמה אתה מקבל? אל תעבוד, את אותו זמן אני קונה, ואתה מפסיד שנה מהחיים, אמר לי מה השתגעת, מה אני מוכר חיים? אמרתי לו זה מה שאתה עושה, לא? עשרים וחמש שקל לשעה, ואני משלם לך מראש, לא טוב? פתאום בן אדם מבין שבאמת זה לא הוא עובד, הוא מוכר חיים תמורת כסף. ופה כתוב "כי הם חיינו ואורך ימינו" אתה לומד תורה אז קודם כל זה החיים האמיתיים, ודבר שני - גם מאריכים לך את הימים, "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים", אז מה לא טוב? אז אתה רוצה קצת לעבוד? אין לך מספיק בטחון בה'? בסדר, אבל מה צריך להיות עיקר? עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי, העיקר העיקרים צריך להיות שאדם לומד תורה, והמעט זה כדי מחיה. אבל מה עושים האנשים? בדיוק הפוך, תורה מונחת בקרן זוית, אם יצא לו הוא ילמד פעם ב, אם תהיה הרצאה הוא יגיע פעם ב, אבל עבודה זה ענין יומיומי, כל יום, מינימום שמונה שעות.
פרנסת העולם הזה גם אם לא תעבוד היא מזומנת לך, פרנסת העולם הבא אינה מזומנת לך, רק אם תזמין אותה אתה בעצמך במעשיך. מי שחושב שפרנסתו לא מזומנת לו יבדוק כמה אנשים נפלו למשכב, הובהלו לבתי חולים, שוכבים חודשים ויש כאלה שנים, ואיך זה יכול להיות שמשפחה ממשיכה להתקיים כשההוצאות מרובות והבעל בבית חולים וצריך כל הזמן תרופות והם נוסעים כל הזמן נסיעות לבית חולים הלוך חוזר, איך פתאום המשפחה יכולה להתקיים? הרי אם הוא לא היה הולך יום אחד לעבודה אשתו היתה צווחת, איך זה יכול להיות? ניסים של כל יום, תלכו לבתי חולים תראו כמה שוכבים, אין מקום, מי מפרנס אותם פתאום? ומה קורה אם הבעל פתאום נפטר והאשה לא היתה עובדת וגם עכשיו לא, מה קורה? היא מתה מיד אחריו? לא, הילדים מתים אחריו? לא, מי מפרנס אותם פתאום? מה קרה? אה. אז ז"א עכשיו מתברר למפרע שגם אם הוא היה הולך ללמוד כל היום וכל הלילה, שנה רצופה, בלי לפגוש את אשתו, היא היתה חיה עם הילדים, עובדה הנה הוא מת. אז כתוב "אדם כי ימות באהל" באהלה של תורה, לא יותר טוב למות באהל של תורה, להמית את עצמו על התורה, מאשר למות ממש? ולאשתו גם יהיה שכר, וגם היא תקום בתחיית המתים בזכותו, והיא תשתתף איתו חצי חצי בכל המצוות, על כל מילה תרי"ג מצוות, לא טוב? זה מה שעשתה מי?
אשתו של רבי עקיבא, שלחה אותו ללמוד, חזר אחרי 12 שנה, שמע אותה אומרת הלואי שהיה נשאר עוד 12 שנה, חזר בחזרה, אחרי 24 שנה חזר כמו רבן של כל גדולי עולם, כל ישראל. רבן של כל בני הגולה. אתם יודעים מה זה? תוך 24 שנה מגיל ארבעים הוא התחיל עד גיל 64 ונהיה גאון הגאונים. בעשרים וארבע שנה אפשר להיות רבי עקיבא, והוא התחיל כעם הארץ, בגיל ארבעים. אז מי אין לו סיכוי? כל אחד יש לו סיכוי. ועוד שורה ועוד שורה ועוד דף ועוד דף ועוד ספר ועוד ספר, ואתה נהיה גאון. אתה מקבל שכר לאין סוף, ואתה לא מת, אתה חי, כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נחיה, וחי בהם, אז מה לא טוב? למה לא לעלות כל הזמן למעלה למעלה למעלה למעלה למעלה ולהפסיק לגלוש למטה למטה, למה לא?
ובפרט שבן אדם היו לו כל מיני הבטחות לקב"ה, במצוקה, בצרה, ביסורים, במחלה, למה לא לקיים את הדברים? הרי הקב"ה יכעס, הנה הוא מחייב קרבן כפרה על החטאת, לא כדאי להסתבך עם הקב"ה, כדאי להיות איתו תמיד ביחסים טובים, כי מה שתרצה הו איתן לך, יש לו את כל האפשרויות, אין לו שום מגבלה, שום מגבלה.
גונב לאזני שאיזה עני תפרן בארה"ב הרויח עכשיו למעלה משלש מאות מיליון דולר בלוטו, נו הקב"ה יכול להפתיע הא? צריך משאיות לסחוב את הכסף. עכשיו תהיה לו בעיה גדולה, מה יעשה.
מכל מקום לקב"ה יש מה לתת והוא רוצה לתת, אנחנו צריכים להיות חכמים בשביל לקחת ולקבל, אבל אם מתרחקים מהקב"ה איך נקבל? צריך להתקרב אליו. אתם ראיתם פעם מישהו אומר תן תן והולך אחורה, תן תן תן תן והולך אחורה, כולם הולכים קדימה ואומרים תן תן, תתקרב, תתקרב לקב"ה הוא יתן. אבל אנשים עושים הפוך, ולא מבינים למה הקב"ה לא עוזר להם. הוא עוזר, אתה לא רוצה להיעזר. אנשים אומרים בתפילה כל יום "ותן חלקנו בתורתך" "ותן חלקנו בתורתך" אומר הקב"ה, בן אדם, יש לך ספריה מאחוריך, פתחת ספר? לא, אז איך אתה אומר ותן חלקנו כשכל החלק שלך נמצא מאחוריך? תושיט אתה יד, קח את הספר, חלקך בפנים. בעיה. תתבוננו בנקודה הזאת ותחשבו עליה, ותחליטו החלטות, כדאי. כי רק מרויחים בדרך הזאת שאנחנו אמרנו, עולים למעלה, לא יורדים, ומשיגים את כל מה שרוצים, בקלות, והרבה יותר מהר, ללא צרות, ללא איתותים מן השמים, ללא יסורים, רק טוב בעזרת ה'. חשוב טוב, עשה טוב ותקבל טוב מאד.
למי שיש שאלות בבקשה.
לפני שאני אברך כמה אנשים שמבקשים ברכות, אני רוצה להגיד לכם משהו, ה' זיכה אותי בעזרת ה' יתברך עכשיו להקים בית כנסת, שנקרא קהילות פז בבני ברק, בית כנסת גדול מאד, בהתחלה הוא היה קטן יותר, החלטנו להרחיב אותו יותר, 350 מטר, ובעזרת ה' יתברך יהיה מקום מקדש מעט, שכינה תשרה במקום, שיעורי תורה, תפילות, מהנץ שיעורים, שבת כעשר הרצאות בשבת, סעודות בשבת, תפילות בשבת, שירים בשבת, משהו עולמי הולך להיות, בית כנסת הכי גדול בבני ברק. יש אנשים שוכרים דירות עכשיו לשבות שבת איתנו שמה. וברוך ה' אנחנו בונים את זה מאפס, כמו שאומרים, מן המסד עד הטפחות, ויש יהודים שרוצים להשתתף ורוצים לעזור ורוצים לזכות בהקמת בית הכנסת והם תורמים. אז מניה של רכישת מטר מרובע בבית הכנסת - ארבעת אלפים שקלים, מי שרוצה להיות שותף בעזרת ה', שהתפילות והתורה שילמדו בבית הכנסת הזה במשך כל יום ויום, אז הוא יהיה שותף בחלק היחסי של מה שהוא תורם לבית הכנסת וזה חביבי, זכויות אין סופיות, כי יש שמה לפחות שניים שלשה שיעורים תורה ביום, נקוה שזה גם יהיה בית מדרש שיהיה בו כולל, כמובן שיכנסו בו אנשים בסתם ללמוד. היום עשינו בדיוק את המתאר של הכסאות, יהיו שמה 201 כסא קבועים כאלה אתם יודעים, כמו שצרי, מעבר לזה יהיה עוד עזרת נשים של למעלה ממאה כסאות וזה בית כנסת גדול מאד. אז מי שירצה בעזרת ה' יכול לקחת מניה, הנה פה יש ראשון ואני אברך אותו בעזרת ה'. דבר נוסף, אלה שרוצים לתרום ספר תורה או ספרים לספריה, או רוצים לתרום לריהוט, לכסאות, או רוצים לתרום למזגנים, או רוצים לתרום היכל פרוכת, הספריה עצמה, לא הספרים, היום סגרנו על היכל פלוס ספריה 115 אלף שקל, הכסאות עלו 168 אלף שקל, ושאר הדברים צריכים לקבל הצעות מחיר, בכל אופן ההוצאה היא נכבדה אבל יהיה שמה בית מקדש חבל על הזמן. אז זה לידיעה, ואלה שרוצים לתרום דרך הטלפון עכשיו, אני אגיד לכם את הטלפונים המספרים, גם אלה שרוצים להחליט בבית יכולים לרשום כעת, המספרים 050-6500666, 050-5256070, 050-5836646, ובעזרת ה' יתברך מי שיצלצל יורידו לו בכרטיס אשראי, אם תפוס במספר אחד יפנה לשני, ואם לא ישלח אס אם אס ויחזרו אליו מיד. כל הזכויות האלה זה כמו שאומרים, מציאה, כי לא כל בן אדם זוכה להיות שותף בהקמת בית כנסת, ומה שעומד לאנשים לחיי העולם הבא בסוף זה הזכויות שכל הזמן עולות, אפילו בן אדם נמצא למעלה זה עולה. לכן אנשים יכולים להקדיש גם את המניה הזאת לעילוי נשמת הורים שנפטרו, קרובים, או להצלחה או לישועה או לרפואה וכו'. אז זה לידיעה כללית.
כן, שאלה, תרומה של מישהו, כן, הלו

ש. שלום הרב

הרב: וברכה

ש. אני שמח שיש לי את הזכות לתרום מטר 4000 שקלים, ואני רוצה שאם הרב יוכל לברך את חמי, אנחנו נמצאים בבית חולים, שתי אורטופדים שלחו אותו לבית חולים דחוף, כי יש לו פריצת דיסק חמור, שם בדקו אותו האורטופדים אומרים זה לא פריצת דיסק, זה משהו נוירולוגי, בקיצור הלחץ פה בשמים

הרב: מה שמו?

ש. מנשה בן ויקטוריה

הרב: ה' ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה וישחררו לביתו מיד.

ש. אמן.

הרב: תהיו בריאים ובשורות טובות.

ש. אמן הרב ואפשר כמה שמות או שעדיף להשאיר ברכה עם שם אחד שזה יותר חזק?

הרב: תשאיר את זה בינתיים ככה, תצלצל מחר

ש. עם עוד מטר?

הרב: אם תרצה עוד מטר בבקשה, נשמח מאד.

ש. הלואי ונזכה

הרב: הזכויות שלכם.

ש. תודה רבה הרב, תודה רבה על הכל

הרב: תהיה בריא.
כן, תביא לי לברך אותו. כן, שאלה למי יש? תן לגברת שמה שאלה. מה שמו? יוסף חיים בן מרים, ה' ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, ויזכו הילדים להיות צדיקים ויראי שמים.

ש. שלום כבוד הרב, ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. אני בתשובה קרוב ל-15 שנה, התחלתי את התשובה שלי לבד, הבעל בהתחלה לא כל כך היה מעונין אבל התחלתי את זה לבד, היה לי הרבה קשיים, במהלך השנים לקחתי את הילדים מבית ספר חילוני לבית ספר דתי, הבעל לא התנגד, גם לא היה אכפת לו שאני אשים כיסוי ראש, באיזושהי תקופה בחיים הבעל התחיל להתחזק קצת והלך לכולל והוצאנו גם טלויזיה, אבל אחרי כמה זמן הוא פשוט ירד ירד ירד והחזיר טלויזיה והיה בלגן מאד גדול, ועכשיו ברוך ה' הוא התחזק מאד אפילו יותר ממני בשנתיים האחרונות עם תפילות, אבל מה שנשאר לי והקושי שלי זה איך להתמודד עם ילדים שבהתחלה, ז"א עד עכשיו הם במסגרת חרדית דתית, אבל הוצאנו טלויזיה אבל הגדולות, יש לי ילדות גדולות שלא מוכנות בשום פנים ואופן להוציא את האינטרנט שיש בבית, והשאלה איך מתמודדים גם עם בנים, יש לי ילד בגיל 11 ושבע שמנסים לשכנע אותם ללכת לבית כנסת לפחות ביום שישי, יש דוגמא מהאבא מהאמא, בית ספר דתי, ונורא נורא קשה, כל פעם מחדש מנסים לשכנע

הרב: מצות החינוך היא לא קלה, צריך הרבה עצה ותושיה, האינטרנט זה שלהם פרטי או שלכם?

ש. שלהם.

הרב: הם קנו את זה

ש. הבנות, ז"א לפני כמה שנים קנינו את המחשב שבעלי היה פחות חזק והיום הוא מצטער על זה אבל יש לי בת כבר גדולה

הרב: בנות כמה הן?

ש. 19 ו-16, וזאת שבת 19 היא דתיה ומתחזקת אבל נורא קשה לה עם הענין הזה.

הרב: ז"א היא משוטטת בפייסבוק?

ש. לא, אין לה פייסבוק, היא קיבלה על עצמה להוציא את הפייסבוק, היא היתה בצוהר, היא יחסית די חזקה אבל

הרב: אז מה היא קוראה, חדשות?

ש. לא, היא פשוט מאד לפעמים קשה לה לישון בלי טלויזיה ובלי אינטרנט אז היא מורידה איזשהו סרט או משהו, אני לא יודעת בדיוק מה, אבל הילדה השניה

הרב: רגע, היא לא במסגרת זו בת 19

ש. זו שבת 19 עכשיו היא סיימה ללמוד באור חנה בית ספר חרדי, היא גם

הרב: תחתני אותה

ש. הלואי בעזרת ה' אם ה', בעזרת ה' אם תוכל לברך אותה אני מאד אשמח

הרב: למה לא, מה השם שלה?

ש. עדן בת לימור

הרב: תזכה לחופה בקרוב.

ש. אמן אמן תודה רבה, וגם את אופק בת לימור שתחזור בתשובה כי היא ממש ירדה

הרב: ואופק בת לימור תזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה

ש. אמן, תודה ה' יברך אותך.

הרב: אמן, גם אתם.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. איזה כיף לראות אותך קודם כל

הרב: תהיה בריא

ש. שמי אבירן ואני עובד באל-על, לצערי הרב המשכורת מתבססת על שישי שבת, אם אתה לא עובד שישי שבת המשכורת שלך ארבע שמונה מאות, אני מת לחזור בתשובה אבל אני מפחד כאילו שאם אני אשמור שבת אני לא יודע איך אני יכלכל את המשפחה, אנ מאד רוצה ל חזור בתשובה, אבל הפחד שלי מה עושים

הרב: רגע, אם אתה לא תעבוד בשבת זה 4800?

ש. נושק לחמש, לא יותר מזה

הרב: אתה מקבל פי שתיים פלוס מאברך שיש לו שמונה ילדים והוא חי

ש. ואשתי לא, אני מפרנס יחיד

הרב: אל תפחד, השבת לא תקפח אותך. אל תעבוד בשבת, אני אתן לך ברכה שיהיה לך סיוע מן השמים, שהקב"ה ישלים לך שכר ממקום אחר ולא יחסר לך כלום בזכות שמירת השבת והתשובה.

ש. אמן.

הרב: מה שמך?

ש. פראג' אבירן בן סימונה

הרב: ה' ימציא לך עבודה נאותה קלה ומרויחה שתפרנס את משפחתך בכבוד.

ש. אמן. דרך אגב יש אצלך בארגון שופר מסלום פלטיניום שכל חודש אני תורם כסף, והספר האחרון שיצא עולם התשובה, ספר באמת לפנים.

הרב: יפה מאד, אשריך, תהיה בריא תודה.
כן, עוד שאלה. תן לגברת שם.

ש. הרב שלום

הרב: שלום

ש. אני כבר הרבה זמן בתשובה, ואני שומרת שבת והולכת לתפילות, מנקה בתי כנסת משתדלת ממש בכל הדברים ברוך ה', וברכת אותי פעם בהיכל ה תרבות שאני אזכה להתחתן וזיווג ולא זכיתי עד עכשיו ואני עושה את כל ההשתדלות.

הרב: מגיע לך להתחתן מהר. מה השם שלך?

ש. אופירה בת סמירה

הרב: ה' יזכה אותך להתחתן תוך שלשה חדשים.

ש. אמן. אמן כן יהי רצון.

הרב: כן, שאלה לבחור שם.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אני הייתי בישיבה באור החיים, הלכתי שלש חודש, והיה לי קשה להיות שמה. הייתי בכלא הצבאי שלש חודש ועוד פעם שלש חודש, השתחררתי, ואני חושב לחזור לישיבה אבל אני יודע שאני לא אצליח להיות שמה. קראתי לבית שלי את הרב אדרי, האם מכיר כבודו?

הרב: לא.

ש. בן איש חי בירושלים, ישיבה.

הרב: לא מכיר.

ש. הוא בא אלי, ישבתי איתו, אמרתי לו שאני חושב שהוא יכול לעזור לי, שאני אלך לישיבה שלו, הוא מבין את הראש שלי. הוא אמר לי בסדר, אחרי שבוע הגעתי, סליחה לא הגעתי, התקשרתי אליו, אמרתי לו כבוד הרב מה אתה חושב על לעבור, הוא אמר לי אני לא חושב שאתה מתאים לישיבה שלי. אמרתי לו למה? הוא אמר לי, כי אני חושב שאתה תעשה שטויות בישיבה. אני רוצה לשאול אותך שאלה כבוד הרב, אתה יכול בשידור חי, אני אתקשר אליו להגיד לו שיקבל אותי?

הרב: כן, אבל אני יכול להגיד לו, אני לא יודע מה זה יזיז לו, אבל הנקודה היא השאלה מה הוא מתכוון שהוא אומר שאתה עלול להזיק

ש. אני לא יודע,

הרב: מה, שאלת אותו מה אני יכול להזיק?

ש. לא.

הרב: על מה ישבת בצבא?

ש. השתמטות ועריקות

הרב: רק זה?

ש. כן.

הרב: הבנתי. הוא לא חושש שאתה משתמש או משהו.

ש. אם הוא לא חושב?

הרב: הוא חושש.

ש. אולי, הוא היה איתי בשלש לפנות בוקר, הוא ישב איתי לבד

הרב: אבל הוא חושש

ש. אבל אני לא משתמש בדברים האלה

הרב: אבל הוא חושש

ש. הוא חושש

הרב: אז כנראה זה קשה, אתה מבין, כי ראשי ישיבות מאד ככה, אתה יודע, נזהרים, כי אם זה נכנס או משהו החשש אפילו אז זה יכול להדביק שמה חבר'ה שיצאו מזה וזה יכול לעשות להם בלגן, אז לכן

ש. הבעיה שהוא היה בעולם הזה

הרב: בסדר, אז כנראה שהוא מזהה יותר טוב.

ש. רק בחזות, אני לא משתמש בדברים האלה

הרב: אני לא אמרתי? אני אמרתי? אני אמרתי שיכול להיות שהוא חושש. מכל מקום

ש. אני עזבתי עבודה, הייתי נציג מכירות עזבתי עבודה, אני רוצה

הרב: למה לא ניסית במחנה ישראל?

ש. כי אני לא מתאים לישיבות האלה.

הרב: ורק הישיבה שלו מתאימה?

ש. כן,

הרב: אז אל תוותר, תלך ותפציר.

ש. אתה יכול לדבר איתו

הרב: אני לא יודע מי זה אפילו

ש. בסדר, רק תדבר איתו

הרב: מה אתה רוצה שהוא יגיד לך עכשיו בטלפון מה הוא חושש ויהיה פדיחות?

ש. לא.

הרב: לא כדאי, זה לא נעים ככה

ש. הוא לא יגיד אם הוא חושש

הרב: אבל זה לא בשידור ישיר

ש. למה לא?

הרב: אני חושב שהוא לא ירצה להגיד, אתה מבין לפני כולם

ש. אני בטוח שהוא לא יגיד

הרב: לא הבנת, אבל הוא גם לא יקבל, אז מה עשינו?

ש. מה ז"א לא יקבל?

הרב: הוא לא יקבל אותך, כי אם יש לו סיבה אז יש לו סיבה, ולהגיד אותה הוא לא יגיד לפני כולם.

ש. אפשרי לנסות?

הרב: אני אומר זה לא טקטי, אפשר לעשות את זה לא בפרהסיא. הבנת? אחרי השיעור אפשר לצלצל. מחר אפשר לצלצל, אבל לא בפרהסיא, כי אם הוא יגיד איזה דברים שהם לא נעימים או שאני יודע מה, מה אנחנו צריכים את זה.

ש. טוב בסדר

הרב: בסדר?

ש. תודה כבוד הרב

הרב: ה' יעזור לך שתגיע למקום טוב שתוכל להתעלות. בינתיים אם אתה רוצה אפשר לסדר לך חברותא פה, כאילו שמישהו ילמד איתך, אצלך בבית, בית כנסת, בית מדרש, איפה שאתה רוצה. אבל יש עוד מקומות, יש טלזסטון, יש כל מיני מקומות, לא חייבים דוקא מקום מסוים בארץ, יש בצפת, יש ישיבות בצפת לבעלי תשובה, יש כל מיני מקומות, יש דברים נפלאים. לא צריך להתקע על מקום אחד. כדאי לנסוע לצפת, תסע לצפת ככה טיול, תכנס איפה הישיבה, טוב אז גם שמה יש עוד כמה ישיבות, תנסה. אבל אתה צריך לבוא עם רצון שמרגישים שאתה משתוקק ללמוד. בלי סיפורים בלי מה מו כלום, ישר. לא רוצה כלום, רוצה רק ללמוד זה הכל, מה אתה רוצה? ללמוד. זהו. אפילו אל תגיד כלום, שב בבית המדרש תתחיל ללמוד, שיראו אותך ישוב לומד עם כולם וכו' וכו', בסוף תגיד ישבתי פה כל היום וכו' נחמד לי טוב לי אני רוצה ללמוד.
שאלה נוספת. כן, תן לבת הנחמדה שם. כן, בבקשה.

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. אפשר לקבל ברכה?

הרב: כן.

ש. זיווג הגון לרחמים רפאל בן תמר,

הרב: יזכה לזיווג הגון מהרה

ש. וראובן אברהם בן תמר רפואה שלמה מהרה לתמר בת פרחה

הרב: רפואה שלמה וגם לתמר בת פרחה

ש. וגם לאוריאל בן שרה

הרב: וגם לאוריאל בן שרה רפואה שלמה. תן לה, תן לה בסדר, זה חטיפה אבל זה בסדר.

ש. ערב טוב לכל היושבים כאן, אני עגונה כבר 12 שנה, ואני כרגע נמצאת בדיונים בבתי דין רבנים, וגם בבתי משפט, ואני לא מוצאת פתרון לעצמי. אני לא מקבלת שום זכויות, לפני חודש בערך פינו אותי מהבית, ואני היום ברחוב, בלי בגדים, בלי אוכל, בלי תרופות, אני חולה סכרת, כמה שאני כותבת מכתבים וכמה שאני רצה ומתרוצצת ממקום למקום, בינתיים עוד לא מצאו פתרון לכל הבעיות האלה. ואני מבקשת שכבר יהיה לי פתרון, שיהיה לי מקום משלי. לא צריך ככה לעשות

הרב: הבנתי, מה השם שלך?

ש. קאו אילנה

הרב: בת?

ש. מרים

הרב: ה' ימציא לך פתרונות טובים נ אותים מהרה.

ש. אמן

הב: לא מייצג אותך עורך דין?

ש. בסיוע משפטי

הרב: והוא לא מצליח כלום?

ש. בינתיים הוא לא עושה כלום.

הרב: הא, גם לא עושה כלום

ש. לא עושה כלום, לא יצא מזה שום דבר.

הרב: הבנתי. טוב, ה' יעזור לך על הצד הטוב ביותר ומהר ב יותר.

ש. א מן.

הרב: כן, יש פה עוד תרומה, שלום בית לאלמו בן סגדו ואבבא בת תקל, וזרע קודש למרתה בת אבבה, וכל הישועות והברכות וההצלחות למשפחת לג'לם תשומה ג'לבם ועלמו. שאלה נוספת, תן לבחור פה שורה ראשונה.

ש. שלום כבוד הרב, אני רוצה שתברך את אשתי, שיהיה לה לידה קלה.

הרב: נחמד. מה השם?

ש. היא יושבת פה, רויטל בת סטלה

הרב: תשלים את ההריון תקין ותלד בשעה טובה ומוצלחת כתרנגולת.

ש. תודה רבה הרב.

הרב: כן, עוד שאלה, תן לו לבחור.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום, שאלת אותי פעם שאלה, נכון?

ש. שאלתי אותך, מאז השאלות האלה עלו לי יותר שאלות

הרב: בסדר גמור בבקשה

ש. מה שרציתי להגיד זה שכתבתי את כל השאלות שלי כדי שאני לא אשכח,

הרב: מצוין

ש. אז יש לי בערך 22 שאלות.

הרב: אין שום בעיה.

ש. אתה לא מקציב לי כאילו כמה שאלות לשאול?

הרב: לא מקציב כלום, תתחיל לשאול

ש. השאלה עם הקהל, זה ישעמם אותם,

הרב: אז תשאל אותם רשות

ש. מה אתם מסכימים קהל?

קהל: כן כן.

ש. אני רציתי לגיד לך ששמתי את הכיפה מישהו הביא לי פה, אני לא חזרתי בתשובה או משהו כזה, שלא יהיה מצג שוא או משהו כזה

הרב: תודה רבה, גילוי נאות

ש. וגם יש פה ילדים שרואים מישהו עם כיפה, אני לא רוצה להשפיע לרעה, אתה מבין?

הרב: בסדר גמור.

ש. אני מכבד את הדת פחות או יותר

הרב: כל הכבוד

ש. זה לא אומר שאני מאמין

הרב: ברור ברור

ש. הבהרתי את עצמי מספיק, נכון? שאלה ראשונה, אני לא יודע אם זה יביך אותך, תוצאות הבחירות, לפני הבחירות שראיתי תכנית בוקר שאמרת שאולי תקבל עשרה מנדטים

הרב: לא אולי, שאני אקבל שתי ספרות

ש. שתי ספרות הרב, מה זה בדיוק שתי ספרות הרב?

הרב: אפס אפס.

ש. אבל בסוף כאילו לא עברת אפילו את אחוז החסימה

הרב: לא העבירו אותי

ש. לא העבירו אותך מה הכוונה

הרב: מנעו, עשו זיופים, זרקו פתקאות, איימו וקללו, הפחידו את הציבור, ואנשים נמנעו.

ש. ויש לך הוכחות לזה שאיימו וזה

הרב: בטח, יש לנו שמה אוה

ש. אוקי אני מקבל אם יש לך הוכחות. אני אומר שאתה טוען שאתה איש אמת, נכון?

הרב: ככה לפעמים כן

ש. ואתה בהרצאה הקודמת אמרת מי שמחפש את האמת וזה אז שילך איתך עד הסוף ואשאל אותך שאלות

הרב: בבקשה קדימה

ש. אז אתה איש אמת כביכול

הרב: כביכול זהו זה

ש. ובהיסטוריה של העם היהודי האמת ניצחה, האמת הרוחנית

הרב: לא, היא לא ניצחה עוד,

ש. ברוב

הרב: עוד לא עוד לא

ש. האבות שלנו ניצחו

הרב: עוד לא, עוד לא.

ש. באחרית הימים

הרב: עוד לא עוד לא

ש. באחרית הימים אומרים שהאמת תנצח לא?

הרב: או, באחרית הימים

ש. באחרית הימים, אבל זה יהפוך להיות עובדה

הרב: נכון. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אז זה יהיה הנצחון של האמת. עד אז אנחנו מנסים לדחוק את השקר ולהפיץ את האמת, בינתיים יש הצלחות טובות, מיליון וחצי בעלי תשובה זה דשי טוב.

ש. איך זה הגיוני, מיליון כאילו צריך להיות הרבה מנדטים

הרב: אבל אם יש הפחדות וקללות אז בורחים לצדדים כי לא רוצים להתעסק עם קללות

ש. האנשים מפחדים מאיום של בן אדם מאשר מהאיום של אלהים? שאומרים תלך לפי הרבנים מה שאמרתי להם

הרב: כן כן כן

ש. אז הם מפחדים מאנשים ולא מאלהים זה לא הגיוני, אם אתה מאמין ויודע

הרב: תראה הרבה אנשים שנמצאים ברחוב שמאיימים עליהם אנשים ופוחדים מאנשים ולא מאלקים. אתה לדוגמא יבוא אליך בן אדם בריון ויגיד לך שמע אם אתה לא עושה ככה וככה אני יעשה לך ככה וככה, אתה תפחד. מה אתה תסכן את החיים שלך?

ש. במקרה זה היה לי דוגמאות בחיים ואני עמדתי על הדברים

הרב: אין שום בעיה, אבל אתה יודע שאתה עלול להסתכן, לא תמיד תצליח לגבור על הצד השני. אבל יוצא שאתה תפחד מבשר ודם ואתה לא מפחד מהקב"ה.

ש. אתה אמרת שבזכות האלהים אתה עושה ניסים

הרב: אני לא עושה ניסים, הוא עושה

ש. בסדר, זה כאילו, אבל דרכך זה בא לביטוי נכון?

הרב: לפעמים

ש. אמרת שהחיית תינוק

הרב: זו מציאות

ש. אחרי שהוא מת החיית אותו, וראיתי סרטון ביוטיוב שהקמת מישהו נכה מלידה אולי, יש לך מספר ניסים,

הרב: נכון נכון

ש. אז לפחות פה, אלהים לא יכול לשלוח לך עצה בלי שנרגיש שיהיה זיופים ואיך למנוע את זה שיהיה איומים

הרב: הפוך, הקב"ה רצה שיתפרסם מי השקר בעולם וידעו מי השקרנים, ומי האמיתיים, זה מה שהוא רצה.

ש. אתה יודע את זה בודאות שזה מה שהוא עשה

הרב: ודאי, הנה עובדה שהם נמצאים באופוזיציה היום.

ש. אוקי, אני יעבור לשאלה הבאה.

הרב: זה היתה הראשונה אני מבין

ש. זה היתה הראשונה

הרב: אין בעיה

ש. אני הייתי ממשיך איתך עד הבוקר

הרב: על העיני, בינתיים אני סוחב, סע.

ש. אוקי, אני רוצה לדבר על, לשאול אותך שאלה על הגדרת האלהים, עובדי אלילים ושמאמינים בכמה אלים, מפסלים את האלהים שלהם, סוג של הגדרה, יש לו צבע, יש לו צורה, וביהדות יש סוג גם של הגדרה של אלהים, שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, וזה לא סוג של הגדרה שכאילו מתאר, זה לא סוג של עבודה זרה או משהו כזה?

הרב: לא, כי זה על דרך השלילה, לא על דרך החיוב

ש. אני הבנתי שזה על דרך השלילה, כאילו מה שנוגד את מה שיש לאדם אז יש לאלהים

הרב: בגלל שאנחנו לא יכולים להגדיר כי הוא לא מוגדר כי הוא לא גוף, אז ממילא אנחנו אומרים מה הוא לא.

ש. אין לכם על מה להסתמך

הרב: יש לנו, העולם, הנשמה,

ש. כאילו איך להגדיר אותו, לא יכולים להמציא הגדרות כאילו מה זה אלהים

הרב: אנחנו לא צריכים להגדיר אותו. למה צריך להגדיר?

ש. אז מה זה התיאורים האלה שבשיר של ישתבח אם אני זוכר, שאומרים שאין לו דמות ואין לו דמות הגוף

הרב: אם אני קורא לך מסי, מסי,

ש. אוקי

הרב: זה אומר משהו מסי?

ש. זה לא אומר כלום,

הרב: רונלדו

ש. טעית בשם

הרב: רונלדו, זה אומר לך משהו

ש. גם טעית בשם אני לא רולנדו

הרב: אמרתי שזה אתה? שאלתי אם השמות האלה אומרים לך משהו?

ש. כן, שם שחקני כדורגל

הרב: אני צריך להכיר אותם בשביל זה?

ש. לא להכיר אותם, אתה ראית אותם בטלוויזיה

הרב: לא ראיתי

ש. אבל שמעת

הרב: זהו מספיק

ש. לא הבנתי ההקשר כאילו

הרב: ההקשר אומרים לי שנגיד מסי הבקיע הכי הרבה שערים עכשיו, נגיד, בסדר אז יש לי ידיעה כזאת שיש כזה דבר שלום, אני צריך להכיר אותו?

ש. ואיך זה קשור להגדרות של אלהים שמגדירים

הרב: אם אני יודע שיש מי שברא את העולם, אני רואה את הפעולות שלו אני רואה את החכמה אני רואה איך הוא ברא, אני צריך להכיר אותו?

ש. הוא התגלה למשה רבינו לפחות

הרב: אתה יודע שיש בנק ישראל

ש. כן אני ידוע

הרב: אתה מכיר את המנכ"ל?

ש. לא

הרב: אתה מכיר את הפקידים?

ש. לא צריך אני יודע שהוא נמצא

הרב: או לא צריך אז גם אנחנו יודעים שהוא נמצא

ש. אז למה משה רבינו אמר לו ש יתגלה אליו, למה הוא ביקש

הרב: לא ביקש שיתגלה, לא, הראני נא את כבודך, זה את המידות שאתה פועל על פיהם אני רוצה לדעת.

ש. ומה הוא הראה לו בסוף?

הרב: את אחוריו, הוא הראה לו רק בחינה מסוימת אבל לא הראה לו את כל מה שאפשר לעשות

ש. מה זה יש לזה צבע צורה לאחוריו משהו

הרב: לא צבע לא צורה, תשכח מצורות, אל תחפש צורות. הוא גילה לו את 13 מכילן דרחמי, מידות הרחמים, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת וכו', גילה לו את המידות שבהם התנהג הקב"ה בעולמו כלפינו.

ש. זה רק מידות?

הרC: רק? אם אתה יודע את המידות

ש. הוא אמר לו את זה או ש

הרב: אמר לו

ש. אני לא יודע אם רשום אבל רואים שהוא ראה את הגב שלו את האחוריים

הרב: אמרנו זה רק דרך משל

ש. דרך משל? לא מציינים את זה בתנ"ך

הרב: לא צריך לציין זה דברים פשוטים,

ש. אני צריך להסיק את זה כאילו

הרב: לקב"ה אין מידה, הוא מופשט לגמרי, לא מידה לא רוחב לא גובה לא עומק לא צבע לא ריח לא שום דבר. כלום, כמו שאויר, אתה רואה את האויר? אתה רואה שזה אויר, אתה יודע שהוא נמצא, האויר נמצא בכל חלל העולם? נמצא, אם זה אתה מבין שקיים וזה מחיה אותך כי בלי חמצן לא תחיה, ואתה מסתדר עם זה, אתה יודע שזה קיים, אתה לא רואה את זה וזה לא מפריע לך, אז מי שהמציא את זה הוא יותר מופשט מזה.

ש. אז בחיים לא נדע איך, לא נשיג אותו

הב: לא ישיגהו גוף

ש. אין שום מידע גם עליו

הרב: יש לנו ידיעה שהוא החכם הגדול ביותר, הוא בלתי מוגבל, הוא יכול הכל, אנחנו יודעים מה הוא כן ומה הו אלא, אבל אתה מחפש צורה כי אתה רגיל לתאר דברים בצורות, והוא מופשט לפחות כמו אויר.

ש. לבריאות

הרב: תודה, בקרוב אצלך

ש. תודה. אני רציתי לשאול שאלה גם על תורה שבעל פה

הרב: תשמע, לפי מה שאני רואה, ואני זוכר גם מהפעם הקודמת, השאלות שלך הן באמת טובות,

ש. כי אני למדתי תקופה אני נתקלתי בשאלות

הרב: אני אמרתי שלא? אתה שואל טוב אבל אתה מבזבז את הזמן

ש. למה?

הרב: כי אתה יכול לשבת בבית המדרש ולשבת עם אברך, ויראה לך גם בתוך הספרים כל דבר ותלמד ותעמיק ותבין

ש. אוקי, אני אסביר לך למה אני פונה אליך דוקא ולא לאברך, אני רוצה ללכת לבן אדם הכי מומחה שיש והכי מקצועי, שמכסה מהתחלה ועד הסוף, אוקי? אם היה לי אפשרות לדבר עם הרב עובדיה יוסף הייתי הולך אליו אבל זה פשוט בלתי אפשרי, כי הוא גדול הדור

הרב: למה אומרים שהוא מקבל את כולם

ש. אבל אמרו לי שהוא לוקח כסף

הרב: הוא לא לוקח כסף, מה פתאום, הוא לא צריך כסף. תשמע, הנקודה זה, אתה צריך לבוא בשבת כשאני הולך לשבת לבית מלון, אתה תבוא, שמה יש לנו שבת שלמה, תשאל 28 שאלות, נפתח לך אותם אחת לאחת חבל על הזמן. עוד שאלה.

ש. שאלה אחרונה אתה מתכוון?

הרב: עוד לא, לא אמרתי, כי אתה רוצה אותם אתה מבין עד הסוף

ש. אני

הרב: אם היית רואה את הסרט

ש. יש אפשרות לפגוש אותך בפגישה פרטית כאילו אם יעלו לי שאלות בהמשך?

הרב: זה שאלה אותי אשתי כבר. אבל אני אסביר לך

ש. אין לך זמן בכלל?

הרב: איפה יש לי זמן שתהיה בריא

ש. אתה לא מקבל קהל כמו אדמו"רים וזה

הרב: לא מקבל קהל, לא מקבל קהל, לא מקבל קהל, אתה שומע?

ש. אני אשלם לך בשביל הפגישה הזאת

הרב: זה הבעיה, שאני לא רוצה לקבל כסף אז אני לא מקבל אנשים.

ש. אוקי.

הרב: אבל תקשיב, אני אסביר לך דבר אחד, אתה רוצה את התשובות ובאמת אתה רוצה ואתם ורוצה אותם עד הסוף, זה לוקח זמן ואני לא רוצה

ש. סליחה שאני קוטע אותך, אבל על כל תשובה שיש לך אני פשוט לא ציינתי את זה עד עכשיו, יש לי עוד שאלות, על כל דבר פיפס קטן

הרב: תמיד יהיה לך, תמיד תמיד יהיה לך, גם אני יכול לשאול אותך עכשיו שאלות בלי סוף, זה לא בעיה לשאול, צריך להגיע לאיזה תכלית, אבל אתה צריך להבין, יש דברים שאתה סומך עליהם בחיים, דוגמא, אם אומרים לך שאתה צריך לשרת בצבא אתה לא אומר קודם כל יש לי 22 שאלות ועל כל שאלה יש לי עוד כמה שאלות שצומחות בעקבותיה, ורק אם אחרי זה אני ישוכנע שהצבא זה דבר חיוני וגם בשבילי אז אני מוכן להתגייס, אתה מבין שיש חובה ושלום על ישראל, אין שאלות ואין תשובות, או שאתה בא או שאתה עריק, נכון? והצבא אתה לא יכול להתווכח איתו ולהגיד, שמע, זה לא יפה, אני בא לאמנון יצחק שואל אותו שאלות והוא עונה לי, הוא גם לא מחייב אותי להתגייס להיות חרדי, ואני בא אליכם ואתם דוקא החילונים, בכלל לא שומעים אותי, לא נותנים לי לשאול שאלות ומגייסים אותי בעל כרחי ואם לא תכניס אותי לכלא, איזה מן דבר זה? למה אצל הדתיים אני יכול לשאול שאלות ואצלכם לא? עכשיו הם לא באים בשם ה', אין להם תורה, הם החליטו בני אדם החליטו שאתה תתגייס, ככה הם החליטו. ולך אין ברירה, אתה צריך להחליט, או שאתה בפנים או שאתה בחוץ, ועל זה אתה לא מתנגד. ולפי מה שאני מבין, רוב בני האדם נשמעים להם, בלית ברירה, לא מרצון. וגם שוטר יש לך עליו בטח 28 שאלות, למה הוא תפס דוקא אותך, למה זה שנסע לפניך יותר מהר לא תפס אותו, למה זה, מה יצא לו מזה, למה הוא עובד במקצוע הזה, מי אמר לו ככה לעשות, ואם היו תופסים אותו מה היה קורה לו, מה הוא היה מבקש מה הוא היה אומר וכו' וכו', והוא יתן לך את הזמן שתשאל אותו? לא, הוא ימלא את הדו"ח יתן את הפרטים ושלום, להתראות. מה עם השאלות שלי תשאל אותו, הוא ואמר לך מתוק, אני שוטר, אני לא עונה על שאלות, ביי. וככה בכל תחומי החיים. רק לתורה באים עם שאלות. כשהתורה מחייבת יותר מכל, כי היא הקיום בכלל של העולם כולו. ולכאורה לא היתה צריכה להגיב לאף אחד ולא לשאול אף אחד, היא יכלה להעניש בן אדם על המקום ולגמור סיפור, והתורה לא עושה את זה, נותנת לך אפשרות, ובחרת בחיים, תשאל תגיד תזה, ואנשים עונים לך וכו' וכו' וכו' וכו', ואתה תמציא עוד שאלות ועוד שאלות, כי כל זמן שאתה לא סגור במאה אחוז בכל הענינים, מה פתאום שאתה תעשה את הצעד הנחרץ להחליט להיות בעל תשובה? מה פתאום? בלי שתדע הכל, למה בכל שאר תחומי החיים אתה לא מתנה את התנאי הזה ולא זז עד שיתרצו לך את כל הקושיות. אז לאור זאת אני חושב, יכלת לעשות בד בבד, להתגייס במרכאות לתורת ישראל וקיומה, ותוך כדי ללמוד.

ש. עשיתי את זה כבר רק לא במסגרת

הרב: אז למה הפסקת את זה

ש. כי לא היו תשובות בשבילי, אני האמנתי ברעיון

הרב: אז תמשיך בא נעשה דיל, אתה תמשיך ללמוד שם ואת השאלות תשאל אצלי ואני אקצה לך זמן בשביל זה, אבל בתנאי שאתה לומד בישיבה ואני עונה לך על השאלות. אבל לא רוצה שאתה תפסיד את הזמן ותעבור עבירות, כי זה לא חכמה שכל פעם תאסוף לי עשר עשרים שאלות ועד אז תחטא, ועד שאני אבוא תשאל שאלות נלך הביתה כי אתה לא יכול להספיק את כולם, תבוא עוד פעם אח"כ עם עוד 58 שאלות ואח"כ נמשיך לא נגמור, בינתיים אתה חוטא, מה הרווחנו?

ש. פתרון קל יותר שיכנס לאתר שלך שבשופר, אתה אומר תשובות

הרב: אני עונה על תשובות, נכון, אבל לא 28 ביחד, אתה שואל שאלה אחת אני עונה

הרב: אני ניסיתי להכנס לזה לאתר כאילו להכנס אבל לא ידעתי איך להשתמש

הרב: אין שום בעיה שום בעיה, נלמד אותך איך להשתמש שאל את הרב כדורי, בינתיים זה לא. שאל את הרב, תשאל שאלה, איך קוראים לך?

ש. אני דוד

הרב: דוד מה?

ש. עלמו

הרב: תכתוב אני דוד עלמו מרמלה, שאלתי אותך 22 שאלות, שאלה א', טררררר אני יענה לך. ואח"כ וכן הלאה, אבל תלך ללמוד. נעשה דיל, אני אשקיע בך אתה תשקיע בי.

ש. אני כבר אמרתי שהייתי במסגרות האלה

הרב: אני גם עניתי על הרבה שאלות אבל אני ממשיך לענות, הלאה תמשיך

ש. אני בקטגוריה של מאמין

הרב: הכי טוב, תמשיך ככה ואני אענה לך על שאלות. הרי אתה עזבת בגלל שאין תשובות, עכשיו אני אענה על השאלות, אבל תמשיך.

ש. אז מה, אתה רוצה שאני אכנס לישיבה עכשיו?

הרב: כן

ש. אוהו

הרב: מה אתה רוצה שאני אענה לך, לא? עסקה. אתה תומך בי אני תומך בך. אם לא אז אתה לא מבקש את האמת, סתם סקרנות

ש. לא, לא סקרנות

הרב: אתה רוצה לדעת את האמת

ש. אני רוצה לדעת את האמת

הרב: אז בד בבד, בד בבד.

ש. אבל כשאין לך תשובות

הרב: אני אתן לך

ש. אתה לא יכול להתחייב למסגרת כבר

הרב: מה אמרתי לך מקודם, אתה התחייבת לצבא ולמשטרה ולהרבה דברים ולועד הבית ולכולם, ואתה מחויב לחוקים שקיימים ולא שואלים אותך בכלל, וגם לא נותנים לך לשאול שאלות, למה אצלי אתה שואל שאלות, ואני מוכן לענות, אבל את החוקים צריך לקיים. אתה לא יכול להגיד לשוטר עד שאני לא אבין אני לא מוכן לשמור את החוקים.

ש. לזה יש לי תשובה, השוטר שולח אותך לבית משפט

הרב: גם אני יכול לשלוח אותך, אני לא רוצה לשלוח אותך למקום יותר גרוע,

ש. לא, אתה יכול להביע את העמדה שלך, לפחות יש לך עורך דין שמייצג אותך, אתה יכול לדבר על הערעור

הרב: שמעת מה העו"ד עשה, עוד לא טיפל בה כבר 12 שנה

ש. זה הנושא של אלהים, זה המדע לא הוכיח לך

הרב: אני אני אני אוכיח לך

ש. אז איך אתה מתחייב על משהו שאתה לא יכול להוכיח

הרב: אל תדאג אני אדאג

ש. ולהתחייב למסגרת של

הרב: אל תדאג, אל תדאג, מיליון וחצי כבר עשו את זה שהיו בדיוק במצב שלך, אל תדאג. זה לא רק זה, זה גם מטריד אותך, אתה מבין, אתה לא סתם שואל, אתה שואל שאלות לענין וזה מטריד אותך כי אתה מכין, אתה עושה עבודה, אז לא חבל שאתה תפסיד בינתיים?

ש. לא עושה את זה בשביל השכר או משהו כזה שאני אקבל

הרב: לא לא שכר, בשביל לדעת את האמת ולחיות בה.

ש. כל מקום שאתה הולך אליו, בכל תחום שאתה הולך בעסקים, בזה אתה לומד, שואל שאלות, כאילו בכל תחום, אתה חוקר,

הרב: נכון

ש. בודק לומד, מאשים את עצמך, איך זה שונה

הרב: אתה משלם כסף ועל זה עונים לך תשובות, למה? כי מה אכפת להם, כמה שתשאל רק תשאר בקורס תשלם והכל בסדר.

ש. אבל יש תוצאות במציאות כאילו שאתה מקבל אחרי

הרב: גם אצלי יש תוצאות

ש. אבל זה לא ודאי, זה ענין של רק של אמונה

הרב: לא לא אצלי אין אמונה

ש. אמונה בתור משהו שאתה מאמין בו

הרב: אצלי אין אמונה, רק הוכחות. אני לא אגיד לך להאמין אף פעם. אתה מוכן?

ש. אני יש לי חששות וזה לא

הרב: מה, מה תפסיד? אתה תנוח בשבת, מה הבעיה?

ש. תראה, אני לא נגד המצוות שיהיה, כאילו לא מפריע לי

הרב: שיהיו, זה מה שאני אומר שיהיו

ש. אני לא אנטי דתי, מכבד את הדת

הרב: מצוין, אבל אני רוצה שתכבד את עצמך ושתזכה.

ש. בכל זאת יש לי חששות אני לא רוצה

הרב: מה מה החשש שמה יקרה לך? תניח תפילין מה יקרה?

ש. לא יקרה לי כלום

הרב: או, וציצית

ש. גם לא יקרה לי כלום

הרב: ולברך אתה יכול

ש. לברך כן, עשיתי את כל הדברים האלה

הרב: אז מה הבעיה, מה החששות, שאתה תתפס?

ש. לא, אין לי בעיה

הרב: אז מה הבעיה?

ש. הבעיה שזה משהו לא ודאי

הרב: עוד פעם, גם כשאתה נמצא בתור חילוני אתה ודאי

ש. כן, יש לי משהו להסתמך עליו, חמישים אחוז לפחות אוקי

הרב: שמעתי, חמישים אחוז שלך שווה כלום

ש. לא שוה כלום, אני מסתמך לפחות על הידע של העולם, על ההתקדמות שלו

הרב: הוא לא יודע כלום לגבי ההמשך

ש. או של המדע

הרב: הוא לא יודע כלום לגבי ההמשך

ש. נסיון החים של האומות, יש לך המון אפשרויות

הרב: אתה לא שומע? אתה יודע בקושי על העולם הזה, אבל כשאתה יוצא מפה מה יהיה איתך?

ש. שאני אצא מפה?

הרב: כן,

ש. אני לא יודע מה יהיה

הרב: או, עכשיו הם יכולים להגיד לך מה יהיה?

ש. אף אחד לא יכול להגיד

הרב: אני יכול להגיד לך

ש. בסדר, אני מכבד את זה שאתה אומר שאתה יכול להגיד אבל יש לי קצת פקפוקים גם בזה, אני לא נותן מאה אחוז, אני משאיר ספק לכל דבר

הרב: אז בא אני אראה לך

ש. שום דבר לא ודאי במאה אחוז

הרב: שמעתי, בא נעשה את הבדיקה ובזה נסיים

ש. אוקי

הרב: אתה לא מאמין ואני מאמין, אני מאמין שיש שכר ועונש גן עדן וגיהינום, אתה לא מאמין, אתה מאמין בן אדם חי פה לא יודע יש המשך אני מת שלום ביי, עכשיו אתה מאמין מאה אחוז שאתה צודק ואני מאמין מאה אחוז שאני צודק, הסיכוי הוא כרגע שווה, כי אתה לא יכול להוכיח כאילו אם אתה צודק ואני כאילו לא יכול להוכיח אם אני צודק, נכון, לשיטתך, ז"א אנחנו כרגע הסיכוי שלנו כרגע שווה - חמישים חמישים, כי האמת היא מאה אחוז, או שאתה צודק מאה אחוז או שאני צודק מאה א חוז.

ש. לא בהכרח

הרב: תגיד דרך אחרת

ש. יכול להיות שבן אדם צודק חלקית

הרב: תגיד איך, אל תתן תאורטית, תשמע מה אני שואל

ש. זה לא תאוריה

הרב: יש עולם הבא או אין עולם הבא?

ש. תראה, המחשבה הזאת

הרב: עזוב מילים אתה תגיד את דעתך נקודה.

ש. לפי הנסיון שלי מה שלמדתי ומה שאני יודע, גם בתוך עם ישראל וגם בגויים

הרב: בלי הקדמות בסוף מה

ש. זה לא הקדמה, אני רוצה פשוט להסביר לך שתדע,

הרב: אני מבין מהר

ש. כולם גם פילוסופים גם גויים, כולם מעלים את האפשרות שיש משהו

הרב: לא רוצה, רוצה מה אתה אומר

ש. לפי ההתרשמות שלי מכל הידע הזה אני משאיר לזה אחוז אחד, אוקי, זכות קיום לדעה הזאת

הרב: אוקי גמרת? אבל אתה בקיצור לא מכין את עצמך לשם, לכן גם אם יש שם לך לא יהיה כלום.

ש. לא, אני מתייחחס כאילו גם לתורה, אני לא עושה מספר עבירות

הרב: זה לא עוזר

ש. כאילו הרבה אני לא עושה

הרב: לא עוזר

ש. צניעות שבת

הרב: לא עוזר, מי שנכנס באין כניסה שוללים לו את הרשיון, אומר אני לא עושה את כל העבירות, אני רק מקפיד על אין כניסה, זה הכל, שוללים לו את הרשיון. עכשיו אני אסביר לך, אתה

ש. אי אפשר להשוות אבל הרב בין העולם הרוחני לעולם הזה

הרב: אסביר, אסביר,

ש. אני מבין את ההסבר שלך אין כניסה וכו'

הרב: לא אתה לא הבנת

ש. אני תופס קצת

הרב: קצת, זהו, אחוז אחד אתה מבין

ש. אני מבין קצת את ההגיון אבל ההשוואה היא רחוקה, אתה צריך לדבר בשפה של אלהים

הרב: בשפה שלך, שלך שלך, אתה אומר שאין כלום לכן אתה לא מכין כלום רק אחוז אחד

ש. לא אמרתי שאין כלום, יכול להיות בגלל שיש את המחשבה הזאת אצל כולם

הרב: אבל אתה לא יודע

ש. אני לא יודע בוודאות

הרב: די, אז אתה לא יודע נקודה. בשבילך אין. אין, אתה לא יודע

ש. אני נרתע מלעשות דברים אחרים

הרב: עוד פעם, אם היית יודע תקיים את הכל.

ש. טוב בסדר

הרב: אז אתה לא יודע, אני יודע לכן אני מקיים בהכל, למה כי אני יודע שיש עולם הבא לכן אני מקיים.

ש. מאמין שיש עולם הבא

הרב: אני יודע אמרתי, מה אני לא יודע מה אני יודע?

ש. אה אוקי בסדר

הרב: עכשיו, אם אני יודע שיש ואתה לא יודע שיש, האמת זה או שאני צודק או שאתה צודק, אי אפשר ששנינו צודקים, מי

ש. או שאני לא צודק ואתה גם לא צודק

הרב: אין דבר כזה כי אין דבר כזה, או שיש או שאין, אין יותר משהו, יש עוד משהו? תודה. אז עכשיו, אם נבדוק כל אחד מאיתנו יש לו כרגע סיכוי חמישים אחוז חמישים אחוז כי לא יצאנו משם לראות אם זה נכון או לא, זה סיכוי שווה. עכשיו אנחנו נבדוק ככה. אם אתה צודק ואין כלום, אתה תמות הולך לאבדון אין שום דבר, ואם אתה צודק מה יקרה לי - אותו דבר. בדקנו את החמישים אחוז שלך, נ כון? שאם אתה צודק שנינו אכלנו אותה כמו שאומרים לאבדון. עכשיו, אם אני צודק, לאן אני הולך? גן עדן, ואתה לאן הולך? גיהינום

ש. לא בהכרח

הרב: אה

ש. אני אסביר לך למה, כי אני נמנע מלעשות עבירות, אולי את המצוות אני לא עושה

הרב: שמעתי בדיחות בסדר

ש. זה לא בדיחות אני באמת בלי בדיחות

הרב: בסדר בסדר אין כניסה

ש. וגם הגיהינום הזה שאתה אומר, בהיסטוריה היהודית זה לא הפתיע אף אחד כי הם עבדו עבודה זרה מתי שאלהים התגלה אליהם

הרב: אין שום בעיה, בסדר גמור אז אתה תהיה איתם

ש. הם לא פחדו

הרב: אתה תהיה עם אלה שלא פחדו, בסדר גמור. עכשיו תקשיב, אז אני לגן עדן אתה לגיהינום, מסקנה, אם אתה צודק אתה הולך לאבדון כי אתה צודק, אם אתה לא צודק אתה הולך לגיהינום עם אלה שהם לא פחדו, ובסוף אתה מופסד מכל צד אפילו אם יש את האחוז סיכוי, לך לא יהיה. אני אם אתה צודק אני אלך לאבדון, אם אתה לא צודק אני הולך לגן עדן, אז אני יש לי סיכוי אחד מתוך שתיים, אתה יש לך אפס סיכוי, מה יותר טוב, אפס סיכוי או אחד חלקי שתיים, חמישים אחוז סיכוי, אתה קונה הגרלה שהסיכוי שלה אחד מתוך שתיים או אתה לא קונה הגרלה כזאת? הגרלה.

ש. זה בכל זאת חמישים חמישים נשאר,

הרב: אצלי רק אבל לא אצלך, אצלך אפס. עכשיו אני שואל, אתה קונה הגרלה?

ש. בד"כ לא קונה

הרב: מה, אתה לא קונה הגרלה אחד משתיים? יש סיכוי יותר מאחד משתיים

ש. אני רוצה אחד על אחד

הרב: זה השאלות ותשובות שתקבל, אבל בינתיים אחד משתיים זה יותר טוב מאפס?

ש. כן.

הרב: אז קדימה, תתחיל לזוז, תעשה מה שאני אומר, תתחיל לשמור מצוות מה שאמרנו, לא חלק וחלק, תשמור מה שצריך ואני אענה לך על השאלות.

ש. אבל בכל העולם לכולם יש זכות קיום, אז אלהים שופט אותם גם אם הם יודעים שהוא קיים או בשוגג או יש

הרב: חייבים לדעת, חייבים לדעת, אין דבר כזה לא לדעת, בשביל זה הוא נתן שכל לכולם ובצלם אלקים, כולם חייבים לדעת. אין דבר כזה לא לדעת. רק שוטה חרש וקטן פטורים. כל מי שהוא לא בגדר הזה חייב לדעת. כמו שאתה שואל שאלות חובה עליך גם למצוא את התשובות בלעדי, לא מצאת - בעיה שלך. כמו אדם רוצה להגיע לעיר, לא יודע את הכתובת אין לאנשים לשאול, הוא חייב להגיע אם לא אין לו מה לאכול, אין בדרך אוכל. יוצאים לדרך?

ש. אני לא רוצה לבאס את הקהל פה אבל מוכן לתמוך באנשים שחוזרים בתשובה, בארגונים של חזרה בתשובה,

הרב: אתה בחור מתוק אני אומר לך, רק יש לך בעיה אחת, נכנס לך חידק שקוראים לו ספק, גימטריא עמלק, והוא לא נותן לך, אתה מבין לעשות את הצעד הפשוט, אתה כחוט השערה ממה שצריך לעשות, זה הכל. אתה הכי קרוב שיכול להיות קרוב בשביל לעשות את הצעד. אתה לא נגד, אתה אפילו בעד, אתה רק מסתפק, הספק שלך על מה שאתה חי הוא מלא, כי לך אין שום ודאות על כלום, אצלי זה רק חמישים אחוז שזה אחד מתוך

ש. בסדר מקבל את זה אבל רק אם זה ודאות

הרב: עוד פעם, אפילו אם העולם הוא רק ספקות ואין ודאות, אז איפה כדאי ללכת, אתה שואל אחד סליחה, איפה רחוב אלנבי, לא יודע, איפה רחוב אלנבי, לא יודע, איפה רחוב אלנבי, לא יודע, איפה רחוב אלנבי, ישר ושמאלה, למי אתה שומע מהארבעה?

ש. שומע לזה שאמר

הרב: מי אמר שהוא יודע

ש. חמישים חמישים אחוז

הרב: או.

ש. עדיף מכלום

הרב: נכון, זה מה שאני אומר.

ש. אני אגיד את זה ככה, אוקי, בכל המשלים שלך של לגבי העולם הזה החוקים וזה, אני מבין את זה ומקבל את זה, כי אני חי בעולם הזה ואני יכול להבין כל תאוריה מה שאני יכול להשיג, יש דברים שלא אבל כשזה נוגע כבר לרוחניות זה שלב אחר

הרב: אני נמצא שם לא אתה, אז תסמוך עלי כמו רופא, כשאתה הולך לרופא אתה מפקיר את גופך על שולחן הניתוחים, הוא אומר לך שצריך לעשות ניתוח אתה לא בקיא בזה, והוא אומר אם לא תעשה את זה מיד אתה מסכן את חייך, והוא אומר לך גם תחתום ואתה חותם, כי אם לא אתה עלול לא לצאת מפה הוא אומר, ואתה מאמין לו כי יש לו חלוק לבן, אני חלוק עם צבעים גם. למה לו אתה מאמין כי זה התחום שלו, ואני רוחני תאמין לתחום שלי, זה ההתמחות שלי. עדיף מכלום אמרת

ש. כן נכון

הרב: יאלה

ש. אבל אף פעם אתה לא

הרב: עמלק לא נותן לך

ש. נסיון אני אומר לך הייתי תקופה של הרבה שנים במסגרות הדתיות, הלכתי לישיבה, רציתי אפילו להתחרד

הרב: טוב אני רוצה לעזור לך, אתה לא רוצה שאני יעזור לך

ש. אבל תראה, התשובות מספקות אותי לא ממש, אבל אני מקבל מושג כאילו אתה מבין?

הרב: כל פעם לא ממש, אבל אני שואל אותך שאלה,

ש. אבל השאלה הזאת של אין מה להשוות בין הרוחני כאילו התשובות החיבור הזה חסר בין העולם הרוחני למציאות

הרב: הנה החיבור הוא פה, אתה רוחני בתוך גשמי, הגוף שלך כמו של בהמה והשכל שלך והדעת שלך של אדם,

ש. אוקי, אני מקבל את המחשבה הזה, אני נותן לה אחוז אחד זכות קיום, אבל למה המדע לא מדבר על הרוח שהיא קיימת, הוא לא יודע, הוא לא יכול למדוד את זה.

הרב: למה אתה לא יכול למדוד?

ש. אני לא מדבר על המצאותו של אלהים, אני מדבר על רוח

הרב: למה אתה לא יכול למדוד?

ש. אין לך כלים

הרב: מה זה הכלים

ש. אתה יכול להסיק אולי השערה אולי יש בי משהו אבל אולי זה לא ודאי

הרב: למה אולי, מי מדבר? מי מדבר?

ש. כתוב בבראשית שיש רוח

הרב: תודה, אז מי מדבר? למה בהמה לא מדברת? כי אין לה נשמה.

ש. יש הנפש בהמית לא משהו כזה?

הרב: נכון אבל היא לא יכולה לדבר, רוח ממללא אין לה.

ש. לאדם יש נפש, לא?

הרב: זה החלק הנמוך, זה החלק של הבהמה שבך. נו,

ש. זה בתור דעות, אי אפשר להוכיח ולראות את זה במדע

הרב: עוד פעם, אני אענה לך, תעזוב אותי במדע, מדע לא בודק רוח, מה אתה שואל על מדע בכלל

ש. אבל אין גם הרבנים הם לא עונים לך

הרב: עזוב את הרבנים, אני ואתה ראש בראש. באת אלי אמרת לי

ש. כן, באתי אליך

הרב: זהו, אז אני מוכן לענות לך

ש. אז תוכיח לי שיש רוח

הרב: אני לא רוצה להוכיח לי

ש. בלי תיאורים לוגיים, כי יכול להיות לפעמים שההגיון

הרב: בלי תיאורים לוגיים מה תגיד לי זה אמונה. תקשיב טוב מותק, אתה רוצה למצוא את האמת וללכת בה או לא?

ש. ברור שכן, רק על דבר אחד אני יכול להגיד לך מאה אחוז.

הרב: אז אני אומר לך מה הצעדים, אי אפשר להיות לוחם בסיירת בלי אימונים, אי אפשר. אתה צריך להתאמן עכשיו בקצב שאני אומר לך, אתה מקיים תורה ומצוות ואני עונה לשאלות זה הכל. אתה רוצה להקציב פרק זמן של חודש חודשיים עד שתקבל את כל התשובות, על העיני, לא תקבל - סע. אבל בינתיים אתה שומר ואני עונה, קיבלת את התשובות אתה ממשיך. מה הפסדת? רק הרווחת.

ש. יש לי התרשמות ראשונית מהשיחה איתך

הרב: עזוב ראשונית

ש. שאלתי שאלות ולא היה להם בשר להחזיק

הרב: עזוב לא היה לשם שאלות כי אתה שואל שאלות, שאלת שאלות חצי צחוק חצי רציני, תסתכל את הסרט

ש. הצחקת אותי אני לא צחקתי אבל לא שכחתי את השאלות, וגם את התשובות לא שכחתי

הרב: טוב מותק, זה הכל מוסרט, תסתכל בסרט עוד פעם

ש. בסדר, אין לי בעיה לראות את זה.

הרב: אבל אתה צריך להבין דבר אחד, אתה רוצה להיות רציני הנה נתתי לך עצה

ש. ראיתי את זה שלש פעמים את ה

הרב: אתה רוצה רציני עכשיו לגמור סיפור?

ש. כן כן,

הרב: יאלה, מתחילים?

ש. מתחילים מה?

הרב: שאתה הולך לישיבה ואתה שואל אותי בשאל את הרב ואני עונה לך?

ש. אני הייתי כבר בישיבות, אתה יכול לספור את הישיבות שהייתי בה, ואני אשאל את השאלות.

הרב: עזוב עזוב, אתה מושך את הזמן סתם עכשיו, אתה רוצה לענות תשובה ישירה?

ש. אני עונה לך

הרב: אני נותן לך את הצ'אנס, רק אני יכול לתת לך את הצ'אנס לדבריך, אז אם אתה לא לוקח אותו ממני אז אתה לא מחפש את האמת

ש. אני כבר הייתי במחזור

הרב: יש תשלום לכל דבר,

ש. בלי שאלות ובלי פקפוקים

הרב: יש תשלום, התשלום שלי זה שאתה צריך לקיים את התורה והמצוות ואני עונה לשאלות.

ש. יש לי פיתוי להגיד כן אבל

הרב: זה ממש פיתוי, פיתוי ממש. אתה צריך להבין, אפילו רופא אומר לך, בשביל להגיע לניתוח והוא אומר לך ספק אם אני אצליח או לא, אתה צריך קודם כל לאכול כך וכך, לא לאכול כך וכך, לקחת כדורים כך וכך, לעשות כך וכך, ורק אחרי זה אתה תוכל לבוא אלי ועוד תעשה גם בדיקות מקדימות, אז יש לו תנאים בשביל לעשות ניתוח, גם לי יש תנאים, בשביל שיקלט בך מה שאני אומר ולא תעמוד מנגד ומן הצד, אלא שנהיה באותו צד כמי שלומדים אחד מן השני, אתה צריך לקיים את החלק שלך.

ש. אז אני אגיד לך משהו, יש לך הרבה אנשים שמתחזקים חוזרים בתשובה, שואלים הרבה שאלות, ואז מתחזקים יותר ואז נרשמים לישיבה, אני באתי הפוך, הייתי כבר בישיבה

הרב: אבל זה למדנו

ש. למה אני צריך את התנאי הזה? למה תנאים?

הרב: אני קובע את התנאי הזה כי זה דרך הריפוי שלי. דרך הריפוי שלי היא כזאת, היה לי אחד כמוך, יותר משכיל, הבן אדם הזה אמר שהוא רוצה ללמוד, אמרתי לו בתנאי שאתה שומר שבת. אמר מה אתה מתנה בכח? אמרתי לו אתה רוצה לקחת ממני חלק מהחיים שאני אענה לך, נכון, אני משקיע זמן, תשקיע גם בשבילי.

ש. טוב אבל זה ברוחניות

הרב: ודאי, ודאי, אתה כופה עלי עם השאלות, אתה אומר אם אני לא אענה לך אז מה יקרה? אז מה יקרה?

ש. מה יקרה?

הרב: מה יקרה

ש. אם לא תענה לי?

הרב: כן.

ש. רוב הסיכויים אולי שאני לא אעשה את המצוות

הרב: שלום, אז אתה מאיים עלי

ש. אני לא מאיים עליך

הרב: בטח אתה מאיים עלי, כי אתה אומר שבגללי אתה לא תקיים מצוות

ש. לא בגללך

הרב: אם אני לא אענה, ואני הכתובת האחרונה, אז אתה מאיים עלי

ש. לא ,לא

הב: כן

ש. לא

הרב: כן, אני אומר לך

ש. אני לא מאשים אותך בכלום, אתה לא חייב לי שום דבר

הרב: אתה לא מאשים, אבל אתה גורם לי שאני צריך להציל אותך, זה כמו בן אדם טובע ויש רק בן אדם אחד לידו, והוא אומר אם אתה לא מושיט לי את היד אז אני לא כועס עליך, אבל אני טובע, ביי. איך הוא צריך להרגיש? איך הוא צריך להרגיש?

ש. אני באתי בגלל שזה פתוח,

הרב: אני אמרתי לך שאתה מחייב אותי

ש. זה לא משהו שמחייב

הרב: אני אמרתי שאתה כופה עלי? אני אומר אבל

ש. ארגונים שמחזירים אנשים בתשובה יש להם אינטרס להחזיר יהודים בתשובה

הרב: אבל לי אין כלום,

ש. זה התוצאה הסופית, התכלית, אז מה להתדיין סתם?

הרב: לא, לא, לכן אני אומר, כיון שבאת אלי, הבנת? אז יש לי אחריות כלפיך עכשיו, ואני רוצה לעזור לך

ש. אז אני מסיר את האחריות מעליך

הרב: לא, זה לא יעזור, זה לא יעזור, כי חס ושלום אח"כ אתה תהיה נידון ללכת לגיהינום ואני לא רוצה שתלך לגיהינום.

ש. אבל אני אהיה אשם

הרב: אני לא אמרתי שאני אהיה אשם

ש. אתה לא תהיה אחראי

הרב: אני לא רק שאני לא אהיה אחראי, אני גם אקח לך את הגן עדן.

ש. כאילו בסדר

הרב: אני לא רוצה לקחת לך

ש. אז אל תקח זה פשוט לי

הרב: לא, זה אוטומט עובר, אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד, אתה כיון שבאת ושאלת אני רוצה להגיד לך את העצה איך אתה תגיע למה שאתה צריך, זה הכל. תחליט אם אתה רוצה או לא, אבל שתדע שאני רוצה לעזור לך ואתה לא רוצה לעזור לעצמך כמו שביקשת. ביקשת עזרה, תענה לי על 22 שאלות, מוכן?

ש. זה פתוח לכולם, בגלל זה באתי לשאול

הרב: אמרתי שאתה אשם ששאלת?

ש. יש גישה ששאלו שאלות אני פה, אם כבר לא היית מסריט את זה לא היית מציג את זה לכל העולם לכל עם ישראל

הרב: אמרתי שזה לא בסדר? אמרתי שזה לא בסדר? אמרתי שזה לא בסדר? זה בסדר גמור, אבל תלך עם זה עד הסוף

ש. זה מה שאני עושה

הרב: לא, כי אתה צריך לקיים את התנאים בשביל שיתקיימו התשובות.

ש. זהו, אני ניסיתי זה מה שאני אומר

הרב: עזוב אותו הוא, עזוב אותו, דבר איתי.

ש. תראה, אני ניסיתי

הרב: אל תחזור על זה

ש. אוקי, אני רק רוצה להוסיף עוד משהו, ואם אין לך את התשובות האלה

הרב: יש לי

ש. לא אתה אני אומר, אתה מחפש את השאלות האלה ואתה לא מקבל אותם, אתה מואס, לא מואס, פשוט אין לך אש

הרב: שמעתי, אל תפחד מהאש, יהיה לך מדורה, עד ל"ג בעומר יהיה לך מדורה

ש. אפילו לחול יש לך אינטרס, יש לך כסף יש לך מעמד בשביל להתקדם, בתורה אין לך, זה משהו שהוא לא נתפס, יש לך גן עדן, איפה הוא? מה

הרב: אתה לא יודע כלום, אני אסביר לך

ש. הבנת אבל מה שאני אמרתי כאילו

הרב: היה ממש מסובך אבל הבנתי, עכשיו אני רוצה שתבין דבר אחד, כל מה שאתה מדבר כבר עברתי את זה חמשת אלפים פעם. אתה לא חושב שאני הייתי צריך לשכנע את עצמי לחזור בתשובה? מה אתה חושב שאני נכנסתי לתשובה עבדתי על עצמי? אני לא השארתי שאלה שאין עליה תשובה. בשביל זה אני עונה לאנשים, אבל כשאנשים רציניים ורוצים את התשובה על מנת לעשות איתה משהו, לא באים דוקטור בלילה דופקים בשתיים בלילה תגיד אם כואב לי פה מה זה, ואם כואב לי פה מה זה, ואם כואב לי פה מה זה, אומר כואב לך או לא, לא אני רק רוצה לדעת, בשתיים בלילה אתה בא לשאול אותי 22 שאלות? ומה התוצאה? ואם אני אגיד לך שאתה מסוכן צריך ללכת לבית חולים אתה תלך? לא יודע, כבר הייתי כמה פעמים בבית חולים אבל אני לא יודע, לא נראה לי שאני כל כך מעוניין לשכב על סדין שמה ירוק, אשאדה, מה זה?

ש. אוקי אני מקבל את ההשוואה אבל כבר אמרתי לך קודם שאין מה להשוות בין הרוחניות לעולם הזה

הרב: שמעתי, על זה התפקיד שלי לענות לך, על זה התפקיד שלי לענות לך, אתה תקיים את התנאים והניתוח ואני בעזרת ה' אעביר אותך בשלום.

ש. מה אני יעשה? זה לא שאני לא סגור, אני סגור על זה פחות או יותר, אני שאלתי קודם בגלל זה אם מישהו רוצה לשאול שאלות וכולם ענו לא. בגלל זה אמרתי שאם הוא יכול להפגש איתי באופן פרטי

הרב: אמרתי לך בבית מלון

ש. אני שאלתי קודם אם מישהו מפריע לו שאני אשאל שאלות

הרב: אמרתי לך בבית מלון, שכחת?

ש. בית מלון?

הרב: כן

ש. וזה לא מחייב אותי בכלום, אני רק בא לשאול שאלות

הרב: ברור.

ש. אוקי, אני מוכן לעשות את הצעד הזה, לא של החזרה בתשובה אבל לבוא לבית מלון ולשאול את השאלות האלו, זה כאילו באמצע פשרה

הרב: תודה רבה.
תביא לבחורה בסוף.

ש. שלום כבוד הרב, רציתי לבקש מהרב שידבר על הפייסבוק ועל האינטרנט

הרב: כבר דיברתי, יש הרצאות שלי שלמות, לא צריך לחזור על זה

ש. אם אפשר להגיד משהו?

הרב: גרוע ביותר, הפייסבוק והאינטרנט מחריב בתים, הורס משפחות, מקלקל אנשים, גורם להתאבדויות, מלחמות, אביב חורפי קיצי ערבי, הכל, כל המתים שבעים אלף בסוריה בגלל הפייסבוק. כן.

ש. ואם זה רק כאילו אם זה לא כאילו אין שם דברים לא טובים

הרב: אין דבר כזה לא טובים, רע מאד. חייבים להתנתק מזה ומיד

ש. ואיך אני מוציאה את האינטרנט מהבית?

הרב: בלשבור אם זה קשה.

ש. תודה רבה

הרב: בהצלחה רבה. כן יש שמות נוספים לברכות שרוצים לתרום מניה מטר רבוע בבית הכנסת? כן, יש עוד מישהו רוצה לתרום? את רוצה לתרום? אשרייך ואשרי חלקך, הנה תן לה. תן לי לברך את השמות. זכות גדולה יהודים יקרים, הזדמנות נפלאה. לעילוי נשמת זויה בת אסתר, ומכנסה בת יפה מנוחתם עדן. אסנת ליטל בת רוזה מלכה, הצלחה בלימודים ופרנסה והצלחה בכל מעשי ידיה, סיון בת מרים הצלחה בכל מעשי ידיה. חזק וברוך. כן רק רגע, תן לו.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב, נפגשנו פעם, לא?

ש. הרבה פעמים, הייתי גם בשיעורים של הרב בויז'ניץ בבני ברק. רציתי לשאול, לצערי הרב אני רואה את זה גם בציבור החרדי וגם בציבור הכללי את הבעיה הזאת של מציאת זיווג, שמאד קשה, אנשים אני רואה כל הזמן אנשים שמחפשים זיווג, ובהרצאות של הרב רואים לפחות כל הרצאה ששני אנשים, או לפחות שמחפשים זיווג, וזה כאילו מאד מציק לי, מה הבעיה במצב הזה שהוא קיים, ואם הרב אני רואה שלרב יש כח ארגוני, אצלכם בשופר אולי הרב יכול לפתוח איזשהו סניף כזה שיכול לעזור לאנשים במצבים כאלה

הרב: אני לא מעוניין

ש. אבל מה הבעיה שנמצא בדור הזה

הרב: אחד זה תפקיד של הקב"ה לזווג זיווגים, שתיים, זה יכול להביא לתקלות. אז לכן אני לא רוצה להיות מעורב בדבר שיש בו חשש קטן אפילו לתקלות.

ש. אז זה לבנות בתים בישראל

הרב: אני לא בונה בתים

ש. לא אנחנו, צריך להבין, אנחנו בתור צריך להבין מה הבעיה בדור הזה, אני לא יודע אם בדור הקודם לא היה אבל אני רואה את זה כאילו במציאות העכשוית שיש בעיה כזאת, שאתה רואה אנשים מבוגרים, אני ב"ה מגיל 19 התחתנתי כבר וזכיתי לעשות דברים שאנשים עוד לא התחילו את החיים, אבל כאילו מה קורה פה? אנחנו צריכים לחפש את התשובות לדור הבא שלנו, לילדים שלנו, מה קורה מסביב

הרב: בדרך כלל, בדרך כלל, בדרך כלל זה בררנות יתר. זה לא מתאים, זאת לא מתאימה, זה לא זה זה לא זה.... פעם אתה יודע איך היו מחתנים? מחליטים ההורים ביניהם, נותנים להם לראות אתה מבין פעם פעמיים שלש, מברוק מברוק מברוק ללללללל שלום. מתחתנים. ואחוז הגירושין היה נמוך מאד. היום אחרי בדיקות ושנים והכל, למעלה משישים אחוז מתגרשים.

ש. ה' ירחם. ועוד דבר הרב, היהודי היקר הזה רוצה לקבל עליו ציצית, הוא הוריד את העגילים לכבוד

הרב: אשריך ואשרי חלקך. חזק וברוך, קח כיפה

ש. יש לי, הוא הביא לי

הרב: טוב, נפלא מאד, תהיה בריא. תברך שהחיינו

ש. ברכת שהחיינו

הרב: אמן. שים. נפלא מאד. עוד מישהו רוצה ציצית? מי עוד? מי עוד? מי עוד? תן לו, תן להם. הנשים רוצות כיסוי ראש? כיפות אתם רוצים? עוד מישהו רוצה לקחת מניה?
מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, יברך את המארגן של הערב שיזכה שיפוצו מעינותיו חוצה ויזכה את הרבים בהצלחה רבה וגדולה ובעזרת ה' יתברך תזכו אתם לכל מילי דמיטב בריאות והצלחה ושפע ותשובה שלמה ופרנסה טובה והצלחה ושידוכים וזרע חי וקיים וכל מילי דמיטב אמן.
אמן.