גדרה - קהילות פז - הדוחק מביא לתוצאות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר היום יהיו להצלחת פעילי כוח להשפיע ושעזרו לקיום הערב.

גלעד סלם ומשפחתו, מאיה בת רחמי ומשפחתה,

אודליה בת אבשלום ומשפחתה, אורלי בת אבשלום ומשפחתה, בת חן בת נוריאל ומשפחתה,

וכלל העוזרים הנוספים הכתובים כאן.

ועוד יתברך ציון בן רחל ברפואה שלמה מהרה ויצליח בהשתנת הכליה.

ואלה עילוי נשמת תורה יקרים, אבי מורי, יחיא זכריה בן עווד, וימיור עתיר ומיה בן סלם, מנוחתם עדן.

בערב מוקדש לרפואדליאל, אוריאל בן ברכה, רפואה שלמה.

בספר לאורות נתן

של הרב נתן שטטנר, זכר צדיק וברכה,

בדרשה לשבת הגדול,

הוא מביא בסימן יא.

אמנון יצחק.

איתא מהרב הקדוש,

בעל נועם אלימלך, זיכרונו לברכה,

שבכל דור יש מצווה מיוחדת שצריך לתקנה ביותר.

עד כאן דברי הנועם אלימלך.

והבחינה לדעת מהי המצווה שצריך לתקנה,

הנה הוא הסימן

על ידי שרואים מה נפרץ ביותר.

והנה בזמננו זה נפרץ מאוד עניין המחלוקת, רחמנא לצלן,

אשר הוא יסוד ושורש להרבה עבירות חמורות שבתורה,

ולכן נבאר חומר איסור זה.

בסנהדרין ק.י.

ויקום משה,

וילך אל דתן ואבירם,

אמר ריש לקיש,

מכאן שאין מחזיקין במחלוקת.

למה?

שמשה מחל על כבודו והוא עצמו הלך לבטל מחלוקת.

כך מביא רשי.

קורח ועדתו

באו לערער

ולחלוק

על משה רבנו,

ועל כל מה שהוא בעצם מינה את אהרון וכל המינויים שהוא ביצע.

לא נראה לקורח.

והאמת שקורח חיפש שררה.

חיפש שררה לעצמו,

ודיבר ברור שהוא רוצה שררה לעצמו.

ועל זה הוא יצא חוצץ נגד משה רבנו.

והוא הלך בליצנות, לא דיבר עם משה,

לא הורים טלפון למשה,

לא ניגש למשה, כי הוא ידע כי אם הוא מתמודד עם משה תהיה לו בעיה,

הוא יענה לו על כל דבר.

אז הוא הלך וחימם את כולם מסביב,

והחתים אנשים, ודאג לכול.

ולמרות כל זאת, משה רבנו,

ביקום משה וילך אל דתן ואביריו, אלה שעומדים במחלוקת,

לומר להם על מה ולמה.

בואו נשמע, בואו נדבר.

מפה לומדים,

דאמר רב, כל המחזיק במחלוקת עובר בלאב,

שנאמר, ולא יהיה ככורח וכעדתו.

זאת אומרת, מי שמחזיק במחלוקת

הוא ככורח ועדתו.

וכתוב, ולא יהיה

ככורח ועדתו, זה לאו דאורייתא.

אז אמר רב, כל המחזיק במחלוקת עובר בלאב.

ורואים מכאן,

שלא רק מי שמעורר ומתחיל מחלוקת עובר בלאב,

אפילו מי שאינו מבטלו ומחזיק בה עובר.

דהה, לא משה רבנו התחיל לריב עם דתן ואבירם,

אלא הם התחילו לריב עם משה.

ומכל מקום הלך משה רבנו לפייסם,

כדי שלא להחזיק במחלוקת.

ומבואר דמי שיש בידו לבטל מחלוקת ואינו מבטלה, עובר בזה.

אז זאת אומרת,

מחלוקת פירושו של דבר, זה דבר קשה, שתכף נשמע מה הוא,

וצריך להשתדל לבטל.

בספר עיון יעקב שם מקשה.

דה איך מחל משה רבנו עליו השלום על כבודו?

איך מחל על כבודו והלך הוא אל דתן ואבירם?

דהא איכא למאן דאמר בקידוש אינם את בית.

הרב שמחל על כבודו, אין כבודו מחול.

והניח זאת בצריך עיון.

ברם נראה כי משה רבנו עליו השלום העדיף

שלא להחזיק במחלוקת.

ואפילו שיוגשה עליו קושייה של רב שמחל על כבודו, אין כבודו מחול.

אז אם יהיה קשה, שיהיה קשה על זה.

שרב שמחל על כבודו,

אין כבודו מחול, עדיף מאשר יחזיק במחלוקת.

ובכן,

דקושתא דמילתא נראה,

כך אומר הרב גשטטנר,

דהדה אמרו שם שאין כבודו מחול כגון במלך ורב,

אין זה דין על המלך והרב,

אלא שהוא דין על האחרים,

שאפילו שהמלך מוחל על כבודו,

מכל מקום האחרים חייבים לכבדו.

וכן ברב,

אפילו שמחל על כבודו,

חייבים האחרים לכבדו.

אבל אין זה דין על המלך והרב עצמו, שיהיה עליהם איסור למחול על כבודו.

ולכן היה רשאי משה רבנו ללכת לדתן ואבירם כדי לפייסם,

כי אין עליו איסור למחול על כבודו,

אלא שדתן ואבירם היו חייבים להקדים ולבוא אל משה,

כי להם אין מחילת הרב מועילה.

ושוב מצאתי כסברה זו שכתב בספר שפת אמת,

בחגיגה ה'.

ובאמת, עבירת המחלוקת אינו לאו חדא גרידא.

עבירת המחלוקת היא לא לאו אחד בלבד.

שלא יחשוב אדם שעובר רק על לאו אחד בלבד.

אלא שנלווים אליה כמה וכמה איסורים של התורה.

כי על ידי הקטטה

הוא מגדף את חברו בדברים.

והוא מצער אותו גם.

ועובר על איסור לאו, לא תונו איש את עמיתו.

אז זה כבר עוד לאו.

וכשאלבין פני חברו ברבים,

עובר

עוד לאו,

משום לא תישא עליו חטא.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

המלבין פני חברו ברבים יורד לגיהינום ואינו עולה,

וכאילו שופך דמים,

ואין לו חלק לעולם הבא.

המלבין פני חברו ברבים

יורד לגיהינום,

ואינו עולה,

וכאילו שופך דמים,

ואין לו חלק לעולם הבא.

המלבין פני חברו ברבים

יורד לגיהינום

ואינו עולה,

וכאילו שופך דמים,

ואין לו חלק לעולם הבא.

ובגלל המחלוקת נעשה שונא לחברו בלבו

ועובר עוד לב,

משום לא תשנא את אחיך בלבביך.

וכשהוא נוקם בחברו, עובר עוד לב,

משום לא תקום.

וכשהוא נוטר לחברו,

עובר עוד לב,

משום לא תיטור.

ואם בא לידי עקה,

עובר משום פן יוסיף.

ואם בא לידי קללה,

עובר עוד לב, משום לא תקלל חרש.

וכשהוא מספר בגנותו,

עובר עוד לב, משום לא תלך רכיל בעמך.

ועוד לב, לא תישא השם עכשיו.

ועוד לב, ישמר בנגע הצרעת.

זאת אומרת,

וכשהוא סוחף אחרים עמו במחלוקת,

עובר משום ולפני עבר לא תיתן מכשול.

ואם הוא אדם חשוב

והבריאות מרננים על האדם החשוב,

הרי זה חילל את השם

ועובר משום לא תחללו את שם קודשי.

ואם עושה כן בפני עשרה מישראל,

הרי זה חילל שם שמיים מרבים.

ואם הוא בעצמו החשוב, עוד יותר חילול השם.

יש להוסיף

עוד להבין,

וביטול מצוות עשה כהנה וכהנה,

בעיין ברמב״ם, מלכוד דעות, פרק ו׳ז״ן.

כי שנאה מקלקלת את השורה,

בעיניי יודעת גבולות כלל.

בכל התורה נעשה אצלו כהפקר,

חס ושלום.

והנה, הלאווין האלה, הוא עובר עליהם

בכל רגע שהוא עוסק במחלוקת.

כל רגע הוא עובר על כל הלאווין.

כל רגע.

והנה,

יש החושב שלפעמים יש מצווה לעשות מחלוקת.

אולם באמת, איך ייתכן?

מצווה גדולה כזו שדוחה את כל האיסורים שבתורה?

כזאת מצווה גדולה

של מחלוקת,

ודוחה את כל האיסורים שבתורה?

ואם היינו חושבים שיש דבר כזה,

על כל פנים צריך שאלת חכם לשאול אם באמת מצווה זו היא מצווה,

והיא דוחה את כל האיסורים שבתורה.

והנה אנחנו רואים שכל אחד פוסק לעצמו ואינו מעלה בדעתו לשאול בכלל.

ובאמת לפסוק בלכות מחלוקת

הרבה יותר קשה מלפסוק שאלה של עגונה.

להתיר עגונה

זה שאלות מהקשות ביותר שיש.

ולפסוק בעניין מחלוקת זה יותר קשה מעגונה.

למה זוהי עבירה שבין אדם לחברו שאין יום הכיפורים מכפר?

וזה כמו דיני נפשות שהורגת חס ושלום רבים

בעוון המחלוקת,

כל כורח ועדתו, כולל ילדיהם, מתו.

והנה שאלת עגונה,

יש רק יחידי סגולה שיכולים בכלל לפסוק בזה,

ומוכנים ומקבלים על עצמם לפסוק

בעניין זה.

ואילו בהלקות מחלוקת

כל אחד מוחזק בעיני עצמו שהוא יודע לפסוק.

ואפילו אם תמצא לומר שזה בגדר מצווה,

הלוא אין זו מצווה שבגופו, שהוא חייב לעשות אותה בעצמו או בגופו,

שאין מועיל בשליחות,

אז הוא יכול למנות שליח שיבדוק ויברר לו את הכול.

אם בתקיעת שופר מצינו,

שזה ודאי מצווה, נכון? לתקוע בשופר,

ומכל מקום לא כל אחד תוקע בעצמו,

אלא מוציא עצמו על ידי אחרים.

אז למה פה אתה צריך לצאת במצווה הזאת על ידי עצמך?

יש אחרים, יכולים לקיים את המצווה אם זו מצווה.

מה לך להיכנס לתוך המצווה הזאת? זו מצווה בגופך?

וזו גם מצווה בעצמך לברר את הדבר?

תן לבית דין שידונו בדבר.

ויש הטועים.

שהאיסור לגרום מחלוקת

זה רק שאין הצדק עימו.

אבל אם הוא צודק,

מותר.

ואין לך טעות גדולה מזו.

מי אמר שאם אתה צודק אז מותר לך לעשות מחלוקת?

כי לא נאמר בשום מקום שמותר לעשות מחלוקת בגלל שהוא חושב שהוא צודק.

ואם מישהו חושב שעשו לו עוולה,

יש על זה הלכות, איך להתנהג.

אבל אין שום היתר לעשות מחלוקת.

גם קורח חשב שהוא צודק,

כמו שרשי מביא.

ומה ראה קורח לחלוק על משה?

נתקנה על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל,

שמינהו משה נשיא על בני קהת, על פי הדיבור, על פי הקדוש ברוך הוא.

אמר קורח,

אחי אבא ארבעה היו.

לאבא שלי היו ארבעה אחים הם.

אמרם הבכור,

נטלו שני בניו גדולה.

אחד מהם מלך זה משה, ואחד כהן גדול זה אהרן.

מי ראוי ליטול את השנייה?

לא אני,

שאני הבן של יצהר,

שהוא שני לעמרם.

ומה הוא עשה? הוא מינה נשיא את בן אחיו הקטן מכולם.

הרי אני חולק עליו ומבטל את דבריו כל מה שעשה.

למה?

הצדק איתי.

אם הוא אמרם הראשון באחים

והם לקחו להם

מלך וכהן,

אז אני השני בתור.

הרי שלפי החשבון הוא צדק,

והוא לא האמין שהוא על פי הדיבור.

הוא רק לא האמין.

ומכל מקום נענש.

ומשם רואים שאסור להחזיק במחלוקת.

אפילו אם אתה צודק.

והוא לדעתו היה צודק, רק הוא לא האמין.

מה, הוא חייב להאמין?

הוא לא מאמין.

אבל זה משה רבנו, מה זה אתה לא מאמין?

אבל נגיד שהוא לא מאמין.

נגיד.

נו,

אז אתה צודק, רק לא מאמין. אז אתה לא נענש?

נענש.

וכן, בעניין איסור הלבנת פנים ברבים.

יש הטועה לומר שהאיסור הוא רק כשאין המלבין צודק.

אבל אם המלבין צודק,

אז מותר לו להלבין את הפנים של השני.

ככה אנשים חושבים? זה עוד טעות, זה כבר טעות שלישית.

אבל הלא מובא בגמרא בבבא מציעה נט.

נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש,

ואל ילבין פני חברו ברבים.

מנה לן מתמר.

דכתיב, היא מוצאת,

והיא שלחה אל חמיה.

יהודה פסק הוציאוה ותישרף.

היא מוצאת עומדת להיות ניצטת.

והיא שלחה אל חמיה,

אל יהודה,

פירש רשי,

אף על פי שהיא מוצאת לשרפה,

לא אמרה להם שמיהודה היא נתעברה,

כדי לא לבייש אותו,

לא להלבין את פניו,

אלא שלחה לו למי שאלה לא אנוכי הרע.

אם הוא יודע,

אם הוא לא יודע, היא מוכנה לסרב עם שני העוברים שבבטנה.

הרי שהייתה צודקת,

ולא רק צודקת, אלא יהודה הצדיק אותה,

שאמר צדקה ממני.

ומכל מקום לא רצתה להלבין את פניו של יהודה. וזה להלכה,

שמוטב לאדם להשליך עצמו לכבשן האש,

ואל ילבין פני חברו ברבים.

ובשאלות תשובות חתם סופר אורח חיים סימן טוז,

כתב

על דבר עיר

שתיקנו שלא יתפלל לפני התיבה,

הלובש בגדי צמר,

מחשש שעטנז,

ועל ידי זה נעשה מחלוקת.

פתאום עשו תקנה חדשה,

מי שלובש צמר,

אז לא יתפלל לפני התיבה,

כי מי שלובש שעטנז

צמר ופשטים יחדיו,

התפילות שלו לא מתקבלות.

אז ודאי שהוא לא יכול להיות שלילי הציבור.

ותקנו תקנה!

נהיה מזה מחלוקת.

שלחו לחתם סופר.

מה אמר להם?

וכתב

שהמחלוקת הוא שטן עז המרקד יותר משעטנז.

שעטנז זה אותיות שטן עז.

אז הוא אמר שהמחלוקת זה שטן עז זה ודאי יותר משעטנז.

נו.

ובספר עוללות אפרים,

חלק בית עמוד זן מאמר ע'

כתב ומפרש

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

נו, מה נשתנה?

מה נשתנה?

שבכל הלילות

אנו אוכלים חמץ ומצה.

הלילה הזה כולו מצה.

מה הוא אמר?

אמר העוללות אפרים, מה נשתנה הלילה הזה?

לילה זה גלות.

חשכת הגלות.

ייסורים, צרות, בעיות.

זו הגלות נקראת לילה.

בוקר זה הגאולה.

מה נשתנה הלילה הזה, הגלות הזאת,

מכל הלילות, מכל הגלויות שהיו?

היה גלות מצרים,

והיה גלות אחר בית ראשון.

יש את הגלות הזאת, עכשיו הגלות הארוכה, אלפיים שנה.

מה נשתנה הלילה הזה, הגלות הזאת,

שהיא ארוכה יותר מהקודמות שהיו קצרות.

הלילה הזה כולו מצה ומריבה,

מחלוקות כל הזמן.

בגלל שכל הזמן יש מצה,

רק ניצים האנשים ורבים במחלוקות.

שנאת חינם אלפיים שנה,

לכן הלילה הזה, הגלות הזאת ארוכה מכל הלילות.

טוב,

כל מה שאמרנו עד עכשיו זה מצד ההלכה,

אבל מלבד זה יש לשים לב לגודל ההיזק היוצא מן המחלוקת.

זה הדינים, מה אדם מתחייב לשמיים ומה יהיה עונשו השם ירחם.

עכשיו, בואו נראה כמה קשה המחלוקת.

שהרי בית דין של מטה בית דין.

אין עונשין,

אלא עד שיביא שתי שערות, שיהיה בן 13 ויום אחד ויביא שתי שערות,

שזה נקרא בוגר להיענש.

ובית דין של מעלה אין דנים עד גיל 20. וכאן במחלוקת אבדו אפילו יונקי שדיים.

זאת אומרת, גם תינוקות ועוללים מתים בעוון המחלוקת.

מה הם אשמים?

מה הם אשמים?

הם לא שמעו אפילו, הם לא שומעים עוד.

מה הם אשמים?

אלא כתוב, ובני קורח לא מתו.

מי שנשאר

מבעלי המחלוקת,

הוא יגדל על המחלוקת,

על הסיפורים של המחלוקת, והוא ימשיך לחלוק.

ממילא הוא יהיה בעל מחלוקת וחייב מיתה.

אז גם כשהוא קטן,

הוא כבר שייך למחלוקת.

ומה שעתיד בגדולים הוא עדיד בקטנים.

והטעם,

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה בסנהדרין זן,

איה תיגרא דמאיה לצינורא לביתקא דמאיה,

איה תיגרא דמיה לצינורא לביתקא דמאיה,

כבן דרבח רבח.

דימות המחלוקת לנהר

שפורץ גדרו ושוטף את הכול.

והנה,

מה שהנהר נפרץ סיכרו, שוטף הכול,

זה לא בגדר עונש.

אלא זה בגדר מציאות.

זאת אומרת, הכול נשטף.

יש מחלוקת, זה כמו נפרץ הסכר.

התירו את הרצועה,

אומרים כבר מה שרוצים,

ולא בוחלים בכלום,

וכל מי שנמצא באזור נשטף.

אז זה לא משנה גדולים, קטנים.

זה לא בגדר עונש,

זה בגדר מציאות.

ואם ראובן יפרוץ את הסכר,

ינזקו גם הנכסים של שמעון שמצויים על יד המים השוטף.

ואפילו ששמעון לא פשע כלום ואינו ראוי לעונש.

כמו כן, מה שקטנים נענשים זה לא בגדר עונש,

אלא בגדר מציאות.

בחכמי המוסר כתבו

כי מחלוקת אחת דוחה מהפרנסות.

מחלוקת אחת שעשו נגדי ביטלה לשס 100 פרנסות. מיליארד וחצי שקל הפסידו,

והם מהאופוזיציה,

והם אבלים מחפויי ראש,

והם בושים ונכלמים,

והם מבוזים לאין ערוך.

בדרך כללו קם היום ללחוץ את הילד לראש הממשלה.

וחברי הכנסת החרדים יצאו.

אמרו, יהודי לא יוצא נגד יהודי.

אז איך יהודים יצאו נגדי? מה, אני לא יהודי?

מידה כנגד מידה לא בטלה מעולם.

וברשי אומר,

ונתתי שלום בארץ,

שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה

אם אין שלום אין כלום.

תלמוד לומר, אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ.

מכאן שהשלום שקול כנגד הכל.

וכן הוא אומר, עושה שלום ובורא את הכל.

ראינו שתיים.

אם אין שלום אין כלום,

ואם יש שלום יש הכל.

כי השלום אינו רק מעלה בעלמא,

והיעדר שלו אינו רק חסרון בעלמא,

אלא שהוא יסוד היסודות,

ובלעדיו אין כלום,

ועימו יש הכל.

וכתוב בשלהי עוקצין.

לא מצא הקב' ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל,

אלא השלום.

הרי שאפילו אם יש ברכה רבה,

מכל מקום בלי שלום אין כלום.

ואין הברכה מתקיימת.

וביותר צריך להתבונן.

כמה המחלוקת מזיקה לדור הצעיר ולבני הנעורים,

והיא נכנסת ומחלחלת בלבם כארסו של עכניים

ואת התוצאות מי ישורנה.

ובפרט היום, כשאנשי ש״ס מגדלים את בני הישיבות

והכוללים תחת המחלוקת הזאת וממשיכים אותה,

אז מי יודע איזה אסונות יבואו עכשיו,

לפי מה שלמדנו כאן,

לאור זה שהם ממשיכים לפרוץ את הסכר עוד יותר.

לכן העצה היא עוצה לברוח מכל מה שיש בו שום שייכות של מחלוקת,

והבא מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום,

וכתוב בקש שלום ורודפהו,

שאף אם השלום בורח,

צריך לרדוף אחריו.

ובמיוחד מסוגלים מימי הפסח לשלום,

כי אם קיימים מצוות מצה,

ומצה של מצווה מבטלת מצה ומריבה.

עד כאן בעניין המחלוקת.

עכשיו בואו נבין איך ייתכן

שמגיעים למצב כזה.

יש ספר שנקרא הדור האחרון.

ניתן להשיג אותו פה הערב?

כן.

בספר הזה כתוב כל הדברים, מה יהיה בדור האחרון.

בין הדברים יש פרק אחד, יש הרבה פרקים פה, יש פרק אחד שקוראים לו מנהיגי שקר.

במאמרים הרבים מענייני מנהיגי שקר יש פה סימנים איך להכירם.

הצורך והחיוב הגדול להתרחק מהם,

הצורך להתפלל להינצל מהם

ושאר עניינים המסתעפים.

דרכם של מסיתים ומדיחים מעולם היה להתעטף עצמם בלבוש צדיקים

כדי שיקבלו את כחשיהם, דהיינו את שקריהם.

זכריה יג'

כתוב, והיה ביום ההוא יבושו הנביאים איש מחזיונו בהנבאותו

ולא ילבשו אדרת שיער

למען כחש.

רשי אומר, מה זה אדרת שיער?

כן, דרך המסיתים והמדיחים

מתעטפים בטליתם

כאילו הם אנשים צדיקים

למען יקבלו כחשיהם.

זאת אומרת, רשי אומר,

מי שרוצה להסית ולהדיח אנשים אחרי תאוותיו,

אשכריו, רעיונותיו, חלומותיו וכו',

איך הוא ימשוך את הקהל? אז הוא מתעטף בטלית

והוא נראה כאילו איש צדיק.

כי אם הוא יבוא ככה וידבר פשוט לאנשים, מי ידבר איתו?

הוא צריך להיות באצטלת רבנן.

וככה כל הנביאים שהיו נביאי הבעל ונביאי השקר.

נביאים ממש, נביאי שקר.

המהריקרא כותב,

שלובש טליתו כמו שהיה צדיק גמור,

שהיו שואלים ממנו דבר תורה,

והיה מורה להם שקר וכחש.

אז הוא לבוש ממש כמו הנביא, הכול בסדר.

באים אליו בגלל שחושבים שהוא נביא שואלים שאלות,

ונותן להם מה שבא לו.

האיבן עזרא אומר, להראות האדם שהוא עובד קשה ומתאבל על עוונו

וחוגר שק

למען לא יכירו.

אז יש עוד סוג של הצגה,

זה שכאילו הוא מסתגף,

מתענה,

מתאבל,

ועבור העם כל היום,

לובש שק

ולהסתיר שלא יכירו.

זה נקרא, ילבשו אדרת שיער למען כחש.

הרד״ק אומר,

כן היה מנהג נביאי השקר ללבוס שקים

באדרת שיער

למען כחש,

שיאכלו לכחש ויאמינו בהם בני אדם,

כי הם

מראים את עצמם בפני בני אדם שהם פרושים ואנשים צדיקים וישרים ולא מדברים כזב.

אז זה מביא זכריה הנביא,

שכך היה דרכם של נביאי הבעל.

אבל ככה גם יהיה באחרית הימים, אפילו שלא יהיו דרגות של נביאים.

אבל יהיו מנהיגים.

אז המדרש בדברים רבה אומר,

סדר שופטים פרשה ה',

אומר איוב,

ממלוך אדם חנף

ממוקשי עם,

רבי יוחנן וריש לקיש.

רבי יוחנן אמר,

אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור,

נוח לו לדור לפרוח באוור

ולא להשתמש בו.

אם אתה רואה שמלהיג הוא חנף,

חניפות

זה דבר שקר,

ובפרט אם הוא מחניף לרשעים

ואומר עליהם דברים טובים,

ועל הצדיקים הוא אומר דברים לא טובים.

זה ודאי חניפות ורשעות.

מנהיג כזה, אפילו ממנהיג הדור,

נוח לדור לפרוח באוור

ולא להשתמש בו.

ולא רק מלך או מנהיג הדור,

אלא שוטר אפילו,

שופט,

קול שררה.

אפילו שאין בידו לרע בהדיה בפרהסיה, כיוון שמלכות עליו ועליו,

מכל מקום קשה מאוד.

למה הוא יכול לטות משפט ולהזיק בלי שירגישו בו?

מה זה לפרוח באוור? לאן לפרוח?

האדם

בעל ריב בטבע,

ואם לא תהיה הנהגת המושל ביניהם,

איש יתרעהו חיים בלעו,

ויפרדו איש מעל אחיו.

לכן, אמר, נוח לא לפרוח

בלי התיישבות

אלא בטלטול וצער,

ולהיות נפרדים זה מזה, כי ציפורים עפות.

כדאי שתעוף משם, כמו שאומרים, תעוף מפה,

לפני שיהיה ריב והקטטה וכו' וכו',

בשעה שאתה מזהה שיש אנשים כאלה, שקרנים, חנפים וכו',

עדיף לך,

כי אם לא תהיה הנהגת המושל ביניהם, יאכלו אחד את השני.

אתם רואים היום מה קורה. כל יום חדשות,

הרגו, רצחו, חיסלו,

התאבדו וכו' וכו' וכו', כל יום, כל יום.

ואתם לא שומעים כלום, כי מספר המתאבדים הוא עשרות בחודש,

לא מודיעים את זה.

עשרות בחודש.

שלושה-ארבעה ביום לפחות.

שלושה-ארבעה ביום מתאבדים.

לא מודיעים את זה.

אז זה כתוב בדברים רבה. ממלוך אדם חנף ממוקשע עם.

רבי יוחנן אומר, אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באוהר ולא להשתמש בו.

הנביא שקר

גורם שתי חורבנות גדולות,

שעל ידי זה יוציאו לעז גם על נביאי האמת.

וגם על ידי זה הם מגדילים אותו כאיש אלוקים, ויטעו אחריו בכל הנהגותיו.

מי אומר את זה?

הראה בספר החינוך.

ספר החינוך, אל תרייג מצוות, הראה זה היה ריבו של הרמב״ן.

והוא כותב בדין

מצוות תקיוז,

שנמנענו שלא להתנבא בשקר.

אסור להיות נביא שקר, אסור להתנבא בשקר.

כלומר, שלא יאמר שום אדם שנאמרו לו דברים בנבואה מהשם יתברך, והשם יתברך לא אמרם.

אז אסור לאדם להגיד, השם אמר לי כך.

וכן בכלל עליו, אפילו אם יאמר דברים שנאמרו בנבואה לזולתו,

ויאמר בשקר שהוא נצטווה לאומרם.

ועל זה נאמר אך הנביא אשר יזיד דבר דבר בשמי את אשר לו צוויתיו לדבר.

גם אם אדם יודע שחברו הנביא קיבל נבואה,

וחברו קיבל את הנבואה לו מר, ולא הוא,

והוא אומר שנאמרה לא הנבואה,

אפילו שהנבואה היא נבואת אמת, היא לא שקר גמור כמו קודם שאמרנו,

שהוא בודה מליבו,

אלא אומר נבואת אמת, אבל שנאמרה לחברו לומר.

והוא אומר שלא נאמר.

והוא אומר את הנבואה הזאת, אפילו שהיא אמת,

אבל לא לא נאמר,

זה גם נקרא מתנבא לשקר.

ועל זה נאמר, אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי

את אשר לו צוויתיו לדבר.

וכן אמרו בסנהדרין, אשר יזיד לדבר דבר בשמי,

זה המתנבא מה שלא שמע, זה השקרן הגמור.

את אשר לא צוויתיו,

זה ההמשך של הפסוק, הוא לא צוויתיו, אבל החברו צוויתיו.

זה המתנבא מה שלא נאמר לו ונאמר לחברו.

שניהם אסורים.

משורשי המצווה,

לפי שיהיה בזה חורבן גדול ורעה רבה בדתנו המקודשת והשלמה.

כי עיקר האמת מבלי שיג,

המגיע אצל בני האדם ועל ידי הנביאים.

אין לך דבר יותר ברור מאשר נביא אמת אומר לך.

ואנחנו מחויבים להאמין לנביא שהוא אמת.

והתורה תצווינו להאמין בהם וללכת אחר עצתם הנכונה ודעתם השלמה.

ועל כן, בקום בנבל אייעל

לומר דברים שלא ציבם השם.

הם מוציאים לעז בנבואה

שהוא העיקר הגדול אשר בינינו עם הקודש,

ויפקפק בסיבתם לב כל העם אפילו בנביאי האמת.

אז אותו דבר זה כשעושים עם מנהיג הדור.

כשאומרים, מרן אמר, מרן אמר, והוא לא אמר ולא ידע,

זה חורבן הדת,

שבסוף כבר לא מאמינים לאף אחד וגם לא לגדול הדור.

כי אם כל יום דוחפים מילים ועוד מילים ועוד מילים ושינוי גרסאות,

זה בדיוק אותו דין.

אין לך חורבן הדת יותר גדול מזה.

ואם יאמר אדם גם כן,

מה שנצטווה אדם אחר עליו,

אם אתה אומר מה שאחר נצטווה לומר, לא אתה נצטווית,

יש בזה חורבה גדולה.

כי האיש הזה באומרו שהוא נביא,

ונצטווה בזה,

ונראה דבריו מתקיימים כדברי נביאה האמת,

נחזיק אותו כאיש אלוקים קדוש לאל ונאמין אליו נקער היה בכל הנהגותינו ומעשינו.

ואולי,

אחר שאין זכותו ועניינו גדול להיות הוא שליח, כאותו נבואה שאמר,

איננו ראוי לסמוך בו בכל אשר יעשה,

ויאמר ויטעה את ההמון ולכתם אחר עצתו.

אבל אם הוא לא נאמר לו,

והוא אומר בשם ההוא שכן נאמר לו,

אז הוא לא נאמן כמו ההוא,

כי ההוא, רוח אלוקים שורה עליו. זה לא.

בסוף נאמין לו כמו שצריכים להאמין לאמיתי,

ואז נאמין לו גם בעצות שהוא ייתן,

והן לא עצות מאת השם.

אז ממילא כל דבר שאומרים בשם,

ולא נאמר להם לומר,

והם אומרים את דעתם, אין חורבן יותר גדול מזה.

ואז כבר לא צריך בכלל את מרן.

אומרים, מרן אמר, מרן אמר.

לא.

צריכים לשמוע את מרן אומר בקולו ובעצמו אחרי שהוא שמע את הדברים מהצדדים.

ואם לא כן,

מי אומר לו? בעלי האינטרסים.

ואם אומרים לו, בעלי האינטרסים,

אם אין להם אינטרס,

מה הבעיה שלהם להביא את הצד השני שגם יגיד מה שיש לו לומר?

ככה הדבר הכי ברור.

יש דבר כזה שמישהו הולך לבית דין לבד

ולא מזמין את בעל הדין השני.

מותר לאיזה בית דין לדון כשרק אחד בא?

ואם אחד בא קודם ואומר מראש,

סימן שיש לו אינטרס לחרט, הרי זה אסור.

למה אתה נכנס לבד?

צריכים להיכנס שניים.

אלא מה? ברור שהכול שקר.

והיום רואים את החורבן שהם עשו.

אבל הקדוש ברוך הוא לא מקיף בחילול השם.

כשיש חילול השם,

אז לא מחכים כמו שנותנים במכולת בהקפה

יותר מאוחר, תשלומים מאוחרים.

אין מקיפין מחילול השם, מקבלים עונש מייד.

וזה רק הפתיחה,

מה שלא נכנסו לקואליציה. זה רק הפתיחה.

הרי מה שהיה פה זה שפיכות דמים שאין כדוגמתה.

ולא רק לפני כן,

גם אחריכם.

ניסו אנשים

לגרום שאנחנו ניפגש עם הרב עובדיה, ועד עכשיו הם לא נותנים.

זאת אומרת, הם לא מבקשים שלום ולא כלום, רק חורבן.

אז ברור שהמחלוקת תפגע בהם.

וקראנו מה כתוב.

וזה פסק הלכה.

והמבין מבין.

והחכם ימלט בעת ההיא.

כן,

שאלות בבקשה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלאך העולם שהכל נהיו בקבונו.

תן בבקשה שם לבחור שמצביע.

ערב טוב, כבוד הרב. כפיר בן זהבה ויעקב בן איבון, זרע חי וקיים מהרה.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב.

קודם כול, לפני שאני שואל את השאלות שאני רוצה לשאול אותך,

לפני חודש וקצת אתה בירכת את אמא שלי, אם אתה זוכר,

לרפואתה,

שתעבור את הניתוח בשלום.

אז בואו, בעזרת השם, מחר היא תעבור, היא צריכה להשתחרר מהניתוח.

אז קודם כול, אני רוצה להודות לך מאוד.

תודה.

ואני גם רוצה להודות לך בשמה.

זה לגבי זה.

עכשיו, אתה דיברת הרבה על נושא של שקר ומחלוקת.

אתה לימדת לפני כמה הרצאות כל הנושא של כל המורה הלכה על ריבו חייב מיתה.

יש לי כמה שאלות לגבי הנושא הזה.

כל המורה הלכה על ריבו חייב מיתה. אתה דיברת בקשר לנושא של,

נתת את הדוגמאות

שהיו את שני בני אהרון בתורה,

שנשרפו, שהקריבו אש זרה ונשרפו.

ומזה לומדים חכמים שלמעשה כל מי שמורה הלכה,

אז זה יכול להיות דינו.

אני מניח שגם לגבי המחלוקת שהייתה פה מאז הבחירות,

הרבה אנשים שמכירים את כל הנושא הזה הלכו בעקבות מה שהם למדו, בעקבות העניין הזה.

אז אולי חשוב קודם כול שזה תסביר איפה עובר הגבול.

זאת אומרת, אם בן אדם יש לו רב שמורה לו הלכה

לגבי נושא מסוים,

נניח, לדוגמה, כל מה שקרה בנושא של הבחירות,

איפה עובר הגבול, מתי שומעים לרב ומתי לא שומעים לרב.

זה לגבי הנושא הזה.

באותו עניין,

אתה נתת פעם שיעור

ואתה אמרת שמי שמורה הלכה על ריבו חייב מיטה ויש אפשרות גם שהוא מת ערירי.

זה נכון.

זה מה שאתה אמרת? אתה זוכר?

הלאה.

זהו, נתת דוגמה על יהושע בן נון,

שהוא גם כן כביכול

הוראה הלכה על משה.

אז יש איזושהי סתירה שלכאורה נראית,

כי באחת המסכתות שאני קראתי, מסכת מגילה,

דובר שממנו יצאו נביאים, היו לו בנות הרי.

אז השאלה אם ערירי זה אומר שאין לו בנים או שיש לו,

או שזאת אומרת אם יש לו בנות זה נחשב שהוא ערירי או לא?

זו השאלה השנייה.

טוב. יש לי עוד שאלה אחרת אחרי זה,

אחרי שאם תוכל לענות על שתי השאלות האלה.

קודם כל, כל מסע הבחירות. אבל כתוב שאין חולקין כבוד לרב במקום שיש חילול השם,

ובשולחן ערוך כתוב את ההלכות.

ואם עוברים על ההלכות, כגון שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק,

שזה עבירה דאורייתא ברורה,

והייתי רק בשביל שידעו אנשים שמה שאני אומר, למרות שזה כתוב במפורש,

בחושן משפט,

בסימן יז,

הלכתי לרב חיים קנייבסקי, שיראו את זה בסרט,

שהוא אומר שנכון, מי שעשה כך

עבר על איסור דאורייתא.

אז לא רק שעברו,

גם על סמך זה עשו את המחלוקת,

כשלא היה בעצם שום דבר. לא עשיתי שום עוון ושום עבירה.

אז על מה המלחמה?

פשוט עשיתי מפלגה

ועשיתי על פי דין תורה,

כמו שפסק לי הרב שטיינמן.

וזכותו של אדם לשאול אצל הגדול שלו.

ואחרי ששאלתי ועשיתי, אי אפשר לצאת נגדי כשאני שומע לרב הגדול, גדול הדור, ששאלתי.

ואם יוצאים נגדי ואומרים לי, אם תבטל את המפלגה,

אז גם תהיה במועצת החכמים,

ואם לא תבטל את המפלגה, אז תהיה ישו בשבתי צבי.

אז זה אומר איזה מחלוקת זאת.

זה מחלוקת של רשעים.

אין פה שום דבר אמת, אין פה שום דבר של תורה,

אין פה שום דבר, אין כלום, אין אחיזה.

זה שקר גמור שאין כדוגמתו.

זה שפיכות דמים גרידא.

אז מה שייך לשמוע למי שיגיד, אפילו יהיה החכם הכי גדול,

מה זה קשור?

מה יש לשמוע פה?

מה העבירה?

כבוד הרב, אנחנו יודעים את זה, ככה מעודכנים. אז לכן צריך לדעת, אז אני אומר, בשביל שידעו אלה שאתה שואל מעבורם,

שאם עוברים אפילו על דבר אחד מהתורה, ואפילו על דבר חכמים,

אסור לשמוע להם.

ולא עוד,

צריך להתרחק מהם.

אז תמיד צריך אפילו להפעיל שיקול דעת,

כדי לדעת איפה באמת הרב שלך הוא למעשה צודק במה שהוא אומר.

ודאי.

אני כבר נתתי שיעור בנושא הזה,

שכתוב,

אחד מהגדולים אמר,

כשאדם יגיע לעולם האמת,

ישאלו אותו, נסעת ונתת באמונה?

אז את אומרת, מה זה נסעת ונתת באמונה?

האם אתה נסעת ונתת באמונה שאתה מאמין בחכם שאתה מאמין בו,

בשעה שאתה רואה שהוא עובר על ההלכה,

אם הוא עובר על ההלכה,

אתה לא יכול להעלים את העיניים כאילו לא ראית,

אם תראה את הרב שלך נוסע בשבת.

אז כמובן שלא נשמע. לא רק זה, ומחזיק סיגריה.

אתה תחזיק ממנו?

לא.

ונגיד שאתה מפחד לא להחזיק ממנו,

אבל אתה צריך לשאת ולתת?

אתה צריך לשאול אותו לפחות קודם כל ש...

תגיד, למה הוא עישן סיגריה בשבת?

בוודאי.

וגם אתה צריך לשאול מישהו מהצד בשביל לברר אם מה שהוא אמר לך זה נכון וזה מספיק וזה אכן יכול להיות. ראש המשפט.

אז זה נקרא ונסעת ונתת לשאת ולתת באמונה שאתה מאמין עכשיו בחכם הזה כשאתה רואה אותו עובר עבירה.

ואם תהיה

אדם סתום

שלא מברר

ידונו אותך.

מה פירוש?

אז אין גבול, אדם צריך להיות עיוור, אין שולחן ערוך.

מה, שולחן ערוך זה רק לשייח'ים?

מה, אנחנו ערבים?

אצל הערבים השייח' הוא חכם, השאר שומעים לו.

אף אחד לא יודע ללמוד.

אצלנו אין דבר כזה.

אתה צריך לשאת ולתת ולברר את הכול.

הבנת?

אני מבין את זה.

אני פשוט אומר שפשוט יש הרבה אנשי ישיבות,

תלמידי ישיבות, שהם לומדים אצל הרבנים שלהם, פשוט נו, הם סגורים בפנים, הם לא מודעים למה שקורה באמת. פשוט הם לא סגורים, הם לא חילזון

והם לא צו.

גם הצו והחילזון הראש שלהם מבצבץ מדי פעם.

וצריכים לשאול שאלות, כמו שואלים בגמרא.

כמו שואלים, יש הלכה אומרת, אם אתה רואה דבר ואתה לא מבין,

אתה אומר לרב, כבוד הרב,

תורה היא וללמוד אני צריך.

אני רוצה להבין על סמך מה א', ב', ג', ד'.

הרב כהנא אפילו נכנס מתחת למיטה של ריבו לראות מה עושה. אמר לו, תורה היא וללמוד אני צריך.

שמעת?

אז צריך להבין, ללמוד ולהשכיל,

ולא להיות סתום.

כן. אוקיי, לגבי השאלה הבאה.

אמרת, טוב, ערירים מבנים ולא מבנות.

אוקיי. עכשיו אתה תוכל לנגוע גם בנושא של הביטחון קצת,

לגבי הביקור של אובמה.

דיברת על מלחמת גוג ומגוג כשתבוא.

כן. אתה דיברת שארצות-הברית למעשה תהיה נגדנו במלחמה הקרובה שתהיה.

ונראה שכאילו, לא בקרובה, בגוג ומגוג. בגוג ומגוג. ונראה שאובמה למעשה מנסה להתיידד אתנו כרגע.

הוא לא מנסה שום דבר, הוא מנסה להשיג את מה שנוח לו,

וראוי לומר על זה את הפסוק.

הצילני נא מיד אחי מיד עשיו.

הצילני נא, נא זה נתניהו, אובמבה.

מיד אחי, אחי זה ביבי,

ועשיו זה אובמבה.

טוב.

כן. אז זה רק למראית עין, כמו שאתה אומר.

זה נראה ככה. כל העולם הזה שתדעו על מראית עין.

האמת נמצאת רק אצל בודדים.

אוקיי. כל השאר זה רק למראית עין.

תודה. עכשיו, יש לי פה רק חבר, חבר טוב,

שביקש ממני להעלות איזשהו משהו. סוגיה.

בעיה קטנה. זאת אומרת, לא יודע אם זו בעיה, אבל אשתו נמצאת פה, והיא כרגע נמצאת בסוף החודש השמיני להריונה,

והרופאים מפחידים אותה שיש אולי בעיה, אולי משהו לא בסדר.

כן, זה התפקיד שלה. אז אני אמרתי לה שתבוא לפה,

ואולי אתה תוכל לברך אותה.

אולי. למה אולי?

אם אתה תוכל, בשמחה.

ואולי היא אפילו תספר לך מה הם אומרים לה.

ואולי היא גם תשמע על מה שאני אומר.

כן.

טוב, בוא נשמע. תן לה את המיקרופון.

לפחות שהוא יברך אותך, אז תגידי לו את השמות של ההורים.

שלום. רק ברכה אם אפשר.

לא רק ברכה.

מה הם אומרים?

לא, לא צריך להיכנס לזה.

לא צריך.

את לא פוחדת.

לא. אז למה הוא אומר שאת פוחדת?

לא, סתם דואגת טיפה. חוששת. כן, קצת. חוששת.

טוב.

תלמדי שלושה חודשים ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום חצי שעה,

כולל שבת וחגים.

את יכולה?

אין לי את הספר.

בעיה לקנות.

אה, אפשר לקנות?

בטח. איפה הבעל?

פה.

איפה פה?

יש כסף?

אפשר לקנות.

בסדר גמור. הנה, כבר יש בחינם.

מה השם שלך ושם האימא?

ברטה בת-אל,

בת מרגריטה.

ברטה בת-אל, בת מרגריטה.

כן. השם יזכה אותך ללידה קלה על דרך הטבע.

עובר בריא ושלם. אמן.

בשורות טובות. תודה. אמן.

כן.

בהצלחה.

כן.

תן לבחור שם עם הגופיה.

מה?

הרב, שאלה קטנה.

שאלה, כן. לאמת איזושהי שמועה ששמעתי לראות שזה לא שטותי לגבי מה שהחלבן הביא לך לפני הבחירות.

לא הביא לי כלום.

שמועה שטותית כמו כל השמועות.

הבנתי. טוב. תודה.

תהיה בריא.

תן לבחור פה.

דרך אגב, אני רוצה לבשר בשורה טובה לאלה שרוצים להיות שותפים להקמת בית-מקדש מעט.

אנחנו בונים, בעזרת השם יתברך, בארגון שופר בית הכנסת,

ובית הכנסת הזה יהיה של קהילת פז.

יהיו שם 112 מקומות ישיבה מוסדרים,

כראוי.

מתחילים מאפס.

אז כל דבר נצרך שם.

יש את הספסלים, אתם יודעים,

עם הכיסאות,

יש תיבה, יש היכל,

יש נברשות, כל מה שצריך לבית הכנסת, סידורים,

חומשים וכו'.

כל מי שירצה להיות שותף בזה,

השומעים כאן והצופים בנו יוכלו, בעזרת השם יתברך,

לצלצל למספר הטלפון, 050-650-666.

לזכות, לעילוי נשמעת וכו', כל אחד מה שירצה. תודה.

כן.

שלום,

כבוד הרב.

שלום. אני רוצה להגיד לכל הנושאים שאתה מדבר עליהם,

מה שקורה פה כרגע,

שבמקום,

אני מבין שמה שעשו לך זה עוול בכל המחלוקת ובכל הבחירות האלה שקרות,

אבל מה שקורה, שאתה, נגיד, כרגע, מה שלקחת זה שעשית לך, נגיד, כוח להשפיע

או קהילה משלי,

ואנחנו מצפים כרגע, בגלות הזאת שיש לנו,

וגם ככה אנחנו נמצאים בקושי מסוים,

אז במקום לנסות לאחד,

אז אתה מביא לנו עוד איזה מפלגה מסוימת מן הצד.

יכול להיות שזו מפלגה צודקת, יכול להיות שזו מפלגה מיוחדת,

לא יודע מה.

אבל כל הנושא עצמו, וכל מה שאני רואה, רק מרגע הבחירות,

ומרגע שהיה לך כל העוול הזה,

אני רואה שכל שנייה אתה מדבר רק על זה.

אני רואה מבחוץ,

אני מסתכל מבחוץ, אני רואה נוער,

וכשאני יושב ואני מדבר אתם,

אז נגיד, למשל, הוא עושה, מה אתה מדבר בכלל?

אני בקהילת פז,

ואז נגיד אני מרים קצת את הקול, אז הוא אומר, ריבונו,

אתה מאנשי ש״ס,

למה אתה מדבר ככה? מאיפה אתה מגיע לי?

אנחנו לא מאנשי ש״ס,

לא כולנו במחלוקת,

ואני לא חושב שכל רב מסכים עם העוול שעברת. אבל לבוא ולפתוח,

כן, כל פעם בדיון בנושא,

או לבוא בנושאים הלכתיים לנוגע של המחלוקת,

אני לא חושב שזה אמור להיות פה, בסביבה הזאת.

בסביבה הזאת אני חושב שצריך לחפש כמה שיותר קרב לבבות.

תודה.

אני אשמח על השאלה ואני אסביר.

קודם כול, אני לא מדבר על עצמי.

אני מדבר על הבעיה שנוצרה.

הבעיה שנוצרה היא בסיבתי, נכון,

בגלל שאני החלטתי ללכת על-פי מה שאמר לי הרב שטיינמן,

נכון.

אבל זה לא בגלל שרציתי לעשות קהילות פז,

בדיוק הפוך.

אני רציתי להגדיל את הכוח של אלה שיעשו לטובת הדת.

אבל הם צמצמו שיהיה רק ש״ס,

ולא יהיה מישהו אחר בעולם,

אלא רק ש״ס.

זה שנוצרות עכשיו קהילות פז, זה לא בסיבתי.

זה בסיבת האנשים הפגועים שנפגעו ושמותקפים על-ידי ש״ס,

שמבזים אותם על זה שהם פז.

ההפך ממה שאתה אומר,

ולא עוד, אלא שאת הילדים שלהם חלק סילקו וחלק רוצים לסלק במידה והם

לא יתנערו,

וכן הלאה, כל מה שקורה מסביב.

עכשיו, בשביל להסביר את המצב, כיוון שהוא ממשיך,

אז אני חייב להמשיך

ולהסביר מה החומרה של מה שהם עושים.

אם אני אתעלם אז אני חזק,

לי זה לא מפריע,

יכולים לדבר עליי כל העולם,

אני מצפצף צפצוף ארוך.

אבל אנשים חלשים,

אין להם את היכולת שלי,

והם עם המשפחה צריכים להתמודד בסביבה עוינת.

מה הם יעשו?

מה הכלים שיש להם ביד?

אז אני צריך ללמד אותם

שהם צודקים והם לא טועים,

ואחרים טועים. ולמה?

ואני מסביר, על פי ההלכה.

למה הם טועים

ולמה הם צודקים?

זו החובה שלי להסביר לקהל גם אלה וגם אלה.

מי שירצה להיות עם הטובים יהיה,

מי שירצה להישאר עם השקרנים, שיהיה.

אבל היו צריכים לבוא ולבקש סליחה וכו',

אבל הם לא עושים את זה.

למה?

כי הם שקרנים.

והשקרנים ממשיכים להפיץ שקרים.

זה לא סתם שקרים, שתבין.

זה שקרים שפוגעים במיליון בעלי תשובה.

ויש כבר הרבה שירדו מהדת בגללם.

אז זה איום ונורא. אם אתה לא תעצור את הסכר שנפרץ במחלוקת, כמו שהסברנו,

ולא תסביר, אתה מבין, מה השורש, ולא יתרחקו מהאנשים האלה שמסיתים אותם מדרך אמת,

ובודים להם בדיות,

אז זה חורבן הדת.

לכן אני מדבר, זה הכול.

אם היו שותקים מזה, יורדים מזה,

גם אני הייתי שותק מזה.

הבנת?

הבנתי.

כן, תן למחור שם.

שלום הרב.

שלום.

אני לומד בפתח תקווה אצל רבי שי גריינמן.

כן.

הרב מכיר אותו.

נכון.

אז סתם שכמה שאלות.

מה הרב אומר עכשיו, מה יהיה עם הממשלה שהקימו,

כי בעולם התורה אנשים יש חוששים, עובדי עצות, לא יודעים מה לעשות.

מה הרב יש לו להגיד על זה?

תראה, קודם כול,

אני בטוח שאם הייתי נכנס,

אז הייתי משפיע על בנט ודאי,

שלא תהיה גזירת הגיוס.

אם עכשיו אני יכול או לא, אני עדיין מאמין שזה אפשרי אם הוא יגיע אליי לדבר.

צריכים לדאוג שזה יתקיים.

אבל מה עם כל הקיצוצים שרצוי לעשות? אני אסביר, אני אסביר, אני אסביר.

עכשיו,

הנקודה היא ככה,

אני ידעתי מראש שזה מה שהולך להיות.

לכן, אמרתי מהיום הראשון שכל הסיבה שאני בכלל שאלתי שאלת הרב שטיינמן זה בגלל שחששתי מלפיד.

ואני חששתי ממנו כשהיה סיכוי שיהיה לו שבעה מנדטים רק,

והיום יש לו 19. ורואים,

רואים מה זה גרם.

אז כשאני באתי להגדיל את הכוח,

ולכן יצאתי עם מפלגה חילונים ודתיים,

כלכלית וחברתית,

בשביל לא לפגוע במפלגות הדתיות ולהביא ציבור אחר מהעם,

ברוב טיפשותם, איוולתם וכסילותם יצאו להילחם בי במקום בהם,

ולא עוד.

אלא שהטיפש דורעי

אמר במפורש בערוץ 2,

אמרו לו, נכשלת.

נשארו 11. היית אמור להביא 18. איך נהיה 11?

הוא אומר,

קודם כל אני רק מספר 2. פתאום הוא נהיה מספר 2. אם הייתי מספר 1 זה היה אחרת.

רגע, אבל אתה יושב ראש מטה הבחירות,

אז אתה קבעת מה יהיה, זו התוצאה שהבאת.

אז הוא אומר, כן,

אבל אל תשכחו שגם אני מנעתי מאמסלם ואמנון יצחק שלושה מנדטים.

איזה טיפש.

אתה אומר בעצמך שאתה גרמת נזק לכל העולם היהודי,

כי אתה הורדת שלושה מנדטים שהיו יכולים להצטרף לכוח.

בזה אתה מתהלל.

יש טיפש יותר גדול מזה שאומר את זה בערוץ 2?

אני מנעתי?

אז מה, אם היו עוד שלושה, לא היה המצב של היום.

בוודאי שהיו יותר, לא שלושה.

כי אם לא הייתה מלחמה כנגדי, היינו שתי ספרות.

אם לא היו הזיופים והגנבות והאיומים והחרמות והקללות,

אז ודאי שכך היה.

אז חלק הלכו לאגודה במקום 5 נהיו 7. אמרו, לא רוצים לא זה ולא זה, נלך לפה.

וחלק הלכו לבנט והלכו למקומות אחרים.

זה מה שהיה, מה יהיה עכשיו? מה יהיה עכשיו?

עכשיו זה בית ספר לחרדים.

עכשיו החרדים צריכים לתפוס את עצמם,

לשבת לראות את הטעויות שעשו ולהתחיל לבחון, אתה מבין, מה עושים.

לא יספיק רק

שנשב ונעסוק בתורה ונלמד וכו' וכו' וכו' ונתפלל.

כל זמן שיש רשעים

שמפיצים מחלוקת,

ומסכסכים בגלל אינטרסים אישיים ומרמים את הגדולים,

זו התוצאה. כך היה המן.

המן אמר לתלות את ושתי,

להלוג אותה.

למה להרוג אותה?

כאילו זה תועלת לאחשוורוש.

אבל האמת, אומרת הגמרא,

בגלל שהיא סתרה לו בנעל בלחייה היא,

ובגלל שלא הזמינה את אשתו למשתה,

היה לו סיבות אישיות והוא סידר אותם כאילו זה לטובת אחשוורוש.

ממילא גם פה דאגו בעלי האינטרסים לכיסא שלהם. כל הזמן אתה שומן דורעי רק על הכיסא, אם הוא ראשון, אם הוא שני.

שקרן ורמאי. הרי אתה אמרת לפני שגם אם הרב עובדיה ייתן לך מקום 15,

אין לך בעיה.

מייד אחרי הבחירות אמרת, אם לא ייתן מקום ראשון, אתה מתפטר.

הוא הולך לראש העיר ירושלים.

ועכשיו אתה אומר, אני רק מקום שני.

מה אכפת לך מיותר מקום שני?

מה, אי אפשר במקום שני לעשות דברים טובים?

רק מקום ראשון אנחנו נעשה דברים טובים.

מה זה, הפריע לשיקול דעתך?

ליכולות שלך?

אלא מה, הענישו אותך מן השמיים שלפני שבר גאון,

והפלת את כולם.

משמע, היא רק בך.

אתה הובלת את הכול לאבדון.

אתה תקעת את כולם.

אתה סנדלת גם את אגודת ישראל.

אתה עשית הכול, ורק אתה.

ואדם נורמלי היה צריך להתפטר

מלהגיד נכשלתי.

אבל כמובן שהוא לא, הוא הצדיק, הוא החכם, הוא הנבון, הוא המבין, הוא הכול.

וכל זמן שלוקחים עבריין מורשע ושמים אותו בראש המחנה של החרדים,

אז מה מצפים, נו?

שיהיה סייעתא דשמיא באדם כזה?

מכל מקום

צריכים לעשות חשבון נפש גדול ולבער

את כל האנשים האלה.

כל העסקונה האינטרסנטית,

לחפש יראי שמיים באמת,

שיובילו את מחנה היראים,

אז יש סיכוי שיגיעו דברים אמיתיים גם לגדולי ישראל,

והדברים יישקלו בהתאם.

אבל כיוון שכל הזמן יש קומבינות,

וקומבינות על קומבינות,

זה התוצאות.

כורתים ברית עם שלי, כורתים ברית עם לפיד, כורתים ברית עם זלו, כורתים עם בנט, קוראים לו גויים, אומרים להם ככה,

ורוצים בסוף, תבין, שהם יתחברו. מה קרה?

בישלתם את העוגה, תאכלו אותה.

לא השארתם יהודים, רק ש״ס.

אלה כופרים של אמסלם, שלנו על הפנים,

אלה של המזרחי זה בית של גויים,

אז מה נשאר? לא נשארו יהודים.

אז תסתדרו לבד.

איך הרב זכה שהרב הוא כזה איש אמיתי, ויש כל מיני אנשים אחרים גדולים, אתם דרך חכמים ראשי ישיבות, שהם נכשלים בכל מיני דברים, והם לא הולכים על האמת עד הסוף,

כמו הרב?

אני אסביר לך דבר אחד, אני לא יודע מה אחרים מכולם,

אני יודע רק דבר אחד. מי שמוכן למסור

את נפשו, את שמו, את מפעלו,

את כל מה שיש לו, על נקודת אמת אחת,

הקדוש ברוך הוא איתו.

משה רבנו, מפעל חייו היה, שיא המפעל

זה להביא את הלוחות?

אין שיא יותר גדול מזה, נכון?

אז איך הוא שובר אותם?

אתם ראיתם בן אדם קיבל גביע באיזה משחק, שובר אותו?

מה פתאום, שומר עליו, אם זה ייפול, הוא ייפול הוא. לא, לא, לא, שלא ייפול.

והוא מביא את הלוחות, שובר אותם. למה?

בשביל עם ישראל להציל אותם ממה שעומד לקרות להם על העגל,

לשבור להם את קשיות העורף, הוא מוכן לשים הכל, הכל.

הוא לא שאל את השם.

והשם אמר לו, יישר כוחך ששיברת.

כשעם ישראל, השם אומר לו, אני ממך אעשה גוי גדול,

אני אשמיד אותם.

אני אכלה אותם, אתה, ממך אני אתחיל את העולם.

הוא אומר לו, לא, ואם אין מחן אינה מספרך אשר כתבת, לא רוצה.

הוא מוסר את נפשו על הכול.

אתה מכיר מישהו שמוכן לשים 35 שנה

של כל המפעל שלו

ולדעת שהוא הולך להיות שטיח שש״ס ידרכו עליו? ואמרתי את זה מראש.

ואמרתי את זה כבר בהרצאה הראשונה,

ואמרתי את זה לבחינים מההתחלה.

רק בגלל שהמטרה שאני יכול להשיג היא אמיתית וצודקת,

ותועלתנית, לעם ישראל.

אין בן-אדם שמוכן.

בשביל טיפה כבוד אנשים מוכנים לקרוא את כולם, ולא הפוך.

ואני מוכן הייתי לשים את כל מה שהשגתי כל ימי חיי ברגע אחד על דבר שאני סולד ממנו,

ושונא אותו,

וגם לא בחרתי,

ואמרתי שאני לא אבחר,

ועשיתי את זה רק לציבור.

כן, אבל זה גוף, מה שאני שואל, איך הרב זכה למעלה הזאת,

שהרב מוכן לעשות כזה? מי שחזר בתשובה באמת,

אז זה באמת.

מי שעדיין לא חזר בתשובה, זו הבעיה, הוא לא יודע מה זה לחזור בתשובה.

לחזור בתשובה זה להפקיר הכול.

ברגע שאתה חוזר בתשובה, אין עבר.

אתה מפקיר הכול. זה יכול להיות בית, זה יכול להיות משפחה,

זה יכול להיות ילדים, זה יכול להיות אישה, זה יכול להיות חברים,

הכול זה יכול להיות.

כשאתה הולך על מהלך כזה, אם אתה אמיתי,

אז אתה ממשיך להיות אמיתי בכל הדרך.

עכשיו, עוד משהו.

הרב אמר שהוא הוציא דיסק ערוך על כל העניין של הבחירות וש״ס וכל מה שעשו, הרב,

מה הולך עם זה?

אנחנו מבשלים משהו לאט לאט, זה ייקח זמן אבל, זה לא קל כל כך. לא, כי גם עם רפי גינת וכל מיני, הרב אמר שהוא הוציא, בסוף הוא לא הוציא דיסק ערוך כזה.

נכון, רפי גינת עדיין נמצא בקנה התביעה,

אבל עדיין אנחנו לא התפנינו לזה, יש לי עוד

כמה כאלה.

עכשיו, בקשר לישיבה בפתח-תקווה,

הרב מכיר את העניין שהרב צוקר לקחו לו בניינים?

לא.

אז עכשיו רוצים לקחת ממש בימים האלה את הבניין של הפנימייה,

וזו ממש סכנת נפשות לישיבה. הרב יכול לברך? בשמחה רבה.

כן. את מי?

את הישיבה, שיישאר הבניין. את הישיבה אי-אפשר לברך.

אז את מי?

את מי? מי הבעלים? מי המחזיק? מי ה...

קוראים לה רבנית צוקר,

הרבנית שרת צוקר.

והשם שלה, אם אתה לא יודע.

הרבנית שרת צוקר, השם יחזיק בידה את המוחזק בידה בחזקתה.

אמן.

כן, הגברת שם.

ערב טוב.

ערב טוב.

לא, אני מנדפה לשבת.

רק רוצה לבקש בקשה,

צריכים ברכה

לאחי

שיחזור בתשובה שלמה.

מה שמו?

עמיחי מלאקו בן מארי.

אוי אוי אוי, אשריו אשרי חלקו.

השם יברך אותו ב...

בבריאות איתנה וחזרה בתשובה. בריאות איתנה וחזרה בתשובה. אמן. עוד ברכה לעצמי.

תזכי לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

אמן.

כן.

איפה זה?

אולי. אולי. תודה רבה. ערב טוב.

ערב טוב ומבורך. מדבר פה מרדכי מיכאלי מבלגיה.

קודם מכיר אותי?

כן.

כן.

אנחנו רצינו, כודה רבה, קודם כל להגיד לכם חג קשה ושמח, פסח שמח וכל טוב.

ורצינו אם כבודו יכול לברך את הדוד שלנו שרוצה לרפואה שלמה, רצינו לצום גם משהו לרב.

מה השם שלו?

השם שלו חיים יעקב עיזה.

חיים יעקב עיזה בן?

בן לאה גנה.

לאה גנה?

כן.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי הומו ישראל מהרה.

אמן! אמן! תגיד לי, הוא שומר תורה ומצוות?

כל המשפחה שלו לקחו לשמור תורה ומצוות והוא עכשיו חודש שלם הוא מורדם והוא עוד לא התעורר. הם רוצים שיתעורר ויקבל על עצמו את זה גם. אשתו, מה עושה? היא שומרת תורה ומצוות?

אשתו וכל המשפחה התחילו לשמור תורה ומצוות.

שיהיה בשורות טובות.

אמן, כבוד הרב. כל טוב.

כל טוב עליו.

כן, שאלה.

תן לה בן אדם פה, כן.

טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אחיין שלי ליאל אוריאל,

לצערנו, קיבל את המחלה

והוא עבר ניתוח,

כרגע הוא בטיפולים כימותרפיים.

הוא שואל, אנחנו,

כולנו שואלים,

קודם כול ברכה, ולאחר מכן מה הוא ייקח על עצמו כדי

שהקדוש ברוך הוא יסיר ממנו את ה... הוא אחרי הטיפולים?

הוא באמצע הטיפולים.

הבנתי.

במשפחה, מי שיכול לקבל תענית 40 לרפואתו,

בעזרת השם יתברך, עם לימוד של שעתיים תורה בתענית דיבור

כל יום ברציפות השעתיים במשך שלושה חודשים רצוף,

בעזרת השם יועיל לו מאוד. הוא, אני לא יודע אם הוא יכול 40 יום תענית לפי הטיפולים,

אבל ללמוד שעתיים תענית דיבור כל זמן שהוא יכול,

מתי שהוא לא נמצא תחת ההשפעה של הטיפולים,

אז בוודאי שזה יעזור.

מה השם? ליאל? אוריאל. אוריאל בן? ברכה. ברכה. השם יזכה אותו לרפואה שלמה,

החלמה מהירה,

ויעתיק את המחלה לנסראללה.

כן, תן לבחור שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי כמה שאלות.

השאלה הראשונה היא,

ידעת כנראה שכשאתה נכנס לתחום הפוליטיקה,

זה תחום מאוד מכוער,

ואתה ידעת שאתה תיכנס להרבה דברים שהם לא יפים,

והם לא דברים שכל בן-אדם צריך להתמודד אתם.

השאלה הראשונה שלי היא, למה בכלל להיכנס לתחום הזה?

אז אמרתי כבר עשרות פעמים,

כיוון שהייתה סכנה מלפיד,

אז שאלתי שאלה את הרב שטיינמן,

האם חובה או מצווה להציל? והוא אמר שאם יש כוח, מצווה להציל.

זה אחד.

שתיים, אני גם, בעצם העסק שאני מתעסק בלהחזיר בתשובה, זה גם כן עסק לא כל כך קל ונקי,

כי אתה צריך לדבר לפעמים עם אנשים לא נקיים.

היום זה יותר מנומס.

פעם, כשהתחלתי, אוי ואבוי מה שהיה.

בכלל לא הבינו על מה אני מדבר.

היית צריך לשמוע איך מדברים אנשים.

זה היה להיכנס כמו לביוב.

אבל מה לעשות, מי שרוצה להציל,

נרטב.

אוקיי, שאלה שנייה.

דיברו פה קודם על סכנת הגיוס,

ואני רוצה להבין.

מצד אחד אנחנו שומעים נתונים סטטיסטיים של 64% מהציבור החרדי שמשתלב בשוק העבודה,

אבל אותו ציבור שמשתלב ברובו בשוק העבודה לא מוכן לעשות צבא, וזה לא ברור לי, כי בסך הכול עבודה זה גם סוג של ביטול תורה,

וצבא זה לדעתי מצווה מאוד גדולה.

מאוד לא ברור לי העניין הזה, שרוב הציבור כן מוכן לעבוד אבל לא מוכן להתגייס.

אז רציתי לשאול אותך למה לקרוא לזה בשם סכנה, כי אני חושב שהסכנה היא יותר שלא יהיה ביטחון למדינת ישראל.

קודם כול, מה שאתה אומר זה נתונים לא מדויקים בכלל.

64% יוצאים לשוק העבודה, אתה אומר,

והם לא רוצים להתגייס.

זאת אומרת, אתה טוען ש-64% מכלל הציבור הם בני גיוס.

אתה מבין מה אתה אומר?

שכולם צעירים עד גיל 21. אם ניכנס למספרים האלה אנחנו נגיע למספרים מאוד מועטים של אנשים

שהם בריאים בגופם ובנפשם, בני 18 עד 21. כל מה שרוצים בסך הכול זה לגייס בסביבות 1,000 בחורי ישיבה בשנה.

זה המדובר, כל הסיפור.

עכשיו, עושים מזה טררם, כי זה רק עניין פוליטי, זה קשקוש בגרוש, לא צריכים אותם. אפילו אורי אבנרי יצא נגד זה ואמר, לא צריכים אותם. אורי אבנרי זה לא אוהב דתיים חרדים.

ולמרות זאת הוא אמר את האמת הזאת, ולא רק הוא, עוד הרבה, וגם מתוך צה״ל אמרו. אבל מה לעשות שפוליטיקאים בשבילם זה כלי הניגוח הטוב, ואתה רואה שזה הצליח,

ששניהם הלכו על שוויון בנטל, בנטל זה בנטל.

ושניהם שוויון, השתוו ביחד.

זאת אומרת,

הם הלכו על הקו הזה וזה צלח להם.

עכשיו, מה קורה? כשהם מפמפמים בלי סוף על הדבר הזה,

אז מה לעשות? בני האדם,

מה שהם שומעים השכם והערב,

הם מאמינים.

כמו שהפלסטינים אמרו שיש להם מדינה ומגיעה להם מדינה והם שייכים לפה,

שהאמינו בסוף שיש עם פלסטיני.

אין עם כזה, לא היה כזה בעולם.

אבל התחילו להאמין.

כמו ששרלו קולמס,

היה כזה אחד שכתבו עליו, אתה מבין,

אבל הוא לא היה במציאות, זה פרי דמיונו של הסופר.

אבל יש אנדרטה כבר של שרלו קולמס.

למה? כי מרגע שמדברים הרבה,

אז כבר גם מי שלא היה נהייה.

אתה אמרת שלא צריכים את החרדים בצבא, ויכול להיות שזה נכון באמת.

אבל לא על זה מדובר.

מדובר על זה שציבור שלם במדינת ישראל

לא מוכן לקחת חלק במה שציבור שלם מכלל מדינת ישראל. זה לא נכון.

לדוגמה,

ערבים ושמאלנים לא משרתים בצבא, והם גם כן חלק מהמדינה,

והם אזרחים שווי זכויות, ואף אחד לא מדבר עליהם.

גם בהסכם של שוויון הנטל

לא כתוב עליהם שום דבר ולא מחייבים אותם, ולא מכסות,

ומי שלא יתגייס אז יסגרו את האוניברסיטה ולא ייתנו להם כספים.

זה לא נאמר. למה זה נאמר רק על החרדים?

למה על הערבים לוקחים אותם רק אולי לשירות, יציבו להם שירות אזרחי,

ולמה לא לצבא?

רגע,

זאת אומרת, זה דבר אחד מראה שיש פה איפה ואיפה בשקר גמור.

את זה אתה צריך להבין ולהפנים.

דבר שני, אתה צריך להבין,

שבשוק העבודה מנעו מהם

קנס ועונש.

אמרו, אם אתה לומד אז אתה לא עובד.

מה, אז לא לחיות בגלל שאני לומד?

עכשיו אתה אומר, הם לא רוצים בנטל לקחת. איזה נטל?

אין נטל יותר גדול ממה שלוקחים החרדים, שומרי תורה ומצוות שלומדים בישיבות.

הם נושאים על כתפיהם את עם ישראל ואת העולם כולו.

הערבים והשמאלנים לא נושאים על כתפיהם שום דבר,

הם הולכים לעשות לפרנסתם כל היום, ואף אחד לא מנע מהם לא לעבוד כמו שמנעו מהחרדים.

היחידים שלומדים בשביל כולם

זה החרדים.

אז הפוך, כולם משתמטים מהנטל,

והיחידים שנושאים בנטל

זה בחורי הישיבות.

לגבי השמאלנים שאמרת קודם, כשהם לא מתגייסים הם נשפטים והולכים לכלא.

חלקם לא, כי אין להם מספיק מקום בכלא, כנראה.

אבל בסופו של דבר האנשים האלה נשפטים ונכנסים לכלא.

ערבים, מסיבות ברורות, לא הולכים לשרת בצבא. זה לא סיבות ברורות.

אם מגיע להם זכויות, יש גם חובות. מה הסיבות ברורות?

איך אתה נותן להם להסתובב בערי השדה

אם מסיבות ברורות לא כדאי?

לא הבנתי בדיוק.

מה יש להבין?

איזה שדה?

הם הולכים בכל מקום, בערי השדה, בערי השדה, הם הולכים בכל מקום.

אם אתה חושש שהערבי הוא לא נאמן

והוא עלול לעשות מה שלא ראוי לעשות,

אז היית גם כולא אותו, לא נותן לו לצאת מהמקום שלו.

אם אתה נותן לו להסתובב בכל מקום,

אז גם בצבא שיסתובב.

ומי אמר לך שהאנשים שנמצאים בצבא הם כולם נאמנים?

לא נמצאו בוגדים, עריקים ואחרים?

הם מקבלים את העונש שלהם.

גם אלה יקבלו את העונש שלהם, הם יעשו משהו לא טוב.

ולמה אתה יכול לקחת אותנו ממשמר אזרחי?

מדובר פה בסך הכול באלף איש. אתה אמרת את זה בעצמך, בשנה.

זה מה חרדים.

אז למה לא לעשות סיפור על זה באמת?

מה, אתה לא שומע? אם זה לא היה חיוב ללמוד תורה, באמת לא היה סיפור?

של אלף איש שאי-אפשר לוותר. זה הם אומרים. מה פתאום לוותר? אפשר לוותר על בן-אדם אחר? על שבאבניקים? על אנשים שהולכים לעבוד? מי דיבר על שבאבניקים? מדברים רק על מי שתורתו אומנותו? הם רשומים בישיבות, יש שבאבניקים שרשומים בישיבות. על אלה לא מדברים, אלא תיקח אותם. מדברים על אלה שתורתו אומנותו.

לא על אלה, הרב, אני מכיר את הסיפור הזה. אתה לא מכיר, כי מדברים רק על תורתו אומנותו.

אמרתי, ואתה חוזר הפוך, אני אומר רק תורתו-אומנותו.

שוב, הם מתחמקים, אתה חוזר עוד פעם.

אמרתי, מי שלא לומד תורתו-אומנותו, קח אותו.

הבנת או לא?

אני הבנתי את הדעה שלך. אז מה אתה רוצה עוד? אז למה להתרוצח? מה אתה רוצה בני הממשלה?

חבל שלא.

אני אמרתי במפורש, כשאני הולך למצע שלי, אני אומר, מי שתורתו-אומנותו,

לא נוגעים בו,

ושיהיו כמה שיהיו.

אבל מי שלא תורתו אומנותו כבר גזר את דינו החזון איש שיש לו דין רודף.

עכשיו בקשה אחרונה. אמא שלי חולה במחלה הרבה מאוד זמן כבר. לא לישון, אדוני, אתה ישן קצת.

כן.

אמא שלי חולה במחלה הרבה מאוד זמן כבר, כן.

והיא ביקשה ממני לבקש ממך ברכה.

אז אני מבקש ממך ברכה בשביל אמא שמי.

בשמחה, מה שמה? אורנה הודיה בת אביבה. אורנה הודיה בת אביבה, השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

אמן. כן.

תן לו.

כבוד הרב, אם אפשר רפואה שלמה על שני אנשים שאני מכיר.

בבקשה, תשאירו אבל את הברכות לסוף, בלאו הכי אני מברך בסוף, כן.

רק שנייה. בטח, שתי שניות.

שלוש.

נזימה בת שרה. כן.

ומשה בן נעימה.

נזימה בת שרה ומשה בן נעימה, רפואה שלמה מהרה.

אמן. אם אפשר גם הנה בת רבקה.

למה לא? הנה בת רבקה, רפואה שלמה. אמן. ובשבילי זיווג הגון מהרה. ברור. מה השם?

אריה בן יוסף.

אריה לוי. סליחה, אריה לוי. אריה לוי בן יוסף, זיווג הגון מהרה. אמן. תודה.

תן לבחור פה באמצע.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. ערב טוב, קהל קדוש.

יש לי שאלה.

ברור.

לגבי, יש לי דיסקים ברכב

של רבנים שאני לא יודע אם אתה חוצץ נגדם או לא,

אני לא יודע מה לעשות עם זה, כאילו.

אני לא חוצץ נגדם, חוצצים נגדי.

כן.

ובאמת,

אני,

לזכותך,

לפני נגיד שלוש שנים

הייתי בהרצאה הראשונה שלך, וכאילו, עד עכשיו,

ברוך השם, כאילו, הלכתי בדרך שלך, עד עכשיו אני הולך.

למה כאילו? אתה הולך. באמת, אני הולך. ועכשיו,

מהעניין של הפוליטיקה,

אני רואה שיש כל מיני רבנים ש...

אני לא יודע עכשיו איך להחשיב אותם, רבנים או לא.

שמקטרגים או משהו כזה, כאילו, ו...

קנאים, קוראים לזה קנאים. קנאים. כן. ועכשיו, אני לא יודע מי כן ומי לא, ויש לי כל מיני דיסקים של אותם אנשים. מי שמדבר נגדי, אל תשמע אותו.

ואם אפשר, ברכה.

ברכה. מה השם שלך?

אפתמו יוסי בן טורס. איך, איך?

אפתמו יוסי בן טורס. יואו, איזה שמות יש לכם. אפתמו?

אפתמו. יוסי. יוסי.

בן טורס.

בן טורס.

בחוכמה, חוכמה אם אפשר. השם יזכה אותך בחוכמה, בינה ודעת.

אמן. בכל טובה וברכה. אמן.

יש משמעות לשמות האלה?

ברור שיש לי כל השמות. מה זה טורס?

זה השם של אמא.

לא, זה השם של אמא, אבל יש לזה משמעות.

אני לא זוכר, לא זוכר.

לכל שם יש פירוש.

בטח המשהו שקרה בעבר זה

בסדר גמור. תודה.

כן, הגברת פה, שורה ראשונה.

הלא בתפילות של ראש השנה כתוב

שהקדוש ברוך הוא קוראים לממשלה הזאת ממשלת עליזה.

איך למה?

כן. בתפילות, נכון? כן. וגם ב... ועלינו לשבח שהקדוש ברוך הוא יעביר ממשלת זדון מן הארץ.

נכון. אז זה מה שקורה. אז בעזרת השם, בקרוב,

הקדוש ברוך הוא יעביר

את הממשלת זדון. יש פה, פה, בספר הזה, הדור האחרון, יש פה ממשלת זדון. פירושו ממשלת מלשון משל.

שהם משחקים אותה כאילו הם צדיקים, אבל הם זדון.

ממשלת. הם רק נמשלים ככה.

נוסיף לאחרונה. כן.

ואני רציתי להשיב,

כשהיית בת, כשהיינו בהרצאה בגן יבנה לפני איזה חצי שנה, קצת יותר, לפני ראש השנה,

קיבלנו על עצמנו לקרוא את כל ספר תנ״ך.

כן, אשראי. רציתי לגרוס אותו. בטח, גמרת אותו כבר. לא, אני בחיתי.

בחצי יפה.

כן, אבל תברך אותי שאני...

תשלימי את זה.

כן, בעזרת השם. מה שמך?

שאני גם אהיה לי רפואה שלמה, יש לי אלרגיה.

מה שמך?

ציונה בת זירה.

ציונה בת זירה תשכיל להשלים את התנ״ך בבריאות שלמה ואיתנה,

בכל מילה דמיטב.

אמן.

אם אני זוכר טוב, את פעם דיברת על פיצי, פיצי, מיצי, פיצי, מיצי.

ואתה היית גם הסנדרט של הנכד שלי. כן, אבל לא את זה שהצחקת אותנו פה עם פיצים מי ציציץ.

טוב.

ורפואה שלמה למעלה? מה שמו?

יואל בן-נעמי.

יואל בן-נעמי, רפואה שלמה, מהירה.

הבן, בחזרה בתשובה לשילה וזיווג,

וגם לשרה אביה.

בהחלט, שילה ושרה אביה, זיווג הגון, מהירה.

למה אתה סוגר לה כל פעם? תגיד, מה קרה לך?

כן.

והרפואה שלמה, גם לבן שלי יש להם ברכה והצלחה לכולם.

לבן שלך, לשורה אחרייך ואחרייך ואחרייך, ולכל הקהל ולכל הצופים. כל עם ישראל. אמן. תהיי בריאה.

כן, שאלה נוספת ואחרונה.

תן לגברת.

שלום, כבוד הרב.

רציתי להגיד שבעקבות כל מה שקרה עם

כל הפוליטיקה וכל הדברים האלה,

בזכות זה גם חזרתי בתשובה.

בזכות זה? לא, בזכותך, כבוד הרב.

כאילו, בזכות כל הבלאגן אמרו לי, אמנון יצחק יצא, הלחם בשקע וזה. וככה התעניינתי ורציתי לדעת מי זה, ידעתי מי זה אמנון יצחק לפני עשר שנים, אבל ברחתי.

כי היה לי קשה ככה להתנגש עם האמת.

ואחרי עשר שנים נפגשתי שוב עם זה.

וזה קירב אותי, כי תוך כדי זה התחלתי להסתכל ולהתעניין, וברוך השם.

אז בשבוע האחרון ככה התעוררתי וממש כאילו כל היום אני שומעת אמנון יצחק.

ואמרתי, אני אחכה למעמד שהרב יברך אותי, ואז אני אשים כיסוי ראש וזה, ואז אמרתי לעצמי, לא.

אני לא אחכה לרגע הזה, אני אעשה את זה ביום שישי.

כאילו, שמתי על מטפחת ואמרתי, אני לא אברך,

כי אם לא יתאים לי כן יתאים לי וזה, ואז אמרתי לעצמי, לא.

קודם כול אני אעשה ואחר כך אני אשמע.

ממש כמו מעמד הר-סיני. כן, ככה הרגשתי.

הרגשתי שאם יש לי שאלה ואם יש לי איזה משהו, אז כשבני ישראל קיבלו את התורה, אז הם קודם כול אמרו,

בואו נעשה, אחר כך נשמע.

כי אם אנחנו כבר יודעים את האמת, ואנחנו יודעים שיש בורא לעולם, אז למה להתמהמה אם זה בכלל?

מה שכן יש לי את השאלה,

כשהייתי ילדה, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד,

הקרבה שלי לאלוקים היתה מאוד מאוד גדולה.

הייתי חיה בבית שהוא תילון דתי,

ותמיד הייתי נמשכת לכל הקטע הזה של החרדים,

והייתי הולכת אפילו לגמחים של קלטות,

והייתי שומעת הרצאות ככה, כי הנפש שלי ככה.

ותמיד חלמתי שביום שאני ילד, אז לילד שלי אני אשים ישר, איך שהוא יוולד ישר, כי פציצית יהיה עליו.

והחיים לא הובילו למקום הזה. אומרים שאם בן אדם רוצה ללכת למקום, מוליכים אותו.

והנפש שלי כל הזמן צעקה לזה, צעקה לזה,

אבל החיים שלי הובילו אותי למקומות מאוד קשים,

מאוד אחרים,

מאוד שונים, הפוך, הרחוקים, הקצה השני.

אני רוצה להבין למה,

למה בכלל,

כאילו הייתי בתוך הסיטואציות האלה, אם כבר מגיל קטן הנפש שלי צעקה כן לבורא עולם, למה בורא, כאילו,

למה,

למה?

למה יאמרו הגויים?

אנחנו לא שואלים למה.

אנחנו עושים כמו שאומרים. אבל אנחנו כואבים את זה, זה כואב לנו, זה כואב לנו.

אני מרגישה שכל הזמן, כשאתה אומר קמחית,

אני מלאת קנאה, אני מקנאה, איך?

איך היא יכולה?

למה בורא עולם לא נתן לנו, כאילו, אני מרגישה שלנו יושב היצר הרע כל היום על הכתף, וכל היום אנחנו מתעמתים איתו,

בזמן שבן אדם אחר,

כאילו נתנו לו איזה מתנה ישר כשהוא נולד.

ישר כשהוא נולד, יש לו כבר יצר, הוא בנוי לזה, כאילו, זה הולך לו בקלות.

קודם כול, מצבך יותר טוב מזה שנולד ככה.

מי שחוזר בתשובה, הסיכוי שלו שהוא יתמיד

ויעלה ויתאפס,

הוא יותר גדול מזה שנולד ככה.

שוב הישראל עד השם אלוקיך, כי חשלת בעווניך.

צדיק שנולד

מההתחלה בסדר,

לא כל אחד מצליח להגיע עד השם אלוקיך,

ואילו הושע הנביא מבטיח שמי ששב בתשובה אמיתית,

אז הוא יגיע עד השם אלוקיו.

למה? כי חשלת בעווניך, רק בגלל זה.

והקדוש ברוך הוא אומר, שלום, שלום, לרחוק קודם

ולקרוב אחר כך.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אוהב את אלה ששווים אליו יותר מאלה שקרובים אליו.

קורא להם קודם

ונותן להם את ההזדמנות לעלות.

אם היה שופע מזלך, והיה לך הכל טוב,

לכי תדעי, אם היית מסתכלת על קלטות והיית מגיעה לזה, אולי היית היום על יכטה בה הייתי.

זאת אומרת,

לפעמים הדוחק מביא לתוצאה שאת הגעת, שציפית לה קודם, אבל יש חשבון שמיים למה.

למה אני רק בגיל 24 הכרתי את הבורא כמו שצריך?

אם הייתי מכיר אותו מוקדם יותר הייתי מספיק עוד יותר לעשות, לכאורה, נכון?

אבל אם לא הייתי יודע את כל השטויות של החילונים מקודם, איך הייתי עונה להם אחר כך?

זאת אומרת, צריך קודם כל, לפעמים,

את המסלול הקודם שעברת, וממנו תלמדי ותשתמשי

להמשך מרגע שהחלטת הלאה,

ואז פתאום תביני למפרע למה.

אבל הלמה התברר יותר מאוחר.

הבנת?

כן, אבל איך עושים את זה?

כמו שהתחלת והלאה.

לא לוותר על שום דבר ולהתקדם צעד אחר צעד בביטחון

עד שתגיעי לשלמות שאת מצפה מאז שאת קטנה.

ואולי לא תלכי כבר לגמחים, לך יהיה גמחים.

בעזרת השם,

בדרך הזאת שאת הולכת, הסיכויים שלך גדולים.

אני רוצה לברך אותך שתצליחי עם בני ביתך בכל מילי דמיטב,

יהיה לך זרע מבורך,

קדוש,

הולך בדרכי השם יתברך תמיד.

לציבור היקר שמעוניין להשתתף ולחזור,

ולעזור,

אם זה בעזרת השם יתברך בבניית בית הכנסת,

אם זה בהוראות קבע להיות שותף כנגד כל האנשים שביטלו בעקבות ההמלצות של הרבנים של ש״ס,

ורוצים

בעזרת השם לסייע.

הזכות היא תהיה שלכם, והברכות תקבלו.

אלה שרוצים לתרום יוכלו תמיד לצלצל ל-050-6,500 ש׳, ש׳, ש׳, ש׳. אפשר גם על ההיפרציה של ה... כן, כן.

והנה, פה יש יהודי שרוצה גם כן לומר משהו לסיום,

אבל יהודים יקרים, תשמעו לי עצה.

תתחברו לאמת, אל תוותרו עליה,

אל תקשיבו ללשון הרע והוצאת דיבה,

אל תיכנסו למחלוקת,

כי כולם נשטפים בה.

אז פשוט מאוד, אם אתם שומעים מישהו מדבר, תמחו בו ותצאו משם.

לא יותר מזה.

כן.

בבקשה לעמוד.

תן לו לדבר.

ערב טוב, הרב, אני הייתי היום בארגון של הרב, הרב אמר לי לבוא להרצאה.

אני מבקש סליחה שבכל התקופה של הבחירות, וקצת אחרי זה גם הייתי,

בגלל כל האווירה שהיתה, הייתי מדבר הרבה על הרב, הייתי גם שומע ומשמיע כל מיני דברים,

ולא נזהרתי בזה כל כך.

הרב אמר לי היום להגיע להרצאה ולבקש לפני כולם,

ועם הרב סולח לי בקיצור.

אבל מהי העבירה? מה הייתה העבירה שלך?

העבירה הייתה שדיברתי על הרב, שמעתי, לא מחיתי, שמעתי כל מיני דברים שאמרו על הרב. אז מה הנוסח שצריך להגיד?

כן. חטאתי, אביתי, פשעתי.

ואתה מבקש מחילה?

כן. מחול לך? תראה, עם חיוך אפילו.

אבי אפשר ברכה.

כן, תזכה ללכת בדרך אמת ובדרך תמים,

ולא להיכשל יותר כלל וכלל.

תודה.

וברכה לרחל, היא אוכבת בת עירית, זיווג הגון. רחל, היא אוכבת בת עירית, זיווג הגון מהרה. אמן.

תהיה בריא. תודה.

כן.

קלי בת מרסדס, רפואה שלמה מהרה. אמן.

מי שרוצה ציציות יכול לבוא לקחת,

מי שרוצה כיסוי ראש יכולה לקחת.

רגע, אני אגיד קדיש, טוב?