אשקלון - אשקלון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב בעזרת השם. נעשה ונצליח, והשם עלינו וברחמיו ירוויח.

הדברים הערב יהיו לעילוי נשמת רפאל ישי בן עדי,

שתרמה את האולם.

התורם העיקרי של ההרצאה

מבקש ההרצאה תהיה לשם שמיים,

ולעילוי נשמת הורי היקרים יחיא זכריה בן עווד ואימי הורתי רומא בן צלם.

בפרשת השבוע

כתוב,

אשר נשיא חטאיו עשה אחת מכל מצוות ה' אלוהיו אשר לא תעשינה.

בגמרא באוריות אומרת,

אשרי הדור שהנשיא מביא קורבן על שגגתו,

דהיינו הוא חוטא ומביא קורבן על השגגה.

אשרי הדור שהנשיא מביא קורבן על השגגה.

ויש להבין במה מאושר הדור שהנשיא מביא קורבן על שגגתו,

מה הקשר בין הנשיא לבין הדור?

משמע שישנה זיקת גומלין בין ההתנהגות של הנשיא להתנהגות של הדור.

ואפשר לומר שכאשר הנשיא מודה על השגגה ומאשים את עצמו,

זה משפיע על בני הדור שגם הם ילמדו להודות

כי אם הנשיא עושה כן,

הם בוודאי צריכים לנהוג כמותו,

וזוהי השפעה חיובית

של הודאת הנשיא על שגגתו בהבאת הקורבן שלו.

אז אם כן, לסיכום הקטע,

אם נשיא מודה על השגגה, זה משפיע על הדור שילמדו מדרכיו הטובים,

שאם חטא יודה על מעשיו.

ויקרא למשה ואהרן ויאמר אליהם,

חטאתי הפעם,

אדוני הצדיק,

באניב עמי הרשעים.

מי אמר?

פרעה.

קורא למשה ואהרן ומודיע להם,

חטאתי הפעם,

השם הצדיק

ואני ועמי ארשעים.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

הפה שאמר מי אדוני אשר אשמע בקולו

הוא הפה שאמר אדוני הצדיק.

מה שכר הוא קיבל?

לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.

מה הקשר בין זה לזה?

סליחה.

מה הקשר אם פרעה הודה ואמר השם הצדיק

ואני עמי ועמי ארשעים?

מה זה קשור

לזה שאנחנו צווינו

לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו?

לכאורה, אם פרעה הודה, מגיע לו שכר לבדו.

אבל משמע מכאן

כי אם פרעה המלך הכניע את עצמו

והודה ואמר חטאתי,

זה השפיע על כל האומה המצרית להיכנע לאמת

עד שהם היו מסוגלים להתחבר אל עם ישראל.

שכן את המצרים הרחיקו רק שלושה דורות.

מתוך שבני ישראל גרו בארצם השפיע הדבר על המצרים לטובה.

אז רואים קשר ישיר

בין מעשיו של פרעה לריכוך ליבם של המצרים להתקרב

אל בני ישראל

עד שהם לא נדחו ולא הורחקו

ויכולים להתגייר.

הגמרא בנדרים מ'ט מספרת על רבי יהודה בר אלעאי

שאשתו יצאה לשוק

וקנתה צמר

ועשתה גלימה.

כשהייתה יוצאת לשוק

הייתה מתכסד בה,

וכשהיה יוצא רבי יהודה להתפלל

היה מתכסד בה,

הוא מתפלל.

וכשהיה מתכסד בה

היה מברך ברוך שעתני מעיל.

רבי יהודה היה עני מאוד

ובשבילו שהיה לו מעיל משותף

הוא ואשתו

הוא ברך ברכה מיוחדת.

פירש רש״י

שהיה חביב כל כך

שלא היה להן אחר.

פעם אחת גזר רבן שמעון תענית

ורבי יהודה לא בא לבית התענית.

למה? לא היה לו תמעיל.

כי אשתו הלכה לשוק עם המעיל.

ואמר שע אומר

שבעצם הוא לא עבר

על לא ילבש גבר שמלת אישה,

כיוון

שהבגד הזה עשוי היה

לשניהם יחדיו, לא מיוחד לאישה.

ולכן יכלו ללבוש את זה שניהם.

אז עד כאן המעשה הזה.

במקום אחר בגמרא עולה

כי כוחו של רבי יהודה ורבי אלעאי

השפיע על כל בני דורו.

כמו שכתוב, אישה יראה את השם ותתהלל.

זה דורו של רבי יהודה ורבי אלעאי כשהיו שישה מתכסין

בתלית אחת.

זאת אומרת, היה עוני כל כך גדול

שהייתה שמיכה אחת צריכה לשמש שישה אנשים.

מרוב העוני.

וישבו ועסקו בתורה.

כל זה היה בזכותו.

ודור שלם מסתגל להתנהג בהסתפקות ובהצניעה

ולהיות מסורים לתורה ולעבודה.

דורו של רבי יהודה בר אלעאי

היה סמל ומופת להתמסרות עליונה.

לתורה וכך הוא השפיע על כל הדור כולו.

לכן נאמר שזה דורו של רבי יהודה בר אלעאי.

והדור הזה היה יותר גדול וחשוב אצל הקדוש ברוך הוא מדור של משה ואהרון

שקיבלו את התורה במעמד הר סיני,

ויותר מהדור של חזקיה המלך

שכל ישראל תוך שלוש שנים למדו את כל התורה כולה.

למה? כי יראת שמיים שלהם הייתה גדולה מאוד

בדורו של רבי יהודה בר אלעאי,

וההסתפקות והצניעות והענווה ויראת שמיים שהייתה שם

היא הייתה מופת.

לכן נאמר שקר החן

זה הדור של משה ואהרון.

הבל היופי

זה הדור של חזקיה המלך.

אישה יראת השם היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה בר אלעאי.

תלמיד חכם,

כל אחד מודה לחברו בן על אמת, בן על שקר.

כך כתוב בפסקי תוספות בתענית.

יש לבאר את דבריהם.

הנה, בעניין ויכוח בין חברים היושבים באהולי החוכמה והיראה

יש שני צדדים.

האחד זה לברר וללבן את ההלכה על בוריה,

להגיע אל האמת

ולכוון אל הסברה הישרה והאמיתית,

שזה ממִחת קניינים

שהתורה נקנית בהם,

וזה סגולה לכוון אל האמת.

אבל פעמים

קורה שמתערבת בתוך הוויכוח נימה אישית.

עניין של כבוד עצמי,

שכל אחד רוצה לכבד את עצמו ואת סברתו ולהבליט את כישרונותיו,

כשהוא רואה רק את עצמו וחוכמתו ואינו רואה את חוכמת זולתו.

אז זה לא הדרך הנכונה והישרה, כמובן.

ובספר אור ישראל, הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק וברכה, במכתב ו',

אז הוא כותב איך להתנהג בעסק התורה עם דיבוק חברים,

שיתווכח מקודם,

להתווכח פירושו של דבר,

זה להוכיח אחד לשני, ויכוח זה מלשון הוכחה.

כל אחד יוכיח לשני מה שהוא יכול להוכיח.

אז קודם כול, להתווכח מקודם, כדי לחדד המוח

ולברר וללבן את הסוגיה,

לפלפל בכל כוחו וכישרונו,

ולבסוף יודה לחברו

לשבח גם את סברותיו וחוכמתו,

ולתת רושם שחברו ניצחו,

שיהיה מן המנוצחים ולא מן המנצחים,

אז ירוויח התועלת שיש בדיבוק חברים,

וכן ההכנעה

וביטול עצמו ותאוות הניצחון.

זאת אומרת, אם יושבים שניים ללמוד,

ממליץ רבי ישראל מסלנט, זכר צדיק וברכה, כך ללמוד.

מתווכחים,

מחדדים את המוח,

מבררים ומלבנים את הסוגיה, מפלפלים בכוח הכישרון,

אבל בסוף החכם צריך להודות ולשבח

לסברות

והחוכמה של חברו ולתת רושם שחברו ניצחו.

לתת רושם.

ושיהיה מן המנוצחים ולא מן המנצחים,

ואז תהיה טוענת של דיבוק חברים.

לא באים להתקוטט מי יותר חכם, מי צודק,

רק העיקר לנצח תאוות הניצחון,

וכן

ירוויח מזה הכנעה,

ביטול עצמו ותאוות הניצחון.

לאור זה יובן היטב מה שנאמר בפסקי התוספות שאמרנו קודם,

שתלמידי החכמים, כל אחד מודה לחברו,

בין על אמת

ובין על שקר.

היינו שלא יישאר אחר הוויכוח

כשהוא מתעקש להיות מן המנצחים,

אלא שיהיה מייחס את הכבוד לזולת

שהם המנצחים.

אז יודה בין על האמת בין על השקר.

תראו עד כמה הדברים זה מדהים.

מובא בגמרא בקידושין,

דף מ״ה.

נתקדשה לדעת אביה,

והלך אביה למדינת הים,

ועמדה ונישאת.

זאת אומרת, נתקדשה אישה לכהן,

לדעת אביה.

והלך אביה למדינת הים, ועמדה ונישאת.

אמר רב,

אוכלת בתרומה עד שיבוא אביה וימחה.

זאת אומרת, יש חזקה שאביה מסכים שהיא תאכל בתרומה

עד שיבוא אביה וימחה. אם יבוא אביה וימחה שהוא לא רוצה,

אז היא לא תאכל.

רב אסי אמר,

אינה אוכלת בתרומה.

למה? שמא יבוא אביה וימחה.

ונמצאת זרה אוכלת בתרומה למפרע.

אז התגלה לה מפרע שהיא אכלה כשאסור לה לאכול.

היה מעשה, זאת אומרת, רב אומר כך,

שהיא כן אוכלת,

ורב אסי אמר לא.

היה מעשה

שבא לפני רב

וחש לרב,

להא דרב אסי, שאינה אוכלת בתרומה.

זאת אומרת,

רב ביטל דעתו לרב אסי וחשש לסברה שלו,

ופסק שהיא לא אוכלת בתרומה במקרה שבא לפניו.

ובתוספות שם כתוב שרב אסי

היה תלמיד של רב,

ובכל מקום שהרב והתלמיד חולקים,

ההלכה כדברי הרב

באמוראים הראשונים.

אז איך רב שומע לתלמידו, רב אסי, וחושש לדבריו?

והראש שם פוסק

שאם הוא חשש לדבריו אז הלכה כמותו גם,

דהיינו כמו רב אסי.

הרי לפנינו דוגמה על כוח אהבת האמת.

עד היכן מסוגל היה רב להתרומם מעל למקובל בטבע האנשים,

שהם בדרך כלל משליטים את כוחם

ודואגים לפרסום שמם על אחרים,

ומכל שכן על התלמידים.

והנה בא רב,

הוא מצדיק את דעתו וסברתו של תלמידו רב אסי,

והוא מעדיף את הכרעת תלמידו על שלו.

קשה למצוא כזה דבר בדורנו, נכון?

גמרא אחרת,

תינוק,

עובד כוכבים ומזלות.

גוי,

אימתי מטמא בזיווה?

אמר לי רבי

בן יומו.

וכשבאתי לפני רבי חייא,

אמר לי בן תשע שנים ויום אחד.

וכשבאתי והרצאתי דבריי לפני רבי,

אמר לי, הנח דבריי ואחוז דברי רבי חייא,

שאמר שתינוק עכו״ם מטמא בזיווה בין תשע שנים ויום אחד.

הואיל וראוי לביאה, מטמא נאמה בזיווה.

אהבת האמת של רבי

מגיעה לשיא

כשהוא מורה לפסוק לא רק כדברי חבריו,

אלא אפילו כדברי תלמידו רבי חייא.

הנה עוד מקרה

שגאון וגדול,

רבנו הקדוש,

אומר

אנח דבריי באחוז דברי תלמידי רבי חייא.

מדהים.

זה אהבת האמת

ולא אהבת הניצוח.

ויקהלו על משה ואהרון ויאמרו עליהם רב לכם,

כי כל העדה כולם קדושים

ובתוכם אדוני.

ומדוע תתנשאו

על קהל אדוני?

וישמע משה ויפול על פניו.

שואל הרמב״ן,

זיכרונו לברכה, למה כתוב ויפול משה

ולא ויפלו משה ואהרון?

הרי כתוב ויקהלו על משה ואהרון.

מי?

ועדתו.

והם אומרים,

מדוע תתנשאו שניכם

על קהל השם?

מה כתוב וישמע משה רק

ויפול על פניו?

ומה עם אהרון?

מה זה לא נוגע אליו?

הרי מדברים עליו.

אלא אהרון במוסרו,

במוסר שהיה לו, ובקדושתו לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו.

ויהי כמחריש

וכמודה שמעלת קורח גדולה ממעלתו,

אבל הוא עושה כדבר משה ומקיים גזרת המלך.

היינו, כפי שאמרנו,

שתלמיד חכם מודה על אמת ושקר,

שבכל ענייני הוויכוחים והפלפולים

בין אדם לחברו

אם בעסקים ואם בענייני התורה,

כל אחד רוצה שתהא הופעתו מרשימה ושלמה,

שתתפוס מקום חשוב ותהיה מכרעת,

שדעתו וכבודו יעלו על דעת כבוד חברו,

ושתמיד הוא יצא מנצח ומכובד.

אבל אמרנו שתלמיד חכם צריך להודות על אמת ועל שקר.

והדוגמה העליונה יש לנו מאהרן הכהן, שהיה לו לב טהור,

שעליו חרו את החושן והאפוד,

ובמחלוקת של קורח שחולק עליו

נתגלה כמה הוא אדם מוסרי וכמה הוא קדוש,

שהוא לא ענה דבר בכל המחלוקת,

מחריש ומודה על מעלת קורח,

שהיא גדולה מהמעלה שלו,

כיוון שכל המחלוקת הייתה על אהרן,

שלדעת קורח אינו ראוי לשליחות העליונה לשרת בכהונה גדולה,

וזו פגיעה חמורה באהרן ובמעלתו.

אבל הוא מחריש

כאילו מודה ואומר שאמת הדבר.

קורח מעולה ממנו,

ועם כל זאת

הוא עושה כמצוות משה הנביא הנאמן להשם יתברך.

מכאן יש לנו הדרכה

לחיי האדם,

ובעיקר לתלמידי חכמים,

איך וכיצד צריך להתנהג בחברת החכמים,

שכל אחד יתאמץ בכל כוחו לכלכל את דבריו במידה ובמשקל האמת, תמיד אמן.

לכן בפסוק כתוב, אשר נשיא יחטא.

אשרי הדור

שהנשיא מביא קורבן על שגגתו,

מה מאושר כל כך הדור שהנשיא מביא קורבן,

אלא זה משפיע על כל הדור שילמדו ממנו להודות על האמת.

ואנחנו יודעים

שיהודה שאמר צדקה ממני,

כתוב שהוא גרם

להודות על הודעה בפרהסיה של ראובן,

שגם הוא עשה תשובה בפרהסיה.

מה זה אומר?

יהודה כתוב שבגלל שהוא הבטיח לאביו

שהוא יחזיר את יוסף,

ואם לא,

אז הוא יחטא

את בנימין, סליחה,

יחטא אני יעקב אבינו,

וחטאתי לך כל הימים

אחרי שהוא אמר את זה, כי לילת תלמיד חכם על תנאי היא באה.

ואז מה קרה? כשהוא נפטר, עצמותיו היו מתגלגלות בארון 40 שנה,

ולא הגיע למטיבתא דרכיה, לישיבה של מעלה.

עד שאמר משה רבנו,

סניגוריה עליו, שמע השם קול יהודה,

ואל עמו תביאנו.

בזכות מה שמע השם קול יהודה? איזה קול?

הקול שאמר צדקה ממני במעשה תמר,

שבהתחלה הוא פסק הוציאוה ותישרף,

כשהיא שלחה לו את הסימנים.

היה יכול להתכחש ולומר,

זה לא אני, שטויות,

אבל הוא אמר צדקה ממני.

מי שמע את זה?

ראובן.

אבל ראובן כבר עשה תשובה לפני יהודה, והוא עשה בסתר.

צושה משקו ותעניתו,

אבל כשהוא ראה שאחיו עשה בפרהסיה,

גם הוא עשה בפרהסיה.

אז תקשיבו טוב מה קרה.

למרות שיהודה הוא מלך שבשבטים,

ולמרות שיהודה על שמו כולנו נקראים יהודים,

ולמרות שליהודה עתיד לצאת מלך המשיח מזרעו,

כל זה לא הספיק לו כדי להיכנס לישיבה של מעלה,

בגלל קללת חינם שהוא אמר.

מתי זה הועילו?

מתי שהאחים

שיפר את התשובה שלו

ועשה תשובה בפרהסיה? למד ממנו

שהוא הודה בפרהסיה ואמר צדקה ממני, אף הוא עשה כן,

ובזכות זה זכה שיגיעו

סוף סוף

עצמותיו

לחיבור כדי שיוכל להיכנס

לישיבה של מעלה.

זאת אומרת, השפעה של היחיד,

ובפרט שהוא אדם גדול,

בכל מעשה ומעשה שלו היא גדולה ועצומה על דור שלם.

וכמו שראינו במקרה הזה,

ויש מקרים רבים ודרשות רבות שנתנו בנושאים האלה, כמה השפעת היחיד

על הציבור.

לכן כל אחד ואחד מאיתנו צריך לקחת בחשבון

כמה ההשפעה שלו בכל מעשה,

ואפילו הקטן ביותר.

ואני רוצה לספר לכם סיפור.

לפני כמה שנים

הייתי בקליניקה של הרופא דוקטור שיפר,

שהיום הוא חברי וידידי,

והיה מועמד מספר 2 בבחירות האחרונות

בכוח להשפיע.

והייתי שם,

ואביו המנוח היה שם גם, אדם מבוגר כבר, היה 80 פלוס,

וחרה לו באותו יום

דבר שקרה, שהרב עובדיה יוסף התבטא בקשר לשואה,

דברים שלא נעמו לאוזנו.

ואז הוא שאל אותי, מה דעתך?

עכשיו, השואל

הוא ניצול יחידי שעשרות בני המשפחה כולם נספו,

ורק הוא נשאר בחיים,

וממנו יצאו שני ילדים,

ואחד מהם זה הדוקטור הזה שאני מדבר עליו, אלי שיפר.

ואני לא רוצה חלילה לפגוע,

אבל הוא לא הבין את דברי הרב עובדיה,

והייתי צריך לרכך ולהסביר לו את אותם דברים

בעדינות יתרה.

הוא לא קיבל את הדברים.

הוא לא קיבל את הדברים כי הוא לא יכול שמישהו ידבר בכלל משהו על השואה. לא יכול.

לא משנה, זה היה הסבר, ויכוח,

רבע שעה, 20 דקות.

בסופו של דבר, אני ישבתי על הכיסא, טיפלו בי,

נגמר הסיפור,

אנחנו יוצאים החוצה,

ואני הייתי הפציינט האחרון,

והתחיל גשם זלעפות.

אז אני והאבא

היינו הראשונים שיצאנו, והדוקטור סוגר את הקליניקה.

כשהוא יוצא החוצה הוא רואה דבר,

שעשה עליו רושם לאין שיעור.

כשאני ראיתי שיש גשם

ואביו צריך להגיע לרחם

ואין לו מטרייה,

פתחתי את המטרייה שלי ואמרתי לו בכבוד,

ולקחתי אותו במטרייה לכיוון הרחם.

הבן שלו

לא האמין למה שהוא רואה.

שאני לוקח את אבא שלו עד לרכב עם המטרייה,

ועוד אחרי שהיה ויכוח

שלא הגענו לעמק השווה.

זה הפך לו את הקופסה,

והוא התפעל מזה התפעלות.

שאני לא רוצה להגיד לכם

איך היחסים שבינינו הפכו להיות כאלה

שהלוואי על כל אחד.

בשבילי זה היה דבר פשוט.

מה קשור אם דיברנו או לא דיברנו? ואם יש גשם ולי יש מטרייה ולא אין, אז למה שאני לא אקח אותו? מה קרה?

אבל הוא אומר שזה דבר שהשאיר עליו רושם אדיר, רושם אדיר.

נו, מעשה אחד פשוט,

הגיוני, מסתבר.

אין לך מושג איזה השלכות על כל החיים

יכול לעשות

לבן אדם,

למשפחה, לחברים,

והסיפור ממשיך הלאה הלאה הלאה, כמו שהוא מספר אותו,

בהתרגשות כל פעם מחדש.

מעשה פשוט שכל אחד מאיתנו היה עושה.

אבל אתה לא יכול לדעת אף פעם

באיזה סיטואציה מעשה שלך יקבל תוכן ומשמעות

שאתה לא יכול אפילו לשער.

אז לכן חייב כל בן אדם לדקדק

במעשיו ולדעת

שהשפעה של מעשה שלו יכולה להשפיע על עצמו,

על אחרים סביבו ועל דור שלם.

דור שלם.

אם זה באדם פשוט, כל שכן בנשיא.

כל שכן

באדם חשוב.

אתמול למדנו בשיעור שתלמיד חכם

שאין בו דעת, נבלה טובה ממנו.

זאת אומרת, מעשה של תלמיד חכם

שזה לא לפי הלקוט דרך ארץ,

נבלה טובה ממנו. תארו לכם איזה ירידה

אם מעשה אחד לא מתאים

לדרך ארץ

שקדמה לתורה.

שזה על פי שכל.

כל אדם צריך להבין שככה לא מתנהגים.

אז אם תלמיד חכם עובר על דבר כזה,

ככה הגדירו אותו תלמידי החכמים, חכמינו, זיכרונם לברכה,

בלשונם הנקייה,

כי לא מצאו שפה ולשון יותר נקייה מאשר לומר

נבלה טובה ממנו.

כמו שנאמר, אם נבלת בהתנשא, כמו שאומר הפסוק,

ואם זמות יד לפה.

אז לכן צריך כל אדם מאיתנו להיות מדקדק במעשיו,

ובפרט תלמידי חכמים,

לאהוב את האמת

ולהודות על השקר,

ואז ממילא זה יהיה דוגמה לאחרים.

עד כאן עם הדברים על הפסוק

אשר נשיא יחטא.

אשרי הדור שהנשיא שלו חוטא ומביא קורבן,

שזו דוגמה לאחרים

שהוא מודה על האמת.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ברוך ה' ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיו בדבורנו.

תן לו בבקשה שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי איזו בעיה שמטרידה אותי כבר כמעט עשר שנים.

הייתי עצמאי והיה לי סופר גדול.

איפה שהייתי שם המקום היה בשכירות,

ואבא שלי גם היה עובד אתי ביחד,

והמקום, הייתי אמור לקנות את המקום,

ובדיוק באותה תקופה אבא שלי קיבל אירוע מוחי,

וכל הסיפור פשוט השתבש לי שם.

ואחרי תקופה מסוימת אבא שלי נפטר, זיכרונו לברכה,

ופשוט אני כבר, עשר שנים כבר, אני מנסה לחזור, את העסק ההוא עזבתי,

כי כבר פשוט לא היה לי כבר המשך שם להמשיך,

ואני מנסה לחזור לעסקים, ולא הולך, שום דבר לא הולך.

פשוט לא מצליח שום דבר,

כאילו הכול נסגר.

אז רציתי לדעת מה אפשר לעשות כדי ש... ואני רוצה לחזור לעסקים,

ושום דבר לא מצליח לי.

מה הרב יכול לעזור?

אתה רוצה להתפרנס, אני מבין.

יש שתי פרנסות.

יש פרנסת העולם הזה,

ויש פרנסת העולם הבא.

אני רואה שאתה מודאג מפרנסת העולם הזה,

ולא מוטרד מפרנסת העולם הבא.

פה בינתיים אתה חי,

למרות שיש קושי ודוחק.

אבל שם, אם תגיע בלי פרנסה,

אתה תקוע לנצח.

וגם אם תשאל אותי שם, אני לא אוכל לעזור לך.

אז קודם כול, אם תדאג לפרנסת עולם הבא,

הקדוש ברוך הוא ידאג לך לפרנסת העולם הזה.

למה?

כי אם אתה לא קרוב לקדוש ברוך הוא מספיק, ואתה מתרחק ממנו,

אז אתה בעצם מבקש ממנו, תעזור לי בשביל שאני אוכל להמשיך להיות רחוק ממך.

ולמה שהוא ייתן לך כסף שתתרחק ותיסע יותר רחוק?

מתי תפנה אליו ותשקיע במה שאתה צריך להשקיע ולסיבה שבאת לעולם?

הרי לא באנו לאכול ולשתות ולעבוד ולישון,

ועוד פעם, וחוזר חלילה.

כי אנחנו לא בעלי חיים,

אנחנו בני אדם שצריכים לעזוב פה בסוף את הכול,

כל הקניינים והנכסים בגופה,

ורק הנשמה תעלה למעלה,

והיא תעלה עם האוצרות שהיא עצרה בתוכה.

ומהם האוצרות?

לא קנייני עולם הזה, אלא תורה ומצוות שאדם רכש בחייו.

אז אם אין לך פרנסה של העולם הבא,

הקדוש ברוך הוא דוחק אותך קצת, שתתבונן.

וזה טוב שאתה שואל את השאלה,

כי אם עכשיו תבין מה אני אומר,

ותפנים ותסכים

ללמוד כל יום שעתיים תורה,

ולא יעבור,

לא לפספס,

כי זה העיקר,

ומה שביקשתי זה מעט,

אתה תראה שהקדוש ברוך הוא ימציא לך פרנסה ברווח מיד.

אז אני רוצה להגיד לרב שברוך השם,

אני כל יום גם קורא שתיים מקרא, אחד תרגום, ואני קורא כל יום תהילים,

ואני שומע כל יום שיעורי תורה ברדיו.

יש לי דיסקים של הרב, ובכל שעה נתון שיש לי פנאי אני רואה את השיעורים של הרב שלך,

אני מתכוון,

ואני מאוד נהנה מזה.

כל שבת יש לי סדר יום,

ששבת כולה קדוש להשם.

אני הולך לשיעורי תורה כל יום, כל שבת,

ופשוט אני ממש,

אני לא תלמיד חכם כאילו חסיד של תלמיד ישיבה, אבל

ברוך השם אני שומר מצוות.

שעתיים ביום תורה ללמוד

מעבר למה שאתה שומע, מעבר לתהילים ומעבר

לשניים מקרא ואחד תרגום.

שעתיים קבוע כל יום ללמוד.

מה למשל, כאילו איזה, לא משנה מה. גמרא,

הלכות,

מוסר.

טוב, תודה, יישר כוח.

מה זה תודה, יישר כוח?

מה זה, אתה זורק חצות ככה חופשי?

לא, אני הבנתי מה שירב ממליץ. ברור, אבל אני רוצה לשמוע שאתה מסכים כדי שאני אברך?

נו, ברור שאני מסכים, איזה שאלה?

בסדר גמור, עכשיו זה נפלא.

מה השם שלך בשם האימא?

אברהם בן מרים נינה.

אברהם בן מרים?

נינה.

נינה.

השם יזכה אותך בזכות לימוד התורה שעתיים בכל יום

לפרנסה בשפע רב.

אמן.

תודה, יישר כוח.

ברוך תהיה.

כן, הנה, שם היהודי, תעמוד.

שלום, כבוד הרב.

שמחים לראות אותך פה באשקלון.

רשמתי לי פה כמה נקודות.

אני אתייחס אליהן.

אני דיברתי אצל הרב בנתיבות.

בזמנו, לפני הבחירות, ובשדרות גם.

היום יש לי קצת השלמות לעשות.

אז אנחנו עשינו הקבלה למה שקרה ליוסף הצדיק

לגבי מה שקרה לרב אמנון יצחק בבחירות האחרונות,

ואני חושב שקצת הגדלנו אותם מאוחר, דיברנו על הלחם, דיברנו על האדמות וכו',

אבל שכחנו שיוסף, גם האחים שלו זרקו אותו לתוך הבור,

וזה מה שקרה לרב אמנון יצחק, שהוא פשוט נזרק לתוך הבור.

בור שאין שם מים, מים זאת אומרת

זה מקביל לתורה,

ואלה שעשו את זה למעשה עברו על חוקי התורה.

יש בו נחשים ועקרבים.

היו הרבה אויבים לרב במהלך הבחירות האחרונות.

הספרות 0-0 גם אומרות משהו, זאת אומרת, אם זה 0 שהרב קיבל בבחירות מבחינת מנדטים,

אז זה מתייחס לפני הקרקע,

אבל 0-0 זה מתחת לפני הקרקע, וזה מדבר על הבור.

אז זו עוד הגבלה אחת שמצאתי למה שקרה לרב.

בבחירות האחרונות אנחנו בעצם היינו שליחי מצווה, כי הרב שטיינמן אמר,

אם יש כוח מצווה להציל,

אני ראיתי את עצמי כשליח מצווה של הרב,

ושליחי מצווה אינם לזעוקים,

ולכן גם כל ההקפדות שהיו, אנחנו לא חששנו והמשכנו בעבודתנו.

הרב מאוד חיזק אותי בדברים שהוא אמר,

שבעצם התוצאות של הבחירות נקבעו מראש,

ואז מה אנחנו, אם כן, עושים בבחירות, כל הכנסים וכו'? אנחנו צוברים זכויות בכל התהליך הזה.

מאז אני לא מפסיק לצבור זכויות בזכות דברי הרב.

מאוד מאוד התחזקתי מזה, ואני מודה מאוד לרב על העניין.

איחלתי לרב גם בזמנו,

כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ,

אני התכוונתי למנדטים.

הקדוש ברוך הוא התכוון לקהילות פס, שעוד מעט יפרצו ויפוצו בכל הארץ.

איחלתי גם שיהיה לרב פרחה בדבר שהוא סמוי מהעין,

וזה העניין של הבור כשהרב נכנס פנימה,

סמוי מהעין, ועוד מעט יפרוץ קדימה.

הרב דיבר באחת מההרצאות האחרונות על תחפושת של פורים,

ואמר שבעצם כל השנה אנחנו בעצם בתחפושת, ובפורים אנחנו מה שאנחנו באמת.

רציתי לומר לרב שבפורים אני התחפשתי לנציג בחירות של הרב אמנון יצחק.

אני מלמד בבית ספר חילוני,

ופיזרתי וחילקתי כל מיני פליירים למיניהם של הרב,

פז וכו'.

זה עשה הרבה רעש כמובן, ואמרתי להם שהבחירות בעצם מתחילות כבר עכשיו, מעכשיו הן מתחילות.

מה שהיה לפני זה זה הקדמה.

יש לי שאלה.

קודם כול, אני מאחל לרב שיתקיים בו ויריצוהו מן הבור, כמו שקרה עם יוסף, ושיעלה לגדולה, בעזרת השם.

רציתי לשאול שאלת הרב.

יש הרבה אנשים שדיברו על הרב,

דברי הבל וכל מיני לזות, לשון וכו'.

מה הם צריכים לעשות כדי לכפר על כך?

התשובה שלהם קשה מאוד.

פירטתי את זה באחת ההרצאות,

להסביר שכל המשקל נבנה בדיוק כנגד כל החטא של העגל,

וצריך דבר כנגד דבר בדיוק.

אם הם דיברו בפרהסיה,

הם צריכים לבקש מחילה בפרהסיה.

אם הם השמיצו וכו', הם צריכים להתבזות כנגד.

בדיוק מה שהם עשו והתכוונו לעשות, ככה צריך לחול עליהם.

זאת אומרת, רק באופן של תשובה אמיתית, לא, סליחה, אתה מוחן לי? אתה מוחן לי?

זה לא תשובה אמיתית בכלל, זה גם לא כוונה לתשובה. זה כאילו, אתה מבין, לצאת ידי חובה ולחלום חלומות.

התשובה שלהם מאוד קשה,

כי הדין של מבזה תלמיד חכם

זה אפיקורוס,

מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואין לו חלק לעולם הבא.

ואת כל התורה שלהם הם הפסידו אצלי.

בשביל לקבל את זה בחזרה צריך תשובה מעלייתא,

וזה לא כל כך קל.

בינתיים גם לא ראיתי כאלה שבאמת מתכוונים.

האמת, אנחנו קצת מנסים לברר, להשפיע, אנחנו רואים שעדיין זה הולך קשה, זאת אומרת, זה לא פשוט.

לא פשוט.

אתה יודע למה האולם פה לא מלא?

כי כל היום טרחו שסניקים לקרוע את המודעות.

הבנת? כן, זה עוד חוזר על עצמו, מה שאני קורא. זה לא חוזר, זה ממשיך.

זה הפך להיות שנאה.

זה היה בהתחלה רק קנאה,

וזה הפך להיות שנאה.

אבל אתה רואה איך הקב' ברוך הוא מחזיר להם בגדול.

הם ניסו להחרים אותי כביכול,

וכולם החרימו אותם.

אני אולי הפסדתי עשר ספרות?

עשר מנדטים?

הם הפסידו עשר ספרות,

מיליארד וחצי שקל.

אז מי הפסיד יותר?

לי בלאו הכי לא היו מנדטים קודם,

אבל להם היה מיליארד וחצי.

עכשיו אין להם.

ולוקחים להם את כל התפקידים,

ואם ישתלטו להם על משרד הדתות, משרד הפנים ושאר הדברים,

ויחליפו משרות ויזרקו אנשים כמו שהרגילים,

נו, בואו נראה מה יקרה איתם אחרי זה.

כתוב בפסוק, האלוהים יבקש את נרדף.

אבל כנראה שהפסוקים לא מדברים עליהם. רואים, רואים את זה בחוש, בעיניים.

כבוד הרב, משהו לסיום.

הרב בירך אותי לפני שנה, קצת יותר משנה,

שאני אתחתן,

בעזרת השם. הוא אמר לי, עוד השנה.

עכשיו, אני לא התחתנתי באותה שנה,

אבל אני אמור להתחתן עוד מעט, בעזרת השם.

אז שאלו אותי למה, למה זה לא התקיים לפני, באמת באותה שנה?

תודה רבה לכולם.

מתברר שהזיווג הזה היה מוכן לי כבר משנה שעברה.

אני בעצם עשיתי איזשהו מהלך של דחייה, אבל הנה, זה עכשיו כאילו נכפה עלי, מה שנקרא.

אני מבקש מהרב שיברך אותי,

אנחנו רוצים להספיק להתחתן לפני פסח, בעזרת השם.

שיברך אותי שזה ילך חלק ונספיק להתחתן לפני פסח הקרוב, תשע״ג,

ושבעזרת השם הקשר ילך החלק גם אחרי זה,

ושהכול יתנהל בצורה טובה,

בעזרת השם.

מה השמות?

ואני אגיד עוד משהו, עוד רגע. השמות, אוקיי, השמות זה שלמה דוד נחמני.

שלמה דוד נחמני בן?

בן מרים.

מרים.

ואינה בת חווה.

אינה? אינה, כן. בת חווה.

השם יבנה ביתכם.

בית נאמן בישראל, בהצלחה מרובה,

בניין עדי עד.

אמן.

ובשבילי באופן אישי,

שאדע להתנהל נכון בכל מה שהקדוש-ברוך-הוא מזמן לי בכל יום.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן,

תן פה ליהודי באמצע.

שלום, הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

בשמי מיכאל ואני וברייתי אביבה בת אברכת.

אנחנו נשואים עשר שנים.

אין לנו, הוא מחבר אותנו. יש לה ילד אחד מקודם.

לי יש, לי יש שלושה ילדים, ברוך השם.

אבל בקשר אחד שמחבר אותנו, אין לנו משהו מחבר אותנו.

מה אנחנו, עלינו, לעשות כבודו שלנו? אנחנו נקיים.

כמה זמן אתם נשואים?

עוד מעט עשר שנים.

עשר שנים.

כן. בת כמה היא?

התחתנתי איתה בת 45 ועכשיו נמצאת בת 50. וחמש?

כן, בת 50 ומשהו. ואתה רוצה ילדים בגיל 55. מה אנחנו יכולים לעשות? זו שאלה ששאלתי.

היא כבר סבתא.

אתה רוצה שאני אשנה את הטבע, כאילו, להחזיר אותה להיות צעירה?

כמו שרה אימנו.

אשר אין מה אתה אומר, כן ומנעים שבתיכם גם אחד. גם זכינו אליו מהמדריך, דרך השם יברך. ממש אני...

תראה, אם התבלבלת בגיל, אז יכול להיות שבעזרת השם

הנני קטונתי בכל האלה. יהיה לכם זרע חי וקיים. אם לא התבלבלת,

אז כנראה שאתם תסתפקו עם מה שיש לכם.

תודה רבה. בנוסף זה גם עוד אחד שאנחנו...

אני ממש

אומר לזה,

וכמו שאמר חבר היקר, שנאמר,

כמו שאנחנו נאמר,

שבני תורה, בני אלוהים חיים,

מצילנו

נפש מנציל את החיים.

בזה, איך אומרים,

ממש לעצמי, אני לקחתי בדרך

עוצמה רבה בנפש חפצה.

רבנו, שבאמת לא יכנסו לו כלום, אני יודע, טוב מאוד,

ובסייעתא שמיא,

והוא ימשיך, ינהיג אותנו, ימשיך ללמד אותנו.

הוא מוסרו גדולה,

מוסרו טובה,

מוסרו נכונה,

מוסרו היטב היטב על התורה, קדושת האכלת השם,

וכבודו ממש,

אין לו שום הפסד.

תודה רבה. בבקשה. תודה רבה.

כן,

תן לבחור פה בשורה הראשונה.

ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

אם אפשר, ברכה לחוכמה, חוכמות הטובה. ברוך השם.

חוכמה בחיים.

שם ושם האימא.

שגיב אבישי בן שרה.

שגיב אבישי בן שרה.

השם יזכה אותך לחוכמה, בינה ודעת.

אמן. ואם אפשר ברכה לזכות את הרבים. תזכה לזכות את הרבים תמיד. אמן.

אם אפשר, בבקשה, ברכה לסבתא שלי.

שם?

שמחה בת רבקה. שמחה בת רבקה. רפואה שלמה. רפואה שלמה מהירה. אמן.

שנזכה ללמוד בישיבה, בעזרת השם. אמן. אמן.

כן.

תן לו, ידו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, מבורך.

רציתי לדבר על מה שקרה במערכת הבחירות האחרונה,

שקידוש השם זה לא עשה.

ואני חושב, מדברים על תלמידי חכמים.

הרב הוא תלמיד חכם.

אומרים התלמיד החכם שתורתו, אמנותו. האמנות של הרב זה להחזיר יהודים בתשובה.

זה מה שעשית במשך 35 שנה.

אני חושב שכדאי

אפילו לעזוב הכול.

לעזוב אפילו את כל המקניטים, את כל המקטרגים,

להניח את כל העניין הזה בצד,

ושהרב ימשיך באמנות שלו,

שזה להחזיר יהודים בתשובה, כמו שהוא חיזק אותי בתשובה,

וחיזק הרבה יהודים בתשובה ובמוסר ובעבודת השם.

אני חושב שזו האמנות של הרב,

ושלא, גם אני מבקש מהקהל

שלא להניח כבר לנושא הזה,

כי זה ההיפך מקידוש השם.

וקידוש השם זה להחזיר יהודים בתשובה, וזה מה שהרב,

זה האמנות של הרב.

תודה רבה.

כן, שאלה נוספת.

תן לו.

שלום, כבוד הרב.

אני מאוד מבולבל ממה שקורה פה עם הרב עובדיה יוסף אתך.

אני רואה באינטרנט מה שהוא מדבר עליך, הפעם מחבק אותך, הפעם דוחף אותך, זורק מלים לא במקום.

אני מבולבל גם בבחירות במשפחה. אנחנו שואלים, למי נבחר?

אז אני אומר, אל תבחרי באמנון יצחק, ואני נבחר ברב עובדיה, ככה, אם יש משהו,

תהיה באמצע.

אבל מה אני רוצה להגיד לבחור הזה, אני לא מקבל מה שהוא אומר.

אתה תמשיך בדרך שלך לחפש את האמת,

לא לפחד מאף אחד.

אל תפחד, לא מהרב עובדיה ולא מאף אחד.

תגיד את האמת.

אני בחוץ-לארץ, בצרפת,

אני גדלתי בין הגויים, כבוד הרב.

הייתי הולך עם צלב, לא ידעתי שאני יהודי.

ברגע שזה התברר לי, אז

נפרצה לי האמת.

אז גם אתה, אל תפחד.

תלך ישר, כמו שרצית לעשות. תלך תמיד ישר.

אל תפחד, לא מהרב עובדיה ולא מאף אחד.

אני מכבד את הרב עובדיה,

זה אדם גדול,

אבל מה שהוא עשה לך, זה ממש כאב לי. כאב לי.

אני מכבד את הרב, אין כמוהו בהלכות,

אבל מה שהוא עושה הוא להגיד את האמת,

עד חוץ-לארץ,

וללכת ולחזור? אף אחד לא עשה את זה בכל הארץ.

אף אחד, אף רב. אני לא שמעתי את זה.

תודה גם לך. זה מה שיש לי להגיד.

כן.

אתה רוצה לשאול? תן לו שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי משה.

רציתי בהראה ויכול להרחיב.

הרי, כידוע,

כולנו פה בעולם הזה, גלגול נשמות,

ואין נשמה חדשה.

אז אם אפשר שהרב ירחיב בנושא של,

הרי לכל אדם יש תכלית פה בעולם,

לצורך זה הוא נועד.

ואם אפשר,

כיצד ניתן לזהות כל אדם ואדם, מהי התכלית שלו בעולם הזה?

אז בקצרה, כל אדם צריך לקיים את כל התורה והמצוות, זה ברור.

מעבר לזה,

כל מי שבא בגלגול צריך לתקן את מה שיזמנו לו ולעמוד בניסיון של כל מה שמזדמן לו.

ואם הוא מרגיש שמזדמנים לו דברים מסוימים יותר ממה של האחרים,

משמש דוחפים אותו לתקן את הדברים האלה.

ואם יתברר לו שקשה לו מספר דברים יותר מאחרים,

משמש הוא צריך להתמקד שם יותר מאחרים, כי זה התיקון שלו.

כמו שהקדוש ברוך הוא הציע את התורה לישמעאל,

אז הם אמרו, מה כתוב? בא, אמר להם, לא תגנוב.

למה אמר להם לא תגנוב? כי הם גנבים.

והתיקון שלהם זה שהתורה תתקן להם את הגניבה.

בא לה עשו, ואמרו, לא תרצח.

כי התיקון שלהם, על חרבך תחיה.

צריך לתקן להם את זה.

אז זאת אומרת, אדם צריך לתקן בדרך כלל מה שקשה לו או מה שמזדמן לו ביותר ממה שהוא חייב.

אז זה הגילוי מן השמיים, שבזה הוא צריך להתעסק יותר.

הבנת?

כן.

שאלה נוספת.

הנה הבחור מאחורה.

שלום, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי חבר שמתבייש לשאול, הוא אומר כל יום שישי שהוא הולך לבית כנסת,

הוא הולך בצער, כי הוא לא בלב שלם.

מה הוא אמור לעשות?

להתחיל ללכת מיום חמישי.

שלפחות הצער ייגמר ביום חמישי. לא, הרב, הוא מרגיש כזה שהוא,

כשהוא בא ללכת הוא מרגיש הרגשה רעה.

נו, בטח הרגשה רעה.

בטח הרגשה רעה.

איך שמתחילה השבת, למחרת היא כבר נגמרת.

נותן לו פתרון, שהוא יוכל...

פתרון.

תראה,

אני לא יודע מה הוא רואה כל כך קשה ומצער בשבת.

לא, הוא שומר שבת הכול. זה ברור, אבל אני לא רואה מה.

האם זו החברה שהוא הולך לבית הכנסת?

האם זה הניגונים שם?

מה?

את זה הוא... לא, אמרת דווקא שהוא הולך לבית הכנסת.

שם מתחיל הצער.

לא בדיוק צער, הוא...

מה? הוא לא מתבייש, הוא רק, הוא צריך ללכת, יש לו פתאום עץ יערה כזה.

שלא ללכת.

כן.

כמה זמן הוא כבר הולך?

אה, הוא לא הולך.

אה, הוא עוד לא הולך? זה לא אני.

אני רואה, זה החבר שלך מימין.

יפה.

ואני שואל.

תן, תן לי לדבר איתו רגע.

כן, תגיד לי משהו.

אתה התחלת כבר לשמור שבת או עוד לא?

כן, אני שומר מכיפור.

מכיפור האחרון? כן.

ומה הקושי שלך? למה אתה מצטער כל כך?

אני לא מצטער.

אני, כאילו שאני הולך לבית כנסת... דבר למיקרופון.

כשאני הולך לבית כנסת, אני מרגיש כאילו לצאת כבר, כאילו לסיים.

אתה רוצה שזה ייגמר. כי אני לא רוצה לשבת בתוך.

לא רוצה להישאר איפה?

בתוך הבית כנסת.

לא, כי הוא מרגיש לחץ כזה. אני לא רוצה להגיד לך מה כתוב במדרש,

אז אני לא אגיד לך.

אבל אם אתה תטהר את עצמך יותר,

אז יהיה לך כיף ללכת לבית הכנסת.

עדיין יש לך הרבה בראש

דברים לא כל כך טובים.

אם תנקה את הראש קצת מהדברים הלא-טובים,

לא תהיה לך בעיה ותרגיש סיפוק בזה שאתה הולך לבית הכנסת.

אבל זאת הבעיה.

זה כתוב במדרש, במפורש,

שיש אנשים שמגיעים לבית הכנסת ולא יכולים לשבת רגע.

אבל אני רומז לך,

תתנקה בראש, כמו שאומרים,

והכול יעבור. אם אתה רוצה שיהיה לך יותר קל ומהר,

תקבע לך שיעור תורה

כל יום שעה,

זה ודאי יחיש לך את הכול. למה?

זה כמו חבית.

אם יש חבית מים,

אם שופכים לה כוס

של יין,

כנגד הכוס של יין, יוצא מים.

שופכים עוד יין,

יוצא עוד מים.

עד ששופכים-שופכים, מתהפך כל החבית מים ליין.

כשאתה תכניס תורה,

יצא טומאה.

תכניס תורה, יצא טומאה.

תכניס תורה עד שהראש שלך ימלא תורה, חביבי תתים שוחרר.

אתה תרוץ ותחפש בתי כנסת ובתי מדרש.

הבנת, עיוני?

כן, תודה. Thank you very much.

אכילה רב, עוד שאלה קטנה.

כן, של חבר אחר?

לא, שאני שואל.

כן.

יש לנו כמה חברים שהשם ישמור, הם עשו קעקועים.

כן. אני רוצה שתסביר קצת מה הדין,

איך אפשר לתקן את זה. פשוט, מורידים את היד.

תראה, זו בעיה חמורה,

כי להוריד את זה, אני לא יודע היום מה השיטות,

אם זה קל, קשה, איך,

מה אמור, אבל זה לא פשוט.

אבל אני אתן לך טלפון של רב-פוסק,

שתשאלו אותו איך לעשות ומה לעשות

כדי להשתחרר מזה.

אבל זה לא מפריע, כמובן,

לקיים שום הלכה כרגע.

אדם חייב בכל ההלכות, גם אם יש עליו

כתובת קעקע.

תודה רבה, הרב. אני רק רוצה שתדע שאנחנו מאוד אוהבים אותך. בחרנו בך גם בבחירות.

תודה, תודה, תודה. תסביר לי מצוון.

כן,

שאלה נוספת.

יש עוד מישהו שיש לו שאלה? הנה, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אפשר להתנתק מהנושא של הבחירות האחרונות. קודם כול,

אני רוצה לחזק את הרב, יישר כוח,

שהרב גילה אומץ לב

רב מאוד בזה שלא נכנע לכל מה שהיה ולכל הלחץ. אז זה באמת יישר כוח גדול מאוד.

אני חושב שאנחנו צריכים לחזק את הרב

ולתת לו יישר כוח גדול על הדבר הזה, והקדוש ברוך הוא יוסיף לו כוח.

דבר נוסף שאני רוצה לומר,

ראיתי איזושהי ידיעה לפני שבוע שהיו איזה בנות, לא יודע אם בנות אולפנה או משהו,

שאני מתייחס להקפדה של הרב עובדיה יוסף ערב הבחירות,

שזה גרם מפח נפש להרבה אנשים, והלכו לפני שבוע, אולי זה היה משהו כזה, בנות,

וביקשו מחילה או משהו כזה,

והם לא התקבלו, התקבלו בסירוב,

ונאמר להם להתיר את זה. קודם כל זה בלוף שאין כדוגמתו

מסדרת הבלופים של ש״ס שהייתה במשך כל הבחירות.

הרב עובדיה לא אמר לא לבחור למפלגה שלנו.

הוא אמר לא לבחור במפלגה של אמסלם.

בסרט שראיתם הוא דיבר על אמסלם,

ואחר כך הוא הזכיר, וגם אמנון יצחק.

אז על מי הוא דיבר קודם?

אחר כך יש קטיעה בסרט, אין רצף.

ואז הוא אומר, מי שיבחר במפלגה שלו,

אני לא מוחן לו בעולם הזה ובעולם הבא, הוא מדבר על אמסלם.

אבל הם קטעו בכוונה,

חיברו את זה אחרי מה שהוא הזכיר אותי,

כדי שייחשב כאילו מדובר עליי.

כשאני טענתי את הטענה הזאת, הם לא יכלו להכחיש, כי היו צריכים לראות את הסרט המלא,

כמו שאני ראיתי אצל אמנון לוי,

את הסרט המלא,

בלי חיתוכים.

ולכן, כדי לתקן את זה, הם עשו בלוף חדש.

כביכול באו בנות

ושאלו אם אפשר להתיר להם,

ואז כביכול צבי חקק,

כביכול,

נכנס לרב, והרב אמר לו שהוא לא מוחן.

אז כאילו זה חוזר עכשיו על אלה שהצביעו פז.

אז כאילו מה שלא יכלו להוכיח דרך הסרט,

מוכיחים דרך החרטא השנייה.

אתה מבין?

בונים חרטא מחרטא.

זה כל הפטנט.

עכשיו, לגבי מה שאמר הרב עובדיה יוסף.

אם הרב עובדיה יוסף יגיד שהוא לא מוחן לך אם אתה תמשיך לגור באשקלון,

אתה חייב לגור בבאר שבע.

יש לך לחוש לזה?

הוא יכול לחייב אותך לגור בבאר שבע?

מה זה, הלכה?

והלכה,

הרב פעם שמעת אותו אומר,

מי שלא ישמור שבת, אני לא מוחן לו בעולם הזה ובעולם הבא?

מי שלא תלך עם כיסוי ראש אלא עם פאה,

אני לא מוחן לו בעולם הזה ובעולם הבא?

מי שיבטל תורה,

אני לא מוחן לו בעולם הזה ובעולם הבא?

אם ראוי היה לומר דברים כאלה,

היה ראוי לומר אותם על זה,

על מצוות התורה.

אבל להגיד על דבר שהוא בכלל לא הלכה,

אם אתה לא רוצה גם לבחור אתה לא חייב

כי אין הלכה מחייבת

אז איך אפשר להגיד כזה דבר?

והרב קנייבסקי שנשאל על דבריו של הרב עובדיה אמר שאין לחוש בכלל פירושו לא צריך לא התרת נדרים ולא קללות ולא שבועות ולא כונמות ולא כלום

לא צריך בכלל

לא רק זה

הרב עובדיה יוסף הבאנו בסרטון

שבזמנו שהחרימו את ש״ס

שהוא אסף כמה חכמים

והם אמרו אתה רע

אז זאת אומרת למה?

כיוון שזה לא תופס

אז הם הראו לציבור לא בגלל שצריך בשביל להראות לציבור שלא יחששו

והוא כתב בעצמו תבדוק

ויביע עומר בחלק יורה דעה

סימן יח״

סעיף יא׳

שכל זמן שיש מפלגות הן עושות חטאים נוראים

שמבזים תלמידי החכמים

ממש ציטטתי קודם שמי שמבזה תלמיד חכם זה לשונו

נקרא אפיקורוס

מגלה פנים שלא כהלכה ואין לו חלק לעולם הבא

והוא שוטף בשצף קצף מדברי החכמים,

זיכרונם לברכה,

את אלה שמזלזלים בתלמידי החכמים ובפרט בזמן הבחירות.

אז תקרא שם בעיון ותראה

מה הוא פסק דינם

של כל רבני ש״ס שיצאו נגדי.

מה דינם?

תקרא שם.

ככה שאל תאמינו לשום דבר,

שום דבר,

שלא שמעתם במו אוזניכם מפיו של הרב עובדיה יוסף בעצמו רצוף בלי הפסקה.

בסדר, מה שעוד רציתי לומר שבאותו עניין,

אני גם התייעצתי עם כמה אנשים תלמידי חכמים והרב נגע בנושא הזה של חטא העגל.

אני רוצה להגיד בעניין של מנהיגות, בחטא העגל

משה חזר

וראה שבני ישראל עובדים עבודה זרה.

משה רבנו הוכיח מנהיגות,

הוא לא קילל אותם,

הוא לא להפך, הוא לא אמר שום דבר בגנות

ושום דבר כיוצא בזה.

ואז הקבלו ברוך הוא בא ואמר למשה,

הקבל ברוך הוא בא ואמר למשה

שהוא ימחה את עם ישראל ויעשה אותו לגוי גדול.

ומה ענה לו משה?

שהוא לא מסכים.

שהוא לא מסכים.

מחני נא מספריך והוא מחה אותו.

זה אם אתה, ואנחנו, מה אנחנו ראינו שם?

שפוגעים, וזה הלא סיבה.

זה לא מנהיגות.

מה שהרב עשה ומה שאנחנו עשינו, לא פגענו באף אחד

ולא הלעזנו על אף אחד ולא שום דבר.

אני חושב שהמנהיגות הנכונה זה כמו שמשה רבנו עשה, למרות שהם עבדו עבודה זרה.

הוא הגן עליהם ואמר לא מכני נא מספרך,

ובאמת הרב הוכיח מנהיגות במשך כל הזמן ולא גינה אף אחד

ולא פגע באף אחד,

למרות שזה נעשה לרב, ויישר כוח על זה.

עזרק וברוך.

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת?

תן לבחור שם בכחון.

ערב טוב. ניתן לנו שבתורה שאנחנו כל יום יוצאים ממצרים,

נכנסים ויוצאים, ומקבלים את התורה כל יום,

ככה שמעתי.

מה לגבי הפורים והיין והבלבול בין המן

ומרדכי כל יום?

אולי זה גם צריך לעשות כל יום?

אתה רוצה לשתות כל יום?

כן.

כן, דווקא.

אני קווקזי.

הבנתי.

אנחנו שותים כל יום, כל ערב.

בסדר, ואתם מבחינים בין מרדכי לאמן או לא מבחינים?

אני לא יודע, אני שואל איך צריך לעשות.

אפשר לישון גם בלי לשתות וזה אותו דבר.

לא חייבים לשתות.

מכל מקום

צריך אדם להגיע בפורים למצב שלא יהיו לו אויבים.

והאוהבים והאויבים יהיו שווים. זאת אומרת, כל עניין פורים זה לתת

משלוח מנות

בשביל לחבר את כולם ביחד,

שיהיה שלום ואהבה וכו'.

זו המטרה.

עד כדי כך שאפילו המן יכול להיות כמו מרדכי.

זה הפרינציפ בעיקרון.

אז יש כאלה שלא מסוגלים לעשות את זה בהכרה צלולה,

אז מתבשמים קצת, שותים קצת,

בשביל שיהיה להם ערפול קצת. לא לגמרי, לא לגמרי. אסור להיות שיכור לגמרי. רק ככה, אתה יודע, בכיף.

סבבה.

ואז

יוכל להגיע למצב כזה שהוא גם, אם הוא יראה את האויב שלו והכול, יכול לחבק אותו ולהגיד לו דברים טובים ושבחים וכו'.

תודה רבה. תהיה בריא.

בדרך כלל השיכורים, אתה יודע,

במשך השבוע הזה כשהם לוקחים בקבוק, אז הם מחפשים למי להרביץ.

בינתיים אני רוצה רק להציע לציבור, אלה שרוצים בעזרת השם להירשם לקהילות פז,

אז יש לכם הזדמנות, תיתנו לכם פה טפסים,

שזה אומר שכל מה שאנחנו נשתדל לעשות,

אני אמרתי שאני אשתדל גם,

מה שהבטחתי בבחירות

ואוכל לעשות מחוץ לבחירות,

אני אשתדל לעשות. היום ישבתי עם חברת ביטוח

על מנת להביא ביטוח

שיהיה ב-20 שקלים, כמו שאמרנו.

אז הם צריכים להחזיר לי תשובה תוך מספר ימים. אני מקווה שיהיו לי תשובות חיוביות.

מכל מקום אנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר.

אנחנו גם

התחלנו למכור מצות

יותר זול ממה שמוכרים אחרים.

מצות ירושלמי שעולות

למעלה מ-100 שקלים

יעלו פחות,

ניתן יהיה להשיג דרך

קהילות פז.

מי שיצלצל לארגון שופר יקבל טלפון,

יוכל להשיג.

אחרי החגים,

בעזרת השם,

אנחנו נעשה כשרות

שתהיה שלנו.

אנחנו נשתדל למצוא מקום

בשביל שתהיה שם בנייה מסיבית

של יחידות דיור למי שירצה לגור יחדיו.

נקים בעזרת השם, כמובן, הכול בעזרת השם,

ובשיעתא דשמיא נקים מוסדות תורה שלנו,

ותלמודי תורה, כוללים,

פעוטונים, צהרונים וכו', כל מה שאפשר בכל רחבי הארץ.

נשתדל לעזור לכל מי שרשום בקהילות פז,

שבעל עסק או בעל מקצוע יוכל ליהנות

מאלה שנמצאים בקהילה.

זאת אומרת, איש את אחיו יעזורו.

וככה נוכל לקדם כמה שיותר את האינטרסים של כולם, שרוצים להתחבר סביב נקודת האמת ולהמשיך להתקדש ולהיטהר

במעלות התורה.

וכמובן,

להתרחק מן השקר כמה שיותר.

אז מי שירצה, תעברו ביניהם.

גם המעוניינים

להרים תרומה

בהוראת קבע,

נשמח מאוד כנגד כל אלה שביטלו הוראות קבע בעקבות הבקשות של ש״ס,

אז נוכל, בעזרת השם, כנגד המשחיתים,

אלה שרוצים לבנות,

בעזרת השם יתברך.

שאלה נוספת.

כן, תן לו בבקשה.

רציתי,

אם הרב יוכל לברך אותי על זיווג גדול.

שם?

גם לי אל בן סעידה.

גם לי אל בן סעידה, השם ימציא לך זיווגך, הראוי לך מהרה.

אמן.

הרב, קיבלתי על עצמי לפני כמה זמן, נסיים את הש״ס,

זורחו התור לי חיה בת לאה אז ברמת גן, לא יודע איפה זה היה. אשריך ואשרי חלקך.

אבל עכשיו אני עכשיו בבבא בתרא, צריך להיות בסנהדרין,

כי היה לי כמה תאקרים מכמה ימים שלא אוכלתי.

עכשיו יש עול המועד. אני משלים את זה, כאילו, דוגמה... בסדר גמור.

תודה רבה. תהיה בריא ותצליח.

כן.

יש אישה למעלה.

כן? את הצבעת?

כן, למעלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אני הייתי בהרצאה באשקלון ושמעתי שהרב עובדיה יוסף אמר שלכל מי שיש, כי הם רצו שם שנעשה גם הוראות קבע, אבל אני לא יכולתי בגלל שלנו יש המון הוראות קבע.

הם אמרו שם שהרב עובדיה יוסף אמר לבטל את כל הוראות הקבע רק לעניי עירך.

האם זה נכון? אני לא יודעת מה.

אומנם לא עשיתי את זה, ובעלי אמר להשאיר את זה ככה.

הוא אמר שעדיף שזה יהיה. איך הוא אמר לי? בעלי, בהלכות יש זהב, יש כסף ונחושת.

שאנחנו נהיה מהזהב, מהנותנים, ולא מה... אז אני רוצה לדעת מה,

אף-על-פי שאני לא מתכוננת לבטל שום הוראות קבע.

הרב עובדיה לא אמר דבר כזה.

יש דין כזה של עניי עירך קודמים,

אבל אם נותנים לענייה עיר ויש עוד כסף לתת במקום אחר,

אז ודאי שאפשר לתת.

וזה גם תלוי בהלכות נוספות. אם יש הצלת נפשות,

אז יש דיני קדימה בצדקה, שזה יותר חשוב,

ויש בזה דרגות שונות.

זה אחד מהדברים שנאמרו,

אבל לא בכל מצב.

כך שאם את תורמת גם וגם, אין לך שום בעיה בכלל.

תודה רבה.

כן.

שם יש שאלה.

שלום, כבוד הרב.

אם הרב יכול להתייחס, אולי הרב יתייחס כבר

בהרצאות האחרונות

להרבה שנכנס מהדרום, אז זה הגיע כבר פה לשכונה, כבר באשקלון.

ושמענו כמה תשובות שזה, אם זה במצרים היה בעשר המכות, זה עניין שהמצרים רצו להרוס את התורה ולהוריד את התורה. האם זה קשור לכל המצב? ורצינו לשמוע את דעת הרב, מה שקורה במדינה היום.

תודה. הרב אורי יצחק אחי

שלח לי אס.אם.אס

ובו הוא אמר,

כשיוצאים נגד חילו של הקדוש ברוך הוא, אלה לומדי התורה,

שולח הקדוש ברוך הוא את חילו זה הארבה,

ועל הארבה כתוב האות חטא.

פה בצוואר שלהם,

חיל השם הם.

הבנת?

רוצים למעט את התורה, ממעטים לנו את התבואה.

כתוב אם אין קמח, אין תורה.

פה אוכלים לנו את הקמח,

פה אין תורה.

הבנתי אוכל.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי שאלה.

אם בן אדם יש לו הקפדה עלי,

ולמרות שביקשתי סליחה כמה פעמים,

הוא עדיין לא סולח, ועוד אומר, אני אמשיך להקפיד עלייך כדי שלא ילך לך בזה ובזה.

ההקפדה שלו זה בגלל שאת לא מסכימה להיות איתו?

לא, לא, לא. זה מישהו שהוא קרוב, משפחה. על מה הוא מקפיד? דברים שמהעבר, ביקשתי סליחה כבר מזמן,

והוא כבר עשר שנים, פשוט הוא כולו, מה פירוש? פגעת בו?

לא, לא פגעתי בו. זה דברים מהעבר,

מהילדות.

זאת אומרת, הוא פשוט טעון, אז הוא כל פעם, שואל שאלה, מה ההקפדה על מה?

מוצדקת? הקפדה על כל מיני דברים. מוצדקת?

מה, לא הכנתי לחביתה? לא, לא מוצדקת. מה?

אם זה לא מוצדקת,

את לא צריכה לבקש בכלל מחילה.

אם זה מוצדקת,

והוא לא מסכים למחול,

תיקחי שלושה אנשים שיבואו אליו ויבקשו מחילה.

שהם יבקשו או שאני אבקש? בשמך, בשמך.

אוקיי. לא יסכים עוד שלושה אנשים.

לא יסכים

עוד שלושה אנשים.

לא יסכים,

הוא נקרא אכזרי, ואת פתורה.

100%. אוקיי.

אבל ההקפדה שלו תופסת, כאילו, לגבי עיכובים ודברים כאלה? אמרתי שלא.

אה, אוקיי.

אם זה לא מוצדק, זה לא.

אוקיי. ואם את חושבת שזה מוצדק, עשי מה שאמרתי ותשתחררי.

בסדר.

תודה רבה. מהחשש, מהחשש.

זה לא אומר שההקפדה תופסת.

אוקיי, תודה רבה.

כן.

שאלה נוספת.

יש עוד שאלה?

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני מבקשת ברכה לזיווג, לילדיי.

בבקשה, תגידי את שמותם ואני אאמין. שי בן וליאל זו הבת.

ליאל זה לא שהם תצטרכי להחליף, תגידי לה.

שי וליאל בני?

שי בן וליאל בני איילה.

אה, גורם, קוראים לו בן.

יש שי,

הבן השני זה בן,

והילדה השלישית.

יבא ביי, איזה שמות מעבר הבאת.

גם בן צריך להחליף את השם.

אוקיי. שי בן ליאל בני? איילה.

איילה. השם יזכה אותם לזיווגים הגונים הראויים להם מהרה. אמן.

הבנים שילמדו שעתיים בתענית דיבור כל יום,

שלושה חודשים רצוף.

והבת תלמד

חצי שעה ספר שערי תשובה

של רבנו יונה כל יום, שלושה חודשים רצוף.

תודה.

כן.

שאלה אחרונה,

מי שרוצה ציציות אני אתן לו בכיסויי ראש.

שאלה אחרונה יש?

בבקשה.

אלה שמילאו טפסים, אם אפשר להעביר בחזרה, גם שאני אוכל לברך.

שלום, כבוד הרב. וברכה.

רציתי קודם כול

להגיב על קהילות פז והכול.

יישר כוח על הכול, על כל מה שאתם עשיתם עד עכשיו.

וגם מבחינת, מה זה כואב לי, הרוחנות הזאת שהולכת בכל מיני מקומות.

תקשיב, הרב, יש פה יותר מדי חילול השם.

יש פה,

זה פחד כבר להתחיל לדבר. אני מדברת על הרב אבנו יצחק, פתאום מישהו נותן לי סטירה מפה.

זה כבר לא נעים כבר לדבר אלינו על כבוד הרב אבנו יצחק ועל כבוד הרב מרן עובדיה יוסף.

אני חושבת שאני כבר צריכה לשתוק בנושא הזה.

הכי טוב.

נכון.

ורציתי לדעת מה אני יכולה לקחת על עצמי בשביל אחי,

שהתחתן, שלא זיווג.

הוא שומר מצוות?

כן, אבל הוא טיפה ירד.

שומר שבת?

כן.

ממש?

כן, הוא בהתחלה התחזק ממש, פאות זקן, זה, זה, זה, ואחרי זה ירד לו לאט-לאט.

אבל הוא שומר שבת ממש?

כן.

ממש, ממש.

טוב.

מה שמו?

ניסים בן מתוקה.

ניסים בן מתוקה, אשר יזכה אותו לזיווג הגון הראוי לו, מהרה.

אמן.

ואתה יכול לברך אותי ללידה קלה?

תזכי ללידה קלה על דרך הטבע, קטרנגולת.

אמן, אמן. תודה, כבוד הרב. ברכה והצלחה לאברהם עידן,

עם כל המשפחה על התרומה הנכבדה.

ברוך יהיה.

מי שרוצה ציציות, אני אתן לו,

וכיסויי ראש. אני מודה לכם על ההקשבה.

ברוכים תהיו.

והשם יתמלא עליכם ברחמים תמיד.