טבריה - הרצאה בטבריה
טבריה 23-10-12
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
האם המתים יודעים מה שקורה אצל החיים או שהם לא יודעים? הגמרא בברכות מביאה שאבא של שמואל, אחד מהאמוראים, היו מפקידים אצלו מעות של יתומים, והוא היה שומר על המעות של היתומים, ויום אחד הוא נפטר, ושמואל לא היה לידו, והוא לא אמר לו איפה הוא הניח את כל הכסף של היתומים. ובאו אצלו לתבוע את הכסף של היתומים, והוא אמר אני מצטער, אני לא יודע איפה הכסף, אבא שלי נפטר ולא אמר לי. והוא ניסה לחפש כמובן והוא לא מצא. וכיון שהוא לא מצא, ואת התירוץ הזה שהוא נתן לכולם הם לא קיבלו ממנו, התחילו לפרסם עליו שם שהוא אוכל את המעות של היתומים. שמואל הוא אוכל את המעות של היתומים, במילים שלנו - גנב. מה יעשה? הלך לחצר מוות בבית הקברות, נכנס לשם, והתחיל שואל, הוא מחפש את אבא, קראו לאביו אבא, אמרו לו יש פה אבא הרבה, אמר להם אבא בר אבא, גם האבא של אבא שלו קרוא לו אבא, אמרו לו יש גם הרבה, אמר להם אבא בר אבא אבו דשמואל, זה שקוראים לו אבא הבן של אבא אביו של שמואל. אמרו לו, תעלה למתיבתא דרקיעא, בינתיים ראה את לוי שהיה חברו יושב מחוץ לחבורה של הלומדים, דהיינו מחוץ לקבריהם, היו יושבים בעגולה ראה את לוי חברו שהיה יושב חוץ לשאר המתים, אמר לו למה אתה יושב בחוץ? למה אתה לא נכנס? אמר לו שכל השנים שהוא לא נכנס לישיבה של רבי אפס וחלשה דעתו של רבי אפס מזה לכן לא מכניסים אותו לישיבה של הרקיעא בגלל זה כנגד השנים שהוא החליש את דעתו של רבי אלפס. בינתיים הגיע אבא שלו וראה אותו שהוא בוכה וצוחק, אמר לו מה טעם שאתה בוכה? אמר לו משום שאתה בקרוב תגיע לפה, אתה תפטר מן העולם ויקברו אותך בזמן הקרוב, שאל אותו ולמה אתה צוחק? אמר לו אני שמח בגלל שאתה נחשב פה מאד בעולם הזה הרבה מאד. אמר לו אם אני נחשב הרבה אז אני מבקש שיכניסו את לוי לבפנים הישיבה, מיד הכניסו את לוי. אמר לו טוב, עכשיו אני רוצה לדעת ממך איפה כל המעות של היתומים, אמר לו לך איפה שהריחיים שמתי כסף למעלה ולמטה זה כסף שלנו, ובאמצע זה הכסף של היתומים. אמר לו למה עשית ככה? אמר לו - אם יבואו גנבים לגנוב אז יגנבו מהכסף שלנו שנמצא למעלה, ואם זה יהיה לחות של האדמה והקרקע תאכל את הכסף אז שהיא תאכל את הכסף שלנו, ושלא ייפגע הכסף של היתומים. זה המעשה.
אם כן, רואים מפה שהמתים יודעים מי חשוב למטה, מי נחשב למטה וכו'. מהמעשה הזה אנחנו לומדים שמי שנפטר מן העולם והשאיר אחריו ילדים טובים שהולכים בדרך ה' ועושים מצוות, אז יש לו שמחה גדולה מאד בשמים. שמחה גדולה מאד בשמים, לכן הוא היה צוחק, היה שמח. ולמה הוא בוכה? הוא בוכה בגלל שהודיעו לו שהוא עוד מעט צריך לעלות למעלה, אז למה הוא בוכה, אדרבא אם הוא יעלה למעלה אז הם ילמדו ביחד ויהיו ביחד - יתאחדו יחדיו. כן, אבל ידוע שבן מזכה אב, כל זמן שהילד הוא פה הוא מזכה את אביו, אבל אם הוא עולה למעלה אז הוא כבר לא מעלה לו זכויות, אז ז"א, מי שמשאיר אחריו ילדים שהולכים בדרך התורה, אשריו ואשרי חלקו.
אנחנו, אחי אחותי ואני נצרכנו להפרד מההורים בתוך חודש. אמא ואח"כ אבא. האמא היתה חולה תמיד והיא נפטרה, האבא קיבל חידק מעצם זה שהוא שהה בביתה חולים, בתוך חודש הוא נפטר. היום זה היום האחרון של השבעה של אבא, ולפני יומיים היה השלשים של אמא. אבל אני שמח בשבילם, אנחנו מצטערים שאנחנו חסרים אותם, אבל אנחנו יכולים להועיל להם יותר שהם שם ממה שאנחנו יכולים להועיל להם כשהם כאן. פה אפשר לתת להם קצת נחת רוח, קצת כבוד, טיפה כסף, ביקור פה ביקור שם, שיחת טלפון ותו לא. אבל שם הם הולכים לקבל את כל ההנאות שרק אפשר לקבל, כיון שכל המעשים הטובים שה' זיכה אותנו לעשות, כל זה מחכה להם כיון שהם היו אלה שהביאו אותנו לעולם, שלשה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו, ולא עוד אלא שספגנו מהם את היראת שמים, את המידות הטובות, את אהבת הבריות, את החסד ואת כל מה שאנחנו עושים בעצם. אז הם עלו למעלה ומחנות מחנות של מלאכים המתינו להם על מנת ללוותם למקום המכובד שאליו הם צריכים להגיע, ואנחנו מפה נשתדל כל זמן שה' יאריך את ימינו להמשיך לשלוח אליהם דורונות למעלה. אז ז"א הורים שהולכים מן העולם והשאירו אחריהם צאצאים שהולכים בדרך ה', אז אין מה לבכות בעצם. כתוב "המקום ינחם אתכם", אחד מהפירושים מה זה המקום ינחם אתכם? המקום שאתה יודע שההורים שלך נמצאים למעלה צריך לנחם אתכם, כי אם הם נמצאים במקום טוב הנחמה יותר גדולה.
אבל אני רוצה להגיד לכם יהודים יקרים, לא כל אחד זוכה אני חושב לגדול בביתכמו שזכינו לגדול. חיים לא פשוטים היו להורים שלי, אמא שלי התייתמה בגיל שלש מאביה, בגיל 14 מאמה, והיתה עניה, לא היה לה מה לאכול, לפעמים היתה אוכל חול ואזוב, היה שיח שבקטנותה בגלל שהיא יתומה רצה לאסלם אותה לקחת אותה לבנו, כי בתימן יש חוק שאם יש יתומים לוקחים אותם ומאסלמים אותם. והיתה צריכה לברוח עם שני אחיה, יממה וחצי רגלי יחפים לברוח שלא ירדפו אחריהם בסוסים ויתפסו אותם. וברוך ה' היא הצליחה לצאת מזה. באחת הפעמים היא היתה צריכה מקום ללון היא ואמה, לא הכניסו אותם לבית נתנו להם לישון במתבן, הם ישנו על קש, באמצע הלילה היא אומרת לאמא, אמא אני מרגישה שאני מתרוממת כל הזמן, היא לא יודעת מה זה, אמרה לה את עייפה מהדרך תישני זה שום דבר. בבוקר שהם קמו ועמדו לעזוב התברר שהם ישנו על נחש ענק של מטרים ספורים. כשהיא הגיעה לארץ, אני מקצר, כן, לקחו אותה במשאית עם עוד כמה בנות לקיבוץ של השומר הצעיר, בדרך יהודי תימני שכבר היה בארץ לפניהם אמר להם תזהרו רוצים לשמד אתכם, שמד. אז היא קפצה מהמשאית בנסיעה, אם לא אני הייתי היום כנראה ראש מרץ. ואם לא היתה מצליחה לצאת מהשייח הערבי אולי הייתי בצד השני, אתם יודעים איפה. בקיצור הרבה הרבה השגחה היה על האמא בשביל שהיא תזכה. גרנו ברמלה, נולדתי שם, ליל הטבילה הראשון היה במקוה של באבא חאקי, אחיו של הבאבא סאלי, היה כפור, המקוה היה פתוח לשמים, היה גלידי קרח שם, הרבנית היתה מערבבת את המים כדי שהיא תוכל להכנס ולחדור בכלל דרך הקרח שהיה למעלה. נערה בת 16 צריכה ל טבול, היה לה חשש מהקור, זה סכנת חיים, והרבנית אמרה לה תכנסי, תמסרי את עצמך לקיים את המצוה בהידור ותזכי לבן צדיק שיאיר את העולם. אמא קפצה, מאותה טבילה נולדתי. מי היתה הרבנית? אשתו של באבא חאקי. גרו בקשיים, החיים לא היו קלים בתקופה ההיא, עלו לארץ ב-49 במרבד הקסמים. באו מבית עשיר גדול, ההורים של אבי וכשאמרו להם שיש עליה לארץ הניחו את כל הבתים שלהם, היה להם בנינים, הם היו סוחרים גדולים, הניחו את הכל ועלו בלא כלום, העיקר לעלות לארץ ישראל. מרמלה עברו לתל אביב לשבזי, משבזי לתל אביב, וסוף המסע בירושלים. לא היה קל. אבל לא נכנס לפרטים, אני רק אומר כמה דברים חשובים שיש ללמוד.
אבי ואמי היו מחוברים מאד מאד מאד, בימים האחרונים, כשאמא היתה כבר, מה שנקרא על ערש דוי, אז אבי סיפר לבני, כמין מספד, על אמא לומר כמה קשה לו המצב שבו היא נתונה, ואמר לו בשביל שתבין איך חיינו שישים שנה, מעולם לא רבנו, מעולם לא צעקנו, ומעולם לא הקניט אחד את השני. שישים שנה כאלה. אנחנו ודאי שלא נתקלנו באחד מהדברים האלה, והיינו מספיק שנים ביחד. אבא שלי היה ותרן גדול מאד, איש שלום, מאיר פנים, עניו וצנוע, גרם אחד של גאוה לא היה לו, הוא הסתדר בכוחות עצמו והוא לקח את כל המשפחה מרמלה והאיץ בהם לעבור לתל אביב הגדולה, מה שנקרא, בשעה שאנשים בעלי ממון היו צריכים לשקול צעד כזה הרבה זמן. היה זריז במלאכתו והוא היה עובד בבנק קופת עם בתל אביב, נער מעלית, פעם היו נערים במעליות והם לוחצים על הכפתורים, היום זה אוטומט אז זה לא היה. ומה עושה נער שרוצה להתקדם בחיים, להיות נער מעלית זה לא התקדמות, אז כל פקיד ופקידה שיורדים הוא מבקש מהם אם אפשר שילמדו אותו קצת חשבון, אז לימדו אותו קצת חשבון כל פעם קצת, אח"כ לימדו אותו מה זה ריבית, אח"כ לימדו אותו כך וכך וכך וכך, בקיצור הוא נהיה פקיד קבלה אח"כ הוא נהיה סגן מנהל בנק, ומנהל בפועל. כל אלה כבר עזב את הבנק לפני עשרים וכמה שנים, שלשים שנה, כל אלה שהכירו אותו בבית וגן איפה שהוא גר, אף אחד לא ידע שהוא היה כזה.
הוא קיבל תעודת שחיטה בגיל עשר, כשגדול עומד על גביו הוא שחט שור. היום מצאנו את התעודה, אף פעם לא ראינו אתה, שמענו פעם סיפור כזה אבל לא ראינו, היום ראינו.
מצאנו היום מכתב מסעדיה דמרי - זה אבא של שושנה דמרי, שהוא סידר לאבא לשדר בקול ישראל בשנת 64, 63, בקול ישראל אבא כל יום שישי היה קורא פסוקים מן התורה מהפרשה בתימנית והפטרה, אז כתוב באיזשהו מכתב שהוא היה מקבל 25 לירות והוא היה מביא איתו שלשה עד חמישה נוספים שהיו שרים שירי שבת איתו גם, וסעדיה דמרי מעיד בכתב שאת הכסף הוא היה מחלק בין אלה שבאים, ואם לא היה מספיק הוא היה מוותר על חלקו ונותן להם לאלה שלחוצים יותר, ואת המונית כל יום שישי שהיו נוסעים זה היה על חשבונו. כל זה בשביל לזכות את הרבים שישמעו דברי תורה ברדיו. לא ידענו את זה. היום גילנו את זה.
הגיעו אנשים כולם חוזרים על אותו תקליט, מאיר פנים, איש שלום, מתחמק ממחלוקות, מתעניין מה קורה אצל אחרים, זוכר אותם בשמותם, היה לו זכרון פנומנלי, כל הלקוחות בבנק הוא היה יודע את מספרי הטלפון שלהם והתעודות זהות בעל פה, יכלת לבוא לבנק בלי תעודת זהות והוא אומר בדיוק מה המספר שלך. גם אחרי שנים אם לא תכנס. גם בתקופה האחרונה שהייתי אומר לו מספר טלפון היה אומר תגיד לי את המספר, הוא לא היה רושם, וזהו, זה נכנס לקומפיוטר. הוא ניצל את הזכרון הפנומנלי שלו ללמוד תורה, הוא ידע כמעט את כל התנ"ך בעל פה, כתר מלכות הוא היה עולה ואומר עוד מקטנות בעל פה, תיקון פורים בעל פה, עזרות בעל פה, כל זה בעל פה, מימרות שלמות בעין יעקב בעל פה. ילד שלמד על ברכיו של מורי בלי הפסקה. מה אדם יכול להספיק, ואת הכל הוא הצניע. אף אחד לא היה מרגיש בכלל, מי שזכה להכיר אותו יודע על מה אני מדבר.
היה בעל תפילה גדול מאד, בעל רגש, אנחנו החלטנו לחלק את כל הדיסקים שזכיתי לעשות ולהקליט אותו במשך שנים, את כל התנ"ך, תפילות וכו', שירי שבת ועוד, לחלק אותם חינם לזכרו, שכמה יהודים יתעוררו כי אותי בכל אופן זה מעורר כשאני שומע אותו קורא הפטרה או תפילה של ראש השנה ויום הכיפורים, אני לא צריך ספרי מוסר, אני ישר מתחיל לבכות וזה עובד עלי מאה אחוז. אני יודע על הרבה מהקהילה שלנו, מעדת תימן ששומעים את זה ובוכים. גדולים וצעירים. גם חילונים. לקחת את כל הכשרונות ולא להיות זמר, אלא כשהוא מתבקש באיזשהו מקום לשיר וכו' לעשות את זה לשם שמים ללא תמורה, גם לשמח בחתונות ללא תמורה. "כבד את ה' מהונך" אל תקרא מהונך אלא מגרונך, אם הקב"ה חנן אותך בקול נעים תכבד את ה', זה מה שהוא עשה כל ימיו.
אמא כמו שאמרנו היתה עניה מאד, והיא ידעה מה זה עוני, היא ידעה מה זה רעב, היא היתה בעלת חסד שאין רבים כדוגמתה. היא היתה מאכילה כל אדם, כולל גוי. אחי סיפר שבנו בזמן האינתיפאדה ערבים ממול הבית, אז היא שלחה אותו לשאול אותם אם הם רוצים לשתות מים קרים כיון שהיא ראתה אותם מזיעים והם לא שותים, אז הוא פחד, אז היא אמרה לו אל תפחד, אם אתה עושה מצוה אל תפחד, והוא הלך נתן להם לשתות חזר. אז היא שאלה אותו שאלת אם אכלו, אומר מה אני אשאל אותם אם הם אכלו, לא שואל אותם, אמרה לך תקרא להם שיבואו לאכול. מי עושה דברים כאלה? כל שני ורביעי עשרות אנשים היו באים לאכול בבן יהודה בתל אביב ולשבת להגיד דברי תורה מאחד עשרה בצהריים עד שעה אחד בלילה, עשרות שנים. חסד חסד חסד. בבית כזה גדלנו, שמה ספגנו את כל מה שאנחנו עושים. זה לא בא סתם, אין מתנות סתם. היו שואלים את אבא שלי, תגיד לי איך זכית לילדים כאלה? אז הוא אמר אני לא יודע. אמרו לו לא, אבל תחשוב אולי היה איזה מצוה מיוחדת שעשית אולי משהו זה, אומר לא עשיתי שום דבר.
יהודים יקרים, יש לנו הורים, אנחנו לא יודעים להעריך את זה שיש הורים. כל זמן שהם נמצאים זה ההזדמנות שלנו לכבד אותם, וזה הזדמנות שאין כדוגמתה כי בזכותה מאריכים ימים, הן בעולם הזה והן לעולם הבא. ואחרי מותם צריך לכבוד אותם יותר. ולהורים צריך להגיד חבל שמשקיעים בילדים בחומר ודואגים להם לחומר ולא דואגים להם לרוחניות, אם ההורים היו דואגים לרוחניות הם היו הכי מאושרים בעולם, משום שהם היו בטוחים שברגע שהם הולכים מן העולם ישר הם עולים למקום מכובד מאד בגן עדן.
אהבתי את ההורים שלי, אבל קשה להביע אהבה, אהבה אפשר להגיד במילים אבל זה עדיין לא מביע הכל. לפני כשנתיים הלכתי וקניתי ארבע חלקות קבר בירושלים, בהר המנוחות, בחלקת שומרי שבת, בחלקה של התימנים, שתיים להורי ושתיים לי ולאשתי, והודעתי לאבא שלי ולאמא שקניתי. הם היו מאושרים, אבא שלי צהל, קנית קבר לידי? אתה תהיה לידי? אמרתי לו כן אבא, אני אהיה לידך, לא רק בעולם הזה גם לאחר מכן. אתם מבינים מה זה כיבוד אב? אחרי 120 שנה יתכבדו ההורים בכל הכבוד הראוי להם על הנטיעות שהביאו לעולם.
אדם צריך לחשוב קדימה, אדם לא צריך לחשוב רק על הרגע, תמיד צריך להסתכל קדימה, מה אפשר לעשות ומה אפשר להספיק, איך אפשר להכין את הכל ולחשוב עד הסוף, עד הסוף של הסוף. רוב האנשים בקושי חיים את חיי היום ורובם חיים את העבר, נוסטלגיה ואיך היה, פחות איך יהיה, ובעצם ביד שלנו להחליט איך אנחנו רוצים להיות.
אמא שלי היתה חכמה מאד גדולה. אם היו היום משגיחים בישיבות עם חכמת החיים שלה אף אחד לא היה נושר. היא היתה מכינה לי אוכל, היתה יושבת לידי, כמובן אחרי שאמא נותנת לך לאכול ואתה מרוצה מהאוכל ואתה נהנ ויושבת לידך, ואתה עסוק באכילה, אז יש איזה עשר דקות רבע שעה שאפשר לשבת לדבר, היא לא מוכיחה אותי, היא לא אומרת לי מוסר, היא מספרת לי סיפור, והסיפור יש לו כוונה, ומהסיפור אתה צריך להבין את המוסר השכל. ואם היא מרגישה שאתה לא מקשיב או שאתה לא מבין אז היא מסיימת ואומרת לכן יבני כדאי להזהר מכך וכך, מחברים רעים, אתה רואה, המקרה הזה לא היה קורה אם היה ככה ואם היה ככה, וככה מחדירה לך, זה לא אליך, זה סיפור. אתה יכול להתנגד לכזה דבר? אף פעם לא קיבלנו מוסר בצורה של הצלפה, תמיד חיכתה לעיתוי שאתה רגוע, שאתה קשוב, שאתה נהנה ממנה ואז היא מכרה את הסחורה. תחשבו על מה שאמרתי, אם אמהות רבות יאמצו את השיטה ואבות לא להגיד לילדים את מה שרוצים בשעה שאנחנו עכשיו נפעלים, פירושו רוצים לסגור ענין, להגיע לתכלית מיד, אלא נמתין לעיתוי המתאים, הסיכויים שלנו גדלים שהדברים יתקבלו בהבנה. זה נקרא חכמת חיים. אין לנו סבלנות, אנחנו קצרי רוח.
כמה אהבה הם השקיעו בילדים. כמה ברכות, כמה תפילות, בלי הפסק. כל לילה לפני שהיתה הולכת לישון מברכת את כל הילדים ה נכדים והנינים, את כולם, אחד אחד בשמותם. דאגה של אמא, של סבתא.
שמעתם משהו מיוחד? לכאורה לא. אין פה אנשים מיוחדים, אין פה דברים בומבסטיים, יש הרבה דברים קטנים, אבל איפה נבחן האדם? בדברים הקטנים ולאורך זמן. לעשות דברים בומבסטיים זה לא בעיה, כל אחד רודף אחרי תהילה וכבוד, אבל להיות עקבי בדברים הקטנים כמו שרבי חנניה בן תורדיון שאל מה אני לחיי העולם הבא, אז אמר לו רבי יוסי בן קסמא, נו, איזה דבר נפל לידך, איזה מעשה עשית, רבי חנניא בן תורדין היה מסכן את חייו היה מלמד תורה ברבים כשהיתה גזרה של מוות, זה קידוש ה' במסירות נפש, אבל לא זה, בזה לא קונים את העולם הבא, הוא שאל אותו מה עשית מעשה, אמר לו התחלפו לי מעות של צדקה עם מעות של פורים, וויתרתי ואת המעות שלי הכנסתי בתוך המעות האלה וויתרתי, אף אחד לא ראה את זה, זה היה בינו לבין המקום, אף אחד לא יודע מה היה, אבל מעשה כזה מקנה לחיי העולם הבא. כי אם בדברים הנסתרים שאף אחד לא רואה שמה אתה עובד את ה' בנאמנות ובמסירות ודאי שבגדולים כוונתך לשמים.
אז ז"א, גם אם ההורים שלכם נראים פשוטים, הם לא פשוטים. המעשים לא נמדדים כמו שאנחנו חושבים. האם נפש האדם עולה למעלה או נפש הבהמה יורדת למטה, שואל שלמה המלך, איזה מן שאלה, מה אנחנו לא יודעים? אומר לא, יש נפש אדם שאנחנו רואים אדם שבעינינו הוא אדם גדול ודגול ולא בטוח שהוא מגיע למעלה, ויש נפש של בהמה של אדם שבעינינו הוא במי וגס והוא לא רוחני מספיק ולא בטוח שהוא יורד למטה, יכול להיות שהוא עולה למעלה. רק בוחן לבבות יכול לראות מי ומה, אבל זה צריך לדעת, העבודה היא עבודה כל החיים כל יום, בקטנות, בקטנות, בקשיים, בנסיונות, צריך לראות לאורך כל הזמן את ההשגחה האלוקית, ואם אדם זוכה לראות את ההשגחה האלוקית אשריו ואשרי חלקו. היא סבלה יסורים, מעולם היא לא התלוננה, אחרי שכרתו לה רגל, שאלתי אותה אמא איך את מרגישה, אף אחד לא דיבר איתה על הכריתה, היא גם לא אמרה שכרתו לה, היא גם לא בכתה ולא הצטערה, נשארה אותו דבר. שאלתי אותה ברמז, איך את מרגישה אולי היא תגיד לי משהו, אמרה ברוך ה' והצביעה למעלה. הוא קובע הכל. אחרי חודש הורידו לה עוד רגל, שום תלונה. לא היה לה כבר ורידים להכניס שמה מחט, הכניסו לה בצוואר, היא אומרת לאחות, די מאמי, די מאמי, זהו. שום תלונה, שום גערה, שום צעקה. זה בנין מהקטנות, מהקטנות, מהקטנות.
לראות השגחה כל זמן, מגיל עשרים היא היתה סובלת מראומטיזם, שזה דלקת בעצמות, שזה כואב מאד ואין לזה תרופה. אבא היה סובל איתה ביחד למרות שהיה בריא, היא מצטערת והוא בצערה. היא לא ישנה וגם הוא לא יכול לישון. וגם הוא סובל הכל בשקט. מעולם הוא לא הסכים ללכת לרופאים והוא צדק, שמונים שנה הוא חי, לא היה אצל רופאים. פעם אחת הוא נכנס לידים שלהם והוא לא יצא משם. מסכת חיים מופלאה. הספקתי להקליט את אמא ואבא לפני שנתיים בערך שלש, ארבע שעות הם מספרים מתימן עד שהגיעו לארץ, סיפור מרתק חבל על הזמן. בעזרת ה' כנראה שאני אוציא את זה לזכרם.
אבל משני יהודים פשוטים, שמי שהיה רואה אותם לא היה מוצא ושם דבר מיוחד, איך יכול להיות, איך יכול להיות ששני יהודים פשוטים מצליחים לגדל בבית אחד שני יהודים שמזכים את הרבים כבר 35 שנה? איך זה? אין פשוטים, אין דבר כזה פשוטים, פשוט זה בעיניים שלנו השקריות, אין פשוטים, הפוך, כל מעשה שלא נחשב בעיני עושהו זה מעשה צרוף, זה מעשה מזוכך, זה מה שמדברים כל חכמי המוסר לעשות מעשים ללא נגיעות, ללא כוונות, ללא טובות, ללא נטילות, זה מעשה. איך זכית? לא יודע, אבל אולי עשית משהו גדול? לא עשיתי כלום. בבחינת "ונחנו מה". אז מי ששומע דברים כאלה רואה בזה כלום, אמירה פשוטה, אבל אם זה מסכת חיים זה לא קל.
אבא היה ידען גדול, אף פעם הוא לא העיר לאחרים, הוא שמע אנשים מדברים לידו שטויות והבלים, לא בקיאים לא בספר ולא בכתוב, והוא לא אמר להם מילה. אתם יודעים מה זה שבן אדם אצור בתוכו ידע רב, מישהו אומר לידו שטויות, ואתה לא יכול להבליג, אתה חייב להגיד, הבן אדם לא מדבר נכון. והוא אוצר בתוכו את הכל, אתם יודעים איזה כח צריך בשביל לא להוציא את מה שברור לך שזה נכון? זה כח אדיר.
איפה קונים מידות כאלה? מי לימד אותם את זה? הם למדו בישיבה, היה משגיח? לא. חכמת חיים. ההתבוננות מה נכון לעשות, דרך ארץ, בלי כלום, רק להסתכל בחיים להסיק מסקנות, מה משתלם מה לא משתלם, מה נכון מה לא נכון, מה כדאי מה לא כדאי. זה מספיק בשביל שבן אדם יוכל להגיע לדרגות גבוהות ביותר, ואם הוא עוד לומד ומתכוון ללמוד כמו שצריך, על אחת כמה וכמה. אין יהודים פשוטים. כל יהודי ויהודיה שיושבים פה הם לא פשוטים בכלל. אתם יודעים מה מברכים עליכם כל יום בספר תורה, אתם יודעים שיש ברכה עליכם? אתם יודעים שמברכים עליכם בספר תורה? ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, אז מברכים על ספר תורה שהקב"ה בחר בכל אחד ואחת שיושבים פה, יש ברכה על זה שהוא בחר בנו מכל העמים. כמה יש בני אדם בעולם - שבע מיליארד היום, כמה יש יהודים שמזוהים כיהודים? 13 מיליון בלבד. ומתוך השבע מיליארד הקב"ה בחר כל אחד ואחת בפינצטה, מתוך הערמה הגדולה של שבע מיליארד, הקב"ה בחר כל אחד מפה שמיואש ומדוכא וחושב שאין לו צ'אנס ואין לו הזדמנות והוא לא שווה שום דבר והוא לא נולד במשפחה הנכונה, והוא לא מוצלח והוא גם לא עשיר, והוא לא רואה שום סיכוי. שטויות והבלים. מברכים עליך ברכה כל יום, כל היהודים, אשר בחר בנו מכל העמים. ועל זה מברכים עוד ברכה מיוחדת, שלא עשני גוי. אתם חושבים להזכיר שם ומלכות זה סתם? לא תשא את שם ה' לשוא, ומברכים שה' בחר בך, תביאו את הבן אדם הכי מיואש - ה' בחר בו.
פעם אחת הזמין אותי יהודי, בתחילת תשובה שלי, הייתי גר בכרם התימנים וצלצל אלי בן אדם לא יודע איך ידע ממני, אמר לי תשמע, יש לי בן והבן הזה ניסה להתאבד שלש פעמים, והוא בוכה, בוכה מאד, מבקש ממני בא תציל אותו, בא תציל אותו. אמרתי לו איך אני יכול להציל אותו, אם הבן אדם רוצה להתאבד מי יכול למנוע אותו? מי יכול להיות לידו כל הזמן? איך הוא ניסה להתאבד, פעם אחת בלע הרבה כדורים, פעם אחת עשה חרקירי בבטן עם סכין, פעם אחת תלה את עצמו באמבטיה, בשלשת המקרים אביו הצליח להציל אותו ברגע האחרון. נסעתי לחולון, אני דופק בדלת, פותח לי בן אדם נרקומן לחיים מצומקות, עיניים בולטות, משהו מפחיד כמו שלד מהלך, סיגריה ביד, והוא לוקח סחיבה שששששש כמעט שאף אותי גם כן. אמרתי לו סליחה, זה משפחת כך וכך, אמר כן. את מי אתה צריך? אמרתי לא לא יודע, האבא צלצל אלי, אז האבא ככה בדיוק שמע, אז הוא נגש כן כן כבוד הרב יכנס, יכנס. נכנסתי, אמרתי לו מי זה הבן שאתה רוצה שאני אדבר איתו? אמר לו זה, אמרתי ווי ווי עכשיו איפה נפלת,י מה יש לי לדבר עם אחד כזה? על מה אני אדבר איתו? התיישבתי, גם הוא התיישב, אמרתי לו תגיד לי, למה אתה רוצה להתאבד? נמאס לי מהחיים, לא רוצה לחיות, לא טוב לי. אמרתי לו מה קרה? כלו, לא רוצה לחיות, לא טוב לי, נמאס לי. נו, לך תסביר לבן אדם עכשיו. פתאום הקב"ה הבזיק לי, אמרתי לו תשמע, אתה יודע שהקב"ה אוהב אותך? אותי? בא הנה מה אתה צוחק עלי? אמרתי לו לא, לא צוחק עליך. אם הוא אוהב אותי אז למה לא נתן לי כסף ומכונית וכל מה שאני צריך? אמרתי לו בא בא אני אסביר לך משהו. יש משנה שאומרת, בעל כרחך אתה נוצר, בעל כרחך אתה נולד, בעל כרחך אתה חי, בעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אמרתי לו אף פעם לא הבנתי את המשנה, בעל כרחך אתה נוצר הבנתי, בעל כרחך אתה נולד הבנתי, בעל כרחך אתה חי לא הבנתי, מה זה בעל כרחך? אדם יעלה על מגדלי עזריאלי יקפוץ, איזה בעל כרחך אתה חי? מי יעצור אותו בדרך? איך יפול מגובה כזה וישאר חי? כל רגע הוא יכול לעשות את זה, יש לו בחירה? היום פעם ראשונה הבנתי, רצית למות אמר ה' בעל כרחך אתה חי, רצית עוד פעם למות - בעל כרחך אתה חי, רצית עוד פעם למות - בעל כרחך אתה חי. אם הוא לא אוהב אותך היה מניח לך פעם ראשונה ולהתראות, בשביל מה הוא משאיר אותך, שתנסה עוד פעם ולא תצליח עוד פעם ולא תצליח ולא תצליח? הוא אוהב אותך. אתה יודע כמה אנשים ניסו להתאבד והם אינם? ומי שמתאבד אין לו חלק לעולם הבא. ומי שלא נותנים לו להתאבד סימן שאוהבים אותו, אז ה' אוהב אותך, אבל אתה לא ניסית לנצל את הפוטנציאל שלך. ההוא הקשיב, אז מה לעשות? אמרתי לו תתחיל ללמוד שיעורי תורה שעה ביום, זה אתה מסוגל? אמר לי אני מוכן לנסות. אמר האב אשלו, תשמע יש פה בית חב"ד, אני אקח אותו, אני אקח אותו, בסדר, סגרנו על זה, לחיצות ידיים הלכתי. אחרי שבועיים האבא מצל צל אלי ומודה לי, הילד הולך לומד שמה כבר שבועיים רצוף. נו תגידו לי, יש סיכוי לאחד כזה אם מישהו היה רואה?
"אשר בחר בנו מכל העמים" אפילו בן אדם המדוכא ביותר, כמה שינסה אם ה' לא החליט לא יעזור לך, אבל יש דבר אחד, כל מה שאדם יבקש ברוחניות מהקב"ה הקב"ה מתחייב לתת לו. מתחייב לתת לו. אם הוא כנה ואמיתי הקב,ה יתן לו. ילד יבוא לאבא ויגיד לו אבא תעשה לי טובה תקנה לי מחברת אני רוצה להכין שיעורים, האבא לא יתן לו? שילם עליו שכר לימוד, משלם בית ספר, משלם מורה פרטי, משלם הכל, הילד אומר מחברת, לא יתן לו? מחט לא יתן? עט לא יתן? שתי מחברות לא יתן? אני רוצה ללמוד עוד ספר, עוד ספר, עוד ספר, ספריה לא יתן לו? מי לא רוצה שהבן שלו יהיה חכם? בורא עולם יש לו בעיה עם מחק, עם מחברת, עם ספרים, עם ספריה? אין לו שום בעיה, אתה רוצה כלים? אני אתן לך, אם אוטו יועיל לך שאתה תוכל לעשות איתו מצוות בטח שאתן לך, איזה אתה רוצה? מה שתרצה אני אתן לך. הדירה צרה?אין לך הרחבת הדעת? קבל גם דירה, אבל בא נראה, אתה משתמש עם הכלים למה שאני ביקשתי? אם כן אני ארחיב לך תמיד. מה שאתה צריך. אתה צריך זכרון? קבל זכרון. תרצה הבנה? קבל הבנה. אבל תראה לי שאתה מתאמץ, שאתה תתאמץ עד גבול היכולת שלך, מקום שאתה כבר לא יכול - משמה אני אמשיך. אבל אתה תגיע עד איפה שאתה יכול.
אם הורי היו מתייאשים בחצי הדרך, אני לא הייתי יושב פה. אחרי כל מה שהם עברו, אבל הם לא התייאשו. וגדילו ילדים בתל אביב, במקום שכולו שמאלנים, אתם מאמינים שבתל אביב יכולים לצאת שני ילדים שיזכו את הרבים ויחזרו בתשובה, כשלמדנו הפוך, כשזרקו לו את הכיפה בבית ספר, כשדרכו על הכיפה שלי. אתם מאמינים דבר כזה? מי שלא מבין את זה צריך לחוות דבר כזה.
אין יאוש, יהודים יקרים, כל יהודי שיושב כאן הוא פוטנציאל להגיע למדרגות אין סופיות. אדם יכול להיות מלאך. חנוך הפך להיות מלאך, אליהו הנביא הפך להיות מלאך, אדם בשר ודם יכול להפוך להיות מלאך. השאלה אם הוא שואף, נח - איש צדיק תמים, את האלהים התהלך נח, הוא הגיע לשיא, נח הגיע לשיא, אבל איזה שיא? של המילוי העצמי שלו, הוא מילא את נח במקסימום שאפשר. אברהם, הגיע לשיא, מילא את עצמו עד המקסימום, למה אמרו חלק מחכמים שאם היה נח בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום? הרי שניהם היו צדיקים שמילאו את עצמם במקסימום, אלא נח עבד רק על עצמו ולא דאג לאחרים, אברהם מעבר למה שהוא מילא את עצמו דאג למלא את האחרים. זאת הנקודה שהקב"ה רוצה, לכן אברהם ממנו יצאה האומה הישראלית העם הנבחר, ומנח לא. ומשם ועבר שהיה להם ישיבות שלמד שם אברהם לא יצאה האומה הישראלית. מי שדואג לכלל הציבור זה נקרא אהובו של מלך. זה באמת אוהב את המלך, כי הוא לא מסתפק במילוי עבודתו, אלא שכולם יעדו את המלך. זה נקרא מדרגה, נתינה נתינה נתינה, חסד חסד חסד, מה שיש לך אתה נותן לאחרים. לגדול בבית כזה שרק נותנים נותנים נותנים ומתחסדים עם אחרים יכולים להגיע לדרגות גבוהות.
ואני מאמין שהרבה מאד מבתי ישראל הם מהסוג הזה, רק לא רואים את זה בעין הנכונה בשביל להבין את המעלה הגדולה שבזה. אם אנשים היו לוקחים את המידה הזאת של נתינה ומתרגמים אותה להצלה של אחרים, הן בגשמיות והן ברוחניות, זה שיא השיאים של מה שאדם יכול להגיע בחייו. אין דרגה יותר גבוהה משל אברהם אבינו, האדם הגדול בענקים. מה עשה? פתח אהלים וחילק אוכל לאנשים. אבל לא סתם, הוא לא עשה מסעדה, הוא רצה שבסוף הארוחה הם יברכו את הקב"ה על המזון שהם אכלו.
יש בקנדה מסעדה בשם תל אביב, שבעל המסעדה יש לו שתי קומות, בקומה העליונה הוא שם וידאו שלי והוא אומר שמי שעולה למעלה ואוכל ורואה סרט שלם שלי, הוא מקבל חמישים אחוז מכל מה שיאכל, אפילו יבוא עם מאה איש, יעשה בר מצוה, מה שזה עולה והם רואים קסטה אחת - חמישים אחוז. אתם יודעים כמה יהודים הוא החזיר בתשובה? כמו אברהם אבינו, פטנט.
כל רעיון שאדם רק יאמץ בשביל לזכות את הרבים, הקב"ה יתמוך בו, יעזור לו, יתן לו עצות, יתן לו רעיונות, יתן לו אפשרויות ויתן לו לזכות כחפצו וכרצונו את הרבים שאין מעלה יותר גדולה מזה.
אז לכן כל יהודי, חבל שיעברו הימים סתם, כיון שאני נמצא בתקופה שאני יושב הרבה שבעה, אז אתה שומע הרבה דברים וקורא הרבה דברים בענינים האלה.
היה אחד שראה אדם שקוברים אותו ואחריו אחרי המיתה הולכים ילדים, נכדים, נינים בוכים בוכים בוכים, שאל בן כמה הוא? אמרו לו תשעים. אז למה אתם בוכים? הוא בן תשעים, אמרו סבא, אבא, התחילו לבכות. אמר להם למה אתם בוכים היום? למה לא בכיתם אתמול? למה לא בכיתם שלשום? גם אתמול הוא נפטר, גם שלשום הוא נפטר, גם מלפני שבוע הוא נפטר, היום זה רק היום האחרון שהוא נפטר, אבל כל יום שעובר אדם נפטר ממנו. לא נשאר. נפטר, עוד יום נפטר, עוד יום נפטר, עוד יום נפטר, עוד יום נפטר, מה נשאר - היום האחרון שהוא נפטר, אבל הוא לא שונה היום האחרון מזה שלפניו ולפני פניו, כל יום אנחנו נפטרים, כל יום. וכשאדם נפטר זהו, הוא נתפס במצב הזה ואין לו יותר. כל יום שנפטר אתה נתפס ביום הזה ואין יותר, הלך היום, אין יותר. מה שהספקת היום לעשות זה מה שיש לך. שלש תפילות, שעה לימוד - זה מה שיש לך אין לך יותר, נפטר, זהו, נגמר היום נגמר, אם מחר יהיה לך עוד יום, מה שתכניס בתוכו עד סוף ה יום נפטר עוד אחד. בגיל תשעים זה רק עוד יום אחד שנפטר בדיוק כמו כולם. אם אדם יחיה ככה ויתבונן, הוא לא יהיה נפטר אף פעם, אין נפטר, מה זה נפטר? נפטר זה פשוט נסתלק מהיום שעבר, ביום האחרון הוא נסתלק גם, ואיפה הוא עכשיו? עבר מחדר לחדר, מעולם הזה לעולם הבא. הוא לא מת, אין מת, בן אדם לא מת, הוא נפטר, הוא עזב רק, פיטרו אותו, הוא לא מת והוא רק עזב ממקום זה למקום אחר, אבל עם מה הוא יצא? רק עם מה שהוא הכין.
הצחיקו אותי, אתמול צלצלו, צחקתי, טלפון מקופת חולים, שלום, משפחת יצחק? כן. אני מבקשת להודיע למר זכריה וגברת רומיה לגשת לקופת חולים לקבל חיסונים נגד שפעת. ההורים שלי למעלה מתעלפים מצחוק, חיסונים, הם כבר מחוסנים, הם כבר חסינים, הבדיחות של העולם הזה יכולות רק להצחיק, חיסון נגד שפעת, איזה שטויות, כמה זה נראה טפשי. אנשים מוטרדים, שפעת, צריך חיסון, צריך חיסון לעולם שאתה הולך אליו, זה החיסון.
החידק לא ממית, הזמן שנקבע, אמא שלי יומיים לפני שנפטרה אמרה לאבא שלי, מי שירצה יוכל לראות את ההספד שלי על אמא ואבא באתר שלנו שופר. טי וי, היא אמרה לו אבא, כואב לי, כואב לי, אם אני הולכת מהעולם הזה אתה לא תשאר לבד, אתה תבוא איתי. אדם הראשון הקב"ה הרדים אותו הפיל עליו תרדמה וברא ממנו את חוה, הקב"ה יומיים לפני שאמא שלי נפטרה הרדים את אבא שלי, עשו לו הרדמה כי הוא לקה בדלקת ראות חריפה בגלל חידק, יסורים עניות הכל זה קשקוש, מה השארת בעולם, השארת משהו?
עכשיו בואו אני אסביר לכם כמה ההורים האלה צריכים להיות מאושרים. למדנו בגמרא שפתחנו, שאבהו דשמואל היה שמח והיה עצוב, היה שמח שיש לו בן כזה שנחשב מאד למעלה והיה עצוב שהוא צריך לבוא למעלה, למה אתה עצוב? אז הוא יבוא למעלה תהיו חברותא. כי אתה לא נשאר פה בעולם להמשיך להביא לי זכויות, אתה תהיה איתי אז מי יביא לי זכויות? אבל מי שמחזיר בתשובה הזכויות לא נגמרות לנצח נצחים. גם אם הו אלא נמצא בעולם הזכויות לעולם ולעולמי עולמים אינן נפסקות, כי כל מי שחזר בתשובה דרכו והוא וצאצאיו וצאצאי צאצאיו וכל מצוותיהם ותלמוד תורתם וכל מה שלמדו מהם אחרים, כל זה עולה בכל רגע למעלה לשורשים שאחראים לזה. אתם מבינים כמה צריך להשקיע בזיכוי הרבים. זו השקעה הכי טובה שיכולה להיות בעולם.
אני מצטער שדיברתי אתכם על הדבר הזה, אם לא התכוונתם לשמוע דברים כאלה. אם לא היה אכפת לכם לשמוע מה שאמרתי הייתם שותפים למצוה של הדברים שאמרתי לעילוי נשמת אבי ואמי שהיום זה היום השביעי קמתי בשבילכם, לא ביטלתי את ההרצאה בשביל לבוא לדבר אתכם, לחזק אתכם. אם אתם תפיקו מזה משהו, והיה זה שכרינו. לא באתי להאדיר את שמם, באתי להזכיר את זכרונם שאפשר חלק מן הדברים, אחד או שניים, כל אחד יקח לו משהו, יאמץ, ישכיל, יחנך, ישתדל משהו לעשות עם זה, יש מה ללמוד, אם אני למדתי מזה גם אחרים יכולים ללמוד מזה. זה בחלק הזה. יהי זכרם ברוך.
עכשיו נושא שהוא חם, והוא נוגע גם כן לזיכוי הרבים, יש שאלה, במשך השנים פנו אלי רבים וביקשו ממני למה אני לא הולך ועושה מעשה בשביל שאפשר יהיה לעשות משהו לשנות במדינה כמה דברים שיטיבו עם האוכלוסייה ועם הציבור וכו', קרי להקים מפלגה שתעשה את מה שבעצם כל הציבור רוצה שיעשה ועד עתה לא נעשה כמו שהציבור רוצה בדיוק. וכמובן שאני דחיתי את זה על הסף, משום שאין לי שום כוונות ושום מטרות לא להיות פוליטיקאי ולא כלום.
לפני כמה זמן נודע שיאיר לפיד מתכוון לרוץ, ואז עשו את הסקרים הראשונים, והתברר שהוא יצבור שבעה מנדטים, בהתחלה, היום מדברים על שתי ספרות כבר, 13, 14, 10, 11, לא משנה, ואז עלתה השאלה, האדם הזה יכול להיות מסוכן מאוד לפחות כמו אביו, אפשר הרבה יותר, כי הוא צעיר ונמרץ, ויש לו קשרים בהרבה מקומות, אז לכן, אז נשאלה שאלה אצל אחד מגדולי ישראל, אז הוא אמר במקום שיש סכנה מצוה להציל. אז התחלנו לבחון את הדברים ולשאול בקהל, ולברר מה יקרה אם אנחנו נציע אפשרות כזאת שתהיה מפלגה שאכן תשתדל לעשות את מה שהציבור רוצה ולתקן את מה שאפשר בדרך שאנחנו כולנו רוצים, להיטיב לכולם באמת. והתברר שהרבה אנשים מעוניינים ורוצים. ואני רוצה לשאול את הציבור כאן, אם אנחנו נציע מפלגה כעין זאת, האם אתם תבחרו במפלגה כזאת? כן או לא? זאת השאלה. מה אתם אומרים? מי שיהיה מוכן להצביע למפלגה כזאת שירים את היד בבקשה, יפה מאד. עכשיו אני רוצה לראות שזה רציני, אז אני אתן לכם טפסים, אתם תמלאו את הפרטים ותחתמו למטה, מה אתם מסוגלים לעשות ומה אתם מוכנים, ואני מקוה שעד תחילת השבוע אני אודיע בהתאם מה כוונותי. היום אני קיבלתי סקר שבחן מה היכולת שלנו והיכולת היא גבוהה ומדהימה, חוץ מהפוטנציאל וזה עוד בלי לדבר. מדובר, אני לא רוצה להגיד בדיוק אז אני אגיד לכם שזה בין 5-6 לעשר מנדטים, בלי שדיברתי עוד, בלי שהשפעתי, בלי שאמרתי כלום. אם אנחנו לא נעשה את זה, אז אותה כמות תלך לאחרים שלא יעשו עם זה שום דבר ויעשו את מה שעשו כל השנים. ואם נדבר על זה ונחליט ונציע את ההצעות שיש לנו ואת המצע, אני מאמין שזה גם יכול לגדול, אבל ההחלטה תתגבש כנראה עד תחילת השבוע אם כן או לא, וזה תלוי גם בכם, אם יש אנשים רציניים שמוכנים להירתם זה הכל תלוי בכמה אנשים מוכנים להירתם, אני לא צריך את זה. אני נשאר בתפקידי להרצות, להחזיר בתשובה והכל, אני אפעיל את כל זה בעזרת ה' אם נחליט על הצד הטוב ביותר עם האנשים המוכשרים ביותר שיביאו את התוצאה הזאת. אז יש לכם מספר דקות למלא את הטפסים להחזיר ונמשיך את הערב מיד.
בשקיות יש לכם גם דפים, מי שקיבל שקיות בתוך השקיות יש דף כזה.
למי שיש שאלות בינתיים אשמח לענות.
ש. יש לי שתי שאלות לכבודו, א' רציתי לשאול למה קנית חלקה? שידוע שמאדם עד דוד מלך ישראל זה 2883 שנה שזה מחצית מזמן תקופת העולם לפי התורה, ועוד 2883 שנה אנחנו מגיעים לשנה הזאת, שזה השלם ממחצית זמן, ז"א שנת חמשת לאפים שבע מאות שבעים שבעים ושש לבריאה, זה השנה, זה השנה.
הרב: 73
ש. 73, אז עוד שלש שנים בא משיח, למה קנית חלקה?
הרC: מה הקשר?
ש. אתה לא צריך למות
הרב: למות כולם מתים
ש. זה השאלה שלי, למה לקנות חלקה? לא חבל על הכסף?
הרב: חייבים שתתקיים הגזרה מעפר באת ואל עפר תשוב אפילו לחצי שעה. חייבים.
ש. לא נראה לי שבמדרגה שלך תצטרך להגיע לעפר, זה אחד. שתיים
הרב: אל תהיה בטוח
ש. אני עוקב אחרי ההרצאות שלך הרבה זמן, והרבה פעמים כיוונת למקום שיכול להיות שתהיה חס וחלילה התקפה של אטום על ישראל או איך שמשתמע. ורציתי להגיד לך, שכתוב בספר דניאל, יש שני תאריכים שנותן גבריאל המלאך לדניאל, אחד מהם זה ימים 1290 והשני הוא 3335, אשרי המחכה ויגיע ל-3335. ידוע שהיהודי כל החיים שלו מחכה לשבת הגדולה שזה האלף השביעי, האלף השביעי פחות 1290 זה 5710 שנת קום המדינה בערך, משיח כבר בא מקום המדינה, המדינה הביאה משיח למעשה. עכשיו השאלה שלי אליך למה אתה חושב בספר דניאל רשום "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי ועד העת ההיא, מהיות גוי ועד העת ההיא, ז"א כשאמריקה הפילה על נגסקי ועל הירושימה שני פצצות אטום כבר היתה עת צרה כזאת בעולם, רשום שלא נהייתה מהעת ההיא ועד היות גוי, זאת השאלה שלי אליך,
הרב: מה השאלה?
ש. האם אתה חושב באמת שמדובר באטום, כי לפי מה שמשתמע משם לעולם לא יזרק על ישראל שום פצצת אטום. מדובר על משהו אחר, הרבה הרבה הרבה יותר גרוע מאטום
הרב: אמרתי במפורש כבר לפני 25-30 שנה שתהיה פצצת אטום על ישראל כמו שכתוב ביחזקאל הנביא,
ש. וכל חומה לארץ תיפול, וכל חומה לארץ תיפול זה אומר דרך כוכב מיעקב,
הרב: אבל זה לא זה. כתוב שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרומש על האדמה, וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול. אז ז"א גוג ומגוג זה שבעים אומות העולם שילחמו בסוף בישראל, כדי שהקב"ה ייפרע מהם על מה שהרגו ורצחו את היהודים במשך אלפיים שנה. אבל התיאור שאומר פה זה לא רעש אדמה, אומר רעש גדול על אדמת ישראל אבל "ורעשו מפני דגי הים - זה יפגע גם בדגים שבים, ועוף השמים גם, וחית השדה וכל הרמש וכל האדם ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול"
ש. האם אתה מודע לזה שהעולם בא בגזרה, שולח ה' כוכב ושמו גזרון שמשליט גזרות בכמה גזרות בעולם, סליחה משליט גזרות בכמה גזרות בעולם ועליו נאמר מבלעם שנפל והתנבא אמר דרך כוכב מיעקב על אותו כוכב של יעקב שבסוף הימים יגיע ומהמסה שלו שרק יעבור לידנו לא יכנס בנו, רק יעבור, יזעזע את כל העולם,
הרב: אין דבר כזה
ש. כל עוף השמים וכל חית הארץ
הרב: אין דבר כזה, אתה מפרש את הפסוק לא נכון, זה לא דרך, זה דרך. "דרך כוכב מיעקב" זה מדובר על מלך המשיח ועל בר כוזיבא, שהיה בר כוכבא, זה לא קשור לכוכבים ולא עפים ולא כלום.
ש. מתי אתה חושב שיפול אטום על ישראל
הרב: איווה
ש. אוקי, אני נאלץ לא להסכים איתך, למרות שאני מאד מאד מכבד אותך
הרב: אני שמח שאתה לא מסכים
ש. למרות שאני מאד מאד מכבד אותך, לא יפול אטום על ישראל ואני רוצה להרגיע אותך שכל דגת השמים ועוף הים זה בכל העולם, והעולם נזדעזע, כל חומה, כל חומה לארץ תיפול והרים לא יכולים להשתטח מאטום.
הרב: בסדר, זה מה שאתה אומר, מותר לך
ש. הר לא משתטח מפצצת אטום נקודה.
הרב: לא כתוב משתטח, כתוב ונהרסו
ש. גם לא נהרס.
הרב: הבנתי, הוא ממש ממשיך להשאיר על המקום
ש. לא נהרס, הרים כמו שיש לך על הר חרמון הוא לא נהרס
הרב: בטח שלא
ש. חלק ממנו יהרס, לא כולו
הרב: הוא יצמח
ש. בטח שלא כל עוף השמים ודגת הים, זה רק מסה של משהו שעובר לידך וזה כוכבו של יעקב
הרב: אין שום בעיה, אתה תאחוז בפירוש שלך ואני בשלי
ש. בהרצאה שלך הבאה אני אביא לך את הכתובים והפסוקים איפה זה כתוב בתורה
הרב: לא צריך, אמרת אותם, בינתיים רואים שזה מתקרב למה שאני אמרתי ולא למה שאתה אומר, כי אף פעם לא היה איום כזה כמו שיש היום, שאיראן מתכוונת לעשות פצצות אטום, והיא אומרת שהיא תשמיד את ישראל. מה עוד, שכתוב שיבוא מלך פרס ויעורר מלחמות בעולם וילחמו אדום ועשיו בישמעאל,
ש. מכיר את כל הפסוקים כל הכתובים
הרב: אז בינתיים זה הולך לפי מה שאני אמרתי, הכל הולך בדיוק לפי זה רק הפצצה עוד לא נחת הפה, זה בינתיים לא קרה
ש. לא נחתה ולא תנחת, מלך המשיח יבוא לפני וינחית עליהם
הרב: אין בעיה, על העיני, ברוך תהיה.
ש. בעזרת ה'.
הרב: כן, שאלה. תן לרב נחומי. נחמו. נחומי זה שם חיבה.
ש. אנחנו לכאורה בצרה צרורה, כי אנחנו עוברים תקופת בחירות בזמן שצריך לרדת גשם, והגמרא בתענית אומרת שלשון הרע והכפשות עוצר גשמים, דרך אגב, כל פעם שכבוד הרב בא לטבריה בחורף יורד גשם, יורד שפע, הלילה לא ירד בגלל שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות של זה. ולמה אני אומר את זה, אנחנו תושבי טבריה קרובים לכנרת ואחראים על המים של המדינה, לכאורה הדבר הכי חשוב זה לצאת בקריאה שגם החברי כנסת ילמדו ספר חפץ חיים לשון הרע וזה לא פוטר אותנו, אבל אולי כבודו יגיד לנו עוד עצה איך להוריד מים בכנרת. דרך אגב, הרב קוק אומר שהכנרת מתרחקת מהחוף, מתרחקת מהחוף, מתרחקת מטבריה, היא כועסת על הטבריינים שהולכים לחוף גיא ולעוד כמה חופים שמטמאים את טבריה. הרב יגיד לנו עצה איך להוריד מים בכנרת בשפע.
הרב: הייתי פה לפני שנתיים או שלש, אני לא זוכר, שלש, היה בצורת ולא היה גשם בכלל ולא נראה באופק ושום חזאי לא הבטיח, ואז ביקשו ממני תעשה משהו, זה מתועד, רואים את זה באתר. אמרתי, אם אני זוכר טוב את המספרים, אם יקבלו על עצמם 26 אנשים להוציא טמבלויזיות מהבית, ועוד איזה 26 נכון משהו שנשים יכסו את הראש נדמה לי, ירד גשם. קיבלו על עצמם, כמה עבר יום יומיים שלשה? תוך שלשה ימים ירדו גשמים חבל על הזמן שלא נראו כאלה, אני לא זוכר כמה זמן זה המשיך, כמה ימים רצוף ירד גשם, מזה שפה בטבריה הוציאו 26 טמבלויזיות ו-26 נשים כיסו את הראש.
ש. אני רוצה להגיד לרב עוד דבר מעניין, לפני 22 שנה שהיה סקאדים של סדאם חוסיין אמרו שהכנרת כבר יצאה לפנסיה ואמרו יביאו מים מתורכיה וזה, הרב זוכר?
הרב: זוכר, זוכר.
ש. וכמו בטבריה אז לפני 22 שנה שתי ישיבות בבת אחת, אור אלחנן ותורת מאיר ואין מים אלא תורה, הכנרת עלתה על גדותיה בצורה מופלאת, ועוד דבר מאד מעניין
הרב: ופתחו את הסכרים
ש. נכון, ועוד דבר מעניין, שיש 26 מדרגות מול רבי מאיר לכנרת, ושהכנרת מלאה 26 מדרגות שם הויה איתנו, והיום הכנרת לא רק 26 מדרגות לא מלאות, גם יש מטרים נוספים, אז אולי הרב יצא בקריאה חוץ מזה בענין התורה ללמוד משהו.
הרב: יש לי, הנה יש לי עצה, יש לי עצה. אם יהיה פה ארבעים גברים וארבעים נשים שיקבלו את מה שאני אומר עכשיו, בעזרת ה' יתברך ירדו גשמים, גשמי ברכה בשפע רב. מסכימים? אני אגיד לכם מה צריך לעשות. אבל לפני כן אני רוצה לשאול את הגברים שאלה, מי מהגברים פה זכה לסיים ללמוד את כל הש"ס, תלמוד בבלי? אף אחד. מי מהנשים פה זכתה לסיים לקרוא את כל התנ"ך 24 ספרים מבראשית עד דברי הימים ב'? אף אחת. אתה מבין למה אין גשמים הרב, לא לומדים את התורה, לא מכירים את התורה, לא מתעניינים בתורה, רואים טבמלויזיה גולשים באינטרנט, מציצים בטוויטר, מחרתתים בפייסבוק, שומעים רדיו, הכל יש זמן רק לתורה הנצחית שתביא אותנו לחיי העולם הבא לא עושים. אז עשינו מבצע, והמבצע הוא כזה, שכל גבר יכול לסיים את הש"ס תוך שנה, פרויקטים להרבה זמן אנשים לא אוהבים, אבל פרויקטים קצרים אנשים אוהבים, יש דבר כזה דף היומי שלומדים כל יום דף ובשבע שנים מסיימים את הש"ס. אנחנו יצאנו במבצע חדש, שבשנה מסיימים את כל הש"ס. איך מסיימים את הש"ס במשך שנה, גם אנשים שלא יודעים ללמוד, גם אנשים שלא יודעים ולא מבינים ואין להם שום ידיעה. קוראים שבעה דפים ביום, זה נקרא לימוד בגריסה, לגרוס את הדברים, מה שמבינים מבינים, מה שלא מבינים ממשיכים, העיקר קוראים, אומרים את המילים, מבינים או לא מבינים, ממשיכים שבעה דפים. כל יום שבעה דפים בשנה גומרים ש"ס. מה המעלה של זה? אחד - כשנגיע לעולם האמת ילמדו אותנו את כל התורה כולה, ולא נשב כמו טיפשים שלא מבינים כלום. שתיים - כל יום שאנחנו לומדים אנחנו עושים למעלה מעשר מיליון מצוות, כי שבעה דפים זה לוקח בסה"כ בין חצי שעה לשעה קריאה, עשר מיליון מצוות פירושו עשר מיליון מלאכים שנבראים מלימוד התורה, חוץ משבת שזה פי אלף, כל תנא ואמורא שאנחנו מזכירים בגמרא שפתותיו דובבות בקבר בשעה שאתה אומר שמועה מפיו והזכות שאתה מעניק לו הוא יחזיר לך ובגדול, ארבע - אתה לא תהיה בור ועם הארץ כי סוף סוף תדע את התורה. חמש - התורה מגינה ומצילה בין בזמן שאתה עוסק בה ובין בזמן שאתה לא עוסק בה, התורה מאריכה ימים, התורה ורק התורה מזכה לקום בתחיית המתים, ועוד הרבה מעלות, כל מי שעושה את מה שאמרתי עכשיו זה מה שהוא זוכה במינימום של מה שאמרתי, והוא רק משקיע חצי שעה עד שעה לקרוא, והוא לא חייב את כל השעה ברציפות, יכול בבוקר חמש דקות, עשר דקות, בדרך, בתחנה, בכל מקום. ויש ש"ס קטן בפורמט קטן, ויש דקים בלי כל המפרשים, ויש גם באינטרנט בויקיטקסט שאתה יכול לראות הכל גם גמרא מבוארת, ויש גם את האברכים שפה חילקו, מי שרוצה ללמוד בחברותא גם יוכל ללמוד את זה, מכל מקום זה קל ויש היום למעלה מ-1500 איש שקיבלו על עצמם ללמוד את הש"ס, יש שעברו את החצי ש"ס, יש אחד שלומד אצלנו בבני ברק, למעלה ממאה דפים ביום! לוקח לו שבע שעות. זה הגברים.
נשים - ילמדו כל יום רבע שעה תנ"ך, מתחילים מבראשית, רבע שעה- עשרים דקות - חצי שעה, כמה שיש לה פנאי, לא תפחות מרבע שעה, מסמנת איפה שהגיעה ממשיכה מחר, עד שהיא מסיימת לוקח לה מספר חדשים היא גומרת את כל התנ"ך, סוף סוף היא יודעת את כל התנ"ך, אתם יודעים מה זה לדעת את כל התנ"ך? והזכויות על זה הן לאין שיעור, לאין שיעור, כי כל מילה שמוציאים של תורה זה שקול כנגד תרי"ג מצוות. אז מכל מילה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ תכפיל ב-613, המשפט הקצר שאמרתי אותו בהרבה זמן מקנה לך את הסך הזה, זה שווה או לא שווה? אין אושר שאדם יכול להתעשר יותר מאשר לימוד התורה. ארבעים גברים, ארבעים נשים ונראה אם אני צודק, אם יהיו גשמי ברכה בכמויות שופעות עלינו מהרה. מי מהגברים מוכן לקחת על עצמו קודם, הגברים, להרים את היד בבקשה. כן, הנה הראשון, הנה השני, הנה השלישי אשריך, הנה הרביעי תבורך, נשאר לנו רק עוד אפס, הרביעי, אתם לא רוצים גשם, נכון? אני אהי הפטור אח"כ מלהוכיח אם זה נכון או לא. ארבעה גברים, חצי שעה עד שעה להשקיע בלימוד התורה. מי עוד רוצה מהגברים? נעצור רגע מהגברים, שניה, נשים, מי מהנשים מוכנה ללמוד תנ"ך, אין כמו הנשים, לא להרים שתי ידיים רק אחד. רגע, אני רוצה לספור, שניה אני חייב לדייק, רגע, עשרים, תורידו אלה שהצביעו, עדיין חסר. עדיין חסר. ארבעה גברים, נו אתם רוצים אולי שלא יצא לכם שם של עמי הארץ אח,כ, יגידו הטבריינים על הפנים, כל מקום שהלכתי היו לפחות ארבעים, מי עוד רוצה? גם אברכים, אחרי שעות הכולל יכולים לגרוס. הנה עוד אחד, חמישי יפה מאד. לקרוא, לקרוא, מה זה הבעיה לקרוא? שישה, בלי רש"י ותוספות, רק לקרוא, הנה שבעה, בלי רש"י זה קל, מאימתי קורין את שמע בערבית, משעה שהכהנים, זה הכל, שמונה, אשריך, שמונה גברים, זה קל מאד. קל מאד יהודים יקרים, קל מאד. שמונה גברים. אנחנו נגיע, אנחנו נגיע, מה עם הנשים? עוד עשרים נשים אני צריך שלא הצביעו, שלא הצביעו, כן, את לא הצבעת? 21, 22, 23, יפה, 24, נפלא, הנשים יגיעו. יש עוד? 25 26 יפה מאד, 26, הנה עוד גברת 27, 28 נפלא מאד. 28, 29 יפה מאד, כן, 29 נשים, מי עוד? יש ילד נחמד קטן שם, אבל אתה לא אשה. חמוד. עוד 11 נשים, בינתיים הגברים שמונה, שמונה גברים, נו מי עוד רוצה לזכות בכל כך הרבה זכויות, עשר מיליון מצוות בשעה. כדאי, וירד גשם ליהודים, יהיה לכם זכות בכל טיפת מים. מי עוד? מי עוד? מי עוד מהגברים? ווי ווי אני לא מאמין לכם, טבריינים ככה? מי עוד מהנשים, עוד 11 נשים אני צריך שלא הצביעו, הנה עוד שתיים יופי, נשאר תשע, עוד תשע נשים, רבע שעה זה לא בעיה להשקיע, אתם הצבעת שמה השתיים הקיצוניות, אז עוד אחת, עוד שמונה, עוד שמונה. עוד שמונה נשים, יופי אשרייך, עוד שבע נשים, גשם גשם בא, גשם גשם בא, עוד שבע נשים, הנה עוד אחת אשרייך, עוד שש הנה עוד שתיים, יופי עוד ארבע, עוד ארבע נשים אנחנו נגיע לזה, ארבע נשים רבע שעה, הנה עוד שתיים, נשאר שתיים, עוד אחת נשאר אחת, מי זאת האחרונה מהארבעים? עוד אחת לארבעים? את הצבעת קודם ספרתי אותך, עוד אחת ארבעים, מי זאת האמיצה? יש. אשרייך ואשרי חלקך. רבותי חצי עבודה עשינו. עוד 32 גברים אנחנו מביאים גשם ברכה לעם ישראל, קדימה. טבריה, אתם אחראים על הכנרת אומר הרב נחום. נו, קדימה, נו בזריזות, חצי שעה-שעה, לקרוא, תענוג, אין תענוג כמו לימוד התורה. מי עוד? מי עוד? אני אברך את מי שמקבל על עצמו ללמוד את הש"ס ואת התנ"ך בשבע ברכות גדולות מאד. אם אתם רוצים להרויח שבע ברכות גדולות מאד מעומק הלב, בבקשה, תראו איזה מהירות קוראים, תסתכלו, אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, כל מקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה, ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסים בו חמץ, בית שמאי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שאין העליונות, אתם יודעים כמה מצוות עשיתי פה, כל מילה תרי"ג, זה לוקח זמן? זה בעיה לקרוא את זה? מה הבעיה? תרר תר תרררר נגמר דף, נתרררר נגמר עוד דף, תרררררר עוד דף, תרררררר גמרנו. מה הבעיה? מה הפסדתם? מה יש להפסיד פה? מה יש לכם לעשות בשעה יותר טוב מזה? שמונה גברים יש לנו, תשעה יפה, כן, מה אתה שואל? כמו שניים מקרא ואחד תרגום. לא, לא, גמרא אנחנו מדברים, ש"ס עכשיו. תנ"ך זה לנשים. שמונה, רבותי, נו, שבע ברכות. הנה עוד יהודי, אשריך, תשעה, הנה עשירי אשריך, בן תורה, הנה עוד אחד 11 תתעוררו חברה נגמור את זה צ'יק צ'ק ירד גשם, יופי אברכים לפחות, 12, נפלא מאד, ושננתם אתם מקיימים גם, 12, הנה 13, תבורכו בשמים ישלמו לכם, 15 חזק וברוך, 16, אה טבריה מתעוררת, אני מריח את העניים, 16, 16, אתם תראו אם אני צודק או לא. 16, הנה 17 אשריך, 18, 19, שני נערים נחמדים, 19 גברים. 19, 19 מי העשרים? הנה עשרים יש, איפה מחיאות כפיים לגברים? יפה מאד. עשרים גברים כבר יש, הגשם כבר לא רחוק. עוד עשרים חבר'ה רציניים חצי שעה-שעה ואנחנו מרביצים זכויות בלי סוף וגשם לכל היהודים. אתם יודעים שגדול יום גשמים יותר ממתן תורה, גדול יום גשמים יותר מתחיית המתים, גדול יום גשמים יותר מקיבוץ גלויות. גשמים זה מתנה אלקית שאין כדוגמתה, חיים לעולם. עוד עשרים חבר'ה. לא תיפול לעולם, זה קל כל כך שאין ממה ליפול, לא תיפול לעולם, זה קל מאד. עשרים, נו חבר'ה עוד עשרים, יש פה חבר'ה בלי עין הרע עם שרירים גם מה, אין לכם שרירים בראש, צריכים לחדד אותם גם, לעשות התעמלות שהראש לא יתכווץ, הנה 21 פתחנו סדרה חדשה, העשיריה השלישית, 21 חבר'ה, מי עוד עוזר לי? מי עוד רוצה להיות שותף בהורדת גשמים ובזכיות לעם ישראל? אם אתם תהיו מוכנים תעשו חסד תתכוונו שאתם גם לומדים לעילוי נשמת ההורים שלי זכותם תעמוד לכם גם. אני מתכוון לברך אתכם בשבע ברכות, מי שלא יתברך בהם יפסיד יצטער אחרי שהוא ישמע מה אני מברך. 21, מי עוד מהגברים? אתה לא הצבעת קודם? 22, אשריך לעולם הבא. 22 גברים, אל תתנו לי להתאמץ, תקלו עלי, כן, 23, מה עם שניכם, שני נחמדים עם כובעים, 25, הנה 26, 26, אנחנו לא רחוקים חבר'ה, 26, קשה עם הטבריינים אבל זה עובד, 26. פה המחלקה הזאת חלשה מאד, חלשה מאד. 26, אולי מישהו יקח על עצמו אחריות בשביל עם ישראל? לשרת בצבא זה הרבה יותר מסוכן, ללמוד שעה זה הכי טוב עם הרבה שכר בשביל עם ישראל שירד גשם, לא כדאי? אפילו אם אתה לא רוצה שכר שירד גשם ליהודים, לא טוב? תשמח אותם. 26 יהודים. הנה אשריך, תבורך, 27 יהודים, נו חבר'ה בזריזות, מי עוד, אולי מישהו פה באמצע רוצה להתעורר, שורה ראשונה לא רוצים כלום? זהו, מלא הראש מלא, זהו? אין מקום? 27 יהודים, הנה עוד אחד אשריך, 28, 28, מי עוד? מי עוד? 28, עוד שניים אנחנו בשלשים כבר חבר'ה, 28. אין פה מישהו שיכול לקחת על עצמו חצי שעה-שעה בשביל עם ישראל? 28 30 חבר'ה אשריכם לחיי העולם הבא. שלושים יש לנו את העשיריה האחרונה, קדימה, בואו נראה אתכם בזריזות עושים את זה, תשמעו איזה ברכות אני נותן. הנה עוד אחד, 31, 32 יפה מאד, 32. מי האמין מארבע שלשים ושתיים, אתם רואים אני מאמין בעם היהודי, 32, מי עוד? מי יהיה ל"ג, ל"ג בעומר, מי הל"ג? גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, מי יהיה 33? יש יהודי שמוכן להיות 33? עוד מישהו חבר'ה אתם פנויים, יש לכם את כל הזמן שבעולם. אריכות ימים, תחיית המתים, עשר מיליון מצוות, הגנה, הצלה, שמירה, מה לא טוב? בלילה, בלילה ביום הכל, אתה כבר קיבלת קודם? אתה ספרתי אותך? 32 חבר'ה. עוד שמונה יהודים, נו בואו תעזרו לי להוריד את המספר. שמונה יהודים, מי זה השמונה? שבע ברכות אני נותן, שבע, אבל איזה שבע, אני רוצה אח"כ שתגידו וכן למר, וכן למר בשביל שזה יתפוס גם עלי. קדימה, עוד שמונה יהודים, שמונה איפה הם, אולי תרימו ביחד וגמרנו, הנה עוד שבעה יהודים אשריך, הנה עוד ששה יהודים אשריך, ששה יהודים. ששה יהודים, כדאי לכם, ברכות כאלה לא שמעתם. ששה יהודים רק, עוד ששה. גשם, גשם גשם בא. גשם גשם גשם בוא. ששה יהודים, איפה עוד? הנה אשריך עוד חמישה, עוד חמישה בלבד. עוד חמישה יהודים בלבד, הנה עוד יהודי אשריך, עוד ארבעה, הנה עוד אחד עוד שלשה, עוד שניים, לא סתם, אבל רציני, עוד שניים, עוד אחד, הנה עוד אחד יש ארבעים, 41, 41. 41ן, יש עוד מישהו שרוצה להצטרף? אני מברך, את רוצה לשאול או להצטרף? להצטרף, 41 נשים 41 גברים, יש עוד מישהו שרוצה להכריע את הכף, בסדר גמור הנה 42.
אני מברך, או שעוד מישהו רוצה להצטרף? עוד אחד אשריך, 43 מהגברים. נשים יש עוד מישהי? הנה עוד שתי נשים 43 גם. 43 שויון. עוד מישהו רוצה להצטרף אם לא אני מברך, הנה עוד אחת, 44 מהנשים. יש עוד?
מי שברך אבותינו הקדושים, גם אתה? רגע עוד אחד. הגברים לומדים ממסכת ברכות הנה הרב נחום יסביר לך איך משיגים ש"ס ופועלים, שלשה אנשים, אין בעיה הוא יסדר לכם את מה שאתם צריכים. שלשה אנשים? שני אנשים או שלשה? שניים 45 יפה מאד. יפה מאד.
מי שברך אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את כל אלה שקיבלו על עצמם לסיים את הש"ס תוך שנה, ואלה שקיבלו על עצמן לסיים את התנ"ך בלימוד של רבע שעה לפחות כל יום עד גמר, ה' ימלא משאלות ליבכם כולם לטובה,
אמן
בריאות שלמה ואריכות ימים מתוך נחת אמיתית
אמן
סיעתא דשמיא בכל מעשי ידיכם
אמן
פרנסה טובה בשפע רב ובנקל
אמן
זיווגים הגונים לצריכים וזרע חי וקיים מהרה
אמן
ישועה קרובה והצלה מכל ענין ומפחד מהרה
אמן
נשיאת חן בעיני אלקים ואדם מעתה ועד עולם
אמן.
וכן למר?
קהל: וכן למר.
הרב: אמן, זכיתם, זכינו עכשיו, רבש"ע, עשינו מה שאתה רוצה מאיתנו, למרות שיצר הרע מקשה עלינו, התחלנו מארבע והגענו לארבעים וחמש, ועוד 44 נשים, ישתבח הבורא ויתעלה שמו, אנא מלפניך הורד גשמי ברכה על עמך ישראל השואפים להתקרב אליך, בשפע ברכה הזה יחול עלינו תמיד ונזכה לראות בהשגחת הבורא יתברך וללכת בדרכיו תדיר אמן.
אמן.
עכשיו אני רוצה לחלק לכם את המתנות הקבועות ולהפרד מכם כי אני נוסע לירושלים, נתראה בעזרת ה' לאחר הממטרים בעזרת ה' בעגלה ובזמן קריב אמן.
אמן.