עפולה - עפולה
אולמי האושר, עפולה
תאריך פרסום: 19.09.2012
תאריך פרסום: 19.09.2012
תמלול
עפולה - עפולה
עפולה 19-9-12
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
"יערוף כמטר לקחי יזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". מה היה תחילתו של רבי עקיבא, אמרו - בן ארבעים שנה היה ולא למד כלום, פעם אחת הלך על פי הבאר, אמר מי חקק אבן זו? אמרו לו עקיבא, אי אתה יודע? אבנים שחקו מים, מיד עשה רבי עקיבא קל וחומר, ומה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשים כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את ליבי. עד גיל ארבעים היה רבי עקיבא עם הארץ, לא למד כלום, פעם הלך בדרך, ראה שבסלע יש חור, שאל מי חקק את הסלע? אמרו לו אתה לא יודע שאבנים שחקו מים? באיוב יש פסוק פרק י"ד שאת האבנים מסוגלים לחקוק מים, טיפה ועוד טיפה שיורדת למרות שלא ניכר הרושם בהתחלה, אבל במשך הזמן טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושות חור בסלע. אז הוא עשה קל וחומר, אמר ומה רך - זה הטיפה פסל את הקשה, חדר וחקק את ופיסל את הקשה את הסלע, אז מה הרך מסוגל לפסול את הקשה, דברי תורה שהם קשים כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את הלב שלי. וזה בלתי מובן, היות שכבר מתחילתו היה רבי עקיבא איש שהשתוקק ללמוד ולהשכיל, מאיפה אנחנו יודעים שמתחילה הוא היה משתוקק? הראיה שלמד אחרי הקל וחומר והחליט להתחיל ללמוד, אז למה הוא לא למד לפני הקל וחומר? כי אם הוא לא היה רואה את המעשה הזה הוא לא היה מתחיל ללמוד, ז"א היתה לו איזה הוה אמינא, היתה לו איזה התחלה הבנה ראשונית למה הוא לא יכול ללמוד, אבל אחרי הקל וחומר שהוא עשה הוא כן התחיל ללמוד והוא נהיה גדול שבישראל, עד שהיה ראוי להביא תורה כמו משה רבינו.
למה היה צריך לראיות מהסוג שהוא ראה ומשלים וקל וחומר, היה יכול להכנס לבית מדרש בלי שום משלים ולהתחיל ללמוד. ולמה היה צריך להמתין עד שיבוא לו הקל וחומר בדיוק כזה?
אם נבין את התורה הקדושה, ונחשוב שהתורה זה כמו כל חכמה אחרת, כמו אסטרונומיה, כמו הנדסה, כמו אלגברה, שאדם יכול לבוא אליה בלי שום הכנה, סתם להכנס לאוניברסיטה להתחיל ללמוד, ובלי שום בירור, אם חושבים שהתורה זה בדיוק כמו כל חכמה אחרת אז הקושיה תהיה עוד יותר חזקה, למה המתין בכלל? כנס ותלמד. ואם הוא לא נכנס סימן שהפריע לו משהו, וכשהוא ראה את הקל וחומר הזה פתר לו את הבעיה ואז הוא כן התחיל ללמוד והכל הסתדר.
עוד דבר, אם נביט על התורה שהיא כמו מלאכת אומנות, שאנחנו לא צריכים להסתכל על הפועל אלא על הפעולה, לא מעניין אותנו מי פועל, מעניין אותנו במלאכה האם הפעולה נעשתה, אכפת לנו אם הטכנאי שבא לתקן את המכונת כביסה, חכם טיפש נבון, אדם דתי חילוני, אדם מוסרי לא מוסרי, לא מעניין אותנו, מעניין אותנו תיקן את המכונה או לא תיקן? זה מה שמענין. אדם שהוא מנגן, חכמת הניגון, מה אכפת לנו אם הנגן הוא אדם כזה או אחר כמו שתיארנו קודם, העיקר הוא מצליח להוציא את המנגינה מה שצריך, מה אכפת לנו? אבל אם נסתכל על התורה לפי הנחה זאת שלא מעניין אותנו הפועל אלא מעניין אותנו רק הפעולה, תתחזק הקושיה עוד יותר, למה צריך את הקל וחומר שהיה צריך אותו רבי עקיבא?
אז שני דברים, האם התורה היא ככל חכמה? שלא צריך הכנה ולא צריך בירור וכל אחד יכול לגשת וללמוד. והאם מי שהולך ללמוד תורה זה לא משנה מי פועל את הפעולה העיקר שהפעולה תיעשה, אתה תלמד ותחכים ותדע וזהו ומספיק, כמו באוניברסיטה.
אמנם האמת היא לא המדרש עיקר אלא המעשה. אתה יכול להיות חכם גדול מאד, אבל צריך להגיע לידי מעשה, אם לא תגיע לידי מעשה מה שווה כל המדרש? "ולמדתם ועשיתם" אם אתה לא עושה את מה שהתורה אומרת גם את הלימוד לא תקבל שכר. ולמדתם ועשיתם, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, אבל צריך להגיע לידי מעשה כי לא המדרש עיקר אלא המעשה.
התורה והאדם חד הוא, כתוב אורייתא וישראל חד הוא. מה פירוש? צריך שהתורה תכשיר את האדם שיהיו כל הפעולות שלו שווה בשווה עם התורה בלי נטיה ימינה ושמאלה, עד שאם נכתוב את הפעולות של האדם יכתב ממנו תורה שלמה. ז"א כל הנהגה שהוא עשה, כל פעולה זה מה שכתוב בתורה, הוא לא עושה דבר שלא כתוב בתורה. ואם נכתוב את מעשיו ופעולותיו נראה שזה תורה. זה שולחן ערוך, זה בדיוק מה שכתוב.
אדם שחי על פי התורה הוא ספר תורה מהלך, הוא תורה חיה, כי את כל מה שכתוב בתורה הוא לקח לתוך חייו, והוא מסדר את עצמו ומחליף את כל המידות שלו כמו שהתורה דורשת ממנו, והוא ביד התורה כחומר ביד היוצר. לא מספיק שהוא לוקח מהתורה את החכמה בלבד, תורה לא ניתנה לאדם בשביל לחדד את שכלו, אלא יש על האדם תביעה יותר גדולה ויותר גבוהה ויותר מוכרחת, כשאדם יהיה בבחינה הזו שהתורה תתאחד בו והיא תתעצם עם נפשו, לא יסתור את עצמו, כמו שהתורה אינה סותרת את עצמה. ז"א לא נמצא באדם דברים שסותרים את עצמו, פעם הוא עושה ככה פעם הוא עושה ככה פעם הוא עושה ככה, אין, פלס, כמו שהתורה אין סתירה בינה לבין עצמה כך האדם אין בו סתירות. זה אם הוא לקח את התורה, הפנים אותה והפך את עצמו על פיה. אבל אם הוא לא יקח מהתורה רק את החכמה שלה בלבד, והאדם שבו יהיה סוג אחד והחכמה שלו תהיה סוג אחר, זה לא רק שזה שני הפכים בנושא אחד, שהוא והתורה לא מתמזגים יחד, אלא עוד תתהפך לו החכמה לסם המוות. עוד תתהפך לו התורה לסם המוות. כמו שכתב הגאון מוילנא, "יערוף כמטר לקחי" כי ענין התורה לנפש כמו ענין המטר אל הארץ, שהוא מצמיח סמי חיים וסמי מוות, כן בתורה צריך אחר הלימוד לבער הפסולת ממנו ויראת חטא ומעשים טובים. מה פירוש? יערוף כמטר לקחי - לקחי זה התורה, "לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" זה הלקח שה' נתן לנו. אומר יערוף כמטר לקחי - כמו שהמטר יורד מן השמים ומצמיח את מה שיש באדמה, אם יש זרעים של חיטה, של בשמים, של קוצים, הגשם יורד, מה הוא מצמיח - מה שיש בזרעים, איפה שיש חיטים יצמח חיטים, איפה שבשמים -בשמים איפה שקוצים -קוצים, ככה יערוף כמטר לקחי, כמו מטר התורה שלי כשהיא נכנסת על הלב של הבן אדם איזה זרעים יש לו בפנים? אם הוא רוצה להיות תלמיד חכם אמיתי שמקיים את כל התורה ומתמזג עם התורה, חיטים - כמו שהמזון העיקרי של האדם זה חיטים אז זה יצמיח אותו בדיוק כמו שהתורה. אם הוא רוצה לזכות את הרבים ולהפיץ דעת בכל התורה אז הוא כמו בשמים, התורה שתכנס בו כמו שהבשמים מפיצים ריח בכל מקום ככה הוא ילמד תורה ויפיץ אותה בכל מקום. ואם הוא קנטרן - בעל גאוה סרוחה שרוצה רק לקנטר כאילו הוא חכם והולך להציק לכולם תגיד לי מה זה מה זה מה זה מה זה ככה כל הזמן אז זה כמו קוצים, כל התורה שהוא ילמד זה רק בשביל להמציא קושיות על אנשים, לקנטר אותם. ז"א התורה היא תלוי במה אתה הכשרת את עצמך, אם הלב שלך רוצה באמת להתחבר ולהתמזג אתה תהיה חתיכת תורה, תהיה צדיק קדוש שכולם יבחינו. אם תרצה ללמוד אותה כחכמה רק בשביל להתהדר ולהגיד שאתה יודע כמה דברים, הא, היום שמעתי מחבר ילדות שאבא שלו היה חזן בבית כנסת כל חייו, והוא היה חילוני והוא היה מחלל שבת, והיו דברים שהוא היה מקפיד, היה אומר לבן שלו לא לצאת עד אחרי עלינו לשבח, למה? הוא אמר לו למה עלינו לשבח מתחיל בעין ובאמצע הוא מסתיים בד'? ולמה החלק השני מתחיל על כן נקווה לך ומסתיים בד', הוא אומר זה עד עד, שני עדים אתה צריך בסוף התפילה שיעידו שאתה סיימת את התפילה והתפללת, ואחרי זה הוא היה נוסע בשבת לים. אז התורה אצלו חכמה, הוא היה חכם בתורה יודע את כל התורה כולה, כל התורה כולה הוא יודע, אתה אומר לו שלש מילים הוא ממשיך את הפסוק, כל התורה, הוא היה מועמד להיות חתן התורה, מועמד להיות חתן התורה הארצי, העולמי בזמנו זה היה. אבל זה חכמה לחוד מעשים לחוד אצלו, סוג אחר בכלל.
כך התורה אצל האדם, אם אדם מבקש רק מה שרצונו מראה לו, אז גם מן התורה עוד יצמח לו הרצון. שתפעול עליו שהרצון שלו יתרחב ויתעמק יותר ויותר, ז"א אחד הולך לחפש בתורה את מה שהוא רוצה, הוא מחפש היתר למשהו, הולך לחפש בתורה משהו בסוף מוצא איזה משהו אומר הנה, הנה, אז הוא לוקח מהתורה את מה שהוא רוצה, הוא לא לומד את התורה ונכנע לתורה והיא תגיד לו מה לעשות, הוא מחפש בה רק סיוע למעשים שלו, וידוע שהתורה אפשר לדרוש אותה מ"ט פנים טמא מ"ט פנים טהור, צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם באותם דברי תורה, לאחד זה סם חיים לשני זה סם המוות, אם אתה לא הולך על פי התורה ורוח התורה כמות שהיא, אין שום בעיה שתעלה על מוקשים תתפוצץ. לכן חייב ללכת לפי מישהו ירא שמים אמיתי ותלמיד חכם עצום שידריך אותו.
אבל מי שמבקש לתקן את המידות שלו על פי התורה, כמו שכתוב "זה אלי ואנווהו" - התדמה לקב"ה זה אלי ואני הוא, אתה צריך להיות דומה לקב"ה, מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים, ודבקת בדרכיו, והלכת בדרכיו, אז אם אדם מחפש לתקן את המידות שלו על פי התורה אז התורה הופכת להיות סם חיים והוא ייבנה ממנה, ואז צריך האדם לרדוף אחרי המעשה לקיים את המעשים על פי התורה להנצל מסם המוות שזה לא יהיה לו סם מוות, ואפילו אם מבקש האדם את המעשה גם בזה עדיין יש צד לחיים וצד למיתה, שאם יטול רק את הפעולה ויעשה רק את הפעולה שצריך לעשות, אבל לא יכשיר את הפועל הפעולה - את עצמו, יכול להיות שזה יהפוך לו גם כן לסם המוות, כי זה לא טכנאי מכונות כביסה, זה משנה מאד מי עושה את הפעולה. לדוגמא חזן, אם הוא יודע להיות חזן ויודע לקרוא בתורה ויודע בעל פה, אבל הוא מחלל שבת כמו שאמרנו, אף אחד לא יצא ידי חובה וכל הציבור יש עליהם קטרוג, סם המוות. חזן צריך לבחור אדם ירא שמים שעבר גיל שלשים נשוי ביתו ריקן מעבירות, יש לו זקן, מקיים תורה ומצוות, שמו שם טוב וכו' וכו', תלמיד חכם לומד תורה, זה לא סתם, זה שליח ציבור, זה הסנגור של כל הציבור. אז אם הפעולה נעשית טוב, הוא יודע לסלסל כמו שצריך והוא יודע הכל מצוין, אבל הוא הפועל עצמו הוא על הפנים, אז זה לא מ ועיל.
ואפילו שבחכמת הרפואה לא מעניין אותנו אם הרופא אדם טוב, אדם לא טוב, אדם רע, אדם מושחת, העיקר שהוא יודע לרפא ולנתח ולעשות מה שצריך, שמה לא מעניין אותנו מי הרופא, העיקר שהתוצאה תצליח.
אבל בתורה זה לא ככה, זה לא חכמה כשאר החכמות שאתה יכול להיות נפרד מן החכמה, וזה גם לא יכול להית אפילו שתדע את החכמה כולה, אבל אם אתה פועל לא כמו החכמה ולא מקיים בדיוק מה שהחכמה אומרת אז זה רע מאד, זה סם המוות.
עכשיו זה דבר ברור, רבי עקיבא כשראה את התורה הוא לא ראה בה כמו אנשים רק את החכמה ואת החיובים של המצוות שיש תורה צריך ללמוד אותה וצריך לקיים את המצוות, לא, הוא ראה שהעיקר מה שהתורה דורשת זה שהאדם בעצמו יהיה תורה חיה, שיהיה שלם במידותיו ויהיה מופשט מהנגיעות שלו, לא נמשך אחרי נגיעותיו, כי אם אדם נמשך אחר נגיעותיו אז הוא לא מקיים את התורה. אם יש לו קנאה, יש לו חמדה, יש לו תאוות, יש לו כל מיני דברים שהם היפך מהתורה אז הוא לא יכול לקיים תורה, הוא נגרר אחרי החלק הבהמי שלו, אחרי הגוף, והנשמה שלו לא מתמזגת עם התורה והגוף גם, אי אפשר נשמה לחוד וגוף לחוד, זה אותו אדם. והוא הבין את זה, והוא ידע שהקב"ה רוצה בתורה שאדם יתמזג עם התורה ויהיה מופשט מכל הנגיעות ושלא ירצה אלא את רצון הבורא בלבד, אני רוצה לעשות מה שהבורא רוצה ממני, זה מה שאני רוצה לעשות. והוא מצא בעצמו שהמידות שלו נוטות להמרות את הבורא, הוא נמשך לחומר, והוא ראה שהמידות שלו נוטות לקרב את התורה לפי רוח המידות ומסרבים לבטל את דעתם מפני דעת התורה, והוא הבין שהוא רוצה לקחת את התורה עם פשרות וחשבונות רבים, עם כל מיני טעמים ואמתלאות ותירוצים להכשיר את הדרך שלו. לדוגמא, יש כאלה שהם הולכים לחתונות מעורבות ורוקדים, אבל אסור, זה איסור עריות שיהרג ולא יעבור, אז מה אומרים הטיפשים, מצוה לשמח חתן וכלה. זה כמו שתגיד שמצוה להגיע לבית הכנסת בנץ, אבל קמת מאוחר אז אתה לוקח טקסי, כי מצוה להגיע בנץ, אז אתה לא יכול להספיק ברגל אז אתה לוקח טקסי, זה אפשר להגיד דבר כזה? אתה יכול להלביש על המצוות מה שאתה רוצה? זה פשרות ונטיות אחרי החומר ואתה קשקשן.
לכן רבי עקיבא פחד, למה הוא פחד? כי אם הוא ילמד תורה והוא יטה על פי הנטיות שהוא מרגיש שיש לו להיות פשרן, התורה תהפוך להיות לו סם המוות, כי הוא לעולם לא יקום מהמצב הזה. הרי זה מה שכתוב, לא ניתנה תורה אלא לרבי חנינא בן דוסא, העולם הבא זה לרבי חנינא בן דוסא, והעולם הזה זה לאחאב בר עמרי מלך ישראל. רבי חנינא בן דוסא לא נהנה מהעולם הזה כלום רק מה שהתורה התירה לו, שום דבר עבירה, שום דבר שאסור, כלום, לכן יש לו עולם הבא שלו, אחאב בר עמרי לא ענין אותו עולם הבא, הוא חי את העולם הזה על הצד המקסימלי, הרג ורצח ועשה כל עוול. היה לו עולם הזה מלא. הגמרא אומרת ובינונים אין להם לא עולם הזה ולא עולם הבא. למה? בינוני הולך לעשות עבירה הוא לא שלם עם העבירה, הוא מפחד קצת, הוא לא מרגיש טוב עם זה, גם אם הוא מחלל שבת הוא יודע שזה בעיה, ואם הוא יראה איזה רב לידו חשוב, הוא יסתיר את הסיגריה. ז"א הבינוני לא נהנה מהעבירה עד הסוף, גם מצוה הוא לא עושה עד הסוף כי תמיד יש לו משיכה לחומר, אז הוא מקצר, מדלג בתפילה, בא באיחור, עשוה ככה, יוצא ידי חובה כזה, לא נהנה מהמצוות עד הסוף ולא נהנה מהעבירות עד הסוף, לא עולם הזה ולא עולם הבא. זה חי על דרך פשרה. מה שמתאים לו הוא עושה ועם גבולות, לא עד הסוף. לכן רבי עקיבא הבין את זה ופחד מאד, פחד מאד מאד.
זה מה שאמר גם אליהו לעם ישראל, כשהוא הלך להר הכרמל ועשה את המופת בהר הכרמל שירדה אש מן השמים ואכלה את הקרבן, וכל העם צעקו ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים, מה שאנחנו אומרים כל בוקר עכשיו, הוא אמר לעם ישראל עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלקים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו, אין באמצע, אין קומסי קומסה, או אתה זה או אתה זה, תחליט. ולמה באמצע לא טוב? זה לא יותר טוב באמצע ממה שאדם לגמרי לא יהיה? אומר אליהו הנביא לא, אם אתה באמצע תשאר עד המוות שם, אם אתה אפילו רחוק אתה יום אחד תתעורר ותחזור, כי כל החוזרים בתשובה חזרו בדרך כלל לא אלה שהיו באמצע, אלה שהיו בסוף, משמה הם באים, ולאן הם הולכים? לקצה השני, לא לאמצע. הוא אומר הייתי מחרית עד הסוף עכשיו אני אהיה צדיק עד הסוף.
פעם שאלו שחקן כדורגל, תגיד למה חזרת בתשובה ולא נהיית ככה כיפה סרוגה בינתיים ככה כיפה סרוגה בינתיים, אח"כ, אמר להם תשמעו שחקן הייתי עד עכשיו, עכשיו החלטתי להיות אמיתי.
ז"א, בן אדם צריך להבין, דרך פשרה פחד ממנה מאד רבי עקיבא, דרך פשרה פחד ממנה מאד רבי עקיבא.
היה פעם ערבי בראש העין, שהיה רמדן שאלו אותו תגיד אתה לא צם? ראו אותו אוכל במשך היום, אמר לא אני מזרחניק. אפילו ערבים יודעים שיש דרך בינונית באמצע כזה, הוא דתי אבל כזה לא צם. הנה היום היה צום גדליה, לא כולם צמים, למה לא כולם צמים? חרתה ברטה כזה, באמצע כזה. אז ז"א, רבי עקיבא ידע מה התורה דורשת, דורשת שאדם יהיה תורה, שיתמזג עם התורה, שיסכים עם התורה, שישנה את עצמו לפי התורה. והוא פחד כיון שהנטיות שלו הוא הרגיש מושכות אותו לכיוון השני, ואז היא תהפוך להיות לו סם המוות.
לכן כל ימיו היתה לו מלחמה גדולה, האם לבחור את התורה או לא, אם יבחר שמא תהפוך לו סם המוות, אם לא יבחר בודאי זה סם המוות, ולבחור את התורה באופן שתהיה לו לסם חיים הוא היה מסופק אם זה יכול להיות שהתורה תצליח לתקן לו את כל המידות על פי רוחה עד שיהיה אדם כזה שהוא בעצמו תורה, בלי שום פשרות וחשבונות, בלי שום נגיעה כלל, שהוא יהיה מוכן ומזומן לעשות כל מה שהתורה תדרוש ממנו זה הוא הסתפק מאד. לפני שהוא התחיל ללמוד, לפני שהוא חזר בתשובה, רבי עקיבא היה אומר, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור, אתם שומעים? איזה מידות אלה, הא? לקחת בן אדם לא רק לנשוך גם לשבור לו את העצמות. והתורה הפכה אותו בסוף, הפכה אותו לחלוטין, הוא נהיה ספר תורה מהלך, נהיה קדוש עליון, הגיע לדרגות יותר ממשה רבינו, הוא זכה לשער החמישים מה שמשה לא זכה. ולא עוד, אלא שהיה אחד מהגדולים, שמעון העמסוני, שהוא דרש כל מילת את שבתורה, כל מילת את זה לרבות, כמו גם, כשאני אומר גם זה לרבות משהו, כל את שבתורה לרבות, דבר אחד הוא לא יכול היה לרבות, הוא הגיע את ה' אלקיך תירא, לרבות מי? איך הוא יכול להגיד? עוד מישהו לירא חוץ מה'? איך אפשר להגיד? אז הוא עצר. אמר כשם שיש שכר על הדרישה - כל מה שדרשתי את כל האתים שבתורה, מפעל חיים, מפעל חיים, כך יש שכר על הפרישה, אני פורש. הכלל הזה לא עומד בכל התורה, אני פורש. עד שבא רבי עקיבא ודרש "את ה' אלקיך תירא" את - לרבות תלמידי חכמים, שצריך לירא מתלמידים חכמים כמו ה'. מה הוא אמר לפני? תנו לי תלמיד חכם ואנשך אותו כנשיכת חמור, מה הוא אמר בסוף? - שצריך לירא מתלמידי חכמים. התורה תיקנה אותו או לא תיקנה אותו? נהפכו כל המידות לגמרי. איפה הוא למד את זה? איפה הוא למד? איך הוא החליט? איך הוא הכריע? מהקל וחומר של הסלע. עד שהוא בא אל האבן, שאל מי חקק אבן זו? אמרו לו עקיבא, אבנים שחקו מים, טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה שוחקים, מיד הוא עשה קל וחומר בעצמו ואמר, ומה מים שהם רך פסל את הקשה שהם כסלע, אז התורה שהיא כברזל לא תחקוק את לבו של רבי עקיבא?! ואז הוא הכיר שאכן התורה יכולה לאט לאט פסוק ועוד פסוק, שיעור ועוד שיעור, אם יחליט למסור את עצמו לתורה התורה תפסול את ליבו לגמרי, פסלות דהיינו חקיקה בתוך הלב. אם הוא רק ירצה הוא יוכל להגיע ללב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. והתורה תהפוך אותו לתורה עם כל הנטיות שלו והמידות שלו. זה רבי עקיבא שנהפך מסלע מטיפות מים. כמה אנשים אתם רואים שיוכלו לקחת מסקנה, מסקנה ממראה כזה? ז"א הוא היה חכם, אבל חכם שהכיר את חולשותיו, והוא ידע שהחולשות שלו לא יתמזגו עם התורה. מתי הוא קיבל עידוד? כשהוא ראה את הטיפות מים ששחקו לכן אדם לעולם לא יתייאש מללמוד, לעולם לא יתייאש מללמוד.
ובזה אני אתן לכם מעשה, בישיבת ראדין למד בחור שהיה ברוך כשרונות ומתמיד גדול, ומצא את חיותו בדברי תורה וחידש חידושים בהירים ושמחים בעומק העיון וביושר הסברה. עשיר מופלג, אוהב תורה לקח אותו כחתן לבתו, וקצב לו נדוניה הגונה לשנים רבות שיאכל על שלחנו. התעלה האברך באותן השנים וגדלה משפחתו, ככלות הזמן ההסכם היה לכמה וכמה שנים, נגמר ההסכם עכשיו הוא צריך לחיות בזכות עצמו, הוצרך לעסוק במסחר למחייתו. טרדות המסחר אפפוהו ושקע במסחר ראשו ורובו. באותם ימים פגש אותו החפץ חיים זצוק"ל והתעניין בלימודו, נאנח האברך ואמר לחפץ חיים, כמו שכתוב בגמרא בעירובין נ"ה, לא תמצא בסוכרנין ולא בתגרנין, התורה לא תמצא בסוחרים ולא באלה שעושים תגר דהיינו הולכים ממקום למקום. והיא לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, מי שאין לו שום דאגה ומן יורד לו מן השמים זה יכול ללמוד תורה. נאנח עמו החפץ חיים ושאל, ומה עם קביעת עיתים לתורה? טוב, אתה לא יכול ללמוד כמו פעם אבל אתה קובע עיתים לתורה? מה אומר לך רבי, מקנא אני בבעלי בתים שעולים לבית המדרש ושומעים שיעור בגמרא ומסתפקים בו, אני הורגלתי להעמיק ולחקור, לסתור ולבנות, כשאני שומע הסבר שטחי אני מתקומם, איני מוצא את סיפוקי אלא בלימוד בעומק העיון, ולכך אין זמני מספיק ואין מעייני פנויים, אז ממילא אני תקוע, כיון שאני לא נהנה מלימוד תורה שטחי, ואין לי זמן לשבת להעמיק ולחקור, אז אני לא לומד בכלל.
אמר לו החפץ חיים שמע, אני אמשול לך משל, מעשה באדם פשוט שהתפרנס מיגיע כפיו, עמל בפרך, הסתפק במועט, בשבת ישן כדי להחליף כח, אז במה הוא נהנה איפה בחייו, אם כל הזמן עמל ויגע ובשבת נח אז מתי הוא נהנה? אמר ההנאה שלו היתה בבית המרחץ בערב שבת, שוטף היה את גופו בחמין, שותה את עצמם בחמם התורכי, אדים, זעה ניגרת פלגים פלגים, אחרי זה טובל במים הצוננים, אח, היה זה לגביו שיא התענוג ופסגת ההנאה. יום אחד חש בליבו, הלך לרופא שבדק את ארחות חייו, אמר לו אתה חייב להגביל את עצמך בעבודה, להפחית במאמץ, ודבר אחד שיהיה לך ברור, תזהר ממרחץ של אדים, למה זה מאיץ לך את פעימות הלב ומהווה סכנת חיים. האיש נחרד ושמר את פקודת הרופא. החזיק מעמד שבוע ושבועיים, אבל ניטל ממנו הטעם בחיים, בלי בית מרחץ אין חיים, בשבוע השלישי החליט שדבר לא יקרה אם הוא ירחץ במרחץ, שהרי הוא לא הוזהר אלא מפני חדר אדים, עלה לבית המרחץ, שאף בהנאה את האויר החם, נשטף בחמין, התמכר להרגשה הנפלאה, החליט אני אכנס רגע לחדר אדים, רגע קט, נכנס, ליבו האיץ פעימותיו, זיעתו ניגרה וסחרחורת תקפה אותו, הבין שהוא השתטה וחייו בסכנה ואם לא יקדים רפואה למכה פה תהיה קבורתו. עליו ללכת במהירות ולטבול בצוננין להתקרר ולהתעשת. בברכים כושלות יצא, שרך צעדיו למקוה של המים, והנה חמים הם ורותחים, אין כאן מקוה של צוננין, ברכיו פקו, נפל חסר אונים, ראו אדם את חורונו ואת רעידתו והבין שהוא בסכנת חיים, חייבים להצילו ובמהירות. מצא ספל ומילא אותו במים קרים וביקש לשפוך אותם על פניו כדי לצנן אותו ולהחיותו, ראה זאת החולה בעיניים כבויות, ומחה בשפל קול, הרף, מה יועיל אותי ספל קטן, המקוה אינו קר. שוטה הוא, אמנם המקוה אינו קר, אבל האם משום כך לא יזלפו על פניו מים צוננים כדי לקרר אותו ולהציל אותו? תהיה זו הצלה פורטה, אבל גם זו הצלה.
הנמשל, החפץ חיים אומר לו, הורגלת כולך לטבול במי הדעת, במים החיים של תורת אלקים חיים, מים שכל גופך עולה בהם בעומק העיון וחידושים נפלאים, אבל כרגע חסום בפניך המקוה הזה, הטרדות שלך מונעות ממך לשקוע בעולמה של תורה, אז משום כך לא תקח ספל של מים צוננים, שיעור תורה אחד להחיות את נפשך? לוותר לגמרי על הכל?
זה הנפתולים של היצר הרע, ככה הוא יודע לעבוד, עובד על אנשים לא נותן להם כלום. זה בדיוק הפוך ממה שהבין רבי עקיבא, שמטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה אפשר לחקוק סלע, וממילא מילה ועוד מילה, פסוק ועוד פסוק, פרק ועוד פרק, שיעור ועוד שיעור הפכו אותו להיות רבי עקיבא. אז גם אם בן אדם מסיבות כלשהם של החיים נפל, אל תעזוב את התורה, תקבע לך זמן קבוע כל יום, כי קביעת עיתים לתורה אין לשום בן אדם בעולם שחרור, אין, אפילו חולה, רק חולה אנוס שהוא אנוס פטור, אבל אפילו ביום האחרון של חייו אדם לא יכול להבטל מקביעת עיתים לתורה. זו שאלה ראשונה ששואלים אותו, קבעת עיתים לתורה או לא, אחרת אין מה לדבר איתך. אז לעולם אדם לא יפסיק מן התורה, זה האינפוזיה שלו לקבל חיים מהקב"ה, ואז טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, הוא יקבל הרבה מאד תורה במשך כל ימי חייו, ובודאי כשהוא יצא יום אחד לפנסיה, אם הוא לא זכה לפני כן, אז הוא ילך הרבה לשיעורי תורה להכין צידה לדרך כי עוד מעט הוא יצא, וכדאי לצאת מלא ועמוס מאשר ריק בלי כלום.
עכשיו מה נעשה אנחנו, ראש השנה כבר עבר, והיתה כתיבה, ולך תדע באיזה ספר כל אחד מאיתנו נמצא, ספרי חיים וספרי מתים נפתחים ואנחנו לא יודעים מה גזרו עלינו, לא יודעים. עכשיו, אם נקח את עצמנו צדיקים אז לא נעשה כלום, ואם נהיה רשעים אז אנחנו נתייאש לגמרי, הכי טוב לחשוב שאנחנו בינונים. ואז יש לנו את העשרת ימי תשובה האלה, ואז עדיין אפשר לשפר ולעשות כל מה שרק אפשר בשביל להוסיף עוד עוד עוד מהר זכויות, כדי שעם הזכויות האלה נוכל לבוא ולהראות שהנה הנה, מה שקבענו בראש השנה בתפילה שאתה מלך, נמליכך מלך, וכשאמרנו שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך, זה גם התכוונתי לעצמי, לא רק שהעולם ידעו מי אתה, גם אני, גם אני, גם אני. אז במה אתה תראה לו שאתה גם? במה? במה? אם עבר יום כבר ולא השתנית ממש ביחס למה שהיית לפני ראש השנה, אז במה תראה לו שאתה משתנה ומקיים את מה שאמרת? ותגיע ליום כיפור ויצטרכו שמה לחתום ואחרי זה לך חפש לך הושענא רבה.
אז יש לי עצה בשבילכם, תשמעו איך אני מציל אתכם בעזהי"ת עד יום כיפור, גם אם נחתם משהו לא טוב אתם יכולים להנצל. אבל אני אקדים שאלה קודם, מי מהגברים פה גמר ללמוד את כל התלמוד בבלי עד הסוף? כל הש"ס. אף אחד. טוב. נשים, מי מהנשים פה זכתה ללמוד או לקרוא לפחות את כל התנ"ך מבראשית עד דברי הימים ב'? יש פה? יפה, ארבע נשים, שיא ארצי. כל הכבוד. כל הכבוד, שיא ארצי, זה לא צחוק.
עכשיו בואו אני אתן לכם מתכונת להצלה, כל מילה שאדם אומר בתורה כשהוא לומד תורה, זה שקול כנגד תרי"ג מצוות. כל מצוה פירושו של דבר שנברא לו מלאך אז מכל מילה נבראים לו 613 מצוות, 613 מלאכים. כל העושה מצוה נברא לו פרקליט. כמה שאתה לומד יותר מזה אתה בורא מלאכים, אלה מלאכי השרת שילוו אותך שנבראו ממך. עכשיו, אף אחד מכם לא מעלה על דעתו ולא היתה לו גם תכנית אולי לסיים את כל הש"ס, הראיה שיש פה מכל הגילאים, מגיל טיפש עשרה עד גיל שבעים שמונים, ועוד לא גמרו את הש"ס. אני נותן לכם עכשיו מתכונת לסיים את הש"ס תוך שנה, כל הגברים פה, ולייצר כל יום למעלה מעשר מיליון מלאכים מצוות, תוך חצי שעה-שעה ביום בלבד. שווה? איך עושים את זה? מתחילים ממסכת ברכות, ולומדים בקריאה, בגירסה שבעה דפים כל יום קריאה, בלי רש"י ותוספות, קריאה, בין מבין בין לא מבין, קריאה, לוקח בין חצי שעה לשעה, זה השכר שאתה מקבל. ותוך שנה אתה מסיים את הש"ס, ועליך יאמר "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". וכשתגיע לעולם האמת ילמדו אותך את כל התורה שבכתב ובעל פה. אבל אם הייתם באים עכשיו עם מה שיש לכם ביד, הייתם יבשים לנצח. מי שלמד רק מסכת אחת היו מלמדים אותו רק אחת לנצח נצחים, אין יותר. אז לכן כל בן אדם שלוקח על עצמו דבר כזה, ברור שעכשיו בשמים נרשם שהבן אדם הזה קיבל עליו ש"ס, פירושו שהוא נכנס ליום כיפור עם ש"ס שלם אפילו שהוא עוד לא סיים, כיון שהוא קיבל על עצמו. כמו שבן אדם בראש השנה קיבל על עצמו לשוב בתשובה אז דנים אותו כמי ששב בתשובה, אפילו שהוא עוד לא עשה כלום, הוא רק קיבל על עצמו, עצם זה שהוא קיבל על עצמו מציל אותו מן הדין, אותו דבר פה, קיבלת על עצמך ללמוד, התחלת ללמוד, גמרנו אתה בפנים, עם ביליונים של ביליונים של ביליונים של מצוות ומלאכים טובים. ביום שבת כשלומדים זה פי אלף, שכר שבת פי אלף. אז ז"א אדם יכול לקצור לעצמו זכויות לאין שיעור בקלי קלות, ואתה לומד גם חכמה, לא טיפשות, חכמה. כמה אתם מבזבזים ביום עיתון או טמבלויזיה או רדיו או פייסבוק או אינטרנט או טוויטר? כל הדברים, אייפון, כמה אתם מבזבזים זמן, תקיקתיקתיק אס אם אסים, כמה? חצי שעה-שעה, מיליונים מיליונים של זכויות, אתה העשיר הכי גדול בתבל. במקום עבירות - מצוות. זה הגברים.
נשים, כל אשה לומדת רבע שעה עד חצי שעה ביום בשעות הפנויות, מתי שהיא רוצה, בבוקר מוקדם אחרי הצהרים בצהריים בערב, לפני שהולכים לישון, אין שום בעיה, רבע שעה לקחת תנ"ך, להתחיל לקרוא ברבע שעה כמה שמספיקים, עוצרים מסמנים מחר ממשיכים, עוצרים ממשיכים, עוצרים מספר חדשים גומרים את כל התנ"ך, וזכויות לאין שיעור. אפשר יהודי לא יודע תנ"ך? יהודים לא יודעים תנ"ך, יהודים לא יודעים את התורה שבעל פה, את התלמוד, לא יודעים. הירדנים כבר לומדים ש"ס, הדרום קוריאנים חמישים וארבע מיליון סטודנטים תלמידים לומדים ש"ס, תרגמו את זה לדרום קוריאנית, ויהודים לא לומדים?
אז עכשיו אני רוצה לראות מי מכם רציני באמת ומבין שראש השנה נגמר, כתבו מה שכתבו ואנחנו לא יודעים מה, ורוצה להראות רצינות לקב"ה שהוא לא סתם אמר את מה שאמר והתכוון למה שהתכוון, אלא הוא גם בפועל הולך לעשות, והוא מוכן להשקיע מ-24 שעות לקב"ה ולעצמו חצי שעה-שעה שיהיה לו נצח נצחים, אושר וכל טוב. מי מהציבור כאן מוכן לקבל עליו להתחיל את הש"ס ולסיים תוך שנה? הנה הראשון שם, שני, שלישי, מעניין, ארבע, חמש, יפה. חמישה גברים יפה מאד, שבעה דפים כל יום נפלא שחמישה גברים כבר יש, הנה שישי תבורך מן השמים, ששה גברים, הנה שביעי, שמיני, אשריכם ישראל, תשיעי, נפלא מאד, קנאת סופרים תרבה חכמה עשירי, נפלא מאד, עשרה יהודים בעפולה, הנה 11, אשריכם אשריכם, זכות של כל התנאים והאמוראים שאתם מזכירים את שמותם ושפתותיהם דובבות בקבר יעמדו לכם כל יום להגנתכם. 11 גברים. מי עוד? הנה עוד שניים יפה מאד, 13 גברים. יפה מאד. מה עם בחורי הישיבות? בין לבין ככה שיהיה לכם ושיננתם, תזכו להיות למדנים, הנה עוד שלשה ארבעה חמישה יפה, 18, יפה, 18 יהודים פה בעפולה. מי עוד? זה ההזדמנות של החיים שלנו להספיק משהו בחיים לעשות. אין דבר יותר ערכי, אין דבר יותר חשוב, אין דבר יותר קל שיכול לזכות בן אדם מהדבר הזה. אם זה בן אדם לא מוכן לעשות אז מה הוא מדבר עם הקב"ה, מה הוא רוצה ממנו לא הבנתי. 18 גברים, מי עוד? תחשבו, נשים, תראו שהנשים תמיד יותר טובות מהגברים, מי מהנשים לוקחת תנ"ך קדימה להרים ידיים, תנו לי לספור, רגע, רגע, עשרים נשים כבר, תורידו את היד אלה שהורידו, עשרים נשים עקפו אתכם בשניה, 18, הנה 19 גברים, עשרים גברים יפה. יש שויון. הגברים החזירו פייט. נו, אולי הנשים יראו להם מה זה, נו מי עוד מהנשים? רבע שעה בעזרת ה' יתברך שהכל יהיה לרפואת כל מי שאמרתי בהתחלה כולל אבי ואמי בעזרת ה'. מי עוד? עשרים - עשרים. מי איתך אתה לא רוצה? קח עליך. ש"ס, 21 ומה איתך? 22, יפה. יש פה ביישנים, 23 רק רגע, 23 מהגברים, מי עוד? יפה מאד תבורך, 24. אתה יודע, בחור שסיים ש"ס משיגים לו בחורה מיוחדת ומשלמים לו הרבה אם הוא סיים ש"ס, אם אתה בגיל שלך מתחיל עכשיו עד החתונה אתה תסיים כמה פעמים תקבל דירה, אתה יודע? חוטפים כאלה בחורים. יפה מאד, 24 גברים. מי עוד? מהנשים מי עוד רוצה להצטרף שעוד לא הצביעה? זהו? נשים עצרו וזהו? נגמר? תהילים זה בתוך התנ"ך. מה הבעיה רבע שעה, למה רק תהילים, למה לא הכל? מה הקשר, תעשי גם תהילים, מה הבעיה? אין לך זמן 24 שעות? מ-24 שעות אין לנשים רבע שעה? תוותרו על עוגה, מה הבעיה? הנה, 21, הצבעת בסדר. מי עוד? אין יותר נשים, בסדר. 24 גברים, יש עוד מישהו, אני הולך לברך אתכם בשבע ברכות. מי שרוצה לזכות, 25, 26, 27, יפה 28, 29, 30, יפה מאד. אני הולך לתת שבע ברכות. רגע, שלשים מהגברים, יש עוד מישהו? הלאה מהנשים יש עוד מישהי נוספת? הנה 21, מי עוד גם את? רגע שאלות, 22, 23, כן מי עוד? אני הולך לברך,
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
"יערוף כמטר לקחי יזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". מה היה תחילתו של רבי עקיבא, אמרו - בן ארבעים שנה היה ולא למד כלום, פעם אחת הלך על פי הבאר, אמר מי חקק אבן זו? אמרו לו עקיבא, אי אתה יודע? אבנים שחקו מים, מיד עשה רבי עקיבא קל וחומר, ומה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשים כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את ליבי. עד גיל ארבעים היה רבי עקיבא עם הארץ, לא למד כלום, פעם הלך בדרך, ראה שבסלע יש חור, שאל מי חקק את הסלע? אמרו לו אתה לא יודע שאבנים שחקו מים? באיוב יש פסוק פרק י"ד שאת האבנים מסוגלים לחקוק מים, טיפה ועוד טיפה שיורדת למרות שלא ניכר הרושם בהתחלה, אבל במשך הזמן טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושות חור בסלע. אז הוא עשה קל וחומר, אמר ומה רך - זה הטיפה פסל את הקשה, חדר וחקק את ופיסל את הקשה את הסלע, אז מה הרך מסוגל לפסול את הקשה, דברי תורה שהם קשים כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את הלב שלי. וזה בלתי מובן, היות שכבר מתחילתו היה רבי עקיבא איש שהשתוקק ללמוד ולהשכיל, מאיפה אנחנו יודעים שמתחילה הוא היה משתוקק? הראיה שלמד אחרי הקל וחומר והחליט להתחיל ללמוד, אז למה הוא לא למד לפני הקל וחומר? כי אם הוא לא היה רואה את המעשה הזה הוא לא היה מתחיל ללמוד, ז"א היתה לו איזה הוה אמינא, היתה לו איזה התחלה הבנה ראשונית למה הוא לא יכול ללמוד, אבל אחרי הקל וחומר שהוא עשה הוא כן התחיל ללמוד והוא נהיה גדול שבישראל, עד שהיה ראוי להביא תורה כמו משה רבינו.
למה היה צריך לראיות מהסוג שהוא ראה ומשלים וקל וחומר, היה יכול להכנס לבית מדרש בלי שום משלים ולהתחיל ללמוד. ולמה היה צריך להמתין עד שיבוא לו הקל וחומר בדיוק כזה?
אם נבין את התורה הקדושה, ונחשוב שהתורה זה כמו כל חכמה אחרת, כמו אסטרונומיה, כמו הנדסה, כמו אלגברה, שאדם יכול לבוא אליה בלי שום הכנה, סתם להכנס לאוניברסיטה להתחיל ללמוד, ובלי שום בירור, אם חושבים שהתורה זה בדיוק כמו כל חכמה אחרת אז הקושיה תהיה עוד יותר חזקה, למה המתין בכלל? כנס ותלמד. ואם הוא לא נכנס סימן שהפריע לו משהו, וכשהוא ראה את הקל וחומר הזה פתר לו את הבעיה ואז הוא כן התחיל ללמוד והכל הסתדר.
עוד דבר, אם נביט על התורה שהיא כמו מלאכת אומנות, שאנחנו לא צריכים להסתכל על הפועל אלא על הפעולה, לא מעניין אותנו מי פועל, מעניין אותנו במלאכה האם הפעולה נעשתה, אכפת לנו אם הטכנאי שבא לתקן את המכונת כביסה, חכם טיפש נבון, אדם דתי חילוני, אדם מוסרי לא מוסרי, לא מעניין אותנו, מעניין אותנו תיקן את המכונה או לא תיקן? זה מה שמענין. אדם שהוא מנגן, חכמת הניגון, מה אכפת לנו אם הנגן הוא אדם כזה או אחר כמו שתיארנו קודם, העיקר הוא מצליח להוציא את המנגינה מה שצריך, מה אכפת לנו? אבל אם נסתכל על התורה לפי הנחה זאת שלא מעניין אותנו הפועל אלא מעניין אותנו רק הפעולה, תתחזק הקושיה עוד יותר, למה צריך את הקל וחומר שהיה צריך אותו רבי עקיבא?
אז שני דברים, האם התורה היא ככל חכמה? שלא צריך הכנה ולא צריך בירור וכל אחד יכול לגשת וללמוד. והאם מי שהולך ללמוד תורה זה לא משנה מי פועל את הפעולה העיקר שהפעולה תיעשה, אתה תלמד ותחכים ותדע וזהו ומספיק, כמו באוניברסיטה.
אמנם האמת היא לא המדרש עיקר אלא המעשה. אתה יכול להיות חכם גדול מאד, אבל צריך להגיע לידי מעשה, אם לא תגיע לידי מעשה מה שווה כל המדרש? "ולמדתם ועשיתם" אם אתה לא עושה את מה שהתורה אומרת גם את הלימוד לא תקבל שכר. ולמדתם ועשיתם, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, אבל צריך להגיע לידי מעשה כי לא המדרש עיקר אלא המעשה.
התורה והאדם חד הוא, כתוב אורייתא וישראל חד הוא. מה פירוש? צריך שהתורה תכשיר את האדם שיהיו כל הפעולות שלו שווה בשווה עם התורה בלי נטיה ימינה ושמאלה, עד שאם נכתוב את הפעולות של האדם יכתב ממנו תורה שלמה. ז"א כל הנהגה שהוא עשה, כל פעולה זה מה שכתוב בתורה, הוא לא עושה דבר שלא כתוב בתורה. ואם נכתוב את מעשיו ופעולותיו נראה שזה תורה. זה שולחן ערוך, זה בדיוק מה שכתוב.
אדם שחי על פי התורה הוא ספר תורה מהלך, הוא תורה חיה, כי את כל מה שכתוב בתורה הוא לקח לתוך חייו, והוא מסדר את עצמו ומחליף את כל המידות שלו כמו שהתורה דורשת ממנו, והוא ביד התורה כחומר ביד היוצר. לא מספיק שהוא לוקח מהתורה את החכמה בלבד, תורה לא ניתנה לאדם בשביל לחדד את שכלו, אלא יש על האדם תביעה יותר גדולה ויותר גבוהה ויותר מוכרחת, כשאדם יהיה בבחינה הזו שהתורה תתאחד בו והיא תתעצם עם נפשו, לא יסתור את עצמו, כמו שהתורה אינה סותרת את עצמה. ז"א לא נמצא באדם דברים שסותרים את עצמו, פעם הוא עושה ככה פעם הוא עושה ככה פעם הוא עושה ככה, אין, פלס, כמו שהתורה אין סתירה בינה לבין עצמה כך האדם אין בו סתירות. זה אם הוא לקח את התורה, הפנים אותה והפך את עצמו על פיה. אבל אם הוא לא יקח מהתורה רק את החכמה שלה בלבד, והאדם שבו יהיה סוג אחד והחכמה שלו תהיה סוג אחר, זה לא רק שזה שני הפכים בנושא אחד, שהוא והתורה לא מתמזגים יחד, אלא עוד תתהפך לו החכמה לסם המוות. עוד תתהפך לו התורה לסם המוות. כמו שכתב הגאון מוילנא, "יערוף כמטר לקחי" כי ענין התורה לנפש כמו ענין המטר אל הארץ, שהוא מצמיח סמי חיים וסמי מוות, כן בתורה צריך אחר הלימוד לבער הפסולת ממנו ויראת חטא ומעשים טובים. מה פירוש? יערוף כמטר לקחי - לקחי זה התורה, "לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" זה הלקח שה' נתן לנו. אומר יערוף כמטר לקחי - כמו שהמטר יורד מן השמים ומצמיח את מה שיש באדמה, אם יש זרעים של חיטה, של בשמים, של קוצים, הגשם יורד, מה הוא מצמיח - מה שיש בזרעים, איפה שיש חיטים יצמח חיטים, איפה שבשמים -בשמים איפה שקוצים -קוצים, ככה יערוף כמטר לקחי, כמו מטר התורה שלי כשהיא נכנסת על הלב של הבן אדם איזה זרעים יש לו בפנים? אם הוא רוצה להיות תלמיד חכם אמיתי שמקיים את כל התורה ומתמזג עם התורה, חיטים - כמו שהמזון העיקרי של האדם זה חיטים אז זה יצמיח אותו בדיוק כמו שהתורה. אם הוא רוצה לזכות את הרבים ולהפיץ דעת בכל התורה אז הוא כמו בשמים, התורה שתכנס בו כמו שהבשמים מפיצים ריח בכל מקום ככה הוא ילמד תורה ויפיץ אותה בכל מקום. ואם הוא קנטרן - בעל גאוה סרוחה שרוצה רק לקנטר כאילו הוא חכם והולך להציק לכולם תגיד לי מה זה מה זה מה זה מה זה ככה כל הזמן אז זה כמו קוצים, כל התורה שהוא ילמד זה רק בשביל להמציא קושיות על אנשים, לקנטר אותם. ז"א התורה היא תלוי במה אתה הכשרת את עצמך, אם הלב שלך רוצה באמת להתחבר ולהתמזג אתה תהיה חתיכת תורה, תהיה צדיק קדוש שכולם יבחינו. אם תרצה ללמוד אותה כחכמה רק בשביל להתהדר ולהגיד שאתה יודע כמה דברים, הא, היום שמעתי מחבר ילדות שאבא שלו היה חזן בבית כנסת כל חייו, והוא היה חילוני והוא היה מחלל שבת, והיו דברים שהוא היה מקפיד, היה אומר לבן שלו לא לצאת עד אחרי עלינו לשבח, למה? הוא אמר לו למה עלינו לשבח מתחיל בעין ובאמצע הוא מסתיים בד'? ולמה החלק השני מתחיל על כן נקווה לך ומסתיים בד', הוא אומר זה עד עד, שני עדים אתה צריך בסוף התפילה שיעידו שאתה סיימת את התפילה והתפללת, ואחרי זה הוא היה נוסע בשבת לים. אז התורה אצלו חכמה, הוא היה חכם בתורה יודע את כל התורה כולה, כל התורה כולה הוא יודע, אתה אומר לו שלש מילים הוא ממשיך את הפסוק, כל התורה, הוא היה מועמד להיות חתן התורה, מועמד להיות חתן התורה הארצי, העולמי בזמנו זה היה. אבל זה חכמה לחוד מעשים לחוד אצלו, סוג אחר בכלל.
כך התורה אצל האדם, אם אדם מבקש רק מה שרצונו מראה לו, אז גם מן התורה עוד יצמח לו הרצון. שתפעול עליו שהרצון שלו יתרחב ויתעמק יותר ויותר, ז"א אחד הולך לחפש בתורה את מה שהוא רוצה, הוא מחפש היתר למשהו, הולך לחפש בתורה משהו בסוף מוצא איזה משהו אומר הנה, הנה, אז הוא לוקח מהתורה את מה שהוא רוצה, הוא לא לומד את התורה ונכנע לתורה והיא תגיד לו מה לעשות, הוא מחפש בה רק סיוע למעשים שלו, וידוע שהתורה אפשר לדרוש אותה מ"ט פנים טמא מ"ט פנים טהור, צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם באותם דברי תורה, לאחד זה סם חיים לשני זה סם המוות, אם אתה לא הולך על פי התורה ורוח התורה כמות שהיא, אין שום בעיה שתעלה על מוקשים תתפוצץ. לכן חייב ללכת לפי מישהו ירא שמים אמיתי ותלמיד חכם עצום שידריך אותו.
אבל מי שמבקש לתקן את המידות שלו על פי התורה, כמו שכתוב "זה אלי ואנווהו" - התדמה לקב"ה זה אלי ואני הוא, אתה צריך להיות דומה לקב"ה, מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא גומל חסדים אף אתה גומל חסדים, ודבקת בדרכיו, והלכת בדרכיו, אז אם אדם מחפש לתקן את המידות שלו על פי התורה אז התורה הופכת להיות סם חיים והוא ייבנה ממנה, ואז צריך האדם לרדוף אחרי המעשה לקיים את המעשים על פי התורה להנצל מסם המוות שזה לא יהיה לו סם מוות, ואפילו אם מבקש האדם את המעשה גם בזה עדיין יש צד לחיים וצד למיתה, שאם יטול רק את הפעולה ויעשה רק את הפעולה שצריך לעשות, אבל לא יכשיר את הפועל הפעולה - את עצמו, יכול להיות שזה יהפוך לו גם כן לסם המוות, כי זה לא טכנאי מכונות כביסה, זה משנה מאד מי עושה את הפעולה. לדוגמא חזן, אם הוא יודע להיות חזן ויודע לקרוא בתורה ויודע בעל פה, אבל הוא מחלל שבת כמו שאמרנו, אף אחד לא יצא ידי חובה וכל הציבור יש עליהם קטרוג, סם המוות. חזן צריך לבחור אדם ירא שמים שעבר גיל שלשים נשוי ביתו ריקן מעבירות, יש לו זקן, מקיים תורה ומצוות, שמו שם טוב וכו' וכו', תלמיד חכם לומד תורה, זה לא סתם, זה שליח ציבור, זה הסנגור של כל הציבור. אז אם הפעולה נעשית טוב, הוא יודע לסלסל כמו שצריך והוא יודע הכל מצוין, אבל הוא הפועל עצמו הוא על הפנים, אז זה לא מ ועיל.
ואפילו שבחכמת הרפואה לא מעניין אותנו אם הרופא אדם טוב, אדם לא טוב, אדם רע, אדם מושחת, העיקר שהוא יודע לרפא ולנתח ולעשות מה שצריך, שמה לא מעניין אותנו מי הרופא, העיקר שהתוצאה תצליח.
אבל בתורה זה לא ככה, זה לא חכמה כשאר החכמות שאתה יכול להיות נפרד מן החכמה, וזה גם לא יכול להית אפילו שתדע את החכמה כולה, אבל אם אתה פועל לא כמו החכמה ולא מקיים בדיוק מה שהחכמה אומרת אז זה רע מאד, זה סם המוות.
עכשיו זה דבר ברור, רבי עקיבא כשראה את התורה הוא לא ראה בה כמו אנשים רק את החכמה ואת החיובים של המצוות שיש תורה צריך ללמוד אותה וצריך לקיים את המצוות, לא, הוא ראה שהעיקר מה שהתורה דורשת זה שהאדם בעצמו יהיה תורה חיה, שיהיה שלם במידותיו ויהיה מופשט מהנגיעות שלו, לא נמשך אחרי נגיעותיו, כי אם אדם נמשך אחר נגיעותיו אז הוא לא מקיים את התורה. אם יש לו קנאה, יש לו חמדה, יש לו תאוות, יש לו כל מיני דברים שהם היפך מהתורה אז הוא לא יכול לקיים תורה, הוא נגרר אחרי החלק הבהמי שלו, אחרי הגוף, והנשמה שלו לא מתמזגת עם התורה והגוף גם, אי אפשר נשמה לחוד וגוף לחוד, זה אותו אדם. והוא הבין את זה, והוא ידע שהקב"ה רוצה בתורה שאדם יתמזג עם התורה ויהיה מופשט מכל הנגיעות ושלא ירצה אלא את רצון הבורא בלבד, אני רוצה לעשות מה שהבורא רוצה ממני, זה מה שאני רוצה לעשות. והוא מצא בעצמו שהמידות שלו נוטות להמרות את הבורא, הוא נמשך לחומר, והוא ראה שהמידות שלו נוטות לקרב את התורה לפי רוח המידות ומסרבים לבטל את דעתם מפני דעת התורה, והוא הבין שהוא רוצה לקחת את התורה עם פשרות וחשבונות רבים, עם כל מיני טעמים ואמתלאות ותירוצים להכשיר את הדרך שלו. לדוגמא, יש כאלה שהם הולכים לחתונות מעורבות ורוקדים, אבל אסור, זה איסור עריות שיהרג ולא יעבור, אז מה אומרים הטיפשים, מצוה לשמח חתן וכלה. זה כמו שתגיד שמצוה להגיע לבית הכנסת בנץ, אבל קמת מאוחר אז אתה לוקח טקסי, כי מצוה להגיע בנץ, אז אתה לא יכול להספיק ברגל אז אתה לוקח טקסי, זה אפשר להגיד דבר כזה? אתה יכול להלביש על המצוות מה שאתה רוצה? זה פשרות ונטיות אחרי החומר ואתה קשקשן.
לכן רבי עקיבא פחד, למה הוא פחד? כי אם הוא ילמד תורה והוא יטה על פי הנטיות שהוא מרגיש שיש לו להיות פשרן, התורה תהפוך להיות לו סם המוות, כי הוא לעולם לא יקום מהמצב הזה. הרי זה מה שכתוב, לא ניתנה תורה אלא לרבי חנינא בן דוסא, העולם הבא זה לרבי חנינא בן דוסא, והעולם הזה זה לאחאב בר עמרי מלך ישראל. רבי חנינא בן דוסא לא נהנה מהעולם הזה כלום רק מה שהתורה התירה לו, שום דבר עבירה, שום דבר שאסור, כלום, לכן יש לו עולם הבא שלו, אחאב בר עמרי לא ענין אותו עולם הבא, הוא חי את העולם הזה על הצד המקסימלי, הרג ורצח ועשה כל עוול. היה לו עולם הזה מלא. הגמרא אומרת ובינונים אין להם לא עולם הזה ולא עולם הבא. למה? בינוני הולך לעשות עבירה הוא לא שלם עם העבירה, הוא מפחד קצת, הוא לא מרגיש טוב עם זה, גם אם הוא מחלל שבת הוא יודע שזה בעיה, ואם הוא יראה איזה רב לידו חשוב, הוא יסתיר את הסיגריה. ז"א הבינוני לא נהנה מהעבירה עד הסוף, גם מצוה הוא לא עושה עד הסוף כי תמיד יש לו משיכה לחומר, אז הוא מקצר, מדלג בתפילה, בא באיחור, עשוה ככה, יוצא ידי חובה כזה, לא נהנה מהמצוות עד הסוף ולא נהנה מהעבירות עד הסוף, לא עולם הזה ולא עולם הבא. זה חי על דרך פשרה. מה שמתאים לו הוא עושה ועם גבולות, לא עד הסוף. לכן רבי עקיבא הבין את זה ופחד מאד, פחד מאד מאד.
זה מה שאמר גם אליהו לעם ישראל, כשהוא הלך להר הכרמל ועשה את המופת בהר הכרמל שירדה אש מן השמים ואכלה את הקרבן, וכל העם צעקו ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים, מה שאנחנו אומרים כל בוקר עכשיו, הוא אמר לעם ישראל עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלקים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו, אין באמצע, אין קומסי קומסה, או אתה זה או אתה זה, תחליט. ולמה באמצע לא טוב? זה לא יותר טוב באמצע ממה שאדם לגמרי לא יהיה? אומר אליהו הנביא לא, אם אתה באמצע תשאר עד המוות שם, אם אתה אפילו רחוק אתה יום אחד תתעורר ותחזור, כי כל החוזרים בתשובה חזרו בדרך כלל לא אלה שהיו באמצע, אלה שהיו בסוף, משמה הם באים, ולאן הם הולכים? לקצה השני, לא לאמצע. הוא אומר הייתי מחרית עד הסוף עכשיו אני אהיה צדיק עד הסוף.
פעם שאלו שחקן כדורגל, תגיד למה חזרת בתשובה ולא נהיית ככה כיפה סרוגה בינתיים ככה כיפה סרוגה בינתיים, אח"כ, אמר להם תשמעו שחקן הייתי עד עכשיו, עכשיו החלטתי להיות אמיתי.
ז"א, בן אדם צריך להבין, דרך פשרה פחד ממנה מאד רבי עקיבא, דרך פשרה פחד ממנה מאד רבי עקיבא.
היה פעם ערבי בראש העין, שהיה רמדן שאלו אותו תגיד אתה לא צם? ראו אותו אוכל במשך היום, אמר לא אני מזרחניק. אפילו ערבים יודעים שיש דרך בינונית באמצע כזה, הוא דתי אבל כזה לא צם. הנה היום היה צום גדליה, לא כולם צמים, למה לא כולם צמים? חרתה ברטה כזה, באמצע כזה. אז ז"א, רבי עקיבא ידע מה התורה דורשת, דורשת שאדם יהיה תורה, שיתמזג עם התורה, שיסכים עם התורה, שישנה את עצמו לפי התורה. והוא פחד כיון שהנטיות שלו הוא הרגיש מושכות אותו לכיוון השני, ואז היא תהפוך להיות לו סם המוות.
לכן כל ימיו היתה לו מלחמה גדולה, האם לבחור את התורה או לא, אם יבחר שמא תהפוך לו סם המוות, אם לא יבחר בודאי זה סם המוות, ולבחור את התורה באופן שתהיה לו לסם חיים הוא היה מסופק אם זה יכול להיות שהתורה תצליח לתקן לו את כל המידות על פי רוחה עד שיהיה אדם כזה שהוא בעצמו תורה, בלי שום פשרות וחשבונות, בלי שום נגיעה כלל, שהוא יהיה מוכן ומזומן לעשות כל מה שהתורה תדרוש ממנו זה הוא הסתפק מאד. לפני שהוא התחיל ללמוד, לפני שהוא חזר בתשובה, רבי עקיבא היה אומר, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור, אתם שומעים? איזה מידות אלה, הא? לקחת בן אדם לא רק לנשוך גם לשבור לו את העצמות. והתורה הפכה אותו בסוף, הפכה אותו לחלוטין, הוא נהיה ספר תורה מהלך, נהיה קדוש עליון, הגיע לדרגות יותר ממשה רבינו, הוא זכה לשער החמישים מה שמשה לא זכה. ולא עוד, אלא שהיה אחד מהגדולים, שמעון העמסוני, שהוא דרש כל מילת את שבתורה, כל מילת את זה לרבות, כמו גם, כשאני אומר גם זה לרבות משהו, כל את שבתורה לרבות, דבר אחד הוא לא יכול היה לרבות, הוא הגיע את ה' אלקיך תירא, לרבות מי? איך הוא יכול להגיד? עוד מישהו לירא חוץ מה'? איך אפשר להגיד? אז הוא עצר. אמר כשם שיש שכר על הדרישה - כל מה שדרשתי את כל האתים שבתורה, מפעל חיים, מפעל חיים, כך יש שכר על הפרישה, אני פורש. הכלל הזה לא עומד בכל התורה, אני פורש. עד שבא רבי עקיבא ודרש "את ה' אלקיך תירא" את - לרבות תלמידי חכמים, שצריך לירא מתלמידים חכמים כמו ה'. מה הוא אמר לפני? תנו לי תלמיד חכם ואנשך אותו כנשיכת חמור, מה הוא אמר בסוף? - שצריך לירא מתלמידי חכמים. התורה תיקנה אותו או לא תיקנה אותו? נהפכו כל המידות לגמרי. איפה הוא למד את זה? איפה הוא למד? איך הוא החליט? איך הוא הכריע? מהקל וחומר של הסלע. עד שהוא בא אל האבן, שאל מי חקק אבן זו? אמרו לו עקיבא, אבנים שחקו מים, טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה שוחקים, מיד הוא עשה קל וחומר בעצמו ואמר, ומה מים שהם רך פסל את הקשה שהם כסלע, אז התורה שהיא כברזל לא תחקוק את לבו של רבי עקיבא?! ואז הוא הכיר שאכן התורה יכולה לאט לאט פסוק ועוד פסוק, שיעור ועוד שיעור, אם יחליט למסור את עצמו לתורה התורה תפסול את ליבו לגמרי, פסלות דהיינו חקיקה בתוך הלב. אם הוא רק ירצה הוא יוכל להגיע ללב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. והתורה תהפוך אותו לתורה עם כל הנטיות שלו והמידות שלו. זה רבי עקיבא שנהפך מסלע מטיפות מים. כמה אנשים אתם רואים שיוכלו לקחת מסקנה, מסקנה ממראה כזה? ז"א הוא היה חכם, אבל חכם שהכיר את חולשותיו, והוא ידע שהחולשות שלו לא יתמזגו עם התורה. מתי הוא קיבל עידוד? כשהוא ראה את הטיפות מים ששחקו לכן אדם לעולם לא יתייאש מללמוד, לעולם לא יתייאש מללמוד.
ובזה אני אתן לכם מעשה, בישיבת ראדין למד בחור שהיה ברוך כשרונות ומתמיד גדול, ומצא את חיותו בדברי תורה וחידש חידושים בהירים ושמחים בעומק העיון וביושר הסברה. עשיר מופלג, אוהב תורה לקח אותו כחתן לבתו, וקצב לו נדוניה הגונה לשנים רבות שיאכל על שלחנו. התעלה האברך באותן השנים וגדלה משפחתו, ככלות הזמן ההסכם היה לכמה וכמה שנים, נגמר ההסכם עכשיו הוא צריך לחיות בזכות עצמו, הוצרך לעסוק במסחר למחייתו. טרדות המסחר אפפוהו ושקע במסחר ראשו ורובו. באותם ימים פגש אותו החפץ חיים זצוק"ל והתעניין בלימודו, נאנח האברך ואמר לחפץ חיים, כמו שכתוב בגמרא בעירובין נ"ה, לא תמצא בסוכרנין ולא בתגרנין, התורה לא תמצא בסוחרים ולא באלה שעושים תגר דהיינו הולכים ממקום למקום. והיא לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, מי שאין לו שום דאגה ומן יורד לו מן השמים זה יכול ללמוד תורה. נאנח עמו החפץ חיים ושאל, ומה עם קביעת עיתים לתורה? טוב, אתה לא יכול ללמוד כמו פעם אבל אתה קובע עיתים לתורה? מה אומר לך רבי, מקנא אני בבעלי בתים שעולים לבית המדרש ושומעים שיעור בגמרא ומסתפקים בו, אני הורגלתי להעמיק ולחקור, לסתור ולבנות, כשאני שומע הסבר שטחי אני מתקומם, איני מוצא את סיפוקי אלא בלימוד בעומק העיון, ולכך אין זמני מספיק ואין מעייני פנויים, אז ממילא אני תקוע, כיון שאני לא נהנה מלימוד תורה שטחי, ואין לי זמן לשבת להעמיק ולחקור, אז אני לא לומד בכלל.
אמר לו החפץ חיים שמע, אני אמשול לך משל, מעשה באדם פשוט שהתפרנס מיגיע כפיו, עמל בפרך, הסתפק במועט, בשבת ישן כדי להחליף כח, אז במה הוא נהנה איפה בחייו, אם כל הזמן עמל ויגע ובשבת נח אז מתי הוא נהנה? אמר ההנאה שלו היתה בבית המרחץ בערב שבת, שוטף היה את גופו בחמין, שותה את עצמם בחמם התורכי, אדים, זעה ניגרת פלגים פלגים, אחרי זה טובל במים הצוננים, אח, היה זה לגביו שיא התענוג ופסגת ההנאה. יום אחד חש בליבו, הלך לרופא שבדק את ארחות חייו, אמר לו אתה חייב להגביל את עצמך בעבודה, להפחית במאמץ, ודבר אחד שיהיה לך ברור, תזהר ממרחץ של אדים, למה זה מאיץ לך את פעימות הלב ומהווה סכנת חיים. האיש נחרד ושמר את פקודת הרופא. החזיק מעמד שבוע ושבועיים, אבל ניטל ממנו הטעם בחיים, בלי בית מרחץ אין חיים, בשבוע השלישי החליט שדבר לא יקרה אם הוא ירחץ במרחץ, שהרי הוא לא הוזהר אלא מפני חדר אדים, עלה לבית המרחץ, שאף בהנאה את האויר החם, נשטף בחמין, התמכר להרגשה הנפלאה, החליט אני אכנס רגע לחדר אדים, רגע קט, נכנס, ליבו האיץ פעימותיו, זיעתו ניגרה וסחרחורת תקפה אותו, הבין שהוא השתטה וחייו בסכנה ואם לא יקדים רפואה למכה פה תהיה קבורתו. עליו ללכת במהירות ולטבול בצוננין להתקרר ולהתעשת. בברכים כושלות יצא, שרך צעדיו למקוה של המים, והנה חמים הם ורותחים, אין כאן מקוה של צוננין, ברכיו פקו, נפל חסר אונים, ראו אדם את חורונו ואת רעידתו והבין שהוא בסכנת חיים, חייבים להצילו ובמהירות. מצא ספל ומילא אותו במים קרים וביקש לשפוך אותם על פניו כדי לצנן אותו ולהחיותו, ראה זאת החולה בעיניים כבויות, ומחה בשפל קול, הרף, מה יועיל אותי ספל קטן, המקוה אינו קר. שוטה הוא, אמנם המקוה אינו קר, אבל האם משום כך לא יזלפו על פניו מים צוננים כדי לקרר אותו ולהציל אותו? תהיה זו הצלה פורטה, אבל גם זו הצלה.
הנמשל, החפץ חיים אומר לו, הורגלת כולך לטבול במי הדעת, במים החיים של תורת אלקים חיים, מים שכל גופך עולה בהם בעומק העיון וחידושים נפלאים, אבל כרגע חסום בפניך המקוה הזה, הטרדות שלך מונעות ממך לשקוע בעולמה של תורה, אז משום כך לא תקח ספל של מים צוננים, שיעור תורה אחד להחיות את נפשך? לוותר לגמרי על הכל?
זה הנפתולים של היצר הרע, ככה הוא יודע לעבוד, עובד על אנשים לא נותן להם כלום. זה בדיוק הפוך ממה שהבין רבי עקיבא, שמטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה אפשר לחקוק סלע, וממילא מילה ועוד מילה, פסוק ועוד פסוק, פרק ועוד פרק, שיעור ועוד שיעור הפכו אותו להיות רבי עקיבא. אז גם אם בן אדם מסיבות כלשהם של החיים נפל, אל תעזוב את התורה, תקבע לך זמן קבוע כל יום, כי קביעת עיתים לתורה אין לשום בן אדם בעולם שחרור, אין, אפילו חולה, רק חולה אנוס שהוא אנוס פטור, אבל אפילו ביום האחרון של חייו אדם לא יכול להבטל מקביעת עיתים לתורה. זו שאלה ראשונה ששואלים אותו, קבעת עיתים לתורה או לא, אחרת אין מה לדבר איתך. אז לעולם אדם לא יפסיק מן התורה, זה האינפוזיה שלו לקבל חיים מהקב"ה, ואז טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה, הוא יקבל הרבה מאד תורה במשך כל ימי חייו, ובודאי כשהוא יצא יום אחד לפנסיה, אם הוא לא זכה לפני כן, אז הוא ילך הרבה לשיעורי תורה להכין צידה לדרך כי עוד מעט הוא יצא, וכדאי לצאת מלא ועמוס מאשר ריק בלי כלום.
עכשיו מה נעשה אנחנו, ראש השנה כבר עבר, והיתה כתיבה, ולך תדע באיזה ספר כל אחד מאיתנו נמצא, ספרי חיים וספרי מתים נפתחים ואנחנו לא יודעים מה גזרו עלינו, לא יודעים. עכשיו, אם נקח את עצמנו צדיקים אז לא נעשה כלום, ואם נהיה רשעים אז אנחנו נתייאש לגמרי, הכי טוב לחשוב שאנחנו בינונים. ואז יש לנו את העשרת ימי תשובה האלה, ואז עדיין אפשר לשפר ולעשות כל מה שרק אפשר בשביל להוסיף עוד עוד עוד מהר זכויות, כדי שעם הזכויות האלה נוכל לבוא ולהראות שהנה הנה, מה שקבענו בראש השנה בתפילה שאתה מלך, נמליכך מלך, וכשאמרנו שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך, זה גם התכוונתי לעצמי, לא רק שהעולם ידעו מי אתה, גם אני, גם אני, גם אני. אז במה אתה תראה לו שאתה גם? במה? במה? אם עבר יום כבר ולא השתנית ממש ביחס למה שהיית לפני ראש השנה, אז במה תראה לו שאתה משתנה ומקיים את מה שאמרת? ותגיע ליום כיפור ויצטרכו שמה לחתום ואחרי זה לך חפש לך הושענא רבה.
אז יש לי עצה בשבילכם, תשמעו איך אני מציל אתכם בעזהי"ת עד יום כיפור, גם אם נחתם משהו לא טוב אתם יכולים להנצל. אבל אני אקדים שאלה קודם, מי מהגברים פה גמר ללמוד את כל התלמוד בבלי עד הסוף? כל הש"ס. אף אחד. טוב. נשים, מי מהנשים פה זכתה ללמוד או לקרוא לפחות את כל התנ"ך מבראשית עד דברי הימים ב'? יש פה? יפה, ארבע נשים, שיא ארצי. כל הכבוד. כל הכבוד, שיא ארצי, זה לא צחוק.
עכשיו בואו אני אתן לכם מתכונת להצלה, כל מילה שאדם אומר בתורה כשהוא לומד תורה, זה שקול כנגד תרי"ג מצוות. כל מצוה פירושו של דבר שנברא לו מלאך אז מכל מילה נבראים לו 613 מצוות, 613 מלאכים. כל העושה מצוה נברא לו פרקליט. כמה שאתה לומד יותר מזה אתה בורא מלאכים, אלה מלאכי השרת שילוו אותך שנבראו ממך. עכשיו, אף אחד מכם לא מעלה על דעתו ולא היתה לו גם תכנית אולי לסיים את כל הש"ס, הראיה שיש פה מכל הגילאים, מגיל טיפש עשרה עד גיל שבעים שמונים, ועוד לא גמרו את הש"ס. אני נותן לכם עכשיו מתכונת לסיים את הש"ס תוך שנה, כל הגברים פה, ולייצר כל יום למעלה מעשר מיליון מלאכים מצוות, תוך חצי שעה-שעה ביום בלבד. שווה? איך עושים את זה? מתחילים ממסכת ברכות, ולומדים בקריאה, בגירסה שבעה דפים כל יום קריאה, בלי רש"י ותוספות, קריאה, בין מבין בין לא מבין, קריאה, לוקח בין חצי שעה לשעה, זה השכר שאתה מקבל. ותוך שנה אתה מסיים את הש"ס, ועליך יאמר "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו". וכשתגיע לעולם האמת ילמדו אותך את כל התורה שבכתב ובעל פה. אבל אם הייתם באים עכשיו עם מה שיש לכם ביד, הייתם יבשים לנצח. מי שלמד רק מסכת אחת היו מלמדים אותו רק אחת לנצח נצחים, אין יותר. אז לכן כל בן אדם שלוקח על עצמו דבר כזה, ברור שעכשיו בשמים נרשם שהבן אדם הזה קיבל עליו ש"ס, פירושו שהוא נכנס ליום כיפור עם ש"ס שלם אפילו שהוא עוד לא סיים, כיון שהוא קיבל על עצמו. כמו שבן אדם בראש השנה קיבל על עצמו לשוב בתשובה אז דנים אותו כמי ששב בתשובה, אפילו שהוא עוד לא עשה כלום, הוא רק קיבל על עצמו, עצם זה שהוא קיבל על עצמו מציל אותו מן הדין, אותו דבר פה, קיבלת על עצמך ללמוד, התחלת ללמוד, גמרנו אתה בפנים, עם ביליונים של ביליונים של ביליונים של מצוות ומלאכים טובים. ביום שבת כשלומדים זה פי אלף, שכר שבת פי אלף. אז ז"א אדם יכול לקצור לעצמו זכויות לאין שיעור בקלי קלות, ואתה לומד גם חכמה, לא טיפשות, חכמה. כמה אתם מבזבזים ביום עיתון או טמבלויזיה או רדיו או פייסבוק או אינטרנט או טוויטר? כל הדברים, אייפון, כמה אתם מבזבזים זמן, תקיקתיקתיק אס אם אסים, כמה? חצי שעה-שעה, מיליונים מיליונים של זכויות, אתה העשיר הכי גדול בתבל. במקום עבירות - מצוות. זה הגברים.
נשים, כל אשה לומדת רבע שעה עד חצי שעה ביום בשעות הפנויות, מתי שהיא רוצה, בבוקר מוקדם אחרי הצהרים בצהריים בערב, לפני שהולכים לישון, אין שום בעיה, רבע שעה לקחת תנ"ך, להתחיל לקרוא ברבע שעה כמה שמספיקים, עוצרים מסמנים מחר ממשיכים, עוצרים ממשיכים, עוצרים מספר חדשים גומרים את כל התנ"ך, וזכויות לאין שיעור. אפשר יהודי לא יודע תנ"ך? יהודים לא יודעים תנ"ך, יהודים לא יודעים את התורה שבעל פה, את התלמוד, לא יודעים. הירדנים כבר לומדים ש"ס, הדרום קוריאנים חמישים וארבע מיליון סטודנטים תלמידים לומדים ש"ס, תרגמו את זה לדרום קוריאנית, ויהודים לא לומדים?
אז עכשיו אני רוצה לראות מי מכם רציני באמת ומבין שראש השנה נגמר, כתבו מה שכתבו ואנחנו לא יודעים מה, ורוצה להראות רצינות לקב"ה שהוא לא סתם אמר את מה שאמר והתכוון למה שהתכוון, אלא הוא גם בפועל הולך לעשות, והוא מוכן להשקיע מ-24 שעות לקב"ה ולעצמו חצי שעה-שעה שיהיה לו נצח נצחים, אושר וכל טוב. מי מהציבור כאן מוכן לקבל עליו להתחיל את הש"ס ולסיים תוך שנה? הנה הראשון שם, שני, שלישי, מעניין, ארבע, חמש, יפה. חמישה גברים יפה מאד, שבעה דפים כל יום נפלא שחמישה גברים כבר יש, הנה שישי תבורך מן השמים, ששה גברים, הנה שביעי, שמיני, אשריכם ישראל, תשיעי, נפלא מאד, קנאת סופרים תרבה חכמה עשירי, נפלא מאד, עשרה יהודים בעפולה, הנה 11, אשריכם אשריכם, זכות של כל התנאים והאמוראים שאתם מזכירים את שמותם ושפתותיהם דובבות בקבר יעמדו לכם כל יום להגנתכם. 11 גברים. מי עוד? הנה עוד שניים יפה מאד, 13 גברים. יפה מאד. מה עם בחורי הישיבות? בין לבין ככה שיהיה לכם ושיננתם, תזכו להיות למדנים, הנה עוד שלשה ארבעה חמישה יפה, 18, יפה, 18 יהודים פה בעפולה. מי עוד? זה ההזדמנות של החיים שלנו להספיק משהו בחיים לעשות. אין דבר יותר ערכי, אין דבר יותר חשוב, אין דבר יותר קל שיכול לזכות בן אדם מהדבר הזה. אם זה בן אדם לא מוכן לעשות אז מה הוא מדבר עם הקב"ה, מה הוא רוצה ממנו לא הבנתי. 18 גברים, מי עוד? תחשבו, נשים, תראו שהנשים תמיד יותר טובות מהגברים, מי מהנשים לוקחת תנ"ך קדימה להרים ידיים, תנו לי לספור, רגע, רגע, עשרים נשים כבר, תורידו את היד אלה שהורידו, עשרים נשים עקפו אתכם בשניה, 18, הנה 19 גברים, עשרים גברים יפה. יש שויון. הגברים החזירו פייט. נו, אולי הנשים יראו להם מה זה, נו מי עוד מהנשים? רבע שעה בעזרת ה' יתברך שהכל יהיה לרפואת כל מי שאמרתי בהתחלה כולל אבי ואמי בעזרת ה'. מי עוד? עשרים - עשרים. מי איתך אתה לא רוצה? קח עליך. ש"ס, 21 ומה איתך? 22, יפה. יש פה ביישנים, 23 רק רגע, 23 מהגברים, מי עוד? יפה מאד תבורך, 24. אתה יודע, בחור שסיים ש"ס משיגים לו בחורה מיוחדת ומשלמים לו הרבה אם הוא סיים ש"ס, אם אתה בגיל שלך מתחיל עכשיו עד החתונה אתה תסיים כמה פעמים תקבל דירה, אתה יודע? חוטפים כאלה בחורים. יפה מאד, 24 גברים. מי עוד? מהנשים מי עוד רוצה להצטרף שעוד לא הצביעה? זהו? נשים עצרו וזהו? נגמר? תהילים זה בתוך התנ"ך. מה הבעיה רבע שעה, למה רק תהילים, למה לא הכל? מה הקשר, תעשי גם תהילים, מה הבעיה? אין לך זמן 24 שעות? מ-24 שעות אין לנשים רבע שעה? תוותרו על עוגה, מה הבעיה? הנה, 21, הצבעת בסדר. מי עוד? אין יותר נשים, בסדר. 24 גברים, יש עוד מישהו, אני הולך לברך אתכם בשבע ברכות. מי שרוצה לזכות, 25, 26, 27, יפה 28, 29, 30, יפה מאד. אני הולך לתת שבע ברכות. רגע, שלשים מהגברים, יש עוד מישהו? הלאה מהנשים יש עוד מישהי נוספת? הנה 21, מי עוד גם את? רגע שאלות, 22, 23, כן מי עוד? אני הולך לברך,
ש. היא רוצה אבל היא אומרת שאין לה תנ"ך
הרב: תנ"ך אין לך? אני אארגן לך תנ"ך, מי תורם לה תנ"ך? הנה תרמו לך שניים תנ"ך, יש תנ"ך, 24 מי עוד? זהו? 25, עוד? 6, אני מברך, תזכרו, אח"כ זה לא יתפוס, 7, 28, 28, 29 נשים 30 גברים. עוד אשה אחת, עוד אשה אחת, 30 יפה. 31 מהגברים יפה. עוד אשה, עוד אשה יש? עוד אשה יש? יש, 31 שווה. אני מברך. 32, עוד אשה? לב, לב, לב לב, שיהיה לב, למי שיש לב, הנה אשה לב. הנה עוד גבר, 33, יש פה תחרות צמודה, הנה 33 יפה. 34 מהנשים יפה, הנשים עקפו. 34 נשים 33 גברים, יש עוד מישהו או שאני מברך? 34 שווה. חזק וברוך. 34 עוד שניים זה יהיה שבעים כנגד שבעים כנגד אומות העולם. עוד שניים, אחד ואחד. 34 34, יש עוד מישהו? מברך. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, ואימותינו הקדושות והטהורות שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך את כל אלו שקיבלו על עצמם לסיים את הש"ס תוך שנה ולסיים את התנ"ך, ה' יחתום אתכם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר ביום הכיפורים אמן.
אמן.
שתזכו לשנה שלמה של בריאות שלמה ואיתנה
אמן.
שתזכו לזיווגים הגונים הצריכים וזרע חי וקיים לצריכים.
אמן.
שתזכו לפרנסה טובה בשפע רב ובנקל
אמן.
שתזכו לעליה רוחנית והצלחה בכל מעשי ידיכם
אמן.
שיהיה לכם ס"ד ונחת יהודית מכל הסביבה ויוצאי חלציכם
אמן.
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה מהרה.
אמן.
וברכה אחרונה, שנזכה כולנו לראות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
אמן.
עכשיו רגע, בשביל שיהיה לכם קל, הבאתי לפה אברכים שהם יעזרו לכל מי שרוצה ללמוד בחינם, יצמידו לו חברותא, רב או אברך בחינם, או שרוצים ללכת לישיבה, או במדרשה, או לשישי שבת, בנות שרוצות ללמוד, רוצות במדרשה, רוצות לפתוח שיעור, מה שאתם רוצים יעבירו לכם טפסים, תמלאו את הפרטים, יצרו אתכם קשר, זה לא מחייב, זה בחינם מה שתרצו כמה שתרצו הם ישתדלו לעזור בעזרת ה' יתברך.
תעביר לו את המיקרופון בינתיים.
ש. אני מבקש מכבוד הרב שיברך אותנו לבנים זכרים לעבוד את ה' יתברך, יש לנו בנות, אנחנו מחכים לבנים
הרב: כיוונתי עליך כשאמרתי את מה שאמרתי, בעזרת ה'.
ש. תודה רבה
הרב: תן לאשה שמה בסוף. מה השם שלו?
ש. דניאל בן נחמה נעה תשובה שלמה ורפואה שלמה
הרב: ה' יזכה אותו לתשובה שלמה ורפואה שלמה. תן לגברת מאחורה.
ש. תברך את יש חולה בטיפול נמרץ, לאה בת רזל וסלמן
הרב: ה' ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.
ש. ואת מיכל בת בתיה אפרת
הרב: תזכה לרפואה שלמה מהרה. שאלות למי יש? תן לבחור פה שורה ראשונה.
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. אני ראיתי בעלון שפרסמת, שפרסמו בשמך, שזה על תחיית המתים, השאלה שלי תהיה לעילוי נשמת אבי מורי אבי בן חנניה סימי
הרב: מה זה יהיה תחיית המתים
ש. על תחיית המתים אמרו שיש זה, השאלה שלי אליך, כשבן אדם הולך לעולמו במידה והוא לא עשה את התיקון שלו, כאשר הוא חוזר בגלגול עד שהוא מסיים את התיקון שלו, באיזה גוף הואי חזור בתחיית המתים?
הרב: שנעשה בו עיקר התיקון
ש. ז"א הגוף האחרון?
הרב: שנעשה בו עיקר התיקון, יכול להיות שבגוף האחרון הוא עשה מעט תיקון, באיזה גוף שנעשה עיקר התיקון. רבי עקיבא לדוגמא הוא גלגול של זמרי בן סלוא אז כשיקום בתחיית המתים הוא יקום בגלגול של רבי עקיבא, ולא זמרי בן סלוא.
ש. רפואה שלמה לאמא שלי, אריאלה בת אלה
הרב: רפואה שלמה
ש. ולסבתא שלי סימי בת מסעודה
הרב: רפואה שלמה מהרה.
ש. תודה רבה.
הרב: שאלה נוספת תן לילד.
ש. מספר שאלות. אחת, רציתי לשאול על הענין שכתוב בתורה שצריך שיהיה פאות, נכון?
הרב: כתוב שלא להשחית את הפאות
ש. כן, שלא זה, אז למה דווקא פאות ארוכות ולא רק להשאיר פשוט
הרב: אפשר להשאיר אבל זה חיבוב מ צוה.
ש. טוב, תודה. יש לי פה עוד שאלה, אומרים שצדיק גוזר אז הקב"ה מקיים, נכון?
הרב: בד"כ, למעט גזרות שהקב"ה גזר בדם,
ש. אז למה שצדיק לא יגזור שיהיה גאולה?
הרב: היו צדיקים גדולים מאד שרצו להביא את הגאולה טרם הזמן והקב"ה לא נתן להם.
ש. טוב. עוד שאלה, יש לי חולצה שכתוב עליה ואהבת לרעך כמוך, האם מותר לי להכנס עליה נניח לכל מיני מקומות לשירותים
הרב: לא צריך ללכת בכלל עם גופיות שיש עליהם חצאי פסוקים, בכלל לא ללכת
ש. חולצות
הרב: חולצות.
ש. בסדר. ואם אפשר ברכה, באחד ההרצאות הרב אמר שרצוי לסגור את הפייסבוק
הרב: לא רצוי, חובה
ש. חובה, אז עשיתי את זה, זה שווה ברכה?
הרב: מה זה ברכה, שתיים אפילו. מה השם?
ש. תדהר בן אריה
הרב: תזכה להיות צדיק, תלמיד חכם וירא שמים, זה ברכה ראשונה. ושתזכה לאשת חיל לבנות בית נאמן בישראל עם ילדים כשרים לחלוטין.
אמן.
הרב: תן לגברת שמה שאלה.
ש. אני רוצה לקבל ברכה לבעל שלי, מרדכי אביטן בן תקוה לרפואה שלמה
הרב: מרדכי אביטן בן תקוה רפואה שלמה מהרה, מה יש לו?
ש. מחלה ארורה
הרב: הבנתי, הוא שומר מצוות?
ש. הוא שומר, כן, אבל עכשיו קשה לו כי הוא חולה
הרב: לא משנה, שיקבל על עצמו תשובה שלמה ותקבלי את בשביל להציל אותו ללכת בצניעות גמורה וכיסוי ראש, את רוצה להציל אותו?
ש. אני רוצה בטח
הרב: הנה אני אתן לך כיסוי ראש. תעבירי לה. תדעי שהכנעה שלך שאת תכניעי את עצמך ללכת בצניעות זה יכול להציל אותו, שתדעי. שימי עלייך ותברכי שהחיינו. אל תפחדי. כן, כן. אל תפחדי ממצוות, תפחדי מעבירות רק. אבל תקפידי, תשמעי לי, תקפידי, אני מבין שזה קשה לך, תקפידי על זה, תלכי בצניעות גמורה תוכלי לראות ישועות, בעזרת ה'.
ש. תודה.
הרב: כן הלאה, תן לגברת שם שאלה.
ש. שלום לך כבוד הרב,
הרב: שלום
ש. אני נשואה 13 שנה ועדיין אין לי ילדים, ואני רוצה ברכה.
הרב: את תהיי מוכנה ללכת בצניעות גמורה? ממש אבל לא משחקים, כיסוי ראש מלא הכל
ש. אני יודעת מה זה כיסוי ראש, אני הלכתי כמה פעמים והלכתי
הרב: כמה פעמים זה לא מספיק
ש. אני יודעת,
הרב: צניעות שרוולים גרביים הכל צנועה לחלוטין, את מוכנה?
ש. מוכנה.
הרב: הנה בבקשה. תברכי שהחיינו.
ש. ברכת שהחיינו
אמן.
הרב: מה השמות שלכם?
ש. מזל בת עליזה
הרב: ובעלך?
ש. בנימין בן שושנה
הרב: ת זכו לזרע חי וקיים מהרה השנה.
אמן.
הרב: בהצלחה. יש לכם מספיק טפסים או לא? חבר'ה אתם לא ממלאים טפסים, אתם לא עוברים, תעברו בין הציבור. תרימי את היד עוד פעם שהוא יראה.
ש. שלום כבוד הרב
הרב: שלום
ש. אני רוצה ברכה לאחותי לרפואה שלמה
הרב: שמה?
ש. חוה בת נחמה נועה
הרב: ה' יזכה אותה לרפואה שלמה מהרה
ש. אמן. ואני רוצה ברכה לבן זכר בעזרת ה',
הרב: שם?
ש. אני הייתי אצלך בהרצאה לפני שנתיים שלש וביקשתי ברכה לילדים, יש לי ילדה גדולה, שש שנים לא הצלחתי להכנס להריון, ביקשת שבעלי ילמד תורה שעתיים כל יום בתענית דיבור, זה לא יצא לפועל אבל בסוף ב"ה נכנסתי להריון ונולדה בת, אני רוצה ברכה לבן, בן זכר
הרב: כן, אבל אתם לא יכולים לזייף אם אני מבקש
ש. בעלי נמצא פה, אם אתה רוצה תדבר איתו
הרב: איפה הוא? בחורצ'יק אל תזייף, עכשיו אתה לוקח על עצמך שעתיים תורה בתענית דיבור רצופות שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים, ואת חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה, אל תעשו לי פדיחות, אם אני שולח פתק למעלה אז זה לא יפה אח"כ רואים שהמעטפה ריקה, תעשו את זה ואני אברך לבן זכר. מה השמות?
ש. אני אורלי אלינור בת נחמה לאה
הרב: ובעלך?
ש. אבנר בן רחל חיה
הרב: תזכו לזרע חי בן זכר מהרה.
אמן.
הרב: אבל תקפידו תעשו לי טובה. כן, תן לבחור בסוף שמה.
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. אפשר ברכה לחבר שיש לו עוד מעט משפט, הצלחה בדין
הרב: הוא דתי או לא דתי? הבנתי שהוא לא דתי
ש. לא דתי, שומר שבת
הרב: תגיד לי משהו, ומה העבירה?
ש. לא יודע בדיוק.
הרב: אהההה מה זה לא יודע?
ש. לא יודע בדיוק
הרב: אולי הוא רצח מישהו ואתה רוצה שאני אברך אותו?
ש. לא חס ושלום, הוא חף מפשע.
הרב: חף מפשע אז הוא לא צריך ברכה
ש. אבל יש לו משפט עוד מעט
הרב: מה העבירה? מה העבירה?
ש. לא יודעים, אני לא יודע
הרב: פגע ברח, פגע ברח?
ש. לא.
הרב: מה מה?
ש. גם לא יודע
הרב: אה, גם הוא לא יודע?
ש. כן, הוא לא פה
הרב: הא הוא לא פה, אז זה שאתה שואל אותו כל הזמן זה לא הוא?
ש. הוא לקח על עצמו את הש"ס
הרב: זה נפלא, אני רוצה לדעת מה העבירה, תבררו תבררו תרים טלפון תחזור אלי
ש. חשד לשוד
הרב: חשד לשוד. רק רגע, ובשוד הזה הכסף נשאר אצלו או לא נשאר אצלו?
ש. זה לא היה אבל
הרב: לא היה שוד?
ש. לא.
הרב: יש מצלמות, אם היה שוד אז היה מצלמות, אז רואים שזה לא הוא. כמה עד היום עצרו אותך וחשדו בך,
ש. בינתיים עדיין לא
הרב: אה, בינתיים לא. אז אם הוא עצר אותו אז מה את רוצה שאני יעשה?
ש. כבוד הרב, לא יודעים שזה הוא אבל סתם עצרו אותו
הרב: הבנתי. אז בוא נגיד ככה, בא נגיד ככה, במידה, במידה, במידה והוא לא עשה כלום, והוא חשוד סתם, תתברר האמת ויצא נקי.
ש. אמן.
הרב: במידה, במידה והוא לא חשוד סתם והוא הצליח לקחת את הכסף, שיחזיר את הכסף מהר בדרך עקיפה וינצל.
אמן.
ש. השם להגיד לך לא?
הרב: כמה יש שודדים כאלה?
ש. השם של הבחור
הרב: כן, לא צריך לפרסם, אני לא רוצה שיתפרסם השם. בסדר, בשמים יודעים כמו שהיא אמרה.
ש. ועוד משהו, רק שתהיה לך שנה טובה
הרב: תודה רבה מותק, גם לך.
כן, הלאה מי עוד? תן לגברת פה שורה ראשונה.
ש. כבוד הרב, לפני כשנה וחצי אמא שלי עשתה ניתוח להסרת בלוטת התריס, והיא איבדה את הקול שלה, אז אני רוצה לבקש שתברך אותה שהקול שלה יחזור לה במהרה
הרב: יש אפשרות כזאת טבעית?
ש. כן, המיתר רק השתתק
הרב: הנבתי מה השם שלה?
ש. ארנה בת מרים
הרב: והיא עם כיסוי ראש?
ש. לא
הרב: הנה אני אתן לה
ש. אבל היא לא פה
הרב: ברור הנה תתני לה
ש. אני מוכנה לקחת על עצמי מה
הרב: לא חשוב, למה את פוחדת שהיא לא תסכים
ש. אני לא יודעת אם היא תהיה מכונה
הרב: אז תגידי לה הנה שהיא תראה את הסרט אם היא תהיה מוכנה זה דבר אחד, ואת תחליטי גם שאת הולכת בצניעות לרפואתה,
ש. בעזרת ה'
הרב: ומה השם שלה?
ש. אורנה בת מרים
הרב: תזכה לדבר בזכות הצניעות של שתיכן.
ש. אמן.
הרב: יופי, עכשיו מי זאת שרונה, מי זאת שנתנה לי פתק שרונה? את נשואה? רווקה או אלמנה מה?
ש. רווקה
הרב: את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף?
ש. כן
הרב: שרונה בת אסתר רפואה שלמה ולא תצטרכי ניתוח.
תן לגברת פה שורה שניה
ש. אני רוצה לבקש רפואה לאמי ואח שלי ואבא שלי
הרב: שומרים מצוות או לא?
ש. אח שלי שומר. משתדל כמה שיתר
הרב: מה יש לו?
ש. לא, אני רק רוצה שיהיה לו ברכה לרפואה כאילו
הרב: וההורים שלך לא שומרים שבת?
ש. לא
הרב: מה זה? ואת שומרת שבת?
ש. לא אבל ניסיתי פעם אחת לא הלך לי
הרב: לא הלך? הלכה שבת.
ש. לא הצלחתי כאילו
הרב: מה פירוש, הדלקת חשמל, מה?
ש. לא כאילו אני לא מצליחה עד הסוף, אני עושה כאילו כל מה שאני יכולה, אני לא מדליקה אש
הרב: רק שניה, את מוכנה להתארח במדרשה בשבת?
ש. מה ז"א?
הרב: ללכת למדרשיה של בנות בנות גילך ולהיות שמה שישי שבת בשביל לעבור בשבת, בלי לחלל שבת
ש. עשיתי את זה כבר גם, ניסיתי, יש לי שכנה דתיה. היא עוזרת לי
הרב: נו ולא יצא? יש פה חברה שלך שומרת שבת?
ש. לא
הרב: גם לא,
ש. אני לבד פה.
הרב: את רוצה שאני יעזור לך לשמור שבת באיזשהו מקום, אבל את תשמעי למה שאני אומר? בלי לשמור שבת זה אוי ואבוי, איפה החבר'ה, הם לא הלכו שמה האברכים? כבוד הרב ידלר, תעשה לי טובה, תסדר לה שבת שהיא תשמור שבת פה הבחורה שעומדת. זה משימה אישית שלך, אתה יכול להציל משפחה שלמה. בזכותך שאת הולכת לשמור שבת אני אברך אותם שהם גם יזכו בתשובה, מה השמות שלהם?
ש. לאה בת שרה, יוסף בן לאה ולאה בת אסתר
הרב: ואת?
ש. אני שיר בת לאה
הרב: תזכו לתשובה שלמה, בריאות שלמה ואיתנה ולשמור שבת כהלכה
ש. אמן.
הרב: תן לאשה מאחורה עם כובע שמה, תן לה שמה את הפרטים.
ש. כבוד הרב, אני הייתי רוצה שתברך לזיווג הגון לבת שלי לינור בת ליאורה
הרב: שומרת מצוות או לא?
ש. משתדלת מאד. ולמאיה בת ליאורה ולורד בת ליאורה
הרב: מה היא לא מצליחה בתך?
ש. חושבת צניעות, הבגדים היא פעם חצאית ארוכה פעם קצרה
הרב: שבת היא שומרת?
ש. כן כן מקפידות
הרב: הבנתי, אז תבקשי בבקשה שהן ילכו בצניעות שנסדר להם זיווג טוב
ש. אמן
הרב: לא אבל שהם ילכו בצניעות, כי אחרת יבוא להם אחד שהוא לא
ש. אז זהו, שהן מתנדנדות בענין הזה אבל
הרב: אבל אם היא רוצה בית יהודי עד הסוף כמו שצריך סוף סוף אז כדאי, תגידי לה, הם ישמעו מה שאני אומר, תראי להם בשידור חוזר ובעזרת ה' אני אברך על דעת זה.
ש. אני אומר בלי נדר
הרב: תאמרי את שמותם שוב ואני אברך
ש. ורד לינור ומאיה בת ליאורה
הרב: בנות ליאורה, ה' יזכה אותן לזיווג הגון הראוי להן בצניעות ובקדושה ובטהרה.
ש. אמן. אימן. ובעלי צריך לעבור השתלת כליה, אז אם אפשר רפואה שלמה.
הרב: שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף.
ש. מה הוא ילמד?
הרב: מה שהוא רוצה תורה, שעתיים רצופות בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף. שמו?
ש. בעזרת ה'. יוסי בן שירלי
הרב: זה השם שלו או יוסף?
ש. יוסף בן שירלי,
הרב: ה' יזכה אותו להצליח בניתוח במאה א חוז
ש. אמן אמן כי"ר.
הרב: אני רוצה להראות לכם רגע סרט על הנושא שמדברים עליו מאד, 14 דקות בלבד, שמדברים עליו מאד מאד בארץ האם לגייס בחורי ישיבות, לא לגייס בחורי ישיבות, זה חשוב שילמדו תורה, לא חשוב שילמדו תורה, סרט הוליוודי. בבקשה.
המנצחים
הרב: אז יש עכשיו סוגיה, היא נוגעת לחיים של כולנו, האם מגייסים את עולם התורה או לא מגייסים, אם לוקחים אנשים שלא לומדים ואין התורה אומנות שלהם, וזה לא אנשים שהפקירו את כל חייהם של העולם הזה בשביל התורה ומתמסרים רק לתורה, ומוכנים לחיות בעוני, בפת לחם חרבה, אם לא מדברים על אלה אז כל הרבנים כולם לא אמרו שלא לגייס את אלה שלא ל ומדים, ויש מספיק חרדים כאלה ועל אלה לא מדברים, מדברים על לומדי התורה באמת, מי שלא באמת יש לו דין של רדוף, דין של רודף זה הדין חמור ביותר בתורה, אומר החזון איש שהוא רודף אחרי בני הישיבות כשירצו לגייס אותם בגלל הכמויות שהם לא אמיתיות. מי שלא לומד באמת הוא מסכן את כל עולם התורה והעולם כולו.
קצת היסטוריה של העם היהודי שלא ביבי יודע, לא פרס, לא ברק, לא מופז, הם לא מכירים את ההיסטוריה היהודית, הם מכירים את ההיסטוריה רק מהפלמ"ח, אולי קצת לפני כן מהשואה, אבל לא הרבה מעבר לזה, כי את ההיסטוריה של היהודים הם קראו באומות העולם, בשיעורי היסטוריה כמו שמלמדים בבית ספר ממלכתי, אבל אף אחד מהם לא עבר ללמוד את כל התורה שלנו, אף אחד מהם לא קרא את כל התנ"ך, ואם קרא את כל התנ"ך אז לא הבין מילה וחצי מילה לפי התנהגותו, אני לא מדבר שלא קרא את הש"ס, את כל החכמה של העם היהודי, שהיום כבר הדרום קוריאנים לומדים את התלמוד בבלי 54 מיליון איש, ובירדן כבר מוכרים גמרא בירדנית, ופה בבתי ספר עוד לא החליטו בכלל ללמד דבר כזה, אבל את כל התורות והתרבויות של אומות העולם - זה לומדים, יהדות זה מוקצה.
כשקמה המדינה התכוונו שהצבא יהיה כור ההיתוך להפוך את כולם לעיסה אחת ומקשה אחת שכולם יפרקו עול ויהפכו להיות כמו שהמדינה רצתה ציונים שהולכים על פי האירופאים והאמריקאים, אז עכשיו מנסים לעשות את זה בכח החוקים, בגלל שרוצים לבטל את התורה, ורוצים שלא רק לא ילמדו ויבואו לצבא, רוצים שלא ילמדו ויצאו גם לעבודה, ולא רוצים רק שיצאו לעבודה, אלא גם רוצים שלא ילמדו תורה אלא ילמדו ליבה, או אתה הופך להיות כמו גויי הארץ או שאתה לא תהיה. היו אומות שהבינו את המעלה של עם ישראל, שכל ההצלחה של עם ישראל זה בגלל התורה, ולכן הם לא נטפלו להרוג אותם, הם פשוט שרפו להם את התורה, לא רחוק ברוסיה לפני עשרות שנים מנעו מיהודים לעסוק בתורה, מי שנתפס עוסק בתורה שלחו אותו לסיביר, אם רק יגעו בעם ישראל, ביהודים האלה שיושבים בתורה והם מעטים, הם בכלל לא נצרכים, הם גם לא מתאימים, פה הוא תורם את החלק הכי טוב שהוא יכול לתרום לעם ישראל בתמורה של 600 שקל לחודש, אם זה היה להשתמט, אחרי שלש שנים או אחרי הפטור היו הולכים לעבוד בגדול, אבל הם לומדים כל הזמן עשרות שנים בתנאים האלה. אם הרב קניבסקי, גאון ישראל וקדושו יצא במכתב חריף מה שהוא לא רגיל מימיו, להגיד הזהרו על קיומכם, הקב"ה מקפיד שמי שנוגע בבבת עינו - זה שומרי התורה והמצוות הוא מטפל בו אישית.
החזון איש זצ"ל כשבא אליו ראש הממשלה הראשונה מנוחתו שדה בוקר, אז הוא אמר לו, אם אתה יוצא למלחמה, אם אתה מחזיק בנשק יבואו מולך גם כן עם נשק, אם אתה לא בא עם נשק, אתה בא עם הכח האלקי, אתה בוטח בה', תסתכל לדוגמא היום, אם מה הערבים הולכים? אין להם צבא כמו שלנו והם לא פוחדים מאיתנו בכלל. הם באים עם אלה ווקבר אלה ווקבר, הם אומרים את שם ה' ואתה אומר, אף 15, אף 16, מזל"טים, חרטטים, אתה בא עם זה, הם באים עם אלה ווקבר ואתה לא יודע איך לגמור את הענין. הם כנופיות בלי צבא סדיר, אתה יכול להפציץ את אבו אבוהום והם בינתיים מנהלים את המדינה ואת הסדר היומי שלנו. הם קובעים אם אתה תהיה בלחץ, אם תלמד עם הילדים לא תלמד עם הילדים, הם קובעים. בודדים, בודדים. העזרה הכי גדולה של הקב"ה וההבטחה האלקית, אין שום הבטחה בתורה שאם אתה תדע להלחם אז אתה תנצח, יש רק הבטחה אחת "אם בחוקותי תלכו", שמה אני מבטיח את ההבטחה הזאת, אתם תשכבו, מיליארדים יבואו, כלום, כאין וכאפס בשבילי, מלאך אחד ישמיע להם שירה והם ימותו כולם. "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". כל קיום העולם לא רק של היהודים, סינים יפנים אמריקאים אירופאים, מתקיים בזכות לומדי התורה כי אם לא אין לקב"ה חפץ בעולם. הוא לא ברא את העולם בשביל צ'ז וטראנס ופייסבוק וטוויטר, הוא ברא את העולם בשביל לומדי התורה. וציוה בתורה "והגית בו יומם ולילה".
עכשיו לצערנו הרב יש הרבה משתמטים מהחיוב הזה כולל אלה שקוראים לעצמם פראיירים והם באמת פראיירים שהם לא לומדים תורה, והיום ישראלים אני לא יודע אם הם יהודים, מחליטים שמה שהאומות העולם הכי גרועים ניסו לעשות כדי לבטל את עם ישראל ממהותו הם לוקחים על עצמם את האחריות כדי לשרוד עוד קדנציה, בשביל זה הם מוכים לפרק את כל השדרה של העם היהדוי. מה עם 25 אחוז משתמטים חילונים שדואגים למסור חיילים של צה"ל ולהלשין עליהם להאג שיעצרו אותם באירופה, לא נלחמים נגד החרדים, אתם לא מבינים, אתם תמימים, נלחמים על התורה, רוצים לעקור את התורה. כי מי מחזיק בה? החרדים. אמרתם שויון בנטל בבקשה, אבל יש עוד נטל זה התורה שגם העולם החילוני חוץ מאלה שאני לא יודע אם הם יהודים, צריכים את הרבנים, בלי זה אין ברית, לא כשרות, לא בר מצוה ולא חתונה, לא קבורה יהודית, שום דבר. יותר גרוע מהגויים. מי שרוצה להיות דוקטור חייב ללמוד באוניברסיטה, מי שרוצה להיות רב חייב ללמוד בישיבה ובכולל, אבל יש רק הבדל אחד, דוקטור יכול להיות גם רבי, גם סיני, כל בן אדם בעולם, ורב יכול להיות רק יהודי.
במצרים היו אבותינו היה שבט לוי, ישב בארץ גושן, פרעה הרשע שהטביע את ילדי ישראל ושיקע אותם בטיט כשלא השלימו את המתכונת לבנים, ושהיה שוחט ילדים יהודים בשביל לטבול את עצמו בדמם, להסיר את הצרעת כשהיה מצורע, רוצח ההמונים הזה לא נגע בשבט לוי ונתן להם ללמוד תורה. עם ישראל היו במצרים 210 שנים, 86 שנים היו בשעבוד, עבודת פרך, ואף אחד מהם לא התלונן ואמר אנחנו פראיירים ששבט לוי לומד תורה ואנחנו משועבדים, ולא עוד, אלא שמימנו את שבט לוי ונתנו להם מעשרות, ושבט לוי כשיצאו משם זכו למעלה הגדולה להיות המנהיגים של הדור, והם מורי ההוראה של עם ישראל. ולא רק הם, אומר הרמב"ם, אלא כל אחד מבאי עולם שהבינו מדעו ופרש ועזב את כל החשבונות של בני האדם והלך ונתעסק בתורה הרי זה נהיה קודש קדשים והוא משבט לוי, הוא פטור גם מלצאת במלחמה כי חייבים את הגרעין שישמור על הקיום של עם ישראל ועל הועלם כולו. אם פרעה הרשע הבין זאת, איך אצלנו לא מבינים זאת?
בכל אומה ולשון יש אנשים שהם נקראים רוחניים, שעוסקים בתורה או בדת, להבדיל, כמו אצל הנוצרים שיש כמרים ויש אנשי כמורה, בישופים וכו', כמו אצל הישמעאלים שיש שיחים ויש קאדים ויש כל מיני, ובכל האומות יש אנשים שהם רוחניים, אפילו אצל אלה שהם עובדי עבודה זרה, יש אנשים שהם כהני דת שנמצא במנזרים ובכל מיני מקומות, וכל מדינה ואומה יודעים שהאנשים הרוחניים האלה עוסקים בשלהם והם לא עוסקים בעניני צבא. מי שלומד תורה הוא מועיל לעם ישראל יותר ממי שלוחם. מי אמר את זה? הרב קוק. ז"א גם אלה שסוברים שצריך ללכת לצבא, הרב שלהם אומר שמי שלומד תורה הוא מועיל יותר מהלוחם בקרב, כי גם אלה שנמצאים בקרב צריכים סיוע רוחני.
יהושע נלחם עם 31 מלכים וניצח, משה נלחם וניצח, מי יצאו? אלף למטה אלף למטה, כל שבט נתן אלף, 12 אלף יצאו נגד מאות אלפים, כי על כל אחד שיצא למלחמה היה אחד שעוסק בתורה ומתפלל עליו, והיו חוזרים ללא פגע. ומי יצאו למלחמה? יצאו למלחמה הצדיקים, גם אם היית רוצה להתנדב לא לוקחים אותך. אם אתה היית מדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, עושה איזה הפסק קטן, אתה משוחרר 21 הביתה. אם בן אדם מדבר בין ישתבח ליוצר אור בתפילת שחרית דיבר משהו שחרור עולמו מהצבא, כי בצבא של עם ישראל צריכים להיות צדיקים שלא יהיה קטרוג עליהם והם יפלו במלחמה.
דוד הלך על פי ה' ובאורים ותומים, כשמהשמים אמרו לו, כשישראל יצאו למלחמות לא לפי אורים ותומים אלא לפי הבנת האסטרטגים מתו 72 אלף בפילגש בגבעה כי לא שאלו את פי ה'. כשהשואלים את ה' ועושים על פיו מנצחים.
מה אמר ה' לגדעון, מה אתה בא לי עם כל כך הרבה, מספיק היה לך שלש מאות איש, מה אתה זה, המלחמה היא שלי לא שלכם, אני לא מתפעל מכמויות, לא מטנקים ולא ממטוסים, אז אתה בא להשוות כח של בשר ודם לכח אלקי? אבל מה בא אליהם המלאך? בא אל יהושע בינון ואמר לו על מה באת? אמר לו לא למדתם תורה, לא למדתם תורה בעיון, וואלק חזר מהקרב הבן אדם עייף הרוג, זה לא כמו פעם אתה יושב בטנק נוסע ובום מפציץ, זה לסחוב חרב כידון וללכת וטח טיח טח טיח, אתה יודע איזה שרירים צריך, רק תחזיק את החרב אתה מתעייף, ואחרי זה אומרים תלמד ובעיון, למה? התורה שאתם לומדים בלילה היא קובעת.
בזמן חזקיה לא היה צבא, לא רק שלא היה צבא, הוא התנגד אפילו למתנה הצנועה שהציע לו סנחריב לתת לו אלפיים סוסים בשביל שיהיה פייר פייט לפחות, ועל מה הוא סמך? על התורה שהוא למד את ישראל, הוא הלך לבתי מדרש, במקום ללמד אותם להלחם הוא נתן להם להלחם מלחמתה של התורה, הוא תקע חרב בכניסה, מי שלא יכנס ללמוד, לא לצבא, ידקר בחרב, תוך שלש שנים למדו תורה כל ישראל, וכשנחריב הגיע עם 370 מיליון אמר חזקיה לקב"ה, רבש"ע, אני קיימתי את החלק שלי, אני קיימתי שבחוקותי תלכו, שלש שנים פה אנשים לא זזים, אני תקעתי חרב שהם ילמדו, את שלי עשיתי, עכשיו תעשה את שלך. מה עשה ה'? קיים. "ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם", ירד מלאך ה' והכה במחנה סנחריב 370 מיליון. זה לא נס זה ברית בין הקב"ה לישראל, זה הבטחה אלקית לעם ישראל, זה לא נס, אם הקול קול יעקב אין ידי עשיו שולטות.
הרב: ובכן רבותי, אנחנו רוצים להפיץ מאות אלפי דיסקים כאלה בתוספת של עוד סרטון של בערך שעה, הספירה לאחורה שמתאר מה יהיה בגוג ומגוג עוד מעט, אתם יודעים שאנחנו על פתחה של מלחמה, אתם יודעים שהיתה הקפצה בצו שמונה כרגע נסיונית, נסיונית ככה אומרים, לבדוק את כל הצבא ומוכנות שלו, ואתם יודעים שלא עושים הקפצות ונסיונות רק אחרי שמתכוונים ברצינות למה שרציני, אז צריכים להיות ערוכים ומוכנים וצריך הרבה זכויות, כמה שאנשים יתחברו יותר לתורה וילמדו תורה ככה נגדיל זכויות כמו שראיתם בסרטון, שבו רואים במפורש שמה שהציל וניצח את האויבים תמיד זה היה תורת ישראל, שמירת המצוות וכו' ולא החלק הפיזי, כי 3300 שנה שאנחנו קיימים צבאות עולם היו פי אלף אלפים יותר מאיתנו, חזקים וגדולים ורבים וכו' וניצחנו, ולא ניצחנו בגלל שהיה לנו נשק סודי או מ שהו, הנשק היחיד שלנו זה היה התורה והמצוות והזכויות. אז לכן אנחנו רוצים להשתדל מאד להספיק ולהפיץ את הסרט הזה לפני שזה יתחיל הבלגן, ורצינו לשתף את הציבור, כל מי שמוכן לתרום שלשה שקלים ליום להצלה של עם ישראל ולהצלחתו מוזמן למלא הו"ק, מי שקשה לו שלשה שקלים ביום, שקל וחיצי גם כן יקובל בכבוד ואפשר יהיה להפיץ בזה מאות דיסקים בחינם לציבור הרחב. גם בשקיות שקיבלתם קיבלתם דיסק בחינם, ואנחנו בכל מקום מפיצים דיסקים בשביל שיעבירו הלאה את המסר קדימה וקדימה. אז מי שמעוניין לפני יום כיפור, תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע ההגזרה, הנה יש לו הזדמנות בשלשה שקלים, שקל וחצי, להכניס את עצמו בתוך מסגרת של זכויות גדולה של הפצת הדיסקים האלה וריבוי תורה וחזרה בתשובה. אז מי שרוצה תעברו בין הקהל, תנו להם ימלאו, תכתבו שם ושם האמא ואני גם אברך. תעשו את זה בזריזות, תהיה לכם זכות גדולה ליום כיפור. מי שרוצה באשראי אפשר פה אצל הבחור שעובר באמצע גם באשראי, חמישים שקלים, מאה שקלים לחודש, כל אחד כמה שיכול יזכה ב-500 או 250 דיסקים שיופצו בשבילו בעזרת ה' יתברך. זה יהיה באותו דיסק גם זה וגם זה, באותו דיסק. מי שתורם יוכל לקבל את ה-500 דיסקים בעצמו לחלק אותם למי שהוא רוצה. זכות גדולה מאד, תן לה פה, רפאל היא רוצה שורה ראשונה. תרשמו שם ושם אמא ואני אברך. כדאי לכם, מי שזכה לעבוד כבר יש לו שלשה שקלים פנויים, פחות ממחיר של ארטיק ליום. אפשר להציל יהודים.
עוד מישהו רוצה לשאול שאלה בינתיים? כן, תן לגברת פה בינתיים.
ש. השאלה שלי כבוד הרב, כל שבת אני קוראת פרשת שבוע, האם זה נחשב לי כלימוד תנ"ך?
הרב: כן זה טוב, אבל את לא תסיימו ככה את התנ"ך, תנ"ך זה תורה נביאים כתובים.
ש. אוקי. עכשיו אני רוצה ברכה לאמא שלי לרפואה שלמה
הרב: שם?
ש. קדמה בת ללולוש
הרב: תזכה לרפואה שלמה מהרה.
אמן.
הרב: תן לגברת מאחורה.
ש. מורן בת מזל לזיווג הגון
הרב: מורן בת מזל זיווג הגון מהרה, חצי שעה שערי תשובה שלשה חדשים רצוף כל יום.
ש. אין לי כח
הרב: אז תלכי בצניעות גמורה. פה פה.
ש. אני רוצה גם לברך לרפואת חיים בן מרים
הרב: חיים זה שם של גברת או גבר?
ש. לא, חיים בן מרים
הרב: יזכה ל?
ש. רפואה שלמה
הרב: רפואה שלמה מהרה.
כן, תביא לי טפסים שכבר מילאו שאני אברך אותם, מי מהגברים רוצה ציצית? יש מישהו, כן בבקשה. מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?
אני מודה לכל הציבור שיהיה לכם כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים.
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021]](/storage/thumb/videos/V014491_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
