עכו - ערב, ערב, נצח, טריליון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מזכירים

יומי מלך כל סיף שני סוכי מוי דוי ודוי

ודאי!

איוב עמי במאהמלך,

איוב עמי בן-דב, איוב עמי בן-דב, איזה יום עמי מלך,

איוב עמי בן-דב,

קרעים ודב...

‫על ימי אלף, איש נוידא כי מוי דוידא דוידא.

‫האז יכול לציין בתל אביבי נחשורא לנו, איש נוידא כי מוי דוידא.

איש נוי שחקן מוי דוידא דוידא.

יומים על ימי מלך כועסים שני שקים מוי דוי ודוי

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, וה' עלינו ורחמיו ירוויח.

הכנס הזה לרפואת

הילד הנעים חיים שמעון בן בלהה בוקר,

השם ישלח לו רפואה שלמה בכל איבריו וגידיו מהרה, אמן.

אמן.

ולהצלחת מאיר בן-חמו ברוחניות וגשמיות

ולעילוי נשמת המנוח אלי בן-חמו, זיכרונו לחיי העולם הבא.

אנחנו קרובים למתן תורה, חג השבועות.

בדרך כלל, בני-האדם

שמגיעים לאירוע כזה גדול,

חג

של מתן תורתנו הקדושה,

כשעם ישראל זכה

לקבל תורה במעמד הר-סיני,

מה שלא השכילו אומות העולם לקבל את התורה הקדושה,

ועל זה ירדה שנאה לעולם,

על כן נקרא שמו סיני,

ואנחנו זכינו והפכנו להיות בנים לקדוש-ברוך-הוא. בנים אתם לשם אלוקיכם,

זכות גדולה שכל אחד מאתנו נבחר על-ידי הקדוש-ברוך-הוא,

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.

מתוך 6 7 7 מיליארד בני-אדם,

קומץ קטן של יהודים,

נבחרו על-ידי בורא עולם להיות האומה הנבחרה,

אתה בחרתנו מכל העמים,

והקדוש-ברוך-הוא נתן לנו את התורה הקדושה.

יהודים ששומרים תורה ומצוות משתדלים להתחזק בימים אלה, ימי הספירה,

במ״ט הימים האלה לעלות

49 שערי קדושה עד כמה שאפשר לקראת היום הגדול,

חג השבועות.

בליל שבועות נשארים כולם ערים כל הלילה,

לומדים תורה ועוסקים בה, מתפללים בנץ.

יום קדוש הוא להשם אלוקינו.

אשרי העם שככה לו,

אשרי העם שהשם אלוקיו.

אבל מה קורה לאחר מכן?

בדרך כלל, אחרי שאנשים מגיעים לעלייה רוחנית גבוהה,

מרגישים מיד לאחר מכן רפיון,

כאילו, עלינו לראש הפסגה,

אבל במקום להתייצב שם, להיות שם ניצבים תמיד,

בדרך כלל יש ירידה ורפיון, כמו אחרי יום כיפור.

עד יום כיפור יש עבודה גדולה וקשה,

40 יום, חודש אלול, עשרת ימי תשובה.

יום כיפור, שיא,

כמו מלאכים, צמים,

כפרה בעזרת השם, יוצאים החוצה,

מתעסקים עדיין במצוות של סוכה.

והאם היום אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים בימי הסליחות והרחמים?

יש רפיון, יש ירידה.

למה זה קורה שדווקא אחרי עלייה רוחנית גבוהה

בדרך כלל אדם נופל

קצת

ומרפה ידיו?

יש באדם כוח שנקרא כוח ההסתפקות.

כוח זה הוא חיוני מאוד.

מידה זו של הסתפקות היא חשובה לנו.

אבל מה עושה אדם?

הוא משתמש במידה הזאת להסתפק ברוחניות במקום להסתפק בגשמיות.

אתה שואל אדם, אתה עובד?

הוא אומר לך, בטח עובד, אם אין אני, מיני.

אתה לומד?

הוא אומר, יעזור השם, יעזור השם, בעזרת השם.

ומה צריך היה להיות?

אתה לומד. אתה לומד?

בטח, אם אין אני, לימיני.

אתה עובד?

השם יעזור, השם יעזור, עזונותיו של האדם קצובות.

אלא מה? מהפכים דבר בדבר.

אדם שצריך להיות ביטחונו בקדוש-ברוך-הוא ולבטוח שהקדוש-ברוך-הוא זן ומפרנס

מביצי כינים ועד קרני ראמים את כל הבריות בעולם, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון,

היינו צריכים להיות שקטים ובטוחים שככה זה מתנהל ואין לנו מה לחשוש.

דווקא שם אדם חושש, לא מסתפק, ועובד, עובד, עובד, עובד.

בעוד שברוחניות הוא מסתפק.

אם יש לו שלוש תפילות, הוא מסודר,

ואם יש לו עוד איזה שיעור פעם, פעמיים בשבוע, אולי אפילו כל יום, הוא כבר מרוצה.

ולא היא.

עיקר תכלית ביעתנו לעולם זה לא בשביל לעבוד, למצוא את הפרנסה,

כי הפרנסה לעולם הזה מצויה גם בלי שנתאמץ כל כך הרבה.

יש לקדוש-ברוך-הוא סיבות רבות להטריפנו, לחם חוקנו.

אבל את העולם הבא לא נקנה בזכות העבודה, אבל לא כשנקבל.

את העולם הבא קונים בזכות התורה והמצוות שנעשה ונצבור זכויות לחיי העולם הבא. עם מה יוצאים מכאן?

לא יוצאים עם שוברים, עם תלושים.

יוצאים מכאן עם תורה ומצוות.

מה מלווה את האדם בסוף ימיו?

מלווים אותו תורה ומצוות שעשה, מעשים טובים שעשה.

ולכן יש רפיון כי מסתפקים. במה מסתפקים?

מסתפקים מאוד

בעניין רוחני.

ולא כך היה צריך להיות.

זה גם מורה על משהו שאומר רבנו הרמב״ם,

כשאדם מחליף טוב ורע ורע בטוב,

או יסמים חושך לאור ואור לחושך,

מי שמחליף בין מה שעיקר וטפל,

מי שעושה את העולם הזה עיקר ואת העולם הבא טפל,

דרך אגב הוא עושה משהו גם לעולם הבא,

אבל עיקר עיסוקו ועניינו בחיי היום-יום זה להתבסס בעולם הזה.

אדם שמהפך את היוצרות ורואה כאילו כל הווייתו זה רק בשביל להישאר כאן, בעוד הוא יודע שהוא ילך מכאן,

זה מהפך את היוצרות.

זה עושה עיקר תפל וטפל עיקר.

אדם כזה קורא לו הרמב״ם חולה נפש.

חולה נפש זה לא באברבנאל,

זה לא בבת-ים, לא בגאה,

זה בכל עיר, אפילו בעכו.

זאת אומרת,

חולה נפש זה אדם שמהפך את הדברים.

הרי ברור לכל אחד מאתנו שאנחנו נצא מכאן.

אין מי שחושב שיישאר כאן.

ולמרות כל זאת,

במקום להכין צידה לדרך שאנחנו עתידים לעזוב כאן וללכת לשם,

רוב בני-האדם משקיעים ושוקעים כאן,

כמה שיותר להרבות נכסים, כמה שיותר

להרבות אוצרות,

אפילו אם אין אפשרות להשתמש בזה.

אבל ככה האדם, הוא רואה מה שלפניו בחוש,

ורחוק ממנו מה שהוא לא רואה בחוש,

והוא עובד על מה שהוא חש.

אבל הוא קורא לעצמו מאמין,

הוא קורא לעצמו בוטח בשם.

הוא אומר, בטח, אין עוד מלבדו.

במילים הוא חזק, במעשים חלש מאוד.

חולה נפש.

מה יעשה?

אומר הרמב״ם, ילך אצל החכמים, יראו לו את הדרך הנכונה.

איך להשתמש במידות, במה להסתפק ובמה לא.

טבעה של הנפש כתוב וגם הנפש לא תמלא.

נפשו של אדם היא חלק כלא כממעל,

והיא אינסופית.

אינסוף

לא יכול להיות מוגבל, אי-אפשר לצמצם אותו. לכן אתם רואים שיש אנשים שיש להם שאיפות.

רוב בני-האדם יש להם שאיפות,

אבל או שהוא מנתב את השאיפות שלו לעניין גשמי,

להשיג כספים, לעשות ביזנס, ממון,

כל הזמן,

או שאחד מנתב את עצמו לרוחניות,

יש אחרים למילוי תאוות,

וכל אחד ממלא את שאיפותיו,

אבל כל אחד הולך לכיוון מסוים, ולא שבע אף פעם.

אוהב כסף לא יסבע כסף,

אוהב מצוות לא יסבע מצוות.

הנפש לא תמלא כמה שתיתן לה, כיוון שהיא רוחנית,

היא יכולה עוד ועוד ועוד ועוד.

בעוד שהגוף מוגבל,

דבש מצאת יכול דייקה,

פן תסבע והכה אותו.

אפילו אם תאכל דבש,

מזין, טעים,

כמה אתה יכול לאכול?

אם תאכל יותר מן המידה, אתה תקי.

הגוף לא יכול לקבל יותר, הוא מוגבל.

הנפש יכולה לקבל עוד ועוד ועוד חוכמה בלי סוף.

כמה שתביא, עוד יותר. ההתפעלות גדלה,

והאדם יכול עוד ועוד.

למה בן-אדם לא שוקד באמת על החוכמה כל הזמן?

בגלל שיש לו יצר רע שמושך אותו עם הגוף לנוח,

להתעצל,

למלא את אבותיו, לגשת למקרר מדי פעם, לחפש משהו,

אולי הוא עוד לא שם לב למשהו,

לחפש שם איפה שיש קצת פירות,

קצת שוקולדים.

כל הזמן הוא בתנועה. למה? להשביע את רעבונו הגשמי.

אבל בלי זה,

אדם יכול לשקוע בחוכמה לאין-סוף, לאין-שיעור.

מוזיקה, אדם יכול לשמוע בלי הגבלה, כי זה רוחני.

ראייה, אדם יכול ליהנות מנוף בלי סוף,

אם לא כוחות הגוף שמגבילים אותו לטייל

לאורך זמן.

מוזיקה, ונוף, וחוכמה, וריח, פסמים, פשי.

זה רוחני.

לרוחני אין הגבלות,

לגשמי יש.

אז אם רואים שבן-אדם לא שואף בלי הפסקה, בלי הפסקה, אז סימן שהוא חולה בנפש.

כי אם הנפש שלו שבעה, לא הגוף,

אם הנפש שבעה, יש לו בעיה.

וצריך לבדוק

מה כתוב על רבי יוחנן בן זכאי.

רבן יוחנן בן זכאי כתוב שלא הניח

מקרא, משנה, הלכות, אגדות,

דקדוקי סופרים,

קלות וחמורות,

משלי שועלים, שיחת כובשים,

שיחת דקלים,

שיחת מלאכי השרת,

דבר קטן ודבר גדול,

דבר גדול מעשה מרכבה,

דבר קטן, הוויו דאבייה ורבה, כל הגמרא כולה,

לקיים מה שנאמר, להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם המלא.

כתוב שרבן יוחנן בן זכאי לא הניח, מה זה לא הניח?

לא שבע.

מה, לא מספיק שהוא יודע מעשה מרכבה?

צריך את כל הדברים.

לא הניח, לא יכול. נשמה, נפש

לא שבעה.

הנפש לא תמלא.

אחד כזה, רואים שהוא לא מניח דבר שהוא לא לומד אותו,

ועד הסוף לומד אותו.

זה נקרא נפש בריאה.

בן-אדם לא שבע ברוחניות. עוד ועוד ועוד ועוד.

וכך הדרך של נפש,

היא לא שבעה.

וגם בכל השטחים זה כך.

רק מה,

יש כאלה ששואפים לגשמיות ויש כאלה לרוחניות.

דוד המלך, עליו השלום,

היה מלך.

מלך,

יש לו נתינים, יש לו עבדים,

יש לו שרים, שהוא פוקד עליהם את מה שהוא רוצה.

צבא גדול.

עושר, כבוד.

מלך, מלך ישראל.

דוד, מלך ישראל,

נפגש עם מלכים מדי פעם.

נו,

והדברה בעד אבותיך נגד מלכים בלא אבוש.

מה מדברים מלכים?

איך הם ניצחו במלחמה פלונית, איך הם שיפרו את הכלכלה,

איך הם היו חכמים ועשו כך ועשו כך. כל הזמן מתגאים,

מה יש להם וכמה אוצרות וכמה נכסים.

זה מה שמדברים מלכים.

מה מדבר דוד המלך?

נפגש עם מלכים, ואת דברה בעד אבותיך. מדבר

ממשפטי התורה, ממצוות התורה, מחוקי התורה, עם מלכים גויים.

מראה להם את יופי התורה, חוכמת התורה.

זה מה שהוא מדבר. מה מעניין אותו כל שאר השטויות? מה זה ניצחונות, לא ניצחונות? השם נוצח מלחמות. מי מנצח?

מי נותן פרנסה? מי נותן כלכלה? הקדוש-ברוך-הוא.

במה יכול לדבר דוד המלך? על התורה, על החוכמה,

על האלוקות, על ההשגחה האלוקית שיש בעולם.

זה דוד המלך. ומה הוא אומר בטילים?

נחשפה וגם קלטה נפשי לחצרות ה'.

לא מעניין אותי לא ארמון ולא מלכות, מעניין אותי דבר אחד, חצרות ה'. בעולם העליון נחשף,

נפשו של דוד המלך כוספת לעולם העליון,

וקלטה נפשי, הנפש יוצאת כבר מן הגוף, נמשכת להגיע לחיי העולם הבא.

צמאה לך נפשי,

קמאה לך בשרי.

אפילו הבשר שלי, שהוא גשמי,

קמאה לקדוש-ברוך-הוא כמו שהנפש צמאה לקדוש-ברוך-הוא.

אתם מתארים לכם אדם שהולך במדבר,

חם מאוד,

פתאום הוא רואה ממרחק כוס,

גבוהה,

מזכוכית,

עם מי עדן בפנים.

קרים צוננים עם קרח.

וואי, וואי, וואי, וואי.

עם שפתיים חרבות,

פצועות,

יובש,

להגיע לכזה סלע ולשתות מים צוננים?

אתם ראיתם שעושים פרסומת?

שמים אדם בשמש, כאילו, כולו מזיע,

וקלוק, קלוק, קלוק, קלוק, קלוק, קלוק, קלוק, קלוק,

רק לא שומעים את זה במודעה.

לשתות.

אומר דוד המלך, צמאה לך נפשי, קמאה לך בשרי בארץ

צייה ועייף בלי מים.

ככה אני משתוקק להיות בחצרות ה', ככה אני רוצה קרבת אלוקים.

מה מעניין אותו רק זה? רוחניות.

זה נפש בריאה.

אבל מה הבעיה שלנו?

למה אנחנו לא כמהים לעולם הבא?

למה אנחנו לא צמאים לשם יתברך? אתם יודעים למה?

כי אין לנו מושג בכלל מה זה העולם הבא.

אין לנו מושג.

אנחנו מבינים עולם הזה, עולם הבא אנחנו לא מבינים.

בואו אני אתן לכם דוגמה מה אמר רבנו סעדיה גאון,

מה זה הנאות העולם הזה שהקדוש-ברוך-הוא נותן לנו.

מאכל מתוק

דבש,

ויטמין D,

בריא מאוד,

מתוק, טעים,

דבש.

ממה הוא עשוי?

מי עושה את הדבש?

דבורה, דבורים.

דבורה עושה דבש.

איך היא מייצרת את הדבש?

היא אוכלת סוף, נכון?

ומה זה שהיא מוציאה?

דבש.

מה זה הדבש?

הדבש זה הקיא של הדבורה.

הדבורה פולטת

כי זה הדבש.

ואנחנו אוכלים דבש, קיא של דבורים,

בתיאבון.

יש כאלה שהם ענייני טעם, הם לא אוכלים סתם,

הם רוצים דבש מלקות.

לאכול קיא של מלכה זה משהו אחר?

חשוב מאוד.

זה ויטמין D פלוס.

זה דוגמה אחת. ממה מביא הקדוש-ברוך-הוא את המאכל הטעים הזה?

מבריאה שפלה בעולמו של הקדוש-ברוך-הוא, ממקום

שפל שבא.

בגדים.

יש בגד שכל העולם מכיר, קוראים לו משי,

בד משי.

איי איי איי, איך זה נעים למגע,

בד משי.

ממה הוא עשוי?

תולעת משי.

יצרנית המשי קוראים לה תולעת משי.

איך היא יוצרת את זה?

היא מקיאה את החוט.

החוט משי זה

קי של תולעים.

ולפני שהולכים לערב,

שמלת שפעון עם משי,

לובשים קי והולכים לאכול קי.

נפלא.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מראה לנו שמבריה שפלה, ממקום שפל,

מה אנחנו מקבלים?

דבר שבשבילנו זה הנאה.

טוב, אבל כשיוצאים עם קי

והולכים לאכול קי,

צריך גם להתבשם.

אתם שומעים לפני היציאה לפעמים,

היום גם גברים עושים.

פעם היו רק נשים,

היום גם גברים.

נו, אז יש כאלה שאוהבים בושם שנקרא מוסק.

ממה עשוי המוסק?

מזיעה של חיות.

פשוט מאוד מריצים חיות,

יש להם קצף,

את הקצף מורידים לדליים, מערבבים עם צמחים,

וזהו המוסק.

אז לפני שהולכים לאכול קיק, קצת זיעה של חיות.

בקיצור, ערב ג'יפה.

שלא לדבר על נשים טרם צאתן

שהן

מורחות

כל מיני ממרחים

על הפנים,

ויש כאלה שאוהבות שזה יהיה ממרח טבעי.

אתם יודעים ממה זה עשוי,

משלייה של עוברים.

איזה ערב, וואי וואי,

ג'יפה ג'יפה.

וזה הקדוש-ברוך-הוא נותן לנו בשביל שנבין,

שנבין שמהדברים הפחותים ביותר שיש בעולמו אנחנו נהנים ומבסוטים, ואיזה ערב, ואיזה יופי.

אז מה זה העולם הבא?

מה זה העולם הבא?

אי-אפשר לתאר. כמו שעיוור,

אי-אפשר להסביר לו את הגוון של הצבעים,

וכמו חירש מלידה, שאי-אפשר להסביר לו את שמע הצלילים.

הוא לא יכול להבחין בין צליל לצליל. ככה אי-אפשר להסביר לאדם גשמי בעולם הזה את ההנאות של העולם העליון.

עכשיו, אנחנו פה בקושי 70 שנה, 80 שנה, 90 שנה.

הלוואי.

ויום אחד יוצאים. לאן הולכים?

הולכים לעולם הנצח.

כמה זה נצח?

כמה זה נצח?

אין סוף.

כמה זה אין סוף? נצח.

כמה זה נצח? אין סוף.

כמה זה אין סוף?

לעולם בעד, אמן סלע.

כמה זה על לעולם בעד, אמן סלע? מחליפים מלים.

מי יתאר לי מה זה נצח?

אתם רואים? עד היום לא התבוננתם אפילו לאן אתם הולכים.

אתם הולכים לנצח.

אני אסביר לכם בדוגמה.

אם ניקח את כל העולם, כדור-הארץ,

מנסים משפך ענק

על כל הגלובוס,

משפך ענק גבוה, גבוה, גבוה, עד שמי השמים, לא השמים, שמי השמים,

ונמלא אותו, את כל המשפך הענק,

בכל חול גרגירי החול שיש בעולם.

אבל יש בעיה, יש קצת, קצת,

כי כל גרגירי החולם זה רק ככה על פני הקרקע.

אנחנו נגביה, נגביה את החול

עד שמי השמים,

ונכניס את כל החול עד שמי השמים בתוך המשפך הענק.

המשפך הענק הולך כך,

ואחר כך הוא הופך להיות קונוס,

ויורד ומשתפל מטה-מטה,

עד שהוא מגיע לחור דקיק

בקוטר של גרגיר חול אחד.

וכל גרגיר שיורד דרך המשפך הענק

יורד אחת לטריליון שנה.

אחת לטריליון שנה יורד אחד.

עוד טריליון, עוד אחד.

כמה זמן ייקח עד שכל גרגירי החול מכאן עד שמי השמים בקוטר של הגלובוס ירדו?

נצח. לא,

זה אפילו לא שנייה בנצח.

כשיגמר הכול עוד לא התחלנו עם השנייה הראשונה בנצח.

ולשם אנחנו הולכים.

עכשיו, יש כאלה הולכים לגן עדן לנצח ויש כאלה הולכים שמאלה,

ויש כאלה באמצע, כף הקלע.

לא כאן ולא כאן. טיילת.

וכל הנצח הזה תלוי במה?

בהכנה שלנו הם הכנו צידה לדרך.

אחד יוצא לטיול,

מכין מזוודה, מכין צידנית, תלוי לאן הוא הולך.

אחד יוצא למדבר,

מה צריך לקחת? שקית אוכל יספיק לו?

הולך למדבר, מה ייקח?

כרטיס ויזה?

איפה יקנה?

אדם צריך להכין לפי מה שהוא יוצא. אז אם אתה יוצא למדבר, ודאי שאתה צריך כמה קרונות.

ואם אתה הולך לנצח, מה צריך להכין?

מה, אתה חושב שאם תבוא עם שלוש תפילות ביום, או עוד קצת, פה למדת ושמה שמעת,

עם זה אתה רוצה להגיע למעלה?

אתם יודעים, כשאדם מגיע לעולם האמת,

כתוב שהוא מתלבש בחלוק הדרבנן. כידוע לכם, פושטים פה את הכול,

משאירים גם את הגופה, רק הנשמה יוצאת,

יוצאים החוצה.

במה אדם עומד לפני בוראו?

כתוב בזוהר הקדוש, הוא מתלבש בחלוקה דרבנן.

מה זה חלוקה דרבנן?

מה זה?

חלוקה דרבנן

זה לבוש שנעשה מכל המצוות והתורה שהוא למד בימי חייו.

הוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא.

זה המלבוש שלו.

יש כאלה יגיעו לקדוש ברוך הוא למעלה,

וכשהם יעמדו לפניו,

החלוק הדרבנן שלהם יהיה גרביים.

כמו שלתינוקות עם פומפון,

ככה הם יעמדו לפני הקדוש ברוך הוא.

הוא לא צריך להסביר מה הוא עשה פה למטה, רואים? לפי הפומפון.

שלחו אותך 70 שנה, חזרת לנו עם פומפון?

מה עשית שם?

איזה פדיחות יהיו לו.

וואי וואי.

אין לאן לברוח, אתה לא יכול, תחבא.

אתה לא אומר רגע אני אחזור, אני כבר בא לאן תלך?

נעצר עכשיו.

טריליון.

טריליון.

טריליון.

טריליון. יואו הו הו הו

וואי וואי וואי לנצח.

אני אגיד לכם, אני קיבלתי פחד

מהתיאורים האלה.

לאן הולכים?

פחד.

אני, לדוגמה, אם יגידו לי, תיכנס לג'ונגל,

בחיים אני לא נכנס.

יבטיחו לי אפילו שאני אצא משם חי, לא מוכן להיכנס.

אחרי שראיתי מה יש בג'ונגל, לא מוכן להיכנס.

יש כאלה אאוט,

רק ג'ונגלים רוצים ללכת.

אני לא.

מפחד אני.

רוצה לדעת לאן אני הולך, לקראת מה אני הולך.

אז אני לומד קודם כול את השטח, לאן אני הולך.

אז אמרתי, קודם כול אני צריך ללמוד לאן אני הולך,

מה יש שם,

ולהכין צידה לדרך.

עכשיו תשמעו דבר מדהים.

אנשים מקבלים 70 80 שנה חיים ומבזבזים אותם על שטויות, על שטויות,

טיולים,

אכילה,

שתייה, עבודה, מנוחה, סיפורים, בדיחות, טלפון, פלאפון, אס-אם-אסים כל היום.

קשקושים, מבזבזים את הזמן.

עוברת שנה ועוד שנה, עושים להם יום הולדת גם, אוכלים עוגות עוד פעם, וזה.

ממשיכים ככה עוד שנה ועוד שנה.

אחרי כמה זמן כבר קוראים לו אבא, לא עובר קצת זמן, כבר קוראים לו סבא.

ועוד מעט יקראו לו סבא אנטיוכוס.

נגמר, חלאס, רח.

ארבע תקופות, עף הבן אדם.

מה עשה פה?

מה עשה?

צריך להכין.

מספרת הגמרא,

רוכל אחד מסתובב בעיר ואומר,

מן באה חיה,

מן באה חיה, מי רוצה חיים, מי רוצה חיים.

כולם אומרים, הנה אחד מוכר תרופה להאריך את החיים.

כולם מתאספים סביבו.

נו,

רבי ענאי שומע מהמרפסת שאחד אומר, מן באה חיה, אומר בוא, תעלה לפה.

אומר לו, אתה לא צריך את זה.

אומר לו, אני לא צריך, למה אני לא רוצה לחיות?

אם יש לך מה למכור, חיים, אני מוכן.

אמר לו, אתה לא צריך את זה. אמר לו, למה?

הוציא ספר תהילים, אמר לו, יש פסוק בתהילים, כתוב,

מי האיש שחפץ חיים אוהב ימים לראות טוב,

נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.

אתה רוצה להאריך ימים?

תשמור על הפה והלשון שלך,

שלא תגיד לשון הרע,

אל תגיד דברי מרמה.

חפץ חיים אתה?

הנה,

דוד המלך מלמד אותנו, מי שרוצה לחיות לאורך ימים,

זה מה שיעשה, ישמור את הפה.

כמו שאומר שלמה המלך עליו השלום,

מוות וחיים ביד הלשון.

נו,

עיצה?

נותנים לנו אפשרות לחיות באריכות ימים.

אבל הפסוק גם אומר, מי האיש החפץ?

חיים אוהב ימים לראות טוב.

מה זה אוהב ימים?

אתם יודעים מה זה אוהב ימים?

אתם אוהבים ימים או לא אוהבים ימים?

אומרים, השם יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעמים.

אורך ימים ושנות חיים, יוסיפו לך.

מה זה אורך ימים, שנות חיים,

ימים, שנים, זה אותו דבר. אם אתה חי 70 שנה,

אז כמה ימים היו? 70 שנה.

מה זה להוסיף ולהאריך זה לחוד וזה לחוד?

איך זה יכול להיות?

הייתה עיר אחת

שבכניסה לה היה בית-קברות,

ואחד נכנס לעיר,

והוא מסתכל על אחת המצבות, והוא רואה, כתוב, כאן נטמן הצדיק פלוני בן אלמוני בן שלוש שנים.

הוא אומר, איך יכול להיות בן שלוש שנים צדיק?

בטח נפל לאפס.

עוד מצבה מסתכל, כאן נטמן המקובל האלוקי פלוני בן אלמוני בן ארבע.

הוא אומר, מה זה, עיר של גמדים?

עובר עוד מצבה, רואה,

כאן נטמן רבן של כל בני הגולה, בעל המופתים,

זה בן שמונה.

כבר לא יכול לסבול, נכנס לתוך העיר,

רואה אנשים זקנים, שיבה,

מקל סבא, הולכים ברחוב.

שואל, מה פשר הדבר הזה? אמרו, תשמע,

אנחנו לא יודעים להסביר.

הרב הסביר לנו משהו, לא הבנו בדיוק,

אבל הוא בקצה העיר גר בצריף, פיגה של הרב, תשאל אותו.

דופק

הרב פותח, אומר לו, כבוד הרב, יסביר לי, איך יכול להיות צדיק בן שלוש,

מקובל אלוקי בן ארבע?

אומר לו, תראה,

העיר שאני דר בה ואני הרב שלה זה עיר של בעלי בתים.

הם אנשים טובים, תמימים, מתפללים שלוש תפילות,

ואני מפציר בהם שצריכים ללמוד תורה, צריך להשקיע בתורה.

לא עוזר לי.

כמה שאני מדבר, שלוש תפילות, מספיק.

ואם אחד לומד גם חוק לישראל, וואי, וואי, וואי, וואי, זה כבר משהו-משהו.

אומר, החלטתי לעשות תקנה.

לא יכתבו על המצבות

בין כמה אדם מת,

אלא יכתבו כמה זמן חי.

הוא נדהם, אומר לו, מה פירוש?

בין כמה שהוא מת,

זה גם כמה זמן שהוא חי, לא?

אם הוא מת בן 70, הוא לא חי 70. הוא אומר, לא, מה פתאום?

דוד המלך עליו השלום אומר, אם יש שנותינו בהם 70 שנה.

לא 70 שנה, בהם 70 שנה. מה זה בהם?

הוא אומר, תשמע, אחד לומד

שעה ביום.

זה שראית שכתוב הצדיק,

בן שלוש?

איך הגענו לחשבון שהוא חי שלוש שנים?

הוא כל יום היה לומד שעה.

אי-אפשר להזיז אותו מהשעה הזאת.

שעה הזאת, ולא יעבור, לא 55 דקות

ולא 65 דקות.

קראו לו הצדיק, לא ויתר על שיעור תורה.

אבל אם הוא לומד שעה מתוך 24 שעות, כמה זה?

1 חלקי 24. אם הוא יחיה 70 שנה,

תחלק ב-24, כמה זה?

3 שנים.

אדם כזה מגיע לעולם האמת

ומצפה שיקומו מפניו, הוא בן 70, מפני שיבה תקום והדרת פני זקן.

לא קמים.

הוא אומר, מה, פה לא מקיימים את התורה?

אומרים לו, תראה, לפי הרשימות שלנו אתה צוציק, בן שלוש.

הוא אומר, אני בן שלוש, אני בן 70. אומרים לו, פה לא סופרים מתי אתה מת, כמה אתה חי.

נתנו לך חיים 70 שנה, העמדת 67, ניצלת 3. איך זה עובד?

כמה זמן אנחנו חיים, אתם יודעים?

אנחנו חיים רגע אחד בלבד.

יש לנו רגע עכשיו,

מה עם הרגע שלפניו?

עבר, מת.

מה עם הרגע הבא?

עוד לא בא.

אז כמה אנחנו חיים?

רגע.

אם יהיה לנו עוד רגע,

מה עם הרגע הקודם?

מת.

מה עם הבא? עוד לא בא. כמה אתה חי? רגע.

אם יהיה לנו עוד רגע, מה עם הרגע הקודם? מת.

מה עם הבא? עוד לא בא. כמה אתה חי? רגע.

אז איך אתה אומר, חכה לי רגע? מי אמר שיש לך עוד רגע?

מחלק רגעים.

זאת אומרת, החיים שלנו מורכבים מרגע ועוד רגע ועוד רגע. אם ניצלת את הרגע,

הרגע חי.

אם לא ניצלת את הרגע, הרגע מת.

כי הם חיינו ואורך ימינו,

ובהם נהגה יומם ולילה. כי הם חיינו, התורה והמצוות.

אתה חי את הרגע,

יש לך חיים, לנצח.

מאותו רגע חיים לנצח.

עוד רגע עוד חיים לנצח.

עוד רגע עוד חיים לנצח.

אתה מפסיד, אתה מת לנצח. אותו זמן מת, אין, לא יחזור.

אתם יושבים פה שעה, שעתיים, שלוש, חיים לנצח.

אתם הולכים, מאבדים את הזמן, מת.

שלוש שנים.

זה שראית בין ארבע שנים?

צדיק מקובל?

זה למד פשוט מאוד את הזוהר הקדוש בחוק לישראל כל יום, עוד 20 דקות.

אז הוא, קראו לו בעיר הזאת מקובל אלוקי. זו הרמה שלהם, זה מה שמדיין.

אבל כמה הוא שווה לחיי העולם הבא?

ארבע שנים בלבד.

מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב.

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

מה זה, כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים?

יש אדם חי 70 שנה,

אבל ימיו היו קצרים.

איך אפשר 70 שנה, ימים קצרים? יש ימים קצרים מימים ירוקים?

כן.

אצל אברהם אבינו נאמר שהוא בא בימים.

מה זה בא בימים?

בא לעולם העליון עם ימים מלאים,

דחוסים.

לא היה מקום להכיל עוד.

הוא ניצל כל יום עד תומו.

אדם, יש לו 24 שעות ביממה. אם הוא ניצל חצי שעה, שעה, שעתיים,

זה מה שיש לו. היום שלו נקרא לחיי העולם הבא יום קצר.

שנים הוא קיבל 70, 80, 90. אבל מה יש לו מהימים? ימים קצרים.

אבל בי ירבו ימיך, אומרת התורה, ויוסיפו לך שנות חיים.

ימים ושנים זה שני דברים.

יש סך השנים שאתה חי, ויש ניצול הימים בחייך.

אומר דוד המלך,

מי האיש החפץ חיים?

אוהב ימים לראות טוב בעולם העליון. אם אתה אוהב את הימים, לא מבזבז אותם, מבין מה זה חיים,

לא תבזבז אותם לעולם.

אתן לכם דוגמה.

נשאלתי השבת בבית הכנסת.

אמר לי אחד, תשמע, אני עוזב את העבודה באמצע היום,

אני יודע שיש שיעור, אני הולך ללמוד שמה שעה.

תגיד לי אבל למה כל פעם שאני מגיע לשיעור, עוזב את העבודה,

מגיע, מתחיל השיעור, לאט-לאט אני מוצא את עצמי נרדם.

למה זה?

רק שומע רבי חנניה בן הקשייה, קם.

קדיש.

למה זה?

אמרתי לו, כי אין לך הכרה והערכה מה זה תורה.

אם היית יודע מה זה תורה,

אם היית יודע מה ערכה,

יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישבו בה,

לא היית יכול להירדם.

למשל, מה הדבר הדומה?

אומרים לך, תשמע, בבנק ישראל מחלקים כל יום, בין השעה 2400 עד 1300,

כסף.

סופרים לך שטרות, אתה עומד שם שעה, עומד מישהו מולך וסופר שטרות.

כל דקה סופרים שטרות.

יש לך אלף דולר,

אתה מושיט את היד, הוא סופר, 1, 2, 3, 4, זה, זה, זה, זה, זה, אלף, כך.

1, 2, 3, 4, אלף, כך.

1, 2, 3, 1, דולר, כך.

1, 2, 3, 1, יכול להיות שאתה תירדם באמצע?

יש דבר כזה, אחד סופרים לו כסף נרדם?

אין דבר כזה.

למה?

הוא יודע מה זה כסף. אם הוא יירדם לרגע, לא רק שלא יהיה לו, גם יקחו לו, שיהיה.

איך הוא יירדם?

למה? כי הוא מבין בכסף.

הוא מבין מה זה כסף.

1,000 דולר, מי עושה בדקה?

הוא לא נרדם.

גם אם הוא ילך לישון,

הוא ילך לישון,

הוא יגיד לו בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, הוא יישען על הקיר, יעשה תנועות, יתאמץ.

אנחנו לא מעריכים את התורה ככה. למה?

פרנק, נרדם.

נרדם? לא מעריך.

מה שמעריכים? לא נרדמים.

אין לנו הכרה מספיקה, זו הבעיה.

מה אני עשיתי?

מה אני עשיתי?

אני פשוט מאוד הבנתי שמי שחפץ חיים אוהב ימים לראות טוב.

ואני מודיע לכם שאני עכשיו כמו הרוכל.

אני בא ומודיע לכם פה בעכו, יהודים יקרים, שימו לב.

מנבא אחייהם, מנבא אחייהם, מי רוצה חיים מכם, יש לי לתת לו.

אני יכול להפוך דקה של חיים שלכם לשעה.

דקה לשעה.

זאת אומרת,

כל דקה תהפוך להיות שעה, פי-60.

אם תחיו 70 שנה,

אני יכול להכפיל לכם את החיים פי-60.

תכפילו 60 ב-70, כמה זה?

4,200 שנה תחיו.

מתאים לכם לחיות 4,200 שנה?

מתאים או לא?

יש לי נוסחה יותר, אני יכול להפוך דקה ליממה.

אפשר דבר כזה?

אם הייתי ממציא דבר כזה,

ביל גייטס היה קטן לידי, נכון?

נכון?

אני רואה שאתם נרדמים.

אין לכם הכרה ואין לכם הערכה.

אתם מאמינים שיש דבר כזה שאפשר להפוך דקה לשעה?

איך אפשר?

אם מישהו ימציא פטנט, פטנט, פטנט,

מיקסר,

מיקסר,

שאם זורקים לתוכו תפוח אדמה, זורקים עגבניות, זורקים ללפפונים, יוצא חלב.

תמיד יוצא חלב.

זורקים חיטים, יוצא חלב. מה שזורקים לבפנים, המיקסר, יוצא חלב. זה פטנט או לא פטנט?

מי שימציא כזה דבר יהיה עשיר יותר מתנובה, טרה וכולם? כן.

כן או לא?

אתם מכירים אחד שהמציא פטנט כזה, מיקסר כזה?

כן. בטח, הקדוש-ברוך-הוא עשה פרה.

אוכלת עגבנייה יוצא חלב, אוכלת ספוח-אדמה יוצא חלב, אוכלת זה יוצא חלב.

אם הייתם לומדים תורה הייתם יודעים הרבה דברים.

אני למדתי פטנט לא לעשות חלב, זה לא בעיה. קונים פרה, עושים, יש לך מיקסר.

אני למדתי פטנט מהתורה, איך לוקחים דקה, עושים שעה.

מאמינים לי או לא מאמינים?

אם נגיד אני מצליח להוכיח לכם שאני יכול להפוך דקה שלכם לשעה,

כמה שווה לקנות את הפטנט?

שמעו כסף, נרדמו.

אין בחינם, אין בחינם, חבר'ה, אין בחינם.

עכו-עכו, מעריכים, אבל אין בחינם.

דקה שווה שעה. כמה שווה?

אני אתן לכם דוגמה.

אדם שאומרים לו, שעש ושלום, יש לו מחלה מסוכנת, וחלילה הוא יכול למות,

אבל צריך ניתוח ב-100,000 200,000 דולר בשביל לנסות להצילו,

ימצאו את הכסף או לא?

ימצאו את הכסף, נכון?

גם מוכרים את הדירה, נכון?

מה, מה שווה את שאר הדירה והוא איננו?

נכון?

דקה ושישים.

דקה ושישים דקות. שווה או לא שווה?

תראו מה אני עשיתי.

פטנט, פטנט, פטנט.

אמר שלמה המלך עליו השלום, לכל נמלה עצל,

ראה דרכיה ושב בצל, סליחה, ראה דרכיה וחכם,

זאת אומרת,

תלך אל הנמלה עצל. ישר קורא לנו שלמה המלך עצל. מאיפה אתה יודע שאני עצל?

מאיפה אתה יודע שאני עצל?

למה אתה אומר לי, לך אל נמלה עצל?

לך אל נמלה חרוץ, למה עצל?

הוא אומר, כולנו עצלים, כולנו.

לך אל נמלה עצל,

ראה דרכיה וחכם

אשר אין לה קצין ומושל,

לא שוטר, לא מושל, לא קצין,

מכינה הכול,

חצי שנה היא חיה בלבד,

אוכלת שעורה וחצי כל ימי חייה,

ואוספת, ואוגרת, ואוגרת, ואוגרת. אומר רבי שמעון בר יוחאי,

בדקו ומצאו בכורה של נמלה

כמות של 300 קור, כמות אדירה אפילו לבני אדם.

כאשר רבי שמעון בר יוחאי שומע ששלמה המלך אומר, לך אל נמלה עצל, הוא מבין שהוא מתכוון ללכת ממש.

נבדקו ומצאו

300 קור, כמות אדירה.

למה, אומר רבי שמעון בר יוחאי, למה היא אוספת כל כך הרבה? הרי היא אוכלת רק שעורה וחצי.

חביות, חביות, חביות של חיטים. למה? למי?

אומרת הנמלה, שמא השם יאריך ימי.

לך תדע.

אולי הקדוש ברוך הוא יאריך את ימי.

טוב, כמה נמלונת?

כמה הוא יוסיף לך?

פי שתיים?

במקום חצי שנה, שנה.

כמו שאנחנו, במקום 80, 160. פי שלושה.

240. ייתן לך שנה וחצי, יאללה, מערוף, שנתיים.

כמה?

התוספת פי מיליונים.

פי מיליונים למי?

אומר לך תלמד ממנה, יעצל.

אם במשך חצי שנה היא אוספת כמות כזאת אדירה,

מה אתה יכול לאסוף?

מה אתה יכול לאסוף?

נו, מה אני יכול לאסוף?

מה אני יכול?

אני אשב ואני אלמד 24 שעות ביממה,

פחות שעתיים לשינה.

אני הגאון מווילנה, נגיד. הגאון מווילנה ככה חי.

היה 22 שנה למד

ושעתיים ישן, לא בבת אחת,

חצי שעה כל שש שעות. חצי שעה כל שש שעות. ככה כל ימיו.

אבל הוא יצא הגאון מווילנה, מלאך אלוקים.

טוב, מי יכול להיות כמוהו?

כמה יש הגאון מווילנה?

אומר שלמה המלך, לך אל נמלה עצל, אתה יכול להיות כך ויותר מכך.

לך, יא עצלן.

איך אפשר?

איך אפשר? אני אגיד לכם.

אני הייתי הולך להרצאות בהתחלה, בהתחלה, בהתחלה.

אז בהתחלה זה לא היה ככה. הייתי הולך,

מתווכח עם אנשים ברחוב.

ואחר כך אמרו, טוב, אתה עלי יכול, אני אביא לך את אחי.

תביא את אחיך.

מביא את אחיו.

מביא את אחיו,

דוד שלי,

דוד שלי, דוד שלי. נהיה חוג בית. חוג בית, נהיה הרצאה, נהיה הרצאה, נהיה זה, נהיה פה, נהיה שם, נהיה ככה, נהיה אצטדיון.

ערב, ערב, ערב, ערב, ערב, ערב, ערב, ערב, ערב, ערב.

אבל עשיתי חשבון,

כמה יש יהודים בעולם?

כמה אני רואה כל ערב?

כמה ערבים אני צריך עד שאני אספיק לעבור את כולם, בשביל שכולם ידעו שיש אמת בעולם,

שיש תורה, ציווה לנו משה, מורשה,

ירושה,

לקהילת יעקב, שתדעו שאתם יורשים, מגיעה לכם ירושה, יש לכם ירושה מאברהם, יצחק ויעקב שלכם,

לנחול את העולם הבא.

אני רוצה להודיע לכם, מגיע לכם עולם הבא, לנצח, לנצח בגן-העדן.

כמה אני יכול להסתובב?

כמה אני אסתובב?

עוד ערב, עוד ערב. כמה? כמה יש ערבים?

כמה יש יהודים?

תעשה חשבון.

עד שאני אגמור סבב קטן, כבר גדלו אלה שלא הכירו אותי, עוד פעם צריך להתחיל מחדש.

ואני עומד ללכת.

אז מה, איך נספיק?

מה עושים?

ממציאים פטנט.

מה הפטנט?

דקה

60 דקות,

דקה

24 שעות,

דקה שווה שבוע.

איך עושים?

אתה מוציא קלטת אחת,

מחלק ממנה 14 מיליון,

תכפיל בשעות,

אני יותר מבוגר מהאדם הראשון.

הבנתם?

שכפלתי את עם לא נצחק במיליונים!

אז אתה לוקח שעה של חיים,

הנה, אני מדבר אתכם שעה של חיים,

כרגע אני מדבר ורואים אותי באיטליה, ציון נחום רואה אותי עכשיו,

בלוס-אנג'לס,

בדרום-אפריקה, בכל המקומות, דרך האינטרנט, שידור ישיר עכשיו, מחר תראו את עצמכם מצולמים באינטרנט,

והקלטת ממשיכה ותמשיך לעולם ולעולמי עולמים עד ביד גואל צדק, זו הרצאה אחת.

ומה עם השבוע שעבר, ומה עם לפני, ומה עם אחרי,

וככה זה עובד כל הזמן. מייצרים דקה, הופכים אותה לשעות,

לשבועות,

והיא מתנגנת לה לאין-סוף.

בשביל זה באתי ללמד אתכם את השיטה.

אבל זה עולה כסף.

זאת אומרת,

הנקודה היא,

לומדים בבית-המדרש, מה אומרים?

הרמב״ם אומר,

לא אומרים בבית-המדרש, הרמב״ם אמר.

מה רש״י אומר? רש״י אומר כך, הרמב״ם אומר כך, אומר, אומר, עכשיו הוא אומר,

עכשיו הוא אומר.

התורה שלו ממשיכה להתנגן בעולם, והוא חי,

וכל רגע מוסיפים לו עוד זכויות, לומדים את השמועות שלו, את ההלכות שלו, את מה שהוא אמר.

כל הזמן הוא חי בקרבנו, הרמב״ם לא מת,

רש״י לא מת, גדולי ישראל לא מתים.

צדיקים במיתתם קרויים חיים, הם לא מתים.

הם ממשיכים, הם ממשיכים עם התורה, הם לא מפסיקים.

השאירו ספר,

השאירו קלטת, השאירו וידאו, DVD,

CD,

MP3, אינטרנט, וואו, ספרים, עיתונים, גנזי המלך,

מה לא?

חוכמה, תשכפל את עצמך בלי סוף,

בלי סוף, בלי סוף, בלי סוף.

פי מיליונים, כמו הנמלה.

אל תהיה עצל, תסתכל.

כמה זמנך היה? קצת.

ומה היא הספיקה לעשות? כל כך הרבה.

גם אתה יכול, גם אתה יכול.

תשכפל את עצמך.

אבל בני-אדם לא יודעים מה לעשות, כמו שהיא שואלת. מה אנחנו נעשה?

קודם כול,

אם תרצו תוכלו לעשות כמוני ויותר.

למה אני כן יכול?

כי אני יודע שהנפש לא תימלא.

יכולתי לנתב את חיי לכיוון אחר.

אותן יכולויות שהקדוש-ברוך-הוא העניק לי,

יכולתי להשתמש אתן לכיוון אחר.

אני החלטתי לקחת את הכיוון וללכת בדרך הזאת שאני הולך,

דרך של רוחניות והפצת תורה בקרב היהודים בכל העולם כולו. אני בחרתי בזה.

יכולתי לבחור במשהו אחר.

אתם בחרתם בינתיים במה שבחרתם.

אתם יכולים לשפר את המצב שלכם ולהחליט שאתם בוחרים יותר,

להכין צידה לדרך,

להעביר זכויות לעולם העליון, כי פה נעזוב ולא יישאר כלום. כל החסכונות, כל הנכסים,

הכול יעבור לאנשים שלא טרחו ולא עמלו ולא התייגעו ויקבלו מן המוכן מה שאתם הכנתם להם כל ימי חייכם,

ולכן לא יהיה מזה כלום.

אבל חכם יודע שהעולם הזה זה רק הזדמנות,

זה רק כלים שנשתמש בהם בשביל להכין את העולם הבא.

זה מה שצריך לעשות. נו, ומה יעשו עכשיו היושבים כאן?

הנה, אני מזמין אתכם

להיות שותפים,

מלאים,

כל אחד כפי יכולתו,

ולזכות לשכפן

את זיכוי הרבים שאנחנו עושים לבלי סוף.

אתן לכם דוגמה.

אדם שרוצה לזכות בהפצה של 100 DVD,

100 DVD, 100 DVD, כל סרט DVD זה מהפכה.

אתן לכם דוגמה.

אתם יודעים, יש לצערנו הרב הרבה אנשים שרחוקים מתורה ולא מכירים אותה בכלל.

ואם היא היתה מגיעה אליהם, ודאי שהיו רוצים לדעת וליהנות ממנה ולזכות.

לא מכירים.

תארו לכם שהיה פטנט כזה שהיו ממציאים תרסיס

שהולכים ברחוב, זה עולה עשרה שקלים,

הולכים ברחוב,

רואים אנשים שרואים שהם לא מכירים את התורה,

עומדים מולם ועושים להם

חוזרים בתשובה,

מכירים את התורה.

ריסוס,

הולכים בשכונה,

איפה שיש צפונבונים,

ריסוס פה, ריסוס שם,

וזהו, כולם נהיים דתיים שומרי תורה ומצוות, עולם הבא,

עשרה שקלים, שווה עשרה שקלים?

איזה כיף.

אדם, יש לו קושיות, בעיות, לא מבין, למה ככה, למה ככה,

נהיה בסדר, מבין.

אנחנו לא המצאנו תרסיס כזה, אבל משהו דומה לזה, קוראים לזה דיסק,

דיסק.

הדיסק הזה מסתובב, מתנגן-מתנגן, אדם רואה שעתיים-שלוש וכל הקושיות, כל השאלות, כל התמיהות, הכול נופן.

דיסק אחד כזה, DVD,

מבראשית קוראים לו, שלוש שעות ורבע,

מי שרואה אותו,

אי-אפשר שהוא יישאר חילוני. אי-אפשר.

אם הוא נשאר חילוני, סימן שהוא סתום.

לא יכול להיות דבר כזה.

כל השאלות, כל ההוכחות, אין. שלוש שעות ורבע, נגמר.

אדם שרוצה להיות שותף בדבר כזה,

מ-DVD,

אם הוא מוכן להשקיע רק שקל וחצי ביום,

שקל וחצי ביום,

בשביל שיהודים יזכו להכיר את האמת. שווה להציל יהודי שיזכה לגן-עדן בשקל וחצי ביום?

אם יבוא אני אבקש ממך פיתה פלאפל.

הוא אומר, רעב, אני רעב, אין לי מה לאכול. יום שלם לא אכלתי כלום, תן לי פיתה פלאפל. כמה עולה פלאפל בעכו?

10 שקלים?

15?

11?

בזול.

11 שקלים.

נו, 11 שקלים עולה פיתה. יבוא בן-אדם ואומר לך, אני עני,

לא מבקש ממך כלום, כל יום רק פיתה אחת. תן לי פיתה, תחיה את נפשי.

יש מישהו שיעמוד מול הפרצוף שלו ולא ייתן לו לאכול? אין דבר כזה.

שקל וחצי אתה מוכן לתת לבן-אדם בשביל שיזכה לגן-עדן?

לא לפיתה.

לגן-עדן?

שקל וחצי.

כמה זה בחודש?

50 שקלים.

20 חודש,

50 שקלים לחודש.

100 DVD. אתם יודעים כמה יהודים יחזרו מ-100 DVD?

זה לא 100 איש ירו, זה 100 משפחות,

ושיעבירו.

אם תפסתם רק יהודי אחד שזכה לשוב בתשובה בזכותכם, אתם יודעים איזה חלק יש לכם בעולם הבא?

אין לכם אפילו מושג. הצלתם נפש מישראל. כל המציל נפש אחת מישראל,

כאילו הציל עולם מלא. כל המצוות שלו,

כל המצוות של הילדים שלו, המשפחה שלו,

הכול שייך לכם.

שקל וחצי.

הנה, אתם משכפלים בכסף

את הזכויות שלכם לאין-שיעור ולאין-ארוך. כמה שאתם מצליחים להציל,

ככה זה שלכם.

עוד דבר אני אתן לכם?

יש גנזה המלך שאנחנו מוציאים. יש לך פה גנזה המלך?

אנחנו מוציאים

עלון לבית-הכנסת, שמונה עמודים,

שישה עמודים דפי תורה ו-70,000 עותקים דברי תורה. הוא נחטף בכל בתי-כנסת,

למעלה מ-3,000 בתי-כנסת.

שישה עמודים של תורה כפול 70,420,000 דפי תורה,

כל שבוע אנחנו מוציאים לזיכוי הרבים.

אתם יודעים כמה זכויות זה בשמים?

בן-אדם שרוצה להיות שותף

בזכות של הוצאת גיליון כזה להיות שותף,

500 שקל בלבד

לרפואתו, להצלחתו, לעילוי נשמת.

500 שקלים בלבד,

גם בתשלומים,

בשביל שיזכה ב-420,000 דפים של תורה שנקראים בכל רחבי הארץ.

ומי שלא יודע, הבן ישחי אומר שמי שלומד

בשבת

שכר לימוד תורה בשבת

פי אלף מיום חול.

תכפילו עכשיו כמה זה.

זה זכות שאדם יכול לזכות.

אבל אנשים לא יודעים איך לעשות זכויות.

אתם חיים את הרגע, שוברים על הכסף,

דואגים לקנות דברים טעימים,

קצת משי, קצת דבש,

קצת מבסוטים, זה החיים.

לא, יש עוד חיים,

זה הכנה למה שאתה יכול לחסוך ולאסוף בעולם הזה, אשריך בעולם הזה וטוב לך לחיי העולם הבא.

אז לפני שאני עובר לקטע של שאלות ותשובות,

בואו נראה מי החכם,

מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב בעולם הבא.

מי מוכן

לקחת על עצמו שקל וחצי ביום או 500 שקלים,

להיות שותף בזיכוי הרבים,

לחיי העולם הבא, ויוסיפו לו שנות חיים ואורך ימים.

אמן.

מי שרוצה שירים את היד,

יעברו בתוך הקהל במהירות,

יזכה בזכות ויכתוב את שמו בשם אמו,

ומה הברכה שהוא רוצה, ונברך אותו ברבים.

זכות הרבים תהיה לו ולזכותו.

בזריזות, מהר,

להעביר את הטפסים שהם יעבירו ביניהם, אל תיר,

שהם יעבירו ביניהם.

תן להם מוזיקה בינתיים, בבקשה,

ותכף נמשיך.

זריז, זריז, חבר'ה, בזריזות.

מי האיש החפץ חיים? נו, למה אתה יושב שם? קום, תחלק.

נו.

חבל על הזמן.

זריז.

הנה, מרימים את הידיים שם במהירות

למלא את הפרטים, לחתום למטה.

מי שלא זוכר את מספר החשבון ישאיר את הטלפונים ויחזרו אליו.

הערב הזה הוא לרפואת הילד חיים שמעון בן בלהב. בוקר, רפואה שלמה מהרה. להצלחתו של דוד בן-יבאון.

הצלחה בכל העניינים. מאיר בן-חמו, לצמיח ברוחניות וגשמיות, ולעילוי נשמת אלי בן-חמו ומנוחתו עזר.

בזריזות.

מהר, מהר.

יש לנו צחקים ויש לדעת ומבקשים בגן של החיים כל כך הרבה שלילים.

רק יחד צופן ותוכו יהלומי.

למדתם לחתום?

ספיק צג, למלא לחתום.

שקל וחצי.

לוותר על יוגורט.

למה לא על העניין?

דוד, הוא רוצה לתת מזומת.

אשריך.

כן, זריז, להרים את הידיים האלה שעוד לא הגיעו אליהם.

להעביר אחד לשני.

כבר אני אתן. תמתינו פה.

כמובן, התרומה הזאת היא מכספי מעשר, צדקה גמורה, פדיון שבויים גדול מכל מצוות הצדקה.

פדיון נפשות עוד יותר.

זריז, להתחיל לאסוף.

תודה.

אברהם בן שמחה,

ברמי. דוד בן ימנטה, ברמי.

רחל בן מסעודה, ברמי. וכרמל הבת דיורא ג'אן.

השם יניחם וגן עדן וכן מביא עמו ישראל.

בזריזות, לאסוף קצת טפסים.

לאסוף.

רות בצורכה, רפואה שלמה מהרה.

רות בצוזה, רפואה שלמה מהרה. ציון בן עיזה, רפואה שלמה מהרה בתוך שער חולי עמו ישראל.

כן, לאסוף זריז, הנה.

רז, מעבירים שם, קדימה, שימסרו.

אורן בן ג'ורג'ט, למשפחת סעדה, רפואה שלמה מהרה.

אורן בן ג'ורג'ט, למשפחת סעדה, רפואה שלמה מהרה. רחל בצרה, רפואה שלמה, זיווג גדול.

גלינה בת צילה ושלום בן ג'מילה,

יזכו לכל טוב והצלחה מעשי דיון.

כן, לזריזות.

חדוש ברוך הוא.

דן בן יהודה, צריך לחתום.

מילא הוראה ושכח לחתום, דן בן-יהודה.

אופיר אפרים בן כוכבה וכוכבה בת רחל יזכו לרפואה שלמה מהרה בתוך שער חולי עמו ישראל.

יפה.

סמדרבג, עוולי הלן.

תזכה לכל טוב והצלחה בזיווג הגון מהרה, רפואת הנפש והגוף.

בתשובה שלמה ליהודה, יוסף, מיכאל ורונן, הם ונשותיהם וילדיהם.

אמן.

כן, זריז, אדי עמוס בן, אינן אסתר, רפואה שלמה, אסתר בת דניס, רפואה שלמה, שינויים, אסתר בת דניאל, עזבו גבול, רפואת צבי, צופי, בן שרון, הצלחה, משפחת ברמי.

איתמר בן, משפחת רווה וגבריאל, למשפחת אסף, יזכו לכל טוב לעבודתו את ברך.

רוני יהודה בן שרה, זיווג הגון ונצח,

משפחת גמליאל, יזכה לכל טוב לעבודתו את ברך. מאיר בן שמחה, סימי, ברנסה טובה מהרה.

זריז, זריז, לאסוף.

זהבה, ספיר, עדי, לבסטני,

ריימי, לנוי ועמי, פרנסה, בריאות וחול צוף למשפחת רוהאמי.

אורן סעדה, יזכה שיתמלאו משאלות לבו לטובה.

כן, נמסור בחזרה בזריזות, כשנמשיך את הערב, לא לעלות, תכף.

תסכח ממנו.

שלמה פלס בן אסתר ומשפחתו, בריאות והצלחה.

הצלחת חיים טייב בן ג'ני ומשפחתו, לענון משפחת משה בן ג'ני ומשפחת אבית ולענון משפחת דניאל בן ארגן ומשפחת טייב.

ז'קנין יפה בהתחלה, רפואה והצלחה. העלוי נשמתי.

תורג'ימן רחל, כל טוב והצלחה.

מאיר בן חנה בן חמו הצליח במשפחת, וכן שלמה בן חנה בן חמו,

ברוז' נזכה לכל טוב והצלחה.

שמעון בן בלהר, רפואה שלמה. משה בן אסתר,

תזכה לכל טובה וברכה מהרה.

ציון בן עיזה, רפואה שלמה מהרה מהרה. וציון דניאל בן עיזה,

תזכה לכל טוב. זה כבר ברכתם.

כן, נזוז.

אחרונים לסוף, אנחנו ממשיכים.

איפה המיקרופונים?

אבי וקארין אדרי ומשפחתם, וואו, פרנסה טובה, יחזרו לתשובה שלמה מהרה.

זריז.

בני משפחת אדון ואבוקסיס, יזכו לכל טוב ולעבודתו יתברך מהרה.

אחרונים,

אחרונים למסור שקל וחצי זוכים, אריכות ימים,

עולם הבא, נצח, נצח,

ראובן פרץ ואורית, לידה קלה,

בזכות ללמוד תורה, שמירה למשפחה, פרנסה טובה,

צבועה שלמה וחיל חיה בת אורית ושמעון פרץ בן אורית

אבא מסעוד, רפואה שלמה וכל הכתובים כאן,

נצליח במשפט, סעדיה בן אסתר ואמין בן רחל,

השם יניחם בגן עדן מהרה,

משפחת בן חיים ורחל,

יזכו להצלחה ונתנאל,

אורתל פאנין בת חביבה, בריאות איתנה והצלחה, רבקה ותיקה

אהההההההההההההה

רבקה בת רחל, השרה בת שמונה לכל המשפחה של אלבז,

שלמה ורחל רפואה, ענבר בת רפואה, שמונה ומלהה.

בריאות ופרנסה.

בריאות ופרנסה וזכות גדולה למשפחת חן.

מאיר בן-חנה, הצלחה במשפט, ישוב בתשובה ובזיווג הגון. זריז, חברים, גומרים. כן, קדימה, כבר, כבר.

שפעה פתאום, בריאות והצלחה וכל טוב.

זרע חי וקיים, סיגלית וישראל פרץ.

שאלה בתשרית, רפואה שלמה, בחזרה בתשובה שלמה.

ממן אלחרר חזן מפהן, יזכו לו כל טוב לעמודתו לדבריו.

בריאות ופרסה, בהצלחה, לשמחה למשפחת כהן.

חסרה חתימה.

משפחת ממן, חסרה חתימה.

לרפואת שמעון בן-בלשטיין, בת אמה דניס, חסרה חתימה.

כבר?

כן, אחרונים. בינתיים יש פה מישהי שרוצה לשים כיסוי ראש, נכון? איפה זאת שרוצה לשים כיסוי ראש? בבקשה.

בבקשה.

תן לה מיקרופון.

בבקשה.

שאחיינו.

ברוך אתה,

אדוני,

אלוהינו מלך

העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

ברכה לילדה.

את צריכה ברכה?

אבל יש מישהו חולה?

לא, לא. אבל לאיפה אתה יולד?

זה הילד של מי?

של מי זה הילד?

לרפואת הילד.

איפה שמתי את הפתק? שמי את הפתק.

חיים שמעון בן בלהה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה.

בנים.

ותזכי לזרע חי וקיים, בנים זכרים.

בשורות טובות. תודה.

כן.

יש עוד כיסוי ראש?

איפה היא?

נו, איפה היא?

לא.

איפה היא?

לא, אני אתן לה.

אני אתן לה.

איפה היא?

לא.

כן.

עוד מעט מותר.

אתה רוצה כיפה? ציצית?

יאללה, ציצית.

בבקשה.

ציצית וכיפה. תן לו כיפה.

אנחנו מאמין בני ממידים.

אנחנו מאמין בני ממידים.

ואין לנו מאמין בני שואף.

ואין לנו מאמין בני שואף.

ואלו אלוהו הלווינו.

ואלו אלוהו הלווינו. מי עוד רופא ציצית? אופינו שבע שמים.

אנחנו מאמין בני ממידים.

ואין לנו מאמין בני שואף.

אלו אלו הרביעי כאילו, הובילו שבשומה

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אנחנו מאמין ומאמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו אמין ואין לנו

אישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלישרו אלימור

תן לנו אבי ליישורך ואלו אלו אלו אלו ודיבור הודיעו שבשמיים אנחנו נעמיד כדי רבים,

תן לנו אבי שורך ואלו אלו אלו ודיבור הודיעו שבשמיים

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

רגע, לא לעלות.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

גברים, אין יותר ציציות. אין ציציות. נגמר ציציות.

נשים שרוצות כיסוי ראש, כיסוי ראש,

נשים שרוצות כיסוי ראש,

איפה הנשים שרובשות פיסוי ראש?

גברים לשבת!

ויאלו אלוהים הלוויתו, אופירו שבשמיים.

נשים עצמם הם אביב, בין אבו אביב להשתורך,

ויאלו אלוהים הלוויתו, אופירו שבשמיים.

שירו שחרור.

שירו שחרור.

שירו שחרור.

רגע, יש קו-קו, קו-קו, קו-קו, קו-קו.

קו-קו, רק רגע, קו-קורי-קו.

היי, היי, היי, היי, היי, היי, היי, היי, היי, היי, היי, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'י, צ'

איפה המיקרופון? קודם כול, לידיעת הציבור, יש שיעורים של תורה, ברוך השם, בעכו, בלי סוף.

יש פעילים בכניסות, ואחר כך תוכלו לקחת רשימות

וללכת לשיעורי תורה בשביל לזכות לחיה עולם הבא, שלא תגיעו עם גרביים עם פומפון.

למי שיש שאלות, בבקשה, מיקרופון.

הרב, הרב, הרב, הרב, אני יכול לומר כמה מילים לרפואת הילד? כן.

רבותי,

זה האחיין שלי,

חיים שמעון,

לא עליכם,

קיבל את המחלה בגזע המוח העליון,

מקום שבו הרופאים אומרים

שלפי הטבע אין מה לעשות.

לפני שלושה שבועות,

אשתי,

כששמענו את הבשורה המרה, הרב זוכר, בראשון-לציון, אשתי הגיעה,

לקחה ספיישל בשעה,

זה היה 2130,

שמענו שהרב נמצא בראשון, שמענו את הבשורה המרה,

נסעה עד לראשון-לציון בספיישל,

הגיעה לשם בסביבות 1100, 1130 עלתה ודיברה, בכתה לפני כל הקהל, שכל הקהל יקבל על עצמו.

והרב, שאלנו מה לעשות,

הרב נתן לו כמה קבלות, ואחת מהקבלות אמר, אולי תביאו

את הרב לעכו,

נביא את הרב לעכו כדי שנוכל לעשות את הכנס הזה

לרפואת אחיין שלנו.

הרב, יש לי בקשה קטנה מהרב.

אם הרב ירשה לי,

הילד רוצה שאני אעשה משהו בשבילו.

אם הרב, אני מתחנן, בבקשה, רק כמה דקות.

אני רוצה להשאיר לו שיר קטן.

אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל הבאנו במיוחד.

אם הרב זה לא מוצר חן מנה, הרב יעצור אותי באמצע. אבל פה בעכו מכירים אותי לרפואת הילד.

בבקשה, הרב, אנחנו רוצים,

אחריו עוד, יניב.

מלוקיי,

מפשוט מפשוט טובה עמוק בלב רקמתי לחבר לך שירים ומנגינה.

אלופי,

לא מעט שירים קטמתי ומחקתי.

על שפתיי תפתח לומר לך תודה, ואם תרחיב לבקעמיים הזורמים לתוך הים ותפרוס ידיי לכל קצוות עולם.

אין לי מספיק לומר תודה, התגדל והתקדש שלך לעולם מבורך על נשמה ונשימה על החיים במתנה.

התגדל והתקדש שלך לעולם מבורך על יום חדש,

על יום נוסף ועל השבש שתזרח ואם תרחיב לבקעמיים הזורמים לתוך הים ותפרוס ידיי לכל קצוות עולם.

מי מספיק לומר תודה,

תודה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

עם עמקים תיחשב אשר שימחו קולי,

ציינה אוזניך קשובות לבור את החנונה,

ממקים תיחשב שם שימע וקולי,

אין אוזניך קשובות לכל,

לכל ענונאי,

במעונות תשמור יחשב אשר מיעמוד,

כי ימכה עשה לך

למעט דיברי מבונות,

הייתי שמוריה,

אשר יעמוד.

וכאן עשה לך למען, למעט דיברי

רבותי,

גדולי ישראל,

לשאול אותם מה לעשות,

והם אמרו לנו,

תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.

תפילות, שפכנו ים דמעות כמו מים,

מאות ספרי תהילים גמרנו.

צדקה,

נתנו אלפי-אלפי שקלים, אלפי-אלפי שקלים.

נשאר תשובה.

אז מה תגידו? שהמשפחה יעשו תשובה.

זה הילד שלכם, תעזרו אתם תשובה.

סלחו לי שאני מדבר ככה. אבל אני רוצה להגיד לכם מה רבי דוד אמר.

רבי דוד אבוחצירא מנהרייה, היינו אצלו.

הוא ראה את הילד, דבר ראשון הוא אמר, יש לו נשמה גבוהה.

דבר שני הוא אמר,

הוא בירך את הילד לפני שההורים יצאו,

הוא אמר לעוזר,

אז תיקח את מספר הטלפון שלהם.

רבי דוד לא עושה דבר כזה, הוא אמר, תיקח את מספר הטלפון שלהם.

יום שישי ברמב״ם, פה בבית-חולים,

פתאום ההורים מקבלים טלפון.

רבי דוד אמר לקנות לילד מה שהוא רוצה,

צעצוע, מה שהוא רוצה. הילד ביקש אורגנית עם מיקרופון לשיר, והילד אוהב לשיר.

כמה שזה עלה,

העוזר הגיע לרמב״ם עם האורגנית.

אבל עדיין רואים את הילד ככה, אנחנו כולנו שבורים.

לפני שבת, זה היה ביום שישי,

כמה דקות לפני שבת ההורים מקבלים טלפון עוד פעם מהעוזר של רבי דוד.

תשמעו טוב, רבותי, מר רבי דוד אמר לעוזר להגיב להורים.

כולם מכירים את רבי דוד,

ברוחצירא, בפרט פה באזור הצפון.

בני קדושים,

נכד של הבבא סאלי, הבן של בבא מאיר, אמרו חצירא,

בקדוש, כל דבר שהוא אומר מדוד ושקול.

שכינה מדברת מתוך גרונו קודש-קודשים. אתם יודעים מה הוא אמר?

הוא אמר,

שאלה שכולם שואלים, למה ילד כזה קטן מקבל כזה דבר?

למה, מה הוא עשה?

ילד שבחיים לא רואה טלוויזיה, לא יודע אם מישהו אומר שטויות ואבלי עולם הזה.

ילד שלומד בתלמוד תורה, יודע משניות בעל-פה, יודע תורה.

למה הוא צריך לסבול ככה? אתם יודעים מה רבי דוד אמר?

תמחלו לי, אבל אתם יודעים מה רבי דוד אמר?

הוא אמר שאם עם ישראל היו קצת יותר טובים זה לא היה קורה לו. הוא סובל בעוון הדור.

אז כששואלים מה צריך לעשות תשובה, מי צריך לעשות המשפחה,

נכון, עשינו, אנחנו עושים וקיבלנו ומקבלים.

אבל, רבותי, הבאנו את ארנוניצווה,

גדול המחזירים בתשובה,

שייעל קצת את כולנו,

את כולנו.

אמרו לנו גדולי ישראל,

הרב שטיינמן אמר, אם הציבור יקבל על עצמו להתחזק בשבת, לשמור שבת,

זה יכול להיות דבר גדול שיחזק את הילד. טהרת משפחה, אם משפחה תקבל על עצמה את זה, זוג

לא יכול לעזור לילד.

צניעות, ריבון העולמי, צניעות.

שיש צניעות, הקדוש-ברוך-הוא אתנו, אין מחלות, אין בעיות.

אבל השם ישמור, ברגע שדבר כזה קורה,

כתוב שהקדוש-ברוך-הוא עוזב, עוזב, ואז מה קורה כשהוא עוזב כל הבעיות והעוד מהשואלים למה?

תתחזק בצניעות.

כשלכת לשיעורי צהורה, ברוך השם, פה בעכו יש הרבה,

בכל הארץ יש הרבה.

ודבר אחרון,

הרב רצבי, הרב של התימנים, אחד מגדולי ישראל, אמר לנו,

תסתכלו איפה הקדוש-ברוך-הוא פגע ותתקנו מידה כנגד מידה.

הוא פגע בילד.

ילד בן חמש וחצי,

שנה הבאה בעזרת השם לבריאות, בעזרת השם, עולה לכיתה א',

נשמה טהורה, פגע בו.

למה? אתם יודעים למה?

כשהקדוש-ברוך-הוא נותן מתנה, פיקדון,

נותן פיקדון יקר להורים, ילד,

שכל כך מתחננים ורוצים,

הקדוש-ברוך-הוא נותן,

אומר, תשמעו לי על הפיקדון,

תלמדו אותו תורה, שיגדל,

ויכירו אותי, ולא ייבד בי חס ושלום.

ואז איזה ילד גודל, מגיע לגן, כיתה א', לאן שולחים אותו?

שולחים אותו למוסד של תורה, שילמד ערכים?

אתה בא להורים ואומר להם, תשלחו אותו לתורה, שולחו אותו לבית-ספר תורני.

והוא אומר, לא, לא עזוב. מה לא עזוב?

הקדוש-ברוך-הוא נתן לך צ'יק-צ'ק חס ושלום וכל.

רבותי, הקדוש-ברוך-הוא פגע כדי לעורר אותנו. אני מאמין באמונה שזה מה. עשינו תפילה, עשינו צדקה.

אנחנו, המשפחה, עשינו תשובה.

השאר נשאר בידכם.

אני מתחנן, זה לא רק לקבל טליטות, זה דבר עצום, נכון, וכיפות, נכון,

אבל כל שבת, שיעורי תורה, יש טהרה, יש צניעות,

יש ילדים עוד מעט מתחילים כיתה א'.

אני מאמין באמונה שלמה, אם יבואו ההורים ויגידו, אנחנו שולחים את הילד שלנו למוסד תורני לרפואת ילד, אני מאמין שזה יעזור.

אבל סליחה שלקחתי את הזמן,

אני אולי רוצה לסיים עם השיר האחרון,

וזהו, בעזרת השני ובאפרת חיים שמעון.

זה השיר הזה אני ואשתי ספרנו את המילים להצלחת עם ישראל.

מצב של העם כללנו פשוט,

יש פיגועים, יש אסונות,

העם טרוז,

לא יודעים מה לעשות,

ומה אפשר כבר לשנות,

תמיד עלינו לזכור את בורא עולם שדואג לעם סגולה,

העם המיוחד.

אל תשכח את הדרך, אוי אחי אל תשכח שסללו אבותינו אל העושר המובטר,

התורה והמצוות.

היי השבת הקדושה בורא עולם עזור הבנו אנחנו אוהבים אותך.

היי הקדוש-ברוך-הוא אנחנו הילדים שלך.

אם בחוקותי תלכו אומרת התורה

בנטרתי שלום בארץ אכן זו ההבטחה.

לא יהיו עוד פיגועים ולא יהיו עוד אסונות.

החולים יהיו גורעים,

עוד יבוא הים כי רק חיים מאושרים.

וכל הישועות לחיים שמעון בן בלהה.

אנא אל נא רפא נא לו.

אנא אל נא רפא נא לו.

אנא אל נא רפא נא לו.

בזכות הקהל הקדוש והרב הצדיק, הרעונו נצחק בזכות שבעזרת השם

יקבלו אנשים עכשיו, עכשיו, עכשיו. אם זה לא עכשיו עשינו את הכול, זה המאמץ.

אם לא עכשיו, ממתי?

אחרי מאה-20 שנה יראו לכל מי שהשתתף בזה, בעזרת השם כמה הוא עזר.

אני מקווה שבעזרת השם דברי ומילותי והשירים ששרנו לא הלכו לריק ולא נפלו על אוזניים אטומות. דיברנו על צניעות, דיברנו על שבת,

דיברנו על שיעורי תורה,

דיברנו על חינוך ילדים,

שמי יעזור.

כן, את הראשונה שרוצה לקבל עלייך?

היא מקבלת על עצמה ללכת עם של בנוסף לצניעות שהיא הולכת, אשרייך לחיי העולם הבא.

כן? מקבלת הוראת קבע לרפואתו, אשרייך ואשרי חלקך.

שלוש שעות תורה בשבת רצוף לרפואתו ומזמורי תהילים. חזק וברוך.

כן?

וואי וואי וואי, בחור צעיר, בן כמה אתה?

14. אני מקבל עליו שמירת העיניים. חזק וברוך.

תזכה להצליח.

כן, בבקשה.

שיעור תורה פעם בשבוע בחורה מקבלת על עצמה, כן?

תהילים כל יום לרפואתו,

ברוך תהיה,

כן?

תהילים כל יום אשריך, כן?

שמירת עיניים, אתה לא יכול לתת להם שקל כל פעם.

חזק וברוך.

שמירת העיניים ותרומה בסך 170 שקל לחודש, כן?

תענית דיבור כמה?

יומיים תענית דיבור, אשריך לחיי העולם הבא.

לרפואת הילד, כן.

מה אתה יכול לעשות בשביל הילד?

אתה לומד כל יום?

כמה?

תלמד כל יום לפחות שעה תורה לרפואתו.

אשריך, זכית.

כן.

קריאת תהילים, ואת?

כל שבת?

ספר תהילים שלם, ועוד אחת ספר תהילים שלם,

כן?

מה?

חצי שעה לימוד תורה. מי מוכן ללמוד?

כן, אתה?

לפני שנה וחצי לא האמין בכלום,

מקבל עליו להניח תפילין בכל יום. חזק וברוך.

מדרום-אפריקה יהודי מוכן לקבל עליו משהו, כן?

40 יום תענית.

איזה תענית, אכילה או דיבור?

אכילה. אכילה, 40 יום תענית אכילה לרפואת הילד.

אשריך לחיי העולם הבא.

במסכת גמרא?

כן, ומה עוד?

במסכת גמרא? רגע, אני לא שומע.

תגביר לי קצת.

במסכת גמרא שלמה?

כן?

במסכת גמרא שלמה של תענית?

מסכת תענית לגמור שלמה. ומה עוד?

ו-40 יום תבילו עם הצום.

תפילות מיוחדות בצום לרפואתו. תבורך, תצליח!

אשריהם ישראל.

מי רוצה לגמור מסכת גמרא? ללמוד מסכת

של גמרא?

מי מוכן לשבת ללמוד בשיעור דף היומי?

ללכת ללמוד בשיעור דף יומי,

לגמור מסכת של גמרא?

כוח גדול ועצום.

הנה, היהודי שמקבל על עצמו ללמוד מסכת.

תבורך, אשריך.

גם אתם?

שניהם. הנה, שלושה חבר'ה פה.

הנה, עוד שניים למעלה. הנה, עוד אחד כאן.

הנה, שבעה כבר.

שמונה.

הנה, עוד שלושה. הנה, עוד שניים. אשריכם מסכת שלמה.

גמרא, הנה עוד אחד.

אשריכם נחיה העולם הבא. כוח התורה גדול ואדיר.

מי מקבלת עליה צניעות?

אוה, ברוך השם, בלי עין הרע.

תרימו את היד הגבוה.

אשריכם ישראל. למעלה מ-15 נשים מרימות את היד על צניעות.

מי מקבל עליו שבת?

שבת? עוד לא שמר שבת. הנה.

עשרות ידיים מורמות. תבורכו, מפי עליון תצליחו.

מי מוכן לקחת את הילדים לתלמוד תורה?

מי מוכן?

מי מוכן להעביר ילדים? הנה, אשריך,

אמא יקרה.

אשריך,

זכית. הנה עוד אמא יקרה.

אשריך,

תבורכו מפי עליון.

הנה עוד.

כן, ומה את מקבלת?

אשריך, כיסוי ראש לרפואת הבן שלך גם כן. הנה, בבקשה, תעביר לה את זה.

כן.

ציציות אבל לא נשארו.

אשריך, מקבל עליו ציצית, תבורך מפי עליון.

מי מוכן ללמוד כל יום, גבר או אישה,

שתי הלכות ביום,

חלקות לשון הרע. מי מוכן שירים את היד?

שתי הלכות ביום, תרימו את היד,

בלי עין הרע, בלי עין הרע,

תבורכו מפי עליון.

מה אתה רוצה?

יש פה רישום לחינוך ילדים גם בסוף הערב. יעזרו לכם בשביל זה. מי ששם את הילד שלו בתלמוד תורה במוסד תורני,

תדעו לכם, הקדוש-ברוך-הוא ייתן ברכה בחינוכו של הילד הזה, שיצמח ויגדל, להיות צדיק וירא שמים.

מה אתם מעדיפים?

שהבן שלכם יהיה רבי שמעון בר יוחאי,

או שיהיה שחקן כדורגל.

שיעור ביום שישי בבר-אילן?

יפה, בכל-אילן.

מי מוכנה להעביר את הילדים? גם את?

השטרייך.

מה?

זה אני כבר לא יכול לעשות.

שהפעילים ירשמו את אלה שמעוניינים, כן.

מי עוד שם?

מה את אומרת?

זורקת את הטמבלווידיה, אשרייך לחיי העולם הבא.

לא לזרוק אותה שלמה, לנתק מהחשמל, ועם פטיש לשבור את הזכוכית.

שאלה מהעירייה לא יקחו את זה.

כן.

מי עוד?

כן?

מזמורי תהילים וצדקה.

ופה מישהי מקבלת על עצמה ללכת עם חצאית אשרייך לחיי העולם הבא.

ואתם?

מה?

שירת הבריאה 40 יום, ואתה?

שירת הבריאה 40 יום. חזק וברוך, אמן.

מי עוד?

כן?

תהילים כל יום לרפואת הילדים, כן.

לילד? אתם רוצים לקחת לילד כיפה?

מהארי הקדוש, הם אומרים.

בכבוד. כן, ומי עוד?

מה?

40 יום אשרייך לחיי העולם הבא, כן?

כן? מה אתה מקבל?

להתפלל בנץ כל שבת?

שעתיים לימוד תורה ביום שישי אשריכם.

גם אתה, שלושה חבר'ה, כן?

לגמור מסכת של גמרא, אשריך,

כן?

מחר תעני דיבור, תבורך מפי עליון.

מי עוד?

לקחת תפילין עליך, אשריך, כן?

מזמורי תהילים, מי עוד?

כיסוי ראש, אשרייך לחיי העולם הבא, שתברך שהחיינו.

תן לה שם מיקרופון.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם. שהחיינו. שהחיינו והגיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

טוב, לפני,

אני אתן ברכה עכשיו לילד קודם כול. דבר שני, כל אחד,

מה שרוצה לקבל על עצמו, יקבל גם בלי להכריז,

ובשמים יאספו את כל המצוות לרפואתו.

מייד אחרי הברכה אני אראה לכם

מקרה

עם ילד בן שלוש

שהיה במצב גם כן קשה ביותר,

וברוך השם, הקדוש-ברוך-הוא ברוב חסדיו, והאבא קיבל עליו שעתיים לימוד תורה, מה שלא היה לו מן.

גם האבא פה, בעזרת השם,

ילמד תורה שעתיים בתענית דיבור כל יום.

להתמיד, בכל מצב,

להתמיד

שמירה גדולה.

אנחנו מברכים את הילד, מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטוהרות, הוא יברך את השם הטוב

חיים שמעון בן בלהא.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה.

אמן.

מתמלא עליו ברחמים, אמן. ויצרף את הזכויות של כולם לרפואתו בישועתו, אמן.

בתוך שאר חולה עמו ישראל, ונזכה לשמוע ישועות מהרה, אמן ואמן. אמן.

תבואה שלמה.

נראה כרגע נס מצולם.

בבקשה.

כבוד הרב, אני באתי כרגע מהבית-החולים.

הבן שלי הוא בן שלוש,

לפני שבעה חודשים הוא

קיבל סרטן בבטן

והוא סובל קשה-קשה. הוא עבר שלושה טיפולים של טימו בצורה מאוד קשה,

הוא עבר ניתוח של עשר שעות,

ואחרי כן החליטו שצריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן.

כתוצאה מהקרנות

הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי,

וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במים כל הזמן מתנפח,

וכל הזמן צריכים, עם נחל גדולה, להוציא לו את הנוזלים מהכבד.

כרגע אין הרבה טיפולים בשבילו, הוא משתמש בתפופה מאוד מאוד ניסיונית שאפילו לא עברה את ה-Proof של ה-FDA פה, של משרד הבריאות.

כשהוא היה חולה לפני שבעה חודשים,

הוא ידידה ששלחה לו ספר תורה קטן בפלורידה,

וכל הזמן שמתי לו את זה על המיטה. יום אחד הוא לקח את זה, והוא פתח את זה, והוא בן שלוש,

הוא אומר לאמא שלו,

תראי, כתוב פה שהקדוש ברוך הוא ישלח לי רפואה שלמה.

My husband

went to Shure in the Shur, and he asked me to pick them up from the bed.

So I picked them up.

And this little Torah that he has, he opened it up, he started opening it, and he was dvvining to השם for a רפואה שלמה.

And then he says, look, mama, look,

השם says here that I have to have a white-seer for Torah,

and it's going to be very gadoll, gadoll,

he said big and I'm going to have a rפואה שלמה.

ומאז אותו יום הוא אמר לה שהיא צריכה לקנות לו ספר תורה גדול לבן,

כמו בבית-כנסת.

טוב, חשבנו שזה יעבור לו.

ומדי פעם הוא תמיד מזכיר לנו שאנחנו צריכים לקנות לו ספר תורה גדול לבן, ולא ספר קטן כמו שלילדים יש.

ובא לבא לספר תורה.

ובא לבא לספר תורה.

כשסיפרתי את הסיפור הזה, אז חשבו, טוב, נו, ההורים רוצים ספר תורה בשביל הילד כדי שתהיה לו רפואה שלמה.

לפני שלושה ימים הרופא שלו, שבמקרה הוא יהודי,

אז הוא שאל אותו,

אליה יואב, מה אתה רוצה שאני אביא לך?

אז הוא חשב שהוא יביא לו איזה צעצוע או משהו, אז במשך חצי שעה הוא הסביר לו בדיוק איזה ספר תורה הוא רוצה,

והוא אמר לו שזה יהיה בשביל רפואה שלמה.

אז הוא אמר לדוקטור שגם הוא אמר לדוקטור וקסלר,

ואנחנו רק נשארו לו שניים לאחרונה. הוא אמר שזה שני דוקטור וקסלר, מה אתם הולכים לעשות על זה? אני אמרתי, למה שאנחנו לא יכולים לעשות את זה?

יש ארגון יהודי שנקרא חי לייפליין.

הרופא אמר לו, אני לא מבטיח לך, אני אנסה.

הוא עשה כמה טלפונים,

ובאחד שעה וחצי בלילה משפחה יהודית מברוקים,

שאני לא יודע מי,

תרמה לו ספר תורה,

ועשו לו כיסוי.

הוא ביקש את הכיסוי בלבן, הוא לא התפשר לשום ספר אחר, הוא רצה אותו בלבן.

עשו לו את הכיסוי בלבן,

והביאו את ספר התורה לבית-החולים,

והציגו לו את ספר התורה ונתנו לו את ספר התורה.

מי שלא היה בחדר הזה, לא הבין במה מדובר.

הוא היה כל היום במיטה, הוא לא יכול לזוז.

בשעה 177, הוא פתאום מתעורר,

והוא שאלף על ספר התורה שלי.

אמרתי לו, את בחדר מחכים לך.

לקחתי את זה לחדר,

והוא כאילו התעורר לחיים,

והוא חיבק את ספר התורה במשך שעה,

הוא לא עזב את ספר התורה.

וכשיחזיר את הספר, כשאמרו לו שצריך לקחת את ספר התורה לבית-המדרש באזור שאנחנו גרים בו,

הוא היה שוב פעם עצוב.

כיום הוא מחכה שנחזיר אותו הביתה ונכניס את ספר התורה לבית-המדרש,

אבל המצב שלו לא מאפשר.

אפשר לשאול אותך שאלה?

אתה קובע עצים לתורה?

לא.

במה אתה עוסק?

אני עובד כמו כולם.

כרגע אני לא עובד, בגלל שאני מבית-חולים רוב הזמן.

אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום, כל יום תורה?

כן.

בעזרת השם יתברך.

מי שברך רבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, בכל הקהילות הקדושות והתאורות,

הוא יברך את השם הטוב, אליה יואב בן חיה,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה,

ויסיר את המחלה,

ויתקע אותה בראשו של ערפאת. אמן.

כשסיימתי לדבר ישבתי,

אחד הבחורים שעובד במשרד לידי,

לא ידעתי שהוא נמצא שם,

בא וחיבק.

בנספרה סביבי בכי,

ואז התיישבתי.

אחרי כמה שניות

הוא עלה לבמה

ולקח על עצמו זוות ליצית.

יש פה מישהו שהתרגש מאוד מהסיפור של הילד ענייה,

והוא התחזק מאוד מהדברים של האבא,

והוא מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד.

אישרה ואשרה, איפה הוא?

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה. אמן.

רגע, רגע, רגע, רגע. יהודים יקרים, עכשיו התרחש דבר גדול, הילד בין השלוש החזיר יהודי בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לו בעזרת השם.

ואז רגע, כל האנשים האלה שואלים לבמה,

פשוט נבהלתי.

מי עוד,

מי עוד מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד המיוחד הזה?

מי עוד רוצה לקבל עליו ציצית ולצאת לדרך לרפואתו של הילד?

יש עוד מי שמוכן?

בכבוד. בוא, צדיק. בוא, בכבוד. איפה המוזיקה?

כן, מי עוד רוצה? חבר'ה, בוא, שורה ראשונה. בוא. הנה עוד תימני.

אשריך.

בבקשה. בכבוד, בוא, בוא. אני רוצה לדברוח לי אתך בוא. בוא, בכבוד.

לא, איך אפשר להרגיש. בוא, אשריכם ישראל. בוא.

אני לא חושב שבאותו רגע הייתי עני.

בוא נגיד. אני חולם, אני פשוט במקום, אני לא במקום.

מה קורה איתי במולם?

מה קורה איתי במליאה הזאת?

רגעתי שיהיה פה נס.

המצב שלו,

לא רק שהוא הידרדר אפילו טיפה,

אבל אמרתי לאשתי במילים האלה,

יכול להיות

שקדוש ברוך הוא רוצה להראות שפה זה לא דרך הטבע לרופאים,

בגלל שהם השתמשו בתרופה זו או אחרת.

הוא רוצה להראות כמה שהנס הוא גדול, אז להביא את המצב שלו ל...

שיביאו לי, שיכתבו, שיגידו למצב שיכתבו כבר שאנחנו פה לא יכולים לעשות שום דבר,

הכבד כבר אין לו סיכוי,

אין לו סיכוי להתרפות משל עצמו והוא צריך השתלת כבד,

אנחנו כבר לא יכולים לעשות פה כלום יותר. זאת אומרת, אתה מדבר על בית החולים הכי טוב בעולם,

שבאים אליו מכל העולם,

שהם ירימו את הידיים,

ולא יודעים מה ידפק ביותר בכבד.

אני כבר לא מדבר על ה...

הם כבר לא מדברים פה על הסרטן שיש לו כבר, רק להחזיר את הכבד.

הטיפולים לא הסתיימו, התוכנית שהם הכינו לא הסתיימו, זה הפסיק באמצע,

אפילו לפני האמצע.

הם לא עשו שום דבר לגבי לגמור את הטיפולים של הקימו,

של הקימותרפיה וכל התרפיה של הסוף.

ברוך השם, אחרי שבועיים,

שבועיים וחצי, פתאום משלוש פעמים כשמוצאים 6 ליטר ביום,

הבטן לא גדלת יותר.

הכבד התחיל לעבוד, עשו לו בונדסקן,

זו סקרת עצמות קאצקן,

הוא נקי מהסרטן, לא מצא שום דבר בעצמות, לא מצא שום דבר בזה.

פתאום התחילו לראות לי שאני קורן וצוחק ומחייך לכולם, והולכים, לא הבינו מה קורה, אז נכנסו לחדר,

הם ראו את יואב יושב ושחק, פתאום אוכל פיצה, פתאום אחרי חודשיים וחצי שהוא לא אוכל כלום,

הוא מקיא את הכול.

הוא אוכל פיצה והוא רוצה זה והוא רוצה זה,

אז הם הבינו,

כאילו שהוא מרגיש לו הרבה יותר טוב.

והרופא המנתח שלו

בא והוא מסתכל עליו ואומר, אני ידעתי שזה לא כל התרופות האלה, זה אשם.

והוא איטלקי והוא לא יהודי, והוא כל הזמן משתמש במילה אשם.

הוא יודע שזה מעשה אשם, זה נס, זה לא דרך הטבע.

מלכים, מלכים, מלכים לו השם מלקי מלכים,

רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, לא השם, הם יגינו רחל,

וימי לשלום אליו לכל הרחל,

יגילו שולם מלכו רחל,

רחל, רחל, רחל, רחל.

של סיורים ושכן כבוהי דתמור,

רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, וימי המחוז בסופין משחקו,

רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל, רחל,

לאחר,

שיאלף ירושלים ואיפות אחר,

לאחר, לאחר, לאחר.

שיאלפיהו אם נחתן כגורי דפור,

שיאלף אחוז בית-דופים משככו,

שיאלף בית-הדופים יגמור לך,

רחבי, רחבי, רחבי, רחבי דופור,

שיאלף ירום אדום שבית-דופים משככו,

שיאלף ירום אבדום שבית-דופים משככו,

ועל הבית הגודל והקלורדות רחי, רחי, רחי.

תודה.

ברוך השם, כבר עברו כמה שנים מאז שהיה המקרה הזה. הילד גודל,

בריא ושלם,

ההורים מאושרים,

מתמידים בלימוד התורה,

הרבה זכויות,

יתגלגלו בעולם בזכות הילד הזה, ונקווה שגם בעזרת השם,

בזכות הילד הזה תהיה ישועה ורבים ישובו בתשובה.

הרב רוצה להגיד

קבלת עול מלכות שמיים, שכל הציבור יעמוד ויגיד שמע ישראל בעזרת השם.

שמע ישראל,

אדוני, אדוני, אלוהינו, אדוני, אחד.

אדוני, אדוני, הוא, הוא האלוהים.

אדוני, הוא, הוא האלוהים.

אדוני, אדוני, אדוני, מלך, אדוני מלך, אדוני ימלוך לעולם ברך.

אדוני

אדוני ימלך.

אדוני ימלך, אדוני ימלך, אדוני ימלך.

שרדתי בכל לב,

ענני ה'

חוקיך אצור רע.

אנא אדוני,

אושיע נא, אנא אדוני, אושיע נא.

אנא אדוני,

הצליחה נא.

אנא אדוני,

הצליחה נא.

אנא אדוני,

אנא אדוני,

נא ארבע לו.

אנא אדוני,

נא ארבע לו.

אנא אדוני,

נא אדוני,

נא אדוני.

נא אדוני, נא אדוני, נא אדוני, נא אדוני.

בעולם, אדוני, עולם, אדוני, דבר אחד ניצב בשמים.

מי שבירך אבותינו, קדושים אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון, דוד ושלמה, הוא יברך את כל הקהל לקדוש הזה,

הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.

הקדוש-ברוך-הוא יתמלא ברחמים על עמו ישראל,

יחזיר אותנו בתשובה שלמה, יזכה אותנו ברפואה שלמה,

נזכה לראות ישועות ונחמות תמיד.

בריאות והצלחה, נחת בגידול הילדים,

סייעתא דשמיא,

להיות מחוברים ואוהבים איש את רעהו,

עושים רצון אבינו שבשמים,

וה' יזכנו לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן. לילה טוב לכולם.