גדרה - שידור חוזר מההרצאה:גדרה 27-07-2008

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אני רוצה להגיד לכם שיש לי רשימה פה ארוכה

של אנשים שתרמו בשביל הערב הזה.

כנראה המצב הכספי בגדירה חלש,

אז לכן היו צריכים הרבה הרבה מאוד תרומות.

כל הזכויות ליונתן צוברי.

הנוסח הוא כך, הערב לעילוי נשמת המנוחות.

שושנה שמעה בטרומיה.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

שו.

הערב לעילון נשמת המנוחות. שושנה, שמעה שו, שו, שו. אתה לא שומע?

שו, שו, שו.

יותר טוב. שו, שו. בסדר.

הערב לעילון נשמת המנוחות. שושנה, שמעה בת רומיה, שושנה בת תנחס, מנוחתן עדן.

והערב גם להצלחת סיגל סיבוני בת יאירה,

שני בת שושנה, זיווג הגון, תלמיד חכם, ירא שמים, פרנסה בשפע, רפואה שלמה, וכל הישועות,

וגשמיות ורוחניות והגשמת כל משאלות לבן לטובה מהרה.

ולהצלחת ישעיהו בן מרים ומשפחתו,

חזרה בתשובה ופרנסה טובה.

אמן אומרים בסוף, לא על כל מילה.

להצלחת גל וטל סיבוני, יזכו להיות צדיקים, מבורכים ומוצלחים ברוחניות וגשמיות ונחת להורים.

רפואה שלמה למרדכי דוד בן זוהרה, שיזכה לנחת רוח מכל יוצא חלציו, וכל הישועות.

שרון שלום בן שושנה, שיזכה לעלות לארץ הקודש בנחת בישועה קרובה ורחמים.

טלי וורד, בנות שושנה, זיווג הגון בתשובה שלמה ובריאות איתנה.

גלית ויוסי, תשובה שלמה בכל הישועות.

אורית בת אלה ואלה, בת לילי, ומשפחתה בהצלחה וכל הישועות.

תומר, בן ציפורה, פניה,

חזרה בתשובה וכל הישועות.

לאה, איינה בת רחל, חג' בשמעיה, שהתמלאו כל משנות לבן לטובה ונחת מהילדים.

למה אתם לא עונים אמן?

כל המתפלל על חברו נענה תחילה.

בילדים יעקב, ישראל רצון, דוד, יוסף, משה, מרדכי, יצחק חיים, זכריה וכל המשפחה,

חזרה בתשובה בכל הישועות.

ואלה הצלחת יאיר רבי יחיאל לוי ומשפחתה בכל הישועות, מהרה בנחת.

וחוב קטן מקודם לעילוי משמת זוהרי עמיאל בבת פרחה,

זיכרונה לחיי העולם הבא.

רפואה שלמה, בריאות איתנה, הצלחה, פרנסה, מזל טוב.

קרן עמיאל ושולי ביטון, בנות זוהרי,

מישל עמיאל בן זוהרי,

סיגל עמיאל שונטל מויאל בנות זוהרי,

יזכו לכל הרפואות,

הבריאות, הצלחה, פרנסה, מזל טוב.

בזיווגים הגונים וקרוב ממש לקרן עמיאל בבת זוהרי וסיגל עמיאל בבת זוהרי.

ובריאות ורפואה שלמה, בהצלחה ושמירה מכל רע,

לאדיר יצחק בן שולי ביטון, יניר ביטון בן שולי, מיכל ביטון בת שולי.

יואל יידור מויאל בן-שונטל, חזרה בתשובה, בריאות, רפואה, הצלחה ופרנסה.

אפרת מויאל בת-שונטל, רפואה והצלחה.

תודה רבה, ינחים. להתראות בפעם הבאה.

פרשת השבוע,

פרק ל״ב, ספר במדבר, ומקנה רב היה לבני ראובנו ולבני גד עצום מאוד, ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד, והנה מקום מקנה.

ויבואו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל עזר הכהן ואל נשיאה העדה לאמור

עטרות ודבעון ויעזר ונמרה וחשבון ואל עלי וסבא ונבוא ובעון.

הארץ אשר יכה השם לפני עדת ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה.

ויאמרו,

אם מצאנו חן בעיניך,

יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה,

אל תעבירנו את הירדן.

מבקשים בני גד ובני ראובן לא לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ-ישראל.

למה?

כי ארץ מקנה, ולעבדיך יש מקנה רב ועצום.

ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן, האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?

ולמה תניעון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם השם?

ואחר כך הוא טוען עליהם טענות, ואז הם אומרים,

ואנחנו נחלץ חושים בין יהיה ראשונים ויהיה הכול בסדר וכו' וכו'.

יש תמיהה גדולה מאוד.

ארץ-ישראל מובטחת לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.

אברהם אבינו כל כך חשש שלא יקבל אותה בסופו של דבר,

ששאל את הקדוש-ברוך-הוא בארבע תיבות,

במה אדע כי יירשנה?

דהיינו, באיזה זכות אני אזכה לקבל את הארץ?

על ארבע תיבות אלה שאמר,

אמר לו השם, ידעו תדע,

כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם,

ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

על כל מלה ששאלת אותי, מאה שנה גלות.

כל כך הסתכן אברהם, בגלל חשיבותה של הארץ לברר אצל הקדוש-ברוך-הוא,

במה אדע כי יירשנה שיהיה על בטוח?

זה עלה לנו ב-400 שנה של עבדות,

שהתקצרו והצטמצמו ב-220,

כי הקדוש-ברוך-הוא דחק את הקץ.

אבל מכל מקום, כל כך חשובה הייתה ארץ-ישראל ששואל שאלה, אברהם אבינו, על הארץ,

שיהיה בטוח במה אדע כי יירשנה.

בשעה שאמר לו הקדוש-ברוך-הוא לקחת את בנו, את יצחק, לעקוד אותו עקדה,

הוא לא שאל, מה עם ההבטחה שהבטחת לי כי ביצחק ייקרא לך זרה?

לא הרהר אחר מידותיו של הקדוש-ברוך-הוא.

הקדוש-ברוך-הוא נתן לו בן, צדיק,

אומר לו עכשיו, לך,

העלה ולעולה, הולך, אין שאלות.

לא אומר, רגע, אבל מה סיכמנו?

אין שאלות.

ופה

העז לשאול שאלה שעלתה ביוקר.

למה?

כי ארץ-ישראל היתה כל כך חשובה

אצל אברהם אבינו והבין את סגולותיה ומעלותיה הרוחניות

של ארץ-ישראל הקדושה.

משה רבנו מודיע ומבטיח לעם ישראל שהם ייכנסו לארץ-ישראל, שהיא ארץ זבת חלב ודבש.

40 שנה הולכים אל הארץ המובטחת

שעיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ היחידה המושגחת

על-ידי הקדוש-ברוך-הוא בלא הפסק.

מראש שנה עד אחרית שנה זו ארץ-ישראל.

משה רבנו,

515 תפילות כמניין בעת חנן,

מתפלל לקדוש-ברוך-הוא.

מה הוא מבקש ממנו?

שהקדוש-ברוך-הוא יכניס אותו לארץ-ישראל. ואיך הוא אומר לו?

אעברנא ואראה את הארץ.

מתפלל תפילה אחת, לא מועיל.

מתחיל עוד פעם,

מבקש אעברנא,

לא מועיל.

תפילה שלישית, אעברנא,

לא מועיל.

10 תפילות, אעברנא, לא מועיל.

כמובן שכל תפילה שונה מחברתה,

אבל בסיכום, מה הוא מבקש?

אעברנא.

100 תפילות אעברנא.

מתחנן צדיק בן 120. קדוש-עליון,

מלאך אלוקים, מתחנן,

אעברנא 200 פעם,

300. 515 פעם אעברנא.

אז זה מספיק ארץ חשובה.

חשובה או לא?

מה אומרים בני כדוש-ברוך-הוא?

אל תעבירנו את הירדן.

אש האדם.

אחרי כל המעלות, אחרי הכול. מה זה?

אל תעבירנו את הירדן.

זה ארץ מקנה,

ולעבדיך מקנה.

אין יותר מתאים פאזל לשבת פה.

אז אל תעבירנו.

זו תמיהה גדולה, שני שבטים קדושים.

אומרים דבר כזה, אל תעבירנו את הירדן.

ומה הטענה? יש להם מקנה רב.

ואם יש לכם מקנה רב, אז מה?

תשחטו את הכול לבקר,

תאכלו אותו בקדושו ובטהרה, תמכרו אותו, תעשו משהו ותיכנסו לארץ-ישראל.

מה הבעיה?

אדם שיש לו נכסים בחוץ, זה בעיה למכור את הכול ולהכניס את זה לארץ-ישראל?

לא בעיה.

ושם היו מצפים להם גם בתים

מוכנים

מהאויבים שהכינו את הכול,

בורות, כפנים, נטעים, פרדסים.

הכל מוכן,

לא יחסרו כל טור.

ופלא,

משה רבנו לא עונה להם כך.

והקדוש ברוך הוא הסכים

על ידיו,

אבל כל זה בתנאי רק

שילכו חלוצים לפני העם

ולא יניעו את לב בני ישראל

מן המלחמה.

איך אנחנו יכולים להבין דבר כזה?

אלא מה, אנחנו לא חיים חיי אמונה כמו שהם חיו.

הם חיו חיי אמונה ורוח הקודש.

ועכשיו תראו לך דברים הסתדרו כפתור ופרח.

כתוב, ויוותר יעקב לבדו.

אמר רב אלעזר, נשתייר לו פחים קטנים,

והוא נשאר בשביל לאסוף אותם,

ואחר כך יצטרף למחנות שלו.

פחים קטנים,

מין כלים כאלה קטנים,

שווי מועט,

והוא נשאר לאסוף אותם.

למה?

משום שצדיקים

חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

צדיקים

חביב עליהם ממונם יותר מגופם.

אוי ואבוי.

אנחנו אומרים בשמע ישראל, ואהבת את ה' אלוקיך

בכל לבבך,

בכל נפשך ובכל מאודיך.

בכל לבבך זה בשני יצרים שלך,

יצר הטוב ויצר הרע. אתה צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא בשני היצרים.

גם יצר רע ישמש אותך לאהבת הבורא.

כי יצר הרע יכול להיות

הבסיס שעליו

אתה תתאפס. הוא בא להתנגד

ואתה תתנגד לו,

ואז אתה עולה.

אתה עולה את השם עם יצר הרע שלך.

ובכל נפשך,

אפילו נוטל את נפשך,

אפילו בשעה שה' נוטל את נפשך, אתה צריך לאהוב אותו.

כמו רבי עקיבא,

שבשעה שסרקו את בשרו במסרקות ברזל,

אמר שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,

ונפח נשמתו באחד.

ובכל מאותך, אומרים חכמים,

זיכרונם לברכה, ובכל ממונך,

אה,

אם אומרים לך,

ואהבת בכל נפשך,

שאתה צריך לאהוב את ה' עד כדי יציאת הנשמה לכבוד ה' ולאהבתו,

אז מה הקושי בכל ממונך? מה הקושי בכל ממונך? פשיטא.

פשיטא, לא.

אלא יש אנשים שהממון שלהם חביב עליהם יותר מגופם.

הוא אומר, תהרוג אותם, אל תיגע בגרוש.

אל תיגע בגרוש.

שמעת?

יש כאלה.

אז איך כתוב פה שצדיקים?

חביב עליהם ממונם

יותר מגופם.

מה, הם דומים לאלה?

לא, יש המשך קטן.

וכל כוח למה?

כיוון שאינם פושטים ידיהם בגזל.

צדיקים לא פושטים ידיהם בגזל.

אז לפי הפשט אנחנו מבינים.

צדיקים,

אין להם עוד אופציות. אם אין להם מהשם

את מה שהוא נתן להם, אין להם עוד אופציה להשיג את זה בדרך כזאת או אחרת כמו שאחרים משיגים.

לא יסתדר מפה, הוא מסדר משם.

אין להם דבר כזה,

כי הם לא פושטים ידיהם בגזל.

לכן ממונם חביב עליהם והם שומרים עליו,

כי הם לא יודעים מה יהיה.

ככה אנחנו מבינים, נכון?

אבל תמוה,

יעקב אמינו חוזר

לבית לבן עם 60 ריבוא עדרים.

600,000 עדרים של צאן.

מיליונים.

בקר וצאן וכו'.

אז מה זה פחים קטנים?

מה זה פחים קטנים?

בשביל זה אתה מתעכב?

והוא ערם לפני עשיו כרי של דינרים בשביל לקנות את חלקו במערת המכפלה.

ערימה גדולה של דינרים, של כסף,

בשביל לקנות. אז הוא לא היה קמצן.

אז איך הוא מתעכב בשביל פחים קטנים?

ולמה חזר בעבורם?

אבל אם הוא לא פושט ידו בגזל, יש חשש שהוא יגזול

עם כל כך הרבה כסף?

אין חשש, נכון? אז מה הפירוש?

כיוון שאין פושטים, מפה לומדים שאין פושטים ידיהם בגזל,

אלא הכוונה שאם אינם גוזלים את

העולם מהבורא יתברך.

כי הם יודעים שכל ממון שבא לידיהם הוא מתנה עבורם מהשמיים.

ומתנה זו נשלחה אליהם מהבורא יתברך.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נתן משהו,

נתן מתנה,

אתה צריך לשמור עליה,

והיא צריכה להיות חביבה עליך יותר מגופך.

למה?

כי המתנה היא מתנת אלוקים.

אם מישהו חשוב נותן לכם מתנה,

אם זה אמא או סבתא

או מישהו שנפטר והוא אהוב עליכם,

נתן לכם איזה עדי,

שכחתם אותו במלון

ונסעתם 20 קילומטר,

חוזרים או לא חוזרים?

חוזרים.

למה?

זה שנתן חשוב לכם, לא רק הערך של הדבר,

גם אם הערך לא גדול.

אם בורא עולם נותן לכם מתנה, זה חשוב לחזור בשביל זה או לא חשוב?

אצל יעקב אבינו הפחים הקטנים זה מהקדוש ברוך הוא מתנה.

אז הוא חוזר על זה,

כי אינו פושט ידו בגזם.

הוא לא נהנה מהעולם הזה כלום

לבד מה שנתן לו הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

גם בני גד ובני ראובן,

הם ראו שהמקנה שלהם מתרבה שלא כדרך הטבע.

והם התבוננו, כתוב רב ועצום, רב ועצום,

והם התבוננו ברוח הקודש שלהם,

שכך הוא רצון השם,

לשלוח להם

מתנות צאן,

ויבחרו עבורה ארץ זו לנחלה.

לכן הם בחרו את הארץ הזאת לנחלה,

עם הכלים שנתן להם הקדוש ברוך הוא

לעבודתו.

זה צאן רב ועצום,

משמע שצריך להיות לזה בית קיבול,

ארץ מיוחדת ומתאימה לזה, כי אלה הכלים שנתן להם השם.

הרבה אותם בנכסים של בקר וצאן.

ועמדו על דעת המקום, הבינו וזכו לקיים את רצון הבורא, ואכן הבורא הסכים, וגם משה הסכים.

אבל מה היה רק תנאי? שילחו חלוצים.

למה?

שאם הם יישארו יכולים להכניס מורך

בלב העם,

כיוון ששני שבטים מתעכבים, ילמדו מהם.

יגידו להם, פוחדים ממלחמה.

כמו שהמרגלים נכנסו לארץ ואמרו שהארץ הזאת,

יש בה נפילים, יש בה ענקים,

וארץ אוכלת יושביה, ומקברים את המתים כל היום.

עלולים להפחיד את העם.

אז לכן

אמר להם משה רבנו, בתנאי

שאתם תיכנסו ותילחמו עם עם ישראל,

ורק אחרי שתגמרו את הכיבוש,

רק אז תוכלו לשוב לנחלה שלכם. אבל הסכים על עצם הנחלה.

בואו תשמעו מעשה מדהים

שיסביר לנו את הדברים של היסוד שלמדנו פה.

מה זה מה שנותן השם?

צריך לדעת ולהעריך ולשמור ולהתייחס לזה

בבחינת

צדיקים

ממונם חבים עליהם מגופם.

מעשה ברבי שמעון בר חלפתא,

שהלך בדרך

ופגעו בו שני כפירי אריות.

יא וואי וואי,

בן-אדם הולך בדרך, לא אריה אחד,

שניים,

לא אריה זקן, כפירים, צעירים,

רעבים,

רעבים, באים לפניו.

והם באים לטורפו.

אתם יודעים מה זה באים לטורפו? הם לא הולכים לאט-לאט ככה.

אתם ראיתם אריות שהם

שועטים לקראת הטרף?

מה אתם עושים

במקום רבי שמעון בר חלפתא בסיטואציה כזאת?

נגיד הם נמצאים מאה מטר מכם,

והם שניהם שועטים ככה, הופ,

הופ,

הופ, עוד כמה ניטורים,

חלאע.

מה אתם עושים?

נו, תגידו לי.

וידוי, שמע ישראל,

יפה מאוד,

זה ממש ייתן התפעלות גדולה לאריה והוא יתחשב בכם.

שוחט אותם. שוחט אותם, אתה בכלל קטן עליך.

שמשון היה יכול ללמוד אצלך במכון.

כן?

אתם יודעים מה הוא עשה?

הוא התפלל לשם.

ומה הוא אמר לשם? לא תאמינו.

כנראה שהוא היה תמוני.

למה הוא אמר לקדוש ברוך הוא, פוסוק.

אמר לקדוש ברוך הוא,

הכפירים שואגים לטרף

ולבקש מעין אוכלם.

תן להם לאכול, מה הם באים אלי?

מה, אני הקדוש ברוך הוא?

הכפירים שואגים לטרף, אז הם מבקשים ממך,

תן להם אוכל.

הם לא, הם יאכלו אותי.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

שומע פסוק?

מה יכול לעשות?

פסוק.

מוריד להם בשר מן השמיים.

יורד נתח בשר גדול מן השמיים,

שהאריות אוכלים

את הבשר ומותירים ממנו.

נשאר הבשר.

גברו לאכול,

קנחו ככה,

השאירו את הבשר הנותר והלכו.

רבי שמעון בר חלפיתא לוקח את הבשר.

אתם הייתם נשארים עוד לקחת את הבשר?

הוא נשאר.

חיכה עד שגברו את הבשר, לקח את הבשר.

מה אתם עושים אם יש לכם חתיכת בשר כזאת שירדה מהשמים והאריות אכלו אותה ולא אתכם?

מה אתם עושים?

שומר.

אה?

שומר.

שומר. איפה שומר?

בארון.

זה יטליע אחר היום.

מה עושים?

מחזירים אותו למעלה.

מחזירים למעלה?

איזה גובה את יכולה לזרוק?

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי. אם זה היה בימינו.

כל המצלמות של כל הטלוויזיות, כל הטחנות, אפילו אל-ג'זירה. כולם מזלמים.

עושים מזה סרט-סרט, חבל על הזמן.

מה עושה רבי שמעון בר חלפיתא?

לוקח את הבשר,

נכנס לבית-המדרש,

ושואל את החכמים,

האם זה כשר או לא.

מה אומרים לו?

אין דבר טמא יורד מן השמיים.

טוב, אחרי שמתברר לו,

מה הוא עושה?

הולך לאכול.

לא משאיר ולא בטיח ולא שום דבר. הולך ישר לאכול.

מה, רק אריות אוכלים? גם אני אוכל.

לא יאומן כי יסופר. איך הוא עושה כזה דבר? איך הוא לא שומר?

איך הוא לא מסתובב בשוק, מראה לכולם איך?

מה ההיגיון בזה? מה קרה פה?

אתם יודעים מה ההסבר?

מה ההסבר?

תראה, להוריד חתיכת בשר מהשמים זה כמו להוריד את המן מן השמים.

זה לא סתם נס.

להוריד בשר משמה ירד מן למיליונים, ל-60 ריבוא,

למיליונים. הקב'-הוא הוציא אותם,

אז הוא צריך לזון אותם.

במדבר אין אוכל, אז הקב'-הוא דואג להוריד אוכל.

אבל זה בן אדם יחיד, לא עם שלם.

בן אדם יחיד אומר הקב'-הוא פסוק,

והקב'-הוא מורד כמו מן

לבן אדם אחד,

ולא בשבילו, בשביל העריות.

זה מדהים.

ומה הוא עושה?

הולך לאכול את זה.

אתם יודעים למה?

כי בשבילו,

יהודי, עבידי כמה האריות שלו.

אם הוא רוצה, הוא תקרא גם בשבילו.

כן, יפה, החשבון שלך נכון.

ויכול להיות שהם ראו את רבי שמעון בר-חלפתיו מסתכל עליהם ויצר להם תיאבון.

כי אתה יודע, לפעמים כשמסתכלים על מישהו שהוא אוכל, אז הוא ממעט באכילה, לא נעים.

אולי האריות האלה היה להם ככה איזה רגשן.

מכל מקום

הוא הולך ואוכל. אתם יודעים למה?

כי אצל רבי שמעון בר-חלפתא הבשר באתליז

והבשר שירד מהשמיים,

הנותן אותו נותן.

את זה נותן השם

ואת זה נותן השם.

מה ההבדל בין הבשר שקנית באתליז לבשר שירד מהשמים?

הוא ידע שמי שנותן לי אפשרות לקנות באתליז ונותן לי בשר זה השם,

ומי שמוריד מהשמים עכשיו באמצע היום זה השם.

ובשביל מה הוא נותן? בשביל לאכול. זוכרים?

אבל הנותן הוא אחד, אתם מבינים את זה?

אנחנו זוכרים שקונים מהאתליז את הבשר שהנותן זה השם?

כשאנחנו קונים לבנייה אנחנו חושבים שזה השם נותן?

אנחנו זוכרים את זה בכלל? שותים חלב? שותים קולה? אנחנו זוכרים שהשם נותן? איפה זוכרים שהשם נותן?

אם אנחנו נקבל רק מהשמים ככה איזה דיאט ירד לנו ככה בסיבוב,

אז אנחנו נגיד שאו השכן זרק או שהשם נתן.

אבל אם נהיה במדבר, נגיד שהשם נתן, נכון? ומה עם זה שאנחנו שותים כל יום ואוכלים?

אנחנו לא חיים חיי אמונה בתחושה,

בתחושה, לחוש אמונה.

אנחנו פה מאמינים, פה,

אבל לחוש אמונה אנחנו לא חשים.

בני גד ובני ראובן חשו אמונה.

כשהם ראו את הארץ,

ארץ מקנה,

הם הבינו שזה בדיוק

מה שמתאים למתנה האלוקית שנתן להם

צאן ובקר ומקנה רב ועצום.

אמן.

חזק וברוך.

אותה הרגשה הייתה אצל בני גד ובני ראובן

כמו הדוגמה שהבאנו.

והם נכנסו עם כולם בשביל להילחם ולכבוש את הארץ.

ולמה?

הם ביקשו מההתחלה, אל תעבירנו את הירדן.

לאיזה עניין?

אם אתה רוצה להכניס אותנו לארץ-ישראל,

שנמתין שבע שנים שיהיה כיבוש, כמו שהיה באמת,

ועוד שבע שנים שהייתה חלוקת הארץ בנחלות,

ואז יהיו אורים ותומים,

זאת אומרת,

יעשו אורים ותומים ויחליטו איזו נחלה לכל אחד ואחד אחרי הכיבוש.

ואז ודאי מה?

תעלה נחלתם מעבר הירדן,

מזרחה.

אז למה אנחנו צריכים קודם להיכנס ואחר כך לחזור לפי האורים ותומים?

כבר הבנו ברוח הקודש,

כשראינו את הארץ הזאת, שהיא מתאימה בול

לכלים שהשם נתן לנו מן השמים,

ריבוי צאן ובקר.

אז לכן, אל תעבירנו את הירדן.

אנחנו נבנה פה גדרות צאן וצאננו,

בערי מבצר לבנינו,

ואחר כך אנחנו ניכנס עם כולם.

מה אמר להם משה רבנו?

קודם כול, הוא אמר להם, תשמעו, עם כל הכבוד לכם,

אבל יש בעיה.

הקדמתם קודם כול צאננו,

ואחר כך אמרתם בננו.

קודם כול הבנים,

ואחר כך הצאן.

זה אחד.

אמרתם ערי מבצר.

לא צריך ערי מבצר, ערים.

מבצר, אם אתם צריכים, סימן שאין לכם ביטחון.

הם היו כל כך מאמינים גדולים, שהם הרגישו גם שיש להם איזה נגיעות קצת לעניין החומר,

ולכן כשהם דיברו הם לא הזכירו את שם ה' בכלל.

ואילו משה, כל מלה ומלה אמר להם, לפני ה', לפני ה', לפני ה', לפני ה'.

אחר כך, כשהם הסכימו אתו ואמרו הכול, חזרו על לפני ה', לפני ה', לפני ה', גם כן.

אז רואים שהיה להם איזה משהו שנמשכו טיפה,

אחרי החומר.

וזאת הייתה הערה גדולה שהעיר להם משה רבנו.

היה עוד דבר אחד,

שלמעשה, גם כשהם ראו

את מה שהם ראו והבינו מה שהבינו, היו צריכים לקחת בחשבון.

אולי זה מפיתוי היצר הרע?

אולי היצר הרע רוצה שהם יישארו פה למרות שהם צודקים,

אבל על ידי כך ירוויח יצר הרע שהם יניעו את לב בני ישראל להיכנס לארץ ישראל, לצאת למלחמה?

למה אתם לא שוקלים את הצד השני?

למה מיהרתם לומר אל תעבירנו את הירדן?

זאת אומרת,

יש פה טענה של הפזיזות הזאת,

שלמעשה הם מיהרו להסיק מסקנה חד-משמעית מבלי לבדוק את המשקל.

אומנם הם צדקו במקרה הזה,

אבל היה יכול להתפתח דבר קשה מאוד,

לכן מייד גער בהם

משה רבנו,

ואכן הם הסכימו, כי לא הייתה להם כוונה לעשות כן,

להניא את עם ישראל.

אבל מפה יוצא לנו לימוד גדול.

גם כשאתה בטוח ב-100%,

וגם אם יש לך רוח הקודש

ואתה בטוח שצריך לעשות משהו מסוים,

אם יש משהו אחר שיכול להיות גם כן על הצד ההפוך,

או שיש דין,

או שיש איזה דבר שיכול להיות מנגד למה שאתה חושב,

צריך לשקול בפלס היטב לפני שמססיקים מסקנות.

רוב בני-האדם מה אומרים?

תאמין לי, אני יודע מה שאני אומר,

תאמין לי, תשאל עלי, תשאל עלי,

תאמין לי.

אין, מה שהוא אומר זה תאמין, אתה חייב להאמין לו.

אין דבר כזה, הוא לא טועה אף פעם, הכל 100%. מלמד אותנו הפרשה, הנה אפילו בני גד ובני ראובן, שהשם הסכים איתם ומשה הסכים איתם, והם צדקו,

וזאת הנחלה שלהם,

אבל צריך לשקול גם את הצד השני ולא למהר, כי יכול להיגרם נזק אפילו אם אתה מחליט על דבר אמת,

את כל הצדדים,

ולא להיות קשור לחומר יותר מדי עד כדי כך שאתה מזכיר את הממון לפני שאתה מזכיר את הבנים.

ולא להזכיר גם עניינים של חוסר ביטחון, אלא לבדוק מה אתה אומר.

זה יוצא לנו מהפרשה הזאת, וזה רק אחד מן הצדדים האלה.

עכשיו תחשבו איך אנחנו נראים.

האם אנחנו באמת מאמינים?

האם אנחנו חשים אמונה?

האם אנחנו יודעים בכלל מה אנחנו צריכים לעשות?

האם אנחנו מכוונים לתכלית שבשבילה באנו?

האם אנחנו משתמשים בכל הכלים שהקדוש ברוך הוא נתן, מחנן אותנו למטרות ולתכלית שהוא רוצה מאתנו?

או שאנחנו נחפזים להסיק מסקנות ולומר,

מה שאני עושה זה בדיוק מה שה' רוצה ממני. תהיה בטוח ורגוע,

ה' רוצה ממני את הדבר הזה.

מישהו יכול להיות יותר בטוח מבני גד ובני ראובן.

אם יש אחד כזה,

אני בטוח שאם הוא היה נתקל במשה רבנו, הוא היה גוער בו לא פחות ממה שהוא גער בבני גד ובני ראובן.

אלא מאי?

צריך להתבונן

מה אנחנו עושים כאן בעולמו של הקדוש ברוך הוא.

וזו החובה שלנו כל הזמן.

אני אבוא עשר פעמים לפה,

ואני כל פעם אזכיר לכם את זה.

חייבים להתבונן מה תפקידנו בעולמנו, שלא נפספס

את ההזדמנות של החיים שלנו.

קיבלנו מתנה להיות בעולם הזה,

צריך לנצל אותה. חבל על כל רגע.

אבל אני רוצה להגיד לכם עוד דבר.

אם היה עוד זמן

שהייתי יכול להגיד לכם, תשמעו,

אתם חיים טוב פה בגדירה,

יישוב ככה על הכיפאק,

מרוחק קצת מהערים ההומות והסואנות.

זה משהו יותר משפחתי כזה.

ויש זמן,

אפשר לפתח ולהרחיב,

קצת גינה,

לצאת עם מדע לגרגר,

קצת גת.

חיים טובים,

אבל אין זמן.

אני מודיע לכם בצער רב

וביגון קודר,

אומנם בחיוך,

אבל אין עוד הרבה זמן.

בשנה, שנתיים הקרובות

הולכת להיות מלחמה, חבל על הזמן.

מה שאתם לא הכרתם ולא חשבתם,

ולא הייתה כדוגמתה.

האיראני מתכוון,

והוא עובד שעות נוספות,

והוא לא מתכוון להפסיק עד שהוא ימלא את הייעוד שלו.

זה מסתדר עם מה שכתוב,

שבאחרית הימים

אין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

אם ישראל עושים תשובה מעצמם,

מייד הם נגאלים.

ואם הם לא עושים תשובה מעצמם,

הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך

שגזרותיו קשות כהמן,

ומייד הם חוזרים בתשובה.

מי הכי מתאים לזה, אתם חושבים?

המן,

אהמוד אליג'אד.

מעמיד עליהם מלך

שגזרותיו קשות כהמן.

מה הייתה הגזרה של המן?

להשמיד,

להרוג ולאבד את כל היהודים,

מנער ועד זקן,

טף ונשים, ביום אחד.

ומה הוא אומר?

להשמיד

את עם ישראל במדינת ישראל כאחת.

ובכל מקום המשוגע הזה הוא הולך

ואומר במפורש,

בארצות-הברית, באירופה, בכל מקום הוא אומר,

אני אשמיד אותם מעל המפה.

זה כמו המן או לא כמו המן?

כמה זמן עוד נשאר לו אתם חושבים לייצר את הפצצה?

חודשים ספורים.

עונשים ספורים.

ומה הבעיה?

אמריקה נסוגה מהבטחותיה להגן על ישראל במקרה של איראן.

אמריקה פתאום הפכה את ציר הרשע לציר הישע.

היא אמרה שאיראן זה ציר הרשע

וחייבים למגר את הציר הזה,

נכון?

והנה, פתאום בוש נהיה בושה,

כמו שאמרנו מההתחלה.

ומה קרה?

פתאום הוא רוצה להישאר ככה בהיסטוריה נחמד,

אז הוא נותן לקונדי לנהל את העניינים.

אתם מכירים את קונדי,

זאת שהוציאה אותנו מלבנון לפני הזמן,

קונדוליסה רייס.

והיא הוציאה אותנו מלבנון.

למה?

לא מתאים לה.

לא מתאים לה.

ומה אנחנו נעשה?

מה נעשה?

מול חמאס

וחיזבאללה

גם איראן ונסראללה

ובן-לאדן

ואבו עמר

ופלסטין וכל השאר.

מאות מיליוני אויבים מוסלמים רוצים להרוג אותנו.

מה נעשה מול כולם?

מה אתם אומרים? מה נעשה?

פלל להשם.

יפה, כן. ילדים יתפללו, זה יעזור מאוד.

נו, מה אתם אומרים? אתם המבוגרים, מה אתם אומרים? מה נעשה?

מה נעשה?

מה?

מדע,

גץ,

פורטוגן,

פנאנה, עזוב אותך,

מה יהיה יהיה?

יהיה, מה יהיה?

מה שיהיה יהיה? מה אכפת לנו?

אני לא רואה איזה מאמץ

רציני שאתם מתכוונים לעשות משהו.

יש לכם איזו תוכנית.

המועצה פזרה פליירים? משהו, הנחיות?

אין כלום.

עולם כמנהגון.

אבל על זה אנחנו שומעים כבר שנים, אגב, שזה גם פוספנת.

מי כבר במדינה רוצים להרוג אותנו? מה חדש?

את צודקת.

חדש זה קודם כול ככה,

שמ-67'

התחלנו להידרדר עד אפס.

73', יום כיפור,

אכלנו אותה בגדול, למחדל.

אחר כך היה לנו שלום הגליל.

אחר כך נהיה לנו אינתיפאדה.

אחר כך אינתיפאדה שנייה.

אחר כך היה לנו את סדאם.

אחר כך היה לנו לבנון השנייה.

ועכשיו אנחנו מקבלים כל פעם קצבה,

מאות טילים על הראש באופן קבוע.

ואנחנו לא יכולים...

אפילו מסכות לא מחלקים לנו יותר.

אבל מה כן, שאנחנו חשופים בצריח.

לא חשופים.

לא.

פעם לא היה דבר כזה שהיו טילים.

בהתחלה זה התחיל עם אבנים,

ואחרי אבנים זה הפך ליריות,

ואחר כך תת-מקלעים,

ואחר כך זה נהיה פיגועים,

ואחר כך זה נהיה קטיושות,

ואחר כך קסאמים,

ועכשיו טרקטורים,

נסיימי טריילרים,

ועוד כל מיני מרעין בישין,

ולאט-לאט זה מתפתח, ורואים שאנחנו לא מסוגלים לעשות כלום.

זה קודם כול השתנה.

דבר שני,

אף אחד לא אמר ברור עד היום,

אני רוצה להשמיד את מדינת ישראל לעיני כולם.

לא איזה אהבל,

אלא נשיא מדינה גדולה שעומד להחזיק בו עוד חודשים פצצת אטום.

זה לא היה עד עכשיו, זה חדש,

חדש וקרוב.

קרוב.

וכשאני התחלתי להסביר לכם את זה לפני הרבה הרבה שנים,

קלט את

השלום עם ערפאת,

זוכרים?

שנת 1992. ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים.

כשאז דיברו על השלום וחילקו פרס נובל והכול,

השלום עם המחבלים לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

אמרתי או לא?

מוקלט.

כנסו לאתר,

קלט את השלום ערפאת, מספר 35,

אנחנו מספר 600. 35, שמעתם?

נאמר במפורש הכול בהתחלה, ואני, ואחר כך זה, ואחר כך יהיה ככה, ואני אומר וממשיך ואומר ואומר ואומר, והכול יתקיים.

בגלל זה אני לא רואה שמיקו אותם. זה לא קולה לפורית, שהוא בעד יום עם האודו.

מי שלא יחזור,

יאכל אותם.

בתיאבון.

אני רוצה לעזור.

מי שרוצה להיעזר, ייעזר, מי שלא, לא.

אנחנו קוזרים,

לא הקוזרים. מה?

לא הקבלנו דתיים, אנחנו קוזרים.

את דתייה.

מה, את עושה שתי צויות, לא קבלת את האף שלו. טוב, אני אבקש מהטילים שיאבשלו ישתדלו לא לפגוע בך.

אני ממש אגיד להם שישתדלו,

כי את מצהירה שאת דתייה.

אתם חושבים שזה צחוק. אתם חושבים שזה צחוק, אבל אני לא צוחק, חבר'ה. אני רציני. אני קובע כי זה דתי, כי זה, הטיל, הטיל קובע. הטיל.

בואי תשמעי, אני לא עושה צחוק ואני אסביר לך למה לא.

תשמעי.

אז מול ה'חמאס' וחיזבאללה,

גם איראן ונסראללה,

ובין-לאדינו אבו עמאר,

ופלסטין וכל השאר.

מה עושים?

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך

היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

אנחנו קיימים 3,300 שנה.

אומות העולם, מעצמות-על, נכחדו, נמחקו,

נשארו בדפי ההיסטוריה.

העם היהודי,

בני אברהם, יצחק ויעקב,

בני ישראל שיצאו ממצרים, ממשיכים, יושבים פה בגדרה.

אז ההיסטוריה שלנו מוכחת, מנצחת, השתמשו בה וניצחו בה.

בסדר?

אבל הם עדיין רבים. עדיין רבים.

עכשיו, מה יקרה?

רוצים לעשות שלום, נכון? אומרים כל הזמן שלום.

השלום בוא יבוא,

רק לאחר גוג ומגוג.

עד אז לא יהיה שלום.

טילים רבים

ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

זה לא ברור. מה נעשה לא להיפגע?

מכל מרעין בישין ברע

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנמיאים.

מי הבטיח?

התורה רוצה להינצל מגוג ומגוג, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

לכן, אני הכרזתי על מבצע מיליון.

מה זה מבצע מיליון?

תוך שנה להחזיר מיליון יהודים בתשובה.

אם נחזיר מיליון יהודים בתשובה,

הקדוש ברוך הוא גואל אותנו תכף ומייד.

מיליון בנים של הקדוש ברוך הוא חוזרים בבת אחת,

אנחנו מייד נגענים. מייד.

מייד.

איך עושים את זה?

כל אחד

יחזיר אחד.

מיליון בעלי תשובה יש שזכו.

כל אחד ייקח פרויקט להחזיר אחד בתוך שנה.

מבצע מיליון חוזרים בתשובה, כל אחד יחזיר אחד השנה.

משימה זו לשם שוויון תביא גאולה, מייל עליון.

סוף דבר

הכול נשמע.

עולם החומר כולו יגבע,

ומול הצועקים, אללה ואכבר,

שמע ישראל,

השם אחד.

הם יצעקו בשם השם ואנחנו שותקים?

אתם שמעתם שבצהל אמרו,

הוראת מטכ״ל,

לפני שיוצאים למשימה אומרים, שמע ישראל?

כשהיו יוצאים עם ישראל למלחמות, היה כהן גדול עומד בפני העם ואומר להם, שמע ישראל.

דבר ראשון, שמע ישראל.

ומה אצלנו עושים?

סומכים על ה-F-15, F-16, טנק מרכבה.

אה, יש פטנט חדש עכשיו.

אתם יודעים, אמרו שאתם כבר בטווח של הקסאמים. אתם יודעים?

גדרה היא כבר בטווח,

רק הם עוד לא הפעילו.

אבל יש לישראל עכשיו משהו חדש, קוראים לזה כיפת הברזל.

שמעתם? מערכת

שהיא מגינה מקסאמים.

היא תהיה גמורה עוד כמה שנים אחרי שייגמר כל המלחמות.

כיפת הברזל, מה זה כיפת הברזל? זה טיל

שעולה מיליון וחצי,

והוא פוגע בכל קסאם של 73 אגורות.

גם 73 זה לא עולה להם, כי הם גונבים את הברזל.

צינור חלול

עם פגז,

מיליון וחצי הלך. עם פגע.

עם לא פגע, עוד אחד.

במקום כיפת הברזל, שימו כיפה על הראש. לא צריך כלום.

לא צריך כלום.

אבל לא.

לא.

לא.

אז מה עשיתי?

החלטתי כן.

כן.

כן.

ואת מה שסיפרתי לכם עכשיו עשיתי בשיר,

שלאט-לאט ייכנס וכולם ישירו אותו, וכשיתחילו הטילים

ידעו לאן להתחבר,

ישירו כולם,

אבל ידעו לפחות מה לעשות.

מה לעשות? כדי לא להיפגע.

מה לעשות?

תשמעו תכף את השיר.

ואני הולך עכשיו, בספטמבר, אם ירצה השם,

לארצות-הברית,

לנאסאו, כל הסיום,

18,500 איש באיצטדיון גדול,

להגיד להם את המסר הזה שאני אומר לכם פה בגדרה,

שאמריקה תתעורר.

יש 6 מיליון יהודים שם,

6 מיליון,

ואמריקה עוד מעט יהיה שם בלה, בלה, בלה, בלה, בלה, והיא תטבע.

וצריכים להספיק לחזור בתשובה לפני,

כי כשתתחיל גוג ומגוג,

70 אומות העולם יהיו נגדנו, אנחנו נהיה לבד, כמו עכשיו.

אנחנו חושבים שאנחנו עם אמריקה, אנחנו לבד כבר,

וכולם יהיו נגדנו, ומה נעשה?

נו, מה נעשה?

בואו תשמעו מה עושים.

תספרו עד 3. 1. 2.

תספרו עד 4.5 מיליון, נכון.

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך היא כבר מונחת

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם,

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר גוג ומגוג טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ואישים ורע נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם,

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים ותשובה,

כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יגמר מול הצועקים

שמע ישראל השם אחד, התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמע ישראל השם אלוקינו,

השם אחד,

שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד,

שמע ישראל השם אלוקינו,

השם אחד, שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד.

תודה.

כן, אז אנחנו לא מסתפקים רק בלחבר שירים בשביל שהמצב הזה יהיה ברור לאנשים.

אנחנו גם החלטנו עכשיו מה עושים נגד טילים.

הרי טילים עוברים את הצבא, הם לא שואלים את הצבא.

הם עוברים בלי רשות,

והם מגיעים לכל מקום שבעצם יורים אותם, נכון?

איזה הגנה אתם מכירים חוץ מכיפת-ברזל?

איזה הגנה יכולה להיות?

מה? אתם מכירים משהו?

מה, אדוני היושב-ראש אומר, תהילים נגד טילים. נכון, טילים נגד טילים, זה טוב מאוד.

ועכשיו אנחנו החלטנו להקים רשת

של שיעורי נט.

מה זה שיעורי נט נגד טילים?

שיעורים נגד טילים.

מה זה שיעור נגד טילים?

יחלקו לכם פה איזה דף, למי שמעוניין.

מה זה שיעורים?

כל מי שרוצה בבית שלו הגנה

יפתח שיעור.

אנחנו נספק

אברך או רב חינם,

אנחנו נספק ספרים.

אתה שמארגן את השיעור בבית אצלך דואג רק לחמישה אנשים.

אם תאכל יותר, הנה מה טוב.

חמישה אנשים

ישבו וילמדו.

כל התפקיד שמותר עליך זה לדאוג שיגיעו רק אלה, חמישה אלה,

ולקחת את הרב מהמקום שיהיה קרוב ולהחזיר אותו.

כמובן, נשתדל להשיג אברכים מהסביבה תמיד

של אלה שמבקשים.

אתם חושבים שזה טוב או לא טוב?

כתוב שהתורה מגינה ומצילה. יותר טוב מזה אין. אין הבטחה יותר טובה מזה.

מי, אתם חושבים, ירצה להקים אצלו שיעור

פעם בשבוע, פעמיים בשבוע,

שירים את היד? חמישה אנשים.

הנה, יפה מאוד.

תשאירו את הידיים רגע ככה,

תעברו רגע, תמסרו להם רק את הטפסים, תמלאו ותתקשרו.

יש לכם את זה פה מיד.

שיעורים נגד טילים.

אני מאמין באמונה שלמה, מקום שיהיה בו שיעור כזה לא ייפגע.

בעזרת השם יתברך,

מאמין באמונה שלמה.

מי שמעוניין, בבקשה.

כל שעליכם לארגן זה בסך הכול מספר אנשים שישבו ללמוד.

אתה לא צריך, כן, יופי, ככה לתת.

עכשיו, הבאתם גם,

הבאתם, הלו, הלו, הבאתם ארגזים?

כן. הבאתם.

אז אני גם דאגתי

שבעזרת השם יתברך, דרך אגב, במרכאות סגורות,

הבאנו גם דיסקים מגדרה קודם. היינו פה לפני שנה בערך?

יש פה דיסקים בחוץ,

מעט למי שרוצה, מהרצאה הקודמת.

בכל אופן,

הבאנו לפה עכשיו כמה אלפים

של קלטות וידאו חינם,

שאם אתם רוצים להחזיר יהודי אחד בתוך שנה לפחות, ותהיה לכם זכות של הצלה שלו, ובזכות זה גם תנצלו,

וגם עם ישראל כולו, כי אם נעשה מיליון יהודים,

בנרציני,

אני מתכוון לזה,

אם נעשה בתוך שנה, אנחנו נגאלים.

כל הצרות יבואו על הראש של האויבים, לא עלינו.

משתלם, לא? להשקיע מאמץ

לחלק כמה קלטות ולהשפיע על כמה אנשים שיחזרו בתשובה

ולקבל את ההצלה של כל עם ישראל.

אז יש יהודים שרוצים פה, בעזרת השם, לחלק

ולקרב יהודים בתוך שנה אחת לפחות? יש כאלה?

מי מוכן שירים את היד גבוה?

תרימו, מצלמים אתכם בשמים גם.

תרימו, תרימו.

תרימו, זה לא בושה.

לא בושה.

מי רוצה להחזיר יהודי אחד או יהודייה אחת בשנה?

אחד לפחות, אחד.

את לא מסכימה?

יופי.

אז הבאנו לפה ארגזים, ארגזים עם שקיות.

הנה, פה לידכם יש ארגזים, מי שמזהה ארגז, יפתח אותו,

ייקח שקית, ימלא קלטות וידאו כמה שהוא רוצה, וממחר

ומתחיל לחלק לשכנים, חברים, ידידים, משפחה,

ומחזירים את עם ישראל בתשובה לפני המהפכה הגדולה.

אז כמה דקות לאסוף לכם

חומר אנטי-טילי.

תן להם עוד פעם את השיר, שיתרגלו אליו.

יש לנו היסטוריה ממלצת

התנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אמותינו ונצבוקו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מלכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום לא יבוא וקריאה חר גור ומגור,

פעילים רבים וצצצת עצום ינחתו עלינו מכל מקום.

מנה עצר חוק לא ייפגע,

מכל מרבים וגישים ורע,

גר בתורה ובמילות חסרים,

כהבטחת התורה מהדמי.

מי שמילא בינתיים את הטפסים של השיעורים, שיעורי נט,

להעביר אותם פה לפעיל, כאן, הנה, פה, להעביר לפעיל פה.

התשובה של כל אחד היא מכה שתדל חול ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא אומה נכונה עוד פעילה.

מי שרוצה דיסק של השיר הזה נמצא פה.

מבצע מינון חוזרים לתשובה,

כל אחד יחזיר אחד השנה.

משימה קדושה זו לשם שוויון, תביא תאולה מאל עליון.

הכול נשמע עולה עומר ולא יגמר מול הצועקים.

שמע, ישראל, לא להזיז את המצלמה.

תשמור על המצלמה.

התשובה של כל אחד היא מכה שתדל חול ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה שתדל חול ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אלה שרוצים דיסקים, יש פה.

אני בינתיים מברך את אלה שתרמו בהוראת קבע.

אראל בן-דניאלה, רפואה שלמה,

ולעילוי נשמת יעקב בן סמיחה שורשי.

אפרת שושני, בת רחל,

תזכה לכל טוב, לעבודתו יתברך.

אברהם שושני, בן-תקווה, זרע חי וקיים.

מירב פנינה, בת רחל, זיווג הגון.

ירדן אביתר בן-חנה, הצלחה וחזרה בתשובה. פרץ בן-כוכבא, רפואה שלמה ופרנסה.

חנה ושי נהרי, פרנסה וחזרה בתשובה שלמה.

משפחת נחום, יזכו לכל טובה וברכה. ליאור בנימין בן-שרה,

רפואה שלמה. רוני נריה בן-שרה, רפואה שלמה.

יעקבי בן-זיווה, רפואה שלמה. רונית בת מרים.

איתמר בן-רונית, רפואה שלמה, פרנסה טובה.

נורא בת סנדו, רפואה שלמה.

זיווג בהצלחה לכל הילדים ולכל הבנים.

יזכו להקים בתים נאמנים.

לעילוי נשמת נסים בן-מרים.

רפואה שלמה לדי זיפרחא בת-סביחא וזיווג הגון לעונה בדי זיפרחא.

זיווג לדהן דקלה בת מרים.

רחמים, דהן בן-מרים, שלום בית.

מרים בת פרחדיזי, שלום בית, בריאות ונחל.

אפרת בת רחל,

מעלה אברהם בן-תקווה, זרח חיים קיים ומהירה השנה.

שמעון, מרים,

יזכו לברכה והצלחה,

תזכה להצלחה, מעשי ידי הרפואה שלמה ואיריס הילדה.

אפרת בת-מזל, רפואה שלמה והתמדה ברפואה.

רבית בת-חנה, עובר תקין ובריא, פרנסה ושפע.

לרפואת עם ישראל והצלחתם בריאות ופרנסה, בהצלחה לשי בן-מזל, סעדה.

שמואל בן-נעימה, פרנסה טובה, בהצלחה.

שלום בית, פרנסה, בריאות. מיטל בת יפה, שרון בן-מרים.

נחמיה בת-חנה,

שלום בית, ילדים לתורה ופרנסה.

שאלתיאל בן-חנה ומשפחתו והילדים. שאול בן-רבקה ומשפחתו והילדים.

פרנסה עם כל הנכדים.

נזכה לבן זכר, מהרה.

זיווה רונית, בת-גיל, עזבו גגון, מהרה.

מאיה שנים בת-זיווה רונית,

עלייה בקדושה ובריאות מלאה.

רחל בציבי, רפואה שלמה,

בתוך שער חולה מול ישראל דוד בן-סימון מאטו.

רפואה שלמה, ברכה והצלחה. שמעי, סימון בן-דוד. פנינה, ברכה.

נשבת. נשבת, אחרונים.

אילנית בת-רחל,

רפואה שלמה מהרה, בשורות טובות.

נשבת. אנחנו ממשיכים.

נשבת.

נשבת.

ביום רביעי יש כאן דרשה של הרב דניאל זר,

במקלט.

לשבת.

ציון.

סימון בן-אביגאי, נפואה שלמה.

ציון.

על זה בירכתי, כן.

36. עוד ארבע צרה, שלום ביי נאמן.

תביא, תביא.

תן לאברך.

כל מי שרושם, תן לאברך פה.

תן לאברך.

אתה והילדים, בריאות והצלחה.

איתן בן-מזר, רפואה שלמה מהרה.

טוב, לשבת.

לשבת.

כל הישועות לכל המשפחה.

האם עזרא בן-סעיד הרפואה שלמה?

רפואה שלמה, ברכה בת חיה, זיווג ארגון לשבת, אפשר להמשיך?

פודה בת נעימה, רפואה שלמה, שלום בן שמה, פרנסה טובה, לשבת, אחרונים.

אלה שירצו בסוף הערב דיסקים של ההרצאה הקודמת בגדרה או של השיר החדש, יוכלו להסיק כאן.

כן, אנחנו ממשיכים.

ואחרי כן ייצוא ברכוש גדול.

כן, מי שרוצה לשאול שאלה,

שירים את היד.

בחלק הראשון, רק שאלות,

בחלק האחרון, ברכות.

אבל רק שאלה,

רק ורק שאלה.

בירכתי את כולם פה.

דניאלה, בת לידיה,

תזכה לכל טוב שהשם יסיר מעליה את מחלת הסוכרת.

דוד יוסף, יעקב, ישראל רצון, משה, מרדכי, יצחק חיים, זכריה, שמואל, צבי, בני ליאה, ליאת,

רפואה שלמה והצלחה בכל מעשי ידיהם. ישובו בתשובה שלמה.

כן, הלו, הוא מזיז את המצלמה. תיזהר, מותק.

אפשר להמשיך?

יש לך שאלה?

עוד רגע.

שאלה או הערה?

אפשר להירגע, חברים?

יופי, אני אקח אותך כל פעם, תשתיקי את הקהל.

אתה הייתם במצב הנכס שלי.

ברוך השם.

כן,

הנה, יש לנו פה מישהו עם חולצה אדומה.

כבוד הרב,

אני רוצה שכבודו יבהיר האם הכוונה היא בכך שיחזרו כולם בתשובה

שייאמר בנו וכיתתו חרבותם לאתים

וחניתותיהם למזמרות, דהיינו נפסיק להילחם ואז גוג ומגוג תחלוף מעלינו,

או שכוונתך שאנחנו נחזור בתשובה בד בבד עם זה שאנחנו נמשיך להילחם נגד אויבינו.

תודה. תודה על השאלה.

באו״ם, בכניסה, כתוב את הפסוק הזה,

וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. לצערנו הרב, זה יהיה רק אחרי גוג ומגוג.

אבל גוג ומגוג תהיה,

אבל גם אם נחז בחרב,

יהיו לנו הכלים הכי טובים שיש בעולם.

ההצלחה שלנו תלויה רק בחזרה בתשובה שלנו.

רק ואך ורק.

רק ואך ורק.

עם ישראל, במשך כל ההיסטוריה, כמו שאמרנו בשיר,

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת, השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

כשעם ישראל התחבר לאלוקיו,

הקדוש-ברוך-הוא אמר להם, השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

כשעם ישראל יצאו ממצרים,

והמצרים רצפו אחריהם ברכב ברזל,

הים לפניהם

והמצרים מאחוריהם,

אין צ'אנס לצאת מזה.

ואף אחד לא ציפה שיהיה כזה דבר קריעת ים-סוף.

ולא עוד שהיה קריעת ים-סוף,

אלא שהקדוש-ברוך-הוא, לכבודם של ישראל,

קרע את הים לגזרים, 12 גזרים,

שכל שבט יתנהל

במסלול אחר שלו.

זאת אומרת, אין בעיה לקדוש-ברוך-הוא להציל אותנו מיד האויבים. השאלה אם אנחנו ראויים או לא ראויים.

עד כדי כך שהקדוש-ברוך-הוא אמר למשה, מה תצעק אלי?

דבר אל בני ישראל ויסעו.

זו לא עת להתפלל. למה?

אני רוצה לגאול אותם בגאולה שהיא לא בכוח הזרוע.

אני רוצה להראות הנהגה מיוחדת, זה נקרא הנהגת התכלית.

כיוון שהעולם צריך להגיע לתכליתו,

יש הנהגה שהיא על-פי תכלית,

והתכלית צריכה להתבצע.

ואפילו אם אנחנו לא ראויים,

היא תתבצע, כי הקדוש-ברוך-הוא קצב לעולם תכלית.

ילד, ילד.

אם עם ישראל

היו ניצלים לא על-פי ההנהגה הזאת של התכלית,

היינו בבעיה, כי המקטרג,

השר של ישמעאל,

הוא היה מקטרג ואומר, הללו עובדי עבודה זרה והללו,

מה שונים אלו מאלו?

לכן הקדוש-ברוך-הוא לא נתן לנו אפילו להשתמש בשום דרך שהיא, למרות שבחמושים עלו בני ישראל מאז מצרים,

לא נתן לנו להילחם עם המצרים כהוא-זה, ודאג לטפל בהם אישית,

להכניס אותם לבפנים הים ולהטביע אותם.

כתוב שבאחרית הימים,

כי ימי מצרים אראנו נפלאות,

עתידות לחזור המכות, ובגדול,

עשרת המכות, ובגדול,

כנגד כל האויבים.

וכתוב,

שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל,

ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים,

ובחיית הארץ,

וכל הבהמה אשר על הארץ, וכל האדם אשר על פני האדמה,

ונפלו ההרים ונהרסו המדרגות, וכל חומה לארץ תיפול.

והקדוש-ברוך-הוא יקרא אל כל הגויים, אל ההרים,

ושם הוא יכה אותם, וימטיר עליהם אש וגופרית מן השמים.

זאת אומרת, בלעדינו.

יש לו חשבון אתם.

והוא גורר אותם אל ירושלים למלחמה,

והם ילחמו על ירושלים.

ועל זה אנחנו אומרים, יתגדל ויתקדש מרבה,

שזה סוף הפסוק של הפרק,

והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני השם.

זאת אומרת, אז, אחר גוג ומגוג, שבעים אומות העולם של אחו וישראל,

אז נאמר, והתגדלתי והתקדישתי.

אז,

יתקיים מה שאנחנו מבקשים כל הזמן,

יתגדל ויתקדש

שמי רבה, שמו הגדול של הקדוש-ברוך-הוא לעיני כל הגויים.

אז לכן אנחנו לא מניחים כרגע שום דבר,

אבל אנחנו צריכים להתגדל.

עובר ולהתעצם בעיקר בדבר הנכון והחשוב שהקדוש ברוך הוא מחכה

בשביל לגאול אותנו ולסתום את פי המקטרגים

שאומרים מה נשתנו אלו מאלו, מה שונים בני ישראל היהודים מהגויים.

אלה חיים עם טמבלוויזיה וטינופל ואלה חיים אותו דבר ואלה עושים כך ואלה עושים כך.

במה אנחנו שונים?

אם נקבל עלינו עול מלכותו יתברך ומצוותיו נעשה כרצונו,

אז יש פתחון פה למיכאל, שר של ישראל, לומר שונים.

ולכן מגיעות לנו הגאולה והישועה.

הקב' בסך הכול מחכה שאנחנו נעשה את הצעד הראשון.

שובו אלי ואשובה אליכם.

שובו אלי

ואשובה אליכם. אוטומט זה עובד.

לכן אני מבקש, שובו

לשם

והקב' ברוך הוא ישוב אלינו. מה אני עושה כל הזמן? רץ ממקום למקום.

עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד,

עד שנכריע את הכף לטובה.

זאת ההצלה של עם ישראל. זה כתוב בספרים

מאז הבריאה.

לפני שנברא העולם, שבעה דברים נבראו לפני הבריאה, ואחת מהן התשובה,

שבלעדה התשובה לא הייתה תקנה, חס ושלום.

והקב' ברוך הוא ברא את התשובה כרפואה.

שובו וחיו, כתוב בנביא.

אז אם אנחנו נעשה כן,

הרווחנו את החיים בעולם הזה, בעולם הבא,

ויהיה גן-עדן עלי אדמות לכל העולם. לכן התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

הג'יהאד רוצה לחסל את כל העולם הכופר.

המוסלמים אומרים, כל מי שלא מאמין בדת האסלאם הוא כופר,

ואחת דתו להאמית.

התשובה לכל ג'יהאד כזה, שאחד חוזר, זה מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם זה גאולה לכל העולם, כל העולם ירוויח מזה.

אבל אנחנו בעיקר.

ואז יהיו כל האויבים עבדים לישראל, יעבדוך העמים

וישתחוו לך לאומים. ומי שיש לו ציצית,

יהיו לו 2,800 עבדים.

אחרית הימים יש הבטחות אדירות בנביאים.

אז לכן החוכמה היא לא להתעצם בכוח,

ואם תקנה עוד

100 מטוסים

F-16 חדישים ביותר,

לא יעזור.

לא זה מה שיכריע.

ואם ישלח

אחמדי

פצצת אטום אחת, ולו הקטנה ביותר, ואפילו מלוכלכת,

גם אם

ישראל תפציץ אותו

מהים

מהאוויר

ותהרוג שם מיליונים אפילו, מה זה יעזור לאלה שייפגעו פה?

מה זה עוזר?

תנצח את כולם. אבל אם ימותו פה אנשים, אני מנסה לחסוך שלא ימותו.

מה אכפת לנו אם הם ימותו או לא ימותו? אותנו מעניין שאנחנו נחיה.

בשביל לחיות צריך להיות חכם.

צריך לעשות מה שהשם מבקש,

ואז אתה יכול באמת לשבת בגינה עם גת ומדע בלגרגר כל היום.

על בטוח.

ועוד אם יש לך שיעור נט,

עבר על הזמן.

וכיפה?

ברזל אתה.

הבנתי אותך?

תודה.

תהיה בריא.

כן,

שאלה לבחור שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אפשר לעמוד? תודה.

אני גם נמוך.

רציתי לשאול את הרב לגבי

הישיבות.

יש כמה מקומות ישיבות.

ניקח למשל רבי ישראל מסלן, תנועת המוסר שהתחילה להיכנס, היה קצת בעיות, היה קצת זה. לא כל דבר קיבלו.

היום אנחנו במצב של אפיקורסות, מינות,

של כל מיני שאלות. אני עובד גם כן עם ציבור,

משתדל כמה שיותר.

ואני רואה הרבה בני ישיבות שואבים שאלות,

ואני אומר לו, אבל אתה לא עומד בישיבה.

אז הוא אומר, ברגע שאני שואל את השאלה הזאת והיא עולה לי,

אז הרב חושב שאני אפיקורס או שאני כופר או שאני צריך להיות מחוץ לישיבה או לא יודע מה.

וזה היום מצב שהוא נתון,

וזה עובדתי, וזה לא אחת ושתיים שאני פוגש, זה המון.

יש הרבה בחורים שהולכים, אמנם שחור, לבן, כמו שצריך, עם מגבעת, אבל הרבה שאלות ספקות יש להם באמונה.

דבר פשוט, הוא יודע גמרא, הוא לומד דייס, מה שאתה רוצה.

אבל שאלות פשוטות, מלחמת המציאות שאנחנו חיים במקום כזה שהרבה שאלות נשאלות.

ובשבת שאל אותי מישהו, גם כן,

בחור ישיבה.

פתאום הוא קרא בספר חובת הלבבות, שהרב בטח בקי בו.

שם נשאלה שאלה, שם פילוסופית לא יודעת בדיוק, אני אפילו לא הבנתי אותה,

על הקדוש-ברוך-הוא, אם זה כוח עליון, אם זה ככה, אם זה ככה.

ניסיתי לדבר אתו, ניסיתי להסביר לו, ניסיתי להביא לו מהקלטות שלך,

שלחנו אותו לאיזה רב, ניסינו את זה. בישיבה ודאי הוא פוחז, ודאי לשאול את השאלה הזאת,

כי ודאי שיסתכלו עליו כאיזה חיצוניים, אסור לשאול שאלות.

בסוף?

בסוף. אמר, אם הרב ידבר אתי,

אם הרב יגיד לי,

הרב עמל יצחק, הוא מתכוון,

אתה היחיד שהוא עוד מחזיק ממנו,

וזה באמת ישכנע אותי, לא ידחה אותו בקש.

יושב את דעתי והוא בחור ישיבה.

איפה הוא? איפה הוא? הוא מפחד להגיד.

אז הוא, איך אני אענה לו?

אתה רוצה?

בגדול,

בגדול השאלה, הקדוש-ברוך-הוא הוא כוח עליון,

ויש עוד הרבה כוחות.

יכול להיות שהקדוש-ברוך-הוא הוא כוח עליון שהוא מנצח, אבל מי אמר שהקדוש-ברוך-הוא כביכול שלנו, יכול להיות שזה מהצד האחר, השלום, כן?

זאת אומרת,

זה עניין של כוחות.

אז נכון שנכנעו קודם הרבה כוחות קודמים, כמו שהיתה אז עבודה זרה,

אבל זה לא מצד,

תגיד שזה מצד הקדושה.

אז הכוח העליון שאנחנו עובדים עליו, יש לנו הכוח לתת את מעוז לאלוהים, כמו שאומרים, הכוח שאנחנו נותנים לו, אבל זה לא מצד שזה באמת

מכוח הקדושה.

הוא קרא את זה, לא יודע, שם בחובת הלבבות, אני אפילו לא הבנתי בכלל מה זה, זה פילוסופי גדול שם.

אבל זה הדבר היחיד שמציק לו, וזה מונע אותו מהמון דברים.

מהמון דברים שזה, קודם כול, תן לו את המיקרופון.

אין מה לעשות, אתה צריך להתמודד.

לא צריך להתבייש. יש לך שאלה, צריך לקבל תשובה.

תן לו, תן לו.

תן לו.

תן לו הצעה. תן לו, אמרתי לך.

רע, רע, רע. אתה מלחיץ אותו.

אני מלחיץ אותו? הוא ללחיץ אותי עכשיו.

הוא מראש לא רצה לבוא. אמרתי, אני אשאל כאילו. אז בוא, בוא תשמע. אבל אני לא יודע איך הוא יגיב. הוא צריך להגיב לי. אם הוא לא יגיב לי, זה לא טוב.

קודם כול, דבר ראשון, אתה צריך להבין, גם אם יש כוחות,

יש כוח אחד שהוא גדול מכולם,

זה הכוח הראשון שברא את כולם. זה ברור לך?

כן.

כן. אם זה ברור לך, אז כל הכוחות שנבראו אחריו הם חלשים ממנו,

כי הוא ברא אותם.

זה לא אומר שעל זה הקדוש ברוך הוא אומר.

כוח ראשון שברא את כולם זה מוכרח.

אם הכוח הראשון ברא כוחות נוספים,

הוא גדול מהם, חזק מהם, ברא אותם,

והוא יכול, כמו שהוא ברא אותם, למחוק אותם.

זה ברור או לא ברור?

ברור או לא?

כן.

עכשיו,

מי שברא את הבריאה נתן את התורה, נכון?

לא המרכבה הטמאה הביאה את התורה, המרכבה הקדושה הביאה את התורה, נכון?

כי מה כתוב? שצריך לשמור תורה ומצוות ולא לעבוד עבודה זרה, נכון?

נכון או לא?

והעבודה זרה לא מתנגדת למה שכתוב בתורה, נכון?

אין לה תורה משלה כנגד התורה הזאת.

נכון?

והיא התבטלה במשך כל הדורות, נכון?

הייתה קיימת ונתבטלה, הייתה קיימת ונתבטלה.

בנביאי הבעל נהרגו והרגו בהם וכו' וכו', והיא לא הצליחה לעזור להם הרבה, נכון?

נכון או לא נכון?

כן.

העבודה הזרה הייתה במצרים, אלוהי מצרים, היה להם למצרים.

שחטו אותו בני ישראל.

איפה העבודה הזרה? למה לא עזרה להם?

שחטו את העבודה הזרה,

הרסו אותה, נמסו כל האלוהים של מצרים, נכון?

חוץ מפעור שהשאיר להם הקדוש ברוך הוא בשביל שיטעו,

שהנה אולי זה יציל אותם ולא יקרה להם כלום בשביל למשוך אותם לים ולהטביע אותם.

אז עזר להם או לא עזר להם?

למה?

כל מה שעשה הקדוש ברוך הוא, מי שברא את כל הברואים,

דאג, אתה מבין,

שלא תוכל העבודה זרה, המרכבה הטמאה,

להצליח, אבל יש לה כוח לטעות,

כמו יצר הרע ויצר הטוב.

שאל, שאל אתה.

הוא שואל, כביעי הרב, אני מנסה להסביר אותו, הוא שואל,

בסדר, אתה אומר הקדוש ברוך הוא, והוא נתן, מי אמר שהתורה זה לא עבודה, להבדיל, כן, חבישלון, כן?

זה לא עבודה זרה.

אולי צריך לעבוד באמת בודהר.

מי אמר שבגלל שהקדוש ברוך הוא כוח עליון? אבל כתוב בתורה מה צריך לעבוד, כן, גם להם כתוב גם. למי זה להם? לעבודה זרה.

מי זה עבודה זרה?

אני לא יודע השמות שלהם. מי זה עבודה זרה? תסביר לי מי זה.

איפה אני יודע? אני גם בטוח. מי זה פסל? פסל שבנה בן-אדם במו ידיו ושם אותו בארמון?

נו, ואם כן, אז מה?

מה זה שונה עכשיו מהרמקול הזה פה למעלה? מה זה שונה?

זה לפחות מדבר.

העבודה זרה לא מדבר. אז יגידו לך שבית-המקדש זה הקורבנות,

וזה כמו עבודה זרה, וזה ככה וככה. מה, אתה לא שומע?

הכול טוב ויפה, אבל בבית-המקדש היו עשרה נסים שלא יכולים להתבצע בשום מקום אחר. אבל במזרח הרחוק אנחנו יודעים שיש גם כן הרבה דברים שהם עושים מופלאים. אין שום דבר שהם עושים.

שום דבר שהם עושים.

יש בלפה.

כשמגיעים לגורו שם במזרח,

הוא אומר, מה, אתם באים אצלי, אתם יהודים, יש לכם תורה, אנחנו כל הזמן שיודעים מכם, אנחנו יודעים.

אתה יודע את זה?

איזה עבודה זרה אתה מכיר כשהיא פועלת משהו?

בוא תגיד לי, נו.

עובדה שהיו תקופות שבאמת היו דברים שבהם עבודה זרה כן פעילה של אנשים. מה היה? מה היה? ילמדנו רבנו, מה היה?

היה את בלעם.

היה את בלעם, ואת בלעם הרגו בחרב.

בסדר, זה כמו שהוא אומר. אבל לשם לא הרגו.

אתה רוצה לשאול על הכוח הראשון?

הכוח הראשון קיים וממשיך להכתיב את מה שהוא רוצה.

מי זה בלעם?

חי עם אתון?

אז הוא שואל מי זה נותן לו כוח, הלקוח הראשון?

למי?

הלקוח הראשון. הוא הכוח.

מה זה הוא נותן?

אם יש מישהו שקדם לו, אז ההוא אלוקים.

אין כוח ראשון לפני הכוח הראשון.

אם יש כוח ראשון לפניו, אז הוא נברח. הוא שואל על הפסוק שאנחנו אומרים, תנו עוז לאלוקים.

אם אנחנו כביכול שאנחנו נותנים כוח על הקדוש-ברוך-הוא. תנו עוז לאלוקים, פירושו של דבר.

תן לי הצדקה, למה אני אעזור לך?

צור ילדך תשי, פירושו, מתישים כוחו של מעלה.

לא נותנים הצדקה לעזרה.

אומר לך הפרקליט, אתה רוצה שאני אגן עליך?

תן לי סיבות טובות שאני אוכל להגיד לשופט שאתה זכאי.

אבל אם אתה לא תביא לי את זה, איך אני אעמוד מול הבורא ואני אגיד לו תמיד, תציל אותו?

תנו עוז, פירושו, תן לקדוש-ברוך-הוא את הכוח לעזור לך,

לא כוח פיזי,

לא כלום.

להשתיק את בית-הדין של מעלה, שהוא בת-העולם, בצורה כזאת שיש מימינים ויש מסמילים ויש מקטרגים ויש ממליצים,

הכול על-פי משפט.

תן לי את האפשרות להציל אותך.

כמו שאומר השם,

שובו אלי ושובו אליכם, תנו לי את הסיבה להציל אתכם.

אבל אם אתם דומים להם,

מה אתם עדיפים עליהם?

במה אני אגן עליכם?

הבנת?

כשאבא שלך שולח אותך למורה בשביל שאתה סולקת מבית-הספר,

אז הוא אומר לך, תשמע, תלך למורה ותגיד לו שמהיום תהיה בסדר.

למה? שתהיה צדקה להכניס אותך בחזרה לכיתה.

אבל אם לא היית בסדר,

יש לו את כל הצדקה, למנהל או למורה, להוציא אותך החוצה.

עכשיו, מה אומר האבא?

לך,

תן לו סיבה טובה להכניס אותך. תבטיח לו, תשכנע אותו,

תתחנן לפניו, תגיד לו, מהיום אני אהיה אחרת.

זו הסיבה, זה תנו עוז למנהל.

הבנת?

אם לא, על מה אתה רוצה לזכות? הרי בשביל מה גירשו אותך? כי אתה לא בסדר.

הבנתי, יוחא.

לא, תגיד אם יש עוד שאלה על הכיפאק, אבל תגיד.

בקיצור, הוא רוצה בארבע עיניים.

ארבע עיניים? אם לא, אין. זה בעיה, רק נעזור אותו לישיבה. זה לא בעיה בכלל. השאלה אם הוא רוצה בכלל לחזור או שזה תירוץ.

אם הוא רוצה זה משהו אחר. אם הוא רוצה, הוא היה מגיע אלי גם לבד. אבל הוא לא הגיע אלי. לא, הוא ניסה.

האמת שהוא ניסה. הוא אומר שהוא ניסה, הוא לא רוצה לבוא לפה. אתה אמרת, הבאת אותך לבד. לא, הפוך.

הפוך מה? הוא ניסה לבוא אליך, לא הצליח. איך לא הצליח? להגיע אליה, לא אומרת יותר מהר, בפרט אם אתה פה.

איך לא הצליח?

מה זה איך לא הצליח? איך לא הצליח? הוא התקשר,

ודחו, הוא העץ לך ב-4.30 בשיעור, אמרו שאתה כבר לא נותן שמה,

ואם אז הוא מדבר 24 שעות עם החבר'ה שמה.

אהה. אהה, וואו.

אז זהו, אתה מבין? אז אמרתי לו, תבוא, אז הוא אומר, לא, זה פחד קהל, זה, זה, זה, זה. אין שום בעיה, אני מוכן לשבת אתו לדבר אתו. בארבע עיניים. אבל הוא הבטיח, חכה, חכה, שלא נצא פריירים, אני באתר. אני יודע. הוא הבטיח, שאם כן, הוא הולך. לא, שאם אתה נותן לו תשובה, מי שמיישב באמת את דעתו, מה אתה דוחק לי ברגל? פתחת.

שאם זו תשובה אבל אמיתית, שזה מיישב את דעתו, הוא חוזר חזרה לישיבה. לישיבה.

יהי רצון.

בסדר.

הרב מוכן?

כן, מוכן. אני תמיד מוכן.

בארבע עיניים. הוא מוכן? אתה מוכן?

הוא מוכן. אל תגיד שהוא מוכן, הוא לא אמר.

מוכן.

או, עכשיו, אני מוכן, אין בעיה.

אם תרצה, גם אחרי הערב ישר

תיכנס לאוטו ואני אסביר לך הכול.

חדר ניתוחים באוטו.

בסדר?

תהיה בריא.

כן, מי עוד רוצה לשאול?

שאלה?

בטוח?

תן לה פה.

אני רוצה לדעת למה הקדוש-ברוך-הוא נותן ניסיון לבן-אדם שהוא יודע מראש שהבן-אדם לא יוכל לעמוד בו.

כן.

למה את חושבת שבן-אדם לא יכול לעמוד? זה שהוא יודע את התוצאה ממה שהאדם יבחר זה לא אומר שהאדם לא יכול לעמוד בו.

עוד פעם.

הקדוש-ברוך-הוא נותן לאדם ניסיונות,

אבל הוא יכול לעמוד בהם.

זה שה' יודע שהוא יעמוד או לא יעמוד זה לא אומר שאת לא יכולה לעמוד בניסיון.

את לא רוצה רק.

לא הצלחתי.

אין דבר כזה לא הצלחתי.

אין דבר כזה לא הצלחתי.

יש, עובדה שנפלתי. למשל,

את לא יכולה בלי טמבלוויזיה, נכון?

נגיד.

נגיד.

למה את לא יכולה?

יש בעיה לצאת מהחדר או לא להיכנס אליו?

מה הבעיה?

אני באופן אישי, אני לא כזה אוהבי בטלוויזיה.

הבנתי, אבל סתם, אמרנו דוגמה, לא?

אני שואל שאלה, מה הבעיה? אדם לא יכול להימנע.

הוא לא רוצה פשוט, נכון? זה מושך אותו.

אה, מושך אותו.

הבנתי. עכשיו, אם אחד ימשוך מישהו ביד בכוח,

והוא לא רוצה להימשך, מה הוא יעשה?

הוא יבעט בו, נכון?

לא. אז תבעטי בה, אתם בטלוויזיה.

אם היא מושכת,

תבעטי בה.

מה פתאום היא מושכת? בסדר, אבל הניסיון שלי זה לא בזה, זה במשהו אחר.

לא הבנתי.

הניסיון שלי זה במשהו אחר שאני לא יכולה לבעוט בו.

אין דבר כזה.

אז את יכולה לברוח, שלא ימשוך.

בסדר, ונגיד, ונפלתי, אחר כך אני מקבלת על זה עונש,

אז למה הקדוש-ברוך-הוא נותן לי את הניסיון הזה?

תשמעי, העולם הזה, זה לא שבאנו לפה בשביל לא לעשות כלום.

אנחנו נרד ונהיה צדיקים ושלמים וישרים.

זו לא תכנות.

הקדוש-ברוך-הוא לא תכנת אותך, אותי, אותם.

לא תכנת.

הקדוש-ברוך-הוא הביא אותנו פה לניסיון שאנחנו נעמוד בו. אם נעמוד, מגיע לנו שכר. אם לא נעמוד בו,

אז הוא יכוון אותנו. אם לא נבין, הוא יכוון אותנו עוד קצת. ואם לא, הוא ייתן לנו,

כמו שאומרים ביידיש גבשא,

משהו קטן, מלאט לאט, עד שנאמין, את מבינה?

אבל בשר הכללי, הקדוש-ברוך-הוא רוצה לטובתנו.

את למדת בבית-ספר?

כן, אני לומדת.

היה לכם מבחנים?

כן, לך. לא הבנתי, הם התכוונו שאתם תצליחו במבחן או לא?

בכל המבחנים הצלחת, היו כמה שנכשלת?

כן. למה עושים מבחנים שייכשלו?

לא, בסדר, אני עושה את ה... למה? למה עושים מבחנים?

בשבילי. בשביל שתצליחי. נכון. מודיעים לך מראש שיהיה מבחן, נכון?

נכון. אז תתכונני, נכון? בניסיון לא הודיעו לי מראש.

את ירדת לעולם?

נו.

את נמצאת פה?

ההורים שלך הדריכו אותך, זה אסור, זה מותר?

לא ממש.

מה לא ממש?

אין לי את ההורים הכי צדיקים שהם הדריכו אותי, מה מותר ומה אסור.

לא הבנת.

לא אמרו לך שום דבר, מה מותר ומה אסור. פחות או יותר.

זה הכל, לא צריך יותר.

פחות או יותר.

שכל יש לך?

כן. ואת מבינה מה מותר ומה אסור גם לבד.

את גם מבינה מה מושך ומה לא.

ואת יודעת גם מה חיובי ומה לא כל כך.

ואת יודעת מה בעייתי ומה לא.

אז את צריכה להחליט.

או שאת לומדת את העניינים,

או שאת פשוט מאוד מתעלמת מהם. ואם את מתעלמת,

אז את תצטרכי לשלם.

יש אחד שמתעלם מהדואר,

הוא יודע, בדואר יש רק חובות,

חשמל, מים, גז, טלפון.

אז הוא לא מתייחס לאטי בדואר.

הוא עולה, שורק,

אין לו שום בעיה, שבועות הוא עולה, מבסוט, אין חובות.

עד שבאים לעכל לו את הבית.

ואז הוא שואל, אה,

מה זה?

למה לא הודיעו לי מראש?

צריך להודיע לך? אם אתה לא יודע שמשתמשים במשהו, צריך לשלם.

צריך להודיע לך. בסדר, אבל ניסיון זה קשה. זה דבר קשה. אה, ניסיון קשה. כן.

מאה אחוז, אבל השכר גדול והעונש גם.

אז צריך להחליט.

אבל אם,

אומרים שהקב'-הוא אוהב אותנו והוא עושה זכותך לטובתנו, מאוד, מאוד. אז למה הוא הביא לניסיון שהבן-אדם ייפול בו? כאילו, אחר כך הוא יקבל עונש. שמעתי.

כשנסעתי לפה ראיתי הרבה כבישים בדרך.

מה המטרה של הכבישים, שידרסו אנשים

או בשביל שהם יגיעו הביתה?

יש כאלה שנמשכים אחרי הכדור ורצים לתוך הכביש ונדרסים.

למה עשו כבישים?

בשביל שימותו? זה לא בשביל הילדים.

נכון.

איפה שלא צריך לרוץ, לא רוצים.

אז אל תרוץ, אחרי מקומות שלא צריך לרוץ.

בסדר.

אני לא רצה. אני לא רצה. מה? את אמרת שאת נמשכת? לא.

מה לא? יש לי ניסיון אחר לגמרי. זה משהו, לא חשוב מה. מה זה משנה מה?

כל ניסיון אפשר לעמוד בו. כל ניסיון, אם רוצים. אבל זה קשה לי, אני לא מצליחה.

תחשבי על הגיהנום, תאמיני לי שהוא יותר קשה.

תחשבי עליו מאוד, הוא יציל אותך.

הגיהנום נועד להציל בני-אדם. את שומעת?

הקדוש-ברוך-הוא היה יכול לתת לבן-אדם על דבר שהוא עשה לא טוב, סטירה.

הקדוש-ברוך-הוא לא נותן סטירה. גיהנום.

עוד יותר גרוע.

כן? למה?

בשביל שאדם לא יעז אפילו לעשות טעות. אבל הוא עשה.

תשוב בתשובה.

אבל זה קשה לו. כאילו, לא כל הזמן את המשלולה. עוד פעם קשה?

לא קשה.

אז אומרים לו, תדע, מחכה לך. גיהנום קשה מאוד.

אבל בן-אדם, כאילו, מה עכשיו גיהנום זה? בעולם הבא זה כאילו לא עכשיו. נכון, נכון. בעולם הבא זה תיכף.

תיכף. לא כל בן-אדם יודע את זה.

מה הפירוש לא יודע? זה כאילו כמו בדמיון כזה, בסדר, בעולם הבא, כאילו.

את יודעת כמה אנשים טבעו בשבת?

כמה מה? חמישה טבעו בשבת.

חמישה טבעו. חמישה טבעו. היו בים, נסחוט בשבת, נסחוט,

טבעו חמישה.

נו.

נו. אז מה, אז את לא יודעת שאפשר לטבוע?

תדע כמה נדרסו?

זה בגלל שהם לא נזהרו, מה אני אגיד לך?

נכון, בדיוק. זה מה שאני מסביר לך.

כשלא נזהרים,

אבל זה להידרס, להתאווה, להישרף. זה כאילו, זה דברים ממשיים. זה של עכשיו, זה לא של גיהנום.

זה כמו בחרום כזה.

מה?

עוד פעם את?

עוד פעם את?

הבנתי.

הבנתי. מישהו חזר אמר, הייתי שם.

כן. מי החזר אמר, הייתי שם? איפה זה כזה? יש לקלט את וידאו מס' 2, ששם אני מקריא קטע מעיתון מערים,

שהביא מחקר מארצות-הברית על 300 אנשים שנחקרו במשך שנים,

הם עברו מוות קליני,

וכולם ירדו מאותו מסלול וראו בדיוק אותו דבר, והם מתארים את זה כמו התיאורים שמופיעים אצלנו בגמרא, בזוהר הקדוש ובמדרשים.

יהודי, אוה, כמה היו.

יש כמה גם עכשיו.

לא, לא, שמעיד על עצמו.

שמעיד על עצמו

בסיאנסים שעשו לכמה אנשים והעלו אותם,

אז הם תיארו בדיוק איפה הם נמצאים, ולא אזכיר לך גם כמה ראשי ממשלות,

אתה חמיד בזה, בסיאנסים שהם עושים. בטח.

מה זה, אסור לשאול באוב?

אם התורה אומרת שאסור לשאול באוב, משמע שאפשר.

אם התורה אומרת ששאול המלך הלך ועלה באוב את שמואל הנביא,

אז איך אני לא אאמין אם התורה אומרת? והתורה אוסרת. מה היא תאסור? מה שאי-אפשר?

אם אי-אפשר, לא צריך לאסור.

אבל התורה אומרת שאסור,

משמע שאפשר.

כתוב, ודורש למתים.

אפשר לדרוש למתים.

כתוב שאסור.

כתוב, הלן בבית-הקברות שלושה ימים,

שהוראה עליו רוח טומאה.

כתוב ששומעים נשמות מדברות ורוחות מספרות בבתי-קברות.

בכלל, על זה הדרך. יש ספרים שלמים.

ודאי.

אבל מה חשבת, שבן-אדם יעשה פה כל מה שהוא רוצה ויקבל פרס? לא באמת. את חושבת כך? לא, אני חושבת שספר של השבורה של העם רוצה שהבן-אדם יהיה בן-אדם יותר מבן-אדם. שיהיה בני-אדם. בואי אני אשאל אותך. שמעתי.

שמעתי.

בהרצאות שלך אתה מנהל שקצינו במקצועות. אם הוא רוצה להוציא מכתב,

אם הוא רוצה לקצות מחוצאים,

אם הוא רוצה לקצין,

תודה.

בטח, בטח.

כמה היית בהרצאות שלי?

אני אגיד לך, לפני חמש עשר שנים הייתי בעבודה ראשונה שלי. ואז נבהל, ולא באתי יותר.

שמעתי על הסוהר, הייתי גם במשפחה,

30 שנה אני מדבר. את שומעת? 30 שנה.

למעלה מ-5,000 הרצאות,

למעלה מ-1,000 מתועדות,

ואת תשמעי שם כל כך הרבה על מה שאת אומרת שאני לא מדבר.

וואי, וואי, וואי, כמה אני מדבר.

תגיד עכשיו את דיברת על השאלה שלך. דיברת על אהבת אדם, על לכבד אנשים, על לדאוג לגולן.

הביאו לי פה בן-אדם,

אמרו שאני אדבר איתו בארבע עיניים

בשביל להחזיר אותו לישיבה. הייתי מוכן או לא?

כן או לא?

אתה? כן או לא?

כן או לא?

כן או לא?

כן או לא? רגע.

רגע, כן או לא?

זה בין אדם לחברו?

זה בינך לבינו. אדם המשיח. הוא חברו. בן-אדם לחברו. אבל מה אני יכולה לומר לך? תגריר את הקהל?

לא הייתה לו טובה והחזאית והכיפה והציפית.

הרי לא משתתים מין שם כזה, כל פעם ההליך העיתונאי שלו אשר עסיקה את האדם להביא את זה. למה? מתייחסים כל הזמן לחיצוניות. זה לא נכון.

לא. זה לא נכון.

כי אם היו מדברים, קודם כול, תהיה בן-אדם.

תהיה בן-אדם

דרך ארץ.

בשיבתי-ים.

ממש גוי.

בשיבתי-ים.

כן, גוי. גוי. גם גוי.

דרך-ארץ.

תהיה גרמני.

תהיה גרמני.

תהיה נימוסי, רגע, תשמעי.

תשמעי.

מה?

גרמני זה אינטליגנט.

גרמני

זה הגון גרמני,

זה מצוחצח גרמני,

זה מרצדס, זה BMW, זה אאודי גרמני,

זה משהו.

אבל עם כל הדרך ארץ כשאין תורה,

עם הרוצחים המתועבים הכי גדולים שעמדו בהיסטוריה.

למה?

כי דרך ארץ לא מכסה ולא מגינה אם אין תורת חיים לשמוע בקול השם.

את יכולה להיות גרמנייה,

יקה,

יקה,

מדייקת בשעון, קובעת פגישות ובאה דנקישה,

ביטישה, מהבוקר עד הערב,

אלוף ואלופים,

אבל אם מגיע הרגע, רוצחים אנשים,

מפרקים להם את השיניים,

עושים להם סבונים,

מוציאים להם את העיניים,

עושים עליהם מחקרים.

חתולים לא עושים להם ככה.

למה?

כי זה לא ערובה.

לכן התורה אמרה,

שני לוחות,

שתי לוחות.

אחד,

בין אדם למקום,

שתיים, בין אדם לחברו.

בין אדם למקום,

אנוכי השם אלוקיך.

דיברה שנייה, לא יהיה לך אלוהים אחר עם על פניי.

דיברה שלישית, לא תישא את שם השם אלוקיך לשם.

דיברה רביעית, מה היא, את יודעת?

למה לא זוכרת שאני מתרגשת? את לא זוכרת.

שמור את יום השבת לקדשו.

דיברה חמישית, כבד את אביך ואת אמך.

דיברה שישית, לא תרצח, לא תגנוב, לא תנאף, זה רק אחר כך.

נכון?

למה הטור הראשון,

זה בין אדם למקום,

וגם כבד את אביך ואת אמך זה בין אדם למקום, כי שלושה שותפים באדם,

והקדוש ברוך הוא שותף.

למה?

כי גם את

בין אדם לחברו צריך לקיים מכוח הציווי של בין אדם למקום.

גם את זה צריך רק לקיים בגלל שהשם ציווה איך לקיים.

אבל לא בגלל יחסים עם שכנים וזה שזה טוב,

כאילו התורה דאגה שתהיה פה על הכיפאק עד שנמות ונהיה חול.

לא.

התורה לא דאגה שתהיי בכיף פה עם השכנים עד שתמותי. לא.

בכלל לא.

התורה ביקשה שתשמרי תורה ומצוות,

וביניהם גם מצוות בן-אדם לחברו.

אבל מה לעשות שאת נגעת להרצאה אחרי 16 שנה שאני הגעתי לפה,

ובדיוק אחמדינג'אד מתכוון לשלוח פצצת אטום.

אז אם אני אגיד לך שתהיי טובה עם השכנים,

אז פשוט את יכולה למות בכיף,

באווירה טובה.

פשוט כל השכנים ממש יגידו שהיית עשר.

ואני לא יכול כל הרצאה להגיד אותו דבר, אז פעמים כך, פעמים אחרת.

יש הרצאות שאני מדבר על נושא זה מפרשת השבוע, ויש פעמים בפרשת השבוע נושא זה, תלוי.

כל אחד נקלע בפרשה אחרת.

את נקלעת בפרשה של בני גד ובני ראובן. דיברנו על זה, למדנו מזה מוסר ונתנו אפשרות לשאלות ותשובות.

עכשיו, אמרינה לי,

נכון שאני לפעמים מדבר רק על דברים כאלה ואחרים,

את מכירה עוד מישהו שמחלק אלפים של קלטות בחינם?

למה אני עושה את זה? לא בשביל להציל כמה יהודים.

לא עושה.

את מכירה מישהו שהשקיע את כל החיים שלו בשביל להציל יהודים בצורה כזאת חינם?

ללכת ממקום למקום, ממקום למקום,

ולחלק ולתת 15 מיליון.

כבר חילקנו?

אז אם אני עוד צריך להגיד מה זה בן-אדם לחברו, מה נשאר?

אם אני הייתי בא להרצאה של איזה דוקטור והייתי אומר לו, אני רוצה לדבר אתך אחר כך בארבע עיניים,

אז הוא היה אומר לי,

אתה יודע,

בקליניקה תקבע עם המזכירה,

אני אפגש אותך בארבע עיניים. את יודעת כמה זה יעלה לי אחר כך, נכון?

יופי.

ואנחנו מוכנים לבוא,

לבוא,

באים אלינו, אנחנו משתדלים כל מה שרק אפשר לנצל את הזמן

כמה שאפשר.

שמעת מישהו שפותח שיעורים בחינם?

מביא רבנים בחינם?

דואג לספרים בחינם?

שיש שיעורי נט?

זה בן-אדם לחברו או לא?

בן-אדם לחברו או לא?

הממשלה מבטיחה מיגון, מיגון מבטיחה. הוציאה כבר תקציב על מיגון ולא שולחת אותו.

למה? יש מעטפות שעוברות מכאן לכאן, מכאן לכאן.

את מבינה?

מיגון, שזה חובה שלהם, שילמת כסף, את משלמת מסים, מגיעה לך הגנה,

לא נותנים לך.

ואני בא ומשתדל לעשות איזה משהו, ככה לעורר את הלבבות, שיהודים ינצלו את הזכויות שיש להם ומגיעות להם.

התורה לא שלי,

שלכם בדיוק כמו שלי.

התורה ציווה לנו משה, מורשה, קהילת יעקב.

אני אומר לכם, קחו את הירושה שלכם.

אבא שלכם זה אבא שלי, אבינו שבשמים.

רק הוא יכול להציל אותנו.

בואו נהיו חכמים.

אז קמה לי צעירונת ואומרת לי, תשמע,

על ניסיון גדול, קשה, אני נמשכת לזה ולזה, וקשה לי, וקשה,

ולמה הקדוש-ברוך-הוא מעניש אם לא יוכלו,

מה מעניש?

נותן כל טוב, נותן לראות, נותן לשמוע, נותן להבין, נותן לדבר,

נותן לנשום, נותן, הכול נותן. הוא אומר, תעשו כמה דברים קלים,

ואני אתן לכם עוד יותר, ואני אתן לכם עולם הבא, ואני אתן לכם שכר, משני עולמות.

אמרו לו, זה קשה,

קשה.

קשה להיות דתי. קשה להיות דתי?

ורוצה ללכת לשמור שבת, ורוצה להקפיד על הלבוש, ורוצה ללכת לשמור שבת. מה הבעיה לשמור שבת?

מה קשה? מה קשה?

מה קשה בשבת?

מה קשה?

מה קשה? בואי נדבר, קשה. בואי נעזור לאנשים, מה קשה?

מספר הדברים שצריך להקפיד עליהם בשבת, מה, מה,

מה,

מה, מה קשה?

זה כמו שאומרים לי, שמעי, אם לקחת סיר של רג'רו בלילה, אז זהו. אתה לא יכול יותר

לבשל אותו, כל מיני דברים כאלה.

הבנתי. ואני שמעתי שאם משאירים אוכל באמצע השבוע,

כשהסיר פתוח, אז יכולים לבוא חיידקים, ג'וקים, מקקים, הכול. אבל גם אתה תכנסו, רגע, רגע. אז אני שואל, השיר פתוח מיום חול או לא?

לא.

וואי, אני צריך לזכור את זה? כל השבוע לזכור?

לא להשאיר סיר פתוח? את יודעת שזה בלאגן עכשיו? אני עלול לשכוח ללכת לעבודה מרוב שהעמיסו עלי עכשיו לסגור את הסיר. את יודעת מה זה לסגור את הסיר? איזה פרט חשוב.

מה קשה? תגידי לי, מה קשה?

אני אגיד לך מה. כן, מה? מה שאתה עושה, ראשון, שני, שלישי, רביעי, חסר, שישה ימים בשבוע יש לך לעשות את הדברים האלה.

נו. שבת יש לך אחת.

ולנוח. וכמה דברים יש לך לשבת? ולנוח.

בסדר, מסכימה, נחת. אז מה הבעיה?

אני אומרת, כמה דברים יש בשבת לעשות. כאילו, כל צעד אתה צריך לחשוב. רגע, זה אסור, זה אסור, זה... סליחה.

אני מחזיקה מברשת, אסור. אתה מחזיק את זה, אסור. סליחה, סליחה, סליחה. אסור, הכול אסור. סליחה, סליחה. ותבין, אני שומרת שבת, אבל לא כמו, אתה יודע, שם איזה סריה של דברים שצריך לעשות.

הבנתי.

עכשיו תגידי לי, בימי החול

גם כן יש לך הרבה דברים שאסור ויש דברים שמותר, נכון?

רק התרגלת להם, נכון? נכון. אז את לא חושבת מה אסור, מה לא אסור. זה אוטומט עובד, נכון?

אז זה רק בהתחלה שלומדים מה אסור ומה מותר, נכון?

אני עכשיו הולך ללמוד איזה מקצוע.

אז גם כן, במקצוע אומרים לי, זה אסור, וזה אסור, וזה אסור, וזה אסור. מה לעשות, זה מקצוע. אני אגיד לך מה הבעיה.

אתה מרגיש שאתה כל הזמן במלחמה עם עצמך.

לא, אני אגיד לך מה הבעיה שלך.

את רוצה פשוט לעשות מה שבא לך.

ופתאום באה השבת ואומרת, תעשי מה שבא לי,

לא מה שבא לך.

תראה, גם באמצע השבוע אתה צריך לעשות לא מה שבא לך. אתה צריך לברך לפני שאתה אוכל, אתה צריך ליטול ידיים. לא טוב?

חס וחלילה, לא אמרתי לא טוב, אבל אתה מלא דברים. מלא? כן. כמה צריך לזכור צריך לברך?

על כל דבר שמקבלים. כל פעם שאני, תראה, שאלתי אותך שאלה, רגע, רגע, רגע, יש לך ילדים?

יש לך ילדים? כן. בני כמה? 13, 12 ו... 13. כשהיו קטנים לימדת אותם להגיד על כל דבר תודה?

השתדלתי, אתה יודע. הם אומרים תודה?

כן. אם הם לא אומרים תודה זה נימוסי או לא?

לא.

זה דרך ארץ. דרך ארץ. אוקיי, בסדר. בן-אדם לחברו, נכון? שכחנו?

לא, לא חשבתי. בן-אדם לחברו.

אחד נותן לך עכשיו דבר בחינם.

בחינם.

מסכימה אתך? כן או לא?

מגיעה תודה? מה אמר השם? אני מסכימה. תברכי, תגידי תודה.

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. זה נהיה בדברו או בדברייך? בדברו. מותר להגיד לו את זה? מותר? בוודאי. זה לא מוגזם.

בן-אדם לריבונו. בן-אדם לריבונו.

נכון. יפה. מה הוא אומר בתמורה, תקבלי?

עוד יותר תקבלי.

עוד הוא אומר. לא יפה. תשמע, לא כל החרדים של בני-ברק, של מאה-שערים, הם חיים טוב.

מה זה עוד יותר? סליחה, אני אגיד. אני אגיד. אני אגיד. אני אגיד.

תשמעי, מאז שהתחלתי לברך לא הפסקתי לשתות.

ואני אומר לך שאני שותה כמעט את רוב השתייה שלי בחינם.

כל מקום שאני הולך, מגיעים לי לשתות. רואה, אני לא גומר, כבר שופכים לי עוד. אני לא זה, עוד שופכים לי. ומהפחד, מהפחד. כל הנה יש פה בקבוק מלא, כל פעם שופכים לי.

מהפחד. לא מהפחד, מהברכות שברכתי כל כך הרבה. אני מברך שהקדוש-ברוך-הוא שולח לי אנשים עם בקבוקים כל הזמן, שופכים, שופכים.

הוא אומר לו, די, חלאס, לא, שופכים, שופכים עוד.

הנה, תראו עוד פעם שופכת, לא?

איי, איי, איי. אם הייתם יודעים מה הקב'-ברוך-הוא נותן על מעט שאנחנו עושים, לא הייתם עוזבים רגע אחד מצווה אחת.

אני התחלתי, תקשיבי טוב,

אני התחלתי חילוני בכרם התימנים,

תפרן עני מרוד בדירה,

חבל על הזמן.

בסדר?

היה לי ארונות מטבח שאשתי פעם אחת אמרה לי,

אני מבקש...

אז תחליף לי את זה למטבח אמריקאי.

למה השכנים עשו מטבח אמריקאי?

למה היא רוצה שנחליף?

כי המטבח אצלנו,

הארונות היו עם החורים של האוורור של פעם, את מכירה אותם? כן.

וכשהיינו סוגרים דלת הייתה נפתחת השנייה, כן?

ולא היה אפילו לחצן,

היה מסמר עקום שהיינו תופסים ככה,

וזה נשאר.

לא מתנדנד.

בסדר?

אז היא אמרה לי שצריך להחליף לאמריקאי. אמרתי לה, למה שאני אחליף לאמריקאי?

שהם יחליפו לארון שלי.

אתם צוחקים, אבל היום יש אנשים בצפון תל-אביב שעושים ארונות כמו שני בהזמנה. עתיק, עתיק. מכירה את זה. כן, עתיק, מקולף, שבור, מקסח, הכול.

אבל לא חשוב,

אני התחלתי מ-0,

לא היה לי שום דבר, לא הבטחת הכנסה, לא כלום. הכרתי את הבורא מספר.

ספר, קיצור שולחן ערוך, מהבר-מצווה.

התחלתי לקרוא, והחלטתי שמה שכתוב אמת לאמיתה.

לא ידעתי אם זה בדיוק, אבל הבנתי שזה אמת. החלטתי לבדוק זה מול זה.

בדקתי מה שלמדתי כחילוני וזה. הגעתי למסקנה.

כשהגעתי למסקנה החלטתי שזה לא מספיק מה שאני יודע,

כיוון שאני רואה הרבה אנשים הולכים וטועים ולא יודעים את מה שאני יודע, החלטתי להודיע עליהם.

יפה או לא יפה?

אם אדם הולך בשדה מוקשים והוא יודע שהם מתפוצצים,

למה שלא יגיד לאחרים לא לעלות על המוקש? נכון? נכון מאוד.

זה מה שעשיתי.

התחלתי להודיע.

בסדר?

יום אחד קראתי מדרש שכתוב,

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם.

יש עבד לעבד ויש עבד למלך.

מה עדיף?

עבד לעבד.

זה המצב שלך.

ואני הבנתי שעבד למלך, כי מה שיש למלך לא יחסר לעבד.

אבל אם את עבד לעבד, אם המלך לארג'.

אפילו אם המלך לא לארג'. מי שחי אצל מלך, העבד יהיה חיי מלך.

אבל מי שהוא עבד לעבד, רק מה שיש לעבד יכול להיות לו. יותר מזה לא יכול להיות לו.

החלטתי להיות עבד למלך.

ואמרתי לבורא עולם, ריבונו של עולם,

אני לא רוצה להיות עבד לעבד,

אני רוצה להיות עבד למלך. לכן,

אני לא רוצה להיות עבד לאף אחד,

רק לך.

אני מהיום

עושה רק מה שאתה אומר,

ולא משהו אחר.

לא קיבלתי תשובה.

אבל החלטתי ועשיתי.

לא עובד, לא דואג, לא שום דבר, רק מקיים את זה.

נו, מה את אומרת? אפשר לחיות ככה? זה...

וכמה כמוך יש, באמת.

מספיק אחת דוגמה? נו.

אם יש אחת דוגמה, זה מספיק.

אם תראי עכשיו מישהו מת, ובא מישהו ואומר כמה פסוקים הוא הוקם, זה מספיק דוגמה?

מספיק או לא?

מה צריך יותר? הנה העובדה שזה עובד.

החלטתי ויצאתי לדרך,

ומאז השם לא החסיר ממני שום דבר.

כל מה שרציתי מהקדוש-ברוך-הוא,

הקדוש-ברוך-הוא נתן לי.

למה?

כי אני קיימתי את מה שהבטחתי לו,

והוא מקיים את מה שהוא הבטיח לי.

הוא הבטיח בתורה שאם עושים את מה שהוא אומר, הוא נותן הכול,

והוא עומד בזה, ואני מעיד על זה שהוא עומד בזה.

אם תעשי מה שהוא אומר,

תשיגי את זה. מה הוא אומר על יום שבת,

יום השישי,

ויכולו השמים והארץ וכל צבם,

ויכל אלוקים ביום השבועי מכל מלאכתו אשר עשה, ויברך אלוקים את יום השביעי

ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר בלילה הוקם לעשות".

זאת אומרת, הקב' ברוך הוא לא ברך את ראשון,

לא שני, לא שלישי, לא רביעי, לא חמישי, לא שישי.

רק שבת.

ברך אותו הקב' ברוך הוא, את השבת, רק את השבת,

וכתוב ששת ימים,

תיעשה מלאכה מכוח השבת חלה ברכה על ששת ימי המעשה.

אז אני שואל אותך, איפה יש לך הבטחה יותר טובה? גם לנוח,

גם לשבות, גם לשיר, גם לאכול וגם לקבל ברכה. מה לא טוב?

אז אם צריך לשים את הסיר או לא לשים את הסיר, נלמד.

מה הבעיה?

אל תתעקשי עם הקדוש-ברוך-הוא, תהיי חכמי. זה לא להתעקש, זה, תשמע, זה כמו להילחם כל פעם, לזכור את זה. זה בגלל שיש לך יצר רע גדול שרוצה לתת לך חופש לחיות כמו שאת רוצה, זה הכול.

אבל אם תהיי חכמי ותשמעי לי יצר הטוב,

אז תדעי שאם הקדוש-ברוך-הוא הבטיח טובות, תקבלי,

ואם לא תעשי,

גם תקבלי.

עדיף, אבל שתקבלי טובות.

בסדר?

בסדר. אז כמו שעושים בן-אדם לחברו,

צריך לעשות גם בן-אדם לריבונו.

תזכרי, מגיע לו יותר מכולם.

טויף?

בסדר גמור.

אז אני אתן לך עכשיו כיסוי ראש לשבת.

אני לא נשואה.

מה, אמרת שהיית עם כיסוי ראש? אני לא נשואה.

את מה, גרושה או אלמנה? כן. אז הנה, צריכה,

אישה צריכה, אישה גרושה או אלמנה,

אני אשים לבד בבית. עזוב. בטח, בבית. הנה, קחי, תשימי בבית. תן לך.

חזק וברוך.

טוב, עכשיו אנחנו חוזרים לבחורה.

את עוד נמשכת או כבר לא?

מה?

את צריכה פשוט להחליט. תקשיבי, הניסיונות,

אפילו אם יהיו קשים,

צריך לעמוד בהם,

ואין ברירה.

בסדר. את כרגע בחורה רווקה, נכון? כן.

יום אחד את תינשאי, בעזרת השם, נכון? בעזרת השם. נכון.

את יודעת שבעזרת השם יש מצווה ראשונה, פרו ורבו, נכון?

את יודעת שזה קשה להיות בהיריון?

כן.

ואת תהיי, את חושבת?

בטח.

זה פחות קשה מהניסיונות שיש לך.

תשאלי את הנשים פה, מה יותר קשה? תשעה חודשים להיות בהיריון

עם כל הפחדים וכל מה שקורה לאחר מכן, ואחר כך עוד יש ניסיונות גדולים?

נגדל את הילדים.

וואי, וואי, איזה ניסיון זה. אבל הילד בא, אחרי שהילד בא, יש לי אושר מזה? יש לי אור? שכחתי מכל הקטע של ה... ואם תצליחי בניסיון, את יודעת איזה אושר יהיה לך? כי את תמורה. בסדר, בעולם הבא, אבל. לא, פה, פה. איך? אני לא רואה את זה. פה. אם אני מנצח בניסיון,

אני מאושר.

אם אני מנצח בניסיון,

אני מאושר. אבל אני לא ברמה שלך. אין לי את האושר הזה אחרי הניסיון.

תנסי לעמוד פה ותראי איך תצליחי. לא הצלחתי.

אין, אין לי את זה.

זה עוד הפעם, אם הקב'-ברוך-הוא אוהב אותנו, הוא יוכל לתת לנו את החיים איך שאנחנו אוהבים, גם בעולם הזה, וגם אחר כך עוד שכר בעולם הבא. בשביל לתת לנו עוד לעמול בעולם הזה, לקראת עצמנו, בקיצור, יש לך הצעות ייעול לקדוש-ברוך-הוא.

את אומרת לו, בוא אני אציע לך הצעות איך נעמוד כולנו בניסיון.

בוא, אתה יודע מה, תמחק את יצר הרע, ואנחנו כולנו נזכה לעולם הבא. לא, שאני אומרת שלא חווה ניסיון, אפילו לא יתרה. אני אומרת סתם ככה, כאילו, למה שהוא לא ייתן לנו, זה כמו אותו דבר, כמו מלך שיש לו כמה ילדים,

ילד אחד הוא אוהב, אוקיי? שני הילדים הולכים לשחקים בגן שעשועים, מתלכלכים וכל זה נהנים. הילד השני לא אשמע, אתה הכי מיוחד, תעמוד בצד. הוא מסכן לשים לו עיניים, מה קרה?

כאילו, הוא גם רוצה לשחק, זה הגיל שלו, זה, לא, אתה, בגלל שאתה הכי מיוחד, אני הכי אוהב אותך, יש לך בגדים זה, אז תישאר בצד. תסתכל עליהם ואל תעשה את זה.

גמרת דוגמה?

כן.

כן.

אז אני אשאל אותך שאלה אחת.

תגידי לי, בסופו של יום,

את רוצה לעמוד בניסיון או לא רוצה?

אני רוצה לקבל את השכר.

שואל, את רוצה לעמוד בניסיון או לא רוצה?

אם זה לא יהיה לי קשה מדי, אם אני,

ואם יהיה קשה, את רוצה לקבל עונש או שכר?

בטח ששכר.

אז אם את לא תעמדי בניסיון, תקבלי עונש.

זו השאלה שלי, למה?

יש לך שאלה יפה, תקבלי עונש עם שאלה.

למה, אבל למה? אם השאלה הבאתי, למה את תקבלי עונש?

אתם נשארים עם השאלה, אבל עונש תקבלי.

מה יועיל לך?

זה כמו כפייה כזאת.

זה כמו כפייה, נכון.

אני נוסע עכשיו באוטו, עצר אותי שוטר. אני אומר לו, למה רק אותי?

למה רק אותי? השאלה היא איך התנהגת.

התנהגתי לא טוב כמו כל אלה שנסעו לפני דמיטי. בעיה שלך, נו, אז יפה. בדיוק בעיה שלך.

זה לא מצחיק אבל.

זה באמת לא מצחיק, זה דבר שקשה. יש לך שאלה, אבל בינתיים השוטר ממלא את הרפורט.

שאלה יפה יש לך,

אבל רפורט תקבלי.

לפעם הבאה תביני שכדאי לא לנסוע במהירות, שלא יתפסו אותך.

ומי אמר שמהירות אני עושה לי לא טובה?

אני אמרתי שאת לא בסדר? את אומרת שאת לא עומדת בניסיון.

אני אמרת שזה קשה.

נכון, הבנתי.

אבל גם בקשה צריך לעמוד.

יש הרבה דברים קשים.

לשלם חובות זה קשה מאוד. לא, אז יותר מזה שזה כמו, כאילו...

ידעתי, כמו כפייה כזאת,

זה מה שאתם צריכים לעשות? אם לא תעשו את זה, תקבלו עונש. בדיוק. אז זו כפייה?

ודאי. הקדוש ברוך הוא אומר, אם לא תנשמי עכשיו,

את תמותי.

נו, תגידי לו, למה אתה קובע לי לנשום? לא רוצה לנשום.

אל תנשמי, תמותי.

מה הבעיה?

זה כפייה?

מה, הוא מחייב אותי כל הזמן להכניס אוויר דרך החורים של האף? לא, זה לא כפייה. אז הוא אומר, למה זה לא כפייה? זה אם את רוצה. את רוצה לנשום, את רוצה להיות נשמי. אני לא רוצה לנשום, לא רוצה. אל תנשום, אה, אסור. בדיוק, אז מה יקרה? זה לא כפייה, הוא לא כופה אותך, תנשום, תנשום. זה מה שאתה רוצה. יש לי אפשרות אחרת, הרי בלי לנשום אני אמות.

אז תנשום.

וזהו, גם את עשי אותו דבר, אז תעמדי בניסיון.

זה לא אותו דבר, אתה מבין, זה נשימה עם ניסיון. זה לא אותו דבר, זה ניסיון זה דבר קשה. זה מה זה נשימה? זה, מה לעשות?

מה לעשות?

אז זה קשה.

נכון, קשה וצריך לעמוד.

במקום לבכות על שקשה, תבקשי ברכה שתצליחי לעמוד בניסיון.

מה דעתך? את רוצה לעמוד בניסיון?

אני רוצה, כן. את רוצה? מה השם שלך ושם האמא?

אורטל בת גאולה. לא הבנתי.

אורטל בת גאולה.

אורטל בת גאולה?

השם יזכה אותך לעמוד בכל הניסיונות.

כן.

כן, אולי קצת שאלות מהגברים אשר נשים יש להם שאלות ארוכות.

כן, תן לחייל פה.

האמת אין לי שאלה. אני כבר, כבר.

אני כבר, כבר, כבר.

הייתי רוצה להגיע לחלק של הברכות,

לתת ברכה לשכן שלי, שיהיה בריא שחולה במחלה.

כן.

אתם רוצים שתברך וכולם יאנו מהם בעזרת השם.

יש לו אפשרות ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום?

יש לך אפשרות?

יש לך אפשרות ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום לרפואתך?

ללמוד תורה שעתיים כל יום בתענית דיבור.

יש לך אפשרות?

בעזרת השם. אני לא יכול לדבר.

לא צריך לדבר, לקרוא, ללמוד או לשמוע חומר או להיות בשיעור.

שעתיים ביום.

מה השם שלך?

משה בן-סלם.

משה בן-סלם.

השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

בשורות טובות.

יש פה מישהי שרוצה לכסות את הראש, אמרתי, נכון?

ולקבל צניעות. מי זאת הצדיקה?

מולה, מיטל בת. מיטל בת?

כן. יפה. הנה, בבקשה, תני לה.

בשם יזכה אותה. לשלום ביי. די פרנסה טובה. אה, אשריה ואשרי חלקה.

שימי עלייך, אבל.

תני לה לברך שהחיינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם. בבקשה, שהחיינו.

ברוך.

ברוך אתה,

אדון,

אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו, והגיענו לזמן הזה.

אמן.

חזק וברוך.

תזכי לכל הברכות.

יש עוד מישהי שחושבת שיש לה אומץ לעשות דבר כזה?

יש פה שבע.

אולי את, את שימי כבר, שימי, שימי.

מה בשביל? בשביל הראש, לא בשביל הזה. בשביל הראש.

ודאי חייבת מרגע שנפסד נגמר. אבל נגמור אבל כמה.

כמו.

כמו.

כמו.

יאללה.

בכבוד. תן לה, תן לה. הנה, האשראי.

עוד אחת רוצה?

עוד אחת רוצה. את רואה להם חשק, אשרייך.

הנה, עוד יהודייה. תן לה.

מרים בדייזי.

מרים בדייזי. פרחה. פרחה. תזכה לכל טוב בריאות והצלחה ונחת מכל הילדים.

כן.

תן לה לברך שהחיינו.

אלוהינו מלך העולם.

שחייאנו. והגייאנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

חזק וברוך.

יש עוד מישהו שיש לה אומץ?

רגע, יש עוד מישהו שיש לה אומץ?

הנה, זאת אני רואה, יש לה אומץ.

תתחילי שישי-שבת.

כן, את מבושלת, נראה לי משהו, כן.

קחי, קחי אתם, האדום. קחי.

קחי.

בשבילך.

שישי-שבת, טוב?

לכבוד השם יתברך. קדימה.

את בעזרת השם כבר תשימי חצאית לשמלה. לא, את לא תשימי מכנסיים. נו, מכנסיים זה רק לעבודה שעובדים בתשעה באב.

שימי קודם כל שישי-שבת,

ותקני חצאית או שמלה, מה הבעיה?

גם אני לא בשמלה, אין בעיה.

שימי מותק, שימי, שימי, שימי,

שימי, אבל בינתיים, שנראה, נראה

שזה מתאים.

או, או.

מי עוד?

יש עוד מישהי שרוצה?

בבקשה, הנה עוד אחת.

שירת זמנת מלכה. שירת זמנת מלכה, זרע חי וקיים. מי עוד רוצה?

שישי-שבת תתחילי, קחי.

אשרייך, יאללה.

הנה עוד שתיים, בבקשה.

עוד שתיים.

מי עוד רוצה לזכור?

בואי, בואי, בואי, אשרייך, בואי.

את רוצה?

הופה, שטרעייך, הנה עוד אחת.

הנה עוד אחת. אז הצלב שם, הצלב. הנה, בבקשה.

בבקשה, הופה.

מי עוד?

הנה עוד אחת. פה, פה צלב. הנה, פה, פה, שורה שנייה, תן לך.

הופה.

רגע, איפה עוד אחת?

אני אתן לך משהו, מה שם.

גלי בת אברהם, זיווג הגון מהרה.

עוד אחת?

רגע, רגע. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,

רגע, רגע,

אחת השנה ארץ בקדושה זו לשון אישיותו תמיד כמונה אחרי חטאים על יום הכל נשמע עולם העולם כולו נגמר

תשמע ישראל השם אוכל

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העם, התשובה של כל העם היא גאולה לכל העם, התשובה של כל העם היא גאולה לכל העם,

התשומה של כל העם היא כאורה לכל העולם

בבקשה.

בתנ״ך תקווה נותן, תשתמשו לבחורותינו במצוות ריקור נוי תל אבו.

התשובה של כל העם היא מרגיש וחומשי העם.

התשובה של כל העם היא כאילו רחובה.

התשובה של כל העם היא מרגיש וחומשי העם.

התשובה של כל העם היא כאילו רחובה.

השנה נתניהו רחובה.

בודי הערב יום הדובר מרגיש וחומשי העם.

התחתנו עלינו מכל מקום.

עם האחר כולה עם הלב.

מרגיש ומערב.

גם בתור האוכלות חדשי.

די, די, די.

תשובה של כל העם היא מרגיש. מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה, הם ובשם בניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.

הקדוש-ברוך-הוא יתמלא עליכם ברחמים, יזכה אתכם לבריאות שלמה ואיתנה.

הצלחה.

חזרה בתשובה שלמה, לעמוד בניסיונות, פרנסה טובה ובקלות, זרע חי וקיים,

זיווגים הגונים, סייעתא דשמיא,

ושתינצלו מכל מרעין בישין אמן.