צפת - דיסק מס' 699 - צפת 08-07-07

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫בפרשת השבוע, בשם האישה המוכה המדיינית,

‫קוזבי וצור, ראש אומות בית אב במדיין הו.

‫הרמב״ם אומר שבהיות האדם מדיני ‫הוא מושפע מהחברה ומהסביבה.

‫אדם לא חי כמו בעל חיים, ‫שכל אחד חי את חייו ‫בלי קשר לסביבה.

‫אדם הוא מדיני.

‫הוא חי בחבורה, בקבוצה. ‫הוא לא יכול לחיות לבד. ‫הבדידות הורגת אותו.

‫הוא צריך סביבה וחברה.

‫ובהיות האדם מדיני,

‫הוא מושפע מהחברה ומהסביבה.

‫אנחנו נראה שהכוח היחיד ‫להשפיע על הסביבה ‫ועל הכלל גדול מאוד,

‫בין לטוב ובין למותר.

‫צור היה מלך במדיין,

‫וכיוון שהוא היה ראש אומות,

‫הוא לא נרתע מלהפקיר את ביתו ‫כדי להחטיא את ישראל כעצת בלעם.

‫עמדו כולם והפקירו את בנותיהם,

‫כי אם אחד מחבורה או אחד מן העם ‫עושה מעשה בין טוב ובין שאינו טוב,

‫משפיע הוא בזה על החבורה ועל כל העם.

‫לדוגמה, פרעה הרשם גזר,

‫כל הבן הילוד,

‫היאורא תשליכוהו,

‫כיוון שהוא חשש,

על פי החרטומים שלו,

‫שיוולד מושיען של ישראל.

‫והם אמרו לו שהוא ילקה במים,

‫אז הוא החליט שכל מי שייוולד ‫יטביעו אותו במים.

‫לכן הוא גזר, כל הבן הילוד,

‫היאורא תשליכוהו.

‫עמרם,

שהיה גדול הדור,

‫אמר וכי לריק ישראל מולידי,

‫מיד הוציא את יוכבד אשתו ‫הוא פירש עצמו ממנה ‫וגירש את אשתו.

‫עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהן.

‫זאת אומרת, מעשה של אדם יחיד,

‫גדול הדור, אמרם,

‫השפיע על כולם שלא להוליד ילדים ‫על מנת שיטביעו אותם ביום.

‫זו לא החלטה קלה,

‫כיוון שעד שבונים קן משפחתי ‫לוקח שנים, עשרות שנים.

‫ואחרי שהקן חם ואוהב,

יש משפחה עם ילדים, ‫ללכת ולהפריד

בין בני הזוג זה לא פשוט,

‫ובפרט שבמצרים אחד היה צריך ‫את העדות של השני ‫בשביל להחזיק מעמד כנגד כל הגזרות

‫שגזר עליהן פרעה.

‫מכל מקום ראו את מעשה גדול הדור, עמרם,

‫ועמדו כמותו וגירשו את נשותיהן.

זה לכאורה מעשה קיצוני,

‫אבל רואים שבכוח היחיד ‫להשפיע על הרבים.

מה קורה לאחר מכן?

מרים,

בתו של עמרם,

‫באה לאביה ואומרת לו,

‫גזירתך קשה משל פרעה.

‫פרעה לא גזר אלא על הזכרים,

‫ואתה על הזכרים בנקבות?

‫פרעה גזר רק להטביע ‫את הבנים הזכרים שנולדים,

‫על הנקבות הוא לא גזר,

‫אבל אם אתה אומר שלא יולידו יותר,

‫אתה גוזר שגם לא יהיו נקבות?

‫דבר נוסף, אמרה לו,

‫פרעה הוא רשע, וגזירתו ספק מתקיימת,

‫אבל אתה צדיק, וגזירתך מתקיימת.

‫עמד עמרם והחזיר את אשתו.

‫עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם.

‫שוב פעם, המעשה הזה השפיע על כולם.

‫אף אחד לא התלונן ואמר, ‫מה זה יו-יו? החלטות? פעם ככה, פעם ככה?

‫בלי הרבה שאלות.

‫קמו כולם והחזירו נשותיהם.

‫אם לא הייתה העצה הזאת

של מרים,

‫לא היה נולד משה רבנו,

‫וגם לא הייתה גאולה, חלילה, במצרים.

‫בזכות העצה של מרים הנביאה,

‫נולד משה רבנו.

‫גם בפרשה שלנו אנחנו רואים פלא,

‫וזה עולה מדברי רש״י.

‫המרגלים שחזרו והוציאו דיבת הארץ לעם,

‫גרמו לגזרה שכל הזכרים,

‫600 אלף איש, לא ייכנסו לארץ,

‫בגלל שהם קיבלו את הוצאת הדיבה, ‫בלשון הרע, של המרגלים על הארץ.

‫על הנשים לא נגזרה הגזרה.

‫למה הנשים יצאו מן הגזרה?

‫כיוון שהנשים חיבבו את ארץ ישראל.

‫מאיפה אנחנו יודעים שהם חיבבו ‫את ארץ ישראל?

‫שהגברים אמרו, ‫ניתנה ראש בין השובה מצרימה,

‫והנשים אמרו,

‫תנה לנו אחוזה.

‫זאת אומרת, הנשים עמדו על כך ‫שהן הוציאות אחוזה ונחלה בארץ ישראל,

‫כמו הגברים שייכנסו לשם.

‫אבל כידוע, אלה שאמרו, ‫תנה לנו אחוזה, היו חמש נשים,

‫בהן מחלה נועה חוגלה,

‫מילכה ותרצה בנות צלופחד,

‫שלא היה לו בן,

‫והן ביקשו לקבל נחלה.

‫והקדוש ברוך הוא הודה להן ואמר, ‫כן, בנות צלופחד דוברות.

‫אבל אם זה חמש נשים,

‫למה זכו כל הנשים האחרות

‫שהן לא יהיו בגזרה של ‫יתמו פגריכם במדבר ‫ולא ייכנסו לארץ?

‫משום שהחמש נשים האלה הצליחו להשפיע ‫את החביבות של ארץ ישראל בעיניהן,

‫על כל הנשים,

‫וממילא כולן זכו.

‫אנחנו בדורנו, להבדיל, ראינו ‫מה כוחן של ארבע אמהות

‫שהצליחו להוציא את צה״ל מלבנון.

‫אז רואים שאפילו מיעוט ואפילו טועה,

‫יכולים לגרום ולגרור,

‫ובפרט כשיש להם מהלכים בגלי צה״ל,

‫אז ודאי שיכולים לגרום להוצאה של כולם.

‫שהרי מאחורי זה עבדה שלי יחימוביץ'

‫וחבריה בגלי צה״ל,

‫והם הודו בעניין הזה גם בכנס תקשורת שהיה, ‫ולא התביישו בכך.

מכל מקום,

‫מי שהשפיע על בנות צלפחד, ‫שיחבבו את הארץ,

מי זה היה?

‫הפסוק אומר,

‫בתקרבנה בנות צלפחד בן חפר,

‫בן גלעד,

‫בן מכיר,

בן מנשה,

‫למשפחות מנשה בן יוסף.

‫רש״י מפרש.

‫למה נאמר למשפחת מנשה בן יוסף,

‫אחרי שכבר נאמר בן מנשה?

‫אנחנו לא יודעים שהוא בן יוסף.

‫אלא לומר לך שיוסף חיבב את הארץ,

‫שנאמר, ‫ועליתם את עצמותיי מזה איתכם.

‫יוסף דאג שכשעם ישראל,

‫הקדוש ברוך הוא פקוד, יפקוד אתכם,

‫ועליתם את עצמותיי מזה איתכם, ‫ביקש לא להישאר קבור במצרים,

‫אלא שיעלו את עצמותם לארץ ישראל,

‫משום חביבות ארץ ישראל.

‫ובנותיו חיבבו את הארץ, ‫שנאמר, תנה לנו אחוזה.

‫בהם הצליחו להשפיע על כל נשות ישראל, ‫לחבב את ארץ ישראל, ‫והם ניצלו מן הגזרה ‫שנטמו פגריכם במדבר.

‫הגמרא מספרת המעשה ברבי פרדה,

‫שהיה לו תלמיד שהיה שונה לו ארבע מאות פעם,

‫משנה שהיה לומד איתו ‫עד שהוא היה תופס ומבין.

‫ארבע מאות פעם.

‫רבי פרדה,

חסר לו מה לעשות,

לוקח תלמיד

ולומד איתו פעם ופעמיים ושלוש והוא לא מבין,

ועשר ועשרים והוא לא מבין, עובר יום והוא לא מבין,

נמשיך מחר.

מתחיל איתו עוד פעם, עוד פעם, 100 פעם, לא מבין.

שלושה ימים אותה משנה, לא מבין.

לומד איתו עוד, אחרי שבועיים, מצליח להבין משנה אחת, 400 פעם.

מתחילים משנה חדשה, עוד פעם, לא מבין, לא מבין, לא מבין, ארבע מאות פעם, מבין.

פעם אחת מספרת הגמרא,

בשעה שהוא היה לומד איתו,

נכנס בן אדם בדיוק לקראת הסיום של הארבע מאות,

נכנס בן אדם

ורצה לקרוא בפרדה למצווה.

התלמיד שראה את זה,

כשהגיעו לארבע מאות, לא הבין.

שאל אותו, מה יום הימים? מה קרה שאתה היום לא מבין אחרי ארבע מאות פעם?

אמר לו, בשעה שזה נכנס, אמרתי, עכשיו יקום ריבי וילך, עכשיו יקום ריבי וילך, לא נתתי דעתי להבין.

אמר לו, טוב, נלמד עוד ארבע מאות פעם.

התחיל איתו עוד ארבע מאות פעם.

בשמיים, כבר לא יאכלו

כזה בן אדם?

יצאה בת קול מן השמיים ואמרה לו, תבחר לך.

מה נוח לך יותר,

שנוסיף לך ארבע מאות שנה לחייך?

או שאתה וכל הדור שלך תזכו לעולם הבא.

אמר להם, שאני והדור שלי נזכה לעולם הבא.

אמרה לו בת קול, תקבל את שניהם,

גם ארבע מאות שנה,

וגם אתה והדור לעולם הבא.

פלא פלאות.

מי ראה סבלנות כזאת?

מי יכול? הרי היו אומרים על תלמיד כזה, זה ילד סתום, צריך לאבחנה,

לשלוח אותו, לתת לו ריטלין, לתת לו כדורים, מחלות, תרופות,

זריקות, מה לא?

אבל זה לא מתאים שבן אדם כזה ישב וילמד,

יחזיק את הזמן של תנא הקדוש?

ארבע מאות פעם?

ועוד ארבע מאות.

וכל הזמן ככה.

מה זה? זה ביטול החיים זה.

אז קודם כל, מן השמיים הודיעו שזה לא ביטול של חיים, כי אם חשבתם שהוא הפסיד,

הוסיפו לו עוד ארבע מאות.

אז הוא לא הפסיד, לא מפסידים לזה שעושים מה שהשם רוצה.

דבר שני, מן השמיים אומרים לו, תשמע,

אתה רוצה שהדור שלך גם יזכה?

אז הוא אומר, כן, עדיף לי שאני והדור נזכה לעולם הבא,

ואני לא אקבל ארבע מאות שנה נוספות.

מן השמיים נדיבים מאוד, נתנו לו את שניהם.

נשאלת אבל השאלה,

אם רבי פרידא מגיע לו,

למה מגיע לדור גם לזכות לעולם הבא?

הוא שטרח ארבע מאות, ארבע מאות, ארבע מאות, ארבע מאות, מגיע לו, אבל למה הם מגיע להם?

משום שאי אפשר שדור כזה שיש בתוכו אדם כזה גדול שקוראים לו רבי פרידא,

ויודעים כולם שהוא שונה עם תלמיד ארבע מאות פעם, לא יושפע ממנו וילמד את מידת הסבלנות

לעשות את רצון הבורא ללמד את בניו תורה,

ומכיוון שנדבקו במידתו זו,

זכו איתו ביחד לחיי העולם הבא.

מצינו עוד מעשה בגמרא,

שאלו תלמידיו את רבי זכאי, במה הארכת ימים?

אמר להם, מימי לא כיניתי שם לחבריי.

אתם יודעים, כל המכנה שם לחברו,

או הקורא לו בשם הכינוי,

אין לו חלק לעולם הבא.

אם אחד מכנים אותו,

ג'וני, ג'ימי,

קושי.

זה, אין לו חלק לעולם הבא.

אבל הוא אמר, מעולם לא כיניתי שם לחבריי, ועוד דבר,

ולא ביטלתי קידוש היום.

בשבת עושים קידוש?

מעולם לא ביטלתי קידוש היום.

כידוע,

אם אין יין לקידוש,

אפשר לקדש גם על הפת, על הלחם, על החלם.

אבל מעולם לא ביטלתי קידוש היום.

אמא זקנה הייתה לי, כך מספר רבי זכאי לתלמידה.

פעם אחת לא היה לי קידוש,

מכרה כיפה שעל ראשה,

והביאה לי קידוש היום.

כשמתה,

הניחה לי 300 גרבי יין,

חוויות יין, 300.

כשמת רבי זכאי, הניחו 3,000 גרבי יין.

3,000 חוויות

של יין. עושר גדול מרב.

מפרש הרמב״ן בספר האמונה והביטחון,

אפשר, יש לומר,

מה שהיה מדקדק במצווה זו,

שלמד מאימו להיות נזהר בקידוש היום,

שכן למד שעשתה עמו והוא עודנו קטן.

הוא כל כך הושפע והתפעל ממסירות הנפש של אימא שלו,

שהיה לה פתרון אחר,

אפשר היה לקדש על הפת,

והיא הלכה ומכרה את כיפתה בשביל שהיא תוכל לקנות יין לקידוש,

שהכיפה שעל ראשה זה הקישוט והתפארת שעליה,

והייתה מוכנה לוותר על כתר יופייה כדי לחבב את המצווה.

כשהוא ראה מסירות נפש זו של אימו נכנסה בתוך ליבו והוא הוקיר את המצווה הזאת מאוד מאוד עד שהוא תולה את אריכות ימיו שלא ביטל קידוש היום מעולם.

ולא עוד,

אלא שזכה להתעשר מידה כנגד מידה שנפטר מן העולם והשאיר אחריו אלפי חביות יין.

זאת אומרת, רואים מפה שהדוגמה והציור של החביבות ומסירות הנפש של אימא שלו, דוגמת היחיד,

השפיע עליו כל כך הרבה.

כידוע לכם, נשים קשה להן מאוד לשים כיסוי ראש.

נשים ששמו כיסוי ראש קשה להן יותר להוריד אותו,

כי אחרי ששמים,

וואי וואי וואי.

אם חלילה זה עף,

היא רודפת אחרי זה, והן חסצה עם הידיים.

אני זוכר, כשאני,

עד ששמתי כיפה,

אז בהתחלה הייתה לי כיפונת,

כיפונת.

והייתי הולך איתה עם הראש למעלה,

כי חשבתי שכולם רואים ששמתי.

אז הלכתי ככה, שלא יראו.

גם ככה לא ראו אותה.

זה היה משהו קטן.

ופעם אחת אני זוכר, היה גשם, הייתה רועה, והיא עפה לי.

ופעם ראשונה שאני זוכר שרדפתי אחרי הכיפה.

קודם כול, תמיד התחמקתי מלשים אותה.

ואחר כך מצאתי עצמי רודף אחריה.

כיסוי ראש לאישה זה הרבה יותר.

אחרי שהיא שמה, וואי וואי, להוריד,

זה להרגיש בלי.

אבל יש נשים שקשה להן מאוד לשים,

לשים.

ובפרט קשה יותר לשים

על הכיפה

או על הפאה.

עוד יותר קשה.

הייתי לפני כמה חודשים בשווייץ,

בערך ארבעה וחצי חודשים,

והייתה שם אישה אשכנזייה חסידה,

שהובאר לשם לאחר שכנועים רבים,

ונאמר לה שכדאי לה לבוא להרצאה ולבקש ברכה על המצב שלה,

כיוון שחמש שנים גרושה והיא עגונה,

ובעלה לא מתכוון לתת לה גט אלא תמורת הרבה הרבה כסף ובדולרים,

לא בפרנקים שוויצריים.

והוא עזב אותה להנחות בשווייץ ועבר לארץ ישראל,

ומפה הוא ניהל משא ומתן כספי.

טוב, מי שגר בשוויץ הוא חשב, צריך לשלם.

זה לא אחת שגרה בדימונה,

אז צריך לשלם.

וכך היא נתקעה במשך חמש שנים.

אז היא אמרה, נו, ואני אבוא לבקש ברכה, אבל מה אני צריכה לתת בשביל זה?

אמרו לה, מן הסתם, הרב יבקש ממך שתשמרי את השבת חצי שעה קודם.

זה קשה? לא קשה.

‫היא באה וישבה ושאלה,

‫מה אפשר לעשות?

‫אמרתי לה, את מוכנה לכסות את הראש?

‫אז היא אומרת, יש לי פה.

‫אמרתי, כן, נכסות את הפה.

‫אז היא אומרת, אבל אני אשכנזיה?

‫אמרתי לה, גם אני אשכנזיה.

אז היא אמרה, רגע, אבל אני יכולה שישי-שבת?

אמרתי לה, את רוצה שהוא יעזוב אותך רק שישי-שבת?

אז היא אמרה, לא.

ועד מתי אני אלך עם כיסוי ראש על הראש?

אמרתי לה, תראי, הוא קשר אותך בעגינות.

אם את רוצה להתיר את הקשר שהוא קשר אותך,

תעשי קשר של מטפחת.

עד מתי?

אמרתי לה, עד החתונה הבאה?

אמרה, מסכימה.

נתתי לה ברכה,

וביום רביעי האחרון אימא שלה אחרי ארבעה חודשים מצלצלת ואומרת,

אתה הראשון, ביתי עוד לא יודעת,

הגט בדרך מישראל לשווייץ.

מחיאות כסף ומחיאות כסף ומחיאות כסף. זה קשה מאוד גם לשים כיסוי על כיסוי,

אבל כשהקדוש ברוך הוא רואה שמוכנים להוסיף

ולהדר

ולהיכנע

לפני ה' אז הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

אמר רבי חייאבא רבא,

אמר רבי יוחנן,

מה אמרי לה?

אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן.

כל המלמד את בן חברו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה.

כל מי שמלמד

את הבן של חברו תורה,

שימו לב מה גודל הזכות שלו.

מובטח לו שהוא יושב בישיבה של מעלה,

שנאמר בירמיהו נביא,

פרק ד״ו,

אם תשוב ואשיבך לפניי תעמוד.

בכל המלמד

בין עם הארץ תורה,

אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו.

זאת אומרת, אדם שמלמד בן של עם הארץ,

שהאביב לא לומד תורה ולא מלמד את בנו תורה,

ולוקח אותו ומלמד אותו תורה,

הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה,

וזה שמלמד בן עם ארץ תורה, הקדוש ברוך הוא מבטלה בשבילו.

למה זה?

שנאמר, אם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה.

אם אתה לוקח אדם שהיה זול ועושה ממנו יקר,

יקריי מפנינים וכל חפצים לא ישבו בה, זו התורה.

אם אתה לוקח אותו ומעלה אותו למדרגת יקר,

אז אתה כפי תהיה.

מה זה כפי תהיה?

הרב לופיאן, זכר צדיק וקדוש לברכה, היה אומר כל פעם

בישיבה ברכסים,

שמא תאמר כפיו של הגאון מווילנה?

לא.

כפיו של הארי הקדוש?

לא.

מרן הבית יוסף?

לא.

כמו הרמב״ם?

לא.

הפה של רשי?

לא.

כמו הגאונים,

רבנו סעדיה גאון,

רב האיה גאון?

לא.

כמו האמוראים,

רב אשי, רבינה?

לא.

אולי כמו התנאים,

רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר מעלה נס, רבי עקיבא? לא, לא.

לא.

אולי כמו הלל הזקן ושמאי? לא.

שמעיה ואבטליון? לא.

אנשי כנסת הגדולה? לא.

אולי כמו יחזקאל הנביא, שהיה הנביא ירמיה? לא.

משה רבנו?

לא.

אברהם, יצחק ויעקב? גם לא.

כמו מי? כמו הפה שלי אומר הקדוש ברוך הוא. מה אני אומר? מתקיים.

אף אתה, מה אתה אומר? מתקיים.

כפי תהיה, מוציא יקר מזולל,

כפי תהיה.

כמו הפה של הקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, כל המלמד

בין חברו, בין עם הארץ, תורה,

אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה ובטלה בשבילו. אומר המהרשע בלמה זה,

אז הוא מסביר, כל המלמד תורה עם בן חברו,

שגם חברו בן תורה, מביאו בישיבה,

אז הוא זוכל לשם בישיבה של מעולם.

אבל המלמד מרעם הארץ תורה שלפי גזירתו לא יהיה בעל תורה.

למה? דכל המוליד, בדומה לו הוא מוליד.

בדומה לו. הילד יגרר אחרי האבא, ואם הוא לא לומד גם הוא לא ילמד.

אבל הלומד עמו,

למרות שהאבים לא כזה, מבטל טבעו בגזירתו.

לכן זוכה שהקדוש ברוך הוא גם כן מבטל גזירתו בשבילו.

וכמו שאומר רש״י על הפסוק בירמיה,

שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה.

זאת אומרת,

יש יכולת בכל יחיד ויחיד מאיתנו להשפיע עד כדי שינוי גדול מאוד בכל העולם כולו.

בדרך כלל בני האדם רוצים לראות את עצמם,

מי אני, מה חיי.

זה בדברים שהם לא לפי רוחם.

אבל בדברים שהם לפי רוחם, נגיד אדם רוצה להתעשר,

שם הוא לא אומר מה אני, מה חיי. אני העשיר, מה פתאום? עבר הזמן, אני רק פועל, לא רוצה כלום.

שם הוא בעל מעוף,

הוא מוכן להיכנס לסיכונים, לקחת הלוואות, לעשות פעולות.

מה פתאום שהוא?

מה פתאום שהוא הצטמצם במעט?

אבל כוח היחיד אדיר.

כל אדם צריך לומר,

בשבילי נברא כל העולם כולו.

וחייב אדם לומר,

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי,

אברהם, יצחק ויעקב?

כל אחד מאיתנו יכול להגיע לבחינה של מעשי האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב.

השאלה אם הוא מוכן.

אם הוא מוכן,

הוא יכול לשנות סדרי בראשית.

כוח היחיד אדיר.

ראינו אדם מפקיר את ביתו,

יכול עם שלם להפקיר את עצמנו.

פרעה גוזר גזרה, אמרה מתגרש, כולם מתגרשים.

מחזיר גרושתו, כולם מחזירים.

רואים שהכוח של היחיד הוא אדיר.

רואים רבי פרידא יכול להשפיע על דור שלם לזכות לחיי העולם הבא.

רואים שרבי זכאי יכול לתעשר בעושר אדיר ורב וללמד את הרבים מה כוחה של שמירת מצווה אחת.

רואים שהנשים שחיבבו את ארץ ישראל יכולות לגרום לכל הנשים ולהציל אותן מקלעיה במדבר,

בגלל שהן למדו מהן לחבב את ארץ ישראל.

זאת אומרת, יש כוח בכל יחיד ויחיד להשפיע על הרבים.

יהודים יקרים, הערב הזה נעשה לרפואתה של יהודייה שלקתה במחלה ומצבה קשה מאוד מאוד.

והכוח של כל יחיד ויחיד פה הוא כוח אדיר שיכול לגרום לריפוי שלה.

זאת אומרת,

עשרה יהודים שמתכנסים יחדיו,

שכינה שורה ביניהם.

בשביל להגיד קדיש, צריך עשרה יהודים כשרים.

ואז שכינה שורה, ואפשר להגיד, יתגדל ויתקדש מרבה.

כשיש מאות,

אז ודאי וודאי שכינה היא גם כפי היחס,

כמה מספרם של האנשים.

ואם כל יהודי ויהודייה יהיו מוכנים לקבל על עצמם

לקיים תורה ומצוות כל אחת במה דאפשר כדי לגרום

לריפויה של אישה ובנות ישראל שהיא צעירה,

בת 34 עם שמונה ילדים,

חולה במחלה,

ויכול להיות שהיא כבר הגיעה לכאן,

היא הגיעה כבר או עוד לא?

עוד לא היא בדרך לכאן. ביקשתי שהיא לא תבוא מוקדם, שלא תהיה לה קשה. אני לא יודע מה המצב, אבל אומרים שהמצב חמור ביותר.

מכל מקום,

הם תרמו את כל הערב הזה שאתם תבואו לפה,

שתשמעו דברי תורה,

ושכל אחד, אם יוכל,

יקבל על עצמו בעזרת השם לרפואתה משהו,

מצווה או הנהגה או דרך,

או לגרום לאחרים לקיים מצוות,

לעשות כל מה שרק אפשר.

וידוע שברוך השם, כשציבור גדול מקבל על עצמו,

יש בכוח זה לבטל גזירה לחלוטין.

ובפרט,

ובפרט לאור מה שלמדנו כרגע,

כל המלמדים...

בין עם הארץ תורה,

הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה ומבטלה בשבילו.

ואם יש כאלה שהם בבחינת עם הארץ עדיין,

והם רק לומדים אפילו את הדברים האלה שדיברנו עד עכשיו,

אז זה כבר בבחינת מלמד

בין עם הארץ תורה שכבר ראוי לבטל גזירה בשבילו.

אז בשעה שהיא תגיע לכאן,

אני לא ארצה לחזור על הפרטים האלה שוב.

אנחנו ניתן לה לומר כמה מילים, אם היא יכולה בכלל לדבר,

ובעזרת השם כל אחד יחשוב בליבו מה הוא מסוגל לקבל על עצמו משבת, מתפילין,

מציצית, מכיסוי ראש, מי ללמוד משניות, מתהילים,

כל אחד, מי יכול ללמוד שתי הלכות ביום לרפואתה, כל מיני דברים כאלה שבשעה שהיא תהיה נוכל לעשות. ויש עוד אישה שכבר הזמינה גם כן,

הרצאה בבית שמש על מצבה כל כך מסוכן שביקשו והתחננו שהיום גם נזכיר אותה,

שנקווה שאני אספיק להגיע לבית שמש עד שהיא עוד עדיין בחיים.

ושמה גם כן מזל סעידה בת ג'אנה,

שיהיה לה רפואה שלמה מהרה.

אמן. אז בעזר השם עד שהיא תגיע, אם ירצה השם, אני אתן אפשרות לשאלות ותשובות למי שמעוניין, בבקשה.

יש לך שאלה?

נא לתת לו בבקשה את המיקרופון בצד, תרים את היד עוד פעם.

תרים את היד עוד פעם.

איפה עוד מיקרופון אחד?

בצד השני צריך להיות עוד מישהו עם מיקרופון?

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני באתי לכאן,

ובתוך ההקדמה לדברים שלי טמונה השאלה

אם מי עליה שלום נפטרה לפני שלושה שבועות.

והשאלה שלי היא לא מותחת כלפי שמיים, רק השאלה שלי, אני באתי מבית דתי,

והשאלה שלי יותר,

גם בין בני המשפחה,

מסתובבת שאלה שנעשה כל כך הרבה לרפואתה. ואני מדבר על אישה שהלכה בצניעות, שמרה על השבת, על הערכים,

פשוט נלחמה איתנו כדי לקיים את הדת.

אני גם זוכר שאבא סיפר לנו ממש כשהוא היה איתה באחד הימים על ארז דווי,

הוא האכיל אותה,

האוכל ניתז מהפה שלה יותר מהר מכדור שיוצא מהקנה,

ואבא שואל אותה מה קרה.

הוא אומר לו, היא אמרה לו, ראו לי כמה שערות אכלתי בלי כיסוי ראש.

השאלה שלי נעשית כל כך הרבה לרפואתה, כל כך הרבה דמעות.

עשרות, ואני אומר עשרות,

של תינוקות של בית רבן,

בתי יתומים,

התפללו עליה.

ובמהלך השלושה שבועות האלה צפיתי באינטרנט והאזנתי למעלה מ-30 הרצאות שלך,

יום-יום, אחד אחרי השני.

ובאחד ההרצאות גם כן אחותי ישבה על ידי וראינו שאתה מקרין את,

זה היה על ניסים התותח,

וראו שהתפללו לרפואתו והכל קרה. ואחותי אומרת לי, אז למה אימא לא?

למה לאימא לא?

ואנחנו מתקשים, למרות שגם אסור לי להיות פה, אבל,

כי ביום רביעי זה יהיה החודש שלה,

אבל זה כל כך מסתובב בינינו, וכל כך רוצים לדעת איפה כל הדמעות, איפה כל הספרי תהילים.

אני לא הייתי רוצה אפילו שהיא תקום, אבל מסתובבה אותנו תחושה כאילו זה לא עשה כלום.

אם היינו רואים שטיפה חלה הקלה במצב שלה או משהו, אבל פשוט כלום. ואנחנו אומרים, וגם רבנים שמאוד מקורבים למשפחה שלנו אמרו, אין כזה דבר שלא יקרה כלום.

האמנו עד הרגע האחרון.

אחד הרבאים המקובלים באזורנו אמר,

הרעשתם את השמיים בתפילה,

אז אנחנו שואלים, בכלל כל המשפחה,

איפה כל זה?

איפה כל הדמעות האלה?

כל התפילות האלה, זה באמת עשה משהו?

ואנחנו לא יכולים לראות את זה?

אומר הפסוק, שמת דמעתי ונודיך,

יש נוד,

כלי,

שבו מתאספות כל הדמעות.

ושם הקדוש ברוך הוא בוחן כל דמעה ודמעה,

מה טיבה.

ואלה מקלים על האדם שנפטר בסופו של דבר כדי להקל לו מהעונשים הצפויים לו בעולם העליון.

שום דבר לא הולך בחינם.

אבל לפני שאני אשיב לך,

אני רק אתן לך דוגמה אחרת.

אחד הולך לבית חולים, אחרי שנפטר קרוב שלו, ואומר לרופאים.

תגידו לי, יש לי שאלה, למה הוא נפטר?

ביקשתם לעשות ניתוח זה, עשינו.

ביקשתם לעשות כימותרפיה, עשינו.

ביקשתם לטלטל אותו לשם, עשינו. צילומים, עשינו.

מה שאמרתם, ניתחתם עוד פעם, עשינו.

השארנו אותו אצלכם, עשיתם בו מה שאתם רוצים. חתכתם, תפרתם, החזרתם, עשיתם, העליתם, הורדתם, בסוף הוא מת.

בשביל מה צריך את כל הרפואה אם בסוף מתים על שולחן הניתוחים?

אתה חושב שזו שאלה?

ברור שזו לא שאלה. זה בדיוק אותו דבר.

למות כולם מתים,

מי ממחלה ומי בריא,

מי מזקנה ומי בצעירות, מי מטאונה ומי בדרך אחרת.

למות מתים, יש גזירה משמיים,

מי ימות ומתי,

ובמה ועל מה.

אם אתה זוכר, בראש השנה האחרון נאמר לך, וגם אמרת את זה אולי בתפילה,

שנפתחים שלושה ספרים,

צדיקים גמורים, רשעים גמורים ובינוניים.

יש כאלה שנחתמים לאלתר לחיים, יש כאלה למיתה.

בספרם של צדיקים גמורים נחתמים צדיקים גמורים גמורים,

וגם רשעים גמורים.

למה?

כי צדיקים גמורים גמורים לא צריכים למות.

ורשעים גמורים צריך לשלם להם את השכר על קצת מצוות שהם עשו בעולם הזה.

אז לכן משאירים אותם עוד שנה לשלם להם את השכר פה,

כי אחרי זה הם מקבלים רק עונש.

בספרם של רשעים גמורים נחתמים רשעים שהם גמורים גמורים גמורים.

שם גם נחתמים צדיקים שהם לא גמורים.

אבל בדין הם נחתמים למיתה והם נכתבים באותו ספר.

למה?

כיוון שבשמיים נותנים להם על מיעוט עוונות שהיו להם בחייהם,

נותנים להם פה בעולם הזה מעט

את האיסורים או את המיתה כדי לכפר עליהם,

ומייד הם יוצאים ועורכים לגן עדן לנצח נצחים.

אז בראש השנה נאמר מי יחיה ומי ימות,

מי יהיה בריא, מי יהיה חולה, מי יהיה עשיר, מי יהיה עני, זה ברור לכל אחד.

ואם לאחר מעשה אנחנו רואים שבן אדם נפטר,

פירושו של דבר שנקבע לו בראש השנה שהוא ייפטר.

עכשיו זה בראש השנה.

ויש אדם,

כמו שאומר שלמה המלך, עת ללדת ועת למות.

יש עת שנקבע מתי אדם יחיה, מתי ייוולד, מתי ימות.

מיום המוות, מיום היוולדו.

יום המוות ידוע מיום הלידה.

זה במי שנגזר עליו איקס שנים.

יש כאלה שמתים בחצי ימיהם ולפני,

כגון רשעים,

לא יחצו ימיהם.

יש כאלה שהגזרה היא שאפילו מחצית ימיהם לא יגיעו.

יש כאלה זה בשלמות.

יש כאלה שהם באו לעולם בגלגול לתקן את העבר.

לכן זה מצוי יותר בכאלה שהם צדיקים,

כמו שאתה מתאר,

שמקפידים מאוד מאוד על כיסוי ראש עד כדי לפלוט את המאכל.

זאת אומרת, יש כאלה שהם באים בגלגול על מנת לתקן.

כמו רבים את היה בן חרש,

כשהוא בא לעולם בגלגול כיוון שהוא חטא בגלגול קודם שלו ונהנה בעיניו מראייה אסורה.

לכן כשבא אליו השטן ונחזה לפניו כאישה יפה לפתותו שהסתכל עליה,

הוא לא רק שהסיט את מבטו אלא הוא חימם מסמרון ממתכת וסימא את עיניו,

כי הוא ידע שהוא בא לעולם בגלגול לתקן את הדבר הזה.

הוא היה גלגול של פלטי בן ליש.

אז זאת אומרת,

יש כאלה שהם צדיקים גמורים מהיצר הרע רוצה להחטיאם עוד פעם בגלגול זה,

ומן השמיים עוזרים.

אז אחרי שהוא שימא את עיניו,

הקדוש ברוך הוא שלח לו את רפאל המלאך לרפאותו, והוא לא הסכים לרפא.

הוא אמר לו, אני לא רוצה.

אז רפאל המלאך עלה לשם מדבריו ואמר לו, הוא לא רוצה ברפואת העיניים. אמר לו, תגיד לו שאני מבטיחו שלא יהיה חטא בהם.

רק אז הוא הסכים.

רבי עקיבא היה צדיק גדול, נכון?

בן 120 שנה.

40 שנה עם הארץ, 40 שנה למד,

40 שנה לימד את כל ישראל.

נו, ורבי עקיבא, איך מת?

סרקו את בשרו במסרקות ברזל,

ולא רק סרקו אותו במסרקות ברזל עד שהוא נפל את נשמתו,

אלא גם חתכו אותו במקולין,

חתיכות-חתיכות, כמו שחותכים בקר,

ושמו אותו באתליז.

שמעת זוועה כזאת?

וזה היה רבי עקיבא.

ועל זה שאל משה רבנו את הקדוש ברוך הוא, זה תורה וזה סכרה?

אתה יודע מה אמר? לא.

שתוק.

כך עלה לי במחשבה.

אתה יודע חשבון שמיים למה אני עושה ומה אני עושה עם כל אחד?

אתה יודע שרבי עקיבא הוא מעשרה שבטים שמכרו את יוסף?

אתה יודע מה הגלגול של כל אחד ואחד?

שתוק.

כך עלה לי במחשבה.

אף פעם שלא נשאל שאלות על הקדוש ברוך הוא.

היה אחד חכם ששאלו אותו, תלמידה, במה הארכת ימים?

אז הוא אמר להם, לא הייתי שואל שאלות על הקדוש ברוך הוא.

אמרו לו, זו סיבה לאריכות ימים? אמר, כן.

שאלו למה?

אמר, יש כאלה שכל כך רוצים לדעת תשובות,

ואי אפשר לענות להם כאן, מעלים אותם למעלה להראות להם.

אז הוא אמר שהוא לא שאל שאלות, לכן הוא נשאר הרבה זמן כאן.

תמיד לא היה בוער לו, בלי שאלות. אפשר לחיות גם בלי שאלות.

ודאי שהקדוש ברוך הוא עושה את הטוב ביותר עם הבנים שלו.

אם לרשעים הוא מעריך אפו,

אז ודאי וודאי שלצדיקים.

ואם לצדיקים לא,

משמע שלא הייתה שום ברירה אחרת, אלא לטובת הנפטר היה כדאי שייפטר במצב הזה ובזמן הזה.

מה החשבון?

הוא היודע.

לא לגבי החשבון, לא לגבי השמיים.

שאלה רוב, איך אנחנו עולים כלפי התחושה הזאת של כל

הצביעות, של כל מה שנעשה... למה הוא לא מדבר?

המיקרופון לא עובד. אתה שיחקת משהו שם?

רק שנייה.

שוב פעם אמרתי שהשאלה לא נשאלה כלפי שמיים.

התחושה היא שמסתובבת,

שנעשה כל כך הרבה, השאלה על הדף, זאת אומרת,

יש איזה שיר,

זה נעשה משהו ואנחנו לא רואים אותו? בוא, אני אסביר לך.

אדם שנפטר, מה עושים? שבעה, נכון?

יושבים אנשים, אומרים דרשות, אומרים דברי תורה,

אומרים קדיש,

קוראים משניות לעילוי נשמתו, נכון? נותנים משהו גם לאכול, שיהיו ברכות, עושים כל מיני דברים. למה עושים את זה?

לעילוי נשמת הנפטר. מה זה לעילוי?

על ידי זה שאנחנו מצרפים זכויות על ידי המעשים שלנו, הנשמה שלא זוכה ועולה.

כי אנחנו מזכים אותו בחשבון שלו, נכון?

עכשיו, אם בן אדם, פעלו בשבילו לפני כן,

וטרחו ויגעו והתפללו ועשו ועשו ועשו, זה הלך לאיבוד? מה פתאום? זה הכול לא, לא.

כל זה מתלווה לזכויותיו.

ואם הזכויות לא הספיקו, או שלא היה עניין שזכויות יספיקו, כיוון שהוא צריך למות, זאת העת שנקבעה לו בשמיים, אי אפשר להאריך את העת שנקבעה בשמיים.

אז הוא לא הפסיד, כל זה הלך.

למי? לחשבונו.

זאת אומרת, דבר לא הולך לבטלה.

עכשיו אני אתן לך דוגמה.

אם מישהו בגלל זה יתעורר וחזר בתשובה,

מאותו רגע כל המצוות שאותו בעל תשובה עשה ויעשה ויעשו אחרים בגללו,

כל זה שייך לאותה נשמה שבגינה זה היה.

זאת אומרת, הזכויות האלה מצטרפות ולא עוזבות אותו אף פעם.

אז שום דבר לא הולך לריק,

לא כמו ניתוח וכימותרפיה וזה, שזה הכל בטל ומבוטל, זה היה בגוף ונשאר והלך ונגמר.

זכויות רוחניות לא עובדות לעולם.

אני רוצה שאני אתן לך רק דוגמה מפרשות השבוע.

בלק, שהתכוון לחסל את עם ישראל

ושכר את בלעם בשביל שיקלל אותם, שימותו,

הקריב ארבעים ושתיים קורבנות,

לא לשם שמיים כמובן,

אלא מה?

כדי לפייס את האלוקים שיהרוג את היהודים. שמעת? זה בלק,

פונה לאלוקים, אבא של הילדים שלו, לבקש ממנו, עם ארבעים ושתיים קורבנות,

לחסל אותם.

אבל בתוך הלא לשמה הכי גרוע הזה להשמיד עם שלם,

היה לו נקודה אחת קטנה, קטנטונת של לשמה.

הוא אמר לבלעם, אולי יישר בעיני האלוקים וכבותו משם.

אולי יש משהו בתוך מה שאני עושה שיהיה ישר בעיני ה' שתוכל לקלל אותם מכאן.

אתה שומע?

מה הוא זכה, אתה יודע?

שיצאה ממנו רות המואבייה,

שממנה יצא שלמה המלך שהקריב

אלף עולות לשם שמיים בבניין בית המקדש.

אז אפילו מעשה שלא היה לשם שמיים,

אלא שלא לשם שמיים גמור, אבל בתוכו היה נקודה קטנה,

היא בעבעה ויצאה אצל רות המואבייה,

שהיא ביתו של עגלון מלך מואב שהוא בנו,

וממנה יצא דוד שהביא את שלמה, ששלמה הקריב אלף קורבנות,

אלף עולות לשם.

אז אם אצלו זה לא הלך לאיבוד,

חלקיק קטן

מכל הרעש הוא התכוון,

אז מי שהתכוון לשם שמיים גמור זה הולך לעיניו?

ודאי שזה לא הולך לעיניו,

רק מה? לא רואים את זה.

אבל מי שיודע,

מבין כמה חסד עשיתם עם הנפטרת וכמה היא עשתה איתכם,

כיוון שהיא גרמה שאתם תעשו כל כך הרבה חסדים, גם אתם זוכים.

הבנת?

הבנתי. תודה.

עכשיו, לצערי הרב קיבלתי עכשיו טלפון,

האישה שאנחנו עושים לרפואתה קיבלה התקפה,

והיא לא תוכל להגיע הערב, אבל היא כנראה תוכל לענות אולי בטלפון.

ואנחנו נבקש מהציבור בעזרת השם לבטל את הגזרה הזאת.

הלו?

הלו.

הלו.

כן, ערב טוב.

אהלן.

זה יהודית? מלכה?

מה לי?

נכון.

תראי, אני ביקשתי מהציבור כאן, בעזרת השם יתברך,

שהערב הזה נעשה לרפואתך, שיקבלו עליהם עול, תורה ומצוות, כל אחד מה שיכול.

אני מתחיל לבקש מהם, תישארי על הקו,

ונראה בעזרת השם מה נצליח לעשות וניתן ברכה. בסדר?

כן. את רוצה להגיד כמה מילים לקהל?

נכון. בבקשה.

אני יהודית מלכה מאדי,

אין לי שמונה ילדים,

חולה ופרטה מפירותי ורעות.

המצב לא פשוט.

מודה לכל הציבור שבא להשתתף

בכנס קדוש רגע רפואתי,

ומבקשת מכל הנמצאים,

מקבל על עצמם כוונה לרפואתי,

שבעזרת השם יוכל להמשיך לגדל את ילדיי

מתוך בריאות,

והשם ישלם ברכם על בואכם הטוב.

תודה. אמן.

כן, מי מוכן בעזרת השם? מה כבודו מוכן?

הינה, טלית קטרן בוא לכאן, בבקשה.

כן, מי עוד? אתה הרמת שם את היד, כן, מטה.

שני מה?

שני פרקי משניות ללימוד, כן, ואתה בהורצ'יק.

ציצית, בבקשה, הינה, כאן, גם אתה ציצית.

רגע, כן, הינה, גם אתה ציצית. בבקשה. שתי הלכות ביום. שתי הלכות ביום. אתה ציצית? בבקשה. מה עוד אתה לוקח?

באתר? בזריזות.

שתי מסכתות של משנה אשריכם. כך, שם גם.

כן, מה אתה?

ציצית, בבקשה.

הינה, עוד ציצית, בבקשה.

כן, מה אתה לוקח?

שש הלכות ביום, אשריכה.

מה אתה?

ציצית שישי-שבת.

ציצית שישי-שבת?

כך, הינה, גם לכל השבוע.

כן.

מי עוד?

כן. כן, מה אתה לוקח?

בשבוע, כל יום, את כל מזמורי התהילים של אותו יום. חזק וברוך. מה אתם?

תעני דיבור ולקרוא את כל ספר תהילים. חזק וברוך, שני נערים קטנים.

כן, מי עוד?

מה אתה?

משניות של שבת. חזק וברוך. מי עוד?

משנה זה אותיות נשמה. כן, אנשים למעלה.

עשר מזמורי תהילים.

כל שבת, אשריכם.

כן, עוד מעט, כן?

שיר השירים 40 יום. שיר השירים 40 יום, אשריים, כן?

שירת הבריאה 40 יום. חזק וברוך. מי עוד?

מה?

לא שומע.

שלוש שעות לימוד רצוף.

שלוש שעות, תקום רגע, מותק, תקום.

שלוש שעות לימוד רצוף, רצוף, רצוף. חזק וברוך.

כן?

תענין דיבור עם צום,

יום שלם עם כל התהילים. חזק וברוך.

ציצית נוספת. חזק וברוך. מי עוד?

כן?

שעה משנה אשריך, ואתה?

מה?

עשרים דפי גמרא. תקום רגע. תקום.

תקום. אשריך, אשריך, חכור צעיר.

כן, מי מטה?

נצור לשונך מרע, נשמר מלשון הרע. חזק וברוך. מי עוד?

מי מהאנשים שם, כן?

ספר תהילים, חזק וברוך. ועד שם למעלה?

תענין דיבור. תענין דיבור.

ואישה רוצה כיסוי ראש ואישה שבת. ואישה רוצה כיסוי ראש, שישי שבת. חזק וברוך.

כן. מי עוד?

מה את?

לא לנסוע?

מה?

לא לנסוע בטרמפינג, אשריים.

אני גם אקבל עליי לא להסיע אותך.

כן.

כן, בבקשה.

שלוש תפילות ביום.

בהנחת תפילין. חזק וברוך.

כן.

מה?

ציציות. בבקשה.

בבקשה.

כן.

חמישים דפים.

תיקוני זוהר.

חזק וברוך.

כן.

איך?

לסיים את כל תיקוני הזוהר, אם הם מקובלים צעירים.

שתי ציציות לחייל פה.

זה לשני החברים או לשבת ביום הום?

אשריכם.

ומסכת ברכות. איך הם?

שנייה גם חברותם.

יפה מאוד, כן.

כן. ציצית. כן. ציצית, בבקשה. מה השם שלה? מה השם שלה?

תכף. יהודית.

מלכה, מל היא בת ברכה. תזכרו להתפלל בשבילה.

ציציות, בבקשה. כן. מי עוד מקבל עליו לרפואתה? כן, עד שם?

מה?

לקבל את השבת חצי שעה לפני הזמן?

בספר תהילים. בספר תהילים. חזק וברוך. למעלה?

נו.

עשר מזמורי תהילים בשבת. כן.

אתה?

עשרים הלקות שבת.

חזק וברוך, כן?

ציצית, בבקשה.

תן לו.

כן?

מה?

תראה, תראה, תראה, תראה, תראה אותו. תראה, מה אתה? איפה? תקום, ילד קטן, חמוד. תקום, תקום.

אתה רואה אותו?

אתה רואה אותו או לא?

הנה.

הוא לוקח. תרים את היד.

הוא לומד מסכת חגיגה לרפואתה.

חזק וברוך.

בוא באמצע. נשים לב עוד. תראה איפה שהאצבע שלי תמיד. כן?

תענית דיבור. חזק וברוך.

כן, עד למעלה מאחוריו.

נטילת ידיים. חזק וברוך. פרח שירה. חזק וברוך.

תהילים משמירת...

שירת הבריאה. חזק וברוך.

כן, גברת?

מה?

תהילים. חזק וברוך.

כן?

מה אתה?

הנה, נצלם אותו פה. תרים את היד גבוה.

לקבוע עיתים לתורה כל יום. חזק וברוך.

תהילים לפה, חבר'ה. כאן, כאן. שורה שנייה.

תקום, תקום.

כן? מה אתה אומר?

חמש מסכתות של משנה. חזק וברוך.

הינה פה בחור. שורה שלישית. כן? מה אתה לוקח?

מה אתה לוקח?

לסיים את תיקוני הזוהר עוד השבוע. לסיים את תיקוני הזוהר כל השבוע.

איפה אתם לומדים? במערה?

זה קדושי צפת?

נו, מי עוד? כן, הנה בחור פה עם גופייה. רגע, נראה מה הוא מציע לנו פה.

תרים, תרים. שתי ציציות? בטח, נתכסות.

כן, תעבירו לו בקשה שמה.

כן, מי עוד?

רגע, רגע, הנה פה, פה הבחור, שורה ראשונה. מה אתה לוקח?

שלוש תפילות. שלוש תפילות להתפלל כל יום, כן?

חזק וברוך, כן.

רגע, קום אתה שמה עם הפאות, כן?

שלוש.

שלושה ספרי תהילים לגמור. חזק וברוך.

פה עם הכובע האדום.

שיר השירים וללכת עם כיפה. הנה, כיפה, בבקשה.

פה? כן. מי עוד?

כן, שם, שם, שם אנשים למעלה.

מה את אומרת?

נשמט קול חי, ארבעים יום, חזק וברוך ועד. כן, כן, תרימי, כן.

מה, מה?

נו, דברי.

דברי.

מה?

שתי חלות לשבת?

מה?

לא שומע.

שתי נרות לשבת?

שתי הלכות, אשריים, אשריים.

כן?

אנחנו מנוסקים אנשים, תקבל לה ריבות תהילים בשבת, בצוותא, זה יעזור על הכול, על הכול יעבור.

ריבות תהילים. שיצאו להגיד לי, לא אותם.

נראה.

כן, שם למעלה, תן לה, כן.

כל המצוות שהיא עושה ב-40 יום, היא משתפת את זה לזכותה של יהודית מלכה, מה לי בן ברכה?

כן, ואת?

מה?

שלושה ספרי תהילים לרפואתה, כן?

ציצית, הנה פה הבחור הצעיר.

אתה מראה אותו? לא מגיע לו שיראו אותו?

יופי, ציצית. בבקשה.

כן.

הלאה?

כן, שמה, גברת, כן?

רגע, רגע, רגע, את היית כבר בהרצאה שלי, לא?

כן, המורה, המורה, זה לא המורה.

זה אמורה או לא?

לא, כן.

מה, מה?

שבע שבתות,

שבע שבתות לקבל שבת קודם,

חצי שעה קודם, ותענית דיבור. חזק וברור.

כן, שם אנשים, תסתכל.

כן?

ללבוש חצאית בשבת, חזק וברור.

כן, מאחוריו.

מה?

תהילים בשבת. תהילים בשבת, חזק וברוך.

כן? כל השבוע שיר השירים בשבת הזאת, חצי שעה קודם.

כל השבוע שיר השירים, בשבת הזאת הוא יקבל חצי שעה קודם. כן, מה אתם?

מסכת אחת מהגמרא, חזק וברוך, ואתה פה שורה ראשונה.

להגיד פרק תהילים ברבי שמעון בר יוחאי. וואי, וואי, חזק וברוך, חזק וברוך. כן, מי עוד?

מי עוד שם האנשים למעלה? כן?

מה?

נרות שבת, חזק וברוך למעלה, מה?

מה?

להדליק נרות שבת. להדליק נרות שבת, כן.

רגע, רגע.

רגע, רגע.

מי מקבל עליו לשמור שבת שהוא לא שמר עד עכשיו? להרים את היד.

הנה, פה אחד, שניים, שלושה, ארבעה, ארבעה.

ולמעלה חמישה, עזקנו ברגע שישה, שישה, שבעה, עזקנו בשמונה, תשעה, עשרה, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, עזקנו ברוך, 17, 18, 18, שבירת שבת, מי עוד?

יש עוד מי?

איי, איי, איי, יש רבים. הנה, אחת מהאנשים שם, חזק וברוך, 19. מי עוד? הנה, 20. חזק וברוך, 20 יהודים קיבלו עליהם שבת לרפואת יהודית, מלכה מאלי בן פראכה.

מי מהנשים עוד מקבל את זה?

מי מהנשים מקבלת צניעות? מי מהנשים מקבלת צניעות? זה קשה, אבל זה חזק.

הנה, מרימת היד. חזק, חזק, חזק.

חזק וברוך.

מי עוד?

מי עוד? הנה עוד יהודייה, מה את מקבלת?

חזק וברוך, גם כן צניעות. מי עוד?

מי עוד מקבלת על עצמה ללכת בצניעות?

לא להזכיר שמות, כן.

נו, מה אתה מקבל עליך?

ציצית בשבת. חזק וברוך.

רגע, עכשיו יש לי בקשה מיוחדת,

ואני אומר לכם שיש לזה כוח אדיר ביותר.

מי מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך חודש ימים לרפואתה?

שעתיים כל יום, חודש ימים בתענית דיבור. הנה הראשון, אשריך.

הנה השני, שלישי, רביעי,

חזק וברוך. הנה חמישי פה. שישי, אשריכם. הנה שביעי, שמיני, תשיעי.

חזק וברוך. תשעה, עשרה.

אחד עשר.

שנים עשר. הנה פה עוד יהודי.

שנים עשר. הנה שלושה עשר. תראו, זה אברכים יקרים.

הנה 14. 14 יהודים שמוכנים ללמוד שעתיים, חודש ימים.

הנה 15, אשריך.

גם שבת, גם לימוד.

חזק וברוך, חמש עשרה יהודים, עוד שלושה לפחות שיהיה חי,

עוד שלושה שלומדים תורה, שעתיים, הינה שמה יש עוד אחד, שש עשרה,

הינה שבע עשרה, והינה שמונה עשרה, תשע עשרה, עשרים!

חזק וברוך, חזק וברוך.

גם אתם?

שעתיים לימוד תורה בשבת,

חזק וברוך.

רק רגע, אתה?

ברכת המזון כל יום, חזק וברוך, בתיאבון.

נסיים בסכת תענית, אשריך בחור צעיד.

כן, הינה, מה אתה?

איך?

חזק, חזק וברוך, רגע.

עכשיו, בקיצור, בשביל, כן,

את מרצית, כן?

כיבוד הורים! וואי וואי וואי וואי! אריכות ימין זה, אריכות ימין.

כן, מה אתה?

מיקרופון עולה כסף, כמו אתם.

רגע,

רגע, שנייה, יהודים יקרים, בואו נראה לסיכום.

מי מוכן עכשיו,

וזה כבר שוברת קש שעל הגמל,

שתי הלכות ביום חודש ימים כל יום. שתי הלכות בלבד. שתי הלכות בלבד. להרים את הידיים גבוה.

גבוה, שבשמיים יתפעלו מכם.

שתי הלכות. זה לוקח פחות מחמש דקות.

שתי הלכות ביום חודש ימים, אתה מצלם אותם או לא?

שיראו כל העולם.

שעתיים, בעזרת השם, לרפואה של יהודית,

מלכה מלי בת ברכה,

רפואה שלמה מהרה!

בכל האיברים ובכל הגידים, והמחלה תועתק ממנה ותיתקע בראשו של אחמדי ניצ'אד.

וגם רפואה למזל סעידה בג'אנה,

רפואה שלמה מהרה!

והמחלה תועתק ממנה לצד השני של הראש של אחמדי ניצ'אד.

חזק וברוך לכולם.

שאלות למי שיש, בבקשה. רגע, היא בטח רוצה להודות לכם. רק רגע, יהודית מלכה מלי, בבקשה.

אני כולי תרבי אשת,

ואין לי מילים

להודות לכל הקהל,

ואין לי ספק שכל מה שקיבלתם על עצמכם

בוודאי יפעל לטוב בשמיים,

ואני אצא מזה,

ואני אקבל רואה את השם...

לעשות שרודת הודיה.

אמן, לעשות שרודת הודיה שונה,

ובגללת השם להיות בריאה,

שהשם באמת

יחזור לכל אחד, כי אני, אין לי איך

ושל השם אסור לכל אחד את פי הטוב לב שהסכימו לקבל בשבילי.

תודה רבה לכם.

תודה רבה. בריאות שלמה ואיתנה.

כן יהודים יקרים אשריכם זה עם הנבחר. מיקרופון. מיקרופון. תן לו מיקרופון.

כן, בן גב. אמנון, אני... אהלן, משה, מה נשמע? בסדר, יעקב.

קשה לי עם כיסוי ראש.

בוא נגיד, זה... אני לא יכול

לא יודע איך להוריד את עצמי לפני הקדוש ברוך הוא. מה זה נותן לי הכיסוי ראש? אני אוהב את החופש, אני אוהב את ה...

קשה לי עם זה.

קשה לך עם כיסוי ראש? כן. עכשיו,

מה זה נותן לי? לא הבנתי. מה קשה? המשקל? לא הבנתי, המשקל? לא המשקל, מה זה נותן לי?

מה זה נותן זה משהו אחר, אבל מה קשה? לא הבנתי.

סותם את המוח.

סותם? כן, סותם. אולי לא נותן לו להשתחרר יותר מדי. מוריד את השערות יותר מדי. עזב איזה שיער יש לך, ניפה.

עכשיו, בוא תשמע.

כיסוי הראש, מטרתו אחת, בחוקות הגויים לא תלכו,

שהם הולכים גלויי ראש ואנחנו מכסים את ראשנו.

כיסוי הראש הוא גם הכנעה.

כשהאדם הולך עם כיסוי ראש, הוא מכניע את עצמו, יש לו גבול.

כן? שאם לא, אם הוא הולך בגילוי הראש,

כתוב בהלכה, אז... בוא אני אקצר לך כמה, יש לכל יהודי חלק לא לעולם.

כן.

כן.

עכשיו, מה החלק?

תלוי מה הוא עשה בשביל לקבל.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

אבל צריך לזכות בחלק.

מה פירוש? יש לך חלק.

אתה בא וזוכה, תקבל אותו. אם לא זכית, בוא, לא תקבל אותו, אבל אתה צריך לזכות בו.

לדוגמה, אדם קיבל ירושה.

יש 12 אחים, כל אחד קיבל חלק בירושה.

אחד בא ולא טבע את החלק שלו בירושה, אז הוא לא יקבל אותו.

אבל אם הוא הציג את המסמכים... לאן זה חלק?

בדיוק, מה שהוא החליט, מה שהוא טרח, מה שהוא יגע.

אתה יכול לשבת בגן עדן במקום הכי גבוה והכי טוב, לא כאן לשבת.

בגן עדן התכוונתי.

זאת אומרת, אם אתה תעשה את רצון השם יתברך, אתה תזכה מעלה,

מעלה, מעלה, כמה שאתה תעשה יותר, תזכה יותר.

זה החלק שיהיה לך.

הבנת?

כן, אבל הכיסוי ראש זה סמל.

זה גם סמל, אבל זה לא הסיבה. אבל לדוגמה, בצהל, לכל חיל יש כומתה אחרת, נכון?

זה סמל, אבל הצבא מחייב את זה. ואם יבוא אחד עם טענה שלך ויגיד, זה סותם לי את הראש,

יסתמו אותו בכלא.

בסדר, זה מכביד עליי.

מכביד? ככה שומעים. יש לך איזה רעיון לפתות אותי בשביל לשים את הכיסוי ראש? כן, יש משהו אוורילי.

יש כמו רשת, מיוטה.

אתה יכול לשים עם חורים, זה גם נחשב.

יש כובעי קש.

כובע קש זה גם כן קל מאוד ומותר, זה כיסוי ראש.

אתה יכול לשים גם גרב על הראש.

אני יכול, אבל זה לא ייראה.

מה לא ייראה?

אתה יכול לעשות את הכובע עם קוקו,

עם פומפון.

אם אתה רוצה שיראו אותך.

רגע, לכל יהודי יש חלק לא למבט. השאלה איזה חלק?

אמרנו, לא.

הוא שואל עכשיו על החלק שלי, לא שלו.

כל אחד מה שהכין וטרח, זה מה שמגיע לו.

כשאתה נוסע פה, נגיד, בצפת, ואתה רואה וילות, אתה אומר...

זה החלק של פלוני, אתה רואה מה השם שלו? זה פלוני, למה יש לו וילה? הוא עבד הרבה.

עבד הרבה, יש לו וילה. אחד לא עבד הרבה, אז הוא חי בבית משותף.

זה היה מובן.

כן, אה, זה מובן.

כן, עוד שאלה למי?

תכף, רגע, תן לו פה לבחורצ'י, כאן, פה, פה, פה, פה, תרים את היד, אבל שאלה יש לך, כן?

לא, שאלה? מה הבקשה?

בבקשה, תן לו בקשה.

אני מנסה להקים גמר של דיסקים בישיבה, וחשבתי שאולי תוכל לתרום לנו כמה דיסקים לגמר.

על העני ועל הרסי, קיבלת 100 דיסקים.

למי יש שאלה? שאלה.

כן?

לך יש?

רבי עקיבא, מי היה מבני יעקב?

מבני יעקב יש מחלוקת מי הוא היה.

יש כאלה שמוציאים אותו אפילו מגדר האחים ואומרים שהוא היה כנגד השכינה,

ויש כאלה שאומרים שהוא היה כנגד יהודה.

כן.

תהיה בריא.

כן, מי עוד?

שאלה שם יש לך?

שאלה או ברכה?

שאלה, תן לה שמה בריצה.

תן לה שם, תרימי את היד.

כן, כן,

תן לה, תן לה.

כבוד הרב.

כן.

לפני ארבע שנים בערך עניתי בהרצאה שלך,

וסיפרתי לכולם שהתגרשתי וביקשתי ברכה שאני רוצה להתחתן.

אתה אמרת לי שאני אכסה את הראש, וכיסיתי לי את הראש, אבל אמרתי, טוב, אני

אקבל עוד כיסוי ראש, כאילו, להיעדר בזה.

באמת כיסאתי את הראש, התחתנתי פעם שנייה,

בצפת,

בכל תרועה רמה, אבל זה גם נפל בכל תרועה, בכל עדות חלושה.

כנראה כיסית ראש חזק מאוד.

כן.

עכשיו אני רוצה...

זה לא מצחיק,

כי אני ממש כואב, אני כבר מתבגרת,

אני בשלושים ותשע,

ואני רוצה שיהיה לי עוד ילד. אתם מבינים, יש לי ילד מהנישואים הראשונים.

ואני רוצה מאוד מאוד שתברך אותי שיהיה לי, בעזרת השם, חתן,

כשאני אוהבת עוד ילד.

לפחות עוד ילד אחד, או ילדה.

הבנתי.

מה השאלה ש... אבל מה אני צריכה לקבל על עצמי שבאמת זה יקרה? כי אני רואה ש...

נראה לי שזה ממש לא מציאותי.

מה לא מציאותי? שאני התחתנתי עוד פעם. למה?

זאת, כי כבר התחתנתי פעם. ויש כאלה בני 70 מתחתנים.

כן, אבל להוליד עוד ילד זה... מה הבעיה?

הייתה אישה עד בגיל 50, ילדה רגל.

פעם ראשונה.

שזה נגד הטבע. פעם ראשונה.

הרב, גם שרה.

אה, שרה, חוכמה.

אני לא שרה. זה הקדוש ברוך הוא בירך אותה.

אבל מכל מקום,

מה שמך בשם האימא? מיכל בת מרים.

מיכל בת מרים.

השם יזכה אותך בעזרת השם לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל ובן זכר.

אמן.

תלמידי, כל יום חצי שעה ספר מוסר.

איזה ספר?

שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

אני רק ארשום את זה.

אין בעיה. תודה.

כן.

מי רוצה לשאול שאלה שמה למעלה? כן.

שאלה, כן?

שלום, כבוד הרב. אני בעלת תשובה כבר 23 שנה וחלמתי שאני אגדל משפחה לתפארת.

ולצערי הרב, אני רואה שדווקא ככל שיוצאים יותר להתחזק בצניעות, רואים את האפר אצל הבנות.

איך זה יכול להיות דבר כזה,

שמצד אחד חילוניות מתחזקות, מקבלות על עצמן כיסוי ראש,

וחרדיות מבית עושות כזה חילול השם ברחוב ומתלבשות בצורה מפחידה שזה עושה כזה קטחוג על עם ישראל, ואין דבר כזה. זה לא יכול להיות. חייבים לעצור את הדבר הזה בבית יעקב, לעורר את הבנות הצעירות. אי אפשר להמשיך ככה עם הצמוד, עם הטריקו, עם כל הדברים הנוראים, עם הגרפיים השקופרץ. צריך לשים לזה סוף!

אני לא צריך להוסיף על דברייך כלום, כולם הבאנו.

למי יש שאלה? לך יש שאלה?

תן לה פה מקדימה שאלה.

תודה רבה, ערב טוב. ערב טוב. בלי מסטיק אם אפשר.

בבקשה.

כן.

יש לי שאלה כבר,

לא יודעת, זה כבר המון זמן, בגלגול קודם. כן, יש בטח.

אם הרב יכול להסביר לי את העניין של הבחירה החופשית.

כי אני אומרת שאם יש בחירה,

אז אם אתה בוחר ברא, אז למה ש...

אם אתה בוחר במשהו שאתה רוצה לעשות,

אז למה לקבל עליו עונש? כי אם זו בחירה, תעשה מה בראש שלך.

נכון.

זה נעמד.

אז קודם כל, בעיקרון את צודקת, את יכולה לעשות מה בראש שלך, והקדוש ברוך הוא עושה מה בראש שלך. אבל יש בחירה, לא? ודאי. נו, אז איפה הבחירה כזאת? ודאי.

למה עשו תמרורים בדרך שהגענו לפה?

כי אמרו לנו, תשמע, התמרור אומר מה צריך לעשות, ולך יש ברירה או לעבור על התמרור או להשמע לו.

מי שנשמע על התמרור,

סביר שהוא לא ייתקל בבעיות. אצל אלוהים זה לא כזה ישר, הוא לא הולך איתנו ראש בקיר.

לא? לא בכלל.

מה את מתכוונת?

שהוא לא הולך איתנו ראש בקיר. אתה עושה רע, תקבל רע. זה... אה, הוא לא נותן על המקום, את מתכוונת, עונש. זה נכון.

אני אומרת, הוא נותן אופציות להשתנות, להסתדר עם החיים שלך. נכון, נכון, נכון. הקדוש ברוך הוא, ערך אפיים,

אבל מי שחושב שהקדוש ברוך הוא ותרן, טועה... אני לא אמרתי דבר כזה שהקדוש ברוך הוא ותרן. אז אני אשאל אותך שאלה.

את בבנק, ועושה אובר,

ועוד ועוד ועוד ועוד, ובסוף עוברים לך, תשמעי,

את צריכה להפקיד כסף, אם לא, יהיה בעיה, ואנחנו נסגור לך את החשבון,

ואנחנו מסתברים שונה, ריבית והצמדה והכול.

אז הבנק לא סגר לך מיד, הוא לא הקפיץ את הצ'קים, למרות שהשתנה כרגע בדיוק החוק,

ושלושה צ'קים הם יקפצו לך, אז גם את קופצת מהבנק החוצה.

אבל מכל מקום,

זה לא אומר שאם עכשיו תהיי בסדר, אז החוב שלך נסגר.

החוב נשאר.

זאת אומרת, אם צברת עוונות, עוונות, עוונות,

ואחר כך את אומרת, אני אשנה את דרכי,

אם שינית אותה באמת ופסקת מהדרך הקלוקלת הקודמת וחזרת בתשובה גמורה,

אז באמת הקדוש ברוך הוא יכול לסלוח לך אם התשובה היא אמיתית ולא תשובי עוד.

אבל אם היא חלקית ואם היא לא שלמה וכולי,

עדיין נשאר לך החוב הקודם שיצטרכו להיפרע ממך.

שמע, אני לא אומרת שאלוהים לא נותן עונש על הדברים רעים שאנחנו עושים. אז למה לאסוף? למה לאסוף עוונות? לא, השאלה שלי זה איפה הבחירה?

אומרים שיש בחירה חופשית לבן אדם. איפה יש כאן בחירה? בזה שהוא יכול לבחור. אז זו בחירה מתוך הכרח, זה כי אם תעשה משהו רגע, אם העובדה היא שאנשים שמחללים שבת,

לא מתוך הכרח, הפוך,

הם הכרחו לשמור שבת והם מחליטים לנסוע בשבת. לא, אבל אני אומרת שמי שמקיים דברים, מי ששומר את השבת,

או מי שעושה משהו שלא כל כך בראשו לעשות אותו, אבל הוא עושה אותו בגלל שאם לא, אז יהיה לו גיהנום, לא יודעת מה. נכון, אז מה? אז איפה הבחירה כאן?

עובדה שיש כאלה שבוחרו... אבל זו בחירה מתוך הכרח, זה לא... אז אל תקראו לזה בחירה.

עוד פעם, בחירה זה גם מתוך הכרח.

הכרח... איפה הבחירה אם זה מתוך הכרח? אני אסביר.

אני אומר לך, את רוצה עכשיו לאכול לימון או מילון?

עכשיו זה הכרח, יש לך רק את שניהם לפנייך.

הכרחתי אותך לאכול לימון או אפשרתי לך גם מילון?

אם זו הייתה בחירה אז הייתי בוחרת שלא בא לי לא את זה ולא את זה,

הוא בא לי משהו אחר, זה המחירה. מאה אחוז, אני שואל אותך שאלה, את יכולה גם לא לאכול, נכון? אל תאכלי.

כן? אל תאכלי, תצאו לי. אני מבטל את לאכול משהו אחר גם. עוד פעם, אבל את מבינה מה אני אומר?

נתנו לך אפשרויות, נכנסת למסעדה,

יש בתפריט 100 סוגי מאכל. 100, 100. יש לך מחירה או לא?

מה פתאום הכריחו אותך למאה ולא יותר?

אני הכנסתי את עצמי לתוך הבחירה הזאת של חברי אלה. מאה אחוז, גם פה נכנסת לתוך הבחירה. אני לא נכנסתי, אף אחד לא, אני לא נכנסתי.

מה, כשאת באת לעולם, שאלו אותך אם את רוצה לבוא לעולם. מי שאל אותי? אני לא זוכרת למה. את לא זוכרת, זה בוער.

אבל שאלו אותך, הקדוש ברוך הוא שאל את כולם לפני שהביאו אותם לעולם, אם הם רוצים לבוא לעולם.

אז איך זה שאני שואלת עכשיו דבר כזה, אם אני הכנסתי את עצמי לכאן?

רגע, בואי אני אשאל אותך שאלה. לא טוב לך?

מה לא טוב לך? את לא רוצה בחירה?

אני רוצה בחירה, אבל שזה יהיה בחירה אפרת. אני עושה משהו טוב, אני אקבל משהו טוב. אם אני לא רוצה, אז סבבה.

מאה אחוז. שאף אחד לא יגיד... אני גם אמרתי את זה על מס הכנסה. תשמעו, אל תקפואו על האנשיונים. אבל הם לא אמצאים על מס הכנסה. יותר קשה.

נו, באמת. למה מס הכנסה עוד אפשר להסתדר איתם? אבל איתו אי אפשר, הוא לא מבטר.

רק עם תשובה גמורה.

אני לא שמעתי דבר כזה. אני יודעת שאלוהים הוא סולח, בוא אבא סולח, ואם אתה עושה משהו ואתה מתחרט עליו אחר כך, ואתה תגיע למסקנות שלך בעצמך. אמרת כמוני. אמרת כמוני. אבל אם את עושה תשובה אמיתית, אם את לא עושה תשובה אמיתית,

הוא לא סולח ולא מבטר ולא כלום. איפה הבחירה כאן? זו השאלה שלי.

מה, את לא הבנת שיש כאלה? לא הבנתי. בין טוב ורע זה שני דברים, יש בחירה.

עם הכרח, בלי הכרח, עם טוב, בלי טוב,

זה בחירה.

אז למה אני קוראת לשר המשפט? אני אתן לך דוגמה,

נראה אם תביני אותה. אם תביני אותה, תצאי מהשאלה.

יש פה פתח, את רואה?

פה יש עוד פתח.

פה, כשפותחים, יש אש מתלקחת,

וקוראים למקום הזה גיהינום.

פה פותחים את הדלת, יש ריחות נעימים,

גן עדן, נחלים מפקים, ציפורים מצייצות,

משהו.

עכשיו, אומרים הערב, לא עולים יותר למעלה,

יורדים למטה, בראש יוצאים מכאן או מכאן.

לאן את הלכים?

לשם. לגן עדן, נכון? לגן עדן. הכריחו אותך ללכת לגן עדן? כן הכריחו אותך.

מי יקפוץ לגיהינום?

מי יקפוץ לגיהינום? מי משוגע לקפוץ לגיהינום?

הגיהינום נולד ונברא בשביל להכריח אותך להיכנס לגן עדן.

המצוות נועדו להכניס אותך לגן עדן.

סבבה, אבל אני עדיין מסופקת בקשר לשאלה שלך. זה הכריח, הכריחו לטובתך.

לא לרעתך.

תודה רבה.

יבריה.

תודה רבה.

רגע.

רגע.

רגע. תן לבחור פה, כן. עם הלבן, כן.

וואן-טו, וואן-טו.

נו.

ערב טוב.

ערב טוב.

עשיתי לשאול את מוד הרב אם כל אחד שחולה,

אם זה ראוי ונכון להוסיף לו שם.

כל מי שחולה להוסיף לו שם?

אה, כל מי שחולה? חולה.

לא, לא מחייב שכל מי שחולה. חולה מסוכן, אז יכול להיות שמתייעצים עם רבנים גדולים שמייעצים

להוסיף לו שם. מה זה נקרא חולה מסוכן?

חולה מסוכן זה שהוא קרוב למיתה.

ואז איך עושים את הדבר?

הולכים לרב, שואלים אותו פוסק, מה אתה אומר, המצב שלך עולה כך וכך, הם נוסיף שם, איזה שם, ואז מחליטים להוסיף שם ומקווים שמזלו ישתנה, כי מי שמשנה את שמו, פעמים ישתנה מזלו.

אוקיי, רציתי לבקש. אבל זה עם שינוי המעשים גם, אם זה לא משנים את המעשים אלא משנים את השם,

זה כמו עבריין שתופסים אותו והיו קוראים לו דודו,

ואז הוא אומר, לא, נחלפתי למשה.

אז זה לא עוזר.

אלא אם כן, הוא שינה גם את המעשים.

כן. אפשר לבקש בקשה שהרב יברך אותה?

כן.

רבית בת אהובה.

איך רבית? בת אהובה.

השם יש לה לרפואה שלמה בתוך שאר עולה עמו ישראל, מהרה. תודה רבה.

כן, עוד שאלה.

אני יודע שאתה רוצה הרבה דברים, אבל כבודו מתפרץ, נא להמתין בתור.

כן.

מי עוד רוצה לשאול שאלה פה?

אין דברים? אין דברים? רגע, רגע, לא. הוא רוצה ללכת לפי שמעון בר יוחאי. רגע.

יא ווי ווי.

הלו.

תן לו בנזין.

חג.

כבוד הרב.

אה.

לא, לא מצחיק.

לא, לא, לא מה זה שאירות הפנים שלי.

אני בן אדם,

וואלה בן אדם,

אבל לא קשור לכל מה שאתה רוצה. אני מאמין, מאמין, וואלה מאמין.

מאמין, מאמין ברסני מאמין. מתנה, מתנה. לא, לא, הרב. מאמין, מה זה מאמין? וואלכ מאמין ברסאמק מאמין. אשתם.

מאמין, הרב.

מאמין, מה זה מאמין?

אבל דבר אחד, מה זה דבר אחד? אין לי כוח, אין לי כוח. אגיד לך, אני קם בבוקר, קם בבוקר, אין לי כוח להתפלל, אין לי כוח. יש לי עבודה, לא יקומים לעבודה, אין לי כוח לקום לעבודה.

אין לי כוח, אין. גם אחרי השתנה, חן אחר כך. אין לי כוח לכלום, כלום. אם יש לי עבודה לנפט, אין לי כוח לקום ולהניח את התפילים, אין לי כוח לאנוח אותם. איך זה יכול להיות?

אין לי כוח.

תודה רבה, עכשיו די. בן אדם עצל. אני אתן לך ברכה עכשיו שתהיה זריז, בסדר? אם תראה לי אותה ואם אני זריז אני מברך אותך שתהיה גם זריז. יאללה, מה השם של מיימאן. יהודה בן מרים. יהודה בן מרים, תזכה להיות זריז!

ונראה אם זריזות תחזיר את המיקרופון.

וואלה זריז.

חזק וברוך.

כן, מי עוד?

כן, הנה שמה יש אישה עם כובע על המן בריצה למעלה.

ערב טוב.

אני מראש מתנצלת על גודל הבקשה.

אם אפשר רק לסובב את המיקרופון כך, כן. אני מראש מתנצלת על גודל הבקשה.

אני מבקשת תרומה של DVD ל-115 משפחות נזקקות למאזל לשבת.

בשמחה רבה.

זכית?

תודה.

ואם כל כך הרבה רוצים DVD זה הזמן לעזור בשביל ה-DVD, לא?

כן.

אז אני מציע לכם ככה, שימו לב, יהודים יקרים,

מי שמוכן לתרום שקל וחצי ביום.

מי יש לו שקל וחצי ביום, שרים את היד?

הוא חייב, אין לכם שקל וחצי ביום?

אם אדם מרוויח נגיד 100 שקלים ביום, 150 שקלים,

כמה זה שקל וחצי?

אחוז!

אחוז! אחוז.

שקל וחצי.

אם אדם תורם שקל וחצי ביום,

כל יום במשך עשרים חודש זה נותן אלף שקל.

זה חמישים שקלים, חמישים שקלים לחודש.

חמישים שקלים לחודש, עשרים חודש, זה אלף שקל.

הוא מקבל 100 DVD. 100 DVD,

שמחיר של DVD אחד, 100 שקלים.

הוא מקבל 100 DVD,

שיוכל לחלק אותם

ליהודים שרחוקים, שיתקרבו לאביהם שבשמיים.

אם הוא רוצה הוא יחלק, אם הוא רוצה אנחנו נחלק,

אבל אין לו זכות לקרב את הבנים של הקדוש ברוך הוא לאביהם שבשמיים מכספי מעשר.

וזו מצווה גדולה מאוד לזכות את הרבים,

ולקרב אותם לאביהם שבשמיים. וכל המלמד בן עם הארץ תורה,

נאמר עליו, מוציא יקר מזולל כפי תהיה, יש לו כוח גדול מאוד בשמיים. אז מי שרוצה לזכות וניתן לו ברכה,

יכתוב את השם שלו בשם האימא למעלה,

וניתן לו ברכה למה שהוא רוצה,

כאן במעמד זה בפני כל הציבור.

מי שמעוניין לזכות, שירים את היד בעזרת השם,

עם מלא הוראת קבע,

ויקבל את הזכות ל-100 DVD. בבקשה, תן להם קצת שמחה, בבקשה.

כן, למעלה, הינה היא רוצה, הינה עוד אחת רוצה, הינה שלוש נשים למעלה בשורה אחת, הינה שם עוד שתי נשים שמעוניינות, אשריכם בנות ישראל,

בזכות נשים קצת גליון נגאלו ישראל.

מי עוד רוצה? הינה, פה בחורצ'יק רוצה.

פה פה, תרים את היד גבוה, כאן, כן, מי עוד?

תכף, תכף נמלא הוראות קבע בזריזות, יקבלו ברכה, אני אתן תכף, תכף, מהר, למלא, לחתום ולכתוב את השם.

שקל וחצי ביום, רבותיי, שקל וחצי ביום, זכות גדולה מאוד.

לקחת את הפרטים של אלה שרצו את 100 דיווידים פה ופה.

כן.

כן. עוד רגע.

לכל חולה הומו ישראל רפואה שלמה בהצלחה מהרה. לא לענות לפה. לא, לא, לא לענות.

כן.

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

מי עוד?

ציצי.

למלא הוראת קבע בריצה, שקל וחצי ביום.

להביא את ההוראה לפועל אזרחה.

כן, אני לא ראיתי.

כן.

כן.

בבקשה.

מי עוד?

מעיין וצמחה, חזרה בתשובה לסמך.

גביר בן חיה, רפואה שלמה מהרה.

ימי עוד?

רוחה בת רומייה, רפואה שלמה מהרה.

חגית בת סטלה, רפואה שלמה מהרה מהרה.

רגית בת חנא? נעית בת חנא, זימוג אבות.

שרון בן חיה, רפואה שלמה.

תמלא את ההוראת קבע ולהעביר לפה בזריזות. הנה שמה.

בן-הנן.

זמוג הגון משורש הנשמה העליון לרינת אזולאי בן-אסתר מהרה.

ברפואת הנפש והגון.

הצלחה וברכה, נא.

העיקר שלקחו את הזכות, העיקר שלקחו את הזכות.

נמלא הוראת כאבה ונחתום, מהר.

יזכו לזיווג הגון מהרה, תשאיר לי צמחה.

עמרון בן צי לה, רפואה שלמה, חזימו לבוא מהרה.

השם יזכה אותך שאת זרורו לא יפה הערבה.

יש בניין לערבית בחוץ, קרן בת שושנה, רפואה שלמה מהרה.

זיווג הגון מהרה.

עזריאל בן-אסתר ילדים, תיכף, תיכף, אמרתם לך.

לחתום, מי זה? תקרא, אלי טוסטל, טוסטל, אלי טוסטל פה, אלי טוסטל.

צריך לחתום, אלי טוסטל.

אמן.

שים פה.

כן?

מי עוד?

תמי בת סילביה, מחיה, חן, השם יזכקו. תבואה שלמה מהרה.

הבנות, תחזרו בתבואה שלמה.

גאולה גרבלו.

עגי בת גאולה, לידה קלה ולידה על דרך הטבע.

שלהבת בת גאולה, חזרה בתשובה שלמה.

תזכה להתקרב להשם.

אסתר בת יפה, רפואה שלמה.

אמן.

אחרונים לבסור את הפתק למלא את ההוראה.

כן?

נותן בת מלחן סילביה, גבול מהרה.

סילביה, רפואה שלמה מהרה.

בוא לבוא.

נותן בן מרים, ברכה.

תמר בן חנר, רפואה שלמה.

הצלחה ובריאות נתנה לאילון בן עמונה ומאמר בצימה. עצמונה.

אילון בן עצמונה ומאמר בצימה.

עסקו לבריאות והצלחה.

כן, נדבר.

תרבית בת שושנה, לידה קלה, מהרה בזמן.

מה?

תיקח את הטלפון שלו.

אסתר בת יפה כהן, רפואה שלמה.

אמן.

בסדר, יפה. קח את הכתובת שלו וחזן.

אברהם בר לבקה סאבל רייזה.

סארה בר לבקה סארה רייזה.

זיווג טוב והאגוד בקרוב ממש.

מה השם?

אושר בן פנינה.

דבור אבת סימי, יחזרו בתשובה שלמה מהרה.

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם פעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלטלטל למספר 03-677779

וגם מפקסס ל-03-36765320.

כתובתנו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההוצאות של הרב אמנון יצחק,

שהיטה.

וכן ניתן לרכוש משרדי שופר בעברות הצפייה.

שחרור אונים

אינציקלופדיות

ספר עולם התשובה

ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.