אשקלון - אשקלון 20-06-07

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, איילה, אייל

פרק די די די דם איי-יא, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי, יוי

הוי יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא

מי שומעים

בבקשה, אדוני היושב-ראש.

אתה שנשלחת מדרך ריחות

בגן של החיים אתה נמצא ברוך הבא בגן של החיים כולנו ילדים יש מצחקים ויש שדעתם מבקשים בגן של החיים כל כך הרבה שבילים

רק יחד צופן בתוכו יהלומי

עופים בגן אתה שואל את עצמך הפירות פה בתוכים אך הנפש לא תצפה האם תבנה ארמון

סעיף 1 נתניהו.

סעיף 1 נתניהו.

בגן של החיים כולנו ילדים יש מצחקים עליה שדעת מבקשים בגן של החיים כל כך ארצה שמילים רק אחד סופר בתוכו יהלומים בגן של החיים

כל כך ארצה שנייהם.

בבקשה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמם וירוויח.

הערב נתרם לזיווג הגון, מהיר ובהצלחה חבצלת בנימין שרית בני רחל אדם בלירן בני תמר שבתאי בן-מאיר נעמי בת-חנה

צור בן-זיוה יוסף בן הרצליה יהונתן בן אשורית

אושרית בת-סימה בלעילוי נשמת אליהו בן-חוה רות מויסה בת-מזל ורפאל בן-חנה מנוחתם עדן

וזיווג הגון ירון בן-מלכה מיטל בת-מלכה, רפואה שלמה, בריאות הנפש והגוף והיריון קל,

ותעבור את הניתוח לשלום.

בפרשת השבוע, פרשת קורח,

ואם בריאה יברא השם ופצת האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם,

וירדו חיים שאולה,

וידעתם כי נעצו האנשים האלה את השם.

קורח וחול עדתו נבלעים למעמקי התהום

על המחלוקת שהם יצרו כנגד משה ואהרון,

ונשאלת השאלה,

למה במקום להתפלל ולבקש על כלל ישראל דרש משה רבנו עונש זה שתהיה בריאה מיוחדת

שתפתח האדמה את פיה והם יבלעו חיים שאולה?

וזה ההפך מהנהגת הרחמים שלו לאורך כל הדרך.

אלא שבמקרה הזה הייתה צפויה סכנה גדולה לכל היסוד של עם ישראל ולעצם קיומה של התורה.

בשעה שהם השמיעו את הטענה,

ומדוע תתנשאו על קהל השם,

כאילו משה ואהרון מתנשאים,

מתגאים על הציבור,

והעלו טענה שמשה עושה הכול מדעתו,

ותלו את הטענה בסיבה

כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם.

זאת אומרת, למה אתם מתנשאים מעלינו? כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם.

כולנו שווים.

הרי שבאו לחטא הזה מכוח הקדושה כביכול.

טענה של קדושה, כולם קדושים.

אז למה תתנשאו?

בחטא כזה יש סכנה גדולה מאוד.

איך מבינים את זה?

על-פי ביאור של רבנו יונה, זיכרונו לברכה.

מדוע מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא?

כתוב שמי שמלבין את פני חברו ברבים

אין לו חלק לעולם הבא.

מדוע?

ברוצח ממש יש לו חלק לעולם הבא.

אדם רצח אדם,

הוא יקבל עונש גדול,

הוא חייב מיתה,

ואם הוא לא תיקן, עכשיו הוא ייתקן בגלגול הבא.

אבל יש לו חלק לעולם הבא.

במלבין בני חברו,

שלא הרג אותו ממש, רק פגע בו,

והלבין את פניו, אין לו חלק לעולם הבא. למה זה?

במלבין בני חברו, צריך להבין,

זו תולדה של רוצח.

זאת אומרת,

האב זה רציחה ממש,

והתולדה שלו זה גם הלבנת פנים,

והיא לא גרעה רציחה מן ההלבנה.

מכל מקום,

רציחה יש עולם הבא.

בהלבנת פנים אין עולם הבא.

למה?

אומר רבנו יונה.

ומה שלא אמרו כן על הרוצח,

שאין לו חלק לעולם הבא, לא אמרו את זה עליו.

כי המלבין פני חברו איננו מכיר את גודל חטאו,

ואין נפשו מרא לו על עוונו

כמו הרוצח.

ועל כן הוא רחוק מן התשובה.

זאת אומרת,

אדם שפוגע בחברו, הוא לא מרגיש שהוא עשה מעשה חמור

שהוא תולדת הרציחה.

ולכן הוא לא חוזר בתשובה, כי אין נפשו מראה עליו, לא כואב לו על זה. מה אמרתי?

אמרתי מה שמגיע לו לשמוע, מה אמרתי?

ממילא הוא לא חוזר על זה בתשובה,

והוא נפטר מהעולם בלא תשובה.

זאת אומרת, המלבין פני חברו, כיוון שזה קל בעיניו,

אז זה חמור יותר,

כי הוא לא מתחרט וחוזר בתשובה. בעוד שרוצח,

אפילו שבשעת כעסו וברתיחת דמו הוא עשה מעשה שלא ייעשה,

אבל לאחר מכן הוא קרוב יותר לתשובה ולחרטה ככל שהזמן התרחק מהאירוע.

וכל שכן, בעת שאדם עובר עבירה וחושב שהוא עושה מצווה,

אז ודאי שמצבו יותר גרוע.

אם אדם עושה עבירה

והוא חושב שזה מצווה,

אז ודאי שהוא רחוק מהתשובה, כי הוא חושב שהוא בכלל עשה מצווה.

ועל אחת כמה וכמה אם הוא חוטא והוא בא בטענה של

קדושה מה אני מבקש?

כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם.

מדוע תתנשאו?

מה אני ביקשתי?

אני שווה, גם אני רוצה לעבוד את השם, גם אני רוצה להיות כהן גדול.

למה אתה תהיה כהן גדול?

אז הוא לא מרגיש בכלל שהוא עשה שום עוות.

זה שהוא חלק על משה ועל הקדוש-ברוך-הוא וכפר בכול,

הוא לא מרגיש, כי הוא טען טענה בשם הקדושה,

אני כך וכך.

יכולים לראות את זה גם בתי-כנסת.

אנשים שרוצים לעלות לספר תורה,

והם באים כאילו בשביל הקדושה, בשביל לעלות לספר תורה,

ומה שמנהיג אותם בעצם זה הכבוד.

לכן, כשיש תחרות, לפעמים מרימים את הקול, לפעמים מגדפים, לפעמים מושכים ידיים מהבמה, ואל תשאלו לאן זה מגיע.

אז אם הם באו עם קדושה והמטרה קדושה, אז מה אכפת לך מי יזכה?

העיקר שיהיה קדוש השם, כולם יזכו, מה יש?

אם כל העדה, כולם קדושים?

אז למה אתה דווקא?

אז למה אתה, קורח, מבקש שאתה דווקא תהיה?

אם כולם קדושים,

אז מי שנבחר יישאר.

מה זה משנה?

אפילו ריבלין הבין שאין לו סיכוי,

אז שפרס הלוזר, אחרי 84 שנה, שיישאר נשיא.

אפילו ריבלין הבין.

אז איך קורח שפיקח היה

ורוח הקודש מתנוססת לראשו, איך הוא

לא ויתר ונגרר עד כדי זה שנפתחה האדמה ושאבה אותם לתהום?

כך יש לפעמים אנשים שיש טענות כנגדם,

אבל זה לא נוגע לקיום וייסוד העניין.

יש, לדוגמה, אנשים שעובדים באיזה מקום עבודה.

יש כנגדם איזו טענה שהם לא מתנהגים כראוי או עושים לו מה שצריך או שלא עושים מה שצריך.

טענה.

אז כל הזמן אפשר עדיין להפך בזכותם.

אבל יש כאלה שעושים עוולות ועוד בונים על זה שיטות.

בונים על זה שיטות.

יש אנשים שהתפקיד שלהם לזכות את הרבים וללכת

לגרום שיהיה קידוש השם ברבים.

ובאותה שעה כשאחרים מעמיסים ציוד וכו' הם מוצאים זמן לאכול ארוחת ערב.

איך שמגיעים, נגיד, וצריך לפרוק ציוד, הם פתאום מתפללים מנחה.

מי שדואג באמת,

אוכל לפני, מתפלל מנחה מוקדמת,

הרי הוא יודע מתי הוא צריך לצאת לפעולה מסוימת,

למה הוא לא עושה את זה בזמן?

למה? כי הוא רוצה להתחמק מהעבודה.

אז הוא מוצא שיטה, קדושה, הוא בא בשם הקדושה.

לאכול זה מצווה ונשמרתם על נפשותיכם, להתפלל זה חובה להתפלל.

רגע, אבל מה התפקיד שלך? על מה משלמים לך כסף? בשביל מה אתה בא?

מה צריכים אותך? בשביל דבר מסוים.

אז אם בן-אדם פעם אחת,

פעמיים מילא, אבל אם הוא הופך את זה לשיטה?

אוי ואבוי.

לכן מצינו אצל ישעיה הנביא

שאמר לחזקיה המלך,

מלך יהודה,

בימים ההם חלה חזקיהו המלך,

ויבוא אליו ישעיה הנביא ויאמר לו,

צב לביתך כי מת אתה ולא תחיה.

מהי כי מת אתה ולא תחיה?

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

חזקיה המלך היה מלך צדיק וקדוש.

תוך שלוש שנים הוא גרם שכל עם ישראל ידעו את התורה.

הוא היה ראוי להיות משיח.

בא אליו ישעיה הנביא בשם ה'

ואומר לו, מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

וואי וואי, צדיק כזה שהולך להיות משיח.

אומרים לו כזה דבר?

אמר לו, מייקו להאי, מה קרה?

אמר לו, משום שלא עסקת בפרייה ורבייה.

אתה מזרע בית דוד,

ואתה צריך להביא ילדים לקיים מצוות פרייה ורבייה.

ואתה לא עסקת במצווה זו.

אמר לו חזקיה המלך דישעיה הנביא משום דחזאי לי ברוח הקודש

דנפקא מיני בנין דלא מעלו.

משום שראיתי ברוח הקודש שיש לי שיצאו ממני בנים לא מהוגנים.

אז הוא לא רצה להביא ילדים לעולם שהכעיסו את הקדוש ברוך הוא.

הוא ראה ברוח הקודש.

אמר לו ישעיין הנביא,

בעדי קו שדר החמנה למה לך?

מה אתה עוסק בנסתרות, דברים הכבושים ממך?

מה אתה עושה חשבונות של הקדוש-ברוך-הוא?

מיידי מפקת נביעי לך למעבד. מה שאתה צווית אתה צריך לעשות.

אתה אל תעשה את החשבון של הקדוש-ברוך-הוא.

אתה תעשה מה שהשם אמר.

מה התוצאות? זה לא עניינך.

אתה צריך לקיים מצוות פרייה ורבייה,

תקיים את זה.

תוצאות?

לא עליך.

גם פה נשאלת השאלה.

האם אומנם חטא של פרייה ורבייה,

מי שאינו עוסק בו כל כך גדול וחמור,

עד כדי כך שהחוטא אין לו חלק לעולם הבא?

הרי מה אמר ישעיה לי חזקיה?

אמר לו, מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. בגלל מה?

שלא עסקת פרייה ורבייה.

מה הפירוש? אז מי שלא מקיים מצווה זו מאבד את העולם הבא?

נכס.

אלא ודאי שעיקר החטא

זה בגלל שהוא טען דחזאי ברוח הקודש.

הטענה שלו היא, אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא מהוגנים.

אז מה הטענה? אני סמכתי על דעתי,

דעת רוח הקודש, לא סתם, זו לא דעה של אדם מן הרחוב.

דעת רוח הקודש זה חזקיה המלך שצריך להיות משיח.

זה היה עיקר החטא.

הוא הסתמך על רוח הקודש, גם קורח

קורח היה פיקח והיה לו רוח הקודש

ובגלל שהוא ראה שיוצאת ממנו שושלת

של שמואל הנביא

זכה עליו דעתו

ופה הוא השתמש גם כן ברוח הקודש חזקיה המלך והסתמך עליה

וחטא שאדם עושה,

חטא שאדם עושה כי הוא לא קיים את המצווה של פרייה ורבייה

חטא שאדם עושה.

עם רוח הקודש

טמונה בו סכנה גדולה וחמורה.

וכך היה אצל קורח,

כיוון שהוא ראה שתצא ממנו שושלת של שמואל הנביא,

הייתה סכנה בזה שהמחלוקת שלו תהרוס את כל עם ישראל וקיום התורה.

כי אם חולקים על משה רבנו,

עוקרים את כל התורה כולה, רחמנא ליצלן.

יש על זה משל נפלא.

חכמים זיכרונם לברכה מביאים במדרש

מעשה באחד שהיה הולך מארץ-ישראל לבבל.

כשהיה אוכל לחם,

ראה שני ציפורים מתנצים זה עם זה.

הציפורים היו רבות זו עם זו.

הרג אחד מהם את חברו,

הלך והביא עסם,

והניח את העסם על פיו באחיהו.

ציפור אחת פגעה בחברתה,

נפלה ומתה.

המכה הלכה והביאה עסם, שמה על הפה של הציפור האחרת,

וחייתה.

הלך אותו האיש,

ונטל את העסם שנפל מן הציפור.

יש בו כוח עכשיו לחיות מתים.

והלך לחיות בו את המתים.

כשהגיע לסולמה של צור,

הוא עולה בדרך לכיוון צור, צידון,

מצא ארי מושלך ומת.

הניח העסם על פיו,

נאחיהו.

עמד הארי והחלום.

זה משל שמביאים חכמים, זיכרונם לברכה, בדמיון לעניין כורח.

בעצם היה לכורח עשר שהיה יכול להחיות בו מתים.

הייתה לו רוח הקודש

שהיה יכול להחיות את עצמו ואחרים ברוח הקודש הזאת,

להשתמש בזה לדבר חיובי,

להחיות מתים.

וזו סגולת רוח הקודש הייתה לו.

אם הוא היה מנצל אותה במקום הנכון והראוי,

יכול להחיות עצמו ואחרים.

אבל הוא השתמש ברוח הקודש לתבוע בעבורו כבוד.

הוא החיה על-ידי זה את מידת הכבוד שהיא בלעה אותו בסוף בתוך האדמה.

הכבוד שלו, שהוא נלחם עליו,

בסוף קרא לו את הבור שנכנס עד שאול תחתית חי.

הוא עורר והחיה את מידת הכבוד שבו

בגלל שהוא חלק על משה שהוא רוצה גם כן את הכהונה,

וזה מה שגרם לו, שבסוף המידה הזאת גרמה שהוא ירד לשאול תחתית.

אומר שלמה המלך, אדוני השלום, לפני שבר גאון.

לפני שאדם

נקבל את המכה, כמו שאומרים, את השבר,

מה היה לפני השבר? גאון, הוא התגאה, התגאה, התגאה, התגאה,

והופ, שבר.

עלה כורח, עלה, עלה, עלה, התגאה, התגאה,

והורידו אותו עד שאול תחתית.

זה לימוד לכל אדם

שאפילו מגיע למדרגות גבוהות,

חייב להיות זהיר ולשמור עליהן.

אם ישתמש בהן במידה הראויה והנכונה,

יהיה מאושר ויגיע לתכלית הרצויה.

אבל אם לא, זה יהיה הרס וחורבן בעבורו.

אותו דבר אנחנו רואים את המצב של העולם כיום.

כל החוכמות וכל ההמצאות שהעולם המציא הן בשביל לחיות בסוף את הארי המת,

והוא יקום עליהן ויאכל אותם חיים.

אמרו שימציאו אטום,

שכשיהיה אנרגיה, יהיה חשמל, יהיו דברים טובים.

אבל היום, מה כל התכלית שמאיימים על כל העולם?

על-ידי זה יחיו את הריב, הוא יבלע את העולם כולו.

כל ההמצאות בסוף משמשות למה?

למלחמות, הריגה, רצח וכו'.

לקראת זה אנחנו מתכוננים עוד מעט עם איראן.

אנחנו נמצאים בפתח של מלחמה שהולכת להיות.

כל ההמצאות, כל החידושים, כל הצנטריפוגות,

כל האורניום המועשר,

כל המיקום ששמו בדיוק את אחמדי, אחמדינג'אד, אחמדינג'אד,

שיתעורר כמו ארי מת שפתאום חי.

יש לו מטרה אחת, רק להשמיד את מדינת ישראל.

סוריה מוכנה,

הוא מוכן, חזבאללה מוכן,

יש כבר שתי ממשלות, יש בגדה,

יש בעזה, עוד מעט תהיה ממשלה פלסטינית באשקלון.

כל מקום שיש ערבים, הם יקימו עכשיו ממשלות וצריך לחלק את המדינה לחבר'ה.

חצי-חצי.

חצי-חצי, ממשלת יפו,

ממשלת רמלה, רמאללה, מה שאתם רוצים.

יפה, מכריזים על מדינה חדשה,

ראש ממשלה חדש, אחד סלים מפואד, אחד פאית סלים,

אחד סלאם סלאם, אחד אה-שאדה.

מאיפה באו כל אלה?

כל אחד לוקח את החבר'ה, עושה מועצה.

ופה בארץ רק מתכננים איך מחלקים את זה.

איי-איי-איי-איי-איי.

אם היינו משתמשים בכל החוכמות וההמצאות רק כאמצעים,

לבנות ולשכלל את העולם, אה,

עולם היה נפלא,

לא היה חסר שום דבר.

אבל כל זמן שמשתמשים בכל הדברים האלה בסופו של דבר להרס וחורבן ואיום מתמיד,

אז אנחנו בסוף נחיה את הארי,

והארי יאכל אותנו חי.

אין מה לעשות.

הכול מוכן ליום פקודה. כל הנשק הזה מוכן ליום הגדול והנורא, מלחמת גוג ומגוג.

כל זה זה רק הכנות.

הכנות.

אבל יום אחד יהיה יום פקודה,

כתוב, ועד צרה ליעקב שעוד לא הייתה מימי עולם.

כתוב שבדור של משיח שליש הייסורים שהיו במשך כל ימות העולם,

שליש הייסורים יהיו בדור אחד.

שליש.

אתם יודעים מה זה שליש?

עד דור המבול זה היה שליש, וחרב העולם.

מדור המבול ועד עכשיו זה נקרא שליש. כל מה שהיה במלחמות, כל הצרות במשך אלפי שנים זה שליש.

ובדור של גוג ומגוג זה שליש.

אתם מתארים לכם כמה צרות יהיו?

וכל זה למה?

בגלל שאדם פיקח ונבון.

הוא רוצה להמציא עוד. לא מספיק לו. עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד.

פעם היו זורקים רימון.

פששש. זה היה מפחיד. רימון. השליך רימון. וואוו.

כולם שוכבים. פששש.

רימון.

היום זורקים פצצה אחת מפזרת, מאות רימונים באוויר, חוץ מהפצצה עצמה.

מה זה? שטויות.

מה זה אטום?

אטום זה כלום.

אטום?

חרטא ברטא.

יש מימן.

מימן.

פצצת מימן זה כמו 200 אטום.

וואי, וואי, וואי, וואי.

זה ווחד רעש.

רעש, רעש.

וואי.

בין ישראל אומרים שיש 400 מימן.

יואו. וואי, וואי, וואי.

יכולים להחרים גם את הגלקסיות, לא רק את הכדור.

ויגיע רגע, טוס, טוס, טוס, טוס, טוס, טוס.

כמו זיקוקי דינור.

כל הספינות, המלחמה של האמריקנים מומצאות מול עיראק ואיראן.

פה אנחנו מוכנים,

שם הם מוכנים.

מגיע רגע הפקודה,

טוס, זה לוקח כמה דקות, וחביבי הכול פה מתפוצץ, מתלקח, עבר הזמן, מה יהיה פה? איזה חגיגה.

מי עשה זאת?

הכבוד, האגו. האגו. האגו. האגו. האגו. גם אני, גם אני רוצה פצצת אטום. גם אני.

זכות לגיטימית.

גם אני.

וואי וואי וואי, אתם מוכנים לגוגו במקום?

אתם מוכנים?

שמתם לב שעכשיו אפילו לא מחלקים מסכות?

פעם היו מרגיעים את הציבור עם מסכות.

כן, עכשיו מאווררים אותם.

אבל מסכות, היום כבר לא צריך מסכות. כולם יודעים שזה היה מסכות.

היום כולם יודעים שזה היה מסכות.

אתם יודעים מה זה מסכה,

מה שמכסה על הדבר האמיתי.

זה היה מסכות.

זה לא היה אמיתי, זה לא עבד.

אבל זו הייתה מסכה, כאילו אנחנו מוגנים, כאילו.

אתה מבין? אתה שם מסכה ואתה מת עם מסכה.

אז ככה, לא יודעים מי מת.

לפחות זה נחשב כאילו אתה חי, כי עוד לא יודעים מי מת.

אתה עם מסכה?

מה ההגנה שלנו?

הנה קסאמים.

קסאמים נופלים באשקלון, נה-נה,

טוסטוס,

ומתכוננים הלאה, לשפר עוד, עוד, עוד.

בחיזבאללה שם מילא כבר את הארסנל שלו, כבר מלא פול, פול.

כשהם מגיעים לפול יש להם בעיה.

אין להם איפה לאן להביא עוד, אז הם צריכים לשחרר קצת.

אז הם מתחילים ניסיונות.

יורים כמה רקטות, אומרים, לא, לא, זה ארגון זוטר.

זה ארגון, אכפת לי מי הרע, זוטר, לא זוטר.

אחד רצח מישהו, הוא אומר, לא, זה קטנצ'יק, הוא לא רוצח רציני, זה לא מכבדים.

זה רוצח, אבל ההוא מת.

אבל ההוא מת.

מה זה משנה מי רצח?

פעם יורים, יורים, לא, זה ארגון קטן, זה לא רציני.

אין לו הרבה, רק שבע, שמונה כל יום.

כבר רגילים לשלוש מאות כל יום, נסראללה.

הרגיל אותם כבר שם למאות ביום, אז זה כלום, כלום.

גם פה באשקלון זה קצת מטפטף, זה כלום.

אבל זה ככה התחיל גם בשדרות, בשדרות זה גם היה בהתחלה קצת טפטוף, ואחר כך זה נהיה חביבי גשם.

וככה זה הולך להתפשט, וזה עוד בלי אגדה.

ואם הגיעה פקודה, מה עושים?

אז הצפון ברח בזמן המלחמה לדרום.

הדרום ברח לכיוון הצפון,

כולם נתקעו באמצע.

ואחר כך מה?

עם האגדה ייראו מקלקיליה, מקלקיליה, מממשלת קלקיליה.

עד אז תהיה כבר ממשלת קלקיליה,

כן?

ומה, מה תעשה?

הם צמודים, צמודים, צמודים.

זה עוד בלי האיראני,

אחמדי.

אבל מה אתם דואגים? יש לנו חץ, יש לנו יריחו,

יש לנו בית-שאן, יש לנו שמות,

יש לנו שמות.

יש נתניה,

מילים.

אתם זוכרים את הפטריוטים שהיו לנו בזמן המלחמה עם סדאם, שבסוף דנדלו אותו על החבל?

אתם זוכרים?

שום פטריוט שלנו לא פגע.

חה חה חה חה סוללות, סוללות, צ'יו צ'יו, צ'יו, ארבע ארבע יוצאים, צ'יו צ'יו, חוץ מרעש ועשן, שום דבר.

כלום חריץ,

לא פוגע באף אחד.

חה חה חה חה.

וזה עוד עם האמריקאים.

וזה עם האמריקאים.

אבל זה ברור, לא סמכו במלחמה ההיא על הפטריוט, זה היה ברור.

על מה כן סמכו? על הסלוטיפ.

אמרו, צריך לשים את הסלוטיפ בשתי וערב ובאלכסון, אם אתה רוצה שזה יהיה בטוח, גם באלכסון.

אם זה באלכסון,

טילים לא נכנסים. איזה זכוכית ישראלית, נכנס טיל, השתגעת?

מה פתאום.

סלוטיפ,

משהו.

אם בן-אדם הולך ברחוב ורואה שיש התקפה ואין לו מחסה,

צריך להחזיק סלוטיפ בכיס, למרוח על הראש,

אפילו יבוא טיל, חוזר בחזרה.

זה לא בגלל הסלוטיפ, זה בגלל הריח של הדבק.

זה פטנט ישראלי,

טיל מריח דבק של סלוטיפ, חזרה.

אתם מאמינים שאתם במדינה הכי הכי חזקה במזרח התיכון?

אבל זה באמת נכון, זה ברור שאנחנו חזקים.

כי כתוב בתורה שהיו ערי פרזות וערי חומה.

עיר חומה זה חלשה, למה? היא צריכה חומה.

עיר פרזות, שהיא פתוחה מכל צד,

זה מראה שהתושבים חזקים, הם לא מפחדים.

אחד שגר בדירה בלי גדר, סימן שהוא לא מפחד.

אחד ששם גדר וכלבים וחתולים והכול,

אז זה סימן שהוא מפחד.

אחד ששם סלוטיפ, ברור שהוא לא מפחד.

אז למה הוא שם בכלל?

לא, הוא שם לרוץ, הוא צוחק מהפחד.

פחד זה חרטא בוטר, הנה, עם סלוטיפ גמרתי את המלחמה.

זהו, נגמר.

עכשיו יש פטנט יותר חזק, מדינת ישראל אימצה פטנט יותר חזק.

מה הפטנט? שרון, שלא היה יכול לעשות שום דבר,

קרא לזה הבלגה.

מה זה הבלגה?

לא עונים.

טיראן.

לא שמעתי.

לא ראיתי.

והוא אמר שזה הכוח, הכוח זה להבליג.

אתה מבין?

נותנים לך סטירה? הוא אומר, איזה יופי, איזה מוזיקה.

עוד אחת, תענוג, שים עוד אחת.

כלום, שום דבר.

אבל שרון עכשיו תקוע בין שמים לארץ,

עוד לא החליטו בשמים אם הם מוכנים לקבל אותו או לא.

ובינתיים מה?

יש לנו את אולמרט. אולמרט אימץ שיטה יותר טובה, מתקדמת יותר, אנחנו משתכללים.

מה השיטה?

מפסידים במלחמה, ומה אומרים? ניצחנו.

אז מי צריך בכלל צבא? מה צריך מילואים?

קח נרגילה, קח גד, שב, שיראו כמה, שיבזבזו את הכסף. מה אכפת לך בכלל?

כן, אבל זה מצחיק בינתיים אולי,

אבל לא למשפחות השכולות ולא לפצועים.

מה יקרה שיגוג ומגוג? יא וואי וואי, זה רציני. חבר'ה, זה כתוב בתורה?

זה שבעה חודשים מלחמה?

זה כל אומות העולם נגדנו.

70 אומות העולם נגדנו.

מה עושים?

מה אתם אומרים?

יש דרך אחת בטוחה שהבטיחה לנו התורה,

זה כל הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

אם אדם יהיה מחובר לתורה ומצוות

ויעשה גמילות חסדים,

ובפרט אם הוא יקרב את האחים שלו לאביהם שבשמים,

האדם הזה, האנשים האלה, מוגנים מן השמים,

כי הקדוש-ברוך-הוא ישלם להם מידה כנגד מידה, כמו שהם השתדלו ועשו את רצונו.

ליותר מרצונו, יותר. עשו לפנים משורת הדין,

כך הקדוש-ברוך-הוא יגונן עליהם לפנים משורת הדין.

כי אם הקדוש-ברוך-הוא ילך אתנו על-פי דין,

אוי ואבוי, מי לא ייתפס?

מי יכול להגיד, אני 100% מהבוקר עד החרב, כל יום בשנה, כל החיים? מי יכול להגיד?

אז איזה הגנה תהיה לו ביום הדין הגדול הזה,

אם הוא עסק בגמילות חסדים, שזה לפנים משורת הדין,

השם ימדוד לו מידה כנגד מידה לפנים משורת הדין.

למדנו

שאדם שמתיימר ומתייהר מעל הגובה שלו, מה שנקרא, יותר ממה שהוא ראוי, ומבקש מה שלא מגיע לו,

אם זה דרגה או מעלה או משרה,

לא רק שלא נותנים לו את מה שהוא רוצה, גם נוטלים ממנו את מה שהיה לו.

לא רק שקורח ועדתו לא קיבלו את התפקיד הנכסף,

אלא גם לקחו אותם מהעולם ונטלו מהם גם את מה שהיה להם.

ושתבינו,

קורח היה עשיר. כשאומרים עשיר כקורח,

שליש המטמוניות של מצרים הוא מצא.

הוא יושב בגן עדן עלי אדמות במדבר,

ענני כבוד.

ומן יורד מן השמיים ובעירה של מרים ושכינה מעליהם

נו בן אדם שיש לו הכל על מה הוא חושב מה עוד אפשר מה עוד אפשר

מה עוד אפשר

להוסיף לו עוד כסף

עם מה שיש לו אין לו מה לעשות

מה לקבל יותר לאכול אי אפשר עומר לגולגולת

לשתות יש גבול

מה יעשה

לחפש עוד משרה עוד מעמד עוד מעלה למעלה למעלה עוד עוד גם אם זה על חשבון אחרים

ומה זה גורם שהוא לא עלה למעלה אלא ירד למטה

אם אדם מנמיך את עצמו זוכה

אשתו של און בן פלט שהיה בהתחלה במחלוקת

הייתה אישה חכמה

היא יעצה לו כך

אמרה לו תראה

קורח חולק על משה

אם קורח יהיה מלך

אתה תהיה עבד

אם משה יישאר מלך אתה עבד,

מכל מקום אתה עבד, אז מה אכפת לך שהם יריבו ביניהם?

הייתה אישה חכמה, הצילו את בעלה.

אשתו של קורח הייתה אישה טיפשה.

מה אתה יושב בטל?

תראה, הם מחלקים תפקידים, קום, תעשה משהו.

ובסוף היא והוא והמשפחה כולה

למטה.

אל תבקש מה שלא מגיע לך,

תסתפק במה שיש לך.

לשאוף לגדולות, טוב מאוד,

אבל לא מעל מה שמגיע לך.

אמר להם משה, רב לכם, בני לוי, יש לכם כבר רב, תפקיד רב,

כל המשכן, כל עבודת הקודש, הכול ביד שלכם, מה עוד?

אבל יש כאלה שרוצים עוד ועוד ועוד, וזה גורם להם את הנזק.

פעם, אתם יודעים מה היו הסכנות?

החלקה מחמור,

בעיטה מחמור.

זה היה המכוניות של פעם.

היום אתם רואים איך נראים תאונות דרכים,

מה הקצב, מה הכמויות של הנפטרים נהרגים,

ועד כמה זה חמור.

פעם היו מלחמות עם חרבות,

עם כידונים,

עם חיצים ועם רוגתקה.

היום, עם שלט רחוב, טז, ציו, טראח,

עיר שלמה לך,

טז, ציו, טראח, עוד עיר כאן לך.

ככה, היום, כפתורים.

אתם מבינים מה הנזק?

ככל שאדם התפתח,

התגאה,

יצר עשב שבסוף יחיה את הארי המת ויאכל אותו חי.

אז כל הקדמה בסוף תוביל את כולם לתהום.

אבל לנו יש נוסחה,

תורה וגמילות חסדים.

זה עזר בזמן החשמונאים,

זה עזר בזמן מרדכי ואסתר,

זה עזר בכל התקופות. כשעם ישראל שבו מדרכם הרעה אל השם,

הקדוש-ברוך-הוא הציל אותם מהאויבים הכי אכזריים שהיו.

אבל אם נעמוד במרדנו ונחלוק חלילה על התורה ולא נרצה לקיים את מצוותיה,

אנחנו לא עומדים נגד משה,

אנחנו עומדים נגד השם ואומרים לו, לא נעשה.

ואז מה יועל לאדם כשיגיע יום הפקודה, מה יועל לו?

חשוף בצריח.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שאלות אני מבקש בהתחלה,

לא ברכות.

תשימו לב, שאלות.

כן.

זו שאלה ולא טובה.

בבקשה, תן.

באחת ההקלטות שלך,

קלטת מצד הענווה,

אמרת פסוק מספר צפניה,

כי עזובה ואשר לא נשמע מה. האם זה לעתיד לבוא?

מדובר על העתיד לבוא.

שמה יקרה עם אשקלון?

את אמרת המשך.

מה לגבי אשקלון? אמרת המשך.

שאשקלון תהיה לשממה. לא אני אמרתי, את אמרת בשם צפניה הנביא.

לא הבנתי.

מה לא הבנת? שאלת וענית לבד.

אבל האם זה לעתיד לבוא? אמרתי כן, שאלת אותי. כבר ענית.

אז מה קורה עם אשקלון?

מה קורה?

את אמרת.

אז מה צריך לעבור אולי? אני לא אמרתי.

אני אמרתי שצריך לשמור תורה ומצוות וגמילות חסדים.

על ירושלים כתוב

בזכריה הנביא שחצי העיר ימותו וחצי יברחו בגוג ומגוג.

וזו העיר הכי גדולה בישראל.

כתוב שתיפול פצצת אטום בישראל בספר יחזקאל ל״ח ל״ט.

כתוב שיקברו את המתים בארץ ישראל שבעה חודשים.

אני טעיתי קודם. אמרתי שבעה חודשים מלחמה, טעיתי. שבע שנים מלחמה.

שבעה חודשים יקברו את המתים. טעיתי.

שבעה חודשים יקברו את המתים כל עם הארץ.

כל עם הארץ השתתפו בשביל שלא יהיו מגפות.

ואחרי זה רק חברה קדישא תסתובב לאסוף את כל החללים והעצמות שנשארו.

וגם זה אחרי שכל עוף השמים במשך שנה יאכל את הפגרים,

בבהימת הארץ.

לכן אני אומר לכם שגוג ומגוג זה לא צחוק.

בגוג ומגוג ימותו שני-שלישים מהעולם.

ארבעה מיליארד בני-אדם.

שמעתם פעם דבר כזה?

שני מיליארד.

ישראל וחסידי אומות העולם שישמשו לאחר מכן עבדים לכל מי שהיה לו ציצית.

לכל אדם שהיה לו ציצית 2,800 עבדים.

בסדר?

תודה.

שאלה, כן, שאלה.

שלום, כבוד הרב. אני פשוט רוצה להגיד על דברים כאלה, אבל פה אנחנו מדברים,

בקהילה החרדית,

לצערנו, שלא מקבלים בנות

לא צריך, לא צריך, שאנחנו לא מקבלים בנות לבתי-ספר וסמינרים בכל שנה.

הילדים בוכים, ויש חלק שפשוט מתבקרים.

והרבנות, פשוט הרבנים אומרים, אין לנו מה לעשות, לא שומעים בקולנו. הרב גרשונוש, אני במו, אלי, פנים ופנים, הרב יששכר מאיר,

שיחיה,

אומר, אנחנו לא שומעים בקולנו.

אז האם האלה נענשים?

אני חושבת שהרב יצטרך לתת הרצאות גם לאלה שממש מפקירים את הילדים שלנו, וחלק קיבלו אפילו התקפי לב.

זה, זה הכי קשה, שמפקירים ילדים שלנו, נשמות.

זה שכואב.

זה יותר קשה מגוג או מגוג. אני מוכנה למות, והילדים שלי, אני יודעת שהילדים שלי לא מופקרים.

זה הדבר הכי קשה.

את מכוונת ממש לדברי החכמים, זיכרונם לברכה,

שאמרו שקשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג.

אבל זה לא מנחם.

אני יודע שלא, אבל צריך להקים ארגונים שיטפלו בנוער הזה שיורד, מחליק,

מתגלש,

ולנסות למצוא להם מסגרות חלופיות או אחרות בשביל לשים אותן.

אבל למה אין לי נושאים, העובדה שעכשיו אומרים, חבל שלא עשינו את זה לפני 60 שנה, עובדה שעכשיו מתקוממים בשביל זה. אני אומרת, כל הכבוד שמקצצים להם את התקציבים.

כל הכבוד. אם את מחכה לממשלה שהיא תעזור, אז תעור. לא, לא משנה. הרבנים שלנו, העובדה שגם הם משתפים פעולות. הרבנים, אין להם כסף עצמי בשביל לממן את כל הבעיות של הציבור.

אם היו נותנים להם תקציב לממן פעולות מסוימות.

מסוימות כאלה אפשר שהיו משתמשים. אבל הקהילה שלנו החרדית היא גורמת לזה, זאת אומרת, לא אנשים זרים, חילוניים, זה פשוט חילול שם שמיים פה. די, זה הבנו. אם החרדים היו מתאספים יחדיו לעמוד על נפשם ולקהל,

אז היו מועילים לעצמם, אבל אם לא אכפת להם,

אז את צודקת.

זה כן אכפת.

פשוט הם לא יכולים עם סד כזה,

שהיא מפלגה ש-60 שנה יש לה,

כל התקציבים כבר פתוחה,

אבל אין להם. ישיבות ספרדיות, למשל, אנחנו מצפצפים, לא צריכים אותה.

אבל סמינרים, אין.

ופשוט מבדילים אותנו. אני פשוט החלטתי את הקול שלי ושינתי את המשפחה שלי.

יש מקום, הילדים שלי כבר נשואים, ואני סבתא, ברוך השם, הכול בסדר.

אבל אני החלטתי את השם למשפחה שלי.

כן, יש מקום. פתאום אין מקום.

אתה רואה שהאנשים האלה, הם צריכים לחנך את הילדים שלנו. אלה דמויות שצריכים לחנך את הילדים שלנו? לא הבנתי. מה היה שם משפחתך הקודם ומה עכשיו? אני, השם למשפחה שלי, כהן.

החלטתי שם אשכנזי, טהור, ודיברתי במבטא כזה. איך, איך, איך? לא, אני לא צריכה להציג הצגות. לא, את המשפחה, לא, את ההצגה עשיתי פעם. שם המשפחה, אני שואל.

אני לא צריך להציג. העיקר החלטתי שם, לא, אני רוצה לדעת מה להחליף.

לא, לא, זה לא עוזר, כי עשו עכשיו שאלונים צריכים לכתוב את שם המשפחה הקודם של האימא.

עכשיו, לא עוזר גם להחליף את שם המשפחה.

כבר הפטנט הזה, כבר חבל עליו.

כבר הם שואלים איפה האבא,

הוא לומד, ומה, שם המשפחה של האימא.

אז גם זה לא עוזר, הפטנט הזה כבר חלף.

אז בואי אני אגיד לך דבר אחד. קודם כול, אנחנו צריכים לתקן, כמו שאמר הרבו צפי, אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, ואחר כך לתקן את אחרים.

טוב, תודה.

תודה. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד, שמי שלא קיבל ילדים יהודים בגלל הצבע יקבל גיהינום.

ודבר נוסף אני רוצה להגיד לך,

גם אם היה בא אברהם אבינו והיה רוצה

לשים את הבן שלו יצחק בגלל שאברהם היה מעיראק, עיראקי,

יכול להיות שלא היו מקבלים את יצחק גם לתלמוד תורה.

ומשה רבנו, שבא ממצרים,

אז יכול להיות שגם לא היו מקבלים את הבן שלו, כי הוא עולה ממצרים,

וכן על זה הדרך.

מי שלא קיבל ילדים יהודים בגלל צבע יירש גיהינום,

כי כולם הבנים של הקדוש-ברוך-הוא.

כן.

הנה, שמה היא רצתה לשאול שאלה. כן.

למה אישה נשואה צריכה לשים כיסוי ראש,

ומה השכר שלה בעולם הבא?

אישה נשואה צריכה לשים כיסוי ראש בגלל שהתורה מצווה שאישה תלך בכיסוי ראש, כמו שכתוב בפרשת נשוא, פרק ה'

ופרע את ראש האישה, מכאן שאישה צריכה ללכת בכיסוי ראש ולא בגילוי ראש.

השכר שלה הוא גדול גם בעולם הזה, עוד לפני העולם הבא,

משום שהיא זוכה שתהיה טהרה בבית,

שבניה היו גדולים בדור, אם היא מקפידה מאוד בשערה, כמו שהייתה קמחית,

שיצאו ממנה שבעה בנים, כהנים גדולים,

וברכה גדולה מצויה אצלה בבית,

ושכינה קודם כול בבית, כי אם לא, השכינה בורחת. במקום שיש פריצות

השכינה בורחת, במקום שיש צניעות

השכינה באה.

אז לכן זו מצווה גדולה ביותר שאישה תכסה את ראשה.

ופעם דיברנו באריכות, כל מקום שמצינו צניעות,

מצינו שנשים שהיו עקרות נפקדו.

אתם יודעים שאני בדרך כלל אומר לאישה קודם כול לכסות את ראשה אם היא רוצה זרם חי וקיים כמו שצריך ובצניעות,

וברוב המקרים זה עוזר, אפילו שזה הרבה שנים שלא היו להם ילדים.

אצל שריימנו כתוב,

הנה באוהל, מכאן שצנועה היא, למה היא לא יצאה לאורחים?

אז כתוב בראשי שהיא הייתה צנועה, הנה באוהל, שרה באוהל.

ומה היא קיבלה אז את הבשורה?

שיהיה לה, לשנה הבאה,

למועד הזה כעת חיה, ולשרה ואין.

זכתה לזרח חי וקיים בגלל מקום שהוזכר שהיה צניעות.

תמר הייתה צנועה מאוד, שהייתה בבית-חמיא היהודה,

ותתכס בצעיף.

היא הייתה מתכסה בצעיף, והוא לא היה מכיר אותה בכלל.

כשהיא עמדה בפתח עיניים בדרך הוא לא הכיר אותה. למה הוא לא הכיר אותה? כי מעולם הוא לא ראה את פניה, שהייתה צנועה בתוך ביתו.

ומה היא זכתה להעמיד ממנו?

את זרח ופרץ, שמפרץ יצא דוד המלך ומלך המשיח.

אז מוזכר שם אצל צניעות.

יש עוד מקומות נוספים,

שדווקא במקום שהוזכרה צניעות יצאו ילדים כשרים ומיוחדים.

אז לכן צריך להבין שלאישה זה כבוד ועטרה, עטרה כתר,

ואם אישה מכסה את ראשה, אשריה ואשרי חלקה,

שכר גדול על כל פסיעה ופסיעה.

ואם לא, היא חוטאת ומחטיאה את הרבים, נכשלת ומכשילה,

והתקבל עונש.

כן?

אז לכן הבאתי הרבה.

ואם את רוצה, אני מוכן לתת לך,

זה כרטיס כניסה, בעזרת השם, לגן-עדן.

תן לי לשמור את השבת.

איך?

לשמור את השבת. עם זה שומרים את השבת, יופי.

אי-אפשר להתקדם קצת, כמו שאומרים, עולים מדרגה-מדרגה.

אני מסכים. אני התחלתי עכשיו, בגלל זה הגעתי לכאן.

ברוך השם, ואני אגיד לך, כל זמן שהראש בלי כיסוי ראש, זה נקרא ראש פתוח,

ואז נכנסות דעות ויוצאות במהירות. זה הדבר הכי קשה בעיני. נכון, אני יודע, לאישה זה הכי קשה. אבל אם היא עושה את זה, הכול קל.

זאת אומרת, אם הצלחת לעבוד בזה, רגע, רגע.

אם אני עם מכנסה, עם חולצה לא חשופה,

שומרת שבת, עושה צדקה, כמו שאתה אומר, מעשר, וכל הדברים של התורה,

לא נקרא חזרה בתשובה?

בטח.

נשאר לך רק לעשות צניעות.

זה כמו החג, פעם הייתי נוסע בין כניסה,

לא עוצר בעדו, לא זה, ופה ושם,

ועכשיו אני החלטתי יותר לא לעבור את העבירות האלה. רק מה, לפעמים אני חונה על המדרכות,

לפעמים אני עושה זה.

האם זה נקרא שאני אזרח הגון או לא?

בטח. צודק, אבל זה מאוד קשה, אי-אפשר. הנשמה לא. מה, מה קשה? נשמה לא? הגוף לא. הנשמה, כן, הנשמה הביאה אותך לפה.

הגוף לא רוצה.

זה קשה, לא, אני אגיד לך. אני אגיד לך מה הפטנט.

תשברי את המראה בבית ותראי שזה קל.

פשוט המראה משקרת אותך כל הזמן. היא אומרת לך, זה לא מתאים,

זה כן מתאים, זה לא מתאים, זה כן מתאים.

את לא ניסית לשים פעם כזה דבר, נכון?

בואי תנסי, נראה אם זה מתאים לך. קח, תן לה.

לא, לא, רק לראות, לראות.

רק לראות.

את עוד לא נשואה?

את נשואה וחצי כזה.

טוב, אנחנו לא נשים לב בינתיים. את תעשי חזרות ואחר כך נחליט.

אחר כך, אחר כך. אנחנו נניח לך בינתיים. כן.

מי רוצה לשאול שאלה?

אתה רוצה? ומי עוד את? ומי עוד?

משם ואתה. תן לו פה קרוב.

ערב טוב. ערב טוב. רציתי לשאול,

אם בן-אדם קובע עתים לתורה וזה פוגע בשלום בית, מה עושים?

מה הפירוש פוגע בשלום בית? כמה הוא לומד?

לומד שעה ביום בערך. שעה ביום.

והאישה רוצה שיהיה יותר אתה בבית וזה. הבנתי. הוא לומד את זה בכנסת.

הבנתי. אני שואל שאלה.

אם אדם עובד שמונה שעות עבודה וזה פוגע בשלום בית, מה אתה מציע לעשות?

זה, היא אומרת, זה פרנסה. אה, זה פרנסה. אז תגיד לי, אני אוריד שעה מהעבודה ואני אלמד שעה.

היא גם עדיין לא מסכימה. למה היא לא מסכימה?

היא רוצה יותר שתהיה אתה, יותר תהיה אכפת לי. שתהיה אתה.

אה, בזכותך. את רואה? כבר יש לך זכויות.

אז תכף נגיע אליה. תכף. רגע.

אה, היא כבר רוצה ללכת?

אז עכשיו. אז עכשיו, יאללה, תן לה. אתה רואה? עוד שאתה שואל.

תן להם מוזיקה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מוזיקה.

מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה

בבקשה ברכה, כבוד הרב, הייתי רוצה ממך ברכה לשני בני לזיווג הגון, יניב בן עדנה, לירון בן עדנה,

ולאחי ערן ויקטור בן אנריית, לזיווג הגון.

ו?

ובריאות ורפואה לכל שני בני גולות ישראל, מה השם של אחי? ערן ויקטור בן אנריית. ערן ויקטור בן? אנריית.

השם יזכה אותם לזיווג הגון?

במהירה. אמן.

מכל מקום, אישה שלא מסכימה שבעלה ילמד שעה,

אז היא לא דואגת לפרנסה.

אחד, אדם שלומד תורה מתברך במעשיו.

שתיים, צריך פרנסה בעולם הזה אבל גם לעולם הבא.

ואת העולם הבא לא מקבלים בלי ללמוד תורה, אין מתנות, אין מבצעים.

אם אדם לומד, מגיע לו, אם לא, לא.

ועוד דבר, אם אדם לא לומד תורה,

אפילו אם הוא צדיק ויגיע לגן-עדן בגלל הרבה זכויות שיש לו ותורה לא הייתה לו, בתחיית המתים הוא לא קם ואשתו לא קמה.

אז להמשיך לקבוע את תמות התורה או לא להמשיך? ודאי להמשיך.

תוריד שעה מקסימום מהעבודה, תגיד לה.

אבל בלי תורה משאבי חיים, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי.

אתה יודע, היה אחד כזה שעובד במכולת,

ופעם אחת

הוא החליט שהוא כבר בגיל 60, עוד מעט הוא כבר הולך,

עשה חשבון נפש, אמר, בוא הנה, אני כל הזמן מחלק לאנשים לבניות וחלות ולחמניות על הבוקר, ואני לא לומד כלום, כולם הולכים ללמוד אחרי זה,

ואני נשאר עם הארץ, אם אני אמות ככה, אוי ואבוי, מה אני אבוא לעולם הבא?

יום אחד החליט, אין מה לעשות, אני לומד.

גמר את התפילה, נשאר עוד שעה.

אשתו מודאגת, תמיד הוא בא מוקדם וזה, מה קרה?

לא אמר לה כלום.

עוד פעם, לא אמר לה כלום, עקבה אחריו.

פתאום היא רואה אנשים יושב, אמרה לו, אתה לא מתבייש,

אני אישה זקנה,

אני מנהל את הכול, כל הלקוחות עלי, ואתה עוזב את הכול ומשאיר אותי כך?

אמר לה, תגידי,

מה היה קורה אם אני הייתי מת?

היית פותחת את המכולת או לא?

אז היא אמרה, בטח הייתי פותחת את המכולת.

אז הוא אומר לה, תשמעי,

אני כל יום עכשיו מת שעה,

ומה אכפת לך אם אני בא לך לעזור אחרי זה?

האמנת?

אז לתת לבית,

הבית ייהרס כאילו אם, לא, לא ייהרס, ייבנה.

ייבנה.

רק תסביר למה עדינות,

אתה מבין?

תודה.

תן לו, שורה ראשונה.

פה.

אם הרב יוכל להסביר לנו את המשפט,

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

צדיק ורע לו. למה צדיק מגיע לו רע ולרשע מגיע לו טוב?

מי אמר כזה?

זה רשום בפסוק. מה כתוב? צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

האמנתי.

צדיק

ורע לו, רשע.

וטוב לו, צדיק.

אבל תשמע,

צדיק ורע לו זה בעיני הרשע.

רשע וטוב לו זה בעיני הצדיק.

מה פירוש?

אם רואים שצדיק קיבל עונש, אומרים רע לו.

נכון?

זה רע?

אם הקדוש-ברוך-הוא מתקן אותו, מנקה אותו על עבירה שהוא עשה, זה רע?

אם המכונית שלך מתלכלכת ואתה עושה לה ואקס,

אז זה רע לה?

רשע וטוב לו. מה זה רואים? רשע, אוכל, שותה, נהנה, נוסע, זה טוב?

גם פרה לפני שחיטה, נותנים לה לאכול הרבה, שיהיה יותר קילוגרמים.

אז זה נקרא שטוב לו?

אז קודם כול זה במבט של השני.

דבר שני,

צדיק מקבל את הזכויות שלו לעולם הבא כי הוא מאמין שיש עולם הבא, לכן הוא מכין לעולם הבא.

אבל על קצת עבירות הוא צריך למרק אותן כאן.

רשע, רשע שלא מאמין בעולם הבא, לכן הוא לא מכין לעולם הבא, כי הוא רוצה אכול ושתה היום, כי מחר נמות,

אז נותנים לו את כל מה שמגיע לו על קצת מצוות בעולם הזה ולעולם הבא,

את כל העונש.

על זה אמר דוד המלך, עליו השלום,

איש בער לא ידע,

וחסי לא יבין את זאת,

איך זה בפרוח רשעים כמו עשב היציצו כל פועלי האבין?

הוא עונד, יישמד דם, עד לעד.

הבנתי אותך?

תודה רבה. תהיה מריא.

כן.

שאלה,

תן לו שם, שם, שם, שם, שים לב.

חיים,

חיים, חיים, לא דרך אילת, חיים מפה, כן.

שלום, הרבי.

שלום וברכה.

רציתי לשאול לגבי הקלטת הרצל והציונות.

כן.

אתה מדבר שם, מדובר שם על, אני מדבר. לא.

מדובר שם לגבי מפא״י,

שכביכול לא עשו סלקציה בהצלת יהודים בשואה.

כן.

רציתי לשאול אם יש עדויות של חרדים שאומרות

שהייתה להם הזדמנות שהוא יכול לעלות באותה רכבת,

ולא נתנו להם פשוט לעלות. זה א',

בין, יש שם פרוטוקולים שלהם עצמם שמובאים בסרט, שרואים איך הייתה הסלקציה.

דבר שני, רואים שם שכתוב על אחת הקרונות מפא״י בעיגון.

לגבי הסרטון,

רציתי לשאול אם אני רוצה לראות את הסרטון,

לדעת מה המקור שלו באופן רשמי,

איך אני יכול להגיע לזה.

מה הפירוש? יש לך שם את המקורות של כל דבר ודבר? מאיפה זה נלקח?

הסרטון עצמו. ודאי.

אוקיי, תודה.

גם לך?

כן.

פה מי הצביעה?

שם, כן.

את עושה חזרות בינתיים עם הכיסוי ראש?

זה בסדר, אבל תעשי ניסוי, שנראה.

אני לא רוצה לעמוד. לאט-לאט, אנחנו נתקדם. אני לא רוצה לעמוד. כן, תני לה שם.

ערב טוב. כן?

יש לי יותר משאלה אחת.

איפה את? רק שאני אדע.

כן.

אפשר לעמוד בבקשה?

אני מעדיפה לשבת.

מידה מצלמות. אבל המצלמה מעדיפה לראות. אבל ישמעו אותי.

הבנתי, אבל מסתכלים עלינו מכל העולם ורוצים לראות

את השאלה, לא רק את השואל.

כן.

רציתי לשאול אם מותר לי לארח לערב שבת בלבד אנשים חילונים.

מה המטרה?

לקרב אותם.

ומה הם יעשו?

הם רק ישבו, יאכלו, ישתו וישמעו, או מה?

הם יטעמו עונג שבת.

פשוט, הם לא רוצים לשבת. הם יבואו למשפחה? זו משפחה? כן.

משפחה דתית, לחוות ארוחת שבת.

הבנתי. אין בעיה להביא אותם בלי שום בעיה, רק לדאוג שהם לא ייגעו ביין,

שלא יהיה יין נסך.

אבל אם זה יהיה יין מבושל,

שהוא מבושל לחלוטין, אז זה אפשר.

ובואי. אותו דבר. כרמל זה בסדר?

מה?

כרמל זה בסדר, אבל שיהיה מבושל לחלוטין.

עכשיו, הם חוזרים ברכב בשבת. לא, לא, לא.

לא, תגידי להם, אי-סי או אין מוצא שבס?

אבל הם מחללים שרבת בלאו הכי. לא, לא, לא, אסור.

זה כמו שיש ברית,

את יודעת, ההלכה אומרת ביום השמיני מול.

ביום השמיני אפילו ביום כיפור, אם נופל מילה ביום כיפור מלים בכיפור

אבל אם יודעים שיבואו האורחים, המשפחה,

יבואו בשבת למילה, דוחים את המילה

שלא לחלל, אפילו שהמילה היא כל כך במעלה גדולה שדוחה כיפור

אבל אנחנו רוצים לקרב אותם וזה... לא מקרבים ככה, ככה מקרבים אותם לגיהנום

עם ארוחת שבת, עם ארוחת שבת,

עם טעם של שבת הם יהיו בגיהנום, עם טעם של שבת.

ודאי מי שמזמין ומוכן לפתוח את הדלת, ודאי, הזמנה גם בשבת, כשהוא יודע שהוא ייסע בשבת הוא מחטיא אותו.

אז לא לארח?

לארח במוצאי-שבת, עם ארוחה כמו יום שישי.

הם בלאו הכי לא מבינים את ההבדל אם הם נוסעים בשבת,

אם נוסעים בשבת אין לזה טעם של שבת, אין, בעולם.

לשבת יש טעם של שבת.

אני התארחתי במשפחה חרדית עוד לפני שככה התחזקתי כמו שאני עכשיו,

בארצות-הברית,

והם קיבלו שם אנשים שגם מחללים שבת והגיעו רק לארוחה, והיה שם קירוב לבבות,

ואחרי זה אנשים חברו בתשובה. מאה אחוז. כל הכבוד.

יקבלו על זה עונש שגרמו לאנשים לחלל שבת.

הם לא גרמו להם לחלל שבת. הם הזמינו אותם.

הם הזמינו אותם.

טוב, טוב.

יש לי עוד שאלות.

את יודעת, יש גם כאלה שמקרבים בדרך אחרת.

יש כאלה שהם תלמידים של ברג,

שהוא על-פי הקבלה, כאילו, וכל ה,

ביידיש קוראים לזה ת'רווט.

והם גם כן מוכרים הרבה ספרים, כאילו, של קבלה בשביל לקרב, לקרב, לקרב,

ואומרים שאפילו מדונה התקרבה.

אבל בין זה לבין קירוב לבבות, בין זה לבין מה שהתורה מצווה, מרחק גדול, רחוק,

מאוד מאוד.

כשיושבים אנשים בתערובת, גברים ונשים, גויים ויהודים, ולומדים קבלה,

זה ההפך הגמור מהתורה והקבלה.

אבל יש להם ססמה לקרב. הרי זה השיעור שנתנו.

כורח בא בשם הקדושה ועשה חטא. אין יותר גרוע מזה.

לכן משה רבנו אמר,

ישר לשאול תחתית.

לא ביקש עליו רחמים.

לא בקשר שמחזיר אותו בתשובה.

הנזק שהיה יכול לגרום אדם כזה שבא בשם הקדושה ועושה עבירה הוא יותר גרוע מכל דבר שאחת דינו מוות.

ככה עשה משה רבנו.

אבל יכול להיות שהם לא יחוו בכלל מה זה עונג שבת. זה לא בעיה שלנו.

אנחנו מצווים לעזור ליהודים בדרך שהתורה מתירה.

גם אשתו של יון בן פלד עשתה עבירה בשביל מצווה.

היא לא עשתה עבירה, מי אמר להם להתקרב?

אבל היא פרעה את שרה.

מי אמר להם להתקרב?

אבל אשם בכל מקום, זה לא קשור אליה. נכון, אבל מותר בשביל להציל נפש מישראל? מותר.

נו, ומי שמחזיר את זה? לא, לא מותר, כי זה בא בדרך של עבירה, לא מותר.

מותר לי, לדוגמה, לנסוע בשבת, תקשיבי טוב, מותר לי,

אני,

לנסוע בשבת.

אם אני יודע שיש בן-אדם שרוצה להתפקר,

רוצה לעזוב את היהדות לגמרי ולהתפקר,

והוא עומד לטוס עכשיו בשבת, לעלות על מטוס,

לא של אלעל אלא של חברת הבת של אלעל, סנדור,

הוא רוצה לעלות בשבת ולטוס,

ואז הוא עוזב את היהדות ויתנצר.

ואומרים לי, תשמע,

אתה היחידי בעל השפעה עליו, אם תעצור אותו עכשיו ותשכנע,

הוא לא יתפקר.

מותר לי לנסוע בשבת אליו?

כן.

אבל להביא בן-אדם

בשבת אלי בנסיעה? מה בוער?

יש ראשון, שני, שלישי, רביעי. אני לא מביאה אותו, אני חושבת שלא יביא. אני מזמין את זה, אני מביא.

אני מזמין, זה אני מביא.

אם בן-אדם בטעות דפק אצלי בדלת

והוא נסע בשבת, והוא דפק בדלת בטעות, נגיד אצלי או אצל מישהו יהודי,

והוא אומר, אני רוצה לשתות כוס מים, נגיד, או משהו, בסדר, אין בעיה. הוא לא נסע בגללי,

הוא לא נסע בשבילי, הוא נסע.

אבל אני אומר לו, תיסע אלי, תבוא, אני רוצה להטעים אותך מאכלי שבת בטעם של שבת,

מתוך עבירה,

מצווה באה בעבירה, עבירה.

הבנת?

אין מה לעשות.

התורה לא רוצה שנהיה קבלנים של הקדוש-ברוך-הוא בדרך האסורה.

לגבי היין, אם הם שותים אחרונים,

מחללים של שבת, וזה יין לא מפוסטר, לא מבושל? אם הם שותים, שותים. זה העניין שלהם.

לא, אבל יש בעיה שהם ישתו אחרונים?

תראי, יין,

נסך זה גזירה שחכמים גזרו,

והיא גזירה על הגויים, ומחלל שבת בפרהסיה יש לו דין של גוי, לכל דבריהם של חכמים, זיכרונם לברכה.

זאת אומרת,

יש לו דין של גוי, לא הוא גוי, דין של גוי. מה שחל על הגוי חל עליו, כמו שאסרו בגוי אסרו בו.

למה?

כי מי שמחלל שבת בפרהסיה הוא כופר בקדוש-ברוך-הוא ובכל התורה כולה.

טוב,

יש לי עוד שאלה.

עוד שאלה. עוד שתיים.

מה, כאלה?

לא.

כן?

לגבי מנהגי תימנים ומנהגים שיש בארץ,

כן? אני יודעת ש...

אני יודעת שאצלנו בבית נהגו מנהגי תימנים שאם יש סעודה,

לא משנה כמה לחם אכלתי, העיקר קביעת הסעודה היא מספיקה לברכת מזון.

או למשל, ברכת מזון, אחד יכול לברך ולהוציא את כולם,

אם הוא מעל גיל מצוות והוא גבר.

רציתי לשאול אם זה בסדר אם אנחנו ננהג ככה, או שצריך לשנות את המנהגים האלה. צריך לאכול שיעור של כזית ויותר.

בשביל לצאת ידי חובת סעודה, למעשה צריך לכתחילה לאכול קבצה,

שזה 50 גרם פלוס.

זה צריך לאכול. דבר נוסף,

לגבי אחד שמברך ומוציא את האחרים, זה מותר.

גם אם השאר לא, אין בעיה שהם יקראו?

מה יקראו?

את ברכת המזון.

כן, בוודאי. אין בעיה לקרוא את ברכת המזון,

אבל אני יכולה להשאיר את הכול. אפשר שאחד יברך ויוציא את כולם, ואפשר שכל אחד יברך מעצמו.

טוב, ועוד שאלה אחרונה. קראתי בספר שהקדוש-ברוך-הוא

התחרט על כך שהוא ברא את יצר הרע.

תשאול, הייתכן, ו... איפה קראת? אני לא קראתי.

קראתי בספר של הרבי מלובביץ'.

טוב, אני לא מכיר את הספר.

טוב.

כן. תודה. את נשואה?

לא.

הבנתי.

אפשר ברכה?

כן. זיווג?

כן. תזכי לזיווג הגון. מהירה. אמן.

כן.

הנה, פה יש שני חבר'ה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שמי נתנאל. אני בא משליחות שלידות שחי בארצות-הברית,

ולפני שבוע וחצי הבן שלו נפל במדרגות.

כרגע הילד הוא בקומה.

הרופאים נותנים לו ממש כמה שעות לחיות,

וזה מצב קשה מאוד.

בן כמה הילד?

בן שנתיים וחצי.

ממה הוא בקומה?

מנפילה.

נפל למדרגות. ההורים דתיים או לא? כן, שומרי מצוות.

מה זה, מלא או מתחזקים?

הם חזרו בתשובה.

יש לו שני ילדים כהנים מאשתו, השתלטה בקבוצה, התחתנה עוד פעם איתו.

ילדים כהנים, לקח אותם, אימץ אותם.

הולכים לבית כנסת, הכול, שומרי מצוות,

שהם מאוד מאמינים.

איך הקשר שלך איתו עכשיו בטלפון?

אני יכול להשיג אותו, כן.

אשתו הולכת בצניעות גמורה?

נראה לי.

אז ככה, תגיד לו שהוא יקבל על עצמו מהרגע ללמוד ארבע שקלים.

שעות בתענית דיבור רצוף כל יום.

אוקיי. שישתתה לך בצניעות גמורה, כולל כיסוי ראש מלא,

גרביים,

שרוולים מאחורי המרפק,

בגדים צנועים.

אוקיי.

תן לי תשובה.

בסדר. אני אתקשר אליו עכשיו. טוב. תודה.

כן, יש לך שאלה?

שאלה?

שאלה או ברכה?

שאלה או ברכה?

שאלה אני רוצה.

אתה רוצה לשאול שאלה?

שם, תן לו ליהודי שם.

תרים את היד, תקום, תקום.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

התורה שבכתב,

התורה שלנו,

היא, הנה, כאילו, היא לפני העולם הייתה.

כאילו, לפני שנברא העולם הייתה תורה.

עכשיו, האדם הראשון,

אם הוא לא היה חוטא, מה עושים עם התורה הזאת?

אם הוא לא היה חוטא.

התורה יודעת את הכול מההתחלה עד הסוף, קורא הדורות מראש.

האדם הראשון לא ידע מה כתוב בתורה.

הוא עשה מה שצריך להיות.

מה שהוא נצטווה,

הוא היה צריך לעשות,

והוא לא עשה.

והתורה ידעה מראש, וכתבה מראש. כמו שנביא יודע מראש מה יקרה,

אבל הוא לא קובע לאנשים מה לעשות,

אבל הוא יודע מה יקרה,

ואנשים לא יודעים מה הוא יודע,

ממילא הם עושים את מה שהוא ידע שהם יעשו,

ואכן זה מתקיים.

זה משחק מכור כזה.

ידעתי שלא תבין, לכן הסברתי טוב.

עכשיו אני חוזר עוד פעם.

אתה ידעת שאם תתחתן ותקיים מצוות פרייה ורבייה יהיה לך ילד.

זה משחק מכור?

כן?

לא. למה לא?

ידעת הרי בשביל מה קיימת מצוות פרייה ורבייה? שיהיה ילד.

אם יש לך ילד

ובסוף הוא נפטר,

זה משחק מכור?

אם אתה הולך לעבוד ובסוף אתה מקבל משכורת, זה משחק מכור?

אם אתה מצביע עכשיו ומבקש את המיקרופון ממני ואני נותן לך, זה היה משחק מכור? תכננתי אני ואתה שאתה תקבל את המיקרופון?

לא.

אבל לדוגמה,

הקדוש-ברוך-הוא, כל מה שאמרתי עכשיו, ידע.

לא ידע יום וערב, ידע לפני שבראת עולם.

נו, אתה ידעת מזה? לא. אני ידעתי שאתה תהיה פה? לא.

אז מה היה מכור?

מה היה מכור?

מישהו הכריח אותנו?

היו עוד שהצביעו, לא נתתי להם.

זה מכור?

מה מכור?

אתה יודע מה זה מכור?

כמו השופטים בכדורגל שמחליטים שקבוצה אחת תנצח. למה הם קיבלו כסף? זה מכור.

כן, אבל יכול להיות שהיה מצב שהוא לא היה אוכל מאותו עץ הזה. אין מצב כזה. מה שיודע הקדוש-ברוך-הוא לא יכול להשתנות.

אבל הוא יודע את מה שבאמת יהיה בגלל הבחירה שלך שאתה בחרת.

הוא יודע מה שיהיה.

אבל, בגלל שאתה בחרת, לא בגלל שהוא קבע לך.

בגלל שהוא יודע רק.

הבנתי. תודה.

תהיה בריא.

שאלה יש לך?

רגע.

שאלה בטוח.

בטוח.

רציתי לשאול, כתוב שאישה שהולכת בכיסוי ראש בצניעות,

מטושטש.

כמו שהרב אמר, על קמחית, שנשים שהולכות בצניעות זוכרות שיהיו להן ילדים צדיקים גדולים בדור וכו'.

איך אתה מסביר את זה שיש הרבה נשים שהן דתיות, שומרות צניעות וכיסוי ראש והקול,

והילדים לא הולכים בדרך השם,

ולעומת זאת, משפחות חילוניות, פתאום אתה רואה ילדים שהופכים להיות חרדים.

לי, למשל, שלושת הילדים שלי חזרו בשאלה. היה לי בן שלמד בישיבה חרדית,

והיום הוא לא בדרך הזו, וגם הילדים השניים. אז, צעירי,

העניין של צניעות וכל זה,

זה סגולה ומעלה גדולה למה שאמרנו.

אבל יש דברים אחרים שיכולים לקלקל, גם דברים שיש בהם ברכה. לדוגמה, אדם יש לו ברכה, מרוויח כסף,

מרוויח כסף,

אבל לא נשאר ביד, הוא לא יודע לנהל את עצמו כמו שצריך.

יש בן-אדם שיש לו חן וחסד לפני אנשים, אבל הוא מנצל את זה לרעה.

יש כל מיני דברים שאדם, יש לו מעלות כלשהן, אבל לא יוצא מהם איזה פירות טובים.

לפעמים ההתנהגות בבית,

של ההורים ביניהם גורמת, לפעמים ההתייחסות לילדים גורמת, לפעמים החברה גורמת וההורים לא יודעים להתמודד,

לפעמים זה יכול להיות כל מיני סיבות

שהן צדדיות לכאורה, אבל הן ישירות לילד.

אז אם אלה היו בסדר ונשארו רק המעלות

של הצניעות וכו' וכו', אז מן הסתם הם היו צריכים להיות כמו הילדים של קמחית.

אבל אם מקלקלים, כמו שאומרים, בידיים מכיוונים שונים מאחרים,

זו בעיה.

יש לרד משהו שהוא יכול להציע לנו? לי יש. אין דבר כזה. דבר ואין דבר כזה.

זה צריך ללמוד כל החיים. כל ילד זה אחר.

כל סביבה שגרים בה זה ניסיונות אחרים.

זה יכול להיות שאת בסדר ובעלך בסדר והמשפחה לא בסדר.

זה יכול להיות שמשפחה שמתארחת לא בסדר.

במשפחות מסוימות מקלים ראש, אולי בטלוויזיה מכניסים לזה גורם, לפעמים זה ספרות לא נכונה,

לפעמים זה דיבורים על תחומים שלא היה צריך להשמיע,

לפעמים זו התייחסות שמחשיבה מאוד את החומר,

ומדברים כל הזמן על חומר, והם קנו והם עשו והם זה,

במקום להשקיע ברוחניות ולבטל את החומר.

זה יכול להיות אלפי-אלפי-אלפי דברים שצריכים בשימת לב, יש ספרים על זה, ללמוד,

ולנסות ליישם, ותמיד צריך

לשדרג לפי הזמן, התקופה, הילד, הגיל וכו'.

תודה רבה.

תהיו בריאים בהצלחה.

כן, מאחורייך, כן, מאחורייך.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני, יש לי ילד בן 17 וחצי עם מחלת אפילפסיה.

כבר כמה שנים התפרצה לו פתאום המחלה.

זה לא בא מלידה.

אני גרה באשדוד.

לכל הרבנים, לכל הרופאים,

לאיפה שלא רצית הגעתי.

אין שום תרופה לבן שלי.

אני עושה את הכול, אני חוזרת בתשובה,

אני עושה מצוות.

כל מה שאתה רוצה אני עושה,

אבל אני לא רואה שום ישועה.

אני רוצה שתגזור עלי, תגזור גזירה, שהבן שלי יהיה בריא. רגע.

הבן שלך שומר תורה ומצוות?

כן.

הבן שלי חוזר בתשובה.

מה הוא עושה היום?

הבן שלי תלמיד בית-ספר.

בן כמה הוא? 17 עוד מעט.

הבנתי. באיזה בית-ספר?

באשדוד.

כן, איזה?

בעמל.

חילוני? כן.

למה הוא שם ולא הלך, נגיד, לישיבה?

למה? הדור של היום, זה קצת יהיה קשה, אבל כרגע הוא חוזר בתשובה, הוא שומר שבת,

הוא מניח תפילין,

הוא עושה כל מה שצריך. הבן שלי מעליו, בן 20, גם לקח על עצמו,

שומר את כל מה שצריך.

בואי נגיד לך דבר קשה וקל.

כן.

אחד,

אדם לעמל יולד, לא לבית-ספר עמל.

לעמל יולד.

לעמל זה ראשי תיבות ללמוד על מנת ללמד.

תגידי לבן שלך שאני מבקש ממנו שילך ללמוד בישיבה קדושה, בעזרת השם יתברך, ספון בתורה,

שייתגן עליו, בעזרת השם.

דבר שני, כיוון שאת אימא שמוכנה הכול לעשות בשביל הבן,

אני מאמין שתקבלי עלייך עכשיו כיסוי ראש לרפואתו,

זה צניעות שלמה.

כבוד הרב, אני כבר עוד מעט בערך שנה עם כיסוי ראש בשבת,

לא מדליקה, לא נוסעת, שומרת השבת, מתפללת ברכות השחר כבר שנים, יפה. עושה דברים שרק הקדוש-ברוך-הוא מלמעלה מסתכל. בואי נסיים את התהליך של החזרה בתשובה שלך עכשיו. אז אני לא רוצה, יהיה לי קצת קשה לקחת על עצמי דבר שאני לא אוכל לשים אותו. מה יותר קשה, ילד עם אפילפסיה או אימא עם צניעות?

אני מוכנה צניעות הכול, אבל לא, כיסוי ראש, שיהיה לי קצת קשה. למה?

קשה, אני אומרת קשה לי. למה? לא יודעת, זה עם הזמן יבוא. זה יבוא. זה יבוא עם הזמן. הנה, הגיע הזמן. אבל לא עכשיו.

לא עכשיו, לא עכשיו, אני מבקשת לא, לא, זה יהיה לי קשה, אני לא אשים את זה, אני אומרת את זה בוודאות, זה יהיה לי קשה. את יודעת, את משגעת אותי, למה?

אני אגיד. אתמול הייתה אישה דומה לך,

אותן שערות,

להבדיל,

לא אתמול, שלשום,

להבדיל היא חולה במחלה הסופנית,

שעה ו-20 דקות נלחמתי על חייה שתשים כיסוי ראש, שתתרפא,

לא הסכימה.

מה את אומרת על זה? אני אומרת, כבוד הרב, זה יבוא לבד. אני לא יכולה לקחת על עצמי דבר שאני לא אעמוד בזה. אני אומרת לך, אני, תני לי לענות לך תשובה ותגידי לי מה את אומרת עליה.

תאמיני לי שהרפואה של הבן שלך תבוא לבד ולא צריך לרוץ לרבנים.

נכון, אבל אני לא יכולה, כבוד הרב,

אני מבקשת לא להכביד עליה, דבר שאני לא אוכל לרוץ. שמעתי, די, לא מכביד.

אני אבוא עם הזמן. מה את אומרת, הרפואה, תבוא לבד?

אני מאמינה בכל, באמונה שלמה. אז בשביל מה ביקשנו לך? אני לא, אני אגיד לך מה קורה. כל הרבנים שהלכתי, כל הרבנים,

וכולם אמרו לי שהבן שלי, כי הבן שלי קיבל את זה במפתיע.

הבן שלי בא לו, היה לו כאבי ראש, ופתאום הוא קיבל. אמרו לך לשים כיסוי ראש?

אף אחד לא אמר לי כיסוי ראש. בן-ארץ יעזור, אני אומר לך. אף אחד לא אמר לי. אבל אני אומרת לך, כבר שנה שלמה אני שומרת שבת,

אני מתהלכת עם כיסוי ראש כל השבת.

אנחנו שומרים את השבת, אנחנו בערב שישי שרים על השולחן.

אני מקפידה שהילדים שלי יעשו את נטילת הידיים, יעשו הכול. בעלי שומר, כולנו שומרים. נפלא. אני עושה את הכול, עם מה שצריך. נפלא. האישה בונה את הבית. נפלא. אני, למשל, בונה את הבית שלי, אבל זה עם הזמן.

לחזור בתשובה זה לא קל, זה צריך לאט-לאט.

לא רוצה בבת-אחת בשביל ליפול בבת-אחת.

הבנתי.

מה אני אגיד לך, זה בעיה?

הכוח שלי, את יודעת מה הוא? אני אגיד לך מה הוא.

הכוח שלי, אני כמו בול,

בול אקספרס.

יש אנשים שרוצים שהקדוש-ברוך-הוא ישמע את תפילתם,

והם פונים לקדוש-ברוך-הוא ולא תמיד נושעים.

אז הם באים אלי,

ואז אני אומר להם, תשמעו, אתם תכתבו

את הבקשה,

תכתבו את ההתחייבות,

מה אתם מוכנים? שימו במעטפה, אני שם את הבול, טיק-טק זה עולה למעלה.

אבל את רוצה לשלוח מעטפה ריקה.

אני מוכנה. עוד אם אני אשים בול,

עוד יצעקו עלי, יגידו, מה אתה שולח לנו בקשות בלי התחייבויות?

בסוף לא יהיה לי כוח להשפיע בכלל,

ואז מה עשינו?

אומרים, זה שולח לנו כל הזמן מעטפות ריקות.

מי אתה בכלל? אתה מברך? מברך? מה הפירוש?

אני אמרתי בתורה, צריך כך וכך,

ואתה מחלק ברכות בחינם, כאילו אני מברך, זה מתקיים, זה לא הולך ככה.

יש דברים שאני יודע שהם מסוגלים לפעול כך וכך.

אני מבקש למלא את הבקשה ואת ההתחייבות לשים במעטפה.

אני נותן ברכה, הבול מודבק,

כולם עונים, אמן זה עף,

ובעזרת השם מצפים לשמור. כבוד הרב, אני מוכנה, אבל אם לא ממלאים,

לא שווה שום דבר. אני לא אקח על עצמי דבר שאני עוד פעם אומרת, אני התחזקתי בשבת, אני עם כיסוי ראש,

זה לא היה קל לי לשים כיסוי ראש,

אבל אני, בשביל הבן שלי הייתי מוכנה הכול, אבל במשך כל השבוע זה יהיה לי קצת קשה.

עם הזמן,

אולי, אולי, בעזרת השם, הכול בידי שמים ואני אעשה את זה. אי-אפשר לדעת.

זה הכול בלי נדר.

אני לא יכולה להגבית על עצמי דבר שאני לא אשים אותו.

אני מתפללת, אני קוראת פרק השירה, 40 יום, אני מדליקה נרות, אני עושה דברים, אני לא חושבת. אנשים עם כיסוי ראש עושים מה שאני עושה.

אני עושה מעל ומעל, אבל הכול לשם שמים.

את הגעת לאדם הלא-נכון.

האדם הלא-נכון. למה?

אני עכשיו.

כי אני יודע מה יעזור,

ואני לא נותן אשליות,

ואני משתדל לעשות את זה טוב והרמטי,

ולכן את צריכה לקבל עלייך כיסוי ראש, לא יניחו. כבוד הרב, אני לא יכולה לעשות את זה. לא יכולה, בסדר, אז זה לא יועיל.

לא יועיל, חבל.

חבל.

אז תתחקי עוד קצת, תקשיבי,

תתחקי עוד קצת עד שתתחזקי, בעזרת השם,

ואז אני מוכן בחפץ לב, בשמחה ובצעקה אפילו לברך אותו שזה יועיל.

אבל לבוא ככה ולעשות הצגה כאילו אני מברך, מה, זה בעיה?

כל מי שיצביע, אני אגיד לו, כן, מה אתה רוצה? טרר, ואתה טרר, ואתה טרר. שלום, ביי, אני עולה, בעיה?

אני לא אשים דבר, שאני אגיד לך, כן אני אשים, ואחר כך אני אוריד אותו.

לא, אני לא אקח דבר שאני לא אשים.

אני לא אקח דבר, אני מכירה את עצמי. אם אני אשים כיסוי ראש ומחר אני ארגע בבוקר, אלך לעבודה ויוריד אותו, מה זה שווה לי?

אני צוחקת על הדעת. אני רוצה שזה יבוא מעצמי באמונה שלמה. אני שואל אותך שאלה.

הבן שלך לא שווה כיסוי ראש בשביל שיצא ממחלת האפילפסיה. אמרתי לך, אני מוכנה הכול, אבל זה קצת קשה לי, כבוד הרב.

איך את אומרת הכול, בדבר קטן כזה לשים על הראש את לא מוכנה? אני לא אשים. אם הבן שלך, חלילה, חלילה,

היה נפצע בראש והיה עם תחבושת או גבס בראש,

והיה אומר לך פרופסור,

אם תשימי מטפחת על הראש במקום שיהיה לו גבס בראש, היית מוכנה?

אפילפסיה יותר חמור מזה. כבוד הרב, אני אמרתי לך, אני הייתי מתהלכת עם גופיות, הפסקתי גופיות, הפסקתי שוטים, הפסקתי הכול.

זה בא לי לאט-לאט עם הזמן. שמעתי. לאט-לאט. שמעתי. אז חבר הכנסת שרי ראש יבוא עם הזמן לכל השבוע. שמעתי.

האם את תגידי לפרופסור,

תשמע,

אני לא יכולה לקחת טיפולים כימותרפיים כי זה לאט-לאט, אני לא רגילה בכלל, אפילו זריקות לא, כדורים מעולם לא, ואתה רוצה ישר טיפולים כימותרפיים?

אומרים בן-אדם, יש לו מחלה,

צריך את הטיפול המתאים.

אי-אפשר לעשות הנחות בטיפול.

אם צריך לעשות טיפולים כימותרפיים אי-אפשר לתת כדורים,

אי-אפשר תחבושת. זה לא מועיל, זה לא המועיל.

לכל דבר יש העניין שלו, זה העניין.

זה לא מועיל. זה קשה לי, כבוד הרב. אני צריכה לחשוב על זה. תחשבי, אני מניח לך לחשוב, ובעזרת השם נראה, אולי תגיע למסקנה טובה.

כן, תן לה פה.

פה, פה, פה, פה, בשורות הראשונות. פה.

ערב טוב, כבוד השרה. ערב טוב.

אני כבר שנה חוזרת בתשובה,

ועוד לא לקחתי על עצמי חצאיות והכול. למה?

בזכות ההרצאה שלך מהיום אני לוקחת על עצמי צניעות, חצאיות. אשראי!

אשראי!

כבוד הרב, אם אפשר לבקש ממך שתברך אותי לרפואה שלמה.

וחן, שמך ושם האימא? חן בת דורית.

חן בת? דורית. דורית.

השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך.

חזרה בתשובה שלמה.

זיווג הגון.

בהצלחה במעשה ידיך. אמן. תודה.

יש טלפון מ-United States of America.

כן, מה הוא אומר?

איפה? סימון ווליום.

הלו?

הלו?

כן, ערב טוב. שלום לך.

שלום וברכה.

הלו?

הלו!

הלו, מישהו שומע כמו מישהו שומע.

כן, you listen to me.

מה נשמע רבנו?

ברוך השם, מה שלומך?

מה, כתבת אותי על המערכת ההגברה?

כן, אתה על ההגברה.

אוקיי. אני, אהרון, נפגשנו פעם בברוקלין 13 מיליון, בפיטרסייל,

אצלך אין בחור בימני,

שמנמן קצת, אתה רוצה קצת לשחזר את זה?

נשארת מאז שמנמן?

הלו, אני, אורן, ברוך השם, נשארתי ליהוד איתו.

כן.

הבעיה שלי, אוקיי, העניין שלי, אני... אני הבנתי, הבן שלך נמצא בקומה. הבנתי שהבן שלך בקומה, בן שנתיים וחצי,

ואתה רוצה שהילד... שנתיים וחצי?

מה?

במצב שהמוח מת, המוח מת,

אולי זה תוך 100% של המוח,

5% עולה.

הבנתי.

אני ביקשתי שאתה תלמד מהיום, מהיום,

ארבע שעות רצוף בתענית דיבור תורה.

מהיום.

כל יום, כל יום. לא, אני יכול לקחת עליו שנייה, אבל אני נמצא במצב עבודה של רצוש של אורן.

לא מעניין אותי מהעבודה שלך.

מעניין אותי מה ילד שלך.

ארבע שעות בתענית דיבור, אפילו אם תפסיד את הכסף ואת העבודה,

ארבע שעות בתענית דיבור אתה.

אשתך צניעות גמורה הרמטית.

מוכנים?

אני נותן ברכה. הלו.

יש?

הלו. כן?

אני בקושך שמר עליו.

תזוז, תזוז קצת, כן.

כן? שמעת מה שאמרתי? אני אומר.

אני שומע מה אני אומר לגבי. אשתי,

אני אצטרך לעבור באופן אישי בעד זה שלך.

אבל כשהוא תשמע את המעמד הזה שאתה מבקש ממנו, זה יכול להיות אחרת.

אוקיי. אתה מסכים? אתה מסכים?

אני מסכים לתענית דיבור, אבל קצת תורה על אנשים ללכת. אתה מקים את המצב הזה. ארבע שעות בתענית דיבור כל יום.

מסכים?

ארבע שעות בתענית דיבור קיבלתי.

לא, ללמוד תורה, לא סתם לסתום את הפה. ארבע שעות ללמוד תורה בתענית דיבור.

אבל איך אתה רוצה שאני אתחיל ארבע שעות ללמוד תורה, אם אני צריך קודם כול, אם נשאר לבן שלך 5%,

אתה עוד נכנס למשא-ומתן?

אני לא נכנס לשום אחרון. אז אתה תקבל מה שאומרים לך. ארבע שעות בתענית דיבור לימוד תורה כל יום.

אין לדברה, אני חייב לקבל את הבאות. תודה רבה לך, מותיק. תודה.

עכשיו, איך אני מדבר עם אשתך?

אני נמצא פשוט, אני מדבר אחד תקומה, ואין לך אולי שלוש שעות.

אני ניסיתי להפסיק את הטלפון שלך ברחמאס. אבל יש לה טלפון או אין לה טלפון?

לא, לא, אני אומר, ניסיתי להפסיק את הרחמאס שלבוני, אם אתה רוצה... אתה יכול לעשות שיחת ועידה?

דרך הרבנית הכבודה יש לך. אתה יכול לעשות שיחת ועידה?

לא שומע.

אהרון, אתה יכול לעשות עם אשתך שיחת ועידה?

Conference call. Conference call.

אני אומר, אני לא יודע, הכי פה שיחה ועידה,

אבל היא נמצאת בבית-חולים שאני לא יודע אם אני אוכל לתפוס אותה. אתה רוצה שאני אדבר אתה?

או שאתה תצלצל אליה עכשיו ותחזור אלי אם היא מוכנה לקבל.

אם היא מוכנה לקבל,

תקשיב.

אם היא מוכנה לקבל,

תחזור אלי בטלפון, אני אתן ברכה. יש פה מאות יהודים,

כולם יצעקו אמן לרפואה.

אם היא לא מוכנה,

אל תצלצל.

אוקיי, אל תעלה על ההפגה הזאת, קיבלתי את זה. תודה. עכשיו רק אני אסביר לך.

מי שראה את ההרצאה שלי בראש-העין לפני שבועיים בערך,

היה שם בן-אדם תימני בן 43 בקומה,

ולא בן 43,

נשוי, אבא לילדות,

והוא 43 יום בקומה.

43 יום בקומה.

התחננו על חייו.

אמרתי להם כמה דברים לקבל.

היו שם שתי אחיות שלו שהייתי צריך להילחם שישימו כיסוי ראש, ואם לא,

אז הן פשוט מאוד מוותרות על האפשרות שתהיה לו רפואה.

בסוף בסוף הם הסכימו לשלושה חודשים בקושי,

בקושי,

ובת אחת שלו שהייתה במקום ברחה כי היא לא רצתה לקבל עליה צניעות.

אתה יודע מה קרה אחרי זה?

עברו, עברו, תן, תן, תן לדבר, שמעתי. אהרון, תשמע,

היום הבן-אדם הזה יצא מבית-החולים,

הוא נמצא בבית-החולים לוינשטיין,

אבל הוא רק מזיז את הראש בצוואר.

אתה יודע למה הוא מזיז רק את הראש בצוואר?

כי הוא אומר להם, אני עוד צריך מאמץ מכם.

הוא לא בקומה כבר, אבל עם ראש בצוואר שזזים,

אבל עדיין לא יכול להחלים.

למה? כי הם עושים משא-ומתן עליו,

כמה לעשות ואם לעשות וכו'.

בשביל שאצלך זה יצליח, אם ירצה השם,

אז תעשה מה שאני אומר עם אשתך. כשהייתי בניו-ג'רזי הייתה שם הרצאה, אישה שבעלה בקומה נפל בניו-יורק באמצע הרחוב.

אתה היית בהרצאה בניו-ג'רזי?

היא שמה כיסוי ראש, למחרת בעלה קם.

אז אם אתה רוצה,

אם אתה רוצה,

תגיד לאשתך כיסוי ראש צניעות קומפלט ותחזור אלי בטלפון, בסדר?

בטלפון תשאיר מתי נחות משם את הטלפון שלך, שלך, למה אני כבר, אני עשיתי פה אימייל אליך למשרד ארגון שופר? עכשיו, רגע, רגע, אהרן, אהרן, הרגע, הרגע תצלצל לבית-החולים,

דבר עם אשתך, זה מה שאמרתי.

אם היא מסכימה, תחזור אלי בטלפון, טוב?

אוקיי, בשמחה, אבל תרשו לי רק בבקשה פרטית אצל בין החסיד בממשלה, אחר כך קודם תגמור עם הנושא הזה עם אשתך. אני ממתין לתשובה.

אני מקווה ששומע.

כן.

יהודים רוצים תרופה וישועה.

נותנים להם דברים הכי קלים בעולם. לא ניתוחים,

לא כימו,

לא בלאגן, לא בית-החולים לוינשטיין, לא זה. נותנים להם, בוא, תעשה מצווה שאתה בלאו הכי חייב,

בלאו הכי אתה חייב.

תעשה את זה. וכל הציבור ביחד, עם הכוח של כל היהודים ביחד,

יכולים לברך ושיהיה ישועה, ואנשים עושים משא-ומתן על חיי יקיריהם.

נו, איך אפשר להבין דבר כזה?

לא אמרתי.

יש.

אתה, יש לך שאלה?

שאלה או ברכה?

שאלה. שאלה, תן לו.

שאלה. כן.

שומעים?

ערב טוב הרב. אל תעמוד מול העמוד, איפה אתה, כן, כן, איפה שאתה עומד. בסדר, בסדר, בסדר. יפה.

אחד, אני רוצה להגיד,

השנה את הפעם השנייה פה באשקלון,

ואתה רואה, ברוך השם, כמה קל אתה סוחף אחריך.

השאלה שלי היא כזאת,

למה הרב לא סוחף אחריו גם את הרבנים? שיהיה איחוד בין הרבנים. את כל הצעירים אתה סוחף, את כולם שומעים בקולך,

כולם רואים.

יש חילוקי דעות בין הרבנים, וזה,

אתה רואה אותי, אני לא עם כיפה שחורה, לא עם זקן,

אבל אני שומע, הדעה של הרב הזה ככה, והדעה של הרב הזה ככה.

כשיש איחוד בין הרבנים, כולנו ביחד,

יהיה יותר קל גם לצעירים האלה להקשיב ולהבין, הרב הזה אמר לי ככה והרב הזה אמר לי ככה.

מתי יהיה דבר כזה כשכל הרבנים תהיה דעה אחת? אתה כרב שסוחב אחריך כל כך הרבה, לדעתי, ואתה מסביר כל כך יפה, ואתה נותן ממש הדמיה ומבינים אותך טוב.

אני חושב שגם הרבנים הגדולים ישמעו אותך, יהיה ייחוד.

ככה אני חושב שהמשיח יגיע יותר מהר.

קודם כול,

אתה צודק שזה מה שיהיה כשיבוא משיח, שכתוב בפסוק,

כשיבוא משיח כתוב בפסוק, ויהי בישורם מלך

בהתאסף ראש העם יחד שבטי ישראל.

אז זה כתוב במפורש,

אבל בינתיים אנחנו בגלות,

וזו הבעיה.

כי אם לא היינו בגלות אז הייתה גאולה,

וכיוון שאין גאולה זה סימן שאנחנו בגלות.

ואם אנחנו בגלות, סימן שעוד לא הגיע זמן הגאולה.

ואם אני אלך לדבר עם הרבנים,

אני קטן שבהם,

אז מה אני אדבר? הגדול בשביל כולם. אני, מה אני אדבר? מה אני אגיד?

אני אומר, בוא, תשמע לי, בוא, תשמע לי, תעשה כמוני. מה אני אגיד? אני עושה את מה שאני עושה,

וכל אחד חושב מה שהוא חושב, ועושה מה שהוא עושה. כולם משתדלים, כל אחד בכיוון שלו.

עכשיו, כשרב מסוים אומר כך או כך לאדם פרטי,

תלוי מה שואלים אותו. כל אחד שואלים אותו משהו אחר, והוא עונה לפי העניין.

תראה, בעיה יצר הרע עובד בכל התחומים, בכל המרכזים, בכל המקומות, בכל הארגונים, גם בבתי-כנסת, בכל מקום.

כשהחכמים, זיכרונם לברכה, התפללו לבער את יצר הרע,

כתוב שהוא יצא מקודש הקודשים.

שם הוא היה.

אתה שומע?

זאת אומרת,

אם יצר הרע רוצה לנצח, הוא תופס את הרעשים, כמו שאומרים. אז מה הפירוש?

שם הוא גורם שיהיה פירוד.

זו החוכמה שלו, של יצר הרע, מה הוא יתעסק עם הקטנים.

ככה הוא צריך מיליונים לטפל בהם.

ככה הוא עושה סכסוך פה, סכסוך שם.

פעמים זה מוצדק, פעמים זה לא מוצדק,

אבל גם כשזה מוצדק לא כל הקהל מבין.

זו בעיה, מה לעשות?

אם אנחנו נהיה טובים, נשפר את מעשינו, לפחות שאנחנו כלפי שמעיה נהיה בסדר.

כמה שנוסיף עוד טובים, ככה זה יוסיף יותר.

ובעזרת השם גאולה תבוא,

כך או אחרת היא תבוא.

נשתדל אנחנו בינתיים בכוחותינו.

אמן.

הנה, תן לבחורצ'יק פה.

כן כאן, הבחור תרים את היד, שם שם, כן.

הרב, למה הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם ולמה הוא צריך אותנו?

באמת, שאלה יפה, אתה מוכן ללכת כאילו?

לגן-עדן, אני מתכוון.

גן-עדן שלו אתה רוצה, אין לך בעיה.

לחיות אתה רוצה, אין לך בעיה.

אבל רק השאלה, בשביל מה הוא צריך את זה, נכון?

כן, למה הוא צריך את זה בכלל?

הבנתי.

שאלת את ההורים שלך גם למה הם צריכים אותך?

לא שאלת, נכון?

שאלת את המעביד,

למה אתה צריך אותי?

אתה לא שואל.

למה הקדוש-ברוך-הוא נשאל אותך שאלה? הכול פתור, הכול ידוע, רק הקדוש-ברוך-הוא מפריע לך, לא מבין למה הוא היה צריך את זה בכלל.

יש לי קלטת

שנקראת מבראשית,

שם אני מעריך להסביר את הדברים.

הקדוש-ברוך-הוא הוא טוב,

ובגלל שהוא טוב הוא רצה להיטיב,

הוא כדי להיטיב, הוא ברא בריות שיטיב להם,

וככה הוא יכול להעניק להם את כל הטוב.

הבנת? כן, תודה.

תהיה בריא.

רגע, הנה פה בחורצ'יקן, שורה שנייה.

שורה שנייה.

כבוד הרב, היושב-ראש,

רציתי לשאול אותך, אמרת קודם שכל הצבא וכל מה שיש למדינת ישראל לא יעזור לנו עם מלחמת גוג ומגוג.

עכשיו רציתי לשאול אותך אם כדאי להתגייס בכלל לצבא או שזה בכלל לא שווה.

תראה, בזה אני לא קובע.

יש חוקי מדינה שקובעים שמי שמגיע לגיל מסוים הולך לצבא,

ויש כאלה שלומדים תורה ולא הולכים לצבא.

ומי שלומד תורה פטור מן הצבא,

אבל מי שלא לומד תורה,

אז מגייסים אותו לצבא.

השאלה, מה אתה רוצה?

מה עדיף? להתגייס לצבא, לשמור על המדינה או ללכת לישיבה?

לשמור על המדינה שומרים גם אלה שלומדים תורה, ואפילו יותר.

כי השמירה בסוף היא בגלל שיש זכויות לעם ישראל.

אז לכן, אם היינו שומרים תורה גם לא היו לנו צרות. אז אני לא אתגייס, ואף אחד לא יתגייס, ואז לא ישמרו על המדינה.

אתה תחליט מה שאתה רוצה. אבל, לדוגמה, הייתה תקופה של חזקיה המלך,

שאף אחד לא שירת בצבא כי לא היה צבא,

וסנחריב הקיף את ירושלים עם כל צבאות העולם,

והיו שם מיליונים שבאו להילחם בירושלים,

כי חשבו שירושלים זה המבצר הכי גדול בעולם,

ואתה יודע מה זה ירושלים העתיקה, כל החומות זה הכול.

וכשהוא ראה את זה הוא התעלף מצחוק סנחריב,

והוא ראה שאין צבא,

והוא היה מוכן לתרום לחזקיה המלך אלפיים סוסים, שיהיה לפחות דו-קרב, משהו.

וחזקיה המלך לגלג עליו.

היה ליל פסח,

כולם קראו את ההגדה של פסח,

ושתו ארבע כוסות,

וכל צבאות העולם מקיפים אותן.

והקדוש-ברוך-הוא אמר למלאך גבריאל,

מה אתה עושה היום?

אמר לו, יורד לברך את האילנות.

אמר לו, פשוט מגלך על מחנה סנחריב.

בלילה ההוא ירד מלאך השם והיכה במחנה סנחריב 185,000 ראשי גייסות.

מיליונים מתו,

לא מווירוס, לא מדבר ולא מטיפוס.

מלאך השם השמיד אותם,

בלי צבא,

בלי סוסים,

בלי מלחמה, עם ההלל הגדול,

עם ארבע כוסות של חירות,

כולם מסבים על צד שמאל,

מודים ומשבחים לשם,

והקדוש-ברוך-הוא עשה את העבודה. מה אתה אומר על זה? אז, כבוד הרב, מה שאתה בעצם אומר, ארז, זה שאתה לא בעד להתגייס לצבא. אני אומר? מה פתאום?

אמרת. אני אמרתי לך שהחוק אומר שצריכים להתגייס.

אמרתי לך שמי שלומד פטור מלהתגייס.

תחליט מה שאתה רוצה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כבוד הרב. כן.

למה אתם קופצים? כבוד הרב, לגבי השאלה שאם באים אורחים בשבת,

תקרב את זה.

אורחים שבאים בשבת,

המשפחה שלי יודעת שאני לא מקבל אורחים בשבת, אבל הם באים בלי לודיאלי.

כן. אז זה בסדר.

לא, אתה צריך להפציר בהם שלא יבואו,

כי אם לא, פעם הבאה לא תפתח להם את הדלת.

חחחחח. מקובל.

בטח.

אני לא אגיד לך מה אני עשיתי פעם.

אתה יודע מה אני אגיד לך.

אתם יודעים,

יש לי אימא צדיקה, אשריה ואשרי חלקה. אם היא לא הייתה כזאת, איך אני הייתי כזה?

אבל אימא שלי הצדיקה,

לפני הרבה הרבה שנים, כשאני חזרתי בתשובה,

היא לא הייתה מברכת,

היא לא הייתה יודעת, היא באה מתימנית,

או מה, היא לא ידעה ברכות, סדר ברכות, תפילה. הרבה תימניות שהגיעו מתימן היו מדברות עם הקדוש-ברוך-הוא ככה בשיחה קולחת,

אבל לא מסידור.

אנשים לא הקפידו להתפלל מסידור, אלא כל אחת דיברה עם הקדוש-ברוך-הוא.

וכשאני למדתי את ההלכות בתחילת דרכי,

אז כתוב בהלכה שאפילו עני שמחזר על הפתחים ובא ומבקש ממך לאכול,

אבל הוא לא ייטול ידיים לארוחה,

לא נותנים לו לאכול, אפילו שהוא עני.

טוב, אני קראתי את ההלכה הזאת

ולתת לבן-אדם דבר לאכול בלי שיברך זה אסור, כתוב.

ואימא שלי פעם אחת באה להתארח אצלי ונתתי לה לשתות, ביקשתי שתברך,

ואימא שלי אמרה לי, אני לא יודעת לברך.

אמרתי לה, בסדר, אני אלמד אותך איך לברך, תגידי אחריי.

אז היא אמרה לי, אני לא רגילה.

אמרתי לה, מה הבעיה? אני אלמד אותך.

בקיצור, התחלנו לדבר כך וכך,

והיא מסרבת,

ואני מפציר,

ובסוף אני אומר לו, אמא, סליחה, אני לא יכול לתת לך לשתות.

אתם יודעים מה זה?

לא נתתי לה לשתות.

אז היא ברכה.

אמרתי, ברוך, היא אמרה, ברוך אתה, אתה, היא ברכה.

הייתה לה בעיה.

היא הייתה משתעלת שיעול יבש חודשים.

נתנו לה סירופ, נתנו לה זה, נתנו לה זה, נתנו לה זה, לא עזר, אין תרופה.

שיעול יבש זה כורע את הגרון.

היא שתתה,

זה היה קולה,

היא אף פעם לא שותה קולה.

תוסס.

היא שתתה קולה,

והתברר שהקולה זה תרופה.

עבר לה הקול.

אמרתי לה, כתוב בפסוק,

וברך את לחמך ואת מימיך,

והסירותי מחלה מקרבך.

כתוב שהקדוש ברוך הוא יברך

את הלחם

ואת השתייה,

ועל-ידי זה לא יהיו מחלות בכלל,

כי הרבה מהמחלות זה בתזונה.

אמרתי לה, חכמים אומרים, אל תקרא וברך,

אלא וברך את לחמך ואת מימיך, ואז, והסירותי מחלה מקרבך.

הנה,

קול היה כל הזמן בבית,

אף פעם היא לא שתתה.

באותו אירוע היא שתתה עם ברכה,

היא בירכה, ושרה מחלה.

מה זה מאז היא מברכת ומתפללת ומברכת את עם ישראל ומברכת ומברכת ומברכת?

זה, כשאני לא ידעתי, אם הייתי יודע עכשיו,

יכול להיות שלא הייתי עושה ככה.

אבל אז אני הלכתי, מה שכתוב צריך לעשות.

יש דרך, אם אתה לא נותן במישרין ובן אדם לקח מעצמו,

אז זה לא מוטל עליך. אבל אם אתה מזמין או אתה יודע שאדם יבוא על דעת,

זה כבר בעיה אחרת.

אז לכן תאמר להם, פעם הבאה, עם כל הכבוד,

לא אכפת לי שתתביישו ותיפגעו,

אבל אני לא אהיה שותף שתענשו בגיהנום. אני לא מוכן בשום אופן שאתם חלילה תענשו בגיהנום.

הבנת? כן.

יס. רק רגע אני רוצה לפני כן, רגע אני אתן לכם רק שנייה.

בואו נעשה הפסקה קטנה ואני אראה לכם גם סרט,

סרט, אני גם אראה לכם, תכף אני אראה לכם סרט,

כוחה של מצווה האיווה. איך אתם יודעים? איך אתם יודעים?

אלה האישה שלא שמה כיסוי ראש, שתראה מה הכוח של כיסוי ראש.

אבל לפני כן,

לפני כן,

לפני כן,

עד שנראה את הסרט ונמשיך עם שאלות ותשובות,

אני רוצה לתת לכם אפשרות לזכויות גם, שיהיו לכם זכויות.

אני מאמין שכל אחד מכם בממוצע, בממוצע,

למה כיבוד האור?

עכשיו לא, רגע.

בממוצע, כל יהודי ויהודייה פה, בממוצע,

בממוצע, ודאי נותן שקל-שניים ביום לצדקה.

אני מאמין.

ובפרט מי שמקפיד על מצוות מעשר ונותן מעשרות מהכסף שהוא מרוויח,

אשרה ואשרה חלקו.

אפשר להחזיר יהודים בתשובה ולקרב אותם לאביהם שבשמים, ולעשות נחת רוח לקדוש-ברוך-הוא מאוד מאוד,

אם כל יהודי ויהודייה יהיו מוכנים להשקיע שקל וחצי ביום,

שזה פחות מ-50 שקלים בחודש,

50 שקלים בחודש

למשך 20 חודש

זה 1,000 שקלים בשנה וחצי בערך, שקל וחצי ליום,

וקונים 100 DVD שמחלקים אותם לאנשים שהם רחוקים מהיהדות,

בטוח שכמה יהודים חוזרים בתשובה מזה,

והזכויות שלכם הן לאין-שיעור. כל המצוות שהם וצאצאיהם יעשו בזכות זה שלכם בעולם הנצח,

וגם בעולם הזה.

מי שימלא כאן

הוראת קבע של 50 שקלים בחודש,

שקל וחצי ביום,

יכתוב את השם שלו,

שם האימא שלו ואיזה ברכה הוא רוצה,

ואני גם אברך אותו במעמד זה,

לטענו אמן.

בבקשה, מי שרוצה ירים את היד, יביאו לו,

ונברך אתכם ברכה גדולה לשמים.

הנה, יש כבר ראשונים.

דסטלה יפה, רפואה שלמה והצלחה.

ומרגלית מדהני, ברכה והצלחה.

רפואה שלמה לאברהם בן זוהרה. עינת בת-לינה, אורטל בת-לינה, סיני בן-לינה, אברהם בן-לינה, זילוב הגוף.

אושר ופרנסי הבריאות והצלחה, ואחר כך דודו אלמניה.

רפואה שלמה ואושר, לינה בת-לינה.

כולם רדפי ברפואה שלמה.

הערב לא נגמר, רבותי, אנחנו רק באמצע הערב.

תן להם להרים ידיים, אלה שרוצים הוראת קבע, להרים, הנה, שמה.

תראה, דוד, דוד שמה, בחורה מרימה יד.

גל, תעזור לחלק.

כן?

יש לנו הפתעה.

יש לנו הפתעה.

שישי-שבת?

שישי-שבת?

שישי-שבת?

כן?

איפה אתה אומר? איפה אתה מבין?

איפה?

כיסוי ראש?

מי? כיסוי ראש?

אה, אז מי כן? את לידה?

כן?

שישי-שבת?

הנה יש יהודייה לוקחת כיסוי ראש, שישי-שבת. בבקשה.

תן לה.

חבר'ה, לחלק, לחלק הוראות.

אלו אלוהים שבשום הים, אין לנו אלוהים שבשום הים, אין לנו אלוהים שבשום הים.

אלו אלוהים שבשום הים, אין לנו אלוהים שבשום הים.

רק אבינו, רק אבינו,

שבשמה דימו. להרים בידיים אלה שמעוניינים מה-dvd שקל וחצי דיום ולכתוב את הברכה.

שבשמים.

אתה חושב שזה רועי?

תגיד לה שאיתה הזו. תפקיד בה.

אה, אה, יואי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נוי, נו

כן, בזריזות למלא, לחתום ולהעביר בחזרה.

עוד מעט, עוד מעט.

חנינה בתמר ואוהד בן-ארי, סתמנו אתכם בית נאמן, בהצלחה מרובה.

תמר, תומר בן-אסתר ושרית בת רחל, ברכה והצלחה, כחול מעשה ידיכם.

רחל רעיה, בת אינזי,

קבועה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל.

נועה בת יוכבד, רפואה שלמה מהירה.

אזהרה בתשובה מלאה של ליאת רוגסי, בת רבקה לחינוך ילדיה, שני, הדר ואראה למצוות.

זיגוג לקרנית בת מישל, זרע חי וקיים לגיא בן-מישל.

שלמה בן-רחל וסיגלית, בת רחל, בנים זכרים לעבודתו ידברה.

עדי בת-סיגלית,

למעיין בת-סיגלית, רפואה והצלחה.

להתחנך ולעסוק.

אבנר מכלוף, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיו.

סעדיה בן-חנה, בריאות וזיווג הגון מהירה.

אורלי בת-מרים, רפואה שלמה וחזרה בתשובה שלמה.

אילן בן-שושנה, חזרה בתשובה שלמה.

אורי בן-אורלי.

איתי בן-אורלי, נירה בת-אורלי, הצלחה בחיים.

בירכתי את כל העיניים.

בזריזות, אמרתי את זה בהתחלה, אכמן.

חזר, חזר, חזר, חזר.

שלורן בת-סוזן,

יפאל אברהם בן מזל,

הרב יאשיהו בן זארי, רפואה שלמה מהרה,

מוקיר ניסן בן-הותי, הצלחה,

רונן בן-ימון,

שלום ביין, נאמן,

מיעד בת-אילנה, רפואה שלמה והצלחה,

חזרה בתשובה שלמה,

בזיווג הגון,

ינין בן-אבלין,

ללי שלי בתבלין,

רחל בת-רינה,

מג'אמי, רפואה שלמה, תשובה לרחל וחיים,

עג'מי, עג'מי, זיווג לאלירן בן-לחם,

זיווג נסים אזולאי בן-מרים,

דוד בן-עידית, רפואת הנפש, זיווג, הצלחה ופרנסה, אושרית אלוש, בן-סימי, רפואה שלמה, יהונתן אלוש, בן-אושרית, רפואה שלמה, דנה בת-שושנה, בריאות, בני בן-מסון, רפואה,

אז סיביון הבריאות והצלחה,

לעילוי משמעת שמחה בת-עזיזה,

הצלחה בני ונרצה,

משה, נידה משה, מיטל ויזבד נידה, לידה קלה מהרה.

נועה, בת-יוכבד, רפואה שלמה מהרה.

לחתום.

למטה, למטה, למטה, אני הקלה אתי למטה.

כן, אחרונים להזדרז, למטה.

אשריך שזכית.

למטה.

לידה קלה לבטל בת-חנה.

אתה יכול, הלו,

הלו, אתה מוכן להזיז את כולם?

זגורי בנימין בן-מסעודי,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה בתוך שער חולה עמו ישראל.

זגורי משה בן-חנה, בריאות והצלחה, זיווג הגוד, לירז.

עומר והאימא והסבתא ישבו לאכול טוב למשפחת אל-מאנאק.

עומר אלוש, בריאות והצלחה, יובל בן-אסתר, אורית בטרות,

כיוונו ביתם בית נאמן, כבר נשא בבריאות,

אראל דוד בן-אורית, בריאות והצלחה, כשלום בית, יצעת בן-קסי, בריאות שלמה,

יואל בן-קסי, רפואה שלמה, סיון בת-רבקה-נעמי,

רפואה שלמה ולידה קלה,

מיטל שרה, בת-רבקה-נעמי,

ענת צוליקה, בת-אסתר, זיווג הגון, רפואה שלמה למסעות בן-אסתר ופרנסה טובה,

אסתר, בת-רבקה-ישראל, שמעון בן-אסתר, פרנסה טובה ותשובה שלמה,

פנינה בת-שושנה, רפואה שלמה,

תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, שיינדלבלבל, הבריאות והצלחה.

כן, אחרונים למסור את ההוראות קבע.

אני לא עונה, רק אחרי.

כן, נשבת, אחרונים.

נשבת, נשבת.

תשבו.

כן, מי שרוצה ציצית יכול לקבל.

ציצית זה מי שרוצה.

דורון בן-חנה, רפואה שלמה.

מי שהולך אחורה, מקבל. מי שהולך אחורה, מקבל.

אחורה, שמה.

מי שקדימה, לא מקבל. מי שאחורה.

מי שאחורה.

מי שאחורה, מקבל. מי שקדימה, לא מקבל.

מי שאחורה, מקבל. לא תקבל. רק אחורה.

מי שאחורה,

מי שמאחור, מקבל.

רק אחורה.

רק אחורה.

רק אחורה.

מי שאחורה, מקבל.

מי שאחורה, מקבל.

מי שאחורה, מקבל.

מי שמאחור מקבל,

לא תקבל, רק מי שמאחור,

רק מי שמאחור,

רק מי שמאחור, רק מי שמאחור, רק מי שמאחור,

רק מי שמאחור.

רגע.

מטבעות!

כיפוד, כיפוד, מי שעושה כיפוד.

חי וקיים ברפואה שלמה בשביל חברת הכנסת נחמלתה ויש כאן משרתים שאומרים כל יום שבעה.

זרע חי וקיים ברפואה שלמה בשלום בית וחיזוק בתורה ומצוות משפחת גרם-עי.

לשבת.

אדם שרע חיים, שם כולנו ילדים, זה לא עוד הבית. לא עוד הבית.

לא.

שמעים מה שאני אומר.

שמעים. שמעים מה שאני אומר.

שמעים מה שאני אומר.

שרע חיים, כולנו ילדים, יש, זה אתה! תשפיע עליה, תשפיע עליה, תשפיע עליה, תשפיע עליה, תשפיע עליה.