ירושלים - ירושלים 17-06-07

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נעשה למצרים, אחרי שם עמנו, נעבה ונגינה.

הייתה הצלחת רזיון במזל, זאת גרשון בנבורה, עמנו בן גאולה,

סערתי בנבורה, מזל עד שלום ופסד בן שלמה.

כשאנחנו קוראים בפרשת השבוע, פרשת קורח,

כותב שם

שעשו שתיים רעות

וכפרו בכל מעשה השם שעשה במצרים ובמדבר

וגם במעמד הר סיני שנאמר בו

וגם בך יאמינו לעולם.

והם אמרו על משה רבנו שאינו כדאי להשתרר עליהם

והוא לא ראוי כביכול להיות בעל שררה מעליהם.

ולא בעל ידו,

רק רע.

ככה הם אמרו.

איך אפשר להגיד את ההפך הגדול? מי שהציל אותם, מי שהוציא אותם ממצרים, מי שבקע להם את הים,

מי שעשה הכול, מי שנלחם עם המלאכים, מי שהוריד תורה,

מי שבזכותו אוכלים מן.

איך אפשר להגיד דברים כאלה?

ולא עוד שהרמב״ן בעצמו אומר מה זה וגם בך יאמינו לעולם,

יהיו הם עצמם נביאים בדבריי,

לא שיאמינו מפי אחרים,

וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות.

זאת אומרת, מבטיח השם יתברך

שכולם יהיו בדרגה של נביאים

ויאמינו במשה רבנו לנצח כל הדורות.

אז אם יש הבטחה כזאת, איך יכול להיות שהם עמדו שם במעמד הר סיני וכפרו?

יותר מזה.

הרמב״ם באיגרת תימן

כותב, וזה לשונו,

וכבר הבטיחנו הבורא יתברך

כי האדם הנכנס ערב לחברו

ודי לנו בערבותו,

והודיענו

שכל מי שעמד על הר סיני,

שהם מאמינים בנבואת משה רבנו,

בכל מה שבא על ידו,

הם ובניהם

ובני בניהם עד עולם.

ככה נכנס הקב' ברוך הוא ערב על זה.

שכך אמר הקב' ברוך הוא יתברך,

הינה אנוכי בא אליך

בעב הענן,

בעבור ישמע העם

בדברי עמך,

וגם בך יאמינו לעולם.

מזה שהם יראו שאני בא ומדבר עמך לעיניהם,

הם יאמינו בך לעולם.

לפיכך אומר הרמב״ם, מסקנה.

לפיכך, יש לדעת

שכל מי שנטע מדרך הדת

הנתונה במעמד ההוא,

שאינו מזרע האנשים ההם,

מי שכופר בתורה,

מי שלא מאמין בתורה,

מי שלא מאמין במשה ובתורתו,

הרי זה לא מזרע האנשים שעמדו מהר סיני.

וכן, אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

על כל המסתפק בנבואה.

אם אדם יש לו ספק על הנבואה,

אמרו חכמים, לא עמדו אבותיו על הר סיני.

ומסיים הרמב״ם,

המקום יצילנו ויצילכם

מן הספק,

ירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול.

עד כל לשונו הטהור של הרמב״ם.

אז איך ייתכן שהם בעצמם שעמדו תחת הר סיני יכפרו בנבואת משה רבנו?

איך יכפרו בכל מעשה השם שעשה במצרים ובמדבר קושייה עצומה?

אבל הפתרון לשאלה הזאת

נמצא.

אם נסתכל ונתבונן בדור הדעה ההוא,

הדור ההוא נקרא דור דעה.

אמר רבי שמעון בר יוחאי,

לא היה כדור ההוא ולא יהיה כדור ההוא.

ואם נסתכל על פי הכרה ברורה שיש בידינו,

כל אלה הדברים והמעשים נאמרו על אנשים שהם שלמים בשלמות של רוח הקודש ונבואה.

הרי זכו כולם להיות נביאים במעמד הר סיני.

בקריעת ים סוף ראתה שפחה על הים

מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא.

כל חייהם היו חיי מחשבה בעולמות עליונים כמלאכים העומדים

ברום השמיים.

הם הלכו במדבר בגן עדן עלי אדמות.

ענני כבוד מקיפים אותם.

מן,

לחם אבירים אכל איש.

מן זה מאכל שניזונים מן המלאכי השרת.

יורד להם למטה כמו שלג,

והם אוכלים.

בארה של מרים מתגלגלת להם מבאר,

איזה באר? בתוך סלע.

מתגלגל מים למיליונים לשתייה ולחיצה.

לא יום ולא יומיים, ארבעים שנה.

גן עדן עלי אדמות, מיזוג אוויר.

שבעה ענני כבוד חופים אותם.

והם חיו בעולמות עליונים כמלאכים העומדים בשמי מרום,

אבל, פה הנקודה.

כיוון שהגיעו לנקודה שהיא למעלה מהשגתם,

לפעמים אדם רוצה להעפיל יותר מהגובה שלו, מה שאנחנו קוראים בימינו.

אל תטפס יותר מהגובה שלך.

זאת אומרת,

יש מדרגה ויש מעלה שאתה מגיע,

ולא כל אחד יכול לעלות יותר.

ושגו בטעות קלה.

טעות קלה.

ברום המחשבה,

בגלל שהיה להם פגם בטוהר הנפש, בעומק הלב,

נחשב להם הדבר לחטא ופשע,

ולא נעזרו עוד מהשם יתברך

לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו.

הם היו יכולים לעלות לשמיים,

כמו ארבעה שנכנסו לפרדס,

אמרו שם ועלו מעבר לפרגוד.

ככה היו יכולים דור המדבר.

אבל אם הם חטאו בשגגה

טעות בתוך הלב פנימה,

זה כבר היה חטא ופשע,

וכבר לא היה להם עזר אלוקי.

וגם זה נקרא שקיצצו בנטיעות שלא להכיר את האמת הטהור, והחליפו בשקר וטעות.

ובגלל שהם היו בטוחים בעצמם וברוח קודשם,

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, על קורח.

קורח, שפיקח היה,

מה ראה לשטות זו?

הוא ראה ברוח הקודש יוצאת ממנו שושלת של שמואל הנביא.

אז היו אנשים גדולים וקדושים.

250 ראשי סנהדראות,

הכי גדולים לעם ישראל.

כולם נתפתו

להיות עדה אחת,

קורח ועדתו, לחלוק על משה רבנו.

על מה?

הם רוצים את הכהונה שקיבל אהרן הכהן.

משה אומר להם, רב לכם, בני לוי, יש לכם רב, אתם כבר,

יש לכם מעלה גדולה.

כל המשכן והעבודה, הכול נמצא אצלכם ביעד.

אין.

כל העדה כולם קדושים.

ומדוע תתנשאו על קהל השם, הם אומרים.

למה אתם מתנשאים?

למי הם אומרים?

למי הם אומרים?

לשני הצדיקים הכי גדולים,

משה ואהרן,

שהיו האנשים הכי ענבים עלי אדמות,

שאמרו ואנחנו מה.

זאת אומרת,

משה מעידה עליו התורה שהיה ענב מכל האדם אשר על פני האדמה.

מכל האדם,

מי זה האדם?

אברהם,

דוד, משה. אדם.

אברהם, דוד, משה.

אברהם אמר ואנוכי עפר ואפר.

דוד אמר ואנוכי תולעת ולא איפה.

אבל משה גדול מהם שאמר, ואנחנו מה?

אין לו אפילו במה לתלות, לא עפר, אפילו לא עפר, אפילו לא תולען.

ואנחנו מה?

והענבים האלה אומרים להם, מדוע תתנסו על קהל השם?

כאילו הם לקחו את המינוי.

משה רבנו, כשבא הקדוש ברוך הוא אליו במדבר סיני,

בסנה, ואמר לו,

אני רוצה לשלוח אותך לגאול את עם ישראל ממצרים,

מסרב במשך שבוע ימים

ולא מסכים.

אומר, שלח נא ביד תשלח.

כל מי שתשלח

טוב ממני.

אפילו האדם הפשוט מהשוק טוב ממני.

שלח נא ביד תשלח.

שבוע ימים הוא מסרב.

היום נותנים לאחד תפקיד?

וואי, וואי, וואי. דוחף במרפקים.

אפילו אם יש ועדה נגדו, וינוגרד,

הוא אומר, מה פתאום, ניצחנו במלחמה, מה קרה לכם?

עכשיו אנחנו צפויים לעוד ניצחון

לאור הקסאמים בצפון עכשיו,

אז כנראה אולמרט יכריז עוד פעם שניצחנו.

מסרב לקבל תפקיד.

אחת מהסיבות שלו, אתם יודעים מה היא,

הוא אומר, יש לי אח גדול,

קוראים לו אהרון.

משה היה בן 80,

אהרון בן 83. הוא אומר, אהרון הכהן, אחי,

הוא קודם לי, הוא נביא,

והוא נמצא איתם במצרים, ואני פה במדיין.

אז ריבונו של עולם,

אומר לו הקדוש ברוך הוא, לא כמו שאתה חושב,

אלא ורעך ושמח בליבו. אני יודע מי זה אחיך.

אחיך,

אני מסתכל בתוך הלב שלו,

ואני רואה

שהוא רואה אותך מקבל את התפקיד ושמח בליבו.

יש אנשים

שהם שמחים, אבל בחוץ. בחוץ הם עושים,

אבל בפנים הם מתפוצצים,

מתפוצצים.

אומר הקדוש ברוך הוא, לא, הוא, אני יודע שהוא שמח בתוך הלב.

מה היה צריך לעשות אהרון?

אהרון היה צריך להגיד,

מדוע תתנשא,

למי? למשה. מדוע תתנשא, אתה אח הקטן, תתבייש. תן כבוד, תן כבוד.

אתם מכירים היום את האחים שרבים ביניהם? תן כבוד, אני אחיך גדול.

אחיך גדול כאביך.

תן כבוד.

אהרון לא אומר כלום, לא אומר מדוע תתנשא, שמח.

מי חולק עליו ורוצה את הכהונה?

קורח.

ומה קורח אומר?

מדוע תתנשאו?

קנאי.

קנאי.

אתה לא מחפש את המעלה,

אתה מחפש את הכבוד של המעלה.

ומי זה קורח?

עשיר כקורח.

שליש המטמוניות

שהחביאו מצרים היה לו.

שלוש מאות חמורים מלאים מפתחות של גנזים של מטמוניות.

קורח.

ביל גייטס,

נער שוליה אצלו.

אבל מה יעשה במדבר?

מן יורד?

מים יש?

מיזוג אוויר.

כסף בלי סוף.

משועמם.

רוצה עוד מדרגה.

עוד מדרגה.

לא מוותר.

אתם מאמינים?

אפשר לראות את זה היום.

84 שנה הוא היה לוזר.

לא ויתר.

חייב להיות נשיא. פרזידנט.

חייב.

חייב. חייב.

אתם רואים מה זה כבוד?

84 שנה לעבוד על זה.

תמיד הוא גירד את הכבוד, והופ, הורידו אותו.

גירד, הופ, הורידו אותו.

נראה כמה זמן הוא יחזיק מעמד.

אבל אנשים רודפים אחרי כבוד, אחרי שררה,

והם באים בטענות, כאילו ענווה, מדוע תתנשאו?

בסדר, הם לא התנשאו.

ומה איתך? הוא אומר, לא, אני אהיה במקום.

את הטענה שאתה טוען עליו, אתה רוצה לקחת לו את התפקיד?

איך יכול להיות דבר כזה?

איך יכול להיות?

אהרון שקנה את המעלה של הענווה של חוסר הקנאה,

לכן הוא היה כהן גדול שזכה שהחושן יהיה על ליבו,

לב טהור כזה ששמח שאחיו הקטן מצליח?

החושן ראוי להיות על ליבו.

היום השם מרחם, יש אחים?

אם נפטר אבא?

יש ירושה?

וואי וואי וואי וואי וואי וואי. איזה חבית חבית, איזה מלחמות,

איזה ויכוחים, איזה צרות.

היה כדאי שימשיך לחיות.

לא יאומן כי יסופר.

ואלה זוג אחים,

משה ואהרון,

שניהם ענבים, ואנחנו מה?

ויפול משה על פניו.

משה נופל על פניו. איפה אהרון? למה לא נופל על פניו?

אהרון סובר שבאמת כורח מעלתו גדולה משלו.

אבל רק בגלל שמשה הוא המלך והוא קבע אחרת,

אז הוא נכנע מפני משה.

אבל הוא לא נופל על פניו. למה הוא לא נופל על פניו? כי זה נוגע אליו.

יגידו, אה, אתה בשביל הכבוד שלך, אתה משתטע על ה...

אה?

איזה נקי חפיי.

איזה זוג. איזה זוג. אלוקי.

עכשיו, מי זה משה?

כתוב שהיה

עור פניו קורן מאור שהיה צריך לשים מסווה.

אי אפשר להסתכל עליו.

מי שמסתכל עליו, מסתכל על השמש.

אי אפשר.

אז רואים שקורן עור פניו,

ורואים שהוא מלאך אלוקים, ומה שהוא אומר מתבצע,

שולט בבריאה.

איך מתעסקים עם אחד כזה?

איך עומד קורח וכל עדתו נגד?

אלא מה קרה?

הם טעו.

הם חשבו שהם עובדים על מדרגה,

והם עבדו על הכבוד של המדרגה.

ואז מה קרה?

כיוון שהיו בטוחים בעצמם וברוח קודשם,

כשהגיעו בביטחון הזה לעולם המעשה,

כשהם מסתובבים בעולמות העליונים, כשהם מגיעים לעולם המעשה,

להוציא לפועל את מחשבת טעותם,

ננעלו בפניהם דרכי התשובה וההכרה האמיתית.

איך עונש

על שיבוש המחשבות שנכשלו בהם כעונש?

הוכרחו לעשות מעשים אשר לא ייעשו.

מה פירוש?

ההנהגה שהייתה במדבר הייתה הנהגה ניסית,

לא טבעית.

הכל לא היה טבעי שם, הכל היה נס.

הכל נס.

האלוקים הלך לפניהם.

עמוד הענן הולך לפניהם.

ויסעו ויחנו, הכל על פי השם.

עולה הענן,

יודעים נוסעים.

חוני הענן, יודעים חונים.

אז השם נמצא בתוכם, משכן השם בתוכם.

השכינה נמצאת איתם תמיד.

במצב כזה אין מקום לטעויות.

טעות ליד הקדוש ברוך הוא זה עולה ביוקר.

אין טעויות.

אם זה לא היה הנהגה ניסית,

הנהגה אלוקית,

גם אם היו טועים,

אז כמו שאנחנו טועים,

יש לנו ערך אפיים.

הקדוש ברוך הוא מאריך אפו ולא גובה מיד.

אבל אם אתה נמצא, כמו שאומרים, קרוב לאש,

טיק,

אתה רק טיק, תופס את האש, איזה בגד או משהו, טום,

דלקה.

כיוון ש...

כמו

היושב-ראש, הוא ידע שהוא ינגע באש,

אז למה כל המשחקים האלה נשאר?

למה משחקים?

הוא ידע שהוא ינגע באש, הוא ידע שהוא ינפול גם בקטע של האש, אז כבר אמרנו שהוא ינפול.

תמיד אנחנו לא מרצים אותו. אני מדברת עליהם או עלייך?

יש לך ילדים?

הם נפלו כשהיו קטנים?

מה ההפרש בגילים?

יש לי 13, יש לי 4, 6 וחצי.

רגע,

יש לך 13.

כש-13 נפל,

נפל כמה פעמים עד שלמד ללכת, נכון?

לא הפסקת להביא ילדים, הבאת עוד. ידעת שגם הוא ייפול.

כן או לא, כן או לא,

רגע, כן או לא,

כן או לא.

זה לא נורא שנופלים.

זה שנופלים,

זה לא נורא.

ככה הדרך, שנופלים.

אבל בסוף לומדים ללכת.

אפילו, אפילו, אני אסביר.

אחד, לדוגמה, שהוא רוצה להיות מנהל גדול.

הוא נפל במדרגות.

זה מונע ממנו להיות מנהל גדול?

אחד החליק

ולא הצליח לשבת על הכיסא.

מה את אומרת?

אז הוא לא יושב יותר על הכיסא הזה?

אז הוא יקום, יישב על הכיסא.

יכאב לו קצת, לא נורא, לא נורא, אבל הוא יישב על הכיסא.

נופלים זה לא נורא.

לא הבנתי ממה היא סבירה.

אני אסביר. זה משהו אחר.

רגע, רגע.

אתה בונה דבר, ואתה מתחיל לדעת שהוא נכנס לזבל.

לא, לא לזבל.

לגן עדן, לגן עדן, לא לזבל.

תראי,

חוץ מזה יש, את יודעת, זבל

שאנחנו מייצרים, נכון?

יש כאלה עובדים בזבל, נכון?

והם הולכים לעבוד בזבל, ועוד מתפרנסים מהזבל.

הם מקבלים משכורת.

רגע, חכי.

סתנא ישועיה, לאט לאט, לאט לאט.

העולם נברא בשישה ימים. רק רגע, את רוצה בשש דקות כבר כל התשובות? רגע.

אבל אני רואה שאת מלאה על משהו.

לא, אני כבר הולך, אבל, אין בעיה. אנחנו ניתן לך ברכה שתהיי בריאה.

אבל מכל מקום,

לאט לאט, ננתח את הדברים. בואי נראה מה קורה, אחר כך נשליך עלינו, בסדר?

מכל מקום,

בגלל שהם השתבשו במחשבות ונכשלו בהן,

הוכרחו, שימו לב,

הוכרחו לעשות מעשים שלא ייעשו.

הוכרחו

מן השמיים,

הכריחו אותם לעשות מעשים שלא ייעשו.

זאת אומרת,

ללא שליטה.

החטא

היה המחשבה, שהם חשבו.

בטעות,

הדק שהיה להם בעומק הלב.

העונש

היה מעשי החטא שהוכרחו כעונש

על ברק המחשבה הבלתי-נכונה לפי רום מעלתם.

אני אתן לכם דוגמה.

אדם חושב על החבר שלו,

משהו לא טוב,

הוא לא מגלה לו. מדברים, מדברים, מדברים, לא אומר לו כלום.

לא אומר לו כלום, לא אומר לו כלום.

פתאום הוא יוצא עליו ביציאה

והוא אומר לו את הכול בפנים.

זה היה כבר לפני שעה שם.

לפני שבועיים, לפני שנתיים.

הוא לא אמר לו.

הגיע הרגע, לא יכול להחזיק.

לא יכול, לא יכול. אין, אין, אין, אין.

אין. עכשיו אני אומר לו את הכול בפנים.

לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו נאנסים, לא נשלטים.

כשאדם עצבני הוא אומר את כל מה שיש לו.

מי שחרר אותו, עצבים.

שחררו אותו.

אדם שיכור

הוא לא אומר שטויות.

הוא אומר מה שהוא התבייש להגיד בלי היין.

אבל היין משחרר אותו.

אז הוא אומר הכול במה שהוא רוצה להגיד.

אני,

אני.

כזה הזער. אני.

הוא היה מת להיות כזה, אבל הוא לא. אז היין עושה אותו כזה.

אז הוא חי ככה.

אבל באמת הוא חושב שהוא כזה. גם כשהוא כזה.

בדור ההוא מחשבה זה היה חטא.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? את המחשבה הכריח אותם להוציא אותה לפועל.

זאת אומרת, מה שהם חשבו על משה,

הם היו חייבים להגיד בפה בשביל לקבל את העונש.

כי העונש היה על המחשבה בעצם.

לא הגיוני שיעמדו אנשים כאלה שלמים וגדולים

ויתריסו ויעמדו מול משה והאהרון כשמראים שהכוח מידם לשנות את הבריאה.

הרי אותו כורח ועדתו,

אהרון היה מניף את הלוויים והנפת את הלוויים. כמה היו לויים? 22,000 לוויים.

והוא היה מניף אותם ביממה

לתפוס כל לוי,

הופ, להרים אותו ככה ולהוריד.

צריך להניף אותם 22,000. עשיתי פעם חשבון כמה זמן זה.

אולי בגלל זה אומרים את זה ככה, אחת, שתיים, הופ!

אחת, שתיים, הופ!

זה היה הקצב שהוא היה מרים.

הוא הביא, טינג, שם, מעביר, אופ, צ'יק, טינג, טינג.

איך אפשר?

תן לי להרים את הכוס עשר פעמים, אני מתעייף.

והוא מרים אנשים, לא היו אנשים של היום,

היו אנשים.

אם יש כל

ענבים בארץ ישראל,

היו צריכים להרים שמונה אנשים,

היו אנשים, אנשים.

והוא מרים אותם ככה כמו טיירה. מה זה?

אז הם ראו שזה לא אנושי.

זה נס.

ואחד מהמורמים האלה, המונפים, היה כורח.

אז אתה יודע במי אתה מתעסק,

איך אתה עושה.

אלא בגלל שהם רק חשבו פה,

השם הוציא את זה בכוח לפועל.

ואלה דברי הרמב״ם.

תשמעו הרמב״ם הקדוש מה הוא אומר.

פירוש המשנה בסוף ברכות, כך הוא אומר.

עת לעשות לשם

הפרו תורתך.

יאמר

כי כשיבוא העת להיפרע מהם

להינקם

הזדמנו סיבות לבני אדם

להפר התורה כדי שיבוא עליהם העונש במשפט.

אדם צריך לקבל עונש על פי משפט, מגיע לו.

וכשמגיע העת,

אז הקדוש ברוך הוא מביא סיבות,

והסיבות האלה גורמות

לבני האדם האלה שראוי להם לקבל עונש במשפט.

הסיבות האלה גורמים להם להפר את התורה. עת

לעשות לשם שהשם רוצה לעשות איתם חשבון, עת.

הגיעה העת לעשות איתם חשבון.

הפרו תורתך.

כשמגיע העת הם מפרים את התורה לקבל את העונש.

זאת אומרת, הם מוכרחים לאותו עניין בגלל החוב שיש להם.

כמו שכתוב, מגלגלין חובה על ידי חייו.

וזה העניין ארוך ורחוק, עמוק עמוק מי ימצאנו, אומר הרמב״ם.

אם כן, בהשקפה הזו אנחנו צריכים

להבין את מה שקרה עם האנשים הגדולים והשלמים האלה.

כתוב, וייקח כורח.

היה החטא שלו במחשבה.

הציץ להרהר אחר משה בעומק ליבו,

ברוח קודשו,

ונפגע בשכלו, הוא וחבריו הגדולים,

עד שנענשו ברוח קודשם בטעות

להוציא לפועל מה שהיה בלבבם.

עכשיו בואו נראה איך זה עבד.

ויקומו לפני משה יחד

עם 250 האיש נשיאי העדה

אל יצור בן שדה אור

וחבריו השלמים בתכלית השלמות.

הציצו ונפגעו לחטוא על נפשותם

ברצון טוב

למות מתת-דבקות.

תקשיבו מה מדברים איתכם.

מצאנו שארבעה נכנסו לפרדס.

ארבעה קדושים.

כתוב, בן עזאי הציץ ומת. הציץ בשכינה למעלה ומת.

מה קרה?

הכתוב עליו אומר, יקר בעיני השם

המוותא לחסידיו. יקר אצל הקדוש ברוך הוא שהחסידים שלו מתים.

המהרשע מפרש את העניין הזה, וזה לשונו.

מתוך

שדבקה נפשו באהבה רבה דבקות אמיתית בדברים עליונים

שהם יסודה, יסודה של הנשמה,

הדברים העליונים האלה הם יסודה של הנשמה,

בהציץ באור הבהיר,

נתפרדה מן הגוף,

מרוב תשוקה, מרוב אהבה,

נתפרדה מן הגוף הנשמה ונתפשטה מכל מגרי הגוף,

נתפשטה כמו שפושטים בגד,

באותה שעה ראה מנוחה כי טוב,

ולא שבה עוד למקומה

הציץ ונפגע.

הציץ ומת.

וזו מעלה גדולה.

על כן נאמר, יקר בעיני השם המוותא לחסידיו.

ונענשו בזה

שננעלו לפניהם דלתי התשובה,

ושכלם ודעתם ברוח קדשם ומוליכם שולל, והכריח אותם לעשות מעשה.

ויקהלו ויאמרו, מדוע תתנשאו על קהל השם?

כיוון שהוציאו את הדברים מפיהם פרחה נשמתם.

והיה בכוחם

לעמוד

על עומדם לפני משה ואהרון.

הם אמרו ולא מתו על המקום.

טעו לחשוב שהם נעזרים מן השמיים.

כי אם הם יכולים לעמוד מול משה והאחרון אחרי הוצאת הדברים האלה,

הם חשבו שהם נעזרים מן השמיים, שהשמיים איתם.

להעמיד את העניין הקדוש הזה על מכונו,

ולא ידעו שננעלו להם דלתות התשובה,

והם עומדים להיות נשפטים בעונש נורא.

למען ישמעו כל ישראל

ויראו מגשת אל הקודש

ולא יהיו ככורע וכעדתו להיות מציצים למעלה מהשגותם,

לחטוא על נפשותם.

זאת אומרת, יהודים יקרים,

לפעמים אדם מבקש

משהו לא ראוי לו.

לא רק שהוא לא מקבל את מה שהוא מבקש,

גם נוטלים את מה שהיה לו.

אדם שמבקש מה שלא ראוי לו,

לא רק שלא נותנים לו,

גם נוטלים את מה שהיה לו.

שכורח ועדתו נבלעו ופתחה האדמה את פיה,

הם, ביתם, רכושם, הכול נבלע.

איך זה יכול להיות?

תגידו לי. עומד משה באהרון,

נותן התראה אחרונה ואומר, חבר'ה, שימו לב,

אני בא אליכם לאוהל, מבקש מכם, תחזרו בכם.

אם לא,

יהיה כך וכך.

לא עושים חשבון.

כלום.

כלום.

אומר לכל עם ישראל,

היבדלו מעל העדה הרעה הזאת, היבדלו,

כולם זזים אם נשארים באמצע.

תגידו לי איך יכול להיות, 250 ראשי סנדראות, יש להם נשים?

יש להם ילדים?

יש להם אבא ואימא? סבא וסבתא?

מדובר על עשרות אלפים.

אף אחד לא אומר מילה,

רגע, רגע, אולי לא כדאי.

אף אחד לא היה לו שכל של אשתו של און בן פלט?

הרי גם און בן פלט היה בתוך זה.

ואשתו לא נתנה לו ללכת להצטרף לקורח.

השקטה אותו יין, אמרה, לך, לך תישן מותק, תישן.

והלכה וסרקה את שערה,

בהם היו קדושים, ראו אותה סורקת שערה, לא יכלו להתקרב, לא יכלו לקחת את און בן פלט.

למה? מה היה הטיעון שלה?

אמרה לו,

אם כהן, אם קורח, כהן גדול,

אתה עבד שלו.

אם משה אהרון, כהן גדול, אתה עבד שלו. מה אכפת לך? מכל מקום אתה עבד שלהם. לך לישון.

לך לישון.

אל תיכנס למחלוקת. מה זה עניינך?

והצילה אותו.

אבל אשתו של קורח אמרה לו, לך,

אל תהיה פראייר.

מה זה, הם מחלקים תפקידים?

אתה יושב סתם.

חכמות נשים בנתה ביתה

ואיוולת בידיה את הארסנן.

איהיהיהיהיהיהיה.

זאת אומרת,

אלפים עומדים שם.

איך יכול להיות שהם עומדים ניצבים ואף אחד לא בורח מהפחד, מהחשש?

לא מדברים מאדם פשוט,

מדברים ממשה רבנו.

והוא אומר,

ואם בריאה יברא השם,

אני מבקש מהקדוש ברוך הוא, לא מוות טבעי.

שלא תגידו, היה וירוס,

טיפוס, אבעבועות שחורות, שום דבר.

לא מוות טבעי. אם מוות טבעי תמותו,

לא השם שלחני.

הקדוש ברוך הוא לא שלח אותי.

אני אומר לכם, אם תמותו רגיל,

לא השם שלחני.

אלא אני מבקש מהקדוש ברוך הוא, ואם בריאה יברא השם,

אם בריאה זו קיימת מששת ימי בראשית,

כמו שהיה שפי הארץ נברא בבין השמשות.

ואם לא יברא השם,

דבר שעוד לא היה בעולם.

שומעים את זה כשהוא מוציא מפיו?

הרי פרעה שמע את זה עשר פעמים. שאלו את פרעה איך היה במצרים, אמר להם, עשר.

קיבל עשר מכות, כל מכה יחלב להו.

מהם ראו שהוא קיבל.

ועכשיו הם שומעים משה אומר,

איך אין אחד פוחד?

אלא זה היה עונש.

הם עמדו ניצבים. אתם יודעים מה זה ניצבים?

כמו אשתו של לוט.

אשתו של לוט הפכה לנציב מלח, בעל כורחה.

המלאכים אמרו לה לא להסתובב,

לא להסתכל על מה שקורה בסדום, שהיא דולקת ונשרפת.

למה היא לא הייתה כל כך צדיקה?

בשילומת רשעים, תראה,

זוכה רק מי שצדיק גמור.

מי שלא צדיק גמור, לא ראוי לראות שהרשעים לוקים.

והיא הסתובבה לראות,

והפכה לנציב מלח. בהם אותו דבר.

נשארו תקועים על מעמדם, ניצבים לקבל את עונשם.

המחשבה יצאה

על ידי הדיבור והמעשה ונתקעו ולא יכלו לזוז.

ילד אחד,

סבתא אחת, לא דאגה לנכד,

אף אחד.

איך זה?

אלא הוא שאמרנו.

הקב' הוא גזר עליהם את הגזרה

בגלל זה.

מה קרה למחרת?

כולם ראו את הנס כמו קריעת ים סוף.

נפקעת האדמה,

משהו ענק, וכולם למדרון, לתהום,

כמו שהיה פה בירושלים.

אה?

עם הפלקון, איך קראו לזה?

פלקל, פלקל.

מה זה פלקל? פול-קל.

פול-קל. נופלים בקלות.

פלקל.

כשמו כן הוא.

פל-קל.

נו.

נפתחת האדמה,

בן רגע,

למחרת העם בא אל משה ומתלונן,

אתם המיתם את עם השם.

וואי וואי וואי וואי וואי. רק אתמול ראיתם מה היה.

איך אתם אומרים עוד פעם?

לא, הם לא אמרו את זה ככה, לא.

בשעה שהם ראו שהם נופלים בפנים,

עלתה להם מחשבה,

אהה, אלפים מתים, יא וואי וואי.

היה להם מחשבה, מי גרם?

כאילו משה ואהרון.

בגלל שנחמו נגד משה,

ומשה אמר, אם בריאה יברא, וככה היה.

אז היה להם מחשבה.

מחשבה, רק מחשבה.

הקדוש ברוך הוא ראה שהמחשבה אצלהם פה, הוציא להם את זה בדיבור בעל כורחם,

שהם טענו את הטענה כדי שיענשו.

אתם שומעים?

זאת אומרת, נענשים גם על המחשבה

וגם זוכים בגלל המחשבה.

הבנים של קורח, כתוב, ובני קורח לא מתו.

למה לא מתו?

כתוב שנתבצר להם מקום בגיהנום ואמרו שירה.

למה רחש ליבי דבר טוב?

הם היו במחלוקת, אבל לא לגמרי.

הם נגררו.

נגררו.

אבא שלהם

היה ראש המחלוקת,

והם הבנים שלו, בני קורח.

כשמשה בא לאוהל הם עמדו מפניו,

והיה להם חשבון.

אם הם יעמדו מפניו, יעברו על כיבוד אביהם.

אבל מצד שני התורה מצווה,

מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. ופה זה גדול הדור.

אמרו, מוטב

שיעמדו מפני משה,

מאשר חס ושלום יחטאו.

כיוון שרחש ליבם דבר טוב, זה היה רק בלב, מחשבה ככה, חשבון קל.

והרהרו בתשובה,

הרהרו בתשובה,

נתבצר להם מקום בגיהינום, ואמרו שירה, וכולם התקרבו לשמוע את שירתם.

שמעתם דבר כזה?

ועליהם כתוב בתורה, ובני קורח לא מתו.

מה הציל אותם?

ההרהור במחשבה.

הם נפלו לבפנים בגלל המחשבה, והם ניצלו בגלל המחשבה.

הכול נמצא פה.

הכול נמצא פה.

מה זה קנאה?

קנאה זה האויב הכי גדול של הבן אדם.

הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

לא צריך סדם,

לא צריך חזבאללה,

לא נסראללה,

לא אבו מאזן,

לא אבו תנוז.

לא, לא צריך.

לא צריך.

יש לך אויב יותר גדול,

הקנאה.

הקנאה.

אדם מתפוצץ, רואה את השני מצליח, קנה רכב,

סידר תריסים חדשים, החליפו וילון.

זה,

וואו,

מה?

שיחת היום. ראית?

ראית?

מה זה? מאיפה יש להם?

כל היום טוחנים אנשים.

ראית? ראית?

ראית?

ראית?

ראית?

יא בוא בוא בוא בוא בוא.

מה זה?

קנאת איש מרעהו.

הורגת אנשים יותר מטילים, יותר מקסאמים,

מחלות לב, דיכאון, מה לא?

כל המחלות שורשן

בשלוש מידות.

קנאה טעמה קבורה.

קטלניות.

מוציאים את האדם מן העולם.

מי זה עשיר?

לא קורח.

לא קורח.

לא בילגייטס.

לא, לא. גם לא לבלבייב.

לא, לא, לא.

אתם יודעים מי?

השמח בחלקו.

כמה שהשם קצב לו בחלקו, אי אפשר שיהיה לו יותר אגורה.

אי אפשר שיהיה לו פחות מין.

כי מה שחלקו חלקו,

מזונותיו קצובים.

אז אם הוא שמח בחלקו, הוא עשיר.

למה?

אין סיבה לטרוח יותר, הוא יודע שהוא לא יכול להוסיף.

ואם הוא יטרח פחות,

הוא גם לא יפסיד.

איך היה במן?

כולם אספו,

לא משנה כמה אספת, המרבה והממעיט,

לכולם היה בדיוק אותו דבר.

רק עבדו חלק יותר, זה הכל.

שום דבר, אותו דבר, כל יום עומר לגולגולת.

ככה היו אוספים קצת,

שלום, תאכל, זהו.

מספיק.

למה אנשים היו שמנים?

לא מספיק.

עוד ביס.

עוד לק.

עוד ביס.

תביא רגע עוד מזה, תביא רגע.

תביא רגע, עומר.

למה עומר תביא רגע?

כי זה בין רגע.

תביא רגע.

יש אנשים שמוכנים בהקפצות.

תאכל, תסתפק במועד, תחיה מה שיש לך. מה שצריך, תשתמש. מה שלא צריך, אל תתרח. חבל על הזמן.

קיבלת חיים, נצל אותם. מה אתה אוסף כל היום? אוסף עוד, עוד, עוד, עוד.

אין לו זמן ליהנות מזה אפילו. הוא עסוק, עסוק, עסוק.

מנהלים,

מנהלים נותנים חופשה לעובדים, והם לא יוצאים לחובש.

איך הוא יכול לצאת לחובש?

זאת אומרת, אדם חכם

זה בן אדם שעובד לתקן את המידות האלה.

אם הוא מצליח לתקן את המידות האלה,

אין אדם מאושר יותר ממנו עלי אדמות. אין.

אין. אין.

אבל למרות שכולם יודעים את זה,

הפתיל קצר.

מדליקים אותם בשנייה.

בשנייה מדליקים אותם.

אחד עוקף אותו, פרום, פרום.

אה, הוא נותן גז אחריו.

שניהם נעצרים ברמזון.

ואחר כך עוד פעם.

נו, ואם הסקת אותו אז מה?

אז מה?

ויש כאלה בסוף מטפסים על העץ.

הוא ניצח,

אבל הפסיד.

הפסיד את החיים.

בדרך הערבה,

תראו כמה יש שם אנדרטאות לאופנועיסטים

שהלכו לעשות תחרות שם.

בשביל מה?

אדם צריך להיות חכם,

להתבונן. חיים זה מתנה.

לא באנו לפה בשביל להישאר פה, כולנו עוברים,

עוברים.

צריך להכין צידה לדרך.

עכשיו לשאלת הגברת.

הקדוש ברוך הוא לא הביא את כולם בשביל שיפסידו,

בשביל שיפלו, בשביל שיענשו, בשביל שייכנסו לזבל.

לא.

דרך אגב, היום זבל גם ממחזרים,

ואפשר להרוויח מזה הרבה כסף.

אבל מכל מקום הקדוש ברוך הוא רצה שכולם יצליחו.

הוא נתן עצה איך להצליח.

וכל אשר יעשה, יצליח.

למה זה לא מצליח?

מי שלא עושה.

לא, לא, לא, לא, לא. עושים, גם עדפים, זה לא מצליח.

תמיד יש קצת תפילה.

תמיד, תרים כמו חדשים, תרים איזה שזית לא מרפלת. אני.

אין מצב, אין, אתה לא מרפל.

אני יכולה לוקח אותך את הרכב? יאללה, תוכיח.

תוכיח.

תוכיח.

תוכיח.

הוא לא ראה את אשתו, זה דם, כי זה לא כתוב בתורה.

הוא חייב לצאת את כל משמעותם, לא לצאת עבודה בבית.

אבל תודה רבה לכם, לא תהיה כבד, הוא מרפל.

בואי אני אסביר לה.

זה אין מה שאתה חושב.

אין, אין.

בואי אני אסביר לה.

חוטא ונופל זה שני דברים.

דבר נוסף, אשתו של רבי עקיבא מחלה לו.

מה זה מחלה לי? מחלה לה? מותר לה למחול.

הוא בארבע שנה. מותר לה.

זה לא מותר לה.

הוא עוסק עוד הפועלסטייגים בתורה לא ליבוד.

תשמעי, תשמעי.

תשמעי, תשמעי.

בואי אני אסביר לך דבר אחד. קודם כל, שתבין דבר אחד. היא לא קראו לה ז'קלין, קראו לה רחל.

והיא הייתה רחל, רחל עצמה. דוד, גם קראו לה דוד, ונפלנו.

נכון, נכון, נכון, נכון, נכון.

אבל דוד המלך לפחות ידע שזו אשתו מששת ימי בראשית.

כולנו אמרנו, הקדוש ברחו. המחה שלך תפישה. גם אם הוא נתן לך... לא ככה, לא ככה הוא אמר לו. לא, לא, לא. הניסיון שלך זה דרישה. לא, לא, לא אמר לו.

לא, לא, לא, לא.

לא, לא, לא, לא, לא, לא.

לא.

הוא אמר לו, אתה לא תעמוד בניסיון שאני אביא לך. אבל הוא לא אמר לו מה הניסיון. לא, לא.

הוא הלך ורוקש את כמו... אבל הוא לא אמר לו.

עוד פעם.

עובדה שהמשך היה שמותך בכל דבר. מה אנחנו מצביעים? להתרגם ולהתגלם ולהתפחד. רגע, די. די. די. די. מי שסיפר לך את זה עבד עלייך. רק רגע.

בקיצור, את צריכה להבין דבר אחד.

דוד המלך

מבת שבע הביא את שלמה המלך, רגע, רגע, רגע.

ושלמה המלך

בנה את בית המקדש.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,

רגע.

אם את תגיעי למדרגה של דוד המלך שהוא רגל רביעית במרכבה.

אלוהים, אתה רוצה שהוא יהיה רגל רביעית.

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, טעות,

טעות,

טעות,

טעות.

מתי הוא זכה, דוד המלך, להיות רגל רביעית במרכבה?

לא, כששמעי בן גרה קילל אותו קללה נמרצת,

והוא בתור מלך היה יכול להרוג אותו,

על זה שהוא מרד במלכות,

והוא אמר, השם שלח אותו לקלל,

תקשיבי איך הוא קיבל את הגזרה,

זה השם שלח אותו לקלל,

באותה שעה זכה להיות רגל רביעית.

זאת אומרת, זה שהוא העביר על מידותיו,

זה שהוא שלט בעצמו,

זה מה שגרם.

אבל כיוון שהוא העמיד את עצמו בניסיון שלא היה לו לפי גודלו,

לכן הוא נפל, לא בגלל

שהוא לא יכול. והוא גם אמר לקדוש ברוך הוא,

יש פסוקים, יש פסוקים, יש פסוקים בתורה, אנחנו מאמינים לתורה, מה נעשה? קיבלנו תורה מהר סיני.

הוא אמר את זה הפך לטבעי עם תורה, אנחנו אמרנו את זה ונשמע על תורה אחת,

פתאום זה הפך שלבי פנים לתורה,

וכל אחד עם ההלכות שלו, והגדלתם והגדלתם והגדלתם, וגם כו נפלו אנשים. לא.

גם כו נפלו אנשים, וזה גם כתוב. לא. זה מושל אותם יותר ויותר ויותר. זה לא חשוב. לא.

עכשיו בואי אני אסביר עוד פעם.

הרמפ״ם אתה מחזיק ממנו. חלק מהדברים לא מחזיקים ממנו. רבי עקיבא אף אחד לא רצו לשמוע אותו. אחרי זה כן שמעו אותו.

היה זה בתוך האם בעצמם, היו תוכחים עצמם.

טוב.

עכשיו אני אסביר לך.

התורה היא אחת.

אמרנו, נעשה ונשמע.

ולתורה, שבעים פנים, נכון?

זה לא מה שאמרנו.

תאמין לי לשמוע הרבה כורדים. ולא יכול להיות שהכורדים אמרו, נעשה ונשמע. אה, לא יכול להיות שהכורדים אמרו, נעשה ונשמע. אה, לא יכול להיות שהכורדים אמרו, נעשה ונשמע. הפוך, הכורדים אמרו, נעשה ונשמע. למה קוראים להם כורדים?

למה הם הולכים ראש בקיר? נעשה ונשמע.

מכל מקום,

גם לך יש שבעים פנים.

אני מלך.

אני אסביר למה.

תראי,

אני אסביר.

אני מסתכל עלייך מפה, רואה

את הצד הזה.

זה שמסתכל מפה רואה את הצד הזה.

כל אחד מאיתנו שיתאר, יתאר מה שהוא רואה מהצד שלו.

ההוא מאחורה מסתכל, יתאר אותך אחרת.

שבעים אנשים מסביבך, כל אחד יתאר את הזווית שהוא רואה.

בתורה בכל פסוק

יש שבעים פנים.

מה פירוש? מקופל בתוך הפסוק שבעים פירושים, וזה לא הסוף.

זה לא הסוף, זה ראשים רק, ראשים.

כי התורה היא אלוקית.

אין שפה בעולם כמו שפת התורה.

מילה אחת יכולה לקבל הרבה משמעויות.

הרבה משמעויות.

אתה עכשיו דברת על משה רבינו, הוא היה כמו אור,

ולא עמדו בפניו. אדם בחרבה רצה את הקדוש ברוך הוא ולא הצליחה לעמוד בפיסוק. אנשים צדיקים ראו את הגדולה ואת הנז ואת העשה ואת הניועם וזה, ולא הצלחנו להחזיק את זה. אז מי אנחנו, גדולנו? מסביר.

קודם כל יש גן עדן

ונכנסים לשם צדיקים, אז סימן שכן מצליחים.

זה אחד.

לא רצה ולא אני ראינו.

את לא ראית, אני כן.

עכשיו, אני אומר לך שאני גם בלי לראות את הגן עדן, אני גם...

עכשיו אני רוצה שתביני דבר אחד

הקדוש ברוך הוא לא נותן תורה בשביל שייכשלו

אבא לא נותן לילד, תקשיבי,

דברים בשביל שייכשל. אבא רוצה בהצלחת הבן, נכון?

אימא רוצה בהצלחת הבת, נכון?

כל אחד רוצה, אנחנו ברואים שלא

מי נתן לנו את המידות האלה שנרצה לראות בהצלחת צאצאנו? מי נתן לנו את זה? הוא.

אז יש לו את זה או אין לו?

אם הוא נתן לנו, אז ודאי שיש לו.

אלא מאי?

כל הילדים שלנו שומעים לנו?

לא.

למה? הם שומעים לחברים, לשכנים, לידידים, לזה. הם מתבגרים, מחליטים שהם בכוח עצמם, הם יחליטו, הם עצמאיים וכו'.

הם יודעים שאת אימא,

הם יודעים שאת הרית אותם, הם יודעים שאת ילדת אותם, הם יודעים שאת צבלת בשבילם,

ולמרות כל זאת הם יכולים לקום ויום אחד לבעוטבח גם.

ככה אנחנו עושים חלקנו כלפי השם יתברך. הוא רצה טוב,

אמרת, עשו את ההוראות, אני מבטיח לכם שתקבלו את הכול 100%,

אבל אם תסטו מן הדרך,

אם תסטו מן הדרך, אני אצטרך להחזיר אתכם בחזרה.

גם סוס, אם הוא לא רוכב לכיוון שרוצים,

נותנים לו במושכות או נותנים לו בצלעות,

אבל רוצים לכוון אותו לדרך.

שור,

רוצים שהוא ילך שור, ישר.

אז לכן יש מלמד הבקר,

בשביל לכוון אותו.

אנחנו, הייסורים מחנכים אותנו.

אדם עושה משהו שלא צריך,

מחנכים אותו.

את אומרת שאת לא מרגישה טוב.

עכשיו אני שואל אותך,

את נשואה כמו שהבנתם, ויש לך ילדים מגיל 13 והלאה.

את לא הולכת עם כיסוי ראש, ואתה, אז לא תתחיל איתי, אתה לא צריך בתורה בכלל, זה לא כתוב בתורה בכלל. ואם אני אראה לך,

ואז תשימי ערב,

באראה לך, בהראה לך.

ואם אני אראה, זה על שערווה? בואו.

קודם כל זה גם לא חשוב, אבל זה לא יקבל. ואם אראה לך, ואם אראה לך,

ואז תשימי.

את רואה למה מקבלים עונש?

את לא כורדית.

בתורה, לא במשניות. בתורה, בתורה, בתורה, בתורה, בתורה.

לאט-לאט, כן.

מוכנה?

ופתאום שני קערות עם המען, לטפון ולהבטיח את זה, כולה, לא לאכול את שניהם ביחד.

בצר, מוכר וחלם.

פעם היה לי ויכוח עם מישהו, זה היה מושך שעות, זה היה מושך שעות, זה היה מושך שעות, בסוף זכינו שלוש שעות.

אפשר לעשות ביחד תשע.

אבל בואי תשמעי, בואי.

והביא האיש את אשתו, זה בספר במדבר,

פרשת נשוא,

פרק ה',

והפסוקים הם כאן לפנינו,

מטו והלאה.

והביא האיש את אשתו אל הכהן,

והביא את קורבנה עליה עשירית היפה קמח סעורים,

לא יצוק עליו שמן ולא ייתן עליו לבונה,

כי מנחת כנעות הוא מנחת זיכרון מזכרת עוון. במי מדובר?

באישה,

אפשר לדבר.

אישה שסטתה מעל בעלה

או נחשדה

שהיא נסתרה עם גבר ובעלה חושד שהיא הייתה איתו,

אז הוא היה מביא אותה אל הכהן.

מה היה עושה הכהן?

והקריב אותה הכהן

ועמידה לפני השם.

ולקח הכהן מים קדושים

בכלי חרס,

ומן העפר

אשר יהיה בקרקע המשכן

ייקח הכהן

ונתן אל המים.

והעמיד הכהן את האישה לפני השם

ופרע את ראש האישה.

אני לא רוצה לומר לזה את הראש.

חכי.

מה זה פרע את ראש האישה?

לא משנה, קיבלנו ממשים הרבה דברים, עוזבים דבר כנוער. מה זה ופרע את ראש האישה?

אם יש לך כיסוי ראש ואני מסיר לך אותו, אני פורע את שערותייך.

אם כתוב בתורה, ופרע

את ראש האישה,

אה, הוציא לך את הסיכה.

איפה כתוב בתורה סיכה?

כשאומרים שאישה הולכת פרועת שיער,

מה הכוונה?

שהשיער פרוע.

אם כתוב ופרע את ראש האישה,

מה הוא היה קודם?

לא פרוע.

קוקוריקו, נכון.

קוקוריקו, נכון.

עכשיו,

ונתן,

רק שנייה.

תקשיבי, תקשיבי.

פשוט, פשוט. רגע, פשוט, פשוט.

לא כולם כמובן. תקשיבי, רגע.

רק שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

שנייה, שנייה עכשיו.

תקשיבי.

כתוב בעשרת הדיברות

שמור את יום השבת.

זה ברור או לא ברור?

מה זה שמור?

איך שומרים?

אה, זה עם חלות.

חלות? איפה כתוב חלות?

זה שבעים פירושים.

אחד אומר חלות,

או אחד אומר לחמניות,

או אחד אומר לחם,

אחד... אתם מבינים מזה? כן.

שמורים על השבת שלא עבדתי, בואי וייקח אותם עם נצת. מי דיבר על גויים בכלל?

מי דיבר? מה שערים? איזה גויים? על מה את מדברת?

איך הגעת לגויים בשבת?

שמור את יום השבת, איך אפשר לקיים אם כתוב שתי מילים? שמור את יום השבת. איך שומרים?

אני אכתוב מילה שבת ביד ואני אשמור עליה.

הנה, שבת בפנים, אני שומר.

אה, הוא נכתוב על הקיר שבת, אני אשים שומר בשער.

איזה שמור? איך שמור?

איך מקיימים שמור?

אין מצווה בתורה שתמצאי שאפשר להסביר אותה בלי לקבל אותה עם תורה שבעל פה.

אין. זה עוד דבר רוח.

מה זה תורה שבעל פה? נתנו להם את התורה, הם עמדו לשמוח אותה, אמרו, חבר'ה, לפני שנשכחו, נרשום אותה בספר. לא טוב, לא טוב.

אני אסביר, אסביר.

שלח פעם את אחד מהילדים למכולת.

יפה, טוב עם רשימה.

למה הם רשימה?

בעל פה.

למה הם רשימה?

כי הוא לא זוכר.

אז גם אין הורים, רשמנו.

לא זוכרים.

בבקשה.

זאת אומרת,

זאת אומרת,

נכון, אז זה התורה שבעל פה, זה תורש בכתב, את צודקת.

לכן כתוב שמור את יום השבת, איך שומרים.

אז התורה שבעל פה אומרת, איך שומרים.

בתורה אומרת, הוא פרע את ראש האישה מכאן שבנות ישראל הולכות לא בגילוי ראש.

מי אמר את זה? הטלדרין או מי מי?

משה רבנו.

איפה זה רשום? פה.

רגע, רגע, רגע.

הנה פה, הנה.

ספר דברים,

פרק א',

פרק א', אני מקריא לך.

ספר דברים, פרק א',

כתוב כך

הואיל משה באר את התורה.

מה צריך ביאור?

הכל ברור.

שמור את יום השבת, מה יש עוד להסביר?

שמור, תשמור. איך שאומרים? שמור.

מה הוא באר?

ואיפה הביאור?

איפה משהו באר?

ומה זה שכתוב בפסוק, ואתנא לך, אומר לו הקדוש ברוך הוא, ואתנא לך את לוחות האבן

והתורה

והמצווה

אשר כתבתי להורותם,

מה זה?

ואתנה לך את לוחות האבן,

עשרת הדיברות,

והתורה,

תורה שבכתב,

והמצווה

זה הציווי והמצוות איך מקיימים את התורה אשר כתבתי.

וזה בתורה.

לא, זה גם דובר כבר על הסנהדרין וכל ה...

לא, לא.

הסנהדרין

וכל אלה, והכנסת הגדולה

וכל התנאים,

אלה ביארו לסתומים.

תקשיב.

הם לא היו דעה אחת. עוד פעם.

אני אסביר, אני אסביר.

זה שהם לא היו דעה אחת זה לא היה על עצם המצווה,

אלא מאיפה לומדים את המצווה.

עוד פעם, המחלוקת לא הייתה שצריך לעשות את המצווה,

אלא מאיפה לומדים?

מניין לנו שצריך לעשות כך?

זה למד מפסוק זה,

אומר ההכרח הוא מפסוק זה, וזה אמר מפסוק זה. אין בעיה. זה לא משנה, לא הבנתי.

אני הגעתי לפה עם GPS. את יודעת איזה סיבובים הוא עשה לי?

לא מאחרתי.

אם הייתי עוד עד הדרך הקצרה,

הייתי מגיע ישר לתלפיות.

בגלל שאני לא יודע,

שמתי את ה-GPS,

עברתי, לא היה רחוב בירושלים שהוא לא העביר אותי.

סע ימינה, סע שמאלה, סע...

רגע, רגע,

רגע, אז איך הגעת?

רגע, ובסוף מה נפסק בהלכה?

כבית הלל!

הדרך הקצרה.

אין, אין.

לא, לא, לא.

יש כורדים.

רגע, רגע, רגע. חכי, חכי, חכי.

תראה, תראה, זה כמו שאימא,

בת שלה, אני רוצה את התעשית בונג'ה.

כן. הילדה לא אוהבת את התעשית בונג'ה,

אבל היא אוהבת את אימא שלה.

אז את ספונג'ה היא רוצה בשביל אימא שלה.

והיא תבוא אחת הקטנה ותגיד לעצמי, אימא אמרה את התעשי ספונג'ה.

אז היא לא בטוחה, רגע, אימא אמרה או לא אימא אמרה. אני לא אעשה סתם ספונג'ה, כי היא לא אעשה ספונג'ה.

אני רוצה לדעת מי, אם אימא אמרה לי לעשות את הספונג'ה.

עכשיו אני אגיד לך משהו. אני לא אוהבת את התורה.

אני שואל אותך שאלה.

כשאת אומרת עכשיו לילדה, תעשי ספונג'ה,

אכפת לך מאיזה צד היא תתחיל?

העיקר שיהיה נקי?

ככה חכמים.

זה אמר מתחילים מימין, זה אמר משמאל. בסוף שניהם קיימו את אותה מצווה.

בסוף היה ספונג'ה?

מה אכפת לך? הם יגידו 12 אנשים.

לא, תעשי את זה. את לא אמרו לך, תעשי 12 פעמים ספונג'ה.

אמרו 12 אנשים שתעשי ספונג'ה,

זו ראייה ש12 אנשים אמרו שתעשי ספונג'ה.

אם היה אומר אחד, זה לא טוב.

כל התנאים אמרו שקיימים את המצווה,

רק מה המחלוקת?

מאיפה למדנו? מה אכפת לך מאיפה? תתחילי את הספונג'ה משם או משם?

מה אכפת לך?

אבל הוא פרא את ראש האישה, אין מחלוקת.

חייבת האישה ללכת עם כיסוי ראש.

חייבת.

מה לעשות?

מה לעשות?

פרא, אני חייבת במילון להבין שפרה,

זה כסיף איסור עוד. מאיפה לקח אבן שושן את חושבת את הפירוש?

מהתורה והמשנה, אין לו מקור אחר.

תקראי שם תמיד איפה הוא מביא מקור.

עוד תורה.

פרע צ'קים, פרע צ'קים. היה לה צ'ק על הראש והוא פרע לה את הצ'ק בראש, כן.

כן.

ואם אבן שושן לקח את הפירוש מהתורה, אז פרה בפירוש של אבן שושן, זה ממש לא פרה.

ואם אני אראה לך,

ואם אני אראה לך באבן שושן,

יאללה.

את שולחת מישהו להביא עכשיו אבן שושן?

אני פעם הייתי קורא אותו הרבה.

היא אומרת לי, זה אדל, זה אדל, לא זה אדל.

קודם כול, את הולכת פרוע?

אבל מה נעשה, מה נעשה שהגמרא והמשנה אמרו, הוא פרע את ראש האישה,

זה אישה שצריכה ללכת בכיסוי ראש,

ואם לא, ראשה פרוע.

אמרתי.

לא, אמרת פרעה פרושה.

זה גם פרעצ'ק אמרנו.

גם פרעצ'ק, נכון?

רגע, נכון גם פרעצ'ק?

רגע, רגע.

גם פרעצ'ק זה פריעה, נכון?

ומי זה באו?

זה הרישה אירופה, ואז יש כאלה יצויות שכתבים בעין, נראים פה קופות,

נראים פה קופות,

ממש חבל על הפרושה של מישהו אחר.

הבנתי.

אז אין פה צביעות בין בית בית בלילה, אתם לא יודעים מה אתם רוצים.

או דיוק ככה, או אין לכם פרעה ואחד, אין לכם מסלול,

כל אחד יבין בשמו.

רגע, אני רוצה להבין דבר אחד.

הכורדים הם כולם אותו דבר?

לא.

אז רגע, זה אומר שהוא לא כורדי?

איך נקבע מי זה כורדי?

זה לא איזה אימא שלו נולדה.

אז זה תלוי מי אימא שלו נולדה.

אם היא הולידה אותו והיא כורדית, אז הוא כורדי.

לא, זה הולך לפי האבא, לא לפי האימא.

לפי האימא זה הולך יהודי,

ולפי העדה זה הולך לפי האבא.

זה משפחותם ובית אבותם. היום זה אומר, אני חצי כזה, אני חצי כזה. עכשיו בואי תביני.

כשהתורה אומרת, הוא פרע את ראש האישה,

היא לא נתנה אפשרות לכל אחד לבוא ללעוס את התורה

מה שהוא מבין,

אלא התורה ניתנה על פרטיה ודקדוקיה וניתנה למשה מסיני,

עם כל הפירושים והבאורים, אחרת אף אחד לא יכול לקיים את התורה,

כי כל אחד היה אומר מה שמתאים לו,

אחד לפי אבן שושן, אחד אנציקלופדיה זו. ואיך אתם הבנתם לשים מכנסיים? משה רבנו שם כל הזמן כמוך.

נכון. אז מה קרה ששמו מכנסיים הגברים? באמת לא בסדר. נכון? נו. מה אז נו?

אז נו, אז אני אשם.

אני אמצא אותך. לא חצאיות, שמלות. חצאית זה קצר.

שמלות.

כתוב, שמלתך לא בלתה מעליך, לא מעלייך. כן, זה פסוק. טוב, זה אין לי בעיה עם זה, שלבישו או לא ילבישו.

אבל הבעיה שאת הולכת עם מכנסיים.

לי לא כתוב.

מה לא כתוב? על האישר כתוב? בטח.

על שמלותיהן, הולכים בשמלותיהם, כל הנשים, שמלות, הנשים לקחו שמלות מהמצריות. זה לא צנוע, השמלות.

תמיד צריכים למשוך, ותמיד זה עולה את הרוח. למשוך עם זה קצר. לא, כשהלכת פעם עם חצאית, תאמין לי, זה קצר. אני הולך עם חצאית כל היום. לא, זה לא הולך.

מה קרה לך?

תאמין לי, זה בעיה.

לא, אף פעם לא אף פעם. אני אתני דברים לא אוהבת, לא כיסא ראש ולא ספק. לא, לא, לא. זה שאת לא אוהבת, את עוברת עבירה,

ולכן את לא מרגישה טוב. לא, לא, אל תתחילי עם זה. כן, כן, כן. אל תתחילי עם זה. אני אוכיח לך, תקשיבי,

שאם תעשי מה שאני אומר, תקשיבי טוב,

בעזרת השם,

אם תקנאי, תקשיבי טוב. לא כדאי לך, כי זו מחלה לכל החיים, אז לא כדאי לך להסתבך סתם, ואני יודעת שזה מפריע. תני לי, תני לי לדבר, תני לי לדבר.

לי זה לא עולה כסף, וגם לך לא.

לי? אני לא אוהבת את זה, זה לא נוח לי. מה אכפת לי אם זה נוח? ומה, תרופות זה נוח? וזריקות זה נוח? וניתוחים זה נוח?

וכסף לבזבז על זה זה נוח?

ובקופת חולים כל היום זה נוח?

ולהרגיש לא טוב זה נוח?

אלא מאי?

העקשנות. לא אוהבת את זה, זה לא עקשנות. כל מה שדיברת עד עכשיו זה היה הגנה מפני זה.

כל מה שדיברת עד עכשיו זה רק הגנה מפני זה. עדיין לא הגעתי למה שאני צריכה לדבר איתך,

בגלל הילדים שיושבים פה, שזו הבעיה העיקרית שיש לי. לא חשוב, לא חשוב. תקשיבי טוב מה שאני אומר רגע. תקשיבי טוב מה שאני אומר. לא עדיין אני מתכוון.

תשמעי עכשיו.

אם תשמעי לי ובעזרת השם תלכי עם כיסוי ראש מלא

ובצניעות גמורה, תצחקי, את צוחקת על הבריאות שלך, לא שלי.

תשמעי לי טוב. הוא צוחק עליי מזמן. איך אומרים, אני בני אדם עם תכנית תכנונית, הוא יושב וצוחק על כולם.

אתה מבין, אנחנו שלחת.

אני מכיר,

אני מכיר.

זה כואב, זה עולה כאן.

יש גם כאלה שהם יותר גרועים ממני והם בריאים כמו שור ומתים.

אלה צריכים למות מוקדם והם מתים, אתה יודע, יותר מ-120.

תגידי לי, את ראית את הסרט ניסים התותח?

לא ראית?

אני אראה לך אחד שהיה בריא כמו שור,

והקדוש ברוך הוא כיווץ אותו

מ-110 קילו.

הוא היה מר ישראל,

קיווץ אותו ל-47 קילו,

ונתן לו שבוע לחיות.

שבוע.

הוא חשב שהכול הוא יכול עם פסססט, הופ, הופ, הופ, הופ.

תראי אותו ככה, מפחיד.

כזה שהוא עשה ממנו ככה, פסס, כמו בלון.

וזהו, שבוע, תראי אותו כמו גופה.

נו, מה עושים איתו עכשיו?

שיתווכח עכשיו.

מה פתאום?

איפה כתוב? איפה לא כתוב?

כשהולכים לרופא,

והרופא אומר שצריך לעשות כימותרפיה,

איפה כתוב?

תראה לי בספר רפואה, איפה כתוב?

ואיפה כתוב עליי שאני צריך ככה וככה?

אולי אתה טועה?

יש לכם, אתם 70 תרופות!

לאחד זריקות, לאחד ניתוחים, אחת כדורים, אחת זה, עזוב אותך, אתם בעצמכם לא מסתדרים, גם אתה עולה!

אבל אף אחד, אף אחד, אף אחד, אף אחד, לא מעז אפילו להתווכח עם הרופא. לא מעז.

אף אחד אפילו לא מבקש ממנו, תראה לי תעודה שאתה דוקטור.

תראה לי, רגע, אני שם את החיים שלי אצלך על השולחן.

תראה לי לפחות שאתה דוקטור.

ומישהו העז פעם לשאול אותו, כמה קיבלת במבחן?

כי דוקטור, אפילו אם הוא קיבל 64% במבחן, הוא דוקטור.

ואם את באה אליו עם מחלה מה-36% שהוא לא ידע במבחן,

מה הסיכוי שלך לצאת משם?

את יכולה גמור להגיע לרופא ולמות לפני שאני רואה את הרופא. נכון, נכון.

אז אני שואל, למה החולים בסוף באים לרבנים

שרק יודעים פסוק אחד, הוא פרע את ראש האישה?

ובסוף עוד אומרים להם, גם את זה אתם לא מבינים,

כי עבד שושן לא כתב ככה.

אני אראה לך את הסרט,

ונראה אם את ג'בארית כמוהו.

ואת ג'בארית ואת ג'באנתי, רגע. ואני אוהבת את אלוהים, ואתה לא צריך סרבננו. בטח, בטח. אבל אתה לא צריך סרבננו. אין! דוד המלך! צריך שהוא לשמוע אותך. יואו! אביגיל! אביגיל! לא תבין, זה לא עוזר.

בבקשה,

תראה להם

ניסים התותח.

וואו! וואו! וואו!

אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-110-110 קילו.

הייתי מער ישראל לשעבר, שנת 86-85.

והייתי בן אדם, שפחדו ממני מכל ירושלים, חצי ירושלים מכירה אותי.

הייתי בן אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית,

וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית,

ואף למעלה.

הרבה גאווה הייתה לי.

הייתי נשוי לפני זה, עם ארבעה ילדים.

התגרשתי.

התחתנתי עם בחורה צעירה, אישה נפלאה,

ואחרי שנתיים שהייתי נשוי לה,

הרגשתי שכואב לי משהו בגוף, ולא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר מפורסם מאוד בירושלים. אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שם דבר פה.

ובאמת, היינו, חיינו שנתיים כמו,

היה נהדר והכל היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל, כי הוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה טחורים, וחשב שזה פיסורה, והשגנו כל מיני משחות מבתי מרקע אחת, וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבן אדם,

את כל המשחות כבר קניתי, וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסים, בואי נלך לרופא, יש לך דימומים.

בואי נלך לרופא.

בן אדם כואבת לעשן, הולך לרופא, כואב הראש הולך לרופא.

הוא לא היה מוכן בשום אופן. אני מדברת על בן אדם 100 קילו שרירים, גופיות, טייצים, האגו שלו בשמיים. בן אדם ש...

אני ורופא. ועוד להראות את האזור הזה לרופא, כאילו אין מצב, תשכחי מזה.

זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהיריון.

חודש שישי.

הריון מתקדם.

וזה כבר היה בלתי נסבל. הוא פשוט היה נוהג עם חצי גוף למעלה, כי הוא לא אכל כבר לשבת.

הוא לא אכל לאכול.

הוא היה נראה רע מאוד.

צבע שלו הפך צהבהב.

את מי שלא ראה את זה לא יבין. זה היה פשוט קטסטרופה. זה היה גווייה.

פשוט גווייה מהלכת.

אני קמתי ב-4 לפנות בוקר.

פשוט הלכת 20,000 פעם לשירותים,

הולך וחוזר, הולך וחוזר מקאבים.

בפעם ה-30 אני פשוט החלטתי שבאותו לילה לא משתפתי איתו פעולה,

ושאני לא עוזרת לו, ולא מטפלת בו, ולא נותנת לו לא כדורים ולא נרות.

קמתי ב-4 לפנות בוקר ואמרתי לו, תקשיב,

אני אוהבת אותך ואתה יקר לי אבל לא רופא אז יש רבנות. אחד מהשתיים, תחליט. אני ככה לראות אותך לא מסוגלת. בסופו של דבר הלכתי,

גילו לי מחלה שהרופא היה בהיעלם. הוא אמר לי, אני לא יודע איך אתה חי,

יש לך סרטן בגודל 15 סנטימטר במעי,

ארבעה גרורות בכבד,

אתה צריך למות,

אתה גבר ואתה לא כן, ואתה יכול לקבל את מה שאני הולך להגיד לך ואתה לא כן.

אתה לא תחיה הרבה זמן, שבוע או שבועיים, ויש לך אפס סיכויים.

אמרתי, סליחה,

התמוטטתי, האנשים התמוטטה, כל המשפחה התאספה ובאנו הביתה.

באתי הביתה, התחלתי עוד לא להקל את זה, התחלתי לבכות.

ומאותו רגע

חרב על העולמי.

אז הוא אמר לי, תשמעי, יש לך בהלך גידול סרטני.

וכששמעתי את המילה הזאת, לא יכולתי.

אני מגיל קטן מפחדת מהמחלה הזאת, זה משהו ש...

לא יודעת, זה משהו שאי אפשר,

אני לא יכולה לתאר אותו במילים, את הפחד מהעם.

פחד, זה פשוט פחד.

אמרתי לו, אבל אתה לא יודע, אתה לקחת ביופסיה לפני יומיים, וביופסיה זה, אמר לי, תשמעי, אני עובד הרבה, אני מכיר את הריח, את הצבע,

יש לו גידול סרטני.

ולא רק שיש לו גידול סרטני, יש לו 15 סנטימטר גידול.

אני לא יודעת אם הוא יחזיק.

ואשתו התקשרה אליי, במקרה הייתי חולה,

וסיפרה לי מה שיש לו, שגילו לו גידול.

אני הייתי בהיסטריה, רצתי לשטראוס,

לראות מה מצבו.

כמובן שהזקתי גם את אימא שלי וסבא שלי ודודות שלי.

הזקתי ככה את כולם כדי להיות איתו.

הוא היה מטושטש לגמרי.

לא מבין מה נפל עליו, מאיפה הנחיתו עליו מחלה כזאת.

אני רגילה לראות את אבא שלי שרירי,

כמו שאתם רואים בתמונות, אבא חזק.

שמאוד אוהב את הגוף שלו, את החיים שלו.

ופתאום ראיתי שבר כלי.

לא האמנתי שאבא שלי יכול להיות כזה שברירי.

תוך משקל של 100 קילו שרירים,

ירדתי תוך חודשיים וחצי ל-47 קילו, תת משקל.

ירדתי 53 קילו.

הגוף התמוטט לי.

לא יכלתי לאכול, לא שסירבתי לאכול,

לא יכולתי לאכול.

זו מחלה קשה וערובה.

אני לא מאחל אותה לאף אדם עלי אדמה. לאף אדם.

הסתכלתי לשמיים ואמרתי, כאילו, למה?

למה?

כאילו, כל כך חיכיתי להריון וללידה ו...

למה?

כאילו, זהו, הייתי בטוחה שאנחנו באים, עושים את הבדיקה,

גומרים עם הסיפור וזהו.

ופתאום,

המחלה הארורה הזאת נכנסת אליך הביתה.

היא שלחה אותנו הביתה ואמרה לנו, תשמע, ניסים, אני נותנת לך שלושה שבועות לעלות במשקל

כדי לחשוב אם אפשר להתחיל לתת לך איזשהו טיפול בשביל להאריך את החיים שלך, משהו כמו כמה חודשים.

אין מה לדבר על ניתוח, אין אפשרות בכלל לנתח את המקום.

הגידול מאוד גדול, הוא דבוק לאיברים פנימיים, הוא יכול ליצור דימומים במהלך ניתוח.

אין אפשרות, אין סיכוי לנתח את המקום.

הייתי במצב אנוש.

אני שכבתי במיטה אנשים,

המבקרים שהיו באים,

יושבים שתי דקות, לא יכולים לראות אותי, ונעלמים

מאות חברים ירושלמים, כי אני הייתי מדריך כושר בחילוניות שלי,

ומאות חברים, אלפים, הייתה פה עלייה לרגל, היו רואים, היו בוכים,

כי אמרו שאמרו שהוא צריך למות,

והמשפחה הכינה קבר, אמרו זהו, זה גמור.

רופאים לא נתנו לי סיכוי, אמרו אפס סיכויים.

ולא התחלתי עם שום טיפול ועם שום דבר כי לא הסכימו לתת לי טיפולים, אמרו שאני חצי בן אדם, אי אפשר לתת טיפול לחצי בן אדם אם הוא לא יעלה במשקל

ובכו לי עם המשפחה ואשתי בכתה לי והילדים בכו וכולם אמרו

שאני אוכל, ואמרתי אני לא יכול לאכול

אין לך תיאבון, אתה לא יכול לאכול, אתה במצב שזה חוסר לנו, אתה לא יכול לאכול, אתה רוצה להשמיד שיתנו לך טיפולים, אתה לא יכול, אתה לא עומד בזה.

פשוט ישבתי ודיברתי עם הבורר אולן ואמרתי

אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני בחורה צעירה,

עוד לא התחלתי את החיים שלי,

יש לי תינוקת,

תן לי לפחות רק לראות אותה, משהו.

ובאמת, אני פשוט הייתי יושבת וזהו,

זהו, כאילו,

מקבלת את זה, מקבלת את זה שזהו, שככה זה המצב,

והבעל שלי פשוט הולך לי.

ואני הייתי רואה אותו, נגמר לי בין הידיים.

הוא היה יושב, הוא לא היה מדבר איתי,

הוא לא היה אוכל,

היו לי מלחמות איתו על האוכל, תאכל, תשתה.

את התרופות שלו הוא בכלל לא רצה לקחת,

הוא לטיפולים לא רצה בהתחלה בכלל ללכת.

והכל היה מלחמות, והייתי פשוט נלחמת בו.

וראיתי שאין לי מי לדבר בכלל.

וכל יום, כל יום, כל בוקר שהייתי קם ורואה אותו לידי,

הייתי אומרת, תודה לחלום, תודה שהוא חי, תודה, פשוט תודה.

תודה שהנה עוד בוקר, הנה עוד לילה, הנה, כל בוקר הייתי, הייתי, מי היה עשן בכלל, הייתי כל...

אני חמש דקות מקשיבה, לראות אם הוא נושם, אם הוא בסדר.

דבר ראשון שעלה לי בראש זה, וואו, עוד לא סיפרתי לאבא בכלל שאני רוצה להתחתן.

איך אני עכשיו בכלל יכולה לחשוב על חתונה?

עוד שלושה חודשים החתונה, ו...

לא ידעתי אם אני אצטרך לבטל את הכול ולחכות עוד שנה, וכבר הכנתי לעצמי בראש כל הזמן איך הוא הולך.

ואז באתי לנסים, אמרתי לו, נסים, תשמע,

לא נותנים לך סיכוי.

אין לך הרבה, אין לחיות.

אני אוהבת אותך, את אבא של הילדה שלי, אתה אפילו לא ראית אותה.

תעשה משהו. אמרה לי האישה שלי, תראה, כל הרופאים לא נותנים לך סיכוי,

ואני רוצה ללכת לסיכוי לכיוון של הקדוש ברוך הוא,

דרך רבנים מסוימים.

אמרתי לה, אני לא מעוניין בזה, אני אדם מאוד חילוני,

אני לא מאמין בדברים האלה.

היא אמרה לי, מה זה אתה לא מאמין? אנחנו יהודים, בוא נלך ל... איך אומרים?

בציפורליים, הצ'אנס האחרון שלנו, בוא נלך.

אמרתי להם, אני מסכים טוב, הסכמתי.

שלפתי את אחת הקלטות של אמנון יצחק מהספרייה הקדושה הקלטות שלו,

והתקשרתי, פשוט התקשרתי לארגון שופר,

סיפרתי את הסיפור, הוא מאוד נסער,

הייתי ממש היסטרית.

הגעתי לכבוד הרב אמנון יצחק,

כבוד הרב ראה אותו נבהל, הוא חשב שאני נרקומן או משהו כזה, להסתכל עליו במבט,

שהוא לא הבין מה זה, עד חצי אדם בא מולו,

מה הוא רוצה ממני.

רק כבוד הרב הזה הוא דבר,

הוא משה רבנו של ימינו, חבל על הזמן של כולם.

ובזכותו אני חזרתי בתשובה מלאה,

כי הוא בא ובירך אותי

ואמר לי, כלה כקשר נידונה שבך,

ותתחבר לקדוש ברוך הוא כמה שאתה יכול.

מאז שהתחברתי לקדוש ברוך הוא, כל אינפוזיה ששמו לי, כל מחץ ששמו לי, לא קיבלתי את זה.

התחברתי אליו עם אינפוזיה אחת, ואני כל כך שמח ומאושר

מאין כמוני.

המשפחה, כולם,

חברים, לא האמינו איך שאני קם על הרגליים.

כולם אמרו שימות, החלנו כבר קבר. הם לא האמינו,

ופתאום אני בעצמי.

הוא אומר, תראה מה זו גדולה של הקדוש ברוך הוא.

יומיים אחרי זה ביקשתי מהאישה שלי לאכול, היא לא האמינה.

היא קיבלה הלם.

לאכול?

אתה רוצה לאכול, אמרתי, כן?

הרגשתי פתאום צורך לאכול, זה לא סירוב לעזור, פתאום ביקשתי צורך לאכול, רוצה בשר, רוצה לאכול.

הרגשתי שאני מתחיל לחיות עם כל המחלה הכבדה עליי. בשבוע הראשון עליתי ארבע קילו,

בשבוע אחד ארבע קילו,

אפשר לצאת אולי טיפול או שתיים,

להתחיל לראות איך זה עובד,

ואז תטעו לי כימיותרפיה בהתחלה. הוא קיבל סדרה של אקרנות, 25 אקרנות רצופות,

עשרה טיפולים כימותרפיים.

מדובר על שלושה ימים כל טיפול.

שלושה ימים רצופים שבהם הוא מושבת לחיותין, לא יכול לתפקד, לא יכול לאכול.

שבוע כזה מאוד מטורף, שבוע אחרי זה הוא מתחיל להתאושש, שוב טיפול.

עד שהוא כבר ככה מגיע לשבת, שוב טיפול.

אבל סליחה, אני אפילו ארחת מאז התשובה שלי, הכול השתנה.

שום כאב, שום התופעות. אנשים היו עמומים.

קודם כל אמר הקדוש ברוך הוא יום אחד יצטפתי מהדסות ואמר,

אתה יודע מה אבא שבשמיים? אני לא קח זקן. הוא אמר לי, אכפת לך? אמרתי לו, אשריך.

הוא לקח את הזקן ואמר,

אני לא אכפת לי להיות קרח,

שלא היה לי שערה בגוף, את הזקן תשאיר.

וככה היה. ואמרו לי הרופאים הכי מאוד רפאים. והרופאים היו עמומים.

כאילו, כל פעם שהוא היה מגיע, הוא היה מגיע עם את הר שיער, וזה בדיוק נוגע לתופעות של הטיפולים הכימותרפיים. כי טיפולים כימותרפיים ידוע ששערות הן נושות.

והרופאה שלו הייתה אומרת, במקום להקריח אתה מסעיר, זה מצחיק.

והוא לא הקיא, והוא לא שלשל,

וזה הפך להיות יותר ויותר נוח.

זה טיפול.

וזהו, כאילו, מקבל את הטיפולים שלו. ארבעה חודשים חגגתי.

איזה אושר לשמחה מרגיש טוב, הולך ומתחיל לתפקד.

קם ממיטת חולי, ופתאום, בום,

גילו לי פתאום שיש

משהו נוסף שבהתחלה אמרו שזה נקי, בסיטי, ושמחתי.

וכנראה היה לי מקטרג שבדק אותי

ורצה לבדוק ניסיון העמיד אותי בקדוש ברוך הוא, ואמר לו, תן לו קצת רע, בוא נראה. והנה, הוא חזר עכשיו בתשובה,

נתת לו טוב, טוב, טוב, טוב.

בוא ניתן לו קצת משהו לראות איך הוא יגיב.

ואני קצת כעסתי.

כשבבית החולים בישרו לי שקיבלתי,

שפתאום הם גילו משהו בבלקטום, משהו נוסף, שורש סרטני קטן.

אמרתי לעצמי, ריבונו של עולם, אמרו לי, מה אני עושה? משום מה אני אסטרטן פירות האלה? לא יכול, פתאום כמעט, כמעט, התאכזבתי כמעט.

אשתי צעקה עליי ואמרה לי, ניסיון, תיזהר.

הנה, יש לך ניסיון, תעמוד בו.

ואז אמרתי,

עד יום מותי

אני עם הקדוש ברוך הוא לא מוותר.

לא עושה שום דבר נגד וממשיך להיות בדת.

המשכתי,

קיבלתי את הבשורה, אמרתי, אני אקבל אותה בשמחה, באהבה.

יישורים מהכזאת ברוך הוא זה רק באהבה.

כשהגעתי לרופאה,

היא הכניסה אותי לבד לחדר ואמרה לי, קרן, תשמעי,

אני רוצה לשוחח איתך לבד.

ניסיון מגיע לנו עם 0% סיכוי, היום הוא ב-20% סיכוי לעבור את הניתוח.

20%, 80% שאנחנו פותחים את הבטן וסוגרים אותה, ושאין מה לעשות, אני נותנת לו מאותו יום שנתיים לחיות.

היא אמרה שהסיכוי,

שיש גם סיכוי שיקרה משהו במהלך הניתוח, היא לא יודעת להאריך,

אבל יש סיכוי כזה.

כמו בכל ניתוח, ואצלו קצת יותר, כי הגידול הוא באתימות.

זה היה שלושה שבועות מטורפים.

לא היה רע, ואני חושבת שלא דיברתי איתו,

מהרבנים הגדולים שלו, אני באמת, אני דיברתי והתייעצתי.

אני דיברתי גם עם הקדוש ברוך הוא. בחיתי לו יום ולילה עם כל התפילות שלי, שאני אעבור את הניתוח בשלום. זה היה שמונה שעות ניתוח.

שמונה שעות הכי ארוכות בחיים.

אני לא חושבת שזה שמונה שעות כמו שמונה שנים.

אנחנו יושבנו בחוץ והתפללנו לבורא העולם, ועשינו שיעור בחוץ

לרפואתו,

ואחרי זה קראנו כולנו תהילים.

ואין, את רואה את הקשר עם בורא העולם, את מדברת איתו, ואת אומרת לו, אבא שבשמיים, ואת מדברת איתו כמו בן אדם רגיל.

פשוט, את יודעת שהוא אבא שלך,

ויש לך יראה ממנו,

והוא מלך, מלך כל העולם, ושיש בו בידת הכוח לעשות הכל, ואם תקרוב אשם לכל קוראיו, לכל אשר יכרעו, באמת,

באמת,

רצון עיריו יעשה, ועד שהוא אדם ישמע, כי ככה, ויושיעם.

ואת מדברת איתו, ואת אומרת לו, אבא שבשמיים, בבקשה ממך.

אנחנו לא זכאים.

לא לזכויות שלנו אנחנו מבקשים.

מהתחינה שלי, מהרחמים שלך, בזכות הרחמים שלך,

תרחם עלינו, תעזור לנו. אין לנו זכאות.

זכויות אין לנו.

החוק האלה קטנים.

כל כך הרבה עבירות עשינו.

אני יודעת שזה לאב רחמן.

אני יודעת שרק אתה יכול.

מה, רופאים בפנים, ואתה מכוון להם את הידיים, ואתה מזיז להם את זה, לאיזה כיוון שרק תרצה.

בבקשה ממך, תן לי סימן.

הרופא של המנתח עבר בחוץ.

באמצע ניתוח, בן אדם באמצע ניתוח, מה אתה עושה בחוץ?

פשוט הסתערתי,

קפצתי ואמרתי לו, מנתח, מה אתה עושה בחוץ?

כאילו דוקטור פיקרסקי, מה?

אומר, אל תדאגי, הכל בסדר, אנחנו רוצים, תגידו, אני,

שלחו את הביופסיה בראש המערכי, ולא הייתה מאושרת, אני לא חושבת שהיה בן אדם מאושר ואסיר את אותה לקדוש ברוך הוא ממני באותו יום. זה היה פשוט מדהים.

אני פרגישה תחושה יאית, קרובה, שהנה הוא ענה לי, גם הפעם הוא ענה לי, הוא פשוט ענה לי.

ואני חייבת לו, אני חייבת לקדוש ברוך הוא הכול.

הכול, אני חייבת לו את החיים שלי. הוא החזיר לי את הבעל שלי למתנה,

הוא נתן לי את הבעל שלי חדש, בעל חדש.

ופתאום עוד לא,

עוד לא עיכלתי את המחלה שלו,

וכבר מודיעים לי שזהו, שהוא כבר לא חולה,

שקרה נס.

תודה לאל,

אני בריא ושלם, אין לי כלום לכל מה שהם ציפו.

שחור זה נהיה ורוד מהקדוש ברוך הוא, כי הוא נותן חיים והוא לוקח חיים.

לא רופאי אצלו ותגיד לי,

אתה צריך למות תוך שנה, אין לך סיכויים למות,

וברוך השם,

הנה השנה נגמרה,

ואני מאושר, ואני בן אדם בריא,

ואני החיים שלי מקדיש רק לקדוש ברוך הוא. בשבוע שהיינו אצל הרופאה, והיא אמרה לנו, אני רוצה להגיד לכם שמדובר פה בנס רפואי.

אז הוא אמר, זה לא נס רפואי, זה נס אלוהיה. והיא אמרה אותו, ידענו נסים, נס אלוהיה. כנראה שהתפילות עוזרו. לופאים עמומים מכל הסיפור שלנו, עמומים. אם אני מגיעה למצב שאני מגיעה לרופא, ואני אומרת לו, אני לא מעקרת, והוא אמר לי, גם אני רופא וגם אני לא.

אבל הוא גם הגיע למסקנה והוא אמר את זה מלמעלה.

הוא אמר, דברים רק משמיים.

אני רק רוצה באמת להגיד תודה,

כל ליבי, לרב עבנון יצחק. ושימדל לחיים ארוכים, הרב הזה, כבוד הרב הזה,

מאז ועד היום אני מאושר מאין כמוני.

אנשים לא מבינים את זה.

אני כחילוני 48 שנה לא האמנתי בזה.

ובסוף אתה מוצא איזו תרופה,

שזה קוראים לו אבא של השמיים. זו התרופה הכי גדולה לכל עם ישראל,

שעם ישראל צריך להבין את זה. במיוחד אנשים חילוניים כמוני וכל החילונים שנמצאים,

שהם חושבים שהכל מובן מאליו.

ובואו נרשלום, תסתכלו לשמיים, תראו שיש לנו אבא.

תנו לו טיפה, תקבלו הרבה.

אז זה הקטע הכי קשה שהיה לי, שעברתי אותו,

והיום אני אדם מאושר מאין כמוני.

עצם חזר אותי בתשובה.

ואני גאה שאשתי,

ואני שמח שתיבדל לחיים ארוכים,

שדחפה אותי לכיוון הדת,

וגם אני שיא העושר.

ואני מאחל לכל עם ישראל ולכל החילונים במיוחד שיבינו שלא יחכו למכה כמו שאני קיבלתי שהייתי על סף מוות,

שמעכשיו יחזרו לאבא לשמיים, שלא רק יבקשו, יבקשו, יבקשו,

שייתנו לו קצת.

קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

וזה הפתגם הכי הרבה שאני אוהב אותו, צריך להתקרב אליו,

וזהו.

זה מה שאני מספר על עצמי. והיום אני גבר חדש,

אין לי מחלה יותר, אני גאה,

אני שמח,

וכל חיי עד יום מותי וזקנתי רק הקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו.

זה מוכיח לך שאנחנו פלסטלינה,

שהקדוש ברוך הוא רוצה להחזיר אותנו בתשובה.

אז הוא יכריח אותו גם אם הוא יהיה תותח או לא תותח, הוא יחזיר אותך בתשובה.

ואם הוא לא רוצה, גם אם תהיה צדיק,

הוא הביא אותך להיות רשע.

אנחנו פה כמו שלטים, הוא לוחץ ירדני, ירדן, אתה מבין? אין לנו,

מה שאני עכשיו זה מה שהוא רוצה שאני אהיה.

חולה, בריאה, דתייה, לא דתייה.

אני לא צריכה שאתה תגיד לי לשים כיסוי ראש. הילדים שלי בחינוך חרדי,

כולם בחינוך חרדי, אני שומרת שבת,

וממקווה והכול, אבל יש לי שאלות שאני לא מקבלת עליהן תשובות מאף אחד. שמעתי, שאל אותך שאלה. וחבל שאני לא פה, כי הוא לא נותן לך תשובות, ברור, ברור, ברור, ברור. אני מזמינה אותך אליי הביתה.

מה, תהיי בריאה. לסגור את כל הסיפור הזה פעם אחת ולתמיד. פעם אחת, הערב, פה. הערב אני לא יכולה, אין לי תשובות כמו שיש. לא צריך תשובות, תשמעי, תשמעי. צריך תשובה אחת וזהו, חוזרים בתשובה.

עכשיו תקשיבי טוב.

האמא תגידי לבן שלך,

כשתאכל מותק, אני אתן לך סוכריה ונותנת לו סטירה.

לא.

אז את לא עושה מנופלסטרינה.

מה שאת אומרת, את מבטיחה ומקיימת.

ואני לא אלוהים?

אלוקים עושה ככה.

הוא מבטיח ומקיים.

אם עושים רצונו... ועד שאתה עושה מה שהוא אומר, הוא שם לך מכשול.

ואחרי זה עוד מכשול,

ואיזה רוב בגמרא אנחנו עשויים. איזה מכשול. לא עומדים בזה, לא עומדים בזה. אז הנה, גם הוא שם לו עוד מכשול.

איזה מכשול. ניסיון.

זה מכשולים.

סליחה, סליחה. תיידנת את המילה. סליחה. סליחה, היית בבית ספר פעם?

כן.

היית?

כן. עברת פעם מבחנים?

כן. כמה מבחנים בערך בכל שנות הלימודים שלך?

הרבה.

מה עוד אחד?

ועוד אחד,

ועוד אחד. ובכולם נכשלתי, בכולם.

את יודעת למה? נתנו לך עוד צ'אנס, ועוד צ'אנס, ועוד צ'אנס, ועוד צ'אנס.

ובסוף התחתנת אפילו.

כן, ולא סתם.

אפילו שהיו לך ציונים לא טובים, התחתנת.

אמרו מי שאין לו ציונים טובים לא התחתן.

אנחנו פה בפלונטר.

אנחנו לא את. בפלונטר רציני. אני לא. אתה לא, אתה אחדס סגולה, כמה כמוך יהיה, שבור על האצבעות.

שבור על האצבעות, ואלה שגם היו, הם לקחו אותם.

וכל דבר יש לי בעיה. לקחו, כאלוהים רצה. תקשיבי, תקשיבי.

בואי אני אסביר לך.

אני, אם את חושבת שקל לי, התורה לא קל לי.

בקיץ לא קל לך. לא, אבל אני לוקח את זה קל.

אני לוקח את זה קל. אתה יודע מה? ואם עכשיו אתה רוצה לצאת מזה, אתה בפלונטר.

איך תצא מזה? אתה לא יכול לצאת מזה. גם העצר הרע שלך הפך ליצר טוב. אתה לא יכול לצאת מזה גם אם תחליט לצאת מזה.

תקשיבי רגע.

אתה הפך להיות סלב דתי, שאתה לא יכול לצאת מזה. מה אכפת לך שגם את תהיי סלב דתייה ולא תוכלי לצאת מזה?

הייתי.

הייתי שש שנים בחב״ד, הייתי דוסית, חבל לך על הזמן, גברדין.

שמתי עליה, לא חצאי ג'ינס, כי זה היה נקרא בשבילי זול.

ורציתי שידוך והכול, וקדוש ברוך הוא כיוון אותי לתרבות ערד, תקרא לזה איך שתרצה.

וזה ככה היה, והתחננתי שתבוא איזה אחת עם כיפה. בקיצור, עשית סיבוב, חזרת למקום הנכון. עכשיו תשימי כיסא ראש ונגמור. הוא יכול לצאת לשים אותי עם דתי ולהביא איזה 12 ילדים. אבל גמרנו, אבל עברת שובבות. אבל עברתי. אבל תמיר, זה פלסטלינה, כי אני הייתי כאן בסרט של אדם. אבל עברתי. למה הוא הוציא אותי, תשמעי, תשמעי, אפשר להיות פלסטלינה חילונית ופלסטלינה דתייה.

כדאי להיות פלסטלינה דתייה.

למה מקבלים שכר 100%?

מה אכפת לך לקבל שכר?

לא אוהבת את הדרך הזאת לקבל את השכר. לא צריך לאהוב כלום, צריך לעשות מה שנכון.

מה שנכון רק. כל הזמן המצפון.

לא התפללת, לא על זה, מה ספרת.

כל הזמן אתה חי בקטע של פחד, של עונש. למה?

למה? לא הבנתי. אני מתפלל. מה זה אצלך? זה כמו לא יודעת מה אצלי. זה לא כמו... לא, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה.

את הולכת לעבוד?

זה היה יותר גרוע עם העבודה.

אני נטיבה לעבוד בבניין ולעשות רובע ולא לחזור בתשובה בצורה כזאת.

רגע, אני שואל אותך שאלה.

את עובדת או לא עובדת? אני לא עובדת, אני חולה, אמרתי לך. הבנתי. בעלך עובד? כן. כל יום? כן. כל יום?

חוץ משאבי.

כל יום, כל יום, כל יום. חלאס, די. מה זה תפילות?

מתפללים לשם, מבקשים דברים טובים.

אתה חונן לאדם דעת, חונן, הוא מת לך. אין לי בעיה עם המחלה.

כאילו, אני יודעת שבסוף כולם מתים.

עזבי את המחלה.

מדברים, אבל מדברים! מה אכפת לך להתפלל? אני שואל.

לא אוהבת לחזיק תהילים.

אני לא מבינה את המילים שבטלילים. אל תקראי תהילים.

לא אוהבת סידור, אין לי זמן לזה גם. למה אין לך זמן? מראות לך עם ארבע ילדים, אתה בכלל לא גידלת על זה. אבל יש לך... אתה בבית רק בשבת. סליחה, אני גידלתי שמונה.

לא אתה, אשתך. אשתי, בטח אשתי, זה אני. לא אתה, לא. זה אני. אתה היית איתנו פה. זה אני. מה פירוש?

עכשיו דיברתי עם אשתי בטלפון.

לא, זה שאתה פה,

אז אשתך זוכה, כי היא לבד אוכלת את הכול לבד.

שמעת איזה כיף. ראית, אני עובד והיא מקבלת. ראית, ראית,

ראית, עכשיו אני שואל אותך שאלה.

מה אכפת לך להתפלל לשם? אני מתה עליו, אני אוהבת אותו. אז למה את לא עושה מה שהוא אומר? אני יודעת שכל מה שהוא עושה זה לטובה, גם המחלה שלי היא לטובה. אז למה את לא עושה מה שהוא רוצה? כי מפיקים מזה גם דברים טובים. למה את לא עושה? אני עושה כמה שאני יכולה. זה כמו שהבת שלך תבוא ותגיד לך, אבא, לא מסוגלת, לא מצליחה להביא 100 במבחן, לא יכולה, דיסלקטית. לא, לא. אני דיסלקטית, כן. לא, לא, לא, לא, לא, לא.

את יודעת מה המחלה שלך?

המחלה שלך היא עקשנות.

לא נכון.

כן נכון.

אני עקשנית, אבל לא בקטע הזה. כן נכון. אני לא אוהבת את הדברים. עקשנית את.

את מתה עליהם.

עובדה שהיית שש שנים בחב״ד,

והיית שם ופה ושם, בסוף החלקת קצת.

לא מצאתי בחורה דתיה שתגיד לי, עברתי לירושלים מצפת.

כן. כי השידוך, עשו לי שידוך, אמרתי, אני הולכת, אני גם לא מתווכחת,

לוקחת את הרבי מלובביץ' שהיה בניו יורק, אמרתי, תן לי את הברכה,

אני מתחתנת, גם לא רוצה לדעת כלום. הלכתי, כמו סוס הלכתי.

לא ימינה לא שמאלה, הייתי יותר גרועה מלות ממני.

וזה לא היה.

הגעתי לירושלים, כי לא הייתה לי ברירה, הולכים שלי גרושים,

ולא היה לי אף אחד בירושלים שידריך אותי. אלוהים, לא יכל לשלוח לי איזה אחד שדפק בדלת לבקש איזה דקה.

מי אמר? היום שורצים!

באים לך עם הכל הדברים של המקווה וכל אלה. אני אומרת, איפה הייתם לפני שנפלתי?

אף אחד לא בא, והאישתי יושבת בחדר,

לא רואה טלוויזיה בשבת כשאימא שלי ראתה טלוויזיה, ואכלתי את השמנת עם לחם, לא לנגוע במזלגות,

ושזה, מה לא, והבאתי את החב'דניקים שעשו הכול.

אבל לאט-לאט, אתה יודע, מקל אחד נשבר, עשר מקלות אתה לא יכול לשבור.

לא היה מי שישמור עליי.

והוא רצה שניפול, שנכיר איזה אחד זבל.

הכרתי אחד זבל, התחתנתי איתו, הבאתי את הילדה המקסימה שלי, התגרשתי ממנו, התחתנתי ושינתי עם מישהו שהוא מלאך.

הבעל השני שלי מלאך. עברתי חמש הריונות, שלושה ילדים,

ברוך השם.

אבל הוא קובע, הוא מחליט,

הוא הביא את המחלה,

בעלי לא עבד ארבע שנים ולא הזיז לי שהוא לא עבד ארבע שנים,

וברוך השם לא יחשוף שקל.

ואנשים אמרו לי, איך את מתפרנסת ובעלך לא עובד, הוא גם לא למד תורה. אז אתה מבין,

הוא כותב לנו מה נאכל, מה נלבש, איך נשען, מה יהיה?

היא מביא לך, הקדוש ברוך הוא מלאך,

למה לא תהיי המלאכית?

הוא לא, אין לו תלונות, הוא טוען שאני מלאך.

כן. ועלי אין לו תלונות, כן, טוב. זה הבעיה, צריך מלאכית.

שני מלאכים זה לא טוב, מלאך ומלאכית.

מלאכית זה עם כיסוי ראש,

מלאכית אמיתית.

תקשיב. זה מכאי רואה אותי, אני נראית כמו קוף עם הדבר הזה.

קודם כל. ואחי פדיחה, כשאתה הולך עם הילד שלך ומושך לך את זה, אז בכלל חילול השם, זה יותר גרור, עדיף שיהיה ככה. הבנתי.

את יודעת מה? בואי נעשה ניסיון. עכשיו אני לא קוף. בואי נעשה ניסיון.

אני אביא לך כיסוי ראש עכשיו, ואת תשימי אותו לניסיון.

אני בשישי דווקא שלי מצליחה לזין בשישי. רגע. לניסיון את תשימי.

ניקח אישה שיודעת לקשור את זה יפה. רגע.

ואנשים יחליטו מה יותר מדי לך. אני לא רוצה להגיד איך את נראית עכשיו.

תאמין לי, אני לא רוצה להגיד.

אבל בואי נראה.

בואי נראה ניסיון. רק ניסיון.

לא להתחייב.

זה לא יפה.

איך אכפת לך, נשיא? הנה, קחי. בתנאי אחד, לא, לא, לא. נו, בתנאי. שאתה מברך אותי. מה מברך? צועק ברכה. לא, אבל זה ניסיון. ניסיון. עכשיו. עכשיו. לא לאיזה. הם קובעים. הם קובעים.

לא. חוץ מאלה שיש להם כיסוי ראש. חוץ מאלה.

החילונים פה יגמרו, החילונים. קחי.

קחי, נו. תפסי.

בלי. גודל. אנחנו מאמין ובנים אמינים. אנחנו מאמין והם מאמינים.

והיננו מאמין עם איש עול.

ואין לו אלוהיו אובינו.

אהן לו אלוהיו אובינו. אובינו שבשמיים.

אצלנו מאמינים ומאמינים ואין אנו אמין ואין מי שורר

אין לו אלוקינו ביטו עובדים בשטח שמים

ישראל וישראל וישראל ומטף בהשם ויעזר לנו מודינו בוש

ישראל וישראל וישראל ומטף בהשם ויעזר לנו מודינו בושם

בואו נעשה בשם השם האחים,

אנחנו מאמין ומאמין,

ואין לו תום אמין ומשתולר,

ואין לו אלוהים אף אחד אופי,

אותי בשם השם האחים.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע!

רגע!

פה למעלה, פה, פה, פה, פה!

בוא למעלה תעשי, אוקיי?

לא, מלמעלה?

פה, פה. כתר, כתר כתר.

שששששששששששג רגע.

וואי וואי וואי וואי וואי אל תפריעי לה, אל תפריעי.

וואי וואי וואי וואי אוי אלוהיו ערבים

הופיעים שבשמיים,

אנחנו נהמית כדי רכיבים כדי לנוע מלך שורה.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,

רק רגע!

שקט.

רק רגע, רק רגע.

רגע!

עכשיו תעמדי לציבור של אנשים שמה. שמה. אבל הם לא ראו אותי קודם! הם ראו אותם!

תסתובבי להם. מה אתם אומרים?

שששששששששששששששששששששששש.. שקט. יפה. מה הגברים אומרים?

וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי ותשמעי חברה

בטח אבי לה ברכה תקשיבי טוב תקשיבי טוב הלו נהיית צעירה בעשרים שנה עכשיו

כן קודם היית כמו סבתא

תקשיבי עכשיו קיבלתי טלפון את שומעת?

קיבלתי, קיבלתי, לא נכון, הנה חברה שלך לידך, אחותה, הנה היא תעיד, עכשיו תקשיבי רגע,

קיבלתי טלפון,

הנה היא חילונית, כן את חילונית?

את רוצה להגיד לה כמה מילים?

לא, שישמעו, תביאי לה את המיקרופון רגע,

תני לה רגע את המיקרופון,

תני לה את המיקרופון רגע, תן, תן, תן, תן,

רגע אתה, רגע, רגע, רגע, תן, תן, ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

אמרה היא מוכנה להיפגש איתך, ללמד אותך איך לשים את זה, שזה יהיה שיק.

תראי, התחלת לדבר עם מראה כבר.

תן לה את המיקרופון.

מי אמר לך בתשלום בית? אתה?

כן. אני רוצה לראות. אני אדאג בעזרת השם שבעלך יקבל את זה. תקשיבי,

אנחנו, רגע,

אנחנו עושים את זה לראש.

הקב' ברוך הוא עדיין לא רוצה ש...

אנחנו, הלו,

אנחנו עושים את זה,

אנחנו עושים את זה עכשיו לרפואתך,

לרפואתך

מדדנו,

הציבור קבע, תסיים את ההבטחה שם. אני אברך, אבל הציבור קבע שיותר מז... הם משוחדים, הם מבטלים עליך, הם מבטלים עליך. מה פתאום? מה פתאום?

סליחה כבוד הרב שאני מדבר איתך.

הלחץ

החברתי הנפשי שמופעל על הגברת הזאת

פשוט קורע את הלב שלי.

כן. יש אפקט של בחירה חופשית של נשמה שלא מתקיים פה.

הגברת באה לפה עם כאב עצום, מאוד. עם שברון לב,

ועל הנקודה הזאת כל הציבור הענק הזה מנדל. עכשיו אשאל אותך שאלה. בניצוח שלך.

אשאל אותך שאלה.

אשאל אותך שאלה.

אם היא הייתה הולכת עכשיו לבית חולים,

והיו אומרים שצריך להכניס אותה ל-סיטי,

וצריך להעביר לה את הראש ולשים לה תחבושת על הראש,

והיה משכנע אותה רופא שהיא צריכה לעשות את זה, ולא עוד,

אלא היא צריכה לחתום על זה שהיא נכנסת לניתוח,

וספק אם היא תצא בחיים.

והוא מפעיל עליה לחץ.

אם לא תחתמי פה עכשיו,

יכול להיות שהאחריות שאת לוקחת על עצמך גובלת בסיכון חייך.

האם הוא מפעיל עליה לחץ שלא נותן לה זכות בחירה?

הפוך, הוא עוזר לה, אבל הוא עוזר לה.

הוא עוזר לה, כן.

ובידיו של השם הוא אומר שאישה נשואה חייבת בכיסוי ראש.

ומה שאני אומר לה, שתעשה את מה שהיא חייבת, לא אני מחייב.

הוא מחייב, וזה בידיו.

והרפואה היא בידיו.

השם אומר ויאמר,

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

וישר בעיניו תעשה,

ואזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני אשם רופאיך.

אם תשמעי לא, אין מחלה. סרטן, אפשר להעלים. את המחלה שלי אי אפשר להעלים. שמעת מה שאני אומר?

שמעת על יתר לחץ דם ריאתי? לא מעניין אותי מילים.

כבר השם עזר לי עם כאלה של ניוון שרירים,

שכבר היו על כיסא גלגלים, שאין לזה תרופה.

כבר היו אנשים שהייתה להם לוקמיה בדם.

רק לפני שבוע הייתי בראש העין.

אימא התחננה,

הילד שלי בתל השומר עם חיידק טורף,

תתפלל עליו.

למחרת היא צלצלה, ויצא מבית חולים.

אז זה לא אני עושה,

זה אבא שלך בשמיים שאת אוהבת אותו מאוד מאוד,

אבל לא עושה את רצונו.

למה? עשיתי, למה הוא הוציא אותי משם? עוד פעם, הקדוש ברוך הוא סובר. אין לך תשובה, למה הוא הוציא אותי? נו. אני אענה, אני אסביר.

אסביר.

אם אני לא הייתי עובר, לדוגמה,

את המסלול שאני עברתי בהיותי חילוני עד גיל 24,

את חושבת שאני הייתי יכול להחזיר בתשובה כמו היום?

אז אני טוען, למה הקדוש ברוך הוא 24 שנה לא נתן לי להכיר את האמת?

הפוך,

אני משתמש עם מה שלא הכרתי את האמת לטובת האמת.

תשתמשי בכל המסלול שהוא העביר אותך,

וראית חושך וראית אור,

והחלט בסוף לבחור באור,

ותשתמשי בזה, וזה כוחך גדול ועדיף,

שתוכלי לומר לכולם,

גם אני נפלתי,

התדרדרתי,

ירדתי מדאט, הייתי בהתחלה ככה,

עברתי סיבוב, בסוף חזרתי לאותו מקום.

מה הפסדתי רק?

שנים שהתרחקתי מאבא שבשמיים.

לא התרחקתי ממנו. התרחקתי, עזב, עזב. לא התרחקתי ממנו, תמיד הוא לידי. אבל עזבת אותו, לא עשית את רצונו. אני יודעת שאנחנו חיים ממנו,

את לא פלסטלינה,

את קיבלת בחירה כמוני.

היי לא. אין דבר כזה.

אין דבר כזה. כולם... כמו שהוא הפיל לדוד,

כך הוא תלותי. אין, אין, הוא לא הפיל אף אחד. הוא רצה שנצא מהמדבר. הוא רצה שנצא מהמדבר. לא. הוא אמר לדוד... לא. חיפשת אותנו בציציות? לא. הוא אמר לדוד, אל תעמוד בניסיון, אל תנסה.

אל תנסה. דוד לא היה חכם. אם הוא אומר לו, אל תעשה את זה,

למה אתה מנסבאותו? הוא רצה להיות בדרגה של האבות הגדולים. אבל הקדוש ברוך הוא מראש אומר לו את הטיפול. תקשיבי, אני מסביר. גם לך הוא אמר, טיפלי, אם תחליטי שאת פלסטלינה.

גם לך הוא אמר, אם תחליטי שהוא קובע,

אז לא תהיה לך תרופה.

אבל הוא השאיר את התרופה ביד שלך ואמר, עוד פעם,

ויאמר,

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך וישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה, לא משנה איזה,

אשר שמתי במצרים, הם קיבלו את כל המחלות,

לא אשים עליך, כי אני השם רופאיך. אין רופא בעולם.

אני מחצתי, ואני ארפא,

ואין מיידי מציל, רק אני.

אז תשמעי לי, הוא אומר,

תעשי מה שאני אומר,

ואני אעשה מה שאני אמרתי,

שאני רופאיך, אני ארפא אותך.

והסיר השם ממך כל חולי,

כל חולי.

אין חולי שהוא לא יכול לעשות. בוא נעשה הפוך. בבקשה. אם אני אתרפא מהריאות האלה... לא תנאים,

לא תנאים לקדוש ברוך הוא.

אז מה אנחנו עושים בחקר? לקדוש ברוך הוא לא עושים... מה אתה עושה איתי עכשיו? אתה אומר לי, עוד פעם, תקשיבי.

תודה רבה.

מי שעובד יודע שכשהולכים לעבוד במקום חדש,

גם במקום ישן,

אין דבר כזה,

אם תשלם לי את החודש מראש, אני אעבוד חודש.

אין דבר כזה. קודם תעבוד חודש,

ואחר כך תקבל. אין דבר כזה משכורת קודם. יש מצבים כאלה, במיוחד המצב שלי, שאני כבר הייתי בדעת, והוצאת אותי, והוצאת אותי להחזיר אותי,

לעזבות הבריאות. לכן, כל מה שהשם עשה לך... בואי אני אבוא איתך להרצאות.

כל מה שעשה השם בשביל לקרב אותך אליו, תקשיבי טוב.

כל מה שעשה לך השם,

אלוהו,

כל מה שעשה לך השם סובב בשביל להביא אותך קרוב אליו שוב.

אבא שמעניש, אימא שמענישה, לא למטרת הענישה,

אלא שהבן, הבת, יתפקחו ויבינו שהם סטו מן הדרך ורוצים להחזיר אותם למקום.

זה הכול.

כאשר ייסר איש את בנו,

כך השם אלוקיך מייסרקו.

בדיוק אותו דבר.

ואת אשר יאהב,

יוכיח וכאב את בן ירצה.

רוצה אותך הקדוש ברוך הוא.

אומר לך שובי אליי,

ואשובה אלייך,

אבל שובי אליי, קבלי עלייך את הדבר הזה. אתה מבין, עכשיו הוא החליט לקבל אותי.

עכשיו הקדוש ברוך הוא החליט לקבל אותי,

אני אשים עלייך מחלה, ואחי לנו נצחה. ואם הוא ירפא אותך, מה לא טוב? מה לא טוב?

מה לא טוב?

כי אני כל השנים בניסיון.

ששלח אותך לדוקטור רובינשטיין לא עזר,

זילברשטיין לא עזר,

אמזלג לא עזר.

הגעת לפה, מה אכפת לך שיעזור?

מה אכפת לך?

זה פסטלינה או לא פסטלינה?

לא.

פסטלינה?

לא. כי אני עדיין לא רוצה,

אבל הוא מביא לי את המחלה והוא מביא לי את הכול. אז לכן אני רוצה לשחרר אותך.

תפסיקי להיות פלסטלינה, זה לגן ילדים.

אנחנו מבוגרים, תהיה חכמה.

כתוב בתורה, ובחרת בחיים, פירושו זה בידך.

המוות

והחיים ביד שלך.

הוא אומר לך, ובחרת בחיים. ראה, נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים.

אני אומר לכם משני דרכים,

אבל תבחרי בחיים, דחילק.

מה הוא מבקש ממך?

לטובתך.

בלי ניתוחים, בלי מחלות, בלי צרות, בלי איסורים.

קבלי עלייך לכבוד השם, קידוש השם,

בזכות הברכה תעזור.

אני אברך.

וזה נשאר מתאים לך.

מתאים לך. אני אומר לך.

מתאים לך.

אומר לך, מתאים לך.

תלכי על מה שאני אומר.

זה גירושים. לא, זה לא גירושים,

אני אדבר עם מעליך.

אם הוא רוצה לקחת את המחלה עליו, אם אין לי פעם את הדבר הזה על הראש,

אני לא נכנסת הביתה.

אל תפחדי, את תגידי את היום, קיבלת ברכה במעמד של אלף איש.

שמעת?

הוא יוריד לך את הברכה?

הוא נורמלי?

תגיד לי, כולם נורמלים אתה חושב? אני חושב שהוא נורמלי. כולם לא נצחק, אז כבר מזמן אינו. אני חושב שהוא נורמלי.

תשמעי מה שאני אומר לך. ואם לא, תהיית נורמלית.

אני יושבת עליו על ציצית.

זה כתוב בתורה, אין לי, אין. אני אביא לך, הנה אגב, תתני לו.

תגידי לו מתנה, שלא ייקנא.

שלא יהיה כמו קורח.

בסדר? גמרנו עסקה.

רגע.

הולכים על זה. גמרנו.

לא.

הבטחת ברכה, שנמדוד. אני אתן. נכון או לא? לא. זהו. שנייה.

אמרתי, תעשי מניסיון נכון.

שלום. אמרנו בשביל שיראו אם זה יפה או לא. אם זה לא יפה,

לא עשינו דין.

אמרו יפה, גם הנשים, גם הגברים. הוא אמר שהוא יברך אותי רק אם,

אברכם צעקות, אמרתי גם.

אבל תשאירי את הברכה. זה הברכה, לא מה שאני מברך.

הברכה שלי תנוח על ראשך

מכוח ששמעת בקול השם.

זה לשמוע בקול השם.

אם את שומעת בקול השם,

הוא מסיר את המחלה.

תראי, לא התחייבתי לאף אחת ככה.

תהיה חכמה.

אנחנו איתך כבר למעלה?

נכון.

היא לא אכפת לה, הבחורה. פלסטלינה היא קוראה לזה. לא אכפת לי.

שלושת רבעי שעה אני משקיע בשביל שתהיי בריאה. ניתוח היה נגמר יותר מהר. אתה עושה רטינג, שנינו נהנים מזה. זה נכון. אני?

תדע כמה אנשים מצביעים כבר? התייבשו להם הידיים. תסתכלי, תסתכלי כמה מצביעים.

רוצים לדבר.

לקחת להם את הערב. דחילק.

את צריכה רפואה, אני מוכן לשחרר אותה, יאללה.

תברך אותי. אברך ותקבלי עלייך.

אני אקבל דברים אחרים.

לא.

זו הכנעה בכיסוי ראש. תשמעי מה שאני אומר.

אל תתווכחי על זה.

אל תתווכחי.

אל תתווכחי על זה.

לטובתך.

הבחורה הזאת, היא לא מזמן שמה כיסוי ראש.

אחותך. אחותי. כן.

כדי זרע ברקה הימן.

כן.

והיא כבר הרבה זמן עם זה, ואין, אז אתה מבין?

זה כיסוי ראש בחיית דין הגדולים היה עושה.

אם היא תשים, את יודעת מה? אני עושה עסקה כפולה. הנה, קחי תשימי את שלי.

אני מברך את שתיכן. את לזרע חי וקיים, ואותה לרפואה. יאללה, קדימה.

שימי.

אתה מסכים, נכון?

הנה, בעלה מסכים, ברוך השם.

תעזור לגיסתך, שבעלה גם יסכים.

עוד מעט יש פה...

כולם חשובים. כולם חשובים.

כולם חשובים.

אתה גם רוצה ציצית בטח, לא?

יש לך?

כן.

שחיינו.

אני גם רוצה לדבר.

אבינו מלך העולם, שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

תראי מה זה, אחותך בשנייה.

רק בשביל זה היה שווה. את רואה?

עכשיו את מלכי שחיינו, ואני אתן לך ברכה. תשימי מה שאני אומר.

תגידי שחיינו וקיימנו ותקבלי ברכה עכשיו,

שעוד לא יצא כזאת.

אתה יודע, זה כמו לאכול פרי חדש, ואחרי זה מורידים את זה.

לא, לא, לא. הוא יורד לבפנים ולא יוצא.

תשמעי מה שאני אומר.

אל תפספסי את הסיכוי הזה.

אל תפספסי אותו.

תראי, הכול באיומים. זה מה שיורד אותי. זה איום עם חיוך? עם חיוך? זה איומים. את יודעת מה זה איום? את יודעת מה זה איום?

אני לא רוצה להגיד לך את צפחדי. תאמין לי שזה איום. את צפחדי, אני יודע לך. זה לא פחות גרוע.

לא, אני אומר לך, לטובתך, דחילק.

לטובתך. היא אפלה, היא אפלה. לא, אתם אחיות, אל תבלבלי את המוח.

אתם אחיות.

עכשיו אתם אחיות בלבן.

הנה, יש מישהי שמוכנה לקנות עשר כיסויי ראש לזכות את הרבים. חזק וברוך.

הנה, מוכנה לקנות לכן עשר כיסויי ראש לכם, יפים, מיוחדים.

תראי מה זה, אנשים רוצים לעזור לך.

אם אתה כל כך רוצה, ואתה מאמין במה שאתה אומר, תבוא אליי הביתה, דבר עם בעלי. מה יש? כשמי היה, הבת שלי הייתה יושבת פה, והייתה עם הקול התמים שלה, אומרת לך, תבוא, בבקשה, עשה צמצום עם שלי. אז הייתה בעזרת עכשיו שאני מדברת בשם הבת שלי. אני מוכן, את לא שומעת. אני מוכן לדבר עם מעליך, אמרתי. גמרנו. לא בטלפון. מה אכפת לכם? לא, לא, לא, אין קליטה, יש קליטה. כן, היא הביאה, לא הביאה. אני רוצה שתבוא ותראה אותו. קודם כל תקבלי עלייך שיהיה על מה לדבר

את שטויות. אני מכבדת אותך, אני שמה את זה. את לא יכולה להוריד את זה. את יודעת אם יראו אותך עוד פעם כמו שהיית? אוי ואבוי, מה יהיה פה?

הרסת לי את הפן.

תשמעי מה שאני אומר. יאללה, גמרנו, חלאס.

חצי עולם מסתכל עלייך, את יודעת? זה באינטרנט משודר לכל העולם.

זה לא מגביל אותי. אני הולכת עם הרכב למוסך. הכי טוב, הכי טוב. ואני חייבת, כשרואים בחורה במוסך, כשאומרים עליה. תכבדו אותך, את הראשונה. את הראשונה. כנסי בלי תור. כנסי בלי תור.

את תראי, החיים שלך השתנו לחלוטין.

תשמעי מה שאני אומר לך.

אני אגיע לאלוהים בדרך אחרת, לא בדרך הזאת. אני איתו. תקשיבי, אני רוצה לפתור אותך.

רוצה לפתור אותך מהבעיות, מהצהרות, מהמחלות.

קודם כול תברך.

תמיד זה טוב לקבל ברכה.

אני אברך, אבל תקבלי עליך ללכת עם כיסוי ראש.

נו, אחת, שתיים, בשעה. זה לא ככה.

אחת, שתיים, תשמעי לי.

פעם אחת תשמעי לי יהודי.

יש לי ניסיון הרבה שנים.

עוד פעם, אל תגידי אם את יכולה לעמוד.

תחליטי שאת הולכת וזהו.

אל תעזרי לי את צר הרע.

תעזרי לי את צר הטוב. אל תעזרי לי את צר הרע. הוא מפיל אותך.

הוא הביא אותך למצב שאת נמצאת.

תלכי פעם.

פעם אחת עם יצר הטוב.

שלחו לך בן אדם יושב שעה מדבר איתך, דחילק.

נו, אני עכשיו איתך, אני צריך לגמור את הנושא.

אני לא יכולה.

אין, חייבים.

חייבים.

חייבים.

חייבים.

אני לא יכולה להגמור את הנושא שלכם, זה לא הכוספקות.

אני שואל אותך, אם היו שואלים את הילדים שלך,

אתם רוצים שאמא תהיה בריאה, נוזח את לא שומעת, לא לאבא בשמיים,

לא לילדים, לא לקהל, לא לאף אחד. למה דווקא? עקשנית, אמרתי לך שאת עקשנית. היא לא עקשנית.

עקשנית את. את רק עקשנות.

זו התרופה שלך.

תכניעי את עצמך וזהו. אוי וואי, אם בעלי היה ככה, לא היה שלח אותי אליך.

הוא היה אומר לי, תהיו הביתה. אני חושב שהוא יכעס עלייך איך עד היום לא באת ככה.

תשמעי ממני. הנה, היא תלך איתך, אחותך ככה.

את מוכנה ללכת איתה הביתה ככה?

אני אומר לך, אתם תיכנסו ככה, שלושתכם. גמרנו את הסיפור.

גמרנו.

אז אתה לא רוצה לברך אותך. נותן לך ברכה, חלאס.

שתיכם יקבלו.

הוא לא יבוא אליי. שתיכם, עזבי, אני אומר לך, אני אסדר את הכול.

אני אסדר את הכול.

עכשיו יקבלו אנשים ציציות גם לרפואתך.

מה עוד את רוצה?

ברכה אחת, שחיינו. אני רוצה להגיד לך שאני אשים שיהיה סבבה.

לא. ואני אציע חולקה? לא, אל תעשי חולקה ישר.

את הולכת ככה ונגמר. אני יודעת שאני לא יכולה. מה זה עניינך?

מה?

סליחה, לא. לא מסוגלת, זה עלייך. את מסוגלת, אין ברירה.

יום שישי, אני מסוגלת. אני ראיתי נשים עם תחבושת בראש.

יותר טוב.

זה הגנה.

הגנה.

דחילק.

אין לה פספור, תביאי מישהי חילונית. נו. את מסוגלת, איפה היא תביא את זאת עם זאת עם הקליצה?

הנה, זאת אמרת. מה את מסוגלת לשים כיסו ראש עכשיו ככה ביום בעיר?

את, את, את, את, אני דיברת אלייך, כן.

תקשיבי,

יש בן אדם שחושב שיש לו זמן,

חושב שזה ככה.

את במצב ספציפי כרגע שצריכה ישועה, דחילק.

מה ביקשו ממך?

אז אני יכולה להגיד לך מה? את מחכה להיות חולה כמוני כדי לשים את הכיסו ראש? את הדרשה, תגידי לה אחרי שאת כבר כזאת.

אחרי שתעשי ככה, היא גיבורה,

תתני דרשות.

אבל כשאת עצמך, ואחר כך כשאת אחרים.

אני הולך עם שני כיסויי ראש.

יש לי כיפה וגם זה.

נו.

מה זה יפה? שימי גם את האנטנה.

נו, תשמעי מה שאני אומר.

אם אני אפנה ממך, לא טוב. תודה מה, תברך אותי. כן? ואני לאט לאט אנסה בבית לשים כמו שהיא עשתה. לא לאט לאט.

אנחנו יוצאים מפה ונגמר. תשמעי לי.

תשמעי לי.

אם אפשר, כבוד הרב, בינתיים.

תכף, רגע.

חג שני.

אני אגיד לך אם יש פה עוד אבא של אש.

תגידי לך לא לדחות.

אבל את נמצאת במצב הזה. יש לך מחלה? את אומרת שאין תרופה. אומרים לך שיש תרופה. למה את לא רוצה לקחת?

מה עלה לך? עלה לך כסף?

עלה לך מאמצים?

מה שיגידו בגרש זה מה שמעניין אותך?

את מוכנת,

אבל את פגועה במחלה. אבל עדיף פקסים עכשיו בחוץ. איזה דיבורים, איזה שטויות, אחי לך.

מה את מדברת? אפשר להגיד לה מילה?

מילה.

אפשר להגיד מילה?

הנה, היא רוצה להגיד לך מילה. אני בת 26. אני הולכת להתחתן עכשיו.

אני באה מעולם חילוני.

הבן זוג שלי בא מעולם יותר מסורתי, יותר דתי.

אני לא יודעת, אני מפחדת מהדם.

אני יכולה להגיד לך שאני נמצאת פה, איך אני רואה את זה, ואני, לא יודעת, אני חושבת שאת כן צריכה לעשות את השינוי הזה.

שזה מאוד יעזור לך.

וצריך

תשמעי, בחורה צעירה, תסתכלי, בחורה צעירה.

תגידי, את מבינה בכלל?

תן לו, תן לו להגיד לה כמה מילים שם, הבחור, תן מיקרופון.

תקשיבי, תקשיבי.

תקשיבי.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

בגד לא נותן, הבגד מהשוק לא נותן לך הגנה, רק יופי. זה גם יופי וגם הגנה.

אני גבר סעיף. יש לי גבעה על הראש. בבקשה.

כל אדם ויופיו. בואי תקשיבי, בת אדם, בת אדם, דחילק. אחותך מבקשת, גיסך מבקש, חברייך מבקשים,

הציבור מבקש,

הקדוש ברוך הוא מבקש,

כולם מבקשים, גם אני מבקש.

מה מתחננים לפנייך? שתחיי. לא טוב.

זה הדרך של המלאכיות.

עזבי עכשיו מילים.

עזבי מילים.

עזבי, תלכי על מה שאני אומר ודיי.

תלכי על מה שאני אומר ודיי. תשמעי ממני.

תלכי על מה שאני אומר.

טוב, קודם כל אני רוצה לברך את אחותה.

מי שברך עם מותינו שרה, רבקה, רחל ולאה.

הוא יברך את השם הטוב.

ורדה בת אסתר.

ובעלך

אליהו בן חנה.

השם יזכה אתכם בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים מהרה.

זה חותמת.

עכשיו את

עכשיו רגע,

אחרונה חביבה, קדימה.

שיגעת אותי, עוד לא היה לי דבר כזה בחיים.

בזמן שלך הייתי יכול להחזיר חצי עולם כבר.

לא עולם, עולם.

דחילק,

את לא יכולה להיות מונצחת אצלי.

את לא יכולה להיות,

תקשיבי תקשיבי תקשיבי הלו את לא יכולה להיות מונצחת אצלי

כמי שעשתה ההפך

ממה שהשם ביקש והיא אוהבת אותו.

ושכולנו נבקה אחר כך שלא לחצנו עלייך עוד טיפה.

אני רוצה ומעדיף

שאת תשתכנעי ותסכימי ושנעשה עלייך סרט כמו נסים התותח.

כי יצר הרע יודע שאם את תשימי ותרפאי הוא יפסיד עוד הרבה מאוד לקוחות.

עוד פעם, יצר הרע יודע

שאם תשימי ותקבלי ברכה ותרפאי יחזרו עוד אלפים ורבבות בגללך והוא אומר אני מעדיף שתלכי כפרה על כולם ולא שתחזירי עוד אנשים בתשובה זה מה שהוא רוצה את מבינה מה הוא רוצה לכן הוא מקשה עלייך כי ככל שקשה לך כך הכוח שלך להשפיע על אחרים אם היית עושה את זה בקלות זה לא היה משפיע על אחרים

היא חיכתה לזה

את לא חיכית לזה, לא רצית, לא ציפית

הלוואי ולא באתי לכאן ואם בסוף שמת פירושו של דבר שניצחת את יצר הרע שהכניס לך את המחלה ניצחת אותו תתנקמי בו תתנקמי בו על מה שהוא עשה לך

אל תתני לו להפיל אותך

תכף

עוד רגע

תשמעי מה שאני אומר די עזבי את האהבה די עכשיו זה הזמן שלך השעה שלך

עכשיו השעה שלך

השעה שלך אל תאבדי את השעה

אל תאבדי

אל תאבדי את השעה אם אני אפנה ממך לא טוב

רגע, אני פונה אלייך פעם אחרונה

תשמעי למה שאני אומר

קבלי מה שאני אומר כמו שאני אומר

זה לחוד, אני רוצה

אני יודע מה הכוח של זה, אני רוצה את הדבר הזה בפרט, את הדבר הזה

שם ההכנעה שלך, פה את תכנעי את היצר

בדבר שקל לך, הוא לא אכפת לו,

בדבר שאכפת לו, שם את צריכה להכניע אותו

זה המקום

הניסיון שלך הוא בזה,

לכן תלכי על זה

את רוצה או לא? לא, לא, לא, לא, לא, לא,

והפוך

ואם אפילו היא הגיעה לפה והיא חשבה שפלסטלינה והיא החליטה והיא חשבה שתסגור את כל הדרכים כדי שהיא תוכל לחזור ובסוף היא הכניעה את יצרה היא המלאך שהציל אלפים ורבבות מישראל

אני יודעת שאלוהים אוהב אותי

בואי נספר לך משהו

כשהייתי בת שמונה עשרה מישהי באה אליי ואמרה לחברה שלי שהיא תתחתן ותתגרש

אחרי זה אמרתי לה תסתכלי גם אצלי

אז היא אמרתי גם את תתחתני ותתגרשי ואת תמותי בגיל ארבעים

אז אמרתי לה מה אתה אמרת לי דבר כזה?

וזהו, חברה שלי התחתנה והתגרשה

אני התחתנתי ואמרתי אם אני לא אתגרש אני אמות לפני גיל ארבעים

כי הוא היה ממש מלאך המוות.

המחלה קרתה לי ביום הולדת שלי בפברואר השנה.

אני בת 39. כבר סגור לי הכל.

תשמעי מה אני עושה עכשיו, עוד לא עשיתי את זה בהרצאות. כבר סגור לי הכל. עוד לא עשיתי, תקשיבי, תראי, תראי פעם אחת. כבר נפרדתי מהילדים שלי. תקשיבי עוד פעם, תראי, תראי מה אני עושה.

עוד לא עשיתי את זה בהרצאות.

שמעת פעם דבר כזה?

תרעי לי את היד שלך, תעשי ככה

תעשי לי ככה

עד גיל 82 תחי

ועוד פעם, תשימי מטפחת

נו

לי יש קבלות, תקשיבי, יש לי קבלות

על הברכות ברוך השם

אל תפסידי את זה

אל תפסידי את זה, תהיה חכמה

יפה אמרה לך, יפה, חכמה

אמרה כמה נשאר לך, שנה? אתה אוהב אותי, אלא אני, תקבל אותי איך שאני, אני אוהב אותך, תקבל אותי איך שאתה עם כל הקשיים, אין דבר כזה

אין דבר כזה, אדם רוצה לנסוע בשבת, אומר קבל אותי כמו שאני,

אני רוצה לאכול ביום כיפור רעב, קבל אותי כמו שאני,

כשהבת כתוב לא לסוף ולא לשרוף אש ולא להזיק. תקשיבי. המטפחת לא כתוב. גברת, כתוב, אם לא היה כתוב אף אישה לא הייתה שמה כי זה קשה לכולם.

אף אישה לא הייתה שמה.

אף אישה.

אם לא היה צריך כיפה לא היו הולכים עם כיפה,

ואם לא צריך ציצית לא היו הולכים עם ציצית.

אף אחד לא מעמיס עליו דברים שלא צריך.

לכן את צריכה להבין, השם אוהב אותך כמו שהוא רוצה, כמו הבת שלו,

זאת שנושאת את הכתר על הראש.

את יותר ממלכת בריטניה.

הבנת? את הבת של הקדוש ברוך הוא.

תעריכי את זה.

ובלי המטפחת אני לא הבת שלו? לא.

מלכה בלי כתר זה לא מלכה.

ועשו לה כתר גדול עם יהלומים.

נו, אחרון.

כבוד הרב, אני שומע הרבה הרבה הרצאות שלך, אני משתדל.

אני בטוח שמה שאמרת לזוג הזה, בטוח שהוא יתקיים.

אני רק רוצה לבקש מכבוד הרב.

אני שמתי לב שבהרבה הרבה דברים, כמו שעכשיו,

אתה מבקש ממישהו שיש לו בעיה רפואית,

לקחת על עצמו משהו,

למשל ללמוד דברי תורה,

והוא מקבל על עצמו והוא מתרפא,

כמו שראינו את הסיפור של ניסים הטותח.

יש לי, אני עובר היום טיפול רפואי, חס וחלילה זה לא עניין של חיים ומוות,

אבל לעניין של טיפול רפואי,

אני בחור צעיר.

ובאתי היום ואני התחזקתי מאז שזה קרה לי מאז שהתחיל לי הטיפול.

וזכיתי להיות בקבר צדיקים,

במיוחד בקבר רבנו הקדוש, רבן מלאך בן פגה באומן.

אני כבר שנה בטיפול רפואי.

אני מוכן לעשות כל מה שכבוד, אגב,

כל מה שכבוד הרב יגיד לי,

בשביל שאני לא אצטרך לטיפול רפואי. אתה שומר היום תורה ומצוות? אני שומר, מה זאת אומרת? תגדיר מה זאת אומרת. אתה שומר שבת,

אני שומר שבת. משתדל תפילות, הכול.

משתדל.

לא, תלמד, קודם כל, תלמד. מה אני צריך לעשות? בואו אני אגיד לך רק משהו. אני מוכן לעשות

כל מה שכבוד הרב יגיד לי, בשביל שאני לא אצטרך לטיפול רפואי שאני עובר היום. שמעתי. אתה תלמד כל יום שעתיים בתענית דיבור.

מה זה אומר? כאילו, תגדיר לי.

אתה תלמד שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור.

בלי לדבר חוץ מהתורה שאתה לומד.

שעתיים כל יום.

עוד פעם, לא הבנתי. עד שלא תצטרך טיפול. לא הבנתי, לא הבנתי סתם. ללמוד שעתיים תורה. כן.

ולא לדבר בשום נושא חוץ מהתורה שאתה לומד באותן שעתיים.

זאת אומרת, בשעתיים האלה אך ורק תורה? אך ורק תורה. מה זה תורה? בתורה זה אתה יכול לקרוא חומש, מפרשים משנה,

גמרא, הלכות,

מה שתרצה, מוסר.

חומש, משנה, גמרא, כולל הכול. כל מה שאתה רוצה מהסוגים האלה. ללמוד שעתיים ביום ומה שעובר עליי לא יקרה לי?

עכשיו, אם אתה תשמור את זה כך ותתפלל שלוש תפילות בעזרת השם,

תשים ציצית. במניין?

אני מוכן לקבל על ההשם לשים ציצית. כן, אני אביא לך.

וציצית, בעזרת השם, תקבל ברכה שתסור ממך מחלה.

תודה רבה. מוכן? מוכן.

הנה, חמש דקות, בן אדם. קח.

תברך שהחיינו.

תברך שהחיינו. שהחיינו.

ששש.

רגע.

הריני מקשר עצמיה במליאת ברכה זאת לרבנו נחמן בפגה. בזכותו יוגד לנו עליה, אמן.

ברוך אתה ה' אדוני מיכולנו מאשר ראשון וצבינו. שהחיינו. שהחיינו וקיימנו וקיימנו. וגם עם הזמן הזה.

אמן.

סיב, סיב. די, די.

מה השם שלך ושם האימא?

אביעד בן סוזן.

אביעד בן סולטנה. בן סוזן.

אביעד בן סוזן. אביעד בן סוזן. רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל. אמן. תודה.

אם אתה יכול לחזור רק שנייה.

רגע. ששש. רק שנייה אם אתה יכול לצרף שוב. רגע. שנייה, שנייה, שנייה, שנייה.

מה איתך?

אם לא, אני פונה לקהל.

ההחלטה שלך. אני כבר לא לוחץ, לא אומר כלום.

אני לא אכפת מנזים.

אולי

תני לה לדבר. תני לה. אם את לא רוצה בדרך של המברך,

אז פשוט תבטלי על הכול.

לא לקחת קצת וקצת לא לקחת וקצת.

תכף.

תכף.

מסתירה.

תראה, יכול להיות שאני אשים כיסוי בהמשך, לא יודעת, אבל בזמן שלי, בכיף שלי,

כשאני לא בלחץ ולא לקום מפה ולצאת.

בסדר, אתה לא רוצה לברך אותי ככה, מה אני אעשה?

החלטה שלך עכשיו?

מה שתחליטי,

החלטה היא שלך.

אני השקעתי בך שעה ועשר דקות.

שבעים דקות השקעתי

לרפואתך.

ההחלטה היא שלך.

זה לא פייר שזה מה שהוא עושה לי.

תן לה לדבר.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

על עצמי שום דבר ככה. אני חושבת שאת באת היום ואת ככה ביקשת את הדבר הזה. גברת, תזוזי רגע קצת. תזוזי, שייראו אותה.

תזוזי. אוקיי, את ביקשת את זה.

אני לא יודעת.

אני מרגישה שאת ביקשת את זה על עצמך,

אבל עכשיו את מאוד מאוד מתלבטת,

ואני גם מרגישה את הלחץ של כל הקהל פה עלייך, שזה לא פייר.

אבל יש לך את המשיכה אל הדבר הזה.

יש לך את המשיכה אל זה ויש לך את הרתיעה על זה,

ואת ככה קמת וצעקת באמת בצורה,

דיברת עם הרע בצורה מאוד ככה צעקנית

ואני רואה אבל שאת לא בן אדם

תקשיבי רינת

אין זמן אין זמן רינת את לא בן אדם צעקני אוקיי יש בתוכך משהו אחר ומה שמפריע לך זה לא שזה יפה לך או לא

זה לא שזה יפה לך או לא

זה דברים הרבה יותר עמוקים שמפריעים לך את לא צריכה להתחייב אם הלב שלך עכשיו לא מרגיש לך שלם

להתחייב לדבר בגלל שכל הקהל לוחץ עלייך מה שאת צריכה אני חושבת

ממה שאני בעצמי כאילו עושה בימים האלה,

זה להגיד, אני רוצה לבדוק את הדבר הזה לעומק.

אם יש פה בעניין של הכיסוי ראש משהו שמצד אחד מושך אותי ומצד שני כל כך קשה לי איתו,

אני רוצה, נגיד, לא יודעת, לשבת עם אשתך הרבנית או עם מי שלא יהיה,

וללמוד לשבת לעומק יומם ולילה ולהבין למה אני צריכה לעשות את הדבר הזה,

ולא להתחייב עכשיו בלי שאני מבינה למה ומתוך הלחץ של הקהל הזה לעשות את הדבר הזה.

כי אני מרגישה שאת נמשכת לזה, וזה כואב לך.

תקשיבי טוב, תקשיבי מה שאני אומר, תקשיבי,

תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי,

אם היה לך את הזמן ואת הפריבילגיה לא היינו מדברים בכלל, תקשיבי.

אני אומר לך,

מניסיון

שזה מה שיכול לעזור לך,

את צריכה להיות חכמה.

לא הרייטינג מעניין,

כי בשבילי זה לא רייטינג,

יכולתי ברגע אחד לסיים ולעבור הלאה,

והייתי מקבל יותר רייטינג מזה, זה לא מה שמעניין אותי.

מעניין אותי שתחיי בסוף.

בואי אליי הביתה, זה לא תנאי לתמוך לבן גורם. אל תעמידי, תקשיבי, תקשיבי.

את לא תגידי לפרופסור בבית חולים, בוא אליי הביתה, דבר עם בעלי.

עוד פעם.

תקשיבי, זה לא תנאי. התפקיד של הפרופסור להגיד מה תרופה.

זה שיש לך בעיה עם בעלך, תסתדרו.

זה שאני מוכן לדבר איתו,

זה שום פרופסור לא היה מוכן, אני מסביר לך.

אני מוכן, אבל תלוי בך, לא בו.

בך.

המחלה בך, לא בו.

אם בעלך יגיד לך, אני רוצה שתמותי בשבילי, את מוכנה למות בשבילו?

למלאך, את מוכנה למות בשבילו?

עוד פעם.

את מוכנה למות בשבילו?

המשוגעת אמרה לך שבגיל 40 תמותי, ואת מאמינה למשוגעת.

מה שהיא אמרה לך, שאת תתגרשי והיא תתגרש וזה יתקיים,

60% מתגרשים, אז 60% היא צודקת בחרטות שלה.

מה את נפלת ב-60% מאמינה לה?

סלחי לי רגע,

איזה אינטרס את חושבת שיש למישהו פה להגיד לך לשים כיסוי ראש?

אוהבים אותך, את בת של מלך,

קצת היגיון, קצת שכל.

מה יכול לקרות מכיסוי ראש?

הקדוש ברוך הוא אוהב אותך, הוא אבא שלך.

הוא הביא אותך למצב הזה, שתבקשי את זה.

שתהיי חייבת לעשות את זה.

איפה הסרט?

אתה מכין?

של איך קראו לה?

בניטה, בניטה.

בניטה. הוא רואה את זה באינטרנט כל הזמן.

מצווה, איך קוראים לזה? מצווה?

כוחה של מצווה.

כן.

כן.

יש סרט אחרון, לפני שאת הולכת.

לא נוותר.

כוחה של מצווה. כוחה של מצווה.

תפעיל. לפני, לפני.

כוחה של מצווה.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

וכהקף הזה אני לא צריכה להציע לו להציע לו.

ובכן, כמה זה חשוב כיסוי ראש לאישה.

יהודים יקרים ויהודיות יקרות, דעו לכם שמצוות כיסוי ראש לאישה נשואה, גרושה ואלמנה,

זה חיוב מן התורה.

אישה צריכה לכסות את ראשה,

כך כתוב בספר במדבר, פרק ה' פסוק 18. בפסוק כתוב, ופרע את ראש האישה,

מכאן שבנות ישראל הולכות בכיסוי ראש.

יש על זה לימוד גדול שם.

בכל אופן, צריך לדעת, המצווה הזאת היא מצווה מן התורה. כמו שאישה חייבת

ביום כיפור לצום, היא חייבת גם לכסות את הראש.

ואם היא שומרת על כיסוי ראש,

היא גורמת שתהיה טהרה בבית,

עשירות בבית,

ושבניה יהיו גדולים בדור.

כשנאמר, אשתך כגפן פוריה בירכתי בתיך,

בניך כשתילי זיתים סמים לשולחניך,

הנה כי כן יבורך גבר, ירא השם.

זאת אומרת, הרבה,

הרצאה הזיזה אותי בצורה מפליאה.

מה שהוא אמר?

הוא, אין, אין, אין לשנות את מה שהוא אמר.

זה אמת.

אני, הוא ענה תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת, וקיבלנו תשובות נכונות.

ואני יודע מעשי

שהפריה וריבייה של האישה היו תלויים בכיסוי ראש.

לצערנו הרב יש הרבה נשים שהן עקרות,

ולא זוכות להביא ילדים.

ועד היום כמעט כל מי שפגשתי

נשים שהייתה להן בעיה כזאת,

וקיבלו על עצמן טהרת משפחה בכיסוי ראש,

נפקדו לאחר מכן.

ואני אראה לכם כרגע קטע מאוד מרגש.

שהמעשה הזה היה באחת ההרצאות שלי מאישה אחת שהייתה שם ללילה כיסוי ראש ותראו מה קרה בסוף העניין. אם אפשר לכבות את האור בבקשה.

על הגבירת יהודיות שלנו, של עשרות שמי הערבים וחרות ועירות פאר,

ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שאני נשואה כדת משה וישראל, ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את השלום? נותן לה ולי לא.

היא שואלת שאלה,

את גרף יפו.

היא אומרת איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנא ניצלן, שנשואות לערבים עם שישה או עשרה ילדים וגרות בבנייני באר,

ואילו היא גרה בחולון

והיא נשואה כדת משה וישראל ואין לה ילדים.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני בלי נדר,

מוכן למרח אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה ימים,

אבל אני אבקש ממך בקשה קלה קשה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש,

שאני אתן לך

להתבייש על עצמו לצפון אותך ולכן לעשות את העמדה.

ובעזרת השם אני מקווה שיהיה לך ילדים יותר מהערביות כולם.

תנו לו לחשוב.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר במלון שורש

בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלוש אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שאמור להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד.

עשרות של אנשים שמו שם עציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב, אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי עם מי תשים כיסוי ראש.

שתי אחיותיה נוספות ילכו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זו מצווה מן התורה שנאמר ופרע את ראש האישה.

זה נלמד

בספר במדבר, פרק ה', פסוק 18,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש.

מצד שני הסברתי מה גודל העמון ללכת בלי כיסוי ראש.

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכינה.

קשה לך לשים כיסוי ראש כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד כשיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

אמרה, לא מוכנה.

בינתיים, כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו הן לקבל על עצמן כיסוי ראש, ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

היא פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר, בעזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש

חצי שנה לא תורידי,

בעזרת השם ובלי נדר השם יזכה אותך לזרע של קיימא וכל הציבור ענה אמן חזק.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אל האדם בסוף ההרצאה, הוא אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

אבל הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם.

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת למעלה.

השם יעזור, שיהיה בשורות טובות,

ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת בשתיים בצהריים,

כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד.

תודה רבה.

תודה רבה.

עכשיו אנחנו חייבים כולנו לברך, הכוח של כולנו הוא גדול מאוד בשחיים.

מי שבירך ונותן לו את נשים, הרחב יצחק, יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, נוחות עקידות, הקבושות והתאוריות, הוא יברך את השם הטוב.

מיכל בביתה בת רבקה, השם יזכה אותה להתפקד לזרע אשר קיימה ולהרע,

פיסוי ראש הזה, השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעבוריהם יברך ולחייאת שמים, קדושה ודרה, אמן, כן יהי רצון.

היאייהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהה. את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה? את יכולה להחזיק ילד ביד שיבכה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

אתה, אתה, אתה, אתה, אתה,

אחד, שתיים, שלוש. נשבת,

ממשיכים.

שששששששששש. נשבת.

כן, כולם רוצים ללכת.

נשבת רגע.

אמרתי תכף, אפשר לשבת?

כבוד הרב

אפשר לשבת?

אפשר לשבת?

מלמד בכפר גנים, הרב חיזק אותי, אני בחור תיכוניסט, אני לא הייתי נראה ככה, הייתי רחוק מהמצוות לגמרי.

עכשיו אני רציתי לשאול שאלה קטנה ובקשה מהרב, אני לא עקשן, אני שומע מה הרב אומר.

מהרגע שחזרתי בתשובה והתחזקתי, הרב הלכתי לישיבה, ואני לומד בישיבה, ברוך השם,

אבל מהרגע שהלכתי לישיבה,

כל הזמן היו קשיים. כל פעם, איך שהתחלתי להתחזק בלימוד,

הייתי מרגיש לא טוב ודברים כאלה.

עכשיו, בשנה האחרונה קרו צרות לא פשוטות בבית, ואני,

אני לא כולם חרדים אצלנו.

גיסי בגיל 37 נפטר, היה כמו אותו חזק התותח הזה שהרעתה.

אבא שלי קיבל לפני שנה את המחלה בריאות, והרופאים לא נותנים לו הרבה לחיות.

ואני מוכן להתחזק גם בלימוד. אני קיבלתי הרבה קבלות, אפילו יותר מדי, כשהיה קשה לי לעמוד בזה.

אני רוצה שהרב יסביר לי הסבר קטן, למה זה ככה. כל פעם שאני בא להתחזק, כל פעם קורה דבר כזה.

וגם אם הרב יכול לברך את אבא שלי, ואני מוכן להשתדל, אני מנסה לחזק את האחיות שלי, לא כולם קרובים.

אני הצלחתי לחזק עוד את גיסים שלי, והצלחתי, אני משתדל.

אבל כל פעם שאני מנסה, עכשיו זה בכלל כולם מסתכלים על זה שהנה אנחנו מנסים, וקרו כאלה אסונות בשנה האחרונה.

וזה קשה ללמוד ככה. אני מבקש מהרב, אם הרב יכול לברך, וכולם פה יענו אמן.

תגיד לי משהו.

כמה שעות אתה לומד ביום?

שלושה סדרים ביום.

שלושה סדרים? כן, אני בישיבה.

אתה יכול ללמוד ארבע שעות בתענית דיבור?

אני אשתדל מאוד. אני קיבלתי את זה ועוד הרבה דברים שבסוף נפלתי מהכול.

אבל אם הרב יגיד לי דבר אחד, אני פשוט עשיתי עשר דברים. אני אשתדל את זה מאוד מאוד.

ארבע שעות תענית דיבור.

בסדר גמור.

מה השם של הבא?

מאיר בן רחל.

מאיר בן רחל,

השם ישלח לרפואה שלמה מהרה בתוך שער חולי עמו ישראל מהרה.

אמן! תודה רבה רבה. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

בואו

ניתן עכשיו ציציות וכיסויי ראש שנייה, שנייה,

לטובת

כל החולים וכל החולות

וזיווגים הגונים לכל הנזקקים.

וזרע חי וקיים למעוניינים.

בהצלחה ופרנסה טובה לכולם.

אמן!

ושהשם ישכיל

וייתן בליבה של הגברת שהלכה שתשוב בתשובה שלמה ותכסה את ראשה ותזכה לישועה.

אמן!

רגע.

תן לי מוזיקה רגע.

אלו, אלו, אלו, ארבע שנים. מי רוצה ציצית?

לא לקום, רק להרים את היד.

הרב זאב גיסי הוא רוצה ציצית. הרב גיסי רוצה ציצית.

אלו, אלו, אלוהים יושב השמיים.

מלוא אלוהים יושב השמיים.

אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

איפה אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו יהודי יקר, יהודי היקרה הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה אם ברצונ

רחוב מתתיהו 10, בני ברק, או לטלפן למספר 03-67-7779 וגם לפקסס ל-03-6765320.

כתובתנו באינטרנט

www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.

ולכן, ניתן לרכוש במשרדי שופר באי-סיגוד הצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.