אור עקיבא - אור עקיבא

אור עקיבא 10-5-09

פרשת השבוע, "לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוקיכם". התורה מצוה את האדם הישראלי שיש לו שדה בארץ ישראל, להשאיר פאה בצד של השדה ולא לגעת וגם לקט - מה שנופל לו קצת, להשאיר ברצפה בשדה כדי שיוכל לבוא ללקט העני והגר והתורה אומרת תעזוב אותם. מה זה הלשון תעזוב אותם? מפרש רש"י ז"ל, הנח לפניהם והם ילקטו ואין לך לסייע לאחד מהם. מה פירוש? למה לא לעזור לעני ללקט? אומר רש"י שכוונת הפסוק לעזוב אותם פירושו הנח לפניהם והם ילקטו. והם ילקטו, ואין לך לסייע לאחד מהם. "אני ה' נאמן לשלם שכר", ככה אומר רש"י. ולכאורה הדבר תמוה, הלא בעל השדה לא מבקש אלא רק לסייע לעני, מלבד שהוא מקיים את המצוה של לקט שחכה ופאה, הוא גם רוצה לדאוג לעניים לעזור להם ולהקל עליהם בלקיטה, ולמה זה נאסר עליו? אלא ירדה תורה לדקות המחשבה של אדם, כי מן הסיוע שהוא רוצה לסייע לעני נודף ריח של עצמיות. הוא רוצה להפגין שהוא בעל הבית, אני רק עוזר לך ללקט. המניע של הגאווה הוא שמעורר אותו לעזרה ולא מצד הרחמנות הוא בא לסייע. סיוע כזה התורה אומרת "תעזוב אותם" סיוע כזה מיותר, הנח להם והם ילקטו לבד. כי לא זו בלבד שהעני לא יחוש הקלה ונוחיות, אלא זה עוד יגביר אצלו את הרגשת העניות, אם בעל הבית בעצמו בתוך השדה עומד לידו ונותן לו אז הוא מרגיש יותר עני ויותר תלוי בשני. כשהוא מסתובב לבד בתוך השדה ולוקח כמו בעלים ההרגשה שלו היא יותר טובה. לכן מצוה התורה הנח את העני לבד שילקוט, שירגיש שזה שלו, כי זה בא לו ישר מהבורא יתברך באמצעות יד שניה. אל תוכיח כאן בעלות של בשר ודם, כי בעל הבית האמיתי זה הקב"ה.

ועל בעל השדה להרגיש שזה החלק של העני ולא שלו, לא הוא הנותן לו, כי ה' ציוה שזה של העני, אז תתרחק, תרחיק את עצמך מהשדה. עבור זה ישלם לו הקב"ה שכר לבעל הבית - בעל השדה, שכר מושלם כי נאמן הוא לשלם אם בעל הבית ירגיש שהוא לא בעל הבית, אלא שכל הכבוד למי שנותן חיים לכל חי.

ז"א אנחנו רואים דבר מדהים שהקב"ה אומר במקום שהאדם הוא בעלים, התורה ציותה שיניחו את זה לאחרים, אדם צריך לסלק את עצמו לגמרי מן הדבר ולא להרגיש שום בעלות ושום עצמיות ואפילו פעולת עזרה שמתפרשת ונרגשת כאילו אתה בעל הבית שעוזר למי שמקבל ממך לא טוב, לא טוב, תתרחק, תתרחק, התורה רוצה שהעני ירגיש טוב, יקח לבד ולא יעמוד עליו בעל הבית עכשיו בשדה. וככה גם יזכור העני שבעצם מי שנותן לו זה הקב"ה ולא בעל הבית בעל השדה.

עוד דוגמא, "ולא יחללו את קדשי בני ישראל והסירו אותם עוון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני ה' מקדשם", הספורנו מבאר, "והסיעו אותם עוון אשמה" הם עצמם כשהקדישו הקדש עשו שיהיו אשמים שיהיו מועלים בו לענות ממנו. אדם שהקדיש הקדש ברגע שהוא הקדיש אותו ועשה תרומה לדוגמא, אם הוא חוזר ונהנה מזה זה נקרא מעילה, מועל, אסור לו. מי גרם שזה יהיה אסור לו? הוא בעצמו. כי ברגע שהוא הקדיש הוא אסור כבר להשתמש בזה, ליהנות בזה, וכן כתוב "והסירו אותם עוון אשמה" הם עצמם כשהקדישו ההקדש עשו שיהיו אשמים שיהיו מועלים בו ליהנות ממנו. בד"כ אנחנו אומרים הפה שעשה הוא הפה שהתיר, אם אני אומר אני לא נותן אני יכול להחליט אח"כ להגיד אני כן נותן. אמרתי אני נותן אני יכול להגיד אח"כ אני לא נותן. אבל במקרה הזה לא אומרים הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ומה הטעם ממשיך הפסוק לומר "כי אני ה' מקדשם" כיון שהקדישו את הדבר אז אני ה' מקדשו ואין לאיל ידם להפקיע את קדושתו. ברגע שזה הוקדש לגבוה להשי"ת כבר לא יכול לקחת את זה ההדיוט לשימושו וליהנות מזה כי זה מעילה. ואז ניתקת ממנו כל זכות של בעלות ואין עוד מקום להרגשת עצמו, עליו להשתדל שלא תהיה ניכרת אף פעם שהיתה כאן בעלות. עליו להחדיר לתודעה שלו שאין בו עוד כח להחזיר את הבעלות ולא רק שלא יחשוב על החזרת הדבר לרשותו אלא גם ימנע מלעשות כל תנועה שמצביעה על הבעלות לשעבר. ז"א אדם צריך לנתק את עצמו לגמרי ממה שהוא הקדיש ואין לו שום שייכות יותר ממה שהוא הקדיש ואין לו שום בעלות ושום תנועה לא תצביע על זה יותר.

מי שמקדיש את ביתו או את שדהו והוא רוצה לגאול את ביתו, עליו לשלם חמישית שקל, ז"א חמישית מערך הנכס, וכן במקדיש שדהו, אותו דין, הקדיש את שדהו ואח"כ הוא רוצה לגאול אותו בחזרה, הוא צריך לשלם את ערך השדה פלוס חמישית - עשרים אחוז, וזה דין שנוהג רק בבעלים, בעלים שהקדישו בית או שדה, אם הם רוצים בעצמם לגאול לעצמם בחזרה הם נקנסים בחמישית בעשרים אחוז, אבל זה אדם אחר שרוצה לקנות את השדה, לגאול אותו מן ההקדש, ישלם את המחיר המלא שלו בלי החמישית. למה? כי ברגע שהסתלקת מן הבעלות ע"י זה שהקדשת אסור לך לחזור ולהראות שאתה בעלים.

אומר הגאון מוילנא, לכן בסיפור יציאת מצרים אין לנו זכרון לזכור את משה רבינו. בהגדה של פסח לא מזכירים במילה אחת את משה רבינו. לכאורה מי גאל אותנו, אנחנו מבינים, משה רבינו הוציא אותנו ממצרים. אין שום זכרון שום רמז על משה רבינו. כי אסור לנו לשתף שום דבר לכבודו או לעצמו ואין השבח תלוי במשה רק לה' לבדו, וכל המשתף שם שמים ועוד דבר אחר נעקר מן העולם. וכן כתיב אומר הגאון מוילנא, "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", לא לגדלות משה נאמר זה, שכאילו השווה הכתוב בין ה' ובין משה - ויאמינו בה' ובמשה עבדו, לא בא להשוות, אלא אדרבא, להגיד שהאמינו ישראל בה' והענוה של משה שהאמינו שהשי"ת עשה כל זאת ומשה היה עבדו ככל הברואים שמחויבים לעשות את רצונו. ויאמינו בה' ובמשה שהיה עבדו לעשות את הציוויים מכוחו של הקב"ה. ולכן מיד אחרי זה - "אז ישיר משה ובני ישראל" כולם ביחד שוים בנס, לכן "אז ישיר משה ובני ישראל" כשוים, וזהו כבודו בעצמו שכל הכבוד והגבורות הם שלו של הקב"ה ואין לאדם לקחת לעצמו כלום מזה.

ועוד נקודה אחת, להבנת הענין. כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי", אומרת אסתר המלכה, אמרה לאחשוורוש בשם מרדכי שהוא גילה על בגתן ותרש את כל מה שהיה והיא מדווחת לו על כל הדברים ככה יוצא שמרדכי זוכה לשלוט על המן ומביאים בזה גאולה.

אז כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" והמהר"ל מפראג כותב, כל מידות הקב"ה הן מידה כנגד מידה, האומר דבר בשם אומרו, מה הטעם שמביא גאולה לעולם? מה הקשר אם אני אומר דבר בשם אומרו, אומר ולא מיחס את זה לעצמי אני מביא גאולה לעולם, מה הקשר?

כאשר הקב"ה מביא גאולה הוא רוצה שידעו שהוא הביא את הגאולה והוא פעל כל זאת ושלא יאמרו שחכמתם ועוצם ידם עשו. ברוך אתה ה' גאל ישראל, ברוך אתה ה' גואל ישראל, אתה ה' גואל ישראל ואתה גאל ישראל ורק אתה. ואדם שמייחס או מנכס לעצמו את הדבר הזה - חוטא. ה' רוצה שיגידו שהוא גאל את ישראל. ולא שיתלו את זה בעצמם, לפיכך אם לא היתה אסתר בעלת מידה זו לתלות במי שראוי לתלות, והיתה חס ושלום אומרת לישראל אני עשיתי ברוב חכמתי כדי להתפאר ולהתגדל, לא היתה אסתר ראויה שתבוא הגאולה על ידה, ה' יתברך רוצה להודיע החסד והטוב שהוא עושה עם ישראל, ושהוא עושה עם ישראל. אבל מאחר שאסתר הגידה למלך בשם מרדכי, והיה אפשר לה לומר למלך כי אני עשיתי כדי למצוא חן בעיני המלך, ולא עשתה זאת רק אמרה בשם מרדכי שעשה, מפני זה היא ראויה גם כן להביא גאולה לעולם כי מעתה היא לא תתלה את הדבר כי אם בשי"ת. ז"א היא ראויה להביא גאולה לעולם כי ה' רוצה שיתפרסם ויוודע שהוא מביא גאולה לעולם, ורק מי שיכול להגיד דבר בשם אומרו ולא לתלות את זה בעצמו, יכול גם להגיד שה' גאל את ישראל ולא הוא בעצמו הביא את הגאולה. אז לכן גם בשביל להיות גואל ישראל צריך להיות אדם עניו שלא תולה בעצמו שום דבר אלא הכל בשי"ת.

נמצא שמה שלמדנו כאן בקצרה, זה את הכח הזה שאדם לא ירגיש בעלים בעולם הזה על שום דבר, שום דבר ממש, כמה שיכול האדם לנתק עצמו מבעלות מאפוטרופסות זה דבר חשוב מאד. לכן הרבה דברים בתורה כל ראשית אנחנו צריכים להביא לה'. ראשית דגנך, ראשית מעשרותיכם, ראשית עריסותיכם, ראשית, ראשית חלה, תמיד להביא את הראשית לה', למה? אתה עשית עכשיו נפלאות, אתה זרעת, יש לך פירות, ביכורים לה', להביא קודם כל את הביכורים לה', למה? משום שאתה מרגיש בעלים, אתה טרחת, אתה יגעת, יצאו לך פירות אומר ה' רגע עצור, מי ראשית? אני. אני הבעלים. קודם כל תפקיע את הבעלות מעצמך ודבר ראשון תן לי את הראשית, תרומה מעשרות הכל, ראשית קודם כל לי. תפקיע את הבעלות מעצמך, תראה שאתה לא בעלים. כי מה הדבר שאדם חומד יותר? את הדבר הראשון, הבכור הביכורים הראשון הוא רוצה לקחת. לרדת לכרם, לרדת לנטיעות לקחת את הפירות לאכול, אומר לו לא לא לא, קודם תעלה לירושלים, תביא ביכורים, קודם כל תיטול רשות מבעל הבית, מי שנתן לך אפשרות בכלל שיהיה לך כרם, יהיה לך נטיעות קודם כל תעלה אליו, תן לו תראה בעלות ואח"כ.

ז"א הענין של להתנתק כמה שיותר מהבעלות זה הדבר הכי נחשב אצל הקב"ה ועל זה נאמן בעל הבית לשלם לך שכר. הביאו את המעשר אל בית ה' והקב"ה מבטיח שמי שיתן את המעשר "ובחנוני נא בזאת" תבחנו אותי כשאתם נותנים מעשרות, תבחנו אותי אם אני לא אתן לכם שהשפתיים שלכם יבלו מרוב די די די שתגידו לה'. אבל תקפידו לתת מעשרות כמו שהקב"ה מצוה ותראו כמה ברכה הקב"ה יתן.

משה רבינו שעשה כל כך הרבה, ולא היה אדם שהגיע למדרגות שלו, איך הוא התייחס לעצמו ולמעשיו? "ונחנו מה" הוא מדבר על עצמו ועל אהרן הכהן, "ונחנו מה", הוא לא יודע אפילו מה להגדיר, כאילו מה, למה לשייך את עצמו. אברהם אבינו היה עניו גדול, אמר "ואנכי עפר ואפר" הוא פרסם את ה' בכל העולם כולו, נלחם עם כל העולם כולו, כופרים כולם עובדי עבודה זרה, והוא אומר "ואנכי עפר ואפר", לא מחשיב מעצמו כלום. דוד המלך מלך ישראל נלחם מלחמות וניצח את כולם, אומר על עצמו "ואנכי תולעת ולא איש" ומשה רבינו ואהרן הכהן אומרים "ונחנו מה", ז"א גדולים גם מאברהם וגם מדוד, כי אברהם ייחס עוד עצמו למשהו, עפר ואפר יש בהם עוד איזה ענין איזה ממשות, איזה שימוש. דוד אומר תולעת ול איש, זה יש בזה בריה, זה משהו. משה רבינו ואהרן הכהן אומרים ונחנו מה, מה! מי שעלה למרום נלחם עם מלאכים הוריד תורה, לא אכל ולא שתה ארבעים יום כפול שלוש - מאה עשרים יום, מלאך, מה אומר על עצמו - ונחנו מה. אצלנו אחד יש לו שני שקלים, מה אני מה אני מה אני. יש לו איזה מפתח של אוטו י'חביבי איך הוא מגלגל אותו, ווי ווי. אין לו כלום גורנישט מגורנישט והוא מחזיק מעצמו י'חביבי. בבא בטיח, משהו. התורה מחנכת תעזוב אותם, הנח להם, הם ילקטו לבד, אל תראה בעלות, אל תסתובב תחלק תעזור, אל תעזור, אל תעזור, לך, צא צא מהשדה, צא. זה לא שלך זה שלהם ה' נתן להם אל תראה שום צד של בעלות. למה אתה עלול לפגוע בהם ירגישו שאתה בא ונותן, תתרחק. למה התורה דואגת שאנחנו נכיר את מקומנו ואת עצמנו, אבל מה לעשות אדם כל הזמן משתדל להוכיח את ההיפך, כל הזמן אני פה, אני כאן, רוצה צומי, למה לא מחשיבים אותו, למה לא שמים לב אליו, וכו' וכו'. כל החיים שלו זה סביב עצמו אגואיזם אגואיזם אגואיזם אגואיזם, ובסוף מה יוצא? נפסד, למה כי לא תמיד מכבדיםא ותו, ואז הוא מתרגז, מתעצבן מתפוצץ, נהיה לו סוכר, לחץ דם, בלגן שבץ לב מת. מי אמר לך שאתה צריך כל כך הרבה כבוד וכל כך הרבה הערכה, תחיה בשקטן, תעשה מה שצריך, יש בורא לעולם הוא ודאי רואה אותך מצלם אותם אם אתה בסדר נאמן בעל הבית לשלם לך שכר. מה אתה דואג? אם אתה מאמין - אתה מסודר, אם אתה לא מאמין אז אתה מחפש כבוד בעצמך. תכבדו אותי, תכבדו אותי, תכבדו אותי, כל פוזה תכבדו אותי, הנה אני פה, אני פה זה תראה זה, אתם רואים את הילדים, נוסעים על אופנים - מרים את הגלגל יא איזה גיבור, מרים את הגלגל, רואים אופנועים טרררר טרקטורונים טררר כל הזמן אני פה, יותר גבוה, טררר עד שהוא מקבל סלטה חלעה בראש, יאלה בית חולים. נו, כל זה בשביל מה היה? שופוני אנס, שופוני תנו לי הענרכה, אני שווה משהו. כמה מסכן בן אדם שמחפש כל כך הרבה כבוד על שטויות, על שטויות, בגוגואים אפילו משחקים גוגואים יעני מי שמנצח זה כבר כאילו גאון. מילא למדת אתה חכם, אפשר להעריך אולי, גוגואים אז יצא לך פעם, ג'ולות ג'ולות. שטויות, אנשים מתעסקים עם שטויות, במקום להתעסק בדברים רציניים מתעסקים בשטויות. ובינתיים החים עוברים עוברים עוברים והמשחקים רק משתנים, משחקי הכבוד משתנים. זה לקנות בית בסביבה כזאת, ולעשות תריסים כאלה ולעשות מנעול כזה ושלט כזה, ומכונית כזאת בצבע כזה, ולהחנות אותה איפה שכולם רואים כמובן, וכן הלאה ולצפצף מידי פעם שישימו לב. אייי, כמה אדם משקר את עצמו. במקום לעבוד על ערך עצמי אמיתי בעיני מי שמעריך באמת אז עושים פוזות על אנשים שהיום הם כאן ומחר הם לא כאן. אז מה זה משנה, מחאו לך כפיים, לא מחאו לך כפיים, מה זה עוזר לך? מה זה עוזר לך? הנה,  יושבים פה אנשים א ני מאמין שלחלק מכם מחאו כפיים, נכון? נו, מה תעשה עם זה היום? מה, תספר לי שמחאו לך כפיים, אז אני אגיד לך שמחאו לי כפיים כפול, איך תוכיח עכשיו? איך נוכיח? מה אתה לא מאמין לי? בטח אני מאמין לך אבל אתה לא מאמין לך. אני אומר לך מחאו לי כפול, מה אתה עושה עכשיו? מתחיל להתרגז למה הוא לא יכול להביא הוכחה, כבר מצטער שהוא אמר לי את זה.

חכם - שוטה. אמרו חכמים איסטרא בלגינא קיש קיש קריא, מטבע קטן בתוך קנקן - קיש קיש קריא, אתה מנענע את זה זה כל הזמן עושה קיש קיש קיש קיש קיש קיש, יש אנשים לא למדו כלום, למדו איזה שני פסוקים ועוד איזה שני דברים ובכל מקום מקשקשים אותו קשקוש, שמעת? אתה רוצה שאני אביא לך איזה חידוש? חוזר על אותו דבר, הוא לא שם לב שאנשים כבר שמעו אותו כמה פעמים הוא רק מתחיל הם מסיימים. זה קיש קיש קריא, אבל חכם לא מדבר בכלל. בכלל לא מדבר, כמו קנקן מלא מטבעות, דחוס, אפילו אם תעשה ככה לא שומעים כלום, למה? דחוס. מלא. וכשזה מלא אי אפשר לשמוע כלום, אבל אם זה ריק קיש קיש קריה.

מכל מקום, אדם צריך להיות חכם למלא את עצמו בחכמה, החיים ניתנו לנו, בשביל מה אנחנו קונים בעצם בחיים? חכמה. במה אדם נבדל מחברו? בחכמה. במה הוא נבדל. אם אדם יש לו גוף יותר גדול, אז הוא אדם יותר חשוב? הוא לא יותר חשוב. אם יש אדם פיל עם אף גדול, נו אז מה, זה אומר שיש לו מנת משכל יותר גבוהה, תוכי יותר חכם ממנו. נמלה יותר חכמה. מה, זה לא הולך לפי גודל. חכמה. קנית חכמה - מה חסרת. חכמה חסרת מה קנית? הכל תלוי באדם אדם החכים. "אתה חונן לאדם דעת... חננו מאתנו חכמה בינה ודעת", זה מה שצריך לבקש מהקב"ה. יש אנשים מסכנים, אין להם חכמה הולכים למכון כושר. אז מנפחים את השרירים, במקום שכל שריר מנופח. ואח"כ הוא לא יודע איך לסגור את הזה ולקנות חולצה וזה עולו לו נקרע. כל מקום הוא הולך יעני שופוני וזה וזה. מגרד את הראש כל פעם שיראו השריר ככה זז. אין בפנים, אז יש בחוץ. חכמה, חכמת התורה, אין כחכמת התורה, אדם שזוכה ללמוד תורה, זה הדבר הכי גדול, זה ה' מעריך אותו, לא בני אדם רק, ה' מעריך אותו, זה הדבר הכי חכם. במה האדם נבדל מבעלי חיים? רק בזה. אז צריך להשקיע, צריך ללמוד, צריך לשבת, בסוף אדם מגיע אחרי 120 שנה ישאלו אותו, נו, מה עשית? קבעת עיתים לתורה? תגיד, למדת פרשת השבוע? בא תגיד לנו פרשת בהר, יאלה תתחיל, מה איזה הפרשה? בהר, לא אני הייתי גר באור עקיבא, הוא לא יודע בכלל על מה מדברים. טוב, תגיד משנה, מה זה משנה? הוא לא יודע מה זה משנה. טוב, גמרא אתה יודע? לא יודע. זוהר הקדוש למדת? לא למד. מעשה בראשית אתה יודע? על מה אתה מדבר. מעשה מרכבה אתה יודע? לא יודע כלום. כלום. מרכבה כן, כן, פעם הייתי בחופש לקחתי סוסים עם מרכבה ונסעתי עליו, כן לא יותר, לא יודע כלום. מה יעשה אדם איזה בושות, הקב"ה אומר לו הורדתי אותך שבעים שמונים שנה היית למטה מה עשית? טיילת? אכלת? שתית? נו, במה אתה נבדל מבעלי חיים, מה יגיד? מה יגיד? הייתי בחור טוב. טוב כשהיית יותר מבוגר מה היה? הייתי אדם טוב. הייתי סבאלה טוב, אבל כאלה יש לקב"ה גויים מלן ת'לפים, כולם חושבים שהם טובים, מה עשית פה? אני אמרתי לך בתורה "והגית בו יומם ולילה" מה עשית? מה יגיד אדם? ישאלו אותך, 24 שעות ביממה היו לך, כמה השקעת בתורה? מה תענה?

היה אחד נכנס לעיר, בכניסה לעיר היה בית קברות. אז הוא הסתכל על הקבר הראשון שנתקל בו, והוא רואה כתוב כאן נטמן הצדיק בן שלוש, אמר איך יכול להיות צדיק בן שלוש, אמר אולי נפל האפס. הסתכל על השני כתוב כאן נטמן המקובל האלוקי בן ארבע. אמר אשאדה יש כאן גמדים. הסתכל על עוד ציון רואה שכתוב שמה כאן נטמן רבן של כל בני הגולה הצדיק הקדוש בן שמונה. זה הכי מבוגר. אמר בטח היתה מגיפה בעיר כולם מתו צעירים. נכנס לעיר רואה אנשים זקנים עם מקל סבא הולכים, שואל סליחה, אני לא מבין מה זה הבית קברות הזה? מה זה? חוסכים באפס, מה עושים שמה? למה הכל בקיצור. אמרו לו אנחנו לא יודעים תשובה על זה, יש לנו רב בקצה העיר תיגש אליו תשאל אותו. הגיע לבית האחרון דופק בדלת, כבוד הרב, שלום, אני זר פה בעיר אבל הבית קברות שלכם הוא מוזר. אני רואה שבקברים כתוב צדיק מקובל בן שלוש בן ארבע, איך זה? אמר לו תראה, יש בעיה בעיר שלנו, אני מנסה להסביר לתושבים שזה לא מספיק להתפלל שלוש תפילות ביום ולברך ברכת המזון, צריך גם ללמוד תורה, לקבוע עיתים לתורה. זה לא עוזר, אני לא מצליח לשכנע אותם, אז החלטתי לתקן תקנה, שלא יכתבו יותר על המצבות בן כמה אדם מת, אלא יכתבו כמה זמן הוא חי. טוב, אומר לו איך זה יכול להיות? בן כמה מת וכמה זמן חי זה אותו דבר. אמר לו לא, זה לא אותו דבר. אמר לו מה פירוש, אם בן אדם מת בגיל שבעים אז כמה הוא חי? שבעים. אז מה פירוש אל תכתבו כמה מת אלא כמה זמן חי? אמר לו לא, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" אמר לו ימי שנותינו בהם - יש סך של שנים אבל כמה אדם חי - זה בהם. אתן לך דוגמא, זה שראית שהוא בן שלוש צדיק זה היה אחד פה בעיר שהיה לומד כל יום שעה תורה. כל יום קבוע. אבל לא משנה את השנה. בין שבע לשמונה בערב שעה קבועה, בר מצוה, חתונה משפחה, לא הולך, לא מוותר על השעה. כל יום שעה כמה זה? אחד חלקי 24 מהיממה. אם הוא לומד שעה כל יום זה אחד חלקי 24. אם הוא חי 72 שנה, לחלק ב-24 בן כמה הוא? שלוש שנים. ז"א "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" בהם כמה? כי הם חיינו ואורך ימינו, איזה? "ובהם נהגה יומם ולילה" במה? בדברי תורה. במה אדם חי? "וחי בהם", במי? במצוות בתורה, אם הוא למד תורה הוא חי שעה, אבל אם השאר הוא לא למד, אז מה, הוא מת. אז 23 שעות ביממה מתו, לא חזרו, שעה שהוא למד חי, תעשה כל יום שבעים שנה בן כמה הוא? בן שלוש. איך קראו לו בעיר? זה צדיק, לא תוכל להזיז אותו מהשעה הזאת. לא תוכל. אבל הצדיק הזה בן כמה הוא בסך הכל? בן שלוש. הוא מגיע לעולם האמת והוא התפלא איך בית דין לא קמים בפניו הוא בן שבעים, כתוב בתורה "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" למה לא קמים? יגידו לו אצלנו רשימות אתה צוציק, כי אתה בן שלוש שנים. מה אתה עשית? נתנו לך שבעים שנה ניצלת רק שעה ביום. זה שראית שכתוב שהוא מקובל אלוקי, זה אצל העיר קוראים לו קמובל, למה? הוא למד עוד עשרים דקות בבקר "חק לישראל" קרא את הזוהר הקדוש, ידע את הזוהר בע"פ מרוב שכל שנה הוא גמר גמר גמר חוק לישראל, אז קראו לו "המקובל האלוקי" אבל כמה הוא השקיע בזה? עוד עשרים דקות. אז בן כמה הוא? בן ארבע. מגיע לעולם האמת מה הוא שווה - ארבע שנים מתוך שבעים. מה יגיד בן אדם? נתנו לו חיים בזבז אותם. אתם מבינים מה אני אומר, בן אדם יש לו 24 שעות והוא מאבד אותם, מאבד זורק לפח, שעה ועוד שעה ועוד שעה זורק לפח חיים, זורק, אין, לא נשאר מהם כלום. כלום. מה שנשאר זה רק מה שאתה עשית תורה ומצוות שזה רוחני, זה נשאר לנצח, כל השאר לפח. עכשיו תראה בן אדם שעה לפני שהוא הולך למות והרופאים אומרים לו לא נשאר לך רק שעה. צווה לביתך. הוא אומר אין מה לעשות? אומרים לו יש עוד סיכוי קטן, אם נעשה לך ניתוח אבל זה יקר מאד, יעלה מאה אלף דולר יש סיכוי שנאריך את חייך. אתה מוכן? מה אתם אומרים, הוא יתן מאה אלף דולר או לא? אם לא יתן יקחו לו. כדאי שיתן. אז הוא נותן מאה אלף דולר, על מה? על שעה של חיים. קודם היה לו הרבה שעות והוא בזבז אותם בלי כסף, והיום שיש לו שעה אחרונה הוא פתאום מבין מה זה שעה של חיים. אז למה כשיש לך הרבה חיים אתה זורק לפח? אין ערך לחיים, אנשים לא מבינים מה הערך של החיים איזה מתנה נתן לנו הקב"ה.

אם היו נותנים לכם כל יום מבנק האוצר היו נותנים לכם שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר ביום, שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר בשמונה בבוקר, אומרים לכם תבזבזו את הכסף היום! אם לא תבזבזו את הכסף היום כל מה שישאר חוזר לבית. ומחר בבקר בשמונה תקבלו עוד פעם שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר לעוד יום, תבזבזו את הכל, אם ישאר לכם כסף חוזר לבנק, ביום המחרת תקבלו עוד פעם, שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר להיום, בשעה שמונה בבקר, תבזבו את הכל, אם לא - חוזר לבנק. אני שואל אתכם שאלה, אם אתם מקבלים סכום כזה כל יום מה אתם עושים עם סכום כזה?

ש. נותנים לשופר

הרב: נותנים לשופר? תהיה בריא. מה אפשר לעשות עם שמונים ושש אלף ארבע מאות? כל יום מה תעשה?

ש. גמילות חסדים

הרב: בקיצור אף אחד מכם לא ישתמש בו.

ש. ספר תורה

הרב: את יכולה לקנות שלוש ביום. בונה בית כנסת, אף אחד לא קונה מכונית לא בית לא כלום, הכל תורמים. אור עקיבא צדיקים כולם. יפה. כנראה שהאור של עקיבא מאיר פה. אבל מכל מקום, באמת מי שיש לו שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר ביום אין לו מה לעשות עם זה, אין לו. הוא לא יודע מה לעשות עם זה. הנה, עובדה יש אנשים מיליארדרים ביל גייטס, מיליארדים, כמה שיתן צדקות והכל יש לו עוד בלי סוף. אתם יודעים, פעם עשו חשבון שאם הוא רואה שטר של מאה דולר ברצפה אסור לו להתכופף. כי עד שהוא יתכונפף וירים הוא מפסיד 1800 דולר. כל רגע הוא עושה 1800 דולר, כל רגע הוא עושה 1800 דולר בחשבון. להתכופף לא שווה לו. ז"א יהודים יקרים, לא פשוט. אבל אני אגיד לכם, הבעיה שלכם יותר חמורה, עם שמונים ושש אלף ארבע מאות דולר אני מאמין שחלק מכם היו קונים ספר תורה בונים בית כנסת, אני מאמין לכם. אבל נראה אם אתם חכמים, הקב"ה נותן לכם כל יום יותר מזה, נותן לכם שמונים ושש אלף ארבע מאות שניות לחיות, כל יום! אם השתמשת הרווחת, מה שלא חוזר בחזרה הפסדת, מת. מת. הלך הזמן מת. תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק תק מת מת מת מת חי מת חי מת חי חי חי מת מת חי חי מת תיק תק תיק תק תיק תק... זה הקצב, זה הקצב של החיים. תיק תק תיק תק תיק תק ניצלת את הזמן - חי חי חי חי לא ניצלת - מת מת מת מת ממש. עכשיו כשאתם יושבים פה חי חי חי חי חי חי חי אל תלכו, חי חי חי חי. ברגע שאתם הולכים - מת מת מת מת, ככה זה עובד. שמונים ושש אלף ארבע מאות שניות יש לכם כל יממה לחיות. מה שניצלתם שלכם לנצח. מה שלא ניצלתם - מת, לא חוזר. לא חוזר. כמה זמן אדם חי? רגע, הנה אני נמצא ברגע הזה, מה עם הרגע הקודם? מת. מה עם הבא? עוד לא בא. כמה אני חי? רגע. אם יהיה לי עוד רגע, מה עם הקודם? מת. מה עם הבא? עוד לא בא. כמה אני חי? רגע. אם יהי הלי עוד רגע, מה עם הקודם? מת. והבא עוד לא בא, כמה אני חי? רגע. איך אתה אומר חכה עוד רגע, מאיפה יש לך עוד רגע? אדם לא מבין, חיים זה רגע, מילאת את הרגע אתה חי איתו לנצח "כי הם חיינו ואורך ימינו" לא מילאת את הרגע - הפסדת אותו לנצח, אי אפשר להחזיר, אי אפשר. בן אדם קורא עיתון מת, מת, מת, מת, רואה טמבלויזיה, מת, מת, מת, מעשן סיגריה מת, מת, מת, קורא תורה - חי חי חי חי, עושה מצוה - חי חי חי, תחליט חי או מת? אתה מחליט. יש לך שמונים ושש אלף ארבע מאות שניות, זה מלחיץ. מלחיץ. רק מה? מי שיודע את הסוד הזה אז כל החיים שלו הוא מכוון רק לעשות תורה ומצוות. ז"א גם כשאני מכוון ומתכנן איך לעשות מצוות, איך ללמוד תורה, גם הזמן הזה נחשב לי תורה ומצוות. הכנה, כשאני מכין את הסוכה זה עוד לא המצוה, אני עוד לא יושב בסוכה. אני מכין את הסוכה שעות, ההכנה למצוה - מצוה. אני בדרך לשיעור תורה גם הדרך לשיעור תורה מצוה. אני הולך מהשיעור תורה ואני חושב "קחו עמכם דברים" אני חושב על מה שלמדתי ומה שאני הולך לקיים ומה אני הולך לעשות עם זה - גם זה מצוה. אני הולך לישון מוקדם כדי לקום מוקדם לעבודת הבורא, לתפילת שחרית, גם השינה מצוה. אני אוכל על מנת להבריא את גופי ולקיים את מצות הבורא, לברך לפני ולברך אחרי - גם האוכל מצוה. "וכל מעשריך יהיו לשם שמים" אם אני מתכוון בכל המעשים שלי לעשות את רצונו יתב', אני - כל המעשים שלי לשם שמים ואז הזמן חי. חי חי חי בלי הפסקה. אבל אם בן אדם מסכן, מחפש לנוח, לפוש, לטייל, לשחק, לשחק כדורגל, לראות טמבלויזיה, יונייטד מנצ'סטר ג'רסי, ג'דתי, אם הוא מאבד את החיים על שטויות אוי ואבוי לו, אח"כ יבעטו בו בעולם העליון, יעשו איתו סטנגרט, בום טח טיח, יכניסו אותו בקורה, כן, ז"א בן אדם צריך להבין שיש חשבון, הקב"ה עושה חשבון, מה פירוש בן אדם, אני הבאתי אותך לעולם להסתכל על אנשים טיפשים, 22 טמבלים רודפים אחרי כדור, תקנה להם כדור שילכו הביתה, מה זה רודפים אחרי כדור? 22! יש אחד שמה בשחור רודף אחרי המסכן, פעם הכדור פה פעם שם, ולא נותנים לו לגעת בכדור, כל פעם עובר לידו מקיף אותו. מסכנה אמא שלו כמה מקללים אותה. ומה הגבורה בכדור הזה? כדור עגל, מה הגבורה? שמצליחים להכניס את זה לרשת. מה הבעיה, קח את הכדור שים ברשת לך הביתה, למה תשעים דקות לאבד בשביל זה? לא, זה תחרות, יש שוער הוא צריך לבלום, הוא צריך לא לתת לזה להכנס, הוא צריך להכניע אותו. יש משחק יותר רציני, יש יצר הרע, הוא שוער, הוא לא נותן לך לעשות מצוות, אתה צריך לנצח אותו, או, זה המשחק האמיתי, בא נראה אותך מנצח אותו. לא, אבל מה הוא עושה, הוא לוקח אותך ומשחק איתך, לוקח אותך למשחק ומחכה מתי תקבל את החלעות אח"כ על המשחק הזה. והאדם מסכן, הולך פתי ושולל אחריו לכל מקום. החיים ניתנו בשביל שטויות? בשביל הבלים? אנשים מסכנים במקום ללמוד, הולך לתחרות להיות סחיין, סחיין, מקבלים מדליות על זה. יש יהודי מפורסמים קוראים לו מרק ספיץ, הוא קיבל שבע מדליות זהב בשחיה. שחיה פרפר, שחיה חילזון, כל השחיות הוא, ומה הוא? בקושי הגיע לדג קרפיון, אם שמים דג קרפיון לידו משיג אותו בקלות. הוא כמעט הגיע לקרפיון קיבל מדלית זהב. כל הכבוד, בן אדם הגיע למדרגה שדי, מגיע לו על זה פרס. צריך להיות אהבל גדול בשביל זה, להתאמן הרבה בשביל להיות קרפיון. או יש כאלה רצים באולימפיאדה וקופצים משולשת זה נקרא, כמו קנגרו, הופ הופ, משולשת, מסכנים. אחד רוצה להיות צבי, רץ רץ רץ רץ יש כאלה רצים 42 קילומטר כל יום מרתון. 42 ק"מ, גומרים על הסחוס ברגלים על הכל, מסכנים כבר הולכים עקום ככה ככה ככה, 42 ק"מ בשביל להגיע לאולימפיאדה, אח"כ יש לך שמה 5000 רצים הוא מגיע למקום 4000, אף אחד לא יודע בכלל שהוא רץ, לא מכירים אותו בכלל, אפילו המצלמה לא תופסת אותו, בשביל מה הוא עשה את זה? שטויות, אנשים שטויות כי אין שכל, אין שכל אין שכל. אין שכל. בן אדם תהיה חכם, תהיה מתורבת, אתה בן אלוקים אתה, אתה הבן של אלקים "בנים אתם לה' אלקיכם" ה' נתן לכם תורה, נתן לך שכל אלוקי נתן לך, "ויפח באפם נשמת חיים" נתן לך הקב"ה נשמה אלוקית, מה אתה עושה איתה? מתעסק בהבלים, מחכה את החיות, חבל.

אני רוצה להגיד לכם יהודים יקרים, אנחנו מדברים כאילו יש לנו עוד זמן, אבל אין הרבה זמן. המצב לא כל כך טוב, עמ"י נמצא כיום במצב לא כל כך טוב. יורים עלינו מימין ומשמאל מכל הכיוונים כולל מהידידה, יוניטד סטייס אוף אמריקה אין ברק חוסיין אובמה. הם מוכרים אותנו בחינם. בחינם. כי האינטרסים של אמריקה קובעים ולא האינטרסים של ישראל. אנחנו באמת מהווים בעיה לאומות העולם, בפרט לאמריקה, כי מה אנחנו יכולים להביא לאמריקה? יכולים להביא להם נפט? לא. מה אנחנו יכולים להביא להם? רק בעיות. הם רוצים לעשות שלום עם איראן, הם רוצים עם מצרים, סעודיה, עם כל אלה משמה יהיה להם הרבה דברים, אבל אנחנו תקועים להם פה באמצע, ובא עכשיו ברק חוסיין הזה שהוא החליט לעשות שינוי וברביעי הוא הולך לדבר במצרים דווקא, לא בישראל, לפרגן לדת האיסלם. הוא הולך להרים את האיסלם. לעשות שלום עם האיסלאם. בוש יצא נגד האיסלאם, כי האיסלאם אומר ג'יהאד רוצה לחסל את כל האומות וקורא לאמריקה השטן הגדול. בא חוסיין ואומר אני מרים את האיסלם, האיסלם זה תרבות מאד חשובה, הג'יהאד שלהם שהם רוצים לחסל את כל העולם שלא מאמין בדת שלהם, זה לא נורא, הוא כבר ימצא מילים יפות ומתאימות. מי יצטרך לשלם את התשלום? אנחנו. אחמאדי, מחמוד קוראים לו, מחמוד אחמדניג'ד. מה זה מחמוד, אתם יודעים מה זה מחמוד? מה מוד. מהמוד. מה מוד. מ' וה' שימו בצד, מ' וה', מהמוד, אתם יודעים בפרסית לא אומרים מחמוד, מהמוד אחמדי, מה' וה' שימו בצד, מה נשאר? מוד. כמה זה מוד? מ' - 40, ו' - 6 וד- 4, ביחד חמישים. כמה זה חמישים באותיות? נ', מהנ מה זה? המן. המן. אם ישראל עושים תשובה מיד הם נגאלים, ואם לא עושים תשובה מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן. מחמוד אחמאדי, מה הוא אומר? כמו המן - להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים כמו המן, גם הוא אומר להשמיד להרוג את כל היהודים. ההיסטוריה חוזרת. והעולם לא יכול לעצור אותו, וסין ורוסיה בעדו, והם מטילות וטו שלא יוכלו לעשות נגדו סנקציות והוא ממשיך ומסתלבט על כולם, והוא נוסע לסורי אסאד ואומר לו אנחנו תומכים בחיזבאללה ובחמאס עד שהם ישחררו את כל המטרים הרבועים שיש בישראל. וזה לפני השלום המעותד והפיוס של ברק חוסיין אובמה, הוא מצפצף עליו צפצוף ארוך. אז כאלה משוגעים יש לנו בסביבה המצב שלנו לא טוב. וראיתם את גוג ומגוג כבר לפני שנכנסתי זה מה שהולך להיות אם אנחנו לא נתעורר וננצל את הזמן חי חי חי ונעשה מת מת מת אז בשמים המקטרגים יגידו הם בלאו הכי לא רוצים לחיות. הנה נתנו להם חיים מה הם עושים עם זה? משחקים שש בש, דומינו, דוק, נוסעים על טרקטורונים, הולכים לטייל דגים דגים, ועושים ככה נוסעים לטייל, מה הם עושים, מנגל כל היום, מה הם עושים? איפה הם לומדים? איפה מתקרבים לקב"ה? איפה הם חפצים להוכיח לעולם שהם עם סגולה, שהם בנים לה', במה? במה? במה אנחנו מראים שאנחנו בנים של הקב"ה, במה? הוא מראה שאנחנו הבנים, למה? האויבים יורים עלינו טילים והוא דואג שזה יהיה בשטחים פתוחים, אז הוא עושה את שלו, מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים? כל אחד יושב בפינה שלו בארבע אמות שלו, מבסוט מהחיים שלו, יש לו סדר יום שהוא קבע לעצמו, מה התורה אמרה זה בשבת אולי ילך לבית כנסת, אולי פה ושם קצת בחגים, אבל מעבר לזה זה טוב בשביל מסורת נחמד, אבל מעבר לזה החיים שלו זה אורח חיים כמו של גוי. שום דבר לא מחייב אותו, לא מסגרת שמחייבת, לא שום דבר. במה אתה נבדל מן הגוי? בברית. נכון. אבל זה עשו לך, והמוסלמי גם עושה, והמוסלמי עושה בגיל 13, הוא צריך להסכים והוא עושה, אתה לא שאלו אותך, יכול להיות שאם היו שואלים אותך לא היית מסכים, אבל בגיל שמונה עשו לך ברית, כל הכבוד, ובגיל 13 עשו לך בר מצוה. ובגיל 22 עשו לך חופה, ובגיל 78 יעשו לך חברא קדישא הספד. אז זה עשו, ומה אתה עושה? מה האדם עושה? מה אני עושה? עשו לי, מה אני עושה? איך אני לוקח את עצמי מהבוקר ועושה, מה אני עושה? מה אני עושה לטובת עם ישראל, מה אני עושה לטובת ה', מה אני עושה בזה שאני סגולה. ה' קורא לי אתה הבן שלי בנים אתם לה', במה אני מוכיח לעולם שאני הבן שלו? במה?

ש. לא שומעים

אם אתה קם בבוקר והול להתפלל בבית הכנסת מעוטר בטלית ובתפילין,

ש. ... תמיד בא לשאול, אתה מבין? אבל יש דברים שאתה אומר ואני פשוט מה הקטע שאי אפשר להפריע לך, לא רוצים להפריע לך

הרב: הנה עכשיו תדבר תשאל מה שאתה רוצה, אני יענה לך

ש. אלב אי אפשר אתה מבין, כי אתה נכנס לקטעים על חומיני ואנחנו העם יעני איך יכולים להתאחד, דוגמא אנחנו יכולים להתעצבן, בואו נלך נחליף לאיראן נתעצבן עליו נעשה, אתה בא מצד שני אתה אומר יש בורא לעולם הקב"ה אומר לנו מה, אז אנחנו לא יכולים כל העולם עכשיו ראינו פה בסרטונים כשהיינו הסרטונים שכל העולם, אתה

הרב: נגדנו, נגדנו

ש. נגדנו והכל וזה, אנחנו לא, אנחנו כמו שאתה אומר אנחנו פשוטי העם, אתה מבין? אנחנו לא יכולים נגד כל העולם

הרב: אנחנו יכולים, אני אלמד אותך איך, אני אלמד אותך

ש. אתה עכשיו נכון, אתה אמנון אני מה זה אתה קרוב, אמנון אני יודע מה זה אתה קרוב, אני יודע מה זה אתה מדבר לאנשים מהלב, אבל אנחנו לא יכולים אנחנו ז"א אני קצת מתרגש יכול להיות כי אני

הרב: אם תשמע לי אתה תראה שאתה יכול לנצח גדוד של חיזבאללה בלי לעשות כלום, תקשיב.

ש. איך? תסביר לי, אתה יכול ללמד את הצבא? יכול ללמד

הרב: אני אתן לך דוגמא, אם הצבא עכשיו שלנו שמסוגל לתקוף, ראינו שהוא יודע לתקוף, אבל הוא לא יודע להגן, כי טילים עוברים מעל הצבא ופוגעים בקהל, נכון? אם הצבא שלנו היה אומר אנחנו יוצאים להלחם נגד האויבים בשם ה' ואומרים "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" אתה תלך בראשנו, אתה יודע איזה כוחות ותעצומות היה נותן לנו הקב"ה, היה עושה בלבלה בראש של כל הגויים שרוצים להלחם בנו, היה נותן להם לירות אחד בשני תבוא חרבם בליבם וקשתותם תשברנה, הוא היה דואג לזה.

ש. אני יכול להגיד לך ויש את זה אצלהם, יש את זה שאחד נלחם בשני ביניהם זה הכח שהקב"ה ואנחנו רואים את זה מהצד שהם נלחמים אחד בשני, זה כן.

הרב: נכון, עכשיו למה הם יכולים להגיד אלה ווקבר ואנחנו לא יכולים להגיד שמע ישראל לפני שאנחנו יוצאים למלחמה.

ש. כי אנחנו עם ישראל כמו שאתה מגדיר אותו, אנחנו עם ישראל צנוע

הרב: צנוע? אנחנו עם ישראל אם היינו עם של יהודים, לא ישראל רק ישראלים, אם היינו יהודים היינו

ש. לא, אולי אתה לא הבנת,

הרב: לא ירדתי לסוף דעתך

ש. עם כל החכמה שלך ואני מה זה מעריך אותך ובאמת כל מילה שלך היא מילת קדש, אמנון, אמנון, יש לנו אנחנו יש לנו הערכה באמת אני סתם מישהו הצמיד לי את הרמקול ואני לא התכוונתי שמישהו יצמיד לי את הרמקול

הרב: זה מיקרופון

ש. אנחנו עוד מתקופת האבן אז נכון?

הרב: אנחנו כבר בתקופת הפלסטיק

ש. עברנו יותר מזה גם

הרב: בסדר, בא נשאיר את זה לארבע עיניים

ש. לא, אבל באמת אמנון אני רוצה להגיד לך נו באמת

הרב: רק מה השם שלך שאני אדע

ש. לא צריך

הרב: אתה צנוע, צנוע לא מגלה, מה השם של כבודו

ש. אליהו שמעון

הרב: הרב אליהו שמעון כן,

ש. עכשיו באמת אני אתה יודע אתה כל הזמן אתה דיברת ומישהו הצמיד לי את המיקרופון

הרב: או, יופי

ש. ככה אתה רוצה לשמוע?

הרב: אבל מה לעשות, אני שומע דרך הרמקול

ש. אני יודע שאתה תמיד שכל מי שישאלו אותך שאלה תמיד יש לך תשובה

הרב: מי שלומד תורה

ש. זה אני לא יכול לחלוק עליך

הרב: אשריך

ש. רק אם תשחרר לי קצת את העצמות והעצמות תדברנה

הרב: טוב כבוד הרב, אנחנו נמשיך איתך בארבע עיניים

ש. אבל לא, באמת אני רק הסברת על כל מה שקורה על מה שצריך לקרוא שהראו בסרטונים, באמת היה איזה סרטון כמו איזה צונאמי מחריד את העולם וזה ואנחנו מצד אחד אתה מסתכל אם אתה רואה את הצונאמי, אז כולם, אני באמת באמונה שלמה אני אומר מי שרואה את הצונאמי, את הגלים האלה שמחריבים את ניו יורק כמו שדיברת, אז אנחנו עם ישראל, חסין, אף אחד לא, הקב"ה איתנו לנו לא יקרה כלום, באמת אני רוצה שתענה לי על השאלה הזאת איך קורה מצב כזה שקורה אסונות בעולם ואנחנו נשמרים מזה?

הרב: הקב"ה מביא אסונות

ש. אנחנו לא חסינים

הרב: הקב"ה מביא אסונות על האומות בשביל שאנחנו נראה מה עלול לקרות לנו אם לא נשמע, אז כמו אבא שרוצה לחנך את הבן שלו אבל הוא לא רוצה לתת לו מכה בחגורה אז הוא  נותן מכה על השלחן, הוא שומע את הצליל של החגורה על השלחן הוא מבין אוי ואבוי אם זה יפגע בו. הקב"ה נותן בסביבה שלנו מכות לאומות שראויים לקבל את העונש שנבין ונשכיל, אתה מבין, מה יכול לקרות לנו אם לא נשמע. אז לכן אני מציע שכדאי לנו להתחזק לשמוע בקול ה', כי הקב"ה עוזר לנו אפי' אם אנחנו לא ראויים, ואם נהיה ראויים על אחת כמה וכמה. ולמה הוא מחכה? הוא מחכה לגאולה של עם ישראל, הוא רוצה לגאול אותנו. אלפיים שנה הוא מחכה לנו, ואנחנו קצת ישנים בעמידה, אתה מבין? אנחנו צריכים להתעורר ולחזור בתשובה ולהחזיר יהודים בתשובה, אם נעשה ככה, שום אויב, שום מדינה, שום אומה לא יוכלו עלינו וגם גוג ומגוג עם שבעים אומות העולם לא יוכלו לגעת בנו כהוא זה אם נעשה את רצון הבורא. ה' אומר "שובו אלי ואשובה אליכם" אם תשובו אלי אתם תראו אני אשוב אליכם, אני אגן עליכם כמו שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ונתתי עשר מכות למעצמת על המצרים, ככה אני אתן לאומות העולם, רק תנו לי את הסיבה לעשות את זה. ומהי הסיבה? תשובה. אם ישראל עושים תשובה מיד הם נגאלים, וכבר הבטיחה תורה, אומר הרמב"ם, שישראל בסוף גלותם עושים תשובה ומיד הם נגאלים. והדור הזה שאנחנו זכינו לחיות בו, יש למעלה ממיליון בעלי תשובה בארץ ישראל בשלושים שנה האחרונות. ולא היה מחורבן הבית עד היום לא היה דבר כזה. ואנחנו הדור שראוי להגאל, רק צריך להשתדל עוד טיפה ועוד טיפה שכל אחד יהיה אכפת לו מעוד אחד. כל אחד יקח משימה להחזיר יהודי אחד תוך שנה, אנחנו נהיה עוד מיליון תוך שנה, ואם נביא לקב"ה מיליון בנים תוך שנה אנחנו מיד נגאלים, זה אני מבטיח לכם, מיליון בעלי תשובה נוספים תוך שנה אנחנו מיד נגאלים.

מה עשיתי בשביל שנוכל להגיע לזה? אני אגיד לך, אני רץ כמעט כל יום בשבוע בשביל להגיד את דבר ה' בכל אתר ואתר בארץ ובעולם. ושלושים שנה אני לא נח, כי אני יודע שאם לא עושים משהו אז זה מת מת מת , ואני רוצה לחיות חי חי חי, אני מייצר חיים לא רק לי גם לאחרים. ורץ ודואג שעוד יהודי ידע ועוד יהודיה ועוד ועוד ועוד ועוד וממציא כלים כדי שיוכלו לעשות את זה גם בלעדי. לכן, בתקופה האחרונה אנחנו משתמשים בטכנולוגיה המתקדמת, והוצאנו עכשיו דבר חדש שזה נקרא רצועה שנקראת שחרורון. מה זה שחרורון? הנה זה הרצועה הזאת, שמים אותה על היד, זה נפתח ונסגר ככה, אתם רואים - רצועה על היד, זה רצועת הצלה. אם אתה נתקל בחילוני אתה פותח את זה, שואל אותו יש לך קומפיוטר - מחשב, אתה מכניס את זה, זה התקן USB דיסק און קי, שמונה ג'יגה בפנים יש סרטים, הרצאות ושירים בשלוש גי'גה, וחמש ג'יגה פנוי שאתה יכול להחזיר כל יהודי בתשובה, על המקום, שחרורון. זה שלא יהיה בן אדם שלא יכול ברגע אחד להחזיר יהודי בתשובה. ומעבר לזה, הוצאנו עכשיו דבר חדש, אנציקלופדיה. אם יש לכם בבית אנציקלופדיה בריטניקה עשרים כרכים מלא אבק, יושב על המזנון הרבה נפח הרבה משקל, אף פעם לא פותחים אותה, זה רק ליופי, ואם כן, אתה מחפש איזה ערך מוצא כתוב הרבה מלל, יש איזה תמונה, אבל אין עד היום אנציקלופדיה שמדברת איתך, אתה שואל אותך שאלה והיא עונה לך. באנציקלופדיה הזאת יש 82 סרטים, 1727 קטעים מחולקים עם טקסט, אתה שואל אותי שאלה, אני עונה לך בסרט. שמעתם פעם דבר כזה - אנציקלופדיה מדברת. שואל שאלה כותב את השאלה, לוחץ אנטר אני עונה לך תשובה. שמעתם על דבר כזה? אין פטנט כזה בעולם עד היום, שמונה שאנחנו אנחנו עובדים על זה עד שזכינו לראות את זה מוכן. אני אראה לכם איך זה עובד ואני אראה לכם איך אפשר להחזיר יהודים בתשובה בקלי קלות. מי שזוכר פעם היתה לי סיסמה שאפשר להחזיר אנשים בקלי קלטות, הפצנו למעלה מ-15 מיליון קלטות חינם, דיסקים וידאו בשביל להחזיר יהודים בתשובה. עכשיו ה' זיכה אותנו שהצלחנו להביא את הפטנט הזה לעולם שאיתו אתה יכול להחזיר שכונה שלמה בתשובה. אתה מכניס למחשב באים אנשים ואומרים לו שאל שאלה, הוא שואל אתה כותב אותה לוחץ אנטר אתה שומע תשובה. אם יהיה לנו כסף ואתה תתרום אני אחלק את זה בחינם. תרמו לנו, איך עשינו חלוקה? אני אסביר, הפטנט הזה בשביל להכין אותו עלה למעלה מחצי  מיליון שקל, נכון? ...

ש. המצוה שאתה מדבר עליה עולה כסף

הרב: מה פתאום? אני אמרתי לך שזה עולה כסף? שמעת אותי שאמרתי שזה עולה כסף?

ש. אנחנו מבינים פה כל האולם שצריך לקנות את זה

הרב: לא הבנתי, אתה שמעת שאמרתי שזה עולה כסף? הוא הגן על עצמו שלא יצטרך לשלם חס ושלום כסף, הוא כבר רצה שאני אחלק לכל העולם. אבל אתה חושב, אני אמרתי שזה עולה כסף. אם אתה צריך לשלם על זה אתה צריך לשלם למעלה מאלף דולר כי החומר שיש בפנים זה 5,000 שקל, 80 מדיות בפנים נמצאות שלקח שלושים שנה לעשות אותן, לערוך, אתה רואה פה מצלמה, עולה 25 אלף דולר, אתה רואה עוד מצלמה עולה 15 אלף דולר, אתה רואה עוד מצלמה 15 אלף דולר, יש שמה מיקסר, אתה רואה כל הציוד הזה שלושים אלף דולר, ז"א הם מצלמים הוא מקבל משכורת הערב והוא מקבל משכורת הערב ואלה מקבלים משכורת הערב, ואני לא לוקח אגורה ואני בא בחינם עם הצוות בחינם. אם היית צריך לשלם את זה היתה עולה הופעה כזאת 5000 דולר רק לצוות. רק לצוות! אתה לוקח צלם שיצלם לך חתונה אז עולה לך אלף ומשהו דולר, אתה לוקח זמר לוקח 1700 דולר, מה הוא עושה? שר יופי, שר, כל הכבוד לו, מה הוא השקיע? כלום, דיבר, ולללל... לקח את הכסף והלך, מה הוא עשה אותך? בן אדם יותר טוב? לא. רקדת קצת והלכת לישון. אני מדבר ולפעמים בן אדם חוזר בתשובה וקיבל גן עדן, שילם לי על זה? אסור נכון? ודאי, אני רק שואל, מגיע לי כסף, למדתי את זה, הוא היה צריך לשלם, לא לוקח ממנו כסף. ראית פעם מרצה בא להרצות בלי כסף. ביבי נתניהו על כל הפשלות שלו שהוא עשה במדינה גובה 15 אלף דולר או עשר אלף דולר להרצאה בחו"ל, אין שום הבדל. שום הבדל. שום הבדל. אתה אומר שאנשים רוחניים צריכים למות ברעב, אנשים חומריים צריכים לאכול ולנסוע עם קדילק, למה? כי מי שהוא רוחני צריך לחלק כל מה שיש לו, ומה הוא יאכל? שיאכל רוח. מה פירוש מה יאכל? מי אמר לו להיות רוחני? ואני למרות זאת רוחני ולא לוקח ממך גרוש. גרוש לא לוקח, בא בחינם, טס בחינם,  נוסע לכל העולם בחינם, לא לוקח אגורה! הבנת, ומחלק גם בחינם, מחלק. אבל מה לעשות שחומר גלם עולה כסף, ואני עוד לא יודע לייצר כסף ממילים, עוד לא למדתי. אם אני אלמד אני יעמוד כל היום אני יעשה דולר דולר מאה מאה מאה אלף אלף אם זה יצא לי ככה תאמין לי אני אחלק בחיני חינם, אבל בינתיים עוד לא התחלתי להגיד כסף כבר עצרת אותי חלק בחינם.

ש. למה לא? למה לא?

הרב: למה כן?

ש. ז"א אתה קורא את הדת שלנו להחזיר אותנו בתשובה בכסף

הרב: מי אמר שאני רוצה להחזיר אותך בתשובה?

ש. למה באת?

הרב: לא הבנתי, אתה שמעת שאני רוצה להחזיר בתשובה? כל בן אדם, מה אתה רוצה אני אמרתי אני? היעד שלי זה, טוב בא אני אראה לך עכשיו איך אני ממוציא ממך מאה שקל, תיכף אני אראה לך, רק מאה לא יותר אח"כ אתה תתעלף לי. רק רגע, חכה רגע, תקשיבו שניה, אני אראה לכם איך אפשר עם האנציקלופדיה הזאת להפוך בני אדם לחלוטין, אפילו אדם קרח, אדם כופר, אדם אנטי, אפשר להפוך. מה קורה אם אתה נתקל ביהודי באור עקיבא שנקלע מקיסריה לפה והוא טוען שהוא בא מהקופים. איך אתה מוציא אותו מזה שהוא בא מהקופים.

 

כן יהודים יקרים, האנציקלופדיה הזאת לעילוי נשמת מורי ורבי שנפטר בחוה"מ האחרון, והשלושים שלו זה בל"ג בעומר, הרב הגאון הרב יהודה שפירא שעמד כחומה בצורה להעמיד את עולם התשובה במשך למעלה מעשרים שנה, וזכה לאריכות ימים, ועמד איתן בשביל שנצליח במשימה הקדושה הזאת נגד כל המשברים והגלים שעמדו כנגדנו שלא נצליח, ולמי שיודע קצת את ההיסטוריה יודע כמה הציונות וכמה העיתונות וכמה הממשלה רדפה אחרינו שלא נוכל להצליח ולמרות כל זאת הצלחנו לעבור את כל המכשולים, ולהעמיד עולם של תשובה, כל זה היה בזכותו של הרב הגאון הרב המנוח. לעילוי נשמתו אנחנו החלטנו לצאת את האנציקלופדיה הזאת ואת הדיסק און קי למי שתורם מאה שקלים בלבד מקבל את זה מתנה ויכול להשתמש עם זה להחזיר יהודים בתשובה מאות ואלפים אפשר להחזיר עם החומר גלם שנמצא בפנים. 1727 תשובות מוכנות, שואלים שאלה לוחצים אנטר ומקבלים. התורמים הראשונים שלי זה החבר'ה הטובים האלה, הם לוקחים את השלוש אנציקלופדיות הראשונות, נכון? אשריכם. תן להם שלוש אנציקלופדיות לחבר'ה הטובים והם התפתח. מי רוצה להרים את היד וגם יקבל ברכה על זה שהוא זוכה בעזהי"ת.

יהודים יקרים, מי בעזהי"ת מהערב מוכן לקבל על עצמו לשוב בתשובה לקרב את הגאולה ולעשות רצון אביו שבשמים להתחיל לחיות חי חי חי... יש מי שמוכן לקבל על עצמו לשוב בתשובה שירים את היד ותהיה לו הפתעה. שמחה כהן פה? יש פה את שמחה כהן? שמחה כהן היא עם כיסוי ראש על הראש, איך לא דתיה עם כיסוי ראש? באת לכבודי עם כיסוי ראש, אשרייך לחיי העולם הבא, בעלת תשובה אמיתית זה, זה יותר טוב מאחת שומרת מצוות ולא שמה כיסוי ראש. את לא שומרת שבת? שומרת? היא שומרת שבת. שומרת טהרה? שומרת כשרות? נו מה אתה רוצה ממנו, צדיקה. אה אתה רוצה שיהיה לה זרע חי וקיים, הא, ובעלה פה? לא פה? בעלך לא נמצא פה? כמה שנים אין לכם ילדים? שמונה? בת כמה את? חמישים, זה צריך נס כפול ומכופול, גם הגיל וגם היכולת. ומה אתה מוכן לעשות בשבילה? אני לא אגיד, אתה תגיד מה שהלב שלך אומר. אתה לא יודע. אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך שלושה חדשים רצוף.

ש. כן.

הרב: אתה מבין מה אמרתי?

ש. ללמוד שעתיים

הרב: אבל ללמוד בשעתיים

ש. ללמוד

הרב: שלושה חדשים רצוף בלי הפסקה. בעלה יהיה מוכן?

ש. אני ב טוח שכן

הרב: ואת תהיי מוכנה ללמוד ספר שערי תשובה של רביונ יונה חצי שעה שלשה חדשים רצוף? כן היא תהיה מוכנה. טוב, אני מוכן לברך שבעז"ה יתברך בזכות העקשנות של שלושת החבר'ה פה ובזכות הלימוד תורה שאתם מקבלים על עצמכם שהגברת ששמה שמחה בת מרים ובעלה רמי בן לטיפה יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

הרב: וזה בחינם.

ש. אני מוכן ללמוד עוד שעתיים גם בשבילה,

הרב: עוד שעתיים? אתה לא תנשום בסוף. אתה אחיו? כמה שנים אין לך ילדים?

ש. חמש

הרב: אשתך בת כמה?

ש. יותר מבוגרת ממני, 47.

הרב: י'חביבי מה אתם עושים לי, אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף בלי הפסקה.

ש. כן.

הרב: מוכן, ואשתך איפה היא?

ש. בבית

הרב: עם כיסוי ראש?

ש. לא.

הרב: תגיד לה שהיא תכסה את ראשה ותלך בצניעות גמורה

ש. אני אגיד לה

הרב: חצי שעה שהיא תלמד שערי תשובה של רבינו יונה שלושה חדשים רצוף. מה השמות שלכם?

ש. עקיבא בן מרים ודניאלה בת אדלה

הרב: ה' יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה

אמן.

הרב: תהיו בריאים.

יש לנו פה יהודי שבאחת ההרצאות הקודמות שהייתי פה, איפה הוא היהודי שלנו? היהודי הזה לפני כמה שנים? לפני כמה שנים היית פה? ישבת פה בצד, נכון? ואז קמת ומה אמרת לי?

ש. משהו עם העבודה או עם האשה?

הרב: עם האשה

ש. האשה שהיה בעיה, היא לא יכלה להכנס להריון,

הרב: כמה שנים?

ש. במשך שבע שנים עברנו טיפולים, והתייאשנו מהטיפולים, איך ששמענו שאתה מגיע לפה הגענו, ושאלתי אותך מה עושים, אז אמרת אם אשתי פה, אשתי קמה שאלת אותה אם היא מוכנה לקחת כיסוי ראש, והיא הסכימה. היא קיבלה כיסוי ראש ואחרי שלשה חדשים ב"ה הילדה הראשונה.

הרב: כמה יש לך היום?

ש. שלוש בנות ובן

הרב: אשריך. כמה עלה לך כיסוי ראש?

ש. חינם.

הרב: ווי ווי ווי אני אומר לך רוחני זה רק חינם, אין כסף בכלל הכל חינם, ילדים חינם קלטות חינם הכל חינם. אשריכם ישראל תבורך מפי עליון ותזכה לגדלם בבריאות לעבודתו יתברך.

ש. וכן למר

הרב: אמן, מי מוכן לקבל על עצמו תשובה, אני נותן לו ברכה לא מהעולם הזה. מי מוכן לנצל את המומנטום יקבל על עצמו תשובה יבוא לכאן אני אתן לו ברכה לא מהעולם הזה, מי מוכן? תדעו, אפשר לנצל את זה רק הערב, מי שחכם ינצל, מי שלא - עבר.

ש. הרב מחילה, אני במשך 13 שנה חוזר בתשובה. זה התחיל כמעט מהקטע שלה כיסוי ראש, זה חיזק אותי. אבל אנחנו יודעים שבחזרה בתשובה יש עליות ויש ירידות, נכון לעכשיו אני לא אגיד שאני בירידה, אבל אני גם לא בעליה, אז אני מקבל על עצמי תשובה, אני רוצה שהרב יברך אותי.

הרב: אתה חכם יותר מכולם אתה, אה? בסדר. תעמוד פה רגע, אני רוצה שיצטרפו אליך כמה, נו, מי מוכן לקבל עצמו תשובה באור עקיבא תראו מה אני עושה איתו. מי יש לו את החכמה? כבודו הנה אשריך לחיי העולם הבא, אשריך אשריך. מי  מוכן לקבל על עצמו תשובה זה יכולה להיות גם אשה, לאו דוקא גבר, מי מקבל על עצמו תשובה לכבוד השכינה הקדושה. מקבל ממני ברכה לא מעלמא הדין. הנה תבורך מפי עליון, בכבוד אשריך. מי עוד מקבל על עצמו תשובה? מי האמיתי פה? מי גבר מסוגל לנפץ את היצר הרע בבת אחת? מי יכול לקבל על עצמו תשובה עולה לכאן. יכולה להיות גם אשה חכמה. באנו לעולם בשביל לעשות רצונו יתב', זה ההזדמנות עכשיו. אתה גם כן בא? אשריך אשריך אשריך, הנה עוד אשה, אשרייך לחיי העולם הבא, תעמדי פה, אשרייך שאת זוכה ואשריך שאתה בא. הנה חצי מנין יש לנו כבר פה. מי עוד? אל תתבייש, מה אתה מתבייש? ממי, תתבייש מיצר הרע, בא, תראה לחבר שלך, תן לו נוק אאוט, בא יש לך חולצה אדומה משהו, זה ליצר הרע כמו השור, בא, בא מתוק נשמה תראה איזה ברכה אני אתן לך בחיים שלך לא תזכה לברכה כמו הערב הזה, אני אומר לך תנצל. יווי ווי ווי... אריות, אריות, אריות. אשריכם ישראל. אין, עם ישראל קדושים, קדושים חבל על הזמן. מי היה מאמין? מי עוד? אני צריך עוד שלושה יהודים מנין, הנה עוד אחד, בא צדיק אשריך. אשריך לחיי העולם הבא. אשריך, בא תעלה לפה. עוד שני יהודים, עוד שני יהודים... 13 יהודים! 13 מנין אחד. מנין אחד - אהבה. אהבה - אחד זה 13. אשריכם הנה בא לפה מתוק. בא תעלה לכאן.... מי יאמין זה מעמד הר סיני באור עקיבא, מעמד הר סיני קבלת התורה. מי עוד מוכן? יש עוד מי שמוכן? יש לנו 13 יהודים ויהודיות. אז קודם כל אני רוצה להגיד לכם שיש כמה יהודים שהם תרמו לי אנציקלופדיות. איך הם רצו בחינם בסוף הם מקבלים בחינם. יש כמה יהודים שתרמו וביקשו ברכה, תענו להם. אחת תרמה עשר אנציקלופדיות. חלוקת ציציות. כיפות. תגידו חינם. חינם, י'חביבי אם אין יהודים טובים איך נחלק אותם? אנציקלופדיות, חינם חינם.

ש. אני כבר לקחתי, אני מוכן לתת את זה במתנה בחינם. למי שאין.

הרב: יש עוד מישהו שרוצה לחזור בתשובה? לא מאוחר. מי רוצה לחזור בתשובה? בואו. בכבוד.

ברכת שהחיינו

הרב: עוד מישהו? הנה אשריך, איפה מחיאות כפיים.

עוד מישהו? בואו בוא... מחיאות כפיים, עוד מעט יהיו פה על הבמה יותר ממה שיש למטה. יש עוד מי שרוצה? רגע, אני אעשה איתכם עוד משהו, קודם כל אני רוצה שתדעו שעוד מעט יהיה פה דבר חדש, הזמנו כמה אלפים, משהו מיוחד. זה הגיע עכשיו מחו"ל, זה מטפחות ראש חדשות שיהיו של שופר, אתם רואים? כל אשה תקבל כזה דבר עם הסמל של שופר, יפה? תהיה כיפה עם הסמל של שופר. ויהיה טלית עם הסמל של שופר. רואים? יפה, ברור? רואים? זה בעז"ה. אלה שעוד לא חוזרים לגמרי בתשובה ורוצים ציצית, מי אלה? מי רוצה ציצית?

חלוקת ציציות

ברכות.

שאלות ותשובות:

 

ש. למה היתה שואה?

הרב: למה היתה שואה. באנציקלופדיה יש תשובה עשרים וכמה דקות למה היתה שואה, אם תרצה אני אראה לך את זה עכשיו. הציבור רוצה לראות את התשובה? בבקשה תפעיל להם את האינציקלופדיה, לכל שאלה תשובה. זה יהודי ששאל אותי במונטריאול בקנדה את השאלה הזאת, הוא ניצול שואה בעצמו, הוא לא האמין שיש תשובה, אמרתי לו אם אני עונה לך אתה תשים ציצית? הוא לא האמין שיש תשובה, בסוף הוא שם ציצית.

ש. אולי תספר איך אתה חזרת בתשובה?

הרב: אחרי הסרט

 

ש. רציתי לשאול על התלמידים של רבי עקיבא על השנאת חינם

הרב: אני אענה לך תיכף אחרי הסרט

 

הרב: כן, זה החלק הראשון באמת, אחרי זה עניתי לו על עוד שאלה והוא שם ציצית וקיבל עליו תשובה. זה אחד מתוך 1727 קטעים באנציקלופדיה, ועל כל שאלה תשובה. שאל אותי יהודי פה למה מתו בגלל שנאת חינם התלמידים של רבי עקיבא. לא חלקו כבוד זה לזה, היו תלמידים מצויינים חכמים הכל, אבל טיפונת של אגו עצמי לא מפרגנים לשני, לא חולקים כבוד אחד לשני, זה גורם לאסון כזה ש-24 אלף תלמידים כאלה קדושים מתים. אבל יש בזה גם סוד, כיון שהם לא הגיעו לשלמות של מה שמתבקש מהם, הרי רבי עקיבא רבם אמר "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה, והם בתור תלמידים שלו היו צריכים להגיע לדרגה זו, והם לא הגיעו לשלמות הזאת אז דוקא בזמן הזה של ספירת העומר שעם ישראל התקדשו לקראת קבלת התורה "ויחן העם" כולם היו בלב אחד, בהסכמה אחת, ואצלהם היה משהו פירוד, זה היה העת שהיה קטרוג גדול והם היו צריכים למות זה אחר זה בפרק זמן קצר 24 אלף תלמידים! ככה מקפיד הקב"ה על אלה שהם בדרגה הגבוהה ביותר. אבל זה לא סתם כך, יש לי קלטת שמסבירה את זה, הם היו גלגול, 24 אלף תלמידים האלה הם היו גלגול, הגלגול הראשון שלהם התחיל אצל שכם בן חמור, שכם בן חמור התגלגל אח"כ בזמרי בן סלוא ואח"כ ברבי עקיבא. שכם בן חמור כידוע המעשה שלו עם דינה ואחרי זה זמרי בן סלוא בן לתקן את זה ואז הוא נשאר עם המדינית ואח"כ בא בתור רבי עקיבא ואז הוא פרש מאשתו והלך ל-12 שנה ועוד 12 שנה. במקרה הראשון של שכם בן חמור חטא, שמעון ולוי הרגו את אנשי שכם. אומר המדרש כמה היו אנשי שכם? 24 אלף, 24 אלף הם הסכימו לשמוע בעצת שכם לימול את עצמם. בגלל שמלו את עצמם הם זכו לבוא עוד פעם, והם היו אח"כ עם זמרי בן סלוא שהיה נשיא שבט שמעון הם היו עשרים וארבע אלף שמתו אח"כ כשהחטיאו אותם בנות מדין, בנות מואב כשהחטיאו אותם הם מתו 24 אלף  משבט שמעון. ואח"כ הם באו כ-24 אלף תלמידי רבי עקיבא שהוא בעצם גלגול של שכם בן חמור שהוא היה זמרי בן סלוא רבי עקיבא ו-24 אלף השכמים שהתגלגלו בשבט שמעון ואח"כ הגיעו כתלמידים שלו. יש בזה עוד ביאור למה זה היה ככה, אבל זה בקלטת אחרת באריכות. מכל מקום, נסתרות דרכי ה' אבל אצלו הכי הולך מדוקדק ואין מי שנמלט אם הוא עושה מעשה שלא יעשה, רק ה' עשה חסד גדול עם היהודים שנתן להם דרך של תשובה. ברגע שיהודי חוזר בתשובה, "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" ואתה מקבל עליך תשובה, הקב"ה עם התשובה האמיתית מוחק לך את כל העבר. אתה כמו תינוק שנולד מחדש. אין מתנה כזאת, זה מתנה לא הגיונית, על פי שכל זה לא נכון, אבל זה מידת חסדו של הקב"ה שהוא דן אותך כאילו נבראת מחדש, כאילו החלפת את הזהות שלך. כמו שאומר הרמב"ם משנה שמו משנה מקומו, שלא יכירו בכלל יגידו מי זה האדם הזה, לא יכול להיות זה שמעון, אני לא מכיר אותו מה פתאום, ההוא היה ככה וככה וככה, זה מישהו אחר. זה רק חסד שהקב"ה עושה עם הבנים שלו. ומי שמנצל את זה כמו שניצלו את זה כמה יהודים הערב אשריהם ואשרי חלקם, תבוא עליו ברכה, העתיד שלו לפניו, העבר נמחק אם הוא מתמיד בתשובה, וזה גן עדן בעולם הזה ולעולם הבא. זה שתי התשובות. נשאלתי פה עוד שאלה, האם זה נכון שהרבנים מתערבים בשידוך, מה דעתו של הרב. ואיך נקבע המחירון, ביטול שידוך עקב אי יכולת לשלם, האם נחשב כפספוס זיווג שנקבע בשמים?

אז ככה, אין לרבנים להתערב בשום שידוך, אי אפשר לבדוק בספרים אם מתאימים או לא מתאימים, טיפש מי שהולך לשאול שאלה כזאת רבנים או מקובלים או בבות או במבות, אם הוא הולך לשאול שאלה, תבדוק את השם שלי ואת השם שלה תגיד אם זה מתאים ובאיזה יום, זה קשקוש בגרוש, לא ללכת לא להאמין ולא לשלם אגורה. ממילא אם מישהו אחר שלא מתאימים לא צריך לשמוע וגם לא מפסידים שום דבר, צריך פשוט לבדוק איך האשה, איך הגבר, האם המידות שלהם טובות, האם הם מבית טוב, איך הם מתנהגים, מה יודעים עליהם בסביבה, לבדוק אם הם מתאימים, האם יסתדרו עם החסרונות שיש לכל אחד, עם היתרונות אין בעיה להסתדר, עם החסרונות, אם הוא יודע שהיא עצבנית, אתה יכול לחיות איתה חמישים שנה עצבנית, אם הוא עצבני את יכולה לחיות חמישים שנה עם עצבני, אם הוא קמצן או היא קמצנית, אתם יכולים לחיות עם אחד כזה חמישים שנה? צריך לבדוק את החסרונות, והמעלות זה רווח, אבל צריך לבדוק מאיזה בית מאיזה משפחה וכו', לא להתלהב לא מי שנראה טוב הוא גם טוב מבפנים, אל תסתכל בקנקן אלא מה שיש בתוכו. ז"א אדם צריך לבדוק את זה בעיניים שלו ובבדיקה מסביב. אבל לא רבנים ולא הוקוס פוקוס ולא שמות ולא מספרים ולא סגולות ולא תיקונים ולא חצי תיקונים, בלי כסף, חינם. כן.

 

ש. אמרת שהקב"ה לא לוקח בן אדם עד שהאנשים בסביבה שלו זה מגיע להם,  נכון?

הרב: נכון

ש. עכשיו תסביר לי את המצב הזה, לפני חמש שנים אבא שלי נפטר, חזרנו בתשובה אני והאחים שלי, לפני שנתיים אמא שלי נפטרה, אז איך תסביר את זה, אנחנו חוזרים בתשובה, יש עוד משהו, זה אולי, זה משהו שמאד קשה לי להבין. ושמעתי את זה כמה פעמים

הרב: שני דברים צריך להבין, יש מי שנפטר בעיתו ויש מי שנפטר שלא בעיתו. מי שנפטר בעיתו זה אי אפשר להספיד

ש. איך אפשר לדעת?

הרב: אי אפשר לדעת. ז"א לדוגמא, האר"י הקדוש נפטר בן 38, יש צדיקים גדולים שנפטרו בצעירותם, זה לא אומר שזה בגלל חטא או משהו, אז ז"א אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו צריכים להתפלל, לעשות כל מה שיש לאיל ידינו בשביל לנסות למנוע עד כמה שאפשר. פעמים זה בעיתו ולא יעזור כלום, ולפעמים זה לא בעיתו וגם לא יעזור, ולפעמים כן יעזור, תלוי. אם מייצרים מספיק זכויות כנגד הקטרוג שיש על אותה נשמה יכולים לבלום את זה, ובפרט שהגזרה היא נקראת גזירה בטיט ולא בדם. אם הגזרה היא בדם אין כבר מה לעשות, גם משה רבינו לא יכל לעזור, אבל אם זה בטיט, אז ז"א נותנים איתות ואם המשפחה והבן אדם עצמו החולה או החולה מקבלים על עצמם תשובה יכולים למנוע במקרים כאלה רבים ה' זיכה אותנו לראות במו עינינו, אני מדברים על מספרים של מאות בני אדם. ויש עשרות של סרטים כאלה בשופר אתם יכולים להכנס לחיות כמה אנשים זכו לחיות אחרי שאמרו להם עוד שבוע נשאר לכם לחיות, אבל זה כשזה בטיט, כשזה בדם אין מה לעשות. עכשיו, אתם חזרתם בתשובה ואני מאמין שהתשובה שלהם רצינית וכו', זה לא אומר שמי שחזר בתשובה התשובה שלו היא קומפלט. יש אדם שחוזר בתשובה כל תשובה מקובלת באהבה, גם אם אדם חוזר בתשובה על מצוה אחת, החליט לקבל עליו שבת זה גם תשובה. אמנם תפילין הוא עוד לא מניח, על זה הוא גם צריך לחזור בתשובה, אבל זה גם תשובה. כל דבר שאדם מקבל זה תשובה. תשובה שלמה זה כשהוא עושה הכל קומפלט.

ש. לא, אבל עשינו הכל

הרב: אני לא אמרתי שלא, אבל האם את יכולה לערוב לי לדוגמא, שלא היה לשון הרע מאז שחזרתם בתשובה, לא שמעתם, לא דיברתם, את יכולה לערוב לי שאין לכם איזה קנאה או שנאה למישהו עדיין עם עבר כזה או אחר, אם זה מוצדק או לא, את יכולה לערוב לי שלא הלכתם רכיל וסיפרתם משהו שלא עפ"י תורה צריך לספר וכן הרבה דברים כאלה. זה דברים שה' יודע ואנחנו לא יודעים, ומה לנו יותר מהתנאים הקדושים תלמידיו של רבי עקיבא, שבשביל שנאת חינם קצת, לא חלקו כבוד זה לשני מתו, מה נגיד על זה? מה נגיד על רבי יוחנן שהיה אדם גדול שכל התלמוד הירושלמי שלנו - שלו, הוא הביא את הירושלמי, הוא בעצמו איבד עשרה ילדים בחייו, היתה לו טענה על זה? לא. הוא לקח את העצם האחרונה שנשאר לו מהבן האחרון והלך לנחם אבלים. מה נגיד על אהרן כהן גדול אח של משה רבינו שמתו לו שני בנים ביום השמחה שלו שחנכו אותו להיות כהן גדול, מתים לו שני בנים צדיקים שהיו קדושים במשהו יותר ממשה ואהרן עצמם. כתוב "וידום אהרן" ולא עוד אלא ששמח. מה נגיד? אנחנו יכולים להגיד? תאמיני לי שהקב"ה לא עושה דין בלא דין, וזה רק אחרי שהוא עושה את כל ההנחות. דוגמא, אנשים היום  מחללים שבת אחר שבת, עוברים עבירות, אוכלים מה שהם רוצים, מקללים, מצפצפים עושים את כל העבירות, כמה זמן אנחנו היינו מחזיקים מעמד אם מישהו היה משתמש בכח שנתנו לו, משתמש נגדנו. אם אני נותן עכשיו לבן אדם בעבודה אצלי מכונית, נותן לו פלאפון, נותן לו משרה, נותן לו הכל, וכל היום מהבקר שהוא בא עושה מעביר שעון ונוסע עם האוטו לטיולים, דלק עלי בלי רשות, מדבר בפלאפון אלפי שקלים, במשרד עושה עסקים עם אנשים אחרים, בשבילי הוא לא עושה שום דבר. הייתי מחזיק אותו עוד יום אחד אם אני הייתי יודע? לא. יומיים? ודאי לא. חודש - בטח שלא. שנה - מה אני טמבל? בורא עולם נותן לבן אדם חיים בריאות עיניים שיניים הכל, מה הוא עושה? אוכל נבלות וטרפות, מחלל שבת, לוקח את כל מה שנתן לו וכל יום  משתמש עם זה נגדו. והוא לא גומר עליו, ומשאיר אותו עוד שנה ועוד שנתיים ועוד שלוש ועוד עשר ועוד שבעים, איך זה? אז איך יכול להיות שהקב"ה אם לרשעים נותן ככה על הצדיקים הוא מתנפל? אלא זה רק עם חשבון מדוקדק בדיוק, שרשעים מקבלים שכרם בעולם הזה וצדיקים מקבלים שכרם בעולם הבא, וכן צדיקים מקבלים עונשם בעולם הזה כדי להשיב להם שכרם מלא לעולם הבא, בעוד שרשעים מקבלים שכרם בעולם הזה ועונשם מלא לעולם הבא. וכן אמר דוד המלך "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" איך בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי אוון? אומר להשמדם עדי עד" אז מקבלים פה והעונש שם. עכשיו, אם האמא היתה צדיקה והאבא היה צדיק, מה הבעיה? הם הלכו לגן עדן. הלכו לגן עדן, וטוב להם.

ש. אבא היה צדיק גדול,

הרב: בסדר ואם האמא לא?

ש. אמא חזרה בתשובה שלשה ימים לפני שהיא נפטרה

הרב: נפלא מאד, הצלתם את חייה לחיי העולם הבא. ועכשיו שאתם בעלי תשובה אז אתם מזכים אותם, למה? ברא מזכה אבא, כל מעשה שלכם שאתם עושים היום אפילו שאתם לא מתכוונים לעילוי נשמה, מעצם זה שאתם הבנים והבנות מזכים את ההורים כל הזמן, כל מצוה שאתם עושים, גם השעתיים וחצי שישבת פה - עולה לזכויות שמה למעלה. כל דבר שאת עושה ואחייך, כל זה עולה להורים. זה חסד שהקב"ה עשה שגם אם אדם נפטר ואפילו לא הספיק לעשות תשובה, הבנים אם הם הולכים בדרך התורה והמצוות מזכים אותו למעלה. הבנת?

ש. כן, תודה רבה

הרב: תהיי בריאה.

 

ש. היה מקרה של מוות בעריסה, אני במקרה קרה לי מוות בעריסה של הילד בן חצי שנה, האם אני והאשה אשמים במשהו?

הרב: תראה, יש לי אח צדיק, קוראים לו הרב אורי יצחק, ונפטרה לו בת שלושה חדשים בעריסה גם. הוא לא שאל את השאלה שלך, ואני אענה, אני אענה, אם יש גזירה משמים לפי חשבון אי אפשר שתקום בלילה ואי אפשר שתעזור שום דבר. כשיש גזירה משמים לפי חשבון היא חייבת להתרחש, לא יעזור שום דבר. אל תדמה אם הייתי קם למה לא קמתי למה לא שמעתי, למה לא שמתי לב שהילד כיסה את הפנים עם השמיכה, זה לא תלוי בך. אם יש גזירה משמים ככה זה קורה. ז"א ודאי שיש חשבון שלך, של אשתך ושל הילד שנולד, הילד זה על גלגול קודם, אתם זה על גלגול נוכחי או קודם, תלוי, ה' יודע על מה אתם חייבים, אבל משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, הוא יצא לעולם האמת נקי, ואם בזה הוא סיים את התיקון שלו אשריו ואשרי חלקו שהוא זכה, ואתם - אם קיבלתם את זה באהבה ואמרתם ברוך דיין האמת, תיקנתם גם אתם את מה שהייתם צריכים לשלם.

ש. אני אותו לילה הילד הזה הוא שיחק הכי הרבה, והוא ישן הכי מאוחר אותו לילה, עכשיו אני אומר, תראה אני לא מאשים את האשה זה בטוח, אבל אני לוקח על עצמי כגבר של הבית הייתי צריך לקום

הרב: לא, לא היית צריך לקום, אם היית צריך לקום היית קם. מן השמים לא נתנו לך לקום, אני אסביר לך דבר אחד פשוט ותבין אותו טוב. אתה אז שמרת תורה ומצוות?

ש. אני עכשיו בשנתיים האחרונות

הרב: שמעתי, אני שואל שאלה נוספת, שמרתם טהרת משפחה?

ש. כן.

הרב: מה כן? מאה אחוז

ש. כן.

הרב: כל מה שצריך?

ש. כן.

הרב: ידעתם את כל ההלכות

ש. פשוט, לא שמרתי שבת מכיון שהייתי משחק כדורגל, אבל ב"ה אני עכשיו שומר שבת ומתפלל

הרב: אתה יודע מה העונש על חילול שבת?

ש. לא.

הרב: תאונת דרכים. סקילה, זה עונש הכי חמור בתורה. זה על שבת אחת פעם אחת.

ש. אז אתה אומר פה כאילו עוון אבות על בנים, זה מה שנשמע

הרב: ככה אומר הרמב"ם, הרמב"ם אומר שאדם בעוון שלו ילדים קטנים מתים לו. אמנם הקטנים האלה מתים בשביל גלגול קודם שלהם, אבל בעוון אבות בנים קטנים מתים, לא גדולים, קטנים עד גיל 13. אז הסברתי, הנה הוא אומר בעצמו שחילל שבת. חייב על זה מיתה על כל שבת. כמה שבתות הוא חילל? כמה פעמים הוא צריך למות? עניתי על זה שאלה שרשעים גדולים מקבלים שכר, כי הם מאמינים בעולם הזה ולא בעולם הבא, לכן הם צריכים לקבל שכר בעולם הזה ולא בעולם הבא.

ש. אז אתה אומר כאילו שאנחנו לא שמרנו שבת, זה המקרה

הרב: לא, זה רק דוגמא, זה יכול להיות מעוד סיבות

ש. אז אתה מחזיר אותי לאותו מצב כאילו שאנחנו אשמים, ההורים

הרב: זה ברור, זה לא אתה רק ההורים האלה שמת להם בן בעריסה, כל מה שקורה במשפחה ומישהו  נפגע זה מראה שהמשפחה לא יכלה לגונן על המקרה הזה, אם היא לא יכולה לגונן על המקרה משמע שהם ראויים גם כן לעונש. הרי אדם מצטער. אם אשתו עכשיו נפלה למשכב והיא חולה, הוא מצטער, הוא צריך לסעד אותה, הוא צריך לטפל בה, מי מצטער גם הוא לא רק היא, אז למה הוא מקבל את זה אם לא מגיע לו? הקב"ה לא יתן לה להיות חולה ושהוא יצטער עד שגם הוא יהיה ראוי לעונש כזה, והוא יעכב את זה הקב"ה. ז"א שהקב"ה ממתין עד ש. אין רחמים יותר מזה.

ש. האשה לא רגועה, היא יושבת פה

הרב: האשה צריכה להיות רגועה ולהאמין שהקב"ה לקח את הנשמה בטהרה והיא גמרה את התיקון, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. יכול ילד לגדול, להיות בן 18 יפה תואר גבוה חכם חזק הכל, בגיל שלושים ארבעים אבל עפ"י התורה הוא רשע. למה? עובר על כל מצוות התורה, אז הוא האריך ימים והכל, וההורים מבסוטים יש להם יכולים להתפאר בו, אבל הוא ילך לגיהינום אם הוא לא יחזור בתשובה. בעוד שאם ילד בא לעולם אפילו תקשיב, הוא היה בן 12 וחצי ואפילו שהילד הקטן בן 12 וחצי חילל שבת ולא שמר מצוות ולא כלום, אם הוא נפטר בגיל כזה לפני 13 הוא לא חייב. כי קטן פטור מהמצוות, קטן עד גיל 13 פטור מן המצוות. אמנם להורים יש מצות חינוך, הם צריכים לחנך אותו, אבל אם ההורים לא חינכו אותו, הוא עבר על המצוות הוא פטור, כי עד גיל 13 הוא לא חייב, וילד קטן בן ששה חדשים ודאי לא חייב. מה הוא עשה? הוא לא עשה עוד כלום, הוא עוד לא יודע אפילו מה קרה איתו, אבל זה לא על עכשיו, הנשמה הזאת היתה כבר בעולם והיא באה עוד פעם לתקן. כי אין סיבה שהקב"ה יקח אחד הביא אותו ולא נתן לו להגשים את עצמו, אין דבר כזה שהוא יברא אדם לריק. אין דבר כזה.

ש. לא שומעים

הרב: אני לא אומר לך אמרתי, שבגלל שבת, אמרתי דוגמא לכן שאלתי גם על טהרה כי אם טהרה לא היתה כמו שצריך תשים לב, תקשיב טוב, זה כרת וכתוב ערלים ימותו, או שהם מתים לילדים או שהילדים מתים

ש. לא תודה לאל

הרב: אז אני אומר, יכול להיות כמה סיבות, לא אחת, אבל מכל מקום ודאי שהייתם חייבים באותה שעה, ואשריכם שאתם מתחזקים בשנתיים האחרונות. ה' יתן לכם להמשיך לעלות מעלה מעלה.

 

ש. אנחנו באנו מפתח תקוה, אנחנו היינו במירון כל היום, קיבלתי מאחי בשורה ביום שישי יש לו את המחלה במערכת הדם, ושכנעתי אותו להגיע לכאן כדי לדבר אז אני מעביר לך אותו לדבר איתו ישירות.

האח: ערב טוב כבוד הרב,

הרב: ערב טוב

ש. אני מבקש ברכה לרפואה שלמה,

הרב: מה גילו אצלך?

ש. יהלומה

הרב: מה זה אומר?

ש. זה אומר במח העצם יש משהו ממאיר, משהו שגורם שאוכל את הכדוריות של הדם, גם את הטובים וגם את הרעים

הרב: הבנתי, אתה שומר תורה ומצוות היום?

ש. כן.

הרב: אתה מוכן לקבל על עצמך להיות חרדי במאה אחוז, כולל לימוד תורה קבוע?

ש. מה שאני יכול לקבל אני אקבל, אני צריך לשאול את החצי השני של האשה

הרב: תראה, אתה צריך רפואה וישועה, אם האשה תחליט שהיא לא רוצה אז מה, אתה מוכן למות כאילו?

ש. חס ושלום

הרב: לא, אז אתה חייב לדאוג לעצמך

ש. כן.

הרב: אתה צריך לקבל על עצמך להיות חרדי גמור, אתה מהיום מגדל זקן. חרדי גמור, חרדי גמור פנימי וחיצוני. בשביל שנהרוס את המחלה ונעביר אותה לאחמדניג'ד. מה אתה אומר?

ש. אני מקבל על עצמי

הרב: אשריך לחיי העולם הבא. מה שמך?

ש. שמעון בן חנה

הרב: שמעון בן חנה, ה' ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה ויעתיק את המחלה ממך לאחמדניג'ד בראש.

אמן.

כל יום תלמד לפחות שעתיים תורה, לא מעניין אותי עובד לא עובד, אתה לומד שעתיים תורה כל יום וחרדי קומפלט. בהצלחה. אתה יכול להיות שמח כבר, אתה לא צריך להצטער גמרנו, בעז"ה.

כן הנה פה שורה ראשונה.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. כרגע לפני מספר שניות אפשרתי לאדם שפנה אליך ביקש ממך ברכה, נזכרתי באחד השירים, אני מידי פעם כותב שירה, למרות שזו לא שפת אימי אבל לפעמים אני משורר, אני רוצה להקדיש בעצמי ברשותך כמובן

הרב: להגיד כמה מילים?

ש. כמה מילים. שפת אוהבים נפלא כמו בגן עדן, גם זמיר אחרי חלון כבר איחל אומר בוקר, יזמר שיר לכבוד ציון איזו מנגינה אביבית, לא ניתן לתאר בלועזים כשפת שני אוהבים רק יהודי יכול להבין. לכבודו.

הרב: תהיה בריא, תזכה למצוות.

כן, תן לו ליהודי באדום

 

ש. אומרים כשאדם נפטר הוא מחזיר את הנשמה שלו לבורא עולם

הרב: נכון,

ש. היא מחזיר אותה, נכון?

הרב: היא חוזרת לאותו מקום

ש. תיכף תבין למה אני שואל את זה, יש מצב שאלוקים מחזיר לו את הנשמה?

הרב: בחזרה? בטח. בגלגול.

ש. כן, בגלגול אז איך יש מצב כזה שנקרא גן עדן וגיהינום, יש מישהו שהיה בגן עדן או בגיהינום שחזר עם הנשמה שלו לעולם הזה והוא הוכיח שיש גן עדן וגם גיהינום?

הרב: בטח, בשביל זה יש אנציקלופדיה, קיבלת בחינם, תעשה גלגול נשמות מתוך האנציקלופדיה תקבל כמה סרטים של אנשים שחזרו מעולם האמת לפה

ש. אם הם חזרו אז ה' לא לקח להם את הנשמה

הרב: לקח

ש. אם הוא לקח, החזיר להם?

הרב: כן, לא להם, לגוף חדש. אתה נגיד היית בעולם קראו לך יעקב, לא היית בסדר מאה אחוז, עלית למעלה. החזירו את הנשמה של יעקב למעלה, חלק הנשמה המתוקן שהיה למעלה נשאר למעלה, זה נקרא שורש הנשמה, החלק הבלתי מתוקן יורד בגוף חדש קוראים לו סלומון, היית בעולם סלומון הזה לא היה מאה אחוז, חמישים אחוז, עלה למעלה, התחבר חמישים אחוז לעשרים אחוז שהיה קודם נהיה שבעים אחוז, החלק שעדיין לא מתוקן ירד לרוג'ר, נכנס לגוף של רוג'ר, רוג'ר אם תיקן הכל - הכל מחובר הכל מצויין, לא תיקן את הכל החלק המתוקן של עכשיו מתחבר לשורש, והחלק הלא מתוקן כבר לא בא בתור אדם, נכנס או בדומם או בצומח או בחי וישלים את התיקון שם, אם בפעם או ביותר, וככה עד שישלים את הנשמה והיא תעלה למעלה. הבנת?

כן בבקשה תשאל.

 

ש. רציתי לשאול את הרב לגבי בן אדם הקצב שהוא מתחזק, ברגע שהוא מבין שיש אלוקים ומבין שהתוה ניתנה בהר סיני זה הכל ברור, באמת מה הקצב התחזקות שבן אדם צריך לקחת. עכשיו לפני שאני אתן לרב לענות אני כן שואל את זה על עצמי, אני צריך עכשיו להתחזק אבל לפני כן אני אגיד שזה לא בדיוק מאפס, כי לא גיליתי את אלוקים אתמול ולא שלשום, זה משהו שבערך אני יודע מעל שנתיים שלוש, והתהליך של חזרה בתשובה זה משהו שהיה לי, ואני הייתי כבר בכולל, אני למדתי עם אברכים, אני הייתי שתי שעות ביום, עשיתי שלוש תפילות, קריאת שמע, לא קרה לי איזו שהיא טראומה בחיים, אני פשוט חיפשתי את האמת ומצאתי אותה. עכשיו, מאז שהתגייסתי לצבא היה לי רצף אירועים שפשוט לא הצלחתי לקום עד היום, היום אני מרגיש סוג שנקרא צומת כזה שאני די קרוב, לפעמים אני מרגיש בקריסה נפשית לפעמים אני לא מרגיש, מהצבא פשוט, זה התחיל בצבא שקרסתי ירדתי ירדתי ירדתי, אבל עשיתי שם הרבה קידוש ה', אבל גם משם השתחררתי, אח"כ אחרי הצבא אמרתי אוקי, זהו, עכשיו אני חוזר בתשובה, קרה מה שקרה, לא חזרתי, התחלתי לעבוד ואפילו כבר זה היה תקופה שהרגשתי אולי אני מפספס משהו בעולם ההוא, ואני לא יודע מה נכנס בי אבל פשוט נתתי לעצמי לרדת עד מ"ט שערי טומאה ונהייתי, עבדתי בשבת. יותר מזה כאילו אין מבחינתי, זה היה שיא של השיא, ועשיתי גם את זה, ועכשיו אני עובד במקום כבר כחצי שנה שהקידום שמה הוא כל כך קל, והכל הולך כל כך קל, וכולם משבחים אותי ואיזה יופי ואתה מקום ראשון בצוות והקידום בעבודה והקידום ופה ושם ואני יום יום חושב אם אני עוזב את העבודה אין, אחרי העבודה הזאת אין, אני הולך להכל, אני הולך לישיבה, זו החלטה עמוקה שעשיתי ובגלל זה אני עכשיו שואל את הרב מפה, האם אני עם כל הידע שלי וכן אני יוע מה זה הנאה רוחנית, לא יכולים להגיד לי תשמע, יש אלוקים וזה וזה, זה לא הרמה שאני רוצה שידברו איתי, האם אני עוזב את העבודה, חוזר בתשובה עכשיו הרגע, בבום, ואני לא ברמה הרוחנית, אני חושב שהרמה הרוחנית שלי כרגע היא כמו הכסא הזה, רמה רוחנית אפס, כמו שנכנסתי לדת ככה אני כרגע מבחינת רמה רוחנית, לא מבחינת ידע, מבחינת ידע אני נקרע, זאת השאלה, מה אני עושה כשהידע שלי במזרח והרמה הרוחנית שלי במערב, האם אני חוזר בבום או שאני כן אגיד לאט לאט אבל הלאט לאט גם לא קונה אותי. וזהו.

הרב: אני אגיד לך, אני במקומך הייתי עולה בבום ישר לישיבה ולא זז משמה. ואני אגיד לך גם למה, כי אם אתה תשאר בעבודה אז הקידום יבוא בקלות ואתה תתקדם יותר ויפרגנו לך יותר והמשכורת תעלה וכן על זה הדרך, ואז הסיבה לקום ולצאת מזה תהיה יותר קשה. זה אחד. שתיים - אם לא עכשיו, אימתי? ז"א אם יש לך את ההכרה הזאת כמות שהיא כרגע, אז זאת ההכרה האמיתית שיש לך, אז צריך לתפוס אותה, צריך לתפוס את המומנטום את הרגע, לפעמים זה ענין של שעה טובה, יש לאדם שעה טובה, אם הוא תופס אותה הוא מתרומם איתה, אם לא - גם ההכרה הזאת תברח לך. ואני מאמין שהיו לך כאלה מציאות של הכרה כמה פעמים ולא תפסת אותם והגעת לאן שהגעת עד חילול שבת. כי זה הפטנט של היצר הרע, הוא לוקח את הבן אדם בקטנה עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת, מרחיק אותו. אם הוא מתחיל לרדת הוא מדרדר את הבן אדם עד למטה. כשאדם נופל למטה בשביל לקום להחזיק טוב הוא צריך ללכת לסביבה בטוחה כמו ישיבה בירושלים, לא כולל, כולל זה טוב מאד כשאדם כבר חסון, אבל כי יש איוורור לחברה למקום וכו', אבל אם אתה נמצא בירושלים בישיבה טובה ואתה שקוע בלימוד עד שאתה מתחתן, ואתה מוצא אשת חיל כמו שאתה רוצה, עם עזר כנגדו כבר יהיה לך  יותר קל לשמור כל החיים כי תוך שנה שנתיים כבר צאצאים ואתה רוצה לשלוח אותם לת"ת ואז ממילא הם שומרים עליך אתה עליהם וכן הלאה. אבל לכן יציאה לדרך, לא כסף לא כבוד לא קידום לא בטיח, תציל את חייך.

ש. תודה.

הרב: בהצלחה

 

ש. כבוד הרב, החבר'ה הצעירים פה ואני, אנחנו לומדים תורה במשך שנתיים פה מעבר לכביש בכולל תורת חכם, אנחנו שומרים שבת, מניחים תפילין, אנחנו בעלי תשובה. אם הרב יכול לברך את הרב שלנו אברהם בן פנינה שיזכה לקנות בית פה באור עקיבא, היינו אצל הרב חיים קנייבסקי אצל הרב קוק ואצל הרב עדס, שלושתם אמרו לו לגור באור עקיבא. והוא לא מוצא בית באור עקיבא, אם הרב יכול לברך אותו שהוא ימצא בית.

הרב: הבנתי, מי זה?

ש. אברהם בן פנינה

הרב: רגע מי זה החבר'ה?

ש. אנחנו, החבר'ה הצעירים האלה

הרב: יפה מאד, אשריכם.

אברהם בן פנינה ה' יזכה אותו לישוב טוב באור עקיבא מהרה ובנקל

אמן.

ש. ועוד משהו הרב, אשתו אמורה ללדת בחודשים מתקדמים, אם הרב יכול לברך אותה

הרב: מה שמה?

הדס בת אליס

הרב: הדס בת אליס, ה' יזכה אותך ללידה קלה על דרך הטבע

אמן

הרב: עכשיו אני אבקש ממך משהו, כן? שאתה והחבר'ה לא תורידו יותר את הפיאות כמו שאתה הורדת אותם

ש. אין בעיה

הרב: כי זה אסור, זה איסור גמור זה כמו לאכול שני חזירים

ש. אין בעיה

הרב: בסדר מותק, עד פה, אתה יודע עד העצם כמו בצבא, בעז"ה תצליחו

ש. תודה רבה הרב.

הרב: שאלה אחרונה לסיום הערב, ולרוץ הביתה לאנציקלופדיות

 

ש. למה חזרת בתשובה

הרב: אני חיזרתי בתשובה מקריאה של ספר קיצור שולחן ערוך בגיל 24 בסלון של בית הורי שחשבתי שהספרים שנתנו לי לבר מצוה, היה במקום צ'קים. אתה מבין מאיפה התחיל הבחינם? והספר הזה תפס ולכד את עיני, וקראתי שמה את הפתיחה שלו "שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול במעלות הצדיקים והחסידים ההולכים לפני ה', שאין הילוכו ודיבורו של אדם בתוך ביתו כהילוכו ודיבורו לפני מלך בשר ודם ואין תנועתו ועסקיו של אדם בתוך ביתו כתנועתו ועסקיו לפני מלך בשר ודם, ועל אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה', הלא את כל הארץ אני מלא", פתאום ראיתי שהקב"ה מסתכל עלי, ורואה במעשי, ומבין מה אני עושה ואני מצולם. ותפסתי את עצמי, הייתי יודע רק שיש אלוקים, זה הכל, לא שומר מצוות. ומהקטע הזה עשיתי חשבון נפש ומפה יצאתי לדרך והגעתי עד לאור עקיבא.

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, באיזה שלב הנשמה מתמזגת עם הגוף

הרב: אתה מתכוון בבטן של אמא?

ש. אולי לפני

הרב: הנשמה בבטן של אמא נמצאת חוץ לגוף ובשעה שהגוף יוצאת הנשמה מתלכדת עם הגוף

ש. כשהוא יוצא מהרחם?

הרב: על זה נאמר "בהילו נרו עלי ראשי מי יתנני כירחי קדם" אמר איוב, מי יתנני כירחי קדם זה תשעת הירחים שהתינוק נמצא בפנים, מי יתנני כירחי קדם, כימי אלוק ישמרני בהילו נרו עלי ראש, נרו זה הנשמה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" בהילו נרו עלי ראשו - מעל הראש, ואז כשיוצא מתלכדת יחדיו.

ש. ומה עם הנפש

הרב: נפש רוח ונשמה זה יחדיו

ש. תודה

הרב: תהיה בריא, לילה טוב, ברוכים תהיו לה', בהצלחה.