ראש העין - המצב בטטה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מלך מלך, שלומם חוזר לתפה שלו,

היה כאן מלך מלך,

חושב על גייסו ומלך,

מלך מלך מלך,

שלומם חוזר לתפה שלו.

כאידך רפור בקריאת דופייה,

טרוית מלך יצור,

אוהב ויעשה תוהינה כל השם,

שם ובי אבוי השם על גייסו ומלך ברנות.

פליטע רפוא.

אך תחייבו לזה בקול יצוג ופיה אריזם מכיר אשר שוב ואפוי, אשר מלכי יזרור ומלך.

מלך מלך מלך, אשר מלכי יזמור ומלך.

זה מלך מלך מלך,

מלך מלך.

חבר כנסור ומלך, נגמר לך מלך מלך, ומה חוזר רק בין השולום?

ומה חוזר רק בין השולום? איי, איי, איי, תן לך מלך מלך, שפל ביצור מלך, מלך מלך, ומה חוזר רק בין השולום.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמו וירוויח.

בפרשת השבוע למדנו,

ויביאו את המשכן אל משה,

את האוהל ואת כל כליו.

איתא במדרש.

עד האו דכתיב

עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.

מהו ליום אחרון שכל מתן שכרם של הצדיקים מתוקן להם לעולם הבא?

אם אדם רוצה לשחוק,

זה רק ביום האחרון.

טוב שם משמן טוב יום המוות מיום היוולדו.

יום המוות טוב מיום הלידה,

אז אפשר לשחוק.

מי שעשה והכין וטרח,

יש לו על מה לשחוק.

מתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה?

ליום האחרון.

מעשה בתלמיד אחד, רבי שמעון בר יוחאי, שיצא לחוץ-לארץ

וחזר עשיר.

היו התלמידים רואים אותו

ומקנאים בו.

היו מבקשים גם לצאת לחוץ-לארץ.

בידה רבי שמעון,

והוציא אותן לבקעה אחת על פני מירון,

התפלל ואמר, בקעה בקעה,

הימלאי דינרי זהב.

התחילה מושכת דינרי זהב לפניהם,

אמר להם, אם אתם מבקשים,

הרי טלו לכם.

אלא היוו ידעין,

מי שהוא נותן עכשיו חלקו של עולם הבא הוא נותן.

מי שרוצה חלק,

זה על חשבון עולם הבא, שאין מתן שכר התורה אלא לעולם הבא.

זה מה שכתוב, ותשחק ליום אחרון.

זאת אומרת, אחד התלמידים יצא לחוץ-לארץ,

התעשר וחזר.

אז התלמידים אמרו, אפשר, הנה, ללמוד תורה בלא תורח ולא הגיעה, לא מתוך צמצום אלא מתוך רווח.

אפשר לעשות מצוות רבות, אפשר לתרום, לעשות צדקה, גמילת חסדים. אז אפשר לשלב גם תורה וגם גמילת חסדים, גם עושר וגם רוחניות.

מה אמר להם רבי שמעון?

אמר, בואו רגע החוצה, הוציא אותם לבקעה,

מילא אותה דינרי זהב, ואמר, בבקשה, הנה לפניכם, למה לצאת לחוץ-לארץ? תיקחו מפה.

אבל תדעו, ברגע שאתם נוטלים מזה,

את השכר של העולם הבא אתם נוטלים.

אף אחד לא לקח.

למה? בתשחק ליום האחרון.

אין אדם זוכה לסכרה של התורה אלא לסוף,

לאחר 120 שנה.

שאם אדם בעולם הזה רוצה ליהנות מהעולם הזה,

זה על חשבון העולם הבא.

כתוב, כל עמל אדם לפיהו.

מה זה כל עמל אדם לפיהו?

פירושו של דבר, אין דבר כזה שאדם נהנה בעולם הזה,

אוכל ושותה

בלי שזה נלקח מחשבון מה.

מאיזה חשבון זה הולך?

מאיפה זה בא?

זאת אומרת, אדם עושה מצוות,

המצוות מייצרות לו זכויות,

והאדם מתפרנס מהזכויות שלו. כל עמל אדם לפיהו.

זאת אומרת, הלוואי ויספיק כל מה שתעמל בתורה ומצוות שיהיה כדי לאכול, רק להתקיים.

כתוב,

אפיקורוס

כגון מן.

מי נקרא אפיקורוס?

אדם שכופר.

מי נקרא?

מי שאומר,

מה יענו רבנן?

לדידוו קראו,

לדידו אותנו.

אחד שאומר, מה מועילים לנו החכמים?

יושבים, לומדים תורה כל היום, בכוללים, לא אכפת להם,

לא שירות צבאי, לא השתתפות בציבור. יושבים בכולל ולומדים כל היום.

מה יענו לרבנן?

לעצמם הם קוראים, לעצמם הם שונים. מה יוצא מהם? מה אנחנו מרוויחים מהם?

אחד כזה נקרא אפיקורוס, ואין לו חלק לעולם הבא.

הוא לא רצח,

הוא לא עשה דברים גרועים. הוא רק אמר.

מה הוא אמר?

מה מועילים אליו, החכמים?

זה הכול.

אין לו חלק לעולם הבא. מה, הוא יותר גרוע מרוצח?

מה זה, עד כדי כך שהוא מאבד את העולם הבא?

יש חופש דעות, לא?

בן-אדם יכול להגיד מה שהוא רוצה? שפתנו, אתנו, מי אדון לנו?

הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה.

אבל להבין את הדבר זה מה שהקדמנו.

כל עמל אדם לפיהו, אדם לא נהנה מהעולם הזה בחינם. זה הולך על חשבון שכר התורה והמצוות שלו.

ואם כן, כל מה שעמל אדם לא יישאר לו כלום לעולם הבא.

כי אם הוא עושה מצוות והם הולכים בשביל שהוא יחיה ויתקיים ויתפרנס ויכלכל את משפחתו,

אז מה יישאר לו לעולם הבא? סתם בן-אדם, מה יישאר לו?

אבל הגמרא אומרת

שבכל יום בת-קול יוצאת ואומרת

שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני,

וחנינא בני די לו בקו חרובים מערב שבת על ערב שבת.

כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני.

חנינא בני הוא צדיק יסוד עולם,

ובזכות חנינא בני, שהוא צדיק יסוד עולם, כל העולם כולו ניזון.

כל העולם ניזון בזכותו.

זאת אומרת, כל העולם שאוכלים,

אוכלים בזכותו.

מדייקים חכמים ואומרים. כל העולם ניזון בשביל, אל תקרה בשביל, אלא בשביל של חנינא בני.

כל אדם יש לו שורש נשמה למעלה,

ומשורש הנשמה יורד שפע אליו למטה.

זה נקרא שביל, צינור השפע שלו,

שדרכו יורד שפע אליו או לכל העולם כולו.

חנינא בני,

חנינא בן דוסא,

כל העולם ניזון בשביל שלו,

והוא עצמו די לו בקו חרובין מערב שבת על ערב שבת. מה זה חרובין?

יבש כמו הנגב,

גראט, גראט, גראט, גראט.

אין בשר,

אין כלום,

כמו פלסטיק.

אפשר לחיות מזה?

אם הוא היה אוכל קו חרובין מערב שבת לערב שבת, נסתפק. לא נהנה מהעולם הזה בכלל,

אבל כל העולם ניזון בשבילו.

מי שמאמין שחכמים הם שזנים ומפרנסים את העולם,

כמו שכתובים, לא ברית יומם ולילה,

חוקות שמיים וארץ.

אז לא שמתי, אם לא בריתי התורה שעוסקים בה ועוגים בה יומם ולילה,

אז לא הייתי מקיים את העולם בכלל, אומר הקדוש ברוך הוא. בכלל, אל תקרא בנייך, אלא בונייך, אלה בוני העולם, אלה מחזיקים את העולם. אומר הקדוש ברוך הוא, אני בזכותם של אלה התלמידי החכמים שיושבים והוגים בתורה שלי.

הם מחזיקים את העולם, הם מפרנסים את העולם, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני.

אז אם אני מקיים תורה ומצוות,

אם אני עושה את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא,

ואני מאמין בחכמים ובתלמידיהם,

אז אני לא אוכל על חשבון הזכויות שלי. אני לא אוכל על חשבון הזכויות שלי.

כל אדם עמל לפיהו, כל עמל אדם לפיהו,

זה אם אין לו מאיפה לקחת. אבל אם הוא לוקח מהצינור של חנינה בני,

מהצדיקים מסודי עולם, שהם זנים ומפרנסים את העולם,

אז נשאר לי השכר שלי על המצוות שלי והתורה שלי.

אבל האפיקורוס, מה הוא אומר?

מה יענו לרבנן?

לדידו קארו, לדידו אותנו.

מה הם מועילים?

הם רק קוראים לעצמם ושומרים לעצמם.

אה, אתה לא מאמין שהם מורידים שפע לעולם?

אז אתה תצטרך להיות ניזון ממה שאתה עושה.

ואם אתה ניזון ממה שאתה עושה, כל עמל אדם לפיהו גם לא יספיק,

אז איך יהיה לך חלק לעולם הבא? לא נשאר.

לא נשאר.

מי גרם שלא יהיה לו חלק לעולם הבא?

האפיקורסות שלו.

אבל מי שהוא לא אפיקורוס,

אפילו הוא רשע,

אבל הוא לא אפיקורוס,

אדם זה ניזון מהצדיקים האלה.

זאת אומרת,

והתשחק ליום האחרון זה מי שיוצא מן העולם הזה וזוכה לקבל את שכר התורה והמצוות שעשה,

רק אז מקבלים את השכר. אבל אם הוא רוצה בעולם הזה,

הוא רוצה גם עשירות, והוא רוצה גם וגם וגם וגם,

אז זה הולך על חשבון השכר מהעולם הבא.

זה כבר לא המזונות, זה לא בשביל לחיות.

זה כבר מותרות.

המותרות מקזזים לך מהחשבון. זה מה שאמר

רבי שמעון בר יוחאי אל תלמידיו. אתם רוצים כסף, זהב, עושר, אין בעיה.

הימלאי דינרי זהב, התמלאה כל הבקעה.

אתם רוצים? טלו.

בבקשה, תטלו את זה.

נו,

הם הבינו בדיוק מה שאומר רבי שמעון והם החליטו לוותר, המשיכו ללמוד תורה. ואלה תלמידי רבי שמעון בר יוחאי.

עוד מעשה מובא במדרש

עם רבי שמעון בן

חלפתה,

שלא היה לו צורכי שבת.

חיכה כבר עוד מעט מערי שמש,

אין לו מה לאכול.

מה יעשה?

יצא מחוץ לעיר,

התפלל לה'

שהקדוש ברוך הוא ייתן לו אפשרות לעשות את השבת.

ירדה יד מן השמים ונתנה לו אבן טובה.

לקח את האבן טובה לשולחני,

מה שנקרא היום צ'יינג'ר,

חלפן כספים.

משכן אותה שם.

לקח כסף, קנה צורכי שבת, בא הביתה.

בליל שבת אשתו שאלת אותו, מאיפה כל זה?

אמר לה,

הקדוש ברוך הוא נתן.

אמרה לו, אני לא אוכלת אם אתה לא מספר לי מאיפה זה.

אמר לה, תשמעי, כך וכך היה מעשה,

יצאתי חוץ לעיר, התפללתי לה'

יצאה יד, נתנה לי אבן טובה, שמתי בשולחני, הבאתי כסף, קניתי ואנחנו אוכלים.

אמרה לו, אני לא אוכל שום דבר אם לא תבטיח אותי שבמוצאי שבת אתה מחזיר את האבן בחזרה.

הלך אצל ריבו,

מי זה הרב שלו? רבי, רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא.

הלך אליו ואמר לו, רבנו,

כך וכך היה מעשה,

ואשתי לא הסכימה לאכול עד שאני אבטיח לה שאני אחזיר מוצאי שבת. מה אתה אומר?

אמר, תגיד לה שהיא תבוא אצלי.

באה אצלו,

אמרה לו,

תגיד לי, לא כך כתוב, הולך אדם אל בית עולמו?

בית עולמים לא נאמר,

אלא על בית עולמו.

לכל אדם ואדם יש מדור מיוחד לו,

אל בית עולמו שלו שהכין בחייו.

למה?

כי רבי אמר לה, תשמעי,

אם יחסר לכם משולחנכם,

אני אמלאת החסר לכם.

כשהיה אצלו רבי שמעון בן חלפתר,

אז הוא שלח אותו ואמר לו, תגיד לאשתך שאם יחסר לכם, היא חוששת שיחסר לכם בעולם הבא, כי אתם אוכלים על חשבון העולם הבא,

תבטיח לה בשמי שאני אמלא את חסרונכם.

אז כשהיא באה אצלו והוא חזר על הדברים, היא אמרה לו,

מה, אתה לא יודע שהפסוק אומר כל אחד הולך אל בית עולמו?

מה אמר?

צדקה ממני.

צודקת.

מה פירוש? מה היא אמרה?

רבי ישראל מסנדסביר

במה היא ניצחה את רבנו הקדוש

ואת בעלה רבי שמעון בן חלפתר,

שהוא תלמידו?

היא אמרה, כל אחד בונה את העולם הבא שלו לפי ההשקעה שהוא השקיע.

בעלי רבי שמעון

למד תורה מתוך עוני, מתוך דוחק.

זו תורה אחרת לגמרי.

רבנו הקדוש למד תורה מתוך עשירות כי הוא זכה לשתי שולחנות,

גם העולם הזה, גם העולם הבא. היה עשיר, אדיר, רבנו הקדוש.

אז היא אמרה לו, איך אתה יכול לשלם

ולהשלים

בדבר שאתה לא למדת באותה צורה?

לימוד

מתוך עשירות ולימוד מתוך דוחק זה בכלל דומה?

אפשר לשלם? אתה יכול בכלל לשלם? איך אתה יכול לשלם?

איך אתה יכול למלא את זה?

אי-אפשר, זה לא דומה בכלל.

גדולה אחת בצער ממאה שלא בצער.

אז זאת אומרת, זה לא מטבע עובר לסוחר. כל אחד הולך אל בית עולמו.

זאת אומרת, מה שאדם מכין בחייו וכמה שהוא משקיע וכמה שהוא מתאפק

וכמה שהוא משתדל,

ככה הוא יקבל.

אבל עיקר השכר

הוא לעולם הבא.

עוד דבר שאנחנו צריכים להתבונן מהפרשה?

כיוון שגמרו ישראל את המשכן, היו שבים ומצפים,

מתי תבוא שכינה ותשרה?

משה רבנו ירד מהר-סיני

ואמר להם שבשביל שהקדוש-ברוך-הוא ימחל על עוון העגל,

אז

יבנו משכן

שבו הקדוש-ברוך-הוא ישרה שכינתו,

ואז כולם ידעו שהקדוש-ברוך-הוא סלח לישראל.

והיו יושבים ומצפים, אחרי שסיימו את הכנת המשכן,

לקח שלושה חודשים,

סיימו אותו בכף-ה בכסלו,

ושלושה חודשים היה מפורק

עד א' בניסן,

ועם ישראל מחכים ומתלוננים.

באו אצל החכמים, אמרו, תעמידו לנו את המשכן.

הלכו אצל בצלאל והעולייו,

אמרו להם, בואו ועמידו את המשכן.

אתם עשיתם אותו, שמא על ידכם יעמוד.

מייד התחילו להעמידו ולא יכלו.

התחילו מסיחים ומרננים.

מה זה?

ראו מה עשה לנו בן עמרם.

הליצנים שבהם

לא קראו לו משה, בן עמרם,

כמו שדוד המלך היום התלונן

ששאול המלך וכל השונאים שלו היו קוראים לו בן ישי.

היו אומרים, וכי אין לי שם, לא קוראים לי דוד,

למה בן ישי?

לא רוצים להזכיר את השם שלו.

הליצנים היו אומרים, בן עמרם,

תראו מה עשה לנו, שהוציא לנו את כל הממון על המשכן,

הכניס אותנו לכל התורח הזה,

אמר שהקדוש-ברוך-הוא יורד מן העליונים ומשלה שכינתו עלינו, ובסוף אנחנו תקועים עם כל האוהל הזה מפורק.

אם אתם רואים שמתחילה תסיסה,

אז זה בלגן.

כיוון שלא היו יכולים להעמידו,

נכנסו כל ישראל אצל משה,

אמרו לו,

משה רבנו, כל מה שאמרת עשינו,

ויהיו מרעין כל דבר ודבר,

ויביאו את המשכן אל משה,

וירא משה את כל המלאכה.

אמרו לו, כך וכך אמרת לנו לעשות,

ואם כן, למה זה לא עומד?

והיה משה מצר על הדבר,

עד שאמר לו הקדוש-ברוך-הוא, לפי שהיית מצר שלא

אם לא היה לך חלק במשכן,

לפי כך לא יכלו החכמים להעמידו,

כדי שידעו כל ישראל שאם על ידם אינו עומד,

שוב אינו עומד לעולם.

ואיני כותב לו הקמה, אלא על ידך,

שנאמר ויקם משה את המשכן.

משה רבנו פקד איך לעשות את המשכן,

ביקר, בדק, פיקח,

עשה הכול.

אבל דבר אחד הוא לא עשה, בפועל הוא לא עשה כלום.

והיה לו צער על זה, הוא היה מצר.

למה הוא לא עשה בפועל?

וכיוון שהוא לא עשה בפועל והקב'-ברוך-הוא ראה שהוא מצר,

אז הקב'-ברוך-הוא אמר,

אני לא אתן להם אפשרות להקים את המשכן.

שלושה חודשים הם ימתינו.

היו עוד בדיקות באמצע, האם הם יעמדו במצב של נעשה ונשמר.

אבל אני אדאג שכל הליצנים האלה שיתלוצצו,

כל אלה יראו בסוף

שהמשכן לא יוכל לקום אלא על-ידך,

שכל חכמי ישראל,

ואפילו בצלאל וההוליאב,

שהיה להם רוח הקודש,

ידעו לצרף אותיות שבהן נברא שמים וארץ,

ובניית המשכן היתה כמו בריאת שמים בארץ.

למרות כל זאת לא יוכלו להקים את המשכן,

רק אתה, יצטרכו לבוא אצלך ואתה תקים.

ואיך תקים?

אחד יכול להקים את כל המשכן,

אלא אמר לו הקב'-ברוך-הוא, שים ידך על המשכן

והוא יקום מעצמו, כמו שכתוב בפסוק, הוקם המשכן,

הוקם מעצמו.

הוקם המשכן מעצמו על-ידי משה רבנו,

ורק אחרי זה שרתה שכינה.

מי שלא יודע, ומי שטמא, אומר המדרש,

אז גם בית-המקדש שנבנה על-ידי שלמה המלך,

היה בו מעשה נסים.

הרבה לא יודעים את זה. מי שהולך למנהרות הכותל רואה שם סרט שהכינו, איך הרימו את האבנים הגדולות למעלה.

איך?

כי זה משקל אדיר, איך אפשר להרים למעלה?

המדרש אומר שבזמן שלמה המלך היה לו סיוע שכל הברואים סייעו לו להקים את המקדש,

גם מלאכי מעלה,

מלאכי השרת,

גם שדים וגם מזיקים.

כולם עזרו לו

להקים את המקדש.

כמו שכתוב בפסוק,

והבית בהיבנותו אבן שלמה מסע נבנה.

מה הפירוש?

והבית בהיבנותו נבנה מעצמו אבן שלמה שספטטו אותה,

מסע נבנה. הייתה נושעת האבן לבד

ועולה לדימוס לשורת האבנים למעלה ויושבת.

לבד.

ככה נמנה בית ראשון.

אז גם בזמן שלמה המלך ככה היה.

ויש עוד מעשה אחד במדרש אחד בפתיחה.

חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלאכים יתייצב.

מה הפירוש?

אתם זוכרים את רבי חנידה בן דוסה שסיפרתי לכם?

שהוא היה עני מרוד והיה אוכל קו של חרובים מערב שבת עד ערב שבת.

וכל העולם כולו ניזון בשביל חנין הבני.

פעם אחת מספר המדרש שהוא רצה לעלות לרגל לירושלים,

וההלכה היא,

ולא ייראה את פני ריקם, אי-אפשר לעלות ריקם

לבית-המקדש ברגל, צריך לבוא עם משהו.

ואלוהי אלוהו, עני מרוד.

מה יעשה? מה יביא?

אפילו סל של תאנים לא היה לו.

הלך למדבר, מקום הפקר,

ראה אבנים גדולות,

ציטט אותם

והכין אותם בשביל שיעלה אותם לירושלים. אבל אחרי שסיים לציטט אותם שיהיה מעשה שלא בהם,

המשקל שלהם עצום, איך הוא יעלה אותם לירושלים?

עכשיו לקחת רק

עגלה

ולעלות לירושלים זה יעלה לו יותר מהאבנים.

אז חשב לתפוס טרמפ עם שיירה,

והנה פתאום מגיעים חמישה אנשים,

וחמישה האנשים האלה שואלים אותו, אתה רוצה לעלות לירושלים?

אמר להם, כן, אבל יש לי פה חמש אבנים. אמרו, אין בעיה,

תחזיק בנו.

החזיק בהם,

והופ, מצא את עצמו בית-המקדש.

הסתובב, לא ראה את חמישה האנשים.

נכנס לסנהדרין בלשכת הגזית,

אמר להם, המעשה היה כך וכך.

הייתי במדבר, באו חמישה אנשים.

אמרו לי, תחזיק, אני מוצא את עצמי פה.

אני רוצה לדעת, האם זה מעשה של דין?

אמרו לו, עליך נאמר הפסוק,

חזית איש מהיר במלאכתו,

לפני מלאכים יתייצב.

אל תקרא מלאכים, אלא מלאכים.

הקדוש-ברוך-הוא ראה שאתה

מהיר במלאכת שמים לעשות כל מה שאפשר מצדך.

אין לך אמצעים, אין לך אפשרויות.

מה אתה יכול? לשטט אבנים? שיטטת? את שלך עשית?

בשמים, כשרואים אחד כזה שעושה את הכול מצד עצמו,

שולחים לו גם מלאכים שיקחו אותו.

חזית איש מהיר במלאכתו,

לפני מלאכים יתייצב.

לא רק לפני מלאכים, אפילו מלאכים שלהם לא.

זאת אומרת, אם אנחנו נהיה זריזים במלאכת שמים לעשות את רצון אבינו שבשמים,

אין דבר כזה שלא נקבל סיוע משמים.

הקדוש-ברוך-הוא יסייע לנו בכל דבר שנעשה, אם נעשה אותו כדוואי, כמו שצריך.

זאת אומרת,

גם בדורות יותר מאוחרים,

דברים נעשו מכוח עצמם.

משה רבנו, הקדוש-ברוך-הוא המתין

כיוון שראה אותו מצר ומצטער,

והקדוש-ברוך-הוא כל כך רצה להשרות שכינתו בעם ישראל, וכל כך רצה

להראות שהוא סלח לעם ישראל עוון העגל.

והקדוש-ברוך-הוא אמר לעשות כרובים

מעל הכפורת,

להראות את אהבתו לישראל,

ובשעה שהיו עולים עולי רגלים לבית-המקדש,

היו פותחים לפניהם את הפרוכת ומראים להם כיצד הכרובים מעורים זה בזה כזכר ונקבה, להראות את חיבתו של הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל.

אז איך הקדוש-ברוך-הוא מתאפק

שלושה חודשים?

אלא מאי?

הקדוש-ברוך-הוא עיקב עד חודש ניסן, אתם יודעים למה?

כיוון שבחודש ניסן נולד יצחק אבינו,

וכיוון שיצחק אבינו היה קורבן,

עולה תמימה,

בזכותו אנחנו חיים, בזכות עקדת יצחק,

אין חודש ראוי שייבנה המשכן שבו מקריבים קורבנות שמכפרים על עם ישראל כמו חודש ניסן.

לכן עיכב הקדוש-ברוך-הוא את המשכן עד חודש ניסן,

ובגלל שהיה מצר משה רבנו,

המתין עד שהוא יעמיד אותו ויעשה מעשה בעצמו.

מפה רואים

שהקדוש-ברוך-הוא כביכול בלם את תשוקתו לקיים

את רצונו להשרות שכינה פה בעולם הזה, בעם ישראל, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,

זו דרישה של הקדוש-ברוך-הוא,

היה מוכן להתאפק

רק בשביל לא לגרום צער

למשה רבנו, שהיה מצר למה הוא לא עשה מעשה בהקמת המשכן.

מכאן יש לנו לקח ללמוד איך לקיים את המצווה, והלכת בדרכיו,

ללכת בדרכי השם.

איש המעלה והמוסר

מן ההכרח שלפעמים יהיה כובש את מעיינותיו.

אם אדם יש לו חידושי תורה,

דברים נפלאים שהוא יכול להגיד אותם,

אבל אם הוא יגיד אותם במעמד של חבר שלו שאין לו חידושי תורה,

ואז יגרום צער ובושה לחברו שהוא לא כל כך מלומד,

רצוי שיכבוש את מעיינותיו

ולא יגרום לו צער על-ידי זה.

זאת אומרת,

אדם שהוא עשיר

ויש לו רכוש רב,

ישתדל להצניע את עצמו כמה שיותר במקום שנמצא שם עני, שלא יתבייש,

ולא יבליט את עשירותו,

כי באותה שעה הוא גורם צער לחברו ומצמצם את קומתו.

זאת אומרת, אין לשער את עוצם וכובד החטא בהבלטה מופרזת.

מכוונת כשהאדם מקטין על ידי זה את מעלת חברו.

מספרים חכמים זיכרונם לברכה

מעשה בגאון הצדיק,

רבי נחום זאב זכר צדיק וברכה,

שפעם נסע לחתונה בעיר וילנה לאחת המשפחות המכובדות,

ובעת סעודת הנישואין השתתפו מגדולי העיר

ונתכבדו הרבנים החשובים לנאום לכבוד המאורע.

ראשון הנואמים היה אחד מהאישים המכובדים,

אבל לא הצליח בדברו,

לא עלה בידו יפה לומר דברים שאנשים התפעלו במיוחד.

השני שהיה צריך לדבר זה היה רבי נחום זאב,

והוא היה מחונן בכוח הדיבור

לתימהון כולם, כשהזמינו אותו, הוא סירב לעלות.

אחר כך

שאלה אותו בתו למה הוא סירב לעלות.

אז הוא אמר

כי הוא חשש מאוד שאם הוא ינאם אחרי אותו אחד שדיבר,

הוא פשוט יבייש אותו ונמצא שהוא מתכבד בקלונו.

כי ודאי ההבדל וההפרש והפער שבין הדברים שהוא יגיד,

בדרך שהוא יגיד, לעומת הראשון,

יגרמו בושה,

ואת זה הוא לא רצה להתכבד בקלון חברו.

נראה עוד דבר מדהים.

בשירת הבאר כתוב, אז ישיר ישראל את השירה הזאת,

עלי באר ענו לה.

בשירה הזאת לא השתתף משה רבנו.

לא כתוב, אז ישיר משה,

כמו שכתוב בשירת הים, אז ישיר משה את השירה הזאת,

אז ישיר ישראל. ואיפה היה משה?

למה הוא לא שר על הבאר?

מפני מה לא נזכר משה שם? מפני שנענש על-ידי המים.

בן-אדם מקלס

לאספקלוטור שלו.

מי זה אספקלוטור שלו? התליין.

אפשר שאדם ישבח לתליין?

הרי בגלל הבאר

באר המים על מי מריבה נענש משה רבנו ולא נכנס לארץ.

אז מי גרם הבאר?

אז הוא יכול לשיר על הבאר?

אז לכן הוא לא השתתף בשירה הזאת.

נשאלת השאלה, ולמה שמו של הקדוש-ברוך-הוא לא נזכר בשירה הזאת? משבחים ישראל את הבאר?

ולמה לא שיבחו את הקדוש-ברוך-הוא?

משל לשלטון שעשה סעודה למלך.

אמר המלך, אוהבי שם.

אחד השרים עשה סעודה והזמין את המלך. המלך שואל, אוהבי שם? אמרו לו, לא.

אמר אף אני, איני הולך לשם.

כך אמר הקדוש-ברוך-הוא. אם משה לא נזכר בשירה, גם אני לא רוצה להיזכר בשירה.

שמעתם? לא לגרום צער לאוהבו.

כמה הקדוש-ברוך-הוא רוצה להשתתף בשירת ישראל?

הלוא השירה מחיה את מערכת הצבאות בעולמות העליונים,

וכתוב שכל השירה שהמלאכים שרים למעלה זה רק אחרי השירה של ישראל למטה,

והם לא יכולים לומר שירה עד שאנחנו אומרים שירה פה למטה.

והקדוש-ברוך-הוא נעדר

מן השירה בגלל שאוהבו לא השתתף בה.

זאת אומרת, להראות לנו אות ומופת

שאפילו עם התפרצות מעיינות היצירתיות שלנו,

הן בשטח התורה והן בהופעות פומביות,

עלינו להיזהר שהיצירות וההופעות לא תחרוגנה לעת מצום ומסגרת,

עד כדי גרימת צער וקיפוח של חברינו.

וזה לקח עד מאוד,

וכדי לבעלי נפש מוסרית עדינה לעמוד על כך. לא כולם יכולים לעמוד בזה,

רצוי מאוד,

אבל ודאי שבעלי נפש עדינה יכולים לעמוד בדבר הזה.

יש עוד דוגמאות למכביר בעניין זה. מכל מקום,

מה שאנחנו לומדים בפרשה הזאת שלנו,

שעיקר עבודתנו בעולם הזה

זה לעשות את רצון אבינו שבשמים בלידה,

שבכל מצב צריך לעבוד אותו, בין אם יש לך ובין אם אין לך,

בין אם התעשרת ובין אם לאו.

ואל תחפש לאכול על חשבון העולם הבא בעולם הזה כי יחסר לך,

כמו שלימד רבי שמעון בר יוחאי וכמו שלימדה אשת רבי שמעון בן חלפתה,

שהכול הולך על חשבון העולם הבא,

והשכר האמיתי הוא בתשחק ליום האחרון לאחר 120 שנה. ומה שאדם יצטער יותר בעולם הזה לעשות, רצונו יתברך,

כך שכרו יגדל לאין שיעור לעולם העליון,

ולא יחסר לו כלום.

ואם הוא מאמין באמונת חכמים,

הוא גם זוכה וניזון מחלקם,

ולא אוכל על חשבונו.

לעומת זאת, האפיקורוס,

שאומר, מה יענו לנו רבנן?

נסכן,

אוכל את שכרו בעולמו,

ולא נשאר לו חלק לעולם הבא.

דבר נוסף

שצריכים לראות ולומדים ממה שהקדוש-ברוך-הוא מלמדנו,

שאם יש מי שמצר ומצטער,

אנחנו צריכים להשתתף בצערו,

להשתדל לפייסו ולהעמידו על מתכונתו.

כך עשה הקדוש-ברוך-הוא עם משה רבנו והמתין

בבניית המשכן וראה שהוא מייצר שאין לו מעשה, נתן לו לעשות

על מנת שיקום המשכן על-ידו לעיני כולם,

וגם סתם את פיותיהם של כל הליצנים שהתלוצצו עליו.

מכל מקום ראינו שמצווה עלינו להלך בדרכיו,

ואנחנו צריכים לעשות בדומה לשם. במקום שאנחנו יכולים להתהדר על חשבון השני, כדאי להבליג,

להתאפק,

אם זה בידיעת התורה ואם זה בעשירות

ואם זה בכל דרך אחרת.

זאת אומרת, התורה מחנכת אותנו למידות טרומיות אלה,

כדי שנוכל לפלס את דרכינו בעולם הזה להגיע לחיי העולם הבא,

ואז יקוים בנו ותשחק ליום אחרון.

עד כאן דברי התורה מהפרשה.

למי שיש שאלות, בעזרת השם יתברך, אשתדל לענות,

בחלק הראשון של ההרצאה, הינכם מתבקשים לשאול שאלות,

בחלק האחרון ניתן יהיה

לשאול ברכות.

אבל בחלק הראשון רק שאלות למי שמעוניין, אשתדל לענות.

אתה רוצה לשאול שאלה?

תן לו פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

קודם כול, אני רוצה להודות להשם דברך שאני כאן נמצא, צריך להיות הרצאה של הרב.

גם זכיתי שנה שעברה,

במיוחד בזכות אשתי,

שהיא עכשיו רואה אותנו באינטרנט בניו-יורק.

אני גר שם כמה שנים,

ורואים את הרב כמעט כל יום,

למוח השם,

על-ידי עברי תורה ושאלות מעניינות של הציבור.

יש לי שלוש שאלות.

אחת השאלות,

הרב יודע שבושה הולך לצאת מתפקידו, בעזרת השם, והוא השפיע

המון על ארץ-ישראל.

מה הרב חושב על, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה, פה.

זה לא קשור.

זה לא קשור. לא קשור. בכלל לא קשור.

בכלל לא. כן.

ומה הרב חושב על קלינטון והבחירות הפרימריות ואוסאמה, סליחה, אובמה? אובמה, אובמה ואוסאמה. תיזהר.

טוב, השם המציאים שלו זה חוסיין, אז זה קצת מפחיד.

כן, הם לא אומרים.

הם אומרים, אובמה, חוסיין?

ברק, חוסיין, אובמה. איווה.

בדיוק. ברק, איך הגיע ברק?

איך הגיע ברק?

מה הרב חושב, הם אומרים שהם שתיהם צריכים להשתתף כדי להיות President ו-Vice President.

כן.

מי אמר שהם ינצחו את מקיין?

זהו, אז מקיין יש, לא חושב שיש,

No chance, no chance, no chance.

אוקיי.

זו השאלה הראשונה.

שנייה,

למה השם של הקדוש-ברוך-הוא נסתר במגילת אסתר?

כן.

והשלישי, אשתי שואלת,

מתי הרב יגיע אלינו לניו-יורק, לארצת שם,

או בקווינס קארג' או בברוקלין קארג', ואם אפשר לעזור,

יש לי קשרים עם חזק האורגניזציה שם בקווינס,

אם הרב מכיר.

והבקשה אחת,

אם אפשר כיסוי ראש, אשתי רוצה מהארץ,

אבל אני אחשב בתנאי אחד שהיא תלבש בבית.

לא רק כיסוי רץ. עכשיו?

היא עכשיו רואה אותנו באינטרנט. רוצה לקחת... אם היא תלבש עכשיו שם, היא תצלצל אלינו והיא תגיד שהיא לבשה.

איך אני... היא לובשת כיסוי, היא מכסה את הראש.

אבל היא בצער של הרב, היא רואה את הנושאים של ברוך השם

טויב

טויב

בייס ראש השם

איך אומרים נרתיק באנגלית, אתה יודע? אני לא יודע מה זה, המילה הזאת אומרת

טיק?

לא, לא, נרתיק. נרתיק.

פעם שאלתי, בהתחלה שלא הייתי יודע טוב אנגלית,

לא שהיום אני יודע יותר,

אבל בהתחלה שלא הייתי יודע, הרגיז אותי, היו מדברים אתי, שואלים שאלות באנגלית.

אז אמרתי לחבר'ה שם בניו-ג'רזי, ניו-ג'רזי. אמרתי להם, חבר'ה, איך אומרים נרתיק?

אחד אמר קייס, אחד אמר פוקט, אחד אמר ככה, כל אחד אמר,

אמרתי להם, לא, לא, לא, לא.

אמרו לי, נו, איך אומרים? אמרתי להם, נרתיק.

אתה שומע?

ובכן, מה יהיה עם הילרי קלינטון ומה יהיה עם ברק חוסיין-אובמה או מקיין?

מה יהיה איתם? מה אכפת לי אם איתם?

אני,

יש לי את הקדוש-ברוך-הוא, אז מה אכפת לי אם מה יהיה? ההשפעה כזאת. מי שיהיה.

מי שיהיה.

אם אני בצד של הקדוש-ברוך-הוא, תאמין לי, לא מעניין אותי.

הם מתחלפים,

מזזים, אני מסתכל על הסוף.

בסוף אני יודע שתהיה מלחמת גוג ומגוג,

ו-United States of America will be in war with Israel,

against Israel. Do you know?

כן.

כל העולם יילחם נגדנו.

70 אומות העולם,

וזה מתכונן לקראת הפיצוץ.

ואתה רואה שכולם עם גרעין,

גרעינים, פסטוק חלבי, מכינים לנו, חביבי,

זהו,

אנחנו מחכים.

מתי זה מתחיל?

למה אני שואל? כי אני לומד.

אומרים שאישה תביא

את השואה,

את הגאולה,

כאילו להתקרב.

מה, אתה לא מתכוון שבזכות נשים צדקניות? לא, לא, לא. זה ככה, זה ברור, אבל הגאווה של העולם, היו שומרים, שאני לומד. הגאווה של העולם היא שהם צריכים לרדת ממדרגה.

במיוחד,

בחרות, אי-אפשר היה לבחור באמריקה.

עכשיו היא עולה להיות פרזידנט.

תראה, באמריקה אף פעם לא היה אדם שחור עור ולא הייתה אישה נשיאה.

בדיוק. זה שינוי הטבע באמריקה.

זה שינוי גם הגאווה של העולם. זה פלורליזם.

אתה מבין? זה ככה, אמריקה, ביידיש קוראים להם מג'אנים.

אתה מבין? שם הכול אצלם בשינויים דרסטיים. אתה מבין?

הוא יכול להיות בוש, להיות ידיד, ואחר כך הוא יכול למכור אותנו בלירה.

זה תלוי, אתה מבין? אין להם בעיה.

קונדי מגיעה למזרח התיכון, אומרת לעצור, למכור, להחזיר, לתת, לשתוק, לא לזוז,

וזהו.

באולמרט ובבראק שלנו שומעים מה שהיא אומרת.

אתה מבין?

ככה זה עובד.

אתה מבין? הבנתי. אתה יודע מה היה עכשיו?

יש אתר אחד באינטרנט,

ששם אומרים שהלאבי הישראלי היהודי בארצות-הברית, שאלו את בוש איך הוא מעז לתת את ירושלים למוסלמים.

אתה יודע מה הוא אמר? אני נותן.

אולמרט שלכם נותן.

הוא נתן את זה. אז אם הוא נותן, מה, אני אהיה יותר קדוש מאפיפיור?

שמעת דבר כזה?

אבל לא מגלים דבר כזה פה.

מה אתה חושב?

פה הכול

הפוך על הפוך. מה שאתה רואה זה לא מה שאתה רואה. יש דיסאינפורמציה כל הזמן,

ורק מי שיודע לנתח את הדברים בין הטיפות יודע בדיוק מה קורה.

לכן, אני, לא מעניין אותי, התחלפו אלה ואלה ואלה. אני רק מסתכל מה השם אומר.

מה הוא אומר זה קיים לעולם, מה שהוא אומר לא יכול לזוז,

ואני נצמד למה שהוא אומר.

יש לי קלטת.

אם כל המלחמות, ציטוטים של קלטות שלי, איזה מספר? לפני 25, חדשה יחסית,

יש את זה בדיסק,

אני לא יודע את המספר, 500 פלוס.

בקיצור, אין כל המלחמות.

אם אתה זוכר, קלטת בשנת 1935, נקראת

השלום עם ערפאת.

אמרתי שם,

ציטוט מרבי יונתן בן עוזיאן,

ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

הרי מחד שנאה תתה עליכון כנחל מגבר.

השלום עם המחבלים לא יתקיים, רמקת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר.

אנחנו בפתח האינתיפאדה השלישית,

וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע. אני תיארתי אז בהתחלה אבנים, אחר כך אקדחים,

אחר כך תת-מקלעים,

היום זה טילים,

טילים, בזה קטן.

עכשיו סוריה,

צפון-קוריאה, איראן ועוד כמה, אתה מבין? רק גרעין.

הבנת?

אתה יודע מתי יש גרעינים בדרך כלל? מתי קונים גרעינים?

לקראת שבת.

כשתבוא הגאולה יש גרעינים.

הבנת? הבנתי. זהו. זה פיצוחים, מה שנקרא.

מפצחים את הגרעין, מפצח את הגרעין.

בקיצור, זה לשאלה הראשונה. למה במגילת אסתר לא נזכר הקדוש-ברוך-הוא? משום שהקדוש-ברוך-הוא הראה

שכל מה שקרה במגילה זה כאילו טבע.

הכול כאילו טבע, נכון?

לכאורה הכול טבע.

מה רוב בני-האדם רוצים לפרשן? טבע.

טבע, טבע, טבע. אין קשר בין מקרה למקרה, נכון?

אבל האמת שהקדוש-ברוך-הוא עשה הכול.

אבל מה?

נסתר שמו מהמגילה,

להראות שגם כשאתה רואה את הכול כאילו זה טבע,

אין לך יותר ברור שזה הקדוש-ברוך-הוא.

כי אם סדר האירועים לא היה בדיוק כמו במגילה, והיה מתפקש רק אירוע אחד,

לא הייתה גאולה לישראל ולא היינו פה היום.

זאת אומרת,

אם לא היה המן,

בהתחלה המן,

הומון, ממוכן,

אם הוא לא היה יועץ את העצה

לעשות לזרש את מה שצריך לעשות,

וואי, וואי, וואי.

זה התחיל כשבשביל זה הוחלפה.

ואת מי קיבלנו?

את אסתר.

מאסתר, בת 76 הייתה,

בעיר הקרוקת.

ועם כל הנשים היפות ב-128 המדינות, את מי בוחר אחשוורוש?

את אסתר.

סבתלה, בואי מותק, סבתלה,

את תהיי המלכה.

יכול להיות דבר כזה?

זה טבע?

טבע?

והיא נכנסת מתי שהיא רוצה,

אפילו זו סכנת נפשות,

ובדיוק מרדכי שומע, מה הוא שומע?

שומעת בקתן ותרש, חורשים כנגד אחשוורוש, והוא אומר, וזה נכתב בספר, ואז נולדת שנתו, ובדיוק הוא קם, ואיפה נפתח לו הספר? בדיוק כמו שכתוב.

ואז בדיוק כמה נכנס, והמן אומר, מה יעשה לאיש אשר המחפץ כרוז? הוא אומר לו, שמע, איש אחד בחוץ, קוראים לו מרדכי,

תיקח אותו על הסוס, וככה ככה,

ובסוף הוא עושה את העץ, ותולים אותו על העץ, וליהודים היתה אורה ושמחה, וששון ואיכר,

ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים מהם ושונאיהם. ואם לא היה קורה אחד מהמקרים, ואמרתי רק חלק,

לא היה מתקיים.

אבל יש מגילות שכתוב, כל התחלה של דף,

המלך, המלך, המלך, המלך, המלך,

המלך זה מלכו של עולם.

הבנת?

יופי. שאלה שלישית, אמרת שאשתך רוצה

כיסוי ראש.

אז אם היא שומעת אותנו ויש לך פלאפון ויודעת את המספר,

שהיא צלצלת.

אם היא לא מצלצלת והיא לא רואה, אז לא מגיע לה.

וואי, אין לי פלאפון אבל את זה. אין לך? אני מתקן לקחת. אז אני אגיד, מספר טלפון, מה המספר שלך?

תרשמי.

050

050

רגע, אולי אין לה עץ. לקחת עץ?

אני לא יודע, לקחת עץ? למה?

כן, רגע, כן, 050-050-4133-642. תודה רבה.

זהו.

תודה. אפשר ברכה בדרך? לא, בסוף אמרתי.

בסדר, אל תשכח אותי. לא אשכח, אתה פה.

כן, שאלה נוספת?

כן.

כן, דבר.

יש לי שאלה בעניין הדרך שאנחנו לומדים בישיבות ומתחזקים.

לכאורה אנחנו גם לומדים בפרשה שכתוב,

יששכה וזבולון, אלה כנגד אלה.

לכאורה נראה קשה קצת, כאילו, מצד אחד אנשים מתחזקים, לומדים תורה.

חוזרים בתשובה, נכנסים לישיבות מצד שני,

כנגד אלה יש בחורים שבורחים בישיבות.

הולכים למקומות שלא צריכים להיות, וגם כן מתערבים בנקודים עורבים וכו'.

ולצערנו גם, אפילו מבני עדתנו גם יש כאלה, מכל העדות, אבל גם יש את הדברים האלה.

ושמעתי גם סיפורים יותר מדי, כאילו... טוב, לא, שוב, הבנתי.

תראה,

כתוב

במשנה שכלב ים, עורו מטמא.

כל אלה שבים, אין עורן מטמא. כלב ים, עורו מטמא. למה?

בגלל שהוא פורש ממקום חיותו ויוצא ליבשה.

פעמים הוא בורח מהים, הולך ליבשה, ולסופו הוא חוזר בחזרה לים,

למקום חיותו.

ואף-על-פי-כן, עורו מטמא.

אומרים חכמי המוסר,

מי שנמצא במקום חיותו אפילו, ולומד תורה, רק מדי פעם יוצא החוצה, ואפילו כשהוא חוזר,

כבר מטמא.

הבנת? אדם שיושב בו עלה של תורה צריך לשבת וללמוד תורה,

ואין לו מה לחפש בחוץ, כי זה המקום הכי מקודש,

המקום שבו האדם זוכה הכי הרבה. לא כל אדם זוכה לזה,

אבל אלה שכבר זכו לזה,

שלא יעזבו את זה.

אבל המציאות, מה שלמדו אותם בעצם בבית-ספר, זה לא מה שאני רואה.

איזה בית-ספר?

בית-ספר, למדתי בשס. בית-ספר מלמד? מה מלמד בבית-ספר? לומדים שצריך ללמוד תורה, לשמור הכול, ומכוססים את הישיבות,

וזה הכיוון שלהם. מה לא טוב? אם מלמדים ככה, אז מה לא טוב? מה לא טוב?

לא אמרתי שזה לא טוב, אבל אני אומר שהמציאות היא שזה לא כזה.

מה לא כזה? אנחנו שומעים דברים, אתה אומר למה אנשים אחרי שלומדים משהו לא מקיימים?

גם.

לא הבנתי.

גם.

חלק מה, יש הרבה, אדם יש לו בחירה. אם הוא לא רוצה לקיים, אז הוא לא מקיים.

כן, אבל אלה שמתחזקים וחוזרים מתשובה הולכים לישיבות.

נו. ואלה שהיו בישיבות, למדו את זה, באים עכשיו לחילוניות.

אז מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו? שאני אחליף אותם? לא.

שאני אסביר אותם?

לא צריך להסביר, צריך לתת דרשות.

אלה כמו התלמידים של רבי שמעון בר-יוחאי, שראו אחת שהצליחה, הם רצו לצאת.

צריך רק רבי שמעון שיראה להם

בקעה מלאה זהב, להגיד להם, תלו. אם אתם רוצים להפסיד עולם הבא, בבקשה.

אבל ומה עם מה שקורה? צריך להיזהר עכשיו גם בחלל לשיתופים.

אני שמעתי סיפור יותר מזעזע,

נו.

שרוצה להכיר שיתוף לאיזה מישהו,

אבל מה,

היא חרדיה, הכותל יפה, נראית חרדיה. אבל זה סיפור פרטי, מה זה יעזור?

רגע. שתי הרגעים. יש הרבה דברים. אני שמעתי אפילו גם מספרים על אל-עזה, שם השם מרחם, שם זה, אתה רוצה שנספר לך עוד סיפורים? יש הרבה. אי-אפשר להם שם, מה זה? לא, אז מה לעשות עכשיו? מה לעשות? אז למה יש לנו? אני חושב שצריך להגיד, רבי חנניהו בר-יוחאי אומר,

רוסו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל,

להביא כוח רב-יוחאי דורו ומזווד,

שנאמור אדונו ומזלאם א-זרקו יגדיל דורו ויאדיר.

רגע, זה לא פותר את הבעיה.

לא. זה לא פותר. זה אומר שסיימת את השאלה.

זה לא פותר את הבעיה.

זה לא פותר את הבעיה. כבר הגיע הזמן גתיש.

גתיש.

שאלה הבאה. מה העצה שם? איזה עצות? מה עושים את זה?

כן. הרב, הרב, יש לך עוד דבר. רגע, תן לו מאחורה שם, בבקשה.

תן לו, תן לו שם מאחורה.

דרור, אין פוקוס בכלל על אף אחד, גם העומדים. בבקשה.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

יונה, תעשה פוקוס פה, תסתכל. כן.

ערב טוב. רציתי לשאול שתי שאלות.

שאלה ראשונה, כמו שאמרת, השער הרב הסביר לנו עניין שעד אבן-ניסן הוקם המשכן.

אז בא אוריף בעצם מעשיו של משה.

הוא נגע, אמר לו, תקים אותי קהילות, אז שיהיה על שמך הקמת המשכן.

העשייה, אני מדבר על העשייה. שני דברים היו. לא, אבל העשייה, לא. מה זה מטושטש שם? חבל על הזמן.

העשייה, העשייה זה משה רבנו.

לא, אבל העשייה פה, העשייה זה לא תלוי בתאריך.

העשייה זה משה רבנו. תודה רבה, אבל העשייה, לא נעשה פה עשייה.

נעשה, נעשה. תיגע בזה, זה עשייה. אז איך זה עשייה? אם זה נגיעה, זה נקרא עשייה. מה זה משנה, אם אני נותן סטרטר באוטו ואחר כך מכוח זה נוסע אוטו, זה לא טוב? לא, אבל פה זה לא סטרטר.

עוד פעם, זה סטרטר, עשייה, נגיעה,

זה יקום.

קיבלנו תשובה.

שאלה שנייה, כן?

כמה שנים, ברוך השם, 15 שנה.

יניב, תכוון את המצלמה הזאת, זה אין פוקוס.

ברוך השם, כבר 15 שנה אנחנו לומדים, למדים, מראה, הלכות. יניב,

תכוון את המצלמה שמולי.

כן.

ברוך השם, 15 שנה אנחנו כבר לומדים, מראה, הלכות, לומד, מלמד אחרים. אני שומע גם את התקנות של הרב. השאלה היא אם

זה לא ביטול תורה באיכות.

צריך ללמוד תורה כמו שצריך. זה, 1. 2. במקום שאדם לא יכול ללמוד תורה, אין לו מספיק זמן, או שהוא בדרכים או במצב ביניים, ודאי שאם הוא שומע קלטות של דברי תורה הוא יוצא חובת לימוד תורה.

אבל להחליף לימוד תורה מסודר ולהתקדם בחומר מסוים,

זה לא יספיק.

טוב להתחזק, אבל צריך לשקוד על התורה וללמוד

במשנה, גמרא, הלכות וכו'.

אפשר גם ברכה לרפואה שלך. בסוף? לא עכשיו.

כן, הנה השאלה פה, עם הג'ינס. תן לו בקשה שם.

לא?

תראה לו, נהרי.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות. שאלה אחת,

התייחסת פעם לאחד התנאים ששאל את תלמידיו,

והאם רצונכם שנעשה שבת בירושלים?

הוא ענה להם, הם ענו לו שעליהם לשאול את נשותינו,

וכך הוא טען, בזה הפסדנו את הגאולה.

הארי הקדוש זה. הארי הקדוש, כן. אז השאלה היא, האם יעלה על הדעת

שאנשים נשואים לא ישאלו את נשותיהם?

זאת אומרת, האם הם באמת יכלו לעשות את הצעד הזה בלי לשאול?

השאלה השנייה,

התייחסת באחת ההקלטות שלך לגאון מווילנה,

שכבר בגיל שש היה דורש, ובשלב מסוים הוא הסתגר בביתו ולמד,

והמגיד שלו ביקש ממנו שיצא החוצה.

הוא באמת יצא החוצה במשך שלוש שנים ונדד.

אז השאלה היא,

שהיא גם קצת אקטואלית לגבי היום, בן-אדם שנודד ויוצא החוצה,

איפה הוא יכול לשמור על מה שנקרא מנורה קדושה, על העיניים, על האוזניים?

טוב, שתי שאלות יפות. שאלה ראשונה,

כשהארי הקדוש אומר לתלמידיו,

יש עליו יותר מדי אור.

יניב, יותר מדי אור.

בסדר.

כשהארי הקדוש אומר לתלמידיו,

בואו ונעלה לירושלים, דובר על סמוך לשבת.

סמוך לשבת.

זאת אומרת, לעלות לירושלים פירושו של דבר שהם היו עולים בסוד קפיצת הדרך.

עצם זה שהם הולכים לשאול את נשותיהם, ודאי שאי-אפשר להגיע לתכלית. עד שהם ילכו, עד שהם יחזרו, לא יגיעו.

וזה היה נושא שנקרא סוד הגאולה,

שכולם היו צריכים להיות מבוטלים ומתבטלים בפני ריבם וסומכים עליו.

יש מצבים שלא צריך לשאול,

לא את האישה ולא אף אחד. צריך לעשות מה שצריך לעשות.

מוטלת על הגבר חובה מסוימת והוא צריך לעשות. אשתך שמבשלת במטבח

לא שואלת אותך תמיד מה לעשות או איך לעשות, וכמה לשים תבלינים וכו'. זה התפקיד שלה.

לך יש תפקיד רוחני, אתה צריך לעשות אותו. ואם הרב שלך אומר שצריך לעשות כך וכך, צריך לעשות. כמו שאתה נמצא בשעות העבודה,

בעל-הבית שלך אומר לך לעשות כך וכך ולעשות אחרת. לפעמים הוא יכול להגיד לך שאתה צריך לצאת בשליחות לחוץ-לארץ, גם מטעם העבודה.

זאת אומרת,

אם אתה לא רוצה להפסיד את העבודה,

גם אם תשאל את אשתך,

פירושו של דבר שאתה עלול להפסיד את מקום העבודה.

לפעמים השיקול הוא כזה או אחר.

זה במקרה ההוא, בלי להרחיב יותר.

לגבי הגאון מווילנה, הגאון מווילנה למד, למד, למד תורה, הסתגר,

לא נחשף לעולם כמעט,

סגר את התריסים, הגיף אותם ולמד לאור נרות.

והמגיד בא ואמר לו שהמבחן של האדם זה בשעת הניסיון.

זאת אומרת, כשאדם נמצא במצב של ניסיון והוא לא יורד ולא פוחד מתורתו, מיראתו את השם,

שם זה המבחן מהמדרגה שלו.

והגאון הסכים איתו, יצא שלוש שנים לגלות,

ועמד בדיוק באותה רמה שהיה בתוך ביתו.

לא כל אדם יכול ל...

להגיע לדבר כזה, ואף אחד לא יגיד לאף אחד לעשות ניסיונות כאלה.

וגם אם אדם יחשוב בדורנו שהוא הגאון מווילנה,

יגידו לו תישאר בבית ואל תצא.

אל תנסה ואל תתנסה בניסיונות כאלה. כמה שתוכל יותר לברוח למקום שתצניע את עצמך,

פחות תחשוף את עצמך לניסיונות כאלה.

יהיה מובטח שכרך ומקומך לעולם העליון.

תודה רבה. תהיה בריא.

רק רגע. הנה, פה, באדום.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות.

שאלה ראשונה, לגבי הנושא של ההרצאה האחרונה, היה כתוב בפלארים שנושא ההרצאה הוא מה יהיה.

מה הוא? מה יהיה. מה יהיה, כן. אם מצפים לשמוע מה יהיה במצב המדיני, המצב האקטואלי שקורה במדינה,

אז מה קורה פה, מה יהיה.

כן. אז הבאת לנו דרשה על פרשת השבוע.

מה, לא שמעת שדיברתי על גוג ומגוג?

כן, הזכרת את זה באיזה משפט קצר. אתה רוצה שאני ארחיב עוד?

אני ארחיב, אין בעיה. אם אתה לא מפחד, אני אגיד לך.

רוצה לשמוע אולי זה צריך להיות בשורות משמחות קצת, למה? אף-על-פי שהמצב הוא קצת עגום.

זה קצת הרבה. משמחות, אני לא יכול להפתיע לך, אבל אני אגיד מה שאני יודע.

אוקיי.

שאלה שנייה,

בספר המידות של רבי נחמן מברסלב,

הוא כותב שם שהשומע בעצת עישתון אוכל בגיהנום.

למה הוא התכוון?

יש לי גם בקשה לברכה, וזה לחלק של הברכות.

אז קודם כול, לגבי המצב.

לגבי המצב,

המצב בטטה, תראה, אין מנהיגות, זו הבעיה הכי חמורה.

אין מי שיכוון את העם,

אין מי שידריך אותו, אין מי שיהווה דוגמה.

אין כלום.

דור ריק.

יש שלושה אישים שמסתובבים סביב הנהגה,

בראק, אולמרט ובנימין נתניהו.

אלה כל הזמן מסתובבים בכיכר, כמו שאומרים,

וזהו. כל אחד אומר על השני שהוא לא מתאים,

ומי שנפל ברולטה זכה.

זהו.

עם ישראל לא יודע להעמיד יותר מזה,

וכל אלה כבר פישלו.

כל אלה פישלו, והם מועמדים עוד פעם, אתה מבין?

כל אלה פישלו, והם מועמדים עוד פעם.

אתה מבין? לא יכולים לייצר משהו חדש.

זה מצב בטטה.

הבעיה היא שאנחנו בראש-העין קרובים לקלקיליה.

כן. השאלה היא אם יש חשש שאנחנו גם כן נספוג קסאמים כמו תושבי שטרון וכמו תושבי אשקלון. קודם כול, אני לא מבין למה ראש-העין צריכה להיות בחשש שקלקיליה תהיה בחשש.

לצערנו, המצב הפוך במדינה.

אתה אל תהיה במדינה, אתה תהיה בראש-העין.

אתה יכול להחליט שאתה הראש מהעין.

אתה מבין?

למה שאתה תפחד מהם? שהם יפחדו ממך.

עכשיו, שתבין,

נתנו לנו והרגילו אותנו שצריך לפחד.

אנחנו לא יכולים להתגונן, אנחנו לא יכולים לעשות כלום, אנחנו צריכים לספוג.

אנחנו צריכים להבליג.

אנחנו יכולים אפילו להפסיד, ואנחנו נאמר ניצחנו.

אתה מבין? כמו אולמרט.

מה אמר השבוע? עוד פעם אמר בדיחה.

הוא לא מתבייש, בדיחות כל הזמן.

מה אמר? כמו שמיגרנו את ה־חזבאללה,

ככה אנחנו נמגר את הטרור.

עכשיו אני מבין איך הטרור ימוגר.

הבנת?

כמו ה־חזבאללה.

הבנת?

מי יצא החוצה והשאיר את ה־חזבאללה?

אנחנו.

הוא אומר, מיגרנו אותם.

מכל מקום המצב הזה הוא לא טוב,

והעיקר העיקרים זה לא הנהגה.

גם אם תביא אחד, סופרמן,

סופרמן.

זה לא יעזור.

כל זמן שלא נהיים מחוברים לקדוש-ברוך-הוא.

כל זמן שלא נגיד לקדוש-ברוך-הוא,

אתה מנהיגנו, אתה מלכנו,

לא נצליח. למה?

כי הם, לפני שעושים משהו, צועקים, אללה הוא הכבר.

הם לא באים מכוח עצמם.

הם באים מכוח השם, הם מאמינים בשם, הם אומרים, אללה הוא הכבר,

הוא הגדול, לא אני.

הבנת?

מכיוון שהם באים בשם השם,

אז אתה רואה שהם מצליחים.

אצלנו לא מזכירים את השם.

אין.

עשרות שנים אין השם בממשלה.

אין.

הפוך.

צריך לגייס עוד 1,000,

עוד 1,000, אתה מבין, תלמידי ישיבות. הפוך. די, מספיק. מה יענו לאן-רבנן?

מה יענו לאן-רבנן?

נו, אז מה אתה רוצה שיהיה?

מה אתה רוצה שיהיה?

אין חיבור לקדוש-ברוך-הוא, אז אתה רוצה סיוע משמים, לא?

בלי סיוע משמים אי-אפשר להצליח. אני רוצה שתהיה ראש ממשלה.

ממשלה? מי צריך? אני רוצה שתהיה ראש ממשלה. אה, שאני אהיה.

אולי אתה צריך לראות.

תראה, הייתה לי הצעה כזאת היום, מישהו בא אלי גם כן, אמר לי היום דבר כזה.

אמרתי לו, זה לא מתאים לי, אני אגיד לך למה לא.

כי אם אני אהיה שם, אני אהיה אחד מ-120.

אז אני אהיה אחד חלקי 120. ככה אני אחד חלקי 1. בחשבון זה יותר משתלם, הבנת?

אבל מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד,

אם אנחנו רוצים להיגאל, ואני אומר לך שאני יכול להבטיח ב-100% שניגאל,

ב-100% שניגאל, אתה שומע?

אני אומר לך, בשנה הבאה אנחנו יכולים להביא את הגאולה.

אתה רוצה שאני אגיד לך איך?

הנה, בוא תראה. איפה הגברת?

תביא את הגברת, צלצלה מארצות-הברית.

הלו.

שלום, ערב טוב.

שלום, כבודו, ערב טוב. מה שלומך?

ברוך השם, בעלך פה? את רואה אותו?

אני עוד לא רואה אותו, לא?

את לא באינטרנט?

אני כן באינטרנט.

הנה, המצלמה עליו.

אה, אצלך זה ב-delay.

חכי, עוד כמה שניות את תראי את בעלך מחייך.

כן, אני אראה אותו, ואצלך עוד מעט.

את רואה אותו כבר?

לא, עדיין לא.

את מי את רואה עכשיו?

אני רואה איזה, כן, עכשיו אני רק שומעת אותך, רק מתחיל לדבר.

אה, רק אני מתחיל לדבר?

אז את שומעת אותי פעמיים עכשיו.

הנה, עכשיו אני רואה את בעליך.

עכשיו הוא עושה לך היי, ובעוד 20 שניות תראי את זה.

תעשה לה היי.

טוב, הוא ביקש שאני אתן לך כיסוי ראש.

אני מבין שאת הולכת עם כיסוי ראש, כן?

נכון, כן, אני הולכת.

אבל את הולכת אתו תמיד, או רק בבית?

אני לא.

אני לא הולכת בבית, אני הולכת רק באחוז.

במה הם בבית?

אני לא מכסה דעות בבית.

אבל אם אני מביא לך מטפחת, זה מטפחת לכל הזמן.

אני מפסיכה, כבודו. אם אתה תביא לי כיסוי ראש, אני מפסיכה לכסות אותם בבית. חזק וברוך, חזק וברוך.

רגע, רק רגע,

רגע,

בעוד 20 שניות יהיה לך מטפחת. רק רגע, ככה.

בבקשה.

כן, תזכה למצוות, אשריך. אתה רואה מה זה?

יש חיבור בין היהודים.

הגויים עבדו בשבילנו, אינטרנט.

מה השם שלך?

שמי שר הבת, לריסה.

שר הבת?

לריסה. השם יזכה אותך.

שר הבת, לריסה. לבנות את הבית, בית נאמן בישראל, בנים צדיקים ולידה קלה על דרך הטבע, קתרנגולט.

תהיי בריאה.

זכית. לגבי השאלה שנייה, כבוד הרב. רק שנייה.

לגבי הערב, אני רוצה להזכיר שהערב הוא בחסות מאפיית הכפר, פיצוחי שלום, השווארמה של עזריאל ורוני אבניאל בן לאה, לזיכוי הרבים ולהצלחת רינה נחמה לוי וכל משפחתה, עובדיה ונורית דעוס וכל משפחתם, ולרפואת

נורית בת קודרה ויואב חיים בן מזל ומרגלית בת מלכה,

ולעילוי נשמת זכריה קומה מבן סעדיה ושני חיה בת רחמים, מנוחתם עדן.

ולהצלחת

יעקב וטובה דחבש, בכל העניינים.

זרע חי וקיים לעמיאל בן מרגלית ועינם אור, בת עלי שבע. כן. שאלה שנייה, מה היתה?

בספר המידות של רבי נחמן פרסלה.

אה, שמה הוא אומר, השונה ועצת אשתו נופל בגיהינה.

כל השומע בעצת אשתו נופל בגיהינום.

קודם כל, האדם הראשון שמע בקול אשתו ואנחנו נפלנו כולנו.

למה? נגזרה מיטה על כולה?

אבל צריך לדעת דבר נוסף. מה שמתכוון רבי נחמן מברסלב זה מי שנותנת עצות לבעלה שלא על פי התורה והוא מהלך אחר עצתה ודעתה,

סופו שנופל בגיהינום.

זה נכון.

אבל יש נשים צדקניות שהעצה שלהן היא עצה טובה,

כמו למנצח על מחלת, למדנו היום בלילה, 03.30 בבוקר,

שזה מזמור שמדבר על אביגיל,

אשת נבל הכרמלי,

שעצה לדוד לא להרוג את נבל ולא לעשות עוד דבר שלא אפרש,

והיא הצילה אותו, ממש הצילה אותו,

והוא קרא לה מחלת,

משום שהיא מחלה לא כמו שקורבנות מוחלים.

זה אחד.

אשתו של און בן פלט הצילה אותו מעדת קורח,

כיוון שהוא שמע בעצתה,

והיא אמרה לו,

אם משה מלך או קורח מלך,

אתה תמיד תחתיהם, אז מה אכפת לך מי יהיה כמו שעניתי לו?

מה זה משנה אם זה יהיה קלינטון או שזה יהיה ברק-חוסיין או שזה יהיה מקיין? מה זה משנה?

אנחנו צריכים להבין דבר אחד,

השומע בעצת אשתו נופל בגיהינום זה שזה לא על-פי התורה,

ואם זה על-פי התורה,

שמענו היום בעצמנו שאשתו של רבי שמעון בן חלפתר צדקה יותר מרבי ומבעלה.

הבנתיוך.

ברוך תהיה. עכשיו מבקש ברכה? בסוף.

מה לעשות? הנה, פה יש לנו יהודי מפרס מאיראן.

הגיע מאיראן במיוחד. אתה מניו-יורק והוא מאיראן.

ערב טוב.

ערב טוב.

תודה רבה. שמי דוד לפטוב. אני דיברתי אתך היום בבוקר,

ואני אנסה לתרגם מה שדוד שלי רוצה.

תתרגם בבקשה בקשר לבן דוד שלי,

שהוא חולה סופני, מה שאמרו לנו הרופאים,

שנשארו לו כמה ימים.

במשך עשר שנים הבן

כבר שומע את הדרשות של כבודו והכול,

והוא ממש ממש, בן כמה הוא?

בן 17. הבנתי.

הוא פשוט מאוד מאוד,

הוא יותר מכל העניין.

מה מצבו?

מצבו, מה שהרופאים אומרים, שזהו.

יש לו מחלה?

כן.

איפה?

יש לו מחלת סרטן שהתפשטת בכל הגוף,

ועשו לו השתלת מוח עצם.

כבר?

אחרי זה.

המחלה עברה לו לחודשיים וחזרה.

הבנתי. ועכשיו הוא גם אומר שאין מה לעשות.

טוב.

אתה צלצלת אלי לפני יומיים.

לא, כבודו. זה לא אני, זה הוא. לא הוא. מישהו אצלכם צלצל אלי לפני יומיים. כן, כן.

זה אני. זה אתה? כן, כן.

ואני אמרתי שאבא ירד לבית-כנסת עכשיו ללמוד שעתיים.

אז זה לא אתה. כמה מצלצלים אלי?

אם רוצים לעזור לו אז בגלל זה, יש כמה אנשים שרוצים לעזור לו. אמרו שזה הדוד שלו, מצלצל.

מי זה הדוד שלו?

יכול להיות הדוד השני שלי. בקיצור, צלצלו אלי, אני אמרתי ככה.

אמרו שהאימא כיסתה את הראש.

זה נכון? האמא, אשת חי, באמת. שאלתי, היא כיסתה את הראש?

היא כיסתה את הראש מזמן כבר.

אני שואל.

ככה. אמרתי שההורים צריכים לחזור בתשובה גמורה.

קיבלו על עצמם.

רגע.

שתיים, אמרתי שאבא ילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

ואמרתי מיום שדיברו אתי שמייד ירד לבית-הכנסת ללמוד קודם כול שעתיים בתענית דיבור.

קודם כול.

זה כל יום.

כל יום.

אני מסכים עם כבודו, והכול טוב ויפה, אבל יש בעיה שהם פשוט צמודים לילד, לילד האישה כמה מאמינים.

כי לילד לא עוזרים בזה שצמודים אליו. כשצמודים לתורה יש סיכוי שעוזרים לילד. קודם כול. נכון. די, כלל.

קודם כול.

פשוט,

אם רוצים לשמוע לי, צריך לשמוע לי. אם רוצים לשמוע לעצמם, אני גם אשמח לעצמם. בבקשה, אם אפשר. רגע, שאני אסיים.

אז חייבים לשבת ללמוד תורה שעתיים כל יום.

לא משנה מה קורה, התורה, זכותה להגן.

זה קודם כול. אוקיי.

דבר שני,

אם הוא לא יודע לקרוא בעברית, פרשת השבוע הוא יודע?

כן. פרשת השבוע.

אז שיקרא פרשת השבוע אפילו, אבל שעתיים רצוף, בלי לדבר. אפילו אם ידברו איתו, הוא לא מדבר.

שעתיים הוא מחובר אינפוזיה לקדוש ברוך הוא.

בסדר? בסדר. דבר נוסף, תגיד לו שאני מבקש שיגדל זקן.

בסדר.

אפשר לתרגם? בסדר? תתחיל לתרגם. יאללה.

מייקר טוואסי, הוא חוזר בגיל גדול סאטור,

גדול סאטר, עשה אף אחד, אז אני ברישתי.

סאטר הוא קולניטו תורה, הפחת תורה וכוונה.

פה רישת האסנה זה אני להגיד פה.

ריש בוזור.

חבולה.

קיבל על עצמו כעבודו. קיבל על עצמו. טוב.

מה השם של הילד?

יעקב בן פריבה.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והתאורות, הוא יברך את השם הטוב, יעקב בן פריבה.

השם יזכה אותו מאוצר מתנות חינם לרפואה וישועה מהרה,

לקום במיטת חוליו לחיים טובים ולשלום,

אמן. ויזכה אותו לרפואה בכל איבריו וגידיו מהרה,

ויסיר את המחלה ממנו ויתקע אותה בראש של אחמדינג'אד.

אמן.

תודה רבה.

והבנתי שאבא מבטיח שאם הילד יהיה בריא,

הוא יתרום סכום גדול מאוד להציל יהודים, נכון?

נכון?

זכות המצווה תגן בעדכם.

כבוד הרב,

דוד שלי קיבל על עצמו שבעזרת השם,

ברגע שהילד יביא, הוא לוקח על עצמו לתרום

או ספר תורה לבית-כנסת או 100,000 דולר לכל עמותה שבעזרת השם ישבו.

אני יודע, דיברו אתי. בעזרת השם, נתרום לשופר ונציל יהודים.

כבוד הרב,

הילד פשוט מתחנן אליי היום. אני יודע שאתם רוצים שאני אעבור לבית-חולים. אני מתחנן אליך.

אם כבודו ישמע את הילד, איך הוא רוצה לראות אותך,

יא חביבי. אני מתחנן. אני בא.

תודה רבה.

הילד, יש לו ציצית, הילד?

הילד יש לו ציצית, ואבא יש לו?

הנה. אבא, יאללה, קדימה.

תן לו.

יש פה בחור שרוצה לשאול שאלה, כן? תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

הוא כבר הבין את התשובה.

כן, עוד שאלה.

תן לבחור פה, שורה ראשונה.

כבוד הרב, רציתי לשאול, הרב שלי אומר לי שאי-אפשר לשמוע דיכאון.

אני לא מבין מה הבעיה עם זה.

מה אי-אפשר לשמוע?

דיכאון.

מה? עופר לוי.

בטח שאי-אפשר.

שירי דיכאון. בטח שאי-אפשר לשמוע.

למה? אני לא מבין מה הבעיה. תיכנס דיכאון.

אבל אני שמח מזה.

שמח מדיכאון? כן, זה עושה לי שמחה.

ושמחה עושה לך עצב?

לא, אין לי שום עצב, אני שמח, אני שומע את זה בכיף שלי.

אה, זה נקרא שטן.

אה?

לא, עופר לוי אסור לשמוע אותו בכלל.

גם אם הוא ישיר שירים של שמחה, אסור לשמוע אותו.

ואם הוא שר על השם למשל?

אוי ואבוי, עוד יותר גרוע.

אסור לו להזכיר את השם בכלל, הוא מחלל שם שמיים.

ואיך זה משפיע עליי? באיזה צורה?

מה זה משפיע? מה זה עושה לי? מה זה גורם לי? מה, אתה לא יודע שאדם שהוא מחלל שם שמיים

והוא שר שירים אז הוא מכניס באדם, אתה מבין, דברים לא טובים?

טוב, ענית לי על השאלה.

השאלה השנייה הייתה לפני יומיים פיגוע.

כן.

ואני לא מבין למה לקחו את הצדיקים האלה, את הקדוש-ברוך-הוא לקח דווקא אותם בגיל כזה צעיר, אני לא מבין את זה.

דודי ירד לגנו לערוגות הבושם, ללקוט שושנים.

יש נשמות מיוחדות טהורות

שהקדוש-ברוך-הוא לוקח, ואתן הוא מגן על עם ישראל.

מה לעשות שאנחנו כנראה חייבים כלפי שמאייה, בגלל שלא הולכים בדרכי התורה והמצוות מספיקות,

ומדי פעם הקדוש-ברוך-הוא לוקח קורבנות,

והקורבנות האלה הם לעורר אותנו עד כמה המצב שלנו לא טוב.

מה יכול להיות יותר קשה מאשר אדם שרוחן על הגמרא ולומד תורה,

ובשעת לימוד התורה באים ויורים בו,

וכל הגמרא שלו שותתת דם ליבו, וקוברים אותו עם הגמרא ביחד.

זה מראה שאנחנו בגזירה משמים,

כמו שאמרתי כמה פעמים,

כיוון שאפילו בשעה שאנחנו עוסקים במצוות

אנחנו נורים למוות.

פירושו של דבר שאין הגנה משמים.

אומנם יש הרבה נסים, הרבה דברים, אבל אנחנו לא מתרגמים אותם לעשייה.

ואני התחלתי להסביר ליהודי שם, והפסקתי כיוון שדיברתי בטלפון,

אני יכול להבטיח שבשנה הבאה כולנו נגענים.

לא יהיו יותר צרות בעיות

אם נעשה מה שאני אומר.

מה אני אומר?

יש מיליון בעלי תשובה.

הם חרדים ודתיים, יש הרבה יותר,

אבל אם רק מיליון איש,

יקבלו על עצמם

יקבלו על עצמם

להחזיר יהודי אחד בתשובה.

כל אחד מהמיליון תוך שנה יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה. בן משפחה, חבר, שכן, ידיד, תלמיד,

לא משנה מי.

אחד בשנה,

בשנה הבאה נהיה 2 מיליון בעלי תשובה.

אם נביא לקדוש-ברוך-הוא תוך שנה מיליון חוזרים בתשובה,

אנחנו נגענים על בטוח

רעיון או לא רעיון.

רעיון. עכשיו תרצה עוד כמה אני רציני ברעיון?

כן.

הבאתי לפה מכונית שלמה,

מלאה בקלטות וידאו,

שאני נותן לכם עכשיו מתנה,

שתחלקו אותה לאנשים רחוקים בשביל שיחזרו בתשובה.

טוב או לא טוב?

טוב מאוד.

איפה? איפה? כמה יש פה?

פה יש עשרה קרטונים, עשרה קרטונים. באוטו יש מלא פול.

מי מוכן לקבל על עצמו לחלק קרטון?

הנה, תן לבחור שם קרטון שלם.

הנה, שם הבחורה מוכנה לחלק קרטון שלם. נו, תעזרו.

הנה, פה יש בן-אדם מוכן,

כן? הנה, תעזור, ציון, תן לו לחלק קרטון.

תן לו לחלק קרטון.

תן לו לחלק קרטון.

תעזור לחלק קרטון.

אתם רוצים עוד קרטונים?

עוד?

ציון?

ציון, קח כמה חבר'ה, תביאו קרטונים.

אתה תישאר פה אתה. יו, הנה, יו, הנה, אתה תישאר.

רגע, בואו נשמח קצת, נו.

תישאר פה אתה.

אהובים בלחץ, אין שיר מחלבים.

לא גילייה, קרובי, מה שם לא יודעים.

לא גילייה, קרובי, מה שם לא יודעים.

תישאר פה אתה.

תישאר פה את הסוף בטרום מאוד לגמרי לבוא שם קריאה.

יואב, תישאר פה, תמיד.

יואב, תישארו מחסיקה.

יואב, יואב,

תישאר פה, לגמרי לבוא, תישאר פה,

בואו נגיד.

מתחיל נגד וחוז כיבוש.

יואב, תמיד נאו.

תרגל יחד עם הכי שאומר אלי

תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגליה תרגל

אוקיי לירושלים, מישהו חסקר כסיף,

וווייך מתנדלבות מאזורנו בצדק ובצדק ופירושלים יפה לירושלים,

מישהו חסק לאומי לחגו,

יפה לירושלים,

ואת ההליות מאוחר בהקידות טובותיו,

ובדידי דעות ובחור מימי,

ובדידי דעת יחוי וישתר,

יוגי לי המקום,

כיפה כיפה ואי, יוגי לי הכיפה כיפה ואי.

מי שמות ואי, יוגי לי המקום, חבר הכנסת גדל, חבר הכנסת גדל, חבר הכנסת מיכאלי,

ויש שלחת ואין שיר מערכי.

יוגיליה פלוני מתא שורים ב.

יוגיליה פלוני מתא שורים ב.

יוגיליה פלוני מתא שורים ב.

יתנו את

החול

בספציפיות

יוגר יעקב, יוגר יעקב, יוגר יעקב,

יוגר יעקב,

יוקר יעזור,

יוקר יעזור,

ירדיים השתארו יוקי הכל,

מים שורה, יוקר יעזור.

נתניהו, נתניהו, נתניהו.

תודה רבה

מהפעמים שלו יש, ובואי כן, בכל יום דומים

הוא נבחן ביחד נוראי הנועים.

מכל גיבוי הוא נבחן ביחד נוראי הנועים.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו,

אוי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו,

אוי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

ומכל גיבוי הוא נבחר ביחד נוראי.

ומכל גיבוי הוא יפה ביחד נוראי.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו,

אוי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו,

אוי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו,

אוי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו ויהי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

ויהיום אינם אמן יחד עם שמו ויהי ירד ובואי כן, בכל יום דומים.

אין לנו ימים של אושר, ואותם תמיד נשמור.

יד אוהבת מחממת ברגעי הקור.

הכאב מכה בדלת, ורוחו תמיד נושמות.

ולדאות בין רחמך את חלומו.

ויהיום אינם אמן הוא קח את הכל באהבה,

כי אלוקים שומר עליהם. מה שיבוא זה לטובה,

נסתב אלים בטביעה.

קח את הכל באהבה, כי אלוקים שומר עליהם.

נשבת.

נשבת. המצלמה יניב.

נהארי, נשבת.

אני מבקש להגיד אמן חזק,

לא להזיז את המצלמה, אתה מזיז את המצלמה,

די.

תתרחק מהמצלמה שם.

תראה אם יש פוקוס כראוי.

עינב בת רחל תזכה לזרע חי וקיים מהרה,

וטענו אמן בקול רם.

דוב בן קרנצ'ה קלרה, רפואה שלמה בכל איבריו, ובעיקר מהאלצהיימר,

מהרה.

יזכו כל משפחתו לתשובה שלמה.

טוב, עכשיו אתם קיבלתם אלפים של קלטות וידאו.

התפקיד שלכם להפיץ אותם פה,

אצל אלה שרחוקים, אחרי שתראו ותענו,

לא להשאיר בבית סתם,

להעביר אותם הלאה.

אני קיבלתי פה מכתב כואב מאוד,

מאוד מאוד.

אני מארגן את הערב,

אני לא בדקתי את הדברים, אני מקריא את תוכן הדברים שהיא ביקשה ממני להעביר.

שלצערנו הרב, בראש-העין,

עיר הבירה של יהדות תימן,

מאז שעלו בעלייה,

לא הראשונה, אבל ב-1948,

יש שישה מתנ״סים בעיר ששמם מקום בלב,

שהוקמו על-ידי רפורמים,

כאלה שרוצים לצוד נפשות תמימות על-ידי חוגים, מופעים, ספורט,

שיעורים וכדומה.

משלחות מגיעות לראש-העין מכל העולם, ממומנות ומממנות פעילות ומופעים ומתנ״סים,

ומעצבים את התרבות בתוך התושבים כאן, מפגישים ילדים עם ילדים אחרים.

המשלחות האלה מתפעלות מראש-העין התמימה והיפה, וכבר מגששים לקנות כאן דירות ומגרשים בראש-העין הוותיקה.

יש קהילה שנקראת בבת-עין,

שהרפורמית בראשותה מניחה תפילין לבנות בבתי-ספר בעיר ומדריכה אותם ובני משפחתם לעשות בת-מצווה לבר-בת-מצווה.

יש פרויקטים סוערים ומסעירים בראשות פרויקט לב המדינה,

שיוקם ב-2008 מרכז גדול במזרח התיכון לקניות ובילויים, קניונים, בתי-קולנוע, ביליארד,

מועדוני לילה לצעירים ולמבוגרים,

אולמות קונגרסים וכו'.

כמו כן, 12,000 יחידות דיור שגובלות בראש-העין הוותיקה כדי לשנות את צביון העיר שהיה חרדי ודתי.

אמפיתיאטרון גדול בארץ, מגרש מילואים וכן אלפי יחידות דיור במגדל-צדק, חוות סוסים, ובלב-לבה של העיר טיילת המוזיקה שתהיה בראש-העין,

כמו בתל-אביב,

כולל בתי-קפה, שבילי אופניים, מרוצי אופניים בשבתות, פסלים וכו'.

ויש עדכונים מהאינטרנט

שצריכה להגיע משלחת מסן-פרנסיסקו לראש-העין לעצב בעיר את התרבות,

כל זה כותבת מארגנת הערב,

רכבת אווירית כזו מבחוץ ומבפנים, באין פוצה פה ומצפצפת, והיא כואבת, כאב גדול על המצב פה,

שהעיר הופכת לעיר מוזיקה, רפורמה,

מופעים פרסומי תועבה בחוצות, מופעי תועבה, ככרות עם, פסלים, נוער,

שהיא מגדירה אותו שיכור, מסומם, אלים,

בלאגן בקיצור,

בלאגן בלאגן, ואני רק אומר חלק,

וצריך לראות מה ניתן לעשות כדי שהמגמה הזאת לא תשתלט גם על היהודים ששומרים את המסורת.

כידוע, עדת תימן שמרה על המסורת היהודית אלפי שנים,

ושום רוח זרה לא חדרה אליה אלפי שנים, בכל העולם כולו יהודי.

הגיעה אליהם ההשכלה והגיעה אליהם התרבות הזרה והאמנסיפציה וכו' וכו'.

ויהדות תימן היא היהדות האותנטית ביותר ששמרה על המקורות וכולם באים לראות אצלנו את המקור האמיתי כיוון שחכמינו זכו לשמר את הכל כמו בזמן התלמוד בדיוק.

אז עכשיו צריכים להיות חכמים לשמור על המקום הזה

שיישאר בקדושתו כמו שהיה ולא לתת לנגע לפסות.

חלק מהמאבק הזה אפשר לעשות על-ידי הקלטות וידאו האלה, ואם תצטרכו עוד אני אשתדל לתת כמה שאפשר

על מנת לתת איזון ומשקל נגד,

כנגד הרוחות הזרות האלה שרוצות לשטוף את כל האזור.

זו שליחות שעשיתי בשביל מארגן את הערב,

ואתם

תעשו כחוכמתכם.

כן, שאלה נוספת.

DVD,

אפשר לקבל 100 DVD ב-1,000 שקל ב-20 תשלומים. אם אתה רוצה 1.5 שקל ליום, הנה 100 DVD. יש לך אפשרות 1.5 שקל ליום?

20 תשלומים? הנה, בואו, תעשה הוראת קבע.

קח עכשיו 100. רוצה?

אחר כך.

כן. קדימה, שאלה.

שאלה? למי יש שאלה?

לילד הקטן פה, הנחמד?

תן לו, תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

איך הרופאים מוכיחים את זה שאין תרופה לסכרת?

מי אמר שהם מוכיחים את זה?

איך הם מוכיחים?

מי אמר שהם מוכיחים? הם אומרים שאם אין תרופה.

הרבה דברים הם אומרים שאין תרופה,

אבל יש רופא כל בשר ומפליל לעשות.

להם אין תרופה, ולרופא כל בשר ומפליל לעשות יש תרופה.

אתה יודע מה התרופה?

אם אדם שומר תורה ומצוות חוזר בתשובה, מתקן את עצמו,

אז יש תרופה.

הבנת?

תהיה בריא.

כן, הנה פה יש בחורצ'יק, תן לו.

פה, פה, פה, פה, פה.

ערב טוב, כבוד האור. ערב טוב.

קודם כול, אני מודיע לאל שזכיתי להיות בבקשה שלך. אני חזרתי לפני בערך שנה וחצי, שנתיים, בתשובה.

פה, פה.

חלק מהתשובה שלי זה בזכותך, כבודו.

כן, ברוך השם. אני רואה את ההרצאות שלך באינטרנט ואיך הקמתי הרבה.

אבל, כבוד הרב, אתה קודם הבטחת לנו שבעזרת השם,

אמן, שבשנה הבאה נתחיל להצביע. אם מיליון יעשו כל אחד אחד,

יהיה שתי מיליון, אנחנו נגאלים. אנחנו נגאלים. אמן, כבוד השם.

מאיפה המקור הזה? למה? זה מובטח?

כבודו מבטיח לנו. אתה יודע מה זה להביא מיליון בעלי תשובה לקדוש-ברוך-הוא?

אתה יודע מה זה בעל תשובה אחת אצל הקדוש-ברוך-הוא? ואם לא, ואם לא נחזור, אין דבר כזה.

אם לא, תאשים אותי.

ואין אלטרנטיבה אחרת, משהו אחר. יש, יש אלטרנטיבה יותר טובה,

זה אם נעשה את זה בחצי שנה.

קשה להאמין, כבודו.

קשה מה להאמין.

בחצי שנה נצליח להחזיר את כל העם בתשובה.

לא את כל העם. אמרתי רק מיליון.

גם מיליון קשה.

למה קשה? בשנה להחזיר בן-אדם אחד בתשובה?

קשה, קשה. אתה יודע כמה אנשים חוזרים בתשובה? אנשים חוזרים לנסוח את הלב. עוד פעם. אתה יודע כמה אנשים חוזרים בתשובה מקלטות, מ-DVD, מהאינטרנט?

אתה יודע כמה צופים באינטרנט אצלנו?

4.5 מיליון דקות צפייה בחודש.

מכל העולם.

זאת אומרת שיש צימאון אדיר.

אתה רואה, הוא אומר לך, יהודי פה מאירן,

עשר שנים הבן שלו באירן רואה את האינטרנט כמעט כל יום. אתה רואה יהודים מניו-יורק?

כל יום הוא אומר, כמעט הם רואים דרך האינטרנט.

מכל העולם מחוברים לשופר ורואים את החומר. אתה יודע איזה מהפכה זה עשה בעולם?

אבל מה?

יש אנשים שלא הגיעו לזה. צריך להגיע אליהם.

אני לא יכול להגיע לכולם.

הוצאתי קלטות טייפ,

וידאו,

CD, DVD, MP3,

אינטרנט, עיתון,

גנזי המלך, בתי-כנסת, הרצאות.

מה אני עוד יכול לעשות?

נתתי קלטות, תחלקו, תעבירו.

אתם נפגשים עם אנשים כל יום, תנו. אני לא נפגש עם כולם, נפגש עם הרבה, אבל לא עם כולם.

תעזרו, כל אחד יעשה קצת, ותראה.

בעזרת השם.

עוד שאלה, כבוד הרב. כן. בקשר לאיזה פסוק שאני מתקשה אתו,

ידוע שלשרה אמנו היתה בת,

לשרה לאברהם. סליחה.

עכשיו, בפסוק כתוב שאברהם אבינו הלך לבכות לשרה,

לבכותה באות זעירה בכף.

האות הזירה הזאת אומרת שיש לשרה ולאברהם בת,

אבל לא הבנתי שאברהם,

כתוב שעליו לבכותה.

זאת אומרת, גם הבת שלו, למה לו לבכות לביתו?

לא, לא, זה לא בת וזה לא שם.

זה לא שמה? לא, לא.

שמה נאמר לבכותה שהוא צמצם בבחייה.

שמה?

שהוא צמצם בבחייה,

לא בכה הרבה.

זאת אומרת,

הוא לא עשה מזה, אתה מבין, טררם גדול,

הוא בכה בצמצום מה שצריך לבכות, ולא יותר מזה.

יש, לדוגמה, ספדנים שמסבידים אדם שנפטר,

ומנפחים ומנפחים ומנפחים ומנפחים ומנפחים. למרות כל מעלותיה של שרה אמנו,

הוא בכה מעט

וקיבל את הגזירה כמו שצריך לקבל אותה.

אצל אהרן הכהן כתוב, וידום אהרן. הוא בכלל לא בכה. שני בניו מתו ביום אחד והוא לא בכה.

ומה שכתוב, שהייתה לאברהם בת, זה שנאמר,

והשם בירך את אברהם בקול.

אז המדרש אומר שהייתה לו בת שקראו לה בקול.

אבל זה לא שם.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, שאלה שם?

תן לה שם שאלה.

בשחור, שמה בשחור.

שלום, כבוד הרב, אני חוזרת בתשובה 5. אפשר לעשות תענייה פוקוס?

לא, לא צריך.

לא, לא, לא.

אני שומרת שבת חמש שנים. כן. זה התחיל כשאחיין שלי נפטר מהמחלה. הפסקתי להאמין חודש בבורא עולם.

נפלתי לתוך תהום, ודרך השיר,

דרך שימצויון, ראיתי בעצם שעצם זה שהיה בי נשמה וחייתי כל יום ושרדתי כל יום, ואלוקים נשא אותי על כפיו.

התחלתי לשמור שבת. חמש שנים אני שומרת שבת,

ושנתיים אני מתחזקת.

ערב תשעה באב, עליתי למזרשה.

ורק שם,

כאילו, תמיד שמעתי הרב אמנון יצחק, וזה היה כזה,

לא, לא הגעתי, ורק דרך המדרשה.

יכולתי לראות אותך כאילו מהטלוויזיה, והתחברתי, ומצאתי חיבור, וראיתי אותך מברך נשים כאילו שהן שמו כיסאי ראש, ואחרי זה הן ילדו בנים, ותמיד הייתי דומעת, והרגשתי את הנשמה שלי, שזה שלה, זה שם.

והיום, ברוך השם, אני קלה,

ורציתי לדעת אם אפשר לקבל מבחן כסף ראש.

כן, למה לא? בסדר, תודה רבה.

כבוד הרב,

הלו.

כבוד הרב, היא רוצה צרכה.

מה השם שלה?

שנהב זהבית בת רחל.

איך? שנהב זהבית בת רחל. שנהב זהבית בת רחל, השם בני ביתך,

בית נאמן בישראל. אמן.

פה שאלה, שורה ראשונה.

ערב טוב.

ערב טוב.

גבר שעשה שינוי מין הפך לאישה, עכשיו חל עליו.

התנצבות של גבר או של אישה?

לא, אני רציני, כאילו אני נשאר בסי רצינות.

גבר, נשאר גבר אפילו שהוא אישה.

סבבה.

שאלה שנייה.

בראשית המן, בסוף שחריץ, פרק בארמית,

רשום כל המוסיף, מוסיפים לו נפש שתירא בשבת.

מה הטובה?

מה?

סוף שחריץ, יש קטע בארמית, קוראים לו בראשית המן.

בראשית המן? כן.

פרשת המן?

פרשת המן. איזה פרשת המן? הוא אומר פרשת המן. בראשית המן.

בראשית המן?

אני לא מכיר בראשית המן.

בסוף שחריץ. או בראשית או המן או המן.

כל המוסיף, מוסיפים לו נפש שתאהב שבת.

פדושה פדושה.

עכשיו תקשיב.

הלו,

אתה אתי?

נפש יתרה, אדם שהוא בשבת שומר תורה ומצוות ומתכוון לקבל תוספת שבת,

דהיינו לקבל נפש יתרה

נפש יתרה מן השמים,

אז זוכה לקבל נפש יתרה מן השמים.

תודה.

תהיה בריא.

הנה, פה חייל בצבא הגנה לישראל.

כבוד הרב, שבוע טוב.

שבוע טוב.

הרב, יש לי שאלה חשובה.

אני חייל במדינת ישראל.

אני מחפש כבר המון המון שנים,

וכבר התחתן.

אני בגיל 20 השנה.

לצערי הרב, אני מגיעה לכל השידוכים. אני הגעתי לירושלים,

הגעתי לרב של ירושלים, בנו של הרב, רבנו עובדיה עשר.

הרב בירך אותי, הרב אמר שהשנה אני אתחתן.

הגעתי לרב של באר-שבע, הרב בירך אותי שאני אתחתן גם.

עדיין לא מצאתי את בת-זוגתי,

ואני רוצה לדעת מה הרב אומר על זה.

שאלה שנייה, יש לי איזה מישהו שאנחנו כבר הרבה זמן בקשר. נשמע מזל.

אני רוצה לדעת מה הרב אומר על זה.

כמה זמן אתה מחפש שידור?

שנתיים וחצי.

שנתיים, וכמה אתה?

אני 20, הרב.

20?

מגיל 17 וחצי אתה כבר מחפש?

לא, מגיל 18, לא יודע.

אמרת 20, לא?

כן. פחות שתיים וחצי.

אני רוצה לדעת.

מה?

לא יודע.

אתה לא יודע חשבון?

האמת היא שלא למדתי הרבה זמן. אה, לא נורא. בסדר.

אני גם חוזרת, אני עכשיו התחלתי גם להגיע לשיעורים של הרב,

ואני גם קצת חוזר בתשיעורי, איך שאומרים.

תגיד לי, כמה זמן, אני לא כל כך שומע הרצאות, ואני משתדל להגיע להרצאות. כמה זמן אתה בצבא?

אני כבר עוד מעט שנה בערך.

עוד מעט שנה. ואם אתה תמצא כלה עכשיו, תתחתן באמצע הצבא?

כן.

כן, הרב. והם ישחררו אותך?

לא.

הם ייתנו לי להתחתן על חשבון הצבא.

ומה יקרה? אתה תגור בצבא?

לא. אני אגור עם אשתי, כמובן.

אה,

והם ישחררו אותך ללכת הביתה?

כן. בדקת את זה?

כן.

הבנתי. ואתה רוצה להתחתן? כן.

טוב.

אתה מוכן ללמוד כל יום שעתיים?

הרב, אני קיבלתי לעצמי, אני קורא כל יום פרקי אבות,

שתי פרקי תהילים,

אני קורא מסיעת ישרים,

ואני קורא גם אגרת הרמב״ן, ברוך השם, כל יום.

וגם יש לך משקפיים?

כן. אני לא שאלתי מה יש לך ומה אתה עושה. שאלתי אם אתה מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה.

כן.

יהיה לך זמן בצבא? כן, הרב.

כן.

תלמד שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף, ואני אתן לך ברכה,

ותקוותי שתתחתן.

מה שמך?

שמי יהודה אלעזר בן מאיר ומיכל. יהודה אלעזר בן מאיר ומיכל. השם יזכה אותך לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל. מהירה.

יש לך ציצית?

מה? יש לך ציצית? לא. אז הנה, בוא, סיכה.

יש לי עוד שאלה.

ככה מתוך הלום, בכלום אני רואה ישות את אותו אדם.

הוא מתגן אותי, אומר, אני מלך שכתשובה שלא תיגבה מה שרב העולם.

ומאיפה אני שואל, מאיפה כותבה אני? בסך הכל תינוק שלי איש בה.

והוא אומר לי לו, איתנו קושיות כאן בעולם,

ועצרו אותו בצרוקה הים.

והוא חוזר ויתפלל.

תלוי.

אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

הרב, יש לי עוד שאלה.

סבי נמצא בבית-חולים,

וזה כבר כמה חודשים שהוא נמצא שם. מה השם?

שמו יהודה בן מימון. הוא נמצא שם?

יהודה בן מימון,

זכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה. אמן.

אני רוצה גם ברכה.

מה?

ברכה למה? לסבתא.

גם סבתא? כן. היא נמצאת גם כן, הם שניהם חולים. מה השם?

מסודי בת זוהרה.

מסודי בת זוהרה תזכה לרפואה שלמה והחלמה מהירה. מהרה.

כן, תן לה שם שאלה.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

רציתי לראות מה דעתך לגבי כל הקמעות שיש עכשיו והרבנים או קבליסטים או בכלל על הדבר הזה שנקרא חסימה או שאומרים שיש בגללם כישוף או דברים כאלה.

קמעות, אין להסתמך עליהן בכלל ואין להשתמש בהן בכלל. קבליסטים זה מחרטיסטים.

ומה עוד שאלת? על חסימות?

יש בכביש.

וכישופים זה רק אצל המכשפים.

אבל את לא צריכה לחשוש מכלום. מי ששומר תורה ומצוות,

הקדוש-ברוך-הוא מנחה אותו, מדריך אותו ושומר עליו מכל דבר רע.

אמן. אוקיי.

אז אם אתה יודע, זה בן-אדם שמרגיש שהוא תקוע, שדברים לא זזים לו, שנעצרים לו.

אם הוא תקוע, הוא צריך להחליף גלגל.

תהיי בריאה.

כן, הנה פה יש שאלה. בבקשה.

פה שאלה. שאלה פה, פה, פה, פה, כן, שמה, שמה. כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן.

כבוד הרב, ערב טוב. ערב טוב. רציתי לשאול מה בקשר לשבויים שלנו,

שכל הזמן אומרים שהם חוזרים, יחזרו, עד עכשיו אנחנו לא יודעים כלום.

מה?

תראי, אני לא יודע אם מתכוונים לשחרר אותם באמת.

אני לא רואה שום רצינות בעניין.

מאז רון ארד לא ראיתי שהחזירו אף אחד חוץ מגופות.

לצערנו הרב, יצאו למלחמת לבנון בשביל להחזיר את השבויים והפסיקו באמצע.

לא שמעתי שום משא-ומתן לשחרור שבויים שלהם תמורת שבויים שלנו.

אפילו זה לא מוזכר.

אני לא רואה שום סיבה שמישהו ינסה להחזיר את השבויים.

זאת אומרת שהם יכולים להישאר שם לכל החיים?

כן.

כנראה בצהל השתנו הקודים האתיים,

ואם פעם היו עושים הכול בשביל להחזיר את הבנים הביתה, חיים או מתים,

היום רואים שהקוד האתי הזה כבר לא קיים כל כך. ואם ראינו אצל יוסוף בקבר יוסף הצדיק בשכם שהפקירו חייל במצב כזה,

אז הקודים האתיים השתנו,

והיום זה עניינים של כדאיות.

עכשיו יש לי עוד שאלה אחת,

בקשר לכל אלה מגוש-קטיף שיצאו ואמרו שהם, שסולקו.

שסילקו.

שסולקו, שסולקו, שסולקו. קשה לי להתבטא.

אז תשאירי לי את זה, תגידי נכון. אני מסירה לך את זה. תגידי נכון. נכון בהחלט. טוב. ואחד מהם זה גם הבת שלי שם. אז אני אומרת, מה קורה? היא לא שם כבר, היא סולקה, היא כבר סולקה. בוודאי, הם עכשיו נמצאים בניצן בצורה מאוד מאוד כמו מעברה. בקרווילות קוראים לזה, כן. נותנים לאדם קרוון, קוראים לזה וילה.

כשהרוסים באו, נתנו להם וילה ממש,

ואלה נותנים להם קרווילה.

זה כמו שראש-העין היתה מעברות 45 שנה. זה יותר גרוע. יש לכם מדרכות כבר בשני הצדדים, או עוד לא?

לפני שנתיים, אני חושב שהיו עוד כמה מקומות שרק מצד ימין היה.

עד כמה שזכור לי היום אני רואה את זה כאן.

יש כבר?

אני לא יודעת. אני לא מסתובבת בראש-העין.

אני מאמין שיש עוד רחובות פה שיש רק צד אחד.

עכשיו, מה קורה אתם באמת? הם נשארים שם?

את שואלת אותי, אני אומרת לך, בטור אחד שיודע,

בטור באשי? בטור באשי?

אני יודעת בטור מה אתה יכול להגיד לי?

חכם באשי,

מי שהיה אחראי לסולקו.

תראי,

למדינה אין שום עניין לטפל בשום עניין.

כל מה שעושה המדינה זה רק מצבי חירום,

וכשיש לחץ חברתי כזה שהם לא יכולים לעמוד בו, וזהו.

כל דבר אחר לא מעניין אותם בכלל.

דוגמה, דוח העוני הולך משנה לשנה ומחריף,

אומרים כאילו איזה הספד של יום אחד שעלה,

תולים את זה בממשלה,

וממשיכים לחיות כרגיל, בלי שום בעיה.

לא מתכוונים לפתור שום עניין באמת.

זאת אומרת שהם נשארים שם.

בינתיים הם נשארים שם,

ואני לא מאמין שיש מישהו שאכפת לו. אבל, לדוגמה,

פה בשביל הרפורמים יבנו 12,000 יחידות דיור, כמו שכתבה לנו המארגנת.

אבל לבנות שלך, לבנים שלהם, של כולם,

זה אין שום עניין. תראי כבר כמה שנים עברו,

הבטחות יש,

ואפילו את התשלומים לשלם להם, מה שהבטיחו, לא נתנו.

יש לי בקשה.

בבקשה.

אם אתה יכול לברך את אחותי שהיא במצב

בבית-הולים,

שהיא במצב שיש לה עכשיו מחלה.

מה השמה? נעמה חיה, בת חממה.

נעמה חיה, בת חממה,

השם ישלח לה רפואה שלמה וישועה,

בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אם אפשר לברך את הבן שלי כשהוא נפצע בצבא.

שמו? נתנאל מעודה.

מה שמיך?

בן רבקה.

נתנאל בן רבקה, השם ישלח לו החלמה מהירה.

תודה.

רגע, יש שמה שאלה.

זו לא בדיוק שאלה.

תחשיב ביום ראשון שעה בעבר תאונת אופנות.

תאונת רצים מאוד קשה, הוא מחובר למכשירים מיום ראשון בלילה,

והרופאים לא נותנים, נראה לי, סיכויים למשהו.

הוא נפצע במוח,

ו...

את נשואה? כן, לקחתי על עצמי, בקצת הניתוח, כיסוי ראש.

אבל הוא לא מלא, צריך לכסות את כל הסערות.

טוב.

את מוכנה בחצאיות ללכת? אני הולכת בחצאיות.

הבנתי.

וכמה אחים אתם?

שלושה אחים.

שלוש אחיות.

שלוש אחיות? כן.

ואת חושבת שהם גם יקבלו על עצמן?

אחות אחת היא לא נשואה.

בצניעות היא תתקבל על עצמה?

אני לא נשואה. היא ילדה עם,

היא לא ילדה רגילה.

אבל יש לה הבנה.

לא בדיוק.

הבנתי. היא פטורה מהמצוות?

כן.

הבנתי. והאחות השנייה? לא פטורה.

אז היא תהיה מוכנה, את חושבת?

לא, אלו.

תבקשי ממנה. אם תכסו אתם את המוח כמו שצריך במאה אחוז,

הקדוש-ברוך-הוא יעזור שהאחיך יתרפא במוחו.

מה השם שלו?

אלי בן גאולה.

אלי בן גאולה, השם יגאל אותו מהרה.

זה אלי ואנבאו, ויזכה לישועה.

אבל תכסים מייד כבר את כל הסערות. תודה.

כן.

הנה שמה שאלה.

כן, בבקשה.

לא להשאיר קלטת אחת, הכול לחלק, כן? קיבלתם 120 קרטונים.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני נשואה מזה חמש וחצי שנים,

עוברת טיפולי הפריה,

ועדיין אין כלום.

25 שנה. לא, חמש וחצי שנים בפריה,

ומזה אין כלום.

אני עוברת טיפולי הפריה. זה נישואים ראשונים? כן.

הבנתי.

ובעלך, מה עושה?

בעלים, מה עושה?

הנה, הוא יושב פה. כן, אבל מה הוא עושה?

הוא עובד באלומיניות.

טוב, תביא לו רגע, תביא לו.

כן, תודה רבה.

אתה לומד? קובע עצים לתורה?

לא.

אתה מוכן לקבוע שעתיים כל יום?

מוכן.

מוכן.

עוד בקשה אחת קטנה,

לגדל זקן.

מקבל.

אשריך, אשריך.

מה השם?

חגי בן שלום ושושנה.

זכריה בן?

לא. חגי בן שלום ושושנה. חגי בן שלום ושושנה, והאישה?

ענת בת שמעון וסוניה.

ענת בת שמעון וסוניה תזכו לזרע חי וקיים מהרה השנה.

כבוד הרב, תודה רבה.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקימנו וגיענו לזמן הזה.

אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שלושה דברים.

אני חוזר בתשובה ומתחזק כבר שנתיים.

בהתחלה המשפחה לא קיבלה,

אבל עכשיו, ברוך השם, כבר יותר טוב.

אחד, רציתי לשאול אותך איך אני יכול להוכיח לאמא שלי שיש עולם הבא ולא רק מה שהיא רואה זה מה שיש. יש קלטת מבראשית.

תראה לה שלוש עוד דברים. היא לא רוצה לראות, אבל.

תראה, אם היא לא תרצה לראות אותה, היא תראה את העולם הבא.

ושתיים, אתה יכול לברך את המשפחה שלי שעברו בתשובה. ושלוש, יש לי פה חבר שרוצה לקחת על עצמו ציצית.

טוב, אז קודם כול, כל המשפחה תזכה לשוב בתשובה שלמה,

וכל החברים שבואו לקחת ציצית. בבקשה.

לרעה של העולם אתה עושה, אני לא מוטה על מי להתכנבל

אני שומרת בצדות את הצרים שבנים פעילים בוכר כשאני לבדי

ואיגרית העליות יפעל לו אמת אני כמו אני נחשב לאמת

יש לי אמונה ריף בחרשם במרומים אתה שרותן לי חיים

יש לי מלא אמונה שרותנת לי

רק אתה, רק אתה תציל אותי, רק אתה תשמע אותי, רק אתה תשמור עלי,

מכל טענה תלמדך אין ברירה, שיחזק את האמונה, ואני מרגיש אותך בתוך תוכי נמצא אתה.

רק אתה, רק אתה תציל אותי, רק אתה תשמע אותי, רק אתה תשמור עלי,

מכל כך רציתי לאבדך אין חיילה ולחזק את האמונה

אני מרגיש אותה בתוך תוכי נבחר

כשרת עימה לא ניתן אוהב בתוכי משתה לעצות הים

ועד עמדו העונה הוא מתקיימת בשירים מודי לבורא העולם

ואין לי כל דבר קטן אני רואה גדול רק בגללך הכל יחד

לא אפסיק לטפות אל השמים עוד אביר את שיושיט המלך שאבי

יש לי מלא באמונה שנותנת תקווה

רק אתה, רק אתה תטיל אותי, רק אתה תשמע אותי,

רק אתה תשמור עלי,

מכל טהרה כי מלעדיך אין ברירה ולחזק את האמונה אני מרגיש אותך בתוך תוכי נבחר אתה.

רק קטטתי אותי, רק אתה תשמע אותי, רק אתה תשמור עלי, מכל טהרה כי מלעדיך אין ברירה,

כשנחזק את האמונה אני מרגיש אותך בתוך תוכי נבחר אתה.

רק אתה תטיל אותי, רק אתה תשמע אותי, רק אתה תשמע אותי, רק אתה תשמור עלי, מכל טהרה,

כשמלעדיך אין ברירה, כשנחזק את האמונה אני מרגיש אותך בתוך תוכי נבחר אתה.

רק כתב תטיל אותי, רק כתב תשמע אותי, רק כתב תשמור עלי, מכל טהרה.

כשמלעדיך אין ברירה, כשנחזק את האמונה,

אני מרגיש הולכה וטוב, זכותי נמצא.

יש לי מלא מאמונה שעולה.

יש לי מלא מאמונה שעולה.

פגענו דיבנו ואין בנו,

וגם אין צוותים בנו,

וגם כהנו ואין בנו ואין אלי.

בנו ובגלל אותך ואילו יגאל את הנרחקים לו את בנו ואת כל אף אחד,

את אבא שלו,

בנו ובגלל אותי ואילו יגאל את הנרחקים לו את בנדבר,

את בנו ואת כל ארחנו, את אבא שלו.

השמן.

מי שרוצה להשתתף, בעזרת השם יתברך, בהפצה של DVD יוכל לחתום כאן הוראת קבע,

שקל וחצי ליום, 50 שקלים לחודש,

20 תשלומים, 100 DVD לחלוקה חינם. מי שירצה יוכל למלא כאן.

מרדכי בן נסים, רפואה שלמה מארח, איתמר בן-יונה, חזרה בתשובה שלמה, אלי בן גולה, רפואה שלמה, שלום שמש, בן מרים, זירוג הגון, מזל בת שרה, רפואה שלמה, דרכה בת סעידה, רפואה שלמה,

אורנית בתמר, זיווג הגון, מיכאל בן-זהבה, רפואה שלמה, עירית בת לאה, עירית בת לאה, עירית בת שמחיה בן-אור,

עמלי עבד מזל, רפואה שלמה, פנחס בן-חביבה, בריאות בהצלחה, השם ברוך, חברת הכנסת סלסון, לא נשארה. ציצי, אתה רוצה?

ציצי, אתה רוצה?

תמריך משיח וכל הכל נשאר כמו שיח, וכל הכל נשאר כמו שיח.

יריב רבן רגע, ילך לשלום, יחזור לשלום.

בריאות, הצלחה, פרנסה, ישועה, כל טוב.

שם, יד בתור נחזרה חי וקיים מהרה.

תודה רבה, רחב, רכועה שלמה.

דן בן חמין, רכועה שלמה.

מה השם?

מה השם שלו?

משה בן רבקה, רפואה שלמה.

לכל הנכדים בריאות והצלחה.

השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה.

כיסוי ראש.

לא חשוב, לא חשוב, תצילי אותו, תצילי.

שמע, שמע, שמע, צניעות וכיסוי ראש.

תשמרי, שמע, קודם שמע, תעשי, תצילי אותו כבר, בסדר?

קודם כול, נתתי ברכה.

שמעי מה שאני אומר.

אל תעשי משהו אחר, תעשי מה שאני אומר.

מזל חיה בן זינת, רפואה שלמה מהרה.

יובל בן,

רחל, דיווג הגון.

חיים בן יונה וסעדיה,

ליבי בת ורדה ואפרים, תבואה שלמה, פריה ורביה.

נהרסתי.

מה שאת מקבלת מהשמים זה בסדר, מה שאת רוצה לקבל יותר, כאילו מה שלא קיבלת ואת שואפת לקבל,

זה יכול ללכת על חשבון.

הקב' ברוך הוא לוקח את כולם. את מי הוא מחליט לקחת, זה הוא מחליט, אבל זה ש...

אלה מחזיקים את העולם, כתוב במפורש, אם לא בריתי יומם ולילה וחוקות שמיים וארץ לא שמתי.

רפואה שלמה והצלחה וכל טוב.

צדוק בן שמס, רפואה שלמה מהרה.

הילד יהיה צדיק מראש המים.

רפואה שלמה ל...

נירה בתרומה, רפואה שלמה.

גפת בן שרה, רפואה שלמה מהרה.

נחזור בתשובה שלמה, ולילדים זיווג הגבול.

זרע חי וקיים.

תזכירי לזיווג הגבול מהרה.

אמן.

טוב, בהצלחה.

תזכירי לזיווג הגבול מהרה.

רפואה שלמה, מוטי.

מיטל בשמחה סיימה.

זיווג הגבול.

השם ייתן לך כוח לתשובה שלמה, ולא יצליח עלייך ייצר הרע.

יוסף בן יהודי, זרע חי וקיים בן זכר.

אליצור בן שושנה, זרע חי וקיים מהרה.

שקמא בן דרורה ועידן בן דרורה, זיווג הגבול מהרה.

תזכור לזרע חי וקיים מהרה.

תגדל בתורה ביראת שמים.

כהן בן מזל. בריאות הנפש.

שיר בטרינה תזכה לאזהרה ותשובה שלמה.

השם יהפוך את לבבם לטובה שייתנו לך ללכת לבית-ספר חרדי.

להתעקש והשם יעזור לה.

תתעקשי והשם יעזור לה.

שמחה שניבת עמאניה, זרע חיים קיים נהרה עם פנחס בן חביבה.

אמן.

תומר בן תומא חזרה בתשובה שלמה.

תזכה לשוב בתשובה שלמה.

בריאות והצלחה.

אמן.

נירון ויקטוריה בן רוחמה, אור נטובה בן שמחה, זיווג הגון וחזרה בתשובה.

מרכה בת מרים, זיווג הגון ונערך.

עמדו בן יאיר, הצלחה.

הצלחה, בריאות וחול טוב.

שם, איילה בת, סולמית, רפואה שלמה.

אמן.

דניאל בן רינא, הצלחה.

מזל בתחנה הרפואה שלמה.

תתעקש ללחם.

תבכה.

ואיילתא, ואיילתא.

כוחה.

לא צחת.

השבת.

אורנין בתמר, זיווג הגון.

רוגב חין ונורית, זיווג הגון.

משה בן נעמי, התחזק בתורת ראשונה.

תרונתן בן אורלי מזל, זיווג הגון.

מה שהיום הוא שיהיה, ומה שנאמר שיהיה.

לא נשאר.

אמן