גדרה - סע סע ...

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

היומים על ימי מלך כועסים, שני יסוקים פה ידוי ודוי.

היומים על ימי מלך כועסים, שני יסוקים פה ידוי ודוי.

היומים על ימי מלך, כועסים, שני יסוקים פה ידוי ודוי.

היומים על ימי מלך, הריסו שבנו יסוקים פה ידוי ודוי.

היומים על ימי מלך, הריסו שבנו יסוקים פה ידוי ודוי.

על ימי מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי שלא ישחקים מלך דויסטי של

יומים על ימי מלך תועסים שניים סכימוי די ודאי

שניים בהתאם להמשך.

פלילה ללילה ללילה

יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, יוא, י

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי או

אה, אה, אה, תי-תאי, תא מכה

יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי יוי י

הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי

בבקשה, אדוני.

תודה רבה.

חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק ח

הוא ירד לפי יחגו אלוהו, יו יו יו יו יו חזק.

הוא ירד לפי יחגו אלוהו, יו יו יו יו חזק.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ורחמם ירוויח.

הערב הזה לרפואת דב בן גרשון ורחל, וחיה דינא קמר בת נדרה רבקה,

רפואה שלמה, בריאות ואריכות ימים,

ושרון בת מרים זיווג הגון.

אמן.

הפרשה שלנו היא פרשת לך לך.

ויאמר השם אל אברהם,

לך לך וארצך ומולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך,

ואעזך לגוי גדול ואגדרה שמך.

אמר בי יצחק,

משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום

וראה בירה אחת דולקת.

עיר דולקת, בירה.

אמר,

תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג?

האם ייתכן שאתה נכנס לעיר, רואה אורות דולקים,

ואין מנהיג לעיר?

הציץ עליו בעל הבירה,

אמר לו, אני בעל הבירה.

כך,

לפי שהיה אבינו אברהם אומר,

תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?

הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו, אני הוא בעל העולם.

מהשאלה של אברהם אבינו,

ובחיפוש אחרי המנהיג של הבירה,

נתגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו, אני המנהיג.

אמר רבי שמעון בן אלקיש, ביחסך לגוי גדול,

זהו שאומרים אלוקי אברהם.

אברהם אבינו זכה להיות

יחיד

מה שלא השיגו כל אומות העולם ביחד.

כל אומות העולם, במשך כל הדורות,

מאז בריאת העולם,

לא השיגו מה שהשיג אברהם אבינו בתור יחיד.

זכה להיבחר על ידי הקדוש ברוך הוא כנשיא אלוקים אתה בתוכנו.

כל העולם הכירו בסוף במעמדו של אברהם אבינו.

זכה להעמיד גוי גדול עם ישראל שהוא סגולה מכל העמים.

ולא עוד אלא שהקדוש ברוך הוא קרוב לכל קוראיו דווקא לעם ישראל כאשר קוראים לו.

מסר להם את נוסח התפילה

והורה להם להתפלל בשם אלוקי אברהם.

כל זה הובטח לאברהם אבינו במילים האלה של ויעשך לגוי גדול.

זאת אומרת הבטחות כאלה לא קיבל שום אדם בעולם.

ולא בחינם זוכים לדברים כאלה.

מהי הנקודה שממנה התפתחה האישיות של האדם הגדול בענקים?

אברהם אבינו מכונה על ידי יהושע בן נון

האדם הגדול בענקים.

אומנם אברהם אבינו עסק בתורה וקיים תורה עד שלא נתנה,

עוד לפני שנתנה.

אני שומע שרוט מדי.

צריך לרכך את זה קצת.

אולם זה גוף הקשיא, גם זה קשה בעצמו.

איך הגיע אברהם אבינו לדרגה כזו של קיום התורה אחרי שהוא נולד מעובד עבודה זרה, תרח,

גדל בין

עובדי עבודה זרה,

אביו סוחר גדול של עבודה זרה, בבית כזה, בסביבה כזאת,

גדל אדם שקוראים לו אברהם אבינו,

האדם הגדול בענקים. איך זה?

אחת מהקושיות של האנשים שהם לא שומרים תורה ומצוות

זה שהם גדלים בסביבה חילונית, בבית חילוני, ומה אתה מצפה ממני בעצם?

איך אני יכול להיות יהודי שומר תורה ומצוות אם אני לא מכיר את זה בכלל?

מכל מקום אברהם אבינו בגיל שלוש הכיר את בוראו וכבר שאל שאלות.

המדרש מסביר שאברהם הבין שיש בעל לבירה

לא ייתכן שכל העולם על כל סדרה ותנועותיו פועלים בלי מנהיג?

צריך להיות קוקו.

אם מישהו ייכנס לפה ויראה פה את כל התאורה ואת כל התקרה ואת כל החשמל והצנרת

ויגיד שזה נעשה מאליו,

אין פה מנהל,

אין פה בעל-בית,

איך אפשר להגיד דבר כזה?

צריך להיות קוקו.

העולם היה עולם של קוקואים,

עד שבא אברהם אבינו.

ולצערנו הרב יש עד עכשיו קוקואים כאלה שלומדים באוניברסיטה

וחושבים שבאנו מפיצוץ.

מכל מקום,

ילד קטן בן שלוש,

שאלה,

מי מנהיג את כל הבירה?

ומי שהכיר זאת,

וידע שיש אלוק האחד,

שהוא ברא את הכול,

ואין בכל הנמצא זולתו,

ידע שכל העולם טועים.

ולא הפריע לו שכל העולם טועים בשביל לשוב מהכרתו והשגתו.

היום כשאחד אומר אפילו טענה חשובה,

ואפילו מסתברת,

ולא כולם נוקטים באותה שיטה, או שלא הולכים באותה דרך,

איך מנסים להוריד אותו מהעניין?

אז מה, כולם טיפשים? אז מה, כולם טועים?

וזה כאילו צריך לנצח אותו ולהוריד אותו מהעניין. אז מה, כולם לא יודעים?

אברהם ידע שכולם טועים, וזה לא הפריע לו.

כי אם האמת ברורה לו, מה אכפת לו שכולם טועים?

אז מה, הוא ישנה דעתו? הרי הוא השיג את זה בהכרה מלאה אחרי בירור בחקירה,

הוא היה פילוסוף גדול מאוד,

ומה שהוא השיג, הוא היה מוכן גם למסור את נפשו על זה שישרפו אותו אפילו בכבשן האש.

אין לו בעיה, זאת האמת, אז הוא הולך איתה עד הסוף.

אבל לבוא אליו בטענה,

אז מה, כולם טועים? לא מפריע לו.

הוא יתקן את כל הטועים.

זה הוא יעשה בגלל ההכרה האמיתית שלו, שזוהי האמת.

כיוון שהכיר,

אומר הרמב״ם,

כיוון שהכיר וידע,

התחיל להשיב תשובות על בני עור כשדים ולערוך דין עימהם.

אחרי שהוא ידע את האמת,

והיה נכנס לפולמוס עם כל אחד שמתנועע,

דין ודברים, עד שמכריע אותו.

והיה אומר להם שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה.

לא הסתפק בזה.

שבר את הצלבים,

התחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוקי השמים.

ורק לא ראוי להשתחוות.

הם היו משתחווים לפסלים שהם עושים מעשה ידיהם,

לוקחים חתיכת עץ,

חותכים, מגלפים אותו, עושים צורה ומשתחוו לה.

הם מבקשים ברכה

מהעץ שהם עשו.

תארו לכם אחד עושה אגרטל,

הוא אומר לו תן ברכה.

כאלה טיפישים.

עולם שלם היו כאלה.

והוא מתווכח איתם ואומר, לא ראוי להשתחוות למה שאתם עושים בידיים. זה שלכם.

יש רק אלוקים אחד שמנהיג את כל הברואים, ואם להשתחוות, רק לא ראוי.

כיוון שגבר עליהם בראיותיו,

ביקש המלך להורגו, נמרוד, הרשע,

שהיה ממריד את כל העולם נגד השם יתברך.

הוא לא היה סתום דווקא.

הוא הכיר את בוראו ומרד בו.

לכן הוא נקרא נמרוד.

הוא הכיר את בוראו ומרד בו. איש ציד היה.

צד את הבריות בפיו ומטען.

הוא יודע את האמת, אבל מטעה את כולם.

נעשה מגדל וראשו בשמיים.

היו שלוש כיתות

שעשו איתו את המגדל.

כיתה שאמרה

נעלה לשמיים ונשב שם.

כתוב במדרש שהקדוש ברוך הוא הפך אותם לקופים.

אז הם לא מטפסים לשמיים, מטפסים על העצים.

אבל להוריד אותם לקופים.

המדענים חושבים שאנחנו באנו מהקופים ולא יודעים שהקופים באו מאיתנו.

אומרים קוף אחרי בן אדם,

זה באמת.

הקוף הוא אחרי הבן אדם.

קודם הוא היה בן אדם ואחר כך הוא נהיה קוף.

וזה היה בדור הפלגה.

היו כאלה שנהפכו לפינים

והיו לקיפודים.

שלוש כיתות.

אלה שאמרו נעשה חרבות ונלחם נגד ה' הפכו לקיפוד.

מלאים חרבות,

שפיצים.

והפינים,

הפינים, אמרו נעשה מגדל וראשו בשמיים. תקעו להם בראש מגדל, אף כזה ארוך עד למעלה.

בהלכה אומרת, הרועה פיל, קוף וקיפוד, מברך.

מה מברך?

ברוך משנה הבריות.

למה מברכים ברוך משנה הבריות?

הרי כל החיות שונות אחת מן השנייה.

למה רק על שלוש אלה?

כי אלה היו קודם בריות.

ושינו אותם לחיות.

אז הרועה אותם אומר, ברוך משנה הבריות.

זה אלה שרצו לעשות מגדל וראשו בשמיים.

כיוון שגבר אברהם אבינו עליהם ברעיותיו, ביקש המלך להורגו, נעשה לו נס ויצא לחרן.

בין 40 שנה היה אברהם שהכיר את בוראו.

בגיל שלוש הוא שאל את השאלה,

בגיל 40 הוא כבר הכיר את בוראו לחלוטין.

ועוד מאותו בן שלוש כבר היה משוטט בדעתו לפתור את התמיהה הזו של עולם ולא מנהיג,

עד שכבר החליט שמוכרח להיות מנהיג.

זאת אומרת, כל המסקנות, כל החקירות הביאו אותו להכרח שיש מנהיג לעולם.

אבל מאז שהגיע ל...

הבנה הזו עברו עליו שנים מלאות יגון בהנחה כשהוא מתמודד עם כל בני דורו עובדי עבודה זרה. אתם מתארים לכם אחד שהוא שונה מכולם, משונה לחלוטין מכולם,

טוען טענות שאף אחד לא מחזיק מהם, לא מאמין בהם,

כל אחד מחבק את העבודה הזרה שלו,

ובא בן אדם ומנתץ לכולם את האמונות שלהם.

אתם מתארים לכם בן-אדם אחד יודע שיש באמריקה 300 מיליון איש,

הוא אומר, כל אלה טועים, עולה על מטוס ואומר, אני הולך לשנות את כל האמריקאים.

מה יגידו על אחד כזה שמתחיל מסע כזה שהולך לשנות את כל האמריקאים?

ומה הוא רוצה להגיד להם? הפוך ממה שהם חיים.

הוא רוצה להגיד, צריך לחיות במערות.

יש סיכוי שהוא יצליח להשפיע על מישהו?

אנשים שמחזיקים את כל הפאר,

הוא יכול להוריד אותם מזה?

אחרי שעם שלם מחזיק בפסלים שהוא עשה בעצמו, חלק מעץ, חלק מכסף, חלק מזהב,

ומאמין בזה, ומקבל כל בוקר ברכות מהם,

ושוחטים את הילדים שלהם לפניהם,

ויבוא בן-אדם ויגיד להם, תעזבו אתכם, לא צריך את כל זה, דברו ישירות עם בורא עולם וזה יסתדר.

יש סיכוי לזה?

למרות כל זאת הוא לא מוותר.

הולך, מתווכח, משפיע, וישר כמה שנים בכלא, נזרק לכבשן האש,

ניצל בדרך נס,

וכל אותו הזמן היה מלמד לבריות את טעותם ולוחם נגד מנהיגיהם.

כל הזמן הזה לא נתגלה אליו הקדוש ברוך הוא עד גיל

75. אתם יודעים מה זה לחיות 75 שנה לבד, להתמודד נגד כל העולם,

ורק אחרי זה מציץ עליו בעל הבירה ואומר לו, אני בעל הבירה.

רק בגיל 75. אז נתגלה אליו ואמר לו,

אני הוא בעל הבירה, ורק אז הבטיחו את מה שהבטיחו.

ורק אז התחילו עשרת הניסיונות,

כשהציווי הראשון, לך לך מארצך ומולדך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.

אני לא אומר לך לאן, סע.

אם אבא יגיד היום לבן שלו, קח את המזוודה, קח את הכול, לאן הבא זהו?

בלי שאלות.

ניכנס לאוטו?

סע.

לאן?

סע.

לבד סע.

לאן נוסעים?

סע.

אחר יום הוא שואל אותו, אבא, אני נוסע עד עכשיו, עוד לא ישנתי.

מה לעשות? הוא אומר, סע!

איזה אבא זה, מה זה?

אחר יומיים, אבא, מה הייתי?

סע!

מה זה, ישר חושב, משהו קרה לאבא.

מה זה סע? מה, לא אכפת לך לאן אני נוסע?

מה סע? הלוך, חזור, חזור, הלוך, ימינה, זמנן.

סע!

אל הארץ אשר ריקה. איזה ארץ לא אשוב. סע!

זה לא סתם סע,

זה קח את כל הפקלאות,

אתה לא חוזר לפה.

סע!

אתה עוזב את ארצך, את מולדך, את בית אביך,

אין משפחה, אין קרובים, אין חבר'ה, אין כלום. סע!

זה הניסיון הראשון, אחרי 75 שנה שהוא הוכיח שהוא מוכן להישרף

על אמונתו שיש בורא לעולם שהוא הכיר אותו רק בדעתו.

הוא לא נוכח,

עוד לא הציץ עליו,

ונלחם עם עולם שלם.

סע!

נסע!

לא, אשוב, כשהוא מגיע לארץ ישראל, עם כל ההבטחות פתאום הוא מגיע, דווקא כשהוא מגיע נהיה רעב.

כשהוא צריך לרדת למצרים.

ולא רק כשהוא יורד למצרים והוא מגיע ויש רעב,

תופסים לו את אשתו, את שרה.

מה זה? מי שולח אותי, סע ככה, ובסוף אני צריך להתגלגל לכל הבנגן הזה.

זה היה תחילת עשרת הניסיונות, כשהאחרון שבהם,

לעקוד את הבן שלו היחיד

בין 37 עד יצחק.

מה זה?

זה כבר משהו שמעל ההשגה הזה.

מה זה?

הוא שכנע את כולם שלא שוחטים ילדים לפסלים,

והוא שכנע אותם שאלוקים לא רוצים שישחטו ילדים,

והוא פתאום מקבל ציווי.

קח את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק

ועלה ולעולה.

מה זה?

היה צריך מייד לפרוש, לא?

ללכת אחורה, לנסוג, להגיד, טעיתי, אוי ואבוי, טעיתי, טעיתי.

אבל הוא עומד בכל עשרת הניסיונות.

אברהם אבינו,

מי העיר ממזרח? זה אברהם.

אברהם אבינו העיר את כל העולם, את תרדמת השטות בה היו שקועים.

אמר רבי שמעון בר יוחאי,

מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שקראו לקדוש ברוך הוא אדון,

עד שבא אברהם וקראו אדון.

מאין שאב אברהם אבינו את העוז והאומץ להתגרות במלאכים ושרים ולעמוד נגד כל העולם כולו ולא להירתע,

אפילו כשזה עלה לו כמעט בחייו?

את הסוד הזה גילו לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

ואומרם במדרש על הפסוק בתהילים מי יעלה בהר השם

ומי יקום במקום קדשו נקי כפיים ובר לבב.

מי זה נקי כפיים ובר לבב? זה אברהם אבינו.

איך זכה אברהם לעלות להר השם,

שזה שיא השלמות?

איך הוא זכה לעלות בהר השם לשיא,

שיא השלמות?

זה רק בגלל שהוא היה נקי כפיים.

אי אפשר היה לשחד אותו.

תוכו וברוא שווים.

התוך שלו, הפנימיות,

בחיצוניות שלו, שווים.

מה שהוא חושב בליבו אמר בפיו. מה שאמר בפיו זה מה שהיה בליבו.

מה שהוא האמין, ידע והכיר לא זז ממנו בשום מחיר.

שום לחץ,

שום סיכון, לא היה בכוחו להטות אותו מהכרתו.

מתי זה נבחן?

בשעה שאמר לו מלך סדום.

כשהוא אמר למלך סדום,

אם מחוץ ועד שרוך נעל.

אני לא לוקח כלום.

שום דבר, ולא תאמר אני העשרתי את אברהם.

שם גילתה לנו התורת התכונה הזאת של אברהם אבינו, ששום חישובים אישיים לא תפסו אצלו כלל.

אי אפשר לשחד אותו, אי אפשר לשכנע אותו, אי אפשר כלום.

הוא הולך ישר עם הכרתו, אמונתו וידיעתו.

מזה שאב את הכוח הכי גדול,

ששום דבר לא יכול להניע אותו מן האמת הטהורה.

והיה חדור בשכלו בהכרה אמיתית,

וכיוון שהיה חדור בהכרה אמיתית, לא היה יכול לכבוש אותה בתוכו,

אלא היה מוכרח להודיע את האמת לבריות.

אדם שהאמת אצלו בשלמות,

הוא לא יכול לדחות את זה.

זה מתפרץ ממנו.

כשאדם רואה סכנה,

כשמישהו עומד

למות חלילה,

והוא הולך לעשות טעות או ליפול,

הוא לא שוקל אם להגיד או לא להגיד.

זה בוקע מלבו, תיזהר!

תזוז!

למה אתה צועק? יכול להיות שהצעקה תגרום שהוא ייפול.

הוא לא יכול לשלוט על זה, כי ההכרה שלו עכשיו סכנה,

והכול יוצא החוצה.

אצל אברהם אבינו ההכרה הייתה כל כך ברורה.

כשיש מנהיג לבריאה ושכולם טועים שהוא לא יכול היה לשמור את זה.

הוא היה מוכרח להגיד את הכרתו לכל אחד ואחד.

אתם ראיתם בעלי תשובה בהתחלת הדרך, איך הם מוכיחים את כולם, משפיעים, אומרים, זה, ולוחצים.

למה זה?

כי אצלם ברגעים האלה הכרה כל כך ברורה,

שהם לא יכולים אפילו להבליג על זה.

אפילו הם יכולים לגרום נזק לפעמים. בלחץ

הם לא שולטים בזה.

צריך להרגיע אותם לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט סטנא שוואי לאט לאט מה שאתה מכיר עכשיו יפה מאוד אבל אל תשכח שקודם אתה לא הכרת את זה ואם היו באים אליך ככה אז גם אתה לא היית יכול לקבל את הדברים אבל זה מי שיש לו הכרה אמיתית בפנים והיא ממלאת אותה

היא גודשת

והוא אומר אותה.

הרמב״ם אומר שאברהם אבינו קיים מצוות ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך במאה אחוז.

כי לאהוב את השם זה לא רק שאני אוהב אותו ומה אכפת לי מאחרים,

אלא מי שאוהב את השם דואג שגם אחרים יאהבו אותו.

אתם יודעים שיש כאלה שמתפועלים מאיזה זמר,

אז הם תמיד מנסים להשמיע לעוד אחרים, בוא תשמע, תשמע איזה שיר, תשמע איך הוא שר, תשמע.

אכפת לו שעוד אנשים ישמעו את זה.

אחד שאוהב מישהו מדבר בשבחו כל הזמן, כל הזדמנות מדבר בשבחו.

אחד שלא אוהב, מה אכפת לו, דיברו, לא דיברו, מה זה מעניין אותו?

אין לו שום אינטרס בזה.

אבל אחד שאוהב לא יכול.

מי שאוהב את השם לא יכול לא לדאוג שעוד יאהבו אותו.

אברהם אבינו אהב את השם מאוד מאוד ודאג להאהיב אותו על הבריות.

אבל כמה מבהיל שילד בן שלוש עם שאלה תמימה שכמעט כל ילד בגיל מסוים שואל,

איפה בעל הבית של העולם,

איפה בעל הבית של העולם,

הגיע להיות אברהם אבינו האדם הגדול בענקים לשיא סולם השלמות.

יש לנו ילדים

ואנחנו רואים שכל הילדים שואלים שאלות והרבה שאלות.

אמא מה זה?

אבא מה זה?

כל הזמן שואלים שאלות. מה זה? מה זה? מה זה? מה זה? מצביעים על כל דבר, נוגעים במחבלים, הכול.

מה זה? מה זה? מה זה?

אפילו אתה מסביר להם כמה פעמים מה זה.

אבל מזה לא יוצא אברהם אבינו, מזה יוצא לודניק.

כמה אתם מכירים אברהם אבינו ממה זה?

אין הרבה.

אין הרבה.

אבל אברהם אבינו לא ויתר על ה-מה זה הראשון.

מאותו רגע שהוא שאל מה זה, איך זה

לא הניח את דעתו רגע אחד עד שמצא את התשובה והשלים את הכרתו בגיל 40. ומזה יצא אברהם אבינו.

החוכמה זה לא להניח שאלות.

צריך למצוא להם את הפתרונות.

וכל יום צצות לנו הרבה שאלות.

השאלה היא אם אנחנו מחפשים את התשובות.

ובפרט יש הרבה אנשים שיש להם שאלות

בשביל שיישארו שאלות,

שאין להם סיבה למה הם לא עושים שינוי, כי יש להם שאלות.

אם יש לך שאלות, תמצא את התשובות.

לא בוער לי.

לא בוער לי.

זה לא יהיה אברהם אבינו.

גם לא אברהם מלא.

זה לא יהיה כלום.

בראהם.

בראהם. גם יכול להיות.

מכל מקום,

שאלות צריכות תשובות.

ואדם צריך להשתדל. ואם הוא לא מוצא במקום אחד, ימצא במקום שני. ואם לא במקום שני, שלישי. ואם לא, יקנה ספר.

לא לוותר.

כל שאלה זה התעוררות.

פעמים מייצר הרע, פעמים מייצר הטוב. צריך לבחון, אבל צריך תשובות.

אברהם אבינו לא ויתר על השאלה מגיל שלוש.

בשכלו ולבו היו לאחד בלי חציצו של רצונות ותאוות,

נקי חפיים היה בממון,

ונקי חפיים גם מכל תענוגי העולם.

שום הנאה לא הייתה שווה אצלו כמו הכרת האמת,

והאמת הייתה מגמתו ותו לא.

אבל הרבה אנשים הכרנו בחיינו, בעלי הכרות גדולות,

אבל רפו ידיהם מלהוציא לפועל את ההכרה שלהם,

והעדיפו שההכרה תהיה בשטח השכלי,

אבל בנוגע לאורח חייהם,

לא היו מוכנים לוותר כחוט הסערה.

אחד מהם זה היה אריסטו, הפילוסוף הגדול,

שהרמב״ם אמר עליו שהיה קרוב מאוד לנבואה בשכלו.

אריסטו, פילוסוף יווני מפורסם מאוד,

אבל אריסטו, כשתפסו אותו בכלכלתו,

שאלו אותו איך זה אריסטו עושה דברים כאלה.

אמר להם, עכשיו אני לא אריסטו.

יש אריסטו פילוסוף,

יש אריסטו בהמו.

עכשיו אני בהמו.

אחרי שאני אגמור את המעשים, אני אחזור להיות הפילוסוף.

זה לא מתחבר ביחד אצלם. חיים לחוד ושכל לחוד.

התורה מחייבת תורת חיים.

אין.

מה שאתה לומד,

זה החיים.

אין זה לחוד וזה לחוד.

הולכים לשיעור תורה, ואחר כך עושים דברים אחרים.

תורת חיים, כי הם חיינו ואורך ימינו.

צדיק באמונתו יחיה.

צריך לחיות את מה שאתה מאמין בו, לא משהו אחר.

אל תהיה אריסטו.

זאת אומרת, התורה מחנכת אותנו שאנחנו צריכים לדעת, להכיר ולקיים, לחיות ולעשות.

לשמור ולעשות ולקיים.

את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, זה מה שצריך לעשות.

בואו נראה איך מתמודד אברהם אבינו עם הניסיון הראשון שלו.

כשהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו,

לך לך מארצך וממונתך ומבית אביך, אומר רשי, לאן הוא הולך? להנאתך ולטובתך. לך לך.

אומר לו הקדוש ברוך הוא, ההליכה הזאת שאני מסווה אותך ללכת היא לך,

להנאתך ולטובתך.

מה מבטיח לו הקדוש ברוך הוא?

מבטיח לו שהוא זוכה לבנים.

לא היה לו בנים, אתה זוכה לבנים.

אני אודיע עד טבעך בעולם, כל העולם יכיר את אברהם אבינו עד שיקראו לך נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

והקדוש ברוך הוא מבטיח לו עושר גדול

ואומר לו לך לך.

אז קודם, כשתיארתי את זה, אומרים לבן אדם, סע, סע.

ולא אומרים לו לאן.

מי מוכן מאיתנו לנסוע כל כך הרבה ימים בלי שיגידו לו לאן?

אבל לאברהם אבינו הודיעו שזה להנאתך ולטובתך.

אם היו אומרים לנו, סע,

כשתעצור במקום שאני אגיד לך, תמצא

חמש מיליון דולר

ובן צדיק

וכל העולם ישמע עליך,

לא היינו שואלים מתי לעצור.

מפחדים להרים טלפון שלא יבטלו את העסקה.

נוסעים, דורי דורי, יחממה.

עד שנקבל טלפון.

כן, נחפש את המטמון.

דרררררררררררררררררררררררררררררר. כל הזמן.

אז מה החוכמה?

מה הניסיון של אברהם אבינו אם מבטיחים לו עושר?

זה לא חמש מיליון דולר.

ביר גייטס קטן מיד אברהם אבינו.

ואברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב, כבד.

איך אומרים? זה כבד.

רואים אותם? המרצדס זה כבד.

הוא לא כבד, המרצדס כבד.

אבל אברהם כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב.

עשיר אדיר הוא נהיה.

אבל לפני כן,

כשהוא הגיע לארץ הוא לא ראה את המטמון, היה צריך לרדת למצרים כי היה רעב.

מה לעשות?

עוד לא צלצלו אליו.

אמרו לו, הלו, החמש מיליון שם.

אבל מה החוכמה בניסיון כזה שמבטיחים לאדם פרסים גדולים כאלה? מה הניסיון?

אתם יודעים מה היה ניסיון?

האם אברהם אבינו ילך וייסע

מחמת ההנאה שממתינה לו,

או מחמת הציווי שאמרו לו?

זה הניסיון.

מה הוא רואה בעיניים כשהוא נוסע?

הוא רואה את הכסף, העושר, הבנים, הכבוד,

או שהוא רואה את הציווי הפשוט? אמרו לי, שע נוסע.

הוא עמד בניסיון, הוא לא נסע בשביל הכסף.

כשהוא הגיע לארץ ישראל, לארץ תנען,

היה רעב.

אז הוא היה צריך לשאול, הלו, איפה? אפילו דמי נסיעה לא קיבלתי.

שום דבר, ירד למצרים, יש רעב, יורדים למצרים.

הוא לא הלך בשביל זה.

זה הניסיון שהוא עמד בו.

נקי כפיים, אין לו שום מחשבות. השם אמר, מה אכפת לי?

השם רוצה שאני אסע?

אני אסע.

הינני, כל פעם שהשם קורא לו, הוא אומר, הינני.

מוכן ומזומן.

יש אבא, יש בן, קורא לו, אומר לו, הינני.

יש פה הורים.

מישהו יכול להגיד לי שהבן שלו פעם אחת הוא קרא לו, אמר לו, היניני?

אמר לו, אינני.

יוסי, אההההה

כמו פרה, אהההההההההה.

אם הוא עונה,

יש כאלה לא עונים עד פעמיים-שלוש.

מה את רוצה?

תבואי!

אהה, איזה משא ומתן יש קריאה, לא צריך!

כל קריאה, קריאת ים זוב.

ואברהם אבינו, הנני עומד בניסיון אברהם אבינו.

לך לך, זה הראשון.

אתם יודעים, יש מצווה,

יש מצווה לצום בעשירי, בתשרי, זה יום כיפור.

יש מצווה לאכול בתשיעי, בתשרי,

זה מצווה לאכול.

ומי שאוכל ביום תשיעי נחשב לו כאילו צם יומיים.

איך יכול להיות?

צמים ואוכלים זה אותו דבר.

איך מקבל?

כאילו צם פעמיים, כאילו צם פעמיים.

לצום לשם שמיים זה לא בעיה. לצום לשם שמיים זה לא בעיה.

בשביל מה הוא צם? לתענוג?

בטח שהוא לא צם תענוג. אם צמים זה רק לשם שמיים. אם השמיים לא היו אומרים לצום, מי היה צם?

זה לשם שמיים.

אבל לאכול לשם שמיים, מי יכול?

נראה אותך תאכל לא בגלל ההנאה והטעם,

אלא בגלל הציווי כמו שאתה צם.

נראה אם אתה יכול.

זה אכילה לשם שמיים וזה יותר קשה מלצום.

ולכן מי שאוכל בתשיעי לשם שמיים, כאילו צם יומיים.

החוכמה לקיים את ציווי השם בגלל שיש מצווה.

הוא ציווה? מה אכפת לי מה הוא ציווה?

מה אכפת לי מה הוא ציווה? יש ציווי כזה ויש אחר, יש קל ויש קשה.

יש מכביד ויש מקל.

אני מקיים את ציוויו יתברך בגלל שהוא המצווה.

כשהגאון המפורסם רבי אייזק מסלונים חיפש חתן לביתו,

נסע לישיבת וולוז'ין.

שם

היו תלמידים מובחרים והוא הקשה להם קושייה.

קושייה חמורה.

והוא הכריז, מי שיתרץ את הקושייה הזאת יזכה להיות חתן לביתי.

להיות חתן של צדיק גדול כזה,

מי לא חפץ, מי לא רוצה.

כל הבחורים הטובים ניסו לתרץ את הקושייה,

אף אחד לא הצליח.

ניסו, ניסו, דחה את כל התירוצים.

בבוקר יצטרך כבר לעזוב לאחר השינה את המקום.

אמר לעגלון שלו, סע

וייסע.

והנה אחרי מאות מטרים הוא רואה בחור אחד שרץ,

רץ אחרי העגלה, מנפנף.

שמח הצדיק ואמר לעגלון, עצור.

הנה, אחד הבחורים, בוודאי יש לו תירוץ.

מגיע הבחור, אומר לו, מה התירוץ?

אומר לו, אין לי תירוץ.

אומר לו, אז למה אתה רץ אחריי?

אמר לו, הרב

הקשה קושייה

והשאיר אותנו בלי התירוץ,

ואני רוצה לדעת מה התירוץ, מה התשובה.

אמר לו, אתה תהיה החתן לביתי.

אתה לא רצת אחריי בשביל השכר, בשביל ביתי,

אלא בגלל האמת,

לדעת מה התירוץ לקושייה. אתה חיפשת את האמת ולא את הבת.

אתה ראוי להיות החתן שלי.

אברהם אבינו רץ אחרי התירוץ 40 שנה,

מגיל שלוש.

שאל שאלה, היה לו קושייה?

ועד גיל 40 הוא רץ,

עד שהוא מצא את התירוץ.

לכן הוא זכה להיות אברהם אבינו.

נו, כמה מכם אתם מכירים שמחפשים תירוץ לקושייה כל כך הרבה זמן?

מכל מקום, אני הגעתי לגדרה הערב לנסות

להשיב

תשובות

לאלה שיש להם שאלות.

מאי רצון שזה יהיה לתועלת,

ושנזכה כולנו להיות כמו אברהם אבינו.

שאלה ראשונה למי שיש שאלות, אני מבקש, ולא ברכות.

ברכות רק בסוף,

בעזרת השאלה.

שאלה, כן?

שאלה.

קודם כול אציין שאני מאוד מעריצה גדולה שלך.

יש לי הרבה קלטות שלך, ואני רואה אותך הרבה.

שני שאלות, ואחר כך אני רוצה לקחת משהו על עצמי לזיכוי הרבים.

שאלה ראשונה,

בתפילת שחרית יש את פיתום הקטורת.

אני יודעת שיש לזה סוד גדול,

וסגולות

אי-אפשר לפרט.

שאלה שנייה,

מדוע לרוצח בכוונה תחילה יש זכאות למשרת ברור ורבו?

פיתום הקטורת זה סגולה גדולה מאוד, זה נכון. אי-אפשר להיכנס לכוונות הדברים כי הם דברים עמוקים.

אבל זה אחד מהסודות שגילה מלאך המוות למשה רבנו כשעלה למרום, ונתנו את הרז הזה של פיתום הקטורת שהוא עוצר את המגפה.

ואכן אהרון,

שעבר בין המתים, עצר את המגפה בזכות

פיתום הקטורת.

גם אני פעם נזדקקתי לדבר זה.

היה קרוב משפחה שהיה לו מחלה קשה מאוד,

וקראתי בספרים קדושים שאם מקיפים אותו מארבעה צדדים ואומרים את פיתום הקטורת, זה סגולה לעצור את המגפה,

ואכן זה הועיל לו למשך שנתיים שהוא המשיך לחיות,

אחרי שהיה לו סרטן בלבלב במצב קשה ביותר.

מכל מקום,

זה לעניין זה. לעניין שני,

מה הזכות של אדם שרצח בנזיד, אמרת,

להוליד ילדים?

יש עוד עבירות חמורות מאוד, כמו מחלל שבת,

שזה יותר חמור מרוצח,

ואף על פי כן הוא מוליד ילדים.

יותר מזה, גם מי שמוליד בן ממזר,

והוא הולך להוליד בן ממזר,

אז הוא מחייב את הקדוש ברוך הוא כביכול גם לתת נשמה לממזר.

ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא לא שולל את בחירתו של הרשע לעשות עבירות,

ולא שולל ממנו את האפשרות להמשיך לתפקד בחייו.

עד שמחליט הקדוש ברוך הוא לענוש אותו, כפי החשבון הידוע לו,

בצירוף החשבון של כל הסובבים אותו.

יש לי עוד משהו שאני רוצה לקחת לזיכוי הרבים?

השם שלי זה לוי אפרת נורמה דיאמנטינה בת עליזה ליזה.

משהו קצר מאוד.

אני יודעת שיש מצווה מאוד גדולה וחשובה בקשר לנטילת ידיים.

יש בעיה עם זה במקומות ציבוריים שאין נתל״ן,

מאחר שהוא לא מחובר עם שועשרת מברזל.

אני רוצה לקחת לעצמי לנסות לחלק בארץ כמה שאני יכולה,

בבתי-חולים, קופת-חולים,

מוסדות ציבוריים כמו ביטוח לאומי,

משרד הפנים, גנים ציבוריים,

לחבר בעצמי נטל״ן עם שרשרת, למען סיכוי רבים,

ובלי נדר.

צריך ליטול רשות, אבל.

מה זה?

מה זה?

צריך

ליטול רשות מהמקומות האלה. כן, אני יודעת.

השם שלי זה לוי אפרת. לא צריך, אני אברך אותך לך. לרפואה

שלמה ולנסים.

אמן שכל הקהל יכול, תזכירי לרפואה שלמה ו? נסים.

נסים, בעזרת השם ישועות. השם שלי, השם שלי. לא צריך, ברכתי אותך.

מצולם גם.

אוקיי.

אבל הקהל לא אמר אמן.

אני מבקש להגיד אמן.

אמן. עוד פעם, רפואה שלמה,

וישמעות.

נא לדבר.

תודה.

כן, שאלה נוספת.

שאלה יש לך?

תן לו.

כבוד הרב,

שנייה.

יש לי אחות בת 12 שמגיל שלוש הפסיקה לדבר,

וזה נורא קשה למשפחה.

יש לה פיגור, כאילו.

מה אני יכול לעשות שאלדה תחזור לדבר למה זה יהיה חשוב לכולם?

איזה גיל את אומר? שלוש. ומה אומרים הרופאים?

שאין תקווה שיש לך תקווה. למה אין תקווה, הם אומרים? היא פחדה, היא קיבלה פחד, משהו כזה.

פחד?

כן. נתפחד. כן, משהו כזה. כלום היא לא מוציאה שום הגה?

כלום, היא רק עם הידיים שלה. וקולות גם לא? קולות כן, קולות כן, אבל... הברות לא? לא. נגיד היא רוצה משהו,

אז היא עושה עם הידיים שלה ומצביעה, זה מה שהיא הכי הרבה יכולה לעשות.

בת 12 היו? כן.

אתה בצבא? כן. סדיר? כן.

כמה שעות אתה שם?

מה הכוונה, כאילו? אתה שמונה שעות, אתה כל היום, אתה כל הלילה. כאילו מ-8 בבוקר עד 5. ואחרי זה אתה פנוי? כן. יש בית מדרש, בית כנסת? כן. אתה יכול ללמוד שעתיים יום? כן. בתחנית דיבור? כן. שלושה חודשים? כן.

בעזרת השם. מה שם מה? רעות.

מה אני ביקשתי ממך, אתה זוכר? שעתיים כל יום ללמוד תורה במשך שלושה חודשים.

שכחת את העיקר? תענית.

תענית דיבור. תענית דיבור. לא לדבר, רק ללמוד,

לקרוא,

ולא לדבר עם אף אחד בשעתיים האלה רצוף.

מה שם מה? רעות.

רעות בת?

אתי.

אתי או אסתר? אסתר.

רעות בת אסתר,

והשם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהרה.

תודה.

אני מבקש שאלות לא כאלה כרגע, שאלות כאלה אחר כך, אבל שאלות. יש לך שאלה ממש?

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול, כולם מכירים את סיפור יציאת מצרים.

יש את עשרת המכות, ורציתי לדעת, כן,

למה המצרים קיבלו עשר מכות, ולמה הם לא,

כאילו, המשיכו להשתחוות לפסלים ולא האמינו באל אחד ויחיד.

זה מה שרציתי לדעת.

חשבתי שאתה רוצה להגיד למה הם קיבלו רק עשר מכות.

אבל מכל מקום, הם לא יכלו להשתחוות יותר לפסלים כי הם טבעו בים.

אז אני לא יודע מה קרה אחרי זה, אבל הם טבעו, אכלו אותם על דגים.

אבל נשארו כמה ש... לא נשארו מהמצרים.

נשארו מצריות.

תודה רבה.

אבל זה לא רק הם. תשאל למה האנשים שהכירו, כמו נבוכדנצר הרשע,

שהכיר את הקדוש ברוך הוא ושיבח אותו בשבחים גדולים,

למה הוא המשיך להשתחוות?

ולמה אחרים?

ולמה, לצערנו, להבדיל,

יש יהודים פה בינינו שיודעים שיש אלוקים חיים ואף על פי כן הם משתחווים לכסף ולזהב.

למה?

יש ויש. מה יש ויש? הם לא רואים את האמת.

אתה רואה?

ברוך השם. אתה שומר תורה ומצוון?

משתדל.

למה רק משתדל? שומר, שומר. שומר שבת, מניח תפילין.

ומה, לא שומר?

מה, לא שומר?

אתה לא דתי כמוני. אני לא, הדבר היחיד שאני לא עושה זה, אני לא לומד תורה,

כי אין באפשרותי קריב.

למה? מה אתה עושה?

עובד כל היום. גם אני, גם אני.

מה הבעיה לעבוד? אשריך, אשריך, עבודת חודש. נכון, גם אתה יכול.

אבל תגיד לי, מתי אתה מסיים את העבודה?

חמש, שש. אוהו, מוקדם.

תראה עד איזה שעה אני עובד.

אני רק מתחיל את העבודה.

אז מה הבעיה? אתה לא יכול ללמוד?

בעזרת השם, אני מקווה שנוכל. אני אקבל עליך?

אני מקבל עלייך, כן. יפה.

רגע, רגע.

ושיצית, אתה גם מוכן לשים עליך?

יש לך?

שרפץ. יפה מאוד, אשריך. ורציתי להוסיף עוד משהו קטן. כן?

סיפור של השגחה פרטית.

מגיע.

אני לא הסתובבתי עם ציצית ולא זה.

הלכתי ברחוב לפני כמה ימים, משהו כזה.

פגשו אותי איזה חבורה של ערבים,

והם שתו ככה וודקה וזה,

התחילו לקלל אותי. אמרתי, לא נורא, עוד עם כיפה וזה.

התחילו לקלל אותי, אמרתי, לא נורא, אני, כאילו, נעביר.

לא, אין צורך להתייחס אליהם.

ולאחר מכן הם באו ו... באו לתקוף אותי. הצטרכתי להגן על עצמי.

וחמשתם, ממש, חמש אנשים עם סכינים,

ממש סכינים, קפצו עליי,

ויצאתי, אני, בזכות הציצית שאני שם עליי,

יצאתי אפילו בלי שריטה.

הסכין פגעה בי והחליקה,

ממש החליקה. ראיתי אותה עומדת להיכנס,

והיא החליקה בדיוק ברגע שהיא נגעה בי.

ובזה אני מודה לבורא עולם,

שאתה בא כמו לעז.

תודה רבה.

כן, רק רגע, תן לו שמה.

אממ... תשמעו, תשמעו.

לכל דבר בעולם יש בריאה.

כאילו, יש בורא שברא כל דבר שקיים פה בעולם.

כאילו, נניח שאלוהים ברא את העולם,

כי אני אישית לא מאמין בו, אבל הוא ברא את העולם, בסדר. מי ברא אותו?

מאיפה הוא נוצר?

זהו.

יש לי עוד כמה שאלות בהמשך. או, זה טוב.

רגע, רגע, חכה, חכה.

הלו. אתה יודע, הרב לסטרי מספר שהוא פעם הגיע לחוג בית

והייתה אחת

צפונבונית כזאת ששאלה אותו, תגיד לי, איך זה כאילו,

כאילו, איך זה,

כאילו, כאילו, ככה התחילה עם כאילו, כאילו, כל דבר כאילו.

אז לאט-לאט הוא שכנע אותה כל מיני דברים, ו...

אז היא אמרה לו, תגידי, איך זה כאילו מברכים על שתייה, כאילו, ששותים וזה? אז הוא אמר לה, תשמע, אני לא יכול להגיד לך.

אז היא אמרה לו, למה?

הוא אמר לה, תתחילי להגיד, ברוך אתה ה'

כאילו, אה... שהכל נהיה בדברו כאילו, כאילו.

זה כל הקטע, שאני לא... אני לא בא בלעג. בגלל זה אני אומר לי... אתה מאה אחוז, אסור לצחוק?

אני לא, חס חלילה. וואללה, די. בגלל זה אמרתי, נניח, כאילו,

לא, נניח, אם היית אומר נניח, הייתי מספר על נניח.

אבל בסדר, נניח לזה, רגע.

כאילו, נו.

עכשיו,

תשמע טוב, אתה נברא, נכון?

נכון.

ומישהו היה לפניך שברא אותך, זה נכון?

לא צריך הוכחה שהיה מישהו שברא אותך, נכון? אפילו אם אתה לא מכיר אותו. אבא שלי.

אבל אפילו אם אתה לא מכיר אותו, אם אתה היה טוב,

אז אתה,

ברור לך שנבראת על ידי מישהו שקדם לך, נכון?

נכון?

אין לך שאלה עליו,

מאיפה הוא בא.

יש לך שאלה מאיפה הוא בא? מהמשכיות, מפה ובו. מה זה אכפת לך, ואם הוא לא בא מהמשכיות?

אבל ברור שאתה נברא ממישהו שברא אותך, זה נכון?

כן.

לא אכפת לך אם אתה מכיר את הסבא.

אתה מכיר את הסבא?

בטח. ואת האבא של הסבא?

לא, לא נראה לי. בטח שלא.

רגע, אז אם אני לא יודע להסביר מי זה אבא של הסבא. לא, כי את אבא של סבתא שלי כן הכרתי.

הבנתי.

ואת אבא שלו?

ואת אבא שלו?

לא, מה פתאום?

בטח שמה פתאום. לא הייתי בתכנון. אבל יכול להיות שלא היה לך כזה?

מה, אבא של הסבא? כן. יש תמונות.

לא, אם אין תמונות.

אז לא, לא יודע, לא מכיר.

לא, אבל אם אתה לא מכיר ואין תמונות, אז יכול להיות שלא היה?

סבתא שלי מכירה אותו, והיא סיפרה עליו, מה?

הבנתי.

ברוך השם שיש לך משפחה שזוכרת.

ברוך השם שיש לך משפחה שזוכרת.

אבל אבא של סבתא שלך היה אבא של הסבא שלה.

מישהו זוכר אצלכם את אבא של הסבא שלה?

לא נראה לי. לא נראה לי.

האם אנחנו צריכים להביא הוכחה שהיה אבא של הסבא של הסבתא שלך?

לא. או שזה ברור שהיה?

ברור שהיה.

ואם אנחנו לא יודעים ממה הוא בא וממי הוא בא, אז מה זה אומר שהוא היה או לא היה? רגע, אתה יכול להוכיח פה שבן-אדם לא בא מהמשכיות, כאילו מפה ורבו? הוא בא ככה?

בטח שאני יכול להוכיח.

תוכיח לי שמישהו פה בא ולא בא מההמשכיות. אתה.

אין צילוף של הלידה שלי, אבל נולדתי בקפלן. אני אראה לך. זה מה שסיפרו לך.

אה? זה מה שסיפרו לך.

אבל אני אסביר לך.

אתה נברא ויש מי שקדם לך ויש מי שקדם לך וכן הלאה, נכון?

עד ראשון הנבראים, נכון? מוכרח שיהיה ראשון הנבראים?

כן, היה את אדם וחוה.

נכון.

עכשיו, אותם מי ברא?

אותם ברא הקדוש ברוך הוא.

מוכרח שמישהו ברא אותם, נכון?

מי? הקדוש ברוך הוא. בסדר, זה מה שאמרתי.

זה ברור, שמעת? עד אליו. עד אליו. מי ברא אותו? פה.

אם היה מישהו שברא אותו, מה הוא היה?

אבא של האלוהים. כאילו.

אם מישהו ברא אותו,

הוא היה הבן של זה שברא אותו, היה נברא.

אז מה אתה רוצה להגיד שלמה, כאילו,

איך אני אסביר לך את זה? אני אסביר לך. אלוהים בא ככה, לבד?

נוצר? הוא לא בא. הוא לא נוצר.

אם הוא בא, היה מישהו לפניו שהביא אותו.

אם הוא נוצר, היה מי שייצר אותו.

הבורא יתברך, לא ברא, הוא לא נברא והוא לא נוצר.

הוא קיים נצחי המציאות הבלעדית בעולמות.

מאיפה אתה יודע שאף אחד לא ברא אותו? אני אסביר. כי אם מישהו ברא אותו, הוא היה נברא.

נכון? זה כתוב.

לא, לא, לא, בלי כתוב עכשיו, תשכח, אין תנ״ך.

אם היה מישהו שברא אותו, מה הוא היה? נברא כמוני, כמוך.

נכון? אנחנו נבראים?

כן.

נברא מעיד על בורא?

כן.

אי אפשר שראשון הנבראים לא היה לו בורא, כי אחרת מאיפה הוא נברא?

מוכרח שיהיה לו בורא?

מוכרח או לא מוכרח? כן.

אבל מוכרח גם שלבורא לא יהיה בורא, כי אם יהיה לבורא בורא, מה הוא יהיה?

נברא. בסדר, הוא לא בורא. רגע, רגע, רגע.

אפשר שיהיה רק נבראים

בלי בורא? לא, חייב להיות בורא.

תודה.

יכול להיות בורא?

יכול להיות בורא

שהוא גם נברא?

אבא שלי, הוא ברא אותי. יכול להיות בורא ראשון?

נו. יכול להיות בורא ראשון שהוא גם נברא?

לא, זה לא, אבל, למה זה לא?

מה למה זה לא? כי אז יהיו נבראים בלי בורא. אבל אני לא מאמין בקטע שכאילו אלוהים בא ככה לבד. הוא לא בא. הוא לא בא, הוא היה. אסור לך להאמין שהוא בא. הוא לא בא. הוא היה. הוא קיים נצחי.

עוד פעם.

הוא

המציאות הנצחית. עד כה האמנת?

לא, לא הבנתי כלום. כלום ממה שאמרת.

רגע, מה השם שלך? אתה פשוט לא עונה לי על השאלה. בוודאי שלא, כל הזמן. מה השם שלך? נתנאל. נתנאל. יש לך שכל?

כן, ואני משתמש בו. תראה לי.

תביא סכין. ומה אני אראה? מוח. זה לא שכל.

הוא בפנים. אמרת?

השכל בפנים?

יש מישהו שראה שכל?

זה הגדלה שכאילו...

אני לא מדען, אבל... כן.

עם הזמן אתה נולד, אתה נולד אתה לא יודע שום דבר. אתה לומד מאנשים, מבוגרים ממך בבית ספר. שכל, מה זה שכל?

איפה זה שכל?

אתה יודע?

אני כן. איפה זה? תכף אני אגיד לך, ואם אני אגלה אתה תדע.

עוד פעם, איפה זה שכל?

אמרנו, חותכים את המוח. מה מוצאים?

מוח.

עוד פעם מוח.

וכל מיני איברים טבעיים. וכל מיני גרפיש.

שכל, מה זה שכל?

שכל.

חשבתי שיש לך, אמרת שיש לך.

מה זה שכל?

זה ידיעות שיש לך בראש, אתה יודע שזה ככה, וזה ככה, וזה הולך ככה, ו...

מי שיש לו יותר ידיעות, יש לו יותר שכל?

מן הסתם.

ומי שלא יודע הרבה, אין לו שכל?

יש לו רק שהוא, או שהוא לא משתמש בו, או שהוא לא פיתח אותו, או שהוא אילג או משהו. אתה מדבר על מחשב.

אני מדבר על שכל.

אתה עוד פעם, אתה לא עונה לי על השאלה.

אני עונה?

ממש לא. מה זה שכל?

לא יודע.

העילונים קוראים לזה עוד שם, אינטליגנציה.

איפה זה?

במחשב.

בג'וק.

בג'וק.

תשמע רגע מה טוב.

עוד פעם.

מאיפה בא השכל?

כדי שאתה לומד כל יום דבר חדש.

רגע, השכל היה קודם, או הידיעה באה קודם?

קודם הידיעה, ואחרי זה התחלת, כאילו קיבלת את הידיעה הראשונה, ואז... בא הידיעה, לאן היא באה?

אנא ערף לראש.

באה הידיעה, אתה אומר, השכל, לא?

מי קולט את הידיעה?

השכל.

מאיפה בא השכל לפני הידיעה?

זה כמו קופסה ריקה, בסדר?

שמת בדבר,

הדבר הזה בא לקופסה, ומהרגע זה מתחילה להתמלות. נכון. הוא שואל שאלה.

זה הקופסה שלך. נכון.

מי קולט אבל? השכל.

נכון.

מאיפה בא השכל לקופסה שלך?

הוא נברא.

מה זה איך הוא בא? הוא שמה.

אתה יכול להראות לי אותו ככה שאני רואה? לא. אה, אין? אי-אפשר לראות שכל?

לא נראה לי. אז מי יכול לשים מה שלא רואים בתוך קופסה שקולט את הידיעות?

מישהו. מה זה מישהו? הבן-אדם שברא את העולם.

לא בן-אדם. הבן-אדם שברא את העולם. לא בן-אדם, זה משהו רוחני שברא את העולם.

אם הוא יכול לברוס שכל שהשכל הזה הוא רוחני ולא גשמי,

כן?

אז הוא גם יכול להיות רוחני ולא גשמי.

נכון.

נכון? אני מאמין שיש דבר בעולם שברא את העולם. תודה. רוחני או גשמי? לא, רוחני. רוחני.

רוחני תופס מקום או, אני לא מאמין שבן-אדם יכול ליצור מערכת כוכבים וכל הדברים האלה. שמעתי. תופס מקום רוחני או לא תופס?

לא נראה לי.

לא נראה.

אז אם זה לא תופס מקום, למה אתה רוצה לברוא אותו?

אני רוצה לברוא אותו. כן, אמרת מאיפה הוא בא.

אני שואל מאיפה הוא בא. הוא לא בא, הוא נמצא, רוחני נמצא. בסדר, אבל מאיפה? מה זה מאיפה? מה, הוא ככה פתאום בא באביר, הוא לא בא, הוא קיים.

בסדר, הוא קיים, אבל היה אמור להיות לו התחלה מאיפה שהוא, הוא לא ישב למעלה בשמיים. מאיפה בא לך השכל? הוא לא ישב שם בשמיים, ויום אחד היה לו משענן.

טוב, מאיפה בא לך השכל? אמא שלך ואבא שלך לא הכניסו לך שכל, הכניסו שכל.

לא הכניסו שכל.

מאיפה בא השכל?

מה רוחני אמרת?

כן. הרוחני שכל.

הרוחני שכל.

אוקיי, אמרתי, תופס מקום או לא?

לא. לא.

אז מה הבעיה? הוא נמצא.

הוא נמצא שם, זה כן, אני אומר לך. לא שם.

הוא נמצא.

הוא נמצא. אתה שם.

עוד פעם, יש פה רוח, אתה לא נוגע בנקודה. עוד פעם. הנה, אני נוגע. תראה כל מקום שאני נוגע.

זו הנקודה. עכשיו תקשיב.

יש פה רוח?

כן. מאיפה באה רוח?

דרך החלון.

דרך החלון. ולפני שהגיעה לחלון, מאיפה היא באה רוח? בחוץ. בחוץ. איפה זה בחוץ?

כל כדור-הארץ.

מה? רק כדור-הארץ?

ביקום, בכל היקום. בכל היקום מלא רוח, אוויר, חמצן?

לא, לא חמצן.

אז מה?

סוגים.

סוגים.

סוגים.

חלל. יש חלל? כן.

כל העולם היקום חלל?

מאיפה הוא בא?

מישהו ברא אותו.

רגע, רגע. מישהו ברא את החלל?

כל היקום, את כל מה שקורה סביבנו. את היקום, את החלל. חלל. יש חלל.

חלל הריק?

הביאו אותו מאיזשהו מקום, את החלל?

הוא היה.

הוא היה.

אה, זה יכול להיות. עוד פעם אני מסביר לך. רגע, לא הביאו אותו.

הוא היה,

הוא הווה,

והוא יהיה הקדוש-ברוך-הוא.

לא, זה אותה שאלה, עדיין.

לא סיימנו, אנחנו עדיין באותה שאלה. בשכל. לא, לא בשכל.

אז מה? אתה פשוט מאוד הופך את זה קצת ללעג. למה? ממש לא. לא. עוד פעם. אני שואל, באתי לפה במטרה לשאול אותך שאלה ושתקבל תשובה. נתחיל מחדש. אוקיי.

אתה נברא? אם אפשר, קצת פחות בהלצה.

אוקיי. אתה נברא? כן.

ואבא שלך נברא?

אוקיי. עד ראשון הנבראים? נכון. ראשון הנבראים חייב להיות לו בורא?

נכון. חייב להיות לו בורא?

מישהו ברא את אדם וחווה, לא? חייב להיות לו בורא. כן? גם בלי אדם וחווה חייב לראשון להיות בורא?

לא משנה, איקס, חייב להיות בורא?

כן, כן. כן? חייב להיות בורא. הוא חייב להיות בורא. חייב, הוא אמור לבוא מאיזשהו מקום. לא, זה אתה מכניס מילים.

חייב להיות רק בורא. למה הוא מכניס? מה, אתה מאמין בדבר...

מי אמר שצריך לבוא?

הוא לא צריך לבוא, הוא היה, בסדר, הוא היה. שואל אותך שאלה. איך, מה, הוא סתם, כאילו, יושב, היה והחליט לגרוע עולם? הלו, הלו, הלו, עוד פעם.

לנברא הראשון יש בורא?

אני מאמין שהוא אמור להתקיים לי משהו. עזוב אדם הראשון, עזוב. לא, לא, לא, אני אדבר איתך על אלוקים עכשיו. אין אלוקים, עזוב הכל. אוקיי. נברא ראשון, חייב להיות לו בורא, לא משנה מי זה. כן? חייב.

שואל אותך שאלה.

הבורא הזה לא יכול להיות נברא.

למה הוא לא יכול להיות נברא?

למה לא? כי אם כולם יהיו נבראים לא יהיה בורא, אז איך נמצאו הנבראים?

הלכנו הנבראים.

אבל מי יוצר את כל הנבראים? מישהו שהתחיל אותם, נכון? נכון.

זה שהתחיל אותם לא יכול להיות כמוהם, כי אז היינו שואלים, אז מי יצר אותו? בסוף נגיע לאחד שברא את כל הנבראים, נכון?

עוד פעם, כן או לא? כן, אבל אתה לא מגיע, כן או לא? כן, אבל אתה לא מקשיב. עכשיו לא מעניין אותי כלום. מעניין אותי דבר אחד, לנבראים יש בורא,

ולבורא לא יכול להיות בורא.

זה הבנת? העולם הזה לא בסתם.

העולם הזה נוצר ממשהו.

לבורא יש בורא, עוד פעם, לבורא יש בורא? כן. אם יש לבורא בורא מה הוא?

נברא.

יכול להיות נבראים בלי בורא?

לא.

לא.

מוכרח שיהיה בורא?

כן. שאין לו בורא?

כן.

כי אחרת מה יהיו? רק נבראים בלי בוראים. רק נבראים. יופי.

אז הבנת שחייב להיות בורא, נכון?

אם חייב להיות בורא,

אז קודם כל יש בורא לכל הנבראים, בסדר?

עוד פעם. רגע.

אתה מוגבל?

חס וחלילה. בטח. מה, אתה לא מוגבל? לא.

מה הגובה שלך?

1.80 מטר. למה לא יותר?

בסדר, נעצרתי. כי אתה מוגבל.

עכשיו, אני שואל אותך שאלה, השולחן הזה מוגבל?

מוגבל. יש לו גבול? כן. האולם מוגבל? כן. כדור-הארץ מוגבל?

כדור-הארץ כן, אבל היקום לא. היקום גם מוגבל.

יש לו, אתה יכול להגיע לסוף?

כן.

נסה.

אני לא צריך, אתה. אני לא רוצה להגיע לסוף. גם אני לא. עכשיו, העולם מוגבל.

שים לב,

אני אסביר לך למה הוא מוגבל.

אתה רואה את האולם הזה?

יש לו נפח?

הנפח הזה מוגבל?

כן. בקירות, נכון?

וגם אם לא יהיו קירות הוא יהיה מוגבל. אתה יודע למה?

בניינים מסביב. לא, בגלל שהשולחן תופס חלק מן הנפח, אז הוא מגביל את הנפח.

כל מה שנמצא בתוך החלל מגביל את הנפח גם.

נכון. הבנת?

נכון. אז זה מוגבל.

נכון. אז מישהו הגביל את הנפח הזה.

מי שהגביל את הקול

לא יכול להיות מוגבל,

כי מי שהגביל את הקול הוא ברא את הקול והגביל את הקול.

עכשיו, אם הוא יהיה מוגבל,

אז סימן שמישהו הגביל אותו לפניו,

ואם מישהו הגביל אותו לפניו זה צריך להיות מי שגדול ממנו

וברא את כולם כולל אותו, נכון?

נכון. והוא לא יכול להיות מוגבל, כי אם נגיד שגם ההוא מוגבל,

אז יש מישהו שהגביל אותו. מוכרח להיות מישהו שברא את הכול ואינו מוגבל,

כי אם הוא מוגבל,

מישהו הגביל אותו שקדם לו, הבנת? נכון, הוא לא מוגבל. אז הוא לא מוגבל, אז לא מאיפה הוא בא. אתה לא עונה לי על התשובה. לא, אין מאיפה הוא בא. זה מה שאני שואל אותך, מאיפה הוא בא. כן, אין מאיפה הוא בא. מה זה מאיפה הוא בא? הוא לא מוגבל.

הוא ממלא, אז זה כמו שאני שואל אותך, מה הוא? היה ככה? לא, אני אסביר. הוא ממלא כל עלמין. תסתכל עלי, אתה כל פעם מסתכל לצדה, מחפש סיוע.

עוד פעם, הוא ממלא, לא סיוע, אתה מצחיק אותם. הבנתי. הוא ממלא כל עלמין, ממלא.

הוא המקום ברוחו.

הוא מקומו של העולם, ואין העולם מקומו.

כל העולמות, כל הגלקסיות, הכול נמצאים בו.

הוא המציאות היחידה.

כל השאר זה נבראים שיכולים להתאייד בן-רגע.

הוא רק המציאות היחידה, המוחלטת, הקיימת, הנצחית.

הוא לא מוגבל, לא נפח, לא מסה, לא.

כמו שאתה מבין שיש שכל, כמו שאתה מבין שיש חלל,

ככה תנסה לצייר לך, אם אפשר בכלל,

בשביל שאתה תבין שזה לא חותכים מוח ומוצאים שכל.

אין דבר כזה.

מי שאומר ככה, אין לו שכל.

דע,

יש בורא שברא את הבריאה, אינו מוגבל.

עוד דבר, הוא הכול יכול.

אם הוא ברא עולם, הוא הכול יכול. בדיוק זהו. הנה, כבר התחלת להבין. זה אני הבנתי עוד לפני שבאתי לפה. אבל הוא לא בא.

הוא לא בא, הוא קיים.

הוא קיים.

הוא קיים.

אדון עולם אשר מלאך בטרם כל יציר נברא.

הבנת את זה?

הבנתי את זה שאלוקים ברא את העולם. והוא לא נברא. הוא לא נברא. הוא היה. הוא בורא. הוא לא מוגבל. הוא לא מוגבל. הוא לא בא בשום מקום כי הוא קיים. הוא קיים, הוא היה. אבל איך הוא היה? איך?

אם תסגור את המוח, השכל ייתפס.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. הוא היה, נכון? הוא תמיד היה. הוא נצחי.

מה הוא צריך את כל העולם הזה על הראש שלו וכל ה... זה לא על הראש שלו.

שהוא החליט לברוא עולם. למה הוא החליט לברוא עולם ולא משהו אחר? זה לא על הראש שלו, זה ברגליים.

איך הוא החליט לברוא כמה עמים ולברוא את זה ולברוא את זה ולברוא כל הדברים האלה?

בשביל זה צריך ללמוד, מפרשת בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו בחושך על פני תהום.

משם תתחיל, תסיים סוף ספר דברים, תדע הכול.

אבל צריך שיעורים, לשבת ללמוד. למדתי הכול.

מאלף עד תו. ראיתי. לא נכנסתי אולי למפרשים, אבל ללמוד הכול. למדתי בישיבה, ואני בא מבית דתי שיש לי איך לעמוד בישיבת שדרות,

ואנחנו הבית שומרים שבת, רק אני לא.

לא רק זה, והיה לך סבא וסבתא של הסבא.

סבא וסבתא שעד היום הולכים לבית-כנסת והכול, ועזרת נשים ומה שאתה לא רוצה. ואתה עדיין מחפש את הקדוש-ברוך-הוא כמו אמרם אבינו, ועוד לא מצאת. בן כמה אתה? ועוד לא מצאתי ולא הבאת לי את התשובה. בן כמה אתה? בן 21 עוד מעט. יש לך עוד זמן, עד גיל 40. אם תמשיך לחפש, אולי תמצא אותו. בהליכה או בריצה?

נראה לי שיהיה לך קשה קצת.

יש, עוד פעם, אני מחכה לתשובה שתגיד לי. הבינו, הבינו כולם.

כן, מה הוא רוצה?

לשאול?

מי זה? איפה הוא?

איפה הוא?

יש פה כזה דבר? ג'ון סקל?

סקל. סקל. סקל. ג'ון סקל.

ג'ון! היי, ג'ון!

הוא רוצה לשאול שאלה? הבנתי. כן?

אז הנה, למה את אומרת שהוא רוצה לשאול?

הוא לא רוצה, הוא אומר מפורש שלא.

אז מה, אני אשם? לא, הוא לא רוצה לשאול.

מה את בשבילו?

אני מארגן לך ערך, אני הדודה. הדודה דאגה שאתה רוצה לשאול, מה אני אעשה?

הוא לא רוצה לספר. מה, אני אכריח אותו עכשיו לספר?

תכף, אולי, אולי.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה?

תן לי את המיקרופון פה.

שאלה?

פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רוצה לדעת לגבי פרשת נח. יש לי שתי שאלות.

היו שלוש קומות,

והקומה התחתונה בספינה הייתה לזבל.

הרי כל העולם בכאוס, אז למה צריך לשמור את הזבל בתוך הספינה? למה לשפוך אותו החוצה?

זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה,

איך בעצם כל חיות העולם שקיימות היום אוכלו בתוך הספינה, ואיפה אפשר לקרוא על הניסים,

באיזה מדרש אפשר להשיג את זה?

ובכן, זה אחד מהסיפורים הנפלאים שאני מספר בדרך כלל על נוח שהיה בתיבה והיה בתוך הזבל של הקומה התחתונה.

נוח נתבקש על-ידי הקב'-הוא, בהיותו הצדיק,

שנשאר בעולם,

להיות בתפקיד מאוד חשוב, מנכ״ל גן החיות התנכי.

ולמי שישמע דבר כזה שמכבדים את אחד מגדולי הדור להיות מנהל גן חיות,

יאמר שזה לא דבר הגיוני לשים בן אדם במצב כזה.

מכל מקום, הקב'-הוא מצווה אותו כיוון שהוא רוצה שהוא ייתן חסד במשך שנה שלמה להאכיל את החיות

כנגד כוח הנטילה שהיה בדור של החמאס, כי מלאה הארץ חמאס,

שהיו חוטפים אחד מן השני.

את הזבל לא ניתן היה להוציא החוצה,

משום שהמצב של המבול לא אפשר זאת,

ואת הזמן שהיו צריכים לפרוק לא היה זמן כבר להאכיל.

נוח סבל סבל רב מאוד מכל הג'יפה שהיה שם,

אני לא הייתי יכול לסבול את זה רגע אחד,

ורבי יהודן אומר בגמרא שאם אני הייתי במקומו הייתי דוחף את הדלת ופורץ החוצה.

זאת אומרת, זה היה

היה ניסיון גדול מאוד,

גם בלי הג'יפה הזאת, סתם להתעסק עם החיות, אתה יודע איזה ריח יש להם,

אז זה לא פשוט, ומקלחת הם לא עושים,

אז זה קצת קשה,

והנס היה גדול מאוד, משום שמעט מחזיק את המרובה, כך אומר המדרש,

זה נעשה בדרך נס,

אבל הקב' ברוך הוא ביקש

תיבה שהיא בעצם אונייה ענקית אבל גדולה,

אבל לא מספקת כמובן לכל הברואים שהיו שם בפנים,

אבל כמה שאפשר למעט בנס, ממעטים.

לכן הקב' ברוך הוא ביקש תיבה גדולה שלמעשה לא הייתה יכולה להכיל את הכול,

והם הוחזקו שם בדרך נס, כמו שישראל היו יכולים להיות תחת ארון הברית,

כל ישראל,

וארון הברית יש לו מידות קטנות מאוד,

ואף על פי כן, וזה כמה מהניסים שהיו בעולם,

שנקרא מעט המחזיק

את המרובה.

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה יש לך?

בבקשה, תן לו.

בפרשה, בעזרת השם, שנקרא בשבת הקרובה,

כתוב שאברהם יושב בפתח האוהל כחום היום,

ובורא עולם שולח לו שלושה מלאכים בדמות הנשים.

כתוב שאברהם רץ אל הבקר, מכין להם לכבד אותם.

מצד אחד בקר, מצד שני גם דברי חלב.

שתי שאלות על העניין הזה.

ידוע שאבותינו ידעו את כל התורה עוד לפני שקיבלו אותה.

אז איך זה מתיישב עם הבשר והחלב?

אז יש דברים שבאמת אנחנו יודעים שזה מה שרצה בו לעולם שיקרה, ולכן כמו שיעקב אבינו התחתן עם שתי אחיות, למרות שידע את התורה, אבל יש את הסיפור. לא צריך להגיע לזה, הם אכלו את החלב לפני הבשר, כמו שכתוב בפסוק.

כן.

כלומר, הם אכלו את ה... למרות שכתוב שהוא הגיש להם את זה ביחד.

חלב ובשר. חלב ובשר. חלב ובשר. אם ככה, אם ימכו קודם את החלב ועשו את המתנה שלהם, אז זה פותר. גם אתה אוכל חלב ואחר כך בשר.

מאה אחוז. תודה, כבודו. תהיה בריא.

זו שאלה, לא להעביר סתם, לא להעביר. ערב טוב, הרב. ערב טוב לך, אבל תעביר רגע את המיקרופון אליו. שנייה. כן.

תודה.

תודה, כבוד הרב.

יש לי שאלה

שמציקה לי קצת.

אני, שבעוונותיי הייתי חילוני לפני כמה חודשים,

והייתי עובד, והכול היה, היה לי, גם היום, ברוך השם.

היה בא אדם,

כל הזמן היה בא,

אומר לי, תשמע, זה לא אתה, זה הקדוש ברוך הוא,

אז זה לא אתה. אמרתי לו, תשמע, אני קם בבוקר, אני מתפרנס,

זה לא הקדוש ברוך הוא. ככה היה לי הטענה.

וכל הזמן היה ככה וככה.

וכשהגיע הזמן האמיתי שחזרתי בתשובה,

אותו אדם,

שהייתי לוהד ורציתי ל...

זה ממש קצת הוריד אותי, למה?

כשאני הייתי לוהד ורציתי ללכת לכולל,

ממש כמו שראיתי שאתה רצית להיות עבד של הקדוש ברוך הוא, ולא בשר ואדם.

אותו אדם

התהפך ואמר לי,

השם לא יורד לך משמיים, לך תעבוד חביבי.

אז אני עד היום משתגע. איך זה שהייתי חילוני היה ככה, עכשיו ככה?

והיום אני מחפש כולל בנרות?

אני עד היום לא מבין איך יהודי רוצים להציל,

ולא מוכנים לקבל אותי. זו השאלה.

תודה.

קודם כול, להיכנס לכולל ללא תשלום אתה יכול מייד בכל מקום.

התשלום בלאו הכי הוא לא גדול מאוד, ככה שזה לא הפסד גדול מאוד.

אבל אני מאמין שאם תשב ותלמד ברצינות,

אז בסוף הזמן גם תגיע לזה שישלמו לך.

מכל מקום, אם אתה מחפש במקום מוגדר, קטן, יכול להיות שלא תמצא, אולי אין להם אפשרות לשלם לעוד אברך.

אבל אם תעבור למקום אחר, יכול להיות שכן תמצא.

מכל מקום אפשר להודיע לאנשים שאתה מחפש כולל, ולאט לאט מן הסתם תמצא.

אבל השאלה... ורק אחד, למה הוא התהפך? אני לא יודע למה הוא התהפך. לא, אבל איך זה נהיים קטני אמונה?

מי, אתה או הוא?

לא, זה שאמר לי שהייתי חילוני, זה לא אתה מפרנס. כן. לא אתה מביא את הכסף הביתה. הוא דתי? חרדי?

ממש. ואחרי שעכשיו, אמרתי...

הוא לומד בכולל.

לא, הוא קצת מבוגר, הוא לא... כמה מבוגר?

יש לו ארבעים גדולים.

זה מבוגר. לא משנה, ארבעים גדולים. בשבילי הוא בוגר. אז אני זכן. בוגר. כן.

אז איך זה התהפך והוא נהיה קטני אמונה? איך זה... שאלת אותו איך התהפכת? לא, אני לא שאלתי, אבל אני שקרן.

כדאי לשאול אותו.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

שאלה יש לך?

תן לו שמה שאלה.

לא פה, לא פה, שמה.

ערב טוב, אב. ערב טוב.

אני עכשיו עובר תקופה מאוד קשה.

כתוב עשר בשביל שתתעשר.

ובוא נאמר שחמש שנים אני עובד,

אספתי סכום כסף גדול מאוד,

מאוד מאוד.

עשיתי חומש,

לא עשירית חומש,

והיום הפסדתי את הכסף, את הכול.

וזה מדובר בקרוב ל-450,000 דולר.

ואני, בוא נאמר,

החזקתי את עצמי כבר חצי שנה.

אם קבעתי היטב לתורה,

השתדמתי מאוד.

במשך שעה וחצי,

וואלה, כבר בשבועיים הללו אני לא יכול,

ואני מרגיש שאני מאבד את האמונה.

וכמה שאני מנסה,

לא הולך לי.

ובא לי לבעוט כזה בקול, אני אומר, שמע, מה שלא עשיתי, נתתי,

לא מקבל פידבק, בוא נקרא לזה כך.

ובוא נאמר, אני לא גר פה באזור.

הרבה אנשים מכירים שיש לי סכום,

אבל איך אומרים, אני מתבייש.

שיש אנשים שכבר פונים אליי, ופעם הייתי עוזר,

ואני לא מסוגל.

בן כמה אתה? בגיל 23. איפה למדת?

מה?

לא יודע מה למדת.

למדתי בישיבות

עד גיל 17 וחצי, זכיתי לארגן גם כנס של הרב,

ויצאה מזה גם קלטת.

ועשיתי את הכנס הזה בעקבות,

כמעט פרשתי מהדת,

וחשבתי לעשות ערב, להקים ערב לצעירים.

ומאז, בדקה ה-99, בוא נאמר, התהפכתי והשניתי את ההחלטה,

ואמרתי, אני אעשה את תשובת המשקל,

ובמילא קיימתי את ההרצאה של הרב.

ושאלתי, אני מכיר את הרב.

יש לי, הוא מכיר אותי.

כן.

ומאז, פחות או יותר, אני משתדל ומתפלל שלוש תפילות,

אבל היום קיכרון קשה לי מאוד.

רק שנייה, אני רוצה להבין, ואחרי הכנס, אז מה עסקת?

בנדל״ן. נכנסתי לתחום של הנדל״ן.

הבנתי.

ואז הרווחת את מה שהרווחת. מה שהרווחתי עזר בנבי שאכלתי. והיום הפסדת הכל? היום דווקא היום? היום דווקא? זה תקופה של ארבע חודש.

הבנתי. והפסדת את הכל. הפסדתי את הכל, והמשכתי בכל. מה שהיכלתי לעשות. יש לי עצה.

תעשה עוד כנס שלי,

אולי תקבל 900 אחר כך.

אבל אני לא מאמין שהקפדת בחומש במאה אחת. אני חומש. לא, אני לא מאמין.

זה בדוק. לא בדוק, לא בדוק.

הרב, יש לי את הפנקס שלי, ואני כל דבר... אני מעוניין לראות את הפנקס.

אין בעיה.

חומש. דווקא אני עובד בתל אביב, אז...

אין בעיה. חומש, לא מפסידים.

זה יכול להיות, זה...

אני תולה, יכול להיות שהיה לי איזה קפדה מאיזה בן-אדם שלא התנהגתי איתו, כשורה.

טוב, זה לא יכול להיות. זה אני לא אשם. אבל חומש, אני לא מאמין.

עכשיו, מה אני עושה?

עוד הרצאה.

ההורים שלי לא יודעים מזה. אף אחד לא יודע גם מה החשבונות שלי.

אני לא נוהג לערב את האנשים, זו פעם ראשונה שאני אומר את זה. בקיצור, עוד הרצאה.

סוגר.

איפה הייתה הקודמת?

מהעיר שלי.

שעה וחצי אתה אומר למדת.

כן. תחזור לשעתיים.

אני עוד קשה לי. אין דבר.

אני עוד לא מסוגל. יותר קשה לעבוד.

שעתיים ללמוד.

נגיד לקדוש ברוך הוא, אף על פי שקיבלתי את הנוק-אוט,

אני עומד עוד פעם על הזירה ומוכן להתגוששות נוספת.

אבל הבעיה שעכשיו גם אין לי את הזמן, כי אני גם טרוד בדברים שלי, כאילו, אין לי שוב דעת. רק השם יכול לעזור לך. רק השם. אף אחד לא יעזור לך.

אממ...

תשכנע עוד.

תפתיע אותו, מה שנקרא.

הבעיה שכמה שניסיתי לתלות תקווה ו... עזוב תקווה, תן תקווה. אתה תשמע מה שאני אומר ותלך קדימה.

סוגר אירוע.

בשעתיים. שעתיים.

מה השם?

אלי בן מרגלי.

אלי בן מרגלי.

ה' מזכה אותך בעזרת השם יתברך לעלות בתורה בירת שמיים ובפרנסה בשפע ערב.

תודה.

תהיה בריא.

את רוצה לשאול?

בואו לשאול.

בואו, תן לה שעה.

כן, בבקשה.

שלום, כבוד הרב. יש לי שאלה בנושא

חינוך הילדים,

שכולנו כהורים נדקרים בבעיה הזאת.

הרי אנחנו רואים בפרשיות של ספר בראשית שגם אברהם אבינו, ממנו יצא ישמעאל, וגם מיצחק יצא עשיו.

זה לא שזה מנחם אותי,

אבל האם זאת אומרת שנעשו טעויות על-ידי ההורים?

ואם כן,

האם כשמשהו לא מצליח, לא מוצלח אצל הילדים שלנו, זה נובע מהטעויות שלנו או ממקום אחר? והשאלה שלי היא,

עד איפה צריכה להיות ההתערבות של ההורים

בחינוך הילדים, בשמירה על המצוות, במידות ובכל הנושאים האלה?

אצל האבות הקדושים נאמר שישמעאל יצא לתרבות רעה בגלל שאברהם אבינו לא רידהו.

אצל יצחק אבינו כתוב שעשיו יצא לתרבות רעה בגלל שלא רידהו.

בשניהם נאמר, ויהיו אברהם ותשמעאל ויהיו יצחק את עשיו

כי ציד בפיו.

אצל דוד המלך גם נאמר על אדונייו ועל אבשלום שלא רידה אותם. אצל פנחס,

אצל עלי הכהן נאמר שהוא לא רידה את הילדים שלו גם כן. זאת אומרת,

הם השפיעו עליהם אהבה רבה בדרך החינוך,

כשהם חשבו לנכון,

וכיוון שהם לא רידו אותם ולא חינכו אותם בייסורים גם כשצריך,

אז כתוב שהם יצאו לתרבות רעה.

אצל יצחק זה הצליח,

אצל יעקב זה הצליח, אבל יש ילדים כאלה שצריך לרדות אותם.

מה לעשות, איתם זה לא הולך בהסברים, הם לא מבינים טבעם קשה,

וצריך לפעמים לייסר אותם.

אז כמובן שמנסים בהתחלה לייסר אותם בדברים,

ולהוכיח אותם כמובן בנחימות עד כמה שאפשר,

ואחר כך להטיל עליהם עונשים,

ולאט-לאט לראות איך לעשות.

רק הבעיה שבדור הזה קצת קשה יותר,

בגלל שהרחוב מחנך גם כן ואומר, אל תהיה ככה, ואל תהיה ככה, ואל תשמע, ואל תעשה, ותבוא אתנו, ותעשה ככה.

אז גם סביבה קובעת, והאזור שגרים,

וגם בית-הספר ששמים, או בית-המדרש, או לא משנה מה,

זה מורכב,

זה לא דבר פשוט. אבל צריך עין פקוחה, ולא יותר מדי לשבת על הזנב, כי לפעמים, בתקופות מסוימות בחיים, צריך לדעת גם מתי להרפות טיפה,

אבל לשים עין בשביל שידעו שהם משגיחים.

אין מצווה בתורה איך מחנכים.

יש מצווה לחנך, אבל אין מצווה איך מחנכים,

כיוון שלכל ילד זה אינדיבידואלי,

ולא כל האצבעות שוות, וכל ילד שונה, כמו שאנחנו מכירים, מהחיים והניסיון.

אבל צריך לתת הרבה השפעה של חום, תשומת לב,

שייכות, אכפתיות,

מעורבות,

הרבה דברים שהילד יבין שההורים דואגים לשלומו ולטובתו.

לא יותר מדי,

אבל בחוכמה.

לא משימה קלה.

צריך להתפלל על זה שנצליח.

כתוב בתנא דווה אליהו שהיה אבא אחד שהיה משתטח שלוש פעמים בתענית

על הרצפה.

משתטח ומתפלל לשם, מתברך

תמיד להצלחת בניו, חינוכיו, לימודם והכול,

ויצאו ממנו זרע קדושים גדולים מאוד.

לעומת זאת מביא את תנא דווה אליהו,

על אבא אחת שהיה מביא את הבן שלו לבית הכנסת,

והבן שלו היה מרעיש ומתרוצץ והכול,

והיו מעירים לו שהילד הזה מפריע, והוא אמר, מה אתם רוצים ממנו ילד קטן, ילד קטן, ילד קטן?

לא עבר זמן מועט ולקחו אותו מן השמיים.

זאת אומרת,

חינוך זה התייחסות. איך מתייחסים?

יש הורים שמקפידים להתפלל על הילדים וגם נותנים דוגמה אישית.

כמו שזוג בא אצל החפץ חיים עם ילד בגיל חודשיים,

ואמרו לו, כבוד הרב,

מתי אנחנו חייבים בחינוך שלו?

אמר להם, אתם באיחור כבר עשרים שנה.

ההורים צריכים להיות מחונכים קודם גם בשביל לחנך ולהיות דוגמה אישית. ברגע שהם דוגמה אישית,

והם לא רבים ולא מתווכחים ליד הילדים ומכבדים אחד את השני,

זה החינוך מספר אחד.

אחר כך יש תוספת בהסברה וכו'.

אז צריך גם לדעת איך לחנך את עצמנו.

משימה קשה, אבל אפשרית.

שאלה יש לך?

בבקשה, תן לאפשרות לשאול.

כל יום אנחנו עוברים מצבים בחיים שכתובים מלמעלה,

אם זה בעיות בבריאות ואם זה בעיות בפרנסה,

ילד שחולה.

איפה הבחירה שלנו בדיוק?

אם באיך לקבל את המצב, בין טוב לבחור במצב בזה שהוא ככה ולהיות בשמחה ולהסתדר עם מה שיש ולהמשיך ללכת בציווי של השם,

או יש לנו בחירה יותר מזה.

אם אני מבין טוב מה שאת שואלת,

אז אדם צריך לדעת

שיש לעלות כל הזמן,

ויש ניסיונות בחיים.

יכול להיות שהיו ימים של ייסורים ושל כאבים, יכול להיות ימים של שמחות ואושר.

אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מזומנים למקרים, והניסיונות יבואו, ואנחנו צריכים לעמוד בהם.

אבל השאיפה שלנו תמיד

להגיע למטרה מסוימת שנגדיר מראש.

אדם צריך להגדיר מה אני רוצה בחיים.

אם בן אדם רק חי,

קם בבוקר, ומה שמזדמן לו הוא עושה בלי שום תכלית,

בלי שום תכלית,

הוא לא יגיע רחוק.

הוא פשוט ימצא את החיים בקושי ככה, יעביר אותם על הצד הטוב, ושלום על ישראל.

אדם צריך שיהיו לו שאיפות, שיגיד, אני רוצה להגיע השנה לכך, שנה הבאה אני רוצה כך.

רובם עושים את זה בתחום הגשמי.

רוצים להגיע לבית, רוצים לרכב, רוצים למשכורת, רוצים לשפר פה, לשפר שם.

זה כולם משתדלים שיהיו להם שאיפות.

ברוחניות, אנשים משתדלים לעשות מה שאפשר,

אם אפשר פחות, עוד יותר טוב.

לא מחפשים להתאמץ.

החוכמה זה להבין שהחיים זה רוחניות,

ורוחניות זה מה שנשאר.

גשמיות משאירים כאן.

ומה אנחנו רוצים להשיג השנה?

מה התכלית שאנחנו רוצים להשיג השנה?

אבל אנחנו יכולים באמת,

עם היעד הזה שקבענו לעצמנו ברוחניות,

להגיע? להגיע? ודאי. לשנות את ה...

אם התוכנית היא כתובה?

לא,

התוכנית אינה כתובה.

אין תוכנית כתובה, תשכחי מזה.

את כל כך מה יהיה כתוב,

בבחירה שלך.

אני רציתי והתפללתי להפיץ אלף קלטות פעם ראשונה בחיים שלי,

וזכיתי.

כשחילקתי את האלף ביקשתי מהשם של השנה הבאה יהיה עשר אלף,

וזכיתי.

כשחילקתי את העשר האלף ביקשתי של השנה הבאה, הגזמתי מאה אלף,

וזכיתי.

כשחילקתי את המאה אלף התחצפתי וביקשתי מיליון, וזכיתי.

ועד היום הפצתי 14 מיליון, וזכיתי.

זאת אומרת,

צריך להחליט מה רוצים.

רציתי לעשות את האיצטדיון האחרון וזכיתי,

היו 20,000. עכשיו לשנה הזאת הצרתי לעצמי מטרה,

מדיסון סקוור גרדן בארצות הברית ביוני בלי נדר,

אני מקווה שאני אזכה.

בפסח, בחול המועד, 40,000 ברמת גן, אני מקווה שאני אזכה.

באירופה מתכננים גם 20,000 ואני מקווה שאני אזכה.

זה הבומבות.

אבל חוץ מזה כמה קטנות כמו גדרה.

וזה ככה, זה רק בתחום של ההרצאות, יש לי עוד תוכניות בתחומים אחרים,

אבל אני לא עובר שנה בלי להציב רף חדש שאני צריך לעבור אותו.

אין דבר כזה רוטין, מה שמזדמן אני חי, עושה, יש, יש, אין, אין, אין דבר כזה.

צריך לשים רף ולעבור. הייתם ספורטאים?

משתדלים כל פעם לשבור את השיא, כל פעם לשבור את השיא.

ככה זה.

אדם צריך לדעת, החיים זה להגיע לשיאים. אברהם אבינו הגיע לשיא השיאים.

למה?

הוא לא פסק רגע אחד, כל הזמן, כל הזמן, בלי הפסקה.

זה מה שצריך.

יש לי עוד שאלה אחת. כן, רק שנייה.

בעל שהולך לפרנס.

מה ההשתדלות שלו שהוא צריך

לעשות בשביל לפרנס,

על פי התורה? זאת אומרת, אדם יכול להגיד, אני אעבוד שמונה שעות.

מה למשל הוא עושה?

עצמאי.

עצמאי, אין לו מה לעשות.

השאלה היא...

הוא הלך לעבודה, אם השם יזמן לו, יזמן.

לא, הכוונה היא להפחית שעות עבודה על מנת ללמוד תורה.

זה בטוח. שאם הוא יפחית, הוא ירוויח יותר.

תודה.

זה בטוח. למה?

אם הוא מראה את הביטחון בשם ולא בעצמו,

הוא מבטל את כוחי ועוצם ידי ומראה שהוא בוטח בשם כי הוא זן ומפרנס לכל,

הוא מפחית קצת.

אז הוא מראה ביטחון בשם.

אז הוא סומך על מי? על אבא בשמיים.

אבא יפקיר את הילד?

לאט-לאט הוא יפחית עוד, וככה ילך עד שיוכל להפחית לגמרי,

והוא יהיה בעל עסק, ואת העסק שלו מנהלים אנשים אחרים.

מה, אתם חושבים שביל גייטס

מנהל את העסק?

הוא לא יודע אפילו אילו עסקים יש לו.

בכל העולם כולו יושבים מנכ״לים, מנהלים לו את הכול, הוא רק מחליט החלטות.

אני רוצה כך, רוצה אחרת, רוצה כך, רוצה אחר, זה הכול. הוא לא עובד.

הוא רק מחליט החלטות.

יכול אדם להחליט החלטות, אני רוצה ללמוד,

החלטה שבידו.

יוצא יותר ללמוד, יוצא ללמוד, וכן הלאה, על זה הדרך.

היה בן-אדם, אחת פעם, שנתתי לו הצעה, אני לא אזכיר את שמו פה ומה מקצועו,

אבל בדרך כלל היו מצלצלים אליו ואומרים לו, תשמע, יש לי בעיה כזאת וכזאת,

תבוא ותחלץ אותי.

יש בעיה, בעיה, בעיה, בעיה, וכל הזמן הייתה לו חנות, והוא יושב בחנות,

וכל הזמן מחכה לטלפונים.

אמרתי לו, אני מתפלא עליך, שב, תלמד כל היום. אתה צריך בסך הכל פלאפון, אתה לא צריך חנות.

שב, יפנו אליך, אתה צריך את הכלים שלך, סע לאותו מקום, תחלץ את האנשים ממה שצריך,

ושלום על ישראל.

היום הבן-אדם הזה לא רק לומד בכולל,

גם פתח כולל,

מחזיק את הכולל,

ויש לו את החנות,

אבל שם עובדים אנשים אחרים שהוא שולח אותם רק כשהוא מקבל את הטלפון.

זה החוכמה.

יש לך שאלה?

תן לה, יש לה שאלה.

תן לה, תן לה שאלה.

שלום.

חפסי בבא צילביה ויצחק בן מימי, זרע חיים קיים מהרה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שאלה.

אפשר לעמוד? עוד רגע. תודה.

יש לי שאלה לגבי כיסוי ראש.

אני לא מסכימה עם זה.

יש לי שאלה לגבי כיסוי ראש.

אני לא רוצה להניח כיסוי ראש לאחר שאני אתחתן.

למה את לא רוצה?

כי אני רוצה להישאר עם השיער הטבעי.

זו הסיבה, כאילו...

למה את לא רוצה להישאר רבקה, גם?

יש מטרה שאלה אני רוצה להגיע.

כן, ולמה לא כיסוי ראש?

כי אני לא רואה משהו שאני,

אני לא רואה סיבה למה לעשות את זה. לכן באתי הערב לכאן רק בשביל לשאול את השאלה הזו.

אם אפשר לקבל הסבר,

שיתקבל לי על הדעת ובעצם כשאני אתחתן לעשות את זה.

הבנתי. שבת את שומרת?

שומרת.

למה זה כן?

הסיבה היא שבעיקרון...

כי זה היום שאלוקים החליט שזה שבת,

ואני כביכול נחה איתו.

זו הסיבה שלי בכל אופן. יפה מאוד.

את אוהבת את אבא שבשמיים?

מאוד.

מאוד.

את חושבת שהוא אוהב אותך?

מאוד. את רוצה לצער אותו?

לא.

אז למה את אומרת לו לא?

כי אני רוצה בעצם הסבר שלי יתקבל על הדעת. יש לך אבא?

כן.

אם אבא שלך יבקש ממך תביא לי בבקשה כוס קפה.

את תגידי לו, אבא תן לי הסבר משכנע כדי שאני אביא לך את הכוס קפה.

לא.

לא.

למה לאבא שבשמיים את אומרת כן?

לא יודעת.

לא יודעת.

את רוצה להתחתן כדת משה וישראל?

כמובן.

למה?

כי אחרת זה לא עיקרי נישואים. הבנתי.

וזה גם לא אמא יהודייה ובת ישראל כשרה בלי כיסוי ראש.

אז אני יכולה לכסות חצי, כאילו לשים... להיות חצי יהודייה.

את רוצה גם חצי חתן?

או החתן בחצי?

למה לעשות חצי?

את חושבת שתפסידי מזה? יש לך בעל. אם יש לך בעל, למה תפסידי? את לא צריכה את זה כבר.

אוקיי, אבל השאלה שלי בעצם,

למה אישה צריכה לכסות את הראש? צניעות.

אישה צנועה כשהיא מכסה את ראשה.

עיקר יופיה,

הופה, איזה איומים, איפה זה כתוב?

ובכן,

הוא פרה את ראש האישה, שם זה כתוב, פרשת נשוא.

הוא פרה את ראש האישה. אישה שהייתה סוטה,

שנחשדה שהיא סטתה

מעל בעלה,

העונש שלה היה שהיו סותרים את שערה ומסירים

את כיסוי ראשה לבזותה כדי שמרוב בושה שחשפו את שערות ראשה היא תודה במעשה ולא יצטרכו להשקות אותה מהמים המעוררים שהיו גורמים לה למות.

אז הבושה הייתה המעצור והמחסום כדי שהיא חלילה לא תגיע למיתה.

אבל מהפסוק הזה לומדים שכל נשות ישראל היו מכוסות ראש,

והעונש היה לפרוע את השיער ולגלות אותו שזו הבושה הכי גדולה.

והיו עושים את זה במעמד שבאות הרבה נשים ומסתכלות,

ובפני הנשים זה היה בושה,

לא בפני הגברים.

זאת אומרת, כל בת מלך כבודה פנימה ממשבצות זהב לבושה.

אישה הולכת בצניעות ומכסה את שערות ראשה כמלכה,

לפחות כמו המלכה מאנגליה.

אם המלכה מאנגליה הולכת עם כתר על הראש ומכסה ותמיד היא עם כובע,

לא תראי אותה בלי כובע.

וזו מלכה כבר סבתא יחנה,

היא כבר בת מאה עוד מעט,

היא כבר לא יכולה לגרום כלום כמעט.

אבל הנה, בכל אופן, היא יודעת שהיא מלכה והיא לא מוותרת על הכיסוי ראש.

עכשיו, אישה מתנאה בשערותיה והיא מושכת בשערותיה,

והיא מטפחת את שערותיה, והיא מושכת כך את מי שלא צריך.

אז התורה אמרה שהיא צריכה לחסות. דבר נוסף,

גם אישה, חווה, שמעתם על חווה, אם כל חי?

חווה היא פשוט מאוד, התשובה שהיא עשתה על החטא, שהיא חטאה,

היא חיפשה מה היא תעשה בשביל שהיא תוכל לכפר במשהו על מה שהיא עשתה.

אז כתוב במדרש שהיא לבשה כיסוי ראש על ראשה, חפתה את ראשה בכיסוי ראש,

להראות עצמה כאבלה על המעשה שהיא עשתה.

אז כבר חווה על החטא הקדמון,

כיסתה את ראשה, כי היא הבינה שאיכשהו זה יכסה על הפיתוי שנגרם, שהנחש חשק בה ורצה לקחת אותה מהדם הראשון.

מכל מקום יש בזה עוד צדדים,

אבל בסך הכללי זה חיוב מן התורה שאישה תכסה את שערות ראשה, חיוב.

זה עבירה כשהיא לא מכסה.

אסור לברך ולהזכיר שם השם לפני אישה שראשה גלוי כשהיא נשואה,

גרושה או אלמנה.

לא מברכים לפניה, לא ברכת המזון ולא ברכות.

בשיער באישה ערבה ממש.

זאת אומרת, אישה צריכה לכסות את...

ראשה בכיסוי ראש מצווה מן התורה.

אז בעצם מה הופך את זה להיות עבירה ברגע שאישה היא רווקה?

כשאישה רווקה היא עוד לא התחייבה בכלל בדבר הזה,

כמו שילד קטן לא התחייב במצוות עד שהגיעה לגיל 13 או בת בת 12.

מה ההבדל בין 12 ליום פחות או 12 ליום יותר?

התורה קבעה ש-12 זה גיל לבנות שהן בנות מצווה ובנים בני 13,

והתורה קבעה שאישה נשואה צריכה לכסות את ראשה ברגע שהיא נישאת.

עד שהיא נישאת היא נקראת נערה והיא לא חייבת בכיסוי ראש,

למרות שבתימן כבר מגיל שלוש בנות הלכו עם כיסוי ראש,

כיוון שהרמב״ם פסק שאפילו הפנויה צריכה ללכת בכיסוי ראש.

בצניעות שתשימו לב,

לא רק היהודיות,

תסתכלו גם אומות אחרות שמכסות את ראשן, ולצערנו יש כאלה שמקפידות קצת יותר.

בסך הכללי זה כבודה של האישה וזה מעמדה,

וככה צריכה לראות בת ישראל כשרה עם היהודייה,

וזה כבוד גדול.

ולא חסר היום במה לכסות את הראש,

שזה גם יהיה נאה. לא חיפשו שהאישה תהיה מכוערת,

אלא שתהיה נאה וצנועה.

וצנועה, כי צניעות זה הדבר הכי מכובד באישה.

אישה שלא מכבדת את עצמה, היא לא צנועה.

אישה צנועה מכבדת את עצמה.

אני לא רוצה להגדיר איך היא נראית.

תשאלו גברים בארבע עיניים, מה שנקרא, אני לא מתכוון ממש,

אבל תשאלו מה הם מכבדים יותר, אישה שהיא צנועה או אישה שהיא לא צנועה.

זה איך כל הירושלמיות,

הנשים שמה של האשכנזים.

זה עוד יותר טוב מאשה שהיא זה,

בצער, זה מה היא שלה.

הנשים האשכנזיות ששמות פאה הולכות על-פי הפסק של הרבנים שלהן באירופה,

שכיוון שהייתה בזמנם ירידה קצת רוחנית בתקופת ההשכלה, ולאחריה התחילו לרדת,

כדי לבלום את הירידה אז אמרו להם לכסות את ראשן בפאה שנחשבת כיסוי ראש מצד הכיסוי,

שזה לא שערות ראשן ממש,

אבל מצד להשיג את מה שהכיסוי ראש האמיתי עושה זה לא משיג,

אלא לפעמים יותר גרוע.

אז אם את מדברת על הנשים ממאה-שערים,

רובן שמה, דרך אגב, אשכנזיות במאה-שערים, זה עם כיסוי ראש יותר משלו.

אותו דבר, כן, אותו דבר.

אבל יש כאלה שהולכות עם פאות, ואלה שהולכות עם פאות

של far-a first majors.

אז זה לא כיסוי, זה חרטא.

או שהולכות עם, איך קוראים לזה?

קאסטום, קאסטום של נערות מאירופה,

אז ודאי שזה לא נחשב כיסוי,

אלא זה חציפות,

וזה לא נחשב לכלום.

זה עם ראשות הברכים.

יאללה, טעימי עלי עכשיו.

כן. אז את קיבלת תשובה?

כן, רק יש לי שאלה.

רגע, מה בסוף? את תלכי עם מלא או עם חצי?

בעזרת השם אני אלך עם מלא. אשראי.

כן, עוד שאלה.

השאלה הנוספת שלי זה,

האם יהיה מותר לי להסתובב בבית ללא כיסוי ראש?

בשביל מה?

לנוחות שלי.

לנוחות? למה אני צריכה להסתובב עם כיסוי ראש? הבנתי, בואי נגיד ככה.

את תתחילי ללכת עם כיסוי ראש אחרי שתנסעי,

ואני מבטיח לך שתרגישי מוזר אם תצטרכי להוריד את זה בבית.

את לא מאמינה לי? תשאלי את אלה שהולכות עם כיסוי ראש, ותראי,

הן גם ישנות עם זה.

אבל חזון למועד, בסדר? בינתיים יש פה מישהי שרוצה לחסות את הראש עכשיו,

ונזמין אותה לכאן.

איפה היא?

כן, מי זאת שרוצה לחסות את הראש?

וואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

כבוד הרב, ערב טוב.

אני הגעתי כרגע מבית-החולים קפלן, מטיפול נמרץ ילדים.

אני מאוד מתרגש.

שמי מנחם דנינו, אני זמר פייטן ומנהל לשכה לסיוע משפטי בעיריית יבנה.

הוזעקתי לפני שבועיים, הייתי בקברי צדיקים במרוקו עם 38 חבר'ה.

הבן שלי התקשר, אומר לי, אבא, תעלה למטוס הראשון ובוא מייד הביתה.

הבן שלי הוא אלרגי לחלב,

כתבו על זה בכל העיתונים.

קוראים לו אור נחמן, על-שם רבי נחמן מבאר-צלב.

הוא אכל עוגיית פרווה,

שכנראה טיפת חלב נפלה לתוכה בטעות.

הילד התמוטט בבית עם דום לב.

עשו לו החייא 45 דקות.

השכן שלי במקרה פרמטריק, אז הוא החייא אותו.

בימייה הזאת, בטיפול נמרץ ילדים,

מונשם ב-100% בין שמים לארץ.

חבר שלי, יוסי צדוק, שיושב כאן לימיני, זעיק אותי דחוף ואמר לי שאתה פה.

ואלוהים עדי, עד בשחק,

יעיד שהופעתי לפני כמה שנים ברמלה בברית ואתה הייתה על סנדק.

אם אתה זוכר, התחבקנו והתנשקנו ופתחי שלוש קלטות שלי.

שאשתי לא תשמע, כן?

ומאז אני אומר לאשתי,

בואי נעשה ילד, יש לי חלום שהרב אמנון יצחק יהיה הסנדק שלנו.

יש לי חמישה ילדים ומאז היא לא רוצה.

אני באתי היום,

קודם כול באתי עם קבלה ברורה,

שאלוהים ייתן לך כוח להמשיך,

ועם המילה כוח אנחנו באנו לקחת עלינו את המילה כוח.

אשתי לוקחת על עצמה היום את האות כ' כיסוי ראש,

אתה יכול לשמוע את זה עכשיו בשידור חי,

ואני לוקח על עצמי קריאת חוק לישראל מדי יום ביומו.

אבל אני מתחנן בפני כבוד הרב שיברך את בני היום.

אבטחה, אני רוצה אבטחה, באתי במיוחד לקבל אבטחה.

זה ילד צדיק שקרוי על-שם רבי נחמן מברסלב,

בן 10, בכסלו הוא יהיה בן 10. הוא זכה להיות גם בגיל 6, לקחתי אותו לקרוא את התיקון הכללי,

והוא נדבק לי בציון הקדוש והוא לא רצה לחזור הביתה.

פשוט זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר.

אני מתחנן בפני כבוד הרב, אני יודע שאלוהים ניצב בוועדת אל ותפילת רבים לא ימאס השם.

מי שברך עם אבטחה,

עם מה שקיבלנו עלינו,

שנראה נס גדול, כי מבחינת הרופאים, הם הרימו ידיים, אנחנו לא הרמנו ידיים.

אנחנו מאמינים בבורא,

מאמינים בצדיקים,

מאמינים שהילד הזה, אתה תזכה, בעזרת השם, להיות בסעודת ההודיה שלו, בעזרת השם, יתברך.

איפה האישה?

איפה האישה?

היא בטיפול נמרץ, אתה יכול לדבר איתה עכשיו בטלפון אם אתה רוצה. והיא מוכנה לשים כיסוי ראש? כן, לקחה על עצמה.

היא כבר שמה או עוד לא? תגיד עכשיו, עכשיו היא תשים. תביא לי אותה.

עם דיבורית אני צריך.

אתה, יש לך ציצית?

זה עוד דבר שאתה לוקח.

אתה יודע, זה כנגד הטיפת חלב, הטייט.

רמקו

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה.

ערב טוב, אתי?

ערב טוב, כן.

את נמצאת ליד הילד?

אה... מחוץ לחדר.

הבנתי. ללכת לידו?

אין צורך, רק תגידי לי דבר אחד. אנחנו דיברנו פה, ובעלך היקר אמר שאת בעזרת השם לרפואת הילד מוכנה ללכת עם כיסוי ראש מלא. זה נכון?

נכון.

מתי את מוכנה לשים את הכיסוי ראש?

כבר מחר בבוקר. לא, היום בערב. עכשיו, עכשיו, בסדר. אז אני אשלח איתו?

כן.

בסדר. הוא שם טלית. אכפת לך?

איך?

הוא ישים ציצית. טלית. זה בסדר?

זה בסדר גמור.

הבנתי. בחוק לישראל הוא גם ילמד. בסדר?

בסדר גמור. מה שם הילד?

אורי נחמן.

אורי נחמן בן?

אתי. אסתר.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה,

ויעמידהו מחוליו לחיים טובים ולשלום?

ויתקדש ויתברך בעולם. אמן. אמן. תהיי בריאה, בשורות טובות.

הכל טוב.

רגע, וזה בשבילך.

תן לו לשים עם ברכה.

תודה רגע, תודה רגע, תודה רגע.

אנחנו מאמין בני מאמינים אנחנו מאמינים אנחנו מאמינים הם אמינים ואין לנו אמין להקשורת ואין לנו אמין להקשורת ואין לו אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה אלוה שבע שמיים

אדם זמני ונרמי ואין לו רוח ואין לי מי שואל ואין לו אלוהו הרובינו הוביל את חבר השמיים

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה אמן

צרוי ונצרוי ונצרוי ופתח באשם וידרום-רומו גינום-הוא

כן בבקשה.

תודה. אמרת לנו לבוא, כאילו, זה בקשר לתאומים, לתאום שהיה לא מרגיש טוב, ואתה בירכת אותו, ואמרת לנו לחזור לשידור הבא,

כאילו, היינו ברחובות, ואמרת לנו... אולי תתחילי לספר את הסיפור מהתחלה. כן, לא, אבל... לא לספר. אה, אתה רוצה שאני אספר על הילד? לא, מה היה הסיפור? עם הילד שהיה לו ראש גדול, כשהוא נולד עם ראש גדול,

והבן שלי מאוד בכה בלידה שהילד, כאילו, את הראשון הוציאו בריא ואת השני היה עם ראש גדול. אמרתי לו, אל תדאג בעזרת השם, הוא יהיה בריא כמו כל הילדים.

וברוך השם, רדקנו אחריך לכמה הרצאות,

ברוך השם, וברחת אותו, וגם היית סנדק שלו.

ועכשיו הוא בסדר גמור, ברוך השם. אני הבאתי את הבן שלי, הקטן, ש... מה עם הראש? בסדר? אה, לא, ברוך השם, הוא עבר ניתוח. הניתוח הראשון לא הצליח. באנו אליך להרצאות, הצליח הניתוח.

השני שהוא עשה.

יש לו שם בראש מהמוח לקיבה.

וברוך השם, ילד רגיל, ילד נורמלי, ילד צוחק, משחק, הכול, תפקד.

ברוך הוא, ברוך שמו. ברוך הוא, ברוך שמו. כן. עכשיו מה הבאת?

עכשיו מה הבאת? הבאתי את הבן שלי שלומד בישיבה,

והוצאתי אותו מכיתה ח', הכנסתי אותו לישיבה.

הוא ראש גדול או קטן? לא.

יש לו ראש גדול בגמרא, אבל הוא...

הוא ממש עושה לי את המוות. הוא לא רוצה ללמוד. לא לגלות הכול, לא לגלות. הוא ילד טוב, הוא ילד טוב. הוא ילד טוב מקסים, הוא בגמרא, אלוף. איפה הוא? איפה הוא? הנה, הוא פה, שילה. בוא, אלוף, איפה? גם נתנאל פה הגדול. איפה אלוף?

אלוף תימן.

איפה שלום?

הוא לומד גמרא בטח, אין לו זמן.

שילה.

שילה. בוא, בוא, בוא, בוא, נתניהו. לא צריך בכוח. אני אמרח אותו מפה. בסדר, זה יגיע אליו.

מה השם שלו? שמעון? שילה. שילה בן? ציונה. ציונה, השם יזכה אותו ללמוד תורה באהבת הבורא, לחזור לישיבה ולהיות צדיק.

אמן.

אנחנו מוזיאים לך.

תהיי בריאה.

הרב, אם אתה יכול לברך אותי... יש לך שאלה?

לא, שאלה.

שאלה או ברכה?

שאלה.

תן לה.

כבוד הרב, אני חילוני לגמרי לגמרי,

ולפני ארבע שנים לקחתי על עצמי לחזור בתשובה

בעקבות אחד הבנים שחזר בתשובה חזק מאוד מאוד,

ואז הוא איים עלי, לא איים, הוא נתן כזה תנאי, אם אתם בבית לא חוזרים בתשובה,

אני עוזב את הבית, כי לא מתאים לי כל הסידור של הבית, זה נסיעות בשבת, טלוויזיה, אוכל, בלי הפרדה.

ובאמת, זה היה קצת קשה,

ואני מאוד לא רציתי לוותר עליו שהוא ילך מחוץ לבית. אמרתי, מהבית שלנו, אתה תצא רק כחתן.

לקחתי על עצמי,

ובעקבותי גם בעלי, אנחנו היום בבית דתי,

והשאלה שלי היא כזו,

יש לי בן שהוא עם מגבלה,

בואו נגיד ככה,

פעמיים הוא יצא לשידוך,

וכמו שאני הבנתי, זה אותו בן או בן אחר? אותו בן.

כן.

ומה שנורא מפליא אותי, שדווקא הבנות הדתיות,

המשפחות שלהן,

אותנו לימדו החילונים, היינו בוררים, מחפשים,

אבל דווקא במגזר החרדי הם כל כך בררנים,

הם לא מסתכלים על הפנימיות של הבן-אדם, לא אכפת להם שהוא תלמיד חכם, שהוא נותן איטים לתורה, והוא מתפלל שלוש קילות, והוא עושה הרבה מעשי צדקות ועבודה.

לא, בגלל שיש לו איזושהי מגבלה, בשבילהם הוא פסול. מה המגבלה?

נמוך קומה, והוא עבר ניתוחים,

מה זה נמוך? כמה?

הוא היה 1.34 מטר, בגיל 24. הוא עשה ניתוחים להארכת גפיים,

היום הוא בן 27, סליחה, כבודו, הוא כבר עומד לידך,

והיום הוא 1.45 מטר,

אבל מבחינת שידוך הוא פשוט מאוד לא הולך.

עשינו השתדלות, הלך להרבה שטחניות,

ניסה.

ומה שמפליא, שהוא כל כך נותן איטים לתורה, הוא נותן כל כך מעצמו,

ומשום מה לא הולך.

בן כמה 24 עכשיו? 27. 28. 28, נכון, החודש.

תביא לו רגע את המיקרופון.

תגיד לי משהו, כמה שעות אתה לומד ביום?

יש ויש.

יום חול רגיל, בערך שלוש שעות.

יום שישי, יום שבת יותר, ברוך השם.

מה אתה עושה בשאר היום?

אזרח עובד צהל.

וגם שם עומדים ברוך השם, מחזקים,

עומדים לרבנים, תלמידי חכמים,

או שהם רואים מהחסד.

כמה שידוכים כבר היית?

כמה הייתי, פגישות?

כן.

אולי שבע.

דרך הטלפון, חתונה בטוח,

מפגשים,

כבר הכל נראה אחרת.

קשה לקיים חיי נישואין בטלפון.

כנראה.

מה השם שלך, הרב?

אמא שלי נתנה את הכול.

אני מאמין, שמעתי מה עשית בבית, המהפכה שלך. אה, אנחנו קטנים, איך אמר הרב? זו המטרה שלנו. העריכו אותך, זו המטרה שלנו. אתה כבר גבוה, ברוך השם. ברוך השם. יש למישהו,

גובה בלי עין הרע, 75 סנטים,

נשוי.

הוא הגיע לגיל 40 פלוס.

40 פלוס.

רדף אחריי הרצועות, הרצועות, הרצועות.

צברך אותי, אמרתי לו, בשביל מה לך להתחתן?

עזוב.

הוא היה פעם.

אמרתי לו, אתה יודע מה? טוב, התפללתי, התפללתי, התפללתי.

בסוף בראש הוא התחתן, התחתן.

אתה פי שתיים בגובה ממנו, לך יהיה יותר קל.

מה השם של שם האמא?

ערן בן צירא דליה.

אבל אתה תאמין בשם יתברך של זיווג ממנו, ואל תכעס אף פעם. פשוט שזה ככה. לא.

אל תצטער ואל תכעס. תגיד, ריבונו של עולם, אני בידיים שלך. מתי שאתה רוצה, מתאים לי.

מתי שאתה רוצה, רק תן לי אישה טובה, זה הכול.

אה, רק עוד משהו קטן, ממש קטן.

היה פה את החייל שדיבר על אחותו שלא מרגישה טוב.

חייל יקר, אני לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי.

אני לפני שנה,

רציתי לניתוח השתלה בעצם, אמרו שהעצם לא גודלת עליו.

רציתי לעשות ניתוח השתלה עם הפרופסורים הכי גדולים שיש.

ברוך השם, אם הייתה ביומן, הביאה מים מרבי נחמן.

מערכתי את זה על הרגל,

ותודה לאל, לא צריך לא ניתוחים ולא שום דבר.

הוא רופא הכול, לא אף אחד אחר.

אז עם ביטחון ובעזרת השם הכול יהיה בסדר.

אני יכול לעלות לזה.

אולי צריך מים לשים על איזה בחורה והיא תתחתן.

מה השם בשם האימא?

ערן.

ערן. בן. בן. צילה. צילה. דליה. דליה.

השם יברך אותך בעזרת השם יתברך לסיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל, אמן. מהרה. אמן. כל מי שצריך עוד השנה.

כן, יש פה חייל מצבא ההגנה לישראל שרוצה לשים ציצית. זה נכון?

יאללה, בכבוד. הנה השואל, השואל, אשריך.

חזרה את הברובה.

שתדעו.

לא. הוא כבר שאל.

אה, הוא עוד לא שאל.

תן לו.

תן לו, תן לו.

תן לבורא ולנברא.

אבא שלי, הדבר הכי יקר לי בחיים,

הוא יושב על קצה גלגלים, אין לו שתי רגליים,

הורידו לו כבר שלוש אצבעות בידיים,

סובל מסכרת, דיאליזה, לב,

פיתוחים בעורק הראשי למוח, ברגליים, צנתורים,

סבל שבע מדורי גיהנום.

ואני מוכן לקבל את רפואתו.

אפסיק לאכול חייו בשר ולהפסיק עשן בשבת.

להשתדל ללכת ולהתכנס ככה.

נו, נו, נו, נו.

אי כשפה רפואה טוב וכלה,

מילה אינה בישראל ולעבר ואכפה,

זה השם אלוקינו עוד היא שמה,

קבל וכל שלחנו חבל וכל קלה.

אמרתי לכם מהתחלה שהוא ההוכחה שיש בורא לעולם.

לא ידעת אפילו.

אתה, בעזרת השם תקיים מה שאתה אומר, אבל לא רק סיגריות בשבת, תשמור שבת.

ותשים ציצית בעזרת השם ותיתן לי את העגילים, שאני אעשה מזה כתר תורה.

ואני אברך את האבא.

אני לא אגיד לך שאני מוכן לקבל על עצמי, כי אני לא בטוח שאני אלך עם זה כל הזמן.

לא כל הזמן, בלילה אתה יכול להוריד.

לא, באמת, אולי אני לא אלך עם זה כל הזמן. אבל אני לא רואה שיש לך גופייה מלמטה, אז מה הבעיה? זה גם יהיה מלמטה. יש לי גופייה כל הזמן. אבל גם זה יהיה מלמטה.

אז תעסוק, גופייה.

אתה רוצה לאבא?

הכל בשביל אבא. הנה, זה בשביל אבא.

סטייטייסטייסטייסטייסטייסטייסטייסטיק נחמוגיה מלמטה.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

שלום לדני.

סבא, אתה מכיר? שלום לדני בן דוד, השם ישלח לו רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה, בזכות הבן שקיבל עליו מצוות, אמן.

אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך,

אנחנו אביב אותך, אנחנו אביב אותך, אנחנו אביב אותך, אנחנו אביב אותך.

מה אתה רוצה?

שאני אהיה תלמיד החכם.

חבר'ה, זאת תלמיד החכם.

זה חכם.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אוהב, קדוש ברוך הוא.

אנחנו אוהבים אוהבים אוהב, אנחנו אוהבים אוהבים אוהב.

אנחנו אוהבים אותך,

אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, כן, יש שם שאלה. שם, כן, איפה? איפה? תן לו שם.

יאוווי, כן

ערב טוב. ערב טוב! לפני עשרה חודשים

גילצתי את המחלה

עברתי

תגידו לי מה השם ושם האימא ואם אתה יכול ללמוד ביום, שעתיים, תורה או לשמוע דברי תורה אפילו בקלטות.

אני יכול.

יכול. תגיד לי את השם ושם האימא.

השם רועי?

רועי חי?

בן שרה.

אתה שומר מצוות היום או עוד לא?

שומרת.

גם שבת?

כן.

רועי חי בן שרה,

השם ישלח לך רפואה שלמה וישועה קרובה מאוצר מתנות חינם מהירה. אמן. אמן. בשורות טובות בעזרת השם יתברך.

פה שאלה. לא נראה.

רגע, פה שאלה ליד העמוד. עוד רצה.

היהודי הזה מוכן לקחת ציצית לרפואתו. בבקשה.

יהיה בריא.

זה בסדר גמור.

בעזרת השם יתברך.

הנה עוד יהודים שמוכנים לשים ציצית לרפואתו. בבקשה.

ואין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו אין לו

על הזמן שמענו פה רק על אבינו

הווו שבשמים

הווו רק על אבינו הווו רק על אבינו הווו שבשמים

אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי אי א

אין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין ואין אלוהים שבע שמים, אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים

שמה האמנים שלי

אלנו הלווי שואן,

אלו,

אלו, אלו, אלו,

אלו הלוויושבה שעומאים, אלו,

אלו, אלו, אלו, הלוויושבה שעומאים

או-או, רק על אבינו, רק על אבינו,

או-או, שבאשמה גמור, רק על אבינו, רק על אבינו,

או-או, שבאשמה גמור.

שבשמים

איש זה זה יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר מר חזק

איש זה יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר יאיר י

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק

שני כיסוי ירוק

הוא ירוק יביע חזק, אוהל יחיד הוא יפה הוא יו יו יו חזק

חזק, חזק כפיים חזק, חזק חזק חזק חזק

חזק ויום עצמי לחזור אלוהים חזק ויום עצמי לחזור אלוהים חזק ויום עצמי לחזור אלוהים חזק ויום עצמי לחזור אלוהים חזק ויום עצמי לחזור אלוהים חזק ויום עצמי לחזור אלוהים חזק

ברכה לקורמי הערב.

דבורה בת מזל,

אמיר בן-סמדר ומשפחתו,

בועז שרעבי בן-ציון,

אסף שרעבי בן-ציון, מיכל ושמעון גואטה,

אדם ואסף בני אסנת,

דניאל ורינה לוי ומשפחתה,

סולי בת-סיגלית ומשפחתה,

איילה זיזל בת-חווה ומשפחתה,

משפחת לוי יחיאל ויאירה וילדיהם,

רות בת-ירדנה ולמדרשת בתיה והקשורים בה,

יזכו לכל הישועות פרנסה בשפע,

וה' ימלא משלות לבם לטובה.

ועוד יברך את מארגנת החרב סיגל סיבוני,

השם יזכה אותה להצלחה, סיגל בת-יעירה, רפואה סבי לוי בן-סוזי,

ולהבדיל, עילוי נשמת סוזי בת-אסתר ונילי בת-חנה,

בתוך נשמות כל עמו ישראל.

וסיגל בת-יעירה, הקדוש-ברוך-הוא מלא משלות לבם לטובה,

תזכה לכל הישועות לעלות לגור בירושלים בקרוב בנחל ולהגדיל לתורה ולאדירה.

ובעלי האולם מזל בת-סעידה שלטיאל, בריאות, הצלחה ופרנסה טובה,

אמנון בן-אורא מחבוש, בריאות, הצלחה ופרנסה,

גיא בן-מזל מחבוש, זיווג קדוש, בריאות, פרנסה והצלחה,

אייל בן-אהובה וצדוק טרי ומשפחותם, כל הישועות,

ואולמי אוריון יצליחו ויעלו מעלה-מעלה, לעבודתו יתברך,

ג'ון סקל ומשפחתו, כל הישועות,

ואביגיל בת-חנא, כל הישועות. תודה. נשבת, בבקשה.

נשבת.

אתם לא מאפשרים לי להמשיך את הערב? חבל.

נשבת.

נשבת.

נשבת.

נשבת.

נשבת.

אמרתי כבר, אמרתי כבר, בהתחלת הערב ביקשת,

תהיה בריא,

נשבת

לא,

לא, נשבת

ביקשתי לתת לה את המיקרופון, אפשר?

כבוד הרב, תראה,

אני רואה הרבה קל הטעות שלך,

ואני מאוד מתחזקת.

עוברים עלי הרבה דברים.

אני בסך הכול נערה,

והייתי רוצה להיות כמו כולם, אני מאוד נרגשת לדבר אתך.

החבר שלי נמצא כרגע בבית-האסורים, הוא נמצא בכלא.

כבר הרבה זמן שאני סובלת ואני מחכה לו.

כבר שנתיים שזה נמשך, כל זה, ועכשיו שבתו אותו לשנה וחצי.

אני לא יודעת מה לעשות, מאוד מאוד קשה לי.

אני מתחזקת, וגם הוא מתחזק.

ואני מוכנה, אני באתי ממשפחה חילוניה, ואני חילוניה.

אני מוכנה לקבל על עצמי כל דבר שכבוד הרב יגיד,

העיקר שאתה תבטיח לי שהוא יצא ושאנחנו עוד השנה נהיה תחת החופה. כל דבר שתגיד לי אני מוכנה לעשות.

העיקר שהוא יצא.

מתי נגזר עליו?

לפני חודשיים.

מה העבירה?

זה שוט שהוא לא ביצע, זה חבר שלו ביצע והוא האשים אותו.

וזהו, הוא נגזר שנה וחצי. נגזר שנה וחצי, כן.

הוא היה עושה הרבה עבירות, אז אני יודעת למה הוא נכנס. אני יודעת שהקבוצים לא הלכו ועסק עלינו. טוב, לא משהו, בסדר. רגע, שנייה.

דבר נוסף, תראי, תוך שנה הוא יצא לפי מה שאת אומרת, גם בלאו הכי. שנה וחצי. אבל יורידו לו שליש, הוא כבר עבר חודשיים, אז זה פחות משנה.

אז לא צריך ברכה.

צריך? קשה לי, אני רוצה שהוא כבר יצא, אני כבר רוצה שנתחתן.

אני כבר הרבה זמן מחכה, אני כבר שנתיים מחכה, שנתיים כל זה נמשך. את מוכנה לחזור בתשובה?

כן.

אם הכבוד הרב יברך אותנו,

הוא יהיה מוכן. אתה מזכיח לי?

גם.

אני אהיה מוכנה כל מה שאתה תגיד לי. אם את מוכנה באמת, והוא מוכן באמת, אני אתן ברכה, ואני מקווה שהקב' ברוך הוא יחיש את שחרורו.

אני מוכנה.

אני גם מוכנה לעשות את הכל, גם אם אני,

הכל, הכל, הכל, כל מה שצריך לעשות. נחזור בתשובה שלמה, זה הכול. שלמה? מה שמו?

אהרון יוסף בן גלית לימור.

אהרון יוסף בן גלית לימור, השם יתירהו ממעשרו, בזכות התשובה של שניכם מהרה. אמן. אמן. בשורות טובות. תודה.

אתה רוצה לשאול או להתברך?

תכף אני אברך. שנייה.

רגע, לא לעמוד עלייך. שאלה. לא לעמוד עלייך. שאלות.

שאלה יש ממש.

שאלה שמה.

שאלה שמה. כבוד הרב, יש לי שאלה. כן.

מה הסיכויים להגיע לגן-עדן?

למי?

לכל אדם.

הסיכויים הם 100% אם עושים את מה שצריך.

מה צריך?

צריך לשמור תורה ומצוות. מגיעים 100% לגן-עדן.

זה לא בעיה.

את מבית דתי? יש לי חברה שהיא רוצה לקחת על עצמה חציות.

נפלא מאוד.

מה שמה?

טוב. מה שמה? קוראן בת רוחמה.

קוראן בת רוחמה תזכה לעלות במעלות התורה, אשריה ואשריה חלקה.

את רוצה לשאול שאלה?

לא. ברכה אחר כך. כבוד הרב, גם אני רוצה לקחת על עצמי הציון.

או, ככה מגיעים לגן-עדן.

חזק וברוך.

תזכי לעלות במעלות התורה וירא.

שאלה אמיתית?

למי יש שאלה? לך?

שאלה, לא ברכה.

ברכות בסוף אמרתי.

שאלה. רגע, יש לי פה עוד חברה שרוצה קחת. עוד אחת? חבל שאין לי בוטיק.

השם יזכה אותה לעלות במעלות התורה ויראה בהצלחה מרובה. אמן.

כן.

שמעתי, ראיתי. רגע, סמדנות.

רגע, לפני השאלות והתשובות.

רגע, רגע, רגע, רגע.

רגע, רגע, רגע.

בואו נעשה קצת זכויות.

שיהיה לכם זכויות ולעם ישראל זכויות.

רגע.

הרבה אנשים רוצים להתברך.

ומגיע לכל היהודים שיהיו מבורכים.

דרך אגב, יש לי המלצה למי שלא יודע.

הקדוש ברוך הוא מברך כל בוקר כל יהודי שנכנס לבית הכנסת.

ידעתם את זה?

גם אנשים.

אם הולכים לבית הכנסת,

ושומעים ברכת כהנים,

ברכת כהנים,

כתוב ואני אברכם.

הכהנים פורסים את ידיהם,

הם מברכים,

אבל הם בעצם מעבירים את הברכה והקדוש ברוך הוא מברך.

זו ברכה מן התורה.

ומי שנמצא בבית הכנסת בשעת ברכת כהנים מתברך מפיו של הקדוש ברוך הוא,

יברכך השם וישמרך וכן הלאה.

זאת אומרת,

מי שרוצה ברכה מהקדוש ברוך הוא, כל בוקר מומלץ לו להגיע לבית הכנסת להתברך על-ידי הקדוש ברוך הוא.

עכשיו,

מה?

אז החזן אומר את זה בעצמו, ועונים יהי רצון.

ואם יודעים שיש בית-כנסת שיש כהנים,

אז עדיף ללכת שם בשביל הברכה הזאת.

מכל מקום,

אנחנו משתדלים מאוד מאוד לזכות ערבים, ותדעו לכם שהזכות הכי גדולה זה לקרב יהודים לאביהם שבשמים.

כשאברהם אבינו פגש את שם הבן של נוח שיצא מהתיבה,

שאל אותו, בזכות מה זכיתם לצאת מן התיבה?

אמר לו, בזכות הצדקה שעשינו עם החיות,

הבהמות והעופות שהיו בתיבה.

בזכות החסד שאנחנו פרנסנו אותם בתיבה, הצדקה הזאת,

בזכות זה ניצלנו מן המבול.

אמר אברהם אבינו,

קל וחומר,

ואם נוח ובניו זכו להינצל מן המבול על ידי זה שפרנסו חיות, בהמות ועופות,

אני,

שאני אזון בני אדם על אחת כמה וכמה שאני אנצל מכל המזיקים ומכל המקטרגים.

מה עשה? ואיתה אשל.

מה זה אשל?

אכילה, שתייה,

לינה בלוויה, היה מלווה גם את האורחים שלו, מה אכיל ומשקה וזן את גופם.

על ידי שזן בני אדם אמר, אם הם זנו חיות, ניצלו מהמבול,

אז מה מזיקים?

ודאי שאפשר להינצל אם עושים הכנסת אורחים וזנים בני אדם.

משה רבנו אמר לאברהם אבינו שהוא יותר גדול ממנו.

כי אברהם אבינו זן ופרנס ערלים,

גויים,

ואילו הוא זן

את בני ישראל מהולים.

והוא זן במקום אברהם אבינו, שיכולים אנשים לאכול ולשתות ביישוב,

ואילו משה רבנו זן אותם במדבר 40 שנה על-ידי המן שירד מן השמים בזכות משה רבנו.

ואני אומר לכם

שלזון את הגוף זה פחות מאשר לזון את הנשמה.

כי אם אדם זן את הנשמה,

בזכות זה היא זוכה לגן עדן,

לא לאוכל,

למזון רוחני, לגן עדן.

זאת אומרת, אפשר לזון את בניו של הקדוש ברוך הוא ולהביאם לגן עדן.

אין מצווה יותר גדולה מזו,

וזה פדיון שבויים הכי מובחר שיש.

איך אפשר להביא אנשים לגן עדן?

אם אנשים רחוקים מתורה ומצוות ונותנים להם דיסק או DVD או קלטת או וידאו,

או מפנים אותם לאתרים שלנו,

אנשים חוזרים בתשובה, פירושו של דבר.

במקום ללכת חלילה לגיהינום, הולכים לגן העדן.

אין דבר יותר גדול אצל הקדוש ברוך הוא ממי שמשיב את בנו אליו.

כל המלחמה שיצאנו ללבנון זה היה בשביל להציל שלושה יהודים שבויים.

כל המלחמה שעוד לא יצאנו

בעזה זה בשביל שבוי אחד.

כל הטררם שמדברים כל הזמן זה בשביל שבוי לפני 20 שנה, אהרון ארד.

כולם מחכים להחזרת שבויים.

הערבים כל כך מחזיקים השבויים שלהם, שעל יהודי אחד רוצים אלף.

אבל הם עושים מלחמות, חוטפים יהודים בשביל להציל שבויים מה?

שלהם.

מה אנחנו מוכנים לחטוף מיצר הרע,

מה סטרא אחרא,

את הבנים של הקדוש ברוך הוא ולהביא אותם לגן-עדן?

איזה גודל שכר ואיזה זכות למי שזוכה להביא בן של הקדוש ברוך הוא ולהביא אותו לגן-עדן, לעולם העליון,

במצב כזה?

איך עושים זאת?

היום, ברוך השם, זה נעשה בקלי קלות. פעם אמרנו בקלי קלטות,

היום עושים את זה עם ספרי.

יש ספרי חדש,

שאם אתה מרסס אנשים,

הם חוזרים בתשובה.

שמעתם על הספרי הזה?

עולה עשרה שקלים כזה בקבוק,

עושים

על בן אדם ברחוב, חילוני,

הוא הופך להיות דתי.

נהיה דתי.

אתם קונים כזה דבר לרסס כמה?

ופורים קונים כאלה ללכלך אנשים.

אבל דיס כזה,

אז אין לנו את זה בצורה כזאת, עוד לא המצאנו דבר כזה,

אבל יש משהו דומה, קוראים לו דיס.

שמעתם על הדיסק הוא מסתובב ומסובב את הבן אדם למצב הנכון זאת אומרת אדם חוזר בתשובה בעזרת הדיסק אז מי שרוצה להיות שותף

ושהקדוש ברוך הוא יאהב אותו על זה שהוא מציל את בניו ומחזיר אותם אליו

ודאי שהקדוש ברוך הוא ישפיע עליו רוב טובה וברכה

ואם הוא צריך ברכה וישועה בסיוע ודאי וודאי שיהיה לו פתחון פה יותר גדול אצל הקדוש ברוך הוא אם הוא דאג לבניו אם דאגת לבניו של הקדוש ברוך הוא למה שהוא לא ידאג לבנים שלך הרי הקדוש ברוך הוא מחזיר טובה ונותן טובה גם בלי שיעשו לו טובה

מכל מקום אם יש מי שרוצה לזכות

לקחת על עצמו

100 דיסקים כאלה שכל אחד DVD 10 שקלים במקום 50 דיסקים רוצה לזכות בשני זכות רבים יכול לקחת את זה בהוראת קבע גם בעשרה תשלומים

100 שקלים לחודש 100 דיסקים DVD יוכל לחלק אותם לבני משפחה, לקרובים, חברים, שכנים, מכרים או שייתן לאחרים שיחלקו או שיפקיד אותם אצלנו

ואנחנו נחלק אותם בעבורו כדי שיזכה.

זכות המצווה הזאת גדולה לאין-ערוך אשרי הזוכה ואפשר לכתוב בתוך הדף הזה ויתברך פה הערב לכתוב שם בשם האימא ומה הברכה שהוא מעוניין,

רפואה,

פרנסה, ישועה, זיווג, זרע חי וקיים,

מה שירצה יכתוב למעלה.

נעשה הפסקה של חמש דקות בלבד,

לא לקום אלי.

חמש דקות תנו לי לנוע, חמש דקות.

נעשה זיכוי הרבים, מי שמעוניין בדיסקים ירים את הידיים ויביאו אליו בעזרת השם.

יהיה מן הזוכים, נברך את אלה שרצו,

ולאחר מכן נברך את כל אלה שמעוניינים בעזרת השם יתברך.

אז בבקשה להרים את הידיים, אלה שמעוניינים, אשריכם לחיי העולם הבא, ותבורכו מפי עליון.

חמש דקות רק הפסקה.

חמש דקות.

לא לגשת לכאן. חמש דקות רק בבקשה.

מי שרוצה לזכות להוראת טבע, אשרה ואשרי חלקו, נרשום את השם למעלה.

איבד הבקשה.

חמש דקות. חמש דקות. חמש דקות. חמש דקות. חמש דקות. להרים את היד, אלה שרוצים לזכות, רגע שמה, זכות גדולה. בואו נראה.

זכות גדולה לאלף איזשהו דקות.

חמש דקות.

למה לא?

אילם באנו, תגיע גנאייתי לבעלו, תגיע גנאייתי לבעלו. למה לא? תגיע גנאייתי לבעלו, תגיע גנאייתי לבעלו.

להרים ידיים אלה שמעוניינים נוספות להוראת טבע.

מה לקבל?

אשראי שמורכים לבעליון בתפניהם.

מבטל את רבי גיא.

תגיעו להצלחה.

רומיה, רפואה שלמה נערה. תכף. ארבע דקות.

תכף אני אברך.

אני אברך.

למה?

עוד ארבע דקות. ארבע דקות. ארבע דקות. ארבע דקות.

אני אברך.

אני אברך.

והוי שינתי הוי תגיעו לבמה שבאמתו.

והוי שינתי הוי תגיעו לבמה שבאמתו.

והוי שינתי הוי תגיעו לבמה שבאמתו.

ואוי שיא איתוי שיא, אוי פינו, לבן שזה פה.

למה לו, בלמא לו, תקי יקנאייתי למה לו, לימה לו, תקי יקנאייתי למה לו, תקי יקנאייתי למה לו, שמיעון אל ברג'ר,

תודה רבה.

לא, הוא לבני ביתו.

וכולם ישובו בתשובה שלמה.

ראיתי.

תודה רבה.

למה לו? למה לו? וסגיה קנאיתי למה לו?

בזריזות, אלה שרוצים לזכות.

מי שמילא להעביר לי, שאני אברך בינתיים.

ניסים בן אסתר, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

חתימה למטה, לראות שיש חתימות.

עוד שתי דקות.

שתי דקות.

זהבית בדורנה תזכה לכל טוב, בריאות, הצלחה ובנים,

דברים צדיקים.

דקה וחצי.

אחרונית.

תודה רבה.

זיווג הגון בקדוש לטלי בת שושנה שמעה.

זיווג הגון בקדוש לשנים אוריה בת שושנה שמעה.

רפואה גברת, אורינת בת שושנה שמעה.

הצלחה ובריאות.

עוד דקה, רבותיי.

חכה ואין בטוחו יהלומי.

אחרונים למסור לבוס.

מה עושים בגן, אתה שואל את עצמך.

אחרות פה מתוקים, אם לך נפש לא תיספק.

האם נפנה ארמונות תכין לך צריכה,

אך מה איתך תיקח שתשוב?

אחרונים, בגד שלה חיים, כולנו ילדים יש משחקים ויש עדה, אחרונים, בגד שלה חיים, אחרונים, בגד שלה חיים, כל כך הרבה שבילים רק אחד סופר את בתוכו יחד, אני צריך את כולם, אל תדעת

מהרק בן, שאל מי?

אני, שי בן-סיאש, ממש,

רבת פיבי, חבר הכנסת, אחר בת אסתר, זכות הגול.

אני אברך בעזרת השם את כולם.

מיכאל ואב-זוהרה,

אלברבל,

אריה, רבותיי והצלחה.

ויש לו משרתים שאומרים כל יום שירה,

אם נתיב ללכת, אני מתזכה אותך לכל טובים ובהצלחה.

סוף את השם, הטלפון נמכה ברוך הבא, בגן שלה חיים,

כולנו ילדים יש משחקים ויש עדה,

בגן שלה חיים,

כבר כבר בני שבילים,

מה ככב בני, כולנו ילדים, יחד, בת אסתר, זיווג גדול ומהירה, בריאות והצלחה,

כישועה קרובה, תזכה להיות עבד השם,

עופר בן אורן רחוב, זהות ורפואה שלמה.

ברכה והצלחה לאוהד בן-אילנה, ניתאי בן-אילנה,

עדי בן-אילנה, עירית בת-אילנה, איתן בן-מזל.

ברכה והצלחה לעילוי נשמת אילנה חיה, בת שרה, מנוחתה עדן.

קח את זה, קח את זה.

נתנאל בן רותי, שניכר,

רותי, בת ג'וליה אסילא, אלינור, בקרותי, שניכר,

ימין בן-רותי, יוסף, בן רותי, ישראל, בן-רותי, אוריאל בן-רותי, שניכר,

שמעון אמיר, כולל ואתר שניכר, ועדת התשתר,

שמי על חרב.

אורך חיים ובריאות.

במתחם אסילול ביחסי החיים,

שלומה במסור מחרב, בריאות המוזר,

כימן שלבן בתתרון, אסתר בקפיא בארץ,

ועדת הסתר,

אחריו,

כל הרבה נחמרה שמיוו דסתר.

דרכים מבואו, נשמן אסתר,

ועדת נוכן ובין שמותדה של,

בריאות ובריאות והצלחה ופרנסה טובה.

בריאות לכל הילדים.

בריאות לכל הילדים.

בריאות לכל הילדים. שמולה בתימין הרפואה שלמה והחלמה מהירה.

בריאות לכם, אם תשעשן.

אשם,

אשם, רמה בן אסתר, בועה שלמה ועצמה.

יצחק בן טעות, בועה שלמה.

כל הילדים שלך יחזירו בתשובה שלמה.

ולכן מבוא בשם השם.

שם.

ילדים שלום בן אדם הכרמית, פקסטר, בריאות להצלחה.

ולכן מבית השם, מלוכים מבוא בשם השם.

ולכן מבוא בשם השם.

ולכן מבית השם.

השם יברך את משנתנו.

מבית השם. נוסף הכמל, זבול אבו. בשם השם הוא נוסף.

עין בן שלמה, משקרים, זבול אבו נהרה.

יעקב בן מורה,

עין בן בוטה,

רבות תפילה בנות אהובה, זבול אבו.

בועות אבו בשם השם.

שעתיים תלמד ליום.

בועות שעתיים תלמד ליום.

ולכן מבית השם, ולכן מבית השם.

אמניה בנימין,

ההזכה, נוזלת לקראת שמאי טהורה.

מלחמנו עבדו, יפה, נוסחת ונתשובה, תחזרו במלכי הרעתם.

נשיג את אוריה, שושנה,

ראשית וחמישה.

מה הבוקרים, בורחם שלושים השם בירכנו אתכם.

ולכן מבית השם, בירכנו אתכם, אוי, בירכנו אתכם.

מנסה טובה.

מאיר שם עוד כאן,

נגדו מהר.

חביבה בנימין, בריאות מפרנסה.

ניסים בן אסתר, תבואה שלמה מהרה.

חמישה, הצלחה ותורכם.

תודה ומרים, תודה ובהצלחה.

נגד להם בגביל, לרפואה שלמה.

ירדנה, בשמור לרפואה שלמה.

שם,

ראש מוריה בן מרים, לידה קלה על דרך הטבע.

נאור ליאני בן אסתר, בריאות והצלחה.

לידה קלה לאישה.

תודה.

שיווג ליה, בת שאולה ורפואת אורי, נחמן בן אסתר, רפואת כל החולים, מהרה.

כך, עוד היה שיר בצרה. עוד היה שיר בצרה, רפואה והצלחה.

משה בן מועזר, רפואה שלמה, פתוח שהרחונה, אומר ישראל מהרה.

יגדל בתורה, ורד שמים, כל המשפחה.

עוד טיפה אחרונה?

טיפה אחרונה?

פתאום יבואי יבואי, יבואי יבואי ארץ אלוהול.

פתאום יבואי יבטורי, אשר אתם מבאת שיר.

פתאום יבואי ארץ אלוהול.

תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, תסתכלו, ת

מזל הבחור, הרפואה שלמה מהרה.

תזכה להיות צדיק לרשמיים.

הייתן יונה הצלחה ברימוד התורה.

שם.

בשנת ההרוג, רגיד כמועלם, זרע אי קמרה.

שם.

מבקשים, פשיח, משיח שייבוא, פשיח, משיח שייבוא, פשיח, משיח, משיח, משיח, שייבוא, פשיח... נהרם... נהרם. אני חוזר במאצל כל השמאס.

דבר! איפה?

פשיח, משיח,

וואי, נשיאה!

ובואי נבוא ירדות, משיח.

אל יבואי נבוא, בואי נבוא לנקצת בלום.

אל יבואי נבוא, אשר אתם מאשימו.

ערב טוב.

נלמד בצדה.

נלמד בצדה.

בעזרת השם, אמן.

כן, נדבר. ערב טוב, כבוד הרב. אנחנו הגענו מבני-ברק, אנחנו אחד ממרגני הערב.

המצב מדובר, וחמותי, שתי הבנות שלה פה,

המצב שלה ממש קריטי.

הרופאים נותנים לה ממש

ימים ספורים.

הם אומרים שאין מה לעשות, רק לשבת לידה ולחכות לישורת השם.

התאמצתי.

אני החתן הצעיר שלהם,

וממש, אני מאוד מאוד רוצה,

אנחנו כבר דיבורים עם הרב, עשינו הוראות קבע, עשינו הכול, קיבלנו כל למשפחה.

שבת לפני הזמן, שעתיים תורה, ושני הלכות לשון הרע כל יום. מה השם?

דינה קמר חיה.

דינה קמר חיה, בת? רבקה נדרה.

רבקה נדרה, השם, יזכה אותה לישועה קרובה מאוצר מתנות חינם.

רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שער חולה עמו ישראל מהירה. אמן. יישר כוח.

כן.

שם.

ברק בן אסתר. ברק בן אסתר, רפואה שלמה מהירה, ילמד שעה תורה כל יום.

אמן.

אמן. אמן. אמן. אמן. יריב בן רחל, רפואה שלמה עם שילת בת במאיר בן דקלה. רפואה שלמה.

דבר.

לא נפגע בגפתורים. בסדר. די. ברכתי אותו. בסדר. בעזרת השם יתברך. שעה תורה, והשם יחזור לך ברפואה שלמה.

כן.

זהו. יהודים יקרים, אני מודה לכם מאוד. יישר כוח. תזכו למצוות. ימלא השם כל מישארות לבכם לטומאה.

שיהיה לכם נחץ, יא עתד ישמעיא, בריאות, פרנסה, שפע, ישועה, כל טוב.

בריא ושלום.

בריא ושלום.