כרמיאל - שידור חוזר מההרצאה:כרמיאל 09-12-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אלף אל

יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעקב יעק

מלך מלך, הושב על גי זוהר מלך,

מלך מלך מלך,

ומה חושב עתם בשולות.

היה גם מלך מלך מלך, הושב על גי זוהר מלך,

מלך מלך מלך, ומה חושב עתם בשולות.

יאיתה כלפו, אייה וכביע,

רבי תרבים כל יצאו, אייה וגזם,

קרמה כל השם נשמה ויבוא, השם מלגי יסודו ומלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך

מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מ

מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מ

מלך,

מלך, מלך מלך,

ומתוסע יחסה בשלום.

איי-איי-איי, מלך, מלך, מלך, שבחרון ומלך,

מלך, מלך, מלך, ומתוסע יחסה בשלום.

מיוחד, מיוחד, מירי ילדים,

הקודש כאשר הכל יוי ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכול ויכ

שפיכות, ויעקו יואימי,

ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח מהשם עלינו ורחמו וירוויח.

ויאמר ראובן אל אביו את שני בני תמית אם לא אביאנו.

הוא בא במדרש

שבשביל שאמר את שני בני תמית נתקיים בשני בניו והם דתן ואבירם.

כדי להציל את בנימין

שנלקח למצרים,

ויעקב אבינו לא רצה יותר לשלוח,

כיוון שאת יוסף הוא איבד וגם את שמעון,

ועכשיו מבקשים גם את בנימין הקטן,

אז ראובן אמר שהוא ייכנס ערב עליו, הוא יהיה מוכן אפילו שחלילה בניו ימותו אם הוא לא יביא. זאת אומרת, קח את הערבות הכי בטוחה,

ומה נגרם לו מזה?

נתקיים בשני בניו, והם דתן ואבירם.

כשדתן ואבירם היו רשעים,

בגלל שהוא אמר את הלשון הזה, את שני בני תמית.

יש להבין איזו עבירה עשה בעצם ראובן כשיצאו ממנו שני האנשים האלה.

הרי להפך, הוא רצה להוכיח את מסירות נפשו כדי להציל את בנימין.

הוא ראה כמה צער יש לאבא שלו על כל הדבר הזה,

והיה מוכן להראות עד כמה הוא מוכן כדי להשיב את בנימין.

אז למה הוא צריך לשלם מחיר כזה גדול שיצא ממנו מזרעות דתן ואבירם?

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו זכר ונקבה ברעם.

יוצר הבריאה עשה אותה בחוכמה ובתמונה,

וידע

כי כל התעלות הבריאה תהיה דווקא מכוח של התנגדות

שיש בה.

כמו שמהלך השעון

בעבר הלא-רחוק

נעשה על-ידי גרגלים המסתובבים בתוכו בכוח ההתנגדות,

גרגל אחד מסתובב והשני בכיוון ההפוך,

ועל-ידי זה מתקיים הלוכו של השעון,

כך סידר הקדוש ברוך הוא את כוחות הטבע של הבריאה, שעל-ידי ההתנגדות

תבוא העלייה והבריאה כולה תתעלה.

לכן, מראה הקדוש ברוך הוא הרבה סוגים של התנגדות,

כגון זכר ונקבה,

שהם בעלי תכונות מנוגדות זה לזה.

אבל דווקא משניהם,

שני הניגודים האלה,

נעשה איחוד

ומתפתחת משפחה.

וכך, בכל ענייני העולם

הכול מיוסד על ניגודים,

ורק על-ידי ניגודים זה נבנה.

כל העולם מלא ניסיונות,

וכל המתנגד דוחף ולוחץ את האדם לעלייה,

והם הגורמים העיקריים להגביה את האדם ולקרב אותו לשם יתברך.

כשאדם עושה אימונים,

אז האימונים מפרכים והם מתנגדים לגוף האדם,

אבל דווקא על-ידי הניגוד,

האדם מתפתח ומתעלה.

אדם שהולך למכון כושר

רואה

שיש לו התנגדות של המכשיר,

ודווקא כשהוא מצליח

נגד ההתנגדות, ככה הוא מתפתח.

אדם עולה בסולם,

יש לו התנגדות.

כל שלב

זה התנגדות, זה מעכב.

אבל אם הוא דורך על המעכב, הוא עולה עוד דרגה.

ובכל דבר, ההתנגדות היא בעצם הגורמת לכך שאדם יתעלה.

כך ברא הקדוש-ברוך-הוא את אומות העולם,

בשביל שיצערו את ישראל.

ולמה? כדי שעם ישראל יהיה

מנוזר מהם ומחיי העולם הזה שלהם, ולא יתערב בגויים,

כדי שלא יאבד עם ישראל את צלמו האלוקי.

אומות העולם חיים את העולם הזה 100%,

הייעוד של עם ישראל זה העולם הבא,

והעולם הזה זה רק מכשיר כדי להשיג אתו את העולם הבא.

אצלם זה תכלית,

אצלנו זה אמצעי.

אז לכן

יש התנגדות בין אומות העולם אלינו, כמו יוון.

יוון זה העולם הזה,

ועם ישראל זה רוחניות, תורה ומצוות,

ולכן יוון התנגדה לאורך כל הדרך.

180 שנה

לקיום התורה של עם ישראל. הם לא רצו שיהיה דבר כזה.

התרבות שלהם זו תרבות של גוף.

ספרטה, יוון,

גוף, יופי,

זה מה שהם מוכרים לעולם.

ואילו עם ישראל יכול להישאר בדלת אמות, להצטנע ולעסוק בחוכמה אלוקית,

והוא קיים לאורך כל ההיסטוריה,

והוא

אומות העולם נכחדים ונעלמים,

יש שבאים בתור אחריהם,

אבל אין את אותו בסיס.

זאת אומרת,

כל אומות העולם מתנגדות לישראל.

ההתנגדות הזאת בעצם היא בשביל לשמור על עם ישראל,

הן עם לבדד,

הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים לדעת שהאומות הן בעצם הבסיס שעליו אנחנו מטפסים למעלה,

אבל זה בתנאי

שאנחנו לא מתערבבים בהן.

אם מתערבים בהן, כתוב, ויתערבו בגויים

וילמדו מעשיהם.

זה לא טוב,

אז אתה הופך להיות מתייוון,

ואם אתה הופך להיות מתייוון אז אתה מאבד את התכלית שלך.

הפוך,

אתה לא צריך להתערב,

אתה צריך לראות ולדעת את ההבדל בינך לבין.

וכמו שאנחנו אומרים בהבדלה,

המבדיל בין קודש לחול,

ובין אור לחושך,

ובין ישראל לעמים.

כמו שיש הבדל בין אור לחושך,

ככה יש הבדל בין ישראל לבין עמים.

מה ההבדל? ההבדל צריך להיות קבוע.

כמו שתמיד בין הערבים זה זמן קבוע,

לא משתנה, בין בחורף ובין בקיץ.

כך צריך להיות מרחק והבדל בינינו לבין אומות העולם, לעולם.

וזה המבדיל בין קודש לחול,

בין אור לחושך,

ובין

ישראל לעמים.

יש עוד מטרה שיוכל האדם להכיר את ההבדל בין טוב לרע,

כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך.

כשרואים את ההשחתה של המזיקים,

ידעו מכאן ללמוד להתרחק מתכונתם ומפעולתם.

הקדוש-ברוך-הוא ברא רעמים וברקים

כדי לפשט

עקמומיות שבלב.

לפעמים אדם מחזיק מעצמו ככה בעל ביטחון, בעל גאווה.

פתאום הוא שומע

איזה רעם כמו שצריך, ופשששששששששששש.

כל העקמומיות שלו מתפשטת.

ישר

הוא תופס כמה הוא קטן.

אז לפעמים הקדוש-ברוך-הוא ככה נותן לנו תזכורות

או רעידות אדמה קלות,

ארבע פעמים ארבע פסיק משהו בסולם ריכטר בחודש אחד,

זה כדי לפשט עקמומיות שבלב.

קצת ככה מראה לנו הקדוש-ברוך-הוא מה יכול להיות.

הכול מתעלה רק מכוח של התנגדות.

כל הבריאה מתפתחת לתכונה זו.

הארץ צמאה למים,

והארץ והמים הם שני הפכים.

עפר ומים זה שני הפכים, אבל בכל אופן, מהאיכות של שניהם

יוצאים הפירות והמזון לעולם.

כך אומות העולם, שהן נוגדות לעם ישראל, אבל על-ידן

יכול עם ישראל להתעלות ולגדל את כוחו.

עשו,

בגימטרייה, שלום.

עשו הולך עם שלום?

איך הולך עשו עם שלום?

אבל עשו,

גימטרייה, שלום.

כותב המהר״ל מפראג,

זיכרונו לברכה,

יש לתמוה למה מספרו של עשו שלום.

והרי אין שלום, אמר השם, לרשעים,

שהרי נקרא האדמוני על-שם שהוא שופך דמים,

וכן, האומה שלו היא המלכות הרביעית

שראה דניאל.

זו מלכות אדום,

זו המלכות שאנחנו נמצאים כרגע בגלות שלה,

והיא נמשלה שם לברזל,

והברזל הוא מהדק ומחבד,

והשלום והברזל הם שני הפכים.

לכן בבית-המקדש כתוב, לא תניף עליהן ברזל.

אסור היה לשטט את האבנים בבית-המקדש בברזל,

כי הברזל מחריב

את העולם,

ולכן בית-המקדש הוא מקור השלום

והחיים הנצחיים, לא תניף עליהן ברזל. אז את כל האבנים שם לא ניתן היה לשטט בברזל.

היתה תולעת שמיר,

שהיו מעבירים אותה על האבנים,

והיא היתה משטטת אותן.

יש אומרים שהיה לה קרני לייזר שהיא היתה בוקעת

את האבנים הגדולות האלה שאתם רואים,

שמים אותן מעל, עוברת וחותכת אותן.

זו הייתה תולעת השמיר.

אבל, לפי הרעיון שאנחנו פה אומרים,

עשו עם שלום וגימטרייה דווקא הולך טוב,

כי הוא מתנגד ומיצר לישראל,

וזה מה שנותן שהכוח המתנגד יגרום לשלום

לכל ישראל,

כי על-ידי שהוא לוחץ

ומצר את ישראל,

מקרב את ישראל לאביהם שבשמים, שהוא מקור השלום.

השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום.

מי גורם שיהיה שלום בינינו לאבינו שבשמים?

הלחץ והצרות שיש לנו מאומות העולם

גורמים שנישא עינינו אל אבינו שבשמים.

מי הגורם? עשו גימטרייה, שלום.

וכך עתיד כוחו המתנגד של עשו להשתנות ולהתחלף ולהיות כוח עוזר ותומך לעם ישראל.

כמו שכתב רבנו בחייה על התורה בפרשת שמיני,

את החזיר זו אדום.

למה החזיר זו אדום?

אמרו חכמים זיכרונו לברכה,

למה נקרא שמה חזיר

שהיא מחזרת עטרה ליושנה לבעליה?

מה פירוש?

שני בתי-מקדש נבנו על-ידי ישראל.

בית ראשון, על-ידי שלמה, מזרע יהודה. בית שני, על-ידי זרובבל, בר-שאלתיאל,

שגם הוא מזרע יהודה.

ונעשה על-ידי כורש, שנתן רשות לבנות את הבית השני.

אבל הבית השלישי,

עתידה אומה זו לבנותו,

דהיינו, אדום.

זה שאמרו, עתידה אומה זו להחזיר עטרה ליושנה,

לפי שהם החריבו

אבל לעתיד לבוא ישוב עם שאר הכוחות לעזור לישראל, כי ירבה השלום בעולם, כמו שכתוב, וגר זאב עם כבש,

בנמר עם גדי ירבץ, ופרה בדום תראנה באחו,

ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי.

דהיינו, כוח ההתנגדות

של עשיו יתהפך לעתיד לבוא לעזר ולשלום,

לבנות ולא להרוס,

לאהוב ולא לשנוא.

אבל כרגע זה חזיר,

וחזיר מראה סימני טהרה.

אבל בעצם גרה לא ייגר.

זאת אומרת,

החזיר מראה סימנים של טהרה.

אמריקה,

שהיא אדום, מראה לנו סימני טהרה,

כאילו ידידות.

אבל בימים האחרונים אנחנו רואים שהם הפכו את עורם, וציר הרשע הפך להיות ציר הידידות,

ואנחנו הפכנו להיות האויב לשלום.

והם החליטו שאירן-סעודיה,

הציר הזה עוקף ישראל יותר טוב מאשר עם ישראל.

ופתאום הדוחות המודיעיניים משתנים,

ומה פתאום?

אירן?

אחמדי?

יש לו כוונות

להטיל פצצה גרעינית על ישראל? מה פתאום?

למה קוראים לו אחמדי?

מלשון חמוד.

מה קרה לכם? איך טעיתם עד עכשיו?

היי, זה שהיו לנו דוחות משותפים עד לפני שבוע שאמרו אותו דבר,

זה תלוי מי מזמין את הדוח.

ואם מזמינים דוח חדש,

כיוון שהציר התהפך,

אז מה הבעיה?

אומרים, הכול הפוך. מה הבעיה?

זה נקרא חזיר.

חזיר מראה סימני טהרה, אבל הוא חזיר, גרה לא ייגר.

אבל מכל מקום,

כמו שאמרנו במשך שנים רבות,

שעתידה אמריקה ללחום בנו הם בעצמם,

לא רק להפקיר אותנו,

ללחום בנו הם בעצמם,

הנה אנחנו רואים שזה מתקרה מיום ליום,

ודווקא הכוחות הנוגדים האלה הם הכוחות שצריכים לגרום לעלייה של עם ישראל ברוחניות.

כי אם אין לנו עוזר וסומך ותומך,

מה נשאר?

על מי יש לנו להישען?

על המינוס בשמים.

עד עכשיו על מי נשענו?

על 3 מיליארד דולר ועל האמריקנים,

שהם יטילו וטות.

עכשיו הם כבר בצד השני.

נו, אז מה יהיה עכשיו?

מה נשאר לנו? מה אתם אומרים? מה נעשה?

אז הקבינט מתאסף, הם מחליטים החלטות,

הכול טוב ויפה,

אבל בלי הקדוש-ברוך-הוא חבל על הזמן.

לא נצליח.

פלא, פלאות.

אנחנו כבר משנת

1967 מוכרזים כמעצמה השישית בעולם,

בחוזקה וחוסנה. אנחנו מעצמה, מעצמה שישית בעולם.

משנת 1967. והיום כמה פלסטינים מכל כפר מסוגלים להטריד אותנו בלי סוף.

דיכטר הודיע היום

שרבע מיליון יהודים חשופים לקסאמים.

נו,

ואיפה המעצמה השישית?

פיל?

רואים כל הזמן את החדק שלו, פשש,

פשש,

עצבני כל הזמן, פשש,

עושה סלטרו את הפיל.

מה קרה?

יש לו זוב.

בא לו ליד העיניים,

ואתה רואה את הפיל משתולל.

וואלכ, אתה פיל? מה קרה לך?

איזה פיל? אם יהיה זבום? אתה לא. אם יש זבובים?

זה ריקוד של פיל.

זה כבר לא יכול להיות.

קסאמים כמו זבובים עפים.

לכולם לא יכולים לעשות פיל, מעצמה, כלום, גורנישט.

גורנישט.

מיד גורנישט.

מה זה?

לא יכולים לעשות שום דבר.

איי-איי-איי. אז בואו אני אספר לכם קצת היסטוריה.

על פילים, על פילים.

משהו על פילים.

בטח אתם אוהבים על פילים משהו, לא?

בבית שני,

כשמלכה מלכות יוון,

גזרו שמד על ישראל וביטלו דתם,

ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות.

ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם,

ונכנסו להיכל,

ופרצו בו פרצות,

וטימאו הטהרות.

וצר להם לישראל מאוד מפניהם,

ולחצום לחץ גדול.

עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו,

והושיעם מידם והצילם.

וגברו בני החשמונאי הכהנים הגדולים

והרגום והושיעו ישראל מידם,

והעמידו מלך מן הכהנים,

וחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה עד חורבן בית שני.

אלה דברי הרמב״ם, בקצרה,

לכל התקופה, מה שהיה.

קצת יותר פתוח,

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כשעמדה מלכות יוון הרשעה על ישראל להשגיחם את התורה ולהעבירם מן המצוות,

הערימו סוד על ישראל ואמרו,

תכננו תוכניות

בקבינט

של יוון דאז,

ואמרו,

בואו ונחדש עליהם גזירות

עד שיבעטו בדת אבותיהם

ויאמינו בעבודה זרה שלנו.

מה אכפת לכם שאנחנו אומרים תורה ומצוות?

מה זה, על חשבונכם?

אם אני שם מזוזה זה בעיה שלך?

אם אני מניע תפילין, מה זה העניין שלך?

לא, הם לא יכלו לסבול,

כי יוון הייתה מעצמה של חוכמה, של שכל, של תרבות,

של אוניברסיטאות, תיאטרונים,

אצטדיונים, קרקסאות.

תרבות יוון בתפארתה.

הם לא יכלו לסבול שיש עם שמתכחש לכל זה, לא מעריך את מה שהם הביאו לעולם,

ומסתגר בדלת אמות ללמוד תורה ולקיים חוקים

שבעיניהם היו פרימיטיביים ושלא מתאימים יותר לדפוסי החשיבה דאז.

אז הם החליטו לגזור גזירות

ושהיהודים גם יעבדו עבודה זרה.

עמדו וגזרו,

כל בר ישראל שיש לו דלת ובריח בביתו יחקוק עליו

שאין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל.

שמעתם?

מי שיש לו דלת ובריח צריך לחקוק

את הנוסח הזה, שאין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל.

מה עשו ישראל?

מייד עמדו

ועקרו את הדלתות והבריחים שבבתיהם.

איפה לחקוק?

על הדלת והבריח?

מורידים את הדלתות והבריחים.

ולמה גזרו יוונים כן?

כדי שיעמדו ישראל בלא כבוד

ובלא רשות.

הפקר

ביום ובלילה.

אתה הולך לישון, הדלת פרוצה, פתוחה.

אין כבוד ליהודים?

עשו מהבתים שלהם אוהלים.

וצר להם לישראל מפני גנבים ולסטים ופריצי יוונים,

ולא ראו שינה בעיניהם.

אמרו ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא,

כמה יכולים אנו לסבול?

אמר להם, בעוון מזוזה.

אלא אפילו כן תבוא רווחה בגזירה זו.

כיוון שהיה עוון במזוזה, שהיו מזלזלים במזוזה,

אז נגזר עליהם שיצטרכו לעקור את הדלתות ואת הבריחים.

זה לא בגלל גזירת יוון.

גזירת יוון באה בגלל עוון מזוזה.

אבל, בכל אופן, אמר הקדוש-ברוך-הוא,

תבוא רווחה בגזירה זו.

ועמדו בה ישראל,

ולא נכשל אחד מהם

בדבר רע.

אז זו היתה גזירה ראשונה.

כיוון שראו איוונים שעמדו בישראל,

עמדו וחידשו עליהם גזירה אחרת,

והעבירו קול קורא והכריזו,

כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.

עמדו ישראל,

ומכרו את בהמתן,

בין טהורה ובין טמאה.

אם צריך לכתוב על קרן השור,

אז שלא יהיה שור,

שלא תהיה קרן,

ולא נצטרך לכתוב

חירוף

כנגד השם יתברך.

מה היה הרעיון של היוונים?

הם רצו להשריש

שאין אלוקים חס ושלום,

יש רק את התרבות שלהם.

מה זה קרן השור?

קרן השור זה היה הבקבוק של התינוקות.

היו מורידים את הקרן,

יש לו מקום צר, מקום רחב,

תינוק, היו שמים לו את הקרן,

והוא היה שותה מהמקום הצר ושופכים לו מלמעלה.

והם רצו שכבר התינוק, מאז שהוא קטן,

ירש כתוב,

אין לנו חלק באלוקי ישראל.

לטפטף את החינוך היווני מההתחלה.

היום הטפטוף לא נעשה על-ידי קרן,

נעשה על-ידי הטמפלוויזיה,

לא במשך שתיית הבקבוק,

ארבע שעות בממוצע לילד יהודי בארץ-ישראל.

והם גם רצו שיהיה על קרן השור שחורשים אתו.

זה היה הסטיקר הראשון.

אתה הולך אחרי השור והמחרשה,

ומה אתה רואה בקרב?

סטיקר.

מה כתוב?

אין לנו חלק באלוקי ישראל.

זה היוונים.

טוב,

כיוון שעמדו ישראל,

למה הם גזרו היוונים כאן?

כדי שיעמדו ישראל בלי בשר

ובלא חלב וגבינה

ובלא חרישה

ובלא טעינה ובלא רכיבה.

לא יוכלו להשתמש בבהמות כלל וכלל,

כי כל מי שיש לה קרן לא יוכלו ליהנות ממנה.

אמרו, יודעים אנו שאין יכולים לעמוד בגזירה זו.

ככה הבינו היוונים.

וצר להם לישראל שהיו מאלחים ברגליים,

ונתקיים עליהם במקרא, בקהלת, ראיתי עבדים על סוסים

ושרים הולכים כעבדים על הארץ.

אמר הקדוש-ברוך-הוא,

בעוון רגלים וקורבנות ומתנות כהונה.

למה נגזרה הגזירה הזאת על ישראל?

בעוון רגלים שלא היו עולים לרגל.

אז אמר, אתם תלכו ברגליים.

ובעבור מתנות שהיו צריכים לתת לכהנים ולא נתנו זרוע על חיים וקיבה,

היו צריכים להפסיד את הבהמות.

ואפילו כן, אמר הקדוש-ברוך-הוא בסוף, תבוא רווחה בגזירה זו.

מה עשה הקדוש-ברוך-הוא?

המציא להם צבעים

ואלים ובני כנף טהורים

שהיו נכנסים לבתיהם

בעד הפתחים והחלונים.

והיו ישראל תופסין אותם ושוחטין ואוכלין ונותנין שבח למקום.

אז הקדוש-ברוך-הוא אומר, אתם ויתרתם על הבהמות בשביל לא להיכשל,

לכתוב,

אני אשלח לכם אלים וצבעים ועופות טהורים, ייכנסו בחלונות ובבתים ותאכלו.

אל תדאגו.

אבל מה הבנתם? מה אני רציתי, כן? לא הלכתם ברגל

לירושלים?

לא הייתם עולים לרגלים?

אז תצטרכו ללכת ברגליים הרבה.

הכול הולך מידה כנגד מידה.

כיוון שראו יוונים שעמדו ישראל בגזירה זו,

הכריזו וגזרו שכל ישראל,

תטבול אשתו לטהרתה,

יידקר בחרב.

והאישה וילדיה עבדים.

כיוון שראו ישראל כך,

מנעו עצמם מפריה וריוויה.

אמר להם אביהם שבשמיים,

אני אטהר אתכם.

ונפתח לכל אחד ואחד מעיין בתוך ביתו,

וטבלו נשיהם,

ונתקיים עליהם המקרא,

ושאבתם מים בששון

ממעייני הישועה.

כיוון שראו יוונים שאין ישראל מרגישים בגזירותיהם,

עמדו וגזרו עליהם

גזירה מרה ועכורה,

ואמרו,

בתולה הנישאת

תיבעל להגמון תחילה.

התחילו מושיבים קסטריאות,

דהיינו מצודה ושומרים, בעיירות

להיות מעניין את הבתולות.

באותה שעה עפו ידיהם של ישראל ותשש כוחם

ונמנעו מלהיהרס.

לא התהרסו.

חזרו ישראל והיו מכניסים תקלה לבית בעלה בחשאי

מפני הקסטריאות,

ונתקיים עליהם המקרא, והאבדתי מהם

כל ששון וכל שמחה,

כל חתן וכל כלה,

כל רחיים ואור נר.

וכשהיו ישראל שומעים כל רחיים בבורני,

דהיינו זה שם מקום בורני, היו אומרים,

שבוע בן, שבוע בן.

מפני השמד לא היו יכולים לעשות מלה וחופה בפרהסיה, וקבעו הסימנים הללו,

שכל רחיים בבורני זה כמכריז בקול שיש מלה באותה חצר,

בנרות דוקות בפתח,

כמכריז בקול שיש שם משתה נישואין,

כדי שיבואו בחשאי לשמוח במצווה.

וברית מילה היו קוראים שבוע בן

על זה שזה לסוף השבוע.

וכשהיו רואים אור בברור חי להיו אומרים, משתה שם, משתה שם.

ועשו ישראל בצער הזה כמה שנים,

ובנות ישראל מהן בוגרות ומזקינות כשהן בתולות,

ומהן שהיו יוונים שוללים ומעניין אותן,

עד שבא מעשה בתו של מתיתיהו בן יוחנן,

כהן גדול שהגיע זמנה להינשא.

אמרו, בת היתה למתיתיהו בן יוחנן הכהן הגדול, שלא היה כי יופיע בעולם.

וכשהגיע זמנה להינשא,

באה קסטרין לטמאה בפני בעלה ואביה,

עמדה ופרעה עצמה בפני אחיה ואמרה להם,

ומה שמעון ולוי אחי דינה,

לא היו אלא שניים וקינאו לה,

במעשה דינה שטימאה אותה שכם בן-חמור.

יצאו שמעון ולוי

ואמרו, אך זונה יעשה את אחותינו,

והלכו והרגו 24,000 שכמים

בגלל שטימאו אותה.

אז היא אומרת לאחיה,

ומה שמעון ולוי אחי דינה לא היו אלא שניים וקינאו לה,

ואתם, חמישה אחים,

יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון ואלעזר,

ועמכם יותר מ-200 פרחי כהונה,

ואין אתם מקנאים לי?

אמרה להם, אולי יעשה השם לנו,

כי אין לאדוני מעצור להושיע ברב ובמעט.

עמד אלעזר חשמונאי

ולבש קנאה,

ונטל את הסיף,

והרג את אותו קסטרין.

באותה שעה

נתכנסו בני חשמונאי ליטול עצה זה מזה.

אמרו, נלך אצל הגמון

ונהרגנו,

ואחר כך נתחיל בשריו ועבדיו.

מה עשו?

נטלו את החותם,

והיו מוליכים אותה בזמר ובמחול

מבית חשמונאי ועד ביתו של הגמון.

כיוון שראה אותם הגמון של היוונים, אמר לעבדיו,

ראו אלו

שהם מגדולי האומה הזו,

ובאו לעשות את רצוני.

נכנסו בני חשמונאי אצל אותו הגמון,

שלפו את הסיף

והטיזו את ראשו.

באותה שעה קנאו מתיתיהו בניו,

והריעו למלחמה,

וגברה ידם, והרגו שריו ועבדיו,

ודרסו היוונים עד גמירה,

חוץ מעיקר המלכות,

שעיקר המלכות הייתה ברומא.

כיוון ששמע מלך יוון שהרגו ישראל הגמון שלו,

העלה עליהם גיס גדול,

ואלפורני, שר צבאו, ראש עליהם.

באו וצרו על ירושלים,

והייתה שם אישה אחת אלמנה ויהודית היה שמה.

היא הלכה אצל השוערים ואמרה להם,

הניחוני ואצא שמא יעשה נס על-ידי.

ביקשה מהשוערים מירושלים לפתוח את השערים בחומה כדי שהיא תצא

לקראת האויבים,

שמא יעשה נס על-ידי,

ופתחו לה.

באה לפני אלפוריני

ואמר לה, מי את?

אמרה לו, בת גדולים אני,

ושמעתי בבית אבא מתנבאים שתפול העיר למחר בידיך.

שמח שמחה גדולה.

אמר לו יועצו, אל תשמח,

שאני רואה במזלות

שישראל עושים תשובה ואי-אתה יכול להם.

כעס עליו

ולא האמינו,

מציווה לאוסרו ואמר לו,

למחר כשתבוא העיר לידי

אני הורגך.

אם תתבדה מחר ואני אכבוש את העיר, אני אהרוג אותך.

עשה משתה גדול בכל שריו ועבדיו,

ויהודית

יושבת אצלו.

היכילתו חלב וגבינות

והשקטו ממתקים,

ובת עליו תרדמה וישן בחיקה.

מכיוון שיצאו כל גדוליו ועבדיו,

נטלה את הסיף

וקיצצה את ראשו

ונתנה לתוך קופתה,

ויצאה בחשאי וברחה.

באה לפני שערי העיר וצווחה להם,

הניחוני ואכנס,

שעשה מקום נס על-ידי.

אמרו לה,

לא דייך שחטאת

שבת עלינו בעלילה?

הוציאה להם את ראשו,

ראו ופתחו לה,

ושמעו ישראל ונשאו קול גדול בכל העיר,

שמע ישראל,

השם אלוקינו,

השם אחד.

ושמעו יוונים ואמרו, עכשיו הם באים עלינו.

נכנסו אצל אלפורני להודיעו ומצאוהו קטוע ראש.

מיד החזתה מרעה

וברחו כולם,

ורצו ישראל אחריהם

והרגו בהם.

ומי שעשה נסים לאבותינו,

הוא יעשה לנו נסים ויושענו כהיום הזה.

ברך אדוני חילו ופועל ידיו תרצה.

משה רבנו זיווג את שבטו של לוי כנגד מלכות יוון.

בני חשמונאי היו משבט לוי.

לוי שבט שלישי הוא.

ראובן, שמעון, לוי.

וזו יוון, מלכות שלישית.

קודם היינו מסורים ביד בבל,

אחר כך פרס ומדי,

והשלישית זה יוון.

הרביעית של עכשיו זה אדום.

לוי, שלוש אותיות, ויוון, שלוש אותיות.

אלו מקריבים פרים,

אנחנו מקריבים פרים בבית-המקדש, ואלו מכעיסים בקרן השור. אלה המתנגדים שלנו בכול.

אלו תוקעי קרניים, אנחנו תוקעים בשופרות,

ואלו תוקעי סולפידים.

מה זה סולפידים? חצוצרות.

אלו לובשי מצנפות, אנחנו לובשים מצנפת,

ואלו לובשי כיסים.

מה זה כיסים?

כיסים זה קסדות.

אלו לובשי מכנסיים,

ואלו לובשי פמלניה,

זה בגד של פרשים, והולכים אתו בגילוי רגליים.

אלו מרובין

ואלו מועטין.

באו מרובין ונפלו ביד מועטין.

באיזו זכות?

מברכתו של משה,

שאמר מחץ מותניים קמיו

ומשנאיו

מן יקומון.

מכיוון שראה מלך יוון שלא הועילו שר צבאו,

כנף כל צבאו.

או ובני עממין כחול הים בעלה על ישראל.

אמר, מה לנו להתיירא?

הם מתי מספר באנו גוי עצום.

אם תאמר, יוציא עלינו כוכבים ממסילות,

כמו שהקדוש-ברוך-הוא הוציא את הכוכבים ממסילותם ללחם ולסיסרק,

אז הוא אומר, הרי אנו שכין עצמנו בדם חזיר וזרמת סוסים ולא יגעו בנו.

הם יודעים שהטומאה מרחיקה את מי שקדוש.

אם תאמר יביא מבול,

כבר משבע שאינו מביא.

ואם תאמר ישלח בנו שרף ועקרב דובים ואריות,

הרי אנו רוכבים על פילים שכל בהמה וחיה יראין מהם.

ויצאו בני חשמונאי

ונשאו כפיים ליושב עליון

ואמרו

עשה בשביל שמך הגדול שלא יתבזה בגויים.

מייד נשמעה תפילתן

וקרא הקדוש-ברוך-הוא לכל שרי אומות העולם,

אלה המלאכים הממונים על כל אומה ואומה,

ואמר להם

הרגו איש אנשיו

ואל ינוס אחד מהם שאתם אחראים.

מייד ירדו לארץ

בכל יווני שהיה זורק חץ,

המלאך בא ומחזירו בלבו,

ובני החשמונאי רואים ותמהים ונותנים תהילות לאל עליון.

על זה יש פסוק שאומר, תבוא חרבם בלבם וקשתותם תישברנה.

ועשה המקום תשועה גדולה לישראל

ופורקן גדול,

ונמסרו גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי התורה,

ונתגדל ונתקדש שמו של הקדוש-ברוך-הוא לדור ודור.

לכן אנחנו אומרים, רבת את ריבם,

דנת את דינם,

נקמת את נקמתם, מסרת וכו'. כל זה, זה השם עשה.

כי מתתיהו יצא עם חמשת בניו

להילחם נגד מעצמת על-יוון וניצח.

איך אפשר דבר כזה?

ואנחנו היום המעצמה השישית,

וזבובים מתישים אותנו.

אנחנו פילים, פילים גדולים אנחנו.

וואי וואי.

אבל,

פשפשים, מנצחים אותנו.

אתם יודעים למה?

הם באים בשם השם,

אללה ואכבר.

ואנחנו באים בשם החץ.

אנחנו באים בשם המרכבה.

אנחנו באים בשם ה-F-16.

אנחנו באים בשם יריחו.

אנחנו, יש לנו כלי נשק. אנחנו באים בשמות של כלי נשק.

הם באים בשם ה' ואנחנו כלי נשק.

אתם יודעים, פעם היה קרב מפורסם מאוד בעולם.

זה היה הקרב בין דוד לגוליית.

אתם יודעים מי זה היה דוד?

מכירים אותו, לא?

דוד המלך.

הוא היה נער אז.

אתם יודעים מי עמד מולו?

גוליית.

מי זה היה גוליית?

מהפלישתים.

מי אלה הפלישתים?

הפלסטינים.

הפלישתים.

זה הפלסטינים מאז.

גוליית היה שלוש מטר פלוס.

כולו שריון.

דוד המלך, מה היה?

נער.

בלי שריון.

בלי כלום.

והוא אמר, אני אלחם. למה הוא מחרף מערכות אלוקים חיים?

הוא היה עומד ומקלל,

חס ושלום,

שם שמים ומקלל את דוד ומקלל את שאול ומקלל את כולם. וארבעים יום הוא עומד ואומר,

תביאו לי איזה אחד, איזה פשפש, איזה פרעוש אחד שאני

אפעס אותו ככה.

ונראה. אם אני נוצח, אנחנו הורגים את כולכם.

אם אתם נוצחים, אתם הורגים אותנו.

יאללה.

פייר פייט.

כולם רועדים.

שאול, שהיה משכמו ומעלה מכל העם,

כולם רועדים.

בא דוד המלך

ואמר, אני אצא להילחם נגדו.

מה עשה? לקח אלוק נחל,

רוגטקה,

טק!

הטביע לו אותה במצח,

מת.

נו, ואם הוא לא קולע?

הלך עליו.

פעם אחת הוא צריך לקלוח.

אם לא, אין צ'אנס יותר.

למה? הוא עם חרב,

לא שאחד עם שלוש מטר לא הולך עם חרב קטנה,

זה היה טנק.

גוליית היה טנק.

אתם זוכרים את התמונות? לא מזמן, כן? טנקים ישראלים והפלסטינים עולים עליהם.

מה? בדיוק הפוך.

אנחנו מחזיקים היום בשריון, בכוח, בכול,

והם, עם אבנים, עם קסאמים, הם התפתחו קצת, יש להם אבנים יותר משוכללות.

והם יורים, יורים, יורים, יורים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות.

למה הם באים בשם השם

ואנחנו באים בשם הנשק?

הכול התהפך.

למה הקבינט לא מחליט לעשות עצרת עם,

ולהתפלל לשם, ולקרוא בשם השם,

ולקבל עלינו כמה דברים, ושנבין שזה לא בא עלינו סתם.

אתם רואים כל הגזירות?

הקלו וזנזלו קצת במזוזה,

באה עליהם גזירה שצריכים לעקור את הדלתות והמשקופים.

זלזלו בעלייה לרגל,

יצטרכו לוותר על כל השברים, על כל בעלי-החיים, וללכת ברגל.

אין דבר כזה שזה בסתיו.

הכול בא לעורר אותנו. כל התנגדות, כמו שלמדנו,

באה לרומם אותנו.

עשיו,

גימטרייה שלום.

למה?

בשביל שאנחנו נדע.

אם אנחנו לא נעשה את רצון השם לבד, יבואו האויבים, יתנגדו למעשינו,

לתורה שלנו, למצוות שלנו, ויגרמו לנו שאנחנו נעשה שלום עם אבינו שבשמים.

יכולנו לעשות את זה לבד,

אבל אנחנו מעדיפים כנראה שידחקו אותנו.

בלי שידחקו אותנו אנחנו לא מבינים.

וזאת הבעיה שלנו.

אז אין לנו שום הבטחה

שום הבטחה, לא בכוח,

לא בטכניקה,

לא ביכולת כזאת או אחרת. שום דבר.

שום דבר. גם אם הקדוש-ברוך-הוא נותן לנו מדי פעם איזה סיוע מן השמים, בהצלחה, יוצא דופן,

זה פעם אחת.

אבל פעמים אחרות,

אנחנו יותר מדי סובלים בשנים האחרונות.

הדרדור התחיל מ-67',

ואנחנו היום במצב קשה ביותר.

מ-67' כשאנחנו נראים היום,

זה בושה וחרפה.

אם היה מצבנו כמו היום ב-67', לא היינו מתחילים אז.

אבל מה לעשות, ככל שאנחנו מתפתחים, כביכול, אנחנו מתרחקים מהשם, כי אנחנו סומכים ובוטחים בכוחנו.

וזה הגורם בדיוק הפוך, שיראו לנו מן השמים שאנחנו מזולזלים על-ידי האויבים,

בכוחם במותניהם ובכוח האמונה שלהם בלבד.

נמשיך.

דתן ואבירם היו מאלה שלא רצו לצאת ממצרים.

בה אמר פרעה לבני ישראל, נבוכים הם במדבר.

לבני ישראל מי אלה?

אלה דתן ואבירם שהשתיירו במצרים.

ולמה הם לא מתו בשלושת ימי חושך במצרים? הרי הם מתו 80% שלא רצו לצאת ממצרים.

12 מיליון

מבני ישראל מתו במכת חושך במצרים,

וזה עשה הקדוש-ברוך-הוא חסד

בשביל שהמצרים לא יראו שמתים גם יהודים. הרי בכל המכות אף אחד לא נפגע.

ובמכת חושך, בגלל שהם לא רצו לצאת,

מצרים אז היתה אמריקה של פעם,

אז לא רצו לצאת.

גם היום באמריקה יש אנשים שלא רוצים לצאת.

אמריקה, הוא נמצא באמריקה.

פעם מצרים היתה אמריקה, לא רצו לצאת.

אפילו שלא הוסרו את כל הנסים, האות והמופתים, לא רצו לצאת.

אז הם מתו במכת חושך.

ארבע חמישיות, רק חמישית עלו.

בחמושים עלו בני ישראל מבת מצרים.

אז היו שניים שנשתיירו שם, דתן ואבירם.

איך יכול להיות שהרשעים האלה נשארו שם?

אלא הקדוש-ברוך-הוא השאיר אותם בחיים כדי שיהיו לתועלת של עם ישראל.

איזה תועלת צמחה בשני רשעים האלה, דתן ואבירם,

שחלקו על משה ואהרון, על ימין ועל שמאל כל הזמן,

וגרמו למחלוקת קורח מכל עד הטוב וכו' וכו'.

מה יצא מהם? איזה תועלת?

אלא בני ישראל יראו את רשעתם

ויתבוננו עד כמה מגעת הרשעות שבאדם

ואת הנזק שהם מזעיקים לבריאה,

וכך ידעו, יישמרו ויתרחקו מן הרע. אתם רואים, לפעמים יש תפקיד לרע.

לא שניים.

נתדבק בו, שנתרחק ממנו, שנראה עד כמה הוא גרוע ואז נתיב את דרכינו.

אז גם עם אלה שהם רחוקים ניתן לעשות שימוש כדי להתקרב.

אז לכן הם נשארו כדי לצער את משה ואת אהרון,

והם הרימו את מדרגתם של משה ואהרון.

משה בן 80 שנה,

ואהרון היה בן 83,

ועם כל זיקנתם הזדרזו והשכימו לעשות את רצון קונם.

ואלה היו זקנים גם כן,

והזדרזו כל הזמן לעשות נגד השם יתברך.

עכשיו נוכל להסביר,

כשאמר ראובן, את שני בני תמית,

אם אני לא אביא לך את בנימין,

למה זה נתקיים בבניו, דתן ואבירם, שיצאו רשעים?

כיוון שיצא מפיו של ראובן דברים אלה,

הם נתקיימו לאחר זמן, כי אין דבר שמתבטל מן העולם, ובפרט אם צדיק אומר לפיו משהו,

אפילו על תנאי,

זה מתקיים.

לכן יהודה גם כן אמר,

שאם לא אביאנו אליך, מחטאתי לך כל הימים, פירושו לעולם הבא,

התגלגלו עצמותיו בארון 40 שנה במדבר,

ולא זכה להיכנס

למטיב תא דרכיעא,

עד שמשה רבנו ביקש בעבורו שמע השם כל יהודה ואל עמו תביאנו בעולם העליון.

להוציא מהפה דבר צריך זהירות יתרה,

ובפרט אם אדם הוא צדיק,

אפילו על תנאי, אם הוא אומר, מתקיים.

לכן ראובן, שהוציא בפיו את בני תמית,

יצאו לו מזרעו שני רשעים, דתן ואבירם.

אבל השם עשה אתו חסד,

שלא יהיו רשעים סתם, אלא שיועילו.

ומה יועילו? להרים מדרגתו של משה ואהרון ושל כל ישראל,

שילמדו להתרחק מהם ולא לדבק במעשיהם.

אז זו הייתה ההנאה שניתנה לראובן על הכוונה הטובה והנאמנה לכבוד אביו, שראה בצערו,

כדי להרגיעו.

ומה הייתה התועלת?

הוא שאמרנו, עלייה לכלל ישראל ולמשה ואהרון.

אם כן, כל המאורעות

בפגיעי הזמן,

תדעו לכם שהן שלוחות מן השמים כדי לרומם את הנפשות.

אם אדם מצטער,

יש לו כאב, יש לו ייסורים, יש לו מחלות, יש לו בעיות,

כל הצרות

שבאות על האדם, באות כדי לרומם אותו.

אם הוא היה הולך בדרך הישר,

לא היה צריך לרומם אותו, הוא היה מתרומם לבד.

אבל אם הוא לא מתרומם לבד,

מביאים לו דברים נוגדים

שמהם הוא מחפש את השם יתברך ומתקרב,

ואז כך מרוממים אותו.

לכן,

הכול בנוי בעולם הזה מניגודים,

והבניין המשפחתי והציבורי,

הכול נוצר מעניין של ניגודים והתנגדויות.

וכך

תתעורר רוחנו,

ואנחנו צריכים לפתוח בכל הניסיונות שבחיים,

שהם מעלים את האדם לחיי העולם הבא,

ואז כל הניגודים והגורמים המתנגדים

יהיו ההפך, כוח, עזרה ובניין

ירבה השלום בעולם,

ותחזור העטרה ליושנה, אמן כן יהי רצון.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שלב א' זה שאלות בלבד.

הערב הזה הוא לזיווג ענת רות בת ברכת דניס ואורלי בת ברכת דניס,

השם יזכה אותם לחופה בקרוב,

ולרפואת שמעון בן רחל,

משה בן מסעודה,

ברכת דניס בת אסתר,

אורית בת אופירה ולגריה רינה פאני בת לונה.

גם תודה,

נתבקשתי לומר, להפקת האירוע לרב אוריאל מלכה ומשה מלכה.

תודה.

כן, למי יש שאלה? בבקשה.

איפה?

תן לו בבקשה מיקרופון.

ערב טוב לך. כמזר הרב.

ערב טוב.

יש לי שאלה קטנה מאוד לשאול אותך. אמרת, הרי עשו זה היה שלום בגימטריה.

הרי עשו,

כשיעקב אבינו יצא ממצרים,

היא היתה לו בת דינה,

שהיא הפכה את עצמה לזנות, כמו שנקרא לה.

חס ושלום.

נו, היא עשתה את שלה גם, חס ושלום.

חס ושלום.

היא נאנסה פשוט.

נו, זה נאנסה כמו שנקרא. זה נקרא שהיא עשתה את שלה? נו. מה נו? מה נו?

מה נו? הרי שיעקב הגיע אל עשו כשהם התחבקו ודיברו אחד את השני האחד עם השני, כמו אחים שחזרו אחד ביחד.

הרי יעקב יכל לתת את דינה לאחד הבנים של עשו.

לעשו עצמו, כן. לעשו עצמו.

לפחות שהאשה הרי מדריכה את הדרך הנכונה בדרך חזרה.

כן, אז הוא החביא אותה בתיבה, כן. נכון.

אז מה אמרנו? ולמה הוא לא עשה את זה?

אתה היית נותן את הבת שלך לעשו?

רגע אחד.

רגע אחד, שני רגעים.

האשה מחזירה את הבעל בדרך הנכונה. הבנתי. אז אתה תחפש רשע בשביל לחתן את הבנות שלך, נכון?

בשביל שתחזירו אותן בתשובה. נכון.

אז כל הצדיקים צריכים לחפש רק רשעים ועבריינים

בשביל שיחזירו אותם בתשובה, נכון? הרבה עבריינים כאן בארץ גם כן חוסרו בתשובה. נכון, אבל לא עם הבנות שלך.

אבל אתה עושה חסד לאם. אז למה אתה לא נותן את הבנות שלך לכל העבריינים?

אני לא מכיר דברים כאלה.

אני אמצא לך אותם.

יש לי עוד קצינים.

הם מפורסמים בעיתון, כתוב. לא, בעיתונים. עשיו זה היה אח של יעקב.

נכון. הוא הגיע מאותו בטן. נכון, מאותו בטן, אבל הוא היה רשע.

אני יודע שהוא היה רשע.

אבל לחזק את העם, לחזק את עשיו, שיגיע לדרך כמו של יעקב.

אוי ואבוי. לפחות במצוות.

אוי ואבוי, אם היה מתחתן עשיו המדינה,

אוי ואבוי.

אני חושב שהוא היה מקלקל אותה.

יש לי עוד שאלה.

מה, זהו? נגמר?

אנחנו אמרנו, רגע, מה, אתה באמת התכוונת שאתה רוצה שככה יהיה?

למה לא?

למה לא?

תראה, אנחנו מחפשים שכל העולם יתחזק,

יגיע לקדושה?

כל התפילות שלנו מגיעות לרמאללה ומעלה ומעלה.

נכון. כל קדושה, כל אדם שמתפלל עושה לעצמו שכינה גדולה בשווים.

נכון.

נכון? נכון.

אם אנחנו נחזק את האנשים הקטנים שישנם מסביב, אפילו שהם רשאים,

נחזק אותם, אז ציינו גיבוש, כמו שנקרא, עם ישראל. נכון. אפשר לשאול אותך שאלה. אתה עובד?

ברוך השם. עצמאי?

לא.

עובד שכיר.

שכיר?

אתה מרוויח טוב?

ברוך השם.

סביר.

כן. יש לך 1,000 שקל בצד.

משהו כזה. אתה מוכן לתת את זה לרשעים שיחזרו בתשובה?

הכסף לא מחזיק בתשובה. אני דואג שהם חוזרים בתשובה עם 1,000 שקל שלך.

אני דואג שהם חוזרים עם 1,000 שקל שלך. כבוד הרב,

אני יודע שאתה יכול לעשות את זה, נו, אז מה, לא טוב. אני רואה את העולם אחרת.

אה, אתה רואה את העולם אחרת? כשזה מגיע לכסף אתה רואה אחרת. נכון.

בסדר, שאלה שנייה.

הרי נאמרת, אמרת עכשיו עם הפילים, הסקאדים האלה, כמו שאמרת, שהפילו.

תפסת את הפילים חזק,

כן.

נכנסתי את זה לראש. ידעתי שפילים זה יעבוד הערב.

מה אנחנו נעשה בשביל שהפילים האלה לא יגיעו ל...

אנחנו הפילים, זה הבעיה.

אלה זבובים.

מה אנחנו נעשה בשביל שכל העם פה ישמע אותנו?

מה אנחנו נעשה שהזבובים האלה לא יגיעו לפה צהר?

כלומר, לא תהיה מגע בין הזבובים לבין הגלים. אני חושב ש-1,000 שקל שלך יפתרו את הבעיה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, עוד שאלה.

הנה פה שורה שנייה.

אהלן. אהלן, כיף.

מה המצב?

חצב.

תראה, יש לי קצת, אפשר שתי שאלות? שלוש ככה?

ארבע, חמש גם.

תראה, בקשר לצהר, אני לא כל כך מסכים, למרות שאני מבין את הפואנטה שלך, אבל זה,

חיילים נותנים את הלב, כאילו, למה ש... מישהו אמר שלא?

כן, לא, רק שאנשים ידעו, כן? לא לזלזל בהם.

צריך לתת גם את הרוח.

אוקיי, אבל עכשיו מה שרציתי לשאול זה דבר כזה, אתה מדבר על חזרה בתשובה, אני שומע את הקסטות שלך באינטרנט

ורואה את השידורים שלך.

מה זאת אומרת לחזור בתשובה?

כאילו, איך עושים את זה?

איך עושים? אתה לא מסביר את זה בקסטות.

מסביר, מסביר, לא הגעת לכולם. הגעתי, 500 ומשהו קסטות. זה, אתה יודע, אתה נספר, אבל לא שמעת.

לא, שמעתי.

אז ככה,

לחזור בתשובה, פירושו של דבר להכיר מהם החטאים שאסורים על-פי התורה,

להתחרט עליהם

על מה שעשית,

לקבל עליך לעתיד שלא תעשה,

ולהתוודות לומר, אני השם, חטאתי, עביתי, פשעתי ועשיתי ככה.

וכך ואני אשב מדרכי.

אוקיי, ואיך מתוך 25 שנה של חילוניות אני אעשה את זה? אפילו יותר.

רבי עקיבא אחרי 40 שנה.

אבל איך מתחילים? ממה? איך מתחילים? כן, אז מה? פשוט.

אתה אומר, אני רוצה לחזור בתשובה עכשיו.

נו.

אני מצלצל מחר למשרת שופר,

מדבר עם אלון אחרי-הצהריים,

והוא מדריך אותי צעד אחר צעד, מהם השלבים הראשונים? לאלון שלחתי מכתב.

אוה,

אז זה דבר אחד.

דבר שני,

אתה צריך לדעת. מה שאתה יודע שאסור, אתה כבר לא עושה ממחר.

אבל זה בעיה.

בטח.

מי שרגיל לעבירות, זה בעיה, נכון? לא, אני לא רואה את זה כעבירה.

זו עבירה, אוקיי. בקיצור, שולחן ערוך, אני התחלתי לקרוא את זה. כן. יש הרבה דברים שם נחמדים ויש גם דברים שהם קצת קשים, כן, כאילו.

איפה בן-אדם חילוני

כל חייב יכול להתחיל את החזרה בתשובה שלו, לאט-לאט, צעד-צעד. תראה, אני הייתי חילוני 24 שנים וחזרתי בתשובה מהקיצור של שולחן ערוך

והתחלתי לקרוא ולקיים מה שכתוב.

זהו.

יש ספר הדרכה, אומר מה צריך לעשות, מה אסור, מה מותר, ואתה עושה ואתה יוצא לדרך. זה הכול, פשוט

כמו הוראות, איך נהיה חייל

יום ועוד יום ועוד יום, עם מול ועוד יום. זאת אומרת, לא הכול בבת-אחת, נסים.

אתה לא יכול בבת-אחת. אתה יכול להימנע מעבירות שאתה יודע שהן אסורות. זה לא בעיה.

לא לעשות, זה קל.

לא עושים, פשוט מאוד. זה הכול.

מצוות עשה, צריך לדעת מה עושים.

אין לך תפילין, אפשר להשאיל.

יש לך אפשרות לקנות, אז אתה תקנה.

בתשלומים, בתשלומים.

טלית,

ציצית,

ציצית אני יכול לתת לך, לא בעיה. מה זה ציצית? אם אני אשים ציצית בלי כל הזמן עלי ציצית,

ככה, זה לא חזרה בתשובה?

זה חזרה בתשובה בנושא ציצית.

נו. ואם זה להתקדם לאט-לאט, אי-אפשר? בטח שאפשר, ודאי שאפשר.

אבל אתה צריך לעשות עוד דברים. ציצית זה רק דבר אחד.

אם אני עכשיו חונה בחנייה מותרת, אז מה, אני יכול להמשיך לנסוע ואין כניסה?

תשמע, חבר שלי בא אלי הרבה, אנחנו רואים את הקסטות שלך, כן? כן.

מתווכחים בינינו, אוקיי, יש הקדוש-ברוך-הוא, אין בזה ספק. בסדר, צודק.

כל הדברים האלה, אבל

החזרה בתשובה נורא קשה לבן-אדם חילון. לא קשה שום דבר. קשה, אני אומר לך. קשה זה רק כשלא מחליטים.

כשמחליטים, זה קל. יש החלטה, אבל אני אומר לך, זה לקחת על עצמך עוד, מה קשה? תגיד לי מה קשה.

תשמע, אני למשל כל בוקר קם, תקרב לי את המיקרופון. כל בוקר אני קם,

התחלתי. אני משתדל לחזור בתשובה, כך אני קורא לזה. זה טוב. לא חזרתי בתשובה. כן.

נטילת ידיים

אשר יצר,

וברכות אשכה. יפה.

עכשיו הצמדתי בזה ככה, ועכשיו אני לא יכול להתחיל את היום בלי זה. זה מה שקורה לי. ברוך השם. אז זהו. אז זה בסדר ככה? מצוין. זה הופך להיות טבע, וטבע השלטון. אבל שמתי לב עכשיו שהמצפון עובד יותר. למה? כאילו, מה? כי אתה יודע שחסר לך עוד קצת.

השתרגילני בתורתך, ויש את הדבר הזה. אני מרגיש, כן. אז אתה כבר מבין את המשמעות אפילו של מה שאתה אומר. זה טוב מאוד.

בסדר. בסדר. אז אתה בדרך הנכונה.

אז עם אלון אתה תוכל להמשיך טוב, אני חושב.

אלון, כן. קשר אתו. אמר לי לדבר אתו עוד טלפון. שאלה שנייה.

לא יודע. זהו.

אז בוא תיקח ציצית, מודי. בוא.

אוקיי.

מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו

והגיענו לזמן הזה.

אמן.

יש לך שאלה?

בבקשה.

ערב טוב.

כבוד הרב, אני כאן בגלל אבא שלי.

הוא עבר אירוע מוחי פעם שנייה.

עוד מעט אנחנו נדבר בעד. כן, כן. השאלה שלי היא מה אני יכול לעשות עוד. אמרתי, עוד מעט נדבר על ברכות,

עכשיו אנחנו נדבר קודם שאלות.

ערב טוב. ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

אני אבא לרבעה ילדים וסבא לנכד.

השאלה שלי היא שאלה מאוד מאוד,

הייתי אומר, קצת קשה,

שאלה שאני מכבד בה כבר 30 שנה.

מצד אחד אני קצה משטרה ומצד שני אני משתדל לשמור מצוות.

בוא נאמר בפשיטא, זה איזשהו מקום של קונפליקט. סתם דוגמה,

אתה צריך לקבל החלטה, נניח, לפסול לי משורשיון נהיגה,

או שיקבל דוח תנועה כזה או אחר,

דיבר בטלאפון, זה 1,000 שקל. מצד שני,

משפחה, פרנסה וכו'.

זו שאלה שבאיזשהו מקום אנחנו צריכים לשמור על גבולות גזרה.

ומבחינתי השאלה המרכזית היא איך אפשר, אין פתרון בית-ספר, זה נכון, ואתה צריך תמיד, כמו שכאן נאמר, מצד אחד המצפון, המוסר והאמוציות,

מצד שני הרציונל והשכל.

וזה קונפליקט אחד.

שאלה שנייה, והיא שאלה מאוד מאוד נוקבת,

אבל לפני כן אני חייב להגיד שאתה עושה פשוט עבודת קודש,

ובכל אופן, מה שמלווה אותי לעבודה ולוקח אותי הביתה ומחזיר אותי הביתה,

זה הקלצות שלך, שאני מסוגל לשמוע אותן יום-יום.

תודה.

ואני מבחינתי מרגיש

שהמקום המתאים ביותר, או בוא נאמר היפה ביותר שבו אני נמצא, זה רק בית-הכנסת,

ושאר המקומות זה איזשהו מגרש משחקים שבו אתה צריך לשחק נכון ואיך לחבר אליך את האנשים.

והתפילה זה החיבור האמיתי.

השאלה שאני שואל היא שאלה מאוד מאוד מרכזית,

ואני אתן סתם דוגמה שהיא מאוד נוקבת,

שאולי תקרין על הכול, ובזה אני אסיים את מה שיש לי להגיד.

השאלה שלי היא שאלה פשוטה,

ואני אקח דוגמה שהיא למעשה גם התנתקות וגם התחברות.

אריאל שרון, שיהיה בריא ויזכה ויחיה, בעזרת השם.

יש איזה מצב לא ברור.

לכאורה הוא לא חי ולא מת, הוא נמצא באיזה מצב מסוים.

האם צריך ליצור איזה תיקון מסוים לגבי אותו אדם שיש לו מצד אחד זכויות,

ומצד שני חובות, וכל אחד יודע על מה אני מדבר?

איך אנחנו כעם שערבים זה לזה יודעים לעשות את זה לפלטפורמה שאותו אדם יחיה?

טוב.

לשאלה הראשונה שלך, מה עושים עם רפורטים ופלאפון בנסיעה,

ואיך זה מסתדר עם התפקיד,

ומוסר ודין,

אז ככה, אם החוק נותן לך אפשרות להקל במקרים מסוימים,

והוא נותן,

אז אתה צריך לשקול.

אם אדם נוסע בצורה שהיא פזיזה ומסכן את חיי האדם,

אין לרחם עליו.

אבל אם זה מה שנקרא ביידיש פלטה,

אז אפשר, אתה מבין, לוותר לו.

בפרט

שהוא ירגיש חייו, כי גם לאדם יש לפעמים,

אני לא אומר שהוא יפסיק כבר לדבר,

הוא יסתכל יותר אם מסתכלים עליו.

אבל גם זה טוב, אתה מבין, זה יקטין את הכמות

של השימוש בפלאפון,

ואולי הוא יתעסק אחר כך דרך דיבורית או בדרך אחרת.

קח אוזניה וכו'.

זה לגבי זה, ובכל דבר כזה, במקום שמניחים לך את האפשרות,

מניחים.

אתה לא שאלת אותי על חילולי שבת או דברים כאלה, אז אני לא נדרש לענות.

עכשיו, לגבי הדבר השני,

תראה, עם שרון יש בעיה, לא רוצים אותו בארץ ולא רוצים אותו למעלה.

ובינתיים

הוא שוכב במצב כזה.

יש כאלה שמפרשים שזה שמשאירים אותו במצב הזה,

הרי אם זה היה סתם בן-אדם,

היו מבקשים מהמשפחה לנתק ממנו מזמן את המכשירים, נכון?

אז יש כאלה שאומרים שמשאירים בכוונה את המצב הזה כי מישהו מרוויח מזה, מקבלים הרבה כסף. משכורת של ראש ממשלה שבמצב הזה זה עשרות-אלפי שקלים רבים,

שמישהו כנראה דואג שלא יינתקו. איך לא קם קול קורא ואומר, אתה מבין,

צריך לנתק.

לקום עם מצב כזה ולחיות,

הרפואה לא מכירה.

הרי ממליצים לכל אבא ולכל אמא טובים, תנתקו.

למה פה במקרה הזה לא מבקשים לנתק? כמה שנים כבר.

למה לא מבקשים לנתק?

מה העניין?

יש איזה עתיד? יש איזה ספק? יש איזה משהו? מחכים לאיזה תרופה?

מחכים לכלום.

לא ברור.

אבל יש איזה חשבון, והוא לא החשבון הבריאותי.

נכון?

עכשיו, אני גם לא רואה שמישהו...

לא אכפת לו בכלל להתפלל עליו.

לא ראיתי שהילדים שלו מארגנים איזו עצרת של חזרה בתשובה או משהו לרפואתו, לישועתו, פדיון נפש, משהו, אתה מבין?

שום דבר.

אז איך אתה רוצה שהוא יקום?

זאת אומרת, אם יש סיכוי אחד שהוא יקום,

זה רק אם באמת, כמו שאתה אמרת, שיעשו למענו דברים של זכויות,

ליצור זכויות.

לא דווקא שהוא יקום, יכול להיות שהוא ימות.

אבל על אחד משני המצבים הוא ודאי עדיף, על המצב שבו הוא נמצא.

אף אחד לא אכפת לו

חוץ מלדבר ולשאול וזה, אבל במציאות, בפועל,

אין אנשים שבאמת אכפת להם.

אין.

וזה העונש הכי גדול.

זה הבושה והביזיון והקלון הכי גדול לאדם,

שאף אחד לא דואג לו כלל וכלל.

ואתה אומר שיש לו זכויות,

אני נוטה להאמין שיש לו זכויות.

אני לא יודע מה הכוונות שלו, אבל הוא נלחם במלחמות ישראל והתכוון לשמור ולעשות כל מה שהוא יכול, ואנחנו יודעים שהוא היה גם בזה טוב מאוד.

איפה זה?

אנחנו יודעים שהוא גם עשה דברים רעים וגרועים,

ולא מאינטרסים ושיקולים אמיתיים.

אבל איפה הצד של החבר'ה שאוהבים אותו? איפה שצעקו,

איך קראו לו,

שרון, מלך, מלך, אני יודע, כל מיני שמות.

איפה הם?

בואו, תפעלו, תעשו משהו.

אתה רואה, יש פה יהודי שרוצה לדבר, יש לו מישהו חולה, הוא בעד לפה, אני לא יודע אם הוא מקומי או מחוץ למקום.

כל ערב מגיעים מכל הארץ אנשים מכל העולם, מבקשים רפואה, ישועה, מוכנים לעשות,

לקבל קבלות, לעשות כל מה שרק אפשר,

בשביל שיצילו חיי אדם אחד,

לא מפורסם ולא גדול ולא חשוב ולא מנהיג ולא כלום.

ופה דממה.

איפה הממשלה?

איפה הקבינט שהיה כל הזמן?

איפה כל האנשים שהיו אתו כל היום?

תודה רבה, ברשותך. אני חושב שאנחנו לא צריכים לשאול את השאלה מי עושה מה, אלא אנחנו כולנו,

ואני אומר במשפט שמפתח,

הרי אנחנו לא יכולים לקיים תריית מצוות.

סתם דוגמה, לכמת אהבה אי-אפשר.

נכון. כלומר, באהבת בכל עברך ובכל מאודך.

מה שאומרים אם יכול לקיים ברית מצוות?

אבל לא תריית מצוות.

ואני אומר שאם כל אחד יסתכל איך הוא יכול לתרום את התרומה,

גם אריאל שרון, כי אריאל שרון נולד תינוק,

ותינוק הוא משורש תיקון, וכל אחד אפשר לתקן אותו.

ולבורא עולם יש את כל המפתחות,

ועם אנשים כמוך ואחרים יש את אותם צינורות שיכולים לתת שפע,

וגם אותו להביא למצב אחר.

אתה יודע מה? בשביל הבקשה שלך.

אני מבקש,

כאחד שהיה בצבא, ואתה היית בצבא, וכל אחד כאן היה בצבא,

תן לו את הברכה, ובעזרת השם שיהיה בריא.

אז אני אגיד לך ככה,

אני מבקש מהשם יתברך,

שיעשה הטוב בעיניו מהרה בשביל שלא יישאר במצב זה.

תודה רבה. אמן. תהיה בריא.

כן,

שאלה הבאה.

שאלה למי יש?

שם למעלה, אצל אנשים, זו שאלה, נכון?

כן, למעלה.

שורה ראשונה.

ערב טוב.

ערב טוב. אם כבר הזכירו את אריק שרון, אז למה לא להזכיר את יונתן פולארד?

למה לא? את יכולה להזכיר גם. אז אפשר גם כן לבקש בשבילו ברכה,

אין שום בעיה. ולעזור בשבילו.

אין שום בעיה. הריני אומר שהקדוש-ברוך-הוא יעשה הטוב בעיניו מהרה.

אמן.

כן.

זהו.

כרגע. יפה.

זה היום רופא חולים ומתיר אסורים.

כן, עוד שאלה?

הנה, יש פה בחורצ'יק.

יש עוד מיקרופון אולי?

כן. אז למה כבודו נותן לו לרדת משם?

כן.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

בפרשת בשב כתוב שיוסף הביא את דיבתם של האחים לאביו.

בעל התורים כותב שם שפירוש בגימטרייה דיבתם זה מוות.

הווי אומר שהוא דיבר לשון הרע מביא מוות לעולם.

דבר אחד. דבר שני,

שמעתי איזו הרצאה של איזה רב שאומרת

שנשים שעולות לא צנועות,

הקדוש-ברוך-הוא כבר לא מביא צר רע לעולם,

מביא מחלות לעולם.

מביא כל מיני מחלות, סרטן, לא עלינו, וכל מיני דברים כאלה.

מה כבוד הרב עושה

בשביל

שאנשים יבינו מה משמעות שני הדברים האלה?

מה כל ארגון שופר עושה

להעיר את האנשים האלה באמת לא לדבר לשון הרע וללכת בצניעות?

אז קודם כול, מדי פעם אנחנו נזקקים לדברים האלה ואומרים אותם,

ולעניין השני, ודאי שאנחנו כמעט כל ערב עושים את זה. אם אתה לא יודע, אז אנחנו מחלקים תמיד כיסויי ראש, שנשים יקבלו עליהם כיסוי ראש, ולא רק כיסוי ראש.

מישהו מכסה את הראש, הכול מתחיל בראש.

אז ברגע שהראש מכוסה,

ממילא כבר שאר האיברים מתכסים.

הכיסוי ראש בא בעקבות בקשה.

עכשיו,

אנשים באים ומבקשים בקשה, הרב בא,

טוב, תקבלי עלייך איזה משהו,

כיסוי ראש ודברים כאלה.

אני מדבר מעבר לזה.

אם הרב היה מתחיל את ההרצאה שלו עכשיו, דוגמה,

משמעות הדברים האלה, ולא נכנס אפשר לדברי תורה של פרשת שבוע או דברים כאלה, בשביל להעיר באמת את האנשים,

להעיר את האנשים באמת מה ההצהרה הכי צורה שיש בעולם היום, שזה לשון נרע וצניעות.

אני לא מסתפק אפילו בזה שאנשים יודעים מה הפריצות עושה.

אני לא חושב. כנראה לא מודעים, אם זה באמת פריצות.

אני לא חושב, פשוט אנשים רוצים לחיות כמו חיות.

אז מה אנחנו עושים?

מה אנחנו עושים?

אנחנו בגן-חיות, ואנחנו המבקרים,

יש כאלה שהם חיות.

טוב, חיות חיות, אבל היום יש כבר חיות שמרגישים אותן בגנים, יש בה כל מיני מספרות לדברים האלה, כל מיני זה. מה אנחנו עושים? אתה יודע איך נקרא אשת פוטיפר?

המדרש קורא לה דובה. דובה, כן, קבצה על הבדל. למה? כי היא היתה דובה. מה זה דובה? דובה טורפת,

ואישה שמפתה גבר, אז היא כמו דובה שטורפת.

אז לכן צריך להבין שיש כאלה שיש להם מטרה,

הן יודעות בדיוק מה הן עושות ולמה הן עושות.

הפריצות גורמת אכן למחלות, לצרות, לייסורים, למלחמות, לאנדרלמוסיה, ובעולם, אם אתה לא יודע,

הכול סביב אנשים. כתוב נקבה תסובב גבר.

וכל המלחמות, וכל הדברים, והכול, בסוף, בסוף, בסוף, אם תחבר,

נשים.

אם היית מוציא את הנשים רגע מהתמונה והיו רק גברים,

לא בטוח בדור הזה, אבל בדורות קודמים

היה יותר כאן.

היינו כבר עם גברים, הנשים הן לא טוב לרע, הלוא בסופו של דבר נגעלים בזכות הנשים.

אין לי בעיה עם הנשים. כל דבר ודבר יש גם לטובה. אין לי בעיה, רק עם הפריצות דיברתי.

לא דיברתי על זה. אוקיי. הנושא הזה הוא הנושא הכי קשה,

וטהרתן של ישראל וקדושתן של ישראל זה רק הצניעות, והבית היהודי נבנה, והייחוס

של עם ישראל הוא רק מהאישה היהודייה הכשרה והצנועה.

כי אם לא,

אז יש ממזרים,

רחמר הנצלן, ויש פסולים, ויש חללים,

ויש פגומים, ויש כל מיני צרות.

אם חלילה הוא לא בא בטהרה,

זו ברנידה וכל מיני מרעין-בישין שנגרמים רק מהדבר הזה.

לכן, כשאנחנו מבקשים, אם אשה, חלילה,

אין לה ילדים או שיש לה מחלה או כל מיני דברים, מבקשים ממנה צניעות, וראה זה פלא, ברוב המקרים זה מציל את חייה,

או שהיא יולדת.

למה? כי המעכב הגדול זה הפריצות.

וכתוב שעימותינו הקדושות כולן היו צנועות, ולכן זכו לבנים קדושים.

שרה היתה באוהל,

מכאן שהיתה צנועה, היא לא יצאה לקראת המלאכים או הערבים שנדמו לה.

תמר היתה צנועה, וחמיה יהודה לא הכיר אותה כלל, כי כיסתה פניה בבניו,

בביתו,

ולכן יצא ממנה פרץ שממנו יצא מלך המשיח.

זאת אומרת, כל אלה שהיו צנועות,

אלה זכו שמהם יעמדו נביאים וגואלים וכו'.

כל זה בסדר.

אני מבין את הרב, ואני גם מכיר את המדרשים האלה.

מה כבוד הרב עושה בהרצאות שלו

כדי שאנשים באמת יבינו את המשמעות של הדברים?

אם לא הייתי שואל את השאלה,

הרב לא היום מביא את המדרשים האלה של שרה וזה. בוא אני אסביר לך. אבל אני מבקש מכבוד הרב, שמעתי.

אני אסביר לך. יש בעיה.

גם לדבר על זה זה לא תמיד צנוע.

אז לכן מדברים על זה.

כמו שאני משתדל ברמזים, ולא לדבר על זה ברוב.

הבנת?

כי זה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם בפרהסיה,

בהדרכה אישית, או כשלוקחים זוג שנישא, אז לוקחים את הכלב ומסבירים לה, לוקחים את החתן ומסבירים לו,

לא אצל החילונים, לצערנו, אבל אצל הדתיים, מסבירים להם מה זה בניין בית יהודי, מה זה קדושה,

מה זה טהרה,

מה זה כל הדברים האלה, מסבירים להם.

כמה חודשים לפני מכינים אותם לקראת זה.

אבל, בציבור החילוני אין את זה, בדיוק הפוך, מסבירים איך לא לעשות ככה.

אתה מבין?

אז זה סוג דבר שהוא מגביל.

עכשיו, לשון הרע, אתה צודק, לשון הרע זה דבר חמור מאוד, יותר גרוע משפיכות דמים ועבודה זרה וגילוי עריות, לשון מדברת גדולות.

וזה ברור שאם בן-אדם מדבר על חברו,

אז ודאי שזה יגרום לנקמה ולשנאה ולצרות עין וכו' וכו', ואנחנו רואים, הרי זה הכול סביב זה, הוא אמר עלי, הוא דיבר עלי,

אז הוא אומר עליו, הוא ככה. זה לא צריך אפילו להסביר, זה כמו לא תגנוב ולא תרצח.

צריך להסביר שאם אתה גונב יגנבו ממך, ואם אתה רוצח אז יורידו אותך.

לא צריך להסביר את זה, אלה דברים ברורים.

אבל מה לעשות שבדיוק נגעת בשתי נקודות שכתוב שגזל ועריות נפשו של האדם מחמדתן,

ואין מי שנמלט מהן כמעט.

לכן, זה לדבר מהיום עד אחרית הימים בלי הפסקה, וזה לא יספיק.

תודה.

תהיה בריא.

ערב טוב.

ערב טוב.

קודם כול, כבוד הרב, אני יכולה להגיד שאפשר לאהוב את השם מאהבה ולא מפחד,

ואני בדרך לחזרה בתשובה,

בתוך הדרך,

וזה באהבה, רק באהבה. כמו שאבא אוהב אותי, אני אוהבת אותו. ברוך השם.

אתה דיברת על הפריצות.

אני לא חושבת שאפשר לקרוא לחילוניות

שלובשות חשוף חיות,

אני יכולה לקרוא להן תינוקות שנשבו,

כי זה אנשים שלא מבינים.

אתה יכול להסביר להם,

אבל אם הם גודלים בחברה שהם רואים רק דברים כאלה,

אז הם לא מבינים מה זה צניעות.

זה לא אומר להם כלום.

אם אתה לוקח זוג שהוא חילוני, אני הייתי חילונית,

ומקים משפחה,

משפחה יהודית בישראל, כי אנחנו קודשנו על-ידי חופה וקידושין,

ואחרי כמה שנים מישהו מבן-הזוג מחליט שהוא מבין,

לא מחליט,

שכל החיים שלו זה היה משהו שהוא לא נכון לעשות והוא צריך לבחור בדרך אחרת.

אין אפשרות ישר להחליט שזהו, אני לא עושה את זה ואת זה ואת זה ואת זה,

כי קודם כול אתה תרחיק את בן-הזוג השני שלך,

ואתה פשוט תפרק מקדש בישראל.

אני מאמינה שמשפחה בישראל זה כמו מקדש קטן בבית.

מה אני יכולה לעשות כמו, לדוגמה, כיסוי ראש?

נכון שזה דבר אישי שלי,

אבל זה גם משפיע על בעלי.

אני, לדוגמה, כבר שבת כמעט הכול עושה,

וגם תארה את המשפחה, שזה משהו בעצם אישי שלי.

מישהו רוצה לעשות משהו אחר, הוא יעשה, אני לא.

אבל דבר כמו כיסוי ראש זה כבר משהו שבעצם זה לא מראה שאני, זה מראה גם משהו עליו.

זאת אומרת, צריך לחייב אותו במשהו.

אני פשוט מפחדת שאם אני אעשה צעד אחד יותר מדי,

אני ארחיק אותו.

טוב, שתי שאלות יש לך.

אחת,

לא כל מי שהולכת בפריצות היא חיה.

ובכן, אני רוצה להגיד לך דבר אחד,

החיות לא מתביישות שהן ערומות.

אם הן היו יודעות שהן ערומות,

הן היו רוצות מהר להתלבש.

אבל כיוון שאין לחיות דעת

והן לא מבינות את מצבן,

לכן הן הולכות כך.

אבל מי שיש לו דעת ומתפשט הוא יותר גרוע מחיה.

למה?

כי הוא בן-אדם, הוא בצלם אלוקים.

האדם הראשון בחווה שהיו בגן-עדן היו ערומים.

ובאמת, העירום

הוא לא דבר פסול.

מתי?

כשיודעים בדיוק למה משמש הגוף.

הגוף משמש לעבודת השם יתברך,

וקיום

המין האנושי הוא מצווה ראשונה בתורה, פרו ורבו.

זאת אומרת, כל האיברים שהאדם קיבל הם לקיום המין

על מנת שיהיה עולם מיושב בבני-אדם.

אבל ברגע שהיצר הרע החטיא אותם והתערבב בהם גם יצר הרע,

מאז

הפך גופו של האדם כזה שמשמש לחטא.

לכן הם מייד התבוששו

והם התביישו,

והבושה הייתה בגלל שהיה מעורב בזה חטא,

ולכן הם מייד כיסו את גופם במה שהם היו יכולים, עד שהשם בעצמו תפר להם קטנות עור.

זאת אומרת, הם כיסו את עצמם בעלי תאנה,

והקדוש-ברוך-הוא תפר להם קטנות עור. זאת אומרת, אדם שמבין

מהו הגנאי והחטא שנעשה באברי הגוף שלא על-פי התורה והמצווה הקדוש-ברוך-הוא,

אז ודאי שהוא יצניע את אבריו.

אבל אם הוא חושף אותם, והוא לא חושף סתם, לא בשביל אוויר להתאוורר, במקומות מסוימים דווקא,

או בגדים שהם לא צנועים, הכוונה אפילו אם הכול סגור,

אבל כשמבליטים איברים זה כבר לא בשביל להתאוורר.

וכן, על זה הדרך. הרי האישה יודעת בדיוק איפה היא שמה את לבה.

אז ממילא אי-אפשר לבוא בטענה שהיא באמת צנועה, רק שהיא לא מבינה.

היא לא צנועה.

היא לא צנועה. כי יש גם גויות

שהן צנועות.

זאת אומרת,

על הטענה הזאת שזה לא חיות,

אני לא מתכוון בלשון של חיה, כאילו להגיד

שזה אלא להגיד את המשל, שזה פירושו של דבר כמו בעל-חי שאין לו הבנה והכרה והוא הולך עירום וזה לא מפריע לו בכלל.

אם אדם מגיע לדרגה כזאת שהוא לא מרגיש בזה בכלל,

אז באמת הוא כמו בעל-חי.

הצניעות ודאי נרגשת,

והצניעות מראה קדושה,

וזה שומר גם על כבודה של האישה.

אישה היא לא הפקר לעיני חול.

אישה צריכה שלא תתגנה בעיני בעלה.

חכמים הקפידו מאוד שהאישה לא תתגנה בעיני בעלה ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.

והיא צריכה להתייפות לבעלה, אבל לבעלה,

לא לרחוב.

בבית היא עם חלוק

ועם משכות על הפנים,

וכשהיא יוצאת החוצה היא מתגנדרת.

אז רגע, למי את מתייפה, לבעלך

או לשכונה?

הפוך, בעלך מגיע, תלבישי בגדי שבת.

אבל זה לא נעשה כן.

למה?

אם היא הייתה חושבת באמת מה המטרה שלה ומה החשיבות שלה,

אז היא הייתה עושה מה שנכון על-פי התורה, ואת זה היא לא עושה.

זה לגבי החלק הראשון, ויש עוד מה להאריך בזה. ואני רק אגיד לך,

כשהקדוש-ברוך-הוא ברא את האשה,

הוא כביכול התחבט מהיכן לברותה.

והמדרש אומר,

הוא אמר, אם הוא יברא אותה מהפה,

היא תהיה דברנית.

אז הוא לא ברא אותה מהפה.

מהאוזן, אז היא תהיה צייתנית.

מהעיניים, אז היא תהיה סקרנית.

מהידיים, אז היא תהיה משמשנית.

מהרגליים, אז היא תהיה יצאנית.

כל עבר ועבר הקדוש-ברוך-הוא בחן מאחד לברותה, ולא מצא בסוף מקום שראוי לברותה, אלא מן הצלע של האדם,

שהיא צנועה ומכוסה,

כדי שהאשה, מהותה, יהיה צניעות וכיסוי.

לכן הוא ברא אותה מהצלע.

ולמרות זאת,

היא ברברנית ודברנית וצייתנית וסקרנית ומשמשנית.

ויצאנית.

אז מכל מקום צריך להבין

שזה בריאתה, מה נעשה? ולכן היא צריכה לשמור ביותר על הדבר הזה,

כי עיקר החטא נסוב אחר מראה עיניים.

לכן התורה מזהירה, לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם.

זאת אומרת, אדם טר אחרי עיניו, יוצא.

אם יש לו היכן לתור,

אז הוא נכשל.

ומי המכשיל?

האישה.

אבל אם האישה לא נותנת לו פתח להיכשל,

אז היא זוכה ומזכה.

אבל אם היא נותנת לו פתח להיכשל, היא חוטאת ומחטיאה,

והקולר תלוי בצווארה.

והיא עתידה לשלם

על כל אחד ואחד שהחטיאה, הן במראה עיניים והן אחרת.

אישה, מה עושה את זה?

צרררע מוציא אחת

שהיא לא צנועה, מה זה פריצות?

פריצות זה ההיפך מצניעות.

מה זה צנוע?

מוסתר, מכוסה.

מה זה פריצות? פרוץ, גלוי, חשוף.

למה זה נקרא פריצות?

כי זה פרוץ, חשוף.

מה זה צניעות?

זה כיסוי.

מה עושה צרררע? לוקח אחת שהולכת בפריצות,

מוציא אותה, ואלפי גברים שהיא עוברת ברחוב מסתכלים,

ועוברת עבירות חמורות שלא תטורו אחרי רוחם ועל עיניכם,

והיא תשלם והם ישלמו.

כל אחד מהם ישלם פעם אחת,

והיא תשלם על כולם.

הבנת איך הוא מתפרנס יצר הרע?

עכשיו,

אישה שמכסה את ראשה,

אז היא צנועה.

ואת יודעת שיופייה של האישה זה בשיער,

והיא מטפחת את שערה מאוד,

ואם שנה תסרוק את לכאן ולכאן,

חוץ מאלה שעושות

ככה כל הזמן,

שופוני,

או אלה שעושות ככה וככה,

אז כל הפוזות האלה זה לא בשביל הצניעה,

או כאלה שמעבירות את האצבעות בין השערות ככה, כל מיני.

אז זה נועד לא למטרות של צניעות, זה ברור לנו, אנחנו יודעים.

אבל,

אישה שמצניעה את ראשה, אם הראש סגור,

כל הגוף נהיה סגור. לא שייך שאישה תלך

עם מטפחת ומכנסיים קצרים, נכון?

זאת אומרת, זה ברור.

אז ממילא סוגרים את הראש, נסגר הכול.

עכשיו יש לך בעיה עם בעלך?

את אומרת שברוך השם את שומרת היום טהרת משפחה,

ושבת ברובה,

אז את אומרת, אין לי בעיה עם בעלי. זאת אומרת, אני מצטעה שאני מפריעה לך. זאת אומרת, הוא לא מתנגד.

הוא גם אומר לי, אם זה טוב לך וזה עושה אותך מאושרת, זה עושה אותי גם מאושר.

את חוששת אבל שהוא יתרחק, אמרת.

אני חוששת, כי ברגע שאתה מתקדם,

הוא עומד במקום מסוים ואני מתקדמת, אז אנחנו מתרחקים.

רק רגע, רק שנייה. קודם כול, בעלך חכם. ראיתי שמה שטוב לך, טוב לו. זה טוב מאוד, מצאת בעל מיוחד.

לא כולם מוצאות כזה. זה לא אני מצאתי, זה הקדוש-ברוך-הוא מצא לי.

אוה, אז אם זה הקדוש-ברוך-הוא,

אז ברוך השם.

הקדוש-ברוך-הוא רוצה שתלכי עם כיסוי ראש.

בכל מקרה, ואני אסביר לך, את אמרת שמצווה של טהרת משפחה זה עניין אישי שלך. במקרה הזה מצווה זו היא לא אישית,

היא דו-אישית.

למה?

כי גם הוא תלוי בך בעניין זה,

והוא לא יכול להיות אתך אם את לא תהיי בטהרה, פירושו של דבר.

זו מצווה משותפת לשניים.

שבת את יכולה לשמור לבד, והוא יכול לא לשמור, לדוגמה.

זה לא מפריע לך לזכות בגן-עדן.

אבל טהרה זה רק בשניים.

אז לכן את חייבת בטהרת משפחה גם אם הוא לא רוצה,

כי אחרת את תאבדי את העולם הבא שלך גם כן.

אז זה לעניין זה. צניעות, את מחויבת.

זה כמו שאישה תתנגד,

לדוגמה, כן?

בעלה הוא לא מל. נגיד הוא נולד ולא מלו אותו, והוא לא מל.

אז היא תתנגד שהוא יעשה ברית מילה. היא לא יכולה להתנגד. הוא מחויב. אם לא, זה כרת.

הוא חייב לעשות ברית מילה.

היא לא יכולה להתנגד.

גם בעניינים של האישה, האישה צריכה לקיים את המצוות התלויות בה.

עכשיו אל תשכחי שזה לא רק בינך לבינו.

זה לא נשאר בבית. את יוצאת החוצה.

ואת מכשילה אחרים.

את העוונות האלה, מי יסחב על הגב שלו?

גם אם הוא יתנדב זה לא יעזור לך.

זאת אומרת, את צריכה ללכת.

אבל אצלך אין בעיה בכלל. אם הוא מוכן והוא שמח וטוב לו,

את צריכה לרוץ מהר לעשות את זה.

ואם את רואה שהוא לא מתקרב במהירות שלך לאן שאת מבינה שאת מגיעה,

אז אפשר להסביר לו,

אפשר להדריך אותו,

אפשר לשלוח אותו לסמינר,

אפשר לראות לו חומר,

אפשר להיכנס לשופט דאדנט,

לראות.

אין בעיה. אם צריך לדבר אתו, ידברו אתו.

אין בעיה.

אבל אם הגעת למצב כזה, זה נפלא.

מה שנשאר לך זה רק לקבל כיסוי ראש במעמד של רבים וזיכוי רבים בקידוש השם

ולצאת לדרך.

מה את אומרת?

עזרנו ברוך.

מה את אומרת?

מה את אומרת?

נהחת נו-אפי לכל! שירי הכל נכון נכון נכון נכון נתן

נכון...

שאחיינו, ברוך.

ברוך אתה, אדוני,

אלוהינו מלך העולם, שאחיינו,

וקיימנו, והגיענו לזמן הזה.

אמן.

השם יזכה אותך,

שעה טובה עליך,

וילדיך תבנו ביתכם בניין עדי עד בקדושה ובטהרה, ובהצלחה גדולה.

יפה, אשריכם ישראל, אני ממש מאושר לראות את תושבי כרמיאל ככה.

אני הייתי פה כמה פעמים,

המצב היה הרבה יותר קשה.

עכשיו אתם בלי העין הרע, משהו,

משהו.

כן.

עוד שאלה, בבקשה, למי שיש.

אני רוצה. איפה?

איפה?

שם. תן לה בבקשה.

שלום לכבוד הרב.

יש לי שאלה שאני מתכבדת בה כבר כמה שנים.

מצד אחד כתוב,

והגית בו יומם ולילה, ומצד שני כתוב, וזיעת אפיך תאכל לחם.

רציתי לדעת אם כל הישיבות שעושים היום, והאברכים בעצם מכסים את ההשתדלות של הפרנסה,

ושכבוד הרב לא יבין. בעזרת השם שאני אזכה לבעל שיושב ולומד תורה, אבל אם הרב יוכל לעשות קצת סדר בכל הבעלגן,

לעשות סדר בבלגן, כן.

בלגן יש לך עד עכשיו.

ועוד משהו, שהיום כבר המצב הוא בעצם הפוך,

שבמקום שהבנים יפרנסו את הנשים, בעצם כשהאנשים מפרנסים את הגברים. מפרנסות, כן. מפרנסות. לא, אבל זה נכון, מפרנסים, כי הם כמו גברים.

כן.

אז בואי אני אסביר לך.

קודם כול,

המצווה והגית בו יומם ולילה, זו מצווה.

ובזיעת אפיך תאכל לחם זה קללה.

כי האדם הראשון נתקלל אחרי החטא על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, בזיעת אפיך תאכל לחם.

קודם הוא לא עבד.

קודם היו מלאכים צולים לו בשר ומשכין אותו יין.

הוא היה בגן-עדן

לעובדה ולשומרה, לקיים מצוות עשה ומצוות לא תעשה שבה,

ולא היה צריך לעבוד בכלל. כשהוא חתן, התמעט בקומתו,

ונענש

שהוא צריך לעבוד, בזיעת אפיך תאכל לחם.

באדמה תצמיח לך קוץ ודרדר.

צריך לעבוד. בקיצור,

היה לך גן-עדן,

חטאת,

אז אתה צריך עכשיו לעבוד. זה קללה.

התורה לא אמרה מה השיעור של הקללה וכמה שעות ביום.

ומי שחכם ממעט.

כמובן בקללה, נכון?

ומי שחכם יותר לא עובד בכלל.

מצווה והגית בו יום ולילה זה שכר לנצח נצחים, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

לא כל אחד נמצא במדרגת ביטחון כזו שהוא יכול לא לעבוד בכלל.

זה עניין שרוכשים אותו על-ידי לימוד,

תרגול ואמונה ומגיעים בסוף למצב כזה שיכולים למעט ולמעט ולמעט בעבודה,

עד שיש כאלה שזוכים לשם אוהלה של תורה, תדיר,

כמו יעקב אבינו, שהיה איש תם

יושב אוהלים.

עשו היה איש ציד, איש שדה, הוא היה עובד, הוא היה צייד,

הוא היה צלף,

הוא היה הכול.

אבל מה נשאר מעשו?

מה נשאר ממנו?

על חרבך תחיה, מלחמות, צרות, בעיות, הכול.

מה נשאר מיעקב? 12 שבטי איה שהעמידו

את עם ישראל שקיבל את התורה,

ושכל העולם היום ניזון בזכות עם ישראל.

אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמים בארץ לא שמתי.

גם האמריקנים, שהפכו מידידים

לציר הידידות החדש,

איראן-סעודיה,

גם ניזונים מאתנו.

הם חושבים שהם נותנים לנו 3 מיליארד דולר,

אבל כל תמצית החיים שלהם תלויה בקיומם של ישראל.

אם אין ישראל,

אין עולם ואין זכות קיום בכלל לכל אומות העולם.

כך אומר הקדוש-ברוך-הוא, אם לא בריתי התורה יומם ולילה שהוגים בישראל,

חוקות שמים וארץ לא שמתי.

אין בריאה, אין גלקסיות, אין כלום.

אז כל העולם ניזון מאתנו.

בכל יום היתה יוצאת בת-קול ומכרזת ואומרת,

כל העולם ניזון בשביל חנינה בני,

וחנינה בני די לו בקו חרובין מערב שבת עד ערב שבת.

כי חנינה בני,

חנינה בן דוסא, היה צדיק יסוד עולם,

וכל העולם ניזון בשביל יהודי אחד

שהוא צדיק יסוד עולם.

אבל עתידין אומות העולם להכיר בערך הזה,

וכתוב, והיו מלכים אומנייך

ושרותיהם מניקותייך,

עפר רגלייך יילחכו.

עתידין אומות העולם לבוא וללחך את העפר שבו דרכנו

מפני שיבינו את גדולת עם ישראל באחרית הימים.

מכל מקום ליישב לך את הבלגן.

צריך בעיקר ללמוד תורה,

ואם אין ברירה, למי שחסר ביטחון צריך לעבוד, וזה נקרא השתדלות.

לא שהעבודה מביאה את הפרנסה,

אלא הכול בגזירת עליון בראש השנה,

מהי הקצבה של המזונות לכל השנה.

ונקצב לאדם, מה יהיו מזונותיו לשנה שלמה?

יעבוד יותר, יעבוד פחות, יהיה מובטל, יהיה בית-חולים,

יהיה פה, יהיה שם,

הוא ייזון והוא יחיה והוא ישלים את השנה, חוץ מגזירה שהוא צריך למות.

למה?

כי אם השם רוצה שאדם יחיה,

חייב שיהיה לו מזון, ולא משנה באיזה דרך.

שמא תאמרי שהאדם הזה נופל עול על הציבור?

לא, פחות מסטודנט.

סטודנט, אנחנו משלמים עליו הרבה יותר ממה שאברך.

אברך מקבל מאות שקלים,

וסטודנט, אלפי שקלים מימון מהממשלה כדי שהוא ילמד,

ואחר כך הוא יתפרנס באופן אישי.

הוא גם לא יעשה הנחות על זה.

אבל אברך שלומד תורה,

כל עם ישראל נהנה מלימוד התורה שלו,

כי הוא נותן זכויות לכולם.

על ישראל,

ועל רבנן ועל תלמידי הון ועל תלמידי תלמידי הון, דעסקין באורייתא קדישתא.

די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר.

יהיה להון ולכון ולנא חינא וחסדא ורחמי.

מה זה, הכול בזכות מי?

תלמידי חכמים ותלמידיה,

תלמידי חכמים שעוסקים בתורה בכל מקום, בכל אתר ואתר.

בזכות זה יהיה לכם ולנו ולהם ולכל ישראל חן וחסד ורחמים לפני הקדוש-ברוך-הוא. ככה אומרים בקדיש כל יום.

את שומעת?

זה התלמידי החכמים והאברכים שיושבים ולומדים.

וגם אם בא אדם פרטי ונותן כסף לאברך

לסייע לו,

השלמת הכנסה, מה שנקרא,

אז הוא זוכה מי שנותן לו לחיי העולם הבא,

כמו ישכר וזבולון.

ישכר ישבו ולמדו תורה,

וזבולון, שבט זבולון פרנס אותם.

וכתוב,

שמח

זבולון בצאתך וישכר באהוליך.

שמח זבולון בצאתך.

זבולון,

כשתצא מן העולם הזה ותגיע לעולם האמת, אתה יכול לשמוח כי ישכר ישב ולמד באהוליך, בזכות הכסף שלך.

ואם יש אדם שהוא עם הארץ, מסכן, לא יודע ללמוד או לא למד,

אין לו זכות לקום בתחיית המתים.

אז איך יקומו עמי ארצות בתחיית המתים?

אם הוא מסיא את ביתו לתלמיד חכם,

אדם שמסית ביתו לתלמיד חכם, הוא מבין שהחיים שלו לא יהיו קלים,

כמו שאת שאלת.

היא תצטרך לעבוד והוא יצטרך ללמוד,

אז היפכו פה את היוצרות.

אבל המסית ביתו לתלמיד חכם

זוכה לקום בתחיית המתים אפילו אם הוא עם הארץ. למה?

כי יש לו חלק בתורה של התלמיד החכם שישב ולמד,

כי הוא הסכים לתת את ביתו,

אפילו שהוא ידע שהתהפכו היוצרות,

כיוון שהוא מעריך את התורה,

אז לכן הוא זוכה שיהיה לו חלק.

או מי שעושה אנגרייה לתלמיד חכם,

אדם

שהולך ולוקח מתלמיד חכם לעשות בעבורו עסק כדי שיוכל לשבת ללמוד,

והוא יתעסק בעבורו כדי לפרנסו,

נגיד, התלמיד החכם, יש לו ספרים שלו,

והוא אומר, התלמיד החכם, אם יפתח חנות ויעמוד שם וימכור, אז הוא יבטל את הזמן של הלימוד.

אני אלך וימכור לו את הספרים ואני אתן לו להתפרנס בכבוד.

אדם כזה זוכה בתורה של תלמיד חכם,

והמטיל מלאי לכיסם של תלמידי החכמים, גם הוא זוכה. אדם בא ונותן לו הקצבה חודשית

או מעשרות,

ונותן לו, הוא זוכה, אפילו אם הוא עם הארץ, לקום בתחיית המתים.

הנה לך הסבר לשאלתך.

וצריך להבין שנכון

שיש מצב שהאשה יוצאת ועליה נאמר,

כל ליל שבת אנחנו אומרים, אשת חיל,

מי ימצא?

ורחוק מפנינים מכרעה, היא לא מחפשת תכשיטים והיא לא מחפשת שופוני.

אשת חיל מאיצה ורחוק מפנינים, בטח בה לב בעלה,

בשלה לא יחסר.

גמלה תותו ולא רע כל ימי חייה,

דרשה צמר ופשתים בטס וחפץ כפיה.

הייתה קול להיות סוחר, ממרחק תביא לחמה ותקום עוד לילה ותיתן טרף לביתה וחק לנערותיה.

זממה שדה ותיקחהו מפרי כפיה נטעה כרם.

חגרה בעוז מותניה ותאמץ זרועותיה.

טעמה כי טוב שכרה, לא יכבה בלילה נרע.

ידיה שלך בכישור וכפיה תנחופה לך.

כפה פרסה לעני וידיה לאביון.

לא תירה לביתה משאלה כי כל בתל לבוש שנים.

מרבדים עשת לה, שש בארגמן לבושה.

נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני הארץ. שמעת כמה היא עובדת?

ואיפה בעלה?

יושב עם זקני הארץ עם החכמים ולומד תורה.

זאת אשת חיים.

הבנתיוך?

כן, שאלה.

למי יש שאלה?

איפה כאן?

לבחורצ'יק הזה. בבקשה.

בריצה, אם אפשר.

תודה.

יוסף פה.

יוסף השם עליכם ככם אלף פעמים,

ויברך אתכם כאשר דיבר לכם.

כן. רציתי,

אני בתהליך, ברוך השם, של חזרה, בתשובה כבר שלוש שנים. אשריך.

ואני רוצה לקבל עלי עוד משהו.

חשבתי שאולי כבוד הרב יכול לעזור לי.

ציצית אתה מתכוון.

ציצית כבר יש, ברוך השם. אה, יש לך.

אז אתה רוצה לקבל על עצמך מצוות נוספות.

בוא, אני אתן לך משהו קל.

תלמד כל יום,

שעתיים, תורה,

בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.

מוכן?

תשתדל. יופי. מה שמך?

ארז.

ואימא?

אלן.

ארז בן אלן? אלן.

השם יזכה אותך להתעלות בתורה וביראת שמים ולזכות לשם אוהלה של תורה ולבנות בית נאמן בישראל.

כן, עוד שאלה. הנה פה בחורצ'יק יוסף.

כן.

תגיד, 1, 2. לא, 1, 2 תגיד.

לא, תגיד 1, 2. תגיד 1, 2?

1. לא 1, 1, 2. יוסף, תגיד את ה-1, 2.

יוסף.

תודה רבה.

תגיד 1, 2. 1, 2. אתה רואה? אם הייתם אומרים קודם, היה יותר מוקדם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

לפני חודשיים טיילתי בארצות-הברית את אצל הדודים בקהילה בניו-יורק.

אני בתהליך של חזרה ותשובה. בלי עין הרע. רק אני צריך לחזור בתשובה וזהו.

כן.

ברוך השם, התחלתי דווקא בניו-יורק,

אחרי שדודים שלי ילדים קטנים שאלו אותי ואמרו לי, כאילו, מה, אתה לא שם כיפה?

אתה בא מארץ הקודש?

אז היה גם צום גדליה, אז גם לא צמתי.

אז הם כאילו שאלו בתמיהה,

מה, אתה לא צם?

מאז, ברוך השם, אני חזר בתשובה,

אבל איפשהו זה פוגע לי בעניין, לא פוגע, אבל זה מעלה בי קושיות בעניין הפרנסה.

אני מייצג פה עוד שלושה חברים שלי,

שעובדים בעבודה במסגרת כוחות הביטחון,

ולצערי אנחנו צריכים לעבוד בשבת.

קודם ראיתי שנגעת בנושא של קצין המשטרה ורצית כביכול להיכנס לנושא של חילול שבת

בעניין הפרנסה.

כן.

עכשיו, רציתי לדעת מה אפשר לעשות בשביל להגיע למצב שאמרו לנו שצריך להשתדל כמה שפחות.

אנחנו משתדלים, אבל עדיין אנחנו מרגישים עם זה לא טוב.

כולם מתחזקים? כל הרביעייה?

כן. אפילו כבר בהתחזקות, כבר כמה שנים, כמה שנים, שניים.

ברוך השם.

עכשיו, אתם צריכים לחלל שבת לדברים שאין בהם סכנת נפש, אני מבין.

אין סכנה, אבל אין לנו ברירה גם.

כן, אבל אני שואל על העניין של סכנת נפשות.

אתם לא יוצאים רק למשימות של סכנת נפשות.

זה מורכב.

זה עניין של, אין ברירה,

כי חייב באותו רגע, למשל,

יש איזה מצב שצריך להניע רכב או

לגעת בכפתורים מסוימים כלשהם, שאין ברירה אחרת.

נגיד להתניע את הרכב בשביל שהוא לא ישתעמם.

נקרא לזה ככה, כן. לא בדיוק כי להשתעמם, אלא ההוראות, זו החובה שלהם. אני יודע, כי חייבים להתניע כל 24 שעות כמה דקות, נגיד.

יותר מזה.

אבל לא משנה, 20 דקות, שעה, לא משנה,

אבל לא לצורך נסיעה לפיקוח נפש, הצלת נפשות או דברים כאלה.

זה לא. זה הרבה יותר מורכב מזה, וזה עניין של משהו שנכפה עלינו בגלל התפקיד.

אני מבין. ואין ברירה, כי זה חייב להיות בהמשך רצוף במשך 24 שעות דווקא. אני מבין.

עוד פעם,

דבר שהוא לא שייך

לפיקוח נפש, אתה לא יכול לחלל את השבת.

דבר שאתה לא צריך לעשות ויש בו חילול שבת, אסור לך לעשות.

זאת אומרת, רק דבר שהוא נוגע לפיקוח נפש.

זאת אומרת, אם אתה צריך לנסוע עכשיו לגדר המערכת כי פרצו, אני לא יודע מה, ויש עכשיו סכנה, אז כל הנסיעה מותרת.

אתה לא יכול לשמור רדיו בדרך ולעשן סיגריות,

אבל אתה יכול, אתה מבין איך קוראים לו לעשות את הביצוע של המשימה הזאת, נגיד.

אבל האם זה דברים שגרתיים, שהם לא קשורים לפיקוח הנפש,

אלא ככה העבודה? העבודה צריכים לבוא, לחתים כרטיס,

צריכים לכתוב משהו, צריכים זה.

זה לא דברים שמחייבים את השבת.

זה לא חובה.

חובה בעבודה, אבל לא חובה. שבת לא מסכימה.

זאת אומרת, המקום היה צריך

לתת לכם אפשרות שזה לא יהיה בדרך זאת, אם הייתם כל כך עיוניים וכו'.

אני לא אשם שהמערכת לא בנויה בשביל שומרי שבת,

והיא לא הכינה את עצמה.

ובתורה כתוב, שלא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. גם צבא שהיה בעם ישראל בזמן המלכים, בזמן המלחמות, כשעם ישראל נלחם על-פי תורה,

אז אסור היה שייראה ערוות דבר. אסור שיהיו דברים שהם אסורים על-פי תורה.

היו צריכים לשמור את כל מה שצריך לשמור על-פי ההלכה.

וניהלו מלחמות וקרבות וניצחו.

במקומות שהיה צריך להילחם, התירה התורה אפילו לאכול קודלי חזיר,

במקום שמותר, במקום שאסור, אסור.

אז לכן צריך לדעת מה הבחינה שאתם נמצאים בה.

בשביל לפסוק אישית לכל אחד מכם, צריך שיהיה פוסק שאתם תיכנסו אצלו,

תגידו מה מסגרת העבודה, בלי להיכנס אפילו לפרטים ביטחוניים, אבל להגיד מה סוג העבודה וכו',

והוא יפסוק.

עכשיו, אם יש לכם חשש

שאתם תפסידו מקום עבודה ותקופח פרנסתכם משמים, אתם טועים.

לקדוש-ברוך-הוא יש במה לפרנס ולזון כל אדם,

ומי שעושה את רצונו, על אחת כמה וכמה.

ומי שמוכן לוותר על רווח מסוים,

רק ירוויח.

אני כל יום לומד בשעה 03.40 בבוקר עם ציבור של עשרות אנשים בבני-ברק.

ויש שם אחד שהוא מתחנת כיבוי אש בבני-ברק.

ואתמול למדנו את

שער הביטחון של רבנו בחייא.

היה מישהו שאמר שקשה לו להבין איך אפשר, מה, אני אפסיק לעבוד אז תהיה לי פרנסה וכו' וכו'.

קם אותו אחד ואמר לו, תשמע, היתה לי שאלה קשה.

אני חזרתי בתשובה,

ואני בתחנת כיבוי,

ואין דבר כזה שאתה יכול להגיד, אני לא עובד בשבת.

מה עוד אם אתה לא עובד? מישהו אחר עובד.

אז מה אני אעשה?

באתי לקצין ואמרתי לו, תשמע, אני לא רוצה לעבוד בשבת.

אז הקצין אמר לו, תשמע, אם אתה לא רוצה לעבוד בשבת,

אני אכבד את רצונך, אבל אתה תצטרך לקבל רק 3,000 שקל.

עכשיו, זה אדם נשוי עם ילדים.

אמר לו, 3,000 שקל? אמר לו, קניתי, אני מסכים, 3,000 שקל.

הוא לא היה גומר את החודש.

אחרי שלושה חודשים הוא אומר, לא יאומן כי יסופר.

הסכימו לשלוח אותו לקורס קצינים במכבי אש, זה לא כל כך מהר הולך.

19 שנה זה אין ותק.

והבן-אדם, שולחו אותו לקורס קצינים, ששם המשכורת ודאי תהיה נכבדת, עם המגבלה שיודעים שהוא לא יעבוד בשבת.

נו, אז איך הקדוש-ברוך-הוא פתאום נתן לו אופציה אחרת?

ואני מכיר הרבה אנשים שייעצתי להם במקום שהיה אסור לחלל שבת, לא לעשות.

לא מכיר אחד מהם שקופח מן השמים והפסיד.

בדיוק הפוך.

ההחלטה היא שלכם. אפילו אם אין לכם ביטחון,

כמו שאתה סומך על זה שהקדוש-ברוך-הוא נותן לך לראות,

ואתה לא חושש שבבוקר תקום חלילה סומך,

כמו שאתה לא חושש שלא תשמע מחר,

ואתה לא חושש שהלב שלך יידום,

ואתה קם בביטחון שתקום למחר, ויש לך תוכנית אפילו כתובה מה אתה תעשה מחר,

למה אתה חושש שלא יהיה לך מזון?

הבנת?

הבנתי. חשבת פעם על הביצה?

על הביצה?

לא חשבת.

ביצה.

בפנים יש אפרוח.

מי זן אותו?

מי מפרנס אותו?

מי הכניס אותו לפנים?

תשאל אותו את האפרוח. נו.

אתה במצב יותר טוב, כבר יצאת מהבצע.

גדלתי. אז אל תדאג.

בסדר? בסדר. בהצלחה. ברשותך, הרב, דיברתי עם חבר שלי עכשיו בדיוק,

ואבא שלו בבית-חולים,

במצב לא טוב. אם אפשר, בבקשה, ברכה.

כן, אני תכף אתן לך, קודם היהודי שביקש כאן, ואחר כך.

אתם כבר הולכים עם ציציות?

אני ביום שבת. לאט-לאט.

אין לי בעיה לקבל עכשיו.

או, בוא, מוטד. בוא.

יבישיות חוטורים ומיידורים ותגיע כנעי מלמלו. יבישיות חוטורים ומיידורים ותגיע כנעי מלמלו.

ברוך אתה, אדוני. אלוהים יכול להמשיך. יאנו ומקיענו והגיענו לזמן הזה. אמן.

החבר'ה גם רוצים?

החבר'ה רוצים? יש לשלושתכם?

נקלע מאוד. מי פה מהציבור רוצה ציצית?

אתם רוצים ציציות?

לימלו ביהודה.

למעלו, למעלו, ונגיע קראתי למעלו, למעלו, למעלו, ונגיע

קנאייתי למהלוך

כבישיות כותורים, מייטורים ותגיה, קנאייתי למהלוך

מייטורים ותגיה, קנאייתי למהלוך

כבישיות כותורים, מייטורים ותגיה, קנאייתי למהלוך

כבישיות כותורים, מייטורים ותגיה, קנאייתי למהלוך

למהלוך, ולמדוכ, ולמדוכ, ותגיה, קנאייתי למהלוך, ולמדוכ, ותגיה, קנאייתי למהלוך, והואי שיראיתי, אוי וכו',

ואין כוח אדם יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין כוח יפה אין

למעלו, למעלו, תגיע גלייתי למעלו, למעלו, תגיע גלייתי למעלו.

אוי, למעלו, ולמעלו, תגיע גלייתי למעלו, למעלו, ולמעלו, ותגיע גלייתי למעלו. כן. אלה האנשים שירצו אחר כך כיסוי ראש, יוכלו לרדת לכאן לקבל.

שמעתי שיש פה קוקו. נמצא אתי?

איפה הקוקו?

כבודו רוצה להוריד את הקוקו?

כבוד הרב, אני עובד משגיח אצל היהודי הזה במסעדה,

והוא גם, ברוך השם, לקח חסות פה לערב היום.

ואני הייתי רוצה שהרב ינהל אתו דיאלוג,

כי הוא טען שאף אחד לא יכול להוריד לו את הקוקו או לכוון אותו לדרך השם.

זה ברור, בכוח אף אחד לא יכול להוריד לו.

אז הייתי רוצה שהוא ישאל שאלה את הרב. הוא לא רוצה לשאול כי הוא פוחד שהוא יוריד את הקוקו.

תן לו, תן לו, תן לו.

בוא נדלג.

יש לך איזה ספק, משהו, בירור?

אין לי שום ספק.

אני מאמין, ברוך השם.

תן לו לדבר. למה אתה לא קם לו את המיקרופון?

כן.

אני ברוך השם מאמין. אני לא, אין לי שום ספקות. אם לא היית מאמין,

לא היית משקיע בערב כזה. ברור שאתה מאמין, ומאמין גדול.

כי אם אתה מוכן להוציא גם כסף בשביל שאנשים ישמעו אמונה,

ודאי שאתה מאמין.

כן, ברוך השם. עכשיו תגיד לי משהו. אתה מאמין לרמב״ם, לדוגמה?

נהרי, לא לישון, טוב? נהרי.

כן.

אתה מאמין לרמב״ם, נכון?

הרמב״ם, בהלקות עבודה זרה, בפרק 11, אומר שבחוקות הגויים לא תלכו,

זה שאנחנו נהיה נבדלים מהגויים, לדוגמה,

בבגדינו ובשערות ראשינו.

שעובדי כוכבים וכומרים לעבודה זרה מגדלים את שערות ראשיהם,

ואילו היהודי לא.

אתה יודע שהיהודים מקצרים את השיער כי השיער הוא דיניים,

והזקן הוא רחמים. זקן, אני רואה שיש לך, ברוך השם, אז יש לך רחמים.

אבל הזקן, השערות

מאחורה זה דינים, דינים כבדים.

אז אם אתה לא רוצה להיות בחוקות הגויים, ואתה רוצה להיות יהודי

כמו שצריך לראות יהודי,

אז תאמין לרמב״ם.

לא אני, אני קטן, אני רק מביא את הרמב״ם.

זה גם חיסכון בשמפו?

מה אתה אומר?

יש עוד דבר אחד, יש עוד דבר אחד,

עוד דבר אחד,

שזה נקרא קידוש השם.

לזכות לקדש שם שמים ברבים לא כל אחד זוכר.

בכבוד.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

רגע,

רגע.

רגע,

אצל הספר המספריים לא קדושות כמו המספריים שלי.

זה מספריים שהורידו רק קוקואים.

חמש שנים.

אצל הספר לא הייתה חמש שנים. לכן אני אומר, אם יום אחד תגיע אליו, המספריים לא קדושות. אם אני פעם, בעזרת השם, אלך לספר מבטיח, הנה, לקנה כולם, אתה תוריד לי את הקוקו. אני לא ספר, לכן אתה לא תוכל להוריד את זה אצלי במספרה.

אני באתי לכרמיאל במיוחד, ואם אתה זכית לארגן את הערב,

תן לי את הכבוד לזכות להוריד לך את הקוקו.

תן לו מוזיקה.

רגע, רגע, רגע.

תראה, יש לך בעיה, אתה באת עם משגיח כשרות.

אתה מבין, הוא משגיח, אתה מבין שאתה תהיה כשר, לא רק המסעדה.

מה אכפת לך להוריד? הרי יום אחד אתה תוריד. אתה לא תגדל את זה עד גיל 70, נכון?

הכול ביד השמים. זה ברור.

בשמים, אם זה תלוי, אז בשביל זה אני כאן.

אנחנו.

אני פרסי, אצלנו השיער מחזיק עד גיל 28-9.

אני מקווה שיחזיק לי עד הגיל הזה, בעזרת השם. אחר כך,

מה יהיה, יהיה. אבל אני, אם אתה פרסי, אז בכלל אין לך התנגדות שאני אוריד, כי זה בחינם.

בוא, אני ואתה נצטלם, תהיה לנו תמונה, אחר כך תראה את זה בשידור חי. אתה יודע מה זה?

זה לנצח. איפה תזכה לדבר כזה? לנצח.

המסעדה שלו תהיה מפורסמת באינטרנט, בחינם.

אני מוכן גם לשים לך פרסומת באתר שלי. הנה, אתה רואה?

לא הבנתי. אתה תתבייש ללכת מפה בלי שיער? לא, לא. חס וחלילה, לא. אז מה הבעיה?

הוא לא שלם עם עצמו, אומרים פה.

הוא באמת לא שלם עם עצמו. איך הוא יהיה שלם אם הוא יהיה עם קוקו?

להיות שלם על-פי היהדות זה לא לעבור על בחוקות הגויים לא תלכו.

זו מצווה גדולה.

זה דבר חשוב.

אתה נשמע לרמב״ם, אתה נשמע לתורה, לקדוש-ברוך-הוא.

זו מצווה גדולה.

אם אני אוותר לך, אתה הפסדת.

אתה רוצה להפסיד?

אני מרוויח בברכים אחרות.

זה נכון, אבל בדרך הזאת מה?

לא?

תהיה בריא. בכלל לא.

תהיה בריא גם אתה.

כיפה?

כיפה אתה רוצה?

וציצית מוכן?

ציצית קיבלתי. יאללה, בוא, מותיק, בוא.

מוזיקה

מתי אתה חושב להיגרר?

עד מתי בחלומות תשלח, חביבי, תתעורר?

השנים לך חולפות כל כך מהר.

את רכבת החיים אתה עלול עוד לאחר.

מתי תפסיס לי זאת?

מתי תתחיל לירות?

מגיע לו מחיאות כפיים כשארגן את הערב.

מתי תפילה לאל נדון ורק מייחד וברחביו צולח ומוחד.

כן, עוד שאלה לפני שנעבור לברכות פה?

שאלה נוספת?

איפה?

תעבירו לה שמה בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, מבורך.

יש לי שאלה,

למה מותר לשים עגילים באוזניים ובמקום אחר לא?

מי אמר שמותר עגיל באוזניים?

אז מה, זה ככה מקובל, לא אמרו שאסור. אתה מדבר על גברים או נשים? לא, על נשים.

נו,

מה זה מקום אחר? אני לא רוצה לשמוע אפילו.

באף, בפה, בלשון. באף?

שיתקיים בפסוק נזם זהב באף חזיר?

מה זה, זה בהמה ששמים לה פה טבעת ומושכים אותה?

את רוצה שהיא תתעטש עם מוזיקה?

רגע, אז באוזניים זה מותר?

אני לא הייתי עושה בשום אופן חור אפילו באוזן.

אז זה אסור או מותר?

מה לך בעצם? יש מתירים את זה, אבל אני לא הייתי עושה חורים בגוף.

תודה.

תהיי בריאה.

איפה הבחור פה ששאל הראשון?

הנה, כאן.

תן לו בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. הוא מבורך.

אני כאן בגלל אבא שלי.

אבא שלי קיבל שיתוק בכל הגוף בעקבות אירוע מוחי,

ויושב לו כריש דם על גזע המוח.

אני משתדל,

אני גם שומר שבת,

שומר טהרת המשפחה, עושה הכול,

קורא תהילים.

הגעתי לפה, זו הרצאה שנייה שלך.

אני הייתי גם בעכו,

ורציתי לקבל גם ברכה ולשאול אותך מה אני עוד יכול לעשות

בשביל שאולי אבא שלי יקום על הרגליים וידבר. הוא שומר טהר המצוות?

לא.

הוא יהיה מוכן לחזור בתשובה?

כן.

כששאלתי אותו,

הוא יכל ללחוץ לי על היד, אז הוא אמר שהוא יהיה מוכן.

אוקיי.

קודם כול, שהוא יחזור בתשובה שלמה.

וכל מה שאתה יודע להגיד לו, תגיד לו.

ומה שאתה לא יודע, אפשר להסביר.

עכשיו אתה תקבל על עצמך שני דברים.

אחד, ללמוד שעתיים מתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.

ושתיים,

לגדל זקן.

אני מוכן.

אשריך לחיי עולם אמרנו.

מה השם של אבא?

רחמים בן חתון.

רחמים בן חתון,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהיריו יעמידהו לחיים טובים ולשלום על רגליו,

בזכות הקבלה שלך ושלו, אמן.

אמן.

וגם מה שקורה,

אשתו השנייה הרחיקה אותו מאתנו,

והוא לא ראה את הילד שלי מאז-הברית כבר שנתיים וחצי.

בגלל זה אני גם ככה לוקח ללב.

אתה לא יכול להגיע אליו כדי שהוא יראה אותו?

אמרו לי שלא כדאי עכשיו

שיראה אותו.

שלא יתרגש מדי.

כן.

הבנתי.

טוב, השם יעזור שיצא מזה, ואז

חזון למועד.

בעזרת השם. תודה.

כבוד הרב, אם אפשר עוד איזה שתי ברכות

לסבתא שלי, לאמי וחמתי.

שתי ברכות?

שלושה. אה, שלוש.

טוב.

אמן היא כבר כאן.

מה השמות?

ברכה רחל בת נחליה,

סימה בת ברכה וסולטנה בת איטו.

השם יזכה אותם לברכה והצלחה ורפואה שלמה. נהרה.

אמן.

כן. מי זאת שרצתה קודם?

רגע, איפה היתה פה מישהי

שאמרנו אחר כך?

איפה זה?

לא, זה לא אתה היתה. היתה מישהי, לא?

זהו?

כן.

אתה היית שלישי, כמו זכוי לי, אבל לא חשוב.

תן לו.

רפואה של משה בן ציפורה.

משה בן ציפורה,

שמשלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

מי רצה לשאול פה? הנה הבחור שכאן באמצע.

מי ראה מהציבור הזה את הסרט נס מצולם?

מי לא ראה?

תודה. מי לא ראה את הסרט נסים התותח?

מי לא ראה נסים התותח?

תודה.

כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה. אני גם רוצה לקבל ברכה לאבא שלי.

מה השם?

אברהם

בן אירנה רון.

אברהם בן אירנה?

רון.

רונה?

רון, רון.

השם יזכה אותה לרפואה שלמה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

אמן.

אני רוצה גם ברכה בשבילי.

תזכה לכל טוב, לעבודתו יתברך ובניין עדי עד.

תודה. אמן. תודה. כן, למעלה?

פולארד?

תן לה שמה בריצה.

אני רוצה פשוט חיזוק לגבי שערי תשובה, שכל הזמן הרב ממליץ לקרוא בשערי תשובה חצי שעה.

אני כבר כחודש וחצי קוראת בזה,

וחוששת ושמחה לקראת הריפוי שאני מצפה לזה,

כי כבר עשרות שנים שאני במחלה קשה ונדירה שיש לי,

ואני כל כך רוצה לצאת ממנה, ואני פשוט

אשמח לקבל חיזוק על זה כך שאנשים נרפאו אחרי שלושת החודשים האלה.

מה את רוצה, חיזוק? אני אספר לך סיפורים כמה אנשים שקיבלו על עצמם והם התרפאו. ברוך השם, יש הרבה מאוד. את יכולה לעקוב באינטרנט ולראות כמה אנשים זכו לישועה.

אני עוקבת, אבל קצת לציין ככה, זה מאוד יעזור, יעודד.

בואי אני אתן לך ברכה וזה יעזור יותר, בסדר?

מה שמך ושם האמא?

חבצלת-בת צביה סעדה.

חבצלת-בת?

צביה סעדה. צביה סעדה. השם יזכה אותך, ובעזרת השם יתברך,

לצאת מהמחלה,

והמחלה תעבור לאחמדינג'אד.

אמן.

כן,

הנה שמה יוסף.

טוב, תן לה.

כן, כן, בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב. תודה רב.

הייתי מבקשת ממך.

לזיווג.

למי?

למי?

מה השם?

את חנה, חנה הדס

ושרה מיכל בת לאה.

אם אפשר ללכת אותה לזיווג הגון, בבקשה.

חנה הדס ושרה מיכל בנות לאה יזכו לזיווגים הגונים מהרה.

תודה רבה.

כן, שמה למעלה למעלה בסוף, בסוף יוסף, יוסף, יוסף.

ערב טוב, כבוד הרב. אני חושבת שיהיה מושלם עם מגיסתי גם תשים כיסוי ראש עכשיו,

אחרי שאחי קיבל על עצמו לגדל זקן.

אני האחות של הבחור הזה למטה שם, שביקש ברכה לאבא שלנו.

אני חושבת שיהיה עכשיו מושלם שהיא גם תקבל על עצמה כיסוי ראש.

אני מסכים.

איפה היא?

אתם באתם עם ילדים לפה עד שעה כזאת מאוחרת?

כל הכבוד לכם.

כן. בשבילך, עם כל הילדים.

תהיו בריאים. נו, מה אומרת האחות היקרה?

לרפואת אבא?

היא מאוד רוצה, היא. אני מאמין.

היא רק צריכה להגיד כן.

אולי תיתן לה קצת מוזיקה.

בשיאות חוטורים מייטורים בתגבייה קנאי מלמעלו.

היא בשיאות חוטורים מייטורים בתגבייה קנאי מלמעלו.

איבישיות חדורים ומתורים וזכייה קנאיתי למעלות.

איבישיות חדורים ומתורים וזכייה קנאיתי למעלות.

למעלות, למעלות, חזר הכומרון, חזר הכומרון.

למעלות, למעלות, חזר הכומרון.

והואי, שי-איי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, תוי, ת

תגיע גנאיתי לבבה לדום, לבבה לדום, לבבה לדום. תגיע גנאיתי לבבה לדום.

תן לה לברך. כן. שיחיינו. ברוך.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך עולם השם שיתה בהם. שיחיינו. שיחיינו. וקיימנו.

והגיענו בזמן הזה.

הזמן הזה.

אמן.

זכות המצווה הזאת תעמוד לאביך לישועה קרובה מהירה.

מיידורים בשגיה קנאייתי למדור,

כבשי החדורים מיידורים בשגיה קנאייתי למדור. כן, יהודים יקרים, לפני שנמשיך רגע ונראה לכם גם אחד מהסרטים שציינתי,

בואו נשתף אתכם גם כן בסיכוי הרבים.

1,000 שקל, אתם זוכרים שאמרנו פה, לאחד היהודים?

1,000 שקל.

אפשר היה להציל הרבה יהודים בחלוקת מי ה-DVD.

אז מי שיהיה מוכן פה הערב, בעזרת השם, לתרום 1.5 שקל ביום

במשך

18 חודש,

1.5 שקל זה 50 שקלים בערך מחודש, כפול 20 חודש,

זה יוצא 1,000 שקל. זה 100 DVD שיחולקו,

לאנשים שרחוקים, כדי שיתקרבו לאביהם שבשמים.

וזה יגרום לקדוש-ברוך-הוא להושיע אותנו מהרה.

אז מי שרוצה לזכות במצווה זו מכספי מעשר,

גם אני יכול לתת 1.5 שקל ביום,

יוכל להרים את היד, ולמעלה יכתוב שם בשם האמא שהוא רוצה ברכה לזיווג,

לזרע חי וקיים, לפרנסה, להצלחה או לעילוי נשמט,

ואני אברך אותו פה ברבים.

שקל וחצי, כספי מעשר,

1,000 שקל אחרי 20 תשלומים,

ואתה זוכה ב-100 DVD. מי שירצה

וימלא את זה בכרטיס אשראי הערב יקבל את ה-100 DVD,

נס מצולם,

ויוכל לחלק אותם לאשר יחפוץ.

מי שימלא בו הוראת קבע יקבל את זה בהמשך.

אז מי שמעוניין, ירים את היד, יעבירו בינו חמש דקות,

ויקבל גם ברכות.

להרים את היד גבוה.

חבר'ה, נשים לב, כרטיס ויזה, מי שרוצה יכול לגשת לכאן.

כן? מי? איפה?

איפה? פה. פה למטה, כרטיס ויזה למי שרוצה,

שיוכל לקבל 100 DVD. אחרים, להרים את היד.

כן, פה שורה ראשונה, תן לו.

תיכף.

כל המעוניינים, להרים את הידיים גבוה כדי שיראו,

הנה למעלה בשורות העליונות, מי עולה לשם?

ציון,

קדימה למעלה, אצל הנשים,

וריצה להרים גבוה,

למלא את הפרטים, לחתום למטה ולרשום שם בשם האימא,

ומה סוג הברכה שאתם רוצים.

דקות ספורות בלבד, ואנחנו ממשיכים.

מדי הכלפון, קדימה למעט ההרים בכדי הטובות,

כי יהפנו כיהו וכיוו והיי ובקום יצוהו,

ויענו יצאו וימא כל אשר,

ושומר מו ד הכוהן,

השם על גי אבזור,

מלך, מלך, מלך, מלך, היכוי לטובות,

ודמידו יצוהו, יצאו את כל אשר ושומר מו ד הכב,

ה' על גי אבזור, המלך, מלך, מלך, מלך,

ה' אלקי איזור ומלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מ

לדעת אופו, וכי עמדו בים זה, וכל יצום, וכי עמדו גל השם שוב או ביה בוי, אשר מלכי יזרור מלך.

מלך, מלך, מלך, מלך, מלך,

מלך, מלך, מלך,

השם המלך ומלך, ומלך מלך, ומחוזר הכל בשלום.

ארבעת אנשי הביטחון קיבלו ביטחון וממלאים הוראת קבע.

אזזק וברוך, אזזק וברוך, יש ביטחון, תאנשי הביטחון.

אזזק וברוך.

כן, שישוי ראש פה רוצה גברת, בבקשה בואי לפה.

לפה, לפה, קדימה, קדימה.

בבקשה.

אבר שלום בן נחל ושמעון בן פוזן,

בקואה שלמה והצלחה בכל מעשי ידיהם.

עוד כיסוי ראש, בבקשה.

עוד כיסוי ראש, בבקשה.

ועוד אחד, בבקשה.

לא נשאר.

כיסוי ראש, בבקשה.

ויעל, מיטל, עליזה, בדלאה, ישכו לרפואה שלמה, נהרה.

יעקב בן מלכה, ריקה, בת מרים, רפואה שלמה,

דיווג גבול למזל בדרורה,

ועינוי משמת נחמה בתדלה, מנוחתה עדן.

מה השם שלו?

נתנאל בן אביבי, תזכה לרפואה שלמה,

יגדל בתורה, נראת שמים, בהצלחה.

ותבשי לזרע חי וקיים מהרה.

תלך אליה שמה מקדימה.

זיווג הילד בתפילה המהרה.

מדר עליזה בת חנא, זיווג עבור מהרה, בריאות שלמה.

תודה רבה.

כן, נמלם אל-עמיר.

תוספו למצוות.

גלעד בן שרית, עזבו גגוג מהרה וחזרה בתשובה שלמה ופרנסה טובה.

מי עוד מהנשים רוצה לזכות בכיסוי ראש?

תן לה, תן לה, תן לה.

רותי בת מלכה ומלכה בת פריחה וחמש שמים רבים.

לא, לא נשאר.

בריאות ליצחק בן ג'ניה, נהרג זהות לבן בן-סימון בן-שוזן.

נזכה לבריאות והצלחה.

עידן משה רול, בן-יונה, זיווג ארגון מהרה.

נעביר את ההוראות קבע בזריזות.

צביקה וקטי אבני, הדר,

רותם ואביב יזכו לכל טובה וברכה לעבודתו לדברה.

וסילבן הנה, רפואה שלמה מהרה.

אשיה בת מינט,

מירב אסלרה, זיווג ארגון מהרה.

איפה?

נחל תרוחי לכל,

לזה כל איכר רבות נשאנו,

לזה כל איכר רבות נשאנו,

שיהיה הכוי, הכוי, הכוי,

נחל תרוחי לכל, אורי יוסף בן-אסתר, יעל, מיטל, עליזה, בת-לאה, יזכו לכל טובה ובריאות והצלחה.

אבישי בן-יונה, בנייד, בת-יונה, יזכו לזיווג ארגון מהרה.

נשאר לכל עצמו, כן, תחי.

אברהם בן מזל טוב, רפואה שלמה מהרה.

חיים בן אישר, רפואה שלמה.

דגל בן פנינה, זיווג אגון.

מאני בפנינה, זיווג אגון.

זיווג בחזרה בתשובה לעירן בן פנינה מהרה.

רפואה שלמה לאברהם בן מזל טוב.

משה איתנאל בן שמחה מרן, מורן בזל בת יעל עליה, שמחה בת איילה, אברהם בן מזל טוב, סיון בת שמחה, איילת בת-שמחה.

זכו לכל טוב ובריאות והצלחה.

זיווג אגון בחזרה בתשובה לאיריס בת-רות ורות בת-ציפור. הצלחה ורפואה שלמה מהרה.

לא נשאר. מי שרוצה כיפה,

נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחל כיפה, נחחח

כן, נמהר להעביר לפה את ההוראות, לא נשאר.

איילה בן זיבא נזכה, אליה בן זיבא נזכה בתורה וזימור כשר מעל בוכה.

רפואה שלמה לזליה בת פרלה, זרח חי וקיים למרים, בת עודת מסעודה.

הצמחה לילדים, אייל ודני עקב, ירד אם, ישראל.

תופעת אפריקני, ישתה דוד מאיר, אדם גיל, סייבאני אברהם, בת-אל,

גילפל, בריאות, אושר ואושר וכנסה טובה.

הסימוב הזה לבת-אל, גילפל, בת חבה,

ודוד אבריקני בן שלומין, בהצלחה וזיבור.

נושאים.

חי חיים בן פדלה,

שם משפחה לרפואה שלמה מהרה, ותולמית בת-סילאנה עקבי בן-סימה,

גילה חבת-סימה,

רפואה והצלחה מהרה.

אוראל בן-ברד, רפואה שלמה מהרה, גילי בת-שמיע,

רפואה שלמה מהרה,

רפואה שלמה ליעין ביתר עליזה עברה בפנייה.

עוסף בן-קמאל, בריאות ופרנסה, אורנה בת-סיסי, בריאות ופרנסה, אלעד בן-אורנה, בריאות.

דניאל בן-נועה, רפואה שלמה מהרה,

נועה בת-סול, רפואה שלמה,

ופסקי שעובר יהיה בריא.

גילוי משאלות מפה לטובה, של ינין שלום בן-יונה.

בחזרה בתשובה,

בכל דרכה וידעת השם.

מי עוד רוצה טיפה?

כן, אחרונים להזדרז להעביר את ההוראה.

מי שרוצה למלא מכרטיס אשראי יכול פה.

כן, מה השם?

רותי בת מלכה ומולכה בת ריחה, לחמי שמים מרובים.

צמדר חנה בת.

צמדר ריס בת חנה, בריאות הנפש והגוף,

רפואה שלמה,

ולילדים ליאון, אייל תומר, נילח מאוד.

מדר לידה קלה.

עמי בן-לחל, ברד בת עליזה, יחזרו בתשובה שלמה.

עוד זיווי בן-לחל אהרון בן-פלילר, רפואה שלמה מהרה.

אסיה בתנלה ומירב אצללה, זיווי רבות. שלום בנלה, זיווי רבות.

אריה בריאות, בהצלחה בכל מעשי הדת.

יצחק דבוש בן-לחל, רפואה שלמה מהרה.

אברהם בן-לחל, דבוש יהודי, בת עני, דבוש,

רפואה שלמה, משפחת דבוש אברהם.

בריאות, בהצלחה. משה בן-יהודי, דבוש, כל כך ובהצלחה.

רות בטמינתא, רפואה שלמה מהרה.

מזל טוב בצור, רפואה שלמה מהרה.

סלמד, חצי שעה מוסר.

תחרי תשובה שלושה חודשים.

מטסים כיסוי ראש מהרה.

חגית יפה בת-נעמי, זרע קודש מהרה.

מיכאל בן-אורה,

שיעזוב את הגויה. יונתן ואביני בן-אוריה,

יזכו לשוב בתשובה שלמה. משה בן-תמר.

שלא יצטרך לעשות ניתוח.

מאיר בן-סוזן נבצא מחברה בת-יונה, זרע חי ושייך.

עיר שלמה, חגינה בן-ניזר, פרנסה טובה, מה השם.

נתנאל, צבי בן-אביבי, מכבד הנייה, רפואה שלמה.

רפואה שלמה וברכה למשפחת ישראל.

איינה בת יפת, עוד אס.

אונית רחל, משה חן, בן-איאללה יספו לכל טוב ובריאות והצלחה.

מיכאל בן-חיה, חנה ברכה, השם ירפא אותו רפואת הנפש והגוף מהרה.

ללמוד, ללמוד, שיעורי תשובה חצי שעה כל יום,

שלושה חודשים רצוף.

כן, אחרונים.

איך?

אמן.

אחרונים.

משפחת רביבו, הבריאות ופרנסה.

אייל בן-איילת בת-מורית, בריאות והצלחה, ילדים.

תודה רבה, מור יחד, ברכה, עזרא מנחם בן-איילה, בני-איילה ישקול לכל שום נהרג.

אנא בת-ילנה, לא תחשוש, חובר בריא ושלם.

אנא בת-ילנה, קלריסה, בריאות והצלחה.

כן, אחרונים, אוראל בן-ברן, בריאות ורפואה שלמה.

גיל בן-שולה, רפואה שלמה מהרה.

ומי?

אביגדור בן.

אבה.

דיקי, נזכה לרפואה שלמה, בהצלחה.

קנאיתי למעלו.

כבשיות כדורים ומתורים ותגיע. קנאיתי למעלו.

למעלו.

ולמעלו.

תגיע.

קנאיתי למעלו.

למעלו.

אמן ואמן.

רפואה שלמה, זיווג מהרה.

ציפורה בת-ברכה, רחל בת-ברכה, רותי, תקווה, זהבה, בנות סולטנה.

אתי אברהם חולמית גרנית, בריאות סולטנה, איספונו כלצור.

בכרמית בת-סולטנה, פלוספורים ובארגן-סינה, פלוספורים סולטנה בת-סולטנה. כלצור בהצלחה.

כן.

גלילה ודרייזי, רפואה שלמה, מהרה.

זיווג הגונדה.

אחרונים.

רבקה, סמך בת-גמרה, רוזה בת-ויטו,

יוסף בן רוזה, בריאות והצלחה, אני בת-רבקה, שלום בית, אילן, אורלי, עידן ומנדל,

ורבקה,

מידה קלה לאורלי, רבקה בת-ג'ה, היריון תקין,

זיווג יאיר מאיר בן-דניז.

יצחק דבוש מנחם, זיווג הגון,

בהצלחה, וזיווג הגון, ירון דבוש בן אסתר.

אמן.

ישועה לאור ליבת רחל,

וכל זוג, לירן בת-עת'ל, פועל השלמה, חזרה ותשובה לכל המשפחת.

יצחק, ילירן.

ילירן בן אסתר.

כן, אחרונים זהו.

יעל עניזה בת-ליאה, רפואה שלמה מהרה, מותקי עזרא,

בן דליה זבול וגמור, צחי ורבקה, יצחק, פרנסה טובה, נו.

יזכו ל... בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה.

איפה תשמירות?

יש עוד תשמירות?

נקבעת.

קרן מודרהם, הצלחה נעשית.

ילם מלו, אילם מלו, ותקיע ימי ואילם מלו.

כן, הגברת שאמה רוצה לשים פריסורות. יש עוד פריסורות?

קדימה.

תודה.

תעביר לה את זה בבקשה.

כן, תן לה.

לא צריך להוריד את הכובע, תשימי מעל כרגע. תשימי מעל.

אבל תלכי קבוע עם כיסוי ראש שמכסה את כל השערות, בסדר?

תלכי תמיד עם כיסוי ראש שמכסה את כל השערות, בסדר?

מה השם שלך בשם האימא?

רותי בת מילכה,

השם יזכה, רות בת מילכה, השם יזכה אותך לרפואה וישועה,

ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של אחמדינג'אד.

לילה טוב. ברוכים תהיו.

רותי תמיד עם כיסוי ראשונות ולכוד יזכו ויםוכל יזכו ויוון כל השם.

נשומות והגרים, השם כול ביצור,

ומלך ודברו חמיד הקולקו.

רותי תמיד עם כיסוי ראשונות ולכוד יצורו.