חיפה - הוא לא עובד,

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מר ימי מלך, כל יום זישנו, ייסוקי מוי דוי ודוי.

היומי, מר ימי מלך, כל יום זישנו, ייסוקי מוי דוי ודוי.

ויומי, מר ימי מלך, כל יום זישנו, ייסוקי מוי דוי ודוי.

ויומי, מר ימי מלך, כל יום זישנו, ייסוקי מוי דוי ודוי.

יום ימי מלך, עשוי שנות סתם מועי דוי בדק

יום ימי מלך, עשוי שנות סתם מועי דוי בדק

יום ימי מלך, עשוי שנות סתם מועי דוי בדק

יום ימי מלך, עשוי שנות סתם מועי דוי בדק

יום עם מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי מלך טוב, יומי על ימי

על הכוס איש לא מסכימה, די ודאי.

אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי, א

יא יא יא יא יואי דוי רגע

איי-איי-איי אני בהווי לאאיי-איי-איי

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

יואי יואי יואי יואי דם, אוהי יואי

יואי, אוהי אוהי

יואי. הייתה איתם? הייתה איתם? הייתה איתם?

מחקח.

הייתה איתם?

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמו ירוויח.

הערב הזה לעילוי משמעת, גרציה בת יקות,

אליאסף בן שמחה, שבתאי בן רחל, רחל בת עזיזה והאם רויטל וילדיה מתן ונועם, שנרצחו על-ידי בני-עוולה, מנוחתם עדן.

לרפואת סימה בת גרציה, שרה שריד בת פרחה,

דוד חיים בן-עזת,

יזכו לרפואה שלמה.

בהצלחה ובריאות איתנה לשבתאי בן סימה,

אורלי סליה בת קרול, דסי בת אורלי סליה,

אלא גבריאל בת אורלי סליה.

בריאות והצלחה.

בפרשת השבוע,

פרשת שופטים,

למדנו שאם נכנסים עם ישראל לארץ-ישראל

וצריך לפנות אותה משבעה עממים שיושבים בה,

היה ציווי כי אחרם תחרימם החיטי והאמורי, הכנעני והפריזי, החביבי והיבוסי, כאשר ציווך השם אלוקיך.

זאת אומרת,

שבעת העממים,

עם ישראל מצווה להחרים אותם,

וזה לא עונש על העבר,

אלא רק להסיר את הנזק מישראל לעתיד.

כמו שאומר הפסוק,

לא ישבו בארצך, פן יחתאו אותך.

עצם זה שישבו אותם, את השבעה עמים האלה,

עובדי עבודה זרה בארץ-ישראל,

הם יחתאו אותך.

ועל כן שלח יהושע להודיעם

כי מי שרוצה להיפנות תיפנה.

כמו שכתוב בגמרא בירושלמי,

שלוש פלוס דוגמאות

שלח יהושע עד שלא ייכנסו לארץ.

מי רוצה להיפנות, ייפנה,

להשלים, ישלים,

לעשות מלחמה, יעשה מלחמה.

הגרגשי פנה והלך לאפריקה.

זאת אומרת, ניתנו שלוש אפשרויות.

מי רוצה להיפנות או לפנות את הארץ

או להשלים לקבל

שבע מצוות בני-נוח להיות גרים תושבים

או להילחם.

וכל זה

כדי שלא ישפיעו על עם ישראל ויחתאו אותם.

מכאן אנחנו לומדים

דבר גדול כמה יש משיכה והשפעה

וכמה צריך לדאוג

מהתחברות של בני-אדם עם בני-אדם.

בדרך כלל אנחנו יודעים בנוהג שבעולם

שאדם גדול, אדם חשוב, אדם מפורסם,

משפיע על מי שקטן ממנו.

אבל כמעט ואין חשש שקטנים ישפיעו על גדולים.

ופה אנחנו רואים פלא.

עם ישראל שיוצא מארץ מצרים,

עם מורם מכל העמים,

שנעשו לו נסים, אותות ומופתים,

שלא היו כדוגמתם בכל העולם כולו,

עשר מכות במצרים, קריעת ים-סוף, ירידת המן,

בעירה של מרים, ענני כבוד, שכינה,

משכן,

מה לא?

העם היחידי שאמר נעשה ונשבע וקיבל את התורה.

העם הזה,

לפני שהוא נכנס לארץ-ישראל, הוא מוזהר לאחרים את כל היושבים שם.

פן יחתיאו אותך.

אתה עלול להיות מושפע ממי?

ממי שחיו פה ועבדו עבודה זרה, אלילים,

אנשים ששחטו את הילדים שלהם לפסלים שלהם, למולך,

אנשים שעשו כל תועמות,

עמים נחותים ביותר שהיו כאן.

אז מה החשש?

אלא יש לנו כמה דוגמאות.

מי לנו גדול מיהושפט,

מלך יהודה,

שהכתוב מפליג בשבחו שהוא עשה הישר בעיני ה',

אפילו יותר מאביו עשה שהיה צדיק?

ועם כל זה אמר לו הנביא,

בהתחברך עם אחזיהו

פרץ השם מעשיך ויישברו אוניות

ולא עצרו ללכת תרשיש.

יהושפט, מלך יהודה,

התחבר עם אחזיהו, שהיה מלך ישראל,

שהיה בנו של אחאב הרשע,

והם בנו יחדיו אוניות ללכת תרשיש,

והקדוש ברוך הוא פרץ את מעשיו של יהושפט, ונשברו האוניות ולא הגיעו תרשישה.

אף על פי שהקשר לא היה אישי בין יהושפט לאחזיהו,

אלא רק דרך עבדיהם,

מכל מקום החיבור הזה לאדם כזה כבר גרם שיהושפט שהיה צדיק,

נפרצו מעשיו עד כדי שבירת האוניות שלא החזיקו מעמד ולכתם תרשישה.

אשר הוא גדול מיצחק אבינו, עליו השלום, שהיה עולה תמימה,

שהקריב ופשט את צווארו על גבי המזבח,

לפני השם יתברך,

ובכל זאת, כשיצא ישמעאל לתרבות רעה, אחיו ישמעאל,

נאמר, גרש האמה הזאת ואת בנה,

דהיינו, שרה מבקשת מאברהם לגרש את הגר האמה ואת בנה ישמעאל,

והשם יתברך אומר לאברהם, שמע בקולה,

דהיינו, השם מסכים,

כיוון שהחיבור

בין ישמעאל ליצחק עלול לקלקל את יצחק.

ישמעאל היה עובד עבודה זרה, שופך דמים,

עובר על עריות, חופשי,

מקולקל,

מקולקל גדול.

יש חשש שיצחק העולה התמימה, הצדיק,

עלול להיות מושפע מאחיו,

לכן מסכים הקדוש-ברוך-הוא, צודק את שרה,

גרש את האמה ואת בנה.

זאת אומרת, כמה יכולה להיות השפעה שלילית מהתחברות וקרבה למי שאינם טובים.

ומי לנו גדול מאברהם אבינו,

שעמד בכל הניסיונות,

וקרב את לוט בין אחיו.

ובמשך הזמן שלוט היה איתו,

נמנע ממנו הדיבור מהקדוש-ברוך-הוא. נפסק. הקדוש-ברוך-הוא הפסיק לדבר אל אברהם בגלל שהיה לו חיבור ללוט,

כשכוונתו כמובן

לקרב את לוט יותר ויותר.

אבל ברגע שהוא ראה אברהם אבינו

שלוט נוטה בליבו

לעזוב את הקדוש-ברוך-הוא,

וכבד עליו, קשה לו כבר

להתחבר לאברהם, שהיה אורתודוקסי מאוד,

ועיניו נטו כבר לסדום ועמורה,

וראה את הכיכר ככולה משקה,

והתפעל מחיי העולם הזה ורצה להתחבר לרעים,

אז אברהם אבינו אמר לו, עד כאן,

ניפרד איש-איש לדרכו.

וברגע

שהוא נפרד מלוט, חזר הדיבור אליו מה' יתברך.

דהיינו, המעכב הגדול

לאורך זמן היה עצם זה שהוא היה מחובר, ואפילו לטובה,

עם כוונה לשם שמיים,

ללוט,

שלבו פנה מעין ה'.

והזוהר הקדוש אומר שמי שמתחבר לחוטאים,

סופו ללכת אחריהם וסופו להיענש כמותם.

מאיפה אנחנו לומדים את זה? מביא עוד דוגמה מיהושפט,

שיהושפט התחבר עם אחאב, עם אבא,

שאחאב קרא לו לבוא למלחמה על רמות גלעד,

וכיוון שהוא התחבר אליו, כמעט מת יהושפט

במלחמה

כי חיילי הרם נתבקשו להרוג את המלך והם זיהו אותו,

רק השם הציל אותו מידם בזכות אבותיו

ובזכות האבות הקדושים.

וזה מה שכתוב, ויזעק יהושפט, וכך הוא ניצל.

ואחאב באותה מלחמה נורה בחץ ומת.

זאת אומרת, אברהם אבינו פרש מילות, מייד חזר אליו הקדוש-ברוך-הוא.

בואו נשמע מה אומר הרמב״ם באיגרת קידוש השם שלו.

האיגרת עוסקת

בנושא האנוסים בזמן השמד שנאנסו להמיר את דתם

או להודות,

לא להמיר את הדת ממש, אלא להודות

באותו אחד הנוצרי.

ומה הדין לגבי אלה שהודו לפנים ולא באמת?

כל האיגרת עוסקת בזה.

אבל, אומר הרמב״ם שם, ביחס לאנשים שיש להם האפשרות לקום וללכת במקום שיש מד,

ולא יצטרכו להראות לפנים כאילו הם מסכימים

שאותו האיש היה כמו שרוצים לומר הנוצרים.

אומר כך הרמב״ם,

והעצה שאני יועץ בה לנפשי,

והדעת שאני רוצה בה לי ולאהובי,

וכל המבקש ממני עצה,

שיצא מאלה המקומות

וילך למקום שיכול לקיים את דתו ולקיים את תורתו בלא אונס,

בלי שיאנסו אותו שלא לקיים את הדת,

ולא יפחד

ויעזוב ביתו ובניו וכל אשר לו,

אם הוא לא יכול, כמובן, להוציא אותם אתו,

כי דת השם שהנחיל אותנו,

חיובה גדול לכל המקרים הבזויים בעיני המשכילים.

מי שאדם חכם ומשכיל מבין שכל ענייני העולם הזה הם הבל

ובזויים ביחס למה שהתורה מייעדת אותנו בעולם הזה ובעולם הבא,

שהם אינם עומדים, ויראת השם היא שעומדת.

ולא עוד,

אלא אפילו היו שתי מדינות מישראל,

אחת מהן יותר טובה במעשיהם ובמנהגיהם,

ויותר מדקדקים ונכנעים למצוות יותר מן האחרת,

שחייב ירא השם לצאת מאותה שמעשיה אינם כל כך נכונים,

לאותה מדינה טובה.

וכבר הזהירונו חכמים, זיכרונם לברכה,

אל ידור אדם במדינה שאין בה עשרה חסידים,

והביאו ראייה מזה מסדום.

זאת אומרת,

רואים מכאן כמה חשוב שלא להיות במקום, שהשפעת המקום שלילית

ויכולה לגרום לאדם

לסור מדרך התורה והמצוות שה' ציווהו.

ועוד אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, כידוע, עם ישראל יצאו ממצרים,

כשנתיים היו מחנות-מחנות, דגלים-דגלים, שלושה-שלושה-שלושה, המשכן באמצע.

כיצד היו שרויים משה ואהרון ובניו במזרח,

ואצלם יהודה וישכר וזבולון.

שלושת השבטים שהיו סמוכים למשה ואהרון נעשו גדולים בתורה,

דכתיב יהודה,

מחוקקי

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים,

אלה 200 ראשי סנהדרעות שיצאו מיששכר,

ומזבולון מושכים בשבט סופר.

כיוון שהיו שכנים לתורה נעשו כולם חכמים.

ומן הדרום בני קהת

ומסמוכים להם ראובן, שמעון וגד.

מכאן אמרו אוי לרשע

ואוי לשכנו.

אלו שלושת השבטים שהיו שכנים לקורח ועדתו בדרום,

עבדו עמו ומחלוקתם.

טוב לצדיק,

טוב לשכנו,

אוי לרשע,

אוי לשכנו.

זאת אומרת, הקרבה

וההשתתפות

משפיעה

עד שאדם נמשך,

חוטא ונענש עימהם, אפילו שהוא לא התכוון לכך.

הולך את חכמים יחכם, אומר שלמה המלך,

ורועה כסילים ירוע.

שלמה המלך מלמד אותנו,

מי שהולך את החכמים, איתם ביחד,

אפילו שהוא טיפש,

אבל הולך את חכמים, יחכם.

סופו שיחכם.

שומע רק דברי חוכמה,

כל הזמן,

ממילא הוא יחכם.

אבל רועה כסילים יהיה רוע. כל מי שמתרועע עם הכסילים, אפילו שהוא חכם,

סופו שיהיה רע.

למה?

כי יש השפעה מהחברה ומהסביבה.

אבל לא צריך לומר נואש.

גם אדם שנמצא בסביבה לא טובה,

אם אין לו ברירה,

יכול להתרומם מעל הסביבה,

ואפילו אם נגזרו עליו כבר קליה ומיתה.

באותה מצווה של אחריהם תחרימם,

והמצווה לא תחיה כל נשמה מכל שבעת העממים שלא יסכימו להתפנות מארץ-ישראל ולא ישלימו ויצאו למלחמה.

ביניהם היו שתי דמויות,

אחת מפורסמת,

ואחת לא מפורסם,

אבל מעשה שהיה, כך היה.

מי שהתחיל לקרוא ספר יהושע יודע ששם מסופר שהרגלים שבאו לטור את הארץ

הוסתרו והוצפנו אצל רחב הזונה.

והיא היתה

מקולקלת מאוד.

אחת מהפחותה שבפחותות שהיו... שהייתה משבעה עממים,

והיא היתה בכלל הגזירה לא תחיה כל נשמה.

כיוון שעזרה למרגלים והצפינה אותם,

הם הבטיחו לה שלא יפגעו בה ובמשפחתה, ואכן היא ניצלה.

אבל זה לא סתם.

מה פתאום שהיא תסתכן ותחוב את ראשה למלך

להסתיר את האויבים שבאים לטור את הארץ ולחסל את כולם?

מה פתאום שהיא תעשה כן?

אלא,

רחב אמרה כך,

כי אדוני אלוהיכם

הוא אלוהים בשמים למעל,

בעל הארץ מתחת.

היא אמרה, אנחנו שמענו

את אשר הוביש השם את מי ים-סוף מפניכם,

איך אתם עברתם את כל הניסים והמופתים שעשה לכם השם.

אבל במסקנת הדברים היא אומרת,

כי אדוני אלוהיכם הוא אלוהים

בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

חכמים זיכרונם ולכם אומרים,

אמר הקדוש ברוך הוא לרחב,

את אמרת,

אדוני אלוהיכם הוא אלוהים, נאיך בארץ.

שמא בשמים ממעל.

נגיד שמה שאמרת זה נכון,

אבל זה נכון מה בארץ? בארץ רואים שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם,

לוקח את העם שלו,

מוציא אותם ממצרים,

מטרה בפרעה, נותן לו מכות לפי הזמנה.

פרעה בעצמו אמר, איך היה? אמר, עשר.

עשר מכות קיבל.

יצאו, בקע להם את הים,

הציל אותם, הכיל אותם במדבר.

ברור שהוא בארץ, ברור שיש אלוקים בארץ.

אבל בשמים, מניין לך?

מה, תסתובבת

בעולמות העליונים לקבוע שאלוקים זה גם בשמים?

את אמרת, מה שלא ראו עינייך?

חייך שבנך עומד ורואה

מה שלא ראו הנביאים.

אתם יודעים מה יצא מרחב?

מרחב יצאו כ-80 נביאים,

ביניהם יחזקאל הנביא.

יחזקאל הנביא

זכה ונפתחו לו השמים,

וכתוב, ואראה מראות אלוקים. יחזקאל ראה מה שלא ראו שאר הנביאים

בזכות רחב שאמרה שאלוקים הוא גם בשמים אף על-פי שלא ראתה.

אמר השם,

אמרת מה שלא ראו עינייך,

חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים.

תראו מה זה, איזה תקווה יש לבן-אדם.

אדם שנגזר עליו,

בשם השם,

לא תחיה כל נשמה,

תקוות קברים בלבד נותרה לו.

אדם הזה גמרנו, פאסה,

סימנו אותו ב-X.

זה לא סתם בן-אדם,

זה נחות שבנחותים.

ואף על-פי כן, נדנות של הנפש קצת,

התפעלות אמיתית,

התבוננות במהלך של הבריאה,

והבנה והפלגה למעלה ממה שהעין רואה,

שאם מי שיכול לעשות פה,

בארץ, את כל האותות והמופתים,

מי שמנהל את כל העולם הזה,

מי שמתזמן הכול,

מי שיכול להחליט ולקבוע גורלות של עמים והכול,

הוא ודאי גם המנהיג למעלה בשמים.

השם אומר,

אפילו אישה כזאת, שהייתה

מאוד מאוד נחותה,

לא רק שזוכה יחזקאל הנביא מבניה לראות מה שלא ראה שום נביא,

היא מצילה היא ואת משפחתה ומעמידה 80 נביאים.

זאת אומרת, אין בן-אדם שאין לו תקווה,

אפילו אם נגזר עליו מוות בשם השם.

מקרה נוסף בזמן כיבוש ישראל,

את ארץ-ישראל.

אחד מהמקומות,

מקיפים אותו ישראל,

ושמים שומרים לראות מהיכן מבוא העיר להיכנס לתוכה.

העיר היא עיר

שהכניסה שלה מוסתרת על-ידי פרדסים, ונכנסים דרך עץ שנקרא לוז,

עץ חלול שדרכו נכנסים ויוצאים.

קשה מאוד לאתר את המקום, צריך רק מישהו שיגיד היכן בדיוק.

ויראו השומרים,

אלה מישראל שהמתינו וצפו

על כל מקום.

איש יוצא מן העיר.

ויאמרו לו, הראנו נא את מבוא העיר,

ועשינו עמך חסד.

אנחנו הולכים לכבוש את העיר,

לא יישאר אף אחד.

אבל אם תראה לנו את מבוא העיר,

נעשה עמך חסד, נשאיר אותך בחיים.

ויראם את מבוא העיר,

ויכו את העיר לפי חרב,

ואת האיש ואת כל משפחתו שילחו.

וילך האיש ויהיה בן חיר,

ויקרא שמה לוז,

היא שמה עד היום הזה.

אותו בן-אדם אכן עמדו בהתחייבות ישראל,

השאירו אותו ואת בני משפחתו, שילחו אותה משם,

והוא הלך ובלח עיר שנקראה לוז.

ושמה עד היום הזה אומר שמואל,

שמואל הנביא, כ-400 שנה מאז המקרה.

עדיין העיר הזאת, לוז קיימת,

טניה.

היא לוז שצובעים בה תכלת,

תכלת בציצית.

היום קשה לנו למצוא את התכלת, כיוון שזה חילזון שעולה אחת ל-70 שנה מן הים, אוקיינוס,

ואז מדמו צובעים את הצבע של התכלת,

וקשה למצוא אותו.

אבל זאת העיר לוז שהיו צובעים בה תכלת.

היא לוז,

שבא סנחריב ולא בלבלה.

סנחריב כבש את כל העולם.

בשיטה שלו הייתה כל עם ועם.

הוא בלבל אותם. לקח את העם מפה, שם שם את האירופים באפריקה, את האפריקאים שם את צ'ינה, וכן הלאה. הפך את כולם לכך שכולם יהיו חלשים ולא מכירים את הארצות, ולו יהיו במקום מבטחים.

נבוכדנצר ולא החריבה.

נבוכדנצר החריב את ירושלים,

החריב מדינות, ארצות, הכול.

את לוז העיר שבנה אותו איש לא החריב.

ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה.

אלא זקנים שבעיר בזמן שדעתם קצה עליהם,

הם יוצאים חוץ לחומה והם מתים.

זה כמו בשווייץ.

עכשיו חזרתי משווייץ אתמול.

בשווייץ,

שקט,

מרגוע,

שלווה,

משהו מדהים.

משהו מדהים.

חוץ מהנוף.

אנשים זקנים,

הולכים עם מקלות,

וצועדים, צועדים, צועדים. יש שבילים, יש מסלולים, עניינים, פשיח, מה זה, זה דבר.

אבל שמה, מרוב שטוב,

מקום שני בעולם שמתאבדים.

למה?

קצה דעתם, מרוב טוב,

כמו היתושים שהולכים לאור ומתלהבים,

אתם רואים מתלהבים, מתלהבים, מתלהבים, פתאום,

הולכים ככה בשווייץ. מתלהבים, מתלהבים, מתלהבים,

חלאס, מרוב טוב, משתגע,

טינג, מתאבד, שלום, ביי.

ככה הייתה לוייז.

זקנים שבעיר בזמן שדעתם קצה עליהם יוצאים חוץ לחומה והם מתים.

ודברים קל וחומר,

את רוצה ללכת לשם?

הם לא מקבלים תושבים חדשים.

ומה כנעני זה?

ומרוב שלא דיבר בפיו

ולא הלך ברגליו,

הכנעני הזה, שאלו אותו, שאומרים,

היכן מבוא העיר,

הוא לא עשה שום פעולה, שום מאמץ.

גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.

מי שעושה לוויה ברגליו,

מי שמלווה אורח שבא אליו והוא מלווה אותו ארבע אמות,

שני מטר,

ביציאה, מלווה אותו, יש מצוות לוויה.

יש אכילה,

שתייה,

לינה,

לוויה.

אורח, הכנסת אורחים.

אז כשמלווים את האדם,

מראים חשיבות, לא מתפטרים ממנו,

מלווים אותו,

מצוות לוויה כמה גדול שכרה.

ובמר עליהם את מבוא העיר,

חד עמר בפיו עיקם להם, עם הפה ככה הוא הראה להם את הכיוון,

וחד עמר באצבע הראה להם.

נו, איזה מעמד זה.

אבל כיוון שהוא עשה את החסד הזה,

הוא זכה לבנות עיר שבה צובעים תכלת,

שסנחריב

הגיעה אליה ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה,

ואפילו מלאך המוות.

לא עובר בה.

זה זכה אדם שעשה חסד

עם ישראל,

וכמה המאמץ?

עיקום פה או אצבע.

זה הכול.

עכשיו, מי זה?

אדם שנגזר עליו לא תחיה כל נשמה.

דהיינו, no chance.

האדם הזה צריך למות.

אבל תראו מה זה, נדנות של הנפש,

החלטה אחת נבונה,

חסד עם עם ישראל,

מה גודל השכר של אותו האיש. שניים ניצלו,

רחב והוא.

הוא אנונימי והיא מפורסמת.

והנה, אתם רואים, אפילו שנגזר לא תחיה כל נשמה,

יכול אדם לצאת מהברוך הכי גדול בעולם.

אבל אם הוא עושה חסד,

אם הוא עושה חסד עם ישראל,

אם יהודי עושה מצווה, לא סתם

מלווה יהודי,

בדרך עברנו לפה,

אני לא רוצה לקטרג, אבל רק בשביל הדוגמה,

שאלנו אחת, תגיד, איפה זה תיאטרון חיפה?

עשה לנו ככה,

או שיכור או עצבני.

משהו לא ברור היה.

לא ראיתי עוד דבר כזה.

אם הוא היה עושה לנו עם האצבע, איפה זה תיאטרון?

אולי הוא היה בונה עוד ערלוז פה והיא היתה יכולה ללכת.

מכל מקום,

עוד מצווה מדהימה, ואני אומר את הדברים בהקשר של חודש הרחמים והסליחות, חודש אלול לפני ראש השנה,

ועוד כשלושה שבועות.

יש מצווה, עיר הנידחת, עיר שכולם עובדי עבודה זרה,

וגם כן

לא להשאיר מהם אחד

מאותם נימוקים וטעמים.

אבל שם יש בעיה.

הקדוש-ברוך-הוא אומר,

כיוון שישראל מצווים להרוג את אותם עובדי עבודה זרה שמחטיאים את ישראל, או עליל החלולים להחטיאם, דרך אגב, בשבע מצוות בני נוח גם הגויים מצווים ומחויבים

להרוג עובדי עבודה זרה.

מכל מקום,

אז אם אדם הורג אנשים, הטבע שלו נהפך לאכזר.

אז הקדוש-ברוך-הוא מבטיח,

ונתן לך רחמים מרחמיך.

היות שאדם מושפע ממעשיו ונפעל מהם,

והוא עלול להיות אכזר,

כמו התליינים שהם צמאי דם,

פתולוגים בהתחלה מתעלפים כשהם לומדים את הקורס הראשון,

כשהם רואים גופה,

אחר כך הם מוותרים אותם כמו עופות, כמו פרופסור היס.

היס חותך, היס,

בהיס,

כמו עופות.

בהתחלה הם נפחתים, פוחדים,

אבל זה הופך להיות טבע, זה כלום, בשבילהם זה כלום.

הקדוש-ברוך-הוא אומר,

אבל אם אני נותן לו מצווה להרוג,

אז יוצא שאני גורם לו מה?

שהוא יהיה אכזר.

אכזריות

זה מידה לא טובה.

במקרים מסוימים

להתאכזר כנגד הרשעים, כנגד הרוצחים, כנגד כל אלה שעושים עוולות לכלל הציבור,

זה מצווה ומותר.

אבל שהעמידה הזאת תהיה כבר אצלו בטבע,

זה לא טוב. למה לא טוב?

אומר הקדוש-ברוך-הוא, ונתן לך רחמים.

אתה לא תצא נפסד מהמצווה, אני מבטיח לך שאני אתן לך רחמים.

ולמה כתוב ורחמך?

מה תלוי?

ונתן לך רחמים ורחמך?

תשמעו דבר מדהים.

יש כלל,

מי שהוא לא רחמן,

הקדוש-ברוך-הוא לא מרחם עליו.

מי שאכזר,

הקדוש-ברוך-הוא לא מרחם עליו.

יתפלל, יתחנן, יבקש,

לא מרחם עליו.

בשביל שהקדוש-ברוך-הוא ירחם על מישהו, לא מספיק שהוא יהיה צדיק אפילו,

צריך שהוא יהיה גם רחמן.

ואז הקדוש-ברוך-הוא מודד לו מידה כנגד מידה,

כנגד הרחמים שלו, מרחם עליו.

אבל אם הוא לא רחמן, הוא לא מרחם.

לכן השם אומר,

כיוון שאתם תהרגו במצוותי את אנשי העיר הנידחת,

אתם תהיו אכזריים.

ואם תהיו אכזריים לא אוכל לרחם עליכם.

לכן אני מבטיח שאתן לכם רחמים, ואז אני ארחם עליכם.

כי בלי שאתן לכם רחמים תהיו רחמנים,

לא אוכל לרחם עליכם אפילו אם עשיתם את מצוותי וקיימתם אותה לשם שמים.

מדהים.

בואו נראה דוגמא מן הגמרא.

היה

תנא קדוש בשם רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, הנקרא רבי.

רבנו הקדוש היחידי שנקרא הקדוש.

גדול וענק,

תורה וענווה במקום אחד, והרמב״ם אומר עליו שממשה רבנו עד רבי

לא היו תורה וענווה במקום אחד,

כמו אצל רבי.

רבי היה גדול ומפורסם מאוד בכל ישראל.

כל המשניות שלנו, תורה שבעל-פה,

הכול עבר דרך רבנו הקדוש,

רבי יהודה הנשיא.

בזכותו אנחנו ממשיכים את עם ישראל.

רבנו הקדוש מסופר

שבגלל מעשה באו עליו ייסורים

ובגלל מעשה סרו ממנו.

פעם אחת

באו לשחוט עגלה,

בעגלה הזאת

הלכה וברחה וטמנה את ראשה בחיקו של רבנו הקדוש.

מה אמר לה?

זי לי,

לכך נוצרת.

לכי,

לכך נוצרת.

סוף אדם למיתה, סוף בהמה לשחיטה.

אז הוא אמר לה,

את נוצרת לשחיטה,

לכי.

אמרו בשמים, כיוון שאין לו רחמים,

יבואו עליו ייסורים.

קיבל ייסורים 13 שנה כאבי שיניים בלי תרופות.

13 שנה, אתם יודעים איזה צער זה.

הוא קיבל 13 שנה כאב שיניים,

ובגלל כאב השיניים שהיו לו,

הייסורים הקשים האלה שהוא עבר,

כל 13 השנה

לא הפילה מעוברת

ולא היו עקרות בישראל בזכות הייסורים שהוא קיבל.

אחרי 13 שנה

היה מעשה שהמשרתת אצלו,

יעבדוך העמים,

המשרתת אצלו

הייתה מתעתה,

ותוך כדי כך

היא טיטאה

בני חולדה.

אז הוא אמר לה,

ורחמיו על כל מעשיו.

ורחמיו על כל מעשיו.

אמרו בשמים, כיוון דמרחם

ייסורו ממנו היסורים, ונפסקו מייד.

מה זה?

רבנו הקדוש,

צדיק,

מורם מעם,

לית מאן דפלג על מעלתו ועל זכותו וצדקתו,

אבל לא מועיל לו.

הוא לא קיבל עונש.

הוא לא קיבל עונש.

איך אני יודע שהוא לא קיבל עונש?

כל יום כיפור הוא חזר בתשובה על כל העבירות.

אז אם היתה לו עבירה, זה נחשב עבירה. אם זה נחשב עבירה

שהוא אמר לעגלה, לכי לכך נוצרת,

הוא לא ריחם עליה.

אז אם זו הייתה עבירה, אז הוא חזר בתשובה ביום כיפור. אז די, היה צריך להתבטל, העונש.

אבל זה לא היה עונש.

לא מרחם זה מציאות,

אז אמרו בשמים, כיוון שלא מרחם,

רחמים זה הגנה.

יש על אדם הגנה כשהוא מרחם. דנים אותו ברחמים, כמו שהוא מרחם,

מרחמים עליו.

אבל אם הוא לא מרחם,

מסירים לו את המגן של הרחמים, ואז הייסורים נכנסים.

ברגע שהוא ריחם על בני החולדה,

הוא הזהיר את התריס והמגן שקוראים לו רחמים,

ממילא פסקו ייסורים.

זה לא בגדר עונש, אלא בגדר מציאות.

עכשיו, אם אדם רוצה לזכות ביום הדין מראש השנה,

אם הוא לא מרחם,

אם הוא לא רחמן,

ידונו אותו בדיוק כמו שהוא.

אבל אם הוא מרחם,

ירחמו עליו מן השמים.

עוד מעשה.

מעשה שהייתה בצורת

וגזרו תענית.

מכיוון שגזרו תענית,

עלה רבי אליעזר הגדול לטיבה להתפלל,

התפלל ולא נענה מן השמיים.

עלה רבי עקיבא תלמידו,

התפלל ונענה מן השמיים.

מיד יצדה בת קול ואמרה,

לא שזה גדול מזה,

אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו.

עוד פעם,

רבי אליעזר הגדול,

קדוש עליון,

שרבי עקיבא אמר שגדולת תורתו וחוכמתו של רבי אליעזר הגדול היתה כל כך גדולה,

שהוא אמר

שהוא כחלב הלוקק מן הים

מתורתו של רבי אליעזר.

רבי אליעזר היה אוקיינוס,

כל החוכמה שהיתה על רבי עקיבא זה כחלב הלוקק מן הים.

ומי היה רבי עקיבא?

רבן של כל ישראל,

שעליו אמר משה רבנו,

שהיה ראוי הוא להוריד את התורה לישראל.

אז אתם מתארים לכם איזה רבי אליעזר,

והתפלל ולא נענה.

רבי עקיבא התפלל וכן נענה.

מה היו אומרים בבית-הכנסת אם זה היה בחיפה?

ראית?

התלמיד יותר גדול מהרב.

התלמיד עלה, ענו לו מן השמים, ירד גשם.

הרב עלה, לא,

ישר יצאה בת-קול ואמרה, לא שזה גדול מזה.

לא.

לא כמו שאתם חושבים.

אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר.

וואי, זה יותר גרוע.

אם אתה אומר שזה לא מעביר וזה מעביר, זה יותר גרוע.

מה זה מעביר על מידותיו?

אדם ראוי לכעוס, הוא לא כועס.

מעביר על מידותיו.

מעביר.

רבי עקיבא, כן, רבי אליעזר, לא. איך ייתכן?

אלא באמת שניהם מעבירים על המידות.

אז מה החילוק?

שניהם היו שווים, שניהם היו צדיקים.

אלא מאי?

רבי אליעזר,

הוא היה מתלמידי בית שמאי.

ותלמידי בית שמאי

היו קפדנים. השיטה שלהם היתה קפדנות. שמאי היה קפדן.

בא אליו גר אחד

ורצה להתגייר.

אמר לו, למדני את כל התורה על רגל אחת.

דחף אותו באמת הבניין.

זרק אותו החוצה.

בא אצל הלל.

הלל ענה לו, הסביר לו.

שמאי שיטתו הייתה קפדן.

רבי אליעזר היה מתלמידיו,

אז לכן הוא היה קפדן.

ואם הוא קפדן,

אז הוא לא העביר על המידות בשיטה.

לא בגלל שהוא לא מעביר על המידות,

אלא השיטה הייתה כזאת,

אז ממילא, מידה כנגד מידה, אי אפשר להעביר

על הגזירה של הבצורת.

אבל רבי עקיבא שהיה מתלמידי בית הלל.

מכיוון שתלמידי בית הלל היו ענבים ורחמנים,

ממילא כשהוא עלה והתפלל,

אז הקדוש-ברוך-הוא ריחם כמו שהוא מרחם,

ביטל את הבצורת,

וירדו גשמים.

רואים

שאתה יכול להיות אפילו רבי אליעזר הגדול,

אבל אם אתה לא מרחם,

אין רחמים.

אתה מרחם,

יש רחמים.

עכשיו תאמצו את השיטה הזאת,

תרוויחו כל החיים.

תסתכלו על עצמכם.

כשאתם רחמים על מישהו, קודם כול אתם רחמים על עצמכם.

למה? כי אם יש גזירה עליכם,

בזכות הרחמים שאתם רחמים על אחרים,

אתם מעוררים רחמים שירדו עליכם.

בשילוח הקן,

כשמשלחים את האם ולוקחים את הביצים או את הגוזלים,

במצוות שילוח הקן,

אומר הרמב״ם במורה נבוכים,

שזה לבטל את מידת האכזריות של האדם

ולקבל את מידת הרחמים,

שהאמא לא תראה בשעה שלוקחים ממנה את הגוזלים או את הביצים.

ולמה בכלל לוקחים?

מתעוררים בזה רחמים עליונים.

כי יש שר של העופות,

ושר העופות רואה את האמא בוכה וטורפת בכנפיה,

ורואה שלוקחים לה את הילדים והיא רוצה להתאבד.

מבקש רחמים מהקדוש-ברוך-הוא,

מבקש השר רחמים מהקדוש-ברוך-הוא על אותה יונה,

ואז ממילא כשיורד

רחמים לאותה יונה,

יורדים רחמים לכל העולם כולו, וכל העולם מרוויח ממצווה זו של שילוח הקן.

כי הם מעוררים בזה את המידה העליונה של רחמים שמשפיעה על כולם למטה.

מדהים.

אז התורה ומצוותיה,

מביאים אותנו לדברים הכי הכי הכי טובים בעולם הזה ולעולם הבא שלנו,

ומי שלומד אותם כמו שצריך,

אשריו זוכה גם לדעת איך לעבור את החיים בצורה כזאת,

שגם אם היו לו פשלות פה ושם,

לא תתמלא עליו הסיעה והקטרוג מן השמים שתפגע בו חלילה מידת הדין.

אז לכן צריכים לאמץ עניין זה של רחמים,

ובזה האדם זוכה.

עוד דבר למדנו בפרשת השבוע, דבר מדהים.

כשעם ישראל מצווים ללכת למלחמה,

בשעה שהם מצווים ללכת למלחמה,

אז

יש שלושה שחוזרים,

מי שבנה בית

ולא חנכו,

מי שנטע כרם ולא חיללו,

מי שהרס אישה ולא לקחה,

הוא נקרא מחוזרי המערכה,

הוא לא נלחם.

מחזירים אותו בחזרה הביתה.

ויש עוד אחד,

פן יש בכם איש הירא ורק הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו.

יש אחד, פחדן.

אומר רבי עקיבא,

זה אדם שרואה חרב שלופה ופוחד.

אדם כזה חוזר בחזרה הביתה.

למה? הוא עלול להטיל מורך

בלב הלוחמים האחרים,

ואם חלילה נכנס פחד אצל החיילים,

הם עלולים להפסיד את המלחמה.

אלא צריכים ללכת בטוחים ובוטחים בשם יתברך

למלחמה.

רבי יוסי הגלילי אומר, הירא ורק הלבב מעבירות בידו.

הוא לא פוחד מחרב,

הוא פוחד מעבירות שבידו, שאם הוא ייכנס למלחמה מידת הדין תתפוס אותו על חם, כמו שאומרים, וזו תהיה הזדמנות שהוא ימות שם.

לכן הוא פוחד.

אומר, מי יוסי הגלילי,

לכן תלתה לו התורה לחזור

על בית וחרם ואישה,

לכסות על החוזרים בשביל העבירות שבידם,

שלא יבינו שהם בעלי העבירה.

והרועה חוזר אומר, שימא בנה בית, או נטע כרם או הרס אישה.

התורה חסה על בעל העבירות החוטא,

שעבירות בידו, וירא שימות במלחמה,

ומכסה עליו שיוכל לחזור בין שלושת אלה שחוזרים בגלל בית, כרם ואישה.

למה היא עושה את זה, התורה?

כי אם יגידו שמי שהוא בעל עבירות

ישוב הביתה שלא יפחיד את כולם,

הוא לא ילך הביתה.

מרוב הבושה שהוא יודה לפני כולם שהוא בעל עבירות, הוא לא יודה,

והוא יהיה מוכן להסתכן במיטה במלחמה ולא יודה.

כמה אנשים כמונו

מתביישים להודות בחטאים שלהם אפילו בינם לבין עצמם

מהקדוש-ברוך-הוא,

כל שכן בפני רבים.

התורה שידעה את הדבר הזה אומרת,

אני לא רוצה שהוא ימות החוטא,

אני רוצה שהוא יחזור בתשובה,

אני אתן לו הזדמנות לצאת מן המלחמה,

כאילו בשורות הנוטעים והבונים,

והוא יוצא כמו כולם,

כשהרואה הוא תולה ואומר, אולי הוא בנה בית. איך הוא חזר?

אולי בנה בית, אולי נטע כרם, אולי נשא אישה.

אתם שומעים עד כמה התורה מרחמת

שנותנת לחוטא שעבירות בידו,

מה זה עבירות בידו?

תזרוק את העבירות,

תחליט שאתה חוזר בתשובה.

ותמשיך במלחמה.

לא.

אתם יודעים, הפרשה קוראים לה שופטים ושוטרים.

יש שניים שצריכים, גם שופט, גם שוטר.

השופט אומר מה הדין ומה ההלכה,

והשוטר הוא הרודה בעם לקיים את הצו.

אז לאדם יש שתי בחינות,

שופט ושוטר, כלפי עצמו גם. הוא צריך לשפוט בשכלו מה נכון, מה לא,

מה מותר, מה אסור.

הוא צריך גם לרדות את עצמו כנגד יצרו הרע בשביל לעשות בסוף את המסקנות הנכונות.

אבל רוב בני האדם הם שופטים,

אבל לא שוטרים.

הם יודעים מה לא בסדר. הם אומרים, הם שומעים את עצמם, מתדיינים בכל עניין ועניין,

אבל למסקנה הם לא משנים את עצמם,

כי הם לא שוטרים על עצמם לכפות את עצמם להשתנות על פי מה שהשופט, השכל,

אמר מה נכון.

אז אותו אחד חוטא, בעל עבירות בידו,

בידו,

אומר את הטורן, לא נורא, אתה בעל עבירות, לך הביתה.

ואז תהרהר בתשובה, תחזור, חשוב לי שתזכה לשוב בתשובה ולמות,

למות כבעל תשובה ולא אחרת.

ולמה משוחררים באמת השלושה האחרים?

מי שבנה בית ונטע קרן והרס אישה, מה זה חשוב?

חוץ מזה, מה, זה דומה מי שהרס אישה למי שבנה בית?

אפילו בית עצים,

מחסן,

צריך לחזור מהמלחמה?

מה, זה שווה?

כל נתינה שאדם משקיע בה עמל והגיעה אצלו, חשובה, אפילו עצית שאתה משקה,

כואב לך אם נופל עליה, ואם הוא נחתך, אוי ואבוי.

כל דבר שאתה משקיע, הנתינה שבאדם קיימת,

קיימת והוא מחובר למה שהוא נותן.

כשהוא נותן,

הנתינה גורמת לאהבה לדבר,

חיבור אליו.

הוא חשוק אליו, מחושק.

יש אנשים שיש להם ילדים. למה הם מביאים ילדים? כי הם רוצים לראות את דור ההמשך שלהם, והם גם רוצים לתת.

אלה שאין להם ילדים, מאמצים ילדים.

למה? כי הם רוצים לתת.

אלה שלא מאמצים ילדים קונים שני כלבים בחתול.

למה? כי הם רוצים לתת.

פוצי, מוצי, מוצי, פוצי, מוצי, קח, קח, קח,

קח, רוצים לתת.

אז אדם בנה בית, נטע כרם, הוא נתן, הוא השקיע,

הוא רוצה להיות מחובר לזה.

רגע, אבל מה, זה חשוב יותר מלהפקיר את עם ישראל?

עם ישראל יוצא למלחמה, יכול להיות שיהיה הפסד.

אוי ואבוי.

אז בגלל שהוא בנה בית?

תשמעו דבר מדהים, לא חלמתם עליו.

אשרי מי שגדל בתורה ועסק בתורה,

ואשרי אדם שנפטר,

גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב,

גדל בתורה ונפטר בשם טוב, גדל ונפטר בתורה.

אשריו.

אבל אם אדם יוצא למלחמה,

הוא בנה בית,

וכל הזמן הוא חושב, יואו, מה עם הבית?

אוי ואבוי, עכשיו מלחמה, יכול להיות שאני לא אזכה להגיע הביתה, אני לא אחנוך את הבית כל הזמן. והוא מת, מת, מת במלחמה.

עם איזה מחשבה הוא מת?

על בית.

במקום לחשוב

על עולם הבא,

על תשובה לפני ה' הוא יוצא למלחמה ובסכנה, לחשוב על דברים לא חניים, על הצלת כלל ישראל,

לחשוב על הדברים הגבוהים והאמיתיים שהוא עומד בפניהם כרגע, על מה הוא חושב, על בית או על כרם? על ענבים. הוא חושב על ענבים.

מת, חושב על ענבים.

שמעתם אנשים שמספידים אותם? לפעמים?

מסכן.

בדיוק היה בבנייה.

לא הספיק לראות את הביתה.

אוי אוי אוי.

נו, ואם היה רועב אמת אחרי זה, אז מה? אז הוא מת בסבבה?

מה ההבדל?

אלא מאי?

התורה לא רוצה שאנשים ימותו ככה,

שימותו חלילה במלחמה עם מחשבות על העולם הזה.

אז היא אומרת לו, לא, מתוקים שלי, תחזרו הביתה, תחזרו הביתה.

אז מי נלחם בסוף?

רק הצדיקים.

רק הצדיקים. ואיזה צדיקים?

מי זה מחוזרי המערכה, אתם יודעים?

מי שסח בין תפילין של יד

לתפילין של ראש.

אדם מניח תפילין כל יום,

מניח תפילין,

מצווה גדולה.

שמונה מצוות עשה, אומר הרמב״ם, מנחת תפילין.

כתוב בארבע פרשיות, ארבע פרשיות זהות,

שבכל אחת כתוב יציאת מצרים. כל האות והמופת שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מארץ מצרים והפך אותנו מעבדים לפרעה, לעבדי השם.

וכשמברכים על תפילין,

להניח תפילין,

להניח תפילין,

בברכה אחת פותרים גם את התפילין של יד

וגם תפילין של ראש,

אף על פי שכל אחד בפני עצמו הוא מצווה בפני עצמו.

לדוגמה, אם אדם אין לו ידיים,

הוא חייב בהנחה תפילין של ראש. מי שאין לו ראש פטור מתפילין, אבל מי שאין לו יד, צריך להניח תפילין של ראש.

מי שסח בין תפילין

של יד לתפילין שלו, מה זה סח?

בערך אשר קידשנו מצוותיו וציוונו להניח תפילין, התחיל להניח תפילין,

פתאום אמר למישהו,

סליחה או משהו, או דיבר או ענה אמן, או הפסיק באמצע,

זה מחייב אותו כבר על עוד ברכה שאינה צריכה,

פה על הראש.

ומי שסח בין תפילין לתפילין הוא כבר מאלה שנקרא עבירות בידו וחוזר הביתה.

אתה, אתה לא משרת בצה״ל, לך,

קישתא.

שמעתם דבר כזה?

לפי זה כולם שוחררים.

רק צדיקים דה לוקס

היו נלחמים את המלחמה.

כי הקדוש-ברוך-הוא יכול להושיע בין ברב בין במעט.

רבים אשר אתנו מאשר אותם אמר אלישע הנביא לגחזינה ערו בשעה שצבא ארם חיפש את אלישע,

כיוון שהם לא ידעו מאיפה מלך

ישראל יודע הכול על מה שנעשה בארם.

אז היועצים שלו אמרו לו למלך,

מלך ארם, אמרו לו, תשמע,

יש שם אלישע הנביא.

אלישע הנביא יודע מה קורה בחדרי משכביך,

הכול הוא יודע.

אז הוא אמר, תפסו.

אז הוא שלח גדודים להביא אותו,

וכשהוא שלח את הגדודים להביא אותו, גחזי קם

באמצע הלילה, פתאום הוא רואה את כל העיר מוקפת,

אז הוא נבהר, ראה כמויות אדירות של לוחמים.

אז הוא אמר לאלישע, מה עושים?

אמר לו, רבים אשר אתנו מאשר אותם, והראה לו

את כל ההר מסביב רכב אש ופרשים של מלאכים.

הקדוש-ברוך-הוא יכול להושיע ברב ובמעט. הוא באמת לא נצלח לזה בסוף אלישע.

כשהם ירדו לקראתו, הלוחמים,

הוא אמר לקדוש-ברוך-הוא שיכה אותם בסנוורים,

והם לא מצאו בכלל את מקומם,

עד שבסוף הוא לקח אותם לחברון

ומסר אותם ביד המלך,

האכילו והשקעו אותם ושילחו אותם הביתה.

אבל מכל מקום,

רבים אשר אתנו מאשר אותם. זה בתנאי

שהולכים בדרכי השם.

אם הולכים בדרכי השם,

אז רבים אשר אתנו מאשר אותם. לא תערצו,

לא תחפזו, לא להיבהל.

לא מצהלת סוסים, לא משופרות שלהם, לא מרקיעה,

לא מכלום, לא טנקים, לא קסאמים, לא בטיח.

שום דבר לא צופה להם.

אם אנחנו עם השם במאה אחוז.

אם אנחנו צדיקים,

מי יכול עלינו?

מי יכול עלינו?

אבל אם אנחנו לא, ואנחנו תולים את עצמנו בביטחון עצמי,

בנשק, בתחבולות, בדברים כאלה,

חבל על הזמן, קסאמים עפים פה חופשי.

חיפה ספגה פה טילאווט.

לא טילים, טילאווט.

טילי טילים של טילים.

נו, איפה צה״ל?

איפה?

איפה השמירה?

איפה מעצמת-על המזרח-תיכונית?

נסראללה הקטן?

ב ב ב ב ב ב ב ב... טור, טור, טור.

מאות, מאות שולח.

כאילו קפצונים.

פסס, פסס,

מה זה?

אף אחד לא יכול לעשות כלום.

וואי, וואי, וואי, וואי.

ועכשיו אומרים, הולך להיות חם בקיץ.

הסורים מתכוננים? הסורים.

יא ווי ווי,

ואיראן, ההוא אחמדי? בכלל.

יש לו תוכניות חמימות לגבינו,

מאוד חמות.

הוא מכין לנו שם צנטריפוגות.

ועל מה אנחנו סומכים?

אהה, אהוד ברק.

אודי, אודי.

אודי ישמר עלינו.

אבל כבר עברנו איתו קצת, כן? אתם זוכרים שייח' מלבנון, עם ארבע אמהות הגענו לאן שהגענו.

ארבע אמהות, יא ווי ווי.

אם יפעילו לנו עכשיו ארבע סבתות, הלך עלינו.

אבל זהו, ככה נראים פני הדברים, ואנחנו הולכים ומתדרדרים בתעצומות הכוח, בכוח הפיזי,

גם הרבה סרבנים, סרבנים, סרבני מצפון, כל מיני כאלה,

שלא רוצים

להיות שותפים למאבק, לא מטעמי דת, לא מטעמי דת,

והם מרובים, מרובים הרבה יותר מאלה שיש להם טעמים של דת,

שעל-פי התורה באמת

זו ההגנה הכי גדולה שיכולה להיות לעם ישראל.

כמו שבזמן דוד המלך, שהוא נלחם הרבה מלחמות,

היו תמיד 12 מעיר לעזור,

שהיו מתפללים

כנגד 12,000 לוחמים.

לא יצאו למלחמות בכמויות אדירות, הפוך, מעטים,

מעטים

מול רבים. אתם יודעים, הייתי בשווייץ, היו שם כמה יהודים טובים מכל העולם, הגיעו לשם, למקום שהיינו,

ואחד מהם סיפר שפעם עשו מחזה,

החילונים עשו מחזה, זה תיאטרון, כן?

אז עשו מחזה,

ובמחזה,

אז הם עשו על פרשת השבוע.

אז שם רואים שיושבים מפקדי הצבא העליון של עם ישראל ואומרים,

סליחה, אתה בנית בית?

לך הביתה.

אתה נתת, לך הביתה.

אתה להתחתת? לך הביתה.

אתה ירא? לך הביתה.

ככה מפנים את כולם, בסוף משארים שני זקנים, תלמידי החכמים,

ואלה צריכים לצאת ולהילחם.

הם רצו כאילו לצחוק,

וזה היה בזמן החפץ חיים, הם רצו לצחוק כאילו, להראות

איך תיראה מלחמה לפי התורה.

הלכו וסיפרו את זה לחפץ חיים,

הלכו וסיפרו את זה לחפץ חיים,

ואמרו לו, כבוד הרב, אתה יודע שיש הצגה עכשיו ככה וככה, שאומרים ככה, ככה, ועשו ככה, ככה,

ורואים שאחד מאלה שנשארו זה אתה ועוד מישהו.

אז הוא אמר להם, באמת מלחמות ישראל היו כך.

כך.

אז כשהייתי שם, במלון,

אז אחד אמר, איך הייתה נראית המלחמה?

כשנשארו רק כמה צדיקים,

אז אחד היה פונה לשני והיה אומר לו, רב מוישה מכובד,

מכובד.

נותן לו כבוד,

קח בבקשה את האקדח הזה, תעשה טוז,

לא חשוב, זה יפגע, אל תדאג,

מכובד.

אתם צוחקים, אבל ככה זה היה תמיד.

אתם יודעים, אברהם אבינו,

נלחם נגד ארבעת המלכים שניצחו את חמשת המלכים.

ארבעת המלכים שבו את לוט בין אחיו, והוא הלך לשחרר אותו. אין מי הוא הלך?

עימני עזר.

עימני עזר, עימני עזר אברהם.

דמשק עימני עזר, שמעתם פעם?

זקן ביתו מושל בכל אשר לו.

הוא אומר לו, אתה בא?

יאללה, לאן? להילחם. נגד מי?

אנגליה, צרפת, ספרד ופולניה.

ארבעה מלכים.

מי הולך? אני ואתה.

נו, איך הוא נלחם?

הוא ניצח אותם.

איך הוא ניצח?

כתוב שהוא זרק עליהם חול.

אני אומר לכם, אלה החרדים האלה.

זרק עליהם חול, כמו בכיתה, כמו בגן.

אתם מכירים את הילדים שהם רבים בארגז חול? איך הם מנצחים?

עם החול.

זורקים חול, הילד עושה איי איי איי איי.

הוא הפסיד.

אברהם אבינו נלחם כך.

אז אנשים צוחקים כי לא מבינים, לא מאמינים. חושבים במדרש סתם, משתה בנו. מה זה, זה רציני? בחייאת דינם.

כן,

אברהם אבינו אמר, אני יותר מהשתדלות קטנה לא צריך לעשות.

תשאר יעשה הקדוש ברוך הוא.

אבל זה אפשרי עם חול לנצח ארבעה מלכים?

בטח אפשרי.

אתם יודעים, אני אביא לכם דוגמה מהיום.

מה זה הוריקן?

קצת חול

וונטילטור גדול.

חול עם ונטה, 320 קמ״ש.

סוחב ארי, והוא שומר ימינה, ימינה. כל החוף זז.

כולם זזים שבועיים לפני. בסוף זה בא שמאלה.

מה ההוריקן עושה מהם? וואי וואי וואי וואי.

מה זה הוריקה?

חול.

חול?

צנטריפוגות.

אברהם אמר, אני לא עושה מלחמות,

אני זורק חול.

אתה תעשה, תביא את הוונטה שלך,

תשחרר אותי מהם.

זורק.

מדינה הלכה.

גמרנו, נגמר הסיפור.

וזה הרבה,

זה כבר מאמץ.

זה מאמץ.

חזקיה המלך

אפילו את זה לא עשה.

חזקיה המלך היה בירושלים.

סנחריב הגיע עם כל צבאות העולם שהוא כבש,

הקיפו את ירושלים.

וסנחריב

בדק אם יש לחזקיה המלך בכלל לוחמים,

רוכבים, שיצאו למלחמה, שיהיה פייר פייט.

לא היה לו אפילו סוסים.

אז הוא תרם 2,000 סוסים, שיהיה

לפחות משהו.

חזקיה המלך בליל פסח.

לא עושה כלום.

אתם יודעים, ארבע כוסות של חירות.

שוכב על הספה שמאלה, הסבה,

מברך. אומר הליל הגדול, מבסוט.

אומר לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

אני את חלקי עשית,

אתה תעשה את חלקך.

מה עשה חזקיה?

הוא נעץ חרב בבית-המדרש, ואמר, מי שלא ייכנס ללמוד תורה בבית-המדרש יידקר בחרב.

ממש כפייה דתית.

חרב בבית-המדרש,

מי שלא ייכנס וילמד יידקר בחרב.

תוך שלוש שנים כל ישראל ידעו תורה.

אמר לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם, אתה אמרת בתורה, אם בחוקותי תלכו,

ושכבתם ואין מחרים וחרב לא תעבור בארצכם,

אני קיימתי את החלק שלי, בחוקותי תלכו. כולם הולכים בחוקותיך.

עכשיו אתה תקיים את החלק שלך,

ושכבתם ואין מחריד,

וחרב לא תעבור בארצכם.

הקדוש-ברוך-הוא שואל את המלאך גבריאל,

גבריאל,

מה אתה עושה מחר?

אמר לו, מחר אני הולך לברך את האילנות.

אמר לו, פשוט מגלך על מחנה סנחריה.

על הדרך קח את המגל,

חלע אחת.

185,000 ראשי גייסות מתו מכה אחת

באבחת מגל.

חזקי המלך מנצח את המלחמה בלי לזוז, בלי חול, בלי חול.

אבל הוא דאג

שעם ישראל ילכו בחוקות התורה.

אנחנו צפויים לגוג ומגוג עוד מעט.

יא ווי ווי, יא ווי ווי.

זה לא מהמלחמות הקטנות, זה לא ששת הימים,

זה לא יום כיפור,

זה לא מלחמת המפרץ ולא לבנון ולא אינתיפאדות.

זה גוג ומגוג.

זה 70 אומות העולם נגד ישראל.

אין אחד

שלא יהיה נגדנו.

עכשיו צאו וחישבו כמה נשק בעולם.

וכמה לא אוהבים אותנו את המילואים, חוץ מארצות-הברית, שיש לה אינטרס זמני בינתיים פה.

אף אחד לא יותר. יש איזה אי קטן שאני לא זוכר את השם שלו כל פעם, ברור שהוא קטן.

מיקרונזיה. מיקרונזיה? אה, מיקרו. מיקרו. אי קטן.

מיקרונזיה.

כמו מיונז, משהו כזה. משהו קטן, קטן, ששמים ככה.

מיקרונזיה. היא בעד. תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה.

ממש הקיום שלנו תלוי במיקרונזיה.

היא מרימה אצבע עם עוד שש כאלה קטנים כאלה מול 129.

נגד.

נו, אז מה הסיכוי שלנו?

אומר המדרש,

אם יש

כבשה אחת

ו-70 זאבים סביבה,

מה הסיכוי שלה?

אפס.

אפס.

אנחנו כבשה

חלשים מאוד.

כבשה

מול 70 זאבים טורפים.

צמאי דם.

מה הסיכוי שלנו?

אפס.

אבל אם לכבשה יש רועה,

הוא יכול לגרש ולחבות בזאבים.

ולנו יש רועה.

השם רועי.

לא יחסר.

אם הוא רועי.

אם אני הולך אחריו, כמו שהכבשה הולכת אחרי הרועה.

אם הוא הרועה שלנו,

אפילו יבואו כל אומות העולם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה.

הקב' ברוך הוא עושה להם מה שעשה שנים.

וסכסכתי מצרים במצרים, אתם רואים איך הקדוש ברוך הוא עושה?

שערן הסעודית לא מסתדר על מצרים ומצרים לא עם סוריה וסוריה לא עם לבנון ולבנון לא עם ירדן וזה לא עם זה, אבל אם הם היו מתאחדים?

אם הקדוש ברוך הוא לא היה מסכסך ביניהם שהאינטרסים שלהם היו שונים?

אוי ואבוי.

הרי כל הפחד של העולם עכשיו שאיראן ועיראק וסוריה,

ציר הרי שם, מחוברים עכשיו ביחד בפגישות האחרונות

סביב העניין של ההתחמשות שלהם לקראת המאבק המזוין הקרוב.

אז זה רק שלוש.

ואם היו כולם, אנחנו מוקפים מאות מיליונים.

אנחנו רצועה דקה בחוף ים,

דקה מאוד מאוד מאוד דקה,

מאוד דקה,

וכולנו מוקפים מכל הכיוונים בשונאים ואויבים שרוצים

שאנחנו נהיה כמו אצל פרעה, כל הבני לוד, איורא תשליכו לים התיכון.

אז מה הסיכוי שלנו?

ויגיע הרגע שזה לא יירקם,

זה גם יהיה מאירופה, מאמריקה ומסין ומקוריאה ומכל המקומות בעולם.

כולם נגדנו.

והעולם מתחיל להבין

שמוקד הרעש של הצונאמי העולמי זה ישראל.

כל הצרות בעולם זה ישראל.

כי המזרח התיכון

הוא לוהט,

ואם הוא לוהט אז יש בעיה עם הדלק והמחיר שלו,

ופה ושם ומאזן האימה וכו' וכו' ורוסיה וארצות-הברית וכל החשבונות.

ממילא, מי המוקד של הרעש?

ישראל.

אז למה אנחנו צריכים לסבול כל העולם בגלל ישראל?

בוא, נמחק אותם, חלאס.

זה מה שהם מתכוונים.

ויגיע הרגע שהאסימון הזה ייפול,

וגוג ומגוג תתחיל.

מה הסיכוי שלנו אז?

נו, תנו לי עצה.

למה יש לנו רועה?

אני יודע שיש לנו רועה.

איפה עוד שפעת?

אם תחכה אתה אז... יש לנו רועה, השאלה אם אנחנו מרגישים שאנחנו עדר של לא.

אבל אם אנחנו עדר של ארצות-הברית,

ואנחנו מאמינים בארצות-הברית,

כמו שהיה בדורות קודמים, שישראל בטח באשור ונפל, בטח במצרים,

משענת כנראה צוץ, בטח בעם זה, בטח בעם זה,

תמיד נפל.

כשבטח באשר, תמיד ניצל.

עזב את השם, בטח בעמים מסביב, תמיד נפל.

תמיד.

השם יהפוך את דוקומטוב

הנוצרים נגד הנוצרים.

האם יהיה דוקומטוב ואנחנו ננצח את זה?

זה נכון, זה יהיה ככה באמת. האסלאם יילחם בנצרות, והנצרות באסלאם.

ישמעאל יילחם בעשיו.

אבל אנחנו נהיה מכוונים.

רק מה?

הרוצה להינצל במלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. שמעתם? לא יתאמן.

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. זאת תהיה הגנה שלו. למה?

אני מחובר לרועה.

אני עם הרועה.

מי שהחזיק את עם ישראל 3,300 שנה עד היום

זה לא צה״ל.

זה לא הצבאות של עם ישראל וזה לא המנהיגים עם הצבא,

אלא זה העם ששמע בקול השם עם המנהיגים הטובים שהיו בין הזמנים.

אז זה מה שהשאיר אותנו והותיר אותנו. וכשלא היינו קיבלנו מכות. חבר על הזמן.

חבר על הזמן.

אבל אם אנחנו רוצים,

כמו שאומרים, בתפנית האחרונה לפני הגאולה

להיות חכמים,

מה שנותר לנו זה להתחבר לתורה, לשיעורי תורה,

להפיץ תורה, לעשות את רצון השם בגמילות חסדים.

לעזור יהודי ליהודי.

לגמול חסד. לרחם.

לעשות טובות אחד לשני.

לקרב כל מי שרק אפשר.

לתת לו הזדמנויות ואפשרויות להכיר את האמת.

רק עם הדרך הזאת נוכל לצלוח. כי על מה אנחנו בגלות?

על מה אנחנו נרדפים?

על שנאת חינם.

מה יציל אותנו? אהבת חינם.

אם נאהב איש את רעהו ויהיה לנו מכנה משותף,

התורה הקדושה באבינו שבשמים,

שנעמוד לפניו בראש השנה הקרוב ונבקש על חיינו, משפחתנו,

בריאותנו ועסקינו,

אם נתחבר אליו באמת, לא רק בראש השנה ויום כיפור,

אלא באמת, נגיד לו, אבא, אנחנו העדר שלך,

אנחנו רוצים להיות רק סמוכים עליך ובטוחים בך.

אם כן, נבשע.

לא,

אם נניח את היד שלנו מהאבא,

אתם יודעים, ילד קטן שעוזב את היד מאבא,

כל הסכנות עליו.

כל זמן שהוא מחזיק באבא,

הוא בטוח שאבא יציל אותו עד כמה שביכולתו.

זה אבא בשר ודם.

אבל תבינו שבשמים, מי שמחזיק בו,

הוא מוחזק, ואין עליו.

אין מי שיכול עליו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

מה יעשו הנשים בשביל להינצל במלחמת גוגו-מגו?

הנשים צריכות לשמור תורה ומצוות, כמו הגברים, מה שמוטל עליהם, כמובן.

לא הכול מוטל עליהם, כי מצוות

שהן תלויות בזמן,

אז הנשים פטורות,

בגלל החיובים האחרים שיש להן.

אבל ללמוד תורה הן לא חייבות.

אבל לעזור בתורה, דהיינו, לשלוח את הבעל, את הילדים, לחינוך תורני,

לעזור בשיעורי תורה, לעזור בשיעורים לנשים שילמדו תורה,

וכן הלאה, זו מצווה גדולה ורבה. וגמילות חסדים, כל אישה יכולה לעשות גמילות חסדים.

והאם הולכים ללמוד תורה, מאיפה לעבוד כסף?

מאיפה יביאו כסף?

קודם כול, יכולים גם לעבוד וגם ללמוד.

ויש כאלה שלומדים, גם בלי לעבוד, ומביאים כסף.

מי שלא יודע, ילך לעבוד.

מה הבעיה?

אתה מפרק את צה״ל?

מה?

אי-אפשר לפרק את צה״ל כרגע,

אבל אי-אפשר להסתמך על צה״ל.

זאת אומרת, לפרק אי-אפשר,

כי אנחנו לא במצב שאנחנו ראויים להיות בלי צבא, דהיינו, פירושו של דבר,

אנחנו יכולים להגיד,

תשמע, אנחנו לא צריכים צבא. וכן, ואתם מחוברים לשם?

לא, גם לא.

העיקר לא צריך צבא. אנחנו מצפון תל-אביב, סרבני מצפון,

לא רוצים צבא.

אז מה כן?

על-פי טבע אתה לא רוצה,

ועל-פי הנהגה אלוקית אתה לא רוצה. אז איך?

אז צה״ל צריך, לא בגלל שצה״ל יאשיע, כי רק השם מושיע,

או שנותן לצה״ל להצליח, או שנותן לו להצליח. כמו רופא.

או שהשם עושה אותו שליח טוב,

או שעושה אותו חברה קדישא.

זאת אומרת,

אנחנו עושים פעולות שהן לכאורה טבעיות, אבל ההצלחה,

הסיוע מן השמים, זה רק מהשם מדבריו.

אדם הולך לביזנס,

אז מה, הוא מצליח?

הוא לא מצליח.

אלא מה? הקב'-הוא נותן לך כוח לעשות חיל, נותן לך עצה לקנות נכסים.

יש לאחר לקבל עצה לקנות נכסים,

יש לאחר לקבל עצה להפסיד אותם.

זאת אומרת, כולם עוסקים במסחר, נגיד, אבל לא כולם מצליחים.

הרבה עולים והרבה יורדים.

השם מרים,

משפיל,

מרומם,

כי לא ממוצא ולא ממדבר הרים.

זה ירים וזה ישפיל.

זה לא אם אתה נוסע מעבר לים,

ולא אם אתה עושה כך או עושה אחרת.

הקב'-הוא עושה הכול לפי הזכויות שלנו.

אז צריך מה לעשות,

והיה צריך גם בזמן שהיה עם ישראל, היה צבא,

היה צבא, אבל צבא של צדיקים, כמו שאמרנו,

אבל הביטחון היה תמיד

בשם יתברך. שימו לב שבכל חגי ישראל

אין שום חג על ניצחון, אפילו שניצחנו.

בפורים ניצחנו,

זה לא על הניצחון,

על הנס, על פח השמן.

זאת אומרת, אנחנו ניצחנו

גם בחנוכה,

גם המכבים ניצחו,

וגם בפורים ניצחנו עם אסתר ומרדכי,

ובכל המלחמות, ויהושע בן נון ניצח 31 מלכים,

והיו ניצחונות רבים וגדולים.

אין תפארתנו על ניצחונות,

אלא על הביטחון, בשם יתברך.

לכן, באומרים על הנסים,

עמדת להם את צרתם,

דנת את דינם,

רבת את ריבם,

לקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים.

מסרת, אתה, אתה, ריבונו של עולם, אתה עשית הכול, לא אנחנו.

אנחנו ניצחנו.

אבל אנחנו מודים ומודיעים שזה רק אתה.

אין לנו שיג ושיח, אנחנו לא עשו.

עשו

זה אמריקה, זה רוסיה,

הם, אצלם זה הכוח, הפטיש, המגל,

כוכבים, מה שאתה רוצה.

אנחנו, ארץ ארץ ארץ, אנחנו לא עשו, אנחנו הכול,

כל יעקב.

אנחנו עם הפה יכולים לנצח את כל העולם.

לכן נמשלו ישראל לתולעת.

אל תראי תולעת יעקב.

כמו שתולעת יכולה לחדור גזע עץ עם פה רכרוכי של תולעת,

היא יכולה לחדור ולנקוב,

ככה אנחנו.

אנחנו יכולים עם הפה, הכול, כל יעקב.

בבתי-מדרש ובבתי-כנסת שאנחנו יושבים ופונים לה' ובוטחים בו באמת,

אז אנחנו נזכה לניצחון.

ניצחון טבעי, שהוא נשיא, או נשיא גם בלא טבעי.

תשמעו, עם כל הכמויות של אלפי-אלפי טילים שנחתו פה בכלל בכל הצפון,

מספר ההרוגים הוא אפס,

לצערנו הרב זה הרבה, אבל אפס

לעומת מה שהיה יכול לקרות.

ובדרום, ששם זה עשרות אלפים,

זה אפס לעומת מה שהיה יכול לקרות.

זה ניסי הקדוש-ברוך-הוא.

אבל מה,

אנחנו לא משכילים.

כשסדאם ירה לפה טילים בפעם הראשונה, אנחנו בפחד אטומי.

39 טילים הגיעו של רבע טון כל אחד,

ונהרג אחד.

הרעשה עולמית, הרעשה עולמית,

זה נישא והשגחת השם.

שעמים שלמים במשך 3,000 שנה רצו למגר אותנו מהמפה,

ואנחנו קיימים, והם לא.

זה נישא השם והשגחתו, כי זה הבטחה אלוקית.

לא מאסתים ולא געלתים לכלותם,

להפר בריתי אתם.

קראתי ברית אתכם, אתם תחיו לעולם, אבל

אני אתן לכם מכות.

אם אתם לא תהיו בסדר, תקבלו מכות, אבל לכלות אתכם אני לא אתן לאף אחד.

אז למה אנחנו צריכים גם לקבל מכות, אם אנחנו יכולים להיות ילדים טובים? בשביל מה צריכים לקבל מכות?

אמרנו באחת ההרצאות,

לאחד הייתה תרנגולת לבנה,

היא יצאה החוצה והתלכלכה בבוץ.

אז הוא הכניס אותה הביתה, ורצה לנקות אותה.

אז מה עשה? לקח מחבץ,

התחיל לחבוט בה, לנער מעליה את הבוץ היבש.

אז היא כל הזמן עושה, אוי, אוי, אוי, קוקריקו, קוקריקו.

כואב לה.

אז אולי שכואב לה,

אז הוא התחיל ככה להכניס את האצבעות בין הנוצות ולהוציא. אבל זה היה צבית, צבית, צבית, צבית. צביתות. כואב לה גם, קוקריקו, קוקריקו.

בסוף התרנגולת תפסה את עצמה ואמרה לו, עזוב, עזוב,

תן לי, אני אעשה את זה לבד. עמדה על השולחן ועשתה פר...

ולענת הכול.

ככה אומר הקדוש-ברוך-הוא, במקום שאני אתן לכם חבית-חבית,

במקום שאני אצבוט אתכם,

התנערי מעפר קומי,

לבשי בגדי תפארתך עמי.

למה אתם צריכים שאני אתן לכם מכות וקסאמים וטילים ושייבשלוש וחמש ותשע-עשרה?

בשביל מה?

בשביל מה?

תתנערו מהעבירות שבידכם,

ותלבשו את בגדי התפארת שלכם,

ואני אגל אתכם.

אבל אנחנו עקשנים, עם קשה עורף.

זה טוב,

כשאתה הולך בדרך התורה ואתה מקשה עורפך ולא מוכן להשתנות,

או יהודי או צלוב, אין ביניים.

או יהודי או צלוב, אומרים לך,

תשתחווה לצלם, חס ושלום, תצלוג אותי. לא.

או יהודי או צלוב, אין ברירה אחרת.

זה עם קשה עורף טוב.

אבל יש קשה עורף שהוא נשאר בעבירות ומקשה עורפו.

זה לא טוב.

זה לא טוב.

אז מה עורף? איך יהיה התהליך?

איך יהיה התהליך?

תהיה.

כשהעמים יכריזו שהם רוצים להילחם בישראל, זה אנחנו נרגיש.

זה נדע.

יהיה מלחמה ככה. כתוב שזה יתחיל מאירן,

מפרס,

במלך ערבי, יילחם בעוד מלך ערבי,

ואחר כך תתחיל מלחמה,

ואז יכרכו את זה כלפי הנוצרים ויילחמו אלו באלו,

וזה יהיה בים, ביבשה,

וזה יהיה באוויר.

בקיצור, מלחמה עולמית כללית.

אבל בסוף כולם יתפסו שבעצם המוקד זה אנחנו, כמו שאמרנו, וירצו להילחם בישראל.

ואז כתוב,

אל נקמות השם, אל נקמות הופיע, ינשא שופט הארץ, השם גמול על גאים.

אלפיים שנה מחכה הקדוש-ברוך-הוא לנקום את נקמת דם עבדיך השפוך,

שאלפיים שנה אומות העולם שפכו את דמנו,

נהרות, נהרות של דם.

והוא לוקח את הטיפול אישית לטפל בכל אומות העולם. ואתם יודעים, הוא יודע לעבוד.

הוא יודע.

שלושה גלי צונאמי, אתם זוכרים מה עשו לו מזמן.

טייפון,

הוריקן.

לא חסרים לקדוש-ברוך-הוא כלים ואפשרויות. רעידת אדמה, פירוט.

אין לקדוש-ברוך-הוא, מביט לארץ

ותרעש.

ייגע בהרים

ויעשנו לבא פורצת, שוטפת כפרים.

קוראים לזה נזקי טבע.

הטבע, גימטרי האלוקים.

הקדוש-ברוך-הוא עושה הכול.

אין לו בעיה.

על סדום ועמורה הוא המטיר גופרית ואש.

אתם יודעים איפה זה סדום ועמורה, כן?

אתם יודעים מה נשאר מסדום ועמורה?

ים המלח,

ים המוות.

ים המוות, ים המלח,

זה מה שנשאר מסדום ועמורה.

ניו-אורלינס זה איזו פעם עונה. כן, ניו-אורלינס, כן.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא,

אין לו בעיה.

אין לו בעיה.

יש עוד אבני אש ואל גביש וגופרית,

כמו שכתוב, אמתיר עליו ועל אגפיו, על עמים רבים אשר אתו.

והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים, ידעו כי אני השם.

כך אומר יחזקאל הנביא,

שבאחרית הקדוש-ברוך-הוא ימטיר מן השמים

גופרית אש, אבני אל גביש.

וואי וואי, מה שילך פה.

מה שילך פה.

לעם ישראל הוא המטיר את המן, ולהם הוא ימטיר אבני אל גביש.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא ינהל את המלחמה, ושתבינו את התוצאות. התוצאות,

שני-שלישים מהעולם ימותו.

4 מיליארד בני-אדם.

אתם מתארים לכם על מה מדברים?

ורק שליש יישארו.

וגם השליש.

כתוב,

וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כמחון את הזהב.

זאת אומרת, עדיין ייבחנו כולם מי יישאר בחיים ומי לא.

מי ינצל, אמרתי לכם, אל תשכחו,

מי שעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

כבוד השר, יש פה שאלה, בבקשה, לכל החילונים שהגיעו לכל הערב, מי שיש להם קבוצה.

אני אשאל את השאלה כדי שאני אשאל את השאלה. רגע, אבל אני צריך לתת לך מיקרופון אם אפשר.

אבל לא שומעים אותך באמריקה, וזה משדר לאמריקה.

צ'ק.

אם שמעים אותי עכשיו זה טוב, ישמעו אותי גם באמריקה.

גם בניו-אורלינס. גם בניו-אורלינס, שקיבלה את המכה הכי גדולה שלה,

שהיא קיבלה מים על כל ניו-אורלינס. ומי שיודע מה זה ניו-אורלינס?

סדום ועמורה, על-ידם כלום.

ואני הייתי שם, ואני אומר לך, זה סדום ועמורה.

אז לא פלא שהם חטפו את זה.

ומה שהלך שם בפוקט ובכל אלה, אותו סיפור.

סדום ועמורה חטפו צונאמי.

אין הרבה חוכמות בדברים האלה.

אבל לטובת כל החילונים שמתביישים לשאול, אני אשאל את השאלה. מתברך משתמע שכל אלה שחוזרים בתשובה

ואומרים לו,

אוקיי,

אתה הרועה שלנו, אנחנו, העדר שלך,

חוזרים בתשובה,

ניצלו.

האם נכון או לא נכון?

הרבה שואלים את אותה שלה, אחרי ששומעים אותך פעם אחת,

אומרים, רגע, הוא אומר שאם אני אחזור בתשובה ואני אעבוד אותו ואני אהיה העדר שלו, אז הוא יציל אותי,

אז אני מוצל, אז אני בסדר, אז ניצלתי.

האם כן או לא?

אמרת את התשובה לבד, אז מה אתה שואל עוד פעם?

בכל זאת.

בכל זאת,

מי שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים בגוג ומגוג יינצל.

קיבלתי את התשובה, וגם החילונים שמעו את התשובה.

יפה, תודה לך.

כן, יש פה בחור שרוצה לשאול. תן לו בבקשה.

תודה רבה, כבוד הרב.

קודם כול, אני שמח לראות אותך.

חיכיתי לראות אותך בהזדמנות הקודמת,

והיית אמור להגיע לקריית-חיים בסביבות חנוכה.

הרגשת קצת לא טוב, אז אנחנו הרגשנו עוד יותר לא טוב.

אני שמח שעכשיו יש את ההזדמנות.

יש לי שתי שאלות, ובבקשה,

אני מצטער שאני גוזל המון זמן מהקהל הקדוש.

אני אתחיל עם שאלה ראשונה לכבוד הרב.

מתואר פה איזשהו מצב שאני לא בטוח שהוא,

זאת אומרת, תראה, אם אתה תשאל את הרב עובדיה יוסף

אם הוא חושב שהוא מתקרב למורו ורבו הרוחני, המרן יוסף קארו,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

אם תשאל את הרב אליאשר ואת הרב קניאבסקי, את כל גדולי התורה של היום,

אם הם חושבים שהם בדרגה של הגאון מווילנה,

כל החפץ חיים,

דור שתיים-שלוש לפני,

רוב הסיכויים שהם יגידו לך שלא, ואתה די תווי.

למה?

כי הם באמת היו גדולי עולם.

זאת אומרת, אנחנו מבינים שיש איזו ירידה בדורות.

המצב שאנחנו נמצאים בו, אתה יודע, אומרים, כתוב שעם ישראל ערבים זה לזה וערבים זה בזה.

וזה אומר שאנחנו כולנו בסירה אחת, והמצב שאליו הגענו הוא גם בגלל, או בעיקר בגלל עבירות של יהודים שלא,

שומרי תורה ומצוות.

אבל אני שואל את כבוד הרב,

האם זה נכון להגיד שגם לחרדים, לדתיים, לשומרי תורה ומצוות, איך שלא תגדיר את זה,

ליהודים היותר קרובים לאבא שבשמים,

האם גם להם יש איזשהו חלק במצב שאנחנו נמצאים בו? אתה יודע, סתם דוגמה. אני יכול לעזור, הבנתי.

הבנתי.

אוקיי, רק שאלה שנייה. לא, לא, שאלה ראשונה קודם. בבקשה.

קודם כול, ודאי.

כל מי שעובר עבירות, זה לא משנה אם הוא חילוני,

או שהוא דתי, או שהוא חרדי, או שהוא קנאי,

קנאי, או לא משנה איך שתגדיר אותו.

כל מי שעובר עבירות הוא מאלה שמטים את הקו שלנו לרעה. כמו שאמרנו,

שאפילו אדם צדיק,

רק הוא סח בין תפילין של יד לראש, זה הכול.

אין לו יותר עבירות.

הוא לומד תורה,

שומר שמירת העיניים, הוא לא מדבר לשון הרע,

כלום. הוא 100%.

רק סח בין תפילה של ראש מיד.

אז אם בן-אדם כזה חוזר,

זו עבירה, עליו דיברו.

בפרשה הקרובה, פרשת כי תצא,

כי תצא למלחמה על אויביך, וראית בשביה אשת יפת תואר.

מה, צדיקים שיוצאים בסוף למלחמה,

פתאום אחד רואה אשה יפת תואר מהשבויות,

והוא חושק בה ורוצה לקחת אותה לא לאישה?

מה זה?

אלא דיברה תורה כנגד יצר הרע.

והתורה יודעת שבזמן מלחמה יכול בן-אדם להגיע למצב שהוא רואה שחייו,

כמו שאומרים, בסכנה.

ופתאום הוא רואה שבויה,

והשבויה הזאת יפת תואר.

ופתאום יצר הרע נותן לו לחשוק בה.

אז התורה אומרת באיזה תנאים יהיה מותר לו.

צריך לקחת אותה לגטו, וחודש ימים, ושתבכה ותגדל ציפורניים, תעשה קרחת,

ותהיה לחם בבגדי שביה, והכול, בשביל שתימאס בעינה, ולא ייקח אותה בסוף.

אבל מכל מקום, איך הוא הגיע למצב הזה?

בגלל שיצר הרע תקף אותו, נכון?

אז אומרת התורה,

שדיברה התורה כנגד יצר הרע.

פה התורה התירה לו,

התירה לו.

משמע שאם פה התירה לו לקחת אחרי התנאים,

אם היא התירה לו,

אז בשאר המקומות שהתורה לא התירה לו, אז היא אומרת, אני יודעת שאתה יכול לגבור על היצר הרע.

פה אני יודעת שאתה לא תוכל לגבור על היצר הרע, לכן אני לא רוצה שתחטא ותיקח אותה באיסור,

ולכן אני אומר לך שפה אני מתירה לך ביאה ראשונה,

אבל עם תנאים כאלה ואחרים.

אבל בשאר מקומות שהתורה כבר לא התירה, משמע שאתה יכול לעמוד נגד היצר הרע הנורא.

זה אחד.

אז לשאלתך,

אמר יונה,

יונה,

יונה הנביא, שנשלח על-ידי ה'

להחזיר את נינווה בתשובה,

היה סער בים והאונייה חישבה להישבר וכל המלאכים,

כל אחד פנה לעבודה זרה שלו וכל אחד חיפש וחיפשו מה העבירה שהם עשו שבגללה הים רוגש ורועש להטביעם.

ואז הם ניגשו אל יונה ושאלו אותו, אולי תבדוק אתה גם אצלך מה קורה אתך.

והוא היה אורתודוקס, שם כולם היו גויים,

גויים, עובדי עבודה זרה,

והוא לא אמר זה בגללכם שאתם עובדים עבודה זרה.

הוא אמר, בשלי היה הסער.

כל הסערה הייתה בשלי.

ככה אנחנו צריכים להגיד, בשלי היה הסער.

וכל אחד צריך לתקן את עצמו,

ואם אפשר גם לעזור לתקן אחרים.

אבל זה לשאלתך,

כולנו חייבים, וכמו שאמרת, ערבים זה לזה וכו'.

אוקיי, שאלה שנייה.

הרב דיבר על עניין

שבעולם הבא יש שכר, יש עונש, יש גן-עדן, יש גיהינום.

זה לא אני, זה התורה.

בוודאי, כן. אני רק אמרתי. בשם התורה והכתובים.

אנחנו משאירים פה את הגוף שהורינו נתנו לנו,

והקדוש-ברוך-הוא לוקח את החלק שלו בעסקה, את הנפש,

ומטפל. את הנשמה, כן. כן, את הנשמה.

לפי גודלה, טובה או רעתה,

השאלה היא איך נפש יכולה להיענש,

יש עונש בית-דין, סקילה. איך אפשר לרגום באבנים נפש?

איך אפשר, בהרצאה האחרונה שלך בחדרה,

אתה אמרת,

וואי, וואי, מה שיקרה למי שיעשה לך טעים, משאית תעבור עליו. לא, על ההוא, לפי השאלה שלו. אוקיי, אבל בכל זאת. לפי זה שעשה 190 עבירות. כן.

אבל השאלה היא פשוטה,

איך נפש יכולה להישרף

להירגן? זה הרי מושגים פיזיים. יש איזו תשובה... הבנתי.

תראה, יש אחד שאומרים לו שהוא מטומטם.

לדוגמה, אם אני הייתי מעליב אותך עכשיו ואומר לך את המילה הזאת, לא כמו שאמרתי עכשיו,

הייתי פותח עליך עכשיו בשאגות ומקלל אותך, נגיד.

אתה היית אדום.

תוך שניות היית אדום.

ומן הסתם גם היית משיב.

יכול להיות, מן הסתם.

אדום, אדום, אדום, אדום, אדום, אדום. והיה לך חם, חם,

חם.

ממה אני הלך חם? אמרתי מלים. מה אמרתי?

מה עשיתי?

איך נהיית חם?

אדם יכול לקבל שבץ לב מרוב עצבים?

שבץ לב.

איך הוא נהיה חם?

מי חימם אותו?

אני לא תנור,

רק אמרתי מלה מטומטם.

נכון?

אתה רואה שהנפש שלך מתלהטת.

הלהט הזה הוא לא מאש גשמית.

נכון?

נכון? נכון מאוד. הבנת את הדמיון? אחד.

בושה. אתה יודע מה זה בושה?

יא וואי וואי.

אחד שתופסים אותו על חם?

איך הוא מלבין?

ראית את כל העצורים,

איך הם שמים את החולצה עליהם ככה כשמובילים אותם, שהצלמים לא יצלמו?

למה? לא התביישת לרצוח.

לא התביישת לעשות את העבירה. עשית אותה אפילו בפרסיה ברחוב.

למה כשמביאים אותך לבית משפט המתבייש? למה אתה מכסה ככה?

עכשיו, תאר לך, הם מורידים לו את זה ותופסים אותו ככה מול כולם.

אתה יודע איזה בושה.

תאר לך, אדם נמצא למעלה,

הוא מופשט

מכל אפשרות לגונן על עצמו.

וכולם רואים את כל מעשיו שהוא עשה בפול ווליום.

יא וואי וואי.

זה גיהינום, יא חביבי.

אתה מבין?

כן, תודה רבה.

זה דוגמאות, וכן על זה הדרך.

עכשיו רק לבקשה שלי, כבוד הרב.

תראה, אנחנו בימים של התחזקות, של קבלת דברים על עצמנו.

הייתי רוצה לבקש בקשה מכבוד הרב שיברך אותי.

אני בעזרת השם שנה הבאה מתחתן,

ואני רוצה לקבל על עצמי ציצית. אם הרב יוכל לברך אותי, אני נורא אשמח. אני שומר שבת, אני שומר כשרות, אני מניח תפילין.

בעזרת השם. ואני צריך לתת לך את הציצית.

אני אשמח נורא שאני אזכה לקבל ממך, כבוד הרב, את הציצית. אז אני אבין לך. למה לא? תודה רבה.

אין לי בעיה לשלם על זה, אין לי שום בעיה, בשמחה וב... אין צורך. תקנה למישהו אחר.

אני אשמח, אני אשמח.

תן לו ושיברך שהחיינו. ומה שמך בשם האמא? מיכאל מיכה בן דבורה.

מיכאל מיכה בן דבורה תזכה לבנות ביתך, בית נאמן בישראל, בהצלחה מרובה.

ותשוב בתשובה אמיתית לאבינו שבשמים. אמן. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. תודה רבה, כבוד הרב.

רגע, אתם רואים?

אם יהיו עוד כאלה אנשים שמקבלים עליהם מצוות, העדר יגדל, ולרועה יהיה יותר קל.

עכשיו, לפני שנמשיך רגע,

יש לי פה איזו הפתעה.

כן, מה לעשות, הפתעות אנשים אוהבים.

הייתי בשוויץ,

פגשתי שם יהודי יקר,

יהודי יקר מאוד,

שחזר בתשובה, ברוך השם.

והיהודי היקר הזה רואה אותנו עכשיו,

רואה אותנו עכשיו בשוויץ,

באינטרנט,

ב-Web, ב-Web site.

ואבא שלו נמצא כרגע פה בתוך האולם.

הוא בטח יודע שאני מתכוון אליו. אם לא, אז אני אתן לו רמז.

הוא איתר יד שמאל. זאת אומרת, הוא לא יכול להניח תפילין ביד ימין, כי הוא שמאלי. הוא צריך להניח ביד שמאל. הוא נקרא איתר יד שמאל.

יש פה כזה אחד שיש לו בן ב... ב...

הנה בנימין.

שקד, נכון?

בנימין שקד.

אשריך, תצלמו את בנימין שקד.

הבן שלך,

תומר,

אוהב אותך מאוד מאוד,

בא אליי במיוחד לפני שאני טס,

אמר לי, תעשה לי טובה,

אבא שלי יהיה בחיפה,

אני רוצה להעניק לו מתנה.

קניתי לו תפילין,

תן לו אותם.

בבקשה.

תן לי את התפילין.

אלה תפילין מאוד מאוד מהודרות.

מתנה של הבן היקר לאביב.

תודה רבה.

תן לו מיקרופון, אולי הוא רוצה להגיד לתומר, ששומע אותו עכשיו בשידור חי,

כמה מילים נרגשות.

תומר,

א. תודה רבה,

ואיך קלעת?

אני פשוט מאוד חשבתי על זה כבר בזמן האחרון,

כמה תקופה די ארוכה.

הבן שלי השני, עידן,

איפה עידן? בוא, עידן, בוא לפה, מותק.

שאחיך יראה ויענה.

עידן חוזר בתשובה.

גם.

גם. שני בנים, אשריכם, אשריכם, ישראל.

הוא מניח תפילין כל בוקר,

שומר שבת, כהלכתה.

או, או, אשריכם, אשריכם, אשריכם, עידן.

ואני מקווה ש...

המשפחה תעלה על דרך המלך.

זה לא מניח.

אני פשוט מתרגש.

אני מקצועי עורך-דין, אבל אני מופיע פה. אמרו לי גם שאתה פלילי. נכון. יא, חביבי.

חזק ומץ, תומי, חזק ומץ.

הוא אוהב אותך מאוד מאוד. עם דמעות הוא נתן לי את זה.

אני רוצה לתת לכם גם אני מתנה.

ציציות וכיפות.

מוכנים?

ברוך השם.

איפה המוזיקה? איפה?

אנחנו מאמין בני

המילים, איפה הצהח?

עם ישראל, אשריהם ישראל, אשריהם ישראל.

אופירו שבע שמיים,

אנחנו מאמין בני המילים,

ואין עצמם ואני שואל. אשריהם ישראל.

איפה?

אופירו שבע שמיים.

כמה שהרועה שלנו עכשיו שמח, אבינו שבשמים. אז אם אנחנו כבר בקטע כזה,

בואו נראה מי מצטרף לעדר. מי רוצה ציצית שירים את היד?

וואי וואי, אני נותן. מוזיקה.

אנחנו מאמין בני המלחמה.

אנחנו מאמין בני המלחמה. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד. אנחנו מאמין בצד.

אנחנו מאמין בצד.

אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

בכבוד לרדת לפה מהר, מהר, מהר, מהר, מהר.

תכף, תכף, מהר.

נשים, נשים, בריצה, בריצה.

אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך

אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך אנחנו אוהבים אותך

איפה עוד כיסוי ראש?

בבקשה, נשבת, נשבת.

קודם כול, שהקדוש ברוך הוא יזכה את כולם לשוב בתשובה שלמה מהרה.

אמן.

ותזכו כולם לכתיבה וחתימה טובה, אמן. ושנזכה כולנו לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים והצלחה מרובה.

אמן.

כן.

עוד שאלה. רגע, שאלות.

רגע, שנייה, שנייה.

שאלה, כן, בבקשה.

שאל.

כבוד הרב, יש איזה רב מקובל שאומר שבכף באלול תפרוץ המלחמה,

מה אתה אומר על זה?

שאני לא יכול לאשר את התאריך.

אז איך הוא סתם אומר דברים כאלה?

הוא לא אומר סתם, הוא אומר כף באלול, נראה מי יהיה.

ואם לא יהיה?

סתם הוא אמר.

כן, זה צחוק מהעבודה.

מה? הוא לא עובד.

מה? הוא לא עובד, הוא מקובל.

הוא לא עובד.

אמרת שהוא מקובל, הוא לא עובד.

כן, שאלה?

איפה אצל הנשים? הנה, שם למעלה, שורה ראשונה. תן לה בבקשה לשאול שאלה.

בריצה, בריצה, בריצה.

לא, את שערי שם, הוא בא אלייך.

כן, שאלה.

תודה רבה, כבוד הרב.

לפני חודש בערך חלמתי חלום.

רב בא אלי בחלום.

זה היה רב מאוד מאוד מוכר, אני פשוט לא זוכרת את שמו.

הוא אמר לי שבסוף הקיץ, כמו שכולם מדברים על זה, תהיה מלחמה,

תהיה מלחמה מאוד קשה, ואחרי זה תבוא הגאולה,

ובעצם יהיו הרבה אנשים שימותו, ומי שלא ימות,

בבית-חולים.

והוא אמר לי שאני, ספציפית, צריכה מאוד מאוד להיזהר.

עכשיו, רציתי לשאול אם אני צריכה לייחס לחלום כזה חשיבות,

או בעצם להתייחס לזה, כמו שכתוב, כחלומות שוו ידברו.

תראי, זה חלום לא אמיתי,

כי לא יכול להיות שחלק ימותו וחלק יהיו בבית-חולים, אז מי יהיה בחוץ?

ודבר נוסף,

כולנו צריכים להיות נזהרים וזהירים בזמן מלחמה,

וכולם מדברים שבקיץ אמורה לפרוץ מלחמה.

ואיזה מדברים אסד וברק ואולמרט,

קצת מרגיעים, קצת אומרים, קצת רומזים. בארבע כנפות הייתה כתבה השבוע,

כתבה נרחבת על הנושא הזה.

אבל מכל מקום צריך לדעת, אנחנו צריכים להיות מוכנים.

מוכנים,

זה לא מוכנים לספיגה כמו שהיה עד היום,

מוכנים עם זה שאנחנו מתחברים לאבינוש בשמים, זה הכול.

אם נתחבר לאבינוש בשמים,

כל השאר או שיצליח בידינו או שלא, זה תלוי.

כשהקדוש-ברוך-הוא רצה בששת הימים,

הכרענו מלחמה כביכול, אנחנו כאילו הכרענו מלחמה בשישה ימים.

אבל כשאנחנו אמרנו, כוחי ועוצם ידי,

כאילו אנחנו עשינו את זה, צה״ל עשה את זה,

אז אכלנו אותה ביום הכיפורים, ביום הדין. במקום שיירחם עלינו השם ויכפר,

יום הדין היה ליום

קשה ביותר, מה שנקרא מחדל.

ומאז אנחנו רק מידרדרים. זאת אומרת, תוצאות המבחנים הצבאיים שלנו כושלים ביותר,

עד שזה פחד חדים, כי כבר לא מפחדים מאתנו, בכלל לא רואים אותנו, לא סופרים.

אז זאת אומרת,

הביטחון שלנו צריך להיות תלוי בשם יתברך, אבל לא סתם לבטוח בשם, צריך גם לעשות משהו שהקדוש ברוך הוא יגיד

שבעזרת השם באמת הוא שומר ומגן ומצית.

אבל אם לא,

אז אנחנו באמת בבעיה, וזה לא משנה אם חלמת חלום או לא חלמת חלום.

עכשיו רק עוד בקשה קטנה, אם אתה יכול בבקשה לברך את אחותי מיכל בת חנה לזרע בר קיימא.

מיכל בת חנה תזכה לזרע חי וקיים מהרה.

אמן. תודה רבה. מה רצית את להגיד?

רק רגע, תעבירו לה את המיקרופון שם.

סליחה. רגע, לא לדבר בלי מיקרופון, כי בניו-אורלינס לא שומעים.

רגע.

את רוצה לדבר? כן.

כן, בבקשה.

כבוד הרב, אני רוצה לבקש ממך שני בקשות.

לאחרונה איבדתי את בעלי נפטר,

והבית הוא לא בית.

הבנות שלי הגיעו לפרקן, והן חתן.

אם תוכל לברך אותן,

את לקחת מטפחת ממני? כן. אשרייך. אם תשימי אותה עלייך,

הברכה תועיל גם.

ולמי? שימי.

יופי. עכשיו את כמו אמא יהודייה.

ולבנותי? מה שמות הבנות?

יפעת בטרינה ותמר בטרינה.

יפעת בטרינה ותמר בטרינה יזכו לשוב בתשובה שלמה אתך, בזיווגים הגונים, מהרה.

אמן. אמן. תקפידי על צניעות ותזכי לראות בחופתן.

יש לכם עוד בקשה. לאחי מבקש ברכה ופרנסה. בהצלחה.

מה שמו?

מאיר בן דינה.

מאיר בן דינה יזכה לשוב בתשובה שלמה, וה' ישפיע עליו. פרנסה טובה. בנקל.

תודה רבה.

תהיי בריאה. תעבירי שם לגברת

עם הכובע.

נרים את היד. תעבירו לה בזריזות.

כבוד הרב, אני חזרתי בתשובה מאצלך לפני שנה וחמישה חודשים. איפה? פה? בחיפה? בנשר.

יפה.

ויש לי שלושה ילדים שחזרו כבר בתשובה. אחד יושב פה, קטן.

קטן? כמה קטנים? כן, ברק. אני שלחתי מכתב.

שלחתי מכתב דרך,

והייתי רוצה שתברך את הילד שלי.

מה שמו? ברק בן אישו.

הוא יושב פה. ברק בן? בן אישו. אישו. בן אישו.

בן אישו.

השם יזכה אותו.

לכל טובה וברכה לעבודתו יתברך. רפואה, רפואה שלמה.

ברפואה שלמה וכל עברה וגידה. אמן.

ויש לי עוד שאלה. אומרים שבאשמורת הבוקר החלומות כן מתגשמים.

אז איך אתה מסביר שזה?

בין 04 ל-05 בבוקר אני חלמתי, ובאמת קרה השבוע השם רחמתי. לא עלינו.

אין דבר כזה בין 04 ל-05. רעידות אדמה בחוץ-לארץ, ולמחרת חלמתי שיש שיטפונות וקרה שיטפונות, לא עלינו.

איך תסביר את זה?

קודם כול, בין 04 ל-05 אין דבר כזה.

אז ככה אומרים, זה אשמורת הבוקר. כנראה אלה שקמים ב-05.

לא, לא, אני ממש קמה מתוך החלום השבוע. זה מה שכתוב, שאם קמים עם החלום, אז איך אפשר לקום גם ב-02 בלילה?

לא ב-02, אמרתי ב-04 ו-05. אני לא אמרתי ב-04 ו-05, אמרתי שאפשר לקום ב-02 בלילה.

עכשיו יש לי שאלה. רגע, עוד לא סיימתי.

עכשיו,

וחלומות עכשיו ידברו,

כי רוב החלומות

הם דברים של הבל ושב,

ממה שאדם בדרך כלל מהרהר במשך היום.

אני רואה שגרתי בעיר חלומית.

כולם חולמים פה, בלי עין הרע.

אבל מכל מקום,

הוויכוח הוא לא ויכוח בינינו, אלא כך כתוב בגמרא.

אבל תדעו עוד דבר אחד, שאם יש חלום ופותרים אותו לא טוב, הוא יכול להתקיים.

אז לכן לא כדאי לספר חלומות.

נכון. כי אם מספרים חלומות ומישהו פותר לרעה, זה יכול להתקיים.

אז לכן כדאי לא לספר.

ומה בקשר לאגרות קודש?

האם מותר לשים את המכתבים האלה?

אני לא הייתי עושה את זה בשום אופן, גם אם היו משלמים לי כסף. כן, אבל רצה לשאול את השאלה הזאת. אני שואלת אם שווירה. מכל מקום את צריכה לדעת,

אנחנו מצווים לשמור את התורה ומצוותיה.

מה שכתוב ב'שולחן ערוך' אנחנו עושים,

ובשבילנו זה מספיק בשביל להיכנס לגן-עדן ולחיות בעולם הזה טוב מאוד.

תודה רבה.

תהיי בריאה.

הנה, מאחורייך. מאחורייך יש גברת. כן, תנו לה, תנו לה. כבוד הרב, הקדוש-ברוך-הוא יאריך ימיך, אמן, ושנותיך בנעימים. אמן.

בעלי מרדכי בעל ייסורים קשים.

אני רוצה שתברך אותו. מרדכי בן-דונה. מרדכי בן-דונה. מרדכי בן-דונה. מרדכי בן-דונה, השם יתמלא עליו רחמים לרפואה שלמה מהרה. אמן, אמן. תודה רבה, יישר כוח. תני לגברת שם באמצע, כן, הנה.

רגע, מי מדבר? בלי מיקרופון.

דברי.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני אוהבת כל יהודי

ומרוחמת על כל אחד.

ברוך השם. התחלה טובה.

ואני יודעת שאין ייסורים ללא חטא.

נכון. ואין מיתה בלא עוון.

תודה רבה. ברוך השם, אני זוכה לעשות צדקות.

אבל,

ואני מבקשת ברכה מכבוד הרב,

שיארך אותי ברפואה שלמה בעיניים.

בסדר.

את תהיי מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר כל יום, ספר שערי תשובה של רבנו יונה?

אני קניתי בזמנות לספר הזה וניסיתי ללמוד בו,

ואני פשוט לא, קשה לך להאמין. נכון, בדיוק.

יש לך אפשרות ללמוד עם מישהי שתסביר לך?

ממש לא,

אבל אני לומדת,

אני, לשון הרע?

חס ושלום, מה שמישהו.

לא אמרתי שאת אומרת, לומדת, לומדת.

הפחדת אותי.

אני, כאילו, אני שומרת את החיטת,

ודאי הרב ידע מה זה.

חידת?

כן.

זה חומש, תהילים וטניה.

אה, כן.

וזה כל יום, אני משתדלת.

אני אשתדל יותר, אני ממש אשתדל יותר.

הבנתי.

טוב,

מה שמך ושם האמא?

פנינה פסיאליה, בת הינדה.

פנינה פסיאליה, בת הינדה.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה, ובפרט בעיניים, אמן.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיי בריאה. רגע, עכשיו הגברים, הם קופחים מאוד.

רק שנייה.

הנה פה, פה, כן. הנה פה עם הצהוב, שם עם משבצות, כן. תן לו משבצות, צהוב, קום, קום, קום.

הנה.

פה.

להעביר את המיקרופון פה לבחור עם המשבצות.

נו.

הנה, הנה.

מיקרופון בדרך אליך?

רגע,

רגע,

רגע, חכי שם למעלה, חכי, כן?

כבוד הרב, תקרב את המיקרופון. כבוד הרב,

ערב טוב. ערב טוב.

תקרב את המיקרופון ישר, ישר, כן.

אני זכיתי להגיע לתשובה בזכות החברים, יש פה הרבה חברים פה משכונת רוממה

שחיזקו אותי.

עכשיו, זכיתי ללמוד בתקופה האחרונה,

אני שומע שכולם מדברים פה על מלחמות ועל מלחמה ועל גוג ומגוג,

אבל זכיתי ללמוד ברשב״י לקרוא שאם עם ישראל ישמור שתי שבתות,

הגאולה תבוא בדרך יותר טובה,

לא בדרך של מלחמה ולא בדרך של צרות, בדרך של ייסורים.

אז אולי על זה תרחיב כמה מילים וזה יזכה פה את הכלל.

דיברנו על זה בהרצאות קודמות וגם בקלטות,

שאלמלא שמרו ישראל שתי שבתות, מייד היו לגליל.

אבל לך תשכנע את טומי עכשיו.

אפשר לשכנע את כולם.

לך תשכנע את טומי. יש אמונה, לא?

לנו יש, אבל לא כולם מוכנים, זו הבעיה. ללכת להסביר את הדבר הזה, אתה מבין?

זו בעיה קשה מאוד,

אנחנו משתדלים,

אבל שכולם בבת-אחת ישמרו שתי שבתות זה היה הכי קל, הכי טוב,

ואחרי שתי שבתות היינו רואים באמת מה התוצאות.

אז אולי אם נפיץ את זה בצורה כזאת, ולא להפיץ גוג ומגוג ומלחמות ופחדים, כאילו,

זה לא בדרך אחרת. אני אגיד לך מה הבעיה.

כתוב שעם ישראל קיבלו את התורה, אמרו, נעשה ונשמע,

ואחרי זה כפה עליהם אר כגיגית.

בשביל מה צריך לכפות עליהם אר כגיגית, אם כבר עם ישראל אמרו, נעשה ונשמע?

אלא מסבירים חכמים

שאדם לא יעשה רק מצוות התורה מתוך זה שהוא בחר והחליט, נעשה ונשמע,

כי ברגע שהוא החליט נעשה ונשמע, הוא גם יכול להחליט לא נעשה ולא נשמע.

הוא בחר

והוא החליט שלא.

אבל אם שמים עליו הר כגיגית

ויש לו יראה,

אז טוב מאוד שהוא בחר מעצמו,

אבל צריך שתהיה לו גם יראה. אם לא תהיה לו יראה, לא יהיה מה שיחזיק אותו.

אז לכן צריך לדעת, לצערנו הרב, מה שעובד יותר על בני-אדם

זה העניין של היראה.

עניין הפחד, העובדה ששומעים אזעקה כולם נפחדים, אם שומעים מוזיקה כולם רוקדים.

למה אזעקה זה,

למה זה לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא. אז אולי תבורך את עם ישראל שיזכה בשבת ולא באזעקות?

אני כל הזמן מדבר על זה, אבל אני יודע מה פועל יותר. אז תברך אותם.

תברך.

יהי רצון שכל עם ישראל ישובו לאביהם שבשמים בשמחה ובריקודים. אמן.

כן, תן לבחור שם חולצה שחורה, כן.

שלום, כבוד הרב. ערב טוב. ערב טוב.

רציתי שכבוד הרב יברך אותי לזרע קודש בר-קיימא.

אני נשוי שנה וחמישה חודשים, וזה מלחיץ, כאילו, שזה מתעכב.

הבנתי. קודם כול, לא צריך ללחץ.

מלחיץ אותי שאתה לא לומד תורה שעתיים ביום.

אני קיבלתי על זה כבר חצי שנה, שעה ביום. אני משתמש. אז בוא נוסיף לשעתיים, שבזכות זה יהיה לך בן שיבוא לאבא חכם.

אמן. קיבלתי. קיבלת. קיבלתי. מה השם לשם האמא? אופיר בן שרה.

אופיר בן שרה זה אשתו?

ענת בת ירדנה.

ענת בת ירדנה יזכו לזרע חי וקיים בן זכר. אמן.

מזל וברוך.

כן, הנה, יש פה יהודי עם זקן, פאות וכיפה לבנה.

כן, תן לו.

שלום לכם, כבוד הרב. שלום וברכה.

תודה רבה על הערב הנפלא.

רציתי לבקש שתי בקשות, אם אפשר, לברך.

בראש ובראשונה, קהילת מעמקים.

אנחנו שייכים לקהילה ברוממה. יש לנו קצת קטרוגים בזמן האחרון.

מה שכתבנו עליכם בארבע כנפות. לא קראתי את זה, אבל אם אפשר לברר כך,

מה שבאו ולא רצו שיהיה לכם שם בית-כנסת, בית-מדרש.

קהילה חשובה, קהילה יקרה.

הם עזרו לך לחזור בתשובה?

אשריך על חיי העולם הבא. יפה מאוד.

קודם כול, שתצליחו,

שבית-הכנסת יפרח וישגשג לבית-המדרש,

ושירבו הרבה חיילים לתורה,

ושכל אלה שיתנגדו ישובו בתשובה ויפיצו אותה.

אמן, אמן, אמן.

כן. בבקשה שנייה, אני ואשתי היקרה מצפים,

מבקשים, מחכים כבר שנתיים לפרי בטן. ברוך השם, יש לנו שני בנים,

ושנתיים אנחנו מצפים ורוצים שיהיה עוד.

אם אפשר, לבקש ברכה מהרב, שאולי יוכל לפתוח את הצינור.

אתה לומד שם בבית-המדרש? לומד, כן. כמה שעות אתה לומד?

שש שעות. שעתיים מתוכן יכולות להיות בתענית דיבור?

בעזרת השם, בהתכוון. אוקיי.

מה השם שלך ושמה ואימא? אמנון בן אסתר ורונית בת נחמה.

אמנון בן אסתר ורונית בת נחמה תזכו לזרע חי וקיים, מהרה בת.

אמן. כלת הבול. שיהיה פרו ורבו.

הנה, פה לבחורצ'יק יש שאלה כאן, תן לו, תן לו. חולצה קצרה, טי-שירט.

שלום, כבוד הרב. רציתי לשאול, ישנם בתים חרדיים באזור חיפה, משפחות שלמות שמתפללות ועושות את כל המצוות שהקדוש-ברוך-הוא ציווה עלינו,

וממש מדקדקות על כל פרט בפרט.

ואיך זה יכול להיות שהמון משפחות מקבלות

עם כל מיני אסונות? קורים להם כל מיני אסונות בבתים שלהם.

וגם האנשים האלה, החרדים האלה, גם כן,

צריך להגיד שאני קצת מתרגש,

הם גם מרחמים על הבריות, כמו שהיום דיברנו בשיעור שלך.

ואיך בכל זאת קורים להם כל מיני אסונות בבתים שלהם? זה משהו מאוד... תראה, אני לא מכיר את המשפחות,

אבל רבי יוחנן, לדוגמה, היו לו עשרה בנים,

וכולם נפטרו לו.

איוב,

היו לו גם,

וכולם נפטרו לו.

ורבי מאיר, היו לו שני בנים, ומתו בשבת אחת.

ורבי עקיבא, סרקו את בשרו במסרקות של ברזל.

והיו כל מיני דברים שהם מבחינתנו לא מובנים. אפילו משה רבנו אמר, זה תורה וזה סחרף.

אלא יש חשבונות שמים שאנחנו לא יודעים מה החשבון של כל אדם, בין בגלגול זה, בין בגלגול קודם.

ואם היינו מכירים ויודעים, יכול להיות שהיינו אומרים כיוון,

אבל אנחנו לא יודעים.

אבל אנחנו יודעים שמשפטי השם אמת,

צדקו יחדיו,

והם במידת הרחמים לטובת האדם. לדוגמה,

בן שורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, מה שנקרא בפרשה הקרובה.

הקדוש-ברוך-הוא אומר, מוטב שימות זכאי ואל ימות חייו.

אחד שהוא שורר ומורה לא שומע לאביו ולאמו. מה הוא עושה?

אוכל תרטימר בשר ושותה לוג יין, גונב כסף מאביו,

והוא הולך לקנות, זולל וסובה כל היום.

לא, אבל אני לא מכיר משהו שקופה. רגע, רגע, רגע, רגע.

מה אומר הקדוש-ברוך-הוא?

מוטב שימות זכאי. מה הפירוש? הוא עדיין נקרא זכאי, כי הוא עוד לא חייב בדין.

מוטב שהוא ימות קטן זכאי ולא ימות חייו. אז אתה מבין שהקדוש-ברוך-הוא מעדיף שאנשים ימותו כזכאים ולא ימותו כחייבים.

גם הדוגמה שהבאנו מהצבא,

שלא ימותו עם מחשבות על בניין וכרם וכו'.

אז אם הקדוש-ברוך-הוא סוף-סוף

מעניש, כנראה שאין ברירה.

מידת הרחמים גם תובעת לפעמים

לעניש בשביל לנקות ולנקות.

למה? כי בעולם העליון העונש הוא הרבה יותר חמור, הרבה יותר כואב,

הרבה יותר מבייש.

ופה, בייסורים שאדם מקבל, אפילו הקשים ביותר,

הם אפס לעומת מה שהוא עתיד לקבל שם.

אז לכן מי שרואה את הדברים בעין של התורה מבין שהכל עושה הקדוש-ברוך-הוא במשפט ובצדק,

לא עושה עוול,

ולא היתה ברירה אחרת.

כי אם היתה,

ודאי שהוא היה מעדיף אותה. הראיה,

הרבה חילונים מחללים שבת, עוברים עבירות בפרהסיה, ביד רמה וכו', והוא לא מעניש אותם.

זאת אומרת שהוא סבלן.

ואם פתאום הוא מגיע למשפחות כאלה מכובדות שאתה אומר,

והוא כן נותן להן, אז פירושו של דבר שהוא מדקדק איתן

כחוט הסערה,

וזה לטובתם.

למשל,

יש אדם שהוא מלא לכלוך בבגדים של מכונאי, מכונאי,

אתה יודע, זה שמן, גריז,

כן?

אם תיפול עליו טיפה, או לכלוך, או נוצה,

לא ינקו את זה מעליו, כי כולו לכלוך אחד גדול.

אבל אם עורך דין מכובד, או לחם חליפה שחורה,

עניבה שחורה, ונפל לו פה איזה נוצה, נוצה של יונה,

ייגשו אליו, יעשו לו ככה, להסיר ממנו, נכון?

מדקדקים עליו. למה?

הוא צריך להיות מכובד.

אדם שהוא צדיק, הוא מכובד.

אם יש עליו כתם ולכלוך של עבירה או חטא,

מנקים את זה מיד.

אז זה בא בצורת ייסורים.

אבל הם מקבלים אסונות ממש. אסונות אפילו נפתרים.

והבאתי דוגמא,

מרבי יוחנן, מאיוב, רבי מאיר, והם לא כאלה.

נכון?

אוקיי. תודה רבה. תודה רבה. תהיה בריא. תודה. תודה רבה. כן, אצל אנשים שם למעלה,

לא ברכה רק, שאלה.

שאלה, תן לה שם למעלה, בריצה, חבר'ה.

רגע, ברכות אני אתן תיכף, תיכף.

רגע, רגע, רגע, רגע,

רגע,

איך הגיעו אליך?

נכנסת לכלוב שם, איך הגיעו אליך?

תן לה שם.

לא שמעתי?

בסדר, רגע.

כן.

זה עובד. שומעים? יופי.

הרב דיבר על גברים שהם צריכים ללמוד תורה וכו'.

אני רוצה לשאול את הרב מה עושים בדור הזה, הבחורות הרווקות,

שרוצות לחזור בתשובה שלמה.

וכמו שיש לגברים, יש הצעה, יש גם לנשים.

תן לי עצה אחת מעשית,

שתוכל להגיד לי שתחזיק אותי במלחמה ובכל מצב.

בת כמה את?

בעזרת השם, יהוד באלול, אני אהיה בת 20. יפה. את יודעת את התאריך העברי, זה חשוב.

עוד דבר רציתי לדעת.

ואת מוכנה באמת, בשביל מה שאת מבקשת, לעשות כל מה שנדרש?

מה שהרב יגיד לי, שהשם יזכה אותי, אני מוכנה לקבל. ואני מבטיח לך שתסכים, תשמעי לי.

ללכת למדרשה בירושלים ולמצוא משם חתם ירא שמים ולבנות בית על אדני הקודש,

אמן. עם צאצאים, עם פאיילך, פאיילך. הרב זה החלום שלי, והרבנית, ידעתי, אין, ידעתי. הרבנית שלי פה מגיל 12 תגיד לך את זה שאני לומדת. ידעתי. אז הרב יברך אותי שאני אתקבל למדרשה שהכי מתאימה לי, ושאני אזכה באמת להתבטא עכשיו. שמך ושם האמא.

ושזה יהיה בקרוב. מה זה קרוב? מחר. מה זה בקרוב?

נטלי תהילה, בת עירית.

נטלי תהילה, בת עירית,

תזכי לשב באוהלה של תורה,

ותבורכי מנשים באוהל תבורכי, אמן. ובעזרת השם תקימי משפחה יהודית חרדית, אמן. עם צאצאים, צדיקים. אמן. עם קריאות.

עם כל בנות ישראל, אמן. אמן. תודה רבה, הרב פיסקל, לשמח את עם ישראל תמיד. אמן. תמילה שמה פה. הנה, פה, פה, לגברת.

פה, הנה, רצתה לשאול.

כן?

כן, בבקשה.

סליחה, כבוד הרב, אנחנו,

כאילו, יש לך עוד מפחד, יש לנו פה חברה אחת שלא קיבלה והיא מאוד רוצה?

הבנתי. כאילו, אין לי.

עכשיו, אפשר לקבל ברכה בשבילה שתתחתן ותמצא את זיווגה בקרוב?

היא נשואה פעם ראשונה או שנייה? היא עוד לא התחתנה, כן. קוראים לה יעל בת-ג'נט.

יעל בת-ג'נט, השם יזכה אותה, בעזרת השם,

לחופה בקרוב.

אמן.

יואו, איזה פחד.

רגע, פה מי מהגברים רצה?

כבוד הרב.

הנה, פה עם השחור באמצע, כן, הבחור כאן.

רגע, תכף, תכף, שנייה. תן לו, תן לו פה באמצע.

אייל קרן, יופי, כל הכבוד ובריצה.

באמצע, באמצע. אתה רואה אחד עם שחור עומד? עומד? כן.

תודה רבה, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני, האמת, בשביל עצמי יש לי מלא בקשות,

אבל אני מוותר עליהם היום.

יושב על-ידי גיסי עם כבוד הרב, והוא הגיע לפרקו, כמו שרואים.

בחור שבאמת בעל תשובה,

שומר את כל המצוות, כמו שאני יודע לפחות,

עושה כל מה שצריך.

אני רוצה שכבוד הרב יברך אותו שבעזרת השם,

בהרצאה הבאה שלך, או בפעם הבאה שנראה אותך, אני אוכל לעמוד ולהגיד, כבוד הרב, הברכה שלך עבדה כמו שצריך.

אני רוצה שהוא יתחתן, בעזרת השם.

אתה האפוטרופוס שלו?

אני גיסו, אני מעדיף שהוא יקבל מאשר שאני אקבל, למרות שאני צריך גם המון דברים, אבל לא משנה. בן כמה הוא?

הוא בן 35. או, זה התעכב הרבה.

אתה בחור בררן.

זה בעיה.

אז אתה צריך לא לברור, אתה צריך לדעת שזיווגו של אדם מן השמיים,

מידות טובות,

ויאללה, להתחתן.

מה השם ושם האמא?

מרדכי בן מטילדה גלדמן.

מרדכי בן מטילדה,

השם יזכה אותו לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל, מהרה. אמן. רגע,

הפסקה עושה.

רגע, שנייה.

כיוון שהרבה רוצים פה ברכות, נכון?

לא נכון.

רוצים ברכות או לא?

כן. רגע, רגע.

בואו ניתן לכם הזדמנות שהברכה גם תתפוס, בעזרת השם יתברך.

בואו נעזור לקדוש-ברוך-הוא להגדיל את העדר.

כמה שיותר יהודים יצטרפו לאבינו שבשמים,

נחסוך מאתנו טילים, קסאמים, בלאגנים וכו'.

אז ככה,

מי שמוכן להשקיע שקל וחצי ביום תרומה

מכספי מעשר שלו

בשביל לקרב יהודים לאביהם שבשמים.

בחודש זה 50 שקלים בערך

בהוראת קבע,

למשך 20 חודש,

שזה בסך הכול, אחרי שנה וחצי,

זה 1,000 שקל בלבד,

1.5 שקל ליום,

בשכר זה הוא יכול לקבל 100 DVD הרצאות שלי

ולכן הוא יחלק אותם ואומר שהוא יחלק אותם או שאנחנו נחלק בעבורו,

וניתן לאנשים את ההזדמנות להכיר את היהדות ואת יופייה,

בשביל שיתקרבו לאביהם שבשמים. בשכר זאת,

הקדוש-ברוך-הוא ימלא את משאלות לבכם לטובה.

כל שעליכם לעשות

זה למלא את ההוראת קבע,

50 שקל כפול 20 או 100 שקל כפול 10,

ומזומן, כל אחד כפי יכולתו,

ולכתוב למעלה שם ושם האימא של מי שהוא רוצה שיהיה מבורך ברפואה,

בהצלחה או לעילוי נשמת,

מה שהוא רוצה.

יאספו את הטפסים לפה,

וניתן ברכה, כולם יענו אמן,

ואחרי זה נמשיך.

דקות ספורות, הזדמנות. מי שרוצה, ירים את היד, הנה, ייתנו לו הוראת קבע ועט,

ימלא שקל וחצי ביום,

ובעזרת השם נברך.

כל אחד ייקח טופס, ימלא בזריזות. להרים ידיים, גברים ונשים,

שקל וחצי הזדמנות 100 DVD. מהפכה.

בבקשה.

לא להתפזר, אנחנו ממשיכים.

תרשום על פתק או תמלא הוראה.

תנו להם עטים בזריזות, בזריזות למלא, לחתום למטה ולהעביר בחזרה.

זריז, זריז. חבר'ה, זריז.

ארנון, תעבור בין האנשים שם, רוצים למעלה, קדימה.

להרים את הידיים, אלה שמעוניינים

מכספי מעשר.

תרשום על פתק.

זיווג הגון לדוד בן כוכבי.

בת יאללה בת משה, זרע חי וקיים מהרה.

אברהם בן רחל, הצלחה בניתוח.

ציפורה בצ'ולה, רפואה שלמה.

אשר בן דבורה, רחל וציפורה, זרע חי וקיים מהרה.

נטלי תהילה, בת עירית, תזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה.

יוסף בן לבקר, רפואה שלמה מהרה, זרע של קיימא,

להוריד בדנזל.

תרשום פתק.

למלא הוראת קבע בזריזות ולהעביר אלינו

תומר, תומר שקד, דרישת שלום מהבית,

בני גולדשטיין, חזק וברוך.

הרב איימן, יישר כוח על האירוח בשוויץ.

תודה רבה למר לוין מהרוזה.

אברהם דן בן רפאלה, ניצחיה, בת עדינה, רות זרע חי וקיים מהרה, יצחק כהן, רפואה שלמה.

שום, על פתק, מי?

ללמוד חצי שעה מוסר ותזכי לזיווג הגון לבנות בית נאמן מסוים.

שם, חדווה בת רחל, תזכה בעזרת השם לזיווג הגון.

להעביר את ההוראות קבע לכאן, כן. אני לא שומע ברור.

גירון בת ברוריה, בריאות הנפש והגוף ורפואה שלמה.

שרה חג'אג' בת ברוריה,

בריאות שלמה וילד בריא ושלם.

אריה בן צילה, יונה בצילה, זיווג הגון, יונה בצילה, זיווג הגון מהרה.

לירון בת ברוריה, רפואה שלמה ותינוק בריא.

אבל חתימה פה, לירון.

לירון בת ברוריה, חתימה.

חסר פה חתימה.

יוסף נתפזק, חזק, חזק, חזק, חזק. יוסף נתן למשפחת קליין, בריאות והצלחה וכל מעשי אדם.

דניאל בת ניקול, בריאות והצלחה.

אמן.

קח ממנו.

תחתום, אני מברך.

לא לעלות.

שמירי שבת וצניעות. בהצלחה.

רק לגבי תיא בת אסתר.

בריאות והחלמה.

בריאות והחלמה.

בוולד יברא בריא ושלם.

בשורות טובות.

תביאי לי שם מקום.

קח את ההוראות, תן לי.

תיכף.

שנייה, שנייה.

שנייה.

דוד אברהם, בריאות והצלחה וכל טוב.

אופיר בן-שרה, ענת בת ירדנה.

ליאור בן-שרה, זיווג הגון.

זרע חי וקיים.

עטייה, בריאות והצלחה וכל טוב.

כך.

ינין בן-שושנה, רפואת הנפש והמחשבה.

שושנה בת-עליזה, בריאות איתנה.

נתניהו וקנין, בריאות והצלחה וכל טוב.

הוראות קבע בזריזות להגיע לכאן.

Peace, do it now.

Peace, do it now.

שמעתי אותך כבר קודם.

אמרתי, אמרתי.

היום היא חזקה.

הוא לא מזמין.

צריך גם וגם. גם וגם.

לוחות הברית זה גם וגם.

סילביה בת-אסתר, רפואה שלמה, מהרה ממחלת הסוכרת.

תמר בת רוחמה ורוחמה בת תמר,

אזהרה בתשובה שלמה, קרן ואלי בכר, בריאות, פרנסה טובה וכולי.

הוא יורד לפי הסיכון אלוהיו, יו יו יו חזק.

הוא יורד לפי הסיכון אלוהיו, יו יו יו חזק.

הרך הנולד בן שרון,

רונית בת-נחמה, אמנון בן-אסתר, זרע חי וקיים מהרה, יואב, יעקב בן נחמה, זיווג הגול, אריאל זוש בן רונית,

רועי ישראל בן רונית, ברכה והצלחה בכל, וחזרה בתשובה מהרה.

ערן בן חנה, זרע חי וקיים, מהרה.

נפתחה ישיבה חדשה, אפשר לקבל טפסים מחוץ.

כן?

כבר, כבר.

רחל ריצ'י בת-יעל, רפואה שלמה,

מהרה, ללא כדורים.

שוואל, יפית בת עליזה אישה, זרע חי וקיים, מהרה.

עליזה אישה, בת תמר, רפואה שלמה, מהרה, בתוך שרחני עמו ישראל.

רפואת הנפש והגוף,

לעדה בת-מזל, פרנסה טובה ורפואה לחנניה בן ייטל,

תגובה שלמה לרות בת-מזל וויקטוריה אביבה. בני מזל, אתי אסתי, בת-עדנה, חזרה בתשובה לזיווג, אביטל, בת עדה.

זיווג מוצלח מהרה.

בת ציון,

בת אושרי, עידו בן שולמית, אושרי בת חנה, רפואה והצלחה בכל מעשי ידיהם.

משה לויטה, בריאות והצלחה.

תצליח בערב שאתה עושה.

מילהדבן?

רפואה שלמה והצלחה.

מעיין בת רבקה, פזית פרח, בת רבקה, נסים בן סולטנה, רבקה בת רחל פרידה.

הצלחה ורפואה שלמה.

למזל, בת דליה המהרה.

תצליחי, בריאות, בהצלחה.

תזכה לשוב בתשובה, בהצלחה מרובה.

ברוך השם, תצליח.

מעיין ישיר בת מרסל, תתקבל לבית יעקב בשנה הקרובה, בעזרת השם. אמן.

אחרונים להעביר את ההוראה.

כן, אחרונים יש.

תזכה לאכול תום בריאות והצלחה.

דירון בת ברוריה, תזכה להיריון דקין ובריא ולידע קלה על דרך הטבע.

אין חתימה, אין חתימה.

רעות בת ליאת, זיווג הגון מהירה. דורית בת שמש, זיווג הגון.

איילת בת ליאת, זיווג הגון. נחמה בת רחל, פרנסה טובה. אלעד בן ליאת, הצלחה וחזרה בתשובה. מלכה בת חווה, זיווג הגון מהירה.

אחרונים.

רפואה שלמה מהירה.

תצליח בתורה וליאת שמאים.

תצליח בתורה וליאת שמאים.

אני אברך את כולם.

אמן.

תן לה, תן לה, קח.

תודה רבה.

תודה רבה.

רפואה שלמה בהצלחה.

רחל שלי בת אסתר, בהצלחה, ושלא ייקחו לך את הבית.

כן, אחרונים.

שם, חנה עמאר בת מרים, ברכה, בהצלחה ורפואה שלמה.

נזכה לשוב בתשובה שלמה.

בריאות והצלחה.

שמעון בן נחמה, תשובה שלמה.

שושנה, בת מזל.

תיפטר מהצהרות ותשוב בתשובה.

רמי בן תמרה, השרה בתרוץ, זרע חי וקיים, מהרה.

אילן בן חוה, רפואה שלמה.

בריאות והצלחה ותשובה שלמה.

זיווג הגון, מהרה.

זיווג הגון, מהרה. אמן.

אמן.

מרים בת עדנה, זיווג הגון, מהרה.

אמן.

אמן.

אמן.

נינה בת רבקה, רפואה שלמה מהרה.

משה בן ענת, הצלחה בדיבורו.

כל המבקשים ברכות יתברכו בכל מיני דמייטב ויתמלאו משאלות לבם לטובה,

הצלחה וברכה בכל מעשי ידיהם,

כתיבה וחתימה טובה,

וזרע קודש בר קיימא לבלע בת חיביץ ומאיר בן רחל, זיווג הגון,

וזיווג הגון לגלית בת בלע,

והצלחה ובריאות לכל המשפחה.

מרים בת אסתר, בריאות והצלחה.

יש? אמן. יחזור לשלום.

כן, אחרונים.

תגיד, בירכתי את כל ה, אברהם ב? יאנה.

אילנה.

נו?

כן?

חיים טובים. בהצלחה לכולם.

אנא בת עליזה, זיווג הגון.

שנה טובה. בורחת.

אמן. בריאות והצלחה. לילה טוב.

see you next year.

ביי.

ביי.

נו?