חדרה - שידור חוזר מההרצאה:חדרה 30-07-2008

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

הערב הזה להצלחה ובריאות איתנה למשפחת יובל ועדנה מורי,

לעילוי נשמת

המנוח מורי יוסף בן יחיא,

צביה מורי בת סליימן,

שלום יצחק בן סליימן,

מנוחתם עדן,

לרפואת מרים בת אסתר ולהצלחת חיים אביתן בן רחל.

בפרשת השבוע למדנו

על בני גד ובני ראובן,

ויש לנו הרבה מה ללמוד.

בפסוקים בתורה

אומרים בני גד ובני ראובן, לא נשוב אל בתינו

עד יתנחל בני ישראל

איש נחלתו.

ואם נקרא מתחילת הפרק,

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד,

ויראו את ארץ יעזר

ואת ארץ גלעד, והנה המקום מקום מקנה.

ויבואו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל עזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמור,

עטרות ודבעון ויעזר ונמרה וחשבון ואל עלי ושבם ונבוא ובעון,

הארץ אשר יכה השם לפנה עדת ישראל, ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה.

ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה,

אל תעבירנו את הירדן.

ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן,

אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה.

ולמה תניעון

את לב בני ישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם השם?

כה עשו אבותיכם ושולחי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ.

ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ, ויניעו את לב בני ישראל לבלטיבו אל הארץ אשר נתן להם השם.

ויהי חרף השם ביום ההוא ויישבע לאמור

אם יראו האנשים העולים ממצרים מבין עשרים שנה ומעלה את האדמה שנשבעתי לאברהם,

ליצחק וליעקב, כי לא מילאו אחרי.

בלתי כלב בין יפוניה כנזי ויהושע בן ינון, כי מילאו אחרי השם.

ויהי חרף השם בישראל ויניעם במדבר ארבעים שנה,

עד תום כל הדור העושה הרע בעיני השם.

והנה קמתם תחת אבותיכם, תרבו אנשים חטאים לספוט עוד על חרון אף השם אל ישראל,

כי תשובון מאחריו יסף עוד להניחו במדבר ושיחתם את כל העם הזה.

ויגשו אליו היאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו,

ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל,

עד אשר אביהונום אל מקומם ישב טפנו בערי המבצר מפני יושבי הארץ.

לא נשוב אל בתינו עד יתנחל בני ישראל איש נחלתו,

כי לא ננחל איתם מעבר לירדן והלאה,

כי בא נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה.

מה אומר להם משה?

ויאמר אליהם משה,

אם תעשו את הדבר הזה,

אם תחלצו לפני השם למלחמה,

ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני השם עד הורישו את אויביו מפניו,

ונכבשה הארץ לפני השם, ואחר תשובו

והייתם נקיים מהשם ומישראל, והייתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני השם.

זאת אומרת,

מבקש מהם משה שאחרי הכיבוש,

שהוא נמשך שבע שנים,

ישובו אל בתיהם.

אחרי הכיבוש הייתה עוד שבע שנים חלוקה של הארץ לנחלות,

14 שנה.

משה ביקש

שאחרי שבע שנים שיסיימו את הכיבוש ישובו אל בתיהם.

מה הם אמרו

לפני שהוא ענה להם?

הם אמרו כי לא ננחל,

אמרו, לא נשוב אל בתינו עד יתנחל בני ישראל איש נחלתו,

עד אחרי נחלה.

מה משה אמר להם לאחר מכן?

אמר להם, ונכבשה הארץ לפני השם, ואחר תשובו

והייתם נקיים

מהשם ומישראל.

זאת אומרת, רואים שלמעשה היה להם פתחון פה לחזור אחרי הכיבוש אחרי שבע שנים.

מה קרה באמת?

רבי יצחק ורבי יוחנן ורבי יהודן גיורא הלכו לשמוע תורה מרבי שמעון בר יוחאי.

נטלו ממנו רשות

והמתינו עוד יום אחד.

זאת אומרת, שלושתם הלכו ללמוד תורה אצל רבי שמעון בר יוחאי

ונטלו רשות

ללכת לביתם.

ואחרי זה המתינו עוד יום אחד.

אמרו, צריכים אנו ליטול רשות פעם שנייה.

למה צריכים ליטול פעם שנייה?

אחד מהם דורש, ויברכם יהושע,

וישלחם וילכו לאוהליהם.

הוא לומד את זה ממה שהיה עם בני גד ובני ראובן,

שיהושע בירך אותם ושילח אותם לשוב בחזרה אל עבר הירדן-מזרחה, איפה שיש להם כבר אחוזה.

אבל נשאלת השאלה, מה תלמוד לומר,

וגם כי שלחם יהושע אל אוהליהם ויברכם?

יש פסוק לאחר מכן,

שיהושע שוב פעם ברך אותם ושוב פעם שילח אותם,

ככתוב, וגם כי שלחם יהושע אל אוהליהם ויברכם, עוד פעם.

אלא כשהיו ישראל מחלקים את הארץ,

היו שבט ראובן ושבט גד עמהם 14 שנה,

14 שנה רצוף,

נטלו רשות מיהושע ללכת לאוהליהם,

ושהו שם ימים אחדים,

וחזרו ונטלו רשות פעם שנייה.

זאת אומרת, אחרי שהם נטלו רשות

ועמדו ללכת, התעכבו עוד ימים ספורים,

ואז לא הלכו על סמך הברכה שבירך אותם מהרשות שקיבלו,

אלא חזרו.

הוא עוד פעם ליטול רשות ולקבל ברכה.

מפה למדו שלושת החכמים,

כיוון שהם התעכבו יום אחד אצל רבי שמעון בר יוחאי, למרות שנפרדו ממנו, נטלו רשות וברכה,

אז אחרי יום שהם התעכבו שוב,

ביקשו ממנו עוד פעם רשות לעזוב וללכת. ומאיפה הם למדו?

מבני גד ובני ראובן,

שנטלו ברכה ברשות פעם שנייה.

אמר רבי יהודן ראובן ובני גד

בני פמלייה של יהושע,

וליווה אותם עד הירדן,

וכיוון שראו שנטמעטו בני הפמלייה,

ליוו אותו עד ביתו.

והברכה האחרונה גדולה מן הראשונה.

מה היה הסיפור?

בני גד ובני ראובן, בשעה שחזרו הביתה,

מי ליווה אותם?

יהושע בן ינון בעצמו ליווה אותם

עד לגבול,

עד לעבר הירדן.

והם, כשהסתכלו לאחוריהם,

התברר שיהושע יצא ללוותם עם פמלייה גדולה,

ולאט-לאט נטמעטו בני הפמלייה שליוו אותם.

ועכשיו, כשהם הגיעו והם צריכים לעבור את הירדן,

יהושע יחזור עם פמלייה מועטת.

אז הם אמרו, מה,

את כל הדרך הזאת

יחזור יהושע המנהיג

עם פמלייה מועטת?

לא הסכימו.

חזרו בחזרה שני שבטים,

בחזרה ללוות אותו עד לאוהל,

ואחר כך חזרו שוב פעם.

זה מה שכתוב עד כרגע.

אם נעיין בתשומת לב

מרוכזת ונביט בתיאור שמתואר כאן,

מה שציירו פה חכמים זיכרונם לברכה,

אנחנו יכולים ללמוד מפה כמה הוראות מוסריות

שישמשו נר לרגלינו

כשאנחנו הולכים במעגלות החיים.

השבטים הללו, בני גד ובני ראובן,

כשהתחייבו לחלץ בראש צבא,

לכבוש את ארץ כנען,

להילחם עם 31 מלכים בסכנה ובמסירות נפש,

תוך כדי עזיבה

של המשפחות שלהם,

ילדים,

טף ועוללים,

בני משפחה,

והם יוצאים למלחמה שלא יודעים מי חוזר ומי לא,

והם לא יודעים גם לאיזו תקופה וכמה זמן היא תימשך.

אותם שבטים,

הבטיחו הבטחה למשה רבנו,

וכדי לקיים את ההבטחה הזאת,

למרות

שהגלעד כבר היה מוכן להם,

ארץ הגלעד כבר הייתה שלהם,

והם כבר נחלו אותה,

והמשפחות שלהם נשארו שם יושבות במקומם,

צריך להבין כמה קשה

משך התקופה הזאת

שהם חסרים את בני המשפחה.

זאת אומרת, הם מעבר לגבול,

והם נמצאים בארץ-ישראל, נלחמים,

לא שנה ולא שנתיים,

שבע שנים.

אחרי שבע שנים

הסתיימה המלחמה, הכיבוש הסתיים,

ועכשיו מתחילה החלוקה של ארץ-ישראל בנחלות על-פי גורל,

ולכאורה אין להם יותר מה להתעכב,

ובפרט שמשה אמר להם שאחרי כיבוש הם יכולים לחזור.

אבל הם הבטיחו

שהם יישארו עד שיתנחלו כל ישראל,

והם נשארים עוד שבע שנים.

עוד שבע שנים.

זאת אומרת, מי שהשאיר אישה מעוברת לא ראה את הבר-מצווה של הילד שלו.

מי שהשאיר ילדים קטנים לא ראה אותם 14 שנה.

מי שהתחתן לפני שנה

לא ראה את אשתו 14 שנה.

זאת אומרת,

הניסיון הוא גדול מאוד,

ולא היה בהם חריג.

כולם כאיש אחד מקיימים את ההבטחה שלהם למשה רבנו.

הרי בשעה שהאדם חודר איזה

רגש געגועים

נופל מורך בלבו ומשתק את כל אומץ גבורתו להילחם,

כי כל הזמן הוא עושה חשבונות.

הם היו צריכים להתנתק

לגמרי,

שלא היו תפוסים שום מחשבות

כלפי המשפחה והילדים,

כדי שיוכלו לעמוד במשימות הגדולות האלה במלחמה.

אבל צריך גם להבין, אחרי שנקברה המלחמה,

אז כולם מתנחלים, והם רואים שכולם הולכים כל אחד לבית שלו עם המשפחה שלו.

והם היחידים

שאין להם משפחה.

ובכל אופן,

הם עדיין נשארים עד תום שבע השנים, עד שמצווה אותם יהושע בן הנון

שהם יכולים ללכת ולחזור לבתיהם.

והם ממתינים בסבלנות עד שאומר להם,

ועתה פנו ולכו לכם להוליכם אל אחוזתכם אשר נתן לכם משה עבד ה' בעבר הירדן.

זאת אומרת, האחוזה כבר מוכנה,

היו צריכים רק לקום וללכת.

ואנחנו יודעים,

כשאדם ממתין

להשתחרר מהכלא

או מהשבי

או מאיזו משימה שהוא באונס,

כמה הגעגועים שלו גדלים ככל שמתקרב היום.

לפני כמה זמן שחררו אחד מהרוצחים השפלים, קונטר,

שלא היה צריך לצאת לעולם, ואף על-פי כן,

בשבועיים האחרונים שהכריזו שיהיה שחרור שלו,

הרגעים שנקפו,

היו אצלו באורך גלות,

כל רגע וכל רגע,

במחשבות של הפגישה עם מדעי ה-חיזבאללה אחר כך,

עם המשפחה שלו,

עם הרוצחים כמוהו,

כל הגעגועים,

חירות,

אפשר שוב פעם לחזור לרצוח יהודים,

חכה לזה,

מתח.

אתם יודעים מה הוא היה מרגיש אם היו אומרים לו עכשיו,

אחרי שהוא יצא, הגיע לגבול,

אומרים לו, עכשיו תשמע, תשמע, העסקה בוטלה, אתה חוזר בחזרה.

יא וואי וואי, יא וואי וואי.

זה יותר גרוע ממאסר רצוף.

ומה קורה כאן?

קורה דבר מדהים.

אחרי 14 שנה של מסירות נפש

בשביל כלל ישראל,

ולמה הם נשארים?

עד שיתנחלו כולם, הם אומרים,

זה לא הוגן

שאנחנו כבר נחלנו את הנחלה,

וכיוון שנחלנו כבר את הנחלה,

אנחנו אחרי כיבוש חוזרים הביתה למשפחה ולילדים.

אז אנחנו נחכה עד

שכולם ינחלו נחלה ואנחנו נהיה האחרונים.

זאת אומרת,

מסירות נפש לאין-ערוך

ודוגמה להפליא.

ואז מה קורה? יהושע בן-אנון

מלווה אותם עד עבר הירדן.

מגיעים לעבר הירדן,

ובעבר הירדן

מתברר שהפמלייה שלו קטנה.

אתם מאמינים בדבר כזה? לחזור בחזרה את כל הדרך הזאת, שני שבטים.

איש לא נעדר, מלווים את המנהיג בחזרה וחוזרים שוב פעם.

לא יאומן כי יסופר.

כמה סבלנות לומדים מזה,

כמה מתינות לומדים מזה, כמה דרך ארץ,

כמה נאמנות

להתחייבויות שלהם.

אבל תראו פלא, מצד שני,

בני הפמלייה שליוו את יהושע מארץ-ישראל עד לירדן הלכו והשתמטו,

הלכו והשתמטו, עד שנשאר לו פמלייה קטנה.

זאת אומרת, בני גד ובני ראובן היו להפליא בעניין זה,

שהם המתינו שבע שנים

עד שיחלקו את הנחלות,

ואילו אלה שחלקו את הנחלות

לא יכלו כמה ימים להמתין עד שילוו את יהושע בן נון ויחזרו בחזרה,

והשתמטו, והשתמטו, והשתמטו.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

לא יאומן כי יסופר.

מעלה אדירה,

בני גד ובני ראובן,

מוסריות נפלאה,

התמדה,

דבקות במטרה,

באנשי אמונה.

אמרו וקיימו.

יש לנו ללמוד מזה.

כמה צריך סבלנות ומתינות,

אפילו במקום

שיש לך רגשות גדולים

ואתה מוצף בהם. מה יש לך יותר מזה שלא ראית את בני המשפחה שלך במשך

שבע שנים?

ואתה מוכן להוסיף עוד שבע שנים

בשביל שאחרים

לא יהיו במצב שעוד לא התנחלו ואתה כבר יושב בנחלה.

להיות שותף עם השני

בשעה שהשני עדיין לא יתיישב במקומו.

זה נכון לגבי הרבה דברים בחיים.

אדם נוסע עם מזגן על הכיפ-כיפאק באוטו,

שומע מוזיקה, לא בין בין המצרים,

ופתאום הוא רואה מישהו תקוע בדרך,

בשמש.

צריך לחלץ אותו.

בוום, עובר.

בוום. עוד אחד עובר.

בוום. עוד אחד עובר.

כמה עוצרים?

כמה זה?

יכול להיות חצי שעה תיקון.

עזרה.

יכול להיות שתעצור ויגיד לך לא תודה,

אני מסתדר.

וום, עובר.

וום,

זהו.

והם מוכנים להתעכב שבע שנים

עד שתתוקן הנחלה שלהם.

אתם שומעים?

שבע שנים.

אחד בונה בית,

והשני כבר בנוי.

אתם מכירים מישהו שלא ייכנס לבית שלו עד שהוא יעזור לו,

שישלים את הבניין שלו בשביל שהוא יוכל לישון גם כן,

ואז הוא ייכנס לבניין שלו.

זה מה שהיה אתם.

כל זמן שישראל לא הגיעו לנחלה שלהם לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו,

הם היו שם טוריסטים,

ממתינים עד שכולם ייכנסו. יש להם בית.

יכולים לחזור, לא חוזרים.

מדהים, לא?

יש פה הרבה יהודים טובים, אני רואה.

אבל

יש אנשים שעובדים במסירות

בשביל לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים,

ויש כאלה שעוברים רק וום,

וום.

מה? באים להרצאה פעם בשנה, וום.

כל שנה באים להרצאה, וום.

ומה עם אלה שכל יום הולכים ורצים ממקום למקום לחזור לתשובה?

שהם ירוצו, אנחנו רק וום.

אם כל אחד היה אכפת לו, כמו בני גד ובני ראובן,

עד שכולם יתנחלו, עד שכולם ישובו בתשובה,

אנחנו היינו נגאלים צ'יק צ'ק.

אני אמרתי לכם בשנה שעברה, אני חושב,

שאפשר תוך שנה להביא את הגאולה, נכון?

כן או לא?

כן. מה כן? מי שמע את זה בשנה שעברה?

אף אחד.

שמעתם את זה פה בשנה שעברה או במקום אחר?

פה.

אתם זוכרים את זה?

אתה לא שמעת את זה.

לא, לא. אתה ממקום אחר שם.

אני אומר לכם שאפשר להביא את הגאולה תוך שנה,

ואני אחראי למה שאני אומר.

אבל השאלה היא אם אתם רוצים.

היום לא תוך שנה. סתם את אומרת.

סתם.

בום.

אתם רק עוברים ליד זה.

אני לוקם את המשיח אחר כך, כן, כן.

אתם באמת רוצים שתוך שנה תבוא הגאולה?

מה כן?

מי מהנשים מוכנה שתבוא הגאולה תוך שנה שתרים את היד?

לא, שירימו את היד לנשים שרוצות.

רק אנשים. תרימו את היד.

כל הכבוד. כמעט כולם. כמעט כולם.

אבל אתם יודעים, אם תבוא הגאולה, תצטרכו לכסות את הראש.

ואחת הסיבות שעוד לא באה הגאולה היא בגלל שאתם לא מכסות את הראש.

אתם לא הולכים בעצמך. כי אם הייתם הולכים בדרך שהתורה רוצה,

היינו תכף ומייד נגענים.

לא רק אתם, יש גם בעיה עם הגברים.

אבל תכף אנחנו נסביר.

תראו, אני אומר לכם דברים

שיהיו ברורים.

תוך שנה, שנתיים,

הולכת להיות מלחמה גדולה שעוד לא הייתה.

תשמעו טוב.

בשנת 1992 הוצאתי את הקלטת מס' 35, השלום עם ערפאת,

שבה אמרתי, ושלמכון דעים מחבלה לא יתקיים,

ארם אחת שנאה תטעה הליכון כנחל מגבר.

לא יהיה שלום עם המחבלים,

רק מכת השונא תלך ותתגבר כמו נחל המתגבר. זה עובדה או לא?

עובדה.

כשאני אמרתי את זה, זה היה אווירה של שלום.

חילקו פרסי נובל לשלום.

אמרו, זהו, מזרח תיכון חדש,

שלום.

בסוף העולם אמרו משהו,

ואני אמרתי בדיוק הפוך.

למה הסתמכתי על מה שכתוב בנביאים?

גם עכשיו אני אומר לכם,

לפי הבנתי את הנביאים ולפי הניתוח שלי את המצב,

שנה-שנתיים אנחנו בבלגן,

אבל בלגן שעוד לא היה כזה.

הטילים שהיו עד עכשיו

זה היה רק חימום.

חימום.

ויצאנו בנס גדול מכל הטילים שהיו עד עכשיו. בנס גדול.

שוגרו אלפים

במספר הנפגעים עשרות.

זאת אומרת, זה לא הגיוני.

זה נס לעילא ולעילא.

זה נס שאין כדוגמתו.

אבל כתוב שאין ישראל לגאלין אלא בתשובה.

מה זה הרעשים האלה? אתם יכולים להסביר לי?

הלו?

מאיפה זה?

כל הכבוד.

זאת אומרת,

הטילים שנפלו עלינו לא היו עדיין רציניים, והיו נסים גדולים וגלויים.

אבל כתוב שאין ישראל לגאלין

אלא בתשובה,

מכיוון שהזמן נוקף

והקדוש-ברוך-הוא רוצה כבר שניגאל.

ולא כולם מראים סימנים שהם מוכנים.

כולם בדרך, בדרך, כולם בדרך.

אבל לא מגיעים.

אז כתוב,

או שחוזרים בתשובה מרצון,

או שמעמיד עליהם מלך

קשה כהמן,

שגזירותיו

קשות כהמן,

ועושים תשובה בעל כורחן.

המן אמר להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים?

מנער ועד זקן תלווה נשים ביום אחד?

ומה אהמאדינג'אד אמר?

להשמיד את מדינת ישראל בבת-אחת.

והוא מתכוון.

המן היה פרסי,

וגם זה אירוני.

אותו דבר.

אותה משפחה, אהמאדי,

והוא רוצה והוא מכין, וזה עניין של חודשים שהוא מוכן.

והוא ילחץ,

הוא חי רק בשביל ללחוץ.

אחרי זה לא מעניין אותו כלום.

זה,

איך אומרים ביידיש?

מג'נון אמיתי.

זה הולך בכל העולם ואומר מפורש,

השמדה של היהודים.

זה הולך בכל העולם.

ישראל לוקחת את זה ברצינות, אבל לא ברצינות.

מה הרצינות?

כל שבוע טסים לוושינגטון,

הולכים, חוזרים, חוזרים, הולכים,

ועכשיו יביאו קצת כמה טילים

שאולי יפגעו, אולי, אם הם יגיעו בזמן,

שאולי יפגעו בכמה.

זה חוץ מכיפת ברזל שמפתחים בישראל.

שמעתם עכשיו על התוכנית כיפת ברזל?

לא יודעים מה זה כיפת ברזל.

היות שיורים קסאמים וטילים,

ואין לנו הגנה לזה,

אז עכשיו עושים כיפת ברזל, טילים ישראלים לטווח קצר,

אומנם למרגמות זה לא טוב,

לקסאמים זה פחות או יותר,

אבל זה אמור לפגוע בקסאמים או בטילים שהגיעו.

כמה עולה טיל כזה?

מיליון וחצי.

כמה עולה קסאם?

73 אגורות.

לוקחים צינור חלול, גנוב,

כן משלנו,

ושמים איזה פגז גנוב,

והם משחררים, רק הגברור עולה, וזהו.

ואתה צריך לראות טיל של מיליון וחצי.

מה זה טיל של מיליון וחצי? זה כל הכסף ששילמתם במס הכנסה,

ואולי הוא יפגע,

אם תהיה בכלל כיפת ברזל.

במקום זה היו מחלקים כיפה מבעד.

ולא היה צריך ברזל על ברזל.

איי, איי, איי, כמה כסילות.

אפשר לעצור טילים?

אלף טילים עפים.

נו, אתה יכול לעצור את זה?

כבר לא מחלקים לנו מסכות פורים, אתם יודעים,

כי יודעים, זה לא עוזר.

סל עוטף, הם לא רוצים שנתעלף מצחוק.

אז הם לא מדברים.

לא אומרים כלום, כאילו אין שום איום.

אין שום איום.

ואם יירו, אנחנו רגילים כבר.

מה הבעיה?

הם יגידו לך, אחרי שנפל הפגז, אזעקה.

מה הבעיה?

העם הזה כבר

למד להיות בכוננות ספיגה.

זה התחיל עם ההבלגה של שרון,

שלמד את זה משמיר,

שהבליג לסדאם.

זה עבר לניצחון המוחץ של אולמרט בלבנון.

אז אם אנחנו מנצחים, אפילו כשמפסידים, מי צריך הגנה בכלל?

אין טילים.

אפילו אם הם עפים,

תגיד שאין.

למה להיכנס לפאניקה?

פשוט.

אז מה עושים?

מה עושים?

מול חמאס וחיזבאללה,

גם איראן ונסראללה,

ובין-לאדינו אבו עמאר,

ופלסטין וכל השאר.

מה עושים?

יש לכם חיצה?

עוזרים בתשובה. עוזרים בתשובה, כל הכבוד.

להיות עמילים בתורה.

ודאי.

ולנפח בני אדם.

ודאי, ולתת צדקה ולהתפלל.

הראשון.

ובכן,

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתורה,

בתנ״ך, היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד

היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם

היא גאולה לכל העולם.

פטנט.

זה עבד תמיד.

כשעם ישראל

היו במצרים, לא היו להם זכויות,

עבדו עבודה זרה כמו המצרים,

קיימו שתי מצוות, ברית מילה וקורבן פסח, בזכות זה נגאלו והמצרים טבעו.

עם ישראל, בזמן השופטים,

עשו רצון השם, ניצחו.

לא עשו את רצונו, הפסידו.

במדבר,

נשאו עיניהם לעמיוש בשמים, ניצחו את עמלק.

לא נסעו,

הפסידו.

אסתר ומרדכי,

גזירת המן, איך ניצחו, עשו תשובה.

שלושה ימים צמו,

יום ולילה,

התינוקות התפללו לשם,

קיבלו עליהם תשובה, ניצלו.

נהפכה גזירה על האירנים.

בזמן חשמונאים, נגד כל מלכות יוון. אפשר לנצח?

משפחה אחת מנצחת אומה.

כן.

מקבלים מסירות נפש לעשות את רצון השם,

מפסידים. יוון מפסידה,

עם ישראל ממשיך.

כל ההיסטוריה זה ככה.

אם נעשה את מה שעשו אבותינו והשתמשו בזה,

אנחנו פשוט לא נצטרך לטרוח, אנחנו ננצח. פשוט.

השלום בוא יבוא

רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום

ייפלו עלינו מכל מקום.

אמרתי את זה כבר לפני שנים רבות, בקלטת 51 גוג ומגוג.

שיהיה רעש גדול על אדמת ישראל,

זה פצצת אטום שתיפול פה בישראל,

וכל אומות העולם יבואו להילחם בנו.

לא יהיה לנו שום משען ומשענה בלתי ה' לבדו.

מה נעשה לא להיפגע?

מכל מרעין בשין ורע

נרבה תורה וגמילות חסדים,

כהבטחת התורה והנביאים

הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

סוף דבר הכול נשמע,

עולם החומר כולו יגווע,

ומול הצועקים אללה וכבר,

שמע ישראל,

השם אחד.

אם אנחנו נבוא בשם השם

הם צועקים את שם השם, אנחנו נבוא עם שם השם שלנו,

אנחנו ננצח. ככה היה תמיד.

כשקראנו לשם, הושיע אותנו.

אבל אם אנחנו שותקים, רק הם צועקים אללה ואכבר,

ואנחנו מחפשים תהילים לענות להם,

זה המצב. צריך כיפת ברזל במקום כיפה מבד.

אם היו מחלקים עכשיו בישראל לכולם ציציות,

כיפות וכיסויי ראש,

שום אומה ולשון בעולם לא יכולים עלינו.

שום אומה ולשון.

היינו רואים את עשרת המכות של מצרים עכשיו בעיניים על כל האויבים מסביב.

הקב'-המשבש אותם,

מכה אותם בסנוורים,

כמו אנשי סדום שרצו להיכנס אל לוט.

אבל אנחנו לא נותנים לקב'-ברוך-הוא עדיין את הסיבה לעשות את זה.

והוא מחכה מתי נאפשר את זה.

אז לכן החלטתי

בתוך שנה להחזיר בתשובה מיליון יהודים.

בתוך שנה.

איך עושים מיליון יהודים בתוך שנה?

בקלי קלות.

כל יהודי מהמיליון שחזרו בתשובה

יקבל על עצמו

להחזיר רק אחד בתשובה, אחד.

תוך שנה מיליון, כל אחד מחזיר אחד, עוד שנה אנחנו מיליון.

אם החזרנו תוך שנה מיליון,

אני מבטיח לכם בהבטחת התורה שאנחנו נגאלים.

אז שנה הבאה אנחנו יכולים להיות כבר אחרי זה.

השאלה היא אם אתם רוצים או לא רוצים.

בום.

בום.

אתם רואים?

נותן דרשה, מסביר הסברים ופסוקים.

אתם חולמים.

קוראים לכם חדרה.

זה צריך לחדור לכם, למבנים.

כן.

אתם רוצים גאולה או לא רוצים גאולה?

מי שרוצה גאולה שירים את היד

ומצלמים אותו מהשמיים. תזכרו, מי שלא יצטלם בו,

כשתבוא הגאולה הוא יפסיד.

אתה לא מרים, אני רואה.

תיזהר, אלון, אתה לא מרים.

תרים את היד.

להרים גבוה עכשיו, גבוה.

גבוה? יפה מאוד. תודה רבה.

עכשיו, רגע.

אתם מאמינים בנוסחה שאני אמרתי שהתשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד?

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם. מאמינים בזה או לא?

כן.

לא, לא השתכנעתי.

מאמינים או לא? כן.

לא רע.

עכשיו עוד אחד שהקדוש-ברוך-הוא יגיד מגיע להם.

מאמינים או לא? כן.

מגיע לכם שיר עכשיו.

מגיע לכם שיר.

אפילו שזה בין המצרים,

אבל זה מסר שאתם צריכים ללמוד אותו, לדקלם ולשיר.

אחת,

שתיים,

שלוש.

יש לנו היסטוריה מוצעת, בתנ״ך היא כבר מונחה.

תמשו בה אבותינו וניצבו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל העם היא מכה לכל דג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל דג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא,

בקריאה אדום גום ומגום,

חילים רבים וקצתם אדום,

ינחתו עלינו מכל מקום.

אל נעשה לא להיפגע מכל מרעים ומנישים ורע.

נר בתורה ומילות חסדי,

כהבטחת התורה והנביא.

התשובה של כל העם היא מכה לכל דג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל דג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים בתשובה כל אחד תחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עניון

טוב דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יקבע מול הצועקים

אווווווווווווווווווווווווווווווווו שמע ישראל השם אחד

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל תניעה.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמע ישראל אשר מלוקינו אשר נאמר.

שמע ישראל אשר אלוקינו אשר נאמר.

שמע ישראל אשר אלוקינו אשר נאמר.

שמע ישראל אשר אלוקינו אשר נאמר.

תודה רבה.

עכשיו, מאחר שאני בחור רציני,

ואני מתכוון באמת שתחזירו כל אחד, לפחות אחד,

בשנה הקרובה,

חוץ ממי שצריך להחזיר את עצמו,

אז אני הבאתי לכם גם אפשרויות לכך.

הבאתי כמה אלפים של קלטות וידאו שתוכלו בעזרת השם ינברך לחלק לחברים, שכנים, ידידים, קרובים וכו',

כדי שיוכלו לצפות בהם,

ועל-ידי זה יתקרבו לתורה הקדושה.

אז אם אתם מעוניינים,

באמת כמו שהצבעתם קודם, אתם רואים את הארגזים האלה שיש לידכם, ליד כל מעבר?

הנה, הנה לפניכם, כן, כן, כן.

פשוט פותחים את זה, ולוקחים כמה שרוצים בשביל לחלק.

אז יש לכם עשר דקות

להכניס לשקיות עכשיו שתקבלו,

ותוכלו לחלק ממחר

למי שאתם רוצים,

ונתחיל מייד בתהליך הגאולה של עם ישראל.

כבר ונחל השתמשו בה אבותינו וביצחו בה את כל עוידינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא כאומה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד,

התשובה של כל העם היא כאומה לכל העולם.

השלום ימו יבוא, רק לאחר ינבוא ומאגוד.

פילים רבים ופצצת אסון ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ומלישים ברע?

נרבה תורה ובמילות חסר דין כהבטחת התורה מהנפיל.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד. ציון, ציון, קיבל את הוידיאו.

מי שרוצה וידיאו ואין לו וידיאו, 100 שקלים וידיאו פה.

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת, השתמשו בה אמותינו, ציון!

וניצחו בה את כל אויבינו, ציון!

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום הוא כמו ירוק בקריאה אחת.

כל מכשיר וידאו,

כן?

מי שמעוניין, מי מעוניין למכשירי וידאו?

100 שקל בלבד.

כל מכשיר וידאו, 100 שקל בלבד.

זה מכשיר וידאו של המפעל של ארגון שופר.

עם מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל ג'יהאד.

עם מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אני אנסה להביא את ההיסטוריה.

נמצא מיליון חוזרים לתשובה, כל אחד יחזיר אחד השנה.

100 שקל,

100 שקל כל מכשיר וידאו של המפעל של ארגון שופר.

עוד דבר הכל נשמע,

עולם החומר כולו נגמר.

מול הצועקים.

אוהו,

כל שקל.

שמע ישראל השם אחד.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

גאולה לכל גאולה לכל גאולה.

התשובה של כל אחד היא מכה וכל גאולה.

שקט, שקט.

כן, אחרונים, נזדרז. קדימה,

לשבת.

בינתיים אני אברך את אלה שתרמו בהוראות קבע, זוהר בראל בן שולמית חי, שיזכה להיות יהודי טוב ונאמן ולבנות בית על אדני התורה.

אמנון בן-גורג'יה, בריאות וזיווג הגון.

חופית בת איילה, רפואה שלמה וזיווג הגון.

משפחת שמחי, ערן בן-מנחם, הצלחה ואמונה, אורלי בדמירל,

לידה קלה, שירה בת אורלי,

כל טוב והצלחה. ואי יפרח,

משה בן יזה, רבי שלום יפרה ואסתר בתמו,

כל טוב והצלחה.

אני לא שומע את המוניטון.

שומעת את המוניטון.

כן, לשבת, לשבת, לשבת.

כן, יפה.

כן, אחרונים לשבת.

שני וידאו אחרונים נשארו. קדימה.

התשובה של כל העם היא מכת לכל מציאה.

התשובה של כל העם היא גאונה לכל העולם.

התשובה של כל העם היא גאונה לכל מציאה.

הצלחה של כל העם היא גאונה לכל עולם.

יש להם וידאו. יש להם וידאו.

כן, נשבת, נשבת.

תודה רבה.

כן, אנחנו ממשיכים.

יש לנו שני שלבים לפנינו. שלב ראשון,

שלב השאלות.

מי שרוצה לשאול שאלה יכול להרים את ידו.

בשלב הראשון, בשלב הראשון אני עונה רק לשאלות.

בשלב השני, ברכות.

כן, מוכנים?

מי השואלים הראשונים?

אתה רוצה לשאול שאלה שם?

תן לו שמה מיקרופון.

כן.

אפשר להתחיל. כן?

שומעים? כן.

זה קצת מסובך, זה ככה.

תסביר לי איך זה עובד.

הייתי התלמיד הכי טוב בבית-ספר,

עשיתי חמש יחידות והכול,

כל הציונים שלי בין 90 ל-100,

וכה.

זה לא קצת מסובך.

זה לא קצת מסובך.

ודף גמרא אחד אני לא מצליח ללמוד כבר חצי שנה.

יושב, שובר את הראש, דף אחד אני לא מצליח.

הם, כל אלה היו איתי בבית-הספר, הם העתיקו ממני,

עכשיו אני לא מבין למה הם אומרים להם כולה בישיבה.

דף אחד אני לא מצליח.

מה עושים?

שמעתי.

עכשיו תגיד לי משהו.

אתה חוזר בתשובה? כן.

למה אתה עומד פה?

תודה.

כמה זמן אתה חוזר בתשובה? שנה.

אתה מקפיד על מאכלות, כן, כן, שלא יהיה חוץ מבדץ?

כן, כן. בטוח? בטוח.

אתה אוכל בחוץ?

בכלל לא.

כמה זמן אתה יושב ללמוד ביום?

עכשיו אני משתדל לשבת שעתיים-שלוש, יצא לי עשר דקות בלחץ.

לא הבנתי. עשר דקות רק?

עוד שעתיים אני יושב לידיים ואני מרדם.

אז אתה לא מבין, אתה פשוט לא ער.

כמה זמן אתה יושב ללמוד רצוף ואתה לא מבין?

כמה? שעה.

ומשעה אתה לא קולט כלום או אתה לא מרוכז? כלום, שום דבר.

אתה לא מרוכז.

גם אם אני מרוכז אני לא מבין.

גם אם אתה מרוכז אתה לא מבין?

אתה יודע שגמרא זה לא כל כך פשוט,

זה לא כמו חמש יחידות.

היה פעם אחת גוי, פרופסור,

ששאל,

אתם כל הזמן מתפעלים, התלמוד בבלי, אתם אומרים תלמוד בבלי, גמרא זה דבר

שהוא חוכמה גדולה.

אני רוצה שתשאלו אותי שאלה מהגמרא,

ואני רוצה לנסות להשיב.

אמרו לו, תשמע, הגמרא זה לא פשוט, זה לא פשוט בשביל יהודי, כל שכן בשביל גוי,

ואם הוא פרופסור זה עוד יותר גרוע.

אז הוא אמר, אבל אני מבקש בכל אופן שתשאלו אותי שאלה.

אמרו, טוב, אם אתה מתעקש,

אז אני אשאל אותך שאלה.

אמרו לו, שניים נפלו מהערובה.

אחד התלכלך

ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

הוא אמר, זו שאלה מהגמרא, מה אתם עושים צחוק?

אמרו לו, בבקשה, תשיב.

אמר פשוט,

מי שהתלכלך צריך להתקלח.

אמרו לו, מה פתאום?

זה שלא התלכלך צריך להתקלח.

אמר, למה?

אמרו לו, תשמע,

זה שהתלכלך

רואה את זה שלא התלכלך.

אומר, אם הוא לא התלכלך,

גם אני לא מלוכלך.

זה שלא התלכלך

רואה את זה שהתלכלך.

הוא אומר, אם הוא יתלכלך,

בטח שאני מלוכלך. אז הוא הולך להתקלע.

אז מי הולך להתקלע?

זה שלא יתלכלך,

נכון?

אמר, תראה, על זה לא חשבתי,

אבל תן לי עוד צ'אנס, עוד שאלה.

אמרו לו, אבל זה לא בשבילך, שלא תתבזל, לא כדאי לך.

אמר, עוד שאלה, בבקשה.

אמרו לו, אתה יודע מה,

תן לך שאלה קלה.

שניים נפלו מהארובה,

אחד התלכלך

ואחד לא התלכלך.

מי צריך להתקלח?

אמר, זה שלא התלכלך.

אמרו לו, אתה רואה שאתה לא יודע?

בדיוק הפוך, זה שהתלכלך

צריך להתקלח.

אמר, למה?

אמרו לו, פשוט.

זה שהתלכלך רואה שהוא התלכלך, הוא הולך להתקלח.

זה שלא התלכלך רואה שהוא לא התלכלך,

לא הולך להתקלח.

אמר, זה אני אומר לך, לא חשבתי על זה, אבל תן לי עוד צ'אנס.

אמרו לו, זה לא בשבילך,

לא כדאי לך.

אמר, תן, תן עוד צ'אנס.

אמרו לו, אתה יודע מה? השאלה דומה.

שניים נפלו מהערובה,

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך. מי צריך להתקלח?

אמר להם,

זה,

שיתלכלך.

אמרו לו, אתה רואה שאתה לא יודע.

שניהם צריכים להתקלח.

שניהם, הוא אומר, איך יכול להיות?

אמרו לו, פשוט.

זה שהתלכלך, רואה שהוא מלוכלך,

הולך להתקלח.

זה שלא התלכלך, רואה את המלוכלך,

אומר, אם הוא מלוכלך, גם אני מלוכלך. שניהם הולכים להתקלח.

אמר, על זה לא חשבתי.

אבל עוד צ'אנס אחד לפחות.

אמרו לו, אתה יודע מה?

אם אתה בשבונג, עוד שאלה.

שניים נפלו מהארובה,

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך. מי צריך להתקלח?

אמר, שניהם צריכים להתקלח. אמרו לו, לא.

שניהם לא צריכים להתקלח. אמר, למה? אמרו, לא פשוט.

זה שלא התלכלך רואה שהוא לא התלכלך, לא מתקלח.

זה שהתלכלך מסתכל על זה שלא התלכלך, רואה שהוא לא מלוכלך, אז גם הוא לא מלוכלך, לא הולך להתקלח.

דברים פשוטים.

אמר, תשמע, שיגעת אותי, אבל תן לי עוד שעץ אחד, בחיית,

עוד שאלה אחת.

אמרו לו, אתה יודע מה? עוד שאלה אחת.

שניים נפלו מהערובה,

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך. מי צריך להתקלח? אמר, כולם צריכים להתקלח.

אמרו לו, טמבל,

אף אחד.

איך יכול להיות שניים נפלו מהערובה,

אחד התלכלך ואחד לא התלכלך?

אז ככה, שאם אתה לא מבין זה לא נורא.

לא נורא.

אבל אני חושב שחסר לך קצת ריכוז, וכנראה שאיבדת קצת את הביטחון העצמי.

אבל אם לא יהיה לך רקע לגמרא, זה סביר גם שלא תבין.

אבל אם אתה תשב עם הרב ותגיד לו, כבוד הרב, תפוס אותי בפינה לבד,

אני רוצה שתסביר לי את היסודות של הגמרא,

מה צריך ללמוד, מה מחפשים פה, מה זה קושייה, מה זה תירוץ.

תסביר לי את המילים פה,

אתה תראה שאתה מבין עשר,

אבל תשב אתו בנפרד

כמה פעמים,

אחרי זה הכול ילך לך קל מאוד, כי אתה מבין את השיטה,

ואז רק להפעיל את הראש. ואם חמש יחידות עברת,

יש לך סיכוי שתבין יותר מהפרופסור.

בסדר, בבא?

מה השם בשם האמא? שתקבל גם ברכה על זה.

עומר בן מיכל.

עומר בן מיכל.

עומר בן מיכל, תזכה ללמוד תורה ולהבינה.

כן.

כן, שאלה נוספת.

שבת

רעשת. יש לך שאלה?

כן. תן לה בבקשה.

שאלה נוספת שאני רואה,

בחורות הולכות ערומות.

השאלה, אסור לדבר ככה.

כן. אני ממש נשרפת, נשמתי נשרפת, לא רק הגוף שלי, הנשמה.

זה ממש, אני נוסעת באוטובוס, בדרך, וגם לצערי הרב,

לצערי הרב, לא צריך להגיד, כשאת מכירה גם מקרוב, כן.

כן. כן, לא צריך.

לצערי הרב. כן. זהו.

באמת, אני מתביישת.

אני אומר לך, חוץ-לארץ גדלנו על ממש

כל כך יפה וטהרה והכול פה. אני מתביישת לראות בנות ככה.

באמת בושה. אני אגיד לך מה הבעיה שלהן.

הן פשוט לא אכלו מעץ הדעת.

אם היו אוכלות מעץ הדעת, הן היו מתביישות.

אבל הן לא מתביישות.

את מבינה?

בעל חי הולך בלי בגדים.

הוא לא מתבייש.

למה?

הוא בעל חי.

אם היה לו שכל, אם חמור היה יודע שהוא ערום,

היה רץ מהר לבוטיק.

אבל הוא לא ידע שהוא ערום.

אז מה הוא עושה?

הוא ממשיך ללכת ככה.

צריך דעת, דעת,

וצריך קצת בושה. קצת בושה.

אדם לא צריך לחשוף את מה שלא צריך להיחשף.

אדם צריך לחשוף את חוכמתו,

את מידותיו הטובות,

אבל לא את גופו. מה זה, אנחנו בעלי-חיים?

השם יעזור וירחם על עמו.

אני לא אגיד לכם מה העונש על זה.

כן.

שאלה נוספת.

יש לך שאלה?

תן לה, תן לה שאלה.

רק תשימי מטפחת פה.

כן.

פה, פה, פה.

תודה רבה.

רגע, קודם?

לא, לא.

ברכה אחר כך.

שאלה אמרתי קודם.

ברכות בסוף, תיכף, תיכף.

תיכף, תיכף. אני אברך תיכף.

שאלה, תן. מי שם שאלה?

אני יש לי שאלה. אני יודע, עוד מטבריה יש לך, כן?

כן?

כן?

נו, שאלות אין?

יש שאלות או אין?

תן לה, תן לה. הנה, לסבתא יש שאלה.

כבוד הרב, אני באמת חלמתי שלושה חלמות.

שלוש? שלושה חלמות.

את רק יודעת שאני קוראים לי אמנון יצחק ולא יוסף.

כן.

אבקש שכל העם, כל הבחורות וכל הגברים, כל הצעירים יקשיבו.

במלחמת הכיפור

אני חלמתי שאני שמעת שאני מסתובבת עם כל

המערכת של המלחמה.

אם לא עולי הנביא הפיל אותנו,

אנחנו היינו עבודים ביום כיפור.

ואני בוכה וצועקת, בוכה וצועקת.

מה שאני רואה, מטוסים, רק ככה, על הליווד.

האוניות, הטילים, על הליווד.

המטוסים בשמים, על הליווד.

ואני בוכה ובוכה ובוכה. כל זה בחלום.

זה בחלום.

כן.

אחר כך,

מה אני רואה? אני רואה איש זקן.

אני לוקחה את הילדים שלי.

הראשונה,

הבת שלי מחזיקה באריאל.

אריאל מחזיק ביד שמואל,

ואני מחזיקה ביד הקטנה שלי, נהיה על ידים.

אחר כך אנחנו בוכים להצטדר.

פתאום אני רואה איש זקן,

זקן פשוט. הוא אומר לי,

אל תבכו, אל תבכו.

אמרתי, איך? תראה,

גומרים עלינו.

לא, אל תבכו, אל תבכו.

אמרתי לו, מה אתה עושה אתה?

ביד, יש לו מקל ביד.

אמר, את דואגת לי מה אני רוצה? תראי מה אני עושה, הוא עושה רק ככה, השתבח שמו השם ששלח אותו. ככה.

כבר אני לא רואה.

אמר לך, תלכו עם הסד הזה.

תלכו עם הסד הזה.

הוא אמר לנו, תלכו גם את הסד הזה.

ואנחנו הולכים,

הולכים לשדה הזה, לא רק אני, לכל הנשים,

שרשרות, שרשרות, שרשרות בשדה.

אז איפה האיש הזה שאמר לנו, לך מפה? מה אני רואה? פי-שלושה, פי-ארבעה

בשדה הזה.

איפה?

אנחנו כבר אבודים, לא רואים, לא שמים ולא ארץ, מרוב המלחמות שבאו נגדנו.

אנחנו בוכים. פתאום אני רואה, הוא בא.

אין לו מקל, אין לו כלום.

זקן, פשוט, פשוט זקן.

אז הוא אומר לי, אל תבכו, אל תבכו.

אמרתי, איך לבכות?

תסתכל, תסתכל מה הולך. הוא אומר,

אל תדאגי,

רק לבכות.

את רואה איך אני אעשה אותם ככה?

כל מה שסברתי לי.

ורואה פה, כבר נעלמו כולם, נעלמו, נעלמו.

אמרתי לו, אני לא רוצה שאתה תעזור.

פתאום הוא רוצה ללכת.

אמרתי לו, לא,

אתה לא תלך, אני רוצה, תגיד לי מי אתה.

הוא לא רוצה להגיד לי,

לא רוצה להגיד לי.

הוא אמרתי לו, אמונו, עלייך, מי אתה?

אמר, או, עכשיו כלה.

אני עלי אולנדי.

אה, אז הוא מבין תימנית.

לא. אמרת לו, אמונו, עלייך. אמרתי לו, אמונו, עלייך, מי אתה? אמר, אני עלי א-נאבי. והוא הבין.

ואני התעוררתי מהרשינה.

יפה מאוד, ברוך השם.

הפעם הראשונה זה חלמתי על שישת הימים. אה, עכשיו יש עוד חלום.

כן, זה אמת.

אל תשחק ממני, אלוהים יראה לי את זה. יפה.

אלוהים יראה לי את זה. אני לא מתגאה, אני לא יודעת מה אני,

מה אני בעיני השם.

יפה.

אז אני אישה פשוטה, אני לא רוצה להתגאות.

חלום שני.

החלום השני היה שהרבנים הכריזו בסוף על מלחמת שישת הימים.

אז אני חולמת,

וואו, וואו, ואנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

לא יכולים לעמוד בזה.

אני רואה כולם נגדנו,

כל המלחמות, השדות, ההרים, הגבעות.

גמרנו, אמרו, עוד מכה.

אנחנו למהות הליעוד כולו.

אנחנו מחסלים את הליעוד.

זה ככה באל-ערבית.

הלו, לא לכתוב על זה.

כן. אחר כך,

מה לרוע?

אני רואה שאבא שלי היה עד בחיי.

ומישהו זקן כזה, לא זקן, כמו מלאך,

יש לו כתר על הראש?

איפה? בתימן. אנחנו בארץ.

איפה שהיה בית-כנסת של אבא שלי.

מדברים דברי הלכה,

מהתורה.

אני אומרת, אבל מי זה על ידך?

מי זה? אמר, למה את שואל את אבא? שאלי אותי, מי אני?

אמרתי, מי אתה?

הוא אמר, אני אכסכלה נביא.

אני, שלחו אותי לשמור על מדינת ישראל.

ואני התעררתי.

אני רואה ששעה היתה בדוק ושעה חמש-חצי בבוקר.

ואני, ככה, ידידו.

מה, אני לא יודעת מה זה היה?

אני, זה, אלוהים יראה לי את זה.

עכשיו, במלחמת סדאם ישראל,

זה היהודות שאני חלמתי אותו.

חלמתי מישהו, אנחנו בוכים, בוכים ובוכים ובוכים ובוכים ובוכים.

אני רואה שהשם שלח גם כן, השם יתברך בעצמו.

היו זרקים עלינו טילים, טילים, ובוכים ובוכים.

ואני בוכה, לא, לא, אני לא עושה.

קנאים. לא.

אני בוכה עם אמא שלי.

אמא שלי כבר לא היתה בחיים.

כאילו אמא שלי באה ואנחנו בוכים.

ואני אומרת לה, אמא, מה יהיה אתנו?

היא אמרה, אל תדאגו.

אז הוא אמר לי,

לוקחים סכינים, לוקחים גרזנים,

פשוטים את היהודים,

גומרים, יאללה, אללה כבר,

ואני סועקת ובוכה, זה עדות בנשמה שלי, שאני ראיתי את זה.

אז אני בוכה.

מה הוא אמר לי?

אמרתי, אה, עדנתי בחייר,

כבשים סכין, זה עדות.

השם יראה לי את זה.

עדנתי בחייר,

כבשים סכין כזה, ממש ערב שילובה.

ואני אמרתי, בערב של מה?

תשתולל, אדוני היושב-ראש.

חתך, חתך, חתך לאכול.

עבד שאני חזרתי,

כשאני הרגשתי את הדגירה בגב שלי,

בגב שלי, ואני אמרתי, זהו.

השם מחזיר את האוהב אחורה.

זה בזמן שאדם עושה.

זהו?

חסר לנו?

רגע.

חסר לנו עוד חלום אחד, מה יהיה עכשיו?

אבל כולם תתגלשו לו, אבל אנחנו חושבים שאתה מתשובה עכשיו.

או,

תגידי להם, תגידי להם. הנה, תן להם, תן להם. אני מבקש את הבאורות שלנו ולחצים כיסוי ראש.

זו השעה שלנו.

אתם ראיתם קודם אותה בוסים פאח.

אותה בוסים פאח.

אולי העם יחזור, אולי העם יגיד משהו.

אחר כך, עכשיו, מה נותנים?

תצברנו.

עכשיו נפס. הוא יכול לעשות כולם במקום הזה.

בום!

זה השם שעולה למען שפתח את העיניים שלנו,

לחזור לקודש ברוחו.

רבונו של העולם, בבת-ארץ שלנו ארכת ערומות.

צריכים לשמוע,

לחזור בתשובה, לשמור את השבת,

כי רבונו של העולם, הוא יגמר עלינו.

הוא כועס, הוא כועס עליכם.

הוא כועס, הוא כועס.

אין שמירת שבת.

אין, הוא כועס, אני כועסת.

כמה שם כועס אין שמירת שבת.

אין שמירת שבת.

אי-אפשר לדבר.

רבו של עולם יגמור עלינו.

שלח לנו על ה'חמאס',

כתוב בתורה שלנו.

אם לא תעזרו בתשובה, אם לא תשמעו,

אני אומרת, תעזרו על ה'חמאס'.

עזק וברוך. עזק וברוך. זה כבר לא חלום.

זה כבר אמיתי.

כן, תן לו שמה שאלה, ואני מאמין שרבות מן האנשים פה יענו לך בסוף ההרצאה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אתם בלוויזיה, לקחה לי את אבא שלי.

אני חוזר בתשובה כבר שנה,

וכשאני אוכל סעודות שבת, ארבע שבת,

והבוקר אני יושב עם אמא שלי במרתף למטה,

ואבא שלי יושב למעלה ולא רואה את הטם בטלוויזיה.

מה עושים?

זו האשמה חדשה, חשובה,

שאני שמח לשמוע, תחזור עוד פעם את מי אתה מאשים? את הטם בטלוויזיה.

שמה עשתה? לקחה לי את אבא שלי.

יא ווי ווי, איזה מילים קשות.

שמעתם?

שמעתם?

איי, איי, איי, איי, כמה פירוד עשתה אתם בטלוויזיה בעם.

כמה פירוד במשפחות, כמה הרס בעם ישראל עשתה אתם בטלוויזיה.

יא ווי ווי, כמה אנשים הולכים בדרך שלא צריכים ללכת בגלל החינוך שכביכול היא נותנת לעם.

פתיחות קוראים לזה, פלורליזם,

מתירנות, חופש,

המערב הפרוע במלוא הדרו.

אתה צודק, טמבלוויזיה, לקחה לך את האבא.

אבל אני אגיד לך משהו.

אתה יכול לקחת את הטמבלוויזיה מאבא,

או לקחת אבא מהטמבלוויזיה,

אם תדאג, שהוא יסתכל באתר שופר דת.נט,

שים לו שם ישר פתוח סרט שלי שנקרא נס מצולם,

או מבראשית.

אם תצליח להושיב אותו בדרך כזו או אחרת,

אפשר שתרוויח אותו בחזרה. אני שמתי בטלוויזיה את הדיסק אחד,

ואמא שלי צפתה והוא גם צפה, ובסוף הוא התעצבן וזרק אותו דרך החלון.

הבנתי.

זה סימן שזה נוגע אליו.

תשים עוד פעם.

אם זה לא היה מרגיז,

אז הוא היה מעביר את זה בצחוק.

אבל זה הרגיז אותו עד שהוא זרק, זה סימן שזה עובד חזק.

למה?

כי זה חושף את נקודות החולשה שלו,

והוא לא רוצה לקבל תוכחת.

זה חשוב מאוד.

עוד פעם תשים.

תודה. בסדר? רגע, מה השם של האבא?

טל בן מרדכי.

טל בן מרדכי, השם ישיבהו לתורה מהרה.

כן, עוד שאלה?

עוד שאלה?

אני מחפש שאלה,

אבל זו שאלה או הסבר?

אני מחפש שאלה. תן לו שמה שאלה.

אתה מטבריה, יש לך סמלנות, חכה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קהל קדוש.

לדבר לא יודע.

אז מה עשיתי בפרדס-חאנה? אני נמצא שם קצת אחרי צהריים.

מצאתי עצה, כמו שהרב אומר, לקחת מכשיר טלוויזיה, חיברתי את זה לדי-וי-די.

הייתי בארגון שופר בני-ברק, קניתי 35 דיסקים,

לקחתי כמה ילדים יקרים, ויש עוד כמה עשרות שלא נמצאים פה,

והם צופים שם כל יום שעה, מקבלים את החמישה שקלים או ממתקים,

והם באים בשמחה,

עם עשרות ילדים.

אני מציע שכל אחד יהפוך את הטלוויזיה, כמו שהרב הציע, יכול לקרוא מכשיר DVD, עולה 200 שקל בסך הכול,

לחבר אותו לטלוויזיה, לקרוא לילדים, לתת להם איזה ארטיק או לתת להם במבה או משהו, והם יבואו בשמחה גדולה, מגיל קטן, זה ייכנס בהם יותר טוב.

יש בעיין הרע עשרות רבות של ילדים.

עכשיו יש לי עוד בעיה,

זאת אומרת, רציתי לבקש מהרב, מכיוון שהרב מזכה את הרבים.

ההרצאות הן מאוד מאוד חשובות ומאוד טובות. הילדים רוצים להתחיל להתפלל ולקרוא קריאת שמע, אבל הם לא יודעים לבטל את זה נכון.

הם קוראים להם שוכתך ובקומך, מלים מאוד לא נכונות.

אני לא יודע את הטעמים ולא יודע בעצמי לקרוא טוב, כי גם אני לא מכיר את המבטל, לא זכיתי להכיר כמו שצריך לשון הקודש.

אז רציתי מאוד שתבקש מכבוד הרב שיפיץ לך זנאיים שיפעל שחרית, מרחב ערבית, קריאת שמע וברכת המזון,

והילדים יוכלו לשבת במסך ולראות לאט-לאט קטעים של תפילה בברכת המזון וקריאת שמע וגם קריאת התורה.

יש הרבה כל מיני העברות של כל הקהילות וכל הטעמים,

וזה ממש יעזור לילדים, וגם ילדות בבית שלהן יוכלו לצפות ולראות איך מתפעלים קטעים, כל זה ילמדו,

וזה מאוד מאוד חסר. חיפשתי ולא מצאתי.

הייתי בבני-ברק, כל פרשת שבוע זה 50 שקל.

לא ש-50 שקל בשביל פרשה אחת זה כסף, בשביל התורה זה אפס,

אז צריך את האפשרות, ואם הרב יזכה הישג בחומש בראשית ושמות וכך ילדים יוכלו ללמוד, יש גם ילדים תימנים ויש מרוקאים,

בכל העברות שיוכלו, ונוכל לשבת ביחד כל יום חצי שעה, שמועה גם את הרשות של הרב, גם פרשת השבוע וקצת תפילה,

זה יעזור לנו מאוד מאוד, כי אני בעצמי לא יכול לעזור.

וככה כל אחד שיש לו מכשיר טלוויזיה יוכל לחבר DVD ולהביא קלטות של הרב, ויוכל לזכות מאוד מאוד את הרבים. זה יצא מאוד יותר קל מאשר לחלק לאחד ולראה רק דיסק אחד,

כי ככה זה המשכיות. כל יום יבוא אחרי-הצהריים, הוא יודע לקבל את הממתק שלו.

אפשר כל אחד בשכונה שלו.

הילדים מאוד אוהבים, מראים בשמחה.

כמה ילדים באים?

עשרות, נכון? יש מעל 150 ילדים במשך. יש כאלה עכשיו, בחופש הגדול,

לדאבוננו, מחליפים את הבריכה, את המים הזדונים והמים האמיתיים, אין מים אל התורה,

אבל אחרי החופש מתחילי הלימודים באים ממש עשרות ילדים. ברוך השם, אתה עוד לא יודע לדבר, זה נקרא. לא, אני לא יודע לדבר. תאר לך אם היית יודע לדבר, מה היה קורה פה. לעומת הרב, בוודאי שאני לא יודע לדבר.

אבל בטלוויזיה בדרך כלל אומרים פרסומות בסוף,

ואנחנו נחכה לסוף. אבל תשמע, אני מקבל את העצה שלך.

בתימנית כבר עשיתי את זה. אגדה שפסח הייתי, לא רק אגדה.

בפסח,

כל התפילות,

את כל התנ״ך, בקיצור, כל התנ״ך,

בראשית שמות ויקרא לפי מברכים,

נביאים, כתובים,

תפילות, תשעה באב, מגילות,

הכול.

אבא שלי, מור אבי,

לקחתי אותו, שבתי אותו באולפן כבר שנתיים,

הכין את הכול.

כל בן-אדם תימני שרוצה ללמוד בדיוק איך אומרים, מה אומרים, מנגינה והכול,

הכול מוכן

על מגש של כסף. יישר כוח גדול מאוד, כבוד הרב. צריך לעשות,

ירושלמית. שמעתי, שמעתי.

אני מקבל בלי נדר לפעול גם בדבר הזה שאמרת, ולעשות את זה גם בספרדית,

ואם תהיה דרישה, גם באשכנזית.

הלוואי.

עוד מלה אחת רוצה להוסיף קצת. ראיתי הרב מדבר בכזאת על השואה,

שהרבה שואלים למה זו היתה השואה. רציתי להגיד רק כמה מלים לשלום איפה הקדוש-ברוך-הוא היה בשואה.

אני רוצה להגיד שאני בן של ניצול שואה. אבי, זיכרונו לברכה,

עבר שואה מצ'כסלובקיה.

הוא היה אצל שבוייץ לגרמנים,

והוא עבר נסים ונפלאות עצומים. הוא היה שבוי כמה שנים.

היה ברעב עצום.

היה שוקל, היה אדם יותר גבוה, מקצת 1.80 מטר,

והוא עבר את המלחמה אחרי כמה שנים, שקל 40 קילו כשהוא בא לארץ.

ואוכל לא היה, ובגדים לא היו. הם עברו שם כמה שנים, היה קור בשלג ובקיץ, בחום, ובלי אוכל,

והם היו צריכים לחפור תעלות. כשהגרמנים נכנסו לרוסיה, התחילו בהתחלה לכבוש אותה,

אז הרוסים, כשברחו, פיזרו מוקשים.

אז עקרו אלפי יהודים שהגרמנים עקרו ולכו קדימה, שידרכו על המוקשים, ואבי, זיכרונו לברכה, היה ביניהם.

ומימין ומשמאל, מקדימה, מאחורה, החברים שלו היו מתפוצצים,

והוא ניצל בנסי נסים אדירים.

אז אני אומר, וזכה לבוא, וגם היו בין הפגזים של הגרמנים על הרוסים, והרוסים הגרמנים, והיהודים בתווך, וגם עלו על מוקשים,

ואחרי כל הדברים האלה יהודים גם ניצלו.

זו עדות.

אם הקדוש-ברוך-הוא לא היה עושה לו רצף של נסים,

אפילו שבוע אחד אין בן-אדם שיכול לשרוד בתנאים של הקור העז שהיו בחורף, בלי בגדים, ברפתות, בכל מיני מקומות, להחזיק מעמד הזה. שאדם לא יקבל אנגינה ולא ימות ממחלות, שם לא היה חופש מחלה.

ומי שלא יכל לעבוד במלוא המרץ לחפור בונקרים לגרמנים,

היו הורגים אותו במקום.

ואבי, זיכרונו לברכה, עבר נסים ונפלאות,

ובא לארץ הקודש, זכה להקים, גם אמא שלי,

ניצולי תשואה, גם ההורים, גם הסבא והסבתא מצד אבא ומצד האמא מתו על קידוש השם, וגם דודים ודודות שלי מכל הדתים.

ואבי, זיכרונו לברכה, בא לארץ ונשאר חרדי, וידע להצדיק את הדין,

והיה כל החיים שלו בוכה, את הדמעות שלו זלגו.

וכל מה שהוא ביקש,

היה לו רק סך הכול נכדה אחת שלא היתה דתייה,

וכל הזמן, זמן קצר לפני שהוא נפטר, הוא אמר לי,

לא אכפת לי שהנכדה הזאת לא בקשר בתל-אביב.

היא היתה בחורה בת 18,

דבר אחד מפריע לי,

שהיא רחוקה מהקדוש-ברוך-הוא. היא מסכנה, גדלה בחינוך חילוני,

זה היה אח שלי, עבר גירושין, הפכו לתל-אביב,

והוא אמר, כואב לי שאין מיתתי שלמה, כולם בוכים בדרך השם חוץ ממנה.

אחרי חודשיים שהוא נפטר, הוא היה בגיל 87 וכמה,

פתאום הילדה הזאת, הנכדה הזאת, הלכה בתל-אביב עם חבר שלה לבקר חבר אחד, חייל. החייל לא היה בדירה שלו,

היה חבר שלא שמע, אז הוא אמר, תשארו, אני מארח אתכם.

הוא לקח אקדח, הוא שיחק, הוא לא ידע שזה אפילו טעון,

וירה על ההדק וכלה בה, והיא נפטרה במקום.

זה אבי זכרו לברכה אמר שמפריע לו שהנכדה הזאת לא עולה בבדרך השם.

הקדוש-ברוך-הוא היה גלוי וידוע לפניו

שהיא לא תחזור בתשובה,

והקדוש-ברוך-הוא, כמו גנן טוב, כשהוא רואה שלא מצליחה,

פרח באדמה הזאת יצליח באדמה יותר טובה,

אז הוא כותב אותה בגיל צעירה, ואבא שלי לא התייסר למעלה,

אחי שעבר את כל השואה והנשאר חרדי כל החיים שלו והצועק אמני ישמר רבה וקדוש-קדוש, והוא חינך אותנו לחינוך חרדי.

הוא אמר רק כל המזלצות בבית,

רק תפילה ותורה, תורה ותפילה.

זה מה שיהיה מעניין אתכם, זה מה שהוא החדיר בנו.

וזה עוד שאתה לא יודע לדבר.

כן, אני באמת אצטרף.

השם מברך אותך. אז רציתי לומר, כל יהודי שניצל מהשואה, זה הקדוש-ברוך-הוא עשה אתו והציל אותו בנסי-נסים. איך אפשר להגיד איפה הקדוש-ברוך-הוא?

יש לך פרטית, אם לא היה שורד, אף כל, יש הרבה יהודים כאלה. פגשתי עוד יהודי אחד שאומר, הייתי בכנסיים קצרות בשואה, רועד, רועד כולי,

ולנו היינו מוצאים קליפות אבוחד אדמה, זה היה מעדן בשבילנו.

כל החיים שלי התפללתי, אומר בשואה,

ריבונו של עולם,

תן לי את הזכות לבשל מרק חם ולחלק לילדים שלי.

והודיע הזה גר בזיכרון-יעקב היום וזכה באמת.

גם הקדוש-ברוך-הוא עשה לו רצף של נסים.

הקדוש-ברוך-הוא הנה השם אל עיריו, למחלים ולחסדו, עושה נסים ונפועות. כל מי שניצול לא היה בדרך הטבע. הקדוש-ברוך-הוא משגיח והוא הקוד.

מזק וברוך. אז כל מה שהקדוש-ברוך-הוא עשה, עצור תמים פעלו כל דרכי משפט, אלם מוליו ואין עוול, צדיק וישאר הוא. אמן ואמן.

יש עוד שאלה כזאת?

הנה, בחורצ'יק פה עם חולצה אדומה. תקום.

דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם, רגע לפני שהוא ישאל,

שאנחנו החלטנו דבר נוסף. יש פה יהודי, תרים את היד. פה הבחורצ'יק שלנו ללמוד וללמד.

קום.

ללמוד וללמד.

קום.

קום.

הוא לא יודע שהוא ילמוד וללמד. תרים את היד.

כן.

היהודי הזה עובר עם טפסים.

אנחנו החלטנו עכשיו לעשות שיעורי נט.

מה זה שיעורי נט?

שיעורים נגד טילים.

בית שלומדים בו תורה,

בעזרת השם לא ייפגע מטילים.

אז שיעורי נט זה אומר,

אנחנו מוכנים להביא רב או אברך שילמד בחינם.

אנחנו מוכנים להביא ספרים בחינם

לבית שמוכן שילמדו אצלו.

מי שמוכן לפתוח שיעור אצלו בבית עם חמישה אנשים,

אם יותר, יותר, אבל לפחות חמישה אנשים,

אנחנו נביא את הספרים בבית הרב,

שיבוא חינם.

כל מה שצריך,

מי שרוצה לזכות

בהקמת שיעור כזה בביתו פעם בשבוע,

בסך הכול הוא צריך

להביא את הרב, להחזיר אותו ממקום שהרב נמצא,

לקחת ולהחזיר.

זה הכול.

אז מי שרוצה להקים בביתו שיעור נט, תזכרו,

כשיהיו טילים

זה יועיל.

ייפול מצדך אלף,

ורבבה מימיניך אליך לא ייגש.

ראיתם? אבא של היהודי הזה עבר

בין אלפים של מוקשים וצרות,

והמוות לא ניגש אליו.

אחד יכול להיות בין 11,000,

11,000 מתים,

והוא נשאר.

כי אם הקדוש-ברוך-הוא מחליט שמישהו יישאר,

כל המאורעות יכולות לעבור, הכי גרועים, והוא יישאר, כי השם החליט כך.

בית שיהיה בו שיעור נט,

יש לו את הסיכויים הכי גדולים

לא להיפגע.

מה נעשה לא להיפגע?

מכל מרעין בשין ורע,

נרבה תורה וגמילות חסדים,

כהבטחת התורה והנביאים.

אז מי שרוצה שייפתח אצלו שיעור, ירים את היד,

ייתנו לו טופס והוא ימלא,

ובעזרת השם יעמדו אתו בקשר בחודש אלול ויסדרו לו.

כן.

בבקשה, שאלתך באדום.

שאלתך באדום. כן, ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי שתסביר לי בקשר לפיצה עם דג, בקיצור, חלב ודג.

למה יש מחלוקת, חצאי זה, וכל הפצריות מקבלות בדף? ספרדים

נמנעים מלאכול דגים עם חלב

משום סכנה.

למה יש בדדס בפריפריות?

יש אשכנזים,

בדדס של אשכנזים, שהם לא מקפידים בדבר הזה ואין להם העניין הזה של התקנה הזאת.

אז לכן הם כן מתירים את זה. אבל ספרדים? לא.

כמו שיש יין

שהשיעור שלו צריך להיות, לפי הספרדים,

אחד יין ושלוש מים, סליחה,

אחד יין, כן, ושלוש מים, אבל עושים את זה 50% 50%,

ואצל האשכנזים זה אחד ושש חלקים של מים, שש חלקים של מים ואחד של יין.

זאת אומרת,

מה שאצל האשכנזים זה יין,

אצלנו זה שהכול נהיה בדברו.

אבל ככה ההלכה נפסקה על-פי חכמי ספרד ועל-פי חכמי אשכנז,

וככה נוהגים.

אז לחלק זה טוב ולחלק זה לא טוב.

כן, אבל זה בבית, באופן פרטי. לגבי פיצריות זה קצת יותר בעיה.

שום בעיה. מה שאתה יודע, שאתה לא יכול לאכול, לא אוכל. לא כולם יודעים. נכנס בן-אדם ספרדי לפיצריה, הוא רואה תעודת כשרות. אתה צודק. גם הרבה לא יודעים. נכון.

יש גם אנשים שנכנסים למקום שכתוב כשר, והם חושבים שזה כשר וזה לא כשר.

זה עוד חצי נחמה.

זה לא חצי נחמה, זה חצי בעיה.

זאת אומרת, הבעיה היא שיש הרבה אנשים שלא יודעים, לכן צריך לקבוע עתים לתורה, ללמוד.

אבל מה לעשות, גם כשבן-אדם נכנס לחנות בגדים,

הוא חושב שהבגד שהוא קונה הוא ביטיב ראוי,

ומתברר לו אחר כך שזה סמרטוט,

מה קורה בהרבה תחומים.

צריך ללמוד.

אבל כשקונים יהלום,

לא סומכים על מה שכתוב, נכון? בטח.

באים עם אחד מהבית שמבין,

והוא בודק, כי יהלומים זה יקר.

אבל כנראה שהחיים של יהודי יותר זולים מיהלום.

חס ושלום.

כן, כי אם הוא לא בודק כמו שצריך לבדוק,

זה בעיה. אתה יודע, פעם הגיע רב אחד

לעיירה,

ושם היה חסר רבנים,

פתאום הגש רב יהודי-יהודי, הוא, כבוד הרב, כבוד הרב, כבוד הרב, תגיד לי, העוף הזה כשר או טרף?

אמר לו, לפני שאני עונה לך על השאלה,

אמר לו, אני פשוט נתקעתי, נכנסתי לפה לעיר ונתקעתי בלי כסף,

אם תוכל להלוות לי 100 רובל.

אז הוא אמר לו, אני יכול להלוות לך?

מאיפה אני מכיר אותך בכלל כשאני אוהב לך 100 רובל?

אמר, אתה לא מכיר אותי?

מה, אתה לא סומך עלי? ואיך אני אסמוך עליך? אני לא מכיר אותך בכלל.

הוא אומר, ואיך אתה סומך עלי לעניין שחיטה,

אם זה כשר וזה טרף?

אתה מבין איך זה עובד? כן.

זהו, בענייני כסף כולם יודעים לבדוק.

בענייני כשרות, הוא אומר, יש מדבקה, אי בלע.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, שאלה.

נשים לא שואלות היום, רק חלומות שמענו ואזהרות.

יש לך שאלה?

גם חלום.

חלום רציני.

טוב, זה ערב של חלומות, תן לה, יאללה.

חלום של ערב.

אני מדברת על חלום לפני 28 שנים. אם אפשר לקום, תודה.

אם אפשר לשבת, אני חייבת.

אבל אני לא רואה בכלל מי מדבר. אני מתרגש, אז אני לא, בסדר.

החלום הזה זה לפני 28 שנים.

היה מקרה, היבדתי את בעלי וכעסתי מאוד על אלוקים. חס ושלום, כן.

והיה לי חודש שלם שמאוד מאוד כעסתי,

וערב אחד אני יושבת ואני מתנתקת מהגוף שלי.

איך זה היה? אני הייתי מול הגוף שלי, זאת אומרת,

אני ראיתי את הגוף מולי.

יצאתי דרך החלום שעמדתי,

ועפתי,

רכבתי על כל השמים. הגעתי לפרוזדור ענק.

פרוזדור ענק, ואני מספרת שאני הייתי כזאת קטנה לעומת כל הפרוזדור.

מולי היתה מנהרה ענקית, אבל שחורה.

אני התקרבתי ואני ראיתי את בעלי מולי ליד המנהרה השחורה.

אני רציתי להגיע לבעלי,

והוא היה נעלם במנהרה.

עוד פעם אני הייתי צריכה להגיע אליו,

לא הייתי יכולה לתפוס אותו ולא להגיע אליו.

הוא כל פעם היה נעלם לי במערה.

אחרי כמה דקות היה לי צער גדול, אז רציתי להסתובב ללכת.

פתאום הגיעה אלי מישהו, משהו מדהים,

הפרוזדור הזה כולו צבעי הקשת.

כל מבט שהייתי מסתכלת הייתי רואה צבעי הקשת.

ברצפה, הסתכלתי על הרצפה,

מהצער, כשהסתכלתי על הרצפה,

הרצפה היא לבנה, לבנה מאוד,

אבל זה כמו שאני ראיתי את עצמי. זאת אומרת, כשאני הסתכלתי את הקטע, הקטע היה מראה,

אבל כל הקטע של הרצפה היה לבנה.

לא היתה מראה.

כשרציתי לחזור פתאום נתקלתי במשהו מדהים, אשה,

שהעיניים שלה היו לה עיניים,

אם אני מתארת לעצמה את זה, עיניים גדולות מאוד,

ובתוך העין היתה לה קרן אור שסימוור אותי.

אני התכופפתי

והסתכלתי, לא יכולתי להסתכל על האור שיש לה בעיניים,

והיא שאלה אותי

מה את רוצה.

אני אמרתי, למה לקחו לי את בעלי?

היא אמרה,

למה לקחו לך את בעלך?

אמרו לה,

אף אחד לא לקח לך את בעלך. תראי, היא נתנה מכה,

לא היה שולחן,

לא היה שום דבר, וכשהיא הרימה את היד ואמרה,

הוא פה, אבל הוא עוד לא הגיע,

יש עוד שבע רקעים בשביל שהוא יגיע למעלה.

הוא עוד למטה,

ותסתכלי איפה הוא.

אלוקים אוהב אותו. כשהיא אמרה, אלוקים אוהב אותו,

כל הפרוזדור הזדעזע בכול.

זה כמו שהייתי באיזה ערים לבד ועהד נכנס לתוך המוח שלי עם האלוקים, אוהב אותו.

אני לבשתי באותו זמן למעלה שמלה לבנה-לבנה,

אבל כולה עובי של שטיח,

לבן.

כולי הייתי לבנה עם שמלת כלה. זאת אומרת, הטול שלי שלבשתי היה בקצה הפרוזדור.

ותתארו לכם את הפרוזדור שאני אמרתי כשאני הייתי קטנה והפרוזדור היה ענק.

כשאני רציתי לצאת משם

הסתובבתי,

יצאתי,

ואני הייתי רואה עוד את בעלי ליד המנהרה השחורה,

וחזרתי אותו דבר,

חזרתי באוויר,

ראיתי שחלפתי בשמים,

הגעתי לנקודה, חזרה לגוף, וראיתי את הגוף שלי חזרה מולי ואני נכנסתי לתוך הגוף.

זה כבר 28 שנים ששום דבר לא יצא לי מהראש.

כל דבר, אני זוכרת את זה יום-יום,

וזה לא יוצא לי מהראש.

איך אני יכולה להסביר? יכול להיות שאני שמחה שהגעתי לשם, שראיתי דברים שלא דמיינתי לעצמי שיש דברים כאלה,

אבל עם כל זה יש הרבה צער.

תודה רבה. רגע, מה תודה?

עכשיו תורי.

בבקשה.

תגידי לי משהו.

כן.

את מאמינה במה שראית?

אני לא רק מאמינה,

אני מאמינה יותר מדי.

שואל מה? זאת אומרת,

אני מאמינה מאוד.

שואל שאלה.

את מבינה שחלמת או את מבינה שיצאת מהגוף בהקיץ? יצאתי מהגוף, למה לא ישנתי? שואל, בהקיץ?

איך?

היית ערה?

הייתי ישבת, לא הייתי ישנה.

זה לא היה באמצע הלילה.

זה היה בסביבות 12 בלילה, כי הלכתי וישבתי.

לא נרדמתי,

לא נרדמתי, הייתי יושבת.

זאת אומרת, ישבתי, והצער,

הייתי יושבת.

ומתי שראיתי את הגוף שלי,

הוא יושב.

וכשחזרתי, הגוף שלי נשאר אותו ישיבה.

שואל שאלה.

מה עשית אחרי שראית את זה? הלכת לישון?

לא.

מה עשית?

עד הבוקר התגלגלתי וחשבתי איפה הייתי, מה עשיתי. נגיד, מה המסקנה? מה המסקנה? המסקנה, שקיבלתי תשובה מלמעלה. שמה?

שיש עולם הבא. תודה. ו?

וכשאדם לא מת, הוא עוד חי וממשיך. יופי. ומה שראיתי שם, זאת אומרת שיש עולם אחר,

שבאמת באמת אנחנו רק יוצאים מפה,

אבל לא מתים, אנחנו עוד חיים.

ממשיכים עוד. יופי. לפי מה שראיתי שם. יופי. עכשיו תשמעי משהו.

אני אשאל אותך שאלות, תעני לי מה שאת יודעת.

אם אני אבין את השאלה. לא, לא קשה, אני אעשה כאן.

אם באת לעולם בשביל לחיות,

למה מתים?

שאלה קשה. אז אני אגיד אחרת.

אם באים לעולם בשביל למות,

בשביל מה חיים?

זו שאלה שאני לא אוכל לענות עליה.

אז אני אגיד לך את התשובה. זו שאלה ענקית.

אני אגיד לך מה התשובה.

המשנה אומרת

שהילודים

למות והמתים לחיות.

מי שנולד נולד למות ומי שמת

מתחיל לחיות,

כי החיים מתחילים במוות.

עכשיו אני אסביר לך מה זה אומר.

יש לך ילדים?

בטן.

אז זאת אומרת, בשעה שהיית בהיריון

והיו לך ילדים בבטן,

כשנולד הראשון,

בן כמה הוא היה כשהוא נולד?

יום.

יום.

אבל תשעה חודשים הוא היה בתוך הבטן חי.

נכון. למה אומרים שהוא לא בן תשעה חודשים ביום?

למה שכולם קוראים לזה יום, לא קוראים לזה תשעה? נכון. ולמה לא?

כי כל השהות של העובר בבטן

זה רק הכנה ליציאה.

פה זה רק הבניין שלו, ההתרקמות שלו.

פה הוא בונה את עצמו לקראת היציאה.

את פה בסדר? כן, כן. לכן החשיבות מתחילה מרגע שהוא יוצא,

ולכן הוא נקרא בן-יום, תינוק בן-יומו.

עכשיו שימי לב,

כל כדור-הארץ הוא אליפסה, נכון?

כן.

אנחנו קוראים לזה אמא אדמה.

הבטן הזאת, כל כדור-הארץ הזה, זה בטן

שיש בה הרבה,

לא אחד,

מיליארדים.

אבל יום אחד הם יוצאים מפה, מהבטן של האדמה,

ונפלטים.

עכשיו אני אתן לך ציור.

תאומים

בבטן של אמא.

הם יודעים, התאומים בבטן, איפה הם נמצאים?

לא.

לא.

בואי נגיד שהם משוחחים ביניהם, בסדר?

והם מדברים על האו ועל דאו ועל אולמרט שהתפטר וכו' וכו',

ופתאום אחד מהילדים,

נעלם.

אח שלו נשאר לבד,

והוא אומר, מסכן,

מת.

הלך.

בלעה אותו אדמה.

מבחינתו, מה הוא חושב עליו? הלך.

נכון?

כן.

אבל הוא לא יודע שבחוץ חיכתה לו אמא ואבא,

וכל המשפחה אמרו, מזל טוב, מזל טוב, סוף-סוף הגעת,

אה, יש לנו תינוק, מרימים פלאפונים, והלו, הלו, מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב, נכון?

כן.

עכשיו, זה שנשאר חושב שהוא הרוויח, כי ההוא מסכן, הלך, נכון?

עכשיו, בן-אדם נפטר מן העולם.

מבחינתנו מה הוא? מסכן, מת, איי-איי-איי, עוד לא גמרת דירה.

מת, הלך, מסכן.

ושמה מה אמרו כשהוא הגיע?

חמח. איך אמר? חמחו כולם. וואי, וואי, וואי.

הגיע, פלוני, אלמוני,

צדיק יסוד עולם, הגיע, יוצאים מתערותו. קשה להביני את זה. רגע.

לכן, הבריאה היא בצורה כזאת שנוכל להשכיל ממנה.

70 שנה שאנחנו פה,

זה רק הכנה ליציאה.

כולם יוצאים מפה, אין אחד שנשאר, נכון? נכון. אז מה המטרה לבוא אם יוצאים?

מה המטרה?

המטרה שבאים לפה זה להשלים את עצמנו. כמו שהתינוק

מתרקם מאפס,

מטיפה קטנטונת מתרקם בן-אדם,

ואז כשהוא יוצא, איכשהוא יוצא, שואלים דבר ראשון,

הוא בריא?

לא חסר לו אצבעות?

ראיתם? הכול בסדר? כמה הוא שוקל?

קודם כול דואגים אם הוא בריא, נכון? אם הוא שלם.

כשאדם יוצא מן העולם גם שואלים, מה הוא?

צדיק או רשע?

הגיע שלם או חסר?

הבנת או לא הבנת? הבנתי מצוין. יפה, רגע.

לכן, כשאדם בא לעולם הזה,

המטרה שלו פה ב-70 שנה זה לבנות את האישיות שלו, הרוחנית, לא את הגוף.

כשהוא נולד מהבטן של אמא,

זה לידת הגוף.

כשהוא יוצא מן העולם הזה,

זה לידת הנשמה לעולם העליון.

מה שהשכעת בנשמה שלך בעולם הזה,

כשתצאי מהעולם לשם, זה מה שאת שווה.

כל מה שהשכעת בעצמך.

השאלה, מה צריך להשקיע בנשמה?

מה צריך להשקיע?

אז בורא עולם לא השאיר חידה,

אלא אמר בדיוק מה הוא רוצה.

הכין תורה ומצוות,

אמר מה החובות של כל אדם ואדם,

ואם אדם עושה את זה,

אז כשהוא יוצא מן העולם הוא הולך בדיוק אל המקום שהכין לו הקדוש-ברוך-הוא בגן-עדן על-פי מעשיו.

אז אם את זכית וראית את מה שאת אומרת שראית, וזה אמיתי בעינייך,

ואחרי ההסבר שאני נותן לך,

חבל שתבזבזי את כל מה שאת יודעת כרגע

ולא תחזרי בתשובה,

כי אז תרוויחי,

שגם תזכי לאחר מאה אחוזים.

סליחה, הרב.

יש כאלה שצדיקים ודתיים לא לפי החיצוניות שלהם.

אני מסכים שיש אנשים, אבל לא צדיקים,

שהם צודקים במעשיהם.

וחוץ מזה שכל המשפחה שלי, ויש לי גם ילד בירושלים צדיק מאוד,

תודה לאל, אנחנו רוצים שגם האמא, ויש לי כל המשפחה, אבל אנחנו רוצים, ומדובר גם האמא, גם האמא, אז לכן אני רוצה להעניק לך בעצם, אתה יודע הרב אומרים לפעמים נולד ילד בלי שהוא ידע והוא לפעמים נופל ממשפחה שהוא היה גם רוצה להיות דתי

אבל אין לו איפה ללמוד להיות דתי ולא לקחת את המידות של ההורים. זה מה שקרה אתך, זה מה שקרה אתך.

איך?

זה מה שקרה אתך. לא.

אני אומרת, אני מדברת על, אם אני זכיתי לילדים דתיים וזכיתי למשפחה דתית,

אני חושבת שזה קצת ממני גם. אז אני שואל, אבל למה את לא הדוגמה? אני הדוגמה. איך? אני לא יכולה להסביר את עצמי. אל תסבירי רק. אני לא חייבת כיסוי ראש,

ואני לא צריכה, יש לי הרבה דברים מעבר לזה. לא, לא, לא, לא,

לא, לא, לא.

סליחה, אדון הרב, אני לא רוצה להיכנס אתך, ברור, אבל אני אשמח. אבל תדע לך שכל עם ישראל לא נמדדים רק בבגדים. בטח שלא. יש להם הרבה הרבה מידות, בטח. צודקת. שהן זכויות יותר מאשר בן-אדם של אביש. צודקת. צודקת.

צודקת. אבל אני שואל אותך שאלה.

שואל אותך שאלה. תודה.

אני שואל אותך שאלה. כן.

את יודעת שיש צבא, צבא-הגנה לישראל. שמעת עליו? בטח.

כולם שירתו איתו. את יודעת שכולם בצבא צריכים ללכת עם בגדים שהצבא נותן.

לא באים עם בגדים מהבית ונשארים, נכון?

זה משהו אחר, וזה משהו אחר. רגע, רגע, זה לא משהו אחר, זה המשהו.

למה?

כיוון שהצבא קובע את ההוראות ויש פקודות מטכ״ל,

והן אומרות שאין להתחשב בחייל או בחיילת אם הוא צדיק או צדיקה ואם יש לו מידות טובות או לא,

קודם כול, לפני ששואלים אם הוא בכלל ממושמע או לא,

שמים עליו בגדים של צה״ל, קודם כול,

עם סמל שכתוב צה״ל.

אדון הרב, אבינו צה״ל. כן או לא?

כן או לא, אבל אני אענה לך בקשר אלי אני אענה לך. רגע, בקשר אלייך נגיע. רגע. לא. אבל הקדוש-ברוך-הוא אומר שיש לו גם כן חיל אחד בעולם,

קוראים לו עם ישראל.

ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה. יש לו חיל אחד,

חיל קדוש.

עם ישראל.

בדיוק.

הוא אומר, אני רוצה שתתלבשו לפי הקריטריונים שלי.

עכשיו תקשיבי טוב.

הוא אומר, אני יודע שאתם צדיקים. הרי למה בחרתי בכם כעם ישראל?

בגלל שאתם עם סגולה.

אבל אני רוצה גם שאתם לא תתביישו ללכת בלבוש שאני רוצה בשביל שאתם תייצגו אותי. זו לא בושה.

גולני לא מתבייש בכומתה שלו,

הצנחנים לא מתביישים בנעליים שלהם.

כל חי לא מתבייש. חיל הים הולך בלבן וחיל האוויר הולך בצבע אחר. כולם הולכים בצבעים, בלי להתבייש.

גם את יכולה ללכת עם צבעים.

רגע, רגע. שהם לא סותרים את ההלכה.

אבל הקדוש-ברוך-הוא אומר, אני רוצה כומתה. אני רוצה כומתה.

כיסוי ראש אני רוצה.

למה את בת ישראל כשרה? צדיקה? משפחה? ילדים?

הכול.

אמא שלי ואבא שלי, אני ממשפחת כהן.

אמא שלי ואבא שלי דתיים מאוד,

מאוד היו דתיים מאוד.

אני יצאתי ממשפחה דתית.

אני יכולה רק לציין שאני הולכת לאט-לאט, ובצורה. מאוד לאט.

את כבר עברת גיל 12. את כבר הולכת לאט,

הצו משיג אותך. אני אגיע לאט גם לזה. בואי, תתקדמי אלי לאט-לאט-לאט.

לאט-לאט-לאט.

אני לא רוצה לך, אדוני, להתחייב ולא להעשו את זה. בסדר גמור. אני סומך עלייך. סומך עלייך. היי, שימי עלייך רק,

ותברכי על הכלי החדש.

שהחיינו.

או,

ברוך אתה,

אדום,

אלוהינו מלך העולם.

שהחיינו.

וקיימנו והגיענו.

אמן.

מי עוד? מי עוד מהנשים רוצה לזכות לאור הקריאה של הסבתא והדודה?

יאללה, בואי.

בכבוד. קדימה.

התשובה של כל העם היא כאולה יחדה. בבקשה, אשרייך.

מערך אותה.

מי עוד רוצה לזכות בעזרת השם ידברך?

איפה? בואי.

בואי, נו, מהר.

בבקשה.

תן לה לברך.

שהחיינו.

ברוך אתה.

ברוך אתה, אדום.

אדוני. אלוהינו. מלך העולם. מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה שמך?

בת שבע, בן חמו, בת שרה. בת שרה, תזכי לבריאות, הצלחה,

רפואה שלמה ונחת מהילדים.

אמן, אמן. יאללה, שימי, תן לה לברך. תן לה לברך.

מי עוד רוצה לזכות? אין הרבה. יש מספר בודד.

נו, שימי ותברכי, שחיינה.

תן לה.

תברך אותה לזכות. בהחלט.

מה?

היא רווקה, אז מה נתת?

או שהיא גרושה?

כן. אה, בסדר, אוקיי.

נו,

שהחיינו. ברוך אתה, אתה,

אדוני, אלוהינו, מלך העולם. מלך העולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

שם ושם האמא.

שם ושם האמא. לירוי.

לירון בת. גילה.

גילה, תזכי לזיווג הגון מהירה. שנה. אמן.

מי עוד רוצה לזכות מהנשים?

בזכות החלומות של סבתא.

מי רוצה לזכות?

שלא יהיו חלומות סתם. קדימה.

מי עוד מהנשים?

מי רוצה לעזור לגאולת עם ישראל?

מי עוד?

איפה היא? איפה? הנה, יאללה, הופה.

איפה היא?

תן לה לברך, תן לה לברך. מי? עוד לא התחתן? עוד לא. אבל בעזרת השם, כשיהיה, קבליגה.

תן לה לברך.

קחי.

שאחיינו. ברוך.

ברוך אתה, אדוני, אלוקינו מלך העולם. אלוהינו מלך העולם. שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

אז אז ברוך.

מה?

מה הוא אומר?

כן, מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות? מי רוצה לזכות? בואי, בואי, בואי, בואי. וואי, וואי, וואי.

חדרה, חדרה.

מה קורה פה? שורה ראשונה.

קח, תן לה.

מה עם שורה ראשונה?

כהרצחת הגדולה והמין.

התשובה של כל אחד היא מכה וחול צ'יהאד.

התשובה של כל אחד היא גאולה. בבקשה, אסטרייח.

בבקשה.

תכף, תן לה מיקרופון, מה איתך? בואי הנה, בואי, שורה ראשונה, בואי, בואי, כן?

בירוק, בירוק, בואי, בירוק, בואי, בואי, כן, כן.

חבור, הופה, סליחה.

כן, בואי, הנה עוד אחת, בואי, בואי,

בבקשה.

כן, מי עוד?

תן להם לברך.

ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

ברוך. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שאחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן. בהצלחה. יופי, תזכו למצוות. ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן. ברכה והצלחה.

גושע.

כן.

אני אברך. מה השם שלה?

של זאת שאת רוצה שאני אברך.

בת שבע, בת?

בת שרה. בת שרה. תזכה לרפואה שלמה מהירה. אמן.

כן, תברכי. ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו. אמן. תברך אותי. אשרייך, הנה עוד אחת. מה השם שלך?

לאה בת ג'מילה. לאה בת ג'מילה, תזכי לכל תום בריאות והצלחה ומעשי ידיים. רק את הבנות שלי ושליח לך. גם הבנות, יהיו לך זיווגים הגונים בשבילם.

כן.

תראה לה. מי עוד רוצה? יש עוד שלוש.

קדימה. שלוש אחרונות.

מי רוצה לבוא? ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן. אשרייך, אשרייך. תזכי לכל טוב. ברכה והצלחה.

כן, מי עוד?

מי עוד?

אשרייכם, חדרה. הדברים חדרו.

מי עוד?

קדימה.

מי מהגברים? נעשה את תשובת המשקל. קדימה. מי מהגברים רוצה ציצית?

ציצית.

בואו, בואו.

קדימה, קדימה.

קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה. קדימה.

מבצע המלונות עוזרים בתשובה, כל אחד תחזיר אחד השנה,

וסימן קדושה זו לשם שוויון תביא כולנו אל היום.

אותו דבר הכל נשמע עולם החומר הוא לא יקבע.

שמע ישראל השם אחד.

התשובה של כל אחד עם הכף לכל מוציאה.

התשובה של כל העם היא כהונה לכל העולם.

התשובה של כל אחד,

יופי אשריך, רגע.

מי שרוצה עוד לקבל ברכה יכול מלא הוראת קבע,

שקל וחצי ליום.

שקל וחצי ליום הוראת קבע, 50 שקלים לחודש.

ירשום שם האימא, יקבל ברכה לזיכוי הרבים.

מי שרוצה, הוראות קבע. ציון, יתן.

ציון, בוא הנה.

מעוז, תן הוראות קבע. אל תישן, תן להם הוראות קבע.

תן להם הוראות קבע, מהר.

תן לנו מוזיקה.

חצי ליום הוראות קבע.

מי שרוצה הוראת קבע, פה שקל וחצי ליום. ציון, תן להם לרשום שם בשם האימא. תקבלו ברכה.

כל העם היא גאולה לכל העם.

התשובה של כל אחד, כיסויי ראש אחרונים.

שניים אחרונים.

כיסויי ראש אחרונים.

עוד ציציות מי לא קיבל?

לא, לא סתם.

רק למי שאין.

לא. יש לך?

יש לך.

מי שאין.

ציצית?

יש לך?

תוריד, תוריד, תוריד, תוריד, תן, תן לו.

תזכה למצוות. קח, ציצית, תביא, תביא.

תשמע ישראל ותרשום אשר, איך הוראות קבע. מי שרוצה למלא הוראת קבע, ציון, לא לישון פה.

האם אתה עומד שם? זה לא מועיל.

הוראות קבע, איפה? איפה הוראות קבע? פה, מי שרוצה.

אם אתה אין לך מלה.

התשובה של כל העם היא גאולה ללימוד.

תכף נראה.

יש לנו ים, כתוב ים לצחק,

בתנ״ך היא כבר מונחה.

השתמשו בה אבותינו ונגרו בה כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העם.

התשובה של כל נחם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העם.

ציצית,

ציצית,

מה יש לך?

יש לך, נו?

נוראות מילות הטבים, כי אבטחת המקומות הנביאים... הוראת קבע. מי שרוצה, לפני שאני הולך. ברכה ה' ושם האמא.

התשובה של כל אחד היא מקש לכל תהיה הרגע.

כן, השם מברך את כל הכתובים פה בפתקאות,

מתמלא עליהם ברחמים.

רגע, אני רוצה לברך מזל בת שושנה,

דליה בת מזל, יאיר בן-נעמי, בריאות הגוף והנפש.

יעל זוהרה יוסף אביחי בני דליה, שרון ציאני בן-מזל, זיווג הגון מהרה זוהרה בדליה, זיווג הגון מהרה יוסף בן-דליה, בריאות הנפש.

נירית בת נתנאלה ועידון בן-אסתר, זיווג זרע חי וקיים מהרה.

השם יזכה אותם לכל טובה וברכה.

לא לשים על זה.

זה.

לא בלח.

כן.

זה בירכנו.

רפואה שלמה למשפחת כחון רוני ומשפחת זוהר אריהו ומשפחת אלדד יעקבי להצלחת חיים אביתן בן-רחל,

נאור ובת שחר מעודה לרגל נישואיהם, יבנו בה את נאמן כשר בנימין ועידן מעודה, חזרה בתשובה ושמירת שבת גליקתיו, מרגלית ועוזי מדמון הכניסו את בנם לעירון, לחופה, אירן,

גולן מדמון בן-מרגלית,

זרע חיים קיים, דניאל מטמון בן-מרגלית,

חזרה בתשובה, דורון שער,

חזרה בתשובה שלמה ורפואה שלמה, שי ואבי ירימי, בני יפה,

ברכה והצלחה, זיווג הגון, עידן מעודה, זיווג הגון, גבי כלפון, זיווג הגון, חזרה בתשובה,

דוד מעודה, רפואה שלמה, סבתא שושנה וסבתא יונה, בריאות איתנה,

הצלחה לחן בן-לאה, יואל בת-ציון,

רוני בן-ציונה,

שחר בת-ציונה, שגיא בן-ציונה, שמחה מאודן ושושנה ירית גבריאל מור-יוסף, זרע חי וקיים אלון וכוכב אל-גוף, זרע חי וקיים תמיר מקבילי, חזרה בתשובה אביתן שמעון, הצלחה לכל המשפחה בפרנסה ושבע, דניאל חרזי, משפחתו, חזרה בתשובה שלמה חממי, גדעון, הצלחה בכל מעשה יהודיו דותן וקנין, חזרה בתשובה לכל המשפחה,

הצלחה לכל התורמים, משה ורינה ג'יבלי, אביתן יעקב, אריה אברהם, דוד חממי, גרופי רענן, שבתאי גוב, ראובן חומרי,

משה בן עיזה, רפואה שלמה.

תזכה לגדול בתורה ויראת שמים.

יש הוראות נוספות?

יוסי בן שמחה ימכור את הדירה מהרה, סיוון בת-אסתר,

היריון תקין, נדע כלה, רפואה שלמה.

את זה בירכתי כבר כל היום.

אלעזר מנחם בן ציון, רפואה שלמה.

שמחה בת רחל, רפואה שלמה, בהצלחה בתוספת הבנייה ומצאת אישה.

נתנאל בן שמחה ודוד בן שמחה, רפואה שלמה. יוסי בן שמחה,

יכסה את כל החובות ופרנסה טובה.

כן,

כן.

איתמר בן סימה, הצלחה וזיווג הגון, דוד בן זהבה, בריאות והצלחה. סיגלית תמר בן נילי ונילי בן מצל, מסעודה ונסים בן סעיד, רפואה שלמה,

דליה בן מזל, שולמית בן סלמה, בריאות והצלחה.

מה השם?

יעקב סעיד בן ניצא. זיווג הגון, מהירה השנה.

חצי שעה, כן. ששון בן יעקב, רפואה שלמה.

כן,

רפואה שלמה.

ברכה והצלחה בכל מעשי עדיין.

בשורות טובות שיהיו לך.

אמן.

לקחת חצי שעה ללמוד שערי תשובה כל יום, שלושה חודשים רצוף.

אברהם בן סער, אימנו, נחזור בתשובה שלמה. זיווג הגון, מהירה.

אביב בן תקווה,

תגופת הנפש והגוף, מהירה.

שלושה חודשים.

אורן בן קטי, עדאל בן חבצלת,

חזרה בתשובה שלמה, בריאות הנפש והגוף, לאביטל ולתליה.

פרנסה, הצלחה, חזרה בתשובה,

ביראת שמים לעניין, בת כרמלה.

בריאות והצלחה.

ירון בן אורלי, חזרה בתשובה.

השם יבשר אותה בבשורות טובות.

יעל בצרינה, זיווג הגון, מהירה.

רפואה שלמה והצלחה.

מרינה בצרה, רפואה שלמה, מהירה.

כרמלה בצר, הצלחה, זיווג בריאות, בהצלחה, נופר בת כרמלה.

כל הישורות.

מזל בת רחל, זרע קודש, לא קיימה, ומאיר בן קדיא.

תהיו בריאות.

תהיו בריאות.