ראשון לציון - שידור חוזר מההרצאה:ראשון לציון 25-02-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עושים שתיים סכימה היא די ודאה

יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא

ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד ילד י

ביניי, בואו נבלע איי, איי, איי

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אוה, יוא, יוא, יוא.

היי, זהי, זהי, זה המי, זהי, זהי, תם.

היי, זהי, זה. מה, החלwater?

אי, לילה, אית...

אה, היי, זהי,

דהי, זה, מה, חלדברים?

הייתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה יתה

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אוי אבוי קצת יעדה קצת יד אבוי קצת יאבוי קצת הייעץ קצת ים יאבוי קצת יעד פה יקרב כמוך תרבות

טוב

יוליי יוליי ווליי יוליי יוליי יוליי

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

למעלות, למעלות, חקיק ענאיתי למעלות, למעלות, למעלות, חקיק ענאיתי למעלות.

והוי שיהייתי, אוי וכו, לבם שלכם אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

תקיע קנאיתי לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, לבדו, תקיע קנאיתי לבדו.

כבישיות פוטורים, מיידורים וזגיה קנאי לי למדוא

כבישיות פוטורים, מיידורים וזגיה קנאי לי למדוא

לבדוק,

לוהדוק, לוהדוק, דתיה קרנייתי לבדוק, לבדוק, מלבדוק, דתיה קרנייתי לבדוק,

למעלו, למעלו, תגיע גלייתי למעלו, למעלו, תגיע גלייתי למעלו.

למעלו, למעלו, תגיע גלייתי למעלו, למעלו, תגיע גלייתי למעלו.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ועד כמעט צורבן ותוכו יהלומי

עובדים בגן אתה שואל את עצמך הפירוץ נובד וכי מחר הנפש לא תשבע האם תמנה ארמונות דרכים לחתירה אך מה איתך תיקח שתשוב בחזרה בגן של ארבעים כולנו ילדים

יש משחקים ויש אדם ממקשים עם אגב שאלה האם כל כך הרבה שבילי רק אחד זוכר את מטומו יעד

אחת שתיים

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמם ירוויח

אנחנו נמצאים בפרשה הזאת, פרשת תרומה

פרשת המשכן, בניית המשכן, בית המקדש במדבר

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר הדבנו לבו, תיקחו את תרומתי

בעל התיאורים אומר דבר אל בני ישראל בלשון של פיוס

כמו דברו על לב ירושלים וקראו אליה.

משה רבנו מצטווה לדבר אל בני ישראל בלשון פיוס שהם יתנו תרומה לבניין המשכן,

בית המקדש.

וזה דבר מתמיה.

צריך לדבר עם בני ישראל בשביל שייתנו תרומה למשכן?

המשכן זה מקום של כבוד,

מקום של השראת שכינה,

מקום שבחר הקדוש ברוך הוא

להוריד את שכינתו מהעולמות העליונים ולשכון בתוך העם הנבחר, עם ישראל במדבר,

דבר ששום אומה ולשון לא זכו וצריך לפייס את ישראל שייתנו תרומה בשביל זה.

ולא עוד,

אלא שהמשכן הוא כפרה על מעשי העגל.

עם ישראל עשו עגל.

כשמשה רבנו עולה לשמים להביא את הלוחות,

ארבעים יום וארבעים לילה הוא לא אכל ולא שתה,

וכשהוא יורד למטה להביא את הלוחות הוא רואה את העם מכרכר מסביב לעגל,

עגל עזר.

למה הדבר דומה אומרים חכמים?

לכלה שמזנה תחת חופתה.

החתן בא ורואה פתאום

מה זה?

עגל,

עבודה זרה.

והמשכן היה כפרה על מעשי העגל.

נו, אדם שנותנים לו כפרה,

הוא צריך לרוץ אם אפשר לגמור את זה בכסף.

צריך לרוץ.

צריך לפייס אותו? אם אומרים לאדם שהוא חולה במחלה קשה,

ואם הוא ייתן כסף לא תהיה לו מחלה,

הוא צריך לפייס אותו בשביל זה?

הוא צריך לרוץ, לחפש איפה משלמים, לגמור את הסיפור.

אז גם כבוד וגם כפרה וגם לפייס.

עכשיו, את מי צריך לפייס?

אחד שהוא תפרן,

אין לו כסף.

צריך לפייס אותו, תתאמץ, תוותר על פיתה,

בשביל שיהיה לך כפרה וכבוד.

אבל עם ישראל יוצא ממצרים,

חוץ ממה ששאלה אשה מחברתה, משכנתה ומגרת ביתה,

כלים.

זה על הדרך.

אמרו למצריות,

אולי תשאלי לי כמה כלים, אנחנו יוצאים, עוד מעט נחזור, תביאו לנו כמה כלים.

לקחו כלים מהמסרים,

והם אמרו שלא, אין לה בדיוק את הכלי הזה ואין לה את הכלי הזה.

היא אמרה, למה את אומרת ככה? במכת חושך.

אנחנו הסתובבנו פה בתוך הבתים,

וראינו, יש לך שם כלי, ושם יש לך שעון, ופה יש לך זה.

למה את אומרת לו? אם רציתי במכת חושך, יכולתי לקחת לך את הכל.

אני בסך הכול רוצה לשאול ממך כמה כלים,

למה לא תתני לי?

אז המצריות שמעו, פשש, איזה צדיקות, אלה הצדיקות האלה, העבריות.

יכלו לקחת לרוקן את כל הבית ולא לקחו?

אלה עיני ואלה רסי, תפדלי, קחי.

טוב,

אז כבר היה קצת רכוש, נכון? היה.

אבל השם הבטיח לעם ישראל, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

זה לא רכוש גדול, כלים.

זה לא רכוש גדול, זה קצת, זה ככה

שאווייה, ככה, משהו קטן.

כתוב, אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, שכל

ישראלי שיצא מארץ מצרים, היה לו 80 חמורים לובים טעונים כסף וזהב ומרגליות ממצרים.

80 חמורים לובים.

זה לא סתם חמור, זה כמו מרצדה של אז.

והם היו טוענים אותם בזהב וכסף ומרגליות והולכים אתם למדבר.

וזה נקרא ביזת מצרים.

ביזת מצרים.

וזה קטן ליד ביזת הים.

בביזת הים עוד היה להם, כי המצרים שיצאו למלחמה היו מקשטים את הסוסים והמרכבות.

זה היה הכבוד של פעם.

יוצאים עם הכול מקושט למלחמה להראות שהם בטוחים שהם חוזרים עם הכול.

והקדוש ברוך הוא רמה אותם בים והעיף את הכול והוציא לישראל את כל התכשיטים ואת כל הזה.

בביזת הים היתה יותר.

זאת אומרת, עם ישראל לא היו תפרנים בכלל.

מליינים, כל אחד ביל גייטס.

מלאים, מלאים.

רק לשמור על ה-80 חמורים שלא התערבבו

הם החמורים של השכנים.

אתם יודעים כמה חמורים היו, היה אומר להם.

יותר ממה שהיו בני ישראל, חמורים רק היו.

מלא כסף.

מלא, מלא, מלא כסף.

והקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל, דבר אל בני ישראל דרך פיוס.

בבקשה מכם, תנו תרומה למשכן.

טוב, כמה?

כמה צריך תרומה?

אומר להם מחצית השקל.

ג'ובה.

בשביל זה צריך לפייס? מה יש לפייס?

איזה פיוס.

אבל הקדוש ברוך הוא מתנה תנאי.

הוא אומר, לא, אני לא רוצה סתם מחצית השקל. לא בעיה לתת.

אני רוצה שמחצית השקל תהיה מנדבת הלב.

ויקהו לתרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו. הלב שלו ידחף לתת את הכסף.

לא שיגידו לו ויסבירו לו וישתכנע ויגיד, רגע, מי עוד נותן?

אה, בסדר, טוב.

כולם נותנים. יאללה, ככה.

לא.

רוצה נדבת ליבו. למה?

המשכן, מקום השכינה, לא יכול להיות לא לשם שמיים.

לכן כתוב, ויקחו לי, אומר רשי, לשמי.

לשם שמיים.

מה שלוקחים זה רק לשם שמיים.

אז זה מה שמבקש הקדוש ברוך הוא, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו. תיקחו את תרומתי.

זה אני מוכן, מזה אני בונה את המשכן.

ואני אשרה את השכינה בתוכו.

בתוכו,

בתוכם. ושכנתי בתוכם.

ושכנתי בתוכם. לא כתוב בתוכו, לא בתוך אוהל מועד.

אלא ושכנתי בתוכם, בתוך כל יהודי, בלב שלו. לב נקי כזה,

אני אשרה את שכינתי בתוכו.

זה מה שאומר הקדוש ברוך הוא.

אבל זה לא יאומן כי יסופר.

יכול להיות מצב כזה שהתורה תגיד לנו

שהאנשים שקיבלו את החיים במתנה,

היו משועבדים בשעבוד עולם למעשה.

המצרים לא היו אמורים לשחרר אותם ממלוא המכות, האותות והמופתים שהקדוש ברוך הוא עשה בהם.

להוציא אותם משם, לא רק לגאול אותם, אלא להביא להם עושר כזה,

שאפילו במלחמת עוג, כשהם ניצחו, מרוב שהיה להם כסף, לא לקחו שלל בכלל.

די, נמאס.

צריך לבוא ולפייס אותם בשביל שהם ייתנו?

לא יאומן כי יסופר.

אני אשאל אתכם שאלה.

פעם אמרתי ליהודי אחד תגיד לי למה?

אתה לא לומד שעה, שעתיים ויום. אני לא יודע איפה יש לי זמן.

איפה יש לי זמן? אתה יודע איך אני עמוס מהבוקר עד הלילה? מה זה טרות? כמה בעיות?

הוא אומר אבל תלמד שעה, שעתיים זה בשבילך?

אין לי זמן.

הלוואי שאין לי זמן. אתה חושב שאני לא רוצה ללמוד?

אני רוצה ללמוד, אבל אין לי זמן.

אמרתי לו, תגיד לי, אם אני בא אליך הביתה ואני אביא לך בונבוניירה,

מתנה,

24 שוקולדים,

אתה אומר תודה, תודה, תזכין מצוות,

שמת את הבונבוניירה על השולחן,

הבאת קפה,

שתייה,

אני שואל אותך, אפשר לקבל אולי שוקולד אחד או שתיים מהבונבוניירה?

הוא אומר, בטח, למה לא עליינו או על הרוסים? מי הביא לי את הבונבוניירה?

אתה, קח את הכול אפילו.

אמרתי לו, אם הקדוש ברוך הוא נותן לך 24 שעות ביממה,

הוא אומר לך, תן לי שעה, שעתיים,

לא מגיע לו שעה, שעתיים, הבונבוניירה?

זה הבונבוניירה שלו, הוא יכול לא להביא לך מחר בונבוניירה.

וזה בשבילך, לא בשבילו.

זה בשבילך, אתה תהיה חכם, תהיה צדיק, יהיה לך עולם הבא, יהיה לך בעולם הזה פרנסה בשבח, אם אתה סומך עליו ואתה מוכן לשבת וללמוד,

ואתה מראה את הביטחון בשם יתברך,

שנתן לך 24 שעות, למה, הוא יקפח אותך?

היום, כשאתה לא עושה כלום, הוא נותן לך. אם מחר תעשה, לא ייתן לך יותר.

אלא מה, אנחנו רק יודעים לקחת.

לתת?

שום דבר.

לקחת, לקחת, לקחת, לקחת.

שואלים כל המפרשים,

איך זה כתוב,

ויקחו לי תרומה.

היה צריך להיות כתוב, ויתנו לי תרומה.

דבר על בני ישראל, וייתנו לי תרומה. בשביל לבנות את המשכן צריך לתת תרומה, לא לקחת תרומה.

נכון שככה צריך להגיד? וייתנו לי תרומה.

אפשר להבין את זה על פי מעשה שהיה.

הייתה בחורה אחת שהחליטה לנסוע לצרפת.

פעם ראשונה היא טסה.

לפני שעולה למטוס בחורה דתייה,

היא חוששת אולי הכשרות בלעל לא כל כך.

למה הם לפעמים טסים בשבת גם? אי אפשר לדעת אצלם כלום.

אפילו שהם הבטיחו לרבנים עכשיו שהם לא יטוסו יותר בשבת,

בשבת הם עשו קטע לא יפה.

היה להם איזו תקלה באחד המטוסים,

והטייס ראה שיש בעיה עם המיזוג אוויר,

אז הוא החליט לנחות באנגליה.

עכשיו להגיע עד לישראל, יצטרכו להגיע בשבת.

אז החרדים הורידו, אמרו להם אתם תלכו

לבית מלון.

טוב, חרדים הלכו לבית מלון לפי הסיכומים. עכשיו לאלעל אסור לטוס בשבת לאור הסיכום האחרון,

שהם

חתמו שהם ישמרו את השבת של שנת 1982. יש שבת בראשית של הדתיים,

יש שבת של אלעל, קוראים לה שבת 82. מה זה אומר? תכף אני אסביר.

בקיצור, מה הם עשו?

החליפו,

במקום שיהיה כתוב טיסת אלעל מספר כך וכך לישראל,

כתבו טיסת סנדור,

זו חברת בת של אלעל.

טיסת סנדור.

איפה החליפו? לא החליפו מטוס, החליפו בטרמינל את הכיתוב.

והחזירו את כולם לאותו מטוס וטסו בשבת.

מה זה שבת של 1982?

אני יודע שיש שבת שהיה שישה ימים שהשם ברא את העולם, ביום השביעי שבת.

זו השבת היחידה שאני מכיר.

כל השבתות אחר כך זה העתק של השבת הזאת.

אלעל חתמו ב-82 הסכם על שמירת שבת עם הציבור החרדי.

מה זה 82?

כשמ-82 יש להם חברת בת שטסה בשבת, שמוכרים כרטיסים של אלעל ושבת לחברות זרות,

שמפעילים את צוות קרקע. שבת של אלעל זה נקרא.

אז זה נקרא שמירת שבת של אלעל.

בושה וחרפה.

בקיצור, האיבא לטוס לא סומכת על אלעל,

החליטה לקנות ופלים,

שאלה לפחות לטיסה. טיסה לא הרבה, ארבע וחצי שעות.

לקחה חבילה ואפלים, שילמה,

לוקחת את ואפלים איתה, פתאום היא ניתקת מהקיוסק כי היא רואה שאחד עוקב אחריה.

איפה היא הולכת? הוא הולך.

היא זזה בכוונה לכיוון אחר, הוא עומד לידה.

הולכת לכיוון אחר, עומד לידה.

קיבלה פחד, אבל מה תעשה? הטיסה תיכף יוצאת.

עומדת בטור, מוסרת את הכרטיס, נכנסת, והוא אחריה.

מתיישבת על כיסא ובעל ידה.

והיא התחילה לרעות, פוחדת.

עכשיו מה היא תעשה? היא תצעק?

הוא לא יעשה משהו.

עכשיו היא לבד.

אין אבא, אין אמא, אין אף אחד. ואם היא מדבר, אולי יזיק לה.

מתפללת, ממלמנת כל הזמן.

חוגרים את החגורות,

ממריאים,

אומרת תפילת הדרך, כמו שלא אמרה אף פעם.

איך שמתייצב המטוס,

פותחת החבילה של הבפלים,

עושה ברכה, בורא מיני מזונות,

לוקחת בפל ואוכלת.

פתאום הוא מושיט את היד, לוקח גם מהבפלים,

לוקח גם בפל,

בלי ברכה,

הולכים לצפה,

בלי לבקש, בלי רשות, בלי כלום.

ההיא התחילה לרעוד,

היא לא יודעת מה לעשות,

היא כבר החבילה אצלה דררדרה.

אבל היא רוצה ככה להרגיש שהוא לא ייראה יותר מדי,

אז היא לוקחת עוד אחת.

היא לוקחת אחת, הוא לוקח.

היא לוקחת אחת, הוא לוקח.

בקיצור, שניהם גמרו את החבילה.

גמרו את החבילה.

גמרו את החבילה,

המטוס מודיע על נחיתה,

והיא כבר לא יודעת מה יקרה, למה אם היא תצא מהטרמינל או אם הוא רודף אחריה, בצרפת היא לא מכירה אף אחד, מה יהיה?

עכשיו פה יש עוד אנשים, מה יהיה שם?

היא יוצאת, לוקחת את המזוודה שלה ורצה, טקסי, טקסי, טקסי, נכנסת לטקסי, סע,

לאן? לא חשוב, סע, סע.

מסתכלת אחורה עם ההוא אחריה, אין,

אין יותר כלום, אבל היא לא מאמינה.

סע ימינה, סע שמאלה, סע, העיקר מבלבל אותו על כל מקרה.

בקיצור, הגיעה לאיזשהו מקום, אמרה לו עכשיו, הוציאה את הפתק, אומרת לו, אני צריכה למקום כך וכך.

עוצר, כמה אני משלמת, אומר לה את הסכום,

פותחת את התיק שלה להוציא את הסכום, מה היא רואה?

חבילה של ופלים.

היא אכלה את הוופלים שלו כל הדרך.

היא חשבה שהוא גזלן,

שהתבייש לו,

איך הוא עושה דברים כאלה,

בלי ברכה, בלי כלום, בלי רישום וטוחן,

על חשבוני.

בסוף המתברר, היא אכלה על חשבונו.

למה? היא קנתה בקיוסק, שמה בתיק ולא שמה לב.

אחר כך גם הוא קנה חבילה,

והיא לקחה את החבילה שלך.

זה מה שאומר הפסוק. אתם חושבים

שאתם נותנים לי, אה?

אומר הקדוש ברוך הוא.

אתם לוקחים ממני, אתם לא נותנים לי כלום. לי אתם לא יכולים לתת, אתם רק לוקחים. לכן כתוב, ויקחו לי תרומה.

לא ויתנו לי תרומה. מאיפה אתם נותנים? משלי.

תן לו משלו שאתה ושלך שלו.

לא תתן לו משלו,

הוא יהיה שלו.

אבל אדם מתהלך פה כאילו זה שלו הכל.

אני קיבלתי, זהו.

קיבלתי, זהו. זה שלי, עכשיו אני אחליט מה אני עושה.

אומר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, דבר לשון פיוס.

פיוס. למה צריך לדבר כשמבקשים תרומה מאנשים צריך בלשון פיוס?

היה פעם אחת, הבן שלו היה בחוץ-לארץ.

ואחרי תקופה מסוימת הוא שלח מכתב לאבא שלו.

והאבא לא ידע לקרוא.

אז הוא קיבל את המכתב,

ובדרך שהוא הלך

אמר לך, תעשה טוב ואני לא יודע לקרוא.

הבן שלי שלח לי מכתב מחוץ-לארץ, תקרא לי בבקשה מה כתוב.

הוא היה ממהר,

התחיל לקרוא לו,

אבא, שלום, נתקעתי.

אין לי כסף, שלח לי כסף, בבקשה, תודה.

אמר, אם הוא מדבר ככה, מי ישלח לו גרוש, אני לא שולח לו. תביא את המכתב, תביא.

אחרי כמה זמן

אמר, לא יכול להיות, הבן שלי ילד מחונך, איך יכול להיות שהוא דיבר ככה?

אמר למישהו אחר, היה ככה מצב של שלווה, אמר לו, תקרא לי.

קרא לו,

אבא,

שלום,

נתקעתי,

המצב שלי קשה, בבקשה, תשלח לי כסף.

אמרו,

ככה מדברים.

עכשיו נשלח לנו.

אותם מילים, שיהיה להם איך מדברים.

אומר דבר על בני ישראל לשון פיוס.

אפילו בשביל מחצית השקל, והם מיליונרים, טייקונים, בכסף.

צריך לבקש מהם את זה בדרך של פיוס.

למה יש לנו מידה רעה?

מידה רעה, רעה, רעה, קוראים לה כפיות טובה.

כפויי טובה.

יש לנו אבא ואמא, נכון?

אנחנו חייבים להם את החיים, נכון?

שלושה שותפים באדם, נכון?

הקדוש ברוך הוא אבא ואמא, נכון?

מי ברא אותנו? הם.

אז את כל החיים אנחנו חייבים להם?

רק בשביל שהולידו אותנו, נכון?

אחר כך גידלו,

האכילו, השקיעו, חינכו, טרחו, רצו, מה לא עשו?

אז מגיע להם?

מגיע.

אם פעם אחת

אבא או אמא פונים אלינו בצורה תובענית

או בצורה שלא מתאימה לנו,

איך אנחנו מגיבים?

יש כאלה מתנגדים, יש כאלה בחוצפה, יש כאלה עושים ברוגז, יש כאלה

דורקים את הדלת, יש כאלה זה, ויש עדה. מה זה?

מה זה?

כאלה כפויי טובה?

כאלה כפויי טובה?

חברים,

עשר שנים,

בנאמנות.

פעם אחת פישל אחד לשני,

זהו, סוגר, נגמר הסיפור. בשבילי אתה גמרת, חבל לך על הזמן, נגמר, נגמר.

מה אתה מחפש דופי באנשים?

דבר אחד, שני דברים, שלושה דברים, אתה סוגר הכול, מה קרה?

כפויי טובה.

במקום שנזכור את כל הטובות, ואפילו טובה אחת, רק שעשו לנו, ונזכור אותה,

אנחנו זוכרים הפוך, את הרעה.

את הטובות לא זוכרים, רק את הפגמים אנחנו זוכרים.

את הטובות לא זוכרים. לא רוצים להיות חייבים לאף אחד שום דבר.

שום דבר.

כפיות טובה.

מידה רעה.

ארבע מידות בנותני צדקה.

ארבע מידות בנותני צדקה. הרוצה שייתן ולא ייתנו אחרים,

אינו רעה בשל אחרים.

זה בית כנסת.

תרם את זה אחד או תרמו כמה?

כמה.

יש אחד שאומר, אני מוכן לתרום את בית הכנסת, בתנאי שרק אני תורם.

הגבאים צריכים להיות מבסוטים במקום לטרוח לרוץ אצל הרבה אנשים ולחפש ולבקש, ועד שנמצא את כולם, עד שנשיג את הכסף.

אם יש אחד מליין שנותן את כל הכסף, יותר טוב, לא?

הרוצה שייתן ולא ייתנו אחרים,

אינו רעה בשל אחרים.

למה, הוא עושה בשל כבוד.

הוא עושה בשביל קבל שבח.

הוא רוצה שישימו לו שלט.

כתוב באחרית הימים,

והסיר השם את לב האבן מבשרכם.

מה זה לב של אבן מבשרכם?

יש לאנשים לב של אבן? הוא אומר כן.

יש אנשים שיש להם לב אם יש אבן.

אם שמים אבן,

נדבט, התורם, היקר, החשוב וכולי וכולי, ואת כל ההיסטוריה שלו כותבים, הוא מוכן לתרום. אם אין את האבן הזאת, הוא לא תורם.

באחרית הימים, השם יסיר את הלב הזה.

אנשים ידעו מה האמת ומה לא.

אבל היום,

כפויי טובה, אנשים מסתכלים רק בכפיות טובה אחד על השני.

זאת אומרת, מחובתנו לתקן את המידות האלה,

משום שהן גורמות לנו להפסיד הרבה.

עכשיו צאו ותחשבו, כמה אנחנו חייבים לקדוש ברוך הוא?

על הראייה שאנחנו רואים,

על השמיעה שאנחנו שומעים,

על הנשימה שאנחנו נושמים,

על כל האיברים הפנימיים,

על הילדים,

על הפרנסה.

כמה אנחנו חייבים?

ואם בורא עולם מבקש מאיתנו משהו,

איך יכול להיות שאנחנו מסרבים?

איך אפשר להגיד לקדוש ברוך הוא לא?

יש אנשים בבוקר

לא קמים אפילו, אפילו,

להגיד ברכות השחר.

אין להם זמן להגיד אפילו ברכות השחר.

אם בן אדם היה חס ושלום במצב שהראייה מידרדרת לו עד שהרופאים אומרים שתוך פרק זמן הוא יגיע למצב של עיוורון.

מה הוא היה מוכן לתת

בשביל שייפסק המצב

ויעמוד על המצב האופטימלי העכשווי?

מה הוא היה מוכן לתת?

אם אדם הגיע כבר למצב של עיוורון ואמרים שיש מנתח דגול

שתמורת

300,000 דולר יכול להחזיר לו את הראייה,

אומנם עם משקפיים מספר 14. תחתית של טמפו של פעם.

אבל הוא יראה,

הוא יראה.

ואנשים ישלמו 300,000 דולר בשביל לראות או לא.

סומה חשוב כמת.

מה אומר הקדוש ברוך הוא? תגידו לי אם זה מוגזם.

תקום בבוקר ותאמר,

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עברי

על 24 שעות של ראייה חינם.

זו דרישה מוגזמת, אה?

יותר מדי מגזים.

מה זה?

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עברים. שמונה תיבות אני צריך להגיד על הבוקר.

ולא רק זה.

אחר כך אני גם צריך להגיד,

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוקר כפופים.

למה? יש כאלה הולכים עם חטוטרת וזקנים.

והגב שלהם כפוף.

או יש להם דיסקוש.

או יש כאלה, יש להם בעיה בחוליות.

וזה הולך, זוקף כפופים. הולך, רוקט את זה.

לא מגיעה לקדוש ברוך הוא ברכה על זה, ברכה, משהו קטן.

מה מבקש הקדוש ברוך הוא?

דברים קטנים. איך יכול להיות שבן אדם אין לו את הזמן?

איך יכול להיות?

כפוי טובה, כפוי טובה. לוקח, מקבל, לא רוצה לתת.

אתם יודעים, יש מצווה לתת מעשר.

מעשר כספים.

אדם מרוויח, מהנטו צריך לתת מעשר כספים.

איזה גוזמה. וואללה, כל דבר כסף. הדתיים האלה, הכל כסף.

כאילו הדתיים המציאו את זה. הקדוש ברוך הוא אמר. אני אמרתי, הקדוש ברוך הוא אמר.

אבל אני אשאל אתכם בעסקים, מישהו פה מבין? בעסקים?

אני בא לאחד, אומר לו, תשמע,

אני עושה אתך עסקה.

על כל אלף דולר שאני אביא לך,

אתה נותן לי מאה דולר.

עסקה טובה או לא טובה?

מאה אלף דולר,

תנתן עשר אלף דולר. מיליון דולר אני נותן לך,

תיתן לי מאה אלף דולר. שווה או לא שווה?

עסקה טובה.

אומר הקדוש ברוך הוא אותו דבר.

תן מעשר, אני אביא לך עוד.

תן מעשר, אני אביא לך עוד.

למה אנשים לא מקפידים על מעשרות?

למה הם כבר קיבלו, קיבלו, זה שלי, שלי. לא משחרר, לא משחרר.

הגיע אליי, לא משחרר. אתה יודע כמה הוצאות יש לי?

אומר החפץ חיים, זכר שדה שלך, אין לאנשים שכל.

זה כמו אחד קצר את השדה, קצר את השדה,

אחרי שהוא קצר את השדה, הולך עם כל הזרעים,

מוכר אותם וזהו. ואיך יצמח לך שדה עוד פעם?

חייב להפריש ממה שאתה קצרת חלק מהזרעים

בשביל להחזיר בחזרה לאדמה שיצמח עוד פעם.

מה זה מעשר? זריעה מחודשת.

כמו שהמלח שומר על הבשר,

ככה המעשר שומר על הפרנסה.

אז כל העצות שנותן הקדוש-ברוך-הוא זה בשבילנו,

ואנחנו לוקחים ולא מחזירים.

נותן לנו חיים,

ומה אנחנו עושים אותם? מבזבזים.

אני אשאל אתכם שאלה.

תגידו לי, יהודים יקרים,

שעה אחרונה בחייו של אדם, אומרים לו, יש לך שתי אפשרויות.

כמה הרווחת עד היום לשעה?

כמה מרוויחים בדרך כלל מוצע לשעה?

כמה מרוויחים בדרך כלל מוצע לשעה אחרונה?

19.30. יש כאלה שמרוויחים קצת יותר.

בואו נגיד שיש אנשים שמרוויחים לא רע, לא רע,

100 דולר לשעה.

נגיד שיש כאלה.

100 דולר לשעה.

שעה אחרונה של החיים, אומרים בן-אדם,

יש לך שתי אפשרויות.

או לקרוא משניות

או תהילים,

או להרוויח 100 דולר על השעה האחרונה.

מה הוא בוחר?

למה הוא בוחר?

למה הוא בוחר?

למה הוא בוחר?

שיקח את ה-100 דולר.

מה יעשה איתם? מה יעשה עם ה...

ומה יעשה עם מה שיש לו היום? ומה יעשה עם מה שיש לו 100 דולר היום על כל שעה? מה יעשה? ייקח אותם?

גם לא ייקח אותם. מה הוא כן ייקח בסוף?

את מה שהוא עשה בימי חייו, שהוא רוחני, שיוצא מכאן.

מה שלא רוחני לא יוצא מכאן.

הייתה מדינה אחת

שהיה להם מנהג מוזר.

כל שנה היו ממליכים מלך.

כל שנה.

איך ממליכים את המלך?

מי שעובר בשער המדינה ביום פלוני, בשעה פלונית,

תופסים אותו, שמים לו כתר על הראש ואומרים, אתה המלך.

יום אחד עובר מישהו בשערי המדינה,

התנפלו עליו, שמו לו כתר על הראש, אמרו לו, יחי אדוננו המלך. ההוא פחד, דלק, קניבלים,

מה התנפלו עליו?

תאר לך, אתה עובר פה בראשון לציון, פתאום שמים לך כתר על הראש? לא לפני פורים.

לפני ראש השנה שמים לך כתר,

אומרים, יחי אדוננו המלך, ומכניסים אותך לכרכרה.

אה שדה, אתה פחד פחדים.

מכניסים אותו, הוא רואה שדרות

של אנשים ממתינים וכולם מוחאים כפיים.

יחי אדוננו המלך, יחי אדוננו המלך. איזה פחד פחדים.

מכניסים אותו לארמון ואומרים לו, זהו.

אתה המלך שלנו, מה שתגיד אנחנו עושים.

ההוא רועד מפחד,

לא יודע מה מתכננים עליו, זה לא ייתכן דבר כזה.

יושב, לא מדבר אף מלה.

עוברת יממה, הוא לא מדבר אף מלה מהפחד, שלא יעשה את העוז.

אבל בסוף הוא צמא.

אז הוא מבקש, אם אפשר לקבל

חצי כוס מים.

אמרו לו, כן, אין בעיה, נביא לך חצי כוס מים,

נביא לך יותר, גם אם אתה רוצה, מה שתבקש.

שתר רזה עבר, לא אמרו לו כלום.

אמר, אם אפשר לקבל בייגלה אחד, בייגלה.

בייגלה אין בעיה, גם גונגות אנחנו ניתן לך.

ראה שגם זה עובר.

אמר, עכשיו הוא יעז יותר.

אמר, רק רגע,

אפשר לצאת קצת לנשום אוויר? אמרו לו, בטח,

יחי אדוננו המלך, הוציאו אותו, מלווים אותו פרשים,

וואי וואי וואי, תהלוכות.

איפה אתה רוצה? פה, שם. ראה שבאמת זה רציני, הוא מלך.

אמר להם, תשמעו, תביא לי את כל התזמורות,

תביא לי זמרים, תביא לי זה, תביא לי אוכל, תביא לי עוגות, תביא, תביא, תביא, תביא.

אבלה, איתחן, לאפלף, התחיל, התחיל לעשות חיים משהו.

מסתיימת השנה,

מגיעים אליו לכיסא,

אומרים לו, זהו, תמה שנת המלכות,

מורידים לו את הכתר,

מכניסים אותו לכרכרה,

מביאים אותו לשערי המדינה,

נותנים לו שתי בעיטות, ומעיפים אותו החוצה.

זהו.

עובר שם מישהו אחר,

טאח, התלבשו עליו, שמו לו כתר, אמרו, יחי אדוננו המלך, והתהליך חוזר בחזרה.

זה השני היה פיקח.

אמר להם, תגידו לי, אני באמת מלך?

כן? אמרו לו, כן.

אמר, אני רוצה שתזמינו לפה את שר האוצר.

הזמינו.

שר החקלאות?

הזמינו.

שר הביטחון? הזמינו.

וככה מזמינים את כולם. הוא שואל את שר האוצר, תגיד לי,

כמה יש בקופת המדינה?

אמר לו, כך וכך. שואל את שר החקלאות, כמה יש יבול במדינה?

אמר לו, כך וכך.

איפה שר המשפטים? אומרים לו, פה.

הוא אומר, תשמע, אני רוצה עכשיו שאתה תדאג שיקנו אי על השם שלי מחוץ למדינה.

אמר, כן? אדוני המלך, בבקשה, ישר.

אמר, עכשיו אני מבקש

שתעבירו את כל הכסף שבמדינה לאי.

העבירו. את כל היבול לאי.

את כל הזמרים לאי.

את כל האשפים בשפים לאי.

את כל הזה לאי.

הכול העביר לי. כל המסלולים השאיר.

אחרי תשעה חודשים ניקה את כל המדינה.

ישב, מחכה, מתי יתנו לו שתי בעיתות?

הגיע תום השנה, הורידו לו את הכתר, שמו אותו בכרכרה,

הגיעו אותו לשער המדינה, נתנו לו שתי בעיתות והעיפו אותו.

לאן הוא הלך?

להי.

מי יותר חכם הראשון או השני?

מי יותר חכם הראשון או השני?

לפי השאלה שלך. לפי השאלה שלי, הראשון?

מי אומר השני?

תראו, רוב האנשים,

לפי מה שאני רואה כאן, הם דומים למלך הראשון. האם למה נמשל?

האם נמשל לעולם הבא? בטח.

זאת אומרת,

אנחנו פה 70 שנה.

אחרי 70 שנה יש לנו שתי בעיתות, יאללה, לקבר.

נגמר.

נגמר הסיפור, זהו.

מה עשינו אבל פה בינתיים ב-70 שנה?

אכלנו, שתינו, נשאנו, טיילנו, עשינו, בילינו. וואי, וואי, וואי, וואי, כמה, ניצלנו את החיים כמו שצריך. לא, הם ניצלו אותנו.

אנחנו נשארנו בלי כלום,

שתי בעיתות לבור.

אבל המלך החכם,

כל מה שיש לו פה, מעביר לאן שילך, לאי.

מעביר לעולם הבא, מעביר, מעביר, מה.

יום אחד תלו לו בעיטה, לאן הוא הולך?

לאי.

לעולם הבא שהוא הכין.

מי שטרח בערב שבת,

יאכל בשבת.

מי שלא טרח בערב שבת,

יאכל אותה בשבת.

אז איך בן אדם נמצא בעולם הזה כשהקדוש ברוך הוא נותן לו את כל העצות

בשביל שהוא ירוויח,

בשביל שיהיה לו טוב,

בשביל שיזכה לחיי נצח לעולם ועד,

והוא הולך ומבזבז את החיים שלו פה בעולם הזה?

אתם מאמינים שאדם מוכר את החירות שלו בשביל 21 שקל, או 19,30,

או 100 דולר?

מוכר את החירות שלו, משתעבד לאחרים בשביל כסף?

ואחרי זה מה? לא נשאר כלום.

לא נשאר כלום.

כמה בן אדם אוכל, אתם יודעים?

שלוש קילו ביום עם שתייה בערך.

בשנה כמה זה כפול 365. יעני, כל אחד מפה אוכל בערך טון.

טון האוכל.

זה משאיות.

ואם הוא חי 100 שנה, זה 100 טון. זה אוניות.

וכמה הוא יוצא מפה? בקושי 50 קילו.

לא חבל, הכל הלך פרש.

ואם ימכרו את כל הגופה שלו, לא יקבלו חמישה סנט.

אז מה יצא מכל זה? אבלה עת חן לפלף, אבלה עת חן לפלף, ויום אחד צ'יק הולך.

מאכל לתולעים.

איפה ההיגיון?

אבל נשמה שנפחת בי,

זה אני.

אני זה נשמה שנמצאת בתוך גופה.

הגופה הזאת זה בית לנשמה.

אבל מי שמפעיל את הגופה זה הנשמה. אם תצא הנשמה, הגופה שוכבת, דוממת.

מה שמניע אותה, מה שחי, מה שמדבר, מה שחושב, מה שמבין,

זה הנשמה. בלעדיה זה חתיכת בשר כמו שניצל שאכלנו בצהריים.

אז איפה אני?

איפה אני? מה אני עושה בעולם הזה?

בשביל מה באתי לפה?

אז צריך לאכול, צריך לישון, צריך קצת לעבוד, צריך כסף, צריך זה. בשביל מה, אבל?

לא בשביל זה. זה לא עצם הדבר. זה הכלים שאיתם אני יכול להשיג את המטרה שבאתי.

הרוחניות.

שהנשמה שני תיבנה בצורה כזאת, לכשאצא יום אחד אני אהיה מלא וגדוש במצוות,

שאקבל עליהן את השכר.

אחרת העולם הזה אין לו שום הבנה.

כי מה ההבדל בינינו לבין חתול?

מה ההבדל? הפוך, חתול חי יותר טוב מאיתנו בחיים.

שום התחייבויות, שום ארנונה, שום גמחים, גז, מים, חשמל,

דואר,

טלפון, בלאגן,

ועד, ועד הפחים, ועד, אין לו שום דבר.

חי, מבסוט, מיהו, מקבל חלב.

נו, אז מה אנחנו טובים ממנו כשאנחנו יודעים שיש לנו בעיות?

הוא, אין לו בעיה.

אין פה אוכל, הולך לפח השני.

אין, בבניין השני.

אין לו שום בעיה.

ראיתם צו?

צו?

הוא לא יכול.

הוא הולך לאט ל...

למה? חי 200 שנה.

לא בוער לו.

ולא רק זה,

הוא גודל עם הבית שלו, עם הדירה.

הייתם פעם אחת נולד עם דירה?

והיא מתפתחת איתו ביחד.

ואנחנו מסכנים 20 שנה, 30 שנה משכנתה, בקושי גומרים, משלמים שלוש דירות על מחיר של דירה.

אה, אה, שדה.

והצו הזה מוציא את הראש, אוכל ירק, וזהו.

מסודר.

מה אנחנו יותר טובים מבעלי חיים?

בשביל מה האדם בא לעולם?

והקדוש ברוך הוא מלמד אותנו,

יש לנו מידות לא טובות שלא נותנות לנו להסתכל באמת,

כי אנחנו כפויי טובה,

כי אנחנו בעלי תאווה,

כי אנחנו בעלי קנאה,

כי אנחנו בעלי גאווה.

אנחנו חושבים את עצמנו למשהו.

אבל אם אדם מסתכל בסך הכללי,

במאזן שלו,

מה הוא שווה בעיני מי שברא אותו?

גורנישט מיט גורנישט.

אדם מגיע לעולם האמת, אתם יודעים, יש שם הקלטות,

כתוב בקהלת, סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים יירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

סוף דבר הכל נשמע, משמיעים לאדם את כל מה שעשה בעולם,

ומראים לו את כל מה שעשה בעולם.

ואפילו שיחה קלה בין איש לאשתו משמיעים לו.

אדם מגיע לעולם האמת, אומרים כן, מי הגיע? אומרים פלוני בן פלוני.

להוציא בקשה את הקלטות,

מוציאים קלטת של גיל שלוש עשרה, בר מצווה.

שומעים אותו אומר,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים,

שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך ברוך אתה השם.

מברך ככה ככה ככה.

תוציא יום שני.

תוציא יום שני.

מודה אני לפניך, יום שלישי.

מוציאים?

תעביר.

תעביר.

אין שעדה.

איזה קלטת זאת? תביאי קלטת.

תוציא גיל.

יום שלישי רביעי.

תוציא רביעי. מוציא רביעי.

פססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

מדגמית?

מה אומרים לו?

פסססס...

וגיהנום. פסססס... נשלח אותו.

מה זה?

שלחו בן אדם, הביאו אותו לפה. מה עשה?

מה עשה?

זה לא ייאמן כי סופר.

אם נגיד לא היה פה פיתות ולחם עכשיו, בראשון-לציון, היה בעיה, שביתה.

היה רק פיתות בטבריה.

מישהו היה נוסע מפה עד טבריה להביא פיתה

עכשיו לארוחת ערב?

היו נוסעים לטבריה להביא פיתות? לא היו נוסעים.

היו מחכים שתיגמר השביתה. מי יישא הטבריה בשביל פיתה?

עד שתגיע לשם אתה צריך מאפייה.

האם יכול להיות שאדם עזב את העולם העליון וירד לפה מרחק

טריליונים שנות אור בשביל לאכול פיתות ולנגב חומוס?

יכול להיות שבן-אדם ירד לעולם של נגב חומוס?

באה הנשמה לעולם בשביל לאכול חומוס,

בשביל זה הוא בא.

הנשמה ירדה למטה, לא חתול,

לא כלם, לא דג.

הנשמה של בן-אדם וצלם אלוקים ירדה למטה, בשביל מה?

איפה האנשים?

איפה המחשבה? איפה התכלית?

האנשים מבזבזים את הזמן בחיים, והכול הולך.

אומר הקדוש-ברוך-הוא, דבר אל בני ישראל. איזה דור?

דור דעה.

דור שראו את הקדוש-ברוך-הוא עין יענק. דור שאמר, זה אלי ואנווהו.

דור שראה קריעת ים-סוף. דור שאכל מן שיורד מהשמים.

לא נסע לטבריה. פיתות ירדו מלמעלה.

דור שהיה לו מים מסלע.

דור שהיה לו ענני כבוד.

דור מלא כסף. חמורים לוביים.

שמונים לכל אחד.

וצריך לפייס אותם, לתת מחצית השקל,

כי יש באדם מידה של כפיות טובה.

כמו שאתה לא שואל על בעל חי למה יש לו מידה כזאת, אל תשאל על אדם למה יש לו מידה כזאת.

יש רק דרך אחת לתקן את זה.

אם לומדים מוסר של התורה,

ואדם יודע את הפחיתות והנחיתות של המידות שלו, הלא-טובות, ויתקן אותן, יש לו סיכוי להיות בן-אדם.

אם לא, הוא בעל-חי.

הוא ממש בעל-חי,

שפועל לפי אינסטינקטים,

לפי טבעים, לפי הרגשים,

לפי מידות רעות.

אדם נברא בצלם אלוקים.

אדם נברא בצלם אלוקים.

תחשבו רגע עכשיו, תשמעו עכשיו צורה שאני מדבר.

אם יש עכשיו דיוקן של מלך,

באדם מבזה את הדיוקן של מלך.

יש דיוקן של מלך,

והוא הולך ושובר את הדיוקן. אם זה היה בזמן המלכים,

היה דינו מוות.

כשרוצים להכעיס יותר מדי את ישראל, מה עושים? שורפים לה את הדגל, נכון?

כשרוצים להראות עד כמה שונאים מישהו, לוקחים את התמונה וקורעים אותה, נכון?

מה זה בן אדם?

בן אדם זה בצלם אלוקים.

בצלם אלוקים.

עכשיו הורגיז אותך איזה מילה, תח, נותן לו סטירה.

הלו,

אתה נותן סטירה לצלם אלוקים.

עזוב איך קוראים לו, יוסי, משה,

אבל ממי פגעת? בצלם אלוקים. השם ברא אותו בצלם אלוקים.

ואתה מבזק לצלם אלוקים.

ולא סתם, זה הבן שלו גם, ואתה פוגע בבן שלו.

נו,

אז מה אתה חושב שהקדוש ברוך הוא יעשה?

אחד שפוגעים בבן שלו, מה הוא עושה?

והקדוש ברוך הוא כשרואה שפוגעים בבנים שלו,

במקום ללכת לעזור אחד לחבר שלו,

ולתמוך אחד בשני, ולסייע אחד לשני,

אז אנשים פוגעים אחד בשני על חשבון השני.

וכתוב, כל המתכבד בקלון חברו,

אין לו חלק לעולם הבא.

מה זה מתכבד בקלון חברו?

אחד אומר,

אני לא כמוהו, אני מניח תפילין.

ומהקלון של השני שלו מניח תפילין, הוא נבנה. הוא אומר, אני לא כמוהו, אני מניח תפילין.

הוא מתכבד בקלון של חברו.

אחד כזה, אין לו חלק לעולם הבא.

למה? מבזה את הצלם אלוקי.

כמה הקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה טובים.

הגיד לך השם הטוב, מה השם שואל מעמך?

כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצניע ללכת עם השם אלוקיך.

מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו? אהבת חסד.

לא רק לעשות חסד, כי לפעמים עושים חסד לצאת איתי חובה.

בא איזה עני, נותנים לו את הצדקה, רק עזוב אותי, שחרר את הלחץ, כך תלך.

אהבת חסד זה לרדוף אחרי חסדים כל הזמן.

זה מהפנימיות.

זה מהלב. זה נדבת ליבו. אדם כזה זה אדם מושלם.

זה מה שהשם רוצה מאיתנו. ולאדם כזה הקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו, ויהיה לו סייעתא דשמיא והצלחה בכל מעשי אדם.

אבל אם זה בא עם לב נקי.

אם לא,

אז הוא עושה רק בגלל שטוב לו במה שהוא עושה.

יש אדם שנותן צדקה בשביל להשקיט את המצפון שלו.

כן.

הוא לא יכול לאכול כשהשני רעב.

אז הוא נותן לו בשביל שהוא יוכל לאכול.

אבל זה לא נדבת לב.

נדבת לב זה שאתה דואג באמת.

ולא דואג רק

במובן הגשמי,

בפרט במובן הרוחני.

איך לעזור לאדם, ליהודי, שישיג עולם הבא,

שיזכה לגן-עדן.

זה הדבר הכי גדול. זה בפרשת תרומה לומדים בזוהר הקדוש את סוד החזרה בתשובה,

קמה מעלתה שהקדוש-ברוך-הוא שמח כל כך במי שמחזיר בתשובה,

שכל יום הוא מבקש את הדיוקן שלו בשמים,

שיביאו אותו לפניו בשעת התחנון שאומרים למטה,

שזה ייחוד של הזיווג העליון, קודשא בריך ובשכינתא.

ואז הקדוש-ברוך-הוא נותן 70 מפתחות בידו של עולמות גנוזים,

שאף ברייה לא יכולה להיכנס,

והוא מושל בכולם להלך בתוכם ולעשות כבשלו.

כי אין חשוב לקדוש-ברוך-הוא יותר מאשר מקרבים את הבנים שלו ומביאים אותם להכרה שיש בורא לעולם, מנהיג לכל הברואים.

והנה אנחנו נמצאים פה היום,

בזכות היהודי היקר שקוראים לו יואב,

אפילו שהוא לא רוצה כל כך שאני אדבר עליו, אבל אני לא שואל אותו.

היהודי הזה עזר לי מאוד מאוד מאוד מאוד בשביל לעסוק.

לעשות את אצטדיון טדי לפני כמה חודשים שהיו שם ברוך השם עשרים אלף איש

בזמן המלחמה

ואני הבטחתי לו שאני אבוא לבית הכנסת

אפילו שאני לא הולך לבתי כנסת

רק לאולמות

וקיימתי את ההבטחה ברוך השם כי זה שיהודי שדאג

באמת מנדבת ליבו והונו ואונו

בכוחו ובכספו יומם ולילה ללכת לדאוג שיהיה פרסום בכל הארץ

בשביל שיגיעו אנשים לקידוש השם הגדול שהיה עשרים אלף איש.

אז הכרת הטוב ולא כפיות טובה החלטתי שאני בא לפה להחזיר ואתם המרוויחים הגדולים בזכותו.

אז תראו מה זה יהודי שעושה משהו

יהודי שעושה משהו בלב נקי למטרה אחת, קידוש השם,

ללא תמורה, ממש ללא תמורה,

רק בשביל שיתקדש שמו יתברך.

וברוך השם, הנה זה ממשיך הלאה, ואתם פה,

ובאינטרנט רואים את השידור הזה בכל העולם כולו,

וקלטת יוצאת אחר כך, וקידוש השם ממשיך הלאה,

וזה מתגלגל לאין-סוף בזכויות שלא נפסקות.

תראו פעולה של יהודי אחד, אם עושה כמה יכולה להניב פירות ופירה פירות לנצח נצחים.

זה כוחו של יהודי.

במקום שאדם יהיה אגואיסט ויחשוב רק על עצמו ועל הרווח האישי שלו ועל השעת עבודה שלו ורק ידאג לעצמו וסביבו והאגו שלו,

אם אדם ישתמש באותם כוחות בשביל אחרים,

הקדוש ברוך הוא ייתן נושיאתה דשמיא גדולה, ויוכל להפוך את זה הלאה והלאה והלאה והלאה והלאה והלאה והלאה, לאין שיעור.

הייתי השבוע שעבר, סוף שבוע שעבר,

הייתי בישיבה של הבן שלי היקר שסיים מסכת גיטין.

אז כשמסיימים מסכת,

עושים סיום מסכת,

או עושים סעודה של מצווה,

או אומרים דברי תורה,

והוא אומר את הסיום,

ומקבל עליו להמשיך הלאה בעזרת השם עוד מסכת.

מה זה מסכת?

יש בגמרא 60 מסכתות.

60 מסכתות זה כל התורה שבעל פה שלנו.

כל התורה שבעל פה שלנו.

יהודי, יהודי, יהודי צריך לדעת את התורה שלו.

לא יכול להיות שיהודי יהיה בעולם הזה ולא יכיר את התורה שלו.

בריטי, יודע את ההיסטוריה של הבריטים.

אמריקאי, יודע את ההיסטוריה של האמריקאים. יהודי, לא יודע את ההיסטוריה שלו, לא לומד את ההיסטוריה שלו, לא יודע כלום?

איך אפשר?

יהודים יקרים, יש פה בתוך הקהל הזה גאון בן שבע.

גאון בן שבע.

אני לא יודע אם אתם מכירים אותו או לא,

אבל הגאון הזה, כל שאלה שתשאלו אותו יודע לענות עליה.

גאון בן שבע.

אתם מאמינים שאפשר להיות גאון בן שבע?

גאון, אבל גאון במלוא מובן המילה גאון.

גאון בן שבע

זה מי שסיים את השס, את התלמוד בבלי.

גאון ג' זה שלוש.

א' זה אחד, ו' זה שש,

עשר ביחד.

ונ'

חמישים,

ועוד עשר, שישים.

כמה מסכתות יש?

שישים.

מי שלומד את השישים מסכתות, גאון.

כמה זמן לוקח ללמוד את זה?

אם לומדים כל יום דף,

בשבע שנים מסיימים את השס.

כמה זמן צריך להשקיע בסך הכול ללמוד דף?

חצי שעה עד שעה ביום.

כל יום תשקיע מהבומבוניירה, שעה.

תוך שבע שנים אתה גאון.

אתה יודע את כל התורה שבכתב שבעל-פה.

אתה עולה לעולם האמת אחרי שבעים שנה, לא שבע שנים, אחרי שבעים שנה.

אומר החפץ חיים, זכר צדיק, קדוש לברכה,

מה שלמדת,

מבארים לך את זה עם כל הסודות שיש,

ששכל אנושי בעולם הזה לא יכול להספיק.

אם למדת מסכת אחת,

ילמדו אותך רק את המסכת האחת. למדת שתיים, ילמדו.

למדת את כל המסכתות,

את כל התורה,

כולה ייבארו לך שזה עונג שאין כמותו בעולם העליון.

חכמים יושבים

ועטרה לראשם

ועוסקים בתורה באהבה וחיבה לאין שיעור, לאין שיעור,

שזו ההנאה הכי גדולה רוחנית שיכולה להיות לאדם.

אבל אם בן אדם לא למד,

אז מה יבערו לו? אין מה לבאר, אין לו כלום. הוא בא ריק, קסטה ריקה.

אין שום דבר.

כלום.

אחד מחזיק ארנק,

פותחים, אין גרוש.

בשביל מה אתה מחזיק ארנק מעור ודאווין וזה?

אין לו גרוש.

כמו אלה שמצטלמים באמריקה ליד מכוניות פאר ושולחים תמונות לארץ.

יעני, הם מסודרים.

על זה אומרת הגמרא, איסתרה בלגינא קישקיש קריא.

אתם יודעים מה זה איסתרה בלגינא קישקיש קריא? יש כמה כאלה שיודעים כמה דברים בדברי תורה.

בכל מקום שהם באים, אומרים את הדברי תורה האלה.

אין להם משהו אחר.

וזה, יעני, הוא מבין, הוא יודע בעל-פה איזה כמה פסוקים וזה.

הוא שואל שאלות וכאילו בעניינים.

אומרים, איסתרה בלגינא קישקיש קריא. מה זה איסתרה?

זה מטבע שקוראים לו איסתרה. בלגינא זה כד.

כשיש רק מטבע אחד בכד, מה הוא עושה? קישקיש, קישקיש קריא. קישקיש, קישקיש, קישקיש, קישקיש.

כשיש רק קצת דברים זה עושה הרבה רעש.

אבל אם הקד מלא מטבעות,

אתה מזיז אותו, לא משמיע כלום, כי הוא מלא, גדוש.

אדם חכם לא מדבר, מלא, גדוש.

אבל אחת שהוא כלום, נכין לו כלום,

כל פעם קשקש. בכל מקום קשקש קשקש קשקש קשקש קש.

אדם מגיע לעולם ומתאים לכלום, כלום,

כלום.

אפילו שואל אותו איזה פרשה אתה נפטרת, הוא לא יודע.

כלום הוא לא יודע.

אוי ואבוי, תמנעו מה זה לעמוד למעלה?

לא ישאלו אותך מה היה כתוב בידיעות,

במעריב, באינטרנט, באנרג'י. לא ישאלו אותך.

מה פרשת השבוע? מה למדת? איזה מצוות קיימת?

מה עשית? מה תגיד?

והקדוש ברוך הוא נותן לו את ההזדמנות.

הסברתי את זה לתלמידים.

אמרתי להם, תשמעו, פעם הבאה יהיה לי קשה לבוא.

הבן שלי גומר מהר מסכתות וכל פעם הוא צריך לבוא.

זה קשה, כי אני עסוק וטרוץ בהרבה עניינים, אז יהיה לי קשה לבוא. אבל אם אתם רוצים שאני אבוא עוד פעם,

אם תסכימו כולכם לקבל על עצמכם ללמוד כל אחד מסכת, אז אני אבוא לסיום מסכת של כולכם.

מסכימים או לא?

שלוש דקות כולם קיבלו עליהם ללמוד מסכת גיטין.

עשרים ושלושה חבר'ה,

עשרים ושלוש מסכתות.

סיפרתי את זה בליל שבת, בשיעור שיש לי בבית כנסת,

ועוד 35 איש קיבלו על עצמם ללמוד מסכת.

סיפרתי את זה היום בבוקר

בשיעור שהיה, עוד עשרה קיבלו עליהם מסכת.

תוך יומיים וחצי, שס שלם.

מה הבעיה ללמוד? חצי שעה-שעה.

עכשיו, אם תאמר,

תראה, אין אצלנו שיעור שלומדים דף היומי בגמרא.

אני לא יודע איפה לומדים דף היומי, אני לא יכול לרוץ ממקום, אין לי זמן. אני מוכן להשקיע חצי שעה-שעה, אבל אין לי זמן, אני לא יכול לרוץ ממקום למקום.

אז אני אגיד לכם, אם אין שיעור כזה, יש שיעור כזה.

למי שיש אינטרנט,

אם הוא נכנס

לאינטרנט בגוגל,

הוא עושה דף היומי,

לוחץ,

וכן הוא לוחץ ומגיע לאתר שקוראים לו דף היומי.

ושם הוא לוחץ

והוא רואה רב,

רואה דף של גמרא שלומדים מול הפרצוף שלו.

הוא לא צריך אפילו תלמוד, הוא לא צריך גרוש. גרוש הוא לא צריך דף.

הרב מסביר, בסרט מסביר,

אתה יכול לעצור, לא הבנת, אתה יכול לחזור, אתה יכול להקפיץ, אתה יכול לעבור דף, אתה יכול לבחור רב,

אתה יכול הכול.

ולכן, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמעו, תשמע

כזאת בעולם הזה שנותנים לך.

אתם יודעים,

שלמה המלך אב השלום מתאר שבעה סוגי עצלים שיש.

יש עצל אחד, זה בשינה.

כדלת אשר יסוב על צירו, כסיל על מיטתו.

מסתובב.

עוד חמש דקות אני כאן.

עוד חמש דקות. כמו דלת.

הדלת שמסתובבת על הציר, ככה הוא. כן, באותו מקום.

ורק מסתובב מצד לצד. זה יש עצל מסוג כזה.

יש עצל, אומרים לו, תשמע, יש שיעור בשכונה, אתה בא?

הוא אומר, לא, ארי ברחובות, לא, אריות בחוץ, עזוב, סכנה, כבישים, מכוניות.

לא, אני לא יכול להמציא תירוצים, קשקושים.

לא יכול.

אבל יש עצל הכי גרוע מכולם, הוא אומר,

טמן עצל ידו בצלחת,

נלאה השיבה אל פיו.

כבר הכינו לו צלחת, שמו לו מרק, שמו לו הכול, הכול מוכן, כי יש כפית.

שמת יד על הכפית, הכניס אותה לתוך המרק,

ואין לו כוח, הוא עייף להכניס את זה לפה.

הביאו לך את זה עד לפה, לשולחן, אתה יושב כבר, הכול, זה, אין לו כוח לסיים את זה.

מי יוכל לבוא אל השם יתברך ולהגיד לו, לי לא היתה אפשרות ללמוד את כל השס.

אין דבר כזה.

הכי סתום בעולם,

הכי לא מבין,

יכול היום ללמוד את כל השס, כל התלמוד הבבלי, שזה כל החוכמה של התורה שלנו,

יכול ללמוד את זה בחצי שעה-שעה ליום.

זה כל הסיפור.

קחו הכול, אינטרנט לבית, ליד הפרצוף שלך, הכול.

מה שאתה רוצה, רק שב, קח קפה, קח עוגה.

שב, תביא את הילד לידך.

הנה, תשמע, תשאל, תברר, הכול יש לך מוכן.

לא מתאים לך הרב הזה, תבחר את הרב הזה.

לא רוצה ללמוד את המסכת הזאת, תבחר מסכת אחרת.

רוצה את זה, בבקשה. רוצה לחזור להבין, תחזור. רוצה, מה שאתה רוצה.

יש את זה בטלפון.

אתה נוסע בנסיעה?

גם בטלפון אפשר לצלצל מספר

0264-000000. צלצל,

תבחר שיעור, מה שאתה רוצה, תשמע תוך כדי נסיעה.

תשמע, תשמע, תשמע,

מחיר שיחה אחת.

נו, יש מישהו שיכול להגיד, אני לא יכול?

הייתי בעולם ולא היה לי זמן בשבילך, ריבונו של עולם? איך יכול להיות דבר כזה?

אתם יודעים איזה סוד גיליתי לכם היום?

את כל העולם הבא תוכלו לקנות בשעה אחת.

24 שעות, תישן, תאכל, תעבוד, תלמד.

שעה.

פספסת היום, היה לך לחץ, אם לא יכולת שעה, אז מה אחרת תשלים.

מה הבעיה?

מי מוכן, בעזרת השם יתברך, מהציבור היקר פה לקבוע זמן

ללמוד דף היומי?

מי מוכן?

הנה, יהודי יקר, אשטריך, הנה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.

הנה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה,

תשעה, עשרה, אחת עשר, שניים עשר,

שלושה-עשר,

ארבעה-עשר, חמישה-עשר, תבורכו מן השמים,

שישה-עשר, שבעה-עשר, שמונה-עשר, תשע-עשר.

אשריכם ישראל,

איפה עוד יהודים יקרים שרוצים ללמוד דף היומי, חצי שעה-שעה ביום?

ואם תרצו גם רב, שאני אביא לכם לפה, אני אביא.

הנה, עוד שלושה יהודים, 22,

23, אשריכם לחיי העולם הבא, 24, 25,

26, 27. אשריכם ישראל,

תבורכו מפי עליון, בואו נראה אם נגמור ש״ס שלם פה בבית-כנסת.

28, 29,

30 בסוף, 31,

רגע, 31,

32, 3, 4,

34, איפה עוד אחד? חצי ש״ס יש כבר.

הנה, 35, חצי ש״ס כבר יש.

מי עוד?

אשריך.

הנה, 36,

36 יהודים אשריהם חיי העולם הבא, חצי שעה-שעה בלבד.

כמה ברכה הקדוש-ברוך-הוא ייתן לכם. אין לכם אפילו מושג שאתם לומדים את התורה הקדושה שלו.

36 יהודים, הנה, אשריכם, 37 יהודים.

37 יהודים.

איפה עוד? הנה, 38 יהודים, אשריכם.

38 יהודים. חבר'ה, אנחנו קרובים לסיום הש״ס.

וואי, וואי, וואי, איזה אושר יש בשמים.

38 יהודים.

מי עוד?

מי עוד לוקח עליו ללמוד דף יומי בעזרת השם?

אתה כבר הצבעת. רגע.

עוד רגע, אני אענה לך.

38. נו,

מי עוד?

מי עוד לוקח על עצמו ללמוד בעזר השם? שמה בסוף?

אשריך. 39.

39. מי סוגר 40?

מי סוגר 40?

מי סוגר 40?

איפה? הנה, 42. יופי, צריך להגיע ל-50.

42, אשריכם ישראל,

מספר עגול. 42 מסכתות,

לא יאומן כי יסופר.

מי עוד רוצה לזכות

ללמוד דף יומי?

כשמתחילים עם זה תואמים, לא רוצים להפסיק.

לא רוצים להפסיק.

כל כך קל, כל כך ברור.

הלאה,

42 יהודים,

ואחרי זה נעבור לשאלות ותשובות.

42 יהודים. מי עוד לוקח על עצמו?

יואב?

אתה לוקח?

מה?

לומד כבר. אשריך, אתה מסוגר.

הנה, עוד יהודי, 43 יהודים. אשריכם, 44. חזק וברוך, 45. תבורכו מפי עליון.

וואי, וואי, וואי. 45 יהודים

שלומדים דף יומי,

איזה שמחה בשמים.

עוד 25. יש לנו שס, שס שלם. שס.

אתם יודעים מה זה סיום השס?

זה לא ייאמן מה זה עושה בשמים.

עוד כמה יהודים. נו, מאמץ.

מאמץ. יהודים יקרים. הנה עוד אחד, אשריך.

46. 46 יהודים.

מי עוד?

47 יהודים. אשריך, תבורך מפי עליון.

אתם תקבלו ברכה ממני, בעזרת השם יתברך, שתזכו לסיים את כל השס, כל אחת. תזכרו.

47. 48. תבורך מפי עליון.

גאונים תהיו. 49. אשריך על חיי העולם הבא. 49. 50. אשריך על חיי העולם הבא.

יהיו פה גאונים, אני אומר לכם. בראשון, יהיו פה גאונים.

היום אנחנו מדברים, עוד כמה חודשים. תראו פה כמה פרוז'קטורים הולכים כאן.

50. חמישים יש לנו. יאללה. מי עוד מצטרף? הנה, עוד שניים, מכה אחת. 53. אשריכם ישראל. 53. עוד 17 מסכתות בלבד.

הנה, עוד אחת אשריכה. עוד 16 מסכתות.

עוד 16 מסכתות בלבד.

למה אתה מגנה?

עוד 16 מסכתות. קדימה.

נו,

מי עכשיו נותן את הפוש האחרון?

קדימה. הנה, עוד יהודי אחד.

עוד אחד.

עוד 14 נשאר. עוד 14. קדימה.

עוד 14. טיק-טק.

מי יהיו הרביעייה עכשיו שמצביעים לקבל עליהם במהירות?

ואני נותן ברכה. רביעייה.

איפה? הנה, עוד אחד.

עוד שלושה. הנה, עוד אחד.

עוד שניים.

עוד אחד שם בסוף, אשריכה.

הנה, עוד אחד.

60 מסכתות.

מניין גאון. מניין גאון.

אשריכה, מניין גאון.

אתם יודעים מה קורה כשמסיימים את השס? מתחילים מחדש.

מי העשירייה הראשונה?

מי העשירייה הראשונה? בואו נראה אתכם עכשיו, כשאתם מתחילים את השס הבאה.

עוד עשירייה.

אמרתי שממנה ראשון? אשריך.

שני? תבורך.

שלישי?

אשריך. רביעי? חזק וברוך.

חמישי?

חמישה כבר?

עוד חמישי. שישי. תבורך.

שביעי אשריך?

שביעי?

אתה כבר הצבעת. שביעי?

שביעי. עוד שלושה. יאודה. מנה, עוד אחד. תבורך.

עוד שניים?

עוד שניים.

אחד,

ואיפה עוד? איפה עוד?

אני לא רואה.

הנה, 71 ו-2.

72 מסכות כנגד השם הקדוש עין בית.

יש שם קדוש, שם קדוש, קדוש, קדוש, לקדוש-ברוך-הוא.

נקרא שם...

אב, עיין ב',

ארבעים ושתיים מסכתות. מי שבירך אבותינו,

הקדושים,

אברהם,

יצחק, יעקב,

משה, ואהרון,

דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות.

הוא יברך

את כל הקהל הקדוש הזה,

הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם.

ועוד יברך, ובפרט יברך,

את אלה שקיבלו על עצמם

ללמוד

דף יומי

בתורה שבכתב, תורה שבעל-פה,

לעשות נחת רוח לקודשא בריחו,

הקדוש-ברוך-הוא יערה עליהם רוח ממרום, להשפיע עליהם חוכמה,

בינה ודעת,

להבין בלימודים בקלות, בשמחה ובאהבה,

עם רווח ופרנסה וסיעתה,

חדישמעיה גדולה, אמן.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך הקדוש ברוך הוא, אנחנו הבדים שלך הקדוש ברוך הוא,

אנחנו הבתי שלך הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך

מי שרוצה ציצית יבוא.

אנחנו אוהבים אותך

אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך

אנחנו אוהבים אותך

אם יש מהנשים שרוצות כיסוי ראש שיצביעו, יקבלו למעלה.

שאלות, למי שיש עכשיו, בבקשה.

יש נשים שרוצות כיסוי ראש?

יש?

יש. תביא להם שם.

כן, לשבת, מיקרופון, שאלות.

יש לך שאלה?

כן.

לשבת, למי שיש שאלה, בבקשה.

יש לך שאלה?

רגע, אבל שאלה ממש.

לא בבקשה, שאלה. אני מדבר עכשיו. שאלה יש לך?

שאלה.

תן לו פה שאלה. תרצה לשאול תיכף. רגע.

תן לו פה.

פה, לבחור הזה, כאן, כאן, כאן, כאן.

תעמוד בבקשה. תודה.

לי אין מחשב. רציתי לשאול איך לומדים דף גמרא בטלפון.

0264

5 אפסים.

64 זה ס'ד, יעתד דשמיא.

0264, 5 אפסים.

זה מחיר שיחה אחת מקומית.

יש גם שני מקומות כאן שאומר יואב, שיש דף יומי שלומדים כאן. איפה?

איפה פה?

איפה?

במתכנסת איזה?

במשכנות ישראל. 100 מטר מכאן יש בית-כנסת משכנות ישראל. יש דף יומי באיזה שעה?

06 בערב? 06 בערב. איפה עוד?

איפה?

כרמי ישראל באיזה שעה?

07 ורבע, מה, בערב או בבוקר?

ב-1730 אחרי הצהריים.

בכרמי ישראל.

והנה, יואב, תפנו אליו, יעזור.

כן.

תהיה בריא.

תן לו שאלה בבקשה.

כבוד הרב,

אני קיבלתי על עצמי דף שמיע, אבל אני לא מבין כלום בגמרא. אני יכול רק לקרוא את זה עם הפירוש? זה מספיק? אתה לא צריך אפילו לקרוא. יש רב שמדבר. הנה, אני קורא.

תסתכל. כן. תשמע.

ובאמת, דברים אלה לא ניתנו להבנה כלל בשכל פשוט,

ורק הלומד מוסר ומתבונן בכוחות האדם יוכל להבין זאת. הבנת מה אמרתי?

כן. זה הכול. ככה מדברים שם.

לא מסובך, לא כלום, אתה לא צריך להתקשות.

אתה שומע מה הוא אומר,

אתה מסתכל על הדף מאיפה הוא אומר,

לא הבנת?

פאוס, עוצר,

חוזר בחזרה עוד פעם, מקשיב לו, רואה על הדף.

ואז אתה לומד לקרוא לבד.

קל, קל, קל, שאין יותר קל מזה.

כן, תן לו שם.

דלוק, דלוק. ערב טוב, הרב.

אני רציתי לשאול שאלה שלמעשה לא אני שואל אותה.

הבן שלי שאל אותי כבר כמה פעמים,

ולא ידעתי מה לענות לו תשובה, אף שאני, ברוך השם,

יושב ולומד תורה.

אבל השאלה הזאת, רק אולי הרב יוכל לשכנע אותו ולענות לו לתשובה.

הוא ילד נכה,

ולמרות שהוא נכה הוא כבר פעמיים שבר את הרגל בצורה משונית ביותר. כל מי ששומע את הסיפור אומר שזה לא יכול להיות. פעם אחת

הוא נפל בעגלה, העגלה עצמה נשברה,

והוא נפל ושבר את הרגל.

פעם שנייה קרה קצר במחשב של האוטו,

והכיסא נסע ונכנס לבודי של האוטו ושבר לו את כל הרגל.

השאלה שלו, שהוא שואל אותי כל הזמן,

לא מספיק שהקדוש-ברוך-הוא ייסר אותי בייסורים של נכה,

גם אם הוא מייסר אותי בעוד ייסורים כאלה של עוד פעם לשבור את הרגל ועוד פעם לשבור את הרגל ועוד פעם לשבור את הרגל?

וכל מי ששואל אותי, גם ברחוב,

אומר לי, לא מספיק הצרות שיש לו. יש לך עוד צרה ועוד צרה?

זה כבר נראה לי דבר שלא מובן.

הוא שואל את השאלה הזאת ואני לא יודע מה לענות לו. זו

שאלה ראשונה.

ושאלה שנייה,

אם הרב יכול להגיד לנו מה לעשות כדי לבטל את הגזירה, כי יש עוד גזירה שבציבור אני לא יכול להגיד, אבל הגזירה הולכת וממשיכה, והיא נהיה יותר גרוע ויותר גרוע.

וממעשים שאני רואה אצל הרב,

ברוך השם סיידה דשמיא גדולה.

אני לא רואה פה כלום.

רואים?

רואים אצלך?

ובכן,

בן כמה הבן?

בן 18 וחצי, נו, פה במקרה.

ממתי הוא נכה?

מגיל 14 בערך, 13 וחצי.

13 וחצי.

הוא היה דתי מהתחנה?

כן, ברוך השם.

מבטן ולידה.

ואיך קרתה הנכות?

הוא עשה ניתוח להערכת גידים ברגל,

והניתוח לא הצליח כי הוא משך כל כך הרבה את הגיד עד

שהגידים למעלה, כאילו ה...

ואיזה מטרה היתה הערכת הגידים? כדי שהוא יוכל לדרוך על כל הרגל.

זאת אומרת, הוא נולד עם רגל קצרה? עם שריר קצר, שבהמשך הזמן זה הלך והתקצר, ואז ככה... מלדה.

כן.

אם עד גיל 13 אדם הפך להיות נכה

או מלידה,

זה על גלגול קודם.

אם זה בגלגול קודם, אני לא יודע להגיד לך בדיוק מה הוא חטא או מה לא,

אבל בוא נצייר ציור שהוא היה שחקן כדורגל והוא הכניס הרבה פנדלים בשבת.

סתם ציור אני נותן.

בן אדם צריך לתקן את כל מה שחטא.

יש שתי אפשרויות.

או שהוא מתקן בגיהינום ומזדכך שם,

או שמחזירים אותו בגלגול שוב לעולם הזה,

ובאיברים שהוא חטא הוא לוקה.

והתיקון הוא באותם איברים שהוא חטא בהם.

אדם שחטא בעיניו, לוקה בעיניו.

אדם שחטא באוזניו, לוקה באוזניו.

אדם שחטא ברגליו, לוקה ברגליו.

כתוב, רגליך לטוב ירוצו.

אם אדם רץ עם רגליו לרעה,

צריך לרוץ לבתי המדרש ובתי כנסת. זה התיקון שלו.

וכן, על זה הדרך, כך כתוב,

חכמים זיכרונם לך מביאים

כל עבר ועבר פחות או יותר למה הוא שייך, ואם לא יודע, אז כלל התורה שהוא לומד, היא מתקנת את כל האיברים כולם, כי היא כנגד כל האיברים כולם. יש תרי״ג מצוות,

כנגד תרי״ג איברים וגידים.

עכשיו,

מה שברור שמי שנולד נכה,

זה על גלגול קודם.

עכשיו, להגיד לך בדיוק מה הוא עשה, אני לא יודע.

אבל אם זה ממשיך, משמש הוא צריך תיקון עדיין.

זה לא שהקדוש ברוך הוא עושה לו רע, הפוך, הוא מתקן את מה שהוא קלקל.

בסדר, מספיק. פעם אחת הביאו את הרגל. איך אתה קובע שמספיק? כי מייצר אותו כבר.

אבל איך אתה יודע שמספיק?

עוד פעם לשבור את הרגל. אבל איך אתה יודע שמספיק?

בוא אני אשאל אותך שאלה. אני לא שואל, מי שואל את השאלה הזאת? אני שואל אותך, אתה אבא שלו?

כן.

אתה אוהב אותו? הרבה מאוד. אתה מרחם עליו? הרבה מאוד. אתה יותר מרחם מאבא שבשמים?

בטוח שלא. אתה יותר אבא שלו מאבא שלו בשמים? בטוח שלא.

אתה היית עושה לבן שלך דברים כאלה בלי סיבה?

בוודאי שלא. אז למה הקדוש ברוך הוא עושה בלי סיבה?

אם הקדוש ברוך הוא עושה זה כמו שאתה היית מוכרח לקחת את הילד שלך אם חלילה נפגע בתאונה היית חייב לקחת אותו לבית חולים אפילו שאתה יודע שעלולים לנתח אותו שם ולא עוד אלא שהרופאים היו אומרים לך תשמע לפני שהוא עושה ניתוח אתה צריך לחתום שאם הניתוח לא הצליח אתה אחראי לא אנחנו

עושה ניתוח לא ניתוח לא קורה היה לי מקרה כזה ולא חתמתי לא חתמת לא עשו ניתוח אין בעיה ואני שואל אותך מי שנכנס לניתוח צריך לחתום חותם אם זה הורה צריך לחתום על הבן אם זה בעל על אשתו או הפוך חותמים נכון הרופאים לא לוקחים אחריות חותם אתה עשית דבר רע שחתמת אם אתה חותם אתה מתכוון לטובה נכון שיצילו את המצב נכון

אז אל תשאל אף פעם על הקדוש ברוך הוא שאלות אתה שואל שאלות אפילו שהוא שואל אתה גם שואל שאלות לא הם גם שלך אף פעם אל תשאל שאלות על הקדוש ברוך הוא אני אסביר כי הקדוש ברוך הוא כמה שהוא עושה עושה במידת הרחמים אין לך שיעור כמה מידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא ואני אתן לך דוגמה

אם היית הולך ברחוב

והיה בא בן-אדם מולך,

עוצר אותך, אומר לך, סליחה, עמוד רגע, טאח, נותן לך סטירה לפנים,

מה היית עושה?

אין לי מה לעשות, לא מגיב.

לא מגיב.

הוא רואה שאתה לא מגיב, טאח, ביד השנייה לפנים.

מה אתה עושה?

בורח.

בורח. רודף אחריך, טאח, עם שתי הידיים. מה אתה עושה?

הוא בודק למה הוא נותן את זה? לא יודע.

אומר לו תודה. אומר לו תודה?

שתיים לפנים. מה אתה אומר עכשיו?

מברוכ.

אומר לו משברך, אה? לך, בעיטה. מה עכשיו?

לא יודע. לא אצבע. אני מכיר בני-אדם קצת.

אחרי אחת ההוא כבר שוכב.

עכשיו תאר לך,

בורא עולם נותן לך אוויר לנשימה.

נותן לך איברים,

ואתה עם אותם איברים שהוא נותן לך,

אתה עושה נגדו.

אתה אומר לאחד, תן לי בבקשה את הצינור השקעה שלך, אני רוצה להשפוץ לי את הגינה.

אתה לוקח את הצינור ומשפריץ עליו.

מה זה?

זה ייתן לך עוד צינור ויחנק אותך אתו.

מה אתה עושה?

אחד, אתה אומר לו, תן לי בבקשה רכב,

שואל ממנו רכב, ואתה מנסה לדרוס אותו.

נו,

הקדוש-ברוך-הוא נותן לאחת שבת,

והבן-אדם עם השבת מורד בקדוש-ברוך-הוא.

לוקח אותו בשבת, נוסע פיפיפיפיפיפ,

נוסע מצפצף,

פותח רדיו, מעשן.

מה זה?

נתתי לך שבת לנוח, אתה משתמש בשבת נגדי?

אתה מחלל שם שמאי מפרהסיה?

אתה עושה את כל זה?

עוד שבת, ועוד שבת, ועוד שבת.

נותן לו לאכול.

אוכל לא כשר.

נותן לו עיניים, רואה מה שאסור.

נותן לו אוזניים, שומע מה שהוא לא רוצה.

נותן לו פם, כלל.

נותן לו איברים, הכול הוא משתמש הפוך.

מה היה צריך לעשות?

שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, עשרים, שלושים, ארבעים,

שישים, שבעים, יש כאלה,

עוברים כל העברות בתורה עשרות שנים ולא עשה להם כלום.

נו, אני שואל אותך, יש לו רחמים או אין לו רחמים?

ויש לו רחמים.

טומי לפיד, אם היה ביד שלך, מה היית עושה?

אני מנסה להחזיר אותו בתשובה. כן.

וכשאתה לא מצליח, מה היית עושה?

עוזב אותו. עוזב אותו.

אבל אם אתה היית הבורא שלו,

והוא עומד מולך ואומר, אתה לא קיים, אתה איננו, אתה כלום, אתה זה,

אין דבר כזה, אין שום דבר, כלום, מה היית עושה?

לא יודע. אני אתן לך את זה בדוגמה קלה, אני יודע ממה אתה מפחד.

אתה מזמין אחד שיעבוד אצלך.

הוא אומר, אין בעל-הבית, אין כלום, לא עובד, לא כלום, קלקל את המכונות, עושה את זה, תחזיק אותו בעבודה.

לא, בסדר. למה לא? זה רחם עליו, רחם עליו, תשאיר אותו.

עד גבול מסוים. הוא לא, אין לו כל כך שכל, מסכן, לא ממני.

אבל הוא רוצה משכורת, כל חודש הוא רוצה משכורת. הוא לא עובד, הוא רוצה משכורת.

נו, תחזיק אותו?

בורא עולם מחזיק את טומי לפיד, מחזיק את זה, מחזיק את זה, מחזיק רשעים שעוברים על כל התורה בלי שמחזיק.

דווקא על הבן שלך הוא התנפל, אתה חושב?

אני לא חושב שהוא התנפל עליו, אבל אתה... לא, תאמין לי.

אם הבן שלך היה רואה

תמורת מה הקדוש-ברוך-הוא עושה,

ואני אסביר לך את זה אחרת.

כתוב בספרים הקדושים

שיש אנשים שמגיעים לעולם האמת, שהם מתחננים לרדת למטה, להיענש בכל עונש לפרק זמן אפילו של 70 שנה,

ולא להיות בגיהנום אפילו דקה אחת.

אתה יודע שעל לאו אחד שאדם עובר בעולם הזה, לאו אחד מן התורה שהוא עובר,

אדם, דוגמה, שמשחית את זקנו בתער, עובר על חמישה לאווים.

לא לאוו אחד.

על לאוו אחד, אם אדם היה רואה, אומר הרמב״ן שהיה מעדיף לקבל 70 שנה ייסורי איוב ולא את העונש בעולם העליון.

תאר לך שאתה, יש לך אמא שתחיה?

כן, אוהב אותה. אתה אוהב אותה?

הרבה.

תאר לך שהייתה איזה שכנה שעשתה לך צרות ואני לא יודע מה פה ושם,

ואתה הגעת למצב שלא יכולת לשלוט בעצמך, ופעם אחת הצלפת לה סטירה.

וכשאתה מתבונן, פתאום מתברר לך שאתה לא הצלפת לה, לאימא שלך הצלפת.

איך תרגיש?

את כל מה שעשית שם, וכאילו זה היה בהצדקה גמורה.

כאילו די, הטריפה אותך ואתה נתת לה סטירה כבר בלי שליטה.

ויצא שזה היה אימא שלך שנתת לה בטאות.

אתה יודע, כשתגיע למעלה וכשאנחנו נגיע למעלה ונתבונן נגד מי עשינו,

הבושה שתאכל אותנו, הבושה.

למי עשינו את זה? למי שהיטיב לנו כל כך?

אנחנו נרצה לבלע באדמה, כמו שאומרים, ואין, אין לך לאן לברוע. אתה עומד עם כל הבושה הזאת

מול בורא עולם שברא עולם ומלואו בשבילך.

שמש בשבילך, הירח בשבילך, כוכבים בשבילך, ציפורים בשבילך,

אוויר בשבילך,

דגים בשבילך, ים בשבילך, הכל ברא בשבילך, לך.

כל זה בשבילך.

מה, הוא כל כך כזה שונא שהוא עושה ככה?

אלא אין ברירה,

לפעמים צריך לקחת גם ילד קטן, לעקור לו שם.

והילד בוחר לו, לא, לא, אבא,

לא, לא, לא, לא, לא. והרופא אומר, תחזיק אותו, אני חייב לעקור לו את השם.

שניכם רוצים להתאים לו

ומוציאים לו את השם בשביל שהוא לא יסבול.

אז מה, אתם רשעים? אתם לא בסדר?

יש ברירה?

השם חולה וצריך לעקור אותה.

יש חטאים שאדם עשה וחייב

שצריך לעשות עקירה, ניתוח,

נכות, כל מיני דברים.

למה כהנים שהם נכים לא משרתים במקדש? אתה יודע למה?

מהו השם שהוא נולד נכה? למה שהוא לא יהיה כהן שמשרת במקדש? למה נכה לא ישרת במקדש?

אתה יודע למה?

פסוק, אני חושב, כתוב... כן, אבל אתה יודע למה?

אז מבארים לנו חכמי התורה,

כיוון שבגלגול קודם הוא חטא,

ולכן הוא בא נכה בעולם הזה.

אדם שחטא לא ראוי לשרת במקדש.

הבנת לך חשבון?

אין דבר כזה סתם.

אין דבר כזה שאדם נברא נכה סתם. אין דבר כזה.

רק מה אדם צריך להגיד?

צריך להודות ולהלל ולשבח לשם שזה רק זה.

כי יכול להיות הרבה יותר גרוע מזה. אתה רוצה לראות כמה יכול להיות יותר גרוע?

תיסע לבית לוינשטיין,

ותראה שם מה שיש שם. יש כאלה שאין להם ידיים ורגליים גם.

רק גוף וראש.

אני רואה אותם ביום יום שניים. נו, אז מה הם יגידו?

יש חולי CP,

ויש כאלה ואחרים שהשם ירחם שזה סבל לכל החיים, ובכלל לא רואים את העולם.

ואתה יודע מה כתוב בספרים הקדושים?

שיש כאלה שמגיעים לעולם, צדיקים, שבאים בגלגול על דבר מה?

על דבר מה?

והם מבקשים להיוולד בעולם הזה צמח.

למה?

כדי שלא יהיה להם צ'אנס אפילו אחד בחיים לחטוא עוד פעם כנגד השם.

אז הם רוצים לבוא לפה צמח. כמה זמן שצריך להיות צמח,

לא לראות, לא להכיר, לא לדעת, לגמור את הזמן ולצאת מפה נקיים.

כשאוכלים דגים בערב שבת, אתה יודע,

יש מצווה לאכול דגים בערב שבת, אתה יודע?

רוב צדיקים מתגלגלים בדגים.

למה? כי בדגים אין טרף.

דהיינו, לא כמו עוף בבהמה שיכולה להיות טרפה. אם אתה אוכל דג כשר, אין טרף. נותנים לו מכה בראש, זה בסדר.

אין שחיטה שאתה יכול להטריף את הבהמה.

הבנת?

אז כשהם באים ככה, ועוד על שולחן של שבת, בקדושת שבת,

ואוכלים אותם לכבוד שבת הדגים, אותה נשמה שנמצאת שם,

מתקנת

ללא שום איסורים ולא כלום, ויוצאת

לעולם העליון.

השאלה השנייה ששאלתי את הרב, מה אנחנו יכולים לעשות? אבל את זה הבנת, כן? זה הבנתי, ואני מקווה שהוא מקבל את זה. גם אם לא יקבל, זה המצב. נסביר לו את זה לאחר. מה נעשה, כן. השאלה השנייה, בעזרת השם, ששאלתי את הרב,

מה אנחנו אמורים לעשות, בעזרת השם?

לגבי?

שבעזרת השם הקדוש-ברוך-הוא יעשה נס שיהיה בריא.

מה הרופאים אומרים, שיש סיכוי או אין סיכוי?

הרופאים אין בהם אמונה, אבל הם אומרים שאין סיכוי.

שאין סיכוי. הם בורא עולם עבור הפנים. ומה קורה? הרגל קצרה כרגע?

כן.

לא, הרגל אחרי הניתוח לא קצרה.

אז מה חסר כרגע בשביל שתהיה בריאה?

כוח לאגן, לאמון.

כוח? לאגן.

כוח. האגן קרה.

איפה הבן?

פה, לידי.

נו, איפה?

צריך להביא אותו בעגלה.

נהרי,

יש לך את העסקה?

העסקה.

תן לו רגע.

תן לו מיקרופון.

יש לו.

תן לי לראות אותו רגע. זוזו שנייה.

אתה שומר מצוות?

כן.

שומר מצוות. מה אתה עושה במשך היום?

כלום.

כלום?

מה פירוש? אתה לומד? לא לומד?

לא, הייתי לומד והפסקתי.

למה?

לא היה לי חסק.

הבנתי.

אתה מבין אבל, כן, מה שאתה לומד.

אתה תהיה מוכן ללמוד ארבע שעות ביום תורה.

בעזרת השם.

בטח, רק בעזרת השם.

אבל אתה תהיה מוכן ללמוד ארבע שעות תורה ביום?

יש לך עשרים וארבע שעות.

בעזרת השם?

בוא, תבטיח לי שאתה תלמד שלושה חודשים רצוף.

שים לב,

גם בפורים

וגם בפסח,

כל יום רצוף, שלושה חודשים, ארבע שעות תורה כל יום.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

איך תלמד? איפה תלמד?

אני לומד ב... את הרב משה בן נתניה.

הרב משה בן משה?

תגיד לי עוד משהו.

ואתה הולך שם בערב רק?

לא, הייתי הולך בבוקר, הייתי צעק. בכולל? כן. הבנתי. עכשיו אתה תחזור לארבע שעות?

בבקשה. לא תוותר על זה. חמש דקות פחות לא.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,

לכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את השם הטוב?

ישראל מאיר בן דינה.

ישראל מאיר בן דינה,

השם יזכה אותך לרפואה שלמה וישועה קרובה ובריאות שלמה ואיתנה ברגליך, בזכות התורה הקדושה.

אמן. אמן. בעזרת השם ישראל.

מאיר זה השם החפץ חיים.

אשריך.

מי האיש החפץ חיים? אוהב ימים לראות טוב. בעזרת השם שנתבשר ממך בשורות טובות. אמן. לעידוד אני אתן לך לראות סרט,

העסקה קוראים לו.

היה יהודי על כיסא גלגלים? אין. כל הכבוד. מיסטר נהרי? כל הכבוד.

אז אתם תוכלו לראות את זה באינטרנט או זה.

קוראים לזה העסקה.

הגיע לשם בחור שמלידה הוא נולד נכה.

עם רגל קצרה.

לא עם גידים שצריך להאריך,

אלא רגל קצרה.

היה לו מחלה, איך קוראים לה?

שהיו מקבלים פעם בשביל זה חיסון.

פוליו. פוליו.

הוא נולד עם מחלת הפוליו והוא היה פגוע.

היה חוסר חמצן בלידה שלו לעשר שניות או משהו כזה,

ואז

הרגל הזאת לא התפתחה וכו'.

הוא שאל האם יש סיכוי

שפעם אחת הוא יקום מכיסא הגלגלים.

נו, מה תגיד ליהודי כזה? מה תגיד?

לא.

אמרתי לו שהוא חייב להיות

צדיק ששומר את כל המצוות.

אבל לפני כן שאלתי אותו,

תגיד לי,

יש לך ציצית?

אמר לי כן.

אמרתי לו אתה מוכן גדל זקן?

חשב?

אמר כן.

אמרתי לו, מי שבירך אבותינו,

וחביבי היהודי הזה התארכה לו הרגל בעשר סנטים.

והיום הוא הולך אמנם עם קביים, אבל על הרגליים שלו.

זה הסרט העסקה.

אני מקווה בעזרת השם שנתבשל ממך בשורות טובות. אמן.

כן,

כן, שאלה, תן לו שמה מיקרופון בבקשה.

בבקשה.

יש את הסרט?

הנה, יש את הסרט. מצאו את הסרט.

תכף.

כן.

תן לי לראות מי שואל.

לי קוראים תמיר, ויש לי שתי שאלות. הראשונה, לגבי ההרצאה שנתת, הרצאה מאלפת,

אתה דיברת הרבה על אדם שנולד בצלם,

צלם אלוקים בעצם, ולא כל כך מקיים את הדברים שבעצם אלוהים אמר לו לבצע.

אני חושב על זה, כאדם חילוני,

שאם הייתי הולך לאדם מסוים שמייצר רובוטים, לדוגמה,

והוא אומר לי, אני נותן לך את הרובוט הכי מוצלח בעולם,

בשר ודם, אנחנו בטח יותר מזה,

והייתי מוצא שם איזו תקלה קטנה או משהו בייצור,

הייתי הולך לאמן שעשה אותו ומתלונן ותחליף לי למה המוצר פגום.

למה אין לנו את הזכות הזו בעצם? הרי מי ברא את כולנו?

אנחנו נוצרנו בצלם, באותו דיוקן שדיברת עליו.

אז למה בעצם אותו, סליחה על הביטוי,

הדפקט בייצור מושלך אלינו באופן ישיר?

זו השאלה הראשונה. והשאלה השנייה,

תן לי רגע לענות על הראשונה, אם אפשר.

למעשה, כשהקדוש-ברוך-הוא ברא אותנו, אין שום דפקט בייצור.

הדפקט מתחיל לאחר הייצור.

איך משתמשים בכלים שיש לנו?

מה פירוש?

רכב, לדוגמה, נועד לשמש את האדם, לשרת אותו, להוביל אותו ממקום למקום, נכון?

אבל אי-שימוש ברכב לפי התקנות

של התעבורה או אחרות, או לא שימוש זהיר ברכב עצמו,

או אי-הפעלה נכונה,

גורם לדפקטים גם במכונה וגם בנהג.

אז הדפקט הוא לא מצד הייצור, אלא מצד האדם שמתנהג בצורה כזאת או אחרת.

אין למעשה מידות שהן רעות

שהוא נברא אתן כדפקט.

כל מידה, ולו הקשה ביותר שתגיד,

יש לה שימוש בצד החיובי.

לדוגמה, גאווה זו מידה פסולה ביותר.

אני ואופסי עוד. בן-אדם מחזיק מעצמו מטר שבעים עפר, מתגאה.

אבל גאווה צריכה.

ויגבה לבו בדרכי ה'.

אדם צריך להרגיש

שכשהוא הולך בדרכי ה' הוא צריך להרגיש

שיש לו גבהות

בגלל החשיבות של התורה שהוא לומד.

אם הוא ירגיש

מושפל ומתבייש, כמו שהרבה דתיים מתביישים מפני כאלה שמחזיקים על עצמם אינטליגנטים,

אז זה גורם להם קצת נחיתות והם מתביישים והם מקטינים את הכיפה והם הולכים ככה בלי הבלטה והם לא מגדלים זקן שלא יגידו שהם פנוטים וכל מיני כאלה התחבאויות.

אבל אם יש לו ויגבה לבו בדרכי ה', הפוך, הוא לא מתבייש.

הוא טוען את הטענות, לא טוענים עליו.

אז זה טוב.

אפיקורסות זה מידה גרועה. אדם אפיקורס מכחיש את הבורא,

מכחיש משהו נברא,

אבל אפיקורסות זה דבר טוב.

מתי?

כשאתה מכחיש את העבודה הזרה.

תשתמש באותה מידה להכחיש את ההבל.

זה טוב מאוד.

קמצנות

זה מידה פסולה ומגונה. קמצן?

איך אנחנו אומרים? קמצן.

קמצן זה.

מסננים את זה.

אבל קמצן זה טוב.

מתי?

כנגד המותרות.

אדם שיש לו יותר מדי רחבות,

הוא יותר מדי אוכל ושותה וזולל,

והכול ככה בשואו,

שם צריך קמצנות. למצוות, נדיבות.

למותרות, להוללות, קמצנות.

זאת אומרת,

כל מידה יש לה את הצד החיובי שלה, ובעצם אין שום פגם בייצור.

אבל צריך לדעת שפועלים עלינו גם שני כוחות.

יש יצר טוב, שזה מצד הנשמה,

ויש יצר רע, שזה מצד החומר.

החומר מושך

לחומר

והנשמה למעלה.

יש לנו שאיפות.

כל בן-אדם פה יש לו שאיפות לרוחניות,

להיות קרוב לשם.

כולנו רוצים בעצם.

אבל אם זה מטריח אותנו, אם זה מבקש ממנו להתאמץ, אז הגוף

לא נותן, הוא עצל. הוא לא רוצה שנזוז, שנעשה, שנשקיע. אפילו שעה דף יומי הוא לא נותן לנו.

לכן רק 72 איש הצביעו. השאר, החומר לא נותן.

אז היצר הרע מושך לכאן,

והיצר הטוב לכאן.

איך ננצח?

אז היצרן דאג,

נתן הוראות יצרן.

איך משתמשים עם הכוחות שיש לנו ומתי?

ולכן יש שולחן ערוץ שאומר, מה עושים מהבוקר

עד השינה,

כל השנה,

כל החיים.

הוראות יצרן.

אם אתה הולך לפי זה, יש לך אחריות, 100%. אין דפקטים.

אין פשלות.

רק טוב.

אבל אם אתה מפשל,

אז תדע לך שהליקויים יבואו לפי מה שאתה התייחסת להוראות של היצרן.

יפה מאוד. תודה. על ההסבר.

ברור. אני פה, אני עוד לא הלכתי. גם אתה, גם אני רוצה לשאול שאלה. כן. עוד שאלה שבאמת מעניינת אותי לגביך כאישיות.

אתה מדבר הרבה על טומי לפיד. גם שמעתי את זה מכמה חברים שלי שאמרו, ועל כל מיני פוליטיקאים ואחרים כאלה. אתה מביע את הרומת.

חשבת פעם אתה בעצמך אולי לרוץ, להנהיג אותנו. הרי עם יכולת כזו, ראיתי אותך, 72 אנשים, 72 איש,

בלי עין רעה, רתמת אותם למשימה כזו. האם חשבת פעם לקחת ולהצית באמת,

עם אותם רעיונות, עם אותן כוונות, עם אותה אהבת בריות שיש לך,

לבוא ולהקים תנועה? גיא דמק עשה את זה. אני חושב שגם אתה יכול. מה אתה חושב על זה? תודה.

מה אתם אומרים?

מה?

רק התורה, רק התורה אמרו.

רגע, יש לו עוד איזה קושייה.

זה כזה שהיה לא פחות, אני בטוח, לפחות כמו הרב ויותר. אבל למשה רבנו לא הייתה קואליציה כמו שיש לאולמרט.

זה בעיה, אתה מבין?

השאלה, מה נכון? האם נכון

לעשות את הדבר הזה,

או נכון לעשות את מה שאני עושה?

מה שאני עושה מקרב את הבריות לאבים שבשמים.

אבל אם אני אלך לפוליטיקה אני בעצמי,

אז חלאס, אני אחד מ-120.

ככה אני אחד מתוך אחד. אין עוד אחד.

אבל סתם לידיעתכם, אתם יודעים, לפני חמש שנים מישהו עשה סקר,

סקר גיאוקרטוגרפיה,

ושאל

אם הרב אמנון יצחק יריץ מפלגה,

האם אתה תבחר או לא תבחר?

אני לא אגיד לכם את התוצאות, מה שהיה בסקר,

אבל אני שואל אתכם כאילו אני הסוקר.

אם הרב אמנון יצחק היה מריץ מפלגה,

לא הוא היה מועמד,

הוא היה רק מריץ מפלגה,

האם הייתם בוחרים או לא? מי שכן, שירים את היד.

וואי, וואי, וואי, וואי. אתה לא, אה?

אתה עצלן, אתה, אני אומר,

אחר כך תבקש שיעזרו לך.

רגע, אתה בטח שלא, אתה נגד רבנים שיעשו מפלגות, שמעתי. רק תורה.

רק תורה. אני אלמד והם יעשו.

מה היו התוצאות בסקר?

22 מנדטים.

לפני חמש שנים.

לפני חמש שנים, 22 מנדטים.

אני מאמין שהיום זה קצת יותר.

קצת יותר.

אבל בכל אופן,

אני אומר לכם שהעבודה האמיתית

זה שאנחנו אחד לשני נעביר את התורה ככה.

כל אחד ידרבן עוד יהודי. הנה, אני בטוח שכמה מפה אמרו, אתה בא הערב? אתה בא, תזכיר לי, אני בא אתך, וזה ככה. אחד הביא עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד.

ככה, אנחנו צריכים רק דבר אחד, להתקרב לאבינו שבשמים,

והוא כבר ידאג, הוא יגאל אותנו,

הוא ישלח. אפילו שנראה לנו זה רחוק, כאילו ישועת השם כהרף עין. רוצים לראות?

העסקה. עכשיו נראה בעזרת, אני אענה לך.

אני אענה, בסדר.

אחרי הסרט נראה.

בבקשה, מיסטר נהארי.

התשובה בסדר?

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

בבקשה.

תודה רבה.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

I was wondering, is there a deal we can make between us as a religious person?

Is there anything I should do that would take me out of the YouTube?

אתה על כיסא גלגלים מלידה או לאחר לידה?

מלידה.

ככה נולדת? כן.

אני לא מכיר הרבה אנשים,

גם לא שמעתי על הרבה אנשים שקמו מכיסא גלגלים,

מדובר כשנולדו כך.

כאלה שהיה להם לאחר מכן, שמענו.

אבל מלידה זה קשה.

מה הרופאים אומרים?

שאין שם.

I was born six weeks from a mature at birth.

And the when I was born, the incubator was not ready.

He was not sterilized.

So the first two minutes of my life I was left with a lack of oxygen.

And unfortunately, the part of the body that was effective was my life.

David had a condition called terrible

And my condition of my life, and my legs were actually only about 5 or 6 inches off the floor, when I was actually standing up and walking.

And by that stage I was getting very very impressed by the situation, and I thought to myself that I can't see myself living like this.

I'm not happy.

I didn't see any point of waking up in the morning, really?

ומוחים חזק, עם הידיים חזק.

כמה שאתה מוחק כפיים יותר חזק, אתה מוחק תיקים יותר.

ועכשיו אנחנו נמחק את כל התיקים של הלימודים באנגליה לפחות.

אנחנו נגיד גם את הנוסחה.

מה הנוסחה?

הקדוש ברוך הוא

אנחנו ממליכה. אנחנו ממליכים אותך.

אז אני חושב שאתה חזק כי אתה חזק ואתה חזק.

למה לא יכולת לנסות לתאריך אליהם ולהציג את הכסף?

אבל אני חושב שאני חושב שאני ידעתי מהלך הזאת.

אז אני חושב שאתה חזק ואתה חזק. אני חושב שאני צריך ללכת לעזרה,

אפילו אם זה עכשיו למשחק.

רק לקבל הכסף ולתערך.

אבל כשאני

כשאני החלטתי ללכת, אני בעצם קראתי מאחורי חברי חבר הכנסת, שהרב היה מנסה ללכת לרונדון באפריל, אז אני קראתי,

והרב יצא ואני קראתי לעבוד עבודה.

וכאשר היו אנשים שם, אני אמרתי לעצמי,

אתם יודעים, זו הייתה הזדמנת שלי, אני קראתי על זה כבר הרבה זמן.

ואני הולך להשאל את השאלה שלי, ואולי תהיה עוד שאלה.

כן, עוד שאלה.

בבקשה, שם.

האם יש שום דבר שאני צריך לעשות שיוצא אותי מהמציאות של המציאות האלה?

תראה, אני לא קוסם.

בדרך כלל, בדרך כלל, על-פי טבע, מי שנולד עימון מהסוג הזה,

אז הוא לא יכול לצופה, על-פי טבע.

אבל לפעמים הקדוש ברוך הוא מחליט שהוא עושה ניסיון.

אני לא מבטיח לך שאם תהיה פרפקט, שאתה תהיה בריא.

שתוכל לעמוד וללכת, אני לא מבטיח דבר כזה. אין לי כוח לזה ואין לי סמכויות.

אבל אני בתור מאמין,

אם הייתי במצב שלך, הייתי מאמין שזה אפשרי.

מה הייתי עושה?

הייתי עושה כל מה שצריך לעשות, ומתפלל ומבקש מה קדוש מספיק.

אבל בשביל זה אתה צריך להיות פרפקט.

הוא מושלם.

בשביל שלא יהיה סיבה למידת הדין לקטרק ולומר שזה לא בסדר.

להגיד לך,

לא יכול, אבל לבקש בשבילך, אני מוכן.

אם אתה מוכן, לעשות את החלק שלך.

להיות צדיק.

אתה מוכן?

בטח, מאה אחוז. מאה אחוז. רגע. אתה שומר מצוות עד היום?

כן.

אתה נולדת בבית דתי?

כן.

אתה הולך עם ציצית?

כן.

אתה תגדל מהיום זקן?

כן.

כן.

מי שברך אבותינו הקדושים בברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, ובכל הקהילות וקדושות הדור, אני מברך את השם הטוב.

דוד בן יוסף.

דוד בן יוסף. השם ישלח לו צרופה ומשועה כרובה מהרה לעמוד כסאו. אמן.

אמן. אני לא טועה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

יש שם משהו שאני צריך לעשות שיביא אותי מהעצועה?

חושבים חשובים מאוד אינטרסים,

מאוד אינטרסים,

וגם חברי הכנסת, חושבים שזה מאוד חשוב לסגור.

אני עכשיו יכול לנסוע ללכת וללכת בשביל קרוצים עם רכב אחד.

אני מנסה לעשות את זה לפני שנה לפני ההוספטור.

אני בעצם מנסה.

בשביל שני חודשים אני בעצם יכול לנסוע ללכת בשבילי.

All I look to do is basically to be able to jump out of the chair, give it to the charity, it would be the best gift I would have to learn about, and hopefully end up in ישיבה.

My dream is to actually work in and out of the

show that would out for the people of the Knesset.

And the second part of the dream is to actually work out of the Kופa,

אני אומר שזהוי לכם.

אני לא מכיר הרבה אנשים שקמו בכיסא גלגנים מדובר כשנולדו כך,

אבל הם יודעים מה אני?

איך הקדוש ברוך הוא בעיה אם הוא מחזיק עם שלם ברוסים לאורך כל ההיסטוריה אפשר גם פה...

זה יכול להיות נס.

תודה.

יהי רצון שנראה אותך גם כן עולה אחת רגליך.

כן, פה.

אה, הרב, יש לי שאלה וגם בקשה.

יש לי ילדה בת ארבע וחצי.

היא כרגע שוכבת באיכילוב בטיפול נמרץ ילדים.

היא בקומה כבר חודש,

ועשו לה שני ניתוחי מוח,

ניתוח אחד היה בחלק הקדמי, הניתוח השני היה בגזע המוח,

והגידול הוא ממאיר.

עשו לה שני גידולים מאוד גדולים.

ועד שהיא לא תקום אי-אפשר לטפל ואי-אפשר לעשות הקרנות ולא כימותרפיה ולא שום דבר. איזה גיל?

ארבע וחצי.

חודשים או שנים? שנים.

כן.

וזהו, והמצב הוא כזה שהיא ישנה, היא בחוסר הכרה.

אתם שומרים את הרעיון המצוות או שמתחזקים באחרונה?

שמרנו לפני זה, אבל מתחזקים יותר באחרונה.

מה פירוש? מה אתם לא עושים?

לפני זה או היום?

היום מה אתם לא עושים? היום זה שבת מליאה והכול, כמו שצריך.

מה אתם לא עושים?

אנחנו לא עושים.

לא יודעים.

הכול, אני חושב.

אתה צדיק?

אני לא.

נו, מנסה. מה חסר?

מה? מה חסר? אתה רואה את הטלוויזיה?

מה זה?

רואה את הטלוויזיה? כבר חודש לא.

אבל יש לך.

בבית. אני גר בבית-חולים כבר חודש.

אתה מוכן לזרוק אותה בנה?

אה? אה? אם צריך, כן.

אה.

אשתך הולכת בצניעות?

רוב הזמן.

אם צריך, היא תלך עד הסוף. בטח שצריך.

אז היא תלך. לכיסוי ראש מלא.

יש לה היום.

מלא. תשאיר אותו.

מלא.

יהיה מלא.

לא פאה.

מה? לא פאה.

לא פאה.

מלא. כיסוי ראש.

מלא.

חציות.

גרביים.

שרוולים.

מה שצריך, אדוני. היא פה?

לא. היא בבית-חולים עם הילדה.

אתה הולך עם ציצית?

לא.

תלך.

מהר.

ללמוד שעתיים ביום. אתה מוכן?

אני קודם לקחתי עלי שעה.

עוד אחת.

עוד שעה.

עוד שעה.

זוכר כל מה שאמרתי?

כן.

מה שם הילדה?

אפרת מאי בת ספיר.

איך?

אפרת מאי בת ספיר.

מי שברך עם מותנו, שרה, רבקה, רחל ולאה, הוא יברך את השם הטוב, אפרת מן בת ספיר.

השם יחלץ אותה ממצבה ותקום לחיים טובים ושלום ותרפה ברפואה שלמה ויתקדש שם שמים בעולם בזכות הקבלות שקיבלתם על עצמכם מהרה.

אמן. אמן.

בעזרת השם יתברך.

תן לבחור.

נקסט.

כבוד הרב, אני חולל סרטן.

אני כבר עברתי חמישה טיפולים, עכשיו אני מתקרב לטיפול שישי ואחרון.

חמישה הטיפולים לא יגיבו.

שומר תורה ומצוות?

אני משתדל, אבל מאוד קשה לי.

אתה חייב להיות קומפלט צדיק.

אם תוותר על החילוניות

ותבחר בשמירת תורה ומצוות מלא,

הסיכוי שלך לצאת מזה שואף ל-100%.

כן, אבל כרגע, עוד שבועיים נקבל טיפול אחרון.

אין לי כוח. מה אכפת לי בכלל?

מה זה אין לך כוח? בתוך שבועיים זה ישנה, אני לא יודע.

אל תשאל שאלות מה זה ישנה.

אתה כרגע בשמים, כתוב

שיש עליך גזירה.

אתה רוצה לבטל את הגזירה.

עכשיו, הרופאים יכולים להיות שליחים טובים ויכולים להיות לא טובים.

יכולים להיות גם לא בינוניים.

עושים את שליחותם, אבל לא מצליחים.

אם אתה רוצה לבטל גזירה, זה לא פטנט שלי,

זה השם אומר.

והיה,

אם שמוע תשמע

בקול השם אלוקיך

וישר בעיניו תעשה.

ואתם עושים את הימים בהאזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני השם רופאיך.

אומר הקב'-הוא, אני הרופא,

אני רופא כל בשר, אני מפליא לעשות,

אני שנפחתי ממך נשמה,

ואף-על-פי שאתה מלא חורים,

היא לא פורחת ממך.

קח בלון, תעשה בו חור, כל האוויר יוצא.

אתה מלא חורים, נשמה לא פורחת.

אני מפליא לעשות.

אומר הקב'-ברוך-הוא,

תדע לך,

אם תשמור את כל החוקים שלי ותשמע למצוות שלי ותעשה אותן,

גם אם יש מחלה,

והסיר השם ממך כל חולי.

אומר השם, אני מחצתי ואני ארפא,

ואין מיידי מציל.

אם אני החלטתי שתחיה, תחיה. אם החלטתי שלא, לא.

אין מציל, רק אני אומר הקדוש ברוך הוא. אבל מה הוא החליט, אתה לא יודע?

לא, אני לא יודע שום דבר. אני יודע רק דבר אחד,

שהוא החליט בתורה שמי שישמע לו 100% יהיה ניצל 100%. זה הוא החליט.

וראיתי מעשים כאלה, לא במצב שלך,

במצב של בן-אדם ששבוע ימים לפני שהוא נכנס לקבר הוא הגיע אלי.

הוא אמר שהרופאים אמרו שהוא מת.

זהו.

נו, מה עכשיו?

אתה שואל אותי מה יכול להיות תוך שבועיים.

הוא שאל אותי מה אפשר לעשות בשבוע.

אז אמרתי לו, אתה חייב להיות צדיק גמור פלוס.

הוא אומר, אני חילוני, כל החיים שלי אני חילוני, איך אני צדיק? פלוס, אני אפילו לא יודע מה לעשות.

אמרתי לו, קודם כול, קבל עליך לעשות הכול.

אני אתן לך טלפון של רב שידריך אותך מה אפשר לעשות.

אתה יוצא לדרך על דעת שאתה צדיק,

ואז אם תעשה את כל מה שצריך,

אז יש לך סיכוי לצאת מזה.

אז הוא אמר, טוב, אבל תן לי משהו לאט-לאט.

אמרתי לו, מה לאט-לאט? אתה אמרת שנשאר שבוע, לא אני.

אתה חייב לעשות כך,

בלית ברירה.

אין ברירה, נכון? אם יש שבוע, אין ברירה.

הוא הסכים. אמרתי לו, זה לא מספיק.

גם אשתך צריכה להיות צדיקה, כמו שביקשתי מאשתך.

אם תעשה כן,

ואת תעשי כן, יש סיכוי.

זה היה בן-אדם שהיה מר ישראל,

110 קילו.

המחלה עשתה אותו 47 קילו.

כמו שלד, הוא נראה, שלד, שלד חי.

והבן-אדם הזה קיבל על עצמו.

היום

הוא כבר חי שלוש-ארבע שנים אחרי,

בריא ושלם,

אין מחנה,

לומד בכולל,

צדיק אמיתי,

עם מעיל ארוך-ארוך של החרדים,

עם כובע מגבד, ולומד, ומאושר, ושמח,

ומקרין.

לא תאמינו מה יכול להיות. הוא היה חילוני גמור, גמור, גמור, לא סתם חילוני.

חילוני גמור. נשאר לו שבוע. גמור.

והוא חי.

למה?

כי זה לא ניסים וזה לא מופת,

זה השם יתברך.

הוא שם לפעמים מישהו בפינה ואומר לו, עכשיו לראות אותך חכם.

תשמע לי, אני אעזור לך. לא תשמע לי,

לא אעזור לך.

תפס אותך שוטר,

עכשיו אתה ביד שלו.

הוא אומר לך, אני אתן לך עצה.

תעשה ככה וככה,

אני מבטל לך את הרפורט.

מתעקש.

לא, תראה, אני לא יכול להתחייב,

אני לא יכול להבטיח,

אני לא יכול ככה. הוא אומר, אין בעיה.

ככה, הנה עוד תוספת עכשיו.

אני לא מבקש ממך. אם זה היה תלוי בי,

אולי גם לא הייתי מעניש אותך.

לא הייתי עוסק בזה.

אבל זה לא תלוי בי. אתה שואל אותי אם טור אחד שיש לו טיפה ניסיון בחיים במקרים כאלה, לצערי הרב. אתה רואה, יש אנשים שבאים במיוחד להרצאה

בשביל מקרים כאלה.

בן הסתם גם אתה שמעת ולכן באת.

אז לכן אני אומר לך,

אני לא קוסם

ואין לי פטנטים.

אני רק אומר את דבר השם,

לאלה ששומעים לא.

זה מועיל להם, כי הוא הבטיח, לא אני הבטחתי,

הוא הבטיח לנו, לכולנו,

שזה הדרך להשתחרר מהתיקים שנפלו עלינו.

השאלה אם אתה מוכן או לא מוכן.

אני, כשאני נותן ברכה, אתה יודע מה אני עושה?

זה כמו בול.

בול.

יש אחד, יש לו מעטפה,

והוא כותב מכתב,

והוא מכניס את המכתב לתוך המעטפה.

אבל בלי בול היא לא תגיע לשום מקום.

ואם שמים בול, זה מגיע לכתובת.

אני כמו בול.

אתה שם את המכתב, אתה שם במעטפה,

ואני קצת קרוב אצל הקדוש ברוך הוא, והבולים שלי מגיעים לשם.

הוא יקרא את המכתב,

הוא יראה שאתה התחייבת לעשות א', ב', ג', ד',

והקדוש ברוך הוא הבטיח בתורה שמי שעושה את מה שהוא אומר בדיוק,

הוא גם עושה את מה שהוא אמר בדיוק.

אז זה השירות שאני יכול להציע.

ואם ציבור שלם גם כן מבקש בשביל יהודי,

הרי כולנו אחים,

ואם יהודי בצרה, בצוקה,

והוא מבקש,

וכל היהודים ביחד אומרים אמן, ורוצים בטובתו וברפואתו,

זה בול עם,

איך קוראים להם אלה ששמים, אה?

חוץ מהאקספרס. חוץ מהאקספרס, אתה יודע, לפעמים שמים כאלה שושנים,

אי וואו,

זה לא סתם מכתב, זה מכתב חשוב.

השאלה אם אתה מוכן.

אבל תקשיב טוב, מתוק, אתה תהיה חרדי כמוני לפחות.

צדיק, יעני.

שמירת שבת, תפילות, תורה, הכול.

אתה שומר תורה ומצוות,

אתה לא חילוני בכלל, אין חילוני.

אין חילוני, אין חילוני, אין. אתה דתי שומר תורה ומצוות,

אוהב את השם, לומד את התורה שלו, מקיים אותה, שמח במצוות.

אל תדאג.

אם יהיה טיפול 2 קצת כואב פה, שם,

תשמח להגיד כפרת עוונות, כפרת עוונות, כפרת עוונות. עשית עוונות, נכון? זה כפרה, כפרה, כפרה, כפרת עוונות.

מכניסים אדם לכלא,

זה על מה שהוא עשה, נכון?

אחרי שהוא גמר, הוא כבר בסדר, האזרח חזר להיות אזרח רגיל.

אותו דבר, אחרי כמה זמן מוחקים לו גם מתוך התיק, נכון?

פה הקדוש ברוך הוא אומר לפני כן,

אתה מחליט,

אם אתה מחליט, ואני יודע, הוא יודע, אני לא יודע, הוא יודע,

אם החלטת החלטה אמיתית, אמיצה,

כמו זה שראית עכשיו על כיסא גלגלים,

שישב על כיסא גלגלים,

הרגל שלו, אם היית רואה אותה קודם, הייתה ככה,

קטנה

התארכה בעשר סנטים. ראית? ועוד, עדיין זה ככה, לא הכי...

אבל הבן אדם לפחות, היום הוא הולך גם בלי הברזלים שראיתם ברגליים.

אמנם עם קפיים,

אבל בלי הברזלים.

זאת אומרת, בזכות הרגליים שלו הוא כבר הולך.

זאת אומרת, זה דבר שהוא לא הגיוני על פי טבע.

ומכל מקום הקדוש ברוך הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

מוכן?

מוכן.

מה שימך ושם האמא?

ראובן חי בן פנינה ויצחק.

ראובן חי בן פניר, פנינה ויצחק.

השם יזכה אותך בעזרת השם בזכות התשובה האמיתית

לרפואה אמיתית

בכל האיברים והגידים מהרה ויעתיק את המחלה ממך לאחמד-ניג'אד בראש.

אההה.

בעזרת השם.

רגע,

רגע, רגע,

רגע, רגע.

עכשיו אני אראה לכם

את נסים התותח.

למה? אתם בראשון לא מכירים.

אני רואה אתם בכלל מרחפים פה.

תראה להם נסים התותח. נהרי!

הכל בזכות יואב, תדעו. הוא, הוא.

יואב.

נהרי! אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-110 קילו.

הייתי מעל ישראל בשעבר, שנה 86-85.

והייתי בן-אדם שבחרו ממני מכל ירושלים. הציון שלה, היא מכירה אותי.

הייתי בן-אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית ואף למעלה.

הרבה גאוותה היתה לי.

הייתי נשוי לפני זה עם ארבעה ילדים.

גרשתי.

התחתנתי עם בחורה צעירה, אישה נפלאה.

אחרי שנתיים שהייתי נשוי לה הרגשתי שכואב לי משהו בגוף, ולדעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר מפורסם מאוד בירושלים. אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שם דבר פה.

ובאמת, היינו, חיינו שנתיים כמו,

היה נהדר והכול היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל,

והוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב.

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה דחורים, וחשב שזה פיסורה, והשגנו כל מיני משחות מבת-אמריקה אחת, וכל הזמן הייתי מטפלת לו במפירות אפש בנושא.

ואני רואה שבן-אדם,

את כל המשחות כבר קניתי, וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסים, בוא נלך לרופא, יש לך דימומים.

בוא נלך לרופא.

בן-אדם כואבת ללשן, הולך לרופא. כואב הראש, הולכים לרופא.

הוא לא היה מוכן בשום אופן. אני מדברת על בן-אדם 100 קילו שרירים, גופיות, טייצים, האגו שלו בשמים, בן-אדם שעני ורופא. ועוד להראות את האזור הזה לרופא, כאילו אין מצב, תשכחי מזה.

זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהיריון,

חודש אישי,

הריון מתקדם,

וזה כבר היה בלתי נסבל,

הוא פשוט היה נוהג עם חצי גוף למעלה כי הוא לא אכל כבר לשבת,

הוא לא אכל לאכול,

הוא היה נראה רע מאוד,

צבע שלו הפך צעדה.

את מי שלא ראה את זה לא יבין. זה היה פשוט כתוס איתו, וזה היה גבייה.

פשוט גבייה מהלכת.

אני קמתי בארבע לפני הבוקר, הוא פשוט הלך 20,000 פעם לשירותים,

הולך וחוזר, הולך וחוזר מקווים.

בפעם ה-30 אני פשוט החלטתי שבאותו לילה לא פשוט התחילתי איתו פעולה,

שאני לא עוזרת לו, ולא מטפלת בו, ולא נותנת לו לא כדורים ולא נרות.

קמתי בארבע לפני הבוקר ואמרתי לו, תקשיבו,

אני אוהבת אותך, ואתה יקר לי,

אבל לא רופא, אז יש רבנו, אחד מהשניים, תחליט. אני ככה לראות אותך לא מסוימת. בסופו של דבר הלכתי,

גילו לי מחלה שהרופא היה בהלם. הוא אמר לי, אתה,

אני לא יודע איך אתה חי,

יש לך סרטן בגודל 15 סנטימטר במיני,

ארבע גרולות בכבד,

אתה צריך למות,

אתה גבר,

זה לא כן, אתה יכול לקבל את מה שאני הולך להגיד לך, אבל זה כן.

אתה לא תחיה הרבה זמן, שבוע-שבועיים, יש לך אפס סיכויים.

אמרתי, סליחה,

נצמוטטתי, הייתה שנצמוטטה, כל המשפחה התאספה,

ובאנו הביתה.

באתי המאה, התחלטתי לומר עוד לא להקל את זה, התחלטתי לבכות.

ומאותו רגע

חרב על היום

אז הוא אמר לי, תשמעי,

כאילו בהלך גידול סרטני,

וכששמעתי את המילה הזאת לא יכולתי.

אני מגיל קטן מפחדת מהמחלה הזאת, זה משהו ש...

לא יודעת, זה משהו שאי-אפשר,

אני לא יכולה לתאר אותו במילים, את הפחד מה...

פחד, זה פשוט פחד.

אמרתי לו, אבל אתה לא יודע, אתה לקחת ביופסיה לפני יומיים, וביופסיה זה, אמרתי, תשמעי, אני עובד הרבה, אני מוציאה את הריח, את הצבע,

יש לו גידול סרטני,

ולא רק שיש לו גידול סרטני, יש לו 15 סנטימטר לגידול.

אני לא יודעת אם הוא יחזיק.

ואשתו התקשרה אליי, במקרה הייתי חולה,

וסיפרה לי מה שיש לו, שגילו לו גידול.

אני הייתי בהיסטריה, רצתי לשטראוס,

לראות מה מצבו.

כמובן שהזקתי גם את אמא שלי ואת סבא שלי ודודות שלי,

הזקתי ככה את כולם כדי להיות איתו.

הוא היה מטושטש לגמרי,

לא מבין מה נפל עליו, מאיפה הם חיתו עליו.

מחלה כזאת.

אני רגילה לראות את אבא שלי שרירי,

כמו שאתם רואים בתמונות, אבא חזק,

שמאוד אוהב את הגוף שלו, את החיים שלו,

ופתאום ראיתי שבר כלי.

לא האמנתי שאבא שלי יכול להיות כזה שברירי.

תוך משקל של 100 קילו שרירים,

הראתי תוך חודשיים וחצי.

ל-47 קילו, תת-משקל.

ירדתי 53 קילו.

הגוף התמוטט לי.

לא יכולתי לאכול, לא שסירבתי לאכול, לא יכולתי לאכול.

זו מחלה קשה, ואגבה,

אני לא מאחל אותה לאף אדם על אדמו. לאף אדם.

הסתכלתי על השמן, אמרתי, כאילו, למה?

למה?

כאילו, כל כך חיכיתי להיריון וללידה, ולמה?

כאילו, זהו, הייתי בטוחה שאנחנו באים, עושים את הבדיקה,

גומרים עם הסיפור, וזהו.

ופתאום,

המחלה הארורה הזאת

נכנסת אליך הביתה.

היא שלחה אותנו הביתה ואמרה לנו, תשמע, נסים, אני אתן לך שלושה שבועות לעלות במשקל

כדי לחשוב אם אפשר להתחיל לתת לך איזשהו טיפול בשביל להאריך את החיים שלך, משהו כמו כמה חודשים.

אין מה לדבר על ניתוח, אין אפשרות בכלל לנתח את המקום.

הגידול מאוד גדול, דבוק לאיברים פנימיים, הוא יכול ליצור דימומים במהלך ניתוח.

אין אפשרות,

אין סיכוי לנתח את המקום. הייתי במצב אנוש.

אני שכבתי במיטה, אנשים המאבקים שלו באים, יושבים שתי דקות, לא יכולים לראות אותי, ונעלמים מאות חברים מירושלמים, כי הייתי מדריך כושר בחילוניות שלי,

ומאות חברים, אלפים, היתה פה עלייה לרגל. האירועים היו בוכים,

כי אמרו שאומרים שאני צריך למות.

והמשפחה הכינה קבר, אמרו, זהו, זה גמור.

רופאים לא נתנו לי סיכוי, אמרו, אפס סיכויים.

ולא התחלתי עם שום טיפול ועם שום דבר, כי לא הסכימו לתת לי טיפולים. אמרו שאני חצי בן אדם, אי אפשר לתת לי טיפול חצי בן אדם,

אם הוא לא יעלה במשקל.

ובחרו לי במשפחה, ואשתי בכתה לי, והילדים בחרו, וכולם אמרו שאני אוכל. זאת אומרת, אני לא יכול לאכול.

אין לך די אבון, אתה לא יכול לאכול, אתה לא במיטב של חוסר, אתה לא יכול לאכול, אתה מוצא להשמין שיהיו לך טיפולים או משהו, אתה לא יכול,

אתה לא עומד בזה.

ופשוט ישבתי ודיברתי עם בורא הולם, אמרתי,

אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני בחורה צעירה,

עוד לא התחלתי את החיים שלי,

יש לי תינוקת,

צריך לפחות רק לראות אותה, משהו.

ובאמת, אני פשוט הייתי יושבת וזהו,

זהו, כאילו מקבלת את זה, מקבלת את זה שזהו, שככה זה, איזה המצב,

והבעל שלי פשוט הולך לי.

כי הייתי רואה אותו, נגמר לי בין הידיים.

הוא היה יושב, הוא לא היה מדבר איתי, הוא לא היה אוכל,

היו לי מלחמות איתו על האוכל, תאכל, תשתה את התרופות שלו, הוא בכלל לא רצה לקחת.

הוא לא טיפולים, הוא לא רצה בהתחלה בכלל ללכת.

הכל היה מלחמות, והייתי פשוט נלחמת בו.

ראיתי שאין לי מי לדבר בכלל.

וכל יום, כל יום, כל בוקר כשהייתי קמה ורואה אותו לידי, הייתי אומר לי, תודה לחיים, תודה שהוא איתי, תודה שהוא חי, תודה, פשוט תודה, תודה שהנה עוד בוקר, הנה עוד לילה, כל בוקר הייתי, מי היה ישן בכלל? הייתי כל חמש דקות מקשיבה,

דבר ראשון שהיה לי בראש זה, וואו, עוד לא סיפרתי לאבא בכלל שאני רוצה להתחתן.

איך אני עכשיו בכלל יכולה לחשוב על חתונה?

עוד שלושה חודשים החתונה,

ולא יודעת אם אני אצטרך לבטל את הכול ולחכות עוד שנה, וכבר הכנתי לעצמי בראש כל הזמן איך הוא הולך.

ואז באתי לנשיאה, אמרתי, הנשיא תשמע,

לא נותנים לך סיכוי.

אין לך הרבה, אין לחיות.

אני אוהבת אותך, את אבא של הילדה שלי, אתה אפילו לא ראית אותה.

תעשה משהו. אמרה לי האישה שלי, תראה, כל הדופן לא נותנים לך סיכוי,

ואני רוצה ללכת לסיכוי לכיוון שהקדוש ברוך הוא דרך רבנים מסוימים.

אמרתי, אני לא מעוניין בזה, אני אדם מאוד חילוני.

אני לא מאמין בדברים האלה.

אמר לי, מה זה אתה לא מאמין? אנחנו יהודים, בוא נלך הלאה. איך אומרים?

אולי הצ'אנס האחרון שלנו, בוא נלך.

אני מסכים טוב, הסכמתי.

שלפתי את אחת הקלטות של אמנון יצחק מהספרייה הקדושה הקלטות שלו,

והתקשרתי לארגון של פעם,

הסיפרתי את הסיפור, הוא נורא נסער, הייתי ממש היסטרית.

הגעתי לכבוד הרב אמנון יצחק.

כבוד הרב אמנון יצחק הוא נבהל. הוא חושב שאני נרקומן או משהו כזה, אסתכל עליו במעבד,

שהוא לא הבין מה זה, עד חצי אדם בא מולו, מה הוא רוצה ממני.

רק כבוד הרב הזה הוא דבר,

הוא רושם הבנו של ימינו, חבל על הזמן של כולם.

ובזכותו אני חזרתי בתשובה מלאה,

כי הוא בא ובירך אותי ואמר לי, קלה כקשה אני תודה שלך,

ותתחבר לקדוש-ברוך-הוא כמה שאתה יכול.

מאז שהתחברתי לקדוש-ברוך-הוא,

כל אינפוזיה ששמו לי, כל מחל ששמו לי, לא קיבלתי את זה.

התחברתי אליו עם אינפוזיה אחת, ואני כל כך שמח ומאושר,

ואין כמוני.

המשפחה, כולם,

חברים, לא האמינו שאני קם על הגרם.

כולם לא רוצים למות, תכינו כבר גבר. הם לא האמינו,

ופתאום אני בעצמי,

מה תראה מה זאת גדולה של הקדוש-ברוך-הוא.

יומיים אחרי זה ביקשתי משה שלי לאכול, היא לא האמינה.

היא קיבלה הלם.

לאכול?

אתה רוצה לאכול, אמרתי כן.

ביקשתי את איתו צורך לאכול, זה לא סירוב לעבוד, אבל פתאום ביקשתי צורך לאכול, רוצה בשר, רוצה לאכול.

איך שאני מתחיל לחיות, עם כל המחלה הכבדה עלי? בשבוע הראשון עליתי ארבע קילו,

בשבוע אחד ארבע קילו,

אפשר לצאת אולי טיפול או שתיים ולהתחיל לראות אכזרובן,

ואז תהוליך עם יוצא אפיה בהתחלה. הוא קיבל סדרה של אקרנות,

זאת אומרת חמש אקרנות רצופות,

מסתרת טיפולים כימותרפיים.

מדובר על שלושה ימים כל טיפול.

שלושה ימים רצופים שבהם הוא מושבת לחלוטין, לא יכול לתפקד, לא יכול לאכול.

שבוע כזה מאוד מטורף, שבוע אחרי זה הוא מתחיל להתאושש, שוב טיפול.

עד שהוא כבר ככה מגיע לשבת, שוב טיפול.

אבל סליחה, אני אפייר לך,

ואז התשובה שלי, הכול השתנה.

אנשים היו עמומים.

קודם כול אמר הקדוש-ברוך-הוא אלמיכם,

הצפנו מהדסות, ואמר,

אתה יודע מה אבא שבשמים, אני לא לוקח זקן. הוא אמר לי, אכפת לך? אמרתי לו, אשריך.

לוקח את הזקן ואמר,

אני לא אכפת לי להיות קירה, שלא היה לי סערה בגוף, את הזקן תשאיר.

זה ככה.

והרופאים היו עמומים.

כאילו, כל פעם שהוא היה מגיע, היה מגיע עם יותר שיער.

זה בדיוק נוגד את התופעות של הטיפולים הכימותרפיים, כי טיפולים כימותרפיים, ידוע שצערות הן נושות.

והרופאה שלו הייתה מאוד, אז במקום להקריח אתה מסעיר, זה מצחיק.

והוא לא הקיא, והוא לא שלשל,

וזה הפך להיות יותר ויותר נוח.

זה טיפול,

וזהו, כאילו, מקבל את הטיפולים שלו. ארבעה חודשים חגגתי איזה אושר, סיבכה, מרגיש טוב, הולך ומתחיל להתפגע כמה ממיטת חולים,

ופתאום, בום,

גילו לי פתאום שיש משהו נוסף. בהתחלה אמרו שזה נקי בסיטי, ושמחתי,

וכנראה היה לי מקצרייק שבדק אותי,

ורצה לבדוק ניסיון אם ידעתי קדוש ברקוליציה, הוא אמר לו, תן לו קצת רע, בוא נראה, הנה הוא חזר עכשיו בתשובה,

נתת לו טוב, טוב, טוב, טוב,

בוא ניתן לו קצת משהו לראות איך הוא יגיב.

ואני קצת כעסתי כשהבית-חולים בישרו לי שקיבלתי שפתאום הם גילו משהו בבדקתום,

משהו נוסף, שורש סרטני קטן.

אמרתי לעצמי, ריבונו של עולם, אמרה לי, מה אני עושה,

שמע הסרטיות האלה, לא יכולתי אותו, כמעט התאכזבתי כמעט.

אשתי צעקה עלייה, ואמרה לי, ניסיון, תיזהר,

אם יש לך ניסיון, תעמוד בו.

ואז אמרתי,

עד יום מותי

אני עם הקדוש ברוך הוא לא מוותר,

לא עושה שום דבר נגד וממשיך להיות בדעת.

המשכתי,

קיבלתי את הבשורה רמתי, אני מקבל אותה בשמחה, באהבה,

כשהגעתי לרופאה היא הכניסה אותי לבד לחדר ואמרה לי, קרן, תשמעי,

אני רוצה לשוחח אתך לבד.

ניסיון הגיע לנו עם 0% סיכוי, היום הוא ב-20% סיכוי לעבור את הניתוח,

80% שאנחנו פותחים את הבטן וסוגרים אותה, ושאין מה לעשות, אני נותנת לה מאותו יום שנתיים לחיות.

היא אמרה שיש גם סיכוי שיקרה משהו במהלך הניתוח, היא לא יודעת להאריך,

אבל יש סיכוי כזה.

כמו בכל ניתוח, ולצדוק קצת יותר, כי הגידול הוא בעייתי.

זה היה שלושה שבועות מטורפים.

לא היה רע, ואני חושבת שלא דיברתי איתו, מהרבנים הגדולים של דורנו. באמת, אני דיברתי ואיתי עצמי. ואני דיברתי גם עם הקדוש ברוך הוא. החליטי לו יום כבר אלה עם כל השאלות שלי, שאני אעבור את הניתוח בשלום. זה היה שמונה שעות ניתוח.

שמונה שעות הכי ארוכות בחיים.

אני חושבת שזה שמונה שעות כמו שמונה שנים.

ואנחנו ישבנו בחוץ והתפללנו לבורא העולם, ועשינו שיעור בחוץ

לרפואתו,

ואחרי זה קראנו כולנו תהילים.

ואין, את רואה את הקשר עם בורא העולם? את מדברת איתו, ואת אומרת לו, אבא שבשמים, את מדברת איתו כמו בן-אדם רגיל.

פשוט, את יודעת שהוא אבא שלך,

ויש לך יראה ממנו, והוא מלך, מלך כל העולם, ושיש פה בידו את הכוח לעשות הכול,

בלתי קרוב השם לכל קוראיו ולכל אשר יקראו באמת,

באמת,

רצון עירב יעשה ועד שהוא עתן לשמר, כי ככה ויושיעם.

ואת מדברת איתו, ואת אומרת לו, אבא שבשמים, בבקשה לך.

אנחנו לא זכאים.

לא לזכויות שלנו אנחנו מבקשים.

מהתחינה שלי, מהרחמים שלך, בזכות הרחמים שלך,

תרחם עלינו, תעזור לנו. אין לנו זכאות, זכויות אין לנו.

אנחנו כאלה קטנית.

כל כך הרבה עבירות עשינו.

אני יודעת שזה אהב רחמן, אני יודעת שרק אתה יכול.

לא, הרופאים בפנים, אתה מכוון להם את הידיים, ואתה מזיז להם את זה, לאיזה פסימון שרק תרצה.

בבקשה ממך, תן לי סימן.

הרופא של המנצח עבר בחוץ.

באמצע ניתוח, בן אדם באמצע ניתוח, מה אתה עושה בחוץ?

אני פשוט הסתערתי ואמרתי...

כאילו, קפקתי ולמרות למנתח, מה אתה עושה בחוץ?

כאילו, דוקטור ביקרתי מה?

הוא אמר, אל תדאגי, הכל בסדר, אנחנו רוצים את הגידול.

אני,

ושלחו את הביופסיה בראש וברכי, ולא הייתה מאושרת, אני לא חושבת שהיה בן אדם מאושר ואסיר, זה רק הקדוש ברוך הוא ממני באותו עמודה, זה היה פשוט מדהים.

אני מ�רגישה תחושה יאית, קרובה, שהנה הוא ענה לי, גם הפעם הוא ענה לי, הוא פשוט ענה לי.

ואני חייבת לו, אני חייבת את הקדוש ברוך הוא ממני.

הוא נתן לי את הבעל שלי חדש, בעל חדש.

ופתאום עוד לא עקלתי את המחלה שלו,

וכבר מודיעים לי שזהו, שהוא כבר לא חולה,

שקרה נס.

תודה לאל,

אני בריא ושלם, אין לי כלום לכל מה שהם ציבור. שחור זה נהיה ורוד, זה הקדוש ברוך הוא.

כי הוא נותן חיים והוא לוקח חיים.

לא רופאת סבא תגיד לי,

אתה צריך למוד תוך שנה,

אין לך סיכויים למות,

וברוך השם, הנה השנה נגמרה ואני מאושר ואני בן-אדם בריא ואני, החיים שלי מגדיש רק לקדוש ברוך הוא.

השבוע שאני נוצאה לרופאה והיא אמרה לנו, אני רוצה להגיד לכם שמטובר פה בנס רפואי.

אז הוא אמר, זה לא נס רפואי, זה נס אלוהי. והיא אמרה, אתה יודע מה אני אשים?

כנראה שהתפילות עוברות לו.

אם אני מגיעה למצב כשאני מגיעה לרופא ואני אומרת לו, אני לא מהכרת, והוא אמר לי, גם אני רופא וגם אני לא.

לא, אבל הוא גם מגיע למסקנה,

הוא אמר את זה מלמעלה.

הוא אמר, דברים רק משמים.

אני רק רוצה באמת להגיד תודה,

כל ליבי לרב אבנוני. ושיבדל לחיים אלוקים מהרב הזה, כבוד הרב הזה.

מאז ועד היום אני מאושר כמוני.

אנשים לא מבינים את זה. אני כחילוני 48 שנה, לא האמנתי בזה.

ובסוף אתה מוצא איזה תרופה,

שזה קוראים לו אבא של השמים. זו התרופה הכי טובה לכל עם ישראל,

שעם ישראל צריך להבין את זה. במיוחד אנשים חילונים כמוני וכל החילונים שנמצאים,

שהם חושבים שהכול מובן מאליו.

בפורמה של עולם, תסתכלו על השמים, תראו שיש לנו אבא.

תנו לו טיפה, תקבלו הרבה.

זה הקטע הכי קשה שהיה לי כשעברתי אותו,

והיום אני אדם מאושר מעין כמוני.

עצם חזרתי בתשובה.

ואני גאה שאשתי,

ואני שמח שתיבדל לחיים ארוכים,

שדחפה אותי לקיחו נתת,

והיום אני שיא העושר.

ואני מאחל לכל עם ישראל ולכל החילונים במיוחד,

שיבינו שלא יחכו למכה כמו שאני קיבלתי כשהייתי על סף מוות,

שמעכשיו יחזרו לאבר השמים, שלא רק יבקשו, יבקשו, יבקשו,

שיתנו לו קצת.

קרוב ה' לכל קול אב, לכל אשר יקראו באמת.

וזה הפתגם הכיון בשביל להתקרב אליו,

אני גאה, אני שמח לכל חיי עד יום מותי וזקנתי.

רק הקדוש-ברוך-הוא, אין עוד מי לבדוק.

תודה.

כן, אז ספגתם היום הרבה אמונה, אה?

הרבה אמונה.

זה אבינו שבשמים, הוא לא רוצה לעשות לאף אחד מאתנו רע.

אנחנו פשוט

לא עושים את מה שהוא רוצה ומזמינים לעצמנו בעיות.

אם נעשה מה שהוא רוצה, יהיו לנו רק טובות.

כן.

כבוד הרב, ברשותך, לפני כשבוע התבשרתי בסורה הרעה.

הבן שלי האמצעי קיבל גידול בגזע המוח.

בראש.

המחלה הכי קשה, במקום הכי קשה, בצורה הכי קשה.

לא ניתן לנצח, לא ניתן לעשות שום ביופסיה.

הרופאים, זיהו את המחלה שהיא באה בעיקר בילדים,

היא באה מאוד קטלנית.

הם מציעים לעשות טיפול הקרנות,

אבל הם לא נותנים לו לאחר הקרנות יותר מארבעה או שמונה חודשים,

או מקסימום שנה,

לפי הסטטיסטיקה שלהם.

אני, בכבוד הרב, הייתי אצל עוד רב, וזה סך הכול שבוע ימים מאז שגילינו את זה.

וקיבלנו עלינו, אני ואשתי, שהיתה פה עד לא מזמן ונסעה,

פשוט בגלל בעיית החנייה, שסוגרים את החנייה,

לשמור את טהרת המשפחה ולהניח תפילין. עכשיו, אני כ-18 שנה לפחות מניח תפילין מאז שהבטחתי,

כאילו, נדרתי נדר, שאם יהיו לי ילדים, בגלל בעיות קודמות,

מתברר שהתפילין פסולים.

המזוזות כולן היו פסולות.

כרגע מדליקים נרות לצדיקים.

התחלתי יותר להקפיד על הקידוש ליין,

על ברכת המזון,

והייתי מבקש מאוד מכבוד הרב שיעזור לי.

יש בי אמונה חזקה.

בתוך השבוע הזה גיליתי המון סימנים, רמזים אלוהים,

שמנחים אותי לכיוון הדת.

הייתי רוצה לבקש אפילו מכבוד הרב רחמים, כדי שלא יקשה עלי,

במשימות קשות שיהיה קשה לעמוד בהן,

כי בסך הכול שבוע.

בתוך שבוע קשה לחזור בתשובה.

אני מוכן לקבל עלי דברים,

אבל בבקשה, כבוד הרב, לא יקשה עלי דברים קשים מאוד מאוד,

כי הכוונה שלי, בעזרת השם,

בהדרגה, בהדרגה, בהדרגה, למשוך את הילדים ואת האשה.

הנה כבר השבת, הייתי בבית-הכנסת, לא נסעתי בשבת.

אני מסתכל אחורה על המעשים שלי,

של פיקניקים והדלקת מנגל בשבת ואש.

עד היום חשבתי שאני בסדר, אני רק מבין כמה לא הייתי בסדר.

מה גם שאני כהן, ואני יודע שכהן,

מבירים אתו.

אבל אם כבוד הרב יוכל להתחשב בי, ובכל זאת לתת ברכה לילד.

הילד בסכנת חיים.

הילד עדיין בבית, הוא בריא, הוא בגדלה צלולה,

יש לו בעיה בראייה וחולשה בגוף.

בינתיים, תודה לאל כרגע, המצב שלו עדיין בסדר.

בן כמה הוא?

עדיין לא מלאו לו 14, עדיין לא עברה שנה מבר-המצווה.

עשינו בר-מצווה, קנינו תפילין, מתברר היום, נודע לי,

שהתפילין הן באמת לא בסדר. התפילין החדשים של שני הילדים,

של שני הבנים, שהבן הגדול, שיהיה בריא,

גם התפילין שלו מאותו סוג מאוד פשוט, מאוד זול,

והם לא טובים. גם התפילין שלי, שהתפללתי אתם 18 שנה,

יום-יום,

כמעט יום-יום,

באמת,

את כל התפילה,

אמנם בבית ולא בכנסת, אבל התפילין היו פסולים.

ביקשתי עכשיו להזמין תפילין חדשים. בינתיים קיבלתי תפילין הביתה כשרים לי ולבן, ובעזרת השם, ממחר

אני מבקש ממנו, גם עם הילד, להניח תפילין.

שערותי סמרו מהסימנים שגיליתי בשבוע הזה,

שהקדוש-ברוך-הוא רוצה לדחוף אותי לכיוון הדת.

מה גם שאני בבעיה כל כך קשה, ואני גר בראשון-לציון,

וכבוד הרב הגיע אלה לפה, לראשון.

אז אמרתי, מי אעניש שאני לא אבוא אליך?

אבל במחילה, אני מבקש ממך בעדינות שלא נתחייב על דברים שבהתחלה יהיה קשה. בהדרגה אני רוצה לחזור ולשכנע את האשה גם.

האשה פה היתה עד עכשיו, שמעתי. אתה רוצה שהרפואה תהיה בהדרגה או מהירה? לא.

כבוד הרב, בבקשה. אני שואל אותך שאלת. אני יודע לאן מובילה התשובה. בטח שאתה יודע. כמו שאני רוצה שההחלמה תהיה מהירה,

אתה תדרוש ממני במהרה.

אני הולך הביתה, אני לא דורש.

אתה תאמר לי. עכשיו, אז למה אתה אומר?

לאור משלמת הערב. אני יודע, אבל אני פוחד. ממה? פוחד קצת שיהיה קשה. ממה? ממה? שתהיה רפואה? אני אבטיח שבהדרגה, אתה שואל מה אתה מפחד שתהיה רפואה?

במה היא תלויה עכשיו, אתה יודע? לפי הסטטיסטיקות של הרופאים,

אין רפואה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

אם היה צריך ניתוח,

היית מחיש אותו?

אני לא אומר בהדרגה עד שתתרגל למחשבה.

אני יודע את התשובה. נו, מה אתה רוצה שאני אעשה? זה לא בעיה שלי. מה, אני אתן לך עצה לא הגונה?

אני ארחם עליך וזה בעצם יהיה נגדך?

מה, הבעיה לרחם כאילו?

מה אני אגיד לך? אני אגיד לך, אתה יודע מה? על הכיפאק, תדליק נרות, תהיה בריא.

נו, זה יעזור?

לא, לא. אני לא מתכוון לדברים ממש סטוטים. לא משנה. מה שאני אגיד לך זה לא אני אומר. אני הקראתי פסוקים.

הפסוקים לא שני.

תקרא אותם לבד.

אם אתם רוצים,

חבר על הזמן,

וכמה שיותר הכנעה לפני בורא עולם, זה מה שגורם.

אם אדם לא נכנע לפני השם יתברך,

לא יועיל שום דבר המקטרג מקטרג ואומר, תראה, יש להם עוד זמן. תסתכל. הוא מקטרג. אתה יודע מה זה? שונא.

יצר הרע שונא.

יצר הרע הוא יצר הרע,

הוא מלאך המוות, הוא השטן, הוא אותו אחד.

כתוב בגמרא.

בהתחלה הוא יצר רע, הוא נותן עצה רעה.

כשאתה עושה את העצה הרעה שהוא אמר,

הוא עולה למעלה ומסטין.

יא שטן.

ולפעמים הוא מקבל רשות להיות גם מלאך המוות.

אותו אחד שנותן את העצה הרעה,

הוא עושה את כל התחבולה בשביל לרדת בחזרה ולקחת נשמה.

הוא שונא שאין כמוהו.

הוא צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו.

עכשיו, מה אתה מתעסק? עם אחד שאין לו רחמים.

יצר הרע הוא מלאך המוות, הוא רוצה להרוג אנשים.

תליין.

יש עצה אחת, אומר הקדוש ברוך הוא, אתה רוצה לברוח ממנו?

סתום לו את הפה, שלא יהיה לו אפשרות לקטרג.

אם תשאיר לו, אתה יודע מה זה פרקליטות?

שמעת על הפרקליטות בישראל?

כן, תנסה לתת נשיקה למי שאסור. תראה מה יקרה לך.

נשיקה!

פתאום נהיו כולם דתיים!

נשיקה!

למה כשהפרקליטות מחליטה שזה אסור?

וואי וואי וואי וואי.

וכשהשטן מחליט שזה אסור, לא אחד, לא מקרה אחד, לא שתיים, לא שלוש, משפחה שלמה שהם יהודים טובים. תקשיב, חשבת שאתה בסדר.

אני מאמין שחשבת שאתה בסדר.

היום תאמין שטרור בסדר.

אתה רוצה להיות בסדר.

למה לך לעכב את זה?

יש סכנה בפתח.

אנחנו רוצים למגר את הסכנה, להקטין אותה, לברוח ממנה, נכון?

כשבורחים ממישהו, לא בורחים לאט-לאט, בורחים מהר כמה שאפשר, נכון?

אם רודף אחריך אריה,

אתה לא תלך בהדרגה.

את כלות הנשמה, כמו שאומרים, אתה תתרחק ממנו.

התברר לך שחסכת בכסף בתפילין וקנית תפילין פשוטים.

בתפילין פשוטים שווים, אתה מבין, פושטים.

למה? כי מייצרים אותם לאנשים פשוטים, ויאללה, סיטונאות.

גם אלה שתרכוש רק שיהיו בהימה גסה שלא עולות פחות משבע מאות דולר.

בהימה גסה

עם סופר מומחה וירא שמים.

אל תקנה מחנות על עיוור.

רק אצל מישהו שיודע בקיא,

שייקח לך של ירא שמים ומתייחרת. זה לא שווה אם זה פסול. זה לא מועיל כלום. לגבי המחיר שאתה אומר, אם זה בן משפחה וזה בהימה גסה... שייתן לך בחינם, אבל ששוויין

של הבתים

והפרשיות בסך הכללי יהיה במחיר כזה בטוח,

שאם זה ירא שמים אז אתה תקבל את התפילין, כי זה עולה הרבה כסף. הוא כבר דיבר על האור ועל בהימה גסה. מאה אחוז. בכל מקרה, זה רק לנקודה שנגעת. הוא הציע לתקן, אפילו לבדוק. אני אמרתי שאני לא רוצה לבדוק, אני רוצה הכול חדש. עזוב את הקודמים, לא, לא, לא. חדש. חדש ומה שצריך. שלום, האם לגניזה. מקלט כשר ובהימה גסה. תשמע עכשיו מה שאני אומר.

הילד צריך קודם כול, הוא בעצמו,

לחזור בתשובה שלמה.

הוא צריך לשמור תורה ומצוות, חוץ משבת, תפילות, הכול, ללמוד, לתפוס ספר כל זמן שעדיין הוא יכול.

הפוך, שיראה שהוא מוכן להשתנות לחלוטין.

אתה ואשתך צריכים לחזור בתשובה. את הילדים, יכול להיות שיהיה לך קל, קשה, לא משנה, אבל בעבותות של אהבה יש לנו פה משימה להציל את האח שלהם.

אנחנו רוצים שתשתתפו איתנו.

כבר התחלתי בזה. בסדר.

דיברתי עם הגדול והשברתי לו. אפילו שמתוך שלא לשמה בהתחלה, יבוא לשמה.

אפילו שכרגע הם לא מכוונים באמת להיות שומרי תורה ומצוות רק לצורך העניין,

מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה.

כבר שאל אותי הגדול אבא, מה קרה? אתה חוזר בתשובה?

כן. אמרתי לו, תשמע. כן, כן. והוא צוחק, והוא קצת... שיצעק, אני חוזר לאבא שבשמה. אז אמרתי, כן, יש לנו בעיה קשה עם אחיך ואנחנו נעשה הרבה דברים. סבא שלו הוא דתי.

סבא של הכול.

הסבא מצד מי?

מאיזה צד שאתה רוצה? דתיים?

גם לא?

אבא של סבא?

אבא של סבא שלי.

הסבא שלי, שלא הכרתי, אמרו שהוא היה צדיק.

ושלה?

אני לא יודע את ההיסטוריה שלהם.

האבא שלה לא רגיל.

טוב.

כיפור, חגים, בתי-כנסת, מברך, מקדש, אוכלים דגים,

מביא מה שצריך. הצעה שלי דחופה.

לסמינר הקרוב שיש, לסמינר הקרוב שיש,

ללכת. אתה מכיר אותו?

סמינר הקרוב שיש, כל המשפחה תלך,

ואז הילדים יבינו את הדברים.

זאת אומרת, הם יבואו, הם יהיו כמה ימים בבית מלון, הם ישאלו את השאלות, הם ישמעו הרצאות,

הם יראו חומרים.

יהיה להם את הזמן, אתה מבין, להתבונן בדברים.

בינתיים באינטרנט

שופר.net יש את כל הווידאואים שראית פה, יש שם מאות,

מאות

של סרטים כאלה, שני יוכלו לראות, יש חומרים כתובים.

אפשר שילדים יתחילו להתעניין, לשאול, אפשר לעשות בחיפוש כל שאלה שאתה רוצה.

חיים לאחר המאבק. אני מבטיח לנסות לעניין אותם כמה שיותר ולהכניס אותם לזה.

זה עושה מינהל. פשוט אני לא רוצה, הילד, כבוד הרב, אני לא אומר לך עכשיו מה לעשות.

תקשיב, נשמה, אני לא אומר לך. הילד חולה. שמעתי. וקשה לו, אני לא רוצה להחזיר. לא אומר לך מה לעשות,

אתה אמור להבין ממה ששמעת אותי היום מדבר עם אחרים.

לא רוצה להגיד לך מה לעשות, תהיה חכם.

אבל זה יהיה תלוי בך בסוף.

ההצלחה או אי-הצלחה, תלוי בך.

האמונה שלי מתחזקת מאוד, תודה. מדקה לדקה, והכל, אמרתי את מה שאמרתי.

אתה תהיה חכם,

עם אשתך וילדים, ותלך לסמינר, ותעשה את המקסימום והכי מהר שאפשר.

תלוי בך.

שם הילד.

עמית כהן בן גרסיה, גילה. עמית כהן בן גרסיה, גילה.

גיל. השם שנולדה איתו הוא גרסיה. השם שקוראים לה זה גילה. השם

שנולדה איתו. יחזירו ויחזירכם

בתשובה שלמה ורפואה שלמה,

בהחלמה מהירה וישועה קרובה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן. אמן.

לסיכום, חברים. תודה רבה. בבקשה.

שמי יוסי כובב.

יש לנו שני ילדים מ-10 ו-6 וילדה קטנה שנולדה לפני אישה חודשים, שיהיו גרועים.

לפני חודשיים

הם בערך גילו לאשתי סרטן ועמי הגס.

הם גרועות בכבד.

היא עברה ניתוח,

הורידו

חלק נכבד מהמעי הגס,

ויש לה גרועות בכבד עכשיו בשני העונות,

וגם בשער הכבד.

והרופאים אומרים שיש טיפולים,

אבל יש סיכוי גדול שזה לא מרפא,

זה רק מעריך את החיים.

שמעתי. לאור מה שאני הסברתי הערב, אתה מבין מה אתה צריך לעשות עם המשפחה?

אני מבין.

אנחנו נחזור בתשובה קומפלט.

אנחנו שומרים את הרעש.

אל תגיד לי מה אתם עושים, אני אומר מה.

נשמור תורה ומצוות קומפלט זה הסיכוי היחיד במחלות כאלה, במצבים כאלה.

אין פטנט אחר, אין קיצורי דרך.

יש איזשהו דבר מסוים, תיקון מסוים שצריך לעשות? איזושהי גזירה שמשתבטל אותו? שום תיקונים, שום דבר. נחזור בתשובה שלמה.

זה התיקון הכללי הכי גדול שיכול להיות.

אין משהו יותר, זה לא סגולות ולא פטנטים ולא קמעות ולא כלום.

זה מה שכתוב בתורה, זה מה שכתוב בהלכה.

אדם שמשנה את דרכיו,

משתנה המצב כלפיו.

מחר למרות בשבעה. כן,

אתמול, למה מחר?

כשאני נודע לי שיש דבר כזה,

אני באותו רגע חזרתי בתשובה.

הייתי בריא ושלם בתל-אביב צפון-בוני וישבתי וקראתי ספר, ומהספר הבנתי שזו האמת, ואם זו האמת אני לא מוכן לחיות בשקר.

אני לא מוכן לחיות בשקר.

מה זה קשור, מה, מומי? לא מוכן לחיות בשקר. כבוד הרב, אם אנחנו חוזרים בתשובה,

היא יוצאת מזה?

בעזרת השם יש לך את הסיכוי ל-100%.

ואני אומר לך,

שאם התשובה היא אמיתית,

אתה יכול לראות ישועה שבחיים שלך לא חלמת עליה. אפילו אם יבואו כל המקטרגים ויגידו לך,

אין סיכוי, אני מסביר, שתדע.

אני מדבר עכשיו כבן-אדם שברוך השם, אצלי בהרצאות עשרות אם לא מאות אנשים נרפאו.

לא בגללי, בגלל העצות האלה שאני אומר אותו דבר.

ויש כמה סרטים כאלה שאתה יכול לראות אצלנו באתר. ראיתי את הסרט שלך, של הילד. של הנס מצולם. יש הרבה כאלה שאין לנו זמן אפילו לעשות את הסרטים האלה בשביל להראות את גודל הנסים שהשם עושה לאנשים.

אבל צריך לדעת, זו הנוסחה שהיא נכונה לגבי כולם. אתה מבין? זה כמו שכל מי שחולה במחלת הסרטן, מה עושים הרופאים?

כימותרפיה, נכון?

למה הם לא משנים?

לאחד כדורים, לאחד פה, לאחד ככה?

זו התרופה,

זה מה שהם יודעים. הם לא יודעים משהו אחר.

הילדים בבית ספר דתיים.

עוד יותר גרוע.

היית כבר בדרך ועשית סטייה.

לא אמרתי את זה, איך אתה יודע?

הרחוב עושה את שלו. אתה מבין, אנחנו פתאים.

אנחנו הולכים אחרי הרחוב.

אנחנו רוצים להיות, אתה מבין, בהסכמה כללית,

חברתית.

ואנחנו, לא מתאים לנו, תבין, לעשות שינוי בשביל שיגידו שאנחנו השתבשנו.

אנחנו פוחדים מהציבור. לכן אמרתי קודם, ויגבה לבו בדרכי ה'.

אמרתי לו, כן. תגיד לבן, אני חוזר בתשובה. כן.

סטיתי מהדרך ואני חוזר.

זו הדרך של העם היהודי.

אין דרך אחרת.

אין יהודי אחר.

רק יהודי מניח תפילין.

מוסלמי לא מניח, נוצרי לא מניח,

רק יהודי מתעטף בטלית, נוצרי-מוסלמי לא.

רק יהודי שומר שבת, אם גוי שומר שבת, חייב מיתה.

רק יהודי.

ואני יהודי,

בן נאימא יהודייה,

ואני חוזר לדרך שסטיתי ממנה. כן, לא בושה.

שיתביישו אלה שלא חוזרים לדרך,

שהם יתביישו,

שהם רוצים לדמות לגויים.

מה הבושה? להיות יהודי?

להיות קרוב לאבא של השמים? מה לא טוב בזה?

מה לא טוב? מה תפסיד? שתנוח בשבת? אני אוהב את זה. אבל מה מפסידים?

נחים בשבת?

שומרים כמה ברכות תודה?

מה מפסידים?

שאתה הולך עם גופייה עם ארבע חוטים?

מה ההפסד?

30 גרם לשים על הראש? לא, שמים, שמים. התחזקנו עוד יותר לפני. שמעתי.

לשמור טהרה, שזה חיים נפלאים.

מה הקושי? לאכול כשר? זה אותו אוכל.

רק מה? כתוב בדץ, ויש השגחה, וזה עולה אותו כסף.

אז מה הבעיה?

מה מסובך ביהדות כל כך?

אה, לא לעשות עבירות?

ומי חייב אותנו לעשות עבירות?

מי חייב?

למה צריך עבירות? אתה נשוי, יש לך אשה, יש לך ילדים?

חלאס.

נכון, נכון, אתם מפלוויזיה.

היא מוציאה את האדם מדעתו, כן, כי היא מראה לו את העולם, אתה מבין? דמיון.

לכן אני אומר, לך לסמינר ותראה, שם יעשו את זה לילדים, ובכיף.

לך לסמינר.

אל תוותר, כן. לך לסמינר.

לך לסמינר.

אני, מבחינתי, אם היה אפשר לעשות אוכלוס פוקס ולשכנע את הילד, זה לא תכנע. אל תשכנע כלום, רק תשכנע שילך אתך לבית-מלון.

זה הכול.

אל תשכנע כלום. הם ישכנעו.

הם ישכנעו.

רגע, לפני שאני אתן ברכה,

אני רוצה לתת לכם עוד אפשרות.

אני לא אוהב לדבר על זה, אבל אין ברירה.

אין ברירה.

דיברנו על תרומה בהתחלת הערב.

יש עוד דבר אחד שהוא יכול להיות זכות גדולה. הרי צריכים זכויות. אדם שהוא בבעיה צריך זכויות. כמו אדם שעומד במשפט, אז הוא מחפש מליצי יושר, שיגידו עליו משהו.

אם מחזירים יהודים בתשובה ומצילים יהודים מלרדת שחת, מללכת חס ושלום לגיהנום,

מצילים אותם שילכו לגן עדן, זו זכות גדולה שאין כדוגמתה.

יש אפשרות להציל יהודים שיתקרבו.

הרי אנשים לא יודעים. הנה, יושבים פה יהודים, חלק מהם לא ראו בחיים שלהם דברים כאלה, ולא יודעים שיש דברים כאלה, ולא חלמו שיש דברים כאלה.

למה? כי הם רחוקים מזה.

אבל אם נגיע לעוד יהודים ועוד יהודים וידעו שיש דברים כאלה,

אז בעזרת השם יתברך זה יכול לעזור ולהושיע להרבה יהודים.

יש יהודים שלא ידעו בכלל והגיעו וברוך השם קיבלו ברכה,

עשו מה שצריך לעשות ונושעו.

אם הם לא היו יודעים ולא היתה מגיעה להם הידיעה, לא היו נושעים.

יש לי הצעה.

מי שיזכה להחזיר יהודי שניים-שלושה בתשובה,

יש לו זכות ופיתחון פה בשמים,

הוא החזיר את הבן של הקדוש-ברוך-הוא בתשובה,

החזיר אותו לאביו שבשמים.

הקדוש-ברוך-הוא ישמור לו על הילדים שלו גם כן.

מידה כנגד מידה.

תקשיבו טוב,

תרומה של שקל וחצי ביום,

שקל וחצי ביום, כמה על טיפול הם עולה?

כמה הריצות? כמה זה? כמה? עולה הרבה כסף, נכון?

שקל וחצי ביום, בחודש 50 שקלים,

20 חודש,

כל יום חצי שקל, 20 חודש זה 1,000 שקל.

1,000 שקל

מקבלים 100 DVD,

100 DVD של סרטים כאלה שלי,

כמו נס מצולם שרואיתא או אחרים.

מחלקים את זה לאנשים רחוקים, נותנים להם,

בטוח שממאה כאלה כמה יהודים חוזרים בתשובה.

ועם זכות כזאת שאתה עושה, שכל מצווה שעושה החוזר בתשובה

היא שלך,

ואתה עושה את זה לרפואת פלוני-אלמוני,

ואתה מכוון על הדבר הזה שירבו זכויות בעם ישראל, ובפרט למי שזה נתרם בעבורו,

הזכות הזאת היא גדולה לאין שיעור, כי אדם לא יכול לייצר מצוות בכמויות כאלה גם אם יהיה צדיק,

כי הוא יכול לעשות את ה-100% שלו.

אבל אם הוא עושה עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת והם מייצרים מצוות,

ממילא זה נזקף לזכותו.

מי שירצה, ימלא הוראת קבע כזאת.

אם אנחנו עדיין לא ממש כזאת, 50 שקלים כפול 20 חודש או בתשלומים יותר קצרים, אם יש לו אפשרות,

יכתוב למעלה הוראת קבע זאת, יהיה לרפואת

פלוני בן-אלמוני או אלמונית,

וימלא את הפרטים, יחתום פה. בעזרת השם ניתן לו ברכה,

שבזכות המצווה של הצדקה, צדקה תציל ממוות,

שיהיה לרפואה ולכל זה.

ובתוספת לחזרה בתשובה

ולברכה והצדקה, איך כתוב?

תשובה ותפילה וצדקה,

מעבירים את רוע הגזירה. זה מה שאנחנו אומרים בראש השנה ביום כיפור, נכון?

אז הנה יש לכם הזדמנות ואני אברך.

תמלאו הוראת קבע על הסך הנ״ל, ובעזרת השם, כל מי שרוצה רפואה, הצלחה, ישועה וכו',

הנה גם תעזרו ליהודים וגם תעזרו מעצמכם.

אני אתן כבר ברכה, תכף.

מי שרוצה שירים את היד, ייתנו לו טופס. מה השם של הבת?

יש לה אישה?

אריאל הבת בלינה, השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

בבקשה,

תמלאו הוראות קבע ותעבירו לי לכאן,

ניתן לכם ברכה.

לא לעלות לפה, לא לעלות. היזהרו על המורה.

כן, מי שרוצה ימלא כאן, יחזור ויקבל ברכה בזויזות.

תרשום על פתרון.

אני עוד מחכה לך לסוף שבוע, דוד מחכה.

לא נורא, פעם למעלה, אבל תשתדל להגיע לסוף שבוע.

חשוב מאוד.

ברוך בן יעקב אשתו, שרה, בת לריסה ובנם יוסף דוד בן ברוך. ברכה והצלחה ופרנסה טובה.

בנאורים יעקב בן אריאל ונקדם בת שושנה ויניב בן יעקב, שימצא זיבובו מהרה, אריאל בן ציפורה, רפואה שלמה וטרור בן אריאל, פרנסה טובה, וכולם יעלו לארץ.

מהרה.

תהיה בריא ושיהיה לך בהצלחה, אשריך.

אלו אלו אלוהים שבאתם, אלוהים שבאתם, אלוהים שבאתם. תרשום דבר רבוע.

אתם אמרנו על מילי איש רואה.

אלו אלו אלוהים שבאתם,

אלוהים שבאתם,

עזרמן, בריאות, הצלחה ושטרור.

מרים בת אורלי ואפרים בן אילנה,

זרע חי וקיים.

תרשום השיעור לעילוי נשמד יעקב בן אברהם ואישה להעיר את פקודת שנתו.

לעילוי נשמד דוד רוח בן רחל.

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו, ישראל יוסף חיים בן-ג'ושנה.

רפואה שלמה מהרה בתשובה שלמה.

גל בן-סיגל, רפואה שלמה מהרה.

יונית בן-חזל,

מנוחתה עדו.

אורן בן-פרידה, רפואה שלמה מהרה.

כן, אחרונים.

קבועה שלמה, שעתיים למוסר רב תעמי היבוד.

עידית בת זהבה, קבועה שלמה מהרה בתוך שרחוני עמו ישראל.

זרוחה בלימודים.

שלושה חודשים לרצוחה.

עידית בתורה ורד שמאי.

תעשו לי את כל התקצורות.

חגית בת יעל, חזרה בתשובה שלמה מהרה.

מי עוד יש לו הוראה שרוצה למסור?

יש עוד מישהו שרוצה למסור?

סילבן בן לונטינה,

יזכה לרפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל. מהרה.

עוד מישהו?

כן, הנה הוא עושה הוראה קבע.

רפואה שלמה לג'ולי גולה, אבד מזל.

שלא תצטרך לצרטור.

בריאות שלמה והצלחה.

נתן סלחג'יה כהן, רפואה שלמה.

חזית בת אסתר, אסתר בת רחל. שלום בן אסתר, אלינות בפנינה, רפואה שלמה.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק,