מעלה אדומים - שידור חוזר מההרצאה:מעלה אדומים 23-3-2006

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אוהי יאומים עמי מלך, תוסיף שני סוכים, אוהי דוי ודוי,

אוהי יאומים עמי מלך, תוסיף שני סוכים, אוהי דוי ודוי יאומים עמי מלך, תוסיף שני סוכים, אוהי דוי ודוי יאומים עמי מלך, תוסיף שני סוכים, אוהי דוי ודוי יאומים עמי מלך, תוסיף שני סוכים, אוהי דוי ודוי יאומים עמי מלך, תוסיף שני סוכים, אוהי דוי ודוי יאומים עמי מלך,

היי, שניישה קמאי דאי בודק

יומים על ימי מלך דאי סטי שניישה קמאי דאי בודק

יומים על ימי מלך כוסי שני סכימוי דוי ודוי

מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מלך יומי מ

לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה

יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, יואי

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי או

אי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-

יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא י

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אהההההההההה

אההה

אהההה

אהההה

אהההה

אהההההה

אההה

שקיע גנאיימי, למה לא?

למה לא? ולמה לא? ושקיע גנאיימי, למה לא?

פעולה, פעולה, ופעולה!

1-1,

1-2,

1-2. שומעים טוב בסוף?

בטוח?

יש תקלה קטנה כיוון שההרצאה הזאת משודרת גם באינטרנט

ולבזק נפל הקו לרגע.

חצי דקה נקבל פה תשובה אם אפשר להרים את השידור החוצה לכל העולם,

כי אנשים מחכים לזה כל השבוע.

שלא יפסידו את הפתיחה

דקה-שתיים ונתחיל. טוב?

לא בעיה שלנו, בזק.

בזק.

מקווה שהפתרון יהיה כבזק.

תן להם קצת מוזיקה.

תודה.

נחמד ירוויח.

הדברים שנאמר

הערב יהיו לרפואת דוד בן-ליסא,

השם ישלח לרפואה שלמה וישועה קרובה,

לרפואת יצחק חיים בן ויקטוריה ורחל בת מירה מרים,

להצלחת משפחת הלוי וגיל וניר כהן, שהתבטלו הגזירות,

לעילון נשמת המנוחה מרסל אשור בת חנינא וציפורה בת אווה מנוחתן עדן.

הערב גם לרפואת מירב בת-עליזה, רפואה שלמה.

לבריאות והצלחה לדוד אשר בן איוון, מהרה,

אפרת בת מזל, רפואה שלמה.

והערב בחסות בגט הפעמון, האחים כהן,

משה, דוד ושמעון, השם ייתן להם פרנסה ובריאות ושפע על עבודתו יתברך.

אנחנו מתקרבים לפסח.

חג החירות.

בהגדה של פסח מתחילים בגנות ומסיימים בשבח.

ומהי הגנות?

רב אמר,

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו.

כך מתחילה ההגדה.

ושמואל אמר, עבדים היינו.

מכל מקום שתי לשונות של גנות.

מתחילה היו עובדי עבודה זרה אבותינו במצרים.

ואו עבדים היינו לפרעה במצרים.

במחילתא כתוב,

כשהקדוש ברוך הוא בא לקיים את השבועה לגאול את עם ישראל ממצרים,

לא היתה ביד עם ישראל שום מצווה שבגינה

היו זכאים לצאת ממצרים.

מה הללו עובדי עבודה זרה?

אף הללו עובדי עבודה זרה.

ואז היו ישראל בבחינת עירום ועירייה.

ואת עירום ועירייה.

לכן נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצוות.

אחת דם פסח, להקריב את קורבן הפסח,

באחת דם מילה, לעשות ברית.

שתי מצוות נתן להם הקדוש ברוך הוא כדי שיתעסקו בהם ובזכותן ייגאלו.

אבל יש להתעמק.

למה צריך היה הקדוש ברוך הוא לתת לעם ישראל דווקא שתי מצוות אלה שיש בהם סכנת נפשות?

אם צריכים זכויות בשביל לצאת, ייתן להם שתי מצוות קלות.

העיקר שיהיו מצוות, תהיה זכות וייצור.

למה צריך שתיים כאלה שהן בסכנת נפשות?

ותיכף נעמוד על טיבן של שתי מצוות אלה.

האמת היא שכל זמן שעם ישראל היו עבדים לא היה שייך בכלל שהם יקבלו עליהם מצוות, משום שהם היו משועבדים תחת עול זרים המצרים,

וכיוון שהם היו תחת עול המשעבדים,

ורשות אחרים היתה עליהם, הם לא יכלו לקיים מצוות.

אבל המצוות הראשונות שניתנו להם,

ניתנו למטרה כפולה.

מאחת, לנתק מעליהם את עול העבדות והכבלים של העבדות,

והמצווה השנייה זה להכניס אותם תחת כנפי השכינה.

מצד אחד, להשתחרר מעול המשעבדים,

זאת המצווה של קורבן פסח,

ומצד שני, להיכנס תחת כנפי השכינה, זו מצוות המילה.

דם מילה.

בדם בריתך שילחתי אסירייך מבור,

בדמייך חיי, בדמייך חיי בשני דמים,

דם של קורבן פסח ודם

של ברית המילה.

קורבן פסח פירושו התמרדות ומרידה במצרים המשעבדים.

מה פירוש?

הקדוש ברוך הוא מצווה בשבת הגדול

לקחת את השה,

שהוא יהיה הסמל והאלוהים של מצרים.

לקחת את השה,

לקשור אותו בקרעי המיתה, דהיינו, לרגלי המיתה.

לקשור את השה, דהיינו, לקשור את האלוהים של מצרים למיתה.

כל אחד ואחד צריך לעשות כן ולהכניס שה,

אלוהים של מצרים, לבית שלו ולקשור למיתה.

במשך ארבעה ימים,

והמצרים שומעים את האלוהים שלהם פועה בתוך הבתים של הישראלים,

וזה מרידה שאין כמותה,

בסכנת נפשות,

שהמצרים יכולים להיכנס ולהרוג ולטבוח את העבדים שלהם, את בני ישראל.

והקדוש ברוך הוא אומר, אתם צריכים לקיים את המצווה הזאת במסירות נפש,

ואחרי זה להקריב את השה הזה קורבן,

קורבן פסח.

בדם שלו אתם

מזים על המזוזות והמשקוף,

ובדם הזה,

כשאני אראה, כשאני אעבור מעל מצרים, אני אפסח מעל בתיכם.

ואבדיל ביניכם לבין המצרים, קורבן פסח.

אבל אתם, כששוחטים אותו, את השה,

אתם לוקחים שיח,

משחילים לו מצד לצד,

עושים אותו על המנגל כמו שהוא,

ולא לשבור בו עצם.

שיישאר שלם.

שהמצרים יראו את האלוהים שלהם שלם,

ובני ישראל העבדים אוכלים את האלוהים שלהם.

זו התגרות שאין כדוגמתה.

ראיתם עכשיו שעשו קריקטורות

מה זה עשה בעולם.

קריקטורות רק.

אתם יודעים מה זה לקחת את האלוהים של מצרים,

לתת לו לפעוט

בלי חשש ובלי פחד?

זו המצווה הראשונה, למרוד במצרים ובאלוהיהם ובמה שהם מאמינים,

קודם כול.

וזה גורם לניתוק

של כל אמונה וסגידה

ולעבודה זרה ולכל מה שהיה בתרבות מצרים,

את הכול לשרוף,

לאכול וללגלג.

זה קורבן פסח. אחר כך,

מסירות נפש נוספת.

טרם צדכם מארץ מצרים אתם מלאים מילה

ולצאת אחרי מילה למדבר זה סכנת נפשות.

אחרי ניתוח,

כולם אחרי ניתוח יוצאים למדבר כשהמצרים עתידים לרדוף אחריהם.

סכנת נפשות מאין כמוה.

באי ביום השלישי בהיותם כואבים, כתוב

אצל אנשי שכם,

שמלו אותם

אחרי בני יעקב,

אחרי דינה.

אז יום שלישי זה כואב מאוד מאוד.

שתי המצוות האלה נותן הקדוש ברוך הוא.

למה לא קלות? כי צריך את שתי אלה. ולמה שתי אלה? כי המטרה כפולה.

ואחד, להשתחרר מעול המשעבדים,

ושתיים, להיכנס

תחת עול

כנפי השכינה.

עבד הוא בבחינת עירום ועירייה.

לא במקרה, אלא בעצם, בעצמותו הוא בעצמו, בהכרתו הוא עבד. הוא הופך להיות עבד.

עבד, לתקופת מה, הופך בסופו של דבר לא באופן אקראי. לקחו אחד, עשו אותו עבד, זה עדיין מקרה.

אבל לאחר זמן זה הופך להיות עצם עצמותו שהוא עבד.

מחשבות של עבד.

תפיסה של עבד.

חיים של עבד. הכרה של עבד.

אז זה לא רק שעבוד לגוף, זה גם שעבוד לנפש.

והוא משועבד לעשות את רצון אדונו,

ועל ידי כך הוא מפסיד לאט לאט את האופי והרצון האישי שלו,

וקושש עבוד משכח את התרבות שלו,

כי הוא כבר חי אצל האדון וחי באורחות חייו.

ובמשך הזמן הוא נוטה לקבל את התרבות של הנוגסים,

ואחרי זמן שהוא כבר רוצה לצאת לחירות,

גם אם הוא יוצא לחירות, האישיות שלו כבר התפוררה.

אין לו חוזק להתמודד עם בעיות החיים,

וכמו שכתוב אצל עבד עברי, אהבתי את אדוני, לא יצא חופשי.

יש מציאות שהוא כל כך מתאהב

באדון שלו,

עד שהוא מוותר על החירות שלו בכלל.

לא יצא חופשי.

אומרים לו, אתה חייב לצאת, התורה משחררת אותך.

שש שנים יעבוד, ובשביעית ישלחנו לחופשי חינם.

לא רוצה לצאת.

אהבתי את אדוני.

אז רוצים אותו במרצע,

בדלת או במזוזן,

כיוון שאוזן ששמעה כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם, עבדים לי ולא עבדים לעבדים,

ובכל אופן הוא בחר להיות עבד לאדם,

אז האוזן ששמעה תרצה.

זאת אומרת, יכול להיות שאדם יהיה כזה עבד,

שהוא ירצה שירדו בו ולא ירצה חירות.

אתם חושבים אולי שאני מדבר על פעם?

אני מדבר על היום.

יש אנשים שחיים בעבדות.

אין להם חירות רוחנית.

הם חיים בעבדות גשמית.

תאוות.

לחצים סביבתיים.

השפעה זרה.

השפעה חיצונית.

השפעה תרבותית מכל העולם.

ולאדם אין בעצם את החירות האישית לבדוק את עצמו מיהו ומה הוא ומה תכליתו בחיי עולמו.

וככל שהוא גדל כך הוא מתרגל שכך חיים.

והוא לא מבין שהוא עבד.

הוא חושב שהוא בן חורין לעשות ככל העולה על רחו.

מה שבא לי אני עושה, לא מה שבא לך.

לא מה שבא לך.

לא מה שבא לך במובן שאתה מבין.

אתה מבין מה שבא לי זה מה שאני רוצה?

מה שבא לך זה מישהו מבין לך.

יצר הרע שלך מבין לך.

הגוף שלך,

העבד הזה,

הוא מתאבד לדברים שאתה לא יכול לשלוט עליהם. אפילו אם אתה רוצה בהכרה, בשכל שלך,

אתה מבין שזה מגונה, זה לא טוב,

אתה לא יכול לשלוט. הוא אומר, לא יכול, לא יכול.

אני רוצה, אבל לא יכול, לא יכול. זאת אומרת, השכל אומר אחרת,

והגוף

כובש את השכל.

עבד.

פעם אמר לי מישהו,

אני מת לשמור שבת,

אבל אני לא יכול.

למה אתה לא יכול?

הוא אומר, כי אצלכם הכול אסור.

אסור לעשן,

אסור את הטלוויזיה,

אסור כדורגל.

אסור, בשבת הכול אסור.

אמרתי לו, מי אמר לך אסור?

אמר, כל מי ששאלתי אמר אסור. אמרתי לו, אני אומר לך, מותר.

הוא אמר לי, מה, אתה רפורמי?

אמרתי לו, לא.

אז הוא אומר לך, מותר.

אמרתי לו, פשוט.

אתה אמרת שאתה רוצה לשמור שבת, מת לשמור שבת, אבל אתה לא יכול, נכון?

אתה לא יכול בלי סיגריות, נכון?

אתה לא יכול בלי סיגריות, נכון?

אז מה הפירוש?

שאתה אסור בכבלים של הסיגריות.

אתה לא יכול בלי כדורגל,

אתה לא יכול בלי,

אז אתה אסור במאסר של הכדורגל.

אתה לא יכול בלי את הטלוויזיה,

אז אתה אסור.

מי אמר לך שאסור?

מותר.

מותר לא לעשן בשבת,

מותר לו לראות את הטלוויזיה בשבת,

מותר לו ללכת לכדורגל בשבת.

מי אמר לך שאסור?

הוא אומר, מה, אתה מחניף לי מלים?

אמרתי לו, לא.

עובדה.

אני מותר ואתה אסור.

אני גם הייתי אוהב פעם לעשן,

כדורגל, כל הדברים. גם אני.

היום אני מותר,

התרתי את עצמי.

אני יכול לחיות בלי הכדורגל,

בלי סיגריות, בלי טמבלוויזיה.

אתה לא יכול.

אצלכם הכול אסור.

אתה אסור בכבלים של הטמבלוויזיה, אתה אסור בכבלים של הסיגריות,

של הכדורגל.

אתה אסור, אני מותר.

מי התיר אותי?

התורה שחררה אותי, הפכה אותי להיות בן-חורין.

היצר הרע שלי אמר, אי-אפשר בלי.

בא לי, בא לי.

השכל שלי אמר, לא כל מה שבא לי אני צריך לעשות.

צריך לשקול מה נכון, מה לא.

מה כדאי, מה לא. מה משתלם, מה לא.

מה טוב, מה לא.

ולעשות.

אבל אם לא, אני עבד.

אתה מודה, אני מת לשמור שבת, אני לא יכול.

אז מי עבד?

אדם שהוא בן-חורין.

מה זה לא יכול? תקום ותעשה.

בן-חורין, לא.

אם אתה לא יכול, אז אתה עבד, אתה משועבד לגוף,

לתאוות,

להסכמה חברתית, ללחצים.

אתה חברת.

כשרצה הקדוש-ברוך-הוא להוציא את בני ישראל ממצרים בבחינת בני-חורין ובגינוני מלכות,

היה נחוץ לשבור קודם כול את מוטות עולם,

שלא יישאר שום רושם

של עבדות, לא בגופם ולא בנפשם.

גם רצה השם יתברך

שלא ידבק בהם מאומה מהתרבות המצרית,

שוודאי נקלטה בתוך נפשותם.

לכן נתן להם את שתי המצוות של מסירות נפש האלה, שעל-ידי זה יעמידו את נפשם בסכנה לזלזל באמונת מצרים כשהם מקריבים את קורבן הפסח,

ובזה שהם ישפחו את דמם לשם יתברך בברית המילה,

ישרשו לגמרי,

דהיינו, מן השורש יעקרו לגמרי כל זכר של עבדות.

רק בהיותם נכונים למסור את עצמם על קידוש השם,

היו יכולים להיות בחינה של גוי

מקרב גוי,

לצאת גוי עם בפני עצמו מקרב עם אחר, כמו מצרים,

שמצרים היתה מעצמת-על באותה תקופה.

לכן תיקנו לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

לאכול את המצב ולשתות ארבע כוסות שהן לשונות של גאולה

בליל הסדר דווקא בהסיבה כדרך חירות.

ומי שלא מסב בשעה שאוכל מצה או שותה ארבע כוסות,

לא יצא ידי חובתו,

וצריך לשוב לאכול או לשתות

בהסיבה על צד שמאל כדרך בן-חורין.

על קרים וכסתות,

לפרוס את רגליו,

לשקף פנה, ככה כמו איזה פרוק,

ולאכול ולשתות בסבבה.

זה בן חורין.

אז צריך על צד שמאל.

בתימן הקפידו שזה יהיה ככה, כמו שאני מתאר.

היום יש כיסאות, אנשים לא יודעים איך

להיות בני חורין.

אז גם על הכיסא אתה יושב, צריך להטות על צד שמאל.

בכל מקום

צריך שזה יהיה בהסיבה להסב,

כדי שזה יהיה כדרך חירות.

ואם לא, לא יצא ידי חובתו.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להשריש את החירות שבנו, אבל בפסח,

בליל הסדר,

יש גם מרור.

יש גם מרור.

על שם וימררו את חייהם.

צריך לזכור גם את המרור שהיה,

את הצד של העבדות שהיה.

לכן

צריכים כל אחד לדעת שיש גם הציווי,

כי לי בני ישראל עבדי הם.

נכון שאנחנו בני חורין,

נכון שהשתחררנו משעבוד הגוף במצרים וזכינו לחירות נפשית במתן תורה.

אבל צריך לזכור שכל השחרור היה בשביל כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם.

אני השם אלוקיכם,

אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם אלוקים,

אני השם.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים.

אחד יש לו מאסר עולם,

לא 25 שנה עם הפחתת שליש,

מאסר עולם עד היום האחרון.

ובא מישהו ואומר, אני מוכן לשלם עליו 5 מיליון דולר להוציא אותו.

מוכנים לקבל כופר או לא?

הסכימו.

אבל הוא אומר למשתחרר טרם השחרור,

אני משחרר אותך בתנאי

שאתה תהיה עבד שלי.

איזה עבד?

עם זכויות,

מלא זכויות.

אני אתן לך הכול.

אני אתן לך חיים טובים, אושר, בריאות, אשה, ילדים,

כסף, מה שתרצה.

אבל המצוות שאני אגיד לך לעשות, אתה תעשה.

אתה לא תצטרך לעבוד 16 שעות בתית, בלבנים,

ואם לא תשלים את המכסה של היום גם תקבור את הבן שלך להשלמת המכסה. לא.

אתה תניח תפילין בבוקר,

תתעטף בטלית כמו מלך,

תשים אותה על הראש,

תהיה לך קדושה בראש כנגד המוח,

תהיה לך פה תפילין כנגד הלב,

תהיה מחובר אליי,

תלך

עם הסמל היהודי בלי להתבייש, ועותר במצוות.

אני אתן לך שבת מנוחה,

קדושה, עונג,

פסטוק חלבי, גרעיני, ג'חנון, קובאנה,

קוסקוס,

משהו עולמי, אני אעשה לך חמין, חמין,

שדה לך שבת, ניתן לך חגים,

ראש השנה ניתן לך,

וואי, וואי, וואי, כיפור לכפר את העוונות,

מה זה, אפילו פורים ניתן לך, פורים, אה...

ויתלו את המן,

ניתן לך חנוכה,

חנוכיה, נרות, סופגניות גם, דברים טובים.

לפני כמה ימים היה אצלי איזה בן אדם אחד שהוא מאוד מאוד אמית והוא מאוד מפורסם,

ויש לו הרבה חנויות בארץ שהוא מנפיק להן מוצרים שלו,

מוצרים שלו.

אז זה שהביא אותו אליי,

הוא אומר, תגיד לו איזה משהו, ככה, שאני אדבר איתו על דברי תורה וזה,

אז הוא ישר הצטדק, הוא אומר לו, אל תראה אותי ככה,

אני מניח תפילין והילדים שלי עושים כמה מצוות ובשבת אני שומר, אני לא מדליק אש,

לא מדליק אש,

והעיקר,

העיקר מה שיש פה בפנים,

לא חייבים כיפה וזהו.

בסדר, הכול בסדר.

טוב,

לא אמרתי כלום,

המשכנו לדבר,

אמרתי לו, תגיד לי,

בחנויות שאתה מפזר את הסעורה שלך,

חשוב להם המותג שלך?

נגיד שקוראים למותג שלו תפוחי אברהם,

נגיד,

חשוב לך שיהיה כתוב בחוץ תפוחי אברהם.

הוא אומר, זו דרישה של הלקוחות,

הם רוצים שיהיה,

כיוון שהמותג הזה שלי הוא חזק מאוד,

הם דורשים שיהיה כתוב תפוחי אברהם, כי זה מביא להם קונים.

אמרתי, בשביל מה הם צריכים את המותג שלך תפוחי אברהם?

פשוט אנשים הגיעו לחנות והתעמו, ואם הם יראו שזה באמת טעים,

אז הם יקנו, למה צריך את המותג?

איזה מין דבר זה. המותג מושך את האנשים,

וכבר מכירים את הטעם הזה, אז ממש כולם הולכים וישר קונים,

לא מתחילים לטעום ולברר.

ישר ידעים זה.

אמרתי לו,

מותג

זה כיפה.

מותג, אני יהודי,

זה המותג.

מי ששם מותג לא צריך לבדוק את הלב.

צריך לחשוב אם אתה יהודי שומר מצוות, שומר מניע צפילין,

תראו לך מותג, למה אתה מתבייש?

הם לא מתביישים לשים את תפוחי אברהם. אתה מתבייש לשים את תפוח הראש

שקוראים לך יהודי? הבן של הקדוש ברוך הוא, בנים אתם לשם אלוקיכם? אתה מתבייש?

החפץ חיים אומר,

זכר צדיק וברכה,

אומר אדם פותח חנות,

תראה, מעל כל חנות יש שלט,

נגר משה,

אינסטלטור שלום,

חנות נעליים ציפי,

כל מקום יש שמות,

שלטים.

בן-אדם הולך בלי שלט.

שים שלט.

מי אתה?

הולך בלי שלט.

שים בן-אדם כזה הולך בניו-יורק,

אתה לא יודע, זה גוי, זה יהודי, זה זה, מה, עכשיו יחפשו לו את הלב, יגידו לו, עמוד, ניתוח, הלב פתוח, מי אתה?

אתה הולך עם הסמל.

אני אלך איפה שאני לא אלך בעולם, כולם יודעים שזה יהודי.

למה?

יש שלט, יש מותג,

מותג מפורסם.

התימנים קוראים לזה סימונים.

זה נקרא פאות. למה סימונים?

גם אצל הערבים בתימן היו אנשים הולכים עם כיסוי ראש, הולכים עם זקן. גם, אתם רואים, יש ערבים, הולכים גם כן ככה. לא רק ערבים, יש גם אחרים.

זה היה המבדיל, הפאות.

הפאות האלה היו מבדילות, היו קוראים להם סימונים,

סימנים.

סימן, זה יהודי.

זה בושה.

זה המותג.

אני הבן של הקדוש-ברוך-הוא, אני צריך להתבייש בזה? שיתבייש מישהו שהוא לא.

מה אני מתבייש?

אם אבא שלך עשיר אתה מתבייש?

אם אבא שלך חכם אתה מתבייש?

אם אבא שלך צדיק אתה מתבייש?

יש לנו אבא חכם, עשיר, צדיק, הכול, כל המענות, אבינו שבשמים, כל העולם חי בזכותו.

אבא שלי, אבא שלי, אבא שלי.

אז אני מתבייש ללכת עם הסמל, עם המותג שאני הבן שלו?

על מה אני אתבייש?

מי שמתבייש הוא עדיין עבד

לתרבות מצרים, הוא עוד לא יצא לחברות.

הוא עוד מושפע, אז הוא צריך להתנצל.

לא, אני לא מצרי, אני לא מצרי. אל תראו אותי ככה, אני יהודי.

אני השתחררתי כבר, רק מה?

לא יודע, למה צריך להשוויץ?

חחח, חחח, למה צריך להשוויץ?

באמת, כל אלה שיש להם מכוניות יפות, הם מחביאים אותם, נוסעים עם מכוניות טרנטה.

באמת.

ממש כולם מחליפים את שעוני הזהב שלהם לשעונים פשוטים, חד פעמי.

ממש.

מה זה?

אנחנו מתביישים במה שאנחנו? יצאנו לחירות, יצאנו לחירות.

איי, איי, איי, איי, אז הקדוש ברוך הוא אומר, כיני בני ישראל עבדים עבדייהם.

מה זה עבדים?

אושר.

עבד של מלך ולא עבד של עבד.

אדם שהולך לעבודה היום,

אדם

שהולך לעבודה היום,

מתלונן.

מה מתלונן? למה אתה לא שומר מצוות?

אין לי זמן.

הולך לעבודה.

טוב, תקום, תתפלל. הוא אומר, איפה? אני כבר

שבע, צריך להיות בעבודה.

טוב, אבל תתפלל קודם.

לא, בעל הבית, מה זה? יפטר אותי.

מה פירוש? אבל הקדוש ברוך הוא חייב אותך להתפלל לפני שאתה הולך לעבודה.

איפה יש לי זמן?

דבר עם הבעל הבית שלי, הוא לא מסכים.

זה עבד לעבד.

שימו לב.

העבד השני,

זה שמחזיק אותו,

כמה משלם לו לשעה?

25 שקל.

ב-25 שקל הוא קונה אותו עבד לשעה.

שמונה שעות

כפול 25 שקל עבד ליום.

אומרים לו אתה חייב לקדוש ברוך הוא על זה שאתה רואה, על זה שאתה שומע,

על זה שאתה מריח,

על זה שאתה מדבר.

תקום בבוקר,

תודה לשם, תתפלל, אחר כך תלך.

הוא אומר איך אני יכול.

המעביד שלי

לא מאפשר לי, אני חייב להגיע בזמן.

למי אתה חייב קודם?

לאביך שבשמים שברא אותך

ושחייך תלויים בו, או למעביד שלך שיכול להחליף אותך בכל רגע?

אז אם בשביל 25 שקלים אתה מוכן להיות עבד, לא חמש דקות

ברכות השחר.

לא חצי שעה

תפילת שחרית.

שעה שלמה ב-25 שקל.

תעלה, תוריד,

תלך, תחזור, תביא, תישא, תזה. מה שאומרים לך אתה חייב לעשות ב-25 שקל.

איך אתה לא שומע על הקדוש-ברוך-הוא?

אבל יאמר בן-אדם, מה, הקדוש-ברוך-הוא אפילו 25 שקל הוא נותן לי?

כן, יש כאלה.

תראו, אני לא יודע מה המצב הכלכלי במעלה-האדומים,

אבל אומרים שברוב הארץ המצב לא כל כך טוב.

בשביל זה, על רקע חברתי, כל המפלגות הלכו עכשיו.

על רקע חברתי.

זה בשביל החבר'ה רק.

נראה את החברתי עכשיו.

אבל, בכל מקום,

אני אומר לכם שמי שטוען שהוא עני ואין לו מה לאכול,

ושהוא תפרן

ואין לו פרנסה ואין לו עבודה,

הוא לא יודע כמה הוא עשיר.

אם הוא לא יודע כמה הוא עשיר,

אין בן-אדם,

אין בן-אדם

שהוא לא עשיר.

עשיר, עשיר, עשיר.

מי יש לו עכשיו פה בכיס, בכיס,

עשרת אלפים דולר?

יש מישהו כזה?

אתם לא תגלו גם אם יש לכם, אה?

מהפחד שהעני השני לא ייקח לכם?

אני אומר לכם שיושבים פה אנשים

עם חצי מיליון דולר,

חצי מיליון דולר ביד,

לא בכיס.

תפתחו את הידיים, נראה.

תפתחו רגע את הידיים.

אתה לא רואה חצי מיליון דולר?

לא רואה?

תסתכל טוב, תסתכל, תסתכל.

אין.

יש?

פי? נוסמניון? יש או אין?

הגיע אלי אבא ובן,

בן 17,

הולכים לניתוח בגרמניה,

השתלת אצבעות,

הילד נולד

עם שתי אצבעות, רק זאת וזאת, זרת ואגודל, שלושת אלה אין בשתי הידיים, אין.

ככה הוא נולד.

הוא הגיע לגיל כזה שכולם באים ללחוץ לו ידיים,

אז זה בושה, עם מה הוא ילחץ?

עם אצבע.

אז הוא מתבייש.

אין ברירה, נוסעים לגרמניה להשתלת אצבעות.

שם הם מומחים.

שאלתי כמה עולה הניתוח.

אמר לי, אבא, חצי מיליון דולר.

כל אחד יש לו חצי מיליון דולר

בשלוש האצבעות האלה, לא בחמש,

בשלוש.

ואחרי הניתוח, אתם חושבים שהוא יוכל לעשות כמוני ככה באצבעות?

הוא לא יוכל.

העיקר שיהיה לו אפשרות רק לעשות ככה, שלום.

חצי

מיליון

דולר.

עשירים או לא עשירים?

כמה שוועים?

היי, התפרנים, כמה?

כמה שוועים?

אין מחיר.

בשתי עיניים?

בכלל.

בכלל.

בכמה שוועות האוזניים כשאנחנו שומעים, מוזיקה וצלילים וזה?

כמה שווה?

כמה שווה?

וכמה שווה הכבד?

כמה עולה השתלת כבד?

אם זה מצליח בכלל. כמה שווה?

כמה?

50,000 דולר, תלוי איזה כבד, של נרקומן או שיכור.

אבל בגרמניה, חצי מיליון דולר.

טורקיה יותר זורה, אני יודע, שם מתים הרבה,

בפרט בימים טובים.

למה? הם שותים הרבה, דוקרים אחד את השני,

אז יש עניין לנסוע דווקא בחגים שלהם.

יש הרבה לבבות, הרבה כליות.

מכל מקום

אנחנו שווים מיליונים, מיליונים, מיליארדים דולרים.

אנחנו, רק כשאנחנו הולכים,

רק לגעת בך, נוגעים מיליונים דולרים.

יש אנשים שרואים 1,000 דולר, נותנים נשיקה.

אפשר לנשק פה כל אחד.

וואי, וואי,

בנקים עומדים פה, בנקים.

מה זה עשיר?

עשיר,

עיניים,

שיניים,

ידיים, רגליים.

איזה חיוך יש לכם.

בלי שיניים הייתי רוצה לראות אתכם מחייכים.

אבל אנחנו לא יודעים להעריך.

אנחנו לא יודעים להעריך.

אנחנו רק מתלוננים.

אז תקשיבו טוב.

מה מבקש הקדוש ברוך הוא בסך הכול?

הקדוש ברוך הוא מבקש בסך הכול, כשאתה קם בבוקר,

בבוקר,

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

פוקח עיוורים על 24 שעות של ראייה חינם.

זה גוזמה?

זה גוזמה?

זה עבדות ממש, לא?

זה עבד להגיד כזה דבר ארוך

על הבוקר.

אדם לפני ניתוח,

על עיניים, כשהוא כבר רואה מספר 16,

עם תחתית של טמפו של פעם,

ורוצים לעשות לו ניתוח, לך תדע מה הוא יראה אחרי זה.

ואם הוא מצליח בניתוח והוא רואה 13,

הקטינו לו את המספר,

איך הוא מודה לדוקטור,

וזה עולה כסף, הרבה כסף,

ומודה לו ושולח לו תמונה לפרוזדור,

לכניסה, איפה שהוא נכנס, בבית חולים,

במהלל ומשבח, וכל נוף שהוא רואה וכל זה,

פששש, איך הוא מאושר.

אני רואה בזכות דוקטור גלאס.

דוקטור גלאס.

נו,

מה יותר טוב?

ניתוח,

שלם כסף, ולראות מספר 13,

או על ראייה 66 להגיד, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

פוקח עיוורים.

ל-24 שעות.

כדאי או לא כדאי?

זוקף כפופים.

אתה לא הולך כפוף, אין לך חטוטרת, אתה לא סובל,

אין לך

אסבא, קוראים לזה בתימנית,

או דיסקוס ביידיש,

או כל מיני בעיות של הגב.

לא,

לא מגיע, זוקף כפופים אחת ככה.

כמה ברכות בבוקר, תפילה.

אין לו זמן, לאן הוא רץ 25 שקל מחכה לו שעה עבדות.

ומה עם בורא עולם?

זו העבדות,

להיות עבד לעבד,

ולא לדעת שאתה בן חורין.

קודם כל,

להיות משוחרר מכל עול, לדעת למי חייבים באמת. קודם כל, למי חייבים באמת.

מעבר לזה, בסדר, אתה רוצה ללכת לעבוד, אתה רוצה זה,

אין בעיה, תלך. אבל אל תשכח את החובות שלך,

שהן גם הזכויות שלך.

על מה תזכה?

הקדוש-ברוך-הוא רצה לשחרר את עם ישראל מעבדות. מה נתן להם? מצוות.

בזכות המצוות שחרר אותם מעבדות לחירות.

נתן עשר מכות למצרים,

בקע להם את הים, הוריד להם מן,

נתן להם ענני כבוד,

בעירה של מרים,

סלבה אליהם עד לפה, מה לא טוב.

עשו שתי מצוות, אנחנו, יש לנו קצת יותר.

אוה כמה מגיע לנו על זה.

אז למה אנחנו לא עושים?

הרי הם מקבלים על זה, לא רק בעולם הזה.

עוד מחכה לנו עולם הבא, לנצח.

לנצח עולם הבא.

לנצר.

עוד לא התחבר?

יש אינטרנט?

היי,

אבריבאדי,

אני לא הופעתי עד עכשיו באינטרנט בגלל שהייתה תקלה של בזק,

אנחנו מתנצלים בשמם, אפילו שהם עדיין לא התנצלו,

ובעזרת השם, המשך צפי הנאמן.

כן, מכל מקום

אנחנו צריכים להבין

כי לי בני ישראל עבדים, עבדייהם, זו זכות.

מכל מקום

צריך לדעת

שבן חורין אמיתי זה רק מי שעוסק בתורה.

כי הקדוש ברוך הוא אמר, בראתי יצר רע,

בראתי תורת ולין לא.

בראתי

יצר הרע.

אין יותר רע מיצר הרע.

והאי, הידיעה, הרע.

מי מעיד עליו?

הקדוש ברוך הוא שברא אותו.

הוא אומר, אין יותר רע ממנו.

אני בראתי אותו.

בראתי

יצר הרע.

אבל לא קרה כלום, בראתי תורה,

תבלינו.

לא צריך לחסל את יצר הרע.

צריך לטבל אותו.

לוקחים סלק, סלק כמו שהוא מר,

אבל מבשלים אותו.

זה יכול להיות, זה סלק מתוק,

זה יכול להיות חמוץ.

איזה טעם שתרצה, תלוי בטבלים.

יצר הרע דוחף אותנו להרבה דברים.

אם לא היה יצר הרע

לא היינו פרים ורבים.

אם לא היה לנו יצר רע לא היינו קונים דירות כמו שאנחנו גרים היום. היינו הולכים למערות, גם היה מספיק.

מי היה הולך לעבוד כל כך הרבה בשביל לבוא לאיזה צריף שהוא חייב עליו משכנתה 25 שנה?

מי עושה דבר כזה?

כל החיים הוא שעובד להלוואות.

אבל יש יצר רע שדוחף אותך.

אתה צריך רק למתן אותו.

איך ממתנים אותו? איך יודעים כמה?

באה התורה ואומרת מצוות,

וכל מצווה ומצווה אומרת בדיוק מה היחס בינך לבין היצר שלך.

מה אתה עושה?

וככה אתה מונע מה היצר לדחוף אותך לכיוונים שליליים.

תתייחס למה שהתורה אומרת, תעשה את מצוותיה, אתה מנצח את היצר הרע. הוא לא יכול עליך.

אם אתה נשמע למצוות התורה, ניצחת.

אתה צדיק,

ומגיע לך שכר גדול מאוד בעולם הזה וסיוע מן השמיים,

ואתה גם זוכה לחיי העולם הבא כמו כל הצדיקים.

אבל השם מודיע, בלי הטבלים אי אפשר לנצח אותו.

אין גיבור שיכול נגד יצרו

אם אין לו תורה.

אין דבר כזה.

רק התורת טבלים. זה כמו אדם הולך לרופא, והרופא אומר לו

שבשביל להוריד את הדלקות שיש לו צריך אנטיביוטיקה.

אם הוא ייקח אבטלגין,

הוא לא יעזור.

כדור אחר לא יעזור. אומר לו אנטיביוטיקה, רק זה יעזור.

הוא המבין.

הוא יודע מה מועיל ומה לא.

הקדוש-ברוך-הוא רופא כל בשר ומפליל לעשות.

אמר, הדבר היחידי שיכול לרפא אותך מחולייו של יצר הרע זה התורה בלבד.

ואני בראתי אותה

כנגד היצר הרע הזה, שהוא רע,

ואתה תנצח אותו.

רק תשמע על מה שאני אומר.

העם היהודי יצא מבית העבדים,

סבל שעבוד תקופה ארוכה ומרה.

השאיפה

לחירות וסרידה מעול זרים

מקננת עמוק בתודעה שלנו.

ישראל בני מלאכים לא יכולים לקבל שעבוד.

אף אחד לא מוכן כמעט להישמע לאף אחד.

כולם בני מלאכים.

אל תגיד לי מה לעשות, שמעת?

אל תגיד לי מה לעשות.

מי אתה שתגיד לי מה לעשות?

אתם מכירים את זה, לא שמעתם את זה פעם, נו?

לא מאחרים.

לא מאחרים.

מה אתה קובע לי?

בני חורים, לא מקבלים עול מאף אחד.

אומרים להם, תלכו לבחירות,

37% אומרים, תחפש אותי.

לא הולכים.

תבחר בי, הוא אומר לא בך, בזקנים אני בוחר, בגמלאים, דווקא.

לא. אתה אמרת, לא, דווקא באמת.

אבל אתה צעיר.

מה אכפת לי? עקר לא בך.

אל תגיד לי מה לעשות.

משהו.

משהו.

אבל בבחירות אצל הדתיים

הרב אומר לבחור?

זה לא משנה.

חבר כנסת טוב, לא טוב,

מקיים מצוות ריבו, הולך לבחור. מה אכפת לו?

בוחר.

מקיים מצווה, חוזר הביתה.

טוב, לא טוב, יהיה טוב, לא יהיה טוב, מה זה אכפת לו?

אחרים, שכנועים, ויכוחים, וכל פה, אין מה לשכנע.

זהו. אומרים וזהו. ככה זה קורה.

מי שנשמע לתורה, מי שצייתן לתורה,

הוא בן חורין.

יצר הרע לא יכול עליו.

לא יכול עליו.

זו מתנה גדולה.

אנחנו לא יודעים כמה אנחנו עבדים.

כמה אנחנו עבדים למידות שלנו, לתאוות,

לחברה, לסביבה. אנחנו לא יודעים אפילו כמה אנחנו שפעים. כמה אנחנו תלויים בדעת אחרים.

כמה שאתה אומר, אל תגיד לי מה לעשות, אתה עושה בסוף מה שאומרים לך בעצם או מה שחושבים עליך.

בסוף בסוף אתה מתנהג כמו אחד שרוצה להתקבל בחברה ולמצוא חן בעיניה,

ולא ללכת

עם האמת שלך מול הזרם, בודדים.

בודדים.

וגם לא בכל דבר,

רק בדברים שהאינטרס שלו באמת מחייב אותו לכך.

זאת אומרת, התורה אומרת, אתה רוצה להשתחרר?

אתה רוצה להיות גיבור גם?

איזהו גיבור? הכובש את יצרו.

אתה יכול לכבוש את היצר שלך, זה גיבור. אתה יכול לפרק מדינות, זה כלום.

אתה פחדן, אתה משתמש בקסאמים, בקטיושות, פחדן אתה.

נראה אותך.

תשתמש בגבורת הנפש לגבור על היצר שלך, נראה.

נלחם,

אגרוף,

קראטה,

טאי-צ'י,

חרית הכול.

תילחם עם השכל.

ברגש,

ותנצח, נראה.

תשתלט עם השכל על התאוות.

עד איפה זה מגיע?

הגמרא אומרת, כי ישרים דרכי השם,

צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם.

באותו בם.

אותה תורה.

התורה מתחילה בב',

בראשית ברא אלוקים תשעים את הארץ.

המשנה, תורש בעל פה,

מתחילה במ'.

ממתי קוראים את שמה בערבים?

בם זה תורה שבכתב

ותורה שבעל פה.

צדיקים ילכו בם

לדברי התורה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה,

ופושעים ייכשלו בם באותם דברי תורה.

אלה הולכים עם התורה כמו שצריך,

והפושעים משתמשים בתורה כמו שלא צריך.

דוגמה,

למשל, שני בני-אדם

שצלו את פסחיהם,

עשו קורבן פסח וצלו את הפסח.

אחד אכל לשם מצווה ואחד אכל אכילה גסה.

אכילה גסה זה יותר מקשה עור,

זה כבר תאווה.

הוא לא אכל מה שצריך, הוא אכל יותר מזה.

אחד אכל לשם מצווה, למה הוא אוכל את קורבן פסח?

כי התורה צוותה לאכול מקורבן פסח, אז הוא אוכל.

והשני, למה הוא אוכל?

בלוע.

רעב בשר,

אוטרוב.

אוכל.

על הראשון אומרת התורה צדיקים ילכו בם,

ועל השני פושעים ייכשלו בם.

אותו קורבן פסח.

אומנם בסוף

הגמרא מנקה אותו,

בכל אופן, מצווה הוא עשה,

אז לעניין קורבן פסח הוא יצא.

אבל רואים את ההבדל בהתייחסות,

בהווה אמנה של הגמרא, בתחילה,

שבעצם הראשון נקרא צדיק והשני נקרא רשע.

ולמה?

בגלל שלא המצווה עמדה לנגד עיניו, אלא תאווה עמדה לנגד עיניו.

שני אנשים,

מבני בניהם של יוצאי מצרים,

שמסרו את נפשם על קורבן הפסח.

אחד אוכל את קורבן פסח בריסון התאווה, מרסן את התאווה שלו.

יש מצווה לאכול, אז הוא אוכל בגלל המצווה.

הוא מרסן את התאווה שלו,

בשני עבד לתאוות שלו.

הוא לא יכול.

הבטן מקרקרת,

הוא אוכל. כמה הוא אוכל?

לא כשיעור,

לא כזית, לא כבצה.

אכילה גסה מעבר לשיעור עד שהוא כבר לא יכול לזוז.

זו בחינה

של אחד בין חורין

ואחד עבד.

אחד בין חורין מתאוותיו,

והשני עבד לתאוותיו.

לכן, חכמים התקינו לנו לומר בתחילת ההגדה,

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו,

או עבדים היינו לפרעה,

כדי שנוכל לזכור שמשם,

מהמצב הזה של עבדים או עובדי עבודה זרה,

נוכל אנחנו גם כן להתנער מהדעות הכוזבות,

מהדרכים המכוערות

של יתר העמים

ולהשתחרר מכל שמץ של עבדות לנטיות שפלות,

תאוות

ופניות אישיות

הטמונות בתוכנו,

לחירות אמיתית,

חירות רוחנית,

ששכלנו ישלוט על רגשותינו,

ובזה באמת אנחנו מקיימים את המכוון ביציאת מצרים.

זאת אומרת,

כל אחד ואחד מאתנו צריך להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים,

מאותו מצר ואותן צרות שלא היו רק במצרים אלא מלוות אותנו כל ימי מחיותינו על פני האדמה,

ומהמצרים הזאת כל אחד ואחד צריך לצאת ממצב של עבדות שהוא נמצא

למצב של חירות,

והחירות היחידה יכולה להיות רק על-ידי התורה הקדושה,

כי יהיה התבלין והטבלין בשביל

להביא את האדם לשחרור הסופי האמיתי.

זה המסר שלי לציבור הקדוש שיושב כאן

לקראת הפסח.

שתהיו מוכנים,

תדעו מה אנחנו צריכים ומחויבים.

למי שיש שאלות, אני אשמח לענות.

בבקשה.

הנה, יש שם בחורצ'יק

עם שיער ארוך,

וחולצה שחורה,

וג'ינס עם חגורה אדומה.

אני פשוט נותן סימני זיהוי שיידעו להגיע אליך.

רק רגע, המיקרופון מגיע אליך.

יש לזה רחש.

כבוד הרב, אני רוצה להתייחס למה שאמרת קודם.

אמרת שהתורה זה הדבר היחיד שיכול לגרום לבן-אדם להרגיש בן-חורין

ולהסתכל על דברים בצורה נכונה ולהרגיש חופשי ומאושר בעולם הזה. נכון?

נכון.

אני אגיד לך, אני אתן לך קצת על ההיסטוריה שלי.

אני חזרתי בשאלה,

גדלתי בבית דתי, למדתי בקריאת נוער בירושלים,

ושום דבר לא נכנס לי לראש.

וזה לא שלא ניסיתי, אני דחיתי גם את הגיוס שלי בשביל ללמוד ועוד ללמוד תורה.

ולא הייתי בן-אדם מאושר.

כשהשתחררתי מהצבא עשיתי טיול למזרח, חזרתי החודש.

הטיול שלי היה צפוי להיות משהו כמו שנה.

אחרי חודשיים מצאתי את עצמי חוזר לארץ,

מקבל תשובות להכול,

הופך לבן-אדם הכי מאושר בעולם,

בלי התורה.

איך אתה יכול להסביר לי כזה דבר?

מה שהיית בקריית-נוער זה היה מחוסר רצון, בגלל שההורים שלחו אותך,

ובלי רצון זה עולם אחר מאשר אדם רוצה מרצון.

אתה הלכת למזרח הרחוק מרצון,

ולכן אתה מרגיש משוחרר,

ולמרות שאתה מרגיש מאושר אתה עדיין עבד.

בקריית-נוער שלחו אותי באמת בכוח,

אבל הרב שלי, הרב חוברה, לקח אותי כבן חסות,

באמת גם לא הצלחתי בלימודים.

במקצועות קודש באמת היו לי בעיה.

לקחתי בן חסות וישבתי ולמדתי את התורה, והוא ניסה להסביר אותה בנקודת מבט שלו,

כי ראה שיש לי באמת שאלות,

שבאמת רציתי ללמוד תורה לשמה.

לא הצלחתי, כנראה לא הייתי בשל בגרותית באמת להבין אותו,

אבל כשקיבלתי את הצו הראשון הלכתי לעשות מבחנים פסיכוטכניים,

ובתקופה הזאת החלטתי גם לדחות את הצוואה,

ובתקופה הזאת קרו לי באמת דברים מוזרים

שבאמת דחפו אותי לדחות את הגיוס.

לדחות את הגיוס

זה היה מרצון, זה לא היה מכפייה,

אבל עדיין היו לי הרבה שאלות שלא הצלחתי לענות עליהן.

בצבא עצמו קראו לי,

אני השתחררתי בדיוק לפני שנה,

בתקופה הכי מסריחה של עזה,

ובאמת קרו לי דברים שהרגשתי שמישהו מושך אותי בחוטים.

אבל לא חזרתי לתורה, אף-על-פי שהקצין שלי היה החבר הכי טוב שלי בגולני,

הוא היה החבר הכי טוב שלי וניסה להשריש בי תורה,

ושום דבר לא נכנס.

יש לי הרגשה שאנשים פה לומדים תורה,

התורה שלהם היא קדושה,

אבל אנשים לא מבינים את הממדים

המפלצתיים הענקיים העצומים, בודדים האנשים שיודעים מה התורה שלנו שווה.

אני חושב שרוב הדתיים פה,

רוב הדתיים, ובכלל בארץ-ישראל,

הם לומדים תורה תמימה, אבל

הם לא יודעים עד איזה רמות התורה הזאת יכולה להגיע.

ואני הבנתי את הדברים האלה,

ואני לא מתכוון לחזור לתורה וללמוד תורה ולפתוח גמרות ומשניות.

ואני הבן-אדם הכי מאושר בעולם. הדבר היחיד שמעציב אותי באמת, שגורם לי צער בעולם הזה,

זה לראות את האנשים סובלים פה.

היא הולכת לראות את האנשים סובלים. אני שומע את הנשמה שלך משתוקקת לתורה,

אבל יש לך הסכם עם יצר הרעש שלך שאתה לא תעזור לתורה,

והוא אומר לך שככה אתה תיראה יותר גבר,

כי ממה שאתה עוזב,

לא חוזרים.

זהו, הייתי בקטע הזה, נסגר פרק,

נגמר.

אני יודע כמה זה טוב, אני יודע כמה זה גדול,

ואני יודע אפילו את הממדים הדתיים שמקיימים את התורה,

לא יודעים.

אבל אני לא אחזור,

ואתה חוזר על זה כמה פעמים, אני לא אחזור.

רק אחד שמפחד

לעשות את הצעד ולחזור, חוזר על זה כל כך הרבה פעמים.

אתה רוצה לחזור,

ואין לך הכוח,

כי יצר הרע שלך השתלט עליך,

שלח אותך לראות עבודה זרה במזרח הרחוב,

לראות את הטיפשות של עמים שלמים שמשתחווים לפסלים,

שבונים אותם במו ידיהם,

ומאמינים בהם באמונה תמימה, כמו שאתה אומר,

ואף על-פי כן הם מאושרים, לטעמם,

ואף על-פי כן הם עבדים ליצרם,

בדיוק כמוך,

אושר

זה לא מעיד שאדם מאושר.

אתה יכול להוכיח לי שאני לא מאושר על-ידי שאלות ושאני אענה עליהן?

כן.

תיכף.

אני רק אגיד לך משהו.

תשאל אדם שהוא מסטול

אם הוא מאושר,

הוא יגיד לך כן.

לאו דווקא.

אני מכיר כאלה שכן.

לפני שהם שותים הם לא מאושרים,

אחרי שהם שותים אין מאושר מהם.

תשאל נרקומן אם הוא מאושר,

הוא יגיד לך, בשעה שהוא עם הסם, שהוא מאושר, מאושר, מאושר.

גם זה לאו דווקא.

נכון. גם אני פגשתי בגואה הרבה ישראלים, נכון,

כי יש להם דאון.

בקטע מסוים, אבל כשהם ב-high אז הם ב-high.

זאת אומרת, בקטע ההוא הוא חושב שהוא מאושר, אבל זה בדיוק אותו קטע כמו ב-down.

רק מה ההבדל?

שפעם זה צלח ופעם זה לא צלח,

אבל בסך הכללי

אין מי שמעיד על זה שהם עבדים יותר מהמצב שהם קוראים לו מאושר.

אני ואתה, נגיד, כשמסתכלים עליהם מהצג,

יודעים שהם עבדים נרצעים לטיפה המרה ולסם.

אלה עבדים.

הם קונים את האושר בעבדות.

זה לא אושר.

זה לא אושר. זה לא אושר.

נכון. עכשיו, אדם שצריך לנסוע עד למזרח הרחוק ואומר שהוא יהיה שנה ונשאר יותר,

פחות. ואחר כך מרגיש דחף, פחות, סליחה,

ואחר כך מרגיש דחף לחזור בחזרה,

זאת אומרת שהוא מבין שהוא לא מצא את מה שהוא חשב שימצא.

זו לא רק סקרנות סתם.

אתה חיפשת מילוי רוחני במקום מה שעזבת. אולי שם יש, מדברים על זה שיש שם כאילו רוחניות.

מדברים. ה-LSD, כן. ה-LSD מעלות. לא. יש שם גם בלי ה-LSD אנשים שמרגישים קיבוצניקים ואחרים. הם נתקעים כולם בלכלוך, אבל הם הלכו לחפש רוחניות.

דת הם לא רוצים,

דתיים הם לא רוצים, יהדות ודאי שלא.

הם רוצים ללכת למזרח הרחוק, כי שם יש אנשים,

אתה מבין שהם מלאים רוחניות, במרכאות.

אבל ככה העולם מבין ששם יש רוחניות.

בסך הכללי זו עבדות שאין כדוגמתה.

עכשיו בואו אני אגיד לך דבר.

דבר אחד.

ממה העושר שלך נובע?

נסתכל על הדברים בצורה נכונה.

מה זה נקרא צורה נכונה? הנה, אני אסביר לך.

מה שלפני זה לא היה לי.

באמת אחרי שהתגייסתי,

באמת התחלתי להרגיש באמת קרבה לדת,

אבל בכל זאת היה לי בעיה עם כל הדתיים,

כל הדתיים וכל הפלגים.

טוב, זו בעיה אחרת, עזוב. בסדר, אני מסביר לך.

אני רוצה להגיד לך שעכשיו נסתכל על כל דבר בצורה נכונה. תגיד לי דוגמה, שאני אדע.

יש לי הרבה דוגמאות.

אתה רוצה משהו ספציפי?

כן,

דוגמה שנדון עליה.

כל דבר.

כל דבר.

אני, תסתכל עלי, תגיד לי מה אתה חושב בדעה הנכונה שלך.

אני רואה אותך כבן-אדם

שמנסה להגיד משהו, אבל לא מצליח.

לא מבינים אותו.

לא מבינים אותו באמת.

הבנתי. עצור רגע בקטע הזה.

מי שהבין אותי, שירים את היד,

כנראה הדעה שלך לא נכונה.

אם הם מבינים אותך נכון,

ורק אתה תדע את זה,

אז מה שהולך להיות אחרי השיחה זה מפח גלובלי,

אוניברסלי, בכל העולם.

אז קודם כול, שתבין שזה מה שקורה באמת, אמנם טיפין-טיפין, וכל ערב יש עשרות של בעלי תשובה,

ויש עוד מאות ואלפים כל יום, רק מהקלטות המפוזרות ב-14 מיליון עותקים בכל העולם.

ובאמת, גם באינטרנט עכשיו, שרואים בחוץ-לארץ, ובכל מקום אתה מבין, זה משפיע, וגם אתה משפיע.

אז מכל מקום אתה צריך להבין שמה שאתה רואה, אתה רואה,

אבל לא רואה נכון.

אני לא טעיתי במה שאמרתי לך. טעית. אמרת שלא מבינים אותי. לא מבינים אותך נכון, כי ברגע שבן-אדם מבין אותך נכון,

יש סוף לכל הצרות.

נכון.

זה מה שאני מנסה לעשות.

אבל זה קורה מאוד לאט.

זה מאוד לאט. אתה בשביל הקלטות כבר, מה לעשות? כי יש אנשים כמוך,

שבמקום לקבל את הקלטות שלי ולהישאר כאן, נוסעים למזרח הרחוק. מה אני אעשה?

כבוד הרב,

כשהייתי בגולני,

לפני כל מבצע היינו שומעים קלטת שלך. הופה.

אה, אתה זלזל בי. אני בי ירדל.

היינו שומעים קלטות שלך

עם יין פטישים,

מאבדים את כל הצפון ויוצאים למבצעים בלי שום פחד. ומצליחים.

חלקנו כן.

נו, בטח.

יין עם פטישים, ואמרנו יצחק בדרך,

מי יכול עלינו?

אז בכל זאת לא הוכחת לי כאילו, לא הוכחתי עוד כלום. אני בינתיים בקטע של השאלה כלפיך. עוד לא הבנתי ממה אתה מאושר.

אני מאושר מהכול, מהכל, מכל דבר שקורה.

אבל אמרת שאתה רואה אנשים סובלים ואתה לא מאושר.

פרט לעניין הזה.

למה לא תהיה מאושר כשהם סובלים?

כי חסרות להם תשובות, חסרות להם תשובות שאותן אני קיבלתי. סובל, סובל, לא חייב להיות בעל תשובות. הוא רוצה רפואה, זה הכול.

אחד עני רוצה רק כסף, לא מעניין את התשובות, רוצה כסף.

אני אתן לו תשובה, לא עני, זה לא יעזור לו, הוא רוצה כסף.

אני זה רק

בן-אדם שמסתכל על הדברים בצורה הפוכה.

בן-אדם שלוקח את הכסף, מעמיד אותו לערך עליון,

זה בן-אדם עני.

אני, אין לי כסף.

אין לי כסף.

בוא תגיד לי מה האמונה שלך היום אומרת.

האמונה שלי היא רחבת היקף.

שאלתי שאלה ואני אענה לך. זאת השאלה?

זה ארוך,

מאוד ארוך. קצר, תתחיל קצר.

זה יישמע מאוד מצחיק,

כי אני אומר את זה קצר.

תגיד. אבל אני לא אוהב שצוחקים עלייך. לא עליך.

אם זה יהיה מצחיק,

אני אצחק על זה, לא יהיה מצחיק עלייך.

מה שאני מאמין זה פילוסופיה ארוכה שלמה.

תגיד לי. אני לא יכול להגיד לך אותה עכשיו על קצה המזדי, כי זה יישמע מאוד מצחיק.

אבל אם תשאל אותי ואני אענה עליהן, הנה, אני שואל כבר שתיים, עוד לא קיבלתי תשובה. אל תשאל אותי במה אתה מאמין. בשאלה הראשונה שאלתי ממה אתה מאושר, לא קיבלתי תשובה. השאלה השנייה, במה אתה מאמין? אני לא מקבל תשובה. אני מאמין, קשה לי להסביר במה אני מאמין. הנה, התחלתה בה, בה, במה?

אני מאמין באלוהים.

אה, איזה יופי, כמוני.

יפה.

אני מאמין באלוהים. כן. אבל אם התחלתי להאמין באלוהים, ויש כאן שני חברים שלי שיכולים להעיד על זה,

אם אני מאמין באלוהים עכשיו,

מה שלא היה לפני שנה,

ולא הייתי דתי,

ולא האמנתי בתורה,

וחשבתי שאלוהים זה סתם פיקציה,

אם הבנתי את הדברים האלה

בלי שאני מניח תפילין ושם טלית בבוקר וצם באום-כיפור,

מאמין בדברים האלה?

לאו דווקא. אני לא צריך לשים ציצית, לא צריך לשים כיפה

ולא צריך לחזור בתשובה.

זה מה שאני מאמין. יפה. נפלא. אני גם אמרתי לשוטר,

בין מס הכנסה

לבין מעם.

מאמין במדינה,

מאמין באזרח. אני לא מאמין במדינה. אבל אני כן.

אבל לא רוצה לשלם מס הכנסה,

לא מעם,

ולא ללכת לגולני בלי פטישים,

עם פטישים, לא רוצה, אזרח טוב בלי חובות.

בלי חובות.

רק מאמין,

מאמין מה שאתם רוצים מאמין.

רק לא לשלם,

לא להתחייב, לא כלום, פנאדל. מאמין.

כל מי שישאל אותי, מאמין.

זהו, לא עושה כלום. לא הוכחת לי עדיין שאני לא מאושר ולא הסברת לי איך זה קורה. אני לא אמרתי עדיין שאתה לא מאושר, אמרתי שאתה תשכנע אותי במה אתה מאושר. אני רוצה לבחון את זה, איך אני אבחן?

אדם, אמרתי לך, יכול להיות מאושר משתייה ויכול להיות מאושר מסן.

מבחינתך לא שמעתי ממה אתה מאושר.

קשה לי להסביר את זה.

בגלל זה אני שואל אותך,

אתה בר-ניסיון ואתה יודע איך לדבר עם אנשים ולהרחיב. אז אני מסביר לך עוד פעם.

אני לא יודע איך אני מאושר.

פשוט אני רואה שהכול קורה כאן, הכול כתוב.

מה יקרה אם מחר תניח תפילין, לדוגמה? ניסיתי להניח תפילין. לא, בוא נגיד, מה זה ניסיתי?

בעיה לשים על היד?

מה יקרה אם תניח תפילין?

מה יקרה?

אני מאמין שזה ישפיע באיזשהו מקום, אבל לא הרגשתי את זה נפשי. לא צריך להרגיש כל דבר. נשמה צריך לעשות.

אני, כשאני מקליד במקלדת, אני לא מרגיש את האותיות, רק אני יודע שאני מקליד.

האותיות נרשמות, אני לא חייב להרגיש את המקלדת.

אבל אתה אמרת שהתורה זה הדבר היחיד, הכלי היחיד שיכול לגרום לבן-אדם להסתכל על הדברים בצורה נכונה ולהיות בן-חורין.

בן-חורין בדיוק. ואני הפכתי להיות בן-חורין בלי ללמוד תורה? לא, אמרתי לך, אדם שהולך ברחוב, הנה,

אתה חושב שאתה בן-חורין או עבד?

הוא חושב שהוא בן-חורין. איך הוא הגיע לפה לבד? הרי הוא לא קשור.

אף אחד לא הביא אותו בכוח, הוא בא לבד.

הוא חושב שהוא בן-חורין.

בן-חורין זה לא שמסתובב לבד.

אבל אם יקרה לו משהו רע, הוא יושב אתך. עוד פעם, תוכי, גם כן בן-חורין, בכלוב.

דג, גם כן בן-חורין, בים, אבל אוקיינוס זה גם כן מקום סגור, בריכה סגורה.

בן-חורין, זה לא תלוי בכמה ניידות יש לך בשטח

או אם אתה חושב מה שאתה רוצה.

אתה בודק מה זה בן-חורין,

מה השעבודים שחלים עליו.

אין לי שעבודים.

אין לך? לא, אין לי. יצרך מסיט אותך ממקום למקום בלי לדעת מה התכלית של חייך. איך אתה אומר לי יצרים?

אם אתה לא מכיר אותי, אם יש לי בכלל יצר הרע.

אין אחד שאין לו. אם לא, לא היית פה.

עכשיו אני אומר לך,

תוכיח לי שיש לי יצר הרע. תקשיב, אני אסביר לך.

מה התכלית שלך בחיים, אתה יודע?

שלי בפרט או בכלל של כל בן-אדם? שלך, שלך.

שלי? כן. אני עדיין לא יודע.

איזה אושר,

איזה כיף.

אדם חי, לא יודע כלום, איזה תענוג,

ממש. אני מחפש טוב לי, ואני רוצה לדעת, אוקיי, מחפש.

זה סימן שאתה חסר.

אם אתה מחפש משהו, סימן שאתה חסר, ואם אתה חסר אתה לא יכול להיות מאושר. כי אם יושלם לך החסרון, תהיה עוד יותר מאושר. אבל אני כל יום מתגלה לי משהו חדש.

יפה. סימן שהיית חסר אתמול יותר, ושלשום עוד יותר.

אז איך אתה מאושר היום?

כי אני פשוט,

אני רואה איך דברים מכוונים לצורה נכונה בכל פעם.

יפה מאוד.

השאלה היא מה אתה רואה ומה אתה מבין. זה לא אומר.

לא אומר שמה שאתה רואה ומה שאתה מבין זה נכון.

עכשיו, עוד דבר אני רוצה שתבין.

אדם שחי בלי תכלית ולא יודע מה הוא עושה, אפשר שהוא עושה הכול. אני יודע מה אני עושה.

לא.

הוא לא יודע מה הוא עושה, הכוונה לתכלית שבשבילה הוא קיים,

אפשר שהוא מפסיד את כל החיים שלו.

זאת אומרת, אתה יכול יום אחד להיפטר מכאן ולהבין שחיית בטעות כל ימי חייך.

כי אתה לא יודע בעצם מה נכון, אין לך ברור על זה, מה האמת שבשבילה כדאי

לחיות בדרך מסוימת. אני יודע מה האמת. מה האמת?

של כל בן-אדם.

שלך.

האמת שלי, יכול להיות

שאני הייתי צריך לבוא לפה ולדבר אתך על הדברים האלה, ואולי כשאתה תנסה להבין, במקום

לנסה להבין, תסתכל לי בעניין באמת להבין אותי, במקום ללכת אתי מסביב. אני מסתכל אותך, אני מסבלנות.

ציפות שאתה מבין לי, לא צפיתי להם בכלל. נכון.

אני מדבר אתך גבוה על רמה פילוסופית בכלל. למה אני דיברתי עכשיו?

אתה מדבר אתי על דברים קטנים.

קטנים?

מאוד קטנים.

אני לא מנסה להבין אותי, אני אומר לך שאני מבין הכול פתאום.

אני מבין הכול. אני יודע איך נסתכל על זה כבר במצורה האחרונה. מה אתה מבין? לא הבנו עד היום.

מה אתה מבין? רוצים להבין? בוא תסביר לי.

אמרתי לך, זה ארוך.

זה ארוך. אני מוכן, ארוך. ארוך. עכשיו,

קח ארוך. יאללה, תתחיל, ארוך.

בסדר, אבל אני לא מרצה. אם אתה רוצה, תשאל אותי ואני אענה עליהם על ההשקפה שלי. אבל לא רוצה, אני רוצה רק להבין מה ההשקפה שלך.

ההשקפה שלי ארוכה.

אתה מאמין שיש בורא לעולם? כן.

אני מאמין שיש בורא, ואני מאמין.

הוא ברא אותנו סתם או בכוונה?

בכוונה.

מה הכוונה שלו כשהוא ברא אותנו?

שנחיה סתם?

שניצור אהבה בכל העולם.

שניצור אהבה בכל העולם. מה זה אהבה?

אהבה? כן.

שאני אדאג

לא לכעוס על בן-אדם גם אם הוא עושה לי משהו רע ולנסה להבין אותו.

זה נקרא אהבה. כן. ולשבת,

ולעשות משפחות, ומעגלים,

ולשיר, ולרקוד, ולאכול.

כן, זו אהבה.

זה אהבה. לא רק בין יהודים, בין כל העולם.

הבנתי. זאת אומרת, כל העולם ירקדו ויאכלו וישתו וישירו,

זה נקרא עולם מתוקן.

ויבין שהעולם הזה אף פעם לא יכול להיות מושלם

עד נקודה מסוימת.

וגם יבינו שהעולם לא יכול להיות מושלם. זאת אומרת, שיר יכול להפסיק באמצע.

אתה רואה שאתה מתייחס לדברים קטנים? למה? אבל אתה אמרת ששירים,

וריקודים, ואוכלים ושותים,

בן-אדם צריך להאמין,

בן-אדם צריך אמונה,

לא משנה מה, כי אמונה מבוססת על צדק. אני אגיד לך שאני אומר, לא צריך אמונה בכלל.

מה אתה אומר עכשיו?

בן-אדם לא צריך אמונה? לא.

בן-אדם שחושב שלא צריך אמונה,

אז הוא לא יודע מה המטרה שלו בעולם.

בן-אדם שיודע שצריך אמונה, איזה אמונה צריך הוא יודע?

האמונה מבוססת על צדק.

אני אסביר לך כזה דבר. שמעתי, צדק זה תל-אמון. הצדק דוחף לאמונה.

בסופו של דבר, אם כל אחד מאמין,

כל אחד חולק כבוד לבן-אדם השני,

שמעתי. בסופו של דבר,

מאמין בצדק.

אני חולק לך כבוד.

אתה חולק לי כבוד.

לא רק ביני לבינך. תן לי דוגמה מה זה לחלוק כבוד.

לחלוק כבוד?

כן.

זה לראות מחבל שרץ מולך, כן,

רץ מולך, בווה, כן, ואתה מנסה לראות בו ולא מצליח.

אז אתה מאמין שקורה משהו.

זה נקרא, כן, כי זה מבוסס גם על צדק.

כל בן-אדם שנלחם על הצדק שלו,

כל בן-אדם שנלחם על הצדק שלו לא יפסיד אף פעם,

גם אם זה המוסלמים וגם אם זה הנוצרים וגם אם זה יהודים.

אני, עוד שאלה אחת, לפני שאני מסכם את ההבנה שלי לגבי מה שאתה עברת.

אם אדם בא וניגש אליך והוא לא חושב על צדק,

הוא נותן לך סטירת לחי,

מה אתה עושה?

אדם שנותן לי סתם סטירת לחי? סתם, לא סתם. הוא אומר לך, אתה גם כזה וכזה, ועוד נותן לך סטירה.

ואם תשאל אותו עוד שאלה, תקבל עוד שתיים.

מה אתה עושה?

אני מנסה להסביר לו שזה לא טוב משהו. כל הסבר שלך מרגיז אותו עוד יותר,

מתחיל עם מחיטות.

מה אתה עושה?

בן-אדם כזה, אני צריך להבין ממה זה נובע בדיוק. רק כשאתה אומר שאתה צריך להבין, נותן גם יריקה.

אבל זה לא יקרה.

לא יקרה? לא.

למה אתה אומר שלא יקרה? כי זה לא יקרה.

לא.

כל בן-אדם שאתה תנסה להבין אותו באמת,

תנסה להבין אותו ותגיע אליו באמת,

קצת השפה משותפת ביחד אתו,

אתה תגיע לאמונה שלו.

בא מחבל עם 18 קילוגרם חופר נפץ ואתה אומר לו, חכה לפני שאתה מבין. במציאות שלנו, המחבל, במציאות שלנו אתה כבר לא יכול מה לענות לו, כי המציאות כל כך מעוותת.

אבל יש אנשים ששולחים אותו שהם מאמינים במשהו.

אז מה יעזור שאתה הולך לפי הצדק שלך אם בסוף הוא יחסל אותך ולא יהיה לנו אפילו מי שיגיד לנו את התורה שלך?

לא הבנתי.

מה יעזור כל התורה שלך אם יכול לבוא מחבל

ולחסל אותך? ברגע שכולם יחזירו בתשובה לאוי מלחמות.

הופה.

אתה יכול להסביר לי?

אוקיי, אני הבנתי את זה לבד.

כל הכבוד, העיקר שאני חוזר. אתה יכול להסביר לי איך התורה מסבירה את זה? כן, בדיוק כמוך.

אתה יכול להסביר לי איך, מה יקרה בדיוק?

אם אנחנו חוזרים בתשובה? כן, כולם חוזרים בתשובה. מה קורה? פשוט מאוד, מי שחוזר בתשובה הוא משבר את היצר שלו ואת האוות שלו,

ממילא הוא נשמע לתורה ומקיים את ציוויה.

ממילא כל מי שמקיים את זה במעגל הזה,

האנשים האלה ייטיבו אחד עם השני, מה שאתה אומר.

בלאו הכי הקדוש-ברוך-הוא יראה שיש סך אנשים שחזרו בתשובה מספק

כדי לשלוח את גואל צדק,

מה גואל צדק יעשה בדיוק? יבוא ויגאל את כל העולם משוויונותיו.

יחבר בין התרבויות, זה מה שהוא יעשה.

כל התרבויות התחילו במקום מסוים והסתיימו. כל התרבויות יתבטלו, תהיה רק תורה אחת, תורת ישראל.

ביום ההוא יהיה השם אחד,

ושמו אחד,

כולם ישרפו את כל הספרים שלהם, כל השטויות שלהם, כל המסגדים, כל המנזרים,

כל הארמונות, כל ההיכלות, הכול יתבטל מן העולם,

חוץ מתורת אמת שתהיה.

ואיך הוא בדיוק יעשה את זה, גואל ישראל? איך הוא יוכל לבוא ולעשות שלום עולמי עם כולם? הקדוש-ברוך-הוא ייתן לו כוח בפיו. אז אתה אומר, אנדברתי מיסטיקה,

אבל אני רוצה תשובה רשמית.

זה לא, זה רשמי. מה גואל ישראל יעשה? זה רשמי מהפסוק.

תקרא ספר ישעיה, פרק יא, ותבין בדיוק מה הוא יעשה.

כתוב בדיוק מה הוא יעשה,

ומה הכוחות שהוא יקבל מהקדוש-ברוך-הוא. איזה כוחות יש לו?

כולם יכירו בכוחו,

ידעו שיש לו רוח

של יראת שמים, קודם כול, רוח של טהרה.

הוא יראה

וישפוט

לא למשמע אוזניו ולא למראה עיניו,

בהריחו,

בהריחו ביראת השם,

הוא יהיה

מריח ודן,

דהיינו. מריח זה?

ודן, ודן.

דן, דן, נדון, דינים.

זאת אומרת, הוא יהיה יותר משלמה המלך בחוכמה,

בקרוב למשה רבנו בנבואה.

זה יהיה האדם הכי עליון בבריאה.

הבנתי. ומה שצריך לעשות זה פשוט לשבת ולחכות לו. לא, מה שצריך לעשות זה פשוט לגשת לפה,

לשים ציצית,

באותו אלוקים שאתה מאמין לו,

להתחיל ללכת עם המותגים שלו.

תודה רבה.

אני לא אגיד לך עכשיו שאני אשים ציצית.

אני לא אשים ציצית, תקשיב לי,

אני לא אשים עם כיפה

ולא אשמור שבת.

אבל אני יודע שכל הדברים האלה הם דברים של אמת, דברים של קודש.

למה לא תשים אם אתה מאושר? למה אתה לא תשים? כי אם אני הבנתי את מה שאני מבין,

בלי שאני אשום בבאר-שבת ועושה את הדברים האלה.

ומה אכפת לך לעשות כזה? כי אני לא עושה דברים שאני לא רואה בשטח איך הם עוזרים לי.

אתה לא צריך עזרה. אתה אמרת שצריך לעשות צדק, זה אחד. בשתיים אמרת אהבה. אהבה זה לתת ולעניק, אמרת, נכון?

אז תעשה צדק עם עצמך ותחזיר לבורא יתברך

שביקש ממך לשים את המותג הזה עליך. ודבר שני, תראה לו את אהבתך אליו,

אחרי שהוא נתן לך להיות כזה מאושר,

שתהיה מוכן לשים את הציצית שלו עליך.

טוב, אני אסיים פה את השיחה.

למה אתה בורח? אני לא בורח, כי אתה לא מקשיב. למה אתה בורח מהאמת שלך, שאתה המצאת אותה? זה לא האמת. זה לא מה שאמרתי. צדק צריך גם אם הבורא נותן לך לבריאות.

אבל הבורא שלי,

אם הוא רצה לדבר אתי,

אם הוא עשה לי כל כך הרבה סימנים,

אם אני ישבתי

בקדמת האוטובוס והלכתי אחורה ובעוד חמש דקות האוטובוס התפוצץ ואלוהים נתן לי להבין משהו,

בלי שאני חוזר לתשובה ובלי שאני עולה על המגמה הזאת,

אז בזה אני ממשיך.

מאה אחוז. ולא רק זה, הוא שלח אותי למעלה-אדומים

לבוא לפה אליך ולדבר אתך, תאמין, את תחילת הערב הזה באריכות,

והנה, נותן לך את ההזדמנות. בורא עולם שלח אותי לתת לך ציצית. אתה מסרב לו?

אני לא מסרב.

אני לא מסרב. אז למה אתה לא שם ציצית?

כי אני הסברתי לך כבר. אני הסברתי לך. למה לא תשמים ציצית? כי אני הייתי דתי פעם. אני הייתי דתי. היית. הייתי דתי. נגמר, היית. נגמר. היית בישראל. למה הייתי דתי ורעייה טוב לי? היית בישראל,

נסעת למזרח, למה חזרת?

כי הייתי לבד שם.

הייתי לבד וקיבלתי תשובות על הרבה שאלות. עכשיו תהיה מחובר לקדוש-ברוך-הוא. היית לבד. אני מחובר לקדוש-ברוך-הוא. עם ציצית.

בלי הציצית אני מחובר אליו. הוא רוצה אבל שתשים ציצית.

לקריאת שמע אנחנו אומרים כל היהודים,

וראיתם אותו וזכרתם את כל המצוות עכשיו. אבל אני לא צריך לזכור, אני לא צריך משהו שיזכיר לי. אבל הוא רוצה.

הוא רוצה שתראה ותזכור אותו אפילו שאתה לא רוצה. הוא רוצה.

זה כבר כפייה, אבל אני לא מסכים עם כפייה. הוא כופה? כן, אתה אמרת, אבל הוא רוצה. הוא כופה?

זה מה שאתה אומר, שהוא כופה. למה הוא שם עליך ציצית בכוח? לא, אבל הוא הורה לי לשים ציצית. הוא הורה, נכון, הוא אמר מצוות.

אבל אני לא חושב שכל בעיניים יש את השיפוט האישי שלו, לראות אם הוא צריך להתחיל עם הדברים האלה או לא. אבל אמרת שאתה מאמין בשם שלך, אתה. נכון. אמרת שצריך לאהוב. יש לך גם מוסלמים ונוצרים שמאמינים בקדוש ברוך הוא. והם עושים את מה שהם מאמינים, אתה לא.

כי עוד פעם, עוד פעם, אמונה,

גם אתה יכול לפגוש אתאיסטים שלא מאמינים בשום דבר, צדיק, אבל הם מאמינים בתוך עצמם,

באמונתו יחיה.

וזה לא מתנה באיזה אמונה.

בסדר, אבל אתה יהודי.

בסדר, אתה לא יהודי. אני יהודי. זה יהודי.

אבל בסדר, אני פשוט לא קונה את זה.

בלי כסף בחינם.

לא לוקח את זה.

עכשיו, הכרת את יצר הרע שלך? אני אגיד לך, פה אני אחתום את הדיון. ברור, אבל הכרת את יצר הרע שלך?

אין לי יצר הרע. זה הוא אמר לא.

הוא אמר לא. לא אמר לא. תודה רבה. הלוואי והרבה דתיים וצדיקים באמת,

תקשיב לי,

במדינה הזאת ובכלל בכל העולם עושים מה שאני עושה בשביל אנשים.

כל הכבוד. אבל את הדברים האלה אני לא אספר. כל הכבוד.

אבל אתה לא תגיע לממא תרזה שקיבלה פרס נובל.

מכל מקום אתה יהודי, ויהודי צריך ציצית, עם פרס או בלי פרס.

צריך לשים ציצית, כי אתה הבן של הקדוש-ברוך-הוא.

הוא לא מתבייש בך. אתה מתבייש לשים את הסימן שלו. אני לא מתבייש, חוץ ושלום. אתה מתבייש.

לא, לא, אל תגיד לי מה אני רוצה. אתה רק מתבייש. אל תגיד לי מה אני רוצה. זה רק בושה.

זה לא בושה.

מתבייש אתה, וזה בושה להתבייש לא לשים ציצית.

אם היית יודע איך אני מדבר,

לטובת היהדות, עם הרבה גויים, לא צריכים, תראה, תוכיח.

תראה לנו שאתה אוהב את היהדות.

בן-אדם שישאל אותי, אני אגיד לו מה אני אדע. תראה לנו שאתה אוהב את היהדות ואת השם. אני אגיד לך, גם כזה דבר באמת, פה אני אסיים.

שאלו אותי הרבה אנשים אם אני הולך לבחור?

כן.

אני לא מאמין.

לא,

אני לא רציתי ללכת לבחור,

כי אף אחד לא יודע מה הולך להיות פה במדינה, בעולם בכלל,

חוץ ממספר אנשים בודדים,

אחד מביניהם זה הרב עובדיה יוסף. ציצית. הרב עובדיה יוסף.

יודע מה הולך להיות פה בעולם? שמעת, לא.

בחרת שס? לא בחרתי שס, ואני אגיד לך גם למה. מה בחרת? לא בחרתי. אמרתי שלא בחרתי. שמעתי.

בשם אתה בוחר?

כן. אני בוחר בשם. שים בקלפי עכשיו ציצית.

אל תעשה את זה. אל תעשה את זה. למה לא?

למה לא? אני אעזור לך להיות מאושר.

אני בא לדבר אתך בשביל שתענה לי על שאלות, אני גם עונה לך. ואתה מצביע לי על הציצית,

אני אדבר פה פילוסופיות, לא אחר. זה פילוסופיות, אי-אפשר להתפרנס.

אנחנו צריכים שאתה תתפרנס במצוות.

זה מצווה מעשית ששווה כתרייג מצוות.

תרייג מצוות על המקום אתה מרוויח.

זה להתפרנס.

בסופו של דבר כל העולם ירים את הרב עובדיה יוסף למעלה.

נו.

ירים את הרב עובדיה יוסף למעלה? כן.

כל אלה שלא בחרו?

רק אז יבינו מה הגדולה של הרב עובדיה יוסף. אתה מעריך אותו?

אתה עובד יוסף? כן.

מאוד.

אם היה אומר לך לשים ציצית היית שם? הוא לא יגיד לי לשים ציצית.

הוא לא יגיד לך?

אם אני אסביר לו והוא באמת יקשיב למה שאתה לא עשית פה,

הוא לא יגיד לי לשים ציצית. זאת אומרת שהוא יכול להגיד לקדוש-ברוך-הוא,

אפילו שאתה ציווית בתורה לשים ציצית? הוא לא יגיד את זה פשוט. אתה יכול גם לשאול אותו. למה הוא לא יגיד?

תספר לו מה שאני אמרתי לך, והוא יגיד לך את זה. שמעתי, ואני אומר לך בטור אחד שמכיר את הרב עובדיה יוסף מקרוב,

שהוא היה אומר לך,

יאללה, יא בני, יאללה,

תשים ציצית, חבל על הזמן.

אתה לא רוצה, אה?

לא רוצה?

מה תגיד שאני לא רוצה, אבל איך שאני לא רוצה, אני אשמח אותך.

אתה לא רוצה, אבל לשים ציצית.

אני לא שם ציצית. אתה לא שם ציצית. מי מוכן לשים ציצית במקומו?

הנה, בכבוד, בואו.

אנחנו מאמינים להם אמינים, אנחנו מאמינים,

ואין לנו מאמין להישאר, ואין לנו מאמין להישאר,

ואין לו אלוהיו עבידו,

אילו אלוהינו ערבים, אופידו שבשמיים.

עשינו ממין וממין,

ואין לנו אמין ומי שואל.

אילו אלוהינו ערבים, אופידו שבשמיים.

נשרוף ונשרוף ונתקף אשם, ויעזר לנו מר גדעון הוא.

נסלוין, נסלוין, ותך באשם, ויעזר לנו מומו גדעון הוא.

נסלוין, נסלוין, ותך באשם, ויעזר לנו מומו גדעון הוא.

נסלוין, נסלוין, ותך באשם, ויעזר לנו מומו גדעון הוא.

עשינו ממין ומגירים, ואין לנו אמין ואיש שואל.

ואין לו אלוהים אותנו שבשמיים

אנחנו מאמין והם מאמין ואין לנו אמין ואישורים

ואין לו אלוהים אותנו שבשמיים

סלו אל יסלו וביתח בשם ואיזה לום ובו גדעו הוא

סלו אל יסלו וביתח בשם ואיזה לום ובו גדעו הוא

סלו אל יסלו וביתח בשם ואיזה לום ובו גדעו הוא

סלו אל יסלו וביתח בשם ואיזה לום ובו גדעו הוא בו

אנחנו מאמינים לבבינים ואין לנו אמיני שורים ואין לו אלוהים אותנו ובינו

הופיעו שבשמים אנחנו נעמים תל אביב, בין הגפנים ומישורים ואין נראה לו רק הופיעו, הופיעו שבשמים

בחזרה עם ישראל ואין בבית חוק והשם, אין בבית חקיקה.

אלא ערבינו אלא ערבינו.

אצלול אין ישראל ובין בתך כבשם, וידע רומו בר כבשם,

וידע רוום בין בתך כבשם, וידע רומו בר כבשם,

ויעזרו במא כדומו,

ועמישו את תח מה השם וישו בגדומו.

אתם מאמינים דל אביבי,

ואין לנו אמין להישועה.

ואין לו אלו הטופי,

אופי יושב השמים.

אתם מאמינים דל אביבי,

ואין לנו אמין להישועה.

ויאלו אלו העובדו, עובדים שבשמיים

אנחנו מבנה במריינים, זה אינו עמי ואיש עורי.

ויאלו אלו עובדינו, עובדינו שבשמיים.

אנחנו מאשר ומנהיבים, ואיתנו עמי ואיש עורי.

ויאלו אלו עובדינו, עובדינו שבשמיים.

תודה רבה לכולם.

אברהים יהודי,

אפילו שהוא מדה בפילוסופיה,

וחי באושר,

ואומר שצריך לחיות בצדק ובאהבה.

היה במזרח הרחוק וחזר.

ולמה הוא חזר דחוף? אתם יודעים למה הוא חזר דחוף? הוא קיצר את התהליך והגיע לפה במיוחד בשביל ש-50 חבר'ה ישימו ציציות.

אבל הוא הלך.

הוא לא נשאר אתנו כי הוא מאושר,

לכן הוא הלך.

מכל מקום,

אשריכם שאתם זכיתם,

ואם הוא התכוון גם

לזכות אתכם, אז הוא זכה גם לכולם,

אם הוא התכוון.

יש פה שאלה ליהודי הזה.

בבקשה.

ערב טוב לך.

אני מחכה כבר הרבה הרבה זמן באמת לפגוש אותך.

נתחיל, יש כמה נקודות.

נקודה ראשונה, קודם כול, אני רוצה באמת לבקש ממך מחילה אישית.

לפני, בסביבות שבע שנים אחורה,

פגעתי בך,

קיללתי אותך.

למה אל תשכח?

היו הרבה סיבות, לא אליך ספציפי,

זה היה בכלל לרבנים, לכל מי שלובש פחות או יותר את ההופעה הזאת.

אין הרבה.

אין הרבה, נכון. זה אנטנות, במיוחד האנטנות שלך.

אז בכל מקרה אני מבקש קודם כול מחילה

לגבי הדבר הזה.

מוחה לי או לא?

חכה, שבע שנים, נראה, אין עכשיו. לא, זה שבע שנים רעות. עברו, נגמר. רגע, אבל כמה זמן קיבלת?

לא הרבה,

אבל קיללתי.

עכשיו, דבר נוסף שעשיתי, ולמה עכשיו אתה מתחרט?

למה אני מתחרט? אני קודם כול מתחרט כבר הרבה זמן.

אני,

מהנקודה הזאת אולי צריך להתחיל. אני, לפני שנה וחודשיים אמי נפטרה,

עליה שלום.

וישבתי בבית,

אני שרוף בראש במוזיקה יוונית.

לשמוע לא יכולתי.

לא יכולתי.

אז התחלתי להתעסק בכל מיני תשמישי קדושה.

צורפו דברים לבתי-כנסת וכאלה.

אני כבר במשך שבע שנים, אפשר להגיד שאני חוזר בתשובה.

ובשנה האחרונה הזאת

נפל לי,

האמת שלפני שבע שנים נפלו לי כבר קסטות שלך,

אבל אז הקלטתי עליהם יוונית.

כל מיני, סרטאקי, טיפסטלי. אמנון יצחק יווני.

משהו כזה. תימני, יווני,

זה כמעט אותה אותיות.

וכמויות של קסטות שלך פשוט היו על אמנון יצחק, אבל זה היה ביוונית,

כמו שאני אומר.

ועל זה גם אני רוצה לבקש מחילה.

תראה כמה פעמים אני אבקש מחילה היום.

חכה, תשמע את ההסברה.

אז זה לגבי הקסטות. רגע, לפני שנה, מה קרה? אז לפני שנה אסור לשמוע מוזיקה.

גם יוונית.

גם יוונית.

אז ביקשתי מהרב שלי היתר, אני מנגן על בוזוקי.

וביקשתי ממנו היתר לנגן לעצמי.

זו התרפיה שלי.

כי הוא אמר לי, אתה בשנת אבל, אסור לנגן בפני אנשים.

ובאמת, אז בלילות הייתי מנגן לעצמי.

ורוב הזמן הייתי שומע את הקסטות שלך. איך הגעתי? יש איזו, בבית-כנס יצחקי,

איזו ספרייה של קלטות,

והקלטת הראשונה היתה של הרב אמנון יצחק,

וזה התגלגל. שמעתי בערך, משהו בסביבות 250 הקסטות שלך,

והיד עוד נטויה, למה שלשום החזרתי לשם כמות של איזה 30 קסטות, ולקחתי משם עוד איזה 20 שהיו שם שעדיין לא שמעתי.

והיום, רק בצביעה של הבית,

משהו בסביבות שש קסטות שמעתי.

פשוט כל היום אני טוחן את הדבר הזה.

וזה עושה לי טוב, אמיתי אני אומר לך, זה עושה לי טוב.

אני אולי גם בסוף אקבל ממך את המתוק, כמו שאמרת, על האו״ם מהאוניברסיטה, שהוא לא נותן לך לדבר.

אני כן נותן לך, אבל גם מבקש מחילה, אז אולי גם תגיד מתוק בסוף.

ובאמת, זה עשה לי טוב, השנה הזאת.

זה חיזק אותי,

זה נתן לי איזה פן בחיים להסתכל גם על דברים אחרת,

אם זה על אנשים, אם זה איך בכלל להתמודד עם החיים,

כי עולות הרבה שאלות,

הרבה שאלות.

ומה שאני באמת רוצה לשאול אותך פה,

זה דבר ש... תשמע, זה לא חס ושלום כפירה.

כי כששאלתי את זה, אנשים אמרו לי, תשמע, זה כפירה, איך אתה מעז?

אבל זה לא כפירה, זה באמת, מהלב אני שואל את השאלה הזאת.

ואתה האחד שהיית בסרט הזה, אתה בדיוק יודע על מה אני מדבר.

כי גם לי היו הקוקו, ואת העגילי, ואת הכול, וזה ירד, ברוך השם, שלב-שלב.

והכול אצלי זה שלב-שלב בחיים.

אני לא רץ, אבל יש דבר אחד שאני לא מבין אותו,

ואל תענה לי בתשובה ניסיון, כי זה לא תופס לי, התשובה הזאת.

יש פה הרבה אנשים שחוזרים בתשובה.

באמת, המון אנשים שחוזרים בתשובה.

ותשמע, אתה עכשיו רוצה להיות חבר שלי.

אתה תכבד אותי,

תן לי לשבת לידך, נאכל ביחד, נצחק, נדבר.

זה בעצם היחסים שאני מצפה מהקדוש-ברוך-הוא.

הוא מבקש שאני אהיה הבן שלו.

ודווקא לבנים אנחנו מתנהגים כאב לבן, אתה מתנהג אליו בשפה הכי יפה, כמו שאומרים.

אתה נותן לו הכול, מעניק לו.

ולמה כשאתה באמת, אבל באמת, מעומק לבך, אתה עושה את הדברים,

הכול הולך קשה.

עכשיו, זה לא רק כשזה קשה, זה נח, זה דברים,

תיגע בזהב ויהיה עפר.

ואתה עומד מיליון פעם,

אתה מסתכל לשמים,

ואני מדבר אתו המון.

אני מדבר אתו,

ואני שואל אותו למה,

למה זה מגיע לי.

כאילו, אני עושה את זה, קיבלתי על עצמי ציצית,

למה אתה צריך לעשות לי את הדבר הזה והזה?

קיבלתי על עצמי תפילין רבנו תם, למה אתה עושה לי את זה? וזה מכה אחרי מכה.

וכמו שאתה מסתכל לי לעיניים, אני משתדל להסתכל אליו,

לתוך-תוכו, ובאמת להבין את הנקודה הזאת,

כי זה שובר.

זה שובר.

אם הבחור הזה, כמו שאמרת, היצר הרע דיבר עכשיו,

אז פה היצר הטוב, הוא מנסה להשתלט על היצר הרע,

אבל לפעמים זה גם לא הולך, ואז אתה נשבר, פשוט אתה נשבר. אתה אומר לעצמך, תשמע, אין לך כוח.

אין לך כוח לדברים האלה להתמודד. למה? למה זה מגיע לי?

וזה לא רק ניסיונות,

זה דברים אולי יותר מורכבים, אני לא יודע מה, אולי הרב יענה לי כבר.

אבל לסיום, אני רק רוצה לבקש ממך בקשה,

בקשה קטנה,

כי בעקבות

ימי עליה שלום הגעתי לכל הדבר הזה שנקרא, באמת, הדבר האדיר

שנקרא הרב אמנון יצחק,

שרציתי שהערב הזה גם יהיה לעילוי נשמתה.

באמת, כי זו בקשה שלי.

ועוד בקשה אחת נוספת,

שתי בקשות.

יש לי שני חברים שאין קשר ביניהם.

אחד, בחור יהודי,

הוא נכה, מעלין,

אדם מאוד קרוב אלי,

והוא מחכה לזיווג שלו.

יש לו בעיה גופנית, אבל הוא נולד ככה.

אבל הוא בן-אדם עם אמונה, ואני מאחל לכל אחד פה

טיפה מהאמונה הזאת.

הבן-אדם, כל דבר זה, ברוך השם, תודה,

אני לא ראיתי דבר כזה. הוא מתארח אצלי בשבתות,

ואני אומר לך, זה דבר שהוא באמת להפליא.

והבן-אדם הזה כל כך רוצה להתחתן,

אז אולי כבוד הרב באמת ייתן לו ברכה.

דבר שני,

ברוך השם, אני זוכר כבר שנתיים לעשות שיעור ערב אצלי בבית,

והבת של הרב

שמה עטרה בצרה.

היא גם בחורה מוגבלת,

ואולי הרב ייתן לה גם כן, בעזרת השם, איזושהי ברכה לרפואה שלמה וזיווג טוב.

למה שלא התחצנו שניהם?

לא ילך.

זה צפון, זה דרום, זה לא בדיוק מסתדר. אין קשר ביניהם, אבל, אתה תעשה את הקשר.

יש לה מישהו. הרב סיפר לי שיש איזה מישהו שבדרך, והם בודקים והכול. זה לא אומר שזה יסתיים ככה. יכול להיות שלא, אבל אולי תיתן את הברכה שלך, בעזרת השם. אין בעיה, אבל רק רגע.

אבל למה קיללת אותי?

וואלכ, אתה יאמן יאמן. שומר אתה, אה?

למה קיללתי אותך?

תשמע, עברתי משבר מאוד גדול בחיים.

שנייה, רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

אתה על הצ'אנסק,

אני קולט אותך שאתה באיזו קסטה שאתה אומר,

אדם עם שמלה ושתי אנטנות,

מפחיד אתכם, משהו זה היה באוניברסיטה,

משהו כזה.

ואז אני מנסה לראות מי זה השמלה עם האנטנות,

ויוצא הפרצוף של הרב אמנון יצחק.

זה לא רק אתה היית בסרטון, היו עוד הרבה רבנים גדולים שגם לצערי הרב נפלו בלשוני.

ותשמע, הייתי תקופה אנטי,

פשוט אנטי.

כי עברתי איזשהו קטע בחיים שבוא נגיד, אני לא מאחל לאף אחד לעבור אותו.

בקיצור, אתה מתחרט באמת? כן, חלאס, אני אומר לך, מהלב אומר לך, אומר לך, מכילה, מה אתה רוצה? אפילו אם תראה את אותה קסטה אתה לא מבין. מה, היום אני טוחן, אני אומר לך, 250 קסטות והיד עוד תהייה, איפה, אני יכול להפסיק לשמוע. תאמין לי, אני מכור אליך. ומה עם אלה עם היוונית?

עם היוונית, ברוך השם. אני עדיין שומר מוזיקה, מנגן מוזיקה, ברוך השם.

אבל מה עם הקלטות שלי עם ביוונית?

ואללה, לא יודע איפה.

תאמין לי, אני לא יודע איפה. זה היה לי ממש ממש ממש מזמן, אבל זה היה.

אבל אני רוצה לעשות דבר כזה אתך. אתה צריך עכשיו להקליט על קלטות ביוונית, עם לא נצחק.

וואו, איזה קשה. תשובת המשקל. לא, אני אעשה דבר אחר, אני אעשה דבר אחר. היה לך איזה אימוץ משפחות משהו?

כן. נכון?

כמה זה הולך,

1,000 שקל.

איך? 1,000 שקל. קיבלת.

עשרה. עשרה תשלומים.

נכון. קיבלת את זה מבני. זה, איך אומרים? זה בגלל היוונית שהיה על אמנון יצחק. עכשיו, אמנון יצחק על היוונית.

מחון לך, מחון לך, מחון לך.

עוד דבר אחד.

דבר אחד אחרון.

אני משתוקק בכל לבי לבת.

יש לי בן ובת שיהיו בריאים.

אני רוצה בת כדי לקרוא לה על שם אמא שלי.

אולי, כבוד הרב, היו דברים מעולם.

תן, אבל בכוונה, אתה יודע, אתה עם הכוונות שלך של האנטנות.

תן כוונה אמיתית שבעזרת השם יהיה לנו בת.

תן לכוון.

תן לכוון.

תן כוונה. מה השם? שם האמא?

שלי?

בנימין סנטו בן בימבנידה.

יואו, וואי, וואי. נו מה?

אם הייתי אשכנזי זה היה רבינוביץ, מה יותר קצר? בנימין.

בנימין סנטו.

בן ביאן ונידה.

בן? ביאן ונידה. ביאן ונידה.

כן. השם יזכה אותך לבת מהרה.

תהיה בריא.

שני היגידים שביקשת יזכו לזיווג הגון מהרה.

רפואה שלמה. רפואה שלמה לעטרה בצרה. לעטרה בצרה ויעקב בן ירמות.

יעקב בן ירמות.

והערב יהיה לעילוי נשמת.

ויאן ונידה בת אסתר. מנוחתה עדן.

אמן. חזק וברוך. תהיה בריא.

כן, בנשים, תן לה שמה שורה ראשונה. בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני אמא לשלושה ילדים קטנים,

בני חמש, שלוש ושנה.

לפני שנה ושמונה חודשים בעלי עזב את הבית

ורוצה להתגרש.

אני ניסיתי לעשות, ממש במסירות נפש, לעשות שלום בית.

עשיתי את כל המאמצים.

ושום דבר לא מסתדר בינינו.

מה הסיבות לפירוד?

עשינו הרבה טעויות,

גם אני וגם הוא.

והוא לא מוכן לתקן? לתקן?

לא,

הוא לא מוכן.

הוא חי בעולם אחר קצת.

אני בתקופה הזאת,

השם עשיתי חסד גדול והחזיר אותי בתשובה.

אממ... הילדים שלי לומדים בגן תורני.

אמ... אני שומרת שבת.

אמ...

הוא חילוני? לקחתי על עצמי כיסוי ראש לפני חודשיים. הוא חילוני?

הוא, כן, הוא היום חילוני.

ואין מי שיכול לדבר אתו.

אה... אני לא יודעת. עד כמה שאני יודעת, לא. עד כמה ש...

ואם תחזרו, את חושבת שתסתדרו?

תראה, אני מבחינתי הייתי עושה את הכול בשביל שלום ביי. למה קודם לא עשית?

למה קודם לא עשיתי?

כי ישנתי בעמידה.

אה... עכשיו את עומדת בישיבה?

ישנתי בעמידה.

נו, שלחת לו מכתב. את יודעת איפה הוא?

כן, אני יודעת איפה הוא. תשלחי לו מכתב ארוך, מרגש.

לא, זה לא יעבור, כבוד היושב-ראש. מי אמר לך שלא?

כי המצב הוא ממש קשה. לא משנה, מלים מדברות.

תצטרפי לו איזה פרח.

כבוד הרב, תראה, אני פניתי אליך עכשיו כי אנחנו ממש

רגע לפני גירושים.

שמעתי, לכן אני אומר, לפני.

אז אני מבקשת,

אני פונה עכשיו, אם זה גם משודר באינטרנט,

ופונה לעם ישראל הקדוש.

אני אשה יהודייה שרוצה לבנות את הבית שלי, בית יהודי שיהיה מבוסס על עדני התורה,

ואני זקוקה לעזרה.

אני זקוקה לתפילות.

אני אומר לך, ברכת קבלי, אבל מעבר לזה, את מוכנה לשלוח

מכתב מרגש?

אני מוכנה לעשות הכול. כמה דפים את מוכנה לכתוב?

כמה שתגיד.

שבעה עמודים.

מה לכתוב בשבעה עמודים?

מה לכתוב בשבעה עמודים?

תכתבי את המעלות שלו, את החסרונות שלך,

את כל מה שאת יכולה רק, את מבינה, להגיד לו כמה את מוכנה בשביל

לשוב ולחיות אתו יחדיו.

דנה, את זוכרת את מה שהוא אמר?

זה יהיה באתר האינטרנט ממחר, אז תוכלי לראות את זה עוד פעם, מה שאמרתי.

זה מה שחסר לי.

מכל מקום, זה מה שאני מציע, עם פרח.

אבל, כבוד הרב, אתה יכול לשאול שאלה. ואם הוא לא יסכים,

אז תגידי לו שזה הפרח האחרון שהוא מקבל ממך.

ומה שהשם יגזור,

יהיה תמיד לטובה.

מה שמך?

שמי נועה בת מלכה. נועה בת מלכה. ושם בעלך?

משה בן סבינה.

משה בן ס... סבינה.

השם יזכה אתכם לשלום בית נאמן ואיתן בזכות המכתב והפרח.

אני חייב לו תשובה

לגבי

בעלי תשובה שחוזרים ולפעמים הם מקבלים מכות.

מה זה? ואל תענה לי שזה ניסיון.

זה כמו שאני אגיד לך מה יש לך פה על הצוואר,

ואל תענה לי שזה שרשרת.

אל תענה לי שזה שרשרת.

טוב, מכל מקום,

הנקודה היא כך, זה שאתה חוזר בתשובה,

קודם כול אתה לא עושה טובה.

גם אני לא עושה טובה.

אנחנו חייבים.

אחד שאומר למס הכנסה, תראו, עד היום לא שילמתי לכם,

התחלתי לשלם, אז מה אתם שולחים לי עוד שומות?

איך שאני משלם, אז אתם מגלים כאילו שאני קיים במאגר, ואז אתם נזכרים בי ועוד שולחים לי תשומות, אני לא אשלם יותר.

זה לא הולך ככה.

אתה חייב על הרבה דברים.

וכשאתה חוזר בתשובה,

אז הקדוש-ברוך-הוא מקבל את התשובה ואת כל המאמצים ואת כל הקשיים.

אבל יש עוד חובות קצת.

זה לא נותן לך בבת-אחת את כל המכות,

הוא מחלק אותן.

והמכות האלה, מה שאתה קורא להן מכות,

זה פשוט מאוד איתותים, צריך עוד קצת.

אז מה אתה אומר? אני שמתי ציצית,

מקבל עוד.

עשיתי זה, קיבלתי עוד.

אדרבה,

סימן שאם זה בא בהקשר למה שאתה עושה, כמו שאתה מבין,

אז מישהו שם לב אליך.

אדרבה.

עכשיו, דבר נוסף,

אתה מתקדם,

יצר רעה מפסיד לקוח,

אז הוא צריך לגרום שאתה לא תתקדם.

אז הוא רוצה שתשבור את הכלים?

זה מה שנקרא ניסיון.

היצר הטוב שלך באמת רוצה להתגבר, אבל היצר לא רוצה לוותר,

ואתה בעל חובות, אז הוא מזכיר את עוונותיך,

הוא מקטרג למעלה,

ואז לפעמים נשמעים, כי יש עדיין חום,

אז שולחים לך, אתה מבין,

משהו שתתעורר.

נמחק זה בתשובה מלאה.

כשאדם עושה תשובה מלאה,

נמחק העוונות.

יש גם דרגות בזה.

יש ארבעה חילוקי כפרה, שלא אפתח אותם כרגע, כי זה, איך אמר ידידנו שלח, זה ארוך-ארוך.

מכל מקום,

אני אסביר לך דבר אחד פשוט.

אתה מתקדם,

זה אתה מתקדם.

זה שיש גל ועוד גל בשפת הים,

מה לעשות, אבל כל גל שאתה נתקל בו,

אתה נכנס יותר, יותר, עדיין מקבל,

אבל יש שלב שאתה עובר את הגלים ואז אתה יודע שהים שקט, נכון?

ככה זה.

אתה נכנס,

וכשנכנסים מקבלים מדי פעם את הגלים האלה שהיו מכוונים אליך,

אבל זה לא אומר שאתה לא מתקדם.

אתה מתקדם, מתקדם נפלא, ויגיע הרגע שזה יפסיק.

תמשיך, תטמין ותצליח.

רגע, רגע,

רגע,

רגע, רגע,

רגע.

הנה, בחורצ'יק צעיר.

כן.

בוא, תן לו מיקרופון.

מה זה? התפשטות?

תודה.

לפני ארבעה וחצי חודשים התחלתי ללמוד גמרא

מהרב יעקב בן-תקווה,

נברך אותו השם,

ונתקלתי תוך כדי לימוד גמרא בכל מיני ציוויים,

זאת אומרת, מצוות שלא הכרתי לפני.

עכשיו,

זה קשה.

כאילו קיבלתי על עצמי, חזרתי בתשובה, התחלתי שוב לשמור שבת, שמתי ציצי, שמתי כיפה,

שלוש תפילות ביום הכול, אבל זה קשה,

מאוד קשה.

מה קשה?

לדוגמה, אסור,

במסכת ברכות כתוב שאסור לאכול לפני תפילת שחרית.

לא, מה קשה?

קשה.

על הבוקר לאכול זה יותר קשה.

מי כמה שנה אשר אוכל?

צודק, צודק, נכון, מכבד.

אסור לישון על הגב.

מה הבעיה?

לא שולט בזה.

מה שאתה לא שולט, לא שולט. לא זוכר, לא זוכר, באמת. אתה לא יכול לזכור. אתה צריך לא לישון מתחילת הלילה על הגב. לא זוכר, כשאני מגיע בתחילת הלילה, לא זוכר.

שוכח, בורח. אם שכחת זה שגגה, זה לא נורא.

לא, אבל צריך לזכור. עכשיו אם יש לך בעיה לזכור, שמים פתק על הכרית.

מה הבעיה לשים פתק?

אתה לא זוכר לשים פתק? תכתוב עכשיו.

תכתוב לו, תכתוב לו.

נישון על הצד.

כן.

זהו, כבוד השר. זה הכול. וואי וואי, איזה קושי.

רגע, יש לנו פה בחור שנתקד אתי בתחילת הערב ושאל אותי כמה שאלות, והוא רוצה ודאי לחזור עליהן.

בבקשה, הנה הוכיחים אפילו נייר מסודר.

כבוד הרב, השאלה שלי הולכת ככה, היא קצת ארוכה.

הקב'-הברוך-הוא מצפה מאתנו,

בתור רבנים שלו, בני ישראל, לשמור את המצוות.

יש כמה דברים שהוא עושה שזה מראה בדיוק הפוך.

כמו שהוא נותן ליצר הרע ספייר על יצר הטוב, 13 שנים,

כשאומרים שבן-אדם עד גיל 13 אדם במצווה, יש לו רק יצר הרע.

וזה הגיל שהדברים של הבן-אדם הם דברים בו חזק.

על תשובה שנייה, ענית לקווה שעם היצר הרע, שהוא יותר חזק מיצר הטוב, שהוא עשוי מאש,

אמרת, בראתי לו תורת תבלין.

והשלישית, שלבן-אדם לפי דעתי אין בחירה. למה? כי כבר כתוב למעלה

כל מה שהוא יעשה עוד מלפני שהוא יורד.

אז השאלה שלי היא למה בכלל אתה מוריד אותו לפה.

הרי זה כמו שתכנת רובוט ללכת ישר ותגיד לו באמצע שהוא ילך ישר, תיקח ימינה.

זה לא יכול לקרות.

זו השאלה.

עד גיל 13 יש לך יצר הרע, אבל אתה גם פטור מכל המצוות.

אבל יש לך כבר צבעים שאתה לא יכול להיפטר מהם.

יפה, זה מה שאתה אומר.

עובדה שנתפטרתי.

דבר נוסף,

בגיל 13 יורדת לך נשמה מלמעלה,

עם יצר הטוב,

ואם השם אומר לך שמהיום,

למרות ה-13 שנים פור, כמו שאתה קורא,

עם יצר הטוב,

עם יצר הרע, אני מבקש ממך שתשמור את כל המצוות,

סימן שאתה יכול, כי אם לא, הקדוש-ברוך-הוא לא היה מצווה דבר שאי-אפשר.

אם הוא מצווה דבר שאי-אפשר, אז הוא גוזר עליך שנועדת לכישלון,

והוא מכשיל אותך במבחן.

זה לא מטרה בבריאה, בשביל להכשיל את הנבחנים.

משמע, שאם כבר ביום הראשון בגיל 13 אתה יכול לשמור הכול,

גם כל מה שצבר יצר הרע אתך, עדיין

זה לא מספיק בשביל שיוכל לנצח בדווקא את יצר הטוב.

נכון,

אבל יש בן-אדם שנולד במשפחה חילונית ולא דתית, אז אתה לא יכול להגיד לו, תשמע, גיל 13 יש לו מקוות. נכון, אז ידונו אותו כמו תינוק שנשבע.

מי שיש לו דין של תינוק שנשבע,

דינו אחר ממי שגדל במשפחה דתית.

נכון, אז, מה הפריאות פה? אני יכול להגיד, בוא הנה, נולדתי במשפחה דתית,

למה לא נולדתי לחילוני? אל תשפוט אותי על העוונות שלי. אבל לא מחייבים בן-אדם כמו בן-אדם שיודע. אתה מבין? יש הבדל בין יודע ללא יודע,

בין גדל במשפחה דתית ללא גדל.

אבל לאט-לאט האדם הזה ידע וישמור, ואז הקב'-ברוך-הוא יתחשבן אתו לפי החשבון האמיתי.

זה, אחד.

שתיים,

לגבי הבחירה,

ברור לך שהקב'-ברוך-הוא נתן בחירה,

כי אם הוא לא נתן בחירה,

וכמו שאתה אומר, הוא גזר מראש את הכול,

אז בעצם למה הוא אומר בתורה, לא תרצח?

הרי הרוצח יכול לומר לשופט, אני לא רצחתי,

זה הקב'-ברוך-הוא הכריח אותי.

הוא לקח את הנשק,

הוא כיוון אותו והוא ירה, זה לא אני.

למה? כי אין לי בחירה, הרי הוא ידע שאני ארצח.

אם הוא ידע שאני ארצח, הייתי מוכרח לרצוח.

אז אם רצחתי, מי רצח? אני? מה פתאום?

הוא. אבל זה לא קשור למוכרח, זה קשור לזה שזה כבר ידוע, אז למה לעשות את כל התהליך של להוריד את הבן-אדם למטה, ושיעבור, ואז להעניש אותו? או.

אם זה ידוע,

פירושו של דבר זה שזה לאו דווקא מוכרח.

זה גם אתה מבין.

אז למה הוא הביא אותנו לפה, אם הוא ידע מראש?

אני אסביר לך.

יהיה לך קצת קשה להבין, אני מקווה שאתה תבין.

לבראש-ברוך-הוא אין זמן.

אז אין אצלו לפני

ואין אצלו אחרי.

אצלו הכול זה הווה.

אתה נמצא בזמן של עבר, הווה עתיד.

אז אצלך, לפי החשבון שלך, הוא ידע לפני,

אבל אצלו בעצם זה זמן הווה.

אני אתן לך דוגמה.

אני רואה אותך עכשיו מולי,

אתה בזמן הווה, נכון?

אני ואתה יכולים לראות רק זמן הווה, נכון? כן.

זה שמשמאלך,

מימינך כאילו,

זה שממינך, בוא נגיד שהוא עבר,

וזה מפה, משמאל,

זה נקרא העתיד שלך, בסדר?

הכיוון ההוא עבר, אתה הווה, זה עתיד.

אני מסתכל עכשיו עם משקפת, בסדר?

איפה אני רואה אותך?

בהווה.

אני לא יכול ללכת אחורה,

כי העבר עבר. לא.

אני מסתכל עכשיו ימינה,

ואז אני רואה את השני שהיה בעתיד

בזמן הווה. אותך אני כבר לא רואה, כי אתה כבר עבר, נכון?

וכן הלאה.

כל הזמן אני רואה רק בנקודת זמן הווה. הבנתי. בקיצור, לקדוש-ברוך-הוא אין הווה עבר העתיד. אז אם מוציאים את זה, מה הוא רואה?

את הכול ביחד.

הוא רואה את הכול ביחד, עבר הווה עתיד כאחד, כיחידה אחת של הווה.

ממילא, בכל זמן שאתה תעשה מה שתעשה,

זה אצלו בחינת הווה,

אז אין לפני ואין אחרי.

הבנתי. תודה.

תהיה בריא.

רגע, פה הבחור. שאלה אתה רוצה לשאול?

ברכה תיכף. הנה, תן לו שם מאחורה עם הג'ינס.

שלום, כבוד הרב. לי קוראים יצחק.

אני,

בחצי השנה האחרונה אנחנו שומעים הרבה אותך מאז שמור אביב נפטר.

היא שמה רק לקלוטות שלך ואוהבת אותך מאוד.

והיא ביקשה שנבוא לפה גם לדבר עם

כבוד הרב.

יש שאלה שהיא,

עוד פעם, הרבה פה מכירים אותי.

אני בחור דתי, שומע תורה ומצוות,

לומד תורה, משקיע ומעריב בבתי-כנסיות, בבתי-מקדשות,

ואוהב תורה, באמת אוהב תורה.

השאלה שלי היא כזאת, אנחנו יודעים שיש לעם ישראל הרבה סגולות,

הרבה סגולות חזקות.

ואנחנו אלמור אביב, זכרונו לברכה,

שהיה חולה, אצלנו הרבה סגולות.

אצלנו סגולות,

אני לא יכול להגיד מה אני עשיתי ומה אחים שלי עשו בשבילו,

אבל הסגולות היו מאוד חזקות.

תיקונים אצל

הרב ניהו

וזה לא עזר.

אני יודע, הכול רשום מלמעלה, אז זה לא סתם.

ראינו אותך הרבה,

ואני אומר, יש לי בקשה אחת שהיא חשובה לאמא שלי מאוד מאוד.

אחותי נסעה כבר כמה שנים, הרבה שנים,

תשע וחצי שנים להביא ילדים.

אני רוצה במעמד הזה,

שכבוד הרב יוכל לברך את אחותי מזרע בריא בר-קיימא,

שאנחנו גם בשנת אבל, שזוירות, זו סגולה טובה להביא בן

שיהיה באותה שנה

בזרע.

ראינו ממך הרבה דברים, באמת.

אני אומר לאמא שלי,

אני רק אברך אותך ברכות מפה עד לדעה חדשה.

וגם כל הקהל פה שמכיר אותך ומכיר את האמיתיות שלך ואת התשובות שלך, שהן אמיתיות ונכונות.

אותך, לדוגמה, אני אגיד על עצמי

שאני הולך למילואים, ואני עם אנשים כפרים עד הסוף,

אני נוסע למילואים, ואני נוסע למילואים בבאר-שבע עם אנשי מחשבים,

ושם זה מרץ, זה כולם מרץ ושינוי וכל הדברים האלה, ואני בדרך שומע רק את הקלוטות שלך, שהיה לי מטען לענות להן,

ואין להם תשובות בשבילי.

באמת המי-פי שלי וכל המפקדים אומרים להם, שמע, אתה,

בגלל שיש לך תשובות לכול, זה לא ממני, זה ממך.

אני יכול להגיד לך את זה בפירוש.

זהו, זו הבקשה שלי.

קודם כול, אני רוצה לראות שסגולות באמת עובדות בעם ישראל,

אז זו הבקשה שלי, לבקש שסגולות. אחותך שומר לתורה ומצוות?

כן, היא שומרת. היא הולכת עם כיסוי ראש. ובעלה? לומד?

אני חושב, אני לא יודע בדיוק.

תגיד לו שילמד שעתיים תורה בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים מינימום,

ושהיא תלמד חצי שעה מוסר כל יום,

שלושה חודשים מינימום.

היא אומרת שהיא לומדת, אמא שלי, אני לא יודע.

היא לומדת חצי שעה כל יום?

כן.

ואמרנו,

ארבעה עד שעתיים בתענית דיבור, בסדר?

בסדר, בבקשה. מה השם שלה ושלו?

מרים בת יפה.

מרים בת יפה.

ואהרון עזרא בן יפה.

ואהרון עזרא בן יפה, השם יזכה אותם לזרע חי וקיים מהרה שנה.

אמן.

נזכה למצוות ויש פה ברכה.

יצחק חיים בן ויקטוריה טרבלסי יזכה לישועה ורפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

כל הערב הזה אורגן לרפואתו ולישועתו, יהי רצון

שיועיל מהר.

שאלה שם למעלה?

אפשר למסור לה שם מיקרופון בריצה למעלה?

ערב טוב, כבוד הרב.

אני חוזרת בתשובה כבר ארבע שנים, ברוך השם.

ואני עם בעלי, מכירה אותו המון שנים, אני מנסה כבר שבע שנים להיכנס להיריון.

קיבלתי על עצמי לקחת כיסוי ראש מלא.

שנה, שנה וחצי הלכתי עם כיסוי ראש מלא, ולאט-לאט זה יורד ויורד,

ומאוד קשה לי.

אני אוהבת את הדת.

בעלי לא בתשובה, הוא לא דתי,

ואני מנסה לסחוב אותו באהבה,

באמת בכיף שיבוא לשיעורים,

והוא לא מוכן. קשה לי, ואני מרגישה שלאט-לאט אני יורדת בדת בגלל זה. הוא פה?

לא, הוא לא כאן.

והוא אמר שאם הוא מוכן לבוא לשיעורים, זה רק שלך.

אמרתי לו, אמנון יצחק מגיע למעלה-אדומים, תבוא.

התחננתי.

הוא לא מוכן.

ואז אני מרגישה שפשוט לאט-לאט השיער שלי יורד,

ואולי גם הלבוש, וזה מפחיד.

באיפה הוא פה? איך?

הוא במעלה-אדומים? הוא במעלה-אדומים.

ויש לו טלפון שאני יכול לדבר אתו עכשיו?

יש לו.

הוא יענה?

אני מאמינה שכן.

תביאו לי פלאפון.

זה עם דיבורית?

מה המספר?

057-052-60-60-80-85.

מה שמו?

נחמיה.

נחמיה.

שיחה מזוהה?

זה חסוי?

אולי הוא פה ואנחנו לא יודעים. לא, הלוואי.

אני יכולה להתקשר מאצלי? כן, כן.

המספר תפוס. תפס לי דקה.

כנראה שהוא הלך לישון.

אין בבית. אין בבית.

אין טלפון בבית?

לא, אין.

אנחנו בדירה שכורה.

הייתי בסמינר, באנו מעולם, שנינו, באמת, כאילו.

נחמיה.

טוב, תשמעי מה שאני אומר.

מחר,

באינטרנט, שיסתכל על הסרט שהיה היום,

ואני מדבר אליו עכשיו. נחמיה, אפילו שאתה לא שומע אותי. אוקיי.

בעזרת השם תקבל על עצמך ללמוד כל יום שעה תורה,

אשתך תכסה את הראש מחדש בלי לרדת,

ותזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אההה.

תודה רבה.

כן,

הבחורצ'י כאן,

ברכה למה?

מה שמך?

רועי בן פנינה,

השם ישלח לך רפואה שלמה בכל האיברים,

ובפרט בידיים.

רגע,

אתה רוצה לשאול שאלה?

ברכה למה?

תן לו רגע את המיקרופון.

תעמוד רגע, תודה.

כבוד הרב,

אני מתחיל לחזור בתשובה, ואני רוצה לקבל ממך ברכה,

להתחזק. בן כמה אתה?

13.5. יפה, יפה, יפה.

כמה זמן אתה כבר מתחזק?

שנה ככה.

שנה?

אז אתה אומרת, בבר-מצווה כבר היית דתי?

בערך.

50-50?

70-30.

70-30, יפה.

תגיד לי משהו, וההורים מסכימים?

בטח, אין להם בעיה.

הם שומרי תורה או מצוות?

שמרו, חזרנו בשאלה כשהייתי קטן.

הבנתי, ועכשיו יש להם כבר תשובה על זה?

הם רואים קלטות?

לא. ואם תביא להם הם יראו?

לפי דעתי, כן.

אז אני אביא לך עכשיו סט של 50 CD. בסדר? בעזרת השם, אני אקח על עצמי לחייב אותם לראות. לא, בכוח, לא בכוח.

ברצון.

מה השם שלך?

יקיר.

יקיר

בן

שמוליק.

שמוליק.

מה שם האמא? אה, ורדיאן.

איך?

ורדיאן.

ורדיאן.

יקיר בן ורדיאן, השם יזכה אותך להיות צדיק

וירא שמים,

ותשפיע על סביבותיך לשוב בתשובה.

אה, ורדיאן.

כן,

אתה רוצה, אתה דיברת קודם?

לא, תן לו.

הוא דתי, עם מה הוא צריך להצביע?

תכף, אני פה.

כבוד הרב, אני הייתי רוצה לבקש ברכה לאמא שלי. תצמיד את המיקרופון. אני רוצה לבקש ברכה לאמא שלי, שתהיה לה רפואה שלמה.

היום אתה לומד תורה?

כן, תודה לאדוני. כמה אתה לומד כל יום?

משתדל כמה שיותר מחמש עד עשר.

יפה,

כל יום.

משתדל כמה שיותר. נפלא, אשריך.

מתוך השעות האלה אתה מוכן ללמוד שעה אחת בתענית דיבור בלי לדבר? רק דברי תורה?

כן. לא לדבר בשום דבר אחר, רק תורה.

כל יום?

כל יום שאתה לומד, מתוך החמש שעות בערך.

כן.

לרפואתה.

מה שמה?

גילה בצלימה.

גילה בצלימה, רפואה שלמה מהרה בזכות התורה הקדושה.

אמן.

שאלה יש לך?

שאלה. תן לו שאלה שמה.

תקום בבקשה.

הרב, אני בין הרבה חבר'ה כאן.

במשך הקיץ האחרון

וגם מהקיץ האחרון עד עכשיו

די ניסינו להילחם למען ארץ-ישראל,

בין אם זה היה במסע פנים מול פנים, ללכת לגוש-קטיף,

איכשהו לנסות להשפיע כדי להקל בבעיות האלה.

גם עבדנו קשה בכל הקטע של הבחירות.

השאלה היא שעכשיו אנחנו רואים שבכל מקרה לא הצלחנו, לא הלכנו,

ואנשים שאומרים שאנחנו הולכים לעקור את היישובים ולצמצם הכול,

אף-על-פי שהתורה אומרת שאסור לעשות את זה.

האם יש שאלה אם אנחנו סיימנו כאן את העבודה שלנו או שאנחנו צריכים להמשיך?

אני יודע שיש לי הרבה חבר'ה כאן שאומרים, די, נמאס לי, אין לי כבר כוח.

אני אומר, השאלה היא אם זה כבר די,

נמאס לי, אין לי כוח, או שאני פשוט, אתה אומר, תמשיך, אני אמשיך, אבל השאלה אם זה כבר לא ללכת להילחם סתם.

תראה, קודם כול צריך להמשיך,

אבל להחזיר יהודים בתשובה.

אם הייתם משקיעים בלקרב את הלבבות, להבינוש בשמים,

בדרך ובשיטה שאנחנו עושים,

לא היה צריך להילחם על כלום, כולם היו מבינים הכול.

אבל כשאנחנו, כאילו, אני לא מנסה לעבוד על אנשים אחרים, למשל כמו שס, אבל כאילו...

כשהיה שם בגוש-קטיף אנחנו היינו שם, הם לא היו שם. עזוב עכשיו אשמים וצדיקים וצודקים.

אנחנו מדברים, מה עכשיו?

עכשיו,

אתה מבין שאם אתה תיתן קלטות,

CD, DVD,

טייפ,

תפנה לאינטרנט, ישמעו, יראו,

יבינו, יתרשמו,

אז יהיה יותר עם מי לדבר, יהיה להם יותר קשר לכל דבר שבקדושה.

תביא לי, אני אעשה.

אוקיי. אז קודם כול אני אביא לך כבר 50 CD חינם.

זה אחד.

אבל אני לא מסתפק בזה.

כמה חברים יש לך פה?

נגיד עשרה או 15. 15. ואתם תהיו מוכנים לחלק.

כן, אני מאמין שרובם ככולם, וגם חבר'ה שלא פה, יסכימו לחלק.

לחלק. אז בואו תקשיב מה אנחנו נעשה.

אנחנו נעשה עכשיו מבצע.

הציבור שיושב כאן, אם יהיה מוכן

לתת שקל וחצי,

שקל וחצי ביום,

מכספי מעשר, בשביל שיהודים

יוכלו להכיר את האמת ולהתקרב לאבינו שבשמים, וממילא

ישכון השלום בתוכנו, האחדות וההבנה,

אז הנה אני נותן לכם

עצה ודרך.

100 DVD לחלוקה חינם

ב-10 שקלים כל אחד,

1,000 שקל,

שקל וחצי ליום,

50 שקלים בחודש,

ב-20 תשלומים זה 1,000 שקל,

1,500 שקלים,

מוותרים על יוגורט

בשביל עם ישראל.

כל אחד מוותר על יוגורט ביום.

זה הכול.

לוקחים את ה-DVD ומחלקים ליהודים.

נותנים ליהודים, ובעזרת השם, אם תופסים אפילו 5%,

10%,

שהיהודים האלה מכירים את האמת ומתקרבים,

עשינו מהפכה גדולה לכבוד השם יתברך.

שווה או לא שווה?

שווה.

אם היינו ממציאים ריסוס,

ריסוס, תרסיס,

שאתה הולך,

רועה חילוני, אומר לו, עצור רגע,

והוא נהיה דתי,

היו קונים פה תרסיסים כאלה?

כן. כן.

אז המצאנו דבר כזה,

לא תרסיס, אבל דיסק,

דיסק,

והדיסק הזה עושה את הריסוס.

זה לא לוקח ככה,

זה שעתיים, אבל רואים,

ובן-אדם משתנה, שווה או לא שווה?

שווה.

מי מוכן, בעזרת השם יתברך, לקחת 100 דיסקים, בעזרת השם יתברך?

תעביר להם הוראות קבע,

בבקשה,

תמלאו, ניתן לכם את ה-DVD,

ותחלקו, בעזרת השם יתברך.

בכבוד, לעבור בתוך הקהל,

זכות גדולה בזיכוי הרבים שהם כדוגמתו.

למי שרוצה ברכה יוכל למלא למעלה את השם בשם האימא וניתן לו פה ברכה, ורבים גם.

בבקשה. בזריזות, מכספי מעשר צדקה גמורה.

הרב, אפשר ברכה? כן.

בצד השני, גל, הרב, שמה, מי מהנשים רוצה שמה?

הנה, יש למעלה, רוצות נשים, למלא הוראת טבע.

הרב, אפשר ברכה?

כן, מה השם?

לנתן שלמה בן יעקב. לנתן שלמה בן יעקב. הכהן. עלייה ותורה ואווירת שמים והצלחה במעשי ידיך. אמן.

בזריזות.

אני פה.

תן לך. עוד רגע.

כל מי שרוצה לזכות זכות גדולה מאוד שיתקרבו יהודים לאביהם שבשמים.

מה השם?

אפרת בת מזל, רפואה שלמה והחלמה מהירה מהירה.

כן, זריז למלא, לחתום למטה ולהחזיר,

תתקבלו גם ברכה.

תרשום.

תהיה בריא מאוד, תצליח.

כן, זריז.

אלו אלו אלו הלווינו שבע שמים,

אלו אלו הלווינו שבע שמים.

אלו אלו אלו הלווינו שבע שמים, אלו אלו הלווינו שבע שמים.

או-הו-הו, רק הלווינו,

רק הלווינו,

או-הו-הו, תכף אני רוצה להראות לכם מזומשים.

גלעד בן-אדי, רפואה שלמה מהרה, וזיגור בזום וקשר.

אמן.

מתי הבצרה, רפואה שלמה מהרה.

תכף.

שעתיים לימוד תורם תעמיד דיבורים. דבר גדול מאוד. בהצלחה.

יהיה בריא, תודה.

או-הו-הו, רק על אבינו, או-הו-הו-הו שבשמיים.

איש לזה יגיד יעשו, מה השאלה?

יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל יוכל י

הוא חייב, כשמגיע לצבא, מתי הוא יישם את הכובע?

זה טירונות, מה פתאום, הוא עוד לא חייב?

קודם שעבור טירונות, ואחר כך היה החייל לעבור פורסים.

אז מה, זה חילול הצבא?

למה צריך לשים מפנה?

רגע, זה עוד דבר, זה שאתה שם כיפה על הראש, זה עדיין לא אומר שאתה רב, זה אומר שאתה שומר את הראש.

מה יגידו? מה אכפת לנו? הם חושבים שכל מי שיש לו,

תגיד לי, כל מי שהולך עם זיכוי עורך-דין?

כל מי שיש לו זקן הוא רב?

כל מי שיש לו כיפה הוא יודע את כל השולחן ערוך? לא.

אבל צריך ללכת עם זה. בסדר, אני אומר.

כל מי ששם קסדה על הראש, הוא גם נוהג ברספה.

לא. מי שיש לו קסדה לפעמים הוא רק אחד שנוסע מאחורי רוכב, נכון?

טוב, אבל תשים, ואם יגידו מה שיגידו, זה לא עניין לך. אתה תעשה מה שנכון.

מה שנכון זה ללכת.

מה כדאי, להיות איתם או להיות עם השם?

די, אז שיהיה קשה, אבל עם השם.

מצוין, אין שום בעיה. אם לא תרד, כי אתה לא תעשה רגע.

אם לא תעשה חשבון, לא תרד. אם תעשה להם חשבון, אתה תרד.

אם תעשה להם חשבון, זה מדרברות על דברים אחרים.

לא לעשות חשבון.

לא, תמשיך.

לא תעשה, אתה לא תעשה.

כל יום שאתה הולך עם כיפה הקידוש השולחן.

אז אתה בשבת תלך לקרח במזלם אחר, אז תלך אצלו, אז תלך אצלו.

אז תלך לשמור שבת, אצל מי שומר שבת.

אדם שהרג אנשים לא יכול להגיד אני הרגתי עשר ביום, אני אראה את זה כאפשר.

אין דבר כזה.

אילול שבת, מחזיקים מייד.

לא? סוברים חברות בשעות, למה אנחנו חוזרים?

בעזרת השם, בהצלחה יהיה לך לשמור הכוח.

מה השם שלך?

לאור בן מזל, הצלחה, ברכה, ובשמחתו של שניהם.

רגע, הגברת של נוצעק.

איפה היא?

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, ונתחזק, חזק, חזק, חזק, חזק.

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי,

יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה

בקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו, וקרחנו,

למעלו, למעלו, נקי יחד הייתי למעלו, למעלו, ולמעלו, נקי יחד הייתי למעלו, למעלו, למעלו,

היי נשחק בן-מקורא, רפואה שלמה וישועה קרובה.

יבשיות חודורים מדורים בתגיעה, כאן הייתי למה לא

׳מיידורי ביתגייה קנה הייתי לב מאזו׳

׳מיידורי ביתגייה קנה הייתי לב מזו׳ל׳לְדוׁלְדוֹ.

בייבידורי ביתגייה קנה הייתי לב מזו׳לְדוּ call

משחק חיים בליסור רחל בתגייה זו אישי הייתי עוד פעם ראשונה.

יצחק חיים בן ביקטור, ורחל בצרה, רפואה שלמה, נהרג.

קפילוטי ישעת, הצלחה וברכה וחומם מעשי אדם.

מישל בקדסה, תזכה לחוכמה מרובן ושלומה מלך. ישראל בן מיטל, תלמיד חכם מראש המאי.

כיבוד אב האם, בהצלחה, בזימון גדול.

יא קנאיתי לב מלוך, לב מלוך, לב מלוך, לב מלוך, לב מלכתי, יקנאיתי לב מלוך.

לב מלוך, לב מלוך, לב מלוך, לב מלוך, לב מלוך, ולב מלוך,

לב מלוך, שקיע גנאיתי, ילך מלוך, רגע.

מה השם שלה?

בסיל, נמצא פה, בסיל?

בסיל נמצא כאן?

איפה בסיל?

לזוז, לזוז רגע.

סליחה, לזוז.

בסיל, שלום.

בסיל היה בהרצאה ב...

באיזה מ... בחניתה?

לא.

באדם, ביישוב אדם.

בסיל, גוי שרוצה להתגייר עכשיו,

בפעם הקודמת הוא שאל אותי שאלה, למה אני צריך להתגייר.

אמרתי לו שהוא לא חייב,

ולמרות זאת הוא החליט להתגייר.

תצליח בגיור ותהיה יהודי ירא שמים.

אזק וברוך. אזק וברוך, בסיל.

תהיה בריא.

איתי משה בן חגיד, ירון שלמה בן חגיד, נסים חזרו בן מלכה, ועוד אה. אחרת חגית וחגית בקנובאנה.

בריאות והצלחה בכל מעשה ידי שלמה וחגית שלום,

ובן לוטי בית הדסה.

תקועה והצלחה בכל זאת.

למאיה דילה בתדסה, זיווג הגון מהירה,

עידון שקד, בריאות,

איריס בתנזר, חי וקיים, חגית חמין, כבר נשאה, תשובה מלאה,

שלומי בן רותי,

מחגית בתדסה, מענק בת בריאה, רואה שלמה והצלחה.

מה השם?

מאור בן אורלי, חזרה בתשובה שלמה.

את מוכנה לכסות את הראש?

מוכנה להתחיל שישי-שבת?

עם כיסוי ראש.

בינתיים.

תביא לי כיסוי ראש.

מטבחת, מטבחת.

מה השם של הילד?

משפחת.

בבקשה, חבר הכנסת רושה.

מה השם של הילד?

חידור בין?

חגית. נזכה לדבר רהוט.

ברור. מהירה.

כן, גדל בתורה ובן השמים.

הנה בת שולמית, רפואה שלמה.

זה?

שיעשה מעשים טובים, שיעשה מעשים טובים. יצליח בלימודים, יעשה מעשים טובים.

השם יברך את כל המשתתפים שיזכו לכל מיני דמיטב ויתמנו משאלות ליבם לטובה.

שיעשה מעשים טובים ויתמנו משפחות.