עפולה - שידור חוזר מההרצאה:עפולה 16-05-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אחד, שתיים.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח.

והשם עלינו ברחביו ירוויח.

ערב לעילוי נשמת חיה מעיין בת גלית גליה,

מיכאל משה דוד בן יונה, מנוחת עם עדן,

ולרפואת יוסף גושן בן מרים יעקב,

נריה בן-יהודית תרועה ורינה דיין בת מסעודה. רפואה שלמה.

ולעילוי נשמת אילן אוחיון בן רחל ורחמים בן ג'נט ורחל בת חביבה,

מנוחתם עדן, ולרפואת כל אלה שתרמו לערב זה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמים ירוויח.

בפרשת השבוע,

והיה גם זאת,

ואף גם זאת,

בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם, כי אני אדוני אלוהיהם.

כשמתבוננים בכוחות האדם מכירים שתי תכונות

שהן רעות והפוכות.

חוסר יראת שמים וחוסר ביטחון.

שתיהן ממקור אחד באות.

מצד אחד קשה מאוד לאדם

להיות ירא שמים,

ומדובר על יראת עונש פשוטה,

שאדם צריך לפחוד שאם הוא יעשה מעשים שלא יעשו, הוא עלול לקבל עונש משמים.

הרמחא רבי משה חיים לוצאטו, זכר צדיק לברכה, בספרו מסילת ישרים, אומר

על יראת העונש

שהיא יראת נשים.

נשים בדרך כלל יותר פחדניות מגברים.

לא שהגברים כל כך אמיצים, אבל לפחות הם מראים את זה ככה.

אבל מכל מקום,

יראת העונש זה יראת נשים,

והלוואי עלינו.

רבי ישראל מסטלנט, זכר צדיק לברכה,

כל חייו נתן דווקא על יראת העונש לרומם ולשחד אותה, שדווקא אנשים יגיעו ליראת העונש.

הדרגה הגבוהה של יראה

זה יראת הרוממות,

דהיינו לא לפחד מהקדוש-ברוך-הוא,

אלא שתהיה לנו יראה של רוממותו יתברך,

כמו שמכבדים, יראים,

לא מפחד,

אלא מכבודו של אדם גדול, ממלך, מתלמיד חכם עצום,

זו הדרגה הגבוהה, יראת הרוממות.

הפחותה זה יראת העונש.

יש הרבה אנשים שאומרים,

לא צריך לפחד מהשם,

צריך יראת הרוממות.

אבל מי מגיע לזה?

אם אדם יש לו יראת הרוממות,

אז הוא בוודאי יש לו עבור עבירה. איך?

אם הוא מרומם את הקדוש-ברוך-הוא עד כדי כך

שהוא חולק לו כבוד, האם הוא יעשה בפניו עבירות מאוסות ופחותות לאין שיעור?

אלא שלא יראת הרוממות יש לו, וגם יראת עונש אין לו.

הוא גם לא מפחד.

וקשה מאוד לפעול אצל אנשים שתהיה להם יראה,

יראת העונש.

ולמה זה? זה לא מפני חסרון אמונה.

כי אם הייתה לנו יראה לפי האמונה שיש לנו,

אם הייתה לנו יראה כמו האמונה שלנו, לא היינו עושים עבירה אחת.

אלא אדם הוא כל כך פשוט, כל כך פחות,

שהוא לא רוצה לכפות על עצמו בשום אופן, אפילו קצת יראה.

תראו, יש אנשים שהם פוחדים להיות חרדים יותר מדי.

כאילו זה יגביל אותם, זה יעשה זה, אוי אוי אוי, זה אסור, זה זה, צריך להיזהה, לא לאכול זה, לא לעשות זה, לא זה, זה, זה, זה, זה.

עזוב, אני מאמין, זה בסדר, אני והקדוש-ברוך-הוא מסתדרים, הוא יודע, זה,

ככה מעבירים אותם, לא מוכנים לקחת על עצמם

שום מצב של קצת יראה אפילו.

לא שחסרה להם אמונה, הם מאמינים,

הם מתפללים,

אבל הם כל כך פשוטים, כל כך פחותים,

שלא מוכנים להיכנס להתחייבויות ממשיות שהאמונה שלהם מחייבת.

אם אדם מאמין שאש שורפת,

הוא יכניס את היד לאש.

אם אדם מאמין בתורה שעל עבירה מקבלים גיהנום, אז איך הוא עושה אותה?

זאת אומרת, אש בעולם הזה יותר מוחשית אצלו מכל האמונה הגדולה שלו שיש שכר ועונש.

הוא גם לא מאמין שיש כל כך גן-עדן כמו שהוא מדבר עליו, הוא מקווה שהוא יהיה שם, אבל הוא לא כל כך מאמין שיש,

שאם הוא ידע שיש ודאי גן-עדן,

איך הוא הולך להפסיד אותו בשביל כמה עבירות

שהוא גם יקבל עונש, הוא יפסיד את גן-עדן.

איך יכול להיות?

אלא זו אמונה כזאת שעוברת בפה יותר,

אבל לא בהתבוננות, בהסתכלות, במחויבות.

כשאדם בריא, נגיד,

הוא לא מעלה על דעתו שיכול להיות שמחר הוא יגיע לבדיקה ויגידו לו שהוא חולה במחלה קשה.

הוא לא מעלה. אפילו אם יגידו לו, הוא לא מאמין.

איך?

הוא ספורטאי, הוא חזק, הוא זה? מה, מה, מה, מה, מה זה? זו טעות בטח.

ולעומת זאת,

אם הוא נהיה חולה,

הוא לא מאמין שהוא יתרפא.

לפני כן, כשהוא היה בריא, הוא לא האמין שיהיה חולה.

יש לו ביטחון שהוא יישאר ככה, טראזן, עד הסוף.

אבל אם הוא נהיה חולה וזה מתמיד שבוע,

שבועיים, וזה, ובדיקות, ועוד בדיקות, ועוד בדיקות, הוא כבר לא מאמין שהוא יצא מזה.

איך זה?

אם נשאל אמריקני,

תגיד לי, יכול להיות שאצלכם יצא היטלר

שיעשה השמדה כללית?

בחיים לא.

זו הדמוקרטיה הכי חסונה, בעלת חוסן. אין, אין, אין, אין מצב, אין מצב.

היטלר באמריקה בחיים לא יכול להיות.

לא יכול להיות.

ובגרמניה כן היה יכול להיות.

איפה שיצא השוויון,

והאמנסיפציה,

והתרבות,

והכול, יכול להיות שיצא משם שיכור,

בור בעם הארץ,

כמו היטלר, שינהיג את העולם לכיוון של שאול תחתית?

מישהו היה מאמין שמגרמניה יצא,

מהמרצדס, מהבי.אם.וויי,

מהאודי יצא?

מי היה חושב דבר כזה?

ואמריקה שחושבת שהיא חסונה וחזקה

בלאדן אחד

אחד מהמערה באפגניסטן

מחציץ להם בניינים בעקוב וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי

עד עכשיו הם בפחד, רק מגיע התאריך

התאריך,

כל אמריקה, וההכנות,

רק לפני כמה שבועות

הם סיכלו תוכנית, לא הם,

עם האירופאים,

של הפלת עשרות מטוסים בבת-אחת ביום אחד.

מה לא בודקים שם?

את הנעליים, את הגרביים,

את הבגדים,

אי-אפשר להעביר נוזלים,

לא שמפו ולא שום דבר, או, שום דבר, שום דבר, שום דבר.

עוד מעט לא תוכל להעביר אדם שלם, קודם ישלחו את היד, אחר כך השנייה, אחר כך את הרגליים,

שיעל בטוח שהוא לא יכול להזיק, ירכיבו אותו אחרי שהוא יעבור את הסף.

איזה פחד.

מי היה מעלה על הדעת שמעצמת-העל הזאת תוכל להגיע למצב כזה?

מי היה מאמין?

מי היה יכול להאמין שתשקע בבוץ של עיראק, אנשים יעניים, אנאלפביטים, לא מבינים כלום,

טח-טח-טח-טח-טח-טח, והם באים עם מטוסים ועם זה ומה לא, ולא מסוגלים,

לא מסוגלים לגמור מלחמה.

ועכשיו, איראן

בכלל מלגלגת עליהם.

יושב לו איזה אחד, מחבל שם, אחמדי,

והוא מצפצף עליהם ועל הזה, הוא אומר, מה אנחנו נעשה? וצנטריפוגות, ואתם תראו מה נעשה פה.

והאירופאים אומרים, מי לא אומר? תסדרו דיר בוקו, ואני אגיע גם אליכם.

וכולם רועדים.

מי היה מאמין שצהל, צהל, צהל החזק של ששת הימים,

מי היה מאמין שצהל יקבל טילים מהבוקר עד הערב?

לא בלבנון רק, גם היום, בשדרות, עשרות טילים על הסובוח.

בוקר טוב, אולמרט.

אתה עושה חזרות, יעני גנרליות, כאילו מלחמת אמת?

בוא, תיקח כמה עשרות טילים, נראה מה אתה עושה היום.

איך הוא לא יודע מה לעשות?

אנחנו נגיב בחומרה, אומר פרץ.

בשדרות 91 איש מתביישים שהוא יצא משם.

לא צריך לשים אותו, שידאג לעובדים, לעובדים.

מה שמו אותו ליד טנקים? בן-אדם, נתנו לו משקפת מסתכן, המשקפת סגורה.

סגורה.

הוא עושה, וואי, וואי, וואי, וואי, איזה חרטא, מה זה?

מה זה הדבר הזה?

זה שר ביטחון זה? זה מוקיון זה.

וואי, יואו, כמה כוחות, יואו, יואו.

אומרים לו, הלו, זה סגור.

הוא לא יודע להחזיק משקפת, אפילו בגן-ילדים לא יראו לך מחזיקים.

סגור.

והוא אומר, רק אני אתקן את המצב.

אני נשאר, למה אני אתקן את המצב?

טוב הוא אמרתי, תקנו את המצב.

אלה צריכים לשחק שש בש.

קוביות, משחקים עלינו קוביות מהבוקר. לא יודעים מה להגיד אחד לשני.

מישהו היה מאמין שנגיע למצב כזה?

למה החלופה? עוד פעם.

ביבי וברק.

אין, זה הכול מרק.

זה אותו מרק. זה מרק ירקות.

מחזירים את זה רק ככה, פעם תפוח אדמה גדול, פעם הגזר גדול, פעם זה, פעם זה.

אבל זה אותו מרק, אין משהו אחר.

לא יאומן כי יסופר.

יש עוד אחד, השר לאסטרטגיה,

איך קוראים לו זה?

הרוסי, ליברמן.

וואלכ, אמרו, אם ישימו אותו שר עכשיו, כל אומות העולם ירעדו.

לא שמענו ממנו כלום. אתם שמעתם משהו?

מאז שהוא נהיה שר, כלום, כלום, כלום.

את, איך קוראים לו זה? המנשק? איך קוראים לו?

רמון, רמון.

בגלל נשיקה הוציאו אותו, או בגלל מלחמה משאירים אותו.

מתו אנשים.

יורים עד עכשיו, הוא נשאר.

למה?

מתים אנשים בסיכויים נשיקה?

ישר לבית-סוהר.

מה, זה עולם הפוך.

עולם הפוך, לא יאומן כי סופה.

אני אומר לכם, צריך לעשות איזו יוזמה, כנראה, שפרץ או אולמרט, אחד ינשק את השני ויעייפו אותם.

זה לא יאומן כי סופה.

מה הולך פה?

אבל אף אחד לא היה מאמין שנגיע למצב כזה. אף אחד.

לא יכול להיות דבר כזה.

איי-איי-איי.

מישהו מאמין שיכול להיות רעב בן רגע?

כתוב בזמן אברהם, ויהי רעב בארץ.

אז אנשים אומרים, רעב פה בארץ בחיים? לא יכול להיות.

אתם יודעים כמה מדינות מתות מרעב עד היום?

מדינות שלמות.

אתם יודעים שיש 27 מיליון עבדים היום, היום עבדים,

כמו ששחררו האמריקנים לפני כ-100 שנה.

27 מיליון עבדים נרצעים.

אתם יודעים שיש רצח עם בסודאן, בצ'אד, צ'אח, צ'ש, צ'אח,

400,000 תוך שנים סבורות מחסלים האחד את השני כמו זבובים?

ופה, אם צה״ל יורה להגנה נגד הפלסטינים,

העולם רועש, ובדארפור הורגים מאות אלפים, העולם שותק.

וצה״ל מבין שהעולם לא יכול להיות משנים עם זה

שמדינת חמאסניסטן

בעזה יכולה לירות עלינו טילים וקסאמים,

וצה״ל מבזבז מיליוני דולרים כל יום להפציץ שטחים פתוחים.

תיזהרו, פשע.

זהו.

מטוסים עוברים, רעש,

והם, חביבי, לא סופרים אותנו בכלל.

עוברים עד הערב, תקבלו עוד עשרות.

ומחר כך, ואחר כך, בגדאייה,

ואחר כך יהיה פה מטרייה.

מטרייה.

אז שדרות אומרים לגיידמק, אתם זוכרים אותו? זה ממלונות מאילת.

תעביר אותנו לאילת. תעביר אותנו לאילת.

שמעתם? אין ממשלה עם כלום. יש אחד, גיידמק, פונים אליו.

תעביר, תטיס, תעשה את זה.

מה זה?

בושה וחרפה.

מדינה שלא מגוננת על האזרחים שלה. והאזרחים מבסוטים.

מה זה נוגע אלינו?

שדרות, ברוך השם, אני לא גר שם, אני גר במרכז הארץ, מה אכפת לי?

כל אחד חי.

בעפולה הגיעו טילים?

גרדו אתכם.

גרדו אתכם.

עכשיו הם שיפרו את הטילים, עכשיו הם יכולים להגיע יותר.

יכולים לעבור אתכם כבר.

נסראללה אומר, אני מוכן למערכה שנייה. יא חביבי, פה תהיה תזמורת הפעם.

תגדומבה, תגדומבה.

מה שיהיה.

ואנחנו יושבים מבסוטים, שעננים, הכול בסדר.

איי, איי, איי, מי היה מאמין?

מצינו אצל

חזקיה המלך.

חלה למות.

עד חזקיה המלך לא היה דבר כזה שאדם היה חולה ונרפא.

עד יעקב אבינו לא היה בכלל חולה.

אדם היה מת וזהו, אין מחלות.

מת. חולה זה מת.

אין מחלה.

אז יעקב אבינו ביקש

שיהיה חולי בעולם.

למה? שאדם יוכל לצוות לביתו.

הוא הראשון שהיה חולה על המיטה והוא הראשון שציווה את בנם.

ואז נהיה מחלות. לפני כן היו מתעדשים, מתים.

הפשי.

זה נגמר על המקום.

חזקיה היה הראשון שהיה חולה ונתרפא.

מה היה הסיפור הזה?

חזקיה היה מלך

צדיק מאוד, הוא היה ראוי להיות משיח.

ובא אליו ישעיה הנביא ואמר לו, כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

למה?

אמר לו, בגלל שאתה לא נשאת אישה.

אמר לו, אני יודע שיצאו לי בנים לא הגונים.

אז לכן אני לא רוצה להתחתן. מה, אני אביא ילדים שיכעיסו את הקדוש-ברוך-הוא?

מי לא רוצה?

אמר לו ישעיה הנביא,

אתה אל תעשה חשבון של הקדוש-ברוך-הוא. אתה תעשה מה שהשם ציווה ואת החשבונות תשאיר לו.

בעדי כבשי דרחמנה, למה לך?

מה זה עניין לך? מה אתה נכנס לתוך החשבונות של הקדוש-ברוך-הוא? ציווה השם פרו ורבו?

תקיים את המצווה.

אבל כשהוא אמר לו, כי מת אתה ולא תחיה, מה כתוב?

אמר לו, כלה נבואתך וצא.

אני נותן לך להגיד מה שאתה רוצה, אבל, וצא.

למה? כי כך מקובלני מבית אבי אבא,

שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם,

אל ימנע עצמו מן הרחמים.

אני מקובל אצלי על סבא שלי, דוד המלך,

שאפילו חרב חדה

על הצוואר, שזה המקום הכי רגיש, כבר מונחת,

צריך לעשות טוווים.

עדיין

יש סיכוי לרחמים, אל ימנע עצמו מן הרחמים,

כי יסתב חזקיה פניו אל הקיר ויתפלל.

והקדוש-ברוך-הוא הוסיף לחייו

עוד 15 שנים.

אתם מבינים?

אם אחד גוסס, אנחנו רואים אותו גוסס, זהו, גוסס, גוסס, כבר רואים שהעיניים שלו הולכות לעצם,

וזהו, מאבד צבע והכול. יש עוד סיכוי.

הרופאים כבר אומרים חודשיים לפני, חצי שנה לפני, לא נשאר לו עוד הרבה. עוד חצי שנה, עוד חודשיים הוא הולך, כבר מודיעים מראש,

יאללה, ביי ביי.

פה בא הנביא בשם השם ואומר לו, כי מת אתה ולא תחיה,

יש סיכוי.

לא שלחו לו איזה נביא זוטר, את ישעיהן נביא,

בשם השם שאומר לו,

אומר לו, כלה נבואתך וצא,

לי יש ביטחון, בשם יתברך,

ואני אתפלל אליו,

ואני בוטח שאפילו אם החרב חדה כבר נמצאת,

עדיין יש מקום לרחמים, והוא צדק.

לנו יש ביטחון כזה?

אין ביטחון.

מה יש לנו ביטחון? שמצבנו לא ישתנה לרעה, זה כן.

לטובה אין לנו ביטחון, לרעה יש לנו ביטחון.

שאם אדם עשיר הוא לא מאמין

שהוא ישתנה ממצבו, הוא בוטח שהוא יישאר עשיר לעולם.

הוא בריא, הוא מאמין שהוא יישאר בריא לעולם.

הוא חי, הוא מאמין שהוא גם לא ימות.

ודאי שלא עכשיו, אין לו זמן, הוא עסוק.

אבל אם הוא נהיה חולה,

אם הוא נהיה עני,

אם מצבו הוא רע, הוא לא מאמין שהוא יצא מזה. דיכאון,

מסכן, עובד עצות,

הפוך עכשיו נראה את הביטחון עכשיו בוא נראה אותך עכשיו הביטחון

אין איבד את הכל

צריך יראת שמים צריך לפחד מהשם יתברך אתם יודעים יעקב אבינו הקדוש ברוך הוא הבטיח לו שמרתיך בכל אשר תלך

בכל אופן היה מתיירא יעקב אבינו שמא יגרום החטא.

אולי אחרי ההבטחה של ה' הוא חטא במשהו,

זה מפסיד את כל ההבטחה האלוקית.

בזמן המן

עם ישראל פחדו פחד נווט.

מה זה? הסירו את הטבעת וגזרו להשביל להרוג לבית כל היהודים בנהר ובד זקן, תביא נשים ביום אחד.

מה כתוב?

רבי ברכיה ורבי חלבו,

ראו הנה היו ישראל כליה בימי המן

בגלל שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש.

אבל לולא שנסמכו דעתם על דעת הזקן אביהם, יעקב אבינו הכוונה,

אמרו,

מה, והנה יעקב שפתחו הקדוש-ברוך-הוא ואמר לו, והנה אנוכי עמך נתיירא?

אנו על אחת כמה וכמה.

אז אם יעקב פחד שהוא היה בכיר שבאבות,

אנחנו שיודעים שחטאנו,

אז לא נתיירא?

מה אמר להם הנביא?

ישעיין, הנביא אומר, ותשכח השם עושך נוטה שמים ויוסד ארץ.

שכחתם מה שאמר לכם? כה אמר השם אם ימודו השמים ממעל.

הבטיח הקדוש-ברוך-הוא כמו שלא ייתכן ששמים הארץ יתמוטטו לחלוטין, כך ישראל לעולם לא יכלו.

שכחתם מה שאמר השם והבטיח?

אלא מה?

בתפחד תמיד כל היום.

עם ישראל הגזימו, הייתה להם יראת שמים יותר מדי. פחד, פחד מהמן, פחד.

מהמן יותר מדי. צריך לפחד.

אבל לא יותר מדי, גם צריך לדעת את הגבול.

זאת אומרת, אם יעקב אבינו לא היה מפחד,

יכול להיות שלא הייתה לו הצלה.

כי אסור להיות שהאנן הוא בעל ביטחון תמיד.

צריך לדעת איך לעשות את המיקס

בין הביטחון ליראה.

צריך ליראות השם ולפחד מהעונש אם נעשה עבירות, חלילה.

וצריך לבטוח בשם, אם חס ושלום אנחנו מקבלים איזה עונש או אזהרה או איתות,

צריך שיהיה לנו ביטחון שנוכל לצאת מזה על-ידי שיפור מעשינו.

וצריך לדעת בדיוק

את המיקס של זה.

אם היו סומכים ישראל על אבטחת השם ולא היו מתייראים כלל, שהם ראויים לקליה, והיו מזלזלים בהמן וחשבון,

אבל גם כשהם פחדו, הם אמרו, מה, אם יעקב אבינו נתיירא אחרי האבטחה של השם,

אז אנחנו על אחת כמה וכמה, זה מה שהציל אותם. כי בגלל זה הם עשו תשובה ובגלל זה הם ניצלו.

בגלל זה הם ניצלו.

זאת אומרת,

כלל הדברים שיראה וביטחון צריכים להיות תמיד אצל האדם,

יחדיו,

ואין בזה שום חילוק מצבים כלל וכלל.

אבל צריך לדעת מתי להשתמש עם מה.

אבל אצלנו זה בדיוק הפוך כמו שתיארנו.

יש לנו חסד גדול,

חסד גדול,

בזה שיש לנו עדיין זכות אבות,

אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב.

יש לנו חסד גדול. אתם יודעים למה יש לנו זכות אבות?

בואו תשמעו דבר מדהים.

אמר רבי יסיימון,

אילו ביקשו אבות

אבות העולם ליטול שכר מצוות שעשו בעולם הזה?

מהיכן הייתה הזכות לבניהם אחריהם קיימת?

לא הייתה לנו שום זכות קיימת,

וחס ושלום לא היינו יכולים להתקיים.

זה שמשה אמר לישראל, וזכרתי להם ברית עולם,

ואף בריתי יעקב אזכור.

האבות לא נטלו כלום מהעולם הזה.

בשביל עצמם, כלום.

הם הורישו את כל הזכויות לבנים אחריהם,

ולכן בזכותם אנחנו חיים,

בזכות אברהם ויצחק יעקב.

אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב מתחילים את התפילה, ולעדיהם אין לנו זכות.

הם סרבו לבקש שכר על מעשיהם בחייהם,

אלא הפקידו את כל הזכויות באוצר עליון,

גנזו אותו במקום שהיד אינה שולטת,

וכל זה בשביל שאנחנו נוכל להתקיים, וממילא העולם כולו מתקיים בזכותנו שאנחנו קיימים,

כי אחרת, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמים והארץ לא שם פי.

מסופר על רבי חנינא בן דוסא,

שהיה צדיק גדול מאוד,

שפעם אחת הלך בדרך וירד גשם,

ואז לא היה סככות, לא היה כלום, זה היה שדות, אתה עובר בתוך שדה.

אמר לפניו ריבון העולמי,

ריבון כל העולם, כל העולם כולו בנחת

מחנינא בצער

כל אחד נמצא בבית שלו,

לא ירד עליו גשם, ואני חנינא הולך בדרך, אין לי תקרה, אין לי כלום,

כל העולם בנחת מחנינא בצער.

פסק הגשם.

כשהגיע לבית שלו אמר, ריבון כל העולמים,

כל העולם כולו בצער,

וחנינא בנחת,

עכשיו שפסק הגשם, כל העולם בצער.

אין יבול,

אין השקיה,

הרבה דברים חסרים בעולם. כל העולם מפסיד את הגשם.

כל זה בגלל שחנינא בנחת?

ירד הגשם.

אמר רבי יוסף,

מה מועילה הייתה תפילתו של כהן גדול לגבי רבי חנינא בן דוסא?

הרי כתוב שכהן גדול היום מתפלל שלא תישמע תפילת עוברי דרכים.

אבל אצל חנינא בן דוסא לא עוזר. אם הוא מבקש, הוא לא מבקש אפילו. הוא אומר, ריבונו של עולם, אתה רואה איך אני בצער.

אז הקדוש-ברוך-הוא לא יכול.

חנינא כזה, בן כזה,

איי-איי-איי,

ישר מפסיק הגשם.

חכמים זיכרונם לברכה אמרו שכל יום יוצאת בת קול

ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני.

וחנינא בני,

די לו בקו חרובין מערב שבת לערב שבת.

משהו לא יאומן.

כל העולם בזכות חנינא ניזון.

כל העולם.

הוא צדיק יסוד עולם, שהעולם כולו נהנה ממנו. אם לא הוא בעולם,

אין מזון לעולם. זכותו מגינה על כל העולם.

אבל חנינא בני, די לו בקו חרובין. חרובין זה לא מאכל, זה מאכל בהמות.

מערב שבת לערב שבת זה משהו אחר. קרשים, קרשים, חרובים.

שמחריבים את הגוף.

לא ויטמינים, לא שומנים, לא שום דבר.

לא שומן רווי, לא שומן זה. אין כולוסטרול, אין סוכר, אין כלום, שום דבר.

קרשים.

ללג בעומר.

שואלים חכמים,

אם רבי חנין היה כל כך חשוב בשמים,

שאם הוא רק רומז,

שבצער מפסיקים את הגשם בעולם עד שיגיע הביתה,

למה הוא לא יתפלל שהוא לא יהיה עני ויאכל רק חרובים בערב שבת או בשבת?

הוא יכול לאכול אחלה ארוחה.

הוא רק צריך להגיד, ריבונו של עולם, כולם אוכלים ארוחות.

וחנינא טפען?

מה היה?

אבל מייד היה משפיע על השם את המן בבית.

למה הוא לא ביקש?

הסיבה שברכה את רבי חנינא בן דוסא להתפלל ולבקש רווחה בחייו, אתם יודעים מה הסיבה? לא תאמינו.

לא תאמינו.

פעם אחת הספיק לו לראות

שהוא ביקש

שהגשם יפסיק.

כמה צער הוא גרם לעולם בשביל שלא תהיה קצת רווחה, שהוא לא יתרטב עד הבית?

אז הוא אמר, מה, אני השתגעתי?

אני אבקש רווחה, שיהיה לי מזון והכול? מי יודע איזה נזק אני אגרום לכל העולם בגלל שינוי המזל שלי?

כי אם השם קצר שאני אהיה עני ואני לא אהיה עשיר, יש לו חשבון.

ואם הוא יצטרך לשנות את זה בשבילי,

מי יודע מה אני משנה את כל הסדרים בעולם?

אז איך אני יכול לעשות שבסוף חנינא יהיה בנחת והעולם יהיה בצער?

אתם שומעים? פעם אחת הספיקה לו ללמוד

בשביל המצב הזה.

איי, איי, איי, איי, היה מוכן להצטמצם בקו של חרובין בשביל לא להפריע לעולם.

לכן כתוב, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בנימין.

מה זה בשביל?

בשביל של חנינא בנימין יש צינור שפע שיורד לכל בן אדם,

הוא היה השיבר הראשי.

כל העולם ניזון מהשביל שלו והיה מתפזל לכל העולם כולו כל המזון של העולם.

למה? כי הוא לא רצה לאכול על חשבון הזולת.

הוא לא רצה לאכול על חשבון הזולת.

לא כמו היום שכל אחד העין שלו על השני.

וואי, וואי, וואי, ראית מה קנה?

ראית מה עשו?

מאיפה יש להם?

זה בטח, זה לא, מהעבודה לא מביאים את זה.

לא יכול להיות.

העיניים על השני.

כל אחד שרואה משהו מנסה לחטוף.

מוכרים בגדים בזול,

בפרט אם זורקים אותם, כמו בשוק.

כל אחד חוטף מהדוכן.

מחלקים עוגות במלון,

כל אחד ממלא צלחת והולך לחדר.

הלו, תשאיר לשני.

מה אכפת לי ממנו? תביא צלחת.

אחר כך שולח את הילד, לך תביא עוד צלחת.

היו עשרה עורכי-דין, אתם יודעים, מעונבים ומחוייתים,

חליפות. יש כאלה גם משאירים את הסמל פה, לוח מודעות,

על המעיל.

ישבו עשרה ככה,

כל אחד עם תיק ג'יימס בונד,

פגישה עסקית.

והיתה שם מלצה שהיה צריך לשרת אותם.

אז הוא ראה את הפוזה שלהם, איך הם נראים כאלה צפונבונים כאלה, משהו, משהו.

אמר, אלה הם משחקים אותה כאילו אינטליגנטים?

הלך הביא להם עוגה פרוסה ל-11 פרוסות.

שם להם צלחות, מזלגות,

כל אחד לקח לו פרוסה,

נשארה אחת באמצע.

עכשיו כל הזמן מדברים,

כן, 1,000 דולר, 2,000 דולר, 5,000 דולר, וכל העיניים שלהם על העוגה.

עכשיו, מי ייקח אותה?

מי ייקח אותה? מי שייקח, זה בושה, כאילו, בלוח,

גרגרן.

אז רק העיניים יוצאות על העוגה ככה ככה, מדברים, והופ, עוד פעם, הופ, הופ, עוד פעם.

כל רגע, הופ, מסתכלים על זה.

בנהרי לא מבין, הופ,

עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, בנהרי מבין, עכשיו מבין, כן, הופ,

מסתכלים עוד פעם,

משהו לא יאומן.

מדברים, מדברים, 5,000 דולר, 10, הופ, עוד פעם, אין להם על העוגה.

המלצר הזה מתוחכם, ניגש לשלטר,

וטק, סגר את האור.

פתאום שמעו,

אההה!

הדליק את האור.

אחד היה עם המזלג בתוך העוגה,

ותשעה עם המזלגות ביד שלו.

זה,

זה הצפונבונים.

זאת אומרת,

רבי חנינא ויתר אפילו על בקשה צנועה, כאילו, מה אם הקדוש-ברוך-הוא ייתן לו 5,000 שקל?

אפשר לחיות יפה עם 5,000, בזמנם ודאי.

לא ביקש. למה? הוא ראה מה פעם אחת בשביל שהוא יהיה בנחת,

כמה צער נהיה לעולם. אמר, מה, אני אהפך את העולם בשביל זה?

אם השם רוצה שאני אהיה ככה, תפרן, שיהיה לי רק חרומי,

רק חרומי.

זה הפריע לו להיות צדיק?

הוא עשה ברוגז עם הקדוש-ברוך-הוא?

אמר, לא, מה, הוא אוכל טוב וזה, זה, זה, זה, אני צריך להיות צדיק? אני אעשה את המינימום.

לא.

כל גדולי ישראל היו עומדים ומשחרים לפתחו,

שייתן להם ברכה, שייתן ישועה, שייתן זה.

קרוב אצל הקדוש-ברוך-הוא היה.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי. איפה אנחנו ואיפה הראשונים?

איפה אנחנו והדרך האמיתית?

רחוקים.

למה? כי היום אנשים ניזונים לא מספרי מוסר, לא מהתורה הקדושה,

מטלוויזיה, מרדיו, מעיתונים חילוניים.

ממה אנשים ניזונים?

שמועות, אחד מעביר לשני, מודיעין.

אבל אין התחזקות בתורה, בירת שמים, במוסר,

שיפור המידות, תיקונם.

אין.

אישים בריא אולם, חזקים,

נוסעים, רק להתקדם, מעמד,

לצבור הון, יאללה.

יום עובר,

שנה עוברת, עשר, עשרים, שלושים, פתאום בום!

שומעים שקרה משהו, ועולמו חרב.

בן רגע.

לא לעולם חוסן.

בן-אדם צריך להודות על כל יום שהוא יכול לראות, לשמוע, לדבר, להריח, להבין, לאכול, לעכל.

כל יום. יש ברכות שתקנו חכמים, פוקח עברי, מתיר אזורים,

זוקף כפופים, מלביש ערומים.

יש ברכות כל בוקר להודות על כל תנועה שאתה עושה. תברך.

יש לך הזדמנות לברך? תברך.

יכול להיות שעום אחד לא תאכל.

תברך.

תודה לה' על כל דבר.

אתה שותה, תברך שהכול נהיה בדברו, כי זה לא נהיה בדברך, זה נהיה בדברו.

תודה, תברך. אכלת? תברך ברכת המזון. לאט-לאט, שתי דקות, שלוש דקות. תשקיע לא רק לנגב את החומוס,

אלא לברך למי שנתן לך את האפשרות לאכול ואת האוכל עצמו.

תתפלל.

תודה לה'

על כל רגע ורגע.

בכל מצב ומצב.

ואל תמנע עצמך מן הרחמים, כי אין רחום וחנון הוא.

אבל אם אדם ביד אחת פושע, או ביד אחת עושה מצוות,

מה הוא רצה? שהקדוש-ברוך-הוא יתפעל?

יש אנשים שעושים הרבה עבירות, הוא אומר, אבל אני מתפלל,

אבל אני משלים מניין,

אבל אני לא נוסע בשבת.

אבל אני, תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

אדם, תופסים אותו, עובר עבירות תנועה למכביר,

ומה הוא אומר? אבל אני בחיים שלי לא נכנסתי בהן כניסה.

טוב, אבל אתה נוסע על 152. מה קרה לך?

מה, אתה לא מבין מה אתה עושה?

אתה נסעת באדום, הוא אומר, אבל אני בחיים שלי לא נכנסתי בהן כניסה.

מה זה נוגע למה שאתה עושה עכשיו?

אני אף פעם לא עבדתי בשבת,

מחיאות כפיים, הוא אף פעם לא עבד בשבת, כל הכבוד, לא עבד בשבת.

ומה השאר?

אתם בפלוויזיה ראית בשבת?

לבשל, לבשל בשבת.

הכול עוזר בשבת, אז מה אתה, מה אתה, מה אתה, באין כניסה, אתה באין כניסה,

לא נכנס אף פעם.

כל הכבוד.

ממש נהג זהיר.

למי שיש שאלות, בבקשה.

יש לך שאלה שם?

כן, שאלה?

תנו לו בסוף שם.

מי עוד רוצה לשאול שאלה?

כן.

אני

פועל, אני פועל. בסדר, שומעים?

כן, כן.

כן, מן.

קודם כול, לכבוד הוא לי ככה להיות פה במעמד הזה אתך.

בקול רם, בקול רם.

אני אומר, זה כבוד ככה לבוא פה להרצאה, לזכות לראות אותך,

כי הרבה אני רואה אותך באינטרנט.

אז ככה יש לי שאלה כזאת,

לפעמים יוצא לי לברך על מזונות וזה, ואתה יודע,

אני כזה חוזר בתשובה, וההורים לא כל כך מקבלים וזה.

אז אני מקווה, אז כאילו,

אני מברך לפעמים על מזונות או על כל מיני דברים בלי כיפה.

השאלה אם התפילות מתקבלות גם בלי כיפה.

מה הפירוש? איזה דבר זה?

לא יודע אם זה, בסדר, זה לא בסדר, אבל השאלה כאילו אם זה, אדם נכנס לבית-כנסת בלי חולצה.

מה אתה אומר?

לא יודע.

בגלל זה אני שואל אותך.

חייבים כיפה כיסוי ראש, אסור להזכיר שם השם בלי כיסוי ראש.

אתה צודק, אבל לפעמים הזמן לא קורח. אין לפעמים. אז תשים את השרוול מעל הזה, מעל הראש,

זה הכיסוי ראש, לא את היד,

כי הגוף לא מכסה את הגוף,

אבל את השרוול תשים על הראש.

זה במקרה שנקלעת למצב שעפה לך כיפה ואי-אפשר לתפוס אותה יותר.

אבל לכתחילה אתה חייב ללכת עם כיסוי ראש. אסור ללכת 400 בגילוי הראש. כל שני מטר שאתה הולך בלי כיפה זה עבירה.

כן, אבל לפעמים, לא יודע, יוצא לי בקיצר, מה זה יוצא לי? לפעמים יוצא לך שאתה יוצא בלי קולצם הבית?

מה זה יוצא? כי ההורים לא כל כך מקבלים את זה.

שלא יקבלו, תשים כובע.

בסדר.

שים כובע מודרני. מה זה הורים לא מקבלים?

מה פירוש לא מקבלים? לא מקבלים, לא יודע. מה זה עולה להם אם אתה הולך עם כיפה? מה זה עולה להם?

אני לא יודע איך להסביר לך את זה. מה זה, מבייש אותם?

זה לא מבייש אותם, אבל אני לא יודע איך להסביר לך את העניין הזה, איך הם לא מקבלים את העניין.

הם פוחדים, כנראה שתשפיע עליהם אחר כך. אתה צודק.

האמת היא מחייבת.

אתה צודק. זהו.

אוקיי, בסדר. נו, ואם אתה תהיה עשיר, אז גם הם פחדו שהם יהיו עשירים?

האמת היא, אני מפחד להיות עשיר, אבל בסדר.

אתה מבין?

אתה עכשיו נהיית עשיר במצוות.

ברוך השם.

זהו, תמשיך ככה, ואין בזה בעיה של כיבוד אב ואם. הפוך,

כשהולכים עם כיפה מקיימים כיבוד אב ואם, אף-על-פי שהם לא יודעים להעריך את זה.

אבל יכול להיות שיש מצב כזה שהם אומרים, מה, השתגעת מה פה ומה שם,

ויש להם מורת רוח כזאת. תגיד, אתם צודקים. זה יכול לגרום לסכסוך, אתה מבין? לא, לא, תגיד, השתגעתי, אתם צודקים.

השתגעתי שלא שמתי עד היום כיפה.

אשריך.

אוקיי, תודה רבה.

תהיה בריא ובהצלחה.

כן.

אפשר?

כן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול אותך שאלה בקשר למשהו בתורה.

כן. ידוע נכון שיצחק היה בן 37 כשהוא עלה בעקידת יצחק?

כן.

אז למה כתוב בתורה נער, מתייחסים אליו בעיקר כאת הנער וכל זה?

למה נער?

נער? כן.

כתוב על יהושע בן נון,

נער לא היה מיש מן האוהל והוא היה בן 60. אז מה העניין?

הנער לא כוונה למישהו צעיר כאילו בגיל? בדיוק.

פירושו של דבר, אדם שצעיר ברוחו, אדם שהוא צעיר לא לוקח את הדברים, אתה מבין? כמו זקן, כמו אנשים שלא קמים לעבודה,

לא קמים לתפילה, לא קמים לזה, אלא מתנער במהירות מצרו הרע.

זה נער, אפילו בן 100. אה, ברוך השם.

תהיה מרעי. תהיה מרעי. יש לי עוד שאלה. בבקשה.

הבנתי את רשי, נכון שהוא כותב שרבקה,

רבקה התחתנה עם יצחק בגיל שלוש?

כן, הבנת נכון. אבל איך בגיל שלוש היא כבר הוציאה את הגמלים, להשקות אותם וכל מיני כאלה? או-אה,

אתה יודע שאברהם אבינו יצא מבטן עם מו הולך?

באמת. זה לא קראת, אתה רואה? נכון, רשי לא כותב את זה שם. כן, מה לעשות, לא קראת.

מה אתה אומר, אז כאילו, כן. מה אתה אומר, זו הייתה התפתחות אחרת באותם זמנים? בוודאי.

פעם היו יוצאים והולכים ישר.

זה אני יודע, אבל לפני המבול.

מה? אני יודע, לפני המבול זה היה ככה, לא? שמעתי איזה מדרש, לפני המבול, שהילד עלה, הביא מספרי לגזור את המבול. כן, כן, כן, כן.

זה היה גם אחרי כן ככה? זה היה אמיתי, כן.

לא, אני מאמין שזה אמיתי, פשוט רציתי להבין איך זה היה. כן, כן, כן.

אז היא הייתה בשלוש כבת כמה היום, נגיד? כבת כמה היא הייתה? מה זה אכפת לנו? שלוש זה שלוש.

לא יודע, מסקרן אותי, אני יודע, נשמע לי מוזר כזה.

טוב, בסדר. עוד מעט תהיה תחיית המתים,

הכול ככה. עיני ענק. בסדר. תודה רבה, כבוד הרב. שיהיה מרים אותי. ביי ביי.

כן.

מי עוד?

למי יש שאלה?

מי יש שאלה?

ברוך השם, הכול ברור, נראה לי.

תן לה שם שאלה.

ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

אני, קוראים לי אבא חדווה,

ואני באתי לפני שנתיים וחצי את הבן,

אז עכשיו הבן שלי גם, הוא נכנס לדיכאון. אני רוצה תפילה שלמה שתהיה לי בדרך הסודן. אז באתי

במטבח, רציתי לבוא לארץ ישראל, חלמתי את ארץ ישראל להגיע.

שמתי את הילד בגף, בסוס, בג'ריקה, מים, אז לקחנו את המים,

אז סחבנו להגיע לארץ-ישראל.

הגעתי לארץ-ישראל, אז אני כבר 24 שנים בארץ.

אז איבדתי לפני שנתיים וחצי את הבן.

עכשיו הבן שלי גם, שרציתי לצאת מזה, הבן שלי קצת

נקנס לדיכאון, אני רוצה את התפילה.

אני מבקשת

שייתנו לי תפילה שלמה של הילדים שלי לגדל בנחת, בחטרות.

בעזר השם, תגידי לי, הוא מבין עברית טוב?

כן.

תיקחי לו כמה DVD שיש לי פה,

שיתחזק בירת שמים.

כן. ומה השם שלך?

הבבא חדווה.

הבבא חדווה? כן.

בת?

וורנש.

דף וורנש היילה.

זה ארוך מדי.

תגידי את זה בחתיכות.

וורנש.

בורנש? כן.

זהו? כן.

טוב.

השם יזכה אותך, שכל הילדים יגדלו ביראת שמים, בנחת, בבריאות ובשמחה. תודה רבה. תודה רבה.

כן. מי עוד?

הנה, פה יש שאלה ליד העמוד, פה.

אני רוצה לשאול את הרב,

הרי כתוב שאסור לעשן בתורה, נכון? לפי דאורייתא.

איפה כתוב?

כתוב שאסור, ושמרתם נפשותיכם מאוד.

ונשמרתם מאוד נפשותיכם. כן. עכשיו, בן-אדם שמעשן, כתוב בקופסה סיגריות שזה הורס את הבריאות. מסכים. אני לפחות מצפה מתלמידי חכמים,

מתלמידי ישיבות, בן-אדם כזה לא יעשן לפחות.

אז אתה רואה אותו, בשיש שבת הוא לא מעשן, נכון?

למה ביום רחול הוא מעשן? הרי הוא הורס את הבריאות שלו,

אז הוא לא מקיים את כל התורה כולה.

זהו?

כן. אני רוצה לדעת למה הם, רובם, רובם היום, מעשנים.

ואני, לפי דעתי, אפילו רב בישראל שמעשן, אני בז לאחד כזה.

הבנתי. זאת אומרת, אתה מחפש בעצם את הבוז לרבנים יותר מאשר הצלה לחייהם.

לא. אני פשוט, אם אני רואה בן-אדם דתי שמעשן,

כואב לי לראות איך אתה מבין. לא, לא כואב לך, אתה בז לו.

אבל זה יותר חשוב ממה שהוא יחיה, שימות אפילו, אבל אתה בז לו, העיקר בגלל שהוא מעשן.

אבל אם חילוני מעשן אתה לא בז לו.

אתה אומר סחתיין הוא חילוני, למה לא?

לא שייך, לא שייך. בטח, לא שייך. לא, לא הבנת אותי נכון. דבר על הבריאות של כולם,

כן. או על האיסור לכולם?

גם לכולם. אני מדבר על האיסור של אישור, לכולם? לכולם. בפרט? בפרט. לא בפרט. בפרט. לא, לא.

אין לא תרצח לרבנים מיוחד.

יש לא תרצח לכולם.

אין ללא תרצח מיוחד לרבנים.

זה נכון שאם אדם שהוא נראה יותר דתי, יותר זה, מצפים ממנו ליותר, אבל האיסור הוא אותו איסור.

אם יהודי חרדי גונב וחילוני גונב, על-פי התורה משלמים כפל, בדיוק אותו דבר.

בשמים יש גם עניין של חילול השם, זה משהו אחר.

אבל,

אתה יודע שעישון

זה נרקומניות.

אתה יודע,

על נרקומן מרחמים.

אומרים מסכן, וואלכ, הוא נרקומן, הוא רוצה לצאת, הוא לא יכול לצאת מזה,

עשה גמילה, עשה, גם זה נרקומן בקטן,

עם רמת מסכנות,

פחות קצת מהו, אבל מסכן גם.

בסך הכול, שניהם עוברים על תאווה.

תאווה, יש אחד אוהב אוכל, זולל, זולל, זולל, מתנפח, מתנפח, מתנפח.

אתה מבין?

ויש אנשים, אתה מבין, שיש להם תאוות לדברים אחרים, לכסף.

כל אחד יש לו משהו אחר, וזה יש לו תאווה לסיגריות.

יש כאלה, לביסלי, לבמבה,

יש לו גרעינים.

כן, אבל זה לא כמו סיגריות.

רגע.

עכשיו, לצד ההסק,

נכון שסטטיסטית אומרים שמי שמעשן סיגריות, לא, לא סטטיסטית, מבחינה רפואית,

סטטיסטית רפואית, מדעית, אסור לעשן, מדעית, סטטיסטית. אתה עורך את הבריאות ברגע שאתה מעשן סיגריות. ברור, ברור.

גם אתה, כשאתה עומד בתחנת האוטובוס ליד האוטובוס, אתה סופג שתי קופסאות באף.

אני נוסע ברכב פרטי, לא יודע מה זה אומר. והוכח מדעית,

סטטיסטית רפואית,

שאם בן-אדם עומד ליד אוטובוס, הסכנה מהעשן הנפלט

גרוע מהמעשן שמכניס לריאותיו.

זאת אומרת, הסכנה יש בכל מצב.

השאלה היא אם צריך להוסיף גם את הסיגריות בתוך הריאות.

לא צריך.

אבל אם אחד, לדוגמה, מעשן, והוא תלמיד חכם שאתה בז לו,

והוא מעשן סיגריה,

חמש סיגריות ביום,

והוא לא מסיים אותם עד הסוף,

לכולי עלמא כל הרופאים אומרים שאין בזה שום סכנה.

רק אם אדם, נגיד, מעשן קופסה ומעלה, והוא מעשן עד הסוף, שאז כל הניקוטין נכנס והכול,

אז זו סכנה הרבה יותר גדולה וכו'.

עכשיו, זה דבר אחד. דבר שני, יש מחקרים אחרים, אם אתה לא יודע, שאומרים שזה תלוי בגן מסוים שנמצא באנשים מסוימים.

יש אנשים שיש להם גן מסוים,

שאם הם יעשנו סיגריות הם יוכלו לקבל סרטן הריאות,

ויש כאלה שאפילו עשנו, כמו קטר,

לא יהיה להם סרטן הריאות.

נכון שהריאות הצטמצו, יהיה להם סרטן הדם, מה זה שהיה? לא, לא יהיה. יהיה להם. לא, לא, לא, לא, הם אומרים שזה תלוי בגן.

כשהניקוטין מתלבשים על גן מסוים, שם זה עובד. אבל אתה צריך להבין דבר נוסף, זה ברור שאיכות החיים שלהם תקטן, כי הריאות מתמלאת בזפת והן מוקטנות. יש עוד כמה בעיות.

אני מסכים שמי שמעשן בשיעור שהרופאים אומרים שהוא ודאי מסוכן,

עובר על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם,

כולל אנשים פשוטים,

כולל רבנים, כולל כולם. זה, 1. 2. לא צריך לבוז למישהו מסכן.

מישהו מסכן לא צריך לבוז, צריך לרחם,

וצריך להשתדל, בתקנתו לא צריך לבוז,

לא למהר לבוז,

לא למהר לבוז.

כי אם אתה ממהר לבוז אז אני לא יודע כמה אנשים יש לך פה לכבד,

כי הרבה פה מעשנים.

בסדר?

אני אתך.

אני גם אתך, אבל שורה תחתונה, אסור לעשן, נכון?

אסור לעשן.

זה מה שרציתי לשמוע. אסור להתאבות.

אסור לאכול גרעינים הרבה.

אסור לאכול קולוסטרול.

אסור לעבור את הכביש בלי להסתכל שמאלה-ימינה-שמאלה.

וגם אחרי שמסתכלים, לא בטוח שאתה תעבור.

אסור, הרבה דברים.

אבל האיסור, ונשמרתם על נפשותיכם, הוא נכון.

תודה רבה.

תודה.

כן, שאלה מאחורה. אתה רוצה לשאול? בבקשה.

רציתי לבקש רפואה שלמה לאישה,

תלאה בת וויהי.

איך?

תלאה בת וויהי.

תלאה בת וויהי?

כן.

השם ישנה לרפואה שלמה, מהרה.

אמן. תודה.

כן. שאלה למי יש? שאלה.

תן לו שאלה מאחורה, כן.

למה בתפילת שחרריית של הבוקר לא מוזכר שעברה בעצם

הרג את יצחק ורק מסופר שהוא לקח את החרב והמלאך אמר לו אל תשלח אותך לנהר.

מאיפה אתה מביא שהוא הרג אותו?

מהזוהר. שמה כתוב?

שכתוב שהוא לקח את החרב והוא הרג אותו ויצחק הגיע לשמים.

אתה מדבר עכשיו על משהו אחר. אתה מדבר שאברהם אבינו הקיז רביעית דם ופרחה נשמתו וחזרה,

מתחלפה לו נשמה,

מנוקבה לדוכרה, כן?

זה משהו אחר.

מה שהיה בתורה כתוב במפורש,

והמציאות היא שהוא לא מת בסופו של דבר.

זה שבינתיים נעשה מעשה כזה או אחר,

זה לא אומר שהוא נקרא מת לעניין מת כמו שאנחנו מגדירים מת.

כן.

בסדר.

תהיה בריא. העיקר אתה מתפלל, זה חשוב.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה.

הבן שלי נהרג לפני ארבעה חודשים בתאונת אופנוע,

ותאריך הלידה שלו ותאריך הפטירה שלו

היה בגיל 23. ואם תעשה את החישוב הזה, אז זה,

בדיוק 23. האם זה, היה כתוב לו מפורש מלמעלה,

סיום תיקון?

קודם כול תגיד לי, אתה אומר לי לפי הלועזי או לפי העברי?

לפי הלועזי אתה אומר. הלועזי, כן. זה לא אומר שזה לפי העברי, העברי קובע ולא הלועזי.

לכן תבדוק אם זה לפי העברי.

אבל גם אם זה קרה,

אם הוא נסע בחוסר שימת לב או במהירות מופרזת,

הוא פשוט סיכן את עצמו.

זה לא צריך להיות כתוב לו, זה נקרא בידיים.

אם מישהו נכנס בו והוא נסע כהובי, לא, לא, הוא נכנס בעפולה.

זה מה שהבנתי, לכן אמרתי. אם מישהו היה נכנס בו,

בזה היינו יכולים להגיד שזה נקבע מן השמים, שיקרה כזה דבר.

אפשר, שתוכל לברך את החברה שלו?

כן, יותר חשוב לברך אותו. רגע, רגע, רגע, הוא היה שומר תורה ומצוות.

הוא היה מניח תפילין כל יום.

הבנתי. וזה אחד הדברים שהוא מיהר עם האופנוע בשביל להגיע לתל-אביב להניח תפילין

לפני שהוא יצא לעבודה.

אני לא יודע אם זו הסיבה, אבל מכל מקום,

מה שרצוי לעשות בעבורו זה לעשות דברים לעילוי נשמתו. לא, אני שומר שבת, אני אומר קדיש כל יום. לא אמרתי עליך כלום. אמרתי שצריך לפעול בשביל לעשות דברים לעילוי נשמתו, כי מדבריך אני מבין שהוא לא שומר שבת.

הוא שומר שבת.

שומר? לא באופן קבוע, אבל הוא בן-אדם מאמין. זה מה שאני אומר. אז צריך להוסיף לו זכויות למעלה.

צריך לפעול כל מיני פעולות, לעשות שיעור, לחלק קלטות. יש לנו שיעור כל יום שני. אין בעיה, אם הכול אתה עושה, אין בעיה. מה השם של החברה?

רויטל מה?

ארזואן.

רויטל ארזואן. לא, זה לא עוזר לי. מה שם האימא?

מזל.

רויטל בת מזל תזכה לשוב בתשובה שלמה ולמצוא זיווג הגון.

אמן. כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני מאוד שמח להיות אצלך בהרצאה.

חזרתי בתשובה מהרב.

שלחו אותי מירושלים במיוחד כדי שתברך, אתה תברך והקהל ייקח על עצמו מצוות, מה שאפשר.

יש ילדה בת חמש שהיא סובלת מהנחלה במוח, יש לה אותה.

עכשיו, הרופאים כרגע הפסיקו את ההקרנות והתחילו טיפול כימותרפי.

ההורים ממש לא יודעים מה לעשות, הם במשפחה חרדית מירושלים,

והם ביקשו שאני אבוא לשלחות עם ירושלים, שהרב יברך והקהל ייקח על עצמו מצוות. אני גם מוכן לקחת בעצמי מה שהרב יגיד,

ואני מאמין שעם הברכה שכבר, ההורים הם חילונים או דתיים? המשפחה החרדית, ככה אני הבנתי.

הבנתי. הם לא דיברו אתי,

דיברו עם חבר של יקרו, והוא תומך. תגיד לגברים,

מי שיוכל ללמוד שעתיים בתחנית דיבור כל יום,

תורה, חוץ מתהילים,

במשך שלושה חודשים רצוף,

ואנשים ילמדו

כל יום חצי שעה ספר מוסר, שערי תשובה,

של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף,

כמה שירבו

בלומדים כאלה יועיל מאוד לצאת מהמצב.

מה שם החולה?

הילדה קוראים לה חיה מרים, בת שושנה רוזה.

חיה מרים, בת שושנה רוזה, שם משלח לרפואה וישועה מהרה.

אמן. אמן.

תודה רבה, כבוד השר.

כן.

שאלה למי יש? שאלה.

תן לו שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שתי שאלות.

אם אני נמצא בבית, נגיד בחדר שלי,

ומברך,

והולך לסלון, אני צריך לברך עוד פעם?

אם אתה מתכוון לאכול בכל המקום,

אתה לא צריך לברך.

סבבה.

ושאלה שנייה. מה זה סבבה?

חשבתי שזה מאדי, סבבה.

כן.

זה רשום בספר בראשית על קין והבל.

כן.

רשום שהם היו הבנים של אדם וחווה.

נכון. אז מאיפה הם הביאו נשים להזדווג אתם?

הופשט.

היו להם אחיות תאומות.

למה זה לא רשום?

רשום.

איפה?

בראשי.

אה,

סבבה.

כן, שאלה.

כבוד הרב, רציתי לשאול מה קורה לנשים נשואות, שהולכות בגילוי ראש,

ואיך אנחנו סופגים את מה שקורה בדרך.

מה קורה לנשים שהולכות בגילוי ראש נשואות?

נשואות, גרושות ואלמנות חייבות ללכת בכיסוי ראש מן התורה,

וזו עבירה גדולה מאוד שהולכים בדרך כזאת שהיא לא צנועה,

והן מחטיאות את הרבים, חוטאות ומחטיאות,

והעונש על זה גדול מאוד,

שלא יהיו להם בנים תלמידי חכמים,

שטומאה נמצאת אצלם בבית,

ועוד כהנה וכהנה. הזוהר מרבה לשבח את אלה שמכסות את ראשן,

שהן גורמות שבניהם יהיו גדולים בדור, והן גורמות שתהיה צניעות בבית, שתהיה טהרה בבית,

בהרבה מעלות טובות.

זה גם גורם לעניות,

וזה גם להחטיא את הבעל,

כי בעל שיושב מול אישה שאסור לו לברך, מול שערות ראשה.

אז זה הדבר שבדרך כלל גם מביא לקלקול,

כי אישה רוצה להתנאות בשערות ראשה,

וזה מה שגורם

למשיכה כזו או אחרת שמתגוננים מזה אחר כך בעיות חמורות.

כן,

שאלה או ברכה?

ברכה, אז תכף, תכף.

שאלה, כן, למי יש?

לא ברכה, שאלה כרגע,

קודם שאלה.

שאלה.

היא עושה ברכה, בבקשה.

טוב,

כן.

למרדכי שלום, בן בתיה, יש לו מחלת סרטן,

והוא כרגע לא יכול לאכול, לא אוכל דרך צינור לבטן.

אני מבקשת לברך אותו.

את אימא שלו? אני חמתו, כי אשתו לא יכולה לעזוב אותו לבד,

כי אני נמצאת אתו בבית.

הוא שומר תורה ומצוות? כן.

מה כן?

כן, הוא מתפלל כל יום, הוא לא נוסע בשבת, שומרים שבת, שומרים כשרות, הכול.

הוא לא חרדי.

הוא דתי. הוא דתי.

דתי.

כן.

תגידי לו שיקבל על עצמו לחזור בתשובה שלמה.

כן.

אם הוא במצב שיכול לקרוא שילמד תורה כל שעות היום שהוא יכול, למעט מתי שהוא לא יכול, לא יפסיק מזה? כן.

כמה שהוא יכול? כן.

אשתו תלך בצניעות גמורה? בסדר.

אם הוא לא יכול לקרוא בעיניים, שישמע קלטות? לא, הוא יכול לקרוא, הוא יכול לקרוא.

ואני אתן ברכה. אבל אשתו בצניעות גמורה, והוא לא יפסיק ללמוד תורה כל זמן שהוא יכול. אם הוא חייב, שיישן.

אבל הוא מתעורר,

שום דבר אחר לא מעניין אותו חוץ מללמוד תורה.

תודה רבה. שזכות התורה תגן עליו.

אמן, אמן. מה שמו?

מרדכי שלום בן בת-יה.

מרדכי שלום בן בת-יה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה. תודה, תודה.

כן.

תן לו גם, הוא גם ביקש כבר ברכה על הדרך. אבל תכינו שאלות.

כבוד הרב, איפה?

שאלה לגבי פאה של אישה.

האם פאה נוכרית זה גם נחשב לכיסוי ראש?

לאשכנזים פאה נוכרייה,

צנועה, קצרה,

נחשב לכיסוי ראש לאלה שנהגו בזה על-פי ריבותיהם.

ספרדייה צריכה ללכת

עם כיסוי ראש מלא.

תודה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. השאלה שלי היא, האם בנות רווקות צריכות לכסות את ראשן בזמן התפילה ובזמן הברכה? רצוי מאוד,

אבל יש רבנים שלא מחייבים זאת.

רצוי מאוד.

זכות גדולה ומעלה.

ויש לי בקשה שהיום בכו'

באייר מלאו שלוש שנים לפטירתה של הבת שלי על-ידי נבלה ערבי,

שהיא ברחה ממנו כדי שלא יפגע בה.

לא ייגע בה, לא ייגע בכבודה,

ואני מבקשת שאת השיעור הזה תעשה את זה לעילוי נשמתה. יהי רצון. יסמין, אפרת, בת פרידה ומיכאל. יסמין, אפרת, בת... פרידה ומיכאל. פרידה ומיכאל, מנוחתה עדן. אמן. תודה רבה.

כן, הנה פה הבחור הזה, כאן יצא ברכה, כאן רגע.

שנייה, שנייה.

כן.

באתי בשם חולה עם משפחה שומרת מצוות,

אישה מאוד צנועה,

חולה במחלה,

שמע ימימה מרים, בת אסתר.

שמעת מה אני אומר לגבי שעתיים וחצי שעה לגברים ונשים? שמעתי. תגיד להם שכמה שירבו יותר אנשים במצב הזה, זה יועיל להם יותר. תודה רבה. אני מבקש ברכה, ימימה מרים.

ימימה מרים בת. בת אסתר חיה. אסתר חיה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי הומו ישראל. מהרה? כן. כן, מי עוד?

שאלה, כן, הנה הבחורצ'יק שלנו.

תכף.

שומע?

בטח. ערב טוב שנית, כבוד הרב.

אהלן. רציתי לשאול אותך שאלה הלכתית.

קומקום חשמלי, אני צריך להצביע במקווה?

לא שמעתי. קומקום חשמלי, אני צריך להצביע במקווה?

לא חייבים להצביע במקווה. אפשר לפרק חלקים מסוימים שצריך בשביל זה מומחה, בשביל להחזיר אותם,

ואז הכלי נעשה על-ידי ישראלי, הושלם על-ידו, ולא צריך.

רק כלי שנעשה על-ידי גוי חייב במקווה. אבל אם אתה מפרק אותו בצורה כזאת,

שלא כל אדם יודע להחזיר,

ואז מרכיבים אותו מחדש,

אז זה חוסך את הטבילה במקווה במקרה של מכשיר חשמני.

אז בכל מקרה חייב איכשהו לצאת מזה כאילו בטבילה במקווה? אמרתי שלא. אם מפרקים, נגיד, חלק כזה שלו, אז חייב לפרק אבל?

ודאי שחייב, אחרת זה כלי של גוי.

אה, הבנתי. תודה.

תהיה בריא.

נריה, בן-יהודית, רפואה שלמה, מהירה.

ערב טוב לכבוד הרב.

מה קרה? מחזיקים פה, מדברים משם? כן.

רציתי לשאול את כבוד הרב,

כן.

רציתי לשאול.

תן לה, תן לה. לא שומעים. כן. טוב.

אם יש טעם לפגם כשהולכים להתפלל כאילו לגברים בבוקר שחרית קצת מאוחר, כאילו עד 1100, אם אפשר.

אסור לעבור את הזמן של קריאת שמע וזמן תפילה.

אבל למה יש בתי-כנסת שהם יכולים, הם עושים עניינים עד 1100?

יש כאלה שמקלים, כמו האשכנזים, עד חצות.

תודה.

אבל אסור לעבור בכל מקרה את הזמן של קריאת שמע וזמן תפילה.

כן.

פה, לא להעביר את המיקרופון. תחזיק שם בשקט, בסבלנות. בבקשה.

כן. ערב טוב. ערב טוב. אני מגיעה מירושלים כשכל החברות שלי עכשיו נוסעות לירושלים,

לכבוד יום ירושלים.

טוב, השאלה שלי,

אני מכירה סיפור על שני רבנים,

אני חושבת שזה הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו,

שיש איזה סיפור שהייתה להם איזו סיטואציה, שהם קיבלו איזשהו פרס, אחד מהם לחץ את היד מפני כבוד, הוא קיבל את הפרס מאישה, אולי גולדה מאיר או משהו כזה,

והשני לא.

השני עשה לה ככה, אני חושבת, הרב עובדיה,

והוא לא לחץ את היד.

אז השאלה שלי, האם מפני כבוד אפשר ככה ללחוץ את היד?

אני לא יודע את הסיפור הזה על שני הרבנים,

אבל לא לוחצים יד לאישה גם מפני הכבוד.

תודה.

חוץ מזה, זה לא כבוד היה ללחוץ לגולדה בכלל.

כן.

בבקשה.

למה לא מוזכר בתורה שאסור לאכול עוף עם חלב?

למה אסור? למה בשר עוף?

לא כתוב בתורה שאסור לאכול בשר עוף.

זו גזירת חכמים שלא יאכלו בשר וחלב,

שלא יאכלו עוף.

ומה עושים אלה שלומדים בבית-ספר חילוני שלא לומדים כל כך מפרשים וכל זה והכול?

אני אשם שלא לומדים החילונים מפרשים? שילמדו? מי אמר להם שלא ילמדו?

אבל ההורים שלהם לא חנכים אותם כמו שדתיים חנכים את ה... ההורים, שישלחו אותם לבית-ספר של תורה,

ואז ידעו את ההלכות.

אבל אסור לאכול בשר וחלב של עוף, כן?

מדובר על בשר.

על גדיר. לא מדובר על עוף. לא, לא. בוא תבין.

אסור לאכול בשר וחלב מן התורה. נקודה.

זה ברור. די. אבל עוף גם כן אסור, גזירת חכמים. למה אבל עוף?

מה, רב אחד אמר לי דמיון, בגלל הדמיון. נכון, בגלל שזה דומה, ויבואו לאכול בשר ממש. לכן אסור באיסור גמור לאכול, איסור גמור לאכול

בשר עוף

עם חלב.

תודה.

וצריך לשמור שש שעות.

ברור.

תודה.

כבוד הרב, ערב טוב. אהלן.

רציתי להגיד לך איזה כמה מילים שיש לי ממש בתוך הלב, באמת, בכל הרצינות.

בבקשה.

יש לנו עם יפה, אבל הוא קצת, סליחה על הביטוי, קצת טיפש. אני אגיד לך גם למה, סליחה על הביטוי.

אני הולך לחנות לקנות מצלמה.

אומרים לי, אתה דעתי אסור לך לקנות מצלמה.

אני הולך לקנות מטטל הביתה. אתה דעתי אסור לך לקנות מטטל.

לא, אני מבין ברצינות.

אני רץ ברחוב רגע לאיזה מקום. אתה דעתי אסור לך.

אני חוזר הביתה. אני אומר, ריבונו של עולם, מה זה, אני דתיים עם בית-סוהר?

אסור לך, אסור לך, אסור לך, אסור לך, אסור לך. אני לא קולט.

חוץ מזה, הם צריכים להבין גם שיש אלוהים בשמים. המצווה זה לא בשבילם, זה בשביל מעלה. יש עוד דבר אחד שכחוי להגיד לך אסור?

אסור לך להאמין להם.

שנסכה ביד ושישכה לדבריו מאמנו, אמן? ועוד מילה אחת אני רוצה להגיד לך, תודה רבה לך על המילה הזאת, אני מודה לך, אבל רק עוד מילה אחת אני רוצה להגיד לך.

סליחה בעקבות עם ישראל, אני מתבייש לחזור בתשובה עם האסור הזה, אסור ואסור ואסור. עזבו אותי, אב הקדוש-ברוך-הוא, יעלי, לחילוני הכול מותר,

לגנוב, לעשות, חלילה וחס, חלילה וחס, חלילה וחס, לרצוח, הכול מותר לו,

אבל כשאני אגיע, אסור לי כלום. אסור לי זה, אסור לי זה, אסור לי להסתכל, אסור לי לקנות.

אני מתבייש בעם הזה. מבחינה הזאת אני מתבייש בעם הזה. לא, אני דווקא מתגאה.

היה פעם אחת שהוא אמר לי, תשמע, אתם, אצלכם הכול אסור.

אמרתי לו, מה פתאום, אצלנו הכול מותר.

הוא אמר לי, תשמע, אני הייתי מת,

מת לשמור שבת, אבל אני לא יכול. אתה יודע למה?

כי אומרים שאסור את הטלוויזיה, אסור סיגריות,

אסור, אסור, אסור, אז מה, איך אני יכול?

אם הייתם מתירים לי,

הייתי שומר שבת.

אמרתי לו, מי אמר לך אסור?

הוא אמר, כל הרבנים.

אמרתי לו, אני אומר לך, מותר.

אמר לי, מה, אתה רפורמי?

אמרתי לו, לא.

אז הוא אומר, איך זה יכול להיות?

אמרתי לו, מותר לו לעשן בשבת.

מותר לו להסתכל בטמבלוויזיה בשבת. מי אמר לך אסור?

הוא אומר, אתה עומד עלי, אתה מחליף מילים.

אמרתי לו, לא.

אני אומר לך את האמת, תקשיב.

אתה אמרת,

אתה אמרת, אני מת לשמור שבת,

רק אני לא יכול בלי סיגריות, אני לא יכול בלי טמבלוויזיה. מה אמרת?

אני אסור במאסר של יצר הרע שלי ואני לא יכול להשתחרר מזה.

אני מותר.

אני התרתי את עצמי. פעם גם אני לא הייתי יכול בלי, בלי, בלי.

היום התרתי את עצמי. אני מותר, משוחרר, ואתה נשארת אסור. הבנת? כן. עוד סוד אחד אני מגלה לך,

כי אף אחד לא הולך לגדל את אשתי. אז אל תגיד בקול, אל תגיד בקול. לא, לא. אף אחד לא אומר לאשתי. אף אחד. אשתי, יש לי אישה שאני אוהב אותה. אבל מה היא, כשהיא רוצה לעצבן אותי,

כן, אתה עם הזקן.

נו, אז מה עם הזקן?

מה עם הזקן? אני במקומך עונה לה? כן? את עם הסערות.

יהיה בריא. אבל זה כואב לי, זה כואב לי. עזבי את הזקן, תעזבי את הזקן.

תעשי את הסכן.

אה, בשביל זה היא משכה לך אותו ככה? אה, תהיה בריא.

טוב, כל טוב, כל טוב.

יש לך שאלה?

פה שאלה, שורה ראשונה.

תן לו, תן לו, הוא כבר החזיק, ופה תיתנו לו מיקרופון, פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

לפני שלושה חודשים נולד לי הבן הבכור שלי, אושרי יהודה. מזל טוב. תודה.

עכשיו, הוא נולד עם כמה בעיות והוא לקח שלושה תרופות, היום ברוך השם רק תרופה אחת.

רציתי בעזרת הקהל הקדוש הזה פה לקבל ברכה עליו.

וציצית אתה גם מוכן בשבילו? ציצית אני כבר שם. איפה היא?

אשריך.

את זה לקחתי לבד.

מה השם שלו?

אושרי יהודה בן יערה.

אושרי יהודה בן יערה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה.

אמן. כן, פה יש שאלה.

כן.

רגע.

ערב טוב לגבי הרב.

אני חוזר בתשובה כבר איזה שלוש שנים בערך.

יש לי רק בעיה אחת עם כל החברים מסביב, החילונים שהיו כל השנים אתי.

עשיתי איזה עצה מכבוד הרב,

איך אני יכול לעזור גם להם לחזור בתשובה? קלטות הם לא רוצים.

DVD. גם. לא מעוניינים.

לא מעוניינים? שום דבר. מתנות אשלח להם.

זו העצה של הרב, מתנות רק איזה מתנות. תראה, אני ברוך השם הצלחתי להחזיר הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה, יהודים

עם DVD, דיסקים, קלטות, וידיאו והכול. זה עובד חבל על הזמן.

אבל אם אתה נותן להם את זה ישיר אז הם פוחדים.

אבל אם זה בא בדואר מתנה, לא ממך.

זה מגיע, הסקרנות, הם פותחים ונתפסים.

אני אנסה. אפשר ברכה מכבוד הרב?

בטח. למי? לחברים?

לי, שיהיה לי כוח קודם כול להצביע. הבנתי. מה, שם ושם ומה? יהודה אליהו יוסף בן ברכה. יהודה אליהו יוסף בן ברכה,

שמזכה אותך להתחזק בתור אבינות שמים,

ושכל חבריך יחזרו בתשובה בכלל ישראל כולם. אמן.

חזק וברוך. אז אם דיברנו רגע על DVD, שנייה,

אני רוצה להמליץ לכם משהו. יושב כבודו רגע.

אם היה מצב, כולם מתלוננים על המצב, אם היה מצב שהיינו יכולים להמציא ריסוס

כזה דבר,

שהולכים ברחוב, רואים חילוני,

והחילוני הזה לא כל כך דתי,

והוא מקלל קצת, מדבר לא יפה, עם חוצפה וזה, ועושים לו,

ופתאום הוא אומר, ברוך השם, השתבח, שמואל העד, תהיו בריאים, תהיו בריאים.

אני בטוח, כל אחד אומר לכם שניים כאלה, נכון?

עשרה שקלים אפשר לרסס אנשים היום.

עשרה שקלים. לא עם כזה,

עם דיסק,

דיסק,

זה מסתובב,

נותנים לו שלוש שעות DVD,

הוא יושב, רואה, ומסתובב הראש,

והרבה יהודים מתקרבים לאביהם שבשמים ומקבלים עליהם עול מצוות.

וזו זכות

שאין כדוגמתה להשיב.

להשיב את הבנים של הקדוש-ברוך-הוא לאביהם שבשמים,

זו זכות שכל מי שמחזיר יהודי אחד בתשובה,

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

אין קץ לשכרו.

אין קץ.

איך זה יכול להיות?

הוא עושה מצוות.

כל המצוות שהוא עושה שייכות למי שהחזיר אותו.

יש לו ילדים?

כל הילדים שלו זה השכר שלו. יש לו נכדים?

כל הדורות שיצאו ממנו ויושפעו ממנו וממעשיו ומצאצאיו,

הכול שייך לראשון. למה הדבר דומה?

אחד לקח זרע,

שם אותו באדמה.

גדל מזה עט של אתרוגים.

לקח אחר כך אתרוגים,

הוציא מהם את הזרעים, שם באדמה, נהיה לו פרדס.

לקח את הזרעים, שם באדמה, נהיה לו יער.

ממה זה התחיל? מגרעין אחד.

איך נהיה ג'ונגל?

מגרעין אחד.

בן-אדם נותן דיסק אחד, DVD אחד,

ומזה מתפשט ומתפשט ומתפשט עוד אנשים ועוד אנשים ועוד אנשים ועוד אנשים ועוד אנשים.

אם הוא נותן 100 DVD, וואי וואי וואי, כמה הוא תופס.

וזה שכר לאין-שיעור, והקדוש-ברוך-הוא משלם מידע כנגד מידע.

אתה החזרת לי את הבנים,

אתה דאגת לי שהגאולה תבוא יותר קרוב,

אני אשמור עליך בעזרת השם יתברך שלא תזדקק בבניך ושאני אשלם לך מידה כנגד מידה בעולם הזה ובעולם הבא.

מה צריך להשקיע בשביל לזכות במצווה גדולה של 100 DVD לחלוקה?

שקל וחצי ביום.

יש פה מישהו שאין לו שקל וחצי ביום להשקיע מכספי מעשר בשביל להציל 100 משפחות?

שקל וחצי ביום.

בלאו הכי צריך לתת מעשרות לצדקה.

שקל וחצי בשביל להציל יהודים.

10 שקלים DVD, 100 DVD זה 1,000. ב-20 תשלומים 50 שקל לחודש,

שקל וחצי ליום.

אפשר לזכות ולהציל.

מי שימלא פה בעזרת השם הוראת קבע על 100 DVD יכתוב גם את השם למעלה בשם האימא,

איזה ברכה הוא רוצה,

ואני אברך אותו במעמד זה בפרהסיה.

כולם יצעקו אמן,

ובעזרת השם ישועות רבות. אחרי זה נמשיך.

שאלות ותשובות

ציציות וכיסויי ראש. רגע, רק שנייה.

יחלקו, יש הוראות קבע על הכיסאות שהיו ועתים.

מי שרוצה להרים את היד יגישו לו בזריזות.

בבקשה, מהר. לך לשם. בבקשה, מהר.

בזריזות.

שקל וחצי. נו, קדימה.

לא לבוא, לא לבוא. תכף.

בזריזות, בזריזות.

מייד אנחנו חוזרים למהלך ההרצאה.

שקל וחצי מכספי מעשר.

ארנון,

קדימה, להרים ידיים. חבר'ה, להרים ידיים. מישהו מעוניין? הנה, שם הוא גם רוצה.

תכף, תכף תקבל תשובות.

שמעתי, תכף, תכף.

זריז, זריז.

זכות גדולה. 100 דיווידי. 300 שעות של דברי תורה.

מה שזה עושה, מהפכה בעולם.

תראה את זה לנשים שם.

נרים את האצבעות. זריז.

אני רוצה לבשר אתכם גם בשורה.

בחודש תשרי עשרת ימי תשובה יהיה ערב גדול באצטדיון רמת-גן, 42,000 איש.

תתכוננו.

מי שרוצה לרכוש כרטיסים מוקדמים, יפנה לארגון שופר.

תכתוב על פתק.

פתק, פתק. הנה.

זריז למלא, לחתום למטה ולכתוב שם בשם האימא.

זכות גדולה.

לעבור בין האנשים, תראה מי רוצה, שקל וחצי.

שם בשם האימא.

עוזי בן-סרה לוי והבן צבי בן-זאב לוי, בריאות והצלחה.

אליהו, רפאל בן-חורשי ויצחק, רפואה שלמה בפרט בעיניים.

מהר, עד, עד.

לאסוף, לאסוף מהאנשים.

אברהם בן מסודי מוונצואלה וכל בני ביתו הצלחה בכל העניינים ויעלו מהרה לארץ.

בגין המלכה הבת דרוע שנדה רבקה ובעלה משה נסים ורבקה זרע חי וקיים מהרה.

חנה דיין בן מסעודה רפואה שלמה מהרה.

חיים אוחיון בן שמחה,

שמשמור עליו בני משפחתו מהרה.

הערב בחסות אבי לוי הריגל.

יונתן בן אילן, הצלחה וברכה טובה בקרוב מאוד.

לחתום למטה. תודה.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק.

אסכר יוסי בן עתון,

רפואה שלמה, מהרה והצלחה בכל מעשי אדם.

רפואה לציון שילה ובן שמחה, הצלחה לאלה בת מרגריטה,

בן, אלוהים ישמן מרגריטה, בת סוף ים מנוחת העדן.

אמרתי, אמרתי, אמרתי, אמרתי, כולם בפנים.

אמרתי.

זריז.

דורין בת חיה ז'קלין, זיווג הגון בהצלחה. חיה ז'קלין בת פנינה, רפואה שלמה מהרה.

בסוף מהר.

חתימה.

מעיין בת יוסף חיים, הצלחה בכל מעשה ידיה.

פול ג'ול בן רוזמרי, יהודה פול ג'ול בן רוזמרי, מנוחתו עדן.

דניאל בן סרח,

יוסף בן טובה, בת יו בטובה, רפואה שלמה מהרה.

יוי, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק. קרן בת עליזה, בן זכר ובנים זכרים ושלום-בית.

ותזכה לשוב בתשובה שלמה.

תהיה בריא.

ריקל דוז, הצלחה בעבודה, זיווג הגון ובריאות.

רותי נחמיאס, בת מזל, מכלוף נחמיאס בן צול, רפואה שלמה מהרה ושלווה בחיים.

ברכה, הצלחה, בבית, ואושר.

לחדווה.

חדווה חתמה. מי זאת חדווה?

חדווה חתמה? איפה חדווה? כן, היא צריכה למלא את זה נכון, שהתמלא נכון. חסר את השם בשם המשפחה.

מימי בן רחל ומנחם, רפואה שלמה מהרה.

אליהו יצחק אדרי בן, יאנא.

ברכות והצלחה, ויגדל בתורה ומצוות.

גלעד בן-לאה, זיווג הגון מהרה השנה. זוהר בן-שקרין ומיכר בתחנה, בת-חווה, התחצנו מהרה השנה.

רפאל פרוספר, בן מרסדס, אבוטבול, מרים, בת-פיבי, מור,

כוכב ומשה בני-מרים, יזכו לחולת ובריאות והצלחה.

רפואת אבי בן-יעל, פרנסה טובה והצלחה בכול.

רפאל אליהו בבג'ני בן-חורשיד, כל טוב והצלחה, מעשה ידיו.

אייצש, בת-סנבילה, סאלה אובן-קאסה, בריאות ופרנסה טובה מהרה.

משה בן-דולר, רפואה שלמה מהרה.

נהרי, לא לישון. נהרי, לא לישון.

נהרי, לא לישון.

פרח וליעם, בני-זהבה, יזכו לחולת ובריאות והצלחה.

רפאל בן-מרסדס, רפואה שלמה מהרה.

הביא הערתי רומא בת-רומיה, רפואה שלמה, רפואה בעיניים בפרט.

אזהרה בתשובה לנתנאלה,

בת-מזלחיה, לזיווג הגון מהרה.

אזהרה בתשובה לאביה חנה,

בת-מזלחיה.

חזרה בתשובה לעדי רחל, בת-מזל.

שלום בית למשפחת ממן. אליהו מזל-חיה, כל טוב ובהצלחה.

מיטל בת-חגיד, בן זכר, לידה קלה,

ולהצלחת משפחת מנטל ומשפחת רומי.

מיכל בת-חנה, זיווג הגון, פרנסה ותשובה מהרה.

רפואה ופרנסה טובה.

שולה יאיר בן-שמחה, שולה יאיר בן-שמחה,

איאלה בת-ריטה, ריטה בת-יאלה,

אודלי הבת-יאלה, דוד אלחנן בן-איאלה ושלי בת-יאלה.

אדדה חדווה לא מילאה פה את הפרטים. ביקשתי למלא פה את הפרטים.

אלחנן בן-יוחדת יצחק, זיווג הגון מהרה. אביטל בת-יוחדת יצחק.

זיווג הגון מהרה.

אברהם לוי בן-נעמי, מרים, סנטי פטרוזה, חזרה בתשובה וברכואה שלמה.

לא לחזור לעבודה עם חילול שבת, מי שכתבה לי את זה,

והשם ימציא לך פרנסה בקרוב מהרה.

יעקב חיים בן דפנה, מרדכי ישראל בן דפנה, רחמים אבימי בן דפנה, כל טוב בריאות והצלחה.

בזריזות, בואו נסיים. קדימה, נמשיך הלאה.

אורן בן-יוחדת יצחק אורן בן-יוחדת יצחק אורן בן-יוחדת יצחק אורן בן-מיכל, זיווג הגון משורש נשמתו.

דוד רפאל בן-אלישבע, בריאות והצלחה וכל טוב.

דניאל בן-סרח, בריאות והצלחה וכל טוב.

זריז, חבר'ה, אחרונים.

בנים ובנות זרע חי וקיים לאייל משה איבגי,

בקרוב.

נועה בת עליזה, רפואה שלמה מהרה.

ג'סיקה, חנה, בת מקסים, איריס.

הזכירה לכל טוב בריאות והצלחה, לידה קלה כתרנגולת.

הצלחה לג'סיקה, חנה, בת איריס, מקסים ומתענן בן-ציפורה בכל העניינים.

דפנה, כוכבה, עודויה, אורית, בני דפנייס, כל הכל טוב דניז, בת סוליקה ודוד בן-דניז.

כל טוב והצלחה.

כן, אחרונים. למי יש שאלה? להרים את היד.

אם אפשר להעביר להם את המיקרופון.

זריז, אחרונים.

ענבל רבקה בת תמר אסתר רפואה שלמה בזרע חי וקיים מהרה

מדלן בת-אסיה, אסיה בתמר, רפואה שלמה, אווה בת-אסיה, מאיה בת-אסיה, רפואה שלמה מהרה. כן, אחרונים? אנחנו ממשיכים.

כן,

דבר.

שלום, כבוד הרב.

ערב טוב. ערב טוב.

לפני כמה חודשים הלכתי לעשות ניתוח של גלקלומה.

הייתי רואה טוב.

הלחץ היה גבוה, פתאום שם הסתפקו בניתוח.

אני עכשיו קוראים לזה כמה חודשים.

מה הרופאים אומרים, שיש להם מצב תקנה? מה?

אומרים, הם צריכים לסבלנות.

הרשתית חלשה עכשיו.

מה השם שלך ושם האימא? רפאל אליהו בן יצחק וחושב.

רפאל אליהו בן יצחק?

כן.

חושי.

מקודשי. חושי.

עם חטא.

מחושי. כן.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה, בפרט בעיניים. אמן. תשמע דברי תורה כל יום לפחות שעה.

או בקלטות או בשיעורים. אני שומע.

אין בעיה. כל יום שעה לפחות. אפילו יותר אני שומע.

טוב מאוד. בעזרת השם, רפואה שלמה. עמר, עזבו, עוד מה לעשות, אני מוכן לקחת, יאללה אתי.

מה? אני מוכן לקחת עוד מצוות, אם תגיד.

ללמוד. זה העיקר, ללמוד. אני מוכן לעשות אפילו להכנסת ספר תורה, בעזרת השם, אם אני אבריא,

איפה שכבוד הרב יגיד.

חזק וברוך. חזק וברוך. איפה שתגיד, אני מוכן לקבל את הכנסת ספר תורה,

שאני אבריא, בעזרת השם.

אני באתי ממרכז העיר, מרעננה.

שמעתי. אני שואל אותך שאלה.

בכבוד. יש לך את האפשרות להשקיע כ-30,000 דולר בספר תורה מהודר?

מה?

אני ארווה.

רק שאני אבריא בעשרת השם, שאני אראה עם עיני פקופות.

אתה יודע מה אתה לוקח על עצמך? אתה מבין את האחריות?

אני מוכן,

איפה שתגיד, כבוד הרב,

לעשות הכנסת ספר תורה.

טוב, אם תזכה, בעזרת השם,

לארגון שופר, ספר תורה לסופי שבוע.

מוכן? איפה שתגיד.

רק שאני אראה בזה. אמרתי, נו. בסדר, מוכן. עוד פעם,

השם יפקח את עיניך מהרה.

אמן.

שתזכה לראות את ספר תורה שאתה כותב.

רגע, אבל צריך להגיד לך מי יכתוב גם.

מה שכבודך יגיד אני מקבל. תיקח ממנו טלפון, אני אגיד לו שיש סופר ירא שמים.

בסדר, אוקיי, תודה.

הכל טוב. רק שנשמע בסדר. פרנסה טובה לאסף לוי בן יפה.

כן.

שאלה למי יש?

רגע.

הנה, יש פה עגיל.

אם יהלום, יעני.

כן.

שאלה למי יש?

תן לו שמה שאלה.

יפה טבבה. כל טוב בריאות והצלחה ויגיע לארץ-ישראל בריא ושלם.

הבבא בן מזל סלומון, השם יזכה אותו מהרה.

מה השאלה?

מיקרופון אפשר? את רוצה לשאול?

בבקשה לי, נו.

שלום, כבוד הרב. יש לי שאלה. אימא שלי נפטרה בגיל 46 בברית-המועצות

ולא זכתה להתקרב למצוות.

זה היה מזמן,

ואני מניחה שהיא לא היתה עולה לארץ. היא היתה בטח מתקרבת.

יש לי שאלה בקשר לדין נשמתה,

וגם כל השאר, שהם בעצם 90% מכל היהודים שעלו לארץ.

האם היא עדיין זקוקה לתיקון? האם נשמתה עדיין זקוקה לתיקון,

למרות שהיא לא ידעה על משמעות התורה ועל מצוות ועל שום דבר? את היום שומרת תורה ומצוות? אני משתדלת מאוד.

אני גאה בכך שלכל דבר שאני הגעתי אליו עד עכשיו,

הגעתי בעצם בזכות ההרצאות של הרב,

וגם

וגם הגאווה שלי בכך שהגעתי מתוך רצון חופשי, ולא מתוך אילוץ, ולא מתוך לחץ, אלא מתוך הבנה וקבלה שלמה. ובעזרת השם אני אגיע בקרוב מאוד, לכיסוי ראש. ידעתי. בעזרת השם, אבל לא היום. אני מאמין שזה קרוב מאוד.

אני רוצה להגיע לזה לבד, בעצמי.

לבד? אני אתן לך, ואת עשית את זה לבד. יש לי כיסוי ראש, זה רק בעברי. שלי? אה, יפה. לא, לא נתת לי ולא קיבלתי על עצמי, פשוט קיבלתי את זה ככה. מתי את מתכננת את זה? היום, היום. לא, לא, לא היום, מה פתאום? עוד מעט.

מה? לא, מתי את מתכננת את זה? היום אני שמה את כיסוי הראש הזה כל שבת,

ואני בינתיים ממשיך, מתי את מתכוונת? אני שואל.

עכשיו, עכשיו.

לא היום. ולא היום.

עכשיו זה לא יום, זה לילה, כן?

לא מתוך לחץ ולא מתוך לחץ. ודאי, אני רק שואל מתי. אני רוצה להגיע ליום הזה לבד. אני אמרתי שלא, אבל תגידי לי מתי.

אני לוקחת על עצמי בשנה הקרובה.

בשנה הקרובה. רגע, רגע.

ומה תרוויחי עד אז?

אני לא רוצה להרוויח שום דבר. לא, מה תרוויחי עד אז, שלא תשימי בינתיים? מה תרוויחי? אני רוצה להגיע לזה,

את תגיעי את השנה, ואני שואל, מה תרוויחי בינתיים?

תרוויחי או תפסידי?

אני אפסיד. למה את רוצה להפסיד?

אני לא רוצה להפסיד. אז בואי נרוויח. אבל זה שאני אעשה את זה מתוך אילוץ,

למה אילוץ? תגידי, תן לי, תן לי, בלי אילוץ, אני לא אומר כלום.

אבל עדיין לא ענית על השאלה שלי.

אני אענה לך. אני אענה על אימא, אני אענה.

למה אני אענה?

כי, אמא, תקחי על עצמך, את ודאי תסייעי לה כמה חודשים לפני.

אני לא רוצה לעשות את ה... מתוך אילוץ. שמעת? לא. בשביל מטרה מסוימת או בשביל לקבל את זה? למה? את רוצה לעזור לאמא. מה אפשר לעשות לאמא אם לא עושים לה זכויות?

תדעת מה שכתוב. אבל השאלה שלי הייתה,

בלי, נגיד, להביא בחשבון אם אני אשים כיסור או לא אעשה משהו מסוג זה, כן.

האם באופן כללי, היא צריכה תיקון. היא צריכה. עדיין בן-אדם שחי בגלות רכות מתורה חייב, צריכה, צריכה. אני אסביר לך למה. אדם שחילל שבת

זה עבירה חמורה ביותר. אדם שאכל נבלות או טרפות או מאכלים אסורים זה חמור ביותר. אדם שלא שמר על טהרה זה חמור ביותר. זה הרבה עבירות. עכשיו, להגיד שהיא לא ידעה בכלל, בכלל, מיהדות, היא לא ידעה.

ההורים שלה ידעו, אבל אסור היה בברית-המועצות במגזר. אם היא הייתה אנוסה,

אם היא הייתה אנוסה, אנוסה, שלא יאכלה בשום אופן,

כי זו הייתה סכנת נפשות,

יש דברים שוודאי יתחשבו בשמים. זה בגלל זה שהיא נפטרה בגיל 46 ממחלה קשה ומסבל רב.

זה לא בעצם, זה לא התיקון שהיא, אם זה מתוך תשובה, כן. אם זה לא מתוך תשובה, לא. לא, לא מתוך תשובה. זה מה שאני אומר.

לכן אני אומר את שני הצדדים. אם זה מתוך תשובה, זה איסורים ממרקים.

אם זה לא מתוך תשובה, זה איסורים לא ממרקים.

עכשיו, את יודעת שמי, לדוגמה, חי באיסור, בלי טהרה, זה כרת, וכרת זה בגיל צעיר נפטרים.

אז יש הרבה דברים כאלה שהם בעיות חמורות. אני לא דנדיני שמים, מה החשבון בדיוק וכמה, אבל ברור שמי שלא שמר תורה ומצוות חייב עזרה מלמטה.

למעלה, הוא כבר לא יכול לעזור לעצמו.

רק הילדים, המשפחה או האחרים,

שיקבלו על עצמם לטובת הנשמה, לכן עושים לעילוי נשמת הנפטר,

זה יועיל.

אם אתה מקבל כיסוי ראש שזה קידוש או שם גדול,

וכשזה בפרהסיה זה עוד יותר.

ולמרות שאת לא רוצה באילוץ,

את רוצה לעשות לכבוד אימא, שזה כיבוד אב האם,

שלכבד אימא לאחר מותה זה יותר מה שחייבים בחייה.

יותר חמור אחרי מיטתם של ההורים ובפרט שהיא לא יכולה לסייע לעצמה וכל עזרה שתשליכי לה למעלה היא ודאי תודה לך ומן הסתם גם תעזור אם היא יכולה אם לא עכשיו אז בהמשך

אז החשבון הוא פשוט להשסיד זמן אין טעם וכדאי שאולי פעם אחת תעשי איזה מצווה באילוץ מחושב

אבל הבעיה שאני, אם אני אשים כיסוי ראש, אם וכאשר, או, זה יפה אמרת, אם וכאשר, אני לא אעשה את זה בשביל לקבל שכר. לא, את לא תקבלי. בשביל אמא לא בשביל אמא. אני רוצה לעשות את זה. למה לא בשביל אמא?

למה לא? בתוך הבנה. בשבילך אני מסכים שאת לא עושה בשביל שכר, עושה מצוות לשם שמים.

אבל אם את יכולה לעזור לאמא,

למה לא לעזור לאמא?

אם היית שואלת אותה אם את רוצה שאני אעשה

בשבילך את זה, לא בשבילי, אני לא רוצה שכר,

אבל בשבילך את רוצה, והיא הייתה אומרת לך כן. גם לא היית עושה?

הייתי חושבת הרבה. הנה, תחשבי מצדי, את יכולה להיות שהבאת ותחשבי. ונוסף לכך יש לי עוד הרבה סיבות לעשות את זה, ועדיין לא. אני לא אגיד יותר חשובות, כי כל דבר הוא חשוב בפני עצמו,

אבל אני אמרתי שאני רוצה לרצות את זה איזה יום אחד, יום בהיר אחד,

בהיר דווקא.

אפשר לסובב את האור אלייך, יהיה בהיר מאוד.

אבל אני אסביר לך משהו, תקשיבי טוב.

אימא שלך עכשיו זקוקה לעזרה.

אין מי שיעזור לה כרגע חוץ ממך.

אני עזרתי לה, ועוזרת וממשיכה. היא צריכה עוד. אימא שעלה היא לעשות חוץ מכיוון. אני לא אאלץ אותך הערב, אפילו אם תרצי.

רק אם תגידי לי, תן, אני אתן.

למה?

שלא יהיה מתוך אילוץ.

אני רק אומר לך,

תחשבי טוב, יום אחד תשיני, בינתיים את הפסדת

ואימא שלך הפסידה.

מה מרוויחים מזה שמפסידים?

הרי את יודעת שאת מוכנה נפשית לעיתוי, רק יום אביב את מחפשת.

אבל את צריכה להבין, בינתיים

את עוברת עבירה שסתם, סתם, סתם את עוברת עבירה. סתם.

סתם.

לא, זה לא בדיוק סתם. יש סיבה. אני אשאל אותך שאלה. אם יש סיבה, אני יודע. היא לא סיבה מצדיקה, כי הקדוש-ברוך-הוא לא מצדיק.

נגיד שאת עכשיו מגיעה לגיל 12 ובת 12 חייבת במצוות, נכון?

ואת אומרת לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם, ראנה, אני מבינה שאתה חפץ שאני בגיל 12 אהיה בת-מצווה,

אבל אני מבקשת לא לעשות את זה בגלל אילוץ של הגיל.

תן לי לעשות את זה מתי שיהיה יום אביב.

אני בטוחה שלא נולדתי כאן בארץ הייתי עושה את זה עוד לפני גיל 12, אז הבת שלי עשתה. את רואה, את רואה, את רואה. אבל עליתי בתור אישה מבוגרת,

לא מבוגרת, כן. בוגרת, עם ניתן תרבותי מסוים שקשה מאוד לפרוץ את הגבולות שלו, וגדלנו, את מונחת, את, גדלנו כאטאיסטים גמורים, מה לעשות? את, מה השם שלך? מה השם שלך?

חדנה.

אלא.

אלא.

את מונחת כבר בתוך היהדות פיקס. את מבושלת 100%.

יש גורמים חיצוניים,

שאת יודעת שהם לא מוצדקים,

שמניעים אותך כרגע מלעשות זאת בחיפזון.

השאלה היא אם זה מוצדק או לא מוצדק.

זה לא מוצדק,

אבל לצערי אנחנו חיים בחברה מסוימת,

שיש הפתק הזה שקיבלת לאחות, זה בעצם ממני. ראיתי, ראיתי.

כרגע אני בלי עבודה. אני לא יכולה למצוא עבודה. נתתי לך ברכה. כן.

ואני מיוחדת בכלל אם אני לא אמצא עבודה. עוד פעם.

לא באילוץ. תקשיבי, לא באילוץ,

וברכתי אותך בלי אילוץ, נכון?

שתמצאי עבודה גם בלי הכיסוי-ראש, אמרתי, נכון?

עם הכיסוי-ראש, בטוח יותר מהר.

אני אחשוב.

או, את זה אני אוהב. אני אחשוב.

כן.

דרך אגב, הגברת הזאת הייתה אחות,

היא עזבה את בית-החולים בגלל חילול שבת בבית-החולים,

והיא לא מצאה עבודה עד עכשיו מאז. כמה זמן זה?

חצי שנה?

האבטלה שלי נגמרת עוד שלושה שבועות, והאבטלה שלה נגמרת עוד שלושה שבועות, והיא יכולה למצוא עבודה בתוך שבועיים אם היא תשים כיסוי ראש, אבל היא לא רוצה אילוץ.

אבל בינתיים האבטלה, מאלצים אותה לא לקבל יותר כסף, זה כן, לא שואלים אותה.

אבל אני רוצה לעזור לה, ואני מקווה גם שאני אצליח, והיא תצליח, זה העיקר.

מאיר חיים בנו זה זיווג הגון משורש נשמתו ורפואת הנפש בשלמות.

יהודה ברכה בן מסעודה,

הרואה אותנו מפלורידה, זיווג הגון השנה מהרה.

רק שתדעי שלא רואים אותך פה ושומעים.

בכל העולם מסתכלים ושמעו,

ואני בטוח שירקדו משמחה אם ירושת שימי כיסוי ראש, לא מתוך אילוץ, עד סוף הערב.

כן.

מה?

הבנתי.

היהודי שיש לו בעיה בעיניים בגלל הניתוח שלא הצליח מוכן לשים ציצית. בבקשה.

בטח זוכר.

מה נשמע?

חמש שנים אני בלי אבא.

כך, תן לה. הבן שלי נפגע.

כך.

רציתי לבקש ברכה. מה השם?

מה השם שלך? בן דוד יעקב. בן דוד יעקב. בריאות,

הצלחה, פרנסה. אמן. בכל תוא. אמן. תהיה בריא.

כן.

בבקשה.

כן.

שאל, בני. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני שומע הרבה קלטות שלך. אני מאוד שמח לראות אותך, ותודה רבה שזה,

שזה,

שזכית. שזכילו כולנו להיות פה.

ליהנות ממך. יש לי עכשיו שתי שאלות, אם אפשר. בבקשה.

בבקשה.

השאלה הראשונה היא, האם יש קשר בין הפולסא דה-נורא שעשו לאריאל שרון לבין מצבו הרפואי כרגע?

האם יש קשר בין? הפולסא דה-נורא שעשו לאריאל שרון.

אין שום קשר. הפולסא דה-נורא לא עושה שום דבר חוץ מכותרות בעיתונים.

והשאלה השנייה שלי היא, למה כל הזמן אחרי איזה אסון נורא שקורה,

כמו למשל אסון תאומים או איזה רצח רבין או משהו,

הם מוצאים את זה אחר כך, כשזה כתוב בתורה.

והשאלה שלי היא, למה אי-אפשר למצוא את זה לפני הזמן ולמנוע אסון כזה?

קודם כול, בשביל לדעת פרטים כאלה היה צריך להיות נביא,

בשביל לדעת שזה יקרה.

אם היה נביא שהיה לדעת שזה יקרה, היו מוצאים את זה לפני.

אבל כיוון שאין נביאים,

אז ממילא רק אחרי זה קורה, מוצאים את זה שזה היה כתוב לפני.

הבנת?

תודה רבה.

גם לך.

כן, ברכה, שהחיינו. ברוך.

ברוך אתה, אדוני.

אלוהינו מלאכה העולם שהחיינו והגימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. חזק וברוך. כבוד הרב, יש לי בקשה.

כן. שתברך אותי כל בוקר.

כל בוקר זה מוגזם.

אני בקושי מספיק לברך את ברכות השחר.

אבל,

בעזרת השם יתברך,

הברכה שנתתי לך וזכות ספר התורה שאתה החלטת זה גדול מאוד,

אבל בעזרת השם תבשח. בעזרת השם כל פעם שבצעת ספר כזאת יברך אותי.

זה קשה להתחייב. קשה מאוד להתחייב על דבר כזה. השם בקדמון. לא, לא, לא. זה קשה. קשה. גם כשהוא יהיה. בעזרת השם יתברך, השם יעזור לך.

כן.

ואני אדבר אחר כך, ואני אצטרבש.

הרב, השאלה שלי,

שבליל שבת אני יוצא מהבית,

וברגע שאני דורך בחוץ בשביל,

ההור נדלק מהשכן. הוא מפעיל איזה חיישן כזה נגד גנבים.

כן.

האם זה מותר או אסור לעבור משם? אתה לא יכול לצאת משם אם אתה גורם להדלקה.

אבל פסיק רשע, אני לא רוצה שזה יקרה. אני פשוט עובר, וזה לא מעניין אותי. נכון. פסיק רשע, זה מה שקורה.

זה מוכרח שזה ידלק, לכן אתה לא יכול לצאת משם.

ועוד עניין,

אני יכול למצוא לזה פתרון כדי לצאת מהכניסה האחרת?

קודם כול, לאן אתה יוצא?

לשיעור תורה.

לאן? לשיעור תורה.

לשיעור תורה, בסדר.

אבל אתה יכול לצאת רק ממקום שאין בעיה שאתה תגרום להדלקה. יפה. אז יש לי עוד כניסה מהבית,

כניסה שנייה. כל מקום שתצא ולא תדליק את האור, אין בעיה.

אין בעיה, אבל זו כניסה שכשאני יוצא ממנה זה מקום חשוך,

עם מזיקים והגמרא בעצמה ומסכת פסחים אומרת לא יעבור אדם לבדו בדרך מפני מזיקים. אז מה אני עושה במצב כזה? מי אמר שיש מזיקים? איפה יש מזיקים?

זה מקום חשוך, בכל מקרה, אתה לא... לא כל מקום חשוך זה מזיקים, גם חדר מדרגות חשוך, זה לא אומר שיש מזיקים. אז זה עדיף מאשר לעבור משם. מה זה עדיף? אסור לעבור במקום שאתה מדליק את האור.

אוקיי, תודה. רגע, יש עוד אפשרות לשכנע את השכן שלא להדליק את האור. לא, לא הייתי אומר.

לא שייך? לא כדאי.

אה, לא כדאי?

למה לא כדאי?

שהוא לא יגרום לחילול שבת.

למה לא כדאי?

אתה רוצה להביא לו DVD אולי?

אז זה לא טס... וגמרנו.

ננסה.

יש עוד אפשרות אולי,

והיא?

לעשות איזו מחיצה שהעין לא תראה את מי שעובר אצלכם מהחצר.

איזה מקום פתוח כזה, אתה לא נראה. אם תשימו יוטה שתפריד והעין לא תקלוט בכלל את מי שעובר,

הצל עובר, היא תראה את זה, זה, יוטה, שלא ייראה.

אבל הצל שלי ייראה.

אבל יסתיר את העין.

תתייעץ אז, חשמלאי.

בסדר, אז הוא יסביר לך איך אפשר לעשות, שלא תראה העין. תודה רבה, כבוד הרב. כל טוב, חביבי.

שבת שלום.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי אמותי שעברה אירוע מוחי פעמיים,

מזה שנתיים,

ואנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות.

וגם מעבר לזה,

מתברר שגם הילדים שלה התחתנו.

בת כמה היא?

בת 64, משהו כזה, כן.

האירוע המוחי זה בגלל כריש דם?

אין לי מושג למה זה. זה פעמיים עבר לאירוע מוחי, ובפעם השנייה זה החמיר,

והיא ממש מרותקת למיטה.

כבר שנתיים.

ותוך כדי זה גם הבנים שלה, כאילו שני הבנות שלה התחתנו, והשלישית עכשיו בדרך לחתונה,

והשלישית עכשיו עוד מעט צריכה להתחתן,

ולא מוצאה פתרון. ובינתיים הזוג הראשון שהתחתן,

שלום בעת שלהם לא מי יודע מה, לא טוב.

ופשוט כל רגע בעלה של אחת הבנות אומרת לי שזו פצצה של זמן, עוד מעט אנחנו מתפרקים,

אני לא יודע מה לעשות.

הם שוברים תורה ומצוות?

לא.

נו, אז בטח זה פצצת זמן.

אז אני לא יודע. תגיד להם שיקבלו עליהם לשוב בתשובה שלמה, ובעזרת השם גם יועילו לה, לרפואה שלמה.

אמן.

תהיה בריא.

כן.

שלום. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני שמח להיות פה במעמד הזה.

רציתי להגיד כמה דברים לגבי, להתייחס למה שאנשים אמרו פה בקהל.

לדוגמה, בהתחלה אחד פה אמר שהוא מתבייש,

שהוא חוזר בתשובה, ו...

אז אני יכול להגיד מניסיון אישי שאין מה להתבייש, כי גם אני חזרתי בתשובה לפני ארבע שנים,

ונכנסתי לישיבה.

ואומנם בהתחלה היה הרבה,

אומנם גם בהתחלה, כשאני באתי לבית-ספר, נכנסתי לבית-ספר פתאום עם כיפה,

שאר דברים, ציציות והכול,

כרגיל כולם אומרים, השתגעת, התחרפנת והכול,

ואחרי זה, עם הזמן, הכול התהפך לטובה, ובעצם כולם ראו מי החכם ומי הטיפש,

מי התחרפן ומי עדיין נשאר מחורפן.

וזה אחד. לגבי,

היה עוד משהו שרציתי להתייחס אליו.

אה, לגבי הבחור הזה ששאל לגבי יצחק רבין, תאומים וכל זה,

אם הוא היה קורא את הספר לגבי כל התגליות בתנ״ך,

הוא היה רואה שכתוב שם שאותו אחד שהמציא את הדבר הזה, את הנוסחה הזאת במתמטיקה,

לגלות את התדרים בתנ״ך,

הוא היה רואה שכבר גילו את זה, יצחק רבין, לגבי יצחק רבין, גילו את זה כבר לפני שהוא עלה אותו יום בתל-אביב,

גילו את זה, ראו את זה,

הביאו לו את המכתב למזכיר שלו,

המזכיר שלו הביא את זה בעצמו ליצחק רבין, והוא אמר שהוא בוטח בעם שלו והוא לא מפחד.

הוא לא מאמין בזה,

ובעצם מה שהיה כתוב התגשם ובאמת נפטר.

אז אומנם יש דברים שמגלים אחרי שהמאסה קורה,

אבל לגבי יצחק רבין,

הדבר התגלה עוד לפני שהמאסה קרה.

Thank you very much.

עכשיו,

הבחור פה שאלה, רק רציתי לשערה ולברך אותו,

אותו ואת כל החברים שלי שולחים לי שיעור תורה בליל שבת,

כל ליל שבת,

זה אביחי, אביחי בן-ציפורה ולשאר החברים בשכונה,

שיחזרו בתשובה שלמה, וגם להורים שלי, שכל תושבי עפולה יחזרו בתשובה שלמה.

בכלל.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי חבר ששואל לגבי טרנסים, ללא מילים.

הוא לא יכול בלי זה?

הוא חרדי אפילו?

מה הוא עשה לפני שהטרנסים דעסה?

ציון גולן, משהו כזה, אז הוא, מה הוא עשה לפני?

לא יודע.

רק הטנגו?

הוא אמר שלא יכול בלי זה.

ללא מילים.

ללא מילים. תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק, תקה-תק.

הוא גם לומד גמרא ככה?

לפעמים זה עוזר לו, יכול להיות שכן.

טוב, הוא בטרנס-מידיינים.

יש לי עוד שאלה, אז מה התשובה לגביו?

שהוא צריך לצאת מזה.

זה מה שאמרתי לו.

כן.

יש לי עוד חבר שהוא מתחזק,

ברוך השם.

ההורים שלו לא דתיים.

ואני שואל בשבילו, כשהוא הולך להורים שלו, זה לא נעים לו מבחינת האוכל.

הוא לא מוכן לפגוע במשפחה שלו.

אין דבר כזה. הוא לא יכול לאכול דבר אסור,

והוא יכול להגיד,

תחילה, הוא לא אוכל דבר אסור. נגיד הוא מכין ביצה או דברים קטנים כאלה,

אבל ההורים שלו לא שומרים, ביצה זה אין בעיה, ביצה. מה הבעיה עם ביצה? מבחינת הכלים.

מה יש לכלים? כשרות כלים. יכול להיות שהם לא משגחים אולי.

מה, הם עושים לו בבשרי?

לא יודע.

אז צריך להקפיד, כמובן, שלא לעבור על איסור. אם הוא לא עובר על איסור, אין בעיה. אם הוא אוכל גבינה שהם קנו והגבינה היא בסדר, אין בעיה. אם הוא אוכל מלפפון והוא מאסר בעצמו, אז אין בעיה. וכן על זה הדרך.

אבל לאכול איסור, אסור לו.

כן, זה פחות יש בעיה.

ובקשה אחרונה, יש לי ילד שהוא אלרגי לחלב,

אלרגיה מאוד קשה. גם בנגיעה, היינו אתו בטיפול נמרץ ופעולים אחרון.

אם אפשר, לברך אותו. חושן יוחאי בן-סימון.

דרך אגב, אם אתה מדבר על זה כבר, על חלב, שזה מסוכן,

יש לנו איזו תגלית מדהימה,

יש must take must

של נגדים,

שזה למעשה שייך לאליף,

על חלב, על חלילית.

אתם יודעים שאנחנו לא אוכלים עלית שטראוס,

שטראוס מאוס, מילקי מאוס, כן?

חלב פאיה.

אז העילית הזה כותב, היום הראו לי את זה,

שהמסטיק הוא פרווה,

אבל מצוין שם

שייתכן

שהוא עבר ליד קו

או לא עבר ליד קו, היה בקו,

המסטיק בקו, או שנגע בחלב או משהו עם חלב, לאחר ריצול חלבים. לאלה שאסור להם לאכול חלב,

שייקחו בחשבון

שזה פרווה חלבי.

מה פירוש? שטראוס מאוס עשו פטנט כזה עם גלוטן. יש אנשים שלא יכולים לאכול גלוטן סכנה, יכולים למות.

אז הם כתבו בפסח שהם לא אחראים אם יש גלוטן.

עכשיו עשו פטנט כזה, כי הם מקבלים כל הזמן תביעות ייצוגיות במיליארדים,

אז לצאת מן הספק הם מודיעים שיכול להיות שטיזו על זה חלב או משהו שזה היה בקו כזה פרווה,

פרווה,

אבל עם סכנת חלבי. שמעת כזה דבר?

אז הבן שלך צריך להיזהר עכשיו ממסטגה, ממסטיק.

תשים לב, גם באותיות הקטנות,

אפילו אם כתוב פרווה ולא חלבי,

זה סכנה לפי עילית מגדים.

אומנם לא כתוב על עילית מגדים של מסטיק בדץ,

אבל זה בהכשר בדץ.

ולמה בדץ לא שם חותמת על זה?

בגלל שזה מאוס, לא יפה לאכול מסטיק.

מפני כולם.

אז הם לא נותנים על דברים כאלה את החותמת על הדבר, אתה מבין?

אבל מגדים יש לו הכשר בדץ,

וזו שאלה שאנחנו עומדים לשאול עכשיו את הבדץ,

איך אפשר לתת על פרווה עם סכנת חלבי.

פרווה.

זה לא בטל בשישים? אז תשים לב לגבי הילד שלך. זה לא בטל בשישים? אין בו, מה? זה לא בטל בשישים, כאילו, ו...

הילד שלך אצלו חלב ו...

בטל ושישים, הוא יכול להיות בסכנה. נכון, מבחינת אבל ההלכה, אין דבר כזה עכשיו בטל, לא בטל, צריך להודיע חלבי או פרווה, תחליט.

אחר כך בטל, לא בטל, זה חשבונות של הבדץ, לא שלנו.

חלבי או פרווה.

היום נודע לי גם ששוקולד מריר הוא בחזקת חלבי,

ואנשים לא יודעים את זה.

יבררו עם פוסקים לברר האם שוקולד מריר זה פרווה. פעם היה כתוב פרווה,

אמרו לי היום שלא כתוב על מריר פרווה.

כתוב על מריר חלבי. למה? כי הוא בחזקת חלבי. אתה אומר שיש מריר שכתוב על חלבי גם? כן, נתקלתי בזה שלאחר ייצור חלבי, בגלל שהם מפחדים מהתביעות שאתה אומר. אתה רואה?

הנה לך, ואנשים מוחזק אצלם בראש שפרווה זה תמיד היה מריר, אז לא בודקים יותר.

ופתאום הם משנים החברות והציבור לא יודע,

והשם ירחם.

הם עושים עוגה,

חושבים שהיא פרווה, בסוף היא חלבית,

ואוכלים אותה אחרי בשר.

אז צריך לשים לב גם באותיות הקטנות בעידן הזה של החברות המתועשות שדואגות לתביעות ולא לצרכן.

כי לא אומרות לו, ברור, מה יש פה?

מה שם בנך?

חושן יוחאי.

חושן יוחאי.

אתם לא אוכלים עלית-שטראוס.

לא, מגדים. ברוך השם. הוא אוכל רק מחנות טבע, משהו מיוחד. הבנתי.

אבל גם מגדים זה בעיה, זה עלית.

זה עלית.

לעילית תמכו בחילול שבת. זה מה שאני זוכר. אתה אומר לי, זוכר. אתה קורא ארבע כנפות. כן. יופי.

מה השם של הילד?

חושן יוחאי.

חושן יוחאי בן? סימונה.

סימונה. השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה. אמן. חזק ברוך.

תהיה בריא.

מה את הכיסוי לרפואה של הרפואה?

היא לא רוצה אילוץ.

אני מחכה שהיא תגיד, תן.

תן.

אם היא תגיד לי תן, אני מקווה שהיא לא תאלץ אותי לתת,

אבל,

כן.

רפואה שלמה לאהוד יהודה בן אסתר.

בחזרה בתשובה לאיתן, אדמוני בן שרה.

כן, כך.

יש לו עוד שאלה? נשאר לו עוד משהו? סבבה?

הופה, איזה אחיזה של המיקרופון. אתה מופיע במועדונים?

עובד. עובד.

עובד. שוב פעם, ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי עוד שאלה.

עוד שאלה.

אנחנו בשכונה, חבר'ה,

מתכננים, אתה יודע, בעזרת השם, נטוס לאומן.

הופה.

אתה יודע, בסבבה.

ברור.

עכשיו, חלקנו לא שומרים שבת, חלקנו שומרים.

יש גם כאלה, אתה יודע, שלא עלינו, לא שמרו כשרות.

ואני שואל אם זה בסדר, אתה יודע, שנטוס, אם אנחנו לא חזרנו בתשובה שלמה.

אני חושב שכדאי שתטוסו קודם לרבי שמעון בר יוחאי.

היינו, היינו.

וזה לא עזר.

עזר, לאט-לאט אביי.

לאט-לאט.

אז אם אתם רוצים לטוס ואתם מחפשים את הטיסה,

אז אפשר לטוס.

אבל אם אתם מחפשים לחזור בתשובה, אפשר גם בלי לטוס.

אהלן, סבבה.

השאלה מה הטיסה תעשה. אתה מבין, האם הטיסה, אתה חושב, מחזירה בתשובה, או ההחלטה שצריך לחזור בתשובה? ההחלטה.

ההחלטה.

אז אם אתה מחליט,

או החבר'ה מחליטים לחזור בתשובה, אפשר לחסוך את ה-400-600 דולר ולקנות בזה תפילין מהודר.

יש, יש תפילין מהודר.

אז אפשר לקנות דברים נוספים.

כמו מה?

מצוות, מזוזה מהודרת, ציצית מהודרת. ברוך השם, שומרים על זה.

הכול יש.

יש. ברוך השם.

אפשר לעשות חיסכון לחתונה.

וואלה, בעזרת השם.

סבבה. על הדרך אתה יכול לעשות לי ג'סטה, לתת לי ברכה.

בטח, ג'סטה, רק בג'סטה.

מה השם ושם האימא?

אלדד בן טלי.

איך? אלדד בן טלי.

אלדד בן טל. טלי. טלי? כן.

אלדד בן טלי,

השם יזכה אותך,

נחזור בתשובה שלמה בסיווג הגון מהירה.

לפני הטיסה.

תודה, כבוד הרב.

סבבה.

סבבה.

פה, פה, חיים, חיים.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

אני רוצה לבקש את עזרה ממך.

בערך לפני ארבעה חודשים אבא שלי נפטר.

לא שומעים?

שומעים, שומעים.

בערך לפני ארבעה חודשים אבא שלי נפטר,

ואין אצלו אח או בן-דוד שיכול לומר עליו קדיש,

ורק אני במשפחה. ואני רוצה לעזור לו שיגיע למקום טוב, לגן-עדן, שיהיה לו טוב למעלה.

אז מה אני יכולה לעשות בשבילו?

קודם כול, יכול מישהו מבני המשפחה הרחוקים, או מישהו שהוא אפילו לא בן-המשפחה, לקבל על עצמו להגיד קדיש.

אבל זה מאוד מסובך, כי הם לא ממש שומרים.

אפשר למצוא מישהו, אפשר גם לשלם כסף למישהו שמוכן לעשות את זה. כן, אבל אני רוצה להיות בטוחה שבאמת,

כאילו, שהוא יגיד. כן, שהוא יגיד וכל זה. תראי, אם את תגשי לאחד מהרבנים החשובים שניתן לסמוך עליו, דרור,

הנה יש פה יהודי שאני סומך עליו,

קוראים לו דרור, הוא יושב פה ליד המצלמה, תרים את היד, תרים את היד, כן.

הוא מוכן להגיד בלי כסף, נכון? בלי כסף, אני מכיר אותו, בלי כסף.

את רק תגידי לו את השם ואת השם של האימא של האבא, כן? משום שהוא יגיד את זה לעילוי נשמת.

כן, ומשהו שאני יכולה בשבילו לעשות את זה. ודאי, לחזור בתשובה שלמה, ללכת בצניעות תמיד, ולבנות בית נאמן בישראל. כן, אבל זה קצת בעיה,

כאילו, קצת קשה לי לחזור בתשובה בשלמות.

למה?

כי, כי, לא יודעת, אני לא רואה את עצמי כמישהי שצנועה עם כל ה... למה לא? למה לא? מה עם הכול? למרות שאני מאמינה, ואני כבר בתהליכים,

אני רוצה להתמיד, כן, אבל מה זה עם כולה, כולה, מה כולה? הולכים עם בגדים צנועים, זה הכול.

נכון, התפילות. תפילות זה קשה? לא, זה לא קשה, אבל צריך, כי אתה יודע, מחילוני לעבור מישהו בבת-החיים. גם אני עברתי משם.

לא טוב?

מעולה.

הנה, את רואה, ואני מזכה את הרבים ומשתדל והכול, מה הבעיה?

תמצאי לך אחר כך חתן יהודי, ירא שמים, צדיק,

שישמור עלייך, תשמרי עליו, תבנו בית נאמן, יהיו לך ילדים צדיקים עם פה עלייך, ככה, מתוקים כאלה,

הולכים לתלמוד תורה,

תברכי אותם בליל שבת, יברכו אותך, יעשו לך כבוד, הכול.

את מבינה? לא יהיו רק בסבבה.

כן, ועוד דבר, אתה יכול בבקשה לברך אותו? בטח. מה השם, שם האמה?

גלייזר דוד בן פאינה.

את מי אני מברך?

אה,

אז זה לא מברכים, זה נקרא לעילוי נשמת.

אמרחם על כל בריאותיו וירחם על נפש לא המשמה של אליעזר.

לא אליעזר,

דוד בן פאינה.

דוד בן? פאינה.

פאינה, השם יניחהו בגן-עדן, בכלל מתי עמו ישראל, בזכות

תשובתך והקדיש אמן.

תודה רבה.

הנה פה הבחורצ'יק, תן לו כאן, כאן, כאן.

בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

כן.

אוקיי, קודם כול אני רוצה להתחיל. תגביר את הקול תודה.

אני רוצה להתחיל בזה שהשרב הבחור הזה שרוצה לטוס לאומן.

תגביר את הקול תודה. בעזרת השם, שכולנו ניסה לאומן. בעזרת השם. מה, אתה רוצה להשאיר אותי לבד?

לא, אמרנו, אמרתי כולנו. אה, כולנו, הבנתי. אתה בראש.

כן. אתה תוביל את הרכבת.

כן.

לטוס ברכבת, כן.

כן, ברכבת, בתוך אומן.

יהיה בסדר.

כמה דברים.

קודם כול, בקשר לגברת הנחמדה פה,

אני מוכן גם להגיד קדיש, ואני בטוח, הנה, עוד יהודי מוכן להגיד. אני בטוח שכל אחד מפה יוכל להגיד קדיש,

זה לא בעיה.

זה בכלל לא בעיה.

בין כול, גם אני באתי מהחילוניות.

אני גם שנה מתחזק עם בן-דוד שלי, אמיר אשטון,

שהוא באמת חיזק אותי בזכות גם רבנו הקדוש רבי נחמן.

באמת, אנחנו מתחזקים, ואני יודע באמת כמה זה קשה עם ההורים ללכת עם כיפה ועם ציצית.

ואתה יודע, אני גם בצבא, ואני רוצה לשאול אותך שאלה בקשר לזה.

אני מבין את הרגשות האלו. אני מבין את הרגשות המעורבים האלו, ומה יהיה, וזה לא מתאים, וזה לא נוח.

אני יודע, זה לא נוח. זה לא נוח לנו, כי אנחנו רגילים למשהו אחר.

אבל תכליתיות היא לא כל כך אולי מעולה בנוחות.

זה מה שבטוח.

אבל באמת,

אני מרגיש מיום ליום כמה באמת אני עקום.

והייתי עוד יותר עקום,

כמה באמת לא הייתה תכליתיות בשום דבר ממה שהייתי עושה.

שום דבר לא היה ממלא אותי.

באמת לא היה ממלא אותי כמו שחרית.

חשבתי עסלן כזה,

אבל אם הייתי צריך לקום ב-5 בבוקר לעבודה, לעבוד בשביל 50 שקל, אז הייתי כאן.

הייתי כאן.

אבל בשביל שחרית לא הייתי כאן,

כי זה לא היה נוח.

ואני חושב שכל אחד צריך לשאול את השאלה מה נוח ומה תכליתי.

ואני חושב שהתשובה תהיה ברורה ביותר.

כמובן, חזק וברוך. מה עם השאלה לצבא?

בצבא יש בעיה.

יש כמה בעיות עכשיו, לאור שר הביטחון שלנו, של העובדים.

יש בעיה. אני בצבא הרבה זמן,

ומזמן הצבא שלנו הוא כבר לא צבא לא יהודי ואפילו לא ישראלי, הוא צבא פלסטיני, דרוזי, וכל הגויים חוגגים שם. באמת,

אני אומר את זה ואני רואה את זה מקרוב.

אני לא יודע אם יש תשובה באמת למה שאני עומד לשאול אותך, אבל בעזרת השם, שתענה לי,

באמת כואב לי לראות שיש הרבה דרוזים נוצרים,

היום גם בנות, אי-אפשר לדעת מי נוצרייה, מי לא נוצרייה,

ואני נתקל בזה.

ובנות ישראל,

באמת, בנות ישראל, ככה מתחככות עם הגויים, מה שנקרא,

והתבוללות עצומה יש, לא רק בבסיס שלי, ואני רואה את זה בכל מקום.

בכל מקום אני רואה את הדבר הזה,

ואני באמת לא יודע מה לעשות.

אני באמת, אני זורק מילים, אתה יודע מה, כל כנס שיש, אני לוקח תהילים, מחלק לכולם וזה, או דיסקים, באמת, מה שבא לילה.

אבל אנשים לא מקשיבים, הם לא מקשיבים.

הלב שלהם סגור.

אולי הם מבינים במוח, אבל הלב שלהם מאוד סגור. מי שאוכל מאכלות אסורות, הלב שלו סתום, נכון.

אני לא יודע מה לעשות.

תשכנע אותם אולי ששבועיים יאכלו מאכלות כשרים, אל תסביר אפילו למה, תגיד, תעשה לי טובה רק,

ואחר כך תיתן להם דיסק וזה יעבוד.

מה זאת אומרת מאכלות כשרים?

מה שכשר, שיש השגחה של בדצים.

אה, כי הוא רק בדצים.

כן.

דרוזים הוא לא רוצה להחזיר בתשובה.

לא, חס ושלום, הדרוזים האלו,

לא, הם חבר'ה טובים, חבר'ה טובים.

כן. אין חבר'ה טובים, תלוי למי. למה? הם חבר'ה של יתרו.

בסדר, אני לא יודע, אני לא רואה את זה ככה.

לא חשוב.

שים משקפיים. אולי כי,

זה נשקפת. זה נשקפת, חבל.

זה שמור לפרץ.

כן.

תשמע, יש המון דברים שאני לא מבין אותם, אולי דברים שאני אראה... בקיצור,

הדוגמה האישית שלך בתוך המחנה היא שתכריע יותר אנשים מכל דבר אחר.

זה מה שאני רוצה. תתנהג בדרך-ארץ, בנימוס, בסובלנות,

זה ידבר יותר מהכול. יזכרו,

היה פה חייל דתי, חוזר בתשובה,

משהו.

זה דבר גדול מאוד.

אם לא הצלחת בשאר הדברים,

אם בזה אתה הצלחת, הצלחת בגדול. בעזרת השם שיזקני,

אם אפשר רק לברך אותי ואת, אותך ואת כל תושבי עפולה, כל ישראל אחים, בריאות והצלחה וכל טוב.

אמן.

כן.

רות חיה בת תמר, זיווג הגון ופרנסה בשפע.

כן.

שאלה?

יקום כבודו.

ההורים שלו חיים.

נכון, הוא יודע. לא כל אחד יכול להגיד קדיש.

לא כל אחד יכול להגיד קדיש. הוא יגיע, הוא יבקש, הוא יבקש. הוא ילד טוב. הוא יודע, הוא יודע, הוא ילד טוב.

כן.

כן?

תן לו שמה עם האדום.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שאלה ראשונה,

רציתי לדעת מתי מלך המשיח.

והשאלה השנייה, מי אלה שיישארו לזכות את מלך המשיח,

לזכות לקודש פניו?

מלך המשיח מחכה לנו מתי שנזכה לעשות את מה שצריך בשביל שהוא יוכל להתגלות, ומצדו זה יכול להיות בכל רגע.

ומי יישארו?

אלה שיחזיקו בתורה ובמצוות,

תורה וגמילות חסדים, אלה יישארו ויעברו דגוג ומגוג.

בטוח.

זה מה שכתוב בישעיה, ביחזקאל, בסכריה,

כל הנמין.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן?

מה שאמרה הבחורה שם,

שאבא שלה נפטר לפני כמה חודשים,

והיא רוצה שיגידו על אבא שלה קדיש.

אז אני וחבר שלי פה מוכנים להגיד במשך חודש,

בלי נדר,

כל אחד מתי שיימצא בתפילה או נמצא במניין,

להגיד קדיש ללוי נשפט אוויר בלי נדר. ולגבי ההלכה, אין שום בעיה עם זה אם מבקשים ברשות מאבא.

כלומר, אם אני, אותו אדם צעיר שיש לי אבא חי, ברוך השם,

אם אני אקבל רשות מאבא אז אני יכול להגיד קדיש לעילוי נשפט, מישהו שלא יכול להגיד,

שאין מי שיגיד לו קדיש.

אז בלי נדר,

אני וחבר שלי במשך חודש נזכה להגיד קדיש לעילוי נשפט אוויר.

חזק וברוך.

אז רגע, אנחנו נעשה עוד משהו קטן.

רגע, עוד משהו קטן.

הם רוצים, החבר'ה פה, מאלצים אותה חילוצים.

אבל,

תשמעו רגע,

אנחנו נעשה משהו שיהיה לעילוי נשמת

האבא ולרפואת

כל החולים,

בפרט אלה שבאו לבקש ברכות בעבורם,

ובפרט לכלל עם ישראל.

בואו,

מי שרוצה ציצית לשים לרפואה ולעילוי נשמת ולהצלחה,

אנחנו ניתן לו עכשיו בחינם,

ויתכוון שזה לרפואת כל אלה שדיברנו ולעילוי נשמת.

קדימה.

זוז, אתה מסתיר לי. תודה.

קח.

קח.

קח.

מי רוצה כיסוי ראש?

בבקשה, תן לו, תן לו.

תן לה.

כיסוי ראש. ציצית.

אינוץ.

אינוץ. אינוץ. אינוץ. אינוץ. אינוץ. איפה הוא?

כיסוי ראש.

כיסוי ראש.

אילוץ, אילוץ, לא יישאר לי בסוף.

קיבלת, אתה. מי עוד?

קח.

קח.

יש לך, לא?

קח.

מה השם?

נזכה לרפואה שלמה בהצלחה.

כיסוי ראש.

אזהרה בתשובה שלמה.

כיסוי ראש, אילוץ, אילוץ.

אילוץ, אילוץ, אילוץ, אילוץ.

אילוץ, אילוץ, אילוץ,

אילוץ, אילוץ, כיסוי ראש, ציצית, ציצית.

קוקו, מי מוריד?

קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו, קוקו.

אילוץ,

מרדכי בן אלקטרה, כל צום בריאות והצלחה, רפואה שלמה.

אילוץ, אילוץ.

תכף.

כיסוי ראש צבעוני, מי רוצה כיסוי ראש צבעוני? צבעוני, בואו, בואו, בואו, בואו. אילוץ, לא לגעת מלרשות.

אילוץ, הזדמנות, קידוש השם, קידוש השם.

זה כל העולם יעמוד.

איזה צבע לשמור, איזה צבע, איזה צבע.

כן.

תכף, קאר.

איפה הוא?

איזשהו ראש,

אישוי ראש.

אילוץ, אילוץ,

כיפה,

כיפה, כיפה,

כבר, כבר, כבר, תכף,

כיפה, כיפה,

כיפה,

אין לנו על מילי שוען. כיפה?

אילוץ, אילוץ שתי ציציות אחרונות, קדימה!

זרורה אהרון בן-מרים, בריאות והצלחה.

לפני שאנחנו מסיימים, רגע,

סיפור אחרון, רגע, יש פה יהודי רוצה לדבר? תן לו מיקרופון.

אתה לא רוצה לדבר? הוא לא רוצה לדבר.

חבר'ה, אני רוצה לבשר אתכם בשורה חשובה,

אילוץ רוצה לשים בסבבה.

וסבבה, וסבבה.

ופה, אזק וברוך.

איזה זכות, איזה זכות. בבקשה, בבקשה.

אנחנו מאמין והם אמינים,

אנחנו אמין ומאמין,

ואין לנו אמין,

אני שואל ואין לו זכות ואין לו אלוהים. אלה הבת, אלה הבת. תן לו מיקרופון, מיקרופון. מיקרופון.

כן, רגע. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו למקום הזה. לא רואים. אמן.

מה השם?

שם.

שם.

שילה בן-שמחה, רפואה שלמה בפרט בעיניים.

אלא בת.

אלא בת מרגלית. מרגלית, פרנסה טובה בשפע, בלי חילול שבת וקידוש השם בכל מקום.

וללא צורך להיות אחות.

חזק וברוך.

כיסוי ראש אחרון.

אחרון, כיסוי ראש אחרון. אחרון, אחרון. אחרון, אחרון, אחרון. כיסוי ראש אחרון.

ציצית אחרונה, בבקשה.

לילה טוב, ברוכים תהיו, הצלחה, ברכה, ישועה בכל טוב.

איסוי ראש אחרון. ובטח בשם. ביזר אום ומוגנום הוא זוזוי.