רמת גן - שמחה שמחה שמחה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמה וירוויח.

הילקוט שמעוני בפרשת יתרו מביא

ראוין היו ישראל לקבל את התורה אילולא עמדו משה ואהרון,

שנאמר יצפון לישרים תושייה.

ראוין היו ישראל להיגיין ממצרים אילולא משה ואהרון, שנאמר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

ראויה פרשת שופטים

להמר על ידי משה

אילולא עמד יתרו.

ראויה פרשת נחלות להמר על ידי משה

אילולא זכו בנות צלפחד.

אז הילקוט מביא

שני ציורים

שנתינת התורה וגאולת ישראל.

היו זוכים להם ישראל גם אם לא היו משה ואהרון,

אבל נתגלגלה הזכות על ידי משה ואהרון.

והילקוט מביא שני ציורים

שפרשת שופטים, ואתה תחזה מכל העם אנשי חייל,

פרשה שאמרה יתרו,

פרשת סנהדרין,

פרשה זו פרשת נחלות,

שבת יורשת נחלה בישראל,

היו ראויות להיאמר על ידי משה,

אלא שעמד יתרו וזכו בנות צלפחד,

ונאמרו הפרשיות האלה על ידם.

הגמרא בשמחות

מביאה מעשה שרבי עקיבאי יושב בבית המדרש ולומד,

ובאו והודיעו לו שהבן שלו חולה.

אמר, אין מבטלין תלמוד תורה בשביל החולה.

הוא המשיך ללמוד.

לאחר זמן באו והודיעו לו, בנך חולה מאוד.

אמר, אין מבטלין תורה בשביל

חולה מאוד,

והמשיך ללמוד.

לאחר זמן באו ואמרו לו, בנך גוסס.

אמר, אין מבטלין תורה בשביל גוסס,

והמשיך ללמוד.

באו ואמרו לו, בנך נפטר.

אמר, עכשיו מבטלין תורה.

ביקש שישימו לו ספסל בבית הקברות, הוא רוצה לדרוש.

שמו לו ספסל בבית המדרש.

בין הדברים שהוא אמר,

מובטח אני שבני זה בין העולם הבא.

אני בטוח שהבן שלי הזה שנפטר, שאנחנו עומדים פה לפני הקבורה,

הוא בין העולם הבא.

שזיכה את הרבים.

מאיפה יודע רבי עקיבא שהוא בן העולם הבא?

הוא אומר, משום שזיכה את הרבים.

ומניין רבי עקיבא שמי שזיכה את הרבים הוא בן העולם הבא?

אמר רבי עקיבא

את מה שאמרנו כאן בילקוט.

ראויין היו ישראל להיגאל ממצרים אילולא משה ואהרון,

שנאמר,

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.

זאת אומרת, הקב' ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו

שעם ישראל יהיו במצרים,

והמצרים יענו אותם וישעבדו אותם,

אבל ההבטחה היא שאחרי כן יצאו.

זאת אומרת, השם הבטיח שזרועו של אברהם יצא ממצרים.

אז גם אם לא היו משה ואהרון,

היו יוצאים ממצרים.

זה מה שכתוב כאן. ראויין היו ישראל להיגאל מארץ מצרים אילולא משה ואהרון, גם אם לא היו עומדים משה ואהרון.

מאיפה אנחנו יודעים? שנאמר,

ואחרי כן יצאו.

אלא מה אומר רבי עקיבא?

אומר רבי עקיבא שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

זאת אומרת, בכל הדור ההוא

הכי ראויים שתתגלגל על ידם הזכות הגדולה ביותר לגאול את עם ישראל,

היו משה ואהרון,

וגלגלו את הזכות על ידי הזכאים.

אם לא היו משה ואהרון, אז היה דוד ויוסף. היו שמות אחרים.

אבל כיוון שהם זכאים,

נתגלגלה הזכות הזאת המובטחת על ידם.

מכאן שמי שמגלגלים על ידו זכות,

הוא זכאי.

כי הם מגלגלים זכות על ידי זכאי.

מי אומר שהוא זכאי?

השמיים מעידים עליו שהוא זכאי. כיצד?

בעצם הזכות שמגלגלים על ידו

זה מורה שהוא זכאי.

אומר

רבי עקיבא, מובטח אני שבני זה בן העולם הבא.

למה? שזיכה את הרבים.

אם נתגלגלה לו זכות לזכות את הרבים,

מי מגלגל את הזכות? השמיים.

מן השמיים מגלגלים זכות.

ואם גלגלו לו זכות, אז בשמיים הוא זכאי.

ואם הוא זכאי, אז הוא בן העולם הבא.

אז בטוח רביעי עקיבא, לא בתורתו של בנו, לא שהוא תנא קדוש,

לא שהוא בעל ענבה ולא שהוא צדיק

ופרוש מחיי העולם הזה. לא.

זה אפשר שזה נעשה אולי לא לשם שמיים,

זה צריך לדעת את תוכו.

אבל אם גלגלו זכות מן השמיים על ידו,

פירושו של דבר שהוא בן העולם הבא.

אז בשתיים,

קבלת התורה נתגלגלה הזכות על-ידי משה ואהרון,

יציאת מצרים על-ידי משה ואהרון,

אבל פרשת ותתא חזה מכל העם, פרשת צנהדרין,

ראויה היתה להיאמר על-ידי משה,

וזכה יתרו.

עמד יתרו, עקף את משה רבנו.

איך זה?

עכשיו, בואו נלמד דבר מדהים.

מי שיידע לנצל את העניין הזה, אשריו אשרי חלקו.

הבחירה של האדם

אינה אלא לצרף את עצמו למאורע קיים ועומד.

אתם רואים? זה מאורע קיים ועומד, לדוגמה.

כבר קיים ועומד.

מי שמצרף את עצמו למאורע קיים ועומד, בוחר מרצונו להצטרף לזה,

זוכה.

קידוש השם במאה לא כמו במאתיים,

בשלוש מאות לא כמו במאתיים,

בחמש מאות, באלף וכן הלאה.

הוא נוטל חלק כנגד השותפות שלו בזיכוי הרבים.

מארגן ההרצאה הזאת זה יהודי שכמה פעמים בשנה הוא מארגן הרצאות.

הוא לוקח על עצמו את הכול, את כל ההוצאות,

הוא סוחר את האולמות,

הוא מדפיס את המודעות,

הוא דואג שהצוות הזה יגיע, הוא עושה את הכול.

כמה פעמים בשנה.

אתם יודעים כמה מאות אם לא אלפים של יהודים חזרו בתשובה בזכות הפעולה שלו?

אבל הוא מצרף את עצמו למאורע לכל דבר שבקדושה, מה שאפשר הוא עושה. ולא רק בעיר אחת, בכל רחבי הארץ.

כל מקום שהוא רואה שזקוקים,

הוא עושה זאת.

והוא לא בעל אמצעים יותר גדול מהממוצע,

אבל הוא דואג ועושה.

הבחירה של האדם אינה אלא לצרף את עצמו למאורע קיים ועומד.

ואם האדם

נועד לשליחות מסוימת,

ואפילו העניקו לו כוחות ומדרגות להיות ראוי לשליחות הזאת,

אבל מכל מקום הוא מרפא את עצמו,

הוא מאבד את מעשי השליחות ואיש אחר ייקח הנה.

מן השמיים יעדו מישהו לאיזה שליחות,

שליחות גדולה, שליחות של מצווה, של הצלה, לא משנה מה,

ויעדו אותו לשליחות הזאת,

ונתנו לו גם כוחות מיוחדים להצליח בשליחות,

אבל הוא מתרפא.

האדם הזה יכול להפסיד את השליחות ומישהו אחר ייקח הנה.

וגם הדבר להפך, מי שמעמיד עצמו לשליחות,

מי שמוכן בסטנדבאי,

הנני מוכן ומזומן בכל רגע לעשות את רצון השם,

אפילו אם לא נגזר עליו מתחילה להיות בעל המעשה,

הרי הוא זוכה במעשה.

בעצם זה שהוא מוכן ובהמתנה ורוצה ומעוניין,

מן השמיים ייתנו לו את האפשרות שהוא יזכה.

בעגל

עמד משה כנגד שישים ריבו

ובמעשה זמרי רפו ידיו.

אתם מתארים לכם, משה רבנו עולה להביא את התורה לעם ישראל,

צם ארבעים יום וארבעים לילה,

נלחם במלאכים למעלה שלא רוצים להוריד את התורה למטה,

מנצח אותם,

מוריד את הלוחות מעשה ידי השם.

מה זה מעשה ידי השם?

גם הלוחות עצמן מעשה ידי השם וגם הכתב מעשה ידי השם.

כל מה שהיה לישראל זה רק לקבל.

אם היו מקבלים את הלוחות הראשוניים,

לא היו גלויות,

לא היו מלחמות,

מי שהיה לומד תורה לא היה שוכח.

מעלות אדירות היו בלוחות ראשונים.

משה רבנו יורד עם הלוחות

והוא ראה שעם ישראל מחוללים במחלות סביב העגל.

הוא לוקח את הלוחות

ומשליך אותם ארצה ומשבר אותם.

מי יכול לעשות דבר כזה?

מי יכול להעיז לחשוב על דבר כזה?

קודם כול זה מעשה אלוקים, איך אתה שובר?

דבר שני, אתה טרחת ויגעת. ארבעים יום היית בתענית.

אתה עכשיו זורק את ההישג הכי גדול בעולם, שאין שני לו, לא יחזור.

אתה זורק את זה לארץ?

הוא לא עושה חשבון.

אני בעל ההישגים,

אני ארשם בהיסטוריה כמי ששבר את הלוחות,

במקום מי שנתן את הלוחות,

אין לו חשבונות כאלה.

החשבון שלו אמיתי כנגד קשיות עורף.

כשעם ישראל, בשעה שממתינים לקבלת התורה,

רחמרה לצלן,

למה דימו את זה חכמים?

לכלה שמזנה תחת חופתה.

כולם מחכים ובשעה כזאת מחוללים סביב עגל?

קשיות העורף הזאת ניתן לשבור רק עם הלוחות.

להכניס אותם לטראומה.

משה רבנו משליך את הלוחות,

אף אחד לא הבטיח שהשם ייתן לוחות שניות.

והקדוש ברוך הוא אומר לו,

יישר כוחך ששיברת.

הקדוש ברוך הוא מודה לו על זה שהוא שבר את הלוחות.

אז זה עוז ותעצומות שאין דומה להן,

של האדם מורם מעם.

ציור אחר,

מגיע זמרי,

נשיא שבט השמעוני,

מביא מדיינית

בת מלך צהור,

גורר אותה בבלוריתא,

מביא אותה מול משה, ואומר לו, זו מותרת או אסורה?

אמר לו, אסורה.

אמר לו, מי התיר לך מדיינית?

שתק משה,

רפו ידיו.

נכנס זמרי לאוהל,

בהמשך ידוע.

אף אחד לא זז.

כל עם ישראל מסביב.

משה המנהיג הגדול ששבר את הלוחות עומד,

רפו ידיו.

ויקם איש מתוך העדה,

פנחס בן אלעזר הכהן,

קנאי בן קנאי,

ויקח רומח בידו,

נכנס לאוהל תוך סכנת נפש, כיוון שעשרים וארבע אלף

משבט שמעון מקיפים את האוהל,

לשמור על הנשיא,

ודוקר את שניהם ויוצא החוצה איתם ככה.

ונעשו לו שני מעשר ניסים באותה שעה.

משה רבנו לא זז, רפו ידיו,

ופנחס קונה לו מעמד עולמי.

פנחס הוא אליהו הנביא שחי לעולם והפך להיות מלאך הברית.

השם נתן לו את הברית חיים בשלום

בזכות המעשה,

והוא בלם את המגפה שהייתה צריכה להיות

עד כדי קליה בעם ישראל.

מה היה העונש של משה רבנו בגלל שהוא נתעצל?

לא נתעצל היה עצלן.

במקום לעשות את המעשה שעשה פנחס

בבחינה כנגדו הוא היה נקרא מתעצל,

לא נודע מקום קבורתו עד היום הזה.

זאת אומרת,

גם מי שמוכן לשליחות מסוימת ויש לו את הכוחות,

אם מתרפא,

מפסיד את השליחות, ואיש אחר ייקחנה,

כמו במקרה הזה שפנחס לקח את מה שהיה צריך לעשות משה.

וגם מי שלא היה מוכן לדבר הזה,

כיוון שהוא היה מזומן לדבר הזה מצד הפנימיות שלו,

זכה וקיבל את מה שלכאורה לא היה מוטל עליו.

יש בזה לימוד מוסר בשבילנו להתעורר כל אחד לנצל את הזמן והכוחות שנותנים לו. החיים האלה הם זמניים.

נתנו לנו זמן ונתנו לנו כוחות מסוימים.

ואנחנו גם לא יודעים שיש לנו כוחות יותר ממה שאנחנו חושבים.

רק בעיתות לחץ

אנחנו פתאום מגלים שיש לנו כוחות אדירים.

או כשמישהו עושק אותנו, הוא בא איזה כוחות יש לנו.

וכן על זה הדרך.

אדם צריך לנצל את זה,

כי יש מעשים שנועדים עבורו ובעצלותו הוא מפסידם.

מי שמצרף עצמו למאורע שהוא חייב להיות,

מן השמיים מעניקים לו כוחות חדשים כדי שיוכל לעשותם,

לא להפסיד את זה.

עכשיו נגיע לנקודה.

ראויה הייתה פרשת שופטים, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיים,

להאמר על ידי משה רבנו.

אבל עמד יתרו וזכה בה.

בשבוע שעבר כל אחד בעולם שאל, איזה פרשה אנחנו? כולם אמרו יתרו, יתרו.

מה הפרשה הבאה? יתרו, יתרו. איזה פרשה היינו?

יתרו, יתרו.

כל העולם מדברים יתרו, יתרו, יתרו, יתרו, יתרו.

אין פרשה משה רבנו.

יש פרשה יתרו.

מי זה יתרו?

יתרו היה כהן און.

הוא היה כומר לעבודה זרה.

הוא עבד לעבודה זרה,

ראה שאין בה ממש, בישר בה,

בעט בה,

ניסה אחרת.

ניסה חרטה ברטה, בעט בה.

ניסה עוד אחת, קשקוש בגרוש.

ניסה עוד אחת, ניסה עוד אחת.

ניסה כל עבודה זרה שבעולם,

ראה שאין בהם ממש,

עזב אותם.

מבחינה פנימית שלו הוא היה אדם אמיתי,

רק הוא לא הכיר את האמת.

והוא ניסה כל דבר, מה שהיה מצוי.

אבל זה בן אדם שטעה.

טעה כל הזמן, לא רק טעה גם היא טעה,

כי הוא היה כומר.

לעבודה זרה היו לו הרבה חסידים.

אז כל תקופה

הוא היה מחליף עבודה זרה.

מן הסתם מוכרים עוד פעם עכשיו עבודה זרה חדשה.

יכול להיות שחשבו שהוא סוחר, כל פעם מחליף

בשביל למכור יותר.

אבל אדם שטעה והטעה כל הזמן,

בא למשה רבנו שלא טעה,

ושנמחר על ידי האלוקים לתת תורה לעולם,

ונותן לו עצות.

אתם מתארים לכם?

אחד,

שכל החיים שלו טעה.

בואו נותן לכם דוגמה, סתם, זו בכלל לא השוואה, אבל דוגמה.

טומי לפיד,

שכל ימיו טעה וטעה,

ופתאום הוא מגיע לרב עובדיה יוסף, או הרב אלישיב,

והוא נותן להם עצה בתורה.

הוא אומר, תשמע לי, אני אתן לך עצה,

אם תשמע לי תחזיק מעמד,

אם לא אתה, נבול תיפול.

וואי וואי,

וואי וואי,

מנכ״ל יד ושם, לא צחוק.

סליחה, כבוד הרמב״ם. לא, עכשיו, סליחה, אחר כך.

אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך. זאת אומרת,

זאת אומרת,

לא שייך לקבל עצה מאדם כזה לכאורה,

אבל הרמב״ם כבר אמר,

קבל את האמת ממי שאמרה.

אפילו אם ילד קטן אמר לך, אפילו גוי אמר לך את האמת,

קבל ממי שאמרה.

ועניו מכל האדם,

משה רבנו שומע את יתרו עד הסוף, ויעש

ככל אשר אמר.

לא שינה כלום.

בדרך כלל בני האדם שומעים עצה,

אומרים אתה צודק, אתה יודע מה אני אעשה, אבל אתה יודע מה, נעשה שינוי קטן ככה וככה.

הוא צריך לעשות מעצמו.

אבל לעשות בדיוק מה שאמר

זה עוד מעלה.

ומשה רבנו שומע לו, ונרשמת פרשה שלמה בתורה על שם יתרו.

עכשיו בואו נבין.

מה היה הכוח

של יתרו?

ראויה הייתה להמר פרשת

שופטים על ידי משה.

אלא שעמד יתרו.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא העלים ממשה רבנו את הפרשה שהייתה ראויה להיאמר על ידו,

בגלל יתרו.

במה זכה יתרו?

כיוון שהשם ראה את התרוממות הנפש שלו.

את התרוממות הנפש שלו. איך בן-אדם כזה עוזב

את המשרה והשררה שלו?

שר גדול הוא היה במקומו, כהנון.

עוזב את הכול.

עוזב את הביטוח הלאומי,

עוזב את התקציבים, עוזב את החבר'ה, עוזב את החסידים, והולך למדבר.

מדבר. צייה,

צחייה, אין בו כלום.

והוא הולך למדבר.

הוא הולך למדבר, והוא לא יודע לקראת מה,

אבל בגלל מה הוא הולך למדבר?

מהי הנקודת ההתרוממות הגדולה שלו?

של יתרו.

וישמע יתרו.

וישמע. זה הסוד.

זה הסוד של יתרו.

וישמע.

איזה סוד זה?

כולם יושבים פה, שומעים.

באינטרנט עכשיו כולם מסתכלים, שומעים.

איזה סוד זה? וישמע.

כתוב, שמעו עמים, ירגזון. גם הם שמעו מה ששמע יתרו.

חילה חז, יושבי פלשת.

נמוגו, כל יושבי כנען. תיפול עליהם ממטה בוועד.

נו, אז כולם שמעו.

יותר מזה,

כתוב במדרשים שכל העולם, ששמעו את העולם מזדעזע, מעמד הר סיני.

את העולם, כשיש קריעת ים סוף, אמרו כולם, מי כמוך באילים השם?

מי כמוך באילים השם?

היה להם התלהבות.

מה, הקדוש-ברוך-הוא היכה את המצרים, את מעצמת-על?

היכה אותם?

מחק אותם במפה?

את כל הפסילים שלהם?

שרף?

כל העולם טמא.

התלהבו.

מה נשאר מזה?

גורנישט, מית גורנישט.

יש הרבה אנשים מתלהבים.

מה זה להתלהב?

להתלהב זה כמו להבה של אש.

כשמדליקים את הגפרור שעולה למעלה, אחר כך יורד לגובה המתי.

זה התלהבות. להב.

להב שעולה. התלהבות.

אתה שומע אנשים מתלהמים,

יתרו לא התלהם,

יתרו התפעל.

מה זה התפעל?

חושבים גם כן שהתפעל זה גם כן יואו.

לא, זה לא התלהם,

זה התלהם.

התפעל זה נהיה פעול.

על-ידי השמיעה שהוא שמע

הוא עשה פעולות.

הוא התפעל.

זה שינה אותו.

הוא לא נשאר באותו מצב.

הוא התפעל.

יתרו שמע ובא.

לא שמע ונשאר, שמע ובא למדבר.

כוח ההתרוממות הזאת, הוויתור על הכול בשביל לבוא,

אצל הקדוש ברוך הוא הוויתור הזה בהתרוממות, של מי?

של מי שטעה והטעה.

מי שהיה עובד עבודה זרה, כל עבודה זרה.

אדם שחטא והחטיא לרבים.

אדם כזה שהתרומם מכוח השמיעה,

וקם ועזב הכול, ובא

הקדוש ברוך הוא מעלים,

מעלים ממשה רבנו

את הפרשה של שופטים,

ונותן אותה ליתרו.

לא יאומן כי יסופר.

בדור הזה, ברוך השם,

יש הרבה יהודים שהתפעלו,

ששמעו וחזרו בתשובה.

מיליון בעלי תשובה.

לא יאומן כי יסופר.

מיליון.

זאת אומרת,

המצב הוא כזה טוב בדור הזה,

שהשמיעה היא לא מסוג השמיעה של דורות קודמים.

ואנשים היום מקלטת חוזרים בתשובה. מדיסק מדיסק חוזרים בתשובה.

אספר לכם אחד מיני אלפי סיפורים

שילמד מה זה הכוח של תשובה.

מה זה כוח של שמיעה.

יהודי בלוס אנג'לס, בחור צעיר יחסית,

יש לו עסק גדול מאוד.

יש בארצות הברית

מה שקרוי אצלנו קניון.

שם זה נקרא מו״ל.

מו״ל.

מו״ל.

משהו גדול.

קניון אצלנו זה משהו קטן, חדרון אצלם.

יש לו עסק,

מוצרי ים-המלח ב-20 מו״לים בלוס אנג'לס.

יש לו 20 מוכרים ישראלים

שבאים מהארץ, עוברים אצלו קורס למכירות,

וכשהוא מקבל אותם הוא נותן להם כמה גויים שיעבדו איתם,

וככה הוא חולש על 20 מו״לים במוצרי ים-המלח.

אתם יודעים מה יש שם? הבוץ, ומלח, וקשקושים, וכולם קונים.

אם מוכרים אוויר של ירושלים בקופסאות סרדינים,

אז בוץ אין בעיה למכור גם כן.

רק על הקופסאות של האוויר מירושלים כתוב שאין אחריות.

אם אתה פותח, לא אחראים על התוכן,

כי הוא משתחרר.

צריך להשאיר את זה סגור.

בקיצור,

20 חנויות גדולות כאלה של המוצרים האלה.

יש לו אח שהגיע לביקור בלוס אנג'לס.

מה לעשות? האח הזה הציץ ונפגע.

היה בהרצאות שלי, וחזר בתשובה.

כשהוא הלך ללוס אנג'לס, הוא הצטייד בקלטות.

הגיע לשם, מרגע שהוא נחת, התחיל ללחוץ על אחיו שישמע, שישמע, שיראה, שזה.

אח שלו לא רצה שום דבר לשמוע.

זו, מה, אתה באת עכשיו לזה?

בוא, קח אותך לטייל, קח אותך לזה, בוא, בוא, בוא, בוא.

לפני שהוא נוסע בחזרה,

אז האח הזה מישראל אומר לאחיו, בלוס אנג'לס, תשמע,

אני הסתובבתי, עשיתי מה שאתה רוצה.

עכשיו, אני מבקש ממך בקשה.

אתה רואה את הקלטת הזאת?

זה קלטת?

טייפ?

את זה אני רוצה שתשמע.

תכניס אותה באוטו עכשיו, אתה נוסע לעיר,

יש לך 300 שעות,

תשמע אותה, זה הכל מה שאני מבקש.

אחר כך תזרוק אותה, אבל תשמע אותה.

אמר לו אחיו, אתה יודע מה? בסדר.

שמת קלטת,

נוסע, איך שהוא מתחיל לנסוע, מקבל טלפון, דבר,

מקשקש,

ואחרי כמה, 20 דקות נגיד,

סוגר,

פתאום הוא שומע אותי אומר איזה משפט, שהמשפט הזה נתן לו להאזין,

והוא נגרר, נגרר, נגרר, נגרר בשמיעה, הגיע כבר למקום, יש לו פגישת עסקים,

הוא עוצר,

ממשיך לשמוע, לא זז.

נגמרת הקלטת,

הוא שומע,

עד כאן חלק א',

ההמשך בחלק ב',

אין לו חלק ב',

ואמצע המטה.

ישר טלפון להאחים,

מה אתה עושה? איך השארת אותי ככה?

אני רוצה לדעת בהמשך.

אני אעשה, זה מה שהיה לי.

אמר לו, אני מבקש ממך,

אתה שולח לי מיד את הקלטת הזאת overnight.

טיסת לילה עכשיו, טיק טק אני רוצה את זה עכשיו.

ההוא שלח לו לא רק את זה, עוד ככה פקטים של מיני סמינר וידאוים.

שלח לאח שלו.

הוא מספר ליהודי הזה,

שלושה ימים,

שלושה ימים,

הוא שכב בסלון על הרצפה

מול המסך,

סיגריות,

קפה,

והוא מסתכל.

אחרי שהוא עייף, נרדם על הכרית,

מתעורר, מצחצח שיניים, חוזר לאותה פוזה. שלושה ימים הוא אומר, לא יכול להפסיק.

אחרי שלושה ימים,

הוא אומר, כל הפיוזים הסתובבו.

הוא קם, לא יודע מה לעשות עם עצמו.

ברור לו שזה אמת לאמיתה.

ברור לו שהוא טעה כל ימי חייו.

ברור לו שהוא צחק

על מי שלא טעה.

וברור לו שהוא לא יכול להמשיך לעבוד בשבת.

שם יש לו בעיה.

עשרים עסקים גדולים כאלה,

להפסיק בשבת

זה לקפח את הפרנסה, כי העיקר הכסף זה בשבת.

כי ביום ראשון אצל הגויים, סגור.

ועוד בעיה יש לו.

יש לו זיכיון במוֹלים האלה, ובזיכיון כתוב שהוא חייב לפתוח בשבת.

אם לא יכול להפסיד את הזיכיון,

מה הוא עושה?

יש לו עוד בעיה.

יש לו עשרים עובדים שרוצים כסף של שבת.

מה הוא עושה?

הוא מחליט,

יהיה מה שלא יהיה,

לא עובדים בשבת.

הוא מודיע לעשרים עובדים

שמהשבת הקרובה הם לא עובדים.

נהיה מלד קטן,

מה זה לא עובדים? אנחנו רוצים לעבוד. אתה אל תעבוד.

אנחנו לא עבוד. אנחנו לא דתיים. אנחנו, מה אתם רוצים איתנו?

אמר להם, לא.

אני משלם לכם,

כאילו אתם עובדים,

אבל אתם עושים שבת איתי.

עשרים עובדים אצלו בדירה ביחד עושים שבת.

מבקש מאח שלו שישלח לו שירונים של שבת, סידורים, מה לא? נהיה בית כנסת.

כל שבת ככה.

לא מדברים איתו בכלל מהמו״לים. מילה לא מדברים איתו.

איך נודע לי הסיפור הזה?

אני מקבל טלפון מהרב בכרך,

בישיבת מונסי בארצות הברית,

שאומר לי, תשמע, יש לי בעיה.

אחד מהחוזרים בתשובה שלך הגיע לפה,

והבן אדם נמצא פה שבועיים,

והוא אומר

שהוא לא נשאר יותר.

הוא חייב להחזיר את עם ישראל בתשובה.

מי זה?

ואז הוא מספר לי את כל הסיפור הזה, שזה הבחור הזה.

תביא לי אותו לדבר,

אני שומע את הבן אדם, משהו ממולח,

יודע לדבר, רהוט, משהו מדהים.

משהו, משהו.

מה קרה? איך קרה? מתחיל להריץ לי את הסיפורים.

בין לבין הוא מספר לי קטע מדהים.

הוא אומר, אני לא בוחר סתם חבר'ה, זה רק חבר'ה מהשמאל כאלה,

מרצניקים, משקפיים עגולות,

שהם באים לפה והם אחראים כאן

לשמור על הביזנס.

אבל אני מתנה איתם, לפני שהם מגיעים מהארץ, שכל זה בתנאי שהם עוברים אצלי קורס למכירה. אם הם מצליחים בקורס,

אז הם מתקבלים לעבודה. אם לא,

הם מקבלים את הכרטיס חזרה ולהתראות.

אומר, הגיעה אחת כזה,

משהו, משהו, צפונבוני.

אמר לו, תשמע, אתה רוצה להתקבל?

אני אכניס אותך לחדר,

אני אתן לך קלטת לשמוע,

אתה תשמע אותה עד הסוף.

אם אתה תבין את החומר,

בתוכן למכור כמוהו,

התקבלת לעבודה.

ההוא אמר, בסדר.

הכניס אותו לחדר, סגר את הדלת,

ההוא שם את הקלטת, פתאום הוא שומע רב מדבר.

אז הוא צועק לו, הלו, זה דתיים!

מה זה?

אז הוא אומר לו, זה לא דתיים,

זה קורס בשיווק.

אתה תשמע את זה עד הסוף.

הבן אדם שמע את כל הקלטת דופק הדלת,

פותח לו,

אומר לו, תגיד,

יש אלוקים או אין אלוקים?

אמר, יש, יש.

אמר לו, אתה יכול להוכיח לי שיש אלוקים?

אמר לו, בורא, נברא, מגביל, מוגבל.

אמר לו, התקבלת לעבודה.

זאת אומרת,

בן אדם משמיעה של קלטת אחת, חצי קלטת, לא קלטת שלמה,

התהפך עד כדי כך.

שכרעתי אותו בטלפון שאי אפשר להחזיר את עם ישראל בתשובה אחרי שבועיים,

וצריך לשבת ללמוד לפחות שנתיים בישיבה.

היהודי נשאר בישיבה,

לא חזר לעסקים,

וניהל את העסק ממונסי עד לוס אנג'לס,

בפלאפון.

בין סדר לימוד בבוקר עד הצהריים,

בהפסקה,

הוא מנווט את הכול ואומר להם מה לעשות.

מגיע הזמן להיכנס לסדר ב',

מנתק פלאפונים, נכנס לשיעורים,

ואחר כך, לפני סדר ג',

עוד מתקשר, ככה הוא מנהל את העסק שלו.

היהודי התחתן לפני זמן קצר,

וברוך השם הקים בית לתפארה, והוא לומד תורה.

זה וישמע,

וישמע,

וישמע,

שמעו ודחי נפשכם.

אומר המדרש, אדם נופל מראש הגג,

נשברים לו כל האיברים.

הולך לרופא, שם לו תחבושת פה, פה, גבס שם, זה צילומים, רנטגן, בלאגן.

אומר הקדוש ברוך הוא, אבל אני איני כן.

אדם חוטא בכל איבריו,

נתתי בו איבר אחד, קוראים לו אוזן,

ואם הוא שומע את דבריי,

אני מחלים לו את כל איבריו.

שמעו

ודחי נפשכם.

רוחנית ופיזית.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא נתן לנו איבר יקר מאוד,

קוראים לו אוזן.

אבל אם יודעים להשתמש איתה,

אם יודעים לקחת את השמיעה לתוך הלב,

השטרף של הבן אדם הזה.

אבל אם רק שומעים מכאן ומוציאים משם,

אם זה רק נשאר בתת מודע,

אם רק מתלהבים,

זה לא עוזר שום דבר.

יש לנו את הרפואה לכל דבר.

ויאמר,

אם שמוע תשמע לכל ה' אלוקיך,

והישר בעיניו תעשה,

והאזנת למצוותיו,

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני ה' רופאיך. אני אומר לך,

אני הרופא שלך,

אני מחצתי,

ואני ארפא,

ואין מיידי מציל.

אני אומר לך, אם שמוע תשמע,

הכל תלוי בשמיעה באוזן.

מה עושים

כששומעים ולאחר השמיעה?

שמעו עמים, ירגזו.

אבל זה לא עזר שום דבר, הם לא השתנו.

נבוכדנצר שמע,

ראה,

נוכח שיש אלוקים.

הוא לא חזר בתשובה, הוא לא התגייר.

הרבה שמעו.

פרעה,

שמע, קיבל חלע ועוד אחת,

מכה ועוד חבטה ועוד מכה,

שמע, צעק, השם הצדיק, אני בעם ירשעים,

מה לא עשה?

אבל הוא לא השתנה.

לא השתנה.

זאת אומרת, אדם יכול לשמוע

ולהישאר אותו דבר.

ויש אדם

שיכול להיות הכי רחוק בעולם, שאף אחד לא חולם שיש לו סיכוי,

אבל אם האוזן הזאת תפעל כפי שהיא צריכה,

הוא הרוויח את כל העולמות, עולם הזה ועולם הבא.

אוזן.

אוזן.

שומעת תוכחת מוסר בקרב חכמים תגידים.

האוזן הזאת, יש לה כוח אדיר.

אשריו של מי ששומע על השם יתברך.

אשריו של מי שהולך בדרכיו.

ואני אגיד לכם דבר אחד, יהודים עיקריים.

אני זכיתי, ברוך השם, לשוב בתשובה שלמה.

אני לא שמעתי ממישהו משהו.

אם אני הייתי שומע את אמנון יצחק, בטוח שהייתי חוזר בתשובה.

אבל לא שמעתי אותו.

אני קראתי ספר, ובספר היה כתוב כמה דברים, בקיצור, שולחן ערוך,

שזה היה מספיק לי.

זו הייתה שמיעה גדולה מאוד בשבילי.

אבל אחרי שהבנתי מה שהבנתי,

החלטתי שאם אני אלמד ואקרא ואתלהב

ולא אתפעל,

זה לא שווה שום דבר, כי אני אתרגל בסוף לדברים.

אני אדע את האמת,

אבל היא כבר לא תדבר אליי, כי אני יודע מה אתה מספר לי, מזל חדש, אני מכיר את זה.

שאל אנשים,

יודעים דברים, אתה אומר לו משהו, בטח,

אני דיברתי על זה בעצמי לפני כמה ימים.

ומה אתה עושה עם זה? שום דבר.

אני החלטתי שאני לומד קיצור שולחן ערוך,

קיצור שולחן ערוך,

ומקיים את מה שכתוב בו.

אז החלטתי שאני לומד כל יום סימן במקיים.

לומד סימן במקיים.

לומד סימן, סימן זה יש בו כמה הלכות במקיים.

זה נקרא שמו.

אתה לומד עכשיו משהו,

אתה קם מהספר,

ואתה הולך לקיים את מה שלמדת.

אבל אם בן אדם בא לשמוע רק בשביל ליהנות,

להעביר את הזמן, לרכוש ידע,

זה באוניברסיטה.

אצל הקדוש ברוך הוא זה לא ככה.

אצל הקדוש ברוך הוא זה לשמוע על מנת ללמוד, על מנת לעשות.

אין דבר כזה שמיעה סתם.

זה לא לשמוע מוזיקה.

זה לשמוע על מנת לקיים.

שמעו וטחי נפשכם. אתם יודעים מה זה? סוד גדול.

שמיעה באוזן ואפשר לחיות.

אני אראה לכם סרט קצר

של יהודי ששמע,

ששמע.

הוא לא רצה לשמוע,

אבל לא הייתה לו ברירה, הוא שמע.

הוא הגיע אליי כשהוא חולה במחלת הסרטן,

ואמרו לו שיש לו רק עוד שבוע ימים לחיות.

זאת אומרת,

עוד שבוע ימים לחיות,

אתה לא מספיק אפילו מה לחשוב, מה עושים, מה קודם.

אה, הראיתם את זה?

לא ראו, לא, לא, לא ראו, לא ראו הכול, ולא כולם ראו את זה.

כמה ראו?

די.

כמה לא ראו?

פחות או יותר אותו דבר.

תראה, נראה, עוד הפעם.

לא צריך, לא צריך.

רוצים לראות? כן. לא, אז תצחקו שאני אראה. כן.

ואלה שלא רוצים, נו?

לא.

אלה שרוצים יותר חזקים.

אז ככה, היהודי הזה בא אלי שבוע לפני,

שבוע לפני. תארו לכם יהודי כזה בא לרופא,

אומר לו, תשמע,

אתה אמרו לי שאתה מומחה.

מומחה גדול.

אמרו לי שיש לי עוד שבוע, מה אתה יכול לעשות בשבילי?

אם הרופא הדתי יגיד לו, אני אגיד עליך קדיש.

ואם הוא חילוני, מה הוא יגיד לו?

יגיד לו, אין מה לעשות.

אני יכול לתת לך מקסימום מורפיום.

מה אני יכול לעשות?

בא אליי היהודי,

ראיתי אותו פחד פחדים.

כמו שלד שיצא מהקבר.

בן אדם שהיה 110 קילו,

47 קילו.

שלושה חודשים הוא רק פולט כל משהו. הגוף שלו לא מקבל בכלל את המזון.

הוא הולך ודועך, ככה.

שבוע אמרו לו.

עיניים שקועות, לחיים בולטות, משהו מפחיד.

אני הייתי בדרך להיות סנדק,

הוא עוצר אותי ואומר לי, תשמע,

זה וזה אמרו לי.

מה אתה אומר? מה אפשר לעשות?

אמרתי לו,

אתה שומר תורה ומצוות?

הוא אמר לי, לא, אני חילוני גמור.

אמרתי לו, תשמע, אני הולך להגיד לך דבר

שאין משהו אחר.

אתה חייב להיות צדיק, חוזר בתשובה

במאה אחוז ויותר.

אתה צריך להקפיד על קלה כבחמורה.

הוא אומר לי, תראה, אני בכלל לא יודע מה לעשות.

אולי תיתן לי בשלבים.

אז זה לא אתה אמרת שיש עוד שבוע.

מה זה בשלבים?

אתה חייב הכול.

אז נכון שאתה לא יודע עכשיו לעשות הכול,

אבל אתה מקבל על עצמך לקיים את הכול עכשיו.

ואתה מקיים מה שאתה יודע עכשיו.

ומה שאתה לא יודע, אני אחבר אותך לאיזה רב שיסביר לך מה לעשות.

אבל עכשיו!

וגם את,

אשתו הייתה שם, חילונית,

גם את חייבת לחזור בתשובה קומפלט כמוהו.

למה?

כי העונש שהוא מקבל זה גם עלייך.

הסתכלו עליי כאילו נפלתי.

אני חושב שהיה להם יותר קשה לשמוע את מה שאני אומר ממה שהוא קיבל את הבשורה שיש לו את המחלה.

אמר לי, מסכים.

אמרתי לו, כשמדברים מסכים, זה לא בשביל שאני אתן לך את הברכה הזאת. היא לא תועיל, היא לא תועיל

רק אם אתה מתכוון במאה אחוז לעשות.

אמר לי, מסכים.

נתתי לו ברכה,

נתתי לו את הטלפון של מי שצריך.

שלום, נכנסתי, לא שמעתי ממנו.

אחרי שלושה חודשים

שמעתי שהבן אדם התחיל להתפתח מחדש, התחיל להבריא, התחיל לאכול,

דברים מתאימים.

בא לו עוד פעם כשהייתי בסנדק באיזשהו מקום בירושלים.

ראיתי, הודה, בירך, הכול, אבל עדיין זה לא היה כל כך פשוט.

אחר כך התגלה אצלו עוד פעם משהו.

היה לו ניסיון גדול.

ועם תפילות, ברכות, לימוד תורה, הוא לא זז מלימוד התורה.

לימוד תורה והכל,

הבן אדם הזה התרפא טוטאלית.

מה היום הוא עושה?

מה היום הוא עושה?

תכף תראו.

מה הבן שלך?

אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-110 קילו.

הייתי בנר ישראל לשעבר, שנת 86-85,

והייתי בן אדם שבחרו ממני מכל ירושלים, חצי ירושלים הכירה אותי.

הייתי בן אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית,

וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית, אף למעלה.

הרבה גאווה היתה לי.

הייתי נשוי לפני זה עם הרבה ילדים.

התגרשתי,

התחתנתי עם בחורה צעירה, אישה נפלאה.

אחרי שנתיים שהייתי נשוי לה,

הרגשתי שכואב לי משהו בגוף, ולא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר

מפורסם מאוד בירושלים. אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שום דבר פה.

ובאמת, היינו, חיינו שנתיים כמו,

היה נהדר והכול היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל, הוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה דחורים, וחשב שזה סיסורה, והשגנו כל מיני משחות מבתי מרקה אחת,

וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבן אדם,

את כל המשחות כבר קניתי, וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסים, בואי נלך לרופא, יש לך דימויים.

בואי נלך לרופא.

בן אדם כואבת ללשן, הולך לרופא, כואב הראש, הולכים לרופא.

הוא לא היה מוכן בשום אופן. אני מדברת על בן אדם 100 קילו שירים, גופיות, טייפים, האגו שלו בשמיים, בן אדם...

שאני ורופא, ועוד להראות את האזור הזה לרופא, כאילו אין מצב, תשכחי מזה.

זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהיריון,

חודש אישי,

הריון מתקדם,

וזה כבר היה בלתי נסבל, הוא פשוט היה נוהג עם חצי גוף למעלה כי הוא לא אכל כבר לשבת,

הוא לא אכל לאכול, הוא היה נראה רע מאוד, צבע שלו הפך צהבהב.

את מי שלא ראה את זה לא יבין, זה היה פשוט כפס אטרופה, זה היה גבייה,

פשוט גבייה מהלכת.

אני קמתי ב-4 לפנות בוקר, פשוט הלכתי 20,000 פעם לשירותים,

הולך וחוזר, הולך וחוזר מקאבי.

בפעם ה-30 אני פשוט החלטתי שבאותו לילה לא משתפתי אתו פעולה,

שאני לא עוזרת לו ולא מטפלת בו ולא נותנת לו לא כדורים ולא נרות.

קמתי ב-4 לפנות בוקר ואמרתי לו, תקשיב,

אני אוהבת אותך ואתה יקר לי,

אבל לא רופא, אז יש רבנות, אחד מהשניים, תחליט. אני תאר לך לראות אותך לא מסוגל. בסופו של דבר הלכתי,

גילו לי מחלה שהרופא היה בהלם, אמר לי אתה,

אני לא יודע איך אתה חי,

יש לך סרטן בגליל 15 סנטימטר במעי,

ארבע גרולות בכבד,

אתה צריך למות,

אתה גבר,

אתה יכול לקבל את מה שאני יכול להגיד לך, אבל זה כן.

אתה לא תחיה הרבה זמן, שבוע-שבועיים, יש לך אפס סיכויים.

אמרתי, סליחה, התמוטטתי, האשה שלי התמוטטה,

כל המשפחה התאספה,

ובאנו הביתה.

באתי הביתה, קטי, אמרתי לו להקל את זה, הצלחתי לבכות.

חרב על העולמי.

אז אמר לי, תשמעי,

כאילו בהליך גידול סרטני.

כששמעתי את המילה הזאת, לא יכולתי.

אני בגיל קטן מפחדת מהמחלה הזאת, זה משהו

שאי-אפשר, אני לא יכולה לתאר אותו במילים, את הפחד מה... פחד, זה פשוט פחד.

אמרתי לו, אבל אתה לא יודעת, אתה לקחת את הביופסיה לפני יומיים, וביופסיה זה אמר לי, תשמעי, אני עובד הרבה, אני מכירה את הריח, את הצבע,

יש לו גידול סרטני.

ולא רק שיש לו גידול סרטני, יש לו 500 סנטימטר לגידול.

אני לא יודעת איפה הוא יחזיק.

ואשתו התפשרה אליי. במקרה הייתי חולה,

וסיפרה לי מה שיש לו, שגילו לו גידול.

אני הייתי בהיסטריה, רצתי לשטראוס,

לראות מה מצבו.

כמובן שהזקתי גם את אמא שלי וסבא שלי ודודות שלי.

והזקתי ככה את כולם כדי להיות איתו.

הוא היה מטושטש לגמרי.

לא מבין מה נפל עליו, מאיפה הנחיתו עליו מחלה כזאת.

אני רגילה לראות את אבא שלי שרירי,

כמו שאתם רואים בתמונות, אבא חזק,

שמאוד אוהב את הגוף שלו, את החיים שלו.

ופתאום ראיתי שבר כלי.

לא, לא האמנתי שאבא שלי יכול להיות כזה שברירי.

תוך משקל של 100 קילו שרירים,

ירדתי תוך חודשיים וחצי ל-47 קילו, תת-משקל.

ירדתי 53 קילו, הגוף התמוטט לי.

לא יכלתי לאכול, לא שסירבתי לאכול, לא יכולתי לאכול.

זו מחלה קשה, וערובה.

אני לא מאחל אותה לאף אדם עליה, לאף אדם.

הסתכלתי לשמה ואמרתי, כאילו, למה?

למה?

כאילו, כל כך חיכיתי להריון וללידה ו...

למה?

כאילו, זהו, הייתי בטוחה שאנחנו באים, עושים את הבדיקה ואומרים סיפור וזהו.

ופתאום

המחלה הארורה הזאת נכנסת אליך הביתה.

היא שלחה אותנו הביתה ואמרה לנו, תשמע, ניסים, אני אתן לך שלושה שבועות לעלות במשקל

כדי לחשוב אם אפשר להתחיל לתת לך איזשהו טיפול,

בשביל להאריך את החיים שלך משהו כמו כמה חודשים.

אין מה לדבר על ניתוח, אין אפשרות בכלל לנתח את המקום.

הגידול מאוד גדול, הוא דבוק לאיברים פנימיים, הוא יכול ליצור דימומים במהלך ניתוח.

אין אפשרות, אין סיכוי לנתח את המקום.

הייתי במצב אנוש.

אני שכבתי במיטה, אנשים,

המבקרים שלי באים, יושבים שתי דקות, לא יכולים לראות אותי ונעלמים.

מאות חברים ירושלמיים, כי אני הייתי מזריך כושר בחילוניות שלי,

ומאות חברים, אלפים, היו פעלי על הרגל, היו רואים, היו בוכים,

כי אמרו שהוא צריך למות,

והמשפחה הכינה קבר, אמרו, זה גמור,

רופאים לא נתנו לי סיכוי, אמרו, אפס סיכויים.

ולא התחלתי עם שום טיפול ועם שום דבר, כי לא הסכימו לתת לי טיפולים. אמרו שאני חצי בן-אדם, ואמרו שאני חצי בן-אדם, חצי בן-אדם,

אם הוא לא יעלה במשקל.

ובכו לי, המשפחה, ואשתי בכתה לי, והילדים בכו, וכולם אמרו,

שאני אוכל. זאת אומרת, אני לא יכול לאכול.

אין לך את האבון, אתה לא יכול לאכול את המצב שזה חוסר, אתה לא יכול לאכול, אתה רוצה להשמיד שתמוך טיפולים או משהו, אתה לא יכול, אתה לא עומד בזה.

פשוט ישבתי ודיברתי עם בורא העולם ואמרתי,

אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני בחורה צעירה,

עוד לא התחלתי את החיים שלי,

יש לי תינוקת,

תן לי לפחות רק לראות את המשהו.

ובאמת, אני פשוט הייתי יושבת וזהו,

זהו, כאילו מקבלת את זה, מקבלת את זה, שזהו, שככה זה, איזה המצב,

ואני, והבעל שלי פשוט הולך לי,

ואני רואה, הייתי רואה אותו, נגמר לי בין הידיים.

הוא היה יושב, הוא לא היה מדבר איתי, הוא לא היה אוכל.

היו לי מלחמות איתו על האוכל, תאכל, תשתה.

את התרופות שלו הוא בכלל לא רצה לקחת.

הוא לא טיפולים הוא לא רצה בהתחלה בכלל ללכת.

והכל היה לו מלחמות, והייתי פשוט נלחמת בו.

ראיתי שאין לי מי לדבר בכלל.

וכל יום, כל יום, כל בוקר שהייתי קמה ורואה אותו לידי, הייתי אומרת, תודה לך, נו, תודה שהוא הייתי, תודה שהוא חי, תודה, פשוט תודה.

תודה שהנה עוד בוקר, הנה עוד לילה, הנה, כל בוקר הייתי, הייתי, מי היה ישן בכלל? הייתי כל חמש דקות מקשיבה לראות אם הוא נושם, אם הוא בסדר.

דבר ראשון שעלה לי בראש זה, וואו, עוד לא סיפרתי לאבא בכלל שאני רוצה להתחתן?

איך אני עכשיו בכלל יכולה לחשוב על חתונה?

עוד שלושה חודשים החתונה, ו...

לא ידעתי אם אני אצטרך לבטל את הכול ולחכות עוד שנה, וכבר הכנתי לעצמי בראש כל הזמן איך הוא הולך.

ואז באתי לניסים, אמרתי לו, ניסים, תשמע,

לא נותנים לך סיכוי.

אין לך הרבה לחיות.

אני אוהבת אתך, את האבא של הילדה שלי, אתה אפילו לא ראית אותה.

תעשה משהו. אמרה לי, האישה שלי תראה, כל הדופים לא נותנים לך סיכוי,

ואני רוצה ללכת לסיכוי לכיבוש הקדוש ברוך הוא דרך רבנים מסוימים.

אמרתי לו, אני לא מעוניין בזה, אני אדם מאוד חיוני.

אני לא מאמין בדברים האלה.

אמרתי לי, מה זה אתה לא מאמין? אנחנו יהודים, בוא נלך, איך אומרים,

הציבור היה, הצ'אנס האחרונה שלנו, בוא נלך.

אמרתי לו, אני מסכים טוב, הסכמתי.

שלפתי את אחת הקלטות של עם בנצחק מהספרייה,

דו-שאר הקלטות שלו,

והתקשרתי, פשוט התקשרתי לארגון שלך,

הסיפרתי את הסיפור,

הוא מאוד נסערת, הייתי ממש היסטרית.

הגעתי לכבוד עליו אבנו יצחק,

כבוד עליו אבנו יצחק, כבוד עליו אבנו יבהל. הוא חושב שאני נעל כרומן למשהו כזה, להסתכל עליו ואומר שהוא לא הבין מה זה, עד חצי אדם בא מולו,

מה הוא רוצה ממני.

רק כבוד עליו הזה הוא דבר,

הוא רושם הבן של ימינו, חבל על הזמן של אולם.

ובזכותו אני חזרתי בתשובה מלאה,

כי הוא בא ובירך אותי ואמר לי, קלה כי קשה אני תורש ממך,

ותתחבר לקדוש ברוך הוא כמה שאתה יכול.

מאז שהתחברתי לקדוש ברוך הוא, כל אינפוזיה ששמו לי, כל מחל ששמו לי, לא קיבלתי את זה.

התחברתי להביא עם אינפוזיה אחת,

והייתי כל כך שמח ומאושר מעין כמוני.

המשפחה, כולם,

חברים, לא האמינו שאני קם על הרגליים.

כולם אמרו שימות, איכינו כבר גבר.

לא האמינו.

ופתאום אני בעצמי,

אמרתי להם מה זה בטעולה של הקדוש ברוך הוא. יומיים אחרי זה ביקשתי משה שלי לאכול, היא לא האמינה.

להלם.

לאכול?

אתה רוצה לאכול, אמרתי כן.

כשאני מתחיל לחיות עם כל המחלה כבדה עלי. בשבוע הראשון עליתי ארבע קילו.

בשבוע אחד ארבע קילו.

חכה זה עוד שבוע עוד ארבע קילו.

הרופאים היו בהלם.

כשאני מתחיל לעלות, איך קרה שהוא התחיל לעלות?

אפשר לתת אולי טיפול או שתיים ולהתחיל לראות אכזרובת,

ואז נזכו להיכימתרפיה בהתחלה. הוא קיבל סדרה של אקרנות, 25 אקרנות רצופות,

מסתרה לטיפולים כימותרפיים.

מדובר על שלושה ימים

כל טיפול.

שלושלים רצופים שבהם הוא מושבת לחיותין, לא יכול לתפקד, לא יכול לאכול.

שבוע כזה מאוד מטורף, שבוע אחרי זה הוא מתחיל להתאושש,

שוב טיפול.

עד שהוא כבר ככה מגיע לשבת, שוב טיפול.

אנשים היו עמומים.

קודם כול אמר הקדוש-ברוך-הוא אל מיכל קצת מהדסות ואמר,

אתה יודע מה, אבא שבשמים, אני לוקח זקן. אמר לי, אכפת לך? אמרתי לו, אשריך.

הלך את הזקן ואמר,

אני לא אכפת לי להיות קרח שלא יהיה לי שערה בגוף, שאת הזקן תשאיר.

וככה.

והרופאים היו עמומים.

כאילו, כל פעם שהוא היה מגיע, היה מגיע להם יותר שער.

זה בדיוק נוגד לתופעות של הטיפולים הכימותרפיים, כי טיפולים כימותרפיים, ידוע שטערות הן נושעות.

והרופא שלו יתעמוד, במקום להקריח את המסעיר, זה מצחיק.

והוא לא הקיא, והוא לא שלשל,

וזה הפך להיות יותר ויותר נוח.

זה טיפול, וזהו, כאילו, הוא מקבל את הטיפולים שלו. ארבעה חודשים חגגתי, איזה אושר, את סיפקה, מרגיש טוב, הולך ומתחיל לתפקד, קם ממיטת חולים,

ופתאום, בום, גילו לי פתאום שיש משהו נוסף, שבהתחלה אמרו שזה נקי, פסיתי ושמחתי,

וכנראה היה לי מקטרג שבדק אותי ורצה לבדוק ניסיון העמידותי כזאת, והוא הלכו לניסיון ואומר לו, תן לו קצת רע, בוא נראה,

והוא חזר עכשיו בתשובה,

נתת לו טוב,

טוב, טוב, טוב,

בוא ניתן לו קצת משהו לראות איך הוא יגיב.

ואני קצת כעסתי,

שבבית חולים בישרו לי שקיבלתי,

שפתאום הם גילו משהו בבלקטום.

משהו נוסף, שורש סרטני קטן.

אמרתי לעצמי, ריבונו של עולם, אמר לי, מה אני עושה, אני שומע את ההסתכלות האלה, לא יכול פתאום, כמעט התאכזבתי כמעט.

אשתי צעקה עליי ואמרה לי, ניסיון, תיזהר,

אל ת... הנה יש לך ניסיון, תעמוד בו.

ואז אמרתי,

עד יום מותי,

אני עם הקדוש ברוך הוא לא מוותר.

לא עושה שום דבר נגד זה, אני ממשיך להיות בדת.

המשכתי,

הקמדתי את הבשורה הרמתי, אני מקבל אותה בשמחה, באהבה,

כשהגעתי לרופאה היא הכניסה אותי לבד לחדא ואמרה לי, קרן, תשמעי,

אני רוצה לשוחח איתך לבד,

ניסיון הגיע לנו עם 0% סיכוי, היום הוא ב-20% סיכוי לעבור את הניתוח,

80% שאנחנו פותחים את הבטן וסוגרים אותה, ושאין מה לעשות, אני נותנת לה ממלאותו יום שנתיים לפיום.

היא אמרה שיש סיכוי שיקרה משהו במהלך הניתוח, היא לא יודעת להאריך,

אבל יש סיכוי כזה.

כמו בכל ניתוח, ואצלו קצת יותר, כי הגידול הוא בעייתי.

זה היה שלושה שבועות מטורפים.

לא היה רע ואני חושבת שלא דיברתי איתו מהרבנים הגדולים שלנו, באמת.

אני דיברתי באידיעציה. ואני דיברתי גם עם הקדוש ברוך הוא, והחליטי לו,

יום ולילה עם כל הגשויות שיעבור את הניתוח בשלום. זה היה שמונה שעות ניתוח,

שמונה שעות הכי ארוכות בחיים.

אני חושבת שזה שמונה שעות כמו שמונה שנים.

ואנחנו יושבנו בחוץ והתפללנו לבורא העולם ועשינו שיעור בחוץ

לרפואתו.

ואחרי זה קראנו כולנו תהילים.

והנה, את רואה את הקשר עם בורא העולם, את מדברת איתו ואת אומרת לו, אבא שבו שמע, ואת מדברת איתו כמו בן אדם רגיל.

פשוט את יודעת שהוא אבא שלך,

ויש לך יראה ממנו, והוא מלך, מלך כל העולם, ושיש בו בידות הכוח לעשות הכול.

הבינתי קרוב השם לכל קוראיו ולכל אשר יקראו באמת,

באמת.

יצור נראה ויעשה ועד שהוא עטן נשמע, כי ככה, ויושיעם.

ואת מדברת איתו ואת אומרת לו, אבא שבשמים, בבקשה לך.

אנחנו לא זכאים.

לא לזכויות שלנו, אנחנו מבקשים.

מהטחינה שלי, מהרחמים שלך, בזכות הרחמים שלך,

תרחם עלינו, תעזור לנו. אין לנו זכאות, זכויות אין לנו.

אנחנו כאלה קטנים.

כל כך הרבה עבירות תעשינו.

אני יודעת שזה אב רחמן.

אני יודעת שרק אתה יכול.

לא הרופאים בפנים, ואתה מכוון להם את הידיים, ואתה מזיז להם את זה לאיזה כיוון שרק תמצא.

בבקשה ממך, תן לי סימן.

הרופא של המנצח עבר בחוץ.

באמצע ניתוח, בן-אדם באמצע ניתוח, מה אתה עושה בחוץ?

אני פשוט הסתערתי ואמרתי, כאילו, קפצתי, ואמרתי לו, מנתח, מה אתה עושה בחוץ?

כי דוקטור ביקר סלימאן אמר, אל תביגי, הכול בסדר, רק רוצים שתגידו.

אני,

שלחו את הביוביסטוריה בראש שלו, כי לא הייתה מאושרת, אני לא חושבת שהוא היה בן-אדם מאושר ואסיר, אבל הקדוש ברוך הוא ממני באותו יום. זה היה פשוט מדהים.

אני פרגישה תחושה יאית, קרובה, שהנה הוא ענה לי, גם הפעם הוא ענה לי, הוא פשוט ענה לי.

ואני חייבת לו, אני חייבת את הקדוש ברוך הוא,

הכול, אני חייבת לו את החיים שלי,

הוא החזיר לי את הבעל שלי למתנה.

הוא נתן לי את הבעל שלי חדש, בעל חדש.

ופתאום עוד לא,

עוד לא עקלתי את המחלה שלו,

וכבר מודיעים לי שזהו, שהוא כבר לא חולה,

שקרה נס.

תודה לאל.

אני בריא ושלם, אין לי כלום לכל מה שאין סיכוי. שחור עשיני ורוד, זה הקדוש ברוך הוא.

כי הוא נותן חיים והוא לוקח חיים.

לא רופאה שתבוא תגיד לי,

אתה צריך למות תוך שנה, אין לך סיכויים למות.

וברוך השם, הנה השנה נגמרה, ואני מאושר, ואני בן אדם בריא,

ואני החיים שלי מנדיש רק לקדוש ברוך הוא.

השבוע שבאנו אצל הרופאה והיא אמרה, נו אני רוצה להגיד לכם שמטובר אתו בנס רפואי.

אז הוא אמר, זה לא נס רפואי, זה נס אלוהי.

ואמרה, אתה יודע מה הם נסים?

נס אלוהי. כנראה שהתפילות הזרועות. רופאים המומים מכל השיפור שלה הזו. אם אני מגיעה למצב שאני מגיעה לרופא ואני אומרת לו אני לא מהקלת, והוא אמר לי, גם אני רופא וגם אני לא.

טוב, אבל הוא גם הגיע למסקנה והוא אמר שזה מלמעלה.

הוא אמר, דברים רק משמים.

אני רק רוצה באמת להגיד תודה,

כל לבי, לרב הפלומי. ושיבדל לחיים אלוקים עם הרב הזה, כבוד הרב הזה.

מאז ועד היום אני מאושר מאין כמוני.

אנשים לא מבינים את זה.

אני כחילוני 48 שנה לא האמנתי בזה.

ובסוף אתה מוצא איזה תרופה,

שזה קוראים לו עם השם השמים.

זו התרופה הקטועה לכל עם ישראל,

שעם ישראל צריך להבין את זה. במיוחד אנשים חילוניים כמוני וכל החילונים שנמצאים,

שהם חושבים שהכל מובן מאליו.

ריבונו של עולם, תסתכלו על השמים, תראו שיש לנו אבא.

דנו לו טיפה, תקבלו הרבה.

זה הקטע הכי קשה שהיה לי כשאמרתי אותו,

והיום אני אדם מאושר מהם כמוני.

עצם חזרתי בתשובה.

ואני גאה שאשתי,

ואני שמח שתיבדל לחיים אלוקים,

שדחפה אותי לכיוון הדת,

והיום אני שיא האושר.

ואני מאחל לכל עם ישראל ולכל החילונים במיוחד שיבינו שלא יחכו למכה כמו שאני קיבלתי כשאתי עצב מוות,

שמעכשיו יחזרו לאבא בשמים, שלא רק יבקשו, יבקשו, יבקשו,

שיתנו לו קצת.

קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמץ.

וזה הפתגם הכי רבי שאני אוהב אותו, נתחיל להתקרב אליו,

וזהו.

זה מה שאני מספר על עצמי. והיום אני גבר חדש,

אין לי מחלה יותר.

אני גאה, אני שמח,

וכל חיי עד יום מותי וזקנתי רק הקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו.

שאלות בסוף.

ובכן,

רואים פה בעזרת השם יתברך שיש כוח בשמיעה

להחיות את נפשו של האדם ואת גופו.

אדם שכבר נמצא במצב של שבוע

אחרון לחייו,

ויכול לשנות את הכול מכוח שמיעה,

אז ישועת השם כהרף עין

ואין בן אדם שלא אוכל להירפא.

לא מזמן היינו בקריית גת.

היה שם חולה,

והיהודי הזה הגיע לשם, עשו לו בדיקות.

הוא היה צריך לקבל את התשובות אחרי שהיה ברור שהמצב שלו חמור ביותר.

לא נתנו לו הרבה זמן.

הוא ביקש ברכה.

אמרנו לו שהוא יקבל על עצמו.

קיבלו אנשים על עצמם ללמוד שתי הלכות לרפואתו,

ומחרת הוא הולך לבדיקות.

הרופאים לא הבינו מה קרה, אין לו כלום.

אשפזו אותו יומיים לבדיקות חוזרות להיות בטוחים,

אין לו כלום.

אמרו שעשו לו בדיקת מוח עצמות עוד פעם,

אין לו כלום.

הבן אדם בריא ושלם.

שמעו ודחי נפשכם.

זה הכוח שהשם נתן לנו בעבר הזה.

שמיעה, אבל שמיעה על מנת לחיות. שמעו וחיו.

זה מה שאני רוצה להגיד בעזר השם אלברך, ולומדים מפה שהכוח הזה הוא כל כך גדול עד שהקדוש ברוך הוא יכול להרים את האדם

משפל המדרגה,

מיתרו עובד עבודה זרה, טועה ומטעה, חוטא ומחטיא,

עד לאחד מגדולי מזכי הרבים שמגיע למעלה כזאת שכל פרשת סנהדרין, שופטים, ואתה תחזה מכל העם,

הוא מלמד את משה רבנו,

ומשה עושה כל אשר אמר.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אבל אני מבקש בשלב זה שאלות.

שאלות. אחר כך

דברים נוספים. שאלות.

לא, זה שאלות לא כאלה.

שאלות,

כן, בבקשה, תן לה שמה.

כן.

מיקרופון, רגע, חכי.

אין מה לעשות.

צריך שימעו.

שימעו.

כבוד הרב, רציתי לשאול בבקשה איך זה ש... כי אני מכירה אישה שהייתה בכנס שלך לפני איזה שנתיים, שהיא חולה במחלה,

והיא קיבלה ממך גם ברכה,

וגם קיבלו עליה קבלות והכול.

השאלה שלי בעצם היא שיש אנשים,

נשים שגם היו חולים וחולים עדיין במחלה הזו,

והשאלה שלי בעצם היא, למה יש כאלה שנרפאים ויש כאלה שבעצם לא נרפאים בסופו של דבר?

שיש כאלה ניסים גלויים?

קודם כל, ברוך השם שיש כאלה שנרפאים.

ברוך השם.

רק לי, אני יודעת שהיום כולם אומרים לי שאין ניסים גלויים,

והדברים האלה מאוד מפתיעים.

מה שאני רואה עכשיו זה דבר מדהים.

טוב, בואי אני אסביר לו.

כן, אם אפשר. אחד.

קודם כל, יש גזירה ביתית ויש גזירה בדם.

אם הגזירה היא בדם,

אז לא יעזור שום דבר.

אם יתפללו ואם יעשו כל מה שיעשו,

כמובן שזה יצטרף לזכויות של הבן אדם,

אבל זה לא יועיל בשביל להצילו, כי הגזירה היא גזירה מוחלטת.

יש גזירה ביתית שהקדוש ברוך הוא רק נותן לאדם איתות ומראה לו שהוא צריך להתקרב ואז אם הוא עושה את מה שצריך

אז היא נמחית הגזירה והוא עומד על מעמדו בריא ושלם.

ברור לך שכל בן אדם צריך למות בבוא הזמן

רק אנחנו לא יודעים מה הזמן

גם אנחנו לא יודעים מה קצבו לכל אדם ואדם

מיום המוות, מיום היוולדו

מיום שאדם נולד קבוע לו מתי ימות

אי אפשר לעבור את הזמן הזה

הוא צריך למות, יש אדם שימות מצעירותו, יש אדם מזקנותו, כל אחד לפי גזירתו

היו גדולי ישראל גם שנפטרו צעירים מאוד כגון הארי הקדוש,

השך הקדוש ועוד רבים אחרים לצערנו הרבים.

אז אנחנו לא יודעים מידת ימיו של כל אדם מה היא

אבל אנחנו משתדלים לעשות מה שאפשר

הפטנט הוא לא שלי

הפסוק אומר

אם שמוע תשמע וקול השם אלוקיך

והישר בעיניו תעשה

והאזנת למצוותיו

ושמרת כל חוקיו

אז כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך

כי אני השם רווח.

מי שעומד בכל התנאים האלה

וזה לא גזירה שקבועה לו למות מההתחלה,

אדם כזה יהיה רפה.

מי שלא,

לא.

עכשיו יש אדם שאומרים לו גם

והוא לא שומע.

במוצאי שבת האחרון

הגיעו אולי

זוג הורים עם ילד מארצות הברית בטיסה

הם נחתו ביום חמישי, במוצאי שבת הם נחתו אצלי

והם באו רק בשביל לקבל ברכה.

והילד מספר לי

שלמעשה לפני שנה הוא דיבר איתי בטלפון מניו יורק

ואני אמרתי לו שילמד שעתיים בתענית דיבור

שלושה חודשים רצוף

והוא הגיע אליי במצב שהרופאים אמרו לו עכשיו שנותרו לו חודשיים

והוא מבקש ברכה. אמרתי לו, למה איבדת שנה?

הוא אומר, לא ידעתי מה ללמוד.

נו, את שומעת דבר כזה?

לא יודע מה ללמוד. אז תשאל עוד פעם, תרים עוד טלפון, תשאל אם אתה לא יודע.

אנשים מחכים לרגע האחרון. היה בן אדם שמע עליי פעם במשרד?

בן שבעים בערך.

מחלה קשה.

אמרתי לו, אני לא מבקש ממך הרבה.

דבר קטן, אבל קשה. הוא יהיה קשה לך. אני יודע שהוא יהיה קשה לך,

אבל קטן מאוד.

לא מסובך.

תגדל זקן.

אמר לי, תחליף לי את זה במשהו אחר.

אמרתי לו, לא, תגדל זקן.

הוא אומר, למה דווקא זקן?

אמרתי לו, הקדוש ברוך הוא רוצה שייכנעו לפניו,

ובשבילך להיכנע זה לגדל זקן.

אם תיכנע לפניו ותגדל את הזקן,

אז עם הכוח של הכניעה, כמו שכתוב בפסוק, הראית כי נכנע אחאב,

אחאב היה רשע גמור.

וכשהודיע לו אליהו הנביא

שהוא ימות וכל זרעו אחריו,

הוא קיבל פחד

והוא חזר בתשובה, אבל לא לשם שמים, בגלל הפחד.

מכל מקום, הקדוש ברוך הוא אמר אליהו הנביא, ראית כי נכנע אחאב,

וזה הועיל לו לאריך את ימיו עוד שלוש שנים,

ואחר כך הוא מת.

זאת אומרת, הכניעה אצל הקדוש ברוך הוא חשובה מאוד.

למה אדם חוטא? כי יש לו גאווה.

אז מה עם השם אמר?

אני אומר אחרת.

השם אמר לא, הוא אומר, אני אומר כן.

השם אמר אסור, מותר.

אז אחרי זה הקדוש ברוך הוא מלחיץ את הבן אדם,

מכניס אותה לפינה,

ואז הוא אומר לו, נו, מה אתה אומר עכשיו?

אז הוא אומר לו, לא, תחליף לי למשהו אחר.

אבל אני רוצה דווקא שתשמע לי, לא שאני אחליף לך.

לא מה שאתה רוצה, אתה עוד פעם רוצה מה שאתה רוצה.

לא,

מה שאני רוצה.

זה הנקודה.

אז יש אנשים אפילו שהם במצב כזה, עוד נכנסים למשא ומתן במיקוח.

אז לכן צריך להבין, יש ויש.

אבל ברוך השם שיש כאלה שניצלים.

לא הבנו מה זה גזירה בטעמנו?

איווה.

יש לך שאלה?

תן לה בבקשה פה שאלה באמצע.

כאן, כאן באמצע.

אהוב טוב, הרב.

קצת מתרגש.

אני גם בא אליך לשיעורים בבני ברק

בליהו הנביא, בכנסת ליהו הנביא.

קודם כל יש לי הרבה תודות על שאני אוהב אותך וחיזקת אותי ואני שומע את השיעורים שלכם כבר שנים.

יש לי איזה בעיה בבית,

אם אמרתי לך את זה פעם, אחי הגדול,

המצב שלו הידרדר, כאילו היה מתחזק,

שומר, הולך לישיבה וכל זה,

ונראה לי קצת איזו מחלה שאמרו שאם הוא יטפל בזה גם, כאילו,

זה עקב שהוא נגע בדברים, אתה יודע,

ברוחו וכל זה.

בקיצור הוא הידרדר עד כדי כך שהוא ממש גם משפיע עלינו בבית, ואנחנו גם בשנה של הבאה.

ואנחנו דיברתי איתך על זה כמה פעמים.

ואמרת לי, זה סגולה, כל הזמן מה זה סגולה. זאת אומרת, הדבר הכי טוב שבאים אליך כל הזמן, אתה אומר שעתיים ותענית דיבור.

ואני לומד ואני מתחזק ושומע אותך בעבודה נולסטופ ומזכה את הרבים, והבאתי עם חבר'ה גם לפה.

וכאילו, אמרתי, ניסיתי את זה כמה פעמים, כאילו, למדתי וכל זה, ואני לומד שיעורים פה ושם, אני לא מצליח, כאילו,

את השעתיים השאלה אם אתה...

כי למדתי בשעתיים תענית דיבור,

שאני אוכל ללמוד, כאילו,

שזה יהיה הפתרון שלו.

כי הוא אומר לי, תלך לרבנים,

הוא הולך דיור לישראל. שעתיים רצוף בתענית דיבור, שלושה חודשים,

זה כניעה גדולה לפני השם.

ועוד דבר אחד, אני רוצה שהקהל גם ידע, הייתי בירושלים,

והייתי באיזו ישיבה, אז דיברנו שם על הדיסקים שלך וזה,

אז אחד הבחורים היה אצל הרב עובדיה יוסף,

שאני גם הולך עליו כמעט כל מוצאי שבת לבית שלו.

אז הוא שאל אותה לרבנים נצחק, מה אתה אומר, על ה... ככה, מזכה רבים וזה.

אז הוא אמר, תרוצו לרבנים נצחק, כי בעולם הבא לא תראו אותו.

הוא לוקח את המזכן, השם ישמור אותך, ותודה רבה לך, ואני אוהב אותך מאוד.

תודה רבה.

שאלות, רגע, אני רוצה שאלות. הנה, פה שורה ראשונה.

שאלה.

אז רציתי רק להגיד לך לגבי כיסתי, באה לפה,

עשתה את המאמץ להגיע לכאן. זה לא שאלה.

לגבי ה... שהיא חולה ושרפן. אבל זה לא שאלה.

אמרתי שאלות אחר כך.

עוד מעט.

בואו נראה. יש אנשים שבאו לשאול שאלות,

קודם כול נזכה אותן.

למה?

בן אדם שואל שאלה, אם הוא מקבל תשובה טובה והוא מחליט להשתנות, שומע, אז הוא חוזר בתשובה.

זה חשוב.

כן. אני רוצה לדעת איך הם מגיעים לשמחה.

כי אני רוצה באמת להתקרב לבורא עולם. זה ממש קשה, ואני כבר בתשובה משהו כמו איזה שנה, אבל אין לי שמחה כל כך. אין למה?

קשה לי, ואני באמת רוצה לדעת איך מגיעים לעבוד את השם משמחה. ממש. אני לא ראיתי, אחד בדיכאון כמוך.

לא.

לא, כאילו, אני מחייכת והכול,

אבל חסרה כזאת השמחה, כאילו, של יום-יום. הנה, תראה עכשיו.

תשים לה את הדיסק החדש.

לא, לא. מה לא?

שמעת. אני מתכוונת, כאילו, אני רוצה יותר להרגיש כאילו יותר שמחה. הנה, עכשיו.

תראה לה את הדיסק החדש שהבאתי.

עכשיו תראו מה זה שמחה.

יאללה! יאללה! בצד! יאללה! דפסק! יאללה!

רגע, רגע, רגע, אללה, הלו!

אללה!

העיקר כשהם אומרים, שהם אוהבים את ארץ-ישראל. הלו!

נהרי!

קודם תכבו את האור, אחרת זה ייגמר מהר.

כן, בטח.

רגע, נהרי!

הוא כתב חרדי לא בעכשיו, הוא כתב חרדי לא בעצם, הוא כתב חרדי לא בעצם, הוא כתב חרדי. עשית להם שמחה בלי הסרט.

המנהרה צריכה להתחמם, רק רגע.

כנראה שהיא עוד לא בשמחה.

מההתחלה

ארצי שראשון, מה זה עדה פראט? יאללה, יאללה, בקראט, יאללה, עדה פראט, יאללה.

העיקר שהם אומרים שהם אוהבים את ארץ ישראל והם גרים רק איפה שנוהג להם,

אבל איפה שקצת מסוכן זה המדינה שלנו, אז אף חרדי לא גר שם.

תגיד לי, איפה אתה גר?

יאללה, בטוח, המקום בטוח. גם איפה שאתה גרתם? מי אמר לך? אני אומר לך, כל מקום תמצוקה, אתה בירושלים מבין. מה ההבדל בתפיסה בין החרדים לביתים לאומיים?

אז אומר מותר עריות. מותר.

אומרים לו, התורה אומרת אז הוא אומר, אני אומר מותר.

תחושה שלפעמים חלק מהחרדים נותנים לנו את הקטע שכאילו אם אתה לומד כל היום תורה זה מצוין,

ואם אתה עומד אז זה בעיה. לא נכון.

זה אף פעם לא היה בעיה. לא נכון. זה מצווה לעבוד בארץ ישראל, זה חובה לעבוד בארץ ישראל. לא מצווה. גם זה לא נכון. חובה לעבוד. גם לא. וזה בדרך, נכון, כי הדוהר כותב. גם לא. אז אני אגיד לך שכן, והדוהר כותב. גם אני אגיד שלא. אז אני אגיד לך שכן, כי אני קראתי את זה בדוהר, ואני קצת... ואני קראתי גם. הקב' ברוך הוא אומר, אין לי מאז שחרר בית המקדש אלא ארבע עמוד, לא של עבודה, ארבע עמוד של הלכה. אין לי משהו אחר בעולם.

אני מאבד לך כי תוכל, אשריך זה טוב. שמעתי. מה שאתה אומר, שלמעשה כל אומן זה שקר? קשור לאומן, קשור לאלה שמדברים על ריבוי אור.

שמת לב היהודי הזה שאל אותי פה שאלה,

אמר והיה שם אור, אמרתי לו שלמה, זה פלורסנטי.

הוא אומר אני אשמיר, אני אשמיר, ולא יישאר אף אחד.

ים מן פוסימון, נכון, זה מה שאני עושה, רק עולמם הכל.

זה הנקודה. אם אנחנו נחזור בתשובה,

הערבים יפחדו מאתיו יצביבו. שצריך להגיד להחזיקו.

חלק שירים חופשיים, תגידו קפצונים, שמעת אותם אומרים ברוך השם, בעזרת השם.

אוצר חזק, צריך לתקוף, צריך להסביר. יורים על שדירות, אומרים, לא נגיד. אם אולמרט אחרי שהפסדנו אומר, ניצחנו, איך אני יכול להסביר את זה? כי העם ממשיך לבחור בלא נורמלי.

אני לא לבן.

פעם, פעם, פעם, פעם, פעם, בבה. אני מעדיף להיות נאצית ולא יהודית. שלום, שלום. אני כיום, אני מחפשת שיווך כבר הרבה, והייתי בן... אני אסור. לא, אני מדברת על... אה.

היי, take it easy.

מר פסוליה, מה אתה לא שומע? קחתי כתורי. תן צעקה גדולה.

פעם, פעם, פעם, פעם. אין על מי לדבר.

למה אתה אומר שבואי?

אה, אה, אה, אה. אוי, ידידנו משכבר הימים.

פה באקדוק מתגנן.

לא, לא, לא.

לילה טוב. ביי ביי.

ארז טוב.

קלטת של שמחה.

די, מספיק, יפתי.

תודה.

זה קליפ של קלטת חדשה, הזדמנות, היה נשמח קצת.

מכל מקום, אם את רוצה להגיע לשמחה,

אתה צריך לדעת

מה גודל השכר שהקדוש ברוך הוא מייעד לנו על ידי מצוות קלות שיש לנו בעולם הזה. מצוות קלות.

זאת אומרת, אם היו אומרים לבן אדם תשקיע שקל

ועל השקל הזה אתה תרוויח מיליון דולר, הוא היה שמח או לא היה שמח?

בטח היה שמח.

אם אומרים לבן אדם תעשה פעולה קטנה של חסד ויאריכו את ימיך,

אומרים לך תעשה פעולה קטנה,

תתפלל,

ויתמלאו משאלות ליבך.

אומרים לך תניח תפילין ותזכה בשני עולמות. אומרים לך דברים קטנים, קטנים, קטנים.

אומרת הגמרא בשבת,

ממתי תינוק בא לחיי העולם הבא?

משעה שיענה אמן.

אם הגיע תינוק לעולם בפעם אחת בימי חייו אמר אמן ונפטר, בן העולם הבא.

באמן אחד.

אם יש לנו כזה שכר,

איך אפשר לא להיות שמח?

איך אפשר לא להיות שמח?

מה עוד צריך?

אם אדם היה מבין את הדברים האלה,

כל הזמן היה שמח.

למה זכה הארי הקדוש,

שהגיע למעלות כאלה גדולות,

שידע את סוד הגלגולים של כל בני האדם שעמדו לפניו?

איך הוא הגיע למדרגה כזאת?

שאלו אותו, הוא ענה.

מכוח השמחה.

על כל מצווה שמחתי.

שמחה.

קיבלת מתנה.

מצווה.

אין שמחה יותר גדולה מזאת.

שולחים לאדם עני הביתה.

דופק בדלת, מציץ בזה,

לא לפתוח.

למה לא לפתוח?

כמה אתה צריך להשקיע? שקל? חמישה שקלים?

עשרה שקלים? לא לפתוח.

למה? מה קרה?

אומר הזוהר הקדוש

שהעני הזה שמגיע אליך לפתח הדלת

זה דורון ששולח לך, הקדוש ברוך הוא, דורון, מתנה.

אומר, צדקה תציל ממוות.

אדם יכול להיות חייב מיתה,

והקדוש ברוך הוא מרחם עליו, לא רוצה להרוג אותו.

שולח לו עני שמטפס במדרגות או במעלית,

דופק בדלת,

ואומר לו, תן לי צדקה.

בצדקה הזאת

בעל הבית יחיה.

הוא סוגר את הדלת.

כתוב, בית שלא פתוח לצדקה, פתוח לתרופות.

והקדוש ברוך הוא נותן לנו כל כך הרבה מצוות בקלות.

איך אפשר לא לסמוך?

על מה להיות עצוב?

הייתה אישה אחת,

שאחד מגדולי ישראל בדור הקודם הלך לבקר בבית לוינשטיין.

וכשהוא הגיע לשם,

זה לא מראה שהיינו רוצים לראות

אישה שאין לה שתי ידיים ושתי רגליים.

אתם יודעים מה זה? מלבן כזה, למעלה עם ראש.

זהו.

והיא ביקשה ממנו ברכה, שיתפלל עליה שהיא תאריך ימים.

שאל אותה,

במצב שלך

את רוצה להאריך ימים?

היא אומרת לו כן.

אומר לה, למה?

היא אומרת שכל יום

ששוטפים אותה

ונותנים לה אחרי זה איזה פרי לאכול, והיא יכולה לברך ברכה ראשונה על הפרי,

וברכה אחרונה שווה לה לחיות בשביל זה.

לברך.

זהו, להגיד, ברוך אתה ה' אלוקים ומלך העולם בורא פרי העץ.

בשביל זה, במצב הזה,

שווה לה לחיות והיא רוצה אריכות ימים.

שמעתם?

אנחנו כל רגע קולה, פפסי, דיאט, זה, כל ה...

מה זה? מימין ומשמאל?

לא שמחים. למה לא שמחים?

לא מבינים מה זה תורה.

לא מבינים מה גודל המתנה, מה גודל הזכייה שקיבלנו. אם היינו מבינים,

היינו רוקדים משמחה כל הזמן.

כל הזמן רוקדים משמחה.

אבל מה לעשות?

לא מבינים, רוצים יותר מזה. זה לא... זה בסדר, זה אני אעשה, זה אני אשמור.

אין בעיה, זה אני מוכן.

אבל מה עוד? מה עוד? מה עוד? מה עוד? מה צריך עוד?

מה צריך עוד?

יש לך את הכול, שכר מצווה, מצווה. מה השכר על מצווה?

עוד מצווה.

אין שכר יותר גדול על מצווה מאשר לקבל עוד מצווה.

פיקודי השם ישרים,

משמחי לב.

אם הפיקודי השם אצלך לא ישרים, אז הם לא משמחים אותך.

דוד המלך אומר שהוא שש ושמח כעל כל הון,

כאילו קיבל כל הון שבעולם.

אבל אנחנו, מה לעשות, לא יודעים להעריך אפילו מה שנותרו לנו.

אדם לא מעריך אפילו את הראייה שקיבל, לא מעריך את השמיעה שקיבל,

את כוח הדיבור שהוא קיבל.

מתי הוא מעריך?

מתי שלוקחים לו את זה.

כשלוקחים לו את זה, פתאום הוא מעריך.

יש לנו אצבעות.

אצבעות?

אנחנו יודעים מה זה ש...

זה, אצבעות, בוא רגע, אצבעות.

לפני כמה שנים הגיע אליי אבא ובן, בן 17 בערך,

ומבקש ברכה, הם הולכים לניתוח בגרמניה.

איזה ניתוח? אני שואל.

הוא מוציא לי את היד של הבן שלו,

אין לו שלוש אצבעות אלה מלידה.

יש לו רק את זאת ואת זאת,

בשתי הידיים.

והוא בן 17,

והם מושיטים לו את היד להגיד לו שלום,

איך הוא יוכל להושיט אצבעה אחת?

אז הוא מתבייש.

אז הם נוסעים לגרמניה לעשות ניתוח השתלת אצבעות.

שאלתי אותו כמה זה עולה,

אמר חצי מיליון דולר.

ואנשים אומרים שהם תפרנים.

עם היד, כשהם מנגבים את הזיעה,

הם חצי מיליון דולר.

מחצי מיליון דולר יש לך פה.

חצי מיליון דולר.

והוא, אחרי הניתוח, לא יוכל לעשות ככה.

ואנחנו מעריכים?

לא.

אם בשבת יוצא לנו פה ציץ אחד כזה קטן והוא מתקשה,

אתה מכניס את זה, אהההההה,

מכניס את זה, אההההה,

כלום, משהו קטן כזה, כלום.

פתאום אתה יודע מה זה כשאין את זה.

אדם יש לו ציפורן חודרנית.

וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, אה, אה,

כל הזמן ניקוי וזה, ולא אגיד לכם אפילו מה עושים שם.

מה כולה ציפורן? טיפה יותר ארוכה, שפיצית,

טוף,

טוף.

והאדם הולך מבסוט, חי.

אתם יודעים כמה סוגי בעיות יכולות להיות לבן אדם אחד?

והקדוש ברוך הוא לא נותן לו את הכול בבת אחת, ככה.

פסקי פסקי, לאט לאט, לאט לאט, שיתרגל, שיתרגל.

אנחנו לא יודעים להעריך שום דבר.

חושבים שמגיע לנו.

בסדר, נלמד תורה, נקיים תורה, אבל מה, מה עושים בשביל להיות בשמחה?

תגיד לי, מה עושים?

לומדים תורה ומקיימים מתוך הבנה שאין זכייה יותר גדולה מזה.

אישה לא מצווה בתורה.

בטח שהיא מקבלת שכר, מה הפירוש?

נכון, אז מה את זה? היא לומדת על אחות ולא מקבלת שכר?

אישה מקבלת שכר אפילו על האוכל שהיא עושה.

אם האוכל טעים, היא מקבלת שכר. אם היא שמה פפריקה, עוד יותר.

פטרוזיליה, כוסברה, כל מה שהיא מוסיפה, אם היא מתכוונת לעשות חסד עם בעלה,

שבעלה ייהנה, שהילדים ייהנו,

חסד.

את יודעת מה זה חסד?

אריכות ימים.

עם פסול אי-אפשר לעשות עולם הבא.

זה שהתורה פטרה את האישה מהרבה מצוות, שהזמן גרמנט, זה בגלל חשיבות המטלות שהטעינו עליה התורה.

לכן היא פטורה.

כהן גדול שהולך אפילו ביום הכיפורים וראה מת מצווה, מתעסק במת מצווה.

אבל להיות כהן גדול ביום הכיפורים אין דרגה יותר גדולה מזאת.

אומרים לו, אתה פטור.

זה יותר חשוב עכשיו, מת מצווה.

אבא שלו ואימא שלו הם נפטרו, לא קובר אותם,

לא מטמא להם, אבל מת מצווה כן.

אז הפטור הזה אומר שהוא נחות?

הפוך.

אומר שהמעלה של מה שהוא מתעסק כעת, יותר מזה.

אם התורה אומרת לאישה, את פטורה,

פירושו שמה שהיא מתעסקת חשוב יותר.

לכן פטרו אותה.

כתוב, העוסק במצווה,

פטור.

העם מתעסק בצורכי רבים, פטור.

אז התורה פותרת בגלל חשיבות הדבר שאדם מתעסק, אז מה הבעיה?

לא מקבלת שכר, ועוד איך שמקבלת שכר. בזכות נשים צדקניות יגאלו ישראל, ובזכות נשים צדקניות יגאלו ישראל.

אשת חייל ממצא.

ורחוק, תמשיכי את הפרק, תראי.

ורחוק מפנינים מכרע,

לא עגילים ולא שרשראות.

רחוק מפנינים מכרע,

ארארארארם.

מה הפירוש?

יש נשים שמעריכות עצמן רק כמה כובד יש עליהן, של זהב וכסף, יהלומים.

לא, אשת חי, לא.

רחוק מפנינים מכרע.

בטח בה לב בעלה.

בשלה לא יחסר.

גמלת הוא טוב ולא רע.

כל ימי חיה. הייוא, חשוב, כל ימי חיה.

לא תקופות ועונות.

כל ימי חיה.

דרשה צמר ופשתים.

ותעש וחפץ כפיה.

לא עצלנית, לא מתעצלת, עושה הכול.

בטעש בחפץ.

כפיה.

וכן הלאה. תמשיכו את הכול. מי אמר את זה? שלמה המלך. על מי? על אמא שלו.

אשת חיים.

אבל לא ראינו שתיקנו לנו להגיד, איש חי, אלמי ימצא.

זה לא מצאנו.

והן עוד מתלוננות.

שמחה, שמחה, שמחה, שמחה.

סליחה, כבוד הרב.

נכון, גם התורה.

כן, שאלה או לא. קודם שאלות.

גם אני, אבל שאלה קודם.

אחר כך, שאלה.

יש לך שאלה?

בטוח שאלה.

בטוח. תן לו.

כבוד הרב

וכבוד הקהל הנכבד,

אני רציתי לשאול את כבוד הרב על עניין שאנחנו אומרים שהבחירה היא בידי האדם,

ולא שלא להגיד שלא הבחירה בידי האדם.

כשאנחנו ניקח מקרה של פרשת יוסף בן יעקב,

מה שעשו האחים שלו, כל העניין ידוע על כולנו.

ובכל זאת,

לאחר שהיו במצרים,

הוא אומר, ואתם אל תעצבו, הרי אחד בעיניכם,

כאילו מחי השלחן יאפשר להיות לכם בשביל שיהיה לכם אוכל.

ושאלו ייקחו את עקב אבינו בשרשרות של ברזל וכל הדברים האלו.

עכשיו, השאלה שלי,

האם הבחירה היתה בידיהם,

או כמו שיוסף אומר,

אתם אל תעצבו כי השם שלחני אליכם. זה הכול.

הבחירה היתה בידיהם לא לשנוא את אחיהם ולא למכור אותו,

ועם ישראל היום התגלגל למצרים בדרך אחרת.

זה שהיו צריכים לרדת למצרים,

היו צריכים לרדת למצרים.

ההנהגה האלוקית קבעה שעם ישראל ירדו למצרים, כמו שהשם אמר לאברהם אבינו,

שעם ישראל ירדו

מארץ ישראל לגלות.

איך זה יעשה?

לא חסרות דרכים.

הם בחרו בדרך הזאת, והשם גלגל על הדרך הזאת

את יוסף, לאן שהיה צריך להגיע, ולמלוך במצרים.

ובאמת, בשביל למחייה שלחני השם.

אבל אתם הייתם שבחרתם בדרך הזאת,

והשם לא מפסיק את הבחירה של האדם, אלא מנצל את הבחירה של האדם

לאותה דרך שהוא רוצה,

כמו פרעה.

פרעה רצה להרוג את מנהיגן של ישראל,

את הגואל שלהם, את משה,

ופרעה גידל אותו אצלו בבית.

כן, אבל השאלה

האם הייתה בחירה שלהם, או שזה מעשה אלוהי?

לא, הייתה להם בחירה האם למכור אותו או לא למכור, האם לשנוא אותו או לא לשנוא,

ומעשה האלוקים היה שיוסף יהיה מלוך במצרים,

והוא ייתן מזון וכלכלה לכל העולם כולו,

בין אם זה על ידי השבטים ובין אם זה לא.

הם בחרו בדרך מסוימת,

והוא גלגל דרך הדרך הזאת כבר את המהגה שלו.

כן.

עכשיו עוד שאלה אני רוצה לשאול,

בעניין

ועבדום באותם ארבע מאות שנה,

כבר התורה מסבחה את אברהם אבינו.

איך יכול להיות? עוד לא נתקבלה תורה,

ועוד משה רבנו עוד לא גל עם ישראל,

ובכל זאת התורה אומרת והיא תמליל עם סגולה,

עם נבחר,

למרות שאמרנו נעשה ונשמע,

ובכל זאת כל העינויים האלו באו אלינו.

מה הסיבה?

מה הרעש שעשינו כבר? עוד לא היה מעש העגל ועוד לא באה התורה,

וכבר התורה אומרת,

ועבדום ענונתם ארבע מאות שנה. אז איפה הבחירה פה?

יפה.

קודם כול זה לא בחירה.

לא תלוי בבחירה אם הקדוש ברוך הוא מחליט לייסר או לא לייסר מישהו.

לצרוף אותו או לא לצרוף אותו.

עם ישראל היו צריכים להצטרף במצרים ולעבוד בשעבוד חומר ולבני בשביל שיבינו את אפסיות הגוף

ויצפו לחלק הרוחני שיתגלה להם במעמד הר סיני.

בלי שיבינו את פחיתות הגוף ואת העולם הזה והנאותיו,

לא יוכלו לקבל את התורה.

זה אחד.

אברהם אבינו אמר בה, מה אדע כי יירשנה?

אמר לו הקב' ברוך הוא, ידוע תדע כי גר יזר אחת

בארץ לא להם, עבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

תודה רבה.

על כל מילה שאתה שאלת,

אברהם,

במה אדע כי יירשנה?

אז ידוע תדע ארבע מאות שנה, על כל מילה לא במקום, מאה שנה עבדות.

תודה רבה, כבוד הרב.

תהיה מה. כן, עשה נחר הדו, כן.

כן, כל הכבוד.

כולכם מלמדים, ברוך השם.

כן,

הנה המקום השחור, בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

השאלה שלי מתחלקת לשתיים.

בעצם שאלה אחת.

אני אתן לך דוגמה קודם כל.

אני הגעתי לפה ערב.

רציתי להגיע, לא רציתי להגיע. התלבטתי

מכל מיני סיבות, ובסוף באתי.

נקרא לזה בדקה ה-90.

בדקה האחרונה הגעתי.

פנדל!

השאלה שלי,

זה שהקדוש ברוך הוא נמצא נוכח בכל מקום, את זה אני מרגיש.

השאלה שלי,

אם הבחירה היא בידיים שלי,

הבחירה הייתה שלי לבוא לפה.

זאת אומרת,

זה לא הוא כיוון אותי לפה.

נכון. הקדוש ברוך הוא. זה אני.

נכון.

ומצד שני,

לפעמים אני שומע משפטים כמו,

זה הכל בידי שמיים, או בידי שמיים. נכון.

זאת אומרת, זה לא אתה, זה הקדוש ברוך הוא. לא נכון.

לא הבנתי.

כמו שהוא אומר פה שורה ראשונה, הכל בידי שמיים,

חוץ מיראת שמיים. מיראת שמיים אתה בוחר.

רוצה להיות דתי, לא רוצה, רוצה לבוא, לא רוצה לבוא.

זה הכל ביד שלך.

נכון שהקדוש ברוך הוא יכול להתערב ולעכב אותך או לא לעכב אותך, שתצליח או שלא תצליח,

אבל הבחירה היא שלך.

אתה יכולת לרצות לבוא לפה,

ובדרך היה עיכוב פקק.

ואחר כך אתה אומר, אתה יודע מה, כבר איחרתי, לא נוסע, יורד, חוזר בחזרה. נגיד.

אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה,

אף אחד לא ימנע ממך מה להחליט.

אבל אם יתקיים

או לא יתקיים מה שאתה החלטת,

זה תלוי בשם.

תודה.

תהיה בריא.

שאלות אני רוצה, שאלות. יש לך שאלה?

שאלה שמה אצל הבנות?

תזכה למצוות.

יש לנו ליד הבית פה ברמת-גן כמו מרכז לקבלה,

אבל הראש של זה זה חרידים,

ככה הם נראים בלבוש,

וגם הבנות שם לומדות קבלה.

זה מותר?

אסור.

אבל הם אומרים כאילו שהם לומדים רק את הפירוש.

ואני אומר שאסור.

ולא רק אני אומר שאסור,

אלא כל גדולי ישראל אומרים שאסור.

קבלה זה לא לבנות ואפילו לא לבנים.

קבלה זה רק למי שגדל כבר בתורה אווירת שמים,

הגיע לגיל 40, גמר את כל השס,

את כל הראשונים,

את כל האחרונים.

זה לא פשוט.

קבלה זה לא מה שיש ברדיו.

זה קבלות.

כן, זה לא חשבונית מקור, נכון?

תודה.

תהיי בריאה. לא ללכת לשם זה מצווה.

ללכת לשם זה עבירה.

כשלא הולכים זה מצווה.

אני יש שאלה. בטח שיש לך, גם לא.

תן לו רגע.

שלום אוהב.

גם לך?

רציתי לשאול,

אתה סיפרת בהרצאות שלך שבגיל 24 חזרת בתשובה,

ואתה אומר שמהקיצור שולחן ערוך התחלת ללמוד עוד כמה ספרים,

ואז התחלת אחרי שנה להתחיל לדבר עם חברים מהשכונה.

אז רציתי לשאול, איזה ספרים התחלת ללמוד?

כל מה שהיה בספרייה.

ספרים מסוימים ש...

מה שאני זוכר,

זה היה ככה, קיצור שולחן ערוך,

רבנו בחייא, חובת הלבבות,

ספר החינוך על תרייג מצוות,

ועוד כמה ספרים שאני לא זוכר כרגע מה הם היו.

אני מייד אחרי קריאה בספר אחד או שניים כבר רצתי מהר לספרייה וקניתי ספרים,

עד שמילאתי תוך כמה חודשים את הבית בספרים.

לדוגמה אתה אומר,

יש ספר, אני זוכר ששמעת אותך על הרצאות,

שראית דוגמה בספר,

כתוב ודע מה תשיב לאפיקורוסים. במשנה באבות, כן. כן, אז אתה אומר, אז הלכתי לבדוק מה זה אפיקורוס, ואז קניתי ספר מענה לאפיקורוסים.

לא, אני לא אמרתי דבר כזה, זה אולי מישהו אמר לך.

אני לא קניתי, אני רציתי לברר מה שואל אפיקורוס. כן, בדיוק.

אז ביררתי, שאלתי מה הם שואלים, מה הכופרים האלה שואלים,

והתחלתי לענות להם ממה שלמדתי במשך השנה.

ועוד משהו, יתד, מה זה אומר?

מה זה יתד?

קראתי את זה בגמרא, כתוב

שהאצבעות שונדרות ליתד, משהו כזה.

כן,

יתדות שתוקעים בתוך האדמה.

אתה מכיר שמה אוהל סיירים ששמים יתד?

לא היית? בגדנע גם לא היית?

בצופים לא?

חתיכת ברזל שתוקעים באדמה וקושרים חוץ,

זה יתד.

נכון, נכון.

את רוצה לשאול?

אין דבר כזה.

אבל יתד, זה ילמדו תורה דתיים. את רוצה לשאול?

עם מיקרופון.

כבוד הרב, יתד, זה ראשי שירות, ילמדו תורה דתיים. נכון.

אבל זה לא חוכמה שילמדו תורה דתיים.

זה הכי חוכמה. כן. אין יותר חוכמה מהתורה.

אני מתלבטת הרבה זמן. אם לשים כיסוי ראש.

לא, אני עוד לא נשואה.

אה, בעזרת השם תזכי בקרוב.

אמן.

אני מתלבטת הרבה,

אם יש אנשים שבענייני קבלה אומרים לעשות כל מיני דברים.

אני נורא מתלבטת אם זה נשב אולי, חס ושלום, עבודה זרה. זה נכון?

מותר לעשות? אסור לעשות? זה לא במושג של עבודה זרה שהשתחוו לפסלים, אבל זו עבודה זרה ליהדות, כן. תודה. לא שואלים בקבלה שום דבר.

קבלה לומדים אלה שראויים,

ומה שהם יודעים הם לא מגלים ולא משתמשים בזה.

ואם משתמשים בזה,

אז זו עבודה זרה ליהדות.

ואם אני מכירה, למשל, חברות שעושות את זה, חובה עליי להזהיר אותם מפני זה?

מצווה עלייך להזהיר אותם,

בשביל שלא יעשו שטויות, כי המקובלים האלה לא יודעים שובעם. מקובלים במירכאות

הם מפרידים בין זוגות ומשפחות ועושים בלאגנים הרבה.

כאילו הם יודעים מה שהם יודעים.

והם לא יודעים כלום. גורנישט מיטגורנישט.

הבנתי. תודה רבה.

תהיי בריאה.

אמן.

כן. יש לך שאלה?

תן לו, יש לו שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. גם לך.

השתמעתי שתי נשיאים. נשיא הראשון זה פשוט,

אני קראתי לא מזמן כנושא של ערב רב,

כל אלה שבמצרים.

בגלל שממכת חושך שהקדוש ברוך הוא הביא לישראל על המצרים,

אז הוא עשה כדי להרוג את כל היהודים שלא האמינו בקדוש ברוך הוא.

אני צודק או שאני טועה? אתה צודק. תקן אותי.

השאלה שלי היא איך זה נתן לערב רב לצאת ממצרים,

גם לראות את המתנתורה,

ואיך היהודים, שהם עצמם לא זכו.

היהודים לא רצו לצאת, והערב רב רצו לצאת.

אני תמיד. תהיה מרי. עכשיו, הדבר השני לגבי אם אפשר לקבל ברכה?

זה נתפניה. זה אחר כך.

שאלה, כן?

שאלה, כן.

אני מנסה לעצמך בנגישה, זה אוקיי?

כן.

היי, אני מאוד שמחה שאתה כאן היום.

יש בניים עוד ארצות,

והיא מאוד נכנסה.

היא

מנסה לישראל. אתה מבין את היברו?

אני לא מבין את היברו, אבל אנחנו

נכנסים לכאן עם אבי-אביי,

ואני רק רוצה לדעת מה שאני צריכה ללכת עליי ב...

... that my child should be healed.

Your child? It's my child. I have a 9 month old child, but she's very, very sick. She has a lot of problems.

She has a hearing loss and she has a seizures and I just want to know what I should take.

You can learn

שערי תשובה

of רבנו יונה,

half an hour a day

for three months

בלי הפסקה.

NON-STOP.

אוקיי?

מה זה נראה?

יפה בת-ציוויה.

יפה בת-ציוויה, רפואה שלמה מהרה.

אמן.

היא לא הבינה עברית, בגלל זה היא ביקשה ברכה.

אז עכשיו אני צריך להחזיר לאלה שרצו קודם את הברכות. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

איפה זה שקם קודם ואמרתי לו לשבת?

אתה, הנה, פה, כן.

כבוד הרב, רציתי להגיד לך,

לגבי גזעתי הגיעה עד לכאן בשביל

לקבל ממך את הברכה,

ופשוט התמוטטה מכאבים עזים של המחנה בעלינו.

ואני הייתי השליח שלה לבוא לבקש את הברכה,

ואני מאוד אשמח לשתף אותה בהקלטת שהמשפחה נגאלו ממנה.

שאלה.

היא נשואה?

לא.

לא. עוד כמה היא?

חמישים.

היא גרושה?

היא גרושה, והיא קרעית אחי.

הבנתי.

היא שומרת תורה ומצוות? לא.

לא.

והיא תהיה מוכנה, אתה חושב, לחזור בתשובה שלמה? היא אמרה לי בלי נדר,

ואנחנו, כל המשפחה, לוחצים עליה.

כן, אבל העיקר זה היא, קודם כול.

אז כבוד הרב יכול לדבר איתה, משהו שאפשר ללחוץ?

כן, אני יכול לדבר.

אז אני אתן לך את ה... בעזרת השם.

אבל צריך להגיד לה שהיא צריכה לשמור.

הכול,

זה הסיכוי הכי גדול.

למה?

זה כמו להחליף תעודת זהות.

אם יש לך תיק במשטרה,

נושא את תעודת הזהות שלך, והחליפו את תעודת הזהות,

לא ימצאו אותך יותר.

זה לא אותו אדם.

אם היא תשנה את הזהות שלה והיא תהפוך מחילונית לדתייה קומפלט,

לא ימצאו אותה מקטרגן.

הבנתי. הבנת?

עוד שאלה? כן.

לגבי... הייתי אצלך בהרצאה בראש העין,

ולצערי לא קיבלתי את ההבטחה שנתת לי,

נתת לי איזה דבר לעשות, ולא עשיתי.

ואני מאוד צמא לקבל ילדים לעולם.

אני כבר תשע שנים נשוי,

וחושך לי בבית.

מה ביקשתי ממך?

ביקשת ממני לעשות שעתיים ביום לימוד תורה וארבע שעות בשבת.

לצערי, לא עמדתי בזה.

יש לך 24 שעות ביממה?

אני עובד עד הירב, עד עשר בלילה.

מה אתה עובד?

אני עובד בסדרנות של סחורה.

מאיזה שעה?

מ-08 בבוקר עד ארבע ויש לי אחר כך עוד עבודה של חברת ניקיון. מאיזה שעה?

מ-08 עד עשר.

אז יש לך בין 04 ל-08 ארבע שעות.

ויש לך מ-10 עד הבוקר עוד 8 שעות.

אז יש לך 12 שעות.

תחפש איפה לדחוף את השעתיים.

ועכשיו זה יעלה לך עוד ביוקר.

אה, בסדר.

כן, מה אתה חושב?

השאלה היא אם אני אעמוד בזה. אל תעמוד. אז תבוא בגיל 18 ותגיד לא שמעתי לך לפני תשע שנים.

שעתיים וארבע,

תקשיב טוב,

וזקן.

מה זאת אומרת?

אתה תגדל זקן.

אה, אתה תגדל זקן.

המקובל עלייך.

אבל השעתיים וארבע אני לא יורד מהם.

אה, אתה לא יורד מהם. לא.

אז מה אני עושה?

שעתיים וארבע, וזקן.

זקן אני יכול, אבל לגבי העניין של שיעור התורה זה קצת קשה לי למצוא את ההצבעה. כמה אתה מרוויח לשעה?

כמעט 20. 20 שקל.

זאת אומרת, שעתיים כמה זה? 40 שקל.

כן.

40 שקל.

40 שקל ו-22 ימי עבודה.

זה 480 שקל.

ב-480 שקל אתה לא מוכן להביא ילד לעולם?

אני מוכן לעשות הכול.

אתה לא מוכן אפילו 480 שקל. גם בשיעור התורה. אבל אתה לא מוכן.

אתה מוכן להיות סדרן של כולם ולסדר לעצמך את החיים? אתה לא מוכן.

480 שקל.

אם היו משלמים לך עכשיו על כל שעה נוספת מה-12 שלך

100 שקל,

גם אם היו היו נשים קאד על הראש, קאד ככה, לעמוד, קאד,

היית עומד בשביל לקבל 100 שקל

ולקבל ילד הלא מוכן ללמוד ולהיות חכם.

ללמוד ולהיות חכם.

איזה מין דבר. תראה, זה יצר רע התלבש עליך, חביבי.

זה עניין. זה עניין שגם אני נמצא שקוע בחובות, אז בגלל זה אני לא מרשה לעצמי. לא מרוכז, נכון? לא מרוכז. אני נותן לך לשכוח שאתה חייב.

אתה יושב שעתיים ולא זוכר בכלל.

כשאתה סדרן אתה חושב.

אבל פה אם אתה לומד אתה לא יכול ללמוד ולחשוב על זה. לומדים עכשיו.

ואם אתה לא לומד אז אתה לא חייב?

אני חייב. אז מה? אז תלמד לפחות.

רגע.

מה אתה אומר?

חופש.

הנה אתה רואה?

חופש.

רגע.

אם אני אקח חופש אז מה אני אעשה עם כל החובות שאני נמצא בהן? ואם תביא ילד יהיו לך עוד חובות.

אז יהיה לי אושר בבית.

אושר? כן, יהיה לי אושר. אני אומר לך שיהיה לך אושר אם תלמד רק שבוע,

רצוף.

פתאום תבין שיש בשביל מה לחיות.

מה זה סדרן?

יצר עם סדר אותך, סדר אותך סדרן.

שעתיים, מה זה שעתיים מתוך 24 שעות?

זה לא העניין.

קודם כול, לגבי העניין של שיעורי תורה, יש לי על-יד הבית משעה 20 עד שעה 21. אחר כך, איפה אני מוצא עוד איזה שיעור?

אפילו אם לא תלמד, אם אני יכול ללמוד בבית, אז גם אני אלמד הלכה או שתיים, אז גם, למה הלכה או שתיים? שעתיים. אתה יודע מה אתה יכול להספיק?

אז אם אני לומד שעה בבית הכנסת ושעה בבית, אז זה גם יכול להתקבל, לא? בטח. מי אמר לך לא אני? אמרתי לך לא? לא אמרת לא. שעתיים אמרתי.

תלמד בבית, תלמד בגג, במדרגות, איפה שאתה רוצה. תלמד שעתיים.

אולי יהיה לך תאומים. מה הבעיה?

אז אם תברך אותי, אבל סופית, לא תעשה לי אחר כך את זה. אחר כך אומרים שהברכות לא עובדות.

לא, אז אני אעשה זאת.

עושה. עושה.

מה השם שלך? מרדכי בן חדרה.

מרדכי בן חדרה, לאשתך?

הודיה בצדה.

הודיה בצדה.

השם יסעד אתכם, ותזכו לזרע חי וקיים מהרה בזכות הקבלות. אמן.

כבוד הרב, אני רוצה להסביר לו משהו קטן.

חטפת, מה שצורך אותנו.

תקשיב, בחור, אתה רוצה שיהיה לך בן בבית?

לא. תגדל זקן.

ותגדל לכבוד בורא עולם.

למה זקן?

זקן זה ראשי תיבות

זכר קטן נולד.

אז אל תזלזל בשקן,

כי הזקן גם משפר את כל הקנקן.

זה אני אומר לך כיוון שהגעתי עד לכאן.

חזק וברוך. אל תתבייש!

חשבים של אריה ואני מאושר,

ולוקחים ורוצים ומפתח את הראש ואני לא תוכל.

למה?

בואו נתן לי את הרצופה, בואו נתן לי את הרצופה, יש לי שום בעיה בראש, אז אני לא אמרתי לו ראש.

תודה לך. זה לא כבר כבר כבר שנה. יהיה לי ראש?

אתה מדבר רצון סוף דרום.

מה זה ראש?

רצון אביך אשר בשמים.

יאללה,

אדוני.

כבוד הרב, מה שלומך?

אני מאוד מעריך את מה שאתה עושה פה, באמת, בכלל.

אבל יש לי שאלה קטנה.

כמו שהבחורה שאלה,

היהודים רוצים לעבוד את השם בשמחה,

כמו שכתוב בתורה, וכמו שאריזה זכה בזכות זה.

וכן, התורה מצבה אותנו,

כמו שרשום אפילו ב'שולחן ערוך',

שיש עיזבונוין בגדולת הבורא, בקטנות האדם, לפני התפילה.

ובמיוחד בדור שלנו,

בגביע דמשיחי,

בדקות האחרונות לפני הגאולה האמיתית והשלמה,

אז בחושך הזה של הגלות,

נמצאים פה ממש עכשיו,

אנחנו זקוקים באמת לאור יותר גדול,

לפנימיות.

וכמו שגדולי ישראל,

הרבי מלובביץ' וכדומה,

ממליצים עלינו ללמוד את תורת החסידות,

פנימיות התורה, שמבינים את זה בחוכמה, בינה ודעת, לא קבלה

שלא מבינים את זה כל כך,

שזה נשמע שאנשים מבינים את זה לא נכון, כן?

בתורת החסידות באמת אפשר להבין את הדברים לעומק ובאמת להראות את השם בשמחה אמיתית-אמיתית.

ולהודות באמת להשם שאתה מתעורר כל בוקר,

וכל מצווה שאתה עושה, באמת לשמוח ממנה,

באמת לעשות את זה בפנימיות.

וכמו שרואים גם את העבודה של השליחים בעולם, של הרבי מלובביץ',

את חב״ד, שנמצאים בכל מקום

ומקום בעולם,

וגם במקומות הכי חשוכים,

הכי חשוכים, איביזה, הודו וכדומה.

והם מעוררים שם הרבה יהודים, כמו שאתה עושה בארצנו הקדושה.

אז אני שואל למה באמת אתה לא ממליץ לחסידים שלך ולאנשים שבאמת באים אליך ללמוד את התורה הנפלאה הזאת.

קודם כול, יכולים ללמוד כל דבר שהוא תורה, ואין בזה שום בעיה.

לא כל אחד בנוי לכל דבר.

ומה שאנחנו קיבלנו מריבותינו במשך כל הדורות זה ללמוד את השולחן ערוך,

את המצוות, ללמוד שאס ופוסקים ראשונים ואחרונים.

ואם נזכה ללמוד את זה, אשרינו, מטוב חלקנו.

ואין המטרה להגיע לשמחה והמטרה שמחה אלא לקיום מצוותיו של הקדוש ברוך הוא. אם נזכה לעשות את זה משמחה, אשרינו, מטוב חלקנו. אבל קודם כל, שנזכה לעשות את המצוות ולעשות אותן כהלכה.

אבל יש כאלה שנתפסים לדברים מסוימים וחושבים זהו,

ומדברים על אורות, והאור נמצא בפנים ובפנימיות ובזה,

וכל מיני דברים כאלה שלצערנו הרב יש גם הרבה שמשתמשים מזה.

אז לכן,

אם לומדים פשט,

מקיימים את הפשט, יש בזה מספיק מאוד שמחה.

אני מסכים איתך שבאמת הפשט זה הלחם של התורה,

וכל יהודי וכל זרם ביהדות חייב לדעת, השולחן ערוך בעל-פה, כמו שכל רבותינו מצווים אותנו.

אבל נשיאי התפשטותא דמשה וכל דרא ודרא, כמו שהזוהר אומר וכדומה,

מוסבר שבכל דור יש נשיאי הדור,

ונשיאי הדור, מהבעל שם טוב, למגיל ממדריש וכן הלאה והלאה,

עד לרבי מלובביץ',

מצווים באמת ללמוד את פנימיות התורה באמת בדור הזה, שגם פנימיות התורה מביאה לנו את הגאולה האמיתית והשלמה במהירות ממש,

כמו למשל שבגלל שבית-המקדש חרב זו היתה שנאת חינם, אז על-ידי פנימיות התורה אנחנו מבטלים את זה על-ידי אהבת חינם.

יש היום אהבת חינם?

יש.

אם לומדים פנימיות התורה, אני אומר לך עלי, שאני לא אחד שהייתי מסתדר עם כל אחד,

אחרי שלמדתי חסידות,

אני באמת סוגל לאהוב כל יהודי בתמימות ממש-ממש. אז בוא אני אסביר לך משהו.

מחורבן בית שני עד עכשיו לא נבנה בית,

עם הפנימיות ועם החיצוניות ועם כל מה שעבר,

ורק על-ידי תשובה עם ישראל ייגאל,

וזה מה שצריך לעשות, להחזיר את עם ישראל בתשובה,

ובתשובה עם נגענים.

נסכים. זאת אומרת, בוא נעשה שעם ישראל יחזירו בתשובה.

כל אחד בדרכו הוא, העיקר שיחזירו בתשובה, ויעזבו את אורחות הקלוקלות,

ואז בעזרת השם נגיען ונשמח כולנו.

אמן.

אמן. תהיה בריא. אמן, כן יהיה רצון.

כן.

רגע, רגע, פה רצתה מישהי, כן, הנה האצבע שלה כבר נעצה החוצה.

כן.

אין מה לעשות.

בבקשה.

כבוד הרב.

כן, כן, חייבים.

חייבים, זה צריך להגיע עד אמריקה, שומעים באינטרנט.

אי-אפשר. לא, אני לא שומע, לא שומע. טוב, אני זכיתי לחזור, ברוך השם,

12 שנים בתשובה, מייסורים.

ברוך השם, היום זה כבר משמחה גדולה. מסוגל. לא, אני רווקה, בעזרת השם. גם? מה קרה ברמת-גן?

לא, אני תל-אביבית, גם מנסה מה שיותר, גם פה הבנות מכירות אותי, לחזק בתשובה.

זכיתי כבר להחזיר עשרות בתשובה,

אבל יש לי בעיה בבית.

אמא עם שלוש מחלות, סוכר אסתמה, לא מספיק כל זה.

עברנו גם פריצת דיסק בגב, עכשיו ניוון שריר.

כמה שאני אומרת לה, כיסוי ראש, שבת, סבא וסבתא צדיקים, באמת.

אמא חזרה בשאלה, בורא עולם הביא אותי לעולם,

מחזירה עכשיו את כל המשפחה בתשובה,

אבל קשה לה. אני במלחמה יומיומית.

אחים חילונים, ברוך השם, יצאו מהבית, התחתנו.

היא לקחה כיסוי ראש, שבת,

משתדלת מה שיותר. קשה לה, אבל, בגלל הכדורים, שיעורי תורה. טוב, הבנתי. מה לעשות עוד? מה עוד להשתדל? הייתי אפילו ב-Human לרפואתה.

מה אני לא עושה? באמת, היא לא הלכה רגע אחד נגדי בתשובה.

כל הזמן רק תמכה ועזרה, אבל היא חיה על נסי נסים, רק בצדקות, רק תפילות,

רק תיקונים.

מה עוד?

קשה לה לחזור בתשובה. היא עושה את זה בשבילי, לא, לא מפה.

זהו.

יש לך מקיקו?

נהארי.

מקסיקו, ניוון שרירים.

זה אני צריכה.

יש לך?

מקסיקו?

רגע.

היא עוד עם ניוון קל, אז אפשר להציל.

יש את זה, לא?

במקסיקו, כן.

ניוון שרירי.

יש לך?

לא, למה לך בואו? כן.

שניים יש, כן.

טוב, רק רגע, לפני שאני עונה לך,

אנחנו נראה. לכבוד טהור, בבקשה.

אני רוצה שהיא תראה.

איפה היא? אם אפשר לקנות את זה, אני מאוד אשמח.

אפשר, אפשר. היא בבית, היא בטיפולים עכשיו.

טוב.

האיימנוט.

נו, אתה יכול להתחיל?

המקרן עובד?

עוד פעם, המקרן לא התחמם.

רגע, רגע, תעצור.

אל תקבלו בכלל את המורה.

נו.

אריק, זאת אפשרה להגדרה.

רבינו,

לא תמונה כרמי אלינגולמלה.

כשירה עונה ולכה.

כשירה עונה ולכה.

אני רוצה ולכה.

למשפחתי.

אני נותן לה ברכה לרפואה שלמה.

היא מכסה את עצמה בכיסוי ראש. בעזרת השם, טענו, אמן, היא סובלת מהמחלה.

בעזרת השם. לא, לא, לא.

ניוון שרירים.

מה השם ושם האמא?

יעל בת שרה אמנו רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, ובפרט בשרירים, שיחיו ויבריאו. אמן. אמן. שיתברך, שאחיינו.

ברוך אתה.

ברוך אתה ונש,

אלוהינו מלך העולם,

שאחיינו ושיהיו וקיוונו

ושהיהינו נסה לאסה.

אמן.

אמן. אמן.

אמן. אמן.

אוטומטיקה מנטרס דסמיז מודיעה עם פיאסו הטנר מובילידה עם פיירנס

ירנטולו כטניאג'ה בפרפלגיה.

אל דיעה לונס כמתוקו אירקונל דוקטור.

איזו נוססטודיוס כדוס סור פרנדידו.

אלה סרמל לוססטודיוס טובין הרקופרציון דה 1.90% אילוססטודיוס על אירן טודוס נורמל.

גראסיס השם כאלה של איזו אסטו התרבייזר רבינו.

איזו ניסיון?

תודה רבה.

רבותיי,

כבוד היושב-ראש,

כנסת נכבדה וכן נכבדה וכן נכבדה וכן נכבדה.

גראסיס,

כבוד היושב-ראש.

עודה פרפורר נובר. יעל בת שרה אמנו רפואה שלמה בכל האיברים, בגידים ובפרט בשרירים, שיחיו ויבריאו. אמן.

אמן!

תודה.

רגע, עזבי את זה.

צריך להבין, אם לא שומעים לקדוש ברוך הוא לא יעזור שום דבר.

אבל היא עושה את התגללים.

לא, זה לא טוב, לא טוב, לא טוב, לא טוב.

היא צריכה להחליט שהיא חוזרת בתשובה,

ואז בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יבטל את הגזירה.

אבל לאט-לאט, לא בטעתי. לא לאט-לאט.

מהר-מהר.

לא צריך לבכות, צריך להגיד.

היא הולכת לרופאים?

מה שהם אומרים לה היא עושה?

היא אומרת להם לאט-לאט?

למה לי כן?

טוב,

אז תראי לה את זה ותגידי לה שהיא תחזור בתשובה.

בעזרת השם. אז בארגון שופר.

שמעתי.

בארגון שופר, 03-06. טוב,

אז בעזרת השם, מה שמה?

שרה חיה בת רחל.

השם יחזיר אותה בתשובה שלמה,

ויהיה לה רפואה וישועה קרובה מהרה. אמן. אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לנו בחור בישיבה שלפני שנתיים קיבל גידול בעמוד השדרה,

והרופאים אמרו שזה סרטן.

הוא עכשיו בטבעון נמרץ, נמצא.

הבחור יתום מאבא ואמא,

והמצב שלו ממש קשה, והרופאים אמרו, הם לא נותנים לו סיכוי.

אחותו נמצאת כאן בדיבורים עם הרב ביום שישי לגבי העסקה. אז שהאחות תקום.

לא צריך. הוא בחור ישיבה?

כן, אבל הוא עכשיו, שמעתי. אתם כמה בחורים בישיבה?

160. 160 כפול שעתיים בתענית דיבור למשך חודש.

בעזרת השם,

יהיה בריא בשלם.

אמן.

160 בחורים, תזכור, שעתיים בתענית דיבור.

שמעת מה אני אמרתי? למה יש מישהו שלא רוצה להציל אותו שם?

לא, כי לא תמיד כולם נמצאים.

מה קשור אם הם נמצאים? הם חיים? כן.

יש להם 24 שעות? כן. שעתיים הם לומדים בלאו הכי כל יום.

כן. שיסתמו את הפה.

שעתיים בתענית דיבור,

חודש.

בסדר. כולל פורים.

אה?

כולל פורים.

אז אני לא יכול להכניס את זה, אני לא אמרתי. שאלת אותי בשם הישיבה, נכון? כן. זה מה שאני אומר.

מה השם שלו?

אלחנן

בן,

איך?

אלחנן יאיר בן חסיבא.

בן חסיבא, כן. בזכות התורה הקדושה

בתענית דיבור ובחיבור לקדוש-ברוך-הוא,

רפואה שלמה מהרה.

אמן.

שיהיו בשורות טובות.

רגע,

רגע, פתאום כולם נזכרו, רגע,

רגע,

כן אבל רגע,

רגע,

מה אתם מרימים ידיים? רגע.

אני אתן לכם עצה,

בעזרת השם יתברך, לכל מבקשי הישועה וכל אלה שרוצים לעזור לאלה שרוצים ישועה. תשמעו, יהודים יקרים,

לא הרבה אוהבים את המצווה הזאת, ואני לא יודע למה.

לא יודע למה.

מצוות הצדקה.

מצוות הצדקה תציל ממוות.

תציל ממוות.

תציל ממוות. אומרים לנו במפורש צדקה תציל ממוות,

ולא רבים משתמשים במצווה הזאת שתציל ממוות.

מחפשים עצות בלי כסף אם אפשר.

עכשיו בואו תשמעו, תרופות עולה כסף,

רופאים עולה כסף, ניתוחים עולה כסף,

קופת-חולים עולה כסף, הכול עולה כסף.

אומרים לנו צדקה תציל ממוות, פירושו של דבר לא נצטרך לא תרופות, לא רופאים, לא כלום, צדקה תציל ממוות.

עכשיו, אם זו צדקה שהיא מחזירה יהודי בתשובה,

אין צדקה יותר מזה.

פדיון שבויים זה מצוות הצדקה הכי גדולה שיש במצוות עשה של התורה.

פדיון שבויים זה כמו להביא את השבויים שיש לנו כרגע, זה מצוות שבויים,

פדיון שבויים.

לפדות אדם ששבוי אצל יצר הרע ולהחזיר אותו בתשובה זה למעלה מפדיון שבויים.

זה פדיון נשמות.

רבי יונתן אייבשיץ אומר שמי שמחזיר יהודי בתשובה הוא חיה מתים יותר מאליהו הנביא ואלישוע הנביא,

שזה תחיית המתים אמיתית לנשמה,

לא לגופה.

איך אפשר לחיות מתים?

מחזירים אותם בתשובה.

האדם היה צריך ללכת חס ושלום לגיהינום והוא גם זוכה להגיע לגן עדן.

מהי הדרך הכי קלה היום לקרב יהודים בתשובה?

דיסקים.

דיסקים.

דיסקים

של תורה שאנחנו מוציאים

מחזירים אלפים ורבבות בתשובה.

דיסק אחד, שניים, שלושה.

מחזירים אנשים בתשובה.

100 דיסקים,

DVD,

ודאי מחזירים כמה יהודים בתשובה.

כל דיסק,

עשרה שקלים.

להציל יהודי בעשרה שקלים

זה להציל את החיים שלנו.

אדם שזוכה בבעל תשובה אחד,

כל הזכויות של הבעל תשובה הזה,

של משפחתו שתהיה,

של ילדיו, של נכדיו וניניו עד סוף הדורות,

כל זה, כל המצוות,

שייכים לזה שהחזיר אותו בתשובה.

איך הוא החזיר אותו?

הוא לקח דיסקים ונתן,

והוא חזר בתשובה. זה הכול.

100 דיסקים

1,000 שקל.

100 דיסקים

1,000 שקל. 1,000 שקל זה הרבה כסף, לא?

אם מחלקים את זה ל-20 תשלומים זה לא הרבה, זה 50 שקל לחודש.

יוצא שביום אתה תורם צדקה, צדקה ביום, 1.5 שקל.

1.5 שקל ליום, 50 שקלים בחודש,

20 חודש זה 1,000 שקלים.

ואתה יכול להחזיר כמה יהודים בתשובה.

זה ערובה וביטחון הכי גדול שאדם יכול לקבל

בשביל שברכה שלו תתקבל בשמיים.

מי שרוצה בעזרת השם לזכות,

ימלא הוראת קבע כאן,

יכתוב פה למעלה מה הוא רוצה, איזו ברכה,

יכתוב את שם המבורך בשם האימא שלו,

אם זה לרפואה,

אם זה להצלחה,

אם זה לזיווג,

אם זה לזרע חי וקיים,

אם זה חלילה לעילוי נשמט,

כל מה שירצה, יכתוב למעלה.

יתנדב את השקל וחצי הזה ליום,

ואת כל הברכות שאתם רוצים,

בעזרת השם, אני אברך פה בקול.

הציבור יענה אמן,

ואני מקווה שתהיה ישועה גדולה, משום שאם אתה מזכה את הרבים ואת צדקה תציל ממוות,

אז אפשר לזכות הרבה מאוד.

אז רגע, אני אתן כמה דקות,

כמה דקות רק, למילוי הוראות כאב למעוניינים ונברך אותם,

ואחרי זה נתפנה לכולם, בסדר?

מי שרוצה, ירים את היד בעזרת השם, יקבל הוראת כאבה, הנה, תרימו,

ויזכה ויהיה שותף גדול בקירור אחר ובין ישראל.

לא לבוא אלי, אף אחד שלא יבוא, רק לבוא.

ויש שם השמים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים, איפה אלוהים,

אווווווווווו שבשמיים

למעלה, למעלה, לא לבוא לבוא,

לא לבוא, לא לבוא,

זריז להתנגד העולם שלך, לחתום למטה, ולהעביר אלינו.

למה אתה לא עוזר שם?

אלוהינו אלוהינו שבע שמים, אלוהינו אלוהינו שבע שמים.

נרים את הידיים, מישהו מעוניין?

אוהד, תחבור שם, אצלם הם רוצות שמה.

נרים את הידיים המעוניינים שם.

אלה שמונים את הידיים, אוהו, רק המבינו, אוהו, רק המבינו, רוצה? תמלאים, תמלאים את החומים.

אוו, שבע שם אני.

אוהו, רק המבינו, שקל וחצי ליום בסך הכל.

אוו, שבע שם אני.

זיוות טוב מהרה לחבא גולדה בת חיה רחל בין החיה לבני חיה ומזולנה לזרע חי וקיים מהרה.

נא לבוא.

נא לבוא.

יואי, יואי, יואי, יואי, יואי, חסק.

אוי, יואי, יואי, חסק.

שקל וחצי מיום בלבד.

אבינועם בן-חנה, פנינה, פרנסה טובה ובריאות, ולמית בטרות, פנינה בטרות, מנחם בנו, זיהויים אדוניים, מנהל בהצהרה, רפואה שלמה, ילד בהצהרה, רפואה ופועל חוץ.

מאיר בן-אסתר, הצלחה בלימוד צהרות על השמים.

תודה.

שלמה בן-לחנה, בריאות והצלחה מהירה.

עליזה בת בת-שבע, רפואה שלמה מהירה.

נעסוק, נעסוק.

זריז.

מזל בת שרה, רפואה שלמה, איילנסי בת פניסה, רפואה שלמה.

מרים בת פניסה, רפואה שלמה. הילד בת פניסה,

תאומים ברפואה שלמה, וישר בת-אלת.

הצלחה בסיבוב הגוף.

אוריה אסתר, בת בת-תידה, יפית דלית, חסוך יעקב לאוריה אסתר.

זיווג הגוף, תשובה ואהבה מהירה.

חנית בת חנה, רפואה שלמה מהירה.

כרנסה בשפע, והצלחה בשיפוץ הדית, בסיעתא דשמיא.

עוד ילדים.

הצלחה בחינוך לשרה, בת חטא למנחם מאיר בן-אלטה, חיה, רבכה.

תפואת הנפש והגוף למזל וציביה, זרח היוויה ושלום בית, שלום בן-חמיסה ויוסף בן-חמיסה.

כל דבר בריאות והצלחה.

זריז למלא ולחיות.

חזק, חזק, חזק, חיה אסתר, רות בן-חנא, רפואה שלמה מהירה.

דוד בריא, חיה אסתר, מחה.

רפואת הנפש והגוף, מרדכי.

עפנין בן-ציונה, רפואה שלמה מהירה.

יוסף בן-אספרנס, כבר נשא בהצלחה, חמים בצמאה ומזל בטחד.

דפנה, דיקלה, ליאור, בני מזל.

אופק והוריד ונתיק לה ברואים.

דפנה, אזהרה בתשובה שלמה, ליאור, בן-מזל, גדי בצרינה, כל טוב, בהצלחה.

נועם בן-תמר, ניר בן-אורליס,

בסיווג הגון והצלחה בחיים עוסי בן-זלחה יצליח במשפט ויתבטל כל ההאשמות.

יצא זכאי בדינו,

יעיש מנחס בן-סמוט, הגמולה וסלאם בתחליסה.

כל טוב, בריאות, בהצלחה, זרע קודש, פרים שלמים.

תשואה בסיווג הגון מוצלח, פרנסה טובה, בחזרה בתשובה.

נורחת הלב לאלעדה, ליבקה ודוד,

יאכל הדס כהן, סיבוב הגון ותשובה שלמה.

דבר בת שושנה, רפואה שלמה, מהרה, מהרה, מהרה.

דוד בן רחל בריאות וזיווג גבול נתן דניאל נוער דניאל עדן בן נאום ישראל יזכו לכל דוגמה שלמה אלי איתן בן נתמי סיסי היריון ורחל בדיסנר ואל היפה דלפורי בן דוד

חיים שמעון בן מילה תנועה שלמה ועמקום במכינה

עזרא בן מצליח אסף בן עזרא בן מצליח שמעון בן שושנה מול עמו ישראל תבואה בהצלחה

ספדלים היפה בציבה רפואה שלמה מהרה

קבשי לא להצטרף דכם עם סבתא קנאי לי לחץ אחרונית

כבשי לא להצטרף דכם עם סבתא קנאי לי למרות, כבר כבר עם שיעור אחרונית,

קנאייתי לבתו, נו, איי, שיחרוגים.

אלברגיל בן עמרן גילקרוב, רבועה שלמה מהירה.

מיכאל אוריאל בן שרה לימון, ידושיה בניתוח, תהיה בריא ושלם.

יעקב ישראל בן רוזה, רבועה שלמה, הצלחה לילדים, יצחק איציק בן נבע, אופיר בן נבע, ספיר בת נבע, רבועה שלמה, בהצלחה.

אתם תוכבים את השולחן, אני לך, עוד מעט, שמעתי את דתיך.

רפואת רחל סעידה בת חמה, רחל בת ציוויה, סגולה בת זרה, רפואה שלמה.

תשמע, סלומון בן דניאל, השמעון בן דניאל,

תנוחתם עדן, הצלחה לכל יוצאי חלציו של סלומון בן דניאל.

צודקת, מהרה, התעסקות בתורה ויראת שמים.

לחץ בבעל וילדים, וכל טוב.

כן, גלית בתיעודית,

כליפה, ענניה, חי ואין אישה.

כל טוב לרפואה, בסימום לשורר תצפני, עזרה בין סבות,

תנועת העיניים, בריאות, סגרות, רפואה מסודרת.

עננאל בן-שבא וצוהר בן-סביבי, והילדים, גבריאל, מוריאל, שיריאל, מישיאל, אוריאל, ליאל,

הצלחה, בריאות, התחזקות בדת,

זיווג בריאות וחזרה ותשובה לערן בן-מרים,

שמרית תמי, בת מרים, יצחק בן-סימי הצליח במשפט, ערן ושמרית תמי,

בני מרים, כל טוב, בריאות והצלחה.

אמרתי תכף, נכון?

סיווג הגון לחובב בן-חבצלם, התרפא מפחדים כאבי לב, התחתן בקרוב. יואל בר-נחל, תבואה שלמה מהרה ברגלית טרינג'ה בצעיד הרפואה לשמיעה מהרה, היא לא חתמה. טרינג'ה, איפה טרינג'ה?

איפה טרינג'ה?

מרגלית, יעקב, לא חתמה.

יפור חיים בן ציפורה, ישועה מהרה, אורית בציפורה חיים בן יונה,

עם בני בית.

רונים חיה בתרוחמה, רפואה שלמה. ציפורה עמד שושנה עם הבעל שלו בצעדה, רפואה שלמה.

עמד שושנה בת קמר למדה, יוסף במגדרה, רפואה שלמה.

זרע קודש של קיימא לברך בציפורה, אמנון בן חתה.

שכין בת יום הציפורה, רפואה בפרגרית,

נעמה בצהרה, פרשום בן טובה, סיווג הגור. זרע קודש, סיווג הגור בקרוב לניר בן-סרה, ליאת בת אביבה,

טלייה בת אביבה וניגר בן זהבה מהרה.

רונית, בת?

חיה, בת?

בת?

רוחמה, פגועה שלמה. שמשון בן-טרי, לסיווג הגור, התחזקות בדורו, מידות טובות.

תכף, אחרונים רגע.

יש עוד מישהו שלא בסך?

מהר. נסו זכורה.

סליחה רגע.

נסו זכורה.

אחרונים, אחרונים.

אחרונים. תכף. אמרתי תכף.

מיכאל חיים בן-צרה טובה, תשובה, זיווג הגון.

צרה טובה, פאד, פסיה, מלכה, זיווג הגון ופרנסה טובה.

אדם שלמה בן-פיקי, רחל. הצלחה בלימוד.

בזיווג רחל אביב זאב.

אחרונים למלא ולאוויר.

כבר כולם.

נסו זכור.

נמלא את הפרטים ולחתום למטה.

נסו זכור.

נסו זכור.

למלא. תעזור לה.

כבר, אבל כבר. סבלנות.

שול הבת-שמחה זרע חי וקיים מהרה,

תמר הבת-שמחה זיווג הגון וראוי מהרה.

למטה חותמים. למטה. למטה. איפה שייד, כן.

אבל איפה הפרטים?

הסביר לה מה צריך לעשות.

כן, אחרונים.

כן.

שמואל בן צבי, שלום בית עם חיה רחל בת דבורה ועם כל המשפחה. שיינדל, ברכה, בת לאה.

גבוהה שלמה בגוף ובנפש.

חיה גולדה בת חיה רחל.

זיווג הגון מהרה.

ברוך תהיה ותזכה למצוות.

בירכנוכם ובשביבי ה' ברוכים אבואים בשם ה'.

חיה רחל בת רבקה.

בריאו. איריס, בת חיה רחל.

פרי בתים.

אורי כדורי, פרנסה טובה.

בחל בת רינה, יפית בת רינה, רפואת הנפש והגוף.

שרון בן מזל, זרע עם ועם, פרנסה טובה.

יפאל יהושע בולג בן דובר אייזן, רפואה שלמה מהרה.

כפול 20. רפואה שלמה. דוד בן, חיה אסתר רות.

רפואה שלמה. אסיה אורה. בת חיה אסתר רות.

רפואת הנפש והגוף.

זרע קודש חי וקיים ביוחנן אברהם בן נחל.

באסיה אורה. בת חיה אסתר רות.

הצלחה בפרנסה ובצורה לכל משפחה.

שטיבי.

לשבת.

כן, מה אתה רוצה?

בטח נוחם בטח מבין בין השם ברוחים מבורים בשם ה...

תלמדי חצי שעה, ספר שערי תשובה, של רבנו יונה, תרשמי לו.

מה שמך?

חיה אסתר, רות בתחנה, רפואה שלמה מהרה.

תן לה פתח,

לשבת.

אלה מהנשים שרוצות כיסוי ראש, יכולות לבוא לכאן,

ואם יש בחורים שרוצים ציצית, יכולים לבוא לכאן.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש, זכות גדולה, תבוא לכאן.

שם,

שם, דוד בן אסתר, רפואה שלמה מהרה.

שם, שמעון בן, שמואל בן, רבקה, רפואה שלמה, וידבר ראוי ורהוט.

לא משנה, שם ושם האימא.

את זה צריך לשאול את המארגן.

הרב אנשלזון, יש פה מישהי שרוצה לשאול אותך שאלה.

הנה, שם, הוא לבד, עומד עם זקן.

פורטונה בת מיסא, רפואה שלמה מהרה.

יעקב ישראל בן תמר וחן בת זהבה, זרע חי וגיאה. מה השם של הילד?

מה השם של הילד?

חיים שמעון בן בלהה,

השם יגזור עליו חיים טובים וארוכים מהרה.

יצחק אייזיק בן הילדה, רפואה שלמה מהרה,

ושסוכרת תיעלם.

זיווג הגון לשמואל בן עדנה ולארז בן עדנה.

כל טוב.

יהודית בת,

לאה לריסה, זיווג הגון.

אני לא צריך סתדרן.

תודה.

כן.

איך?

עליזה בת בת שבע, רפואה שלמה מהרה.

שם ושם האימא.

אז זה הרופאים יודעים מה לעשות.

מה השם?

חיה מרים בת אסתר, רפואה שלמה, ושהחלב לא יזיק לה.

אברהם בן חנינה, רפואה שלמה מהרה.

מי שגמר, הולך הביתה. לילה טוב.

יוסף בן אספרס, פרנסה טובה.

שרה וצמחה חזרה בתשובה שלמה.

תצא זכאי בדין.

ציצית, תן לי ציצית.

בבקשה, תברך שהחיינו.

ציצית, בבקשה.

ציצית, בבקשה.

ציצית.

כיפה.

כיסוי ראש. בבקשה.

ציצית.

פרנסה טובה ורווח.

פיסוי פיסוי אבוי אבוי אבוי. יבוא ימי חלום.

פיסוי פיסוי אבוי אבוי אבוי. מה השם? אוריה בת בת שבע, זיווג הגון, מהרה.

משיח שיבוא.

בטח.

איך?

צער.

תמר פעימי, בת שושנה, רפואה שלמה.

עופר ועופרה בן צדוק,

תשובה שלמה מהרה.

בנים של אלנה ודוד.

נשמור את המכתב.

בטח.

מה זה משנה? מה השם לשם האמא?

שם.

שמעון בן שושנה.

שם.

תזכה.

זיווג הגון וזרע חי וקיים.

אורנה.

רון.

אהרון.

בן שולמית.

יחזור בתשובה שלמה מהרה.

סמירה.

זמירה.

בת סביחה.

תזכה ללך ברגליה.

זיווג הגון ומוצלח.

יעקב בן אירת.

דוד בן שרה.

שם.

עמיאל.

בן בת-אל.

רפואה שלמה, החלמה, ומה שצריך ידבר.

שני פטרונית, שתוכל ללכת ברגליה.

השם ירפא אותך ברפואה שלמה.

בשורות טובות חזרה בתשובה לאלעד בן מרים.

מרים בצימי תצליח במבחנים ופרנסה טובה.

ישראל בן לאה, רפואה שלמה מהסוכרת ופרנסה טובה.

נשואה?

לא. ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

וללכת בצניעות לא מכנסה.

שמאלות, הצעיות, ולמי רפואה?

חליפה חנניה חי בן איזק.

שם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה.

אור הבצרה, רפואה שלמה מהרה.

כיסוי ראש מלא.

כיסוי ראש מלא.

רפואה שלמה, מחלמה מהרה.

רינה בתרג'ינה, רפואה שלמה מהרה.

שהחיינו. בריאות ברגליים ורפואה שלמה לאריה סעדיה בן יעקב ולאה.

אברהם בן אילן, הזיווג הגון, מהרה.

רפאל נחמיה בן, מזל, רפואה שלמה מהרה.

אורלי בת סוליקה, חזרה בתשובה שלמה.

שם גאולה, אסנת בת עליזה,

יאיש פנחס בן,

מסעודה, זרע חי וקיים מהרה.

רועי בן אילנה ודוד, זיווג הגון, מהרה.

שם פאני פיבי,

בת אסתר, רפואה שלמה מהרה.

יוסי בן רחל,

יוסף בן רחל, רפואה שלמה.

חיים מאיר בן מלכה, רפואה שלמה וחזרה בתשובה שלמה.

בת-אל, בת בת-שבע, תשובה שלמה.

אברהם בן חנינה, רפואה שלמה.

שושנה בת עליזה, רפואה שלמה.

דחיה נועה אסתר,

בת חיה, רפואה שלמה מהרה.

רות בת-סיגל, רפואה שלמה בעיקר בדיבור בלעיסה.

נועה ארזלי,

בת-דינה, זרע חי וקיים.

ערן בן מרים, חזרה בתשובה שלמה.

אבישי בן תמר, חזרה בתשובה שלמה.

חצי שעה לימוד תורה, שערי תשובה, רבנו יונה.

שם נטלי ורד, בת חנה, זיווג הגון.

חצי שעה, רבנו יונה, בסדר?

רפואה שלמה ל...

נתנאל בן?

סלמה, רפואה שלמה מהרה.

חיים שמעון בן בלעה, רפואה שלמה!

מי?

אורי בן יפה וניר בן אסתר, חזרה בתשובה שלמה.

עליזה וטורי, בת ג'מילה, הרב שמעון חרארי בן בכריה, רפואה שלמה.

רותי בת עליזה, חזרה בתשובה שלמה.

לירז בת רותי, רפואה שלמה וחזרה בתשובה.

אביגיל, בת רחל, בת רבקה, זיווג גבול.

רויטל בת חיה, טוסת.

אסתר, רות, תקבל עליה מצוות בשלמות ובאהבה מהירה.

זחיה נועה אסתר בת חיה.

רפואה שלמה מהירה.

איך?

יואל מוישה, עידה, בן בלימה, לאייה.

נחזור בתשובה שלמה.

ישראל בן סגולה, עירית בת יהודית, גלית בת יהודית. יצאו מן החובות.

יצחק בן אסתר, רפואה שלמה.

חנה יונה, בדאליה אהובה. דינה, בדאליה אהובה. זיווג הגון מהירה. רותי, בדאליה אהובה. אביגיל, בדאליה אהובה. אברהם בן פרחייה, זיווג הגון מהירה.

תפואת הנפש, ישראל אהרון יוסף בן פרחייה, זיווג הגון.

אחרונים, מהר.

נורית בת אדי אסתר, בריאות הנפש והגוף. מהרה. תן לו, תן לו. תודה. נזכה למצוות ובשורות טובות.

בעזרת השם שתאכל בבריאות, רמא רוחמה בן-מזל זיווגגון, טל נפתלי בן-מזל זיווגגון, רופאי בן-ששרה, חזרה בתשובה שלמה מהרה.

כן?

נו? כן?

כן? כן? יזכו ל... תבואה שלמה מהרה. אמן.

כל הישועות.

חצי שעה ללמוד, רבנו יונה.

תבני בית נאמן בהצלחה, והנה כיסוי ראש.

כן.

שעה לימוד תורה ותעני דיבור. חיים מאיר, שאול בנימין סרה, ברדכי בן-זלדה, זיווג הגון מהרה. שאול ברוך בן-הדל, רפואה שלמה, זיווג הגון מהרה.

ביי ביי. ולכן נשווה המון, ולכן נזרי המון, נלחם כל פנקו.