רמת גן - שידור חוזר מההרצאה:רמת גן 05-07-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אחת, שתיים, ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח.

בפרשת השבוע בלעם הרשע אומר על אחרית הימים אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל

ומחץ פאתי מואב וקרקר קול בנשת.

בלעם הרשע אומר

על משיח שיבוא ויגאל את ישראל

אראנו ולא עתה

אני רואה אותו אבל זה לא עכשיו אשורנו ולא קרוב

רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו אך לא עתה היא אלא לאחר זמן

כך מביא רשי

רשי מביא בירקות

אמר רבי יצחק

משה אמר

כי קרוב אליך הדבר מאוד

ובלעם אמר

הראנו ולא עתה

בפעם רביעית יהושע בן נביא היה מהלך בדרך

ופגש

באליהו הנביא

ושאל אותו מתי משיח בא

אז הוא אמר לו היום

חיכה ולא בא

אמר לו אמרת היום ולא בא

אמר לו היום אם בקולו תשמעו

אם תשמעו בקול השם ועם ישראל יחזור בתשובה היום

מה אמר משה רבנו?

אומר הרכות אמר רבי יצחק משה אמר כי קרוב אליך דבר מאוד

בפיך ובלבבך לעשותו

שלושה תנאים לתשובה

חרטה על העבר

וידוי דברים וקבלה לעתיד שלא לשוב עוד פעם לעשות מעשים שלא יעשו

כי קרוב אליך מאוד הדבר מאוד בפיך זה וידוי דברים

ובלבבך זה חרטה לעשותו זה לא לעשות יותר מעשים שלא יעשו

אז הנה זה קרוב

מי לא יכול להחליט ברגע

אם הוא רוצה לשוב בתשובה או לא רוצה לשוב בתשובה?

אם הוא לא תלוי בדעת אחרים והוא מחליט בעצמו הרגע הוא יכול להחליט

אבל אם הוא תולה באחרים

מה יאמרו הבריות

אז זה יכול לקחת שנים או עשרות שנים

בלעם אמר הראינו ולא עתה

משל למלך שנתן מדינה לבנו במקום רחוק

מלך נותן מתנה לבן שלו מדינה

אבל במקום רחוק

והיה אוהבו ואויבו הולכין עמו עם הבן הזה נתלוו אוהב ואויב

כשהמהלכין בדרך אמר לו אויבו

לפי ששונא אותך אביך

נתן לך מדינה במקום רחוק

אם היה אוהב אותך אביך היה נותן לך מדינה במקום קרוב, נותן לך מקום רחוק זה בגלל שהוא שונא אותך

זה אומר האויב

קצרה דעתו של בן המלך

חלשה דעתו

שומע טיעון כזה מקשיב אומר וואי וואי אבא שלי השליך אותי כל כך רחוק מתנה מתנה אבל רחוק

אוהבו אמר לו,

עכשיו אנו מגיעים אצל מדינה ומתקנים לנו כל מעדנים.

מה אתה דואג? עוד מעט תהיה לך מדינה שלך,

וכשתהיה לך מדינה שלך אתה יכול לתקן כל מעדנים שאתה רוצה, לא יחסר כל.

מיד התקררה דעתו של בן המלך,

דהיינו נתפייס.

אמר בעצם מה נפקא מינא, קרוב או רחוק, מתנה יש? מדינה יש?

אני יכול לעשות מה שאני רוצה, לא יחסר לי קול.

אז עוד קצת, מה יש? עוד קצת הולכים רחוק, מה קרה?

וכך אמר ישעיה הנביא, כי קרוב יום ה'

וישועתי לבוא.

זה קרוב מאוד.

מי שמעכב זה אנחנו.

אם היינו אנחנו חשים ונמהרים,

אז היינו נגלים.

אבל לא בוער לנו.

עינו של אותו רשע בלעם הייתה צרה בגדולתם עתידה של ישראל שנתגלתה לו בנבואה.

הוא בנבואה ראה בדיוק מה מגיע לעם ישראל.

אבל העין שלו

הייתה לא אחת.

אחת הייתה סתומה.

גם עם אחת הוא ראה רעות גדולות.

אבל עם העין האחת שלו

היא הייתה כזאת צרה ורעה על עם ישראל.

למי שזוכר, בלעם היה אחד מהיועצים של פרעה.

הוא שאמר לפרעה הווה נתחכמה לו,

והוא שאמר את העצה להשליך את הבן הילוד, היאור, להטביע את התינוקות שימותו,

בשביל שלא ייוולד גועלן של ישראל.

אז עינו הייתה צרה בישראל, והוא ראה כמה מגיע להם.

שכר לעתיד לבוא,

ולכן

התנחם על כך שעל כל פנים יאריך הזמן עד שתבוא שעתם.

וכך רצה גם להחליש את דעתם של ישראל.

ובאמת,

יש שתי אפשרויות, או שזה בעיטה

באחרית הימים, או שעה חישנה, זה תלוי בנו.

אלפיים ימות משיח אנחנו כבר יכולנו לגאל לפני אלפיים שנה.

כבר מזמן חזקיה המלך יכולנו לגאל.

אבל מה לעשות שאנחנו עדיין גולים בגלל שנאת חינם.

אולם משה רבנו וישעיה הנביא, שהיו אוהבים לישראל, רצו לעודדם ולהקטין את הניסיון,

ולכן אמרו ההפך, שעם קצת מאמץ נוסף

תגיע השעה המבוקשת.

היו תקופות

שעם ישראל היה ראוי לגאל, והם נדחקו עוד פעם בגלל

מיעוט זכויות

שהיה חסר לאותה שעה.

אולם בדבר זה היה אותו רשע עיוור לא רק בעין אחת אלא בשתי עיניים.

הטעות הייתה נעוצה בזה שמדד אותם לפי מידתו הוא,

כי בלעם היה חומד ממון

והיה אוהב כבוד.

בעל כן הבין שכל ההצלחה של ישראל תהיה רק בעתיד.

מתי שהם יעלו לגדולה שהוא כל כך התאווה לה?

כל ההשגות הרוחניות של ישראל שהשיגו במדבר היו חשובות אצלו כקליפת השום,

כל עוד לא עלו ישראל לגדולה על-ידם,

ולכן ראה את התכלית רחוק מאוד.

איזה עם זכה לדבר כזה שיבוא האלוקים,

יוציא גוי מקרב גוי,

באותות, במופתים,

במסות,

עשר מכות לתת לפרעה ולמצרים,

לגרור את העם העושק

המצרי אל תוך הים, לשלם לו מידה כנגד מידה.

אתה הטבעת את בניהם, אתה תטבע בים.

להוביל אותם עם ענני כבוד,

עמוד ענן הולך בפניהם,

משכן, שכינה שורה ביניהם,

מעמד הר-סיני,

השגות עליונות,

שפחה ראתה על הים,

מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא.

מי זכה לדבר כזה?

שיא השיאים, למעלה ממלאכים.

זה כלום לא נעשה.

בלעם מבין בחומוס וטחינה,

עם פפריקה ופטרוזיליה למעלה, קצת שמן זית,

ואם לא,

חבל על הזמן.

בשבילו מה זה בית-כנסת, בית-מדרש, מלאכים, שכינה? מה זה מעניין אותו?

יש על המנגל משהו? לא, הוא מבין.

אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב, על פחות מזה הוא לא מדבר.

אם הוא ימלא לי ארמון מלא כסף וזהב,

אה, קטן עלי.

דבר, דבר במושגים גדולים.

זה היה חמדאן, בלעם.

אז לכן כשהוא ראה שעם ישראל במדבר כמו מלאכים,

הוא לא התפעל לזה.

לא התפעל לזה.

אבל כשהוא ראה שיגיעו הימים של ימות משיח, שמעדנים מצויים כעפר,

ואנשים יאריכו ימים,

נער יקרא בן מאה,

ולא יהיה מוות, ובלעם.

לנצח

ולא יהיו מלחמות

ויהיה שלום ושלווה

ואהבה ורעות

וכולם יהיו חכמים בחוכמת התורה

איזה תענוג

חיות יחיו בשלום

וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ

ופרה בדוב תרענה באחו

איזה ימים

משהו.

החלום, האידיאל הכי גדול של האנושות

יהיה באותם ימים, בעם ישראל יהיה בשיא

וכל העמים תחתיו

והיו שרים אומנייך

ובנות מלאכים מניקותייך.

כולם יבואו, נקבצו לך,

כולם ירצו להצטופף תחת השכינה ולכל יהודי שיש היום ציצית קטן,

2,800 עבדים.

יא וואי וואי,

אתה יכול לבחור מי שאתה רוצה,

סינים, פולנים, צ'רקסים, רוסים, אמריקנים,

מה שאתה רוצה,

2,800 עבדים.

אמן. ואם הלבשת למישהו ציצית, עוד 2,800. לך ולא.

אה, פנאן, לא.

אז הוא ראה את זה,

אבל הוא ראה את זה בסוף.

אז לא דיבר אליו על מה שכרגע עם ישראל נמצאים בשיא השיאים.

גן עדן עלי אדמות היו.

כתוב בשיר השירים

מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן.

רש״י מפרש שם על-פי המדרש.

הקדוש-ברוך-הוא ובית דינו אומרים על כנסת ישראל,

מי זאת?

כמה היא חשובה,

זאת שנתעלתה מן המדבר בכל המתנות הטובות,

נתעלתה במתן תורה,

נתעלתה בדיבוק שכינה,

ונראית חיבתה לכל, ועודנה בגלות.

זה עוד בלי להיכנס לארץ-ישראל.

אף-על-פי שכלל ישראל עדיין בגלות,

וטרם זכו לגדולה העתידה באחרית הימים,

אבל כמה היא חשובה עכשיו במתן תורה ודיבוק שכינה,

למרות שכלפי הצלחות העולם הזה,

אז עדיין הם היו במדבר,

שהרי את הגדולה שקיבלו במדבר איבדו,

גם כן במדבר.

אבל כמה קישוטים רוחניים יש לנו בינתיים,

כמה קישוטים זכינו מהמדבר.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק המובא באיכה,

זאת אשיב אלי ליבי,

על כן אוכיל.

את זה אני אשיב.

אל הלב שלי, ולכן אני אייחל, אמתין ואצפה.

רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר,

משל למה הדבר דומה? למלך

שנשא מטרונה, אישה חשובה,

וכתב לה כתובה מרובה,

פששש, כתב, שחרר, לא 52,000 דולר כמו היום.

הוא חי

עם רמזים.

הניחה מלך

והלך לו למדינת הים

ואיחר שם.

שנים רבות נעדר.

נכנסו שכנותיה אצלה והיו, והיו,

מה היו?

מה?

נשים צריכות לדעת.

אה, הנה, יודעות.

והיו מקניתות אותה ואומרות לה, הניח אותך המלך והלך לו ושוב אינו חוזר.

היא בוכה ומתאנחת.

וכיוון שנכנסה לתוך ביתה,

פותחת

ומוציאה את כתובתה

בקורת

ורואה בכתובתה,

כך וכך חופות אני עושה.

והייתה מתנחמת.

לימים בא המלך,

חזר.

אמר לה, בתי,

אני תמה,

איך המתנת לי כל אותן שנים?

פשש, איזה נאמנות.

לחכות שנים ועוד שנים.

אמרה לו, אדוני המלך,

אלמלא כתובה מרובה שכתבת ונתת לי,

כבר איבדוני שכנותיי.

אני מצד עצמי הייתי ממתינה גם בלי הכתובה.

אבל השכנות,

השכנות הרסו אותי.

אז הייתי מתנחמת, מה נשאר לי ממך? לפחות הכתובה.

אז ראיתי שאתה מתכוון לתת לי עדיין חופות, חופות, חופות.

זה החזיק אותי. אם לא, השכנות היו גומרות עליי.

יא ווי ווי.

כך האומות

מונעים את ישראל. מה זה מונעים?

מצערים את ישראל.

ואומרים להם,

אלוהיכם הסתיר פניו מכם וסילק שכינתו מכם.

אינו עוד חוזר עליכם.

כך היו הנוצרים, אומרים.

אומרים, הקדוש ברוך הוא עזב אתכם ועכשיו הוא בחר בנו.

אבל אכלו אותה.

עם ישראל

נמצא בארצו.

הקדוש ברוך הוא מראה את נישאו מופטר.

בכבשה בין שבעים זאבים מחזיקה מעמד אלפי שנים.

גדולה הכבשה שנמצאת בין שבעים זאבים וגדול הרועה

ששומר עליה.

מכיוון שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקוראים בתורה ומוצאים שכתוב בה ופניתי אליכם

והפריתי אתכם

ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם. הבטחה אלוקית שעתיד הקדוש ברוך הוא להתהלך איתנו בגן עדן.

ואין מתנחמים.

למחר כשיבוא קץ הגאולה אומר להם הקדוש ברוך הוא לישראל,

בניי,

אני תמה מכם,

איך המתנתם לי כל אותן השנים?

אלפי שנים.

כל אומות העולם מונעים ומצערים אתכם,

מזלזלים בכם,

מדכאים אתכם,

מבזים,

מקניטים.

והם אומרים,

ריבונו של עולם, אילולי תורתך שנתת לנו כבר איבדו אותנו האומות.

השכנים שלנו,

יא וואי וואי,

בים רוצים לראות אותנו שוחים.

בכיוון אחד רק.

ולאו דווקא שוחים.

בים העיקר.

אנו יודעים שעדיין החביבות של הקדוש ברוך הוא אלינו עדיין קיימת,

ושלא פסקה השכינה מבתי-כנסיות ובתי-מדרשות,

כל מקום שיש עשרה יהודים, שכינה שורה,

בתי-כנסת, שכינה שורה,

שכינה לא זזה מעולם מהכותל המערבי.

יכולים להעריך לנכון את החשיבות של ההווה.

אנו מבינים שהגאולה תלויה במידת הנאמנות

שאנחנו נראה על-ידי לימוד תורה ושמירתה.

זה מראה על נאמנות.

לכן אצלנו הגאולה היא קרובה,

כמו שניבא משה רבנו, כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

כל יהודי, אפילו אם כלל ישראל עוד לא נגאלו,

כל יהודי יכול לגאל בפני עצמו.

אדם שחזר בתשובה, הוא נגאל.

זהו.

הוא נגאל מיצרו הרע, גיהינום הוא לא יראה,

גן עדן מחכה לו שם,

ואפשר שגם בעולם הזה,

תלוי כמה זכויות, הוא יאגור.

אבל הוא כבר נגאל.

אדם שיושב באוהלה של תורה ולומד תדיר,

זה גן עדן עלי אדמות.

אין לו את הבעיות, הצרות, המלחמות,

כי טונות הבוז אין לו.

יושב,

לומד

עם מי?

עם משה רבנו,

לומד

עם הרמב״ם,

לומד עם התנאים הקדושים, עם האמוראים.

הם מדברים איתו סביב השולחן,

תאר לך,

אתה נכנס לאיזשהו מקום,

רבי שמעון נמצא, רבי עקיבא נמצא, רבי יוסי, רבי יהושע,

כולם יושבים איתך ביחד.

ואומרים לך,

ככה הדין, ככה צריך לעשות, ככה אסור, ככה זה.

הם לא חייבים להיות נוכחים.

אם שולח לך מלך מכתב,

שולח לך מלך מכתב,

הוא צריך להיות נוכח?

מספיק שיש מכתב.

אם ביטוח לאומי שולח לך צ'ק,

אכפת לך מהפקיד ששלח?

העיקר יש צ'ק, אפשר להשתמש על זה?

מה אכפת לי מי שלח?

אם הקדוש ברוך הוא נתן לנו מכתב,

והמכתב מכתב אלוקים,

חרות על הלוחות, ספר התורה,

ויש לנו את כל החכמים והנביאים שאומרים ומדריכים אותנו,

לאור הידיעות שהיו בידם,

לאור הניסיון שלהם,

לאור התורה, לאור הנבואה,

והם מסבירים לי, יש מדריכים יותר טובים מזה?

ממי אני צריך לשמוע עצות?

מגלגלצ?

מרשת ב'?

מערוץ 10? ממי אני צריך לשמוע עצות?

אני צריך לשמוע עצות מהקדוש ברוך הוא, מהנביאים הקדושים? מזה אני צריך לשמוע עצות.

זאת אומרת, מכל רגע של עמלות בתורה ועבודת השם צומחת גאולה. מכל רגע,

מכל רגע צומחת גאולה.

והאמת היא שהימים של הגיעה במלאכת שמיים עולים על הימים של קיבול שכר.

אתם יודעים, משה רבנו היה צדיק גדול מאוד.

הוא עלה בחייו לשמיים.

הוא נלחם ממלאכים וניצח.

והגיע היום אחרי 120 שנה

שהקדוש ברוך הוא אומר לו, בוא, שב לימיני.

והוא לא רוצה.

הוא לא רוצה למות.

מה, הוא פחד שהוא יירא גיהינו?

הוא לא פחד.

אמנם הוא לא רוצה שמלאך המוות ייגע בו,

מה שמבטיח לו, אל תדאג,

ויקבור אותו בגיא, הוא בעצמו ובכבודו, הקדוש ברוך הוא,

ומלאך המוות לא נגע בו.

אבל

הוא לא רוצה למות.

למה הוא לא רוצה למות?

כי מלאכת שמיים בעולם הזה יותר חשובה מקיבול שכר בעולם העליון.

פה, בכל רגע,

אתה עושה את רצון השם. אתם רואים איזה זכות זאת לעשות את רצון השם?

יש אחד, אומרים לו, תשמע, יש לך הזדמנות להיפגש עם אחד מגדולי ישראל.

ואומרים,

הוא יבקש ממך איזה דבר קטן שתעשה.

יהיה לו שמחה מזה שהוא יוכל לעשות משהו קטן בשביל אותו צדיק.

מן הסתם יהיה לו.

אומרים לו, אתה יודע מה?

במקום זה, עזוב, תן לי את זה,

אני אתן לך 100 שקל, אני אקח את הזכות שלך, אני קונה ב-100 שקל, אני אלך. הוא יסכים?

1,000 שקל הוא יסכים?

אז קיבול שכר זה פחות מאשר מלאכת שמאי.

אדם שזוכה לעשות את רצון השם היום בקיום תורה ומצוות,

זה לעילא או לעילא יותר מקיבול שכר.

קיבול שכר זה דבר טוב מאוד.

אבל אתה רק מקבל שכר.

אבל אתה כבר לא יכול לפעול כלום.

אתה רוצה לפעול, לעשות לכבוד השם,

לתת הנאה לקדוש ברוך הוא, לשמח אותו.

אחד שיודע לנגן,

שומע אנשים מנגנים, שומע מוזיקה שהוא אוהב,

אבל הוא נדלק, הוא רוצה לקחת את הכלי ולנגן,

אם זה פסנתר או גיטרה, הוא רוצה.

אומרים לו, לא, לא, אתה תקבל שכר, אתה תקבל תעודה שהובלת נגן.

מה הוא מעדיף?

לנגן.

בזה הוא מרגיש שהוא חי, זו החיות שלו, במה שהוא עושה.

לקבל שכר?

זאת אומרת, אלה שיודעים את האמת, יודעים שימים של הגיעה במלאכת שמים עולים על אלה של קיבול שכר.

כמו שאמר שלמה המלך, החכם מכל אדם,

וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה.

והגיעו שנים

אשר תאמר אין לי בהם חפץ.

פרשו חכמים זכרונם לך, אלה ימי משיח שאין בהם לא זכות ולא חובה.

כיוון שאין יצר הרעה,

בימות משיח

אין זכות

ואין חובה.

זה נקראים ימים שאין לי בהם חפץ.

אתה לא מוצא בהם חפץ.

היום

אתה חפץ לעשות את רצונו של הקדוש ברוך הוא על כל צעד ושעל. הזדמנות, הזדמנות.

אם כן, ברור הוא שהגדולה האמיתית של כלל ישראל היא כעת

כשמתאמצים בעשיית רצון השם מתוך הגלות הזאת, המראה שאנחנו נמצאים בה,

וזה דבר שלבן האטום של אומות העולם אינו יכול להשיג.

וכמה נואלו,

נטפשו, אלה שחושבים

שאנחנו מפסידים,

כי אומות העולם חיות כמו חיות השדה,

אוכלים ושותים מה שהם רוצים, מתנהגים כמו שהם רוצים,

אין להם שום הגבלות, אפילו מוסר לא.

אתה עולה לאוטובוס שיש שם כאלה, לא נגיד מאיזה עם,

איך הם צוחקים,

בקול רם מפחית את השדים.

מה זה?

תצחק בשקט. אתם שומעים? צוחקים שקט, בעדינות.

מה זה?

אין דרך ארץ, אין נימוס, אין שום דבר, כלום.

הכול זה רק חזות חיצונית, זהו.

חיים כמו בהמות השדה.

אבל עם ישראל לא. באוכל זה אוכל מיוחד, מה מותר,

מה אסור, מתי אוכלים, אחרי מה,

לאט לאט, איך אוכלים, זה לא כמו כלב בשוק,

פיתות, ביסים, לא.

חשבת לאכול כמו זה, צריך נטילת ידיים לפני,

נטילת ידיים אחרי דברי תורה על האוכל, ברכת המזון,

ברכות לפני,

פששש, מה זה?

מה זה אעבלע?

ב... ב... ב... ב... מה זה?

מה, את הפרה?

קדושת הבית, טהרת הבית,

לא כמו תרנגולים שמצויים כל היום.

דרך ארץ, נעימות,

אדם שרואה את אשתו כהקבלת פני שכינה,

עולם אחר לגמרי.

בכל תחום שתיגעו,

תסתכלו מה תורם צבא,

זה התנהגות של בני מלכים.

אבל אומות העולם חיים איך שהם רוצים,

בא להם, לא בא להם, הם עושים מה שהם רוצים. אין מי יגיד להם מה תעשה, ואין מי יאמר להם מה תאמר,

וכל מי שיותר גבוה, יותר חכם.

אבל אנו שמטיבים להבין כמה החובה עלינו להזדרז מאוד, לנצל את ההווה,

כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום, לך אל נמלה עצל,

ראה דרכיה בחכם.

אם אני אלך לנמלה אני אהיה חכם?

אני יכול ללמוד ממנה זריזות.

נמלה מאוד זריזה,

אין יותר זריז מנמלה.

לא תראו נמלה במנוחה.

ראיתם פעם נמלה נחה?

אין דבר כזה.

כל הזמן בתנועה.

כמה היא חיה?

חצי שנה.

כמה היא אוכלת?

חטאה וחצי.

וכמה היא אוגרת?

פעם בדקו, מצאו בכורה, 300 קור. כמות אדירה, פי מיליונים, מה שהיא אוכלת.

למה?

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

הנמלה אומרת, אולי השם יאריך את ימיי.

לך תדע.

לך תדע.

אז זה מכינה בקציר מאכלה.

למה?

היא לא כמו הטיפשים, שאומרים, כרגע יש לי, הולך לים, השכלה ים-תיכונית.

לוקח בגד ים, מתקוף, יאללה.

לא.

כל הזמן היא מכינה, לך תדע, ירד גשם, יהיה טחם, לא יהיה מה לאכול, מכינה, מכינה, מכינה, מכינה.

אולי יאריך השם את ימיי.

טוב, כמה יאריך?

כמה יאריך?

פי שתיים, יעני תחי שנה.

כל הכבוד. אז תאכלי,

שלוש חיטים,

שלושה סוערים.

מה זה 300 קור?

כל קור זה פחית גדולה מלאה חיטים.

לא זריזות זה חוכמה.

חוכמה.

מי מאיתנו חי ככה?

מכין, מכין, מכין, מכין, מכין, מכין. ואיפה?

איי, איי, איי, אומרים לנו חכמים.

חטוף ואכול, חטוף ושתה, דעלמא דאזלינן מיניה, כי הילולה דמא.

אתה מגיע לחתונה,

הילולה, חתונה,

יש שלוש,

מנות,

חטוף ואכול, חטוף ושתיים עשרה, מכבים את האורות, אין יותר.

מה שהרווחת, אכלת, זהו, נגמר. סוגרים, הולכים הביתה.

העולם הזה כבהילולה דמא.

כמו אתה נמצא 70-80 שנה בחתונה,

מה שחטפת, מה שאכלת, הרווחת.

לא הכוונה אוכל,

תורה ומצווה.

זה מה שיישאר לך.

אבל כמו בחתונה, בחתונה ברור לך.

מחלקים פה אוכל,

מה שאוכלים זה מה שמרווחים גם פה. מחלקים לך זכויות,

יש לך אפשרות לחטוף ולאכול ולשתות. עכשיו,

לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי, זו התורה.

שנמשלה ללחם ויין.

אם אדם זוכה, מה שחוטף זה מה שיישאר לו. פרעה התפעל כל כך מיוסף.

פרעה התפעל כל כך מיוסף.

שיוסף אמר לו, ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. מה זה וישיתהו? ישים אותו על ארץ מצרים.

אז אחרי שהוא פותר לו את החלום, הוא אומר לו שיהיו שבע שנים,

של צבא

ושבע שנים של רעב,

שבע שנים של צבא ושבע שנים של רעב, אז אם הוא אומר לך שיש שבע שנים של צבא,

זו ההזדמנות, אכול ושתות.

עכשיו זו ההזדמנות, תעשה כיף.

אלה שהרוויחו עכשיו בלוטו, אתם חושבים שהם הולכים לחסוך?

הם הולכים לבזבז.

עכשיו קיבלו את המיליונים, הולכים לבזבז.

מה, אם יפתחו חיסכון ל-15 שנה בחיים?

לא.

בשביל מה הוא הרוויח?

בשביל בזבז, לא?

אבל מה אמר לו יוסף?

וישיתהו על ארץ מצרים. ישים אותו עכשיו על ארץ מצרים.

מה אומר לו פרעה?

אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת,

אין נבון וחכם כמוך.

היה צריך להתפעל מפתרון החלום.

למה פה הוא אמר, אחרי הודיע אותך אלוקים כל זאת,

אין חכם ונבון כמוך? למה עכשיו הוא אומר לו?

כי הוא ראה שהוא ביצועיסט.

הוא לא נשאר בשלב של התיאוריה.

הוא לא היה הוגה דעות.

פותר חלומות.

הוא אמר לו, תשמע, כך וכך.

הוא אמר לו, מייד צריך לשים מישהו שיטפל בעניין, לאגור מעכשיו,

מהשנים של השובע,

מייד לשבע שנים של העם.

זה חוכמה.

איזה הוא חכם?

הרואה את הנולד.

הרואה את זה עכשיו,

הנולד זה לעתיד.

את העתיד הוא רואה עכשיו.

זה חכם.

הרואה עכשיו את הנולד לעתיד.

אתם שומעים?

זה חכם.

יש מישהו מאיתנו שלא חושב שהוא ימות?

הרבה חושבים לא עכשיו,

אבל יודעים שימותו, נכון?

מי רואה את הנולד כבר עכשיו?

מי רואה את עצמו כאילו הוא מת עכשיו?

יכול להיות שמישהו ימות גם עכשיו, נכון?

יכול להיות.

קורים מקרים כאלה, לא?

כל כמה דקות מת מישהו, נכון?

אף אחד לא חשב על עצמו,

נכון.

אבל אם הוא היה רואה את הנולד, מה הוא היה צריך לעשות?

אם היו אומרים לאדם נשאר לך עוד יממה, מה הוא היה צריך לעשות?

מוכר את הבית.

אה? מוכר את הבית, אה?

לוקח את הכסף ונוסע לחול באמצע התיסאומת, נכון?

נכון, נכון.

איווה, זה כמו אחד עכשיו שדנו אותו למוות בארצות-הברית,

בקנזס.

דנו אותו למוות.

אז שם נותנים אפשרות, בקשה אחרונה.

אתם יודעים מה הוא ביקש?

למות בצחוק.

הוא היה רציני, הוא לא צחק.

הוא רצה למות מצחוק.

אז מה עשו? פתחו לו אתר,

ואנשים שולחים לו בדיחות,

והוא בוחר את הבדיחה הכי מצחיקה,

והוא אמור לספר את הבדיחה

לפני שיחשמלו אותו,

ואז הוא יצחק וימות מצחוק.

זה רציני.

זה חכם, רואה את הנולד.

אני עוד לא ראיתי אחד שצוחק

אותנו אולי זה מצחיק, אבל הוא מיצחק?

אני לא יודע.

בדיחה, בדיחה, אבל זה רציני.

איזה משוגעים.

על מה הורגים אותו? הוא הרג שתי זקנות.

לא בא לו עליהן.

זהו.

איזה הוא חכם, הרואה את הנולד. נו, מי מאיתנו חכם לראות את הנולד?

הנה הגאולה, אומרים לנו, תלויה בנו.

בלעם אמר באחרית הימים.

משה אמר, כי קרוב הדבור אליך מאוד,

בפיך ובלבלך לעשותו.

למי אנחנו שומעים? לבלעם או למשה רבנו?

בינתיים לבלעם.

למה? עוד לא הבאנו את הגאולה.

עוד לא הבאנו את הגאולה.

קרוב אליך דבר מאוד, אנחנו לא יכולים להביא את הגאולה,

ואנחנו מעכבים ומתעכבים.

לא חבל?

יש אפשרות לאדם לזכות,

נותנים לו את האפשרויות,

הוא נמצא בעולם שרק בו הוא יכול להכין בקיץ מאכלה, לאגור, לאגור,

לאגור, לחיי העולם הבא. כשיצא מפה, מה יישאר לו?

שום דבר.

לא בית, ולא גינה, ולא מכונית, ולא פנקס צ'קים, ולא עץ, ואפילו לא מברשת שיניים.

כלום.

גורנישט, מיד גורנישט.

ורק טובה יעשו לו, ייקחו אותו לאנחות ויחזרו לשמחות.

נו,

ועם מה הוא יצא?

עם מה הוא יצא?

כשם שבא ערום, כן, ישוב ערום.

זהו, פעם הוא היה קטנצ'יק, עכשיו הוא גדולצ'יק,

וזהו.

זהו.

ביי ביי.

מאחלים לו, מנוחתו עדן.

לא תמיד זה תופס,

אבל שיהיה.

אבל מי שהיה חכם ורעה את הנולד והכין יום יום יום יום יום אסף אסף אסף אסף אסף אסף אסף מצווה על מצווה על מצווה אסף אסף אסף אסף אסף אסף אסף אסף אסף אסף

ועוד אם הוא היה חכם וידע לשכפל את זה כמו דולי,

שכפול עוד, עוד, עוד, עוד, עוד. וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי. ואם הוא היה נשלש ברביה וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי. אין הרבה חכמים כאלה. אנשים בקושי עושים לעצמם משהו ומבסוטים.

עושה איזה פעולה קטנה ונח שבועיים.

אתה יודע איזה מצווה הייתה לי לפני שבוע, יא וואי וואי.

לפני שבוע, קרוב מאוד, אתה עושה תדיר, אני רואה מצוות, כל הכבוד.

לפני שבוע הייתה לו מצווה, כל הכבוד.

כל רגע, כל רגע, מונה צריך לתפוק, תהיה חכם, כל רגע.

אבל מה לעשות, אנשים בטלנים,

בטלנים.

עולם הזה מושך אותם.

אם יהיה לו איזה ג'וב, איזה עבודה צדדית, יהיה לו קצת יותר כסף, יותר פה. החלום שלו, מכונית,

להחליף מודל.

אצל הילדים זה קורקינט עם מנוע.

עכשיו יש אופניים עם מנוע.

מתקדמים.

נו, זהו, זה השאיפות.

זהו,

זה השאיפות.

למות מצחור,

איזה כיף.

אה, פנאי, אתה יודע איזה כיף למות?

אחרי שהיית בסאונה ג'קוזי,

וואי וואי, ספה.

איזה פינוק. למות בכיף.

אם יש עוד בדיחה טובה, בצחוק, וואי.

ככה אנשים חיים.

כמה אנשים רציניים, לרוץ, לרוץ, לרוץ, יומם ולילה, לא ישבותו.

מצווה מאוד, מצווה מאוד, מצווה מאוד, מצווה מאוד, מצווה מסווה. וואי.

למי שיש שאלות, בבקשה.

פה שורה ראשונה ואחר כך שם.

תעמוד בבקשה, תודה.

אהלן.

אני לא מבין את הקטע שנעשה ונשמע בכלל.

הכי טוב.

לא, כי איך יכול להיות שהוא מביא אותנו למצב שנצא מהמדבר והכול, שנצא ממצרים והכול?

למה שהעם לא יגיד נעשה מנשמע?

למה שגוי בשוויץ יגיד נעשה מנשמע למצב כזה?

הוא ישאל את כולם, נכון?

לא הבנתי. אתה תמה למה הם אמרו? בואו נעשה, או כאילו פשוט שהם צריכים להגיד? פשוט.

פשוט לכל אדם, למה רק להם? אז למה אנחנו יותר טובים מאגויים? בגלל שרק אנחנו אמרנו.

אני אומר, הקדוש ברוך הוא הביא אותנו למצב שנגיד, הם לא היו, מה אכפת להם? מה, מה, הוא חייב אותנו?

הוא הראה לנו את כל ה... אבל גם הם ראו.

מה לא אמרו? גם הם ראו. חלק אמרו.

מי אמר? מה, גויים? חלק מאומות העולם אמרו. מי אמרו?

חלק מאומות העולם. מי, איפה, איפה שאמרת שהם אמרו? אמרת אתה הפעם שהם יזכו לדרגויות סדר בעתיד.

לא, היו כאלה שרצו, אבל הם לא אמרו.

היו כאלה שרצו, אבל בגלל... אמרת שהם אמרו, ובגלל שהרוב קובע...

טוב, אבל לא נכון.

הרוב לא רצו, לכן הם לא אמרו, אבל בתוך לבם, כיוון שהם רצו, הם זכו להיות גרי צדק. נכון, זה אמרתי.

ומה

למה אני זכיתי להיות בעם הזה? מה אני, הנשמה שלי זכו? אתה לא אשם. אתה לא אשם. לא, למה, לא, אני זכיתי, לא אשם. אני יודע, כן. למה אני, למה זכיתי להיות בתוך העם הזה וזה מוחמד מעזה? לא זכו. אז קודם כול אני רוצה להגיד לך,

יכול להיות שאתה גלגול מדור המדבר.

אז אם זכית, יכול להיות שבגלל שאתה בעצמך עברת נעשה ונשבע, אבל זייפת בהמשך,

ואז הביאו אותך בגלגול עוד פעם.

אתה יודע שיש גלגולים, כן?

יכול להיות שאתה גלגול. הרי ברור שאתה או שני או שלישי, כי אין שמות חדשות עכשיו.

אז אם אתה בשני או בשלישי, אני לא יודע.

אבל אחרי זה כבר אתה בעל-חיים, יכול להיות. רגע, עכשיו גוי אחד מבריטניה עכשיו, כן.

אני הגעתי למצב שיצאתי ממצרים וראיתי מה שהקדוש-ברוך-הוא עשה לנו, ולמה שאני לא אגיד נעשה מנשמו? הוא הביא אותי לתובנה כזאת. מי היה צריך יותר להגיד?

אלה שיצאו או אלה שקיבלו את המכות?

ומה עם אלה שלא קיבלו את המכות? רגע, קודם תענה על זה.

אלה שקיבלו את המכות. בטח. נכון. בשביל להיפטר קודם מהמכות היו צריכים להגיד נכון. ולא אמרו, ולא אמרו, וטבעו, וטבעו.

רגע, רגע, רגע. באומות העולם האחרות שאתה שואל עליהן, כשראו שאלה טבעו ואלה ניצלו, מה היו צריכים להגיד? להצטרף אליהם, לא?

אבל בקושי אנחנו עושים את התשובה בעולם. בקושי היהודים חוזרים לתשובה, אז אתה, אז מה בכלל, גוי שם גדל לתרבות, ואבא שלו מחנך אותו לימוד? אתה יודע מה? בוא נעזוב רגע את כל העבר, נשאל אותך שאלה, ומזה נלמד.

אתה מוכן להגיד נעשה ונשמע?

אם היית רואה את כל מי, בלי לראות, אתה יודע,

אתה מתווכח על זה? כן. די. אז אתה מוכן מהיום, נעשה ונשמע אחר כך? כן. אתה מוכן לעזור בתשובה רגע?

אני משתדל, לאט-לאט. מה זה לאט-לאט?

נעשה לאט-לאט, הם לא אמרו.

לא. נעשה מייד ונשמע אחר כך, מתי שיהיה.

אז עושה, לאט-לאט. לא לאט-לאט. נפש זה דבר עדין, אני לא יכול להציג אליהם. לא, התחלת לסנגר על אומות העולם, נפש עדינה יש להן. לא, אני שואל, אני שואל, אני עונה, אני עונה.

תגיד לי, אתה מוכן עכשיו נעשה או לא?

מה זה משנה? זה מה שאתה שואל, זה מה שאתה צריך לעשות. אבל למה אני זכיתי? אתה אשם? לא אשם. אמרתי לך. לא, זכיתי, לא אשם. אם זכית, למה אתה לא תקבל את זה מייד? אבל למה אני עכשיו, אדם זכה בלוטו לפני יומיים. נו.

לאט-לאט הוא יבוא לקחת את הכסף. מה בוער? למה עכשיו?

לא, זה, אם זכית, מייד.

למה אני זכיתי?

זכית. מה, יצא המספר עליך? יצא.

אבל הקדוש-ברוך-הוא בא להטיב עם כל הבריאות. למה דווקא אתי?

אבל אתה לא הבנת? באותו מעמד שהיו מי שהיו, שאלו את כולם, ורק הם אמרו, לכן הם זכו.

אתה מבניהם, אז זכית.

ולמה אני זכיתי להיות מבניהם?

או, למה זכית להיות מבניהם? כיוון שיש אוצר של נשמות בעולם העליון.

והקדוש-ברוך-הוא, כשאדם הראשון חטא,

נתחלקה נשמתו לתרייג בסופו של דבר נשמות שהתחלקו לשישים ריבו.

שישים ריבו נשמות ישראל הם תיקון למשמת אדם הראשון,

ויכול להיות שאתה היית מאחד החלקים של אדם הראשון שהיה צריך את התיקון דרך עם ישראל.

ויכול להיות שבגלל זה אשה תשאל אותך.

זאת אומרת שגוי עכשיו שיושב עושה שבע מצוות?

יכול אבל להתגייר אם הוא רוצה ולא חייב. אבל מבחינתו, הקדוש-ברוך-הוא יצר אותו ששבע מצוות מבחינתו זה הכי טוב שהוא יכול לעשות, נכון?

זה הכי נדרש ממנו. לא הכי טוב, הוא יכול גם להתגייר ולהיות יותר טוב ממך.

יכול להיות, נכון. יש כאלה יותר טובים ממך, גרים שהתגיירו כבר.

הם לא אמרו לאט-לאט, הם אמרו מייד. בסדר, מה זה? מה זה בסדר?

והם לא אמרו שהם אשמים, שהם זכו.

הם ידעו שהם לא זכו.

אבל יש לנו נשמה יותר גבוה מגויים? ודאי.

אם אני עושה את המצוות שלי,

והוא מבחינתו עושה את ההשתללות ועושה את שבע המצוות שלו, זה לא קל לעשות את שבע המצוות. היום אפילו יש יהודים שלא עושים את זה.

אפילו מה? יהודים שלא עושים את שבע המצוות. נכון. זה נוח. נכון. אם הוא עושה את שבע המצוות האלה, ומבחינתו הוא עושה את ההשתללות הכי גדולה,

למה אני יום אחד, אם אני אשים ציצית, הוא יהיה עבד שלי?

למה?

הוא ירצה.

הוא ירצה בגלל שהוא יכיר את גודל המעלה שלך.

אני שואל אותך שאלה.

יש בעם ישראל כהנים לוויים וישראלים,

נכון?

נגיד שהכהן יותר נמוך ממך,

מהאינטליגנציה שלו פחות ממך,

אבל הוא כהן.

וכשתגיע לבית-המקדש אתה תעמוד בחוץ

והוא יהיה בפנים, ואתה תביא את הקורבן לבפנים והוא יכפר עליך.

אה,

אתה תגיד לו, אני, ה-IQ שלי יותר, אני גם יותר גבוה ממך, מה זה?

אבל זה ההשתלמות, זה לא ה-IQ. לא הבנת, למה הוא זכה להיות כהן ואתה ישראל?

זו מעלה מיוחדת.

כל מי שזכה, אנחנו, בני אברהם, יצחק ויעקב, זכינו מהיותנו בנים שלהם להיות עם סגולה. הזוי יותר טוב ממני, הכהן?

הכהן במעלתו יותר ממך, במעלתו.

אתה יכול להיות אפילו ממזר ותלמיד חכם,

וכהן גדול יכול להיות גם עם הארץ.

זה לא סתירה.

אבל המעלה של כהן היא מעלה גדולה יותר משישראל.

מעלות זה משהו שהקדוש-ברוך-הוא, כמו שאתה אומר, שיש ראש ממשלה ויש שר ויש סגן שר ויש מנכ״ל ויש סמנכ״ל ויש נהג ויש עוזר נהג ויש פלאפוניסט.

והוא זכה לזה שהמעלות שלו יותר גבוהות. הוא עשה השתדלות מסוימת? הוא לא צריך לעשות השתדלות מעצם זה שהוא נולד למישהו כזה. מי נתן לו את זה? הקדוש-ברוך-הוא נתן לו את המעלות הזאת? בהחלט. אז מה אני אשם שהקדוש-ברוך-הוא נתן לו את זה? אמרתי לך שאתה אשם, אתה רואה? ידעתי מה התחלת שאתה אשם. לא, אבל אני שונה עצמי, מה אני אשם?

אתה אשם? אמרת שזכית.

לא, מה השם שיותר טוב ממני? הקדוש-ברוך-הוא רואה את ההשתללות של הבן-אדם, לא, אדם יראה לעיניים. לא הבנת. לגבי שכר, אמרתי לך, ממזר אפילו, שהוא פגום,

פגום.

ממזר,

אם הוא תלמיד חכם, עדיף

על כהן גדול שהוא עם הארץ.

לעניין שכר ומעלה בעולם העליון הוא יהיה יותר,

לעניין מעלה פה לשרת בקודש,

הכהן גדול, עדיף. זאת אומרת שגוי שעושה שבע מצוות יכול להיות יותר גדול מאתנו. לדוגמה,

מי יותר יכול להשרות ביטחון בישראל?

שר הביטחון או אני?

אתה.

אה, אני לא התכוונתי לזה. רגע, רגע, סליחה, טעות, טעות, לא התכוונתי.

מיקי, לא טוב.

מי יכול להיות, שר הביטחון או אתה?

מי אשרה יותר ביטחון?

הוא.

לא נכון.

זה תלוי במשקפת.

אם אתה יכול להסתכל במשקפת כשהיא פתוחה, אתה תשרה עלי ביטחון יותר משר הביטחון פרץ,

שהשקיף במשקפת סגורה.

הבנת?

אז זאת אומרת, זאת אומרת שגוי שעושה את שבע המצוות שלנו, מבחינת שכר יכול להיות יותר מאתנו?

גוי ששומר שבע המצוות בלנוח אכן יכול לקבל גן-עדן יותר מיהודי שיכול להיות בגיהינום.

אבל איך הוא משרת שלי אם הוא עושה שבע המצוות ויש לו גן-עדן יותר טוב ממני?

תראה, יש פיליפינית לפעמים, לא, אני שומעת. אני אומר רשמי. פיליפינית ששומרת שבע המצוות בבית חילוני שלא שומרים בכלל מצוות,

והיא עדיפה אצל הקדוש-ברוך-הוא יותר מהיהודי לעניין שכר, לא לעניין מעלה.

לעניין שכר. לעניין שכר. אז איך זה ששמת ציצית,

אם יום אחד לא מחזיק לשים ציצית,

איך היא בסוף תהיה משרתת שלו? בגלל שמעלת ציצית כזו גדולה שמקנה לך 2,800 עבדים, אפילו אינטליגנטים גדולים.

אז למה אני זכיתי להגיע ל... עוד לא זכית, כי לא שמת. לאט לאט. אם תשים עכשיו, אז אתה תזכה.

מה אתה אומר? נעשה ונשמע.

יאללה, בחרור.

הנה, אתה רואה שאתה זכית בגלל שאתה יהודי.

באת להרצאה שלי.

שאלת שאלה,

וזכית בעוד מצווה.

תשימו לו אבל מיקרופון.

תסתובב אליהם, לא יפה ככה, כן?

תן לו לדבר.

אפשר? לא עומד.

מי לא עומד?

וואלה, כבר עזרתם את הכלב!

למה אני, תענה לי על זה, ובעזרת השם אני אשים ציצית בנדר? כן, גם בלי נדר, כן. כן, סליחה.

למה אני זכיתי להיוולד כיהודי

ולהיות קרוב לציצית הזאת שיכולה להביא לי עבדים? בוא, בוא אני אשאל אותך בשאלה אחרת, אתה יודע כמו שהיהודים אוהבים לשאול בשאלות, לענות בשאלות?

אם לא היית כזה, היית גוי,

היית שואל, למה אני לא נולדתי יהודי שאוכל לשאול את השאלה הזאת, להשתכנע בשביל לשים ציצית?

למה אני נולדתי גוי? נכון. נכון?

על כל אחד אפשר לשאול את השאלה הזאת? נכון, אבל למה... מישהו היה צריך, הקדוש-ברוך-הוא, לעשות יהודי ומישהו יהיה לא יהודי?

מישהו זכר ומישהו נקבה?

מישהו זכר ומישהו נקבה צריך? כן או לא?

למה חווה חווה ואדם אדם? למה אדם לא חווה וחווה אדם? בסדר, אבל למה אני...

רגע, למה, למה, למה, למה? לא יודע למה. וגם אני לא יודע, אבל למה, לא יודע, לא יודע, אתה לא יודע. מה יש לדעת?

אתה זכית, אמרת בעצמך, זכית.

את הזכויות הקדוש-ברוך-הוא מקנה לפי חשבונות הידועים לו, ואמרתי לך שהן תלויות בשורש בהתחלה באדם הראשון.

למה הקדוש-ברוך-הוא, כשברא האדם הראשון,

ברא את הראש שלו ראש, ולא לקח את האצבע ברגל ועשה ממנה ראש?

על זה כל דבר אפשר לשאול. בדיוק, זה מה שאני מסביר לך.

אבל בא עכשיו איזה מוחמד מעזה ואומר, אני, למה נולדתי לזהב ערבי וגדלתי להיות כל כך רחוק מהשם? בוא נגיד לו,

אתה נולדת מוחמד בעזה, אתה רוצה להיות אברהם מישראל? קח את אליפז. כן, אתה רוצה להיות אברהם מישראל?

אתה רוצה?

אבל הוא הפוגמנט. נגיד, נגיד לו, אתה רוצה, אבל,

אתה רחוק, אתה בעזה, אבל אתה רוצה?

אם הוא יגיד הוא רוצה, זה לא קהל אבל.

אז מה, הוא רוצה רק לשאול שאלות? הוא רוצה או לא רוצה? או הוא רוצה לשאול שאלות?

הוא רוצה להבין תשובה? להבין זה לא יעזור כלום, כי הוא לא ישתנה,

הוא יישאר ערבי מעזה.

אבל אם הוא יבין, זה יכול להגיע למצב שהוא יזכה לעזה. הוא לא יבין, כי אם הוא מעזה והוא שואל כמוך, הוא יישאר מוחמד. אבל השאלה אם אתה רוצה או לא רוצה. אם הקדוש-ברוך-הוא יצר אותו כל כך, עם נשמה נמוכה, לא יהיה נמוכה, כי אם הוא בא מעזה לשאול שאלה, הוא לא כל כך נמוך.

אבל אם הוא בא מעזה ועם שבע מצוות, זה מבחינתו השתלות ויכול להגיע לשכר. אז הוא לא היה שואל שאלה כזאת.

אבל אם הוא שואל שאלה כזאת, סימן שמבפנים הוא רוצה.

אני לא יודע איך להסביר לך את השאלה שלי. אני מבין מה אתה שואל.

אתה רוצה ולא רוצה.

אתה רוצה לקיים את כל המצוות, אבל אתה לא רוצה עכשיו,

לא, לא. אתה לא רוצה עכשיו, אמרת לאט-לאט.

לאט-לאט. למה לאט-לאט?

מרוויחים מייד. תיפול? מי אמר שתיפול? אולי תעלה מהר? בסדר, אבל כל דבר שאתה עושה מהר אתה נופל מהר. מי אמר לך?

הטבע.

מה פתאום? אני עליתי מהר. ראית שנפלתי?

לא יודע, אבל הטבע מראה. לא, לא, הטבע לא מראה כלום.

הטבע מראה. לא, לא מראה. אתה רואה איזה הפרנס הזה?

נו. תראה, הרימו אותו. אתה רואה? יש פה באב, הרימו אותו.

הוא לא נופל.

בסוף יורידו אותו. יורידו. נכון, גם אתה בסוף תרד למטה כמו כולנו, לבפנים. לא, אני שואל. אבל בינתיים אתה יכול לעלות.

אתה מבלבל אותי? יש לי שאלה, ואני מתבלבל. מה יש להתבלבל?

אנחנו עם מוחמד מעזה, מה אתו עכשיו?

הוא רוצה לשים ציצית או לא?

למה הוא, מה אני עשיתי שזכיתי? נגיד תיקח את אליפז, הבן של עשו.

כן. אתם לא מבינים אותי? מבינים, כולם מבינים, רוצים להיות כמוך.

נו.

הוא גדל, הוא לא יהודי, הוא מנשמות ישראל? נשמות ישראל זה לפני העולם, נכון?

נשמות ישראל זה מהאבות הקדושים,

מתחיל משם.

אבל הנשמות של האבות הקדושים כבר היו באדם הראשון.

אבל הבנתי שנשמות ישראל היו לפני העולם. זה מתחיל ככה, האדם הראשון, שלוש אבות, 12 שבטים, 70 נפש, 60 ריבו. ככה זה הולך.

זה ההתפתחות וההשתלשלות.

60 ריבוע אלה, 600 אלף, הם כנגד אותיות שבתורה. ישראל זה ראשי תיבות, ישראל זה נוטריקון.

שים לב, ישראל.

יש 60 ריבוע אותיות לתורה.

יהודי זה אות בספר תורה.

אם לא ישראל לא היה נברא עולם.

נכון.

עכשיו למה, עוד פעם למה. למה אתה זכר?

לא יודע.

למה אתה לא נקמה? אבל למה, מה, מה, למה אתה, תענה על זה? מה הנשמה שלי עשתה, שזכתה לראות את כל מה שהקדוש-ברוך-הוא עשה במצרים וכל מה שהוא עושה לי במדבר? קודם כול, היא עוד לא זכתה.

לא, למה, לא, היא לא זכתה.

היא זוכה רק אם היא מחליטה.

80% לא יצאו ממצרים מבני ישראל.

רק 20% יצאו וזכו.

למה הם זכו?

בגלל שהם החליטו.

80% החליטו לא לצאת ממצרים. אתה לא שומע מה אני אומר.

80% שנולדו לבני ישראל, 80% החליטו לא לצאת ממצרים ומתו מכת חושך. 80%. 12 מיליון מתו.

למה הם לא זכו?

הייתה להם בדיוק אותה זכות כמו ה-3 מיליון שיצאו.

למה הם לא זכו?

כי זכייה זה לא כמו שאתה חושב.

כשנתנו לך את האופציה זה לא אומר שאתה עדיין מנצל אותה.

רות המואביה הביאה את כל השושלת של המשיח עם דוד המלך.

ומה עשיתי טוב? עוד לא עשית כלום. לא, לפני זה, עם ישראל, לא אני. עם ישראל, מה הוא עשה טוב? שהם זכו להיות באופציה. אמרתי, אמרתי, מי שיצא מחלציהם של אברהם, יצחק ויעקב,

זה משהו שבן-אדם,

זה משהו נשלט או זה משהו שהוא לא נשלט? לא, זה לא נשלט, זה לא כלום.

זה מעצם זה שהאדם הראשון,

נתחלקה נשמתו, כמו שהסברתי. אז תיקח את אליפז, הבן של עשו, למה הוא הגיע למצב שהוא מפה יוצא,

הוא לא יהודי. הוא למד בישיבה

של יצחק אבינו,

ובשביל זה הוא לא הרג את יעקב.

ובשביל זה הוא לימד אותו יעקב ואמר לו שאני נחשב כמת.

אם הוא לא היה לומד בישיבה של יצחק אבינו הוא לא היה מבין את הלומדס הזה והוא היה הורג את יעקב אבינו.

כיוון שהוא היה בישיבה של יצחק, הוא הבין שבאמת עני נחשב כמת, ולכן הוא לוקח לו את ממונו והשאיר אותו בחיים.

אבל אליפז הזה, לא היה לו את הכוח בגלל התאוות שהיו לו,

אז לכן הוא לא יכול, אין להשתנות.

לא, הוא היה נשמה גבוהה.

אליפז, ישמעאל היה נשמה גבוהה.

הוא גם חזר בתשובה בסוף.

כן, אבל ישמעאל לא רצה ללכת דרכי יצחק אחיו.

הוא רצה ללכת ולצחק.

אתה יודע מה? אני אקח את הדוגמה הזאת של נוח.

נוח. הוא מקבל מאבא שלו, שחי עם האדם הראשון, אז בטוח שיהיה לו יותר גירה.

אבל למה שאר העולם, כן, הם לא קיבלו את זה כעובדה כמוהו.

לא צריך את זה, אנחנו לא צריכים. עברנו כל כך הרבה שיש לנו ממי ללמוד, שאנחנו לא צריכים את זה בכלל.

לא, אבל שופטים אותם, החדוש-ברוך-הוא החריב אותם והשמיד את כל ה...

כל מי שקרוב יותר להתחלה, ודאי שמקפידים עליו יותר, כי הוא יודע יותר ברור,

בידיעה ברורה יותר. אז הקפידו על נוח יותר מאשר כולם שם? ודאי, כי אם אתה קרוב מאוד לבריאת אדם הראשון ואתה יודע שהוא נברח עדי אלוקים, זה מחייב אותך יותר.

מי שהיה במעמד הר-סיני התחייב, מייד מתו אנשים על המקום.

מה פירוש? אם אתם לא מוכנים לקיים את התורש בעל-פה, אז אתם, ושבכתב הם רצו?

בוודאי, על זה הם אמרו לעשות. אבל בכתב רשום שהם חייבים לעשות מה שיגידו להם.

איפה כתוב? זה התורש בעל-פה אומרת. זה התורש שבכתב. התורש שבכתב אומרת, אבל הפירוש שבעל-פה אומר שזה מה שכתוב בכתב.

הם היו מוכנים לקחת את התורה שבעל-פה ולא ידעו מה רשום בה?

הם ידעו, הם אמרו נעשה ונשמע, זה היה ידוע להם.

מה שכתוב זה לא משנה. אם אתה מצווה, ודאי שאנחנו יכולים לעשות.

נעשה ונשמע, מה הבעיה?

פשוט שמים ציצית

ונשמע אחר כך.

אתה יהודי, לא מוחמד מעזה.

יהודי אומר, נעשה ונשמע אחר כך.

אז קודם כול תעשה ותשמע אחר כך.

אתה תראה את ההרצאה הזאת בשידור חוזר. אני אזכה לשמוע את החוק? כן.

אתה מאמין שאני אזכה לשמוע? בוודאי. להבין, יאנושי. לא תבין רק. אתה הולך הביתה אחרי זה,

יש שידור חוזר באינטרנט של מה שדיברנו, אני ואתה,

וכשתראה מה עניתי לך,

פתאום תראה שאתה בעצם לא, למה? אני בטוח שאני אחזור הביתה ואני אגיד, אה, איך לא שאלתי את זה.

היא כאילו יותר, יש עוד הרצאה, בצפת, ביום ראשון. תבוא לצפת. למה? מעזה שלחת את ההוא לפה.

אז מפה לצפת, זה קרוב.

יאללה, סים, סים, יאללה.

אני אתן לך שתי ברכות, אבל שים.

אשריך.

עוד לא הייתה לי ציצית ארוכה כזאת.

אין בעיה, אין בעיה.

רגע, שיהיה בטוח, קודם שישים.

כן, קח.

ברור.

תן לו, תן לו רגע, תן, תמשיך.

תמשיך.

ברור.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וגיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

חזק וברוך.

השם יזכה אותך לבנות בית נאמן בישראל בהצלחה מרובה עם אישה בלי שאלות.

שהיא תגיד לך נעשה ונשמע.

ניר יוסף בן טלי.

באור ישראל בן טלי, רפואה שלמה מהירה.

תארו לכם אישה שואלת את הבעל על כל דבר. רגע, רגע, תסביר לי מה אתה רוצה בעצם?

למה אני זכיתי שאני אלך למכולת ואקנה לך, אני לא מבינה את זה.

יא ווי ווי, עוד לא היה דבר כזה.

רגע, הנה שמה,

תן לו עם הזקן הצרפתי.

תקום, תקום, תקום שירו אותך.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הפגישה השנייה שלנו.

כן.

רציתי לפגוש אותך בפרשת במדבר.

אז או עכשיו? סליחה, לא, עכשיו.

כן.

וטוב, זוכיתי להיום,

ואני רוצה לחזור אותך לפרשת במדבר,

ספר במדבר, פרשה ראשונה.

נאמר שמה, ספרתי,

14 פעמים,

גיל 20 שנה ומעלה, כל יוצא צבא.

הלכה כתובה בתורה לא מדי רבנן,

לא מסופרים, לא שמא,

הלכה כתובה.

האם זה לא רצון האלוהים?

האם זה לא מלאכת שמים?

שמה, שמה, ללכת לצבא? כן, בגיל 20 שנה.

לא, זה לא צבא כזה מדובר.

לא.

לא. צבא? לא.

לא, לא, צבא. לא. צבא. לא. צבא העבודה, של הכוהנים. לא, לא. עכשיו, יש לנו הילכות מלכים ברמב״ם,

שהוא מביא שמה מי יוצא לצבא.

ושם כתוב שבטח שיוצאים לצבא.

איזה צבא?

של צדיקים.

צבא השם. בטח.

רגע, רגע.

בלי חיילות.

לא, לא.

בוא.

רגע, רגע.

עכשיו, הצבא הזה צריך להיות של צדיקים כאלה שלא מדברים בין ישתבח ליוצר.

אם יש אחד פטפטן שבין ישתבח ליוצר מדבר,

משחררים אותו בצבא, פרופיל 21.

צדיקים כאלה רק יוצאים לצבא,

כי אז השכינה שורה עמהם והם ינצחו במלחמות.

בלי משקפת.

מנצחים.

זהו.

אבל רק כאלה.

מי שהוא לא כזה, הוא נקרא מחוזרי המערכה.

הוא הולך הביתה.

פטור עולמי.

אם נקים צבא כזה על-פי התורה ונילחם על-פי הנביא,

או על-פי אורים ותומים,

או על-פי התורה, גדולי ישראל,

אין שום בעיה, ודאי.

אתה יודע מה?

הייתי מסכים אתך, או, יופי,

אם עם ישראל היה חי בשלווה וברגיעה. לא, אני מדבר על זמן מלחמה, ואני אומר שאין לה תנאים. והיום אנחנו נמצאים בסכנת חיים ובהכחדה. תתחיל. אתה מספר לי? עמלק בא עלינו באמצע המדבר ויזנב בנו את כל הנחשב. לא, היום, לא אז. ברור.

יהושע, שנכנס לארץ-ישראל וכבש 31 מלכים,

זה קצת יותר מוצלח מה-101 שלנו.

יהושע בן נון, ראש ישיבה גדול, מנהיג עם זקן, בן 110. שמעת? כן, כן. הוא נלחם, והוא לוקח מעם שיצא מעבדים,

היה במדבר, למד תורה 40 שנה,

נכנס לארץ-ישראל ונלחם עם טקטיקות,

שתקרא אותן בספר יהושע, משהו מדהים.

אבל מי ניצח את המלחמות? השם, לא הם.

הם רק עשו מה שהשם ביקש.

זהו.

אין לי בעיה.

גם אני מוכן ככה.

בוא, נחליף את שר הביטחון, נגיד לברק, לך לקיבוץ,

נשים שם ראש ישיבה אחד מהגדולים,

נביא את כל הצדיקים שיילחמו,

ותאמין לי שהערבים יברחו בלי מלחמה.

אני מסופק.

אני לא.

טוב, למה אני מסופק? למה? מפני שהחיים היום הם כאלה שאנחנו כל רגע עלולים לצבוע בים.

כן.

ואתה יודע למה, אנחנו מן הג'אד הזה, כי למה אנחנו באמת לא טובעים? אתה יודע למה?

נסים ונפלוט.

ובזכות מי?

בזכות עם ישראל.

נכון. מבחינה שואלית. ומי, איך קוראים לו אלה שמייצרים הכי הרבה זכויות?

יש כאלו פחות, יש כאלו יותר. נכון, אבל מי הכי הרבה? אלה שלומדים תורה ועושים את רצון השם. אני מנהל חשבונות, אני יודע, השם אומר, השם אומר, אם לא בריתי יומם ולילה,

חוקות שמים וארץ לא שמתי.

זאת אומרת, אם לא בריתי התורה שהוגים ביומם ולילה,

גם את השמים בארץ לא הייתי מקיים. לא רק את הבני-אדם, גם שמים בארץ לא הייתי מקיים.

מי שמקיים את העולם זה אלה שלומדי תורה, אל תקרא בנייך אלא בונייך. אלה תלמידי חכמים שמרבים שלום בעולם, לא מלחמות.

אין לי בעיה שתלמידי חכמים ילמדו ויהרגו שם בעולם. אתה יודע, היה אחד שהעיפו לו את הראש בזמנו, קראו לו אחמד יאסין.

אתה זוכר? הוא היה מדבר,

והוא אמר שהוא, עם הדתיים, היה עושה בחמש דקות שלום.

למה? המכנה משותף. אתה יודע למה הוא אומר, הם יוצאים למלחמה, והחמאס בפרט?

בגלל שהנוער הישראלי מקלקל את השבאב המוסלמי.

הבחורים המוסלמים מתקלקלים בגלל היהודים.

שמעת?

כי הם, השיח'ים, רוצים אותם שהם יהיו מאמינים דתיים מוסלמים.

ופה החברה היא חברה מערבית פתוחה,

והיא מחנכת ומלמדת אותם. והיום, אתה יודע, ערבים נמצאים בירושלים, בתל-אביב, בדיסקוטקים ובכל מקום, ומתחתנים עם בנות ישראל.

בשבילם זה ביזיון.

אז לכן הם נלחמים בישראל.

לכן הם קוראים למערב השטן הגדול, ולישראל השטן הקטן.

הבנת?

אז אם זה היה על בסיס דתי הייתה יותר הבנה וסולידריות.

אבל כיוון שזה על בסיס חילוני דתי,

אז תשים לב שכל המנהיגים מסביב הם קנאים פונדמנטליסטים שנלחמים בישראל בקנאות עיוורת.

תראה מי המנהיגים היום.

נסראללה, אחמדינג'אד, ה'חמאס',

כל אלה, חיזבאללה,

כל אלה זה קנאים דתיים פנאטים.

לא מעניין אותם לא משא-ומתן, לא בטיח.

הם רוצים לשחוט את כולם.

למה?

כי דת האסלאם לא מתירה את מה שהיום הנוער שלהם עושה בגלל ישראל.

אתה יודע, אתה מעמיד אותי במצב קשה.

אני נמצא פה עם שני תלמידים שלי,

משרתים אותם. תמיד אתה בא עם שניים, אני אומר לך.

לא, חינכתי אותם.

הם משרתים בצבא.

אני שירתי בצבא. גם אני.

זכותך המלאה. גם זכותך.

עד שפרשתי מצה״ל.

אני הפרישו אותי.

גם אני. לא, לי אמרו, אתה מדבר יותר מדי.

כן.

ואז מה שיוצא, בעצם כאילו דמם מותר. חס ושלום,

אנחנו שומרים על דמם יותר מאשר הם שומרים על דמנו.

בוא תשמע. הייתי רוצה שאדם יהיה יותר משותף.

לא, לא, לא צריך דם משותף.

צריך שלא יהיה דם בכלל.

ומי שדואג שלא יהיה דם, אני אסביר לך.

פעם החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

היה צדיק גדול, אתה שמעת בטח.

אז הוא היה אוהב ישראל גדול מאוד.

זה יהודי שמעולם לא אמר לשון הרע כלל וכלל.

החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, פעם אחת עשו התרמה לבית חולים.

והיו מתרימים מיטות.

מיטות.

והיו עשירים. אחת תרם 30 מיטות, אחת 15 מיטות, אחת 10, אחת 5, כל אחת כפי יכולתו.

ובסוף עשו מסיבה לכל התורמים.

ובאו העשירים, אתה יודע, נכנסו, והיה להם כבוד גדול להיפגש עם החפץ חיים, להתברך מפיו.

ובין האורחים המוזמנים הגיעו גם בני הישיבה.

והבחינו שנכנסו בני הישיבה, הוא קיבל אותם בחיבה ואהבה יתרה.

אז אחד העשירים שתרם שם כמות נכבדה של מיטות

שאלת חפץ חיים קצת בעקיצה,

כמה מיטות הם תרמו בין הישיבה?

אפילו לא כלום. אז הוא אמר לו, הם תרמו שלא יצטרכו הרבה מיטות בבית-חולים.

הבנת?

זהו.

באותו עניין,

הרמב״ם במשנת תורה,

לא באותו עניין,

זאת אומרת, באותו חבר אנשים שאיתם אני בא בחשבון בנושא הזה,

כתב שכותב שם בסדר תלמוד תורה, פרק ג',

הוא אומר, אדם שלא מלמד את בנו מלאכה,

סופה בטלה,

סופה שילסם את הבריות.

וגורר את עמון, כן.

וגורר את עמון.

זאת אומרת, כל אדם צריך לעסוק במלאכה, לפרנס את בני ביתו ואת עצמו.

הלכה כתובה של הרמב״ם.

נכון,

אבל הרמב״ם אומר הלכה אחת לפני, שאם יש לו כדי סיפוקו,

יישב וילמד בתורה בלי הפסקה.

הלכה לפני.

מה פירוש כדי סיפוקו?

אם יש לו לאכול ולשתות, ולא משנה מאיזה מקור ומאיזה סיבה,

אז הוא יכול לעסוק בתורה,

רק שלא יהיה בטל, ונסמך על קופת הצדקה.

כל מה שדיבר הרמב״ם,

שהוא הופך את התורה, כורדום לחפור בה וכו',

זה מדובר, כמו שהיו חייבים להעמיד קופת צדקה בכל עיר ועיר,

והוא היה רוצה בשביל להתפרנס מקופת הצדקה, היה הולך ללמוד,

למה אני צריך לעבוד אם אני יכול ללמוד? זה לא מה שקורה?

לא. או בצורה אחרת או אחרת? לא,

משום שהמדינה לא נותנת יותר מ-600 שקל שאי-אפשר לקנות עם זה גזוז.

ואת הכסף שמקבלים האברכים בצנעה, מה שאתה לא היית מוכן, ודאי 1,800 שקלים לחיות לחודש,

לקיים משפחה,

זה מסירות נפש שאין כדוגמתה בשביל התורה.

זה פירושו של דבר, אדם, אם היה מקבל 5,000 שקל, 10,000 שקל,

והיה הולך ללמוד, הייתי אומר, בטח.

זה חי על חשבוני.

אבל אפשר להגיד על 600 שקל שהוא חי על חשבוני?

אישה חד-הורית או גבר חד-הורי מקבלים יותר.

אז מהו יותר טוב מרבי אחננה סנדלר?

אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, התנאים שעבדו, ולמדו תורה והיו רבנים גדולים? אגיד מה ההבדל.

בדורם היה העוני מצוי בכל מקום ומקום,

ומי שלא עבד לו היה מי שיפרנס אותו.

היום יש שפע גדול מאוד,

והרבה אנשים תורמים בשביל שאנשים ילמדו תורה,

והם מבינים שבזה שהם תורמים ללומדי תורה הם זוכים,

כי עם הארץ לא קם בתחיית המתים.

אחד מהדברים שגורם שעם הארץ שלא למד תורה יקום בתחיית המתים זה בזה שהוא מטיל מלאי לכיסם של תלמידי החכמים.

אם לא תהיה לו שותפות בתורה של התלמיד החכם,

אין לו תורש את חייהו,

כי בלי תורה לא קמים בתחיית המתים, אפילו צדיקים.

צריך תל-תורה.

אז לכן זו צדקה וחסד גדול שעושה הבן תורה אתו שהוא מוכן לקבל.

עכשיו, יש הרבה תורמים, ברוך השם, מכל העולם,

ואכן הישיבות ברובן נסמכות רק על תורמים פרטיים.

המדינה, רק מכוח זה שהיא נותנת לעוד מוסדות אחרים ודומים,

אז היא גם נותנת לדתיים.

אבל אם לא, היא לא הייתה נותנת גם את זה.

ואתה יודע שהיא קיצצה בזה הרבה.

ומי שהחזיק את הדתיים עד היום זה הערבים.

אבל בגלל שהערבים הורידו להם, אז הורידו גם לדתיים.

תלמיד שלי הוא, בטלפון. בבקשה.

הודעה. רגע, תלמיד, שנייה.

תגידו, תלמיד לשעבר.

כן.

יש לי איזו שאלה שכל ספירת העומר עולה בי מחדש, ועד היום לא מצאתי אליה תשובה.

כתוב,

הוספרתם לכם במחרת השבת,

מיום רביכם את עומר התנופה,

שבע שבתות מימות תהיינה,

עד ממחרת השבת השביעית יספרו 50 יום.

למה סופרים רק 49?

כמה רצית שיספרו?

50. 50.

49. 49. 49. שבע שביעיות יש במדרשים, מובא כנגד שבע סוגי טומאות,

והעלייה היא משבע סוגי טומאה, שכל טומאה היא שבוע,

זה 49. יום ה-50 זה מחוץ לזה,

כמו שיש שבע שמיטות

ושנה ה-50 זה יובל. יובל זה חירות,

זה יציאה לגמרי מהמספר הזה של השביעיות.

אז לכן היום ה-50 לא נספר אתם, כי אז הוא יהיה מהם.

וכיוון שעולים מכל הטומאות, אז יום ה-50 לא שייך אליהם.

למרות שכתוב במפורש, תספרו 50 יום?

כן.

במשך 50 היום סופרים, ואת היום ה-50 לא מונים,

מגיעים ל-50.

אז למה לא כתוב, תספרו 49 ואת היום ה-50 לא נספר? אז הייתי יכול להבין ש-49 לא בכלל.

יש בכלל, יש שלא בכלל.

50 יום ולא בכלל, לא בכלל יש כאלה שאומרים. מה, מה, היו סופרים הרבה 50? לא.

אף פעם. מה לעשות?

טוב, חבל. תהיה בריא.

רגע, מהאנשים מגיע להם גם, הנה, פה, פה, פה.

למה אני?

גם היא? למה היא?

רגע. אין דין עובר, רגע.

תכף, תכף.

תן.

תן נא, תן נא.

ערב טוב.

אני רוצה לדעת האם בסעודות מצווה,

למשל של הכנסות ספר תורה,

אם אנחנו לא מוזמנים על-ידי בעלי האירוע, האם זה נחשב לגזל?

תלוי אם האדם מקפיד או לא. אם הוא עשה הזמנה כללית, אז זה לא.

אבל אם הוא עשה הזמנה מיוחדת לכל אחד ואחד והוא מקפיד, זה קצת בעיה.

הבנתי. ואם אפשר לברך את אמא שלי, בבקשה, לרפואה שלמה, שושנה בת עליזה.

שושנה בת עליזה, רפואה שלמה, מהירה. אמן.

תעבירי שם אחרייך, כאן.

שלום,

כבוד הרב. שלום.

אני לא רוצה, אני לא שואלת בשמי,

ברוך השם, אני מתחזקת.

הכי טוב לשאול בשם מישהו אחר. כן.

יש לי כמה שאלות לגבי,

איך אמרתי את זה?

אה, שבשבת,

פעם זה היה מלאכה להדליק אש, כאילו היו אצלנו עם האבנים.

מי אמר לך?

היא אמרה לך.

ידעתי שזה היא אמרה. תביאי לה, תביאי לה רגע.

תביאי לה, כן. לא, היא מתביישת, אחרי זה היא תצא. למה גילית שזה היא? לא, אני לא גיליתי.

היא גילתה, גמרנו, תפסתי אותי. היא חכמה, אבל, כן. אז אני אגיד לכם, לא היה דבר כזה,

אתם צריכים להבין,

איסור מלאכה בשבת זה איסור הבערה כלשהו,

אפילו עם נטרוגליצירין,

אפילו עם נפט בכל דרך שהיא,

אפילו על-ידי קש,

על-ידי זכוכית מגדלת,

בכל דרך שאני אדליק ואבעיר ואגרום לבעירה,

זה בעיה.

זה אחד.

כתוב ליד זה גם לא תרצח.

לא תרצח, פירושו של דבר.

מה פירוש?

פעם היו הורגים אנשים עם כידונים ואבנים,

נכון?

זה לא תרצח. למה? מועכים לו את הראש ויוצא לו הרבה דם.

היום,

עירייה ככה ממרחק עם טלסקופ קטן, והוא גמר. זה לא לא תרצח? זה תרצח או לא תרצח?

זה לא תרצח. זה לא תרצח, מה פתאום? הוא לא הרגיש אפילו, אפילו לא הספיק להגיד איי.

זה לא לא לא.

אפשר עוד שאלה, רב?

אז כמו ששמה הכוונה לא תרצח,

זה לא ליטול את נשמתו,

מה לי קח,

מה לי אחרת?

גם פה לא תבערו,

אסור לעשות מלאכה כזאת.

מה לי קח, מה לי אחרת?

ולמה צריך לשמור שבת? כאילו,

איפה זה רק? שבת לא שומרים, היא שומרת עלינו.

ככה אמר חיים נחמן ביאליק.

יותר ממה שישראל שומרים את השבת, השבת שומרת עליהם.

אבל מה זה לשמור שבת?

זה לא לעשות את המלאכות האסורות, למד את המלאכות האסורות שיש בשבת.

ואם למשל כל השבוע אין עובדים, אין זמן, וזה, כן. לנוח, אני לא יכולה להצליח. אין זמן, וקשה, נכון.

זה הזמן, לנוח.

בשביל זה נתנו שבת, לנוח, שמיטה.

וכאילו, איפה זה רשום, טהרה,

ובכלל שצריך לעשות טהרה וכיסוי ראש בכלל? הכול כתוב בתורה. איפה? פסוק אחרי פסוק, פרשת נשוא, פרק ה', בספר במדבר, הנה הם יודעים.

ופרע את ראש האישה מכאן שנשות ישראל הולכות בכיסוי ראש ואסור לפרוע.

למה?

למה?

צניעות.

צניעות. מה, אתם לא יודעים מה זה צניעות?

אתם לא יודעים מה ההפך מצניעות?

אני לא רוצה להגיד מה ההפך מצניעות.

וזה גורם לבעיות חמורות, והקדוש-ברוך-הוא שונא זימה,

ונענשים על זה קשה מאוד,

ויש על זה במינימום כרת.

יש דברים יותר חמורים מזה?

או, כן. לא בשבילי.

כבוד הרב, אני מבקשת

ברכת זיווג לבחורה הנהדרת שלך. יופי, היא שואלת בשבילך, ואני מברכת אותה. נפלא, איזה שיתוף פעולה.

כן, ברכה למה? נוריה בת פרחייה.

למה? זיווג. נוריה?

כן.

בת פרחייה, תזכה לזיווג הגון, מהרה. אמן.

כן.

רגע, יש פה בחור, רק שנייה, לא, רגע, שנייה פה, קום, קום, שורה שלישית, קום, קום, קום, קום. מה, זה לא עדיף להשתלם?

לא, אין ברירה. אתה רוצה? לא, לא, חייבים, חייבים.

לא, לא, לא, לא, רק בלקום. לא, לא.

לא, לא, הנה, כאן.

חייבים.

לראות, אנשים מסתכלים, לא, לא, אבל מסתכלים, אז לא עכשיו, אחר כך, תעביר מה, תן לו, יופי, נכון, נכון, שאלה.

מה יותר חשוב,

תיקון המידות בעולם הזה או ללמוד תורה?

מה יותר חשוב?

שניהם חשובים מאוד, ותיקון המידות הוא דבר חשוב ביותר, אבל לא בלי תורה.

תקשיב טוב,

תיקון המידות הוא חשוב מאוד מאוד,

תקשיב טוב,

אבל תלמוד תורה מקיים את העולם ואותך על חיי העולם הבא. תן לי להסביר.

אם יהיו לך מידות טובות,

מן הסתם גם יהיה לך תורה הרבה.

אם יהיו לך מידות טובות אבל לא תעשה שום מצווה ולא תלמד תורה,

אתה תהיה בגיהנום אחד מהטובים שיגיע לשם.

אחד מהטובים,

ממש.

כולם יאהבו אותך, אבל מה?

לא קיימת תורה ומצוות.

אם לזה רצית להגיע, זו תשובתי.

רגע, רגע, רגע.

אם יהיה אדם

שהוא לומד תורה ומידותיו מושחתות, הוא גם יהיה בגיהנום.

שומע?

זאת אומרת, מידות זה התשתית והיסוד שעליו בונים בכלל משהו, מצוות.

בלעם היו לו מידות רעות, אז אפילו שהוא היה נביא באומות הכי גדול, הכי גדול,

הוא בשאול תחתית.

למה? כי המידות שלו היו עין רעה

ורוח גבוהה ונפש רחבה.

הוא היה קנאי,

צר עין,

בעל תאווה וחמדה וכבוד ובעל גאווה גדול.

אז הוא בשאול תחתית אפילו כשהוא הגיע למעלה של יודע דעת עליון.

הבנת?

למרות שהוא למד תורה, מה שאתה אמר? הוא לא למד תורה, הוא היה נביא לאומות, אבל הוא זכה למה שאנחנו אפילו עם תורה לא יכולים להגיע.

הבנת?

אז לכן מידות זה חשוב ביותר,

וזו מעלה גדולה מאוד למי שזוכה.

אבל בלי ללמוד תורה ולקיים מצוות, אמרתי לך, אפשר להיות,

אבל מידות זה המטרה.

לא מטרה.

זה המקל לאמצעים.

לא, לא, לא. עוד פעם. זה מקל לאנשים שיותר קשה להם. לא. המידות זה התשתית.

מי שאין לו המידות טובות ביסוד,

דהיינו יש לו שפיצים, מה שנקרא, מידות לא טובות, בולטות.

התורה יכולה ליישר אותו.

המאור שבתורה מחזירו למותג, אתה שומע?

אבל בלי תורה אי-אפשר להתגבר על יצר הרע, תשכח מזה.

בראתי תורה, תבלין לא.

בראתי יצר הרע ובראתי תורה. רק תורה היא התבלין למתק את יצר הרע ולהפוך אותו לטוב.

אני מסכים אתך שבעזרת לימוד תורה זה יותר קל לשמור על,

זאת אומרת, להגן על עצמם. בלי זה אי-אפשר.

זה יותר קשה. אי-אפשר.

עכשיו עוד משהו.

כן. אני לומד תורה לבד בבית.

כן. לבד קורא ספר תנ״ך לבד.

אין בעיה, אתה מקיים מצוות תלמוד תורה,

אבל אתה תועה בלימודה.

כי בלי ללמוד מפי חכם שלמד את התורה,

שלמד מפי חכם שלמד את התורה אחד אחרי השני עד משה רבנו,

אי-אפשר להגיע לדעת אמת בתורה. זה נחשב או לא נחשב?

תלמוד תורה זה נחשב. גם לבד בבית? אמרתי שנחשב מההתחלה, אבל אמרתי,

פחות, פחות, פחות. לא רק פחות, עלול לטעות, וזה חמור, כן.

ותהילים זה נחשב? תהילים זה מצוין ונפלא. זה נחשב כלימוד תורה?

דוד המלך ביקש שזה ייחשב כתלמוד תורה.

לא שמענו את תשובתו של הקדוש-ברוך-הוא, אבל זה מוחזק כ...

עכשיו עוד משהו. מותר להרוג ג'וקים ונמלים? כמה זה נשמע דבילי? לא, זה לא דבילי.

אם הם מזיקים אותך, מותר לדרוך עליהם ולרסס אותם. זה לא חלק.

זה לא חטא.

אוקיי. עכשיו אם, רגע, שנייה. רגע, חכה, עוד לא גמרנו תפליט.

מה זה? אוקיי.

נודות?

כן.

לעבוד על המידות. אם יש לבן-אדם תיקון, כן. אוקיי? תיקון, למשל. כמו שיש תיקון שבעם אמור להיות נכה, כן. אמור להיות נכה, אחד, תיקון שלו שלא תהיה לו זוגיות, לא תהיה לו אהבה כל החיים.

או שהוא ייקח מישהו שהוא לא יאהב אותה,

או שלא יהיה לו כלום והוא יהיה בודד.

ולא יעזור מה שהוא יעשה.

מה פתאום? אתה עוד צעיר. מה אתה מדבר? בן כמה אתה?

37. אז זה עוד צעיר. מה?

יש כאלה שרק חושבים בגיל, ברור, אבל אני מדבר עליך. שלא יעזור כמה. יש כאלה שבגיל 30 ושעוד לא חושבים להתחתן.

אין שום בעיה. יכול להיות שהבחורה המתינה לך גם.

לך תדע.

ואז זה יגיע בדיוק,

ואדרבה, מתוך שאתה ממתין והיא ממתינה,

זה יהיה חתונה לתפארה.

אבל אם יש לך מידות טובות, כמו שאתה אומר, ואתה גם לומד תורה וגם מקיים, מאמין גדול, וזה לא מספיק.

השאלות שהוא שאל, דרך אגב, בבחור ההוא, שמעתי, הבחור ההוא, עם הגויים, יהודים, איך הוא, אז אתה, כן? אני אענה לך אחרי זה. אני חייתי 12 שנה בארצות-הברית,

חייתי בין גויים, בין

כל הגלגולים שאפשר אני עברתי בחיים.

אז איפה היה לך זמן להתחתן? לא, אני אומר לך חד-משמעית,

הגויים נשמה יותר נמוכה מהיהודים, נקודה.

בסדר, בסדר, אתה תראה את הסרט אחר כך, אתה תבין. אנחנו, היה לנו את הזכות, כי אנחנו הזרע של אברהם, אנחנו ראינו את האור, את האמת.

הם לא ראו אותך. לא, ברור, השאלה למה. כן, בטח.

מה זה למה, אנחנו לא בחרנו להיות יהודים, אנחנו יהודים בנשמה.

זה לא יותר טוב. מי אמר שיש ערבים יותר טובים מיהודים? יאללה. תודה.

תן לו, תעביר אחורה.

אתה אומר שהוא אוהב אותנו, אוהב את מי שבאדם טוב, להם יש פחות. מיטל בת-קאמי למשפחת בוכניק, רפואה שלמה מהירה.

כן.

יש פה קוקו, שמעתי, נכון?

איפה יש קוקו?

איפה הקוקו?

הופה.

חזק וברוך, בכבוד.

אשריך.

כמה שנים זה?

שש שנים?

בשביעית אצל החופשי חינם.

שים ציצית, בבקשה.

בבקשה.

ברוך אתה שהחיינו, אמן, תזכה לעלות במעלות התורה.

תן לו שם, תקום אתה. הנה, קום, קום. לא אתה. כן, תן לו.

שלום, כבוד הרב. לא לתת לי כלום.

כן.

אני בתקופה האחרונה עובר הרבה בלבולים,

והבלבול היחידי זה שאני רואה את אמא שלי מולי כל יום חולה.

מחלה נפשית מילדות.

תמיד היא מבקשת שנתפלל בשבילה.

אני עושה השתדלות. אני לא יודע אם זה מספיק.

הבקשה היחידה שלי היא שהיא תהיה בריאה.

מה אני צריך לעשות?

אתה שומר היום תורה ומצוות?

לא.

אתה תהיה מוכן לחזור בתשובה לרפואתה?

זה לא רק בשבילה. אתה מן הסתם עברת 30, לא? 27. 27. אבא מחכה לך כבר מגיל 13. כן. אז יש לך גם אבא שממתין,

ואולי אמא זה יעזור,

ולך ודאי שזה יעזור. אני לא רוצה אולי, אני רוצה בטוח.

אני אברך על בטוח במאה אחוז כל מה שאני יכול.

בציבור אני מאמין שירצה ברפואתה ויצעק אמן.

אבל המעשים שלך וההכנעה שלך לפני השם יתברך זה הפתח הכי גדול להצלחה ולישועה.

כן.

אשריך.

מחיאות כפיים

זה שיהיה לך מתנה ממני.

שאחיינו.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. שאחיינו. שאחיינו והגיענו. וקיימנו. וקיימנו. הגיענו. הזמן הזה. הזמן הזה. אמן.

קודם כל שתדע, בארגון שופר,

036, כן? אלון.

אתה מכיר אותו?

פעם אחת, רק בשביל לקחת דיסקים. אז אלון ידריך אותך, בעזרת השם, זה הדבר הכי חשוב.

מה השם של אמא?

שולמית.

בת?

לאה.

שולמית בת לאה.

השם ישלח לה רפואה שלמה בכל איבריה וגידיה,

רפואת הנפש והגוף מהרה בזכות החזרה בתשובה של בנה.

אמן.

השם יעזור. שיהיה בשורות טובות.

רק רגע.

רק רגע, just a minute.

יש לך שאלה שם?

שאלה?

שאלה יש לך או ברכה?

לא, שאלה קודם אני רוצה. שאלות.

רק שאלה.

רגע, סבלנות, חבר'ה, סבלנות.

מאחורה שמה, תן לה שם.

עוד מעט.

אני פה, עוד מעט. תן לה שם, שם, שם, שם, שם, מאחורה.

כן?

לעמוד בבקשה. תודה.

אפשר בלי לעמוד? לא, אי-אפשר.

יש לי שאלה, יש לי שתי שאלות בעיקרון.

כן.

הראשונה, כשבן-אדם סובל,

איך הוא יודע אם זה כנגד חטאים או שהוא,

או שבעצם, או שזה עונש.

או שזה עונש או שבודקים אותו בעצם.

אז ככה, אם אדם עושה תשובה,

אם אדם עושה תשובה ויש לו איסורים,

אז זה איסורים שמכפרים עליו.

אם בן-אדם עושה עבירות ולא עושה תשובה והוא מקבל איסורים, זה עונש.

אוקיי, הבנתי.

והשאלה השנייה שלי,

אתה צענת,

ואחת מההרצאות שלך היא שלנסוע לחו״ל זה אסור.

לטיול.

נכון.

עכשיו, אני שואלת למה.

כאילו, לראות את הבנים לא עוזבים. לא עוזבים את ארץ-ישראל למטרות כאלה. התורה מתירה לשא אישה או מחמת רעב או ללמוד תורה.

אבל אני בתור סוכנת, אם זה ככה, אז לא תהיה לי עבודה.

את יכולה לעשות

טיסות וכרטיסים לכאלה שמותר להם.

ואם את רוצה לדעת מה יהיה גבול ההיתר והאיסור,

אז תיגשי לאחד מן הדיינים ותגידי לו שיורה לך במה מותר ובמה אסור, ותעשי.

אוקיי. ואם אפשר, מהציבור, שאלה שלישית ואחרונה.

דודה שלי,

אנחנו התחתנו פחות או יותר באותו זמן.

אני ביוני והיא ביולי.

והיא לא כל כך, לא משתדלת בכלל להתקרב לדעת. היא אוכלת לא כשר, היא עובדת בעסק שאני מעדיפה שלא להגיד,

והיא תוך חצי שנה נכנסה להיריון. ואני, שאני מתקרבת לדעת ובאמת משתדרת, וגם בעלי,

לא הולך לנו כבר שנה פלוס.

הבנתי.

אז קודם כול זה לא תלוי במה אוכלים.

מכל מקום,

יכול להיות שהנשמה שצריכה לרדת אצלכם צריכה להיות בזמן מסוים,

כי היא עת ללדת ועת למות,

ויש עת

מתי נולדת.

ונשמה מסוימת נגזר עליה שתרד בתאריך כך וכך, בזמן כך וכך, ובמזל כך וכך.

אז לכן צריך לחכות לעת,

וזה לא תלוי אם זה יוני או יולי.

זה תלוי במה העת ואיזה נשמה היא יורדת.

עכשיו, יכול להיות שנשמה שירדה אצלה,

זה תהיה נשמה כזאת שאולי היא לא כל כך תהיה כמו שתרד אצלך, אפילו אם באיחור.

את זה אמר לי עוד רב.

את רואה? אנחנו אמרנו אותו דבר. כנראה שלומדים אותה תורה.

עכשיו תגידי לי משהו.

לא, אל תהיה, אוקיי. מה, לא לתת לך איזה משהו לעשות?

את רוצה שתרד לך נשמה כשרה?

כן, אבל.

אבל בלי הגבלות את רוצה להגיד.

לא, לא, אני, את לא רוצה?

את רוצה ברכה או לא?

כן.

כן. אז רק רגע. את נשואה אמרת, נכון?

כן. מיוני או מיולי?

ואת אמרת שאת דתייה.

בדיוק, לפני שבוע היה לי שנה. הבנתי. ואת דתייה, את אומרת.

אני לא דתייה,

אבל אני מאוד מתקרבת יחסית לחברה שאני נמצאת בה. ובעלך דתי?

בעלי לא דתי, אבל אבא שלו דתי מאוד, והוא חכום, זה טוב, אבא של אבא שלו אברהם היה צדיק.

ואתם תהיו מוכנים לקבל עליכם עול מצוות נגיד?

כן.

יפה. אבל אני לא רוצה להסתכסך אתו או עם אימא שלי. חס ושלום, מה פתאום?

מה פתאום?

לא, כי יש דברים שהם לא יאהבו.

אני יודע, למשל, כיסוי ראש הם לא יאהבו, נכון? לא, יאללה, ידעתי, ידעתי, ידעתי.

את תהיי מוכנה ללכת בצניעות?

אני הולכת, אני משתדלת, כן.

כן.

בעלך יהיה מוכן ללמוד

כל יום לפחות שעה תורה?

אין לו זמן.

כאילו, 24 שעות יש לו?

לא, הוא עובד עד 10 בלילה.

100%, ועד שמונה בבוקר יש לו כמה שעות.

אבא שלו לומד.

עוד פעם אבא שלו?

אבל לאבא שלו כבר יש ילדים.

שעה תוותרי לו?

אבל הוא לא רוצה, הוא מעצבן אותי.

כן. אההה, ובבוקר הוא יכול ללמוד בבוקר? איפה? הוא לא פה?

הוא לא פה, הוא לא, הוא גם לא אוהב את זה כל כך, כאילו הוא אוהב אותך והכול, הוא מאוד אוהב אותך ומעריך אותך, אבל הוא אמר לי, כאילו, לא לקחת על עצמי כלום, רק שתברכו. הוא רואה אותנו בטח באינטרנט, נכון?

לא, הוא לא רואה, הוא מחכה לי שאני אבוא. הוא במכון, כאילו, הוא לא רואה. מכון כושר? וואווו, הבנתי למה הוא לא יוכל ללמוד.

טוב, את תגידי לו, בכל מקרה שאני ביקשתי ממנו שילמד שואה ותורה ביום,

את תלכי בצניעות ואני אתן לכם ברכה, ואני מאמין גם שאת בכיוון הנכון להתחזק.

מה השמות שלכם?

הדר נגר.

הדר בת?

בת רויטל טלי. רויטל טלי, והוא?

והוא נגר יחיאל.

נגר יחיאל זה תימני?

כן. כן?

כן.

בן זכריה?

לא.

בן ברכה נגר.

בן ברכה נגר. השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים נשמה טהורה.

רגע, ומה אני צריכה לעשות?

צניעות, והוא ללמוד שעה תורה.

טוב.

בהצלחה.

רגע, רגע. הנה יש שם אחת עם חולצה כחולה. תעמוד.

תן לו.

נהרי, איך אני שותה יפה, נהרי?

איזה יופי.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני יהודי מאמין, מקיים תורה ומצוות,

ואשתי חוזרת בתשובה לפני הרבה שנים.

אני יודע שהתורה אומרת

שאדם שמקיים תורה ומצוות, טוב לו בעולם הזה ובעולם הוא בא.

אשתי, לפני כמה חודשים,

עטפה את מחלת המחלה הארורה הזאת, מחלת הסרטן,

והיא קיבלה הרבה טבולים,

והטבולים האלה לא עוזרים.

רציתי לשאול את תורה,

אם זו התורה וזו השכר שלה,

אחרי שהיא הצליחה להעמיד בית לצפרת,

אחרי שהילדים שלה שומרים תורה ומצוות, כל המשפחה.

האם זו השכר שלה אחרי שעזרה מתשובה

ועזבה את כל המשפחה שלה, משפחה חילונית לגמרי?

דבר נוסף, ברכה בבקשה.

היא צריכה הצלה בנסק דחוף.

מה הרווחת מהשאלה?

אני יהודי מאמין,

אנחנו מקיימים תורה ומצוות,

אבל אני גם בן אדם,

ולפעמים נשאלות שאלות שאתה לא רוצה לשאול אותן.

אז למה אתה שואל?

כי זה קשה לי, מאוד מאוד קשה לראות אותה מתייסרת. אבל יותר קשה עם השאלה.

מאוד קשה לראות אותה מתייסרת אחרי כל מה שהיא עברה ואחרי כל מה שהיא עשה.

אני שואל אותך, היא הייתה יותר גדולה מרבייה עקיבא?

אני לא בא לשפוט, אני לא יודע.

אז למה אתה שואל אם זה לא עובד? אני לא בא לשפוט, אני לא יודע. אני יודע שאני רואה אותה מול העיניים שלי וקשה לי מאוד.

הבנתי. השאלה הזאת היא לא שאלה קנטרנית, חס ושלום, אני לא רואה, לעולם אל תטיח שאלות כלפי שמיים. חס ושלום, זו לא הכוונה הייתה. לא הכוונה הייתה להטיח שאלות כלפי שמים.

יחדתי לעשות את זה מזמן ואני לא עושה את זה.

אנחנו משתדלים להאמין באמונה שלמה שהכול יעבור בשלום, שהכול יהיה בסדר גמור.

אתה עובד, נכון?

מה? אתה עובד, נכון? אני עובד קשה מאוד.

אתה עובד. במה אתה עובד?

אני אקראי.

הבנתי.

אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים כל יום בתחנית דיבור שלושה חודשים?

כן.

עוד דבר קטן אני מבקש, הוא יהיה קשה לך מאוד.

אתה תהיה מוכן לגדל זקן?

אני חושב שזה לא הוגן לבקש את זה.

שזה לא? לא הוגן.

יש הרבה דברים אחרים שאנחנו מקבלים על עצמנו, כל המשפחה, וגם היא בעצמה.

אני חושב שזה לא שייך להוגן או לא,

אלא מה יועיל ומה לא.

אתה מראש העין?

לא.

מאיפה אתה?

אני מאזור בית-שמש.

בית-שמש. אני מושבני.

תראה, היה בן-אדם אחד שבא אלי שהוא היה חולה במחנת הסרטן.

הוא היה חולה.

והוא מראש העין.

בשביל זה שאלתי אם אתה משם, כי מן הסתם היית מכיר אותו אם הייתי רומז לך במי מדובר.

וביקשתי ממנו שלושה דברים.

ידעתי ששניים יהיו קלים ואחד יהיה לו קשה.

אז זקן היה לו קשה.

ואמרו לו שעוד שלושה חודשים נשאר לו לחיות.

אמרתי לו, תגדל זקן,

ובעזרת השם יתברך תחיה.

אמר, תחליף לי את זה במשהו אחר.

אמרתי לו, לא,

הוא רק זקן, או כן או לא.

והוא כמעט קם והלך.

אז אמרתי לו, תשמע,

אתה רוצה ללמוד חתיך?

הוא עדיף לחיות עם זקן.

ביקשתי מאשתו,

תשכנעי אותו, תסבירי לו.

לאט-לאט הוא התרכך

והוא הסכים.

עברו כבר 12 שנה, הוא חי.

אתה יודע למה זקן חשוב אצלך?

בשביל שאצלך זה נקרא הקרבה,

ואדם צריך להקריב.

אברהם הקריב את הבן שלו,

אתה מבקשים ממך רק זקן.

אבל בשבילך זה הקרבה.

והקרבה, השם רוצה והכנעה, הוא רוצה.

אז שני דברים אני מבקש ממך. היא צדיקה, אתה אומר, המשפחה לתפארת.

אני ממך, אתה הטוען את הטענה והמבקש רחמים.

בוא נראה אותך, אם אתה מוכן לעשות משהו.

עשיתי. אשריך!

מה השם שלה?

מרים בת מלכה.

הוספנו לה את השם חיה.

מרים חיה בת מלכה.

השם יזכה אותה להיות בריאה ושלמה בכל האיברים והגידים מהרה. אמן. אמן. ושתזכה לחלוק אתה חיים משותפים ארוכים, בריאים ושלמים. אמן. ושתרבו נחת מיוצא חלציכם בזכות

שעתיים לימוד תורה כל יום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף וזקן לתפארה.

אמן.

בשורות טובות.

תן להם בבקשה.

כן, ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני הבחור, בטח אתה יודע,

זה הקול שלי.

לגבי אמיר שדיבר אתך, אם אתה זוכר, לגבי הכנס ולגבי אחי הקטן.

כן.

יש לי אח קטן שאנחנו גרים באזור לא קל, שזה גבעת-שמואל,

והוא הידרדר,

והידרדר גם לפשע.

אומנם לא רציני, אבל השבוע יש לו משפט, ויכול להיות שייגזר עליו שנה, שנה ומשהו.

וזה שהיה איתו שותף במעשה, אחד מהשלושה, השבוע לא קיבל כלא, אבל קיבל עבודות שורות.

עכשיו, הוא צופה בך כבר מתחילת השידור, ואני מתקשר אליו,

והוא מוכן לקבל מה שהרב יאמר לו בשביל שבעזרת השם יצא בסדר במשפט.

הוא שומר תורה ומצוות?

לא. לא שומר?

לא. יש כאלה שהם גם דתיים שעושים בעיות.

נכון, אבל אמרתי לו שזה הסיכון שהוא יצטרך לקחת. אני עושה את ההשתדלות שלי כי זה אחייה קטן.

תראה,

אם בעזרת השם יתברך הוא רוצה להרוויח את החיים בהמשך גם,

ולא להסתבך כי שם לא גומרים כל כך טוב,

זה להחליט שהוא מקבל עליו עול תורה ומצוות

אמיתי והשם יודע בדיוק מה אדם מתכוון ומה לא,

לארגן את הכנס שדיבר אתך אמיר,

שיהיה להצלחתו בזכות זיכוי הרבים.

אם יקבל את זה עליו, בעזרת השם, ניתן לו ברכה,

שייצא הכי חלק שאפשר במשפט.

אני חושב, שאולי,

לגבי הכנס, זה החזר-דין השבוע, אבל אני כבר, זה לא קשור.

אם תהיה לו את הזכות כבר מעכשיו של ההסכמה,

זה כבר מצטרף לזכויותיו.

הנה הוא בטלפון.

אתה שומע מה שהוא אומר?

אתה מוכן לקבל מה שהוא אומר?

אה?

תענה.

אתה מוכן לקבל?

מוכן.

מוכן.

אשרה ואשרי חלקו.

אז קודם כול אני נותן לך ציצית וכיפה למסור לו בבית.

אבל הוא ממשפחה חרדית, דרך אגב, הוא פשוט התקלקל.

בעזרת השם, תמיד יש אפשרות לחזור, והקדוש-ברוך-הוא מקבל בזרועות פתוחות את מי שבא לקראתו.

מה השם שלו ושם האימא?

שמעון בן ברכה.

שמעון בן ברכה.

השם יתמלא עליו ברחמים,

להנענע את השופט,

לומר דברים חיוביים, אמן, ולתת לו סיכוי וצ'אנס להיות אדם חדש בדרך החדשה, אמן. אמן.

לרב, רק במצער שאני מעכב את הציבור,

פשוט ברכה לזיווג. אני מנסה הרבה זמן למצוא שידור, וזה לא הולך לי.

שם ושם האימא?

אליהו בן ברכה.

ואתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף?

כן.

שמך אליהו בן ברכה? כן.

השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה. אמן.

עד רגע.

כולנו, אתה יודע, יואו, תן לו, תן לו, יאללה, שילך לישון.

תן לו, תן לו.

רגע, חכה.

כבוד הרב, לפני שנה וחצי,

כן, עמדתי להתחתן פעם שנייה מגירוש,

בחורה, יומיים לפני החתונה,

זיווג בחורה שחזרה בתשובה, חוזר בתשובה, שבע חודשים,

אה, שבע שנים, סליחה.

היא החזירה אותי לדרך האמת.

אני מבית דתי, למדתי בישיבה עד גיל 20,

בצבא הייתי בהלם קרב,

צמח, לא משנה.

מאז עברתי הרבה תלאות בחיים,

והאמנתי שזה היה רגע האמת שלי,

החתונה של איזה רב אלפרין בתל-אביב שיצרו.

יש לי בן שבריא,

בן 32, יש לי שתי נכדים.

הבן מתבייש באבא שלו קצת, עברתי הרבה משברים,

הוא משתדל.

הדברים הקשים אני...

הכל אני יכול לעבור בחיים,

אבל כשהבן עושה לי בזמן האחרון

ברוגז כזה,

אני לא רואה את הנכדים,

אני לבד בבית,

היו לי חברות בחיים, אבל

זה לא זה, ראיתי שכל החיים זה... מה השם שלו?

משה.

משה מה עם האימא?

האימא מירייה, אה, תמר.

משה בן תמר. כן.

השם יהפוך את לבבו מהירה להתחבר לאביו ולראות את הנכדים ולהיות ילד טוב, מכבד אב ואם.

כבוד הרב, יש כאן בעיה שאני לא, יש לי בחורות, סליחה. עזוב, לא, לא, עזוב. יש דברים שלא טובים בארץ. לא צריך לדבר. ואני רוצה שיתוך אמיתי. השם יזכה אותך לבחור בית נאמן בישראל. אמן. תודה רבה.

ובריאות ריאות הנפש, בריאות הגוף. בריאות הנפש והגוף, מהירה. אין הבחור לידך. תודה.

כן.

קום.

אתה מסכים אתי ש... בטח מסכים, ישר. מה זה מסכים?

אפשר אחרת?

חכם אמיתי?

זה...

אני מתרגש. זה הלומד מכל אדם.

לא.

חכם אמיתי זה שאינו,

ואני לא יכול להצביח את זה.

אני לא יכול להצביח את זה. לא נורא.

אני אסביר לך.

כתוב איזה הוא חכם הלומד מכל אדם. זה חכם אמיתי.

כן, תן לו פה, הנה, לפניך, כאן, כאן, כאן, כאן.

תן.

כן, תעמוד בבקשה.

תצמיד את זה ככה, כן. שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

כבוד הרב, למדתי ש...

וואו, איזו התרגשות.

מה קרה לכם היום?

זה, אתה יודע, תסדר את הפנסים. זה...

למדתי, כבוד הרב,

שאם בא אליך יצר הרם, הושכו לבית-המדרש.

נכון.

ואצלי,

כשאתה הולך לבית-המדרש, הוא נכנס אתך.

יותר ויותר. ידעתי. וכל הרצאה, הוא בא אחרי ביותר,

ומחשבות שלי רצות על ימי ועצמו, וקשה לי מאוד להתרכז בשיעורים.

השאלה שלי היא אם זה בסדר שאני עדיין הולך. תראה, כשאתה הולך לבית-המדרש ואתה מושך אותו לבית-המדרש, והתכוונות שתכניס אותו לבפנים,

הוא מתפוצץ,

כי הוא רואה שאתה לומד.

אתה יודע איך הוא עצבני, הוא לא יכול לשבת במקום כזה. ואתה מושיב אותו שם על ידך,

אפילו שהוא מכניס לך מחשבות,

אבל עצם זה שהוא בפנים, תקוע,

זה הורג אותו.

תישאר שם, תעשה לו דווקא, לא יוצא.

אל תפחד.

הוא יכניס לך ואתה תכניס לו.

תגיד לו, לא עשה, זה מתבלבל לי את הראש, סימן שאני עוד לא נקי, אני אשאר פה עוד שעה, תדע לך.

עזוב אותי.

כל טוב, כל טוב.

אם אפשר עוד משהו קטן, כבוד הרב. כן, בבקשה.

זה חלום מאוד מאוד גדול בשבילי. לא, לא, אני לא יוסף, אמנון קוראים לו.

עזוב.

משהו קטן,

אם הרב יכול לברך אותי להצלחה, ושכל הקהל יענה אמן. בטח.

השם יזכה אותך להצלחה מרובה. אמן.

תן לבחור אחריך, כן, פה, פה, פה.

שלום, אמנון הרב. שלום, שלום.

יש לי שאלה, שאני בטוח, תצמיד בבקשה את המיקרופון. שאני בטוח שהרבה חשבו עליה, אם לא דתיים, אז הרבה חילונים.

החילונים, אלה שלומדים בבתי-ספר רגילים, מדע, טבע,

הם מסבירים להם שהאדם נברא מהקוף.

אוקיי? כן. הם מסבירים, רואים את האבולוציה,

איך זה הולך.

עכשיו,

בשיעורי התנ״ך, רשום שאדם וחווה הם קדמו לכולם.

מה היא האמת?

הטבע, כאילו, אנחנו רואים על פני האדמה, אנחנו רואים את ההשתלשלות, את השלדים שלה. זה ברור שהמדע טועה.

לא, אבל יש הוכחות.

עכשיו הוכחות עכשיו. ברור, ברור, הוכחות. אני אגיד לך למה המדע טועה, כי הוא אומר שאדם נברא מן הקוף.

נו.

זו טעות, היו צריכים להגיד שאדם נברא מן הקופה.

מהקופה, אוקיי. אבל אם זה מהקוף, ברור שזו טעות.

אבל מכל מקום, בעזרת הקוף. אה, בעזרת הקוף זה משהו אחר. עכשיו, מכל מקום

צריך להבין דבר אחד,

התורה כתובה איש מפי איש.

זאת אומרת, מהאדם הראשון עכשיו זה כתוב,

זה עדות אותנטית,

רשמית, כתובה, מסודרת, עם תאריכים מעד.

אוקיי. המדע מוצא, אתה מבין, מאובנים בכל מיני דברים,

ולפי בדיקות כאלה של פחמן 14 וכו' הוא מגיע למסקנות כאלה ואחרות, משתנות בעתים המזומנות.

זאת אומרת, אין

תאריך מדויק.

זה לא משנה.

אתה אומר לי, אתה אומר, מה זה לא משנה?

אני אומר שאתה בן 17 והוא אומר שאתה בן 22, ואחד אומר שאתה בן 83 ואחד אתה אומר שבן 5 מיליון שנות אוף. אז בוא נשאל פה בן כמה, אני בטוח שאנשים לא יגידו שאני בן 80, נכון?

יש סטיית תקן. אני אשאל אותך שאלה. במתמטיקה יש סטיית תקן. שואל אותך שאלה. בוא נגיד שכולם פה, אני מאמין שאם ישאלו על היום המדויק שלך, מתי נולדת, אף אחד לא יקלע.

רגע.

צודק.

אבל סטייה קלה תהיה פחות או יותר, נכון?

נכון.

אבל מה יהיה הדבר הוודאי?

נו. שאתה תשלוף קצת תעודת זהות ותגיד,

הנה בן כמה אני.

נכון.

ואם אחד יגיד, הייתי קרוב, הייתי זה, זה עוזר? לא. מה האמת? תעודת זהות.

אבל אוהב אותי תאריכים, אני אומר לך. רגע, אבל התאריכים כתובים בתעודת זהות בתורה.

אז מה אני צריך מדענים שיגידו קרוב על יד בערך?

אבל התורה, אני לא יודע אם התורה זה, אבל התורה היא איש מפי איש,

אחד אחרי השני ללא הפסקה.

אתה צודק. אז מה אני צריך יותר? כולם מדברים אמת, אבל גם הטבע עצמו הוא אמת. הטבע לא מדבר.

הטבע לא מדבר, הוא מראה לך מה שאתה. מה הוא מראה? ואתה מפרש מה אתה רואה.

והנה פה יש אנשים, והם רואים בטבע אדם, והם טועים בגיל.

הנה, אנשים שמבינים יותר מהטבע.

הם לא מאובנים,

הם חיים.

אפילו זה שלידך, אם ייגע בך, יטעה.

אז מה יותר,

המאובנים או בן-אדם לידך שיכול לאמוד את גילך?

ניסיון. בן כמה הוא? תגיד.

19. 19. מה אתה אומר? בן כמה הוא?

22. 22. היא אומרת 20. נו, שלושתם טעו, נכון? נכון. אתה רואה. אבל הם היו 20, לא תגיד. תוציא תעודת זהות.

אבל אוקיי, אני רוצה תעודת זהות, אבל זה נכתב על-ידי הרופא,

הרופא, זה שילד אותי כתב את זה.

מה יותר טוב מזה? הרי תעודת לידה מקבלים מאלה שעשו את הלידה, לא? נכון. אם ה' הוליד את הדם הראשון, אז הוא יכול לתת את התעודה?

אבל ה' לא כתב את התורה. בטח שהוא כתב את התורה. לא בידיו.

לא בידיו. הוא הכתיב אותה למשה רבנו, מפיו.

מה זה משנה?

ואתה חושב שהדוקטור כתב את התעודה?

במשרד כתבו. הוא רק אמר, מתי נולדת?

ואיך אני יכול להאמין שבאמת זה שכתב את התורה זה מה שאלוהים הכתיב לו? אם אתה יכול להאמין למאובנים, לזה בטח אתה יכול להאמין. המאובנים לא מדברים אלי. אני חוקר. הם מדברים? לא. בטח שלא. הוא מדבר?

לא.

ויאמר השם אל משה? מדבר?

וידבר השם אל משה?

עכשיו, עוד שאלה.

עוד שאלה.

ירדנו מעצים, כן.

לא.

כן.

לא מוזכר בתנ״ך שום דבר לגבי האבולוציה.

היה פעם כדור שהתפוצץ והפך לזה. לא, לא, זה רק אצל סטיבן הוקינג.

הוא נולד לא מזמן, אתה מבין? סובל קצת. אבל זה כל הזמן קורה, הוא ממשיך וזה עדיין קורה. לא, לא, זה בדיוק כפוף, זה הולך ומתפשט.

זה לא יכול להיות שזה נוצר מפיצוץ.

כי מפיצוץ לא מתלכדים דברים, אלא מתרחקים דברים.

אם אני אעשה פיצוץ עכשיו,

אז יתפרקו דברים, לא ייבנו מגדלים.

נכון. אז לא יכול להיבנות אדם מפיצוץ.

אפילו כוס חד-פעמי לא יכולה להיות.

בטח. בטח, אז איך נהיינו?

מפיצוץ של דבר קטן, קטן, כמו פצצת אטום. נכון.

יכול להיות דירה, ארבעה חדרים, שלושה כיווני אוויר? נכון. יכול להיות? נכון. כן, ממש. עם כורסה? כן. כן, כורסה וצלחת? לא, לא כורסה, אבל היא יכולה להרים עיר שלמה למוטט את כל העיר. למוטט, לא הבנת, לפרק, לא לבנות. אוקיי, אז הכדור הקטן הזה, כן, הוא התפרק להרבה חתיכות. הרבה חתיכות. אוקיי?

הוא היה צפוף, צפוף. ואחרי זה הוא התמוטט להרבה חתיכות, כמו ספוג כזה. ספוג, כן. כן, פחות מרוקד.

כן, ואז?

אז כאילו, זה התיאוריה של המגדלים. ברור, פשוט, זה כל כך פשוט. אבל הם מוביכים את זה. איך נהייתה עין רק?

איך? מה? מספוג? נהייתה עין, עין שלך, עין שאתה רואה עכשיו היא נהייתה מספוג?

לא. איך היא נהייתה? זה תהליך מדעי. תהליך מה? מה?

מדעי.

הבנתי, המדע מתהלך את התהליכים, הבנתי, הבנתי, תראה מה שיש עכשיו אתה יכול אפילו במצלמות, מצלמה, ודאי, כן, זה דבר כאילו אתה רואה איך בבטן של האישה, כן, איך גדל העובר, נכון, מי עשה את זה? הספוג,

לא, אז מי?

מהפיצוץ, כן, מהאדם, אתה שמעת פעם שמפיצוץ נכנסה דירה לתוך דירה?

מתוך בן-אדם נכנס עוד בן-אדם, מפיצוץ, איך זה יכול להיות?

ראית פעם שטר של דולר נכנס בעוד שטר של דולר?

לא. לא, דולר קטן, יעני, בתוך הדולר הגדול?

לא ראית.

תראה, אני מאמין בתורה, בתור ספר הדרכה, פיוסופיה, שהכול נכון בו. הכול נכון בו. כל הכבוד לך, תודה, תודה, תודה.

הכבוד שלך, הוא מעריך את זה מאוד.

יש דברים שאני חולק ועדיין לא מכבים. חולק?

עם מה? עם המדע? עם הספוג? עם העובדות. איזה עובדות?

זאת אומרת, מה זה עובדה בשבילי? מה זה עובדה בשבילנו? שאני רואה אותך ו... זה עובדה. הוא ראה אותך בגיל 22, זה 19 וזאת 20. עובדה.

עובדה.

רק עובדה. לא נכון ל...

מה לעשות?

אבו סעיינה.

רגע, רגע, שנייה, מגיע להם עכשיו, תן לה שמה.

אחר כך, רגע, שמה, תן לה, תן לה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שאלה, אני שומרת שבת חלקית.

מה זה חלקית? החצי הראשון או השני?

אני לא נוסעת בשבת ולא מדליקה אש, ואני חושבת שזה מספיק, אבל יש לי ידיד שאומר לי שזכו הזמן, לא מספיק, ואני חושבת שזה מספיק.

זאת אומרת, מה את לא עושה בשבת, לדוגמה?

אני לא מדליקה אש ולא נוסעת בשבת. זה ברור, אבל מה את לא עושה בשביל לשמור את השבת?

אני רואה טלוויזיה כי אני לא יכולה לעשות... לא יכולה?

מתעלפת ממש. מה זה, בלי זה אתם? אפשר למות, מה זה?

איך עכשיו את יכולה לחיות בלי לראות טלוויזיה?

איך עכשיו? איך עכשיו את יכולה?

אני לא יכולה לראות טלוויזיה. מה פירוש את לא יכולה? למה את לא יכולה?

את מוותרת על העולם הבא? דבר ראשון, אני נכנסת הביתה, הדבר הראשוני שאני רואה זה טלוויזיה. אני לא יכולה לראות את העיניים. קודם כול, תעבירי אותה לחדר אחר. אי-אפשר, זה בסלון.

הבנתי. מי חייב בסלון? זה כתוב בתורה שלך.

מה אני אגיד לאבא שלי את האוויר? אני לא יכולה להגיד לך את הדבר הזה. אה, זה אבא שלך סם? כן. את יכולה להיכנס הפוך.

במקום להיכנס ככה, תלכי ככה.

אם תלכי ככה, לא תראי עד שאתה עברי, וזהו.

מה הבעיה?

מה הבעיה?

אני גם היה לי פעם,

ואני שברתי אותה.

אבל אני לא חייבת. אני יכולה לראות טלוויזיה בשבת. זה לא אומר שזה לא בסדר. לא, את לא יכולה.

את לא יכולה. למה אני לא יכולה? משום שזה, 1. תועבה,

זה גילוי עריות. אז אני לא יכולה בכלל לראות טלוויזיה כל השבוע, בגלל שזה תועבה? מה, את לא יודעת?

אני לא חושבת שזה נכון.

זה טוב? אם יש דברים לא טובים בטלוויזיה, אז אני יכולה להעביר.

זאת אומרת, את צריכה קודם לראות אותם בשביל להעביר,

כי אחרת איך תדעי מתי להעביר?

לא, אבל מה עם חדשות ודברים כאלה? חדשות?

מה חדש?

מה חדש? נו, שמעת שלשום חדשות. מה את זוכרת?

כלום.

בזבזת חיים. האמת שכן. שמה? שעברה שנה, לא.

אתמול עברה שנה מלחמת לבנון השנייה.

וזה דבר חשוב. חשוב מאוד. חשוב מאוד. בעוד שנה תעבור עוד שנה,

ולא צריך לחכות לטלוויזיה בשביל זה. פשוט סופרים.

ואת רואה?

אני לא ראיתי טלוויזיה, ועכשיו הודעת לי. אבל אתה לא, בחינם, בלי אגרה.

את רואה איזה יופי? מה קרה? ואם לא הייתי יודע שעברה שנה, אז מה קרה?

אז מה קרה? אני לא יודע. אז מה קרה? אז אתה אומר כאילו בכלל לראות טלוויזיה, להיות מנותק מהעולם? מנותק? אני נראה לך מנותק? תראה, כולם מתחברים אלי.

אני מנותק?

כן, אבל אתה,

רגע, רגע, רגע, עכשיו תפסתי אותך. אתה משדרים אותך פה באינטרנט,

נכון. והאינטרנט זה גם טוב, אבל לא?

לא.

לא.

לא?

לא. ממש לא? אני אגיד לך למה לא.

למה? למה לא?

בוא נראה.

משום שלאנשים שאין להם דרך אחרת להגיע לתורה,

אז אנחנו פשוט עושים להם מצווה.

למה הדבר דומה?

פעם שאלו אותי, תגיד לי,

וידאו מותר?

אמרתי, אסור.

אמרו, אז למה אתה מוציא קלטות וידאו?

אמרתי להם, תשמעו,

אחד נכנס לחנות שאנשים אוכלים שם בשר

של טיב טעם,

כידוע זה חזיר, ועכשיו גאידמה קנה 10% מטיב טעם,

והיום הוא שותף בחזיר.

איך אתה יודע שהוא קנה?

יש לי עיתון.

אה,

זאת לא טובה?

אה, אתה, יש לך עיתון אחר.

אוקיי, אוקיי, אוקיי. סליחה, סליחה, סליחה, סליחה. זה נגד העיתונים הלא-טובים.

הבנת? זה בפלטפורמה שלהם, אבל גלת כושר.

עכשיו, רגע, אני אסביר לך.

אז עכשיו אדם נכנס לחנות, אטליז, שמוכרים בשר טרפה,

והוא נכנס לבפנים ואומר לאחד, תשמע,

אני נותן לך,

על כל קילו שאתה קונה שם תועבה,

אני נותן לך עכשיו שני קילו כשר חלק.

אני עושה מצווה או לא?

אבל אני נכנסתי לחנות של חזיר,

נכנסתי לחנות של חזיר.

אבל מה אני נותן לו?

ואני, מה חוסך ממנו?

טרפה.

זה טוב או לא טוב? מה את אומרת?

לא טוב. לא טוב? לא טוב. עוד פעם,

אם אני מחליף לו בשר חזיר בבשר כשר,

אבל נכנסתי לחנות של חזיר בשביל לתת לו,

זה טוב או לא טוב?

אינטרנט זה לא טוב.

אבל אם נכנסתי לאינטרנט עם שעתיים של הרצאה כזאת,

בשביל להוציא אותו שעתיים מתינופת,

טוב או לא טוב?

טוב.

הבנת?

רגע, עוד משהו קטן. סליחה. רגע, מה עם השבת?

אה.

תוותרי על הטמפלוויזיה, לכבוד השם יתברך.

יש לך אבא בשבת. לא עכשיו.

בטח שלא עכשיו. עכשיו לא שבת. לא.

מחר, מחר. לא, לא, עוד קצת. תן לי עוד קצת. עוד מחר, יש זמן. את יכולה עוד לחשוב ולהבין,

לעשות חזרות, להיכנס הפוך.

אבא שלך אולי יצחק,

אבל אתם צחקים בזה שהוא מסתכל על הטמפלוויזיה ומוותר על השבת. אבל אני מרגישה שאני חנוכה, בשבת לא יהיה כזה עונג, לא? יש לכם חלון?

שתביי את החלון.

אל תפחדי, לא יקרה לך שום דבר. חוץ מזה, יש חברות,

את יכולה לשבת, לדבר, לשוחח, להגיד פרשת השבוע.

חידושים בתורה, חידושים.

במקום חדשות, חידושים.

דבר טוב.

טוב, עוד דבר קטן. עוד דבר קטן. שאחותי נמצאת בבית-החולים, מה היא עושה שם?

היא לא מרגישה טוב.

הבנתי. ואת רוצה שנתפלל בה עבורה? כן.

את מאמינה שזה יעזור? ברור.

אני גם מאמין שיעזור לה אם את תפסיקי לחלל שבת.

עשינו דיל?

עשינו דיל. עשינו דיל. מה השם שלנו? רגע, רגע, הכל כאילו... קומפלט? את רוצה שהיא תהיה בריאה קומפלט? לא שתישאר חצי זמן וחצי זמן חלקית.

את רוצה קומפלט, לא? את רוצה שהיא תשתחרר כבר?

לכבוד שבת? כן. יאללה, מה השם?

נטלי בדליה.

נטלי בדליה,

השם ישחרר אותה מבית-החולים בריאה ושלמה והרה בזכות שבת קודש. אמן.

אמן. תודה. כן. עוד מעל.

עוד רגע, פה יש כאן שורה ראשונה. תן לה.

רגע.

רגע, אני רואה את האצבעות.

אתם כבר רוצים להוציא לי את העיניים, אני רואה. רגע.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה. אני רציתי את ברכת כבוד הרב לאשתי. אשתי נכה במחלת ניוון שלילים.

כן. ואנחנו משפחה באמת דתייה.

היא כל יום מתפללת, גם עם תהילים,

את חפץ חיים ושול הרע. היא בסדר. עכשיו אני אצטרך. גם אני, גם אני. רגע. אתה רוצה שהיא תהיה בריאה? כן. אתה תקבל מה שאני אומר עכשיו. בסדר. אני עושה בלי זה. אל תגיד לי כלום.

בוודאי.

שני דברים, אחד ציצית.

יש לך?

אני דתי, מה? אני גם בעצמי. יש לך ציצית? קורא זוהרים, כל פעם בחודש מסיים זוהר. יש ציצית? יש ציצית, כן. איפה ציצית?

אני אדם דתי מבני-ברג. מה, אני גר פה בבני-ברג.

שיכונת.

יפה. אשתי רכם. אז אני אומר לך. רגע, חכה.

כן. בשעה תורה ביום אתה מוכן ללמוד? אני גם לומד. עזוב עכשיו, שעה אתה מוכן ללמוד? אני לומד עם חברותא. כל יום. כל יום. שעה אתה לומד? אז מה נשאר לי רק לחניש אותך בדבר קטן?

כן.

זקן. מקובל.

מקובל! אז רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, מי שברך אבותינו, הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרן, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והצהרות הוא יברך את האישה.

אזם,

שולה בת כוכבה. אדם? אזם, אזם, שולה בת כוכבה. שולה בת כוכבה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה, אמן. ויעביר את המחלה לאחמדינג'אד. אמן. ובעזרת השם תציל חיים טובים ושלום, אמן. והוא ילך לאבדון, אמן. אמן. כבוד הרב, זרע בר-קאיימא לבנות שלי.

זה כבר משהו חדש. טוב, הם כבר עוד 20 שנים. מה השם עוד?

שרה וסיגל.

שרה וסיגל בנות?

אזם ושולה.

אזם ושולה. השם יזכה אותן

לזיווג הגון. לא, לא. זרע בר-קיימא. זרע חי וקיים מהרה. אמן. אמן. אמן. כאילו מצוות, כבוד הרב. רגע.

רגע.

תן לה, תן לנו. תן לה פה. פה הראשונה. פה. כן. כן. כן. לא. פה. רגע. מאחור. כן.

היא היא? כן.

תודה.

שלום, כבוד הרב.

שלום. איזו בעיה גדולה. הבת שלי נשואה. ככה, ככה. הבת שלי, הבת שלי נשואה. אבל לא לבכות. אני לא אבין כלום אחר כך.

בטי. הנכדה שלי מאוד טחונה. כבר חודשיים. לא יודעים מה יש לה. יש לה פריחה בכל הגוף. מקיאה. עושה. ויש לה דם בפיו.

די. מה השם שלה?

רגע, רגע, רגע. ועכשיו הבן שלה יש לה רק שני ילדים, בן ובת.

והבן של הבת הוא בבית.

די. די. די. די. מה השם שלה? רגע, אבל האבא, האבא גם כן חילוני, לא מצלמת.

אני מבקשת בשבילו חזרה בתשובה. מה? אני רוצה לשרת לבית, לבת. לא. מה השם שלה?

השם של הבת, אמורים שמצאו לה חיידק. טוב, מה השם שלה? אור בת נאווה.

אור בת נאווה.

פרק נאווה. פרק נאווה. רגע.

תקראו לה אורה.

אורה.

אורה.

נאווה. זאת השם, אם ירצה השם. אורה. רגע. תברך שאבא יסכים.

יש עניין שאבא יסכים. רגע.

אור, אורה בת?

אור בת נאווה.

נאווה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

מה? והאבא? האבא שיחזור בתשובה. נאיר בן ברטה.

מאיר בן ברטה יזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה. אמן. די. שמה מאחורה, תן לה.

לא ליפול.

כן.

תן לה, כן. אה, ברוך השם.

כן.

חיכיתי לזה כבר הרבה זמן.

אחותי הבכורה בת 28,

והיא עודנה רבקה,

ומאוד כואב לי.

אני אחותה יותר צעירה, ברוך השם, היא נשואה שלוש שנים,

עם ילד בן שנה ושמונה חודשים.

ומאוד כואב לי, כי אני רואה אותה כבר הרבה זמן די מתייסרת. היא מתפללת הרבה ועושה הרבה דברים, והיא עכשיו במדרשה בירושלים בנתיב בינה, אני חושבת, והיא כל כך עושה הרבה דברים כדי להתקרב לדת, ואני גם מתחזקת ממנה.

את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר,

שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף לרפואתה,

לנישואיה, סליחה. בוודאי.

שמה בשם האימא?

שרה שמחה בת דליה.

שרה שמחה בת דליה תזכה לזיווג הגון מהרה.

תודה רבה. רגע, תן לה שמה, כן, עם הוורוד.

עם הוורוד? כן, שורה ראשונה עם הוורוד.

אני לא רואה את הגברת.

ההשגלה מסתירה לי.

כבוד הרב,

אני שמתי כבר שלוש פעמים פתקים,

ואני שמתי שלוש פעמים פתקים.

עכשיו זה מאוד חשוב,

מה שאני מבקשת.

אז תבקשי. שלוש פעמים כבר, תסובבי את המיקרופון ותבקשי ישר את הבקשה. שלוש פעמים כבר, ואני מעדיפה שהקהל יגיד אמן. בטח, גם אני. מה אשם?

לא רק בבית, חבצלת בת שמחה, מה הברכה למה? בת שפרחה-שמחה, מה? חבצלת בת שפרחה-שמחה תזכה לזיווג הגון מהרה. ועוד בקשה, אבא שלי הוא לא, מה השם?

משיח מאיר ששון. משיח מאיר ששון. בן שמחה. בן שמחה, רפואה שלמה מהרה?

אמן, תודה רבה. יפה ראית, שלוש פעמים.

רגע. הנה, פה, פה. שורה שנייה, תן לו.

איפה?

נו, איפה?

מה?

שמה?

כן, דבר.

כבוד הרב,

מי? אני לא יודע מי זה.

בסוף? תכף.

כן. כבוד הרב, אני לקחתי עליה לפני כמה חודשים חזרה

בתשובה שלמה.

תקרב את המיקרופון. חזרה בתשובה שלמה.

אני עבדתי תקופה בעבודה. הם לא קיבלו את זה שאני לא עובד שבת. פיטרו אותי.

הלכתי עם הכול,

כמו שאומרים, בשביל השם יתברך.

כן.

יש לי בתקופה האחרונה הרבה מחשבות לא טובות, אם זה מחוץ לבית-כנסת.

כל הדברים, מה שהיה, וכאילו אני,

כל היום עוברים לי מחשבות לא טובות בראש.

ואני נלחם אתן בשביל דבר אחד, בשביל להתחזק.

אני גר בשכונה שהתחזקו הרבה, אבל באזור שלי כולם נגד הדת.

יש הרבה אנשים שנפגשים אתי ומדברים אתי דברים נגד דת, ואני בורח, מתרחק מהם. עדיף לא לשמוע.

אני רק רוצה שהמחשבות שלי יתנקעו.

כמה אתה לומד בשער ביממה?

אני רוצה ללמוד קרוב לשלוש-ארבע פעמים בשבוע.

שיעורים גבוהים שלקחתי על עצמי ללכת,

שאני הולך אליהם.

אם אני מדבר על עוד דברים, זה שהילדים בלילה אצלי,

אלה נהיו דברים שלא היו, שמתעוררים מחלומות וצורכים.

אני מדבר על התקופה האחרונה, לא מוצא עבודה.

אני מדבר על תקופה של שנים, שלוש-ארבע שנים, עובד,

מקום מסודר. מאותו יום שלקחתי עלי תשובה, שבת, הכול,

כמו הכול חס ושלום. אני לא אומר, אני לא מקטרג או משהו, טוב לי, אני כל כך שני דברים. הבנתי הכול. עכשיו תגיד לי אם תהיה מוכן ללמוד שעתיים כל יום רצוף,

בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

כן.

אתה יודע מה אני אומר? כל יום לא יעבור ולא יפסח, כולל שבת, כולל חגים, כולל הכול.

לוקח על עצמי.

יפה.

שמך ושם האימא.

שמי ברוך.

ברוך בן זוהרה.

זוהרה, השם יסיר ממך מחשבות אבן,

תזכה להתחזק בתורה אווירת שמים, בריאות שלמה, פרנסה טובה, וכל המשטינים מסביבך יחזרו בתשובה.

אמן.

תהיה בריא.

רגע,

תן לה שם, הגברת הזאת הרימה את היד שמאלה, שמאלה. תרימי עוד פעם, כן.

שמה, קומי, קומי.

לא, לא, רגע, פה, כן, כן.

כן, תן לה.

שלום לך, כבוד הרב. שלום.

אני פשוט רוצה לנצל את המעמד הזה לרפואה שלמה לאימא שלי,

חיה אסתר, רות בת חנה. פוקוס, כן.

עם פעם שלישית שפוקדת אותה כבר המחלה הזאת. שמע.

חיה אסתר, רות בת חנה.

את נשואה?

כן. את תהיי מוכנה ללכת עם כיסוי ראש לרפואתה?

זה מאוד מאוד קשה לי. אני יודעת. בשבת אני מוכנה. מה יותר קשה אבל?

אתה מבטיח לי שתהיה בסדר.

אני מבטיח לך שנותן ברכה מכל הלב,

שתזכי לראות אותה בריאה ושלמה. יותר מזה אין לי כוח.

אני מוכנה. מוכנה.

מצביעי.

תעביר לה.

תעביר לה.

רגע, רבותי, רגע, רגע. תשימי ותברכי שהיינה.

רבותי, רבותי, עד שהיהודייה הזאת שמה כיסוי ראש, היהודי הזה שקיבל ברכה, כבר סידרו לו עבודה עכשיו בטלפון.

אתם רואים?

זה האינטרנט.

יושבים אנשים שם, רואים מה אתם מדברים?

יכול להיות שיהיו גם זיווגים פה, לך תדע.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו ותניענו לזמן הזה.

אמן.

רגע, מה שם החולה?

מה שם החולה?

חיה אסתר רות בת חנה. חיה אסתר רות בת חנה,

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה.

בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות. כבוד הרב,

אני יכולה לבקש ברכה לבני שיחזור בתשובה. בבקשה.

מאיר בן תהלה.

מאיר בן תהלה יזכה לשוב בתשובה שלמה.

אמן. וזרע קודש בר קיימא לבני מנחם בן תהלה. מנחם בן תהילה, זרע חי וקיים מהרה.

ורפואה שלמה לתהילה בת מזל, ברנב איבריה ושסע גדר. תהילה בת מזל,

רפואה שלמה בכל האיברים מגידים.

אמן. ולבעלי שחת.

ולבעלי הצדיק, שתהיה רפואה שלמה גם. מה שמו? דוד בן ברטע. דוד בן ברטע, רפואה שלמה, ולך?

אני התהילה. תהילה בת? בת מזל. בת מזל. תזכי לבריאות והצלחה, ולשכונה.

שיחזרו כולם בתשובה שלנו. כולם יחזרו בתשובה. תודה רבה.

כן, הנה, גם סידרו שיתוך, אני שומע.

לבעל המידות או למי?

מגבעת-שמואל?

זה שקם מגבעת-שמואל, הנה, סידרו לו שיתוך כבר עכשיו, אתם רואים?

אז אחיו בית-החזקייה גם כן בדין.

יפה מאוד.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, לא, את כבר דיברת, רגע, סבי, סבי, רגע, תן לו, תן לזה עם הירוק פה, כן.

קצר וחשוב.

כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

צופה הרבה בהקלטות ובסרטים שלך. תקרב בבקשה את המיקרופון. צופה הרבה בהקלטות ובסרטים שלך, ברוך השם.

אני עכשיו חוזר בתשובה,

ובעזרת השם אני אכנס לישיבה של הרב דניאל זר. יפה.

אני מבקש שתברך אותי

שנקבל אישור מהצבא להיכנס לישיבה.

בטח, הם שחררו אותך מייד.

ויש לי עוד משהו.

אני אוהב מאוד את המשפחה שלי וזה, אבל

הם גם מאמינים.

אבל לא,

לא יודע, חסר משהו, אני רוצה שהם גם יבואו בדרך שלי, למה,

כאילו, אין לך כסף, נכון?

מה זאת אומרת?

יש לך כסף?

מה זאת אומרת כסף?

כסף זה שטרות.

אפשר להשיג. אתה יכול להשיג 250 שקל.

למה?

מה זה למה? קודם כול אתה יכול להשיג או לא יכול להשיג? בעזרת השם, לי נדעתי. תוך כמה זמן אתה יכול להשיג 250 שקל?

שבוע-שבועיים? נגיד.

נגיד.

אני נותן לך את זה מתנה.

אם אתה יקרא לך שבועיים, אני אתייאש.

עשר DVD תיתן למשפחה

בשביל שיראו, ובעזרת השם יחזרו בתשובה. אמן.

אה, וכבוד הרב, יש לי עוד שאלה.

תודה רבה. כן, תצליח גם בישיבה. תודה רבה.

גם אני רוצה, אבל מה הבעיה? רציתי לשאול אותך, כבוד הרב. כן.

יש לי גם חברים שנכנסו לישיבה וזה,

והם אמרו שיש להם יצר רע מאוד מאוד גדול כשהם נכנסו לישיבה.

בטח. אתה לא מוותר על הקליינטים.

רציתי לדעת למה זה קורה. הרי בן-אדם הולך למקום שרוצה להתקדם, הוא רוצה, הוא רוצה, אבל יצר רע שלו לא רוצה.

אבל למה שהם בישיבה דווקא, זה גובר? הפוך, כמה שהם מתרחקים ממנו יותר, הוא רוצה לתפוס אותם יותר.

בסדר, מקווה שזה ענה לתשובות.

ברוך תהיה, ברוך תהיה. תודה רבה, חזק וברוך.

כן.

אה, לעילוי נשמת? תן לו עם השערות. כבוד הרב.

תן לו רגע עם השערות, אחר כך, אחר כך, תן לו עם השערות, כן, כן, תן לו, תן לו.

לא קשור לשערות, אני יודע שלא.

כן.

בתיה,

יפה בת-רוזה,

רפואה שלמה, מהירה.

כן. כן, מה השאלה?

תקרב רק את המיקרופון, תודה.

שכחת את השאלה?

אחרי זה, אוקיי.

נראה לי פה בשורה ראשונה-שניה יש בעיה, יש איזה מחסום.

רגע, בסוף, גברת ניאזוב, רק רגע, שמה בסוף, גברת ניאזוב, בסוף.

השם ירפא אותך ברפואה שלמה.

כן.

כן, לעמוד. תודה.

תודה.

אני מודה מאוד מאוד לכבוד הרב.

אני באתי באופן מיוחד לבקשת ברכה בשביל בעלי אליהו ציון בן ברוכה. הוא סבל כבר תשע שנים במחלה.

אליהו ציון בן ברוכה,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

מ-ה-ר-ה.

בשורות טובות. תודה, תודה.

כן. מה אתה רוצה? שאלה?

לא.

אז תכף ברכה.

שאלה? למי יש שאלה?

יש לך שאלה? תן לה שם השאלה. זאת, זאת, שם, שם, שם. כן.

רגע, רגע. אחריה, אחריה. כן.

רגע.

כן, תן לה.

שלום.

רציתי לשאול לגבי, אני חוזרת בתשובה,

ועשיתי קעקוע.

עכשיו אני רוצה לעשות ניתוח להסרת קעקוע,

וקודם כול שזה עולה הרבה כסף,

ודבר שני, לא מבטיחים שהוא ירד ב-100%.

השאלה אם יש אתו בעיה או אין אתו בעיה. אני אגיד לך, יש רב גדול, קוראים לו הרב בועדני,

מבני-ברק.

תשתדלי להגיע אליו בטלפון. אם את לא יודעת את המספר,

תצלצלי לארגון שופר, ייתנו לך.

ותשאלי אותו מה לעשות. מה שיגיד לך תעשי, ותהיי פטורה לחלוטין. בעזרת השם. ואפשר בבקשה ברכה לזיווג לאחי הגדול? שמו? ערן בן אורלי נג'יה.

ערן בן?

אורלי נג'יה. אורלי נג'יה.

אורלי. אורלי נג'יה, השם יזכה אותו לזיווג הגון מהרה. אמן. לך יש שאלה עם שתי ידיים, או ברכה?

אחד לא. מי שיש לו, לא. מי שאין לו, שמה, רגע.

כן, קח.

בבקשה, קח.

איפה עוד? הנה, אני אוריד לך את הקוקויים האלה?

עוד לא הורדתי כאלה.

אבל כאלה עוד לא הורדתי. תביא לי כאלה קטנים. קטנים, ככה. טיק, טיק, טיק, טיק, טיק. בוא, בוא. בוא, יאללה, וואי, וואי.

חזק וברוך.

שיחיינו וקיימנו והגיענו. שיחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ברוך אתה,

אדוני אלוהינו, שיחיינו והגיענו למלך העולם.

שיחיינו והגיענו וקיימנו לזמן הזה. אמן.

שיחיינו וקיימנו.

שיחיינו וקיימנו.

שיחיינו וקיימנו וקיימנו.

סליחה, אני לא יכול ש...

שיחיינו וקיימנו וקיימנו וקיימנו.

אני חייבת להגיד.

אני חייבת להגיד.

אני חייבת להגיד.

בבקשה.

מי שרוצה, בעזרת השם, יש פה מבצע חדש שאנחנו הוצאנו, 10 DVD ב-250 שקל במקום 1,000 וב-70 שקלים, 10CD לשמיעה, מי שמעוניין יוכל להשיג פה.

מי שרוצה להצטרף אלינו ולהיות שותף

בזיכוי הרבים בהפצה של 100 DVD בשקל וחצי ליום, אפשר להיות שותף,

100 DVD, 50 שקל לחודש, 20 תשלומים, 100 DVD לחלוקה חינם,

ויוכל, 1,000 DVD? רגע. ונרשום שם בשם האימא, ויקבל ברכה.

בבקשה. הנה 1,000 DVD. אתה שומע מה אתה מדבר?

שומע. שומע, כן. ברכה למה?

קח את ה-1000 DVD, תלמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים, ותתברך ב-?

רפואה שלמה טוביה בן-סטלה.

טוביה בן-סטלה, רפואה שלמה, מהרה, מייד.

1000 DVD. קח אותו.

כן.

1000 DVD?

יא, את יודעת מה זה 1000 DVD?

בלי עין הרע.

מה השם?

ברכה תמי בת כרמלה, זרע חי וקיים, מהרה.

מורן בתמר, לידה קלה על דרך הטבע. רגע, לא לוותר עליה, 1000 DVD. קדימה, מהר.

כן.

תכף, כן.

מהדיווידיד? הנה, אני מתייחס למי? למי? למי זאת?

שמאלה? כן.

מה שמה בשם האימא?

מה שמה בשם האימא?

שמחה בת חנה,

רפואה שלמה מהרה בזכות זיכוי הרבים.

אשריך. אשריך. הנה, 100 DVD. תן לו הוראת קבע.

תן לו פה. הנה, הוראת קבע. 100 DVD. רגע. היא יכולה לקחת 1,000 DVD?

100 DVD. תשאל אותה. 100 DVD? תן לי הוראת קבע.

תמלאי. בסדר. אתן לך ברכה.

אתן לך ברכה.

תן לה למלא פה 100 DVD. רגע.

איפה הבחור עם ה-100 DVD קודם?

ותן לגברת פה.