תמלול
הוד השרון - דיסק 140 - הרצאה בהוד השרון
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ונחמם ירוויח.
הערב הזה יהיה לרפואת אלימלך בן שפרה,
רפואה שלמה מהרה בתוך שאר חוני עמו ישראל.
זיווג הגון לרות בת אסנת מהרה,
רפואה שלמה לנביא בן יפה ואפרת בת מיטל ואורי בן דן, שלום בית ופרנסה טובה.
בפרשת השבוע
ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי.
רבי ברכיה אומר,
משל בדובה
שהייתה עומדת בשוק מקושטת באבנים טובות ומרגליות.
אמרי,
כל דקפיזה לה נשים לו מדע עליה. כל מי שיקפוץ עליה
יוכל לקחת את התכשיטים שיש עליה, זוכה בהם.
היה שם פיקח אחד, אמר להם,
אתם מסתכלים במה שיש עליה,
אבל אני מסתכל בניבים שלה.
יש מי שמתפתה לראות רק מה שיש על הדובה,
ויש מי שפיקח, שמסתכל איזה ניבים, איזה שיניים יש לה.
אמר רבי ברכיה, כל אותה דובה,
קפוץ-קפץ באט רב מדן?
כל עניינה של הדובה שהיא קופצת ממקום למקום,
ואתה גדול ממנה?
הטמאה?
זאת אומרת,
הדובה זוזלייכה,
אשת פוטיפר,
שהייתה מנסה לפתות כל הזמן את יוסף,
והייתה קופצת מעניין לעניין ומפיתוי לפיתוי כדי לפתותו.
ויוסף הצדיק
היה פשוט מאוד פיקח.
הוא לא יסתכל מה הטובות או הנאות שיצמחו לו מדרישותיה,
אלא הוא יסתכל איזה ניבים יש לה,
איזה נשיכה הוא יקבל ממנה,
איזה הפסד יהיה לו בעולם הזה ולעולם הבא.
המשל בא להסביר שכל אדם בעצם יכול
להתעשר לפעמים ברווח קל לכאורה,
אבל אנשים אוהבים לראות תמיד את הרווחים ולא רואים את הסכנות וההפסדים.
והפיקח
תמיד מסתכל מה ייגרם לו מהנשיכה,
כמה חום יהיה לו, כמה יהיה חולה, ועד סכנת מוות הוא יכול להגיע.
ומי זה הפיקח?
זה שיכול להתרחק מכל הפיתויים.
מה שהוסיף רבי ברכיה ואמר,
כי אותה דובה קפוץ קפז,
והיה יוסף גדול ממנה,
השם הצליח אותו ועזר לו וסייע לו שיוכל
להתגבר עליה.
כל העניין הוא פה שהדוב אין לו מנוחה.
הדוב כל הזמן זז מצד לצד.
אפילו אם קושרים אותו והוא קשור, הוא הולך מצד לצד.
יש שתי בעיות.
האחת, הוא קשור.
אז היה צריך לשבת במנוחה ובשלווה.
מצד שני, גם אורך החבל שלו קצר, רק ארבע אמות.
אז מה העניין שאתה מתהלך אנה ואנה?
אלא כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, פרסים, אין להם מנוחה כדוב.
אתם רואים אחמדינג'אד?
אין לו מנוחה.
כל יום
פותח את הפה מחדש
וקופץ ממקום למקום.
קופץ בזמן האחרון גם הרבה לארצות הברית, להרגיז אותה מקרוב.
בכל מקום,
זה העניין של הדובה.
יוסף היה פיקח,
פיקח גדול, והוא לא ראה את ההנאות שיכולות לצמוח לו,
אלא היה בוחן כל הזמן מה הסכנות
שיהיו בגין זאת.
זבוב,
בעל האדם, מגרשים אותו, עושה סיבוב וחוזר עוד פעם.
ככה יצר הרע.
יצר הרע נמשל לזבוב
שחוזר כל הזמן וקופץ ממקום למקום.
האדם והפיקח צריכים להבין בדיוק מה התוכנית והתרגיל של היצר הרע.
אם כן,
פיקח זה שעושה כל הזמן חשבונות כנגד כל הקפיצות.
מה זה אומר שיש קפיצות?
קפיצות זה פיתויים מתחדשים בכל יום.
כל יום יש פיתויים חדשים. יצר הרע לא נח.
כל הזמן הוא מתחדש
וכל הזמן הוא מתגבר.
וכל פעם הוא מוצא איזה טריק ודרך חדשה איך לחדור את האדם בפיקח.
בתפקידו של הפיקח
להיות ער לסכנות ולהמציא כנגדו דרכים להימלטות.
אז אמר רבי ברכיה ועד רב מדן ששכלו של יוסף
היה גדול ומהיר יותר מפיתוייה של זלייכה.
והוא הצליח.
מה הוא היה אומר? וימאן יוסף
ויאמר הן אדוני לא ידע מה איתי בבית.
ככה היה אומר.
למוד הקדוש ברוך הוא להיות בוחר מאהובי בית אבא לעולה.
הקדוש ברוך הוא
בוחר תמיד מהאהובים שלו,
מבית אבא,
יעקב, יצחק,
אברהם.
מישהו לעולה.
ואם יישמע לך
שמא ייבחר לעולה
ויפסל מן הקורבן.
אז איך הוא הרגיש את הנשיכה מעצם המעשה שהיא פיתתה אותו?
שאם הוא יזדמן למצב של מסירות נפש, לניסיון של עקידה,
הוא עלול להפסיד את זה ולהיות פסול לקורבן.
אז כבר חשבון כזה מנע ממנו להתפתות.
עוד דבר.
אמר לה, למוד הקדוש ברוך הוא להיות נגלע על אהובי בית אבא בלילה.
מה פירוש? הוא בא פתאום בנבואה.
ואם אני אשמע אלייך ואמצא אותי חלילה טמא,
אז אני אפסיד את כל הנבואה.
עוד חשבון הוא עושה.
דבר אחר, אמר לה, ומה האדם הראשון שנצטווה על מצווה קלה?
ונתגרש ונטרד מגן עדן,
זו עבירה חמורה של גילוי עריות על אחת כמה וכמה.
אז מה הוא עושה חשבון?
שהנשיכה הזאת שהוא עלול לקבל ממנה,
היא תטריד אותו והוא ייטרד מכל ההצלחות שיש לו עד עכשיו,
שהן מבחינת הגן עדן שלו.
דבר אחר, הוא אומר לה, אני מתיירא מאבא.
ראובן, שכתוב בו, וילך וישכב,
ניתלה ממנו הבכורה וניתנה לי,
ואם אני אשמע לך, אני אדחם מבכורתי.
ארגיש כאן נשיכה במעלת הבכורה.
דבר נוסף, אמר,
מתיירא אני מאדוני.
אמרה לו, אדוני, זה בעלי, כן?
אני הורגת אותו, אין בעיה.
אמר לה, לא די שאמנה בחברת נואפים, אלא יהיה גם בחברה של רוצחים.
הרגיש שהנשיכה יכולה להיות בזה שימנה בחברת רוצחים.
דבר נוסף, אמר לה, אני מתיירא מהשם.
אמרה לו, איננו.
אמר לה, עיני השם משוטטות בכל הארץ.
וחטאתי להשם, הוא לא אמר, אלא וחטאתי לאלוהים.
מה זה אלוהים?
לשון שבועם, אמרו חכמים,
שהוא נשבע לייצרו שהוא לא יתפתה.
זאת אומרת, עם כל החשבונות שהוא עשה,
בסופו של דבר, בשביל להכריח את יצרו שקופץ מעניין לעניין,
והיא משיבה לו על כל עניין ועניין,
נשבע בסוף
שהוא לא יתפתה.
זאת אומרת, צריך האדם הפיקח תמיד לקפוץ מעניין לעניין ולא ליפול בפח, אבל גם זה לא הספיק.
מה הספיק בסוף?
רק כשהוא ברח.
רק כשהוא ברח.
בינוס
יוסף נס מפניה,
הניח את בגדיו בידיה,
אפילו שהשאיר כביכול סימנים שהיה פה משהו,
אבל לא חשש לזה,
חשש מהעבירה יותר מבית האסורים שישב אחר כך 12 שנה.
וכל הניסה שלו היא הצלה של עם ישראל.
בזה שנס יוסף
מפני זלייכה,
הים נס מפניו של ארונו.
כשמשה רבנו לקח את ארונו של יוסף
על כתפיו והעביר אותו את הים,
כל הים נבקע מפני ארונו של יוסף.
וגם כשעברו את הירדן בכניסתם לארץ,
נבקע הירדן מפני יהושע בן נון בזכות ארונו של יוסף.
וגם הגאולה האחרונה שנזכה תהיה בזכות יוסף.
יהיה משיח בן יוסף
שיבוא לגאול אותנו לפני משיח בן דוד.
כל זה בגלל שהוא הצליח לעמוד בפיתויים כנגד אותה מרשעת
שהייתה מוכנה להרוג את בעלה, לעשות הכול
רק בשביל להפיל אותו בפח.
אומר חובת הלבבות, אתה ישן והוא ער לך.
יצר הרע,
ואחד ואחד,
הוא לא ישן.
אתה ישן,
אבל הוא ער לך.
יש לו ניסיון
למעלה מ-5,700 שנה.
מאז שהוא הפיל את האדם הראשון,
עד עכשיו הוא עובד ללא לאות, ללא הפוגה,
ביום ובלילה. הוא לא ישן, הוא ער.
אתה ישן.
האדם ישן ליצרו.
הפיקח ער,
והפיקח מחפש כל דרך להימלט מהמפגש
עם היצר.
זה החכם.
לא להיכנס למקום סכנה, לברוח ממנו.
לא צריך להתקוטט. אתה יודע שיש איזה כלב רע באיזה רחוב?
אמסטף,
בשביל מה אתה צריך לעבור לשם ולשחק אותה גיבורת? קבל ביס זה חצי טון.
לא כדאי, תעבור ברחוב השני.
אל תהיה גיבור על כלבים.
כלבים זה כלבים, הם לא עושים חשבון.
יצר הרע יותר גרוע.
יותר גרוע.
יצר הרע זה רוצח
בקנה מידה שאין לנו אפילו שיעור.
הוא רוצח אפילו את הרוצחים הכי גדולים.
הוא יצר הרע,
הוא השטן,
הוא מלאך המוות.
הוא בא ואומר לאדם איזו עצה ככה, איזה פיתוי,
מראה לו את היהלומים והזהב על הדובה,
ואחר כך, כשהבן אדם עסוק בעבירה, הוא עולה למעלה מיד ומסטין,
מסטין,
ולפעמים הוא מקבל רשות והוא הופך להיות מלאך המוות, שולחים אותו לבצע בדיוק את מה שהוא הסטין.
אז זה שאמר לך, לך, לך, כדאי לך, כדאי לך,
הוא-הוא שהולך לקבל עכשיו שטר בשביל להרוג אותך.
אז לא כדאי להישמע עלו.
לא כדאי.
וירא אדוניו כי ה' איתו, וכל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו.
פוטיפר
גם כן לא היה כלי לשלמות.
הפוטיפר הזה בהתחלה נקרא פוטיפר, ואחר כך נקרא פוטיפרה.
למה פוטיפר שהיה מפטם פרים לעבודה זרה?
פוטי, מלשון פיתום.
פר,
פוטיפר,
פרים.
אחר כך נקרא פוטיפרה.
למה?
בגלל שהקדוש ברוך הוא סרס אותו.
למה סרס אותו?
כיוון שהוא קנה את יוסף לעבד,
למטרות בזויות.
אז הקדוש ברוך הוא, כדי להציל את הצדיק,
סרס אותו. לכן נקרא פוטיפרה אחר כך.
אז הוא לא היה כלי לשלמות לו בעצמו.
וירא אדוניו כי ה' מטוב וכל אשר הוא עושה,
ה' מצליח בידו.
למה? כי שם שמיים היה שגור בפיו
של יוסף.
בכל דבר היה מזכיר את השם.
כל דבר השם.
גם בפתרון החלומות לפרעה הוא אומר,
בלעדיי.
האלוקים, הוא פותר את החלומות, לא אני.
הכול זה השם. השם, השם, השם, השם, הוא שום דבר.
כאן מורה לנו התורה מהי הצלחה שעל ידה נקרא האדם איש מצליח,
שהאישיות שלו מתעלה בהצלחתו.
מהי ההצלחה? שה' איתו.
אם אדם, שם השם שגור על פיו תמיד,
ולא אומר רק ברוך השם, בעזרת השם, בסייעתא דשמיא המילים,
אלא שגור בפיו כי הוא חי ככה ומאמין שה' איתו יתברך ואין שום דבר זולתו.
זו ההצלחה הגדולה.
וההצלחה הגדולה
זה להפיק את הרצון מה' יתברך.
והצדיקים מבינים שההצלחה שלהם היא לא שלהם.
הם מבינים שהם רק כלי לקבל שפע מהקדוש ברוך הוא,
והם לא מתפארים,
לא מרוב עושרם ולא מרוב חוכמתם,
כמו אנשים הדיוטות
שעולים לגדולה ומתפארים בהצלחות שלהם, בנכסים שלהם,
איך הם עשו כך ועשו אחרת.
הצדיקים לא כן.
לכן אמרו חכמים זכרונם לברכה שהקדוש ברוך הוא אומר,
חושקני בכם שאפילו בשעה שאני אשפיע עליכם גדולה,
אתם ממעטין את עצמכם לפניי.
נתתי גדולה לאברהם,
אמר ואנוכי עפר ואפר.
נתתי למשה ואהרון, ואמרו ואנחנו מה.
נתתי לדוד גדולה, ואמר,
ואנוכי תולעת ולא איש.
וכן סיפרו לנו חכמים זכרונם לברכה של דוד המלך,
היה מכניע את עצמו לפני מפיבושת ריבו,
ועל כל דבר היה שואל אותו, יפה דנתי?
יפה הוריתי?
חכמים זכרונם לברכם ששלמה המלך היה מוכן לוותר על כל הדר מלכותו ולהפך להיות גורף ביבים כל ימיו,
רק שלא יהיה כתוב עליו הפסוק, נשב עטו את לבבו.
כיוון ששלמה נכשל
להרבה נשים אומנם למטרות טובות
על מנת להשפיע על כל המלכים, אבותיהם,
שיכירו שיש אלוקים חיים בעולם,
ורצה שכל העולם יגיע לתיקונו,
דרך הבנות שלהם שירו את חוכמתו.
מכל מקום התורה אסרה לא ירבה לו נשים, והוא נכשל בזה.
ובסוף הם עטו את לבבו,
כיוון שהם העמידו במות,
והוא לא הוכיח אותם,
לכן כתוב, נשב עטו את לבבו.
עדיף היה לו להיות גורף ביבים כל ימיו,
לעבוד בג'יפה, מה שנקרא,
בג'יפה של הג'יפה,
ולא להיות מלך אפילו יום אחד,
רק שלא ייכתב עליו הפסוק הזה, לעניין נצח נצחים בתורה הקדושה.
אז אצל הצדיקים ההצלחה נמדדת במה שהם מתקרבים אל הקדוש ברוך הוא.
ואם ההצלחה גורמת איזה כישלון,
מוטב להם לוותר על כל ההצלחה המדומה עבור ההצלחה האמיתית, שהיא קרבת השם יתברך.
אבל אם צדיק מרגיש ומרוחק מהשם יתברך,
כל ההצלחות בעיניו כאפס וכתוהו.
וכן מציל אצל שלמה, שביקש חוכמה ולא עושר וכבוד.
אפילו שהוא ידע ואמר בעצמו שברוב חוכמה רב כעס
ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב,
וגם מידת הדין מתוחה יותר על אדם שהוא חכם, כי מצפים ממנו ליותר.
בכל זאת הוא העדיף את קרבת האלוקים בזכות החוכמה.
ואפילו שחוכמה ממאסת את כל ענייני העולם הזה, אדם חכם בז לענייני העולם הזה ולהבלים שבו.
וכל מעשה בני האדם תחת השמיים, בעיניו הבל הבלים.
אבל עדיין היה מעדיף את החוכמה למרות המכאוב.
יוסף,
שהיה צדיק
והגיע לפסגת ההצלחה ונעשה משנה למלך,
וכל העולם היה תחת מרותו של יוסף,
ואפילו פרעה נשמע לו בקול.
וזה נער
בן 17 שנמכר,
יפה תואר ויפה מראה.
זרקו אותו לבור, מכרו אותו.
לעבד נמכר יוסף
עבר את הטראומה של הדובה הזאת שדיברנו עליה במשך שנה שלמה.
ועמד בניסיון,
וצדיק כזה שעומד בניסיון, מה קורה איתו?
במקום לקבל פרס גדול, זורקים אותו לבית הסוהר. מה היה צריך להגיד?
אני, שהייתי צדיק כזה,
אחי, התנכלו לי. התכוונתי לטובתם.
בן זכונים, אני הבן החכם של אבא שלי, יעקב. למדתי תורה כל הזמן בלי הפסקה.
זורקים אותי לכלא?
מה היה אומר אחד מאיתנו? איפה הצדק?
והוא לא מדבר אף מילה.
עשר שנים הוא יושב, הוא צריך להשתחרר.
הוא פוטר את ה...
חלומות
לשני שרי פרעה,
ועל הדרך הוא מבקש,
אם אפשר לזכור אותי, כי אם זכרתני והזכרתני,
שתי מילים.
אמר הקב' ברוך הוא, אה,
אין לך ביטחון מספיק?
נשאר עוד שנתיים.
יא וואי וואי.
אף מילה הוא לא מדבר.
מגיע הרגע,
הקב' ברוך הוא ממהרים,
מריצים אותו מן הבור,
מחליפים את בגדיו,
מכניסים אותו למלך,
ושם הוא לא מתרברב.
אומרים, שמעתי שאתה פותר חלומות. הוא אומר, לא, לא, לא אני, לא אני. יש אלוקים, הוא פותר חלומות, לא אני.
מי אומר דבר כזה?
יזרקו אותך בחזרה, אז מי צריך אותך בכלל? תעוף מפה בחזרה לבור.
שם שמיים שגור על פיו.
מה עושה הקב' ברוך הוא? מעלה אותו לרום המדרגה בעולם, שולט על כל העולם כולו.
וכשהוא מגיע לרום, פסגת ההצלחה ונעשה משנה למלך, וכל באי עולם משתחווים ומתפעלים מחוכמתו,
דעתו אינה מתקררת.
והוא מצטער, על מה?
על תלמודו שנשכח ממנו.
כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, על הפסוק, כי נשני אלוקים את כל עמלי.
מה זה עמלי?
זה העמל, זה התלמוד שאדם למד.
אדם לעמל יולד, עמלה של תורה.
כי נשני, אני שכחתי את כל עמלי, את כל התורה שלמדתי אצל אבא, מרוב הטרדה בענייני העולם הזה,
לפתור את כל הבעיות של הכלכלה העולמית
ולספק מזון לכל העולם.
על מה הוא מתלונן?
הוא מתלונן שהוא שכח את תלמודו.
אז הוא קורא לבן הבכור שנולד לו מנשה,
כדי לא להסיח את דעתו, כמה הוא אומלל.
שהוא שכח את התלמוד, שהוא משאיר את השם של הבן שלו לזכור כל פעם כשהוא קורא לו מנשה,
מנשה שהוא יזכור שהוא שכח את התלמוד.
כמה צער היה לו
שהוא קורא את השם של הבן שלו על שם זה.
ואחר כך נולד לו בן שני, ואיך הוא קורא לו?
אפרים.
למה?
כי הפרני אלוקים בארץ עוני.
שמעתם?
בארץ עוני.
בוש יכול להגיד שהוא לא מבסוד כי הוא נמצא בארץ עוני.
אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות,
והוא שלט לא על אמריקה, על כל העולם כולו.
הוא קורא לארץ הזאת ארץ עוני.
למה? כי אין עני אלא בדעת.
זה שהוא שכח את כל התלמוד שלו שהוא למד אצל אביו,
זה לא שווה לו כלום לחיות במצרים ולשלוט על כל העולם בלי תורה, בלי מצוות.
להיות לבד בין כל הגויים האלה, המצרים.
וואי, וואי, וואי.
זה נקרא ארץ עוני.
נדמה לאדם שאם הבורא היה שואל אותו,
מה אתה רוצה?
אז נדמה לו, מה הוא היה אומר?
שהוא רוצה חוכמה, כי הוא גם חכם, לפחות כמו שלמה.
אז הוא רוצה חוכמה כמו שלמה.
אבל באמת, אם בן אדם רוצה חוכמה, הוא רוצה חוכמה בשביל שיהיה לו חוכמה להתקרב לאלוקים?
לא.
הוא רוצה חוכמה בשביל להשיג את כל תאוותיו בנקל
ולהשיג כבוד
ולהשיג כסף עם החוכמה.
כמו אנשים היום שמוכרים את החוכמה שלהם בשביל כסף.
יש מדענים בעולם,
למדו, החכימו,
ומוכרים את החוכמה בשביל פצצות אטום שיהרגו אנשים.
כמו שאצל אחמדי
עובדים הרבה הרבה מאוד מדענים שאת החוכמה שלהם הם מכרו בשביל שימותו מיליונים,
שהם יקבלו כמה זלוטים.
ויש כאלה,
אפילו שזכו לחוכמה,
לא רצו את היוסיף מכאוב,
כי לא ויתרו על הכבוד,
כמו קורח.
קורח היה פיקח.
וקורח היה עשיר, ואין עשיר יותר מקורח.
עשיר כקורח, אומרים.
שליש המטמוניות שהיו במצרים הוא לקח.
ולא ויתר על הכבוד, עוד רצה להשיג את הכהונה.
ונלחם נגד משה רבנו.
באחיתופל, שהיה כאלוקים, נותן עצות כמו אלוקים, כמו אורים ותומים,
שלא קיבלו פעם אחת את דעתו, הלך וחנק את עצמו
מהכבוד.
לא יאומן כי יסופר.
אז זאת אומרת,
אמרו חכמים זכרונו למלאכה, הגמר המביאה, אמר רבי שמעון בן חלפתא,
מיום שגבר אגרופה של חנופה,
אין אדם יכול לומר לחברו,
מעשיי גדולים ממעשיך פעם.
אדם היה נמדד לפי התורה, המצוות, הצדקות והחסידות שלו.
אז אדם היה יכול לומר לחברו, בוא,
נמדוד מה אתה עושה, מה אני עושה,
נוכל לראות מי יותר מהשני.
אבל מאז שגברה אגרופה של החנופה, שהכול ניתן להשיג בכסף ובחנופה,
אי אפשר יותר למדוד,
כי החיצוניות היא לא מה שבפנים ומה שבפנים רחוק ממה שבחוץ,
והכול זה רק חזות חיצונית מסולפת.
אין אנשים כמעט שעובדים על האמת באמת ורוצים להיות קרובים להשם יתברך.
אבל בפרשה הזאת למדנו שיוסף
היה איש מצליח,
והקב' ברוך הוא הצליח אותו בכול,
כיוון שהוא היה כל הזמן קרוב להשם יתברך,
ושם ה' היה שגור בפיו תמיד,
תמיד, תמיד, תמיד.
גם אם הוא היה יכול להפסיד מזה את שם ה',
הוא אף פעם לא יוציא מפיו.
בזכותו, בעזרת השם יתברך,
אנחנו נזכה בקרוב לגאולה השלמה במהרה בימינו. אמן.
למי שיש שאלות, אשמח לענות במידה ואוכל.
כן, אביב, תכין את המצלמה, תהיה מוכן.
כן, לקחת מצלמה לשואלים.
לא, פידי.
היי, היי, קובילה.
כן.
נו,
שאלה תן לו לבחור.
אני כבר בערך חצי שנה חוזר בתשובה,
ובערך חודשיים,
כאילו זה חודשיים מתוכם, החודשיים הראשונים,
כאילו מה שרציתי מאוד ללכת לישיבה, אפילו איך זה, מריבות עברתי עם ההורים.
ובסוף, איכשהו יצא רע הצליח להכניע אותי, וחזרתי לבית הספר חילוני.
ואז פשוט זעקתי לקדוש ברוך הוא.
ולא יודע, הגיעה השביתה,
ופתאום התחלתי להתחזק שוב פעם, ברוך השם.
ועכשיו אני שוב פעם רוצה ללכת לישיבה,
אבל פעם אחרת שהלכתי לישיבה, זה היה די נגד רצון ההורים שלי.
אז די חטפתי על זה בבית.
אני רוצה,
אתה יכול להשתיק את זה?
מצטער.
אז אני בעצם באתי לבקש, אם תוכל,
אולי אני מוכן לעשות הכול כדי,
כנראה דם אותי משמיים ואמרו אולי נעשה לו קצת קשיים.
יותר מזה, אבל אני מוכן לעשות הכול כדי ללכת לישיבה, פשוט כל יום לשבת מול הגמרא וללמוד,
אין לך מושג עד כמה.
למה ההורים מסרבים?
בעצם אבא שלי גם, דתי, אבל הוא דתי,
כיפה סרוגה הוא קורא לעצמו.
אמא שלי בעצם,
אני לא יודע למה הם מתי.
הם פוחדים על הפרנסה שלך לעתיד, לא?
בעצם, כן, הבגרויות, הם אומרים.
תסיים בגרות, ואז בעצם, אם אני חושב שיש ביטה, אני אומר להם, אני הולך לישיבה? הם אומרים, לא,
אז תשקל לנו בישיבה, ואז אני רואה את זה,
אני אומר לעצמם, אחרי זה, לא, תסיים צבא. ואני רואה את זה, ממשיך הלאה, ו...
אחר כך צא אל חוץ לארץ.
אחר כך תעזור.
כן, אחר כך תביא ילדים, אחר כך תהיה סבא, ואחר כך תראה עוד.
תראה,
בעניין מצוות כיבוד אביהם,
אם הבן רוצה ללכת ללמוד בישיבה,
הוא לא עובר על כיבוד אביהם אם הוא הולך לישיבה.
דבר נוסף,
לעניין פרנסה,
אף אחד לא מפרנס את עצמו. הקדוש ברוך הוא זנו מפרנס את הכול.
ולא מי שעושה השתדלות זוכה בגינה,
וכמו שהקדוש ברוך הוא זן את בעלי החיים ואת השרצים ואת הדגים ואת העופות בלי פרנסה,
בלי עבודה, בלי מלאכה, בלי שום דבר,
והוא זן את כולם, אז ודאי שאת בניו הוא זן.
ולא ראיתי צדיק נחזב וזרעו מבקש לחם.
אז זאת אומרת,
מבחינת פרנסה אתה לא צריך לדאוג.
אני לא זה שדואג.
לא אתה.
אתה לא דואג.
אבל אתה לא צריך לדאוג, פרסום של דבר, לחששות שלהם.
החשש שלהם הוא לא חשש אמיתי.
חסר להם בנקודת הביטחון, לכן הם כאילו דואגים לך.
אבל הדאגה הזאת מיותרת.
כשאימא שלך הרתה בך,
היא לא עשתה שום השתדלות ושום פטנט כדי להכניס לך את המזון לתוך הבטן שתאכל.
נכון?
היא לא עשתה את זה, נכון?
מי שעשה לה רחם זה הקדוש ברוך הוא,
ומי ששם שם את המה שפיר זה הקדוש ברוך הוא,
ומי שחיבר לך את הטבור זה הקדוש ברוך הוא,
ומי שדאג שתמצית האוכל שהיא תאכל יגיע אליך זה הקדוש ברוך הוא, נכון?
ומי שהוציא אותך בשעה טובה זה הקדוש ברוך הוא, נכון?
ומי ששמר עליך עד עכשיו זה הקדוש ברוך הוא, נכון?
ומי שאחר כך זה גם הקדוש ברוך הוא, נכון?
ואם חלילה ההורים שלך אחרי 120 שנה לא יהיו, מי ישמור עליך?
הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא, אז גם עכשיו הקדוש ברוך הוא.
כן.
לא, אני לא צריך להגיע לסכמה... אמרתי לך? לא, לא, אמרת להוריש לי, אבל להוריש לי לא ישמעו את זה, אז אני... זה עכשיו באינטרנט ויש שידור חוזר, תראה להם את זה מחר.
אתה רואה, גם זה דאג הקדוש ברוך הוא.
אני מסכים איתך,
אבל בעצם אני ניסיתי,
אני די הרבה זמן שומע את ההרצאות שלך.
באמת, אני מכבד אותך מאוד.
תסכים לי מעצמאות.
ובעצם,
אין לך פשוט מושג כמה אני ניסיתי?
כן, אבל אני רוצה קודם כול אולי איכשהו להגיע להסכמה.
לא יודע,
בעצם אין לך מושג פשוט כמה ניסיתי עם ההורים שלי,
אין לך מושג להוכיח להם שזה הדרך, וגם אפילו לבית הספר לא הלכתי חודש,
עד שבקושי הסכימו לקבל אותי לבית הספר בחזרה, לחילוני,
בסוף קיבלו אותי.
בשבילך אני חושב שעשו את השביתה.
זה, אני לא יודע אם זה הגיע לי לשמיים. אתה יודע כמה בחורים כמוך כבר שמעתי התחזקו והתחילו ללמוד תורה בגלל השביתה?
צריך להתפלל שזה ימשיך.
יאמן.
עוד אחד מה... אתה רואה מה זה? מדינה שלמה לא דואגת למיליון ושמונה מאות תלמידים.
אין מה לעשות.
איזה חינוך זה?
אבל משהו אחרון.
אני לא חושב שבעצם,
גם אם הראו את זה,
לא נראה לי שזה באמת ישפיע עליהם כל כך,
כי פשוט עשיתי דברים הרבה יותר... אתה לא צריך להשפיע עליהם,
אתה צריך להחליט את ההחלטה שלך,
וההחלטה שלך היא שלך.
אני החלטתי.
זהו.
אז שיהיה לך בהצלחה. תודה רבה.
שאולי רק ברכה. בבקשה.
שמך ושם האימא?
שמי מתן, ושם אמי מורתי דינה.
מתן בן דינה, השם יזכה אותך להתעלות בתורה בירת שמיים, והוריך ירבו נחת ממך ויסכימו על דרכך.
אמן. תודה רבה.
כן, אתה גם רוצה לשאול?
בבקשה.
השאלה שלי היא,
אם אני עושה הרבה מצוות,
זה אומר שאני צדיק?
אם אתה עושה יותר מצוות מהעבירות, אתה צדיק.
כן?
כן.
אבל אני לא אומר שאני צדיק. רק אשם ידע אם אני צדיק או לא.
אז בשביל מה שאלת אותי?
הרמב״ם פוסק
מי שרובו זכויות, צדיק.
על העבירות מקבלים עונש,
אבל נקרא צדיק.
אתה יכול לברך אותי? בטח. מה השם?
ארז בן ז'קלין.
ארז בן ז'קלין, תזכה לכל טוב, תהיה צדיק אמיתי.
אמן.
כן, שאלה למי ישין פה הבחורצ'יק.
שלום כבוד הרב. שלום.
אם יש לי שאלה אליך,
כל פעם אתה מדבר,
אתה אומר עולם הבא, כן עולם הבא, לא עולם הבא.
איזו הוכחה יש לך באמת להבטיח פה לאנשים מי שישמור תורה, מי שישמור שבת,
שבאמת יש לו עולם הבא, ולא סתם אתה מאכיל לו את המבל והבלים.
שאלה יפה.
תגיד לי, מה האלטרנטיבה שלך?
מאיזה מובן?
זה מובן.
איך אתה יכול להבטיח לעצמך משהו בכלל?
שאני יכול להבטיח אותו לעצמי, אז אני מבטיח אותו. אם אני לא מבטיח אותו לעצמי, אז אני לא מבטיח אותו. מה אתה מבטיח לעצמך?
שאני אצליח בחיים. בטמוד. אני יכול להצליח לגדל את הילדים שלי ככה.
יפה, ותמות בכיף, נכון?
אני לא אמות בכיף, כן, כי אני נהנה בחיים האלה. מאה אחוז, וכשתשכב בקבר, מה תגיד?
נהניתי?
אני לא אגיד כלום, כי אני אהיה דומם.
כלום אני לא אהיה. אז מה זה שווה עכשיו אם אתה מת עכשיו או בעוד 20 שנה או 30 שנה? על מה אתה נלחם?
אבל גם חרדי שהוא מת, הוא לא אומר כלום בקבר. חרדי אומר משהו אחר.
מה הוא אומר?
מה שאני אומר.
מה הוא אומר?
שיש עולם הבא.
זה לא נכון. למה אתה אמרת מה שאמרת? שתינו הולכים לאותו מקום. למה אתה יכול להגיד מה שאתה אומר ואני לא יכול להגיד מה שאני אומר?
כי זה ניגוד אינטרסים. איזה ניגוד אינטרסים? אתה סתם, מה, את הקונפורנציה שלי? לא, על מה אתה מסתמך שיש עולם הבאים? על מה אתה מסתמך שאין?
אני מסתמך, כי אף אחד לא חזר משם ואמר שיש. אם לא חזר, אז מאיפה אתה יודע אולי יש?
אין, כי אם החוזר והם אומרים... מי אמר שהוא צריך לחזור? הוא לא רוצה לחזור כל כך טוב שם, שהוא לא רוצה לחזור.
לא נכון, מה? למה לא נכון? מאיפה אתה יודע? אתה היית שם? לא. אז מאיפה אתה יודע להגיד לי שאין כלום?
כי אף אחד לא חזר משם. אמרתי לך, סבבה, שם, אף אחד לא חוזר. לא נכון. למה אתה אומר שלא? איך אתה יודע שאתה אומר שאמרת? איך אתה יודע שלא?
איך אתה יודע שלא?
כי לא שמעתי. תוכיח לי שאין כלום אחר כך.
תוכיח לי שיש משהו אחר כך. אני לא רוצה, תוכיח אתה.
איך?
אני לא יכול להוכיח. אתה לא יכול, אז אתה לא יודע.
אז אתה מהמר על החיים שלך,
ואם יש?
אין.
ואם יש? אבל אין. אף אחד לא חזר משם עכשיו. עוד פעם, כמה אני אסביר לך שטוב שם? לא טוב. אם היה טוב מישהו היה... לא טוב? לא טוב. איך אתה יודע לא טוב? כי אם זה היה כל כך טוב, כמו שאתה מספר פה לאנשים, אז מישהו היה חוזר והוא היה אומר,
תראו איזה כיף שם, והיה עדיף לשמור תורה ומצוות. אתה מכיר מישהו שנסע לאוסטרליה ומבסוט חוזר, קופץ לפה, אומר לחבר'ה, היה על הכיפאק,
וחוזר עוד פעם? כן, אני מכיר הרבה. איפה אתה מכיר דבר כזה? יש לי הרבה חברים ששטפו לאסטרליה. מי שמרגיש אותך נשאר שם. לא, נכון, אבל הוא חוזר. חוזר רק בשביל להגיד חוזר רק בשביל... לא, מה הקשר? הוא חוזר, כי אין לו ברירה, הוא צריך לחזור. כי זה לא ארץ שלו. נכון, אז הוא צריך לחזור.
אבל שם זה הארץ שלהם.
נכון. כי הם באו משם וחוזרים לשם.
אבל אחר כך הוא יכול לחזור לשם בתור תייר. מה? מה, תייר? אצלנו גם חוזרים בתור גלגול.
מישהו חזר בגלגול? אתה מכיר שמישהו חזר בגלגול משם? בטח. מי? ואם אני אראה לך?
ואם אני אראה לך, תחזור בתשובה אחרת?
לא.
אה, לא. אתה רואה? אתה רוצה לעמוד בכיף.
אני לא יכול לשקר, אני לא יכול לשקר את עצמי שאני אראה לך בתשובה. מה זה אתה לא משקר? אתה משקר ואבוה. כי אם יש מישהו שחוזר משם, אמרת, תוכיח לי שיש, הוכחתי לך שיש, אז תחזור בתשובה.
אם אני אוכיח, אמרתי.
אם אני אוכיח לך שיש גלגול נשמות עכשיו.
פחדן.
קח כיפה, אמרתי מה.
תהיה גבר, נו.
אתה יכול להרוויח עוד עולם.
טוב לי בעולם הזה, אבל. אבל אתה תצא מפה.
כולם יוצאים מפה.
השאלה לאן?
לאותו מקום.
לא מוטי. זה לא משנה איפה אתה נמצא עם זה,
באורד השרון. לא מוטי. זה משנה? יש סביון ויש הוד השרון? יש הבדל?
אבל בהוד השרון יותר כיף. יכול להיות.
מה אתה אומר?
אתה מבין?
אתה לא מחפש את האמת. אתה לא מחפש את האמת כי זה לא האמת.
אני חי את האמת. איזה אמת? איזה. כיף לי לצאת לבלוד יום שישי.
זה לא האמת.
לא נכון. למה לא? אדם שותה כוס רעל מתוק.
יש לי שאלה. אם אני יוצא יום שישי, אם לא הייתי נהנה לצאת למועדון בימי שישי.
אז לא, לא הייתי חוזר שם אם לא הייתי נהנה.
לא הבנתי, מה שנהנה מותר לעשות?
למה לא? אם אחד נהנה לתת לך כאפות, זה בסדר? לא.
נו, למה לא? הוא נהנה מזה. אבל אני לא נהנה מזה. מאה אחוז. גם הקדוש ברוך הוא לא נהנה ממך.
הביאו אותך לפה ואתה עושה שטויות.
במקום ללכת לבית כנסת, הולך לדיסקוטק.
קודם כל, יש לו מספיק גויים שרוקדים לו ביום שבת.
הוא צריך אותך גם כן?
מה אתה אומר?
בקשר למה?
אנחנו מדברים שעה ואתה רק נזכר על מה אנחנו מדברים.
אתה רוצה שיהיה לך עולם הבא או אתה לא רוצה?
אני לא יודע מה זה עולם הבא.
אני אסביר לך.
אני אסביר לך.
מה אתה אומר?
נתחיל להסביר ונחשוב אחר כך הלאה, נראה איפה אנחנו מתקדמים.
איפה אנחנו מתקדמים?
אפילו אם תעמוד במקום אתה מתקדם כל יום לבית קברות.
כל רגע שעובר אתה מתקדם.
כולם מתקדמים, לא רק אני. השאלה לאן הולכים?
אתה מבין שיש שכר ועונש?
כן.
בני אדם כולם, נכון, יש להם מושגים של שכר ועונש?
נכון, מי שטוב נותנים לו שכר ומי שנותנים לו עונש? כן. נכון שזה בכל העולם?
נכון שכל הבריות יש להם מושגים כאלה של שכר ועונש?
לא.
אז אתה מבין שמי שברא אותם יש לו את המושגים של שכר ועונש, אחרת איך נהיה לנו שכר ועונש?
אז אם יש לו עניין של שכר ועונש, איך יכול להיות שאחד שרצח אלף איש ואחד שהציל אלף איש יקבלו אותו דבר?
איך יכול להיות?
לא יכול להיות.
אז מוכרח שאחד יקבל שכר והשני יקבל עונש, נכון? ואם יוצאים מפה,
אז אחד יקבל שכר והשני יקבל עונש.
לא יכול להיות ששניהם יגיעו לאותו מקום.
נכון או לא נכון?
צודק.
וואי, אבוסאנה.
רגע, מה לא נתקדם?
מה אתה אומר, יום שישי לבית הכנסת?
נשתדל.
בעזרת השם יתברך. אתה רוצה שניתן לך ציצית ראשונה? לא, כבד עלינו.
לא, לא, זה קל.
שלושים גרם.
שלושים גרם, בוא.
בוא מתוק, בוא.
בטח, בטח, בטח, מלך.
בטח, בטח, מלך.
בטח, בטח, בטח.
ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקימנו וגיענו לדמן הזה. אמן.
השם יזכה אותך להגיע לגן העדן.
האיימינות.
מי רוצה לשאול שאלה?
הנה, פה יש
שורה רביעית.
בבקשה.
הלו, אפשר להתחיל?
כן.
זה ההתקפה, זה.
הוא ביקש, אם אפשר, ארכה. הוא נותן לה. כן, תן לה, תן לה, נו. יש כאן בעיה.
כן, דברי.
אחותי חולה במחלה הקשה כבר שנה שלמה,
ועכשיו זה הגיע למצב שהרופאים לא נותנים סיכויים.
זאת אומרת, מנסים לטפל בה רק להאריך ימים.
טוב, תכף נדמיה. אבל היא באמונה מאוד חזקה, אמרתי.
והיא מאמינה שהיא תצא מזה,
והיא מורה לקבל על עצמה מה שהרב אמנון יצחק יגיד.
אני דיברתי עם שי משפר,
והוא אמר לי שהם צריכים ללמוד בתעני דיבור. בואי נעצור פה, בסדר? אז אני רוצה שהרב אמנון יצחק יגיד לי מה היא צריכה לעשות, איזה תיקונים, על מנת שהיא תצא מהמחלה.
נחזור אלייך עוד מעט, תכף.
תודה.
פה שאלה?
שורה רביעית כאן בריצה.
תקום.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. זכיתי לזה שהיום באמת אני באתי לפה לשמוע אותך,
ורציתי לשאול אותך, יש כמובן, אתה יודע, הרבה זרימות,
זרימה של חב״ד, של זרמים, כאילו, ביהדות, של חב״ד, נחמן וכאלה.
פשוט ידעתי לדעת, כאילו, אתה יודע, מה העמדה שלך לגבי זה, כי אתה יודע, יש הרבה בלבולים לזה, זה מושך אותך לפה,
והייתי פעם אחת באיזו התוועדות של חב״ד,
אז יצא לנו, אתה יודע,
לדבר על מה יהיה באחרית הימים, אז הוא אמר לי, כאילו, אתה יודע, הנבואה האחרונה של גוג ומגוג,
הוא אמר לי, כאילו, זה, אתה יודע, אל תפתח פה לשטן, זה לא יקרה, דברים כאלה, ורציתי, כאילו, שתעשי לי סדר בבלאגן, והרבה חברים שכאילו מסביב,
סדר בבלאגן זה ללכת לשיעורי תורה, ללמוד שולחן ערוך, לקיים אותו, ללמוד גמרא, משניות, וזהו, בלי בלבולים.
ויש לי עוד שאלה ממש קטנה.
רציתי לשאול אותך אם יש מעלה בזה שבן אדם קם חמש בבוקר ומתפלל בנץ.
יש מעלה יותר, קמים בשלוש וארבעים.
זה בעזרת השם. קודם כל, אני כבר במשך כמעט איזה חודש וחצי קם באמת כל יום בנץ. מעלה גדולה שאתה קם להתפלל בנץ,
אבל יש בשלוש וארבעים.
אין אצלנו לימוד שלוש וארבעים. אצלנו יש, בבני ברק. בעזרת השם נזכה. תבוא, אני לומד בשלוש וארבעים. בעזרת השם נזכה.
אפשר בבקשה ציצית, כבוד הרב?
למה לא? הנה, הנה.
כן, השואל הבא, עם כובע גרב על הראש.
כן, נעים מאוד.
תקרב את המיקרופון. אוקיי, רציתי לשאול שאלה בקשר
ליסודות שקיימים בעולם.
שאלה טיפה לא קשורה למה שקורה פה, כאילו, בהתנהלות של הדברים.
תקרב את המיקרופון.
שאלה שקצת לא קשורה למה של ההתנהלות של הדברים שקורים פה, שאלה שקצת קשורה למדע וכל זה.
ישנם את ארבעת היסודות.
מהו יסוד החשמל?
אתה שואל אותי, בתור חשמלאי או מה?
בתור אחד שמה?
אתה שואל אותי, בתור חשמלאי?
לא, בתור אחד ש...
אמרתי, זה יותר נכון לשיעור תורה, אבל סתם כאילו בשביל ידע,
אין לי את מי לשאול, כאילו, מה אתה רוצה?
הבנתי.
יש לנו חשמלאי בשכונה, אתה רוצה, אני אתן לך טלפון.
לא, כי זה לא קשור.
מה זה בחיית דינם? מה זה ארבעה יסודות?
תגיד לי, מה ארבעה יסודות?
מה ארבעת יסודות? כן.
רוח, מים, אדמה ואש.
אוקיי,
עכשיו מה אתה שואל? על חשמל?
כן, איזה יסוד זה?
יסוד?
אם זה בכלל יסוד, מה, איך זה קשור לעולם? כאילו, סתם זה מתוך שיעור?
אתה שמעת פעם על ברק?
כן.
ברק.
כן, כן, כן. זה חשמל.
בסדר.
זהו. זה קשור לאחד מהיסודות?
לא, לא קשור לאחד מהיסודות.
אז כאילו, זה לא... זה ערבוב של כמה דברים.
אוקיי.
והנוירונים ש...
כן, נוירונים שיש במוח, נכון? כן, הם עובדים על חשמל, נכון?
הכל עובד על חשמל, כן.
יש גם חשמל סטטי.
אם תוציא את הכובע עכשיו,
אז אם תשים נייר, הוא יעלה למעלה.
כן.
שאלה, למי עוד יש?
הנה הבחור פה, שורה שלישית.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, מבורך.
רציתי לשאול משהו בקשר למה שקורה היום,
לאקטואליה, כן?
הקב' ברוך הוא מנהיג את העולם.
אנחנו יודעים,
אנחנו, נדמה לי שאני יודע,
שלא יהיה לנו שלום עם הערבים.
השאלה שנשאלת פה בעצם,
למה הקב' ברוך הוא מזמן לנו את כל הדיונים באנאפוליס וכל מה שהיה, אוסלו ומדריד וכל מה שהיה,
כאשר בעצם לא יהיה שלום?
לא יהיה לנו שלום. אז אני לא רוצה להגיד שקורה לנו פה איזשהו תעתוע,
אבל זה תעתוע בעצם.
שלום לא יהיה,
יכולים לצאת מזה דברים יותר רעים.
למה זה קורה?
כאשר בעצם לא יהיה לנו שלום.
בשנת תשעים ושתיים הוצאתי קלטת שנקראת שלום עם ערפאת ואמרתי, ושלמחון דעים חבלה לא יתקיים.
זאת אומרת, רק...
מכת השונא תלך ותתגבר כמו נהר המתגבר עד שתהיה עץ צרה ליעקב ובסוף ממנה ייבשע.
זה נכון, מעשי תעתועים הם מה.
אבל למה?
כי אלה שנמצאים, אתה מבין, בראשות המדינה,
הם מבינים לא על פי תורה,
הם מבינים על פי היועצים שלהם.
יש לנושא בכבוד הרב גם דתיים בממשלה?
כן.
למה הם לא מכניסים מגלות בגלגלים?
למה אין שותפים לך? בגלל שאם הם יכניסו מגלות בקלגלים, אז הם יישברו.
תהיה בריא.
חבר'ה, לא להעביר את המיקרופון בלי רשות, בבקשה.
כן.
תן לו, נו.
ערב טוב, כבוד הרב.
אני מדבר פה בשם מישהו שנמצא בקהל.
הוא פשוט העדיף שאני אדבר בשמו.
אז אני אקריא ובסוף תומר.
כבוד הרב, אתה חייב לעזור לי,
ואני חייל בצה״ל.
אני אדם חילוני שבא ממשפחה חילונית.
שמעתי עליך הרבה.
אתה תקווה האחרונה שלי.
אני יודע שאחרי השיחה שלי איתך אני חוזר הביתה עם האמת או בלי האמת.
אם אני חוזר הביתה בלי האמת, אני לא חוזר יותר לדת.
כי אני מכיר את עצמי.
לא באתי לשאול שאלות כדי לקבל תשובות.
באתי כדי לקבל הוכחה חד-משמעית שאכן קיים אלוקים.
אני לא מאמין לסיפורים של אנשים ומקרים ומחקרים.
אני אאמין רק במה שאני רואה ומרגיש.
הגעתי למצב שאני מוכן לעשות סיאנסים ולמות כדי לדעת את האמת,
האם הוא קיים.
אני צריך הוכחות ברמה של קבלה וקבלה מעשית בשביל לדעת את האמת.
לא יספקו אותי הוכחות אחרות.
לפני כמה זמן דיברתי לשמיים וביקשתי שאם יש שם משהו,
איזשהו כוח עליון שיתגלה אליי,
כוח עליון שיתגלה אליי. פשוט בכיתי כמו ילד קטן.
אני רוצה להאמין בו ואני מוכן. אני רק צריך הוכחה שיש כוחות שאינם מוגבלים,
משהו מעבר לתפיסה שהאנושות חיה בה כיום.
אם אכווה סיאנס אמיתי, אאמין, או היפנוזה,
או שאזכה לראות כישוף שמכשף מידת אחרת,
משהו שהוא מעבר לכוחם של בני אדם,
ושברור שאותו כישוף התקיים במכוון והוא אינו אחיזת עיניים או צירוף מקרים. אתה התקווה האחרונה שלי.
מבחינתי, אני החילוני שלא מבין כלום מיהדות ודת.
אתה הרב,
אתה מבין. אם אני לא רואה או מרגיש שקיים אלוקים בדרך כלשהי,
שיעל טבעית.
איפה הבחור החכם הזה?
הוא נמצא בינינו, לא רוצה... הוא לא יודע שהוא בינינו.
אז מה אתה רוצה, שאני אענה לו על פי הסוד?
צריך לדבר, הנה, הוא יושב שם, לא?
אה?
אם הוא יצא הוא יקום, אני... מה הוא כבר לא צריך להגיד, אני כבר ראיתי.
שב, שב, עותק, שב.
תן לו את המיקרופון.
תן לו, תן לו רגע, תן לו. ערב טוב. ערב טוב.
תראה,
אני אשאל אותך שאלה ואתה תענה לי,
ואני לא מתלוצץ.
מה זה?
תיגע פה אצלך, תיגע.
מה זה, כן?
אף.
חוץ מזה, תגיד לי משהו אחר. חוץ מאף תגיד לי משהו אחר.
אין לי תשובה.
אם תגיד לי אף, אני חוזר הביתה בלי תשובה.
אין לי תשובה.
מה פירושך התשובה?
מה, יש רק תשובה אחת?
בלי חודש.
אהלן חשמל.
זה היה זץ.
כן.
אתה מבין מה אתה ביקשת ממני?
אתה ביקשת ממני.
אל תגיד לי שום תשובה חוץ מתשובה שאני רוצה לקבל.
ואם לא, אני חוזר הביתה בלי תשובה.
ואני לא חוזר לדת.
אין דבר כזה. אתה לא יכול לקבוע לי מה להשיב.
אתה יכול לשאול ואני אשיב.
בזה אתה מסכים?
עדיין לא בצורה שלמה. חלקית.
תראה,
יש לך שכל לבחון דברים?
כן.
אם אין לך שכל, גם לא תוכל לבחון את הדברים שביקשת.
כי הדברים שביקשת, אתה צריך להכריע על פי שכל אם הם אמיתיים או לא, נכון?
כן.
זאת אומרת, מוכרח שהשכל שלך בסוף יכריע, נכון?
בסופו של דבר, כן. יופי.
אבל יש בעיה גם.
יש גם רצון.
ולפעמים הרצון הוא הרבה יותר חזק מהשכל אצל רוב בני האדם.
לזה אתה גם מסכים?
אצלי זה בדיוק ככה.
נכון? כן. עכשיו, אתה בשביל לנצח
ולהגיע למסקנה, אתה חייב להחליט
שאתה מבטל את הרצון ואתה פועל רק על פי שכל.
לזה אתה מסוגל?
אני לא חושב.
אז איך אתה תקבל תשובה?
כי אם מראש
אתה לא רוצה לקבל אותה, מה יועל אם אתה תגיע למסקנה?
ראית את היהודי היקר שניסה להתחמק עד הרגע האחרון,
שלא יהיה עולם הבא. עדיף שלא יהיה עולם הבא. יהיה באוניברסיטה, יגדל את הילדים וימות בכיף.
זה הרצון.
אתה יכול להכריח לי בגלגול נשמות?
בגלגול נשמות?
כן. אני יכול להראות לך גם מגולגל.
אתה רוצה לראות?
כן.
ואם אתה רואה, אז אתה משתכנע, נכון?
כמובן שזה לא קטע של משחק.
או של משחק או של מה שמכור. לא, לא משחק.
לא משחק. אני אראה לך עכשיו.
הטלוויזיה לא חשודה
להחזיר אנשים בתשובה, נכון?
אני לא רוצה לראות את זה בסרטון או משהו כזה. מה פירוש לא? אז איך אתה רוצה שאני אראה לך?
מבחינתי זה יכול להיות מכור.
אני שואל, הטלוויזיה חשודה בלהחזיר בתשובה?
אפשר להגיד שכן. ככה התפיסה שלי חיה.
אם הטלוויזיה הייתה חשודה בחזרה בתשובה, אני הייתי שם כל ערב.
הם לא הביאו אותי אפילו פעם אחת.
אתה יודע למה?
כי הם נגד חזרה בתשובה.
אז מה, הם יראו דברים שיכולים לגרום לחזרה בתשובה?
אמרת שתשתמש בשכל, לא?
איך אתה יכול להוכיח לי שקיים גיליון נשמות?
אני אראה לך עכשיו.
נראה לך סרט,
מחקר שנעשה בילד קטן שמגלה את עברו, אומר אותו לפני ומוכיח בעליל
שהוא היה בעולם הזה.
יותר מזה,
רואים אותו בסוף,
קטן,
בן 12,
רואים את הבן שלו גדול,
בן 30 בערך,
ורואים אותו, איך הוא נפטר כשהוא היה בעולם הזה ונפטר,
ואתה רואה את שלושתם, את זה שנפטר בתמונה,
את זה שהוא ילד ואת זה שאמור להיות הבן שלו, רק הוא נפטר.
שלושתם דומים,
חוץ מהסיפור עצמו,
ויזואלית.
מה אתה אומר?
אני מוכן לנאות, אבל אני לא מבטיח לך שזה יספק אותי. מאה אחוז. בוא נעשה את הקהל שופט,
גם הם לא ראו את הסרט.
אני אולי חשוד, אבל הקהל לא.
הקהל הזה לא אובייקטיבי.
מה? הוא לא אובייקטיבי.
אף אחד לא אובייקטיבי, ואתה כן.
אתה הכי לא אובייקטיבי.
כי בן אדם שרוצה משהו,
הוא רוצה.
אם הוא רוצה, הוא כבר לא אובייקטיבי.
אם זה היה מדובר על אחר,
היית אובייקטיבי.
אבל אם זה עליך מדובר,
אתה לא מחפש כל כך את התשובה.
כי אם היית מחפש תשובה, היית אומר, מה אכפת לי אם אתה ראה לי?
העיקר שזה ישכנע אותי.
מה אכפת לי אם אתה ראה לי?
אני מוכן לראות.
אבל אמרת,
אל תראה לי סרטון.
למה אמרת, אל תראה לי סרטון? כי אני רוצה לראות בעיניים.
זה בעיניים.
בעיניים זה אומר
אחד על אחד.
אז הנה,
בא בן אדם פה ואומר לך שהוא גלגול, אתה תאמין לו עכשיו? כולנו גלגול בעצם.
עכשיו אתה מאמין?
זה מה שרצית, הוכחה כזאת?
כאלה אני יכול להביא לך אלפים.
עכשיו בוא נראה את הסרטון ותבין מה אני אומר לך.
בבקשה.
כן, זה סיפור אחד מתוך מיליונים.
אצלנו ביהדות יש ספר שער הגלגולים, שבו רואים את הגלגולים של כל בני האדם, מהאדם הראשון
והלאה.
תיכנס לגוגל, תחפש גלגולים,
תמצא בכל העולם, בכל השפות,
בכל הדתות
את הנושא של הגלגולים, ותוכל לדעת את הדברים על בורים, אם תרצה.
כך שאתה יכול להיות רגוע.
70% שמעת מהעולם?
מה אתה אומר? פלוויזיה עשתה לנו שירות טוב, לא?
יש לא רק יהודים, גם גויים.
מה אתה אומר?
הרב דארון יצחק כבר. עוד רגע, עוד רגע, כן.
אני שואל אותך.
בטח, על מי אני מדבר?
מבחינתי זו רק סרט.
ברור שזה רק סרט. מה לא טוב בסרט?
בעיניי זה נראה כמו משהו מפורק של כל הדת.
אני רוצה להאמין, אבל עדיין לא מאמין.
הבנתי. אתה לא חושב שגם הערב זה סרט?
כולם באו פה רק בשביל להכשיל אותך שתחזור לדת?
יכול להיות שאותם זה כן קנה, אותי זה לא קנה.
לא, אני מבין, אבל אני שואל אותך,
אולי כל זה סרט?
אנחנו עשינו תרגיל וכולנו באנו לפה בשביל שתהיה לך אווירה, בשביל שתוכל להיות מושפע.
מה אתה אומר על זה? אני לא מאמין שזה ככה. אתה לא מאמין? לא. למה זה לא?
כי כל אחד בא מרצונו החופשי.
כל אחד בא מרצונו החופשי?
כן. אף אחד לא הכריח אף אחד.
הבנתי.
אז אתה אומר שהילד הזה בגיל שלוש,
בשביל לביים סרט אחר כך בטלוויזיה, כשהוא הגיע לגיל 12,
אז מגיל שלוש הוא התחיל לדבר והתחיל לברר ולבדוק את הדברים והכול,
ואתם בטלוויזיה ממש הכינה את התסריט מגיל שלוש.
רק תוצאה סופית.
בדיוק, תמיד רואים תוצאה סופית. רק או זה תוצאה סופית? רק תוצאה סופית.
תמיד רק תוצאה סופית.
גם עכשיו, מה שאנחנו רואים אותך עכשיו, זה תוצאה סופית. מה היית קודם? אתה מספר לנו.
אנחנו יכולים לראות רק מעכשיו.
תמיד זו תוצאה סופית.
תוכיח לי שיש כוח עליון.
או, זה עניין של שכל.
מה שאתה חיפשת, אמרתי לך, שאתה תכחיש מההתחלה.
כל מה שאני אביא לך, תוכל להכחיש.
כי אם לבן אדם יש רצון שהוא גובר על השכל,
לא יעזור שום דבר.
אמרת, אתה רוצה לראות מכשפים.
מה ההוכחה במכשף?
מה ההוכחה מסיאנס?
מה ההוכחה בגלגול נשמות? כל דבר, תגיד, מפוברק, סיפורים.
אם אני אראה את זה בעיניים,
זה... הנה, ראית בעיניים.
אתה יודע בדיוק למה אני מתכוון, לא לזה.
לא, לא, זה בדיוק אותו דבר.
זה לא אותו דבר. כן, אנחנו נשאר עכשיו בסיאנס ונשים את האצבעות על הכוס ונזיז אותה וכו' וכו', ואז אתה תגיד שאני מזיז אותה, נכון?
אם אני אשאל שאלות שרק אני יודע אותן,
ואף אחד מהיושבים... נו, ואם כבר שאלו אחרים שאלות כאלה...
שאלו אחרים זה אחרים.
אני רוצה
אני לעבור את ההתנסות הזאת. אתה רוצה לעבור את זה.
אני לא מדבר איתך על ספציפטלסיאנס. הבנתי.
ואתה רוצה שאני אמליץ לך לעשות מה שאסור.
תן לי את הדרך.
אין דרך, זה אסור.
אז לכן אנחנו מסתייעים במה שנעשה כבר.
נגיד שאתה לא מאמין שאדם שמכניס את האצבע על השקע הוא מטפחם.
אתה גם תבקש לעשות את זה בעצמך בשביל לראות?
אנחנו כבר בערב של חשמל, אז נמשיך ככה.
מה אתה אומר?
צריך לראות פיזית?
אחד לא מאמין שנהרגים מתאונת דרכים, אז הוא צריך לעשות את זה בעצמו בשביל להאמין?
אתה צריך להפעיל רק את השכל. אם יש לך שכל,
אתה צריך להפעיל רק אותו, ואתה לא צריך שום דבר אחר.
במקרה אני גם חובש, אני יודע איך גוף האדם פועל.
אני מבין שזה...
זה נעשה עם מתכנן אתה חושב? זה נעשה רק על ידי תכנון.
זה אני מבין.
נו.
אני רק צריך משהו שיחזק אותי, זה הכול.
מה יש לחזק? אני שואל אותך אם יש תכנון, אם יש מתכנן.
ברור לך שאדם לא תכנן את עצמו, נכון?
נכון?
ברור.
אז מישהו קדם לאדם הראשון.
ומי אמר שזה לא...
שיהיה הוא, בסדר.
אבל מי שתגיד.
מה זה משנה מי?
מה זה משנה מי?
אבל ברור שיש מתכנן לכל הבריאה, נכון? כן. נכון?
מה אכפת לך איך קוראים לו?
אבל הכוח הזה שברא את כל הבריאה
הוא חכם, ויש לו תוכנית, ויש לו תכלית.
העובדה שהוא ברא את האדם לתכלית,
הוא ברא אותו מסודר, בהרמוניה, כל הגוף,
בקשר בין נשים ותדרים שמדברים ומבינים והכול,
הכול הוא תכנן.
הכול מתואם, נכון?
העולם הזה, מי שנכנס רואה שהוא מתוכנן. למה? רואים. להופעה.
הכיסא לא מדבר והמנורות לא מדברות, אבל מי שיש לו שכל נכנס, מבין לאיזה מטרה זה, נכון?
אדם שמסתכל על כל הבריאה לא מבין שיש פה בורא לעולם והוא רוצה משהו?
מה אני צריך יותר מזה?
מה לגבי התורה?
לגבי התורה? כן.
איך יגיד זה שבראת עולם, מה יעשו בני האדם?
איך הוא יגיד?
מי אמר? כל אחד יבוא ויגיד לו, בוא, אתה תוכיח לי אישית,
תוכיח לי אישית,
ואז אני, איך קוראים לו, אהיה מוכן להאמין בך.
אתה חושב שזה דרך של חכם?
נכון ששולחים מכונת כביסה ומקרר לבית, אז יש את כל ההוראות של התפעול?
נכון?
אז התורה זה... לא במנהל,
לא במנהל החברה כל פעם לבית, והוא אומר, תשמעו, ככה מפעילים את המקרר, נכון?
לא.
אז הוא עשה משהו, הוא הוציא חוברת, נכון?
אם יש יצרן ויש מוצר, צריך הוראות יצרן, נכון?
אז בוא תוכיח לי שהתורה עצמה היא על אנושית.
מאה אחוז, אז אני שואל אותך שאלה, אבל הוראות יצרן צריך, נכון? אני מסכים איתך. יופי.
עכשיו, התורה הזאת
ניתנה מעמד הר סיני
לעיני מיליונים.
כן.
אז אני שואל אותך שאלה, האם מיליונים חווים
יותר ממה שאתה, אתה רוצה בעין פרטית שלך לראות,
מיליונים רואים, יהודים וגויים,
את מעמד הר סיני, והקדוש ברוך הוא משמיע בקולו
אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים?
בעיניי זו אגדה שהתפשטה מפה לאוזן.
בסדר, מותר לך להגיד מה שאתה אומר, בעיניי.
נו. אבל אני שואל אותך שאלה.
מיליונים היו או לא היו?
לפי מה שכתוב בהגדה אז כן. איזה אגדה?
היסטוריה זו אגדה?
מבחינתך זו היסטוריה.
מבחינתך זו אגדה?
כרגע כן. היה נפוליאון זו אגדה או היסטוריה?
נפוליאון זו היסטוריה.
מה פתאום? זה כמו של גאיו שבעת הקמדים.
זו אגדה.
כל מה שמספרים בית ספר זה אגדות.
מתי אתה תחליט שזה היסטוריה?
מתי תחליט זו אגדה,
מתי שאתה רוצה לקבל את זה ומתי שאתה לא רוצה, נכון?
מתישהו יהיו מספיק הוכחות. איזה הוכחות יש לך על נפוליאון?
אני יש את הלופון על נפוליאון,
לא מבין יותר מדי.
אתה לא יודע?
לא, לא יותר מדי. אין לך הוכחה.
אז אני אשאל אותך יותר קדימה, אתה תדע?
כמו מה?
אתה יודע על תקופת הרנסאנס משהו?
לא.
לא יודע. אז היה או לא היה?
לא יודע ולא כל כך אכפת.
אז עצם זה שאתה לא יודע, זה אומר שלא היה?
האם כל מה שאתה לא יודע זה לא היה?
נו, תפעיל את השכל עכשיו. -אתה שואל שרדיפות, אבל אתה לא מכוון אותי בדיוק ל... אני מכוון אותך בדיוק לאן שאתה צריך להגיע. האם כל מה שאתה לא יודע, לא היה?
לא.
לא.
אז אתה מבין שיש דברים שאתה לא יודע.
כן.
והיא הידיעה שלך לא אומרת שזה לא היה. -נכון.
יופי. אז עכשיו אומרים לך שהיו מיליונים במעמד הר סיני,
ואין מי שמכחיש את זה מאומות העולם.
הפוך, על זה מסתמכות גם הדתות האחרות, על מעמד הר סיני.
מה אתה אומר, עם ישראל היו במצרים, עבדים יצאו ממצרים, או שגם זה, גם זה אגדה?
-אני לא יודע לתת לך תשובה לזה. -אתה לא יודע. -היינו שם ויצאנו משם. זה מספיק טוב? אנחנו אומרים שהיינו שם ויצאנו משם.
הם המעבידים ואנחנו העבדים.
שני הצדדים אומרים שהיה. מה אתה אומר? היה או לא? -יש הוכחות שבני ישראל,
הם באמת בנו את הפרמידות? -ודאי.
אם אתה עקב את ה...
הרי ארכיאולוגיה, אם לא, תיכנס לגוגל, תחפש בארכיאולוגיה ותמצא.
אז אנחנו היינו עבדים במצרים והיו שם עשר מכות.
ועשר המכות הן לא אנושיות בכלל,
הן יותר מהסימנים שאתה מבקש,
יותר מגלגולים ויותר מסיאנסים.
דם, צפרדע, קינים, ערוב שבוע, כל מכה בתזמון מדויק, כמו שמשה מודיע לפרעה על פי השם.
ובסוף הוא אומר לו, אנחנו נצא מפה,
ואנחנו יוצאים.
ונקרע לנו הים, והם טובעים בים.
ואנחנו מקבלים את התורה אחרי זה, והקדוש ברוך הוא אומר, אתם יודעים מי אני?
אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים,
זה אני.
מה אתה אומר אחרי עשר מכות כאלה?
מתגלה לך מי שעשה את כל העשר מכות האלה, כשברור שרק כוח עליון שמנהיג את כל הברואים יכול לעשות את זה. מה אתה אומר?
וזה עדים מיליונים,
כולל אלה שיצאו ממצרים, גויים גם ערב רב.
והם מקבלים תורה,
ומובטח להם שהם ייכנסו לארץ ישראל, והם ינצחו 31 מלכים.
והם מנצחים וכובשים את הארץ,
כמו שמובטח להם בתורה.
והנביאים אומרים מראש מה יהיה, ועד סוף הדורות ככה הכל מתקיים. מה אתה אומר עכשיו?
צריך לבדוק את זה.
מה יש לבדוק?
איך תבדוק?
תשאל מספיק שאלות.
איך תבדוק? את מי תשאל?
מישהו? את מי?
שאלת אותי, אני עונה לך.
אתה מכיר את חגי ישראל?
לא כמו שצריך.
חג פסח, אתה יודע על זכר מה? כן.
יפה.
בחג שבועות אתה יודע?
לא.
חג סוכות?
גם לא. גם לא.
שנה שעברה היה חג פסח?
כן.
זכר למה? ליציאת מצרים, נכון? נכון. לפני שנתיים היה?
לפני שלוש גם היה.
מתי זה התחיל?
מה אתה אומר?
ביציאת מצרים.
למה עושים חג?
שהיה יציאת מצרים.
למה אתה עושה יום הולדת?
כי נולדת יום אחד.
למה אתה עושה כל שנה באותו תאריך?
כי באותו תאריך נולדת.
הבנת, עיוני? כן. אז דורות שלמים,
שנה אחר שנה, עושים זכר למה שהיה ליציאת מצרים. בחג שבועות שלא ידעת,
זה חג מתן תורה, שקיבלנו את התורה, מה שאמרתי לך קודם.
בחג סוכות זה שישבנו בסוכות במדבר 40 שנה.
אז זה כל שנה עושים זכר למה שהיה.
אז זה היה או לא היה?
תן לחשוב את זה טיפה ואני אחזור אליך. אני איתך, מותק.
תנוח.
תודה רבה.
תהיה בריא.
רק תזהר מחשמל.
כן, עוד שאלה. הנה פה באמצע.
צווידר לבן.
תקום רגע בבקשה, שיראו אותך.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני בחור מאמין.
גם אני.
אבל אני, יש לי בעיה קטנה.
זה לא בעיה, זה ככה אני חושב תמיד. אני ברחוב... למה אתה כפוף? תעמוד ישר.
ברחוב, כל מקום שאני הולך,
אני אומר לעצמי לפעמים, תשמע, אתה רואה בן אדם
שהוא לא מאמין, יהודי,
ונוסע בשבת, ומחלל את השבת, עושה כל מה שלא צריך,
ויש לו הכל.
השם עטיב איתו, הכל נותן לו.
לא חסר לו כלום, הוא יותר מסודר מאחלה חרידי.
עכשיו, אני אומר לעצמי, אין לי בעיה עם זה. כל אחד ומה שמגיע לו.
אבל יש לי בעיה עם זה שאני אומר, אם יש... אני מאמין בשם, אני חס ו... זה לא שאלה של, כאילו,
זה דבר, אני לא יודע איך להסביר את זה אפילו.
יש קדוש ברוך הוא בשמיים.
עכשיו, אם הקדוש ברוך הוא אוהב את העם, את בני ישראל,
איך הוא מביא להם דוגמאות? כאילו, עכשיו שבא בן אדם שהוא לא דתי,
והוא אומר, תראה את זה,
זה כל הזמן כופר, עושה מה שהוא רוצה, יש לו הכול.
אני דתי,
כל הזמן מנסה להשתדל, להשתדל, וכל הזמן אתה במחסור,
ברדיפות, כל הזמן סביב הסרט הזה.
איך זה ככה?
למה הוא עושה, למה הוא מביא לעם כזה, כאילו, איך הוא נותן דוגמה לעם שלו, איך אפשר לחזק אנשים,
בזמן שאתה רואה שהרשעים גמורים?
זאת אומרת, לפי עצתך,
הקדוש ברוך הוא היה צריך להתנהג ככה.
לא, לא היה צריך להתנהג ככה. השאלה שלי כאילו... איך אתה יודע מה אני אומר?
סליחה, כבודו.
אם אחד נכנס לאוטו בשבת, פום, מתפוצץ.
נו?
אחד אוכל, אחד אוכל טרף, טאח, נחנק.
ככה היו מאמינים, אבל העם שלך תורה, העם קשה עורף, לא מאמינים. אבל לא היה נשאר לאף אחד.
נו, יותר, מי שצריך להישאר, נשאר. גם אתה לא היית נשאר. גם אני לא.
מי שלא צריך, לא היה. אבל אף אחד לא היה נשאר. תשמע, אני אגיד לך משהו. אומרים, גם ככה כולם ילכו.
הרבה ילכו, יישאר קומץ קטן, ואז יבוא מביאת המשיח. בוא, בוא, אני אסביר לך מתוק.
הקדוש ברוך הוא סבלן.
סבלן עם מי?
עם כולם. יש אנשים שאין להם סבלנות.
אתה אין. לא, אני מדבר איתך, יודע מה? אני אדבר על עצמי, בוא אני אגיד לך משהו על עצמי. אני אסביר לך, תקשיב. יש ילד,
ילד, תינוק,
מהרגע הראשון הוא קם בשתיים בלילה, וואי,
לא נותן לישון להורים.
מה אתה אומר, זרוק אותו מהחלון?
לא.
זו התחלה לא טובה, אם הוא כבר בשתיים קם מהיום הראשון,
יאללה, מה, מה יהיה מחר, מחרתיים?
יאללה, רוח!
בשביל מה אמן אותך?
טנטנה כל היום.
מה אתה אומר? זאת לא הייתה קבלה שלי.
אחד איחר מהבית ספר, לא. ילד, כיתה א', איחר מהבית ספר,
שיחק בחצר,
לא הגיע. מה אתה אומר? נשאיר אותו בחוץ.
לא, גם זו לא הייתה כוונה שלך. רגע, למה נכניס אותו? השאלה שלי הייתה חייבת. אבל הוא אחר, למה נכניס אותו?
ניתן לו עונש.
אם אנחנו נתנהג עם הילדים ככה, על כל דבר קטן ניתן להם עונש,
לא יישארו ילדים. אז מה עדיף?
אז צריך סבלנות.
הרי כתוב בתואר. סבלנות.
סבלנות למי? גם עכשיו אתה צריך סבלנות.
סבלנות. לא הבנת את השאלה שלי. סבלנות. לא יכול, כבודו. סבלנות. זה אוכל אותי, אני אגיד לך את האמת. זה מוריד מהדת. כשאתה בא, בן אדם חוזר בתשובה, אני אגיד לך את האמת. יואו. בן אדם חוזר בתשובה,
בא מהחילוניות,
סבבה, היה בבית דתי, הכול טוב ויפה.
עוד פעם, חזר בתשובה,
בא, רואה אנשים שבכלל אין להם רקע לדת, אין להם כלום. אבל זה הבנתי כבר.
אז זהו, אני רוצה להבין איך זה ככה.
איך?
קודם כל יש לי פתרון בשבילך, שאתה לא תתרגז בכלל.
איך? אל תצא משבת מהבית בכלל.
אז לא תראה בכלל מחר יש שבת. איך אתה יודע שאני מטען?
זו השאלה.
שכחת שסיפרת לי שראית אנשים נוסעים שבת.
לא, לא, לא נתתי לך את הדוגמה, נתתי לך את זה דוגמה כאילו קטנה, אבל בכללי, אני אומר, לא רק בשבת, בכללי, אנשים שהם,
בן אדם שהוא עשיר מיליון, ואין לו רקע בכלל לדבר איתו על דת, הוא יגיד לך מה זה.
והוא מחזיק לך את המדינה.
זהו?
אני רוצה לדעת, למה הוא נותן שיניים למי ש... כאילו, כסף למי שרצה? קראת מזמורי תהילים פעם? מה זה פעם? אני והוא כל הזמן גורם את הספר.
מה? בוא, אתה תמשיך את הפסוק. איש בער לא ידע. נחסי לא יבין זאת.
מה ההמשך?
לפרוח רשעים כמו עשר, והסיסו כל פעם לאוון.
מה ההמשך? להשמידם עדיען. להשמידם עדיען. שמעת?
אני יודע גם מה הפירוש לזה, אבל בכל זאת, מה הפירוש?
שכל האלה שיש להם כסף, כל הרשעים כאילו,
כאילו, יש להם כסף כמו עשב,
ובסוף הוא משמיד אותם עדיען.
כאילו, הם נהנים בעולם הזה, אבל לא נהנים בעולם הבא. איך אתה יודע?
אבל פה זה הניסיון.
פה זה הבעיה. אז מה בוער? מה בוער? הקב' לא בוער. מה בוער לך אתה? אני לא בוער לי.
זה גורם ל... זה עושה בעם... לא. זה גורם שאתה, נאמר עליך, איש בער לא ידע.
שמה זאת אומרת?
כתוב בהתחלה את הפסוק איש בער לא ידע. אני יודע מה כתוב, אבל אני לא יודע מה הפירוש.
הפירוש הוא שרק בער וכסיל לא יבין איך הרשעים נהנים בעולם הזה והם נשמדים עד אחד. רק בער וכסיל.
למה? עכשיו הבנתי. הבנת? כן. זהו.
אני לא יודע איך לא חשבתי, כאילו, לא יודע, אין מה להגיד. לא יודע. פשוט זה תמיד יצא כאילו. אתה היית עסוק בלהסתכל על אנשים נוסעים בשבת, בגלל זה לא ראית.
כן. אם היית מסתכל בפסוק, היית מבין.
תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.
כן, הנה, מאחוריו, מאחוריו. אני מקווה שאתה לא עצבני כמוהו.
כבוד הרב, אני לא...
אפשר להתחיל?
כן.
אני בהתחלה לא היה לי היום לדבר, אני אומר לך את האמת. אני פחדתי לקום בכלל לדבר. אני לא מכבודי לדבר.
אני לא אדם שאוהב לדבר יותר מדי, למרות שאני מדבר יותר מדי.
אני שם לב, עד עכשיו דיברת בלי לדבר. בדיוק.
ככה אני.
עכשיו אני רוצה לדעת למה,
מה זה למה? איזה? יכול להיות ראשון למה, אבל
כל דבר, מילים, אני לא יודע, רגיש בצורה, כל דבר שובר אותי.
כל דבר שהוא מילים, שובר אותי.
לא יודע איך להתגבר על זה. מילים, מישהו יגיד לי משהו רע, תאונה דרכים, חס וחלילה, משהו כזה. אני, לא יודע, אני בתור רגע מתפרק לחתיכות, גורמים, אני... מי אוסף אותך אחר כך?
לא יודע.
מתפרק, מתפרק, כאילו פירקו אותי, שברת אותי.
אבל הנה אתה אמרת...
אתה בעצמך תאונת דרכים ולא התפרקת.
לא, לא, לא, לא.
אני שומע עכשיו חס וחלילה משהו רע, אני זהו, אני, כאילו, כל העולם שלי חרב.
הבנתי.
וזהו.
אם זה לא מספיק.
ומילות עדות בונות אותך?
גם, אני יודע, גם. ברור מה, זה אומר לך בן אדם שכאילו, לא יודע, ראה דבר, ראה פה, ראה שם קצת. בן כמה אתה?
בן 21.
ושמעת הרבה מילים, אני מבין.
לצערי.
ואחרי כל ההתפרקויות אתה פה.
ברוך השם, אני כל פעם מודה, אבל אני כאילו רוצה לדעת איך, כאילו, טיפה להתחזק. אז נראה לי שהמילים לא עושות השפעה גדולה עליך.
מה אני צריך לעשות, אתה חושב? שום דבר. אתה עומד בזה יפה מאוד.
אתה עומד חסון, בריא.
זה הבעיה, אני, לפעמים נראה גדול, אבל אני, בחור, טסה לי ככה, במילה, לא בפיזי.
בוא אני אנסה. במילה אתה גומר אותי.
בוא אני אנסה. תאונת דרכים.
לא, לא. כבוד הרב, עכשיו אתה צוחק עליי. רק צחקת.
רק צחקת. אתה לא מבין את זה, אני... אתה חושב שאתה צוחק עליי עכשיו? עזוב. אין בעיה, בסדר. אני, משה... אתה רוצה לדבר מילים. אני, זה הבעיה שלי. אני... אני דין קטן, אני לא צריך לדבר עדיין הרבה. זה הכול.
וואלכ, אני אומר לכם, זה הודש ארוך.
איפה הגלגול? הלך?
הגלגול פה, פה, כבוד הרב. הגלגול פה. שב, שב. רגע, רגע, חכה, חכה, חכה. סיבוב הבא.
כן, עוד שאלה.
שב.
רגע, מוטה. קודם ניתן אפשרות לאחרים.
מי עוד לא שאל? הנה הבחור שכאן. תעמוד, תעמוד, תעמוד. שירות. חיים ייתן אישור. תן לו, תן לו. תעמוד.
עמוד, עמוד במקומך. עמוד, כן.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
לפני כמה שנים
סבתא שלי נפטרה וזכרה סבא שלי נפטר, ושלושה ימים אחרי זה
היא קיבלה הלם ונכנסה למצב קריטי בבית החולים.
לילה אחת הלכתי לישון וחלמתי חלום
שאני קם בבוקר ואני שותה את הנס קפה, ובבוקר אני מתעורר, בוקר טוב והכול,
ואימא שלי בטלפון,
היא מסיימת לדבר בטלפון והיא פשוט
שואלת אותה מה קרה והיא אומרת לי, סבא שלי נפטרה בבית החולים.
חלמתי את זה.
קמתי למחרת
והתלבטתי אם זה באמת נכון מה שיקרה בחלום.
כבר למדתי בחלומות שזה עמתי כדי כך אמיתי.
קמתי בבוקר וזה בדיוק מה שקרה.
אז השאלה אם פה הקדוש ברוך הוא התגלה אליי באותו רגע שחלמתי חלום,
הוא מראה לי שזה יכול באמת להיות אמיתי, וזה שסבתא שלי הלכה לעולמה.
אני ידעתי מתי זה יקרה,
ידעתי להתמדד.
לפני זה כבר ידעתי שזה יקרה.
ואני שואל אם זה מקרה שברוך הוא התגלה אליי באותו רגע. היו לך עוד הרבה חלומות כאלה שחלמת וראית שמה שחלמת התקיים. לא, הייתי קשור לסבתא שלי ככה ממש קרוב,
וזה היה החלום היחיד שקרה לי.
הבנתי. אז זה ברור שמה שראית היה נכון, כי קמת וראית, זה נכון.
אפשר שהקשר שלך למנוחה...
אבל זה יכול להתבטא בחלומות?
שאתה... כן, חלום זה אחד מ-60 בנבואה, ולפעמים אדם יכול לקבל דבר כזה.
רק רציתי לדעת אם היו לך הרבה מקרים כאלה. לא, חס וחלילה, אני לא...
לא, אתה יכול לחלום גם חלומות טובים.
אני בני עין הרעיש.
אבל אתה לא כאן והם מתקיימים.
איך?
אבל אתה לא כאן והם מתקיימים.
לא,
זה חלומות. זה דמיון.
דמיון.
בסדר. רוב החלומות הולכים
אחרי הרהורי היום.
מה שאדם שואף, הוא בדרך כלל חולם בלילה.
אבל זה מה שאתה אומר,
זה היה חלום אמיתי.
בסדר.
טוב, תודה רבה. עכשיו, מה עם ההמשך?
לא, אני פשוט, אני כל היום הייתי...
למדתי שדבר כזה יכול לקרות.
הייתי מבין, נגיד, הייתי חולם שיקרה משהו בשעה מסוימת,
או משהו קריטי.
אני אשאל אותך שאלה.
אם היית חולם, דוגמה, היום בלילה, שאתה תהיה בהרצאה שלי ואני אתן לך ציצית.
מה היה מתברר שנתתי לך ציצית?
נכון.
נו, מה הייתה אומר, מה הייתה אומרת? הייתי מאמין, לא היה לי בעיה, אבל... הבנתי. ואם לא חלמת ואני אתן לך ציצית?
אין לי בעיה עם זה. יאללה, בואו מוטי, בואו.
כן, עוד שאלה למי יש?
הנה יש פה בחורצ'יק,
שורה שלישית בלבן.
מיקרופון.
קום, בבקשה, יפתחו לך את זה. זה לוקח זמן עד שהחשמל מגיע.
זה פתוח, נו.
הכפתור למעלה.
נגמר הבטריה.
לא נגמר כלום. נו.
נגמר? כן, עכשיו שומעים.
שלום. אמרת שחלום הוא אחד משישים בנבואה,
וידוע שיש אנשים שמקבלים מסרים בחלומות.
נכון.
איך בוחרים את האדם שיקבל את המסרים?
לא מי בוחר איך בוחרים. איך קובעים שאותו אדם יכול לקבל מסרים ואדם אחר לא?
בשמיים מחליטים מי הוא
שראוי לקבל את המסרים האלה ומי לא,
לפי חשבון של כל אדם ואדם.
את הכללים לזה אין לנו.
אנחנו לא יכולים לדעת.
אבל אומר הרמב״ן
שיש אנשים שניתן להם כוח של גילוי עתידות
מובנה בהם.
אין הסבר לזה,
אבל זה כוח טבעי בהם, שהם יכולים לראות דברים
ומה שהם רואים בדרך כלל מתקיים.
והאם זה משנה אם אותו אדם הוא חילוני או דתי? לא.
אפילו גוי.
יכול להיות שגם אדם חילוני או גוי יקבל. אפילו גוי.
אתה חולם גם?
כן. כולם חולמים.
אבל מה שאתה חולם מתקיים?
כן, כן. מה שאל?
זו הרצאה שלמה.
אה, אתה כבר נותן הרצאות.
לא, לא, זו הרצאה שלמה רק להתחיל בסיפורים האלה. קורה הרבה דברים, הרבה חלומות.
הבנתי.
חלמת פעם שאתה חוזר בתשובה?
לא, לא, בינתיים לא. יכול להיות, אולי זה עוד לא הגיע אליי. חלומות כאלה אין לך.
תראה, אני שואל, הרי חלום זה דת מודע,
ויש הרבה אנשים שקוראים למה שהם עושים תקשור,
כשבעצם הם חולמים,
אבל במצב ערות.
אוקיי?
עכשיו אני שואל, איך ייתכן שבן אדם כזה, כבר ענית לי על השאלה, אבל אני אומר, איך ייתכן שבן אדם כזה יושב,
הוא מקבל מסרים כשהוא ער, כמו שאתה יושב מולי,
עבור בן אדם שיושב מולו, הוא מקבל מסרים מהדרכה עליונה ומעביר אותם לאותו אדם. א', האם זה מותר? ב', עוד פעם,
זה לא משנה אם אתה אומר בן אדם חילוני או דתי.
בוחרים אותו מלמעלה.
כן. כלומר שאני, אם אני אדם חילוני,
יכול לשבת מול אדם דתי,
חרדי, לא משנה,
להעביר לו מסרים מלמעלה, ומותר לי?
זה לא מסרים מלמעלה. אף אחד לא אמר שאם אתה חלמת חלום... לא, לא חלמתי.
לא, לא, אני לא מדבר על חלומות. עזבתי את הנושא של חלומות. אתה אומר בקיץ עכשיו?
לא.
אז איפה? יש דבר כזה שנקרא תקשורות. אתה מכיר את המילה הזאת?
מילים זה מילים. איך הוא אמר? מילים. אוקיי. בסדר, לא, לא משנה. עזוב, אני אתאר לך המצב. עזוב, יש היום הרבה מחריטים שמחפשים איזו מילה. נכון, אבל יש כאלה שזה גם אמיתי.
יכול להיות, אבל המילה לא קובעת. עכשיו תגיד לי מה ההגדרה בלי המילים. לא, אני אסביר לך בדיוק. כן. יושבים שני אדם, מטפל ומטופל. זה ברור, כן. שני בני אדם, מטפל ומטופל. זו בעיה כבר מההתחלה, כשיש מטפל ומטופל.
מה לעשות? כי המטפל בחר מקצוע שהוא קורא לו תקשוב, ואז הוא יכול להרוויח הרבה כסף בזה שהוא מחרט את השני. אבל אם הוא עוזר לו, אבל אם הוא עוזר לו אותו אדם, באמת?
אין דבר כזה. אתה תסביר איך זה עובד ואני אענה לך.
לכל אחד יש שיטה משלו, אבל אם למשל... יש שיטה משלו? למה לא? הבנתי.
אני שואל איך זה עובד.
נגיד, נכנס... רגע, חייב להיות הסבר לזה? ודאי. למה? אז מה המקור? מאיפה זה בא?
רגע, רגע.
אם אני מקבל מסרים עבור אדם מסוים שיושב בו... אין דבר כזה.
למה? אין דבר כזה.
למה רב אבל יכול לקבל מסורים עבורי ואני לא יכול לקבל מסרים? אני לא מקבל שום מסרים. לא אתה, יש רבנים שעושים את זה. אף אחד לא מקבל מסרים. יש רבנים שאתה פותח את זה. אין דבר כזה. אז איך הם יודעים על אותו אדם? אין דבר כזה. אז איך הם יודעים על אותו אדם אם הוא לא... רק מי שיש לו רוח הקודש, ובימינו אין.
אוקיי, אז לא משנה עכשיו רב. נגיד רב.
אני נכנס לפגישה עם רב, הוא לא מכיר אותי, הוא לא מכיר את השם שלי. הוא אומר עצה על פי התורה. לא, לא עצה, הוא יודע דברים עליי לפני שנכנסתי אליו. זה לא רב.
למה? רב זה מי שיודע תורה ואומר על פי התורה. זה שאומר לך הוקוס פוקוס זה לא רב.
אז איך ייתכן שהוא יודע בכל זאת נתונים עליי בלי שאני אספר לו? מה, אתה לא שומע, אבל זה לא קשור לרב. לא רב. תוריד את הרב. הורדתי. אז כמוהו יש הרבה, עם זקן, בלי זקן. הורדתי.
איך הוא יודע, אותו אדם? מאיפה זה מגיע אליו? אני אסביר. יש כוח של טומאה
שאנשים מתחברים לטומאה,
ודרך הטומאה יכולים להשיג ידיעות כאלה ואחרות.
ואם הטומאה עוזרת לבן אדם, הוא עובר תהליך בחיים והוא מתוקן? אסור להשתמש בזה,
ויש כאלה אפילו שמשביעים שדים.
יש כוחות כאלה שאנחנו יודעים, אבל זה אסור להשתמש בזה.
אז הוא מצייר את עצמו בציור של רב,
ואז זה נותן לגיטימציה של דבר מותר ונכון.
ובעצם ההשתמשות היא השתמשות שאסורה על פי התורה, מזיקה ונענשים עליה.
והשואל באנשים כאלה חוטא ועובר על תמים,
תהיה
לפני ה' אלוקיך,
תמים תהיה עם ה' אלוקיך.
זאת אומרת, אדם עובר שלא יגלה את העתידות. אם אדם מחפש לדעת העתידות... לא עתידות בכלל, אני לא מדבר על עתידות. אתה אומר לא, ההוא כן אומר. אוקיי. אבל מכל מקום,
אין מצב כזה על פי התורה שהוא מותר.
ואם יש תלמיד חכם שיודע איזה משהו,
אז הוא לא יגיד אותו בצורה הזאת של תשב אצלי, תשלם ואני אגיד לך מה יהיה איתך. נכון, נכון. אם יגיד לך אחת כזה, הוא מחריד.
נכון, הוא לא צריך להגיד עתידות,
והוא צריך לעזור פשוט לבן אדם לעבור תלוי. זה הכול, לעזור, צריך לעזור על פי חוכמת התורה, זה מספיק.
חוכמת התורה עוזרת בכול, לא צריך יותר מזה.
ומי שמשתמש בדברים אחרים, פסול.
הוא בעצמו פסול.
הבנת?
קצת. זהו.
עוד שאלה למי יש?
הנה, יש למעלה גברת שרוצה לשאול.
שורה לפני הסוף,
לפני היציע, להרים את היד.
כן, הנה, תן לה. איפה נסעת? איפה?
פה, פה.
תן לה שורה כאן, הנה.
כבוד הרב, ערב טוב.
ערב טוב.
ערב טוב לכל האנשים כאן.
האמת
שאני באתי לפה היום פשוט מאת השם.
אני היום התקשרתי למשרד של הרב,
והחלטתי שאני עושה מעשה בשביל אימא שלי.
החלטתי שאני תורמת כל מה שאני יכולה ועושה כל מה שאני יכולה לזכות את הרבים, הכול.
ובמקרה, אני דיברתי עם האדם שענה לי שם והוא אמר לי שיש היום הרצאה כאן,
בעיר נעוריי.
והחלטתי שאני חייבת לבוא.
אני אחות של יובל גרשוני.
הוא היה אצלך
ב-17 לאוקטובר בפתח תקווה.
ואני, הרב,
פשוט אין לי מילים. אני פשוט באתי רק בשביל לשאול את הרב
מה אני יכולה עוד לעשות בשביל אימא שלי.
אני ביקשתי בזמנו שילמדו שעתיים בתענית דיבור כל הגברים.
מחצי שעה נשים, ספר שערי תשובה. זה כולם עושים?
כן, ברוך השם.
אחי, האמת, הוא התחיל והוא אמר לי היום שהוא הפסיק באמצע והוא צריך להתחיל שוב מחדש.
אחותי ואני, אם מאוד חוו אותה,
אנחנו לומדות כל יום חצי שעה,
שערי תשובה של רבנו יונה.
ובעלי גם קיבל על עצמו כל יום שנתיים תורה.
הוא לומד את זה רק מאז שהרב החליט שזה מה שצריך לעשות, אחרת
הוא לא היה עושה את זה.
בעלי חזר בתשובה, אני החזרתי את בעלי בתשובה.
והיה לו קשה עם זה, אבל הוא קיבל את זה בשביל אימא שלי.
והוא מאוד מתמיד, גם בלילות הוא חוזר מאוחר מהעבודה, הוא יושב ולומד.
ואני גם, הורדתי את הפאה,
החלטתי ללכת עם כיסוי ראש מלא.
כמו שהרב ביקש מאחי שאני אעשה,
ואני מוכנה, הרב, לעשות הכול,
כל דבר.
אני מוכנה לקבל על עצמי הכול,
כי אני רואה שהמצב רק הולך ומתדרדר ואני לא יכולה לשאת את זה יותר.
כולם שומרים על הדברים?
כן?
לא יודע, הייתה לך הסתפקות אז לגבי מישהו?
כן?
טוב.
אני קיבלתי על עצמי המון המון המון דברים, כבוד הרב, ולא היה לי קל בכלל.
אני באתי מעולם אחר לגמרי, ואני,
האמת שחזרתי בתשובה בגלל אימא שלי לפני ארבע שנים.
וזה לא היה לי קל בכלל.
ואני כל פעם קיבלתי עוד ועוד ועוד דברים, וברוך השם,
היום אני בתשובה מלאה.
גם החתונה שלנו הייתה בנפרד,
למרות שבעלי אז לא היה ממש דתי.
והכול הרע, ואני מוכנה הכול לקבל.
טוב.
רק תגיד לי,
אתה אמרת שיש מה שנקרא גזרה בדם וגזרה בתית.
אני רוצה לדעת מתי אפשר לדעת שעשינו הכול.
אנחנו לא יודעים.
אנחנו יודעים לעשות את המקסימום שבידינו,
ואנחנו לא יודעים להבחין בין לבין.
אבל מאוד אפשר לאסור. אבל אפילו חרם חדה מונחת על צווארו של אדם על ימנע עצמו מן הרחמי.
נכון.
השבוע
ניגש אליי אדם ואמר לי
שהוא קיבל ברכה,
והם התחילו את מה שביקשתי, שעתיים תענית דיבור וחצי שעה,
ואשתו אכן נפקדה אחרי שש וחצי שנים, תוך חודש,
אבל היא הפילה.
אז שאלתי אותם אם הם הפסיקו.
אז הוא אומר, כן, אשתי הפסיקה, כי היא
דוברת רוסית, והיא ניסתה מאוד לקרוא בעברית וזה קשה לה שערי תשובה, אז היא הפסיקה.
אמרתי לו, תתחילו מחדש, ואם היא לא מבינה ברוסית, אז תלמד אותה אתה בעברית או ברוסית איך שאתה רוצה, אבל תלמד אותה גם את החצי שעה.
אמרתי שצריך רציפות. רציפות... אנחנו לומדים, אבל כבוד ה... אני לא אמרתי כלום, אני רק אמרתי שצריך רציפות.
אני לא תולה באחד או בשניים. כמה שירבו יותר, יותר חשוב. אבל אמרתי שמישהו התחיל והפסיק ויתחיל עוד פעם מחדש.
אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר על הפרינציפו,
שצריכים כמה שיותר אנשים בשביל לחסות ולגונן על החולה.
מעבר למה שהחולה יכול לעשות בכוחותיו, תלוי כל אחד במצבו.
אני אנסה לצרף עוד
לטובת העניין, אבל הגברת שמה ביקשה גם, אז נחבר את זה ביחד.
כן, הגברת שמה, אם אפשר לתת לה את זה במיקרופון?
ולא לשכוח שהערב הזה הוא לרפואת אלימלך בן שפרה,
שיהיה גם כן בריא ושלם. מהרה ויתבשר בשורות טובות.
אמן.
אני אומרת, אחותי מסרה את נפש, יש לה חמישה בנים ובת, בלי עין הרע.
היא מסרה את נפשיו של לימוד תורה של הבנים.
כל בן הזמנים היא לא לקחה אותם לעזרה בבית, היא שלחה אותם ללמוד. מה יש לה?
ויש לה את המחלה הקשה, והרופאים כבר התייאשו. עכשיו הם רק כאילו מחזיקים אותה בחיים, אבל הם אמרו שאין רפואה.
זאת אומרת, לרפא אותה לא יכולים.
הילדים שלה יכולים ללמוד?
כן, בוודאי.
תוכלי למסור להם שילמדו שעתיים בתענית דיבור כל יום במשך שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה?
כן.
כל הבנים? חמשת הבנים?
כן, אם הם בני לימוד.
כן, הם בלימוד.
והבנות יש?
יש, בת אחת.
שתלמד חצי שעה?
כן. ספר שערי תשובה של רבנו יונה? כן. שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה?
כן.
וכל מי שיכול מסביב גם כן לעשות כן? המשפחה?
כן. זה יועיל מאוד.
כן. בסדר?
כן. והיא שואלת, היא לא יודעת מה השם דורש מאיתה. היא מסרה את נפשיו, היא אומרת,
ממש בשביל התורה, אני לא יודעת אם יש עוד אישה בעולם.
הבנים שלה,
בעזרת השם, מפארים את עולם התורה, כך אומרים ראשי הישיבות.
פשוט מאוד לקבל את מה שהקדוש ברוך הוא נותן בשמחה.
פירושו של דבר, אבא שבשמיים נותן לפעמים עונש,
אבל זה לא עונש, זה ניקיון,
זה צירוף.
כשהקדוש ברוך הוא הכניס את יוסף לבור,
זה היה צירוף.
מזה הוא יצא למנוחה.
הקדוש ברוך הוא לפעמים מצרף את האדם בעולם הזה בשביל להכינו לחיי העולם הבא, נקי וזך. לפעמים זה רק בשביל העולם הזה, בשביל שהבן אדם
יקבל על עצמו את דרך התשובה ויתקרב לאבישו בשמיים. ראית בתחילת הערב שהייתה
פה אישה שהיא חילונית גמורה,
שאלמלא הילדה שלה שהיא חולה, היא לא הייתה מגיעה לערב כזה.
בוודאי שלא הייתה יוצאת מפה עם כיסוי ראש ועם הבטחה שיתקבר עליה עול תורה ומצוות.
אז לפעמים הקדוש ברוך הוא,
מביא מצבים כאלה כדי שהמשפחה תתקרב ויחזרו בתשובה לאביהם שבשמיים. אם לא, חס ושלום הם ימשיכו בחיים שלהם
עד הסוף, באריכות ימים.
כחילונים, והם ילכו אחר כך בסוף לעונש גמור.
אז הקדוש ברוך הוא מרחם על הבנים שלו ועל הבנות שלו,
והוא מנסה לקרב אותם, ולפעמים בדרך השכל זה לא הולך,
אז לפעמים זה מגיע בצורה כזאת כדי שאדם יתקרב.
היא מאוד התקרבה להשם מכל היום. אני לא דיברתי עליה עכשיו, דיברתי על הפרינציפ.
כן.
אז בעזרת השם תודיעי להם, בסדר? אני אודיע להם, כן. גם בעלה צריך... רגע, רגע, רגע. עכשיו אני אברך קודם כל,
ואחר כך אני אבקש מהקהל,
מי מוכן, בעזרת השם יתברך, לקבל עליו ללמוד שתי הלכות כל יום לרפואת כלל החולים שנמצאים כאן?
מי מוכן ללמוד שתי הלכות במשך חודש כל יום לרפואתם? שירים את היד בבקשה.
שתי הלכות, זה לוקח פחות מחמש דקות. מי שמוכן, שירים את היד. גם נשים? גם נשים.
נשים יכולות ללמוד ללקות לשון הרע.
ללקות לשון הרע.
יפה.
עכשיו אני רוצה לדעת עוד דבר אחד.
מי מהגברים מוכן לשים ציצית, ומי מהנשים מוכנה לקבל עליה כיסוי ראש לרפואתם?
זה יועיל מאוד, כיוון שיש בזה גם עניין של קידוש השם יתברך.
אז מי שמעוניין ירים את היד,
ניתן לו, ובעזרת השם יתברך יהיה לרפואת החולים.
בבקשה. אני רוצה להגיד את השם שלה.
עוד מעט.
יבישי אוס חוטורים, מייטורים, בסגליה, קרניים נילים הלום.
יבישי אוס חוטורים, מייטורים, בסגליה,
קרניים נילים הלום.
יבישי אוס חוטורים, מייטורים, בסגליה, קרניים נילים הלום.
יבישי אוס חוטורים, מייטורים, בסגליה, קרניים נילים הלום.
למהלום, ולמעלום, בשקליה, קרניים נילים הלום.
למעלום, ולמעלום, בשקליה, קרניים נילים הלום.
והואי, כשהייתי אוי, בן כורם למקום
והואי, כשהייתי אוי, בן כורם למקום למעלו ולמעלו, בשקיע קרנייתי למלו למעלו ולמעלו, בשקיע,
למה לא? בשקיע קנאיתי למה לא? למה לא? בשקיע קנאיתי למה לא? למה לא? בשקיע קנאיתי למה לא?
מייטורים בסגוויה קרניים היא למעלות
אי בשיאו שפוטורים מייטורים בסגוויה קרניים היא למעלות היא בשיאו שפוטורים מייטורים בסגוויה קרניים היא למעלות היא בשיאו שפוטורים מייטורים בסגוויה קרניים היא למעלות למעלות ולמעלות ולמעלות בשיאו שפוטורים מייטורים בסגוויה קרניים היא למעלות
טיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן, טיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן, יום שקיע יקנאי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וטיראי ליהן וט
למהלו? למהלו? תתיע גלייני למהלו? למהלו? למהלו? תתיע גלייני למהלו?
מי שרוצה שתהיה לו גם זכות של צדקה,
צדקת אציל ממוות,
יכול לעשות הוראת קבע בסך שקל וחצי ליום.
מכספי מעשר,
והזכות של זה גדולה מאוד, כי אפשר להציל בזה יהודים.
שקל וחצי ביום לחודש זה 50 שקלים לערך בהוראת קבע ל-20 חודש.
זה 1,000 שקלים במשך שנה ושמונה חודשים, שקל וחצי, שקל וחצי.
אבל עם זה אפשר להפיק 100 DVD,
שמחלקים אותם לאנשים רחוקים, שיכולים להינצל ולחזור בתשובה.
וכל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא,
ואם הוא זוכה להציל יהודי,
אשריו אשרי חלקו לחיי העולם הבא. אז מי שמעוניין בהוראת קבע כזאת, ירים את היד וייתנו לו במהירות, יוכל לכתוב גם למעלה
שם
ושם האימא ומה הברכה שהוא רוצה, ונברך.
יכול להיות גם לעילוי נשמת.
אז מי שמעוניין, הינה, החבר'ה פה, בזריזות,
נמסור הוראות קבע כאן.
בזריזות.
תרימו את הידיים גבוהה.
תרימו את הידיים גבוהה, אלה שמעוניינים.
קבלו עד, למלא לחזור וכבר.
כן, זריז, למלא.
חמישים שקלים מחודש בלבד.
על כך, כן.
כן, המעוניינים?
למלא שקל וחצי.
חמישים שקלים מחוץ גדולה מאוד.
חמישים שקלים מלבד שקל וחצי יום.
חמישים שקלים מלבד שקל וחצי יום.
זכות גדולה מאוד.
אלה שמעוניינים, יגיעו לקלמת הבמה, ימלאו.
אלימלך בן שפרה, הרפואה שלמה, אלימלך.
חמישים שקלים מחוץ גדולים וחצי יום.
ירד חיים בן אביב, הרפואה שלמה מהירה.
השם רגעי ישראל, למה השם?
ירד חולפו וקיעת ובירדו, אלימלך. ירד חולפו וקיעת וביקור יצאו וקיעתם.
עיריס ותאילן, הרפואה שלמה בתוך שער שני עמו ישראל מהירה.
מלך מלך מלך מלך מלך. השם רגעי ישראל, מלך מלך מלך.
משה בן דונה ומרדכי בן אביבה.
משה בן דינה ומרדכי בן אביבה.
תמוהה שלמה בתוך שער חולה אומו ישראל מהירה.
כן.
הנה, דברי איתו, זה שניידך, יונה.
יונה, דבר איתו.
נתניהו בן מזל, רפואה שלמה בתוך שער.
יעקב אמסרה, שלום ואין נאמר.
יהודי יקר, יהודייה יקרה,
הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.
אם ברצונכם להמשיך לבחור את זה,
ולעמת את האמונה עמכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,
רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן ל-03-677779
וגם לפקסס ל-03-5743073.
כתובתנו באינטרנט
www.sopar.net
ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב,
בכל הנושאים.
כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,
מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

