קרית אתא - שידור חוזר מההרצאה:קרית אתא 19-11-2006

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

סתם, או-הוי,

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי.

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי

יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו יו י

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ונחמם ירוויח.

אנחנו מתנצלים על האיחור.

בדרך היו פקקים,

חפץ חשוד,

תקעו אותנו, היינו צריכים לצאת בחזרה לעשות סיבוב,

דרך עכו, ביאליק, אני יודע,

חרבשו אותנו.

עד שהגענו לפה,

אה, לא פשוט.

ולבני הפילגשים

אשר לאברהם נתן אברהם מתנות, וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי.

הכתוב מאריך לספר כל זאת.

ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות,

וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי.

הפסוק מאריך לספר לנו את זה, למה?

למה אברהם אבינו נתן

לבני הפילגשים, בני הגר וקטורה,

למה נתן להם מתנות ושילח אותם מעל יצחק בנו בעודנו חי?

בימי אלכסנדרוס מוקדון,

שהיה מלך מוקדוניה והיה שליט בתבל,

זה היה בימי שמעון הצדיק,

בתחילת ימי הבית השני, בית המקדש השני.

משל גם על ארץ ישראל ושכנותיה.

באו בני ישמעאל ובני קטורה מארצות ערב

לעורר על ישראל לפני המלך אלכסנדרוס על הבכורה.

ערערו במשפט

אצל אלכסנדר מוקדון

על הבכורה.

שיש להם זכות בכורה של ישמעאל אביהם,

שהיה צריך ליטול פי שניים בארץ ישראל,

ולא שיירש יצחק בלבדו את כולה.

כיוון שישמעאל נולד לאברהם לפני יצחק אבינו, ב-13 שנה,

אז לכן הם ביקשו בכורה,

ובכור יורש פי שניים.

ובאו עמהם עוד שתי משפחות רעות אחרות,

שאינן מבני אברהם כלל, הכנענים והמצרים.

הכנענים והמצרים הם מבני חם.

לנוח היו שלושה בנים, שם חם ויפת,

אנחנו משם,

וכנען ומצרים זה מבני חם.

והם גם באו בתביעות על ישראל.

אמרו חכמי ישראל אלו לאלו,

מי מאיתנו הולך ודן עמהם להשיב על טענותיהם?

אמר להם אחד מן החכמים ששמו גביעה בן קוסם.

בגמרא מובא שמו גביעה בן פסיסא.

אבל פה במדרש הוא נקרא גביעה בן קוסם.

בכינוי הזה היה לו על שם שהייתה לו חטוטרת, גיבנת,

בגבו.

אמר אני הולך ודן עמהם.

אמרו לו חכמים, היזהר,

שלא תפסיד בדין, ואז תחליט להם במשפט את הארץ,

שהיא תהיה שלהם.

אם לא תוכל להשיבם כראוי, עלולים להפסיד את הארץ.

אמר אני הולך ודן עמהם כאילו מעצמי ולא בשליחותכם.

אם ניצחתי אותם,

הרי מוטב ואם לאו,

אתם אומרים לפני המלך,

מה הגרוע הזה, הפחות שבינינו,

שיעמיד עלינו את הדין,

שיפסיד שלא בשליחותנו.

הלך ודן עמהם.

ובתחילה אמר להם אלכסנדרוס מוקדון, לשני הצדדים, מי תובע מיד מי.

אמרו לו הישמעאלים, אנחנו תובעים מידן.

את חלקנו, חלק אבינו ישמעאל, שהגיע לו פי-שניים כבכור בארץ-ישראל.

ומאיפה אנחנו דנים,

שמגיע לנו?

מתורתן של ישראל עצמה אנחנו באים עליהם בטענות.

שהרי כתוב בתורה כך

כי תהיינה לי שתי נשים,

אחת אהובה ואחת שנואה,

וילדו לו בנים,

האהובה והשנואה.

ויהיה בין הבכור לשניאה,

ויהיה בין הבכור לשניאה,

ויהיה ביום הנחילו את בניו את אשר יימצא לו,

לא יוכל לבקר את בן האהובה

על פני בן השנואה הבכור.

כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי-שניים בכל אשר יימצא לו,

כי הוא ראשית אונו לא משפט הבכורה.

וכיוון שישמעאל בן הגר

הוא הבכור של אברהם שנולד לפני שסערה ילדה לאברהם את יצחק.

בדין הוא שייטול פי-שניים, ככה אמרו וטענו בפני אלכסנדרוס מוקדון.

אמר להם גביע בן קוסם למלך.

אדוני המלך,

דין זה נאמר במצווה את נכסיו לחלק אותם אחרי מותו בתורת ירושה.

אבל בתורת מתנה,

כשהאב מחלק נכסיו לבניו בעודו חי,

אין אדם עושה מה שהוא רוצה לבניו?

אמר לו אלכסנדרוס מוקדון, אין.

כן,

אבא יכול לחלק לבנים שלו בזמן שהוא חי מתנות מה שהוא רוצה.

כך יכול לחלק אדם לבניו בחייו מה שהוא רוצה.

והכתוב דבר מנחלה של ירושה.

והכתוב בתורה,

ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק.

אז התורה אומרת שהוא נתן לו ויתן מלשון מתנה.

ונתן לו אותם מחיים.

ולא נתן לו סתם, אלא נתן לו את כל אשר לו.

אמרו לו בני ישמעאל בקטורה,

ואולי לא נתן אברהם יצחק, אלא בתורת אפוטרופוס,

שהוא יחלק בין האחים?

ומה שאתם אומרים, שחילק אברהם את נכסיו בין בניו מחיים בתורת מתנה,

שלא יהיה לזה חלק בשל זה,

אז היכן הוא שטר של לוח?

איפה השטר שמראה שזה קיבל וזה קיבל, ואין לאף אחד יותר שום חלק?

אמר להם, זה מה שכתוב בפסוק,

ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן,

מתנה נתן אברהם מתנות,

וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי.

מתנה מחיים הוא נתן,

ולא יותר רצה לתת,

אבל ליצחק הוא נתן את כל אשר לו,

והטענה שלכם, שמגיע לבחור פי שניים,

היא רק לאחר מיתה,

אם הוא לא חילק לפניכם.

ופה הוא חילק.

ונתן הכתוב טעם למעשהו של אברהם, ואמר,

ולבני הפילגשים אשר לאברהם,

שאין אברהם מחשיבם אלא כבני פילגשים,

נתן אברהם, נתן מלשון מתנה,

ולא כחלק ירושם יצחק.

מתנות, למה הוא נתן?

כדי שלא יבואו בטענה אחרי מותו,

שאם לא היה נותן להם כלום,

היו אומרים שרצה שירשו עם יצחק,

וישלחם מעל יצחק בנו,

שלא יבואו לידי שום טענה ומשולחים ומסולקים מחלקו של יצחק,

וכל זה היה בעודנו חי ולא בתורת ירושה.

ונסתלקו משם בני...

ישמעאל וקטורה בבושת פנים.

והנה היום,

בני ישמעאל ובני קטורה יושבים פה בארץ וטוענים שהארץ שלהם.

כבר היה משפט אצל אלכסנדר מוקדון,

והם הפסידו ויצאו בבושת פנים.

אבל מה האחיזה שיש לישמעאל בכלל פה בארץ ישראל?

איך הם מחוברים בכלל לארץ ישראל?

אומר הזוהר הקדוש זה בגלל הברית מילה.

כיוון שישמעאל עשה ברית מילה

ויצעק עשה ברית מילה,

אז כיוון שהברית נכרתה, נכרתו 13 בריתות, והובטחה הארץ

לאברהם אבינו בזכות הברית,

אז כיוון שישמעאל גם עשה ברית,

אז יש לו אחיזה בארץ ישראל.

אבל אומר הזוהר הקדוש,

כיוון שהוא לא עשה ברית כראוי בשלמות,

לכן האחיזה שלו תיפסק מארץ ישראל באחרית הימים.

כיוון שהוא מל בגיל 13 ולא ביום השמיני אימול,

וכיוון שהוא לא פרע,

הוא רק מל אבל לא פרע את העור הנוסף שצריך לפרוע,

אז היא לא בשלמות.

לכן אין לו אחיזה לתמיד,

והוא יצטרך

להפסיד את הארץ בסופו של דבר.

זה מה שעתיד להיות.

אבל כל האחיזה שלהם חזק פה כרגע,

זה מכוח זכות הברית מילה שהם עשו.

דרך אגב, היו ויכוחים תמיד

בין

ישמעאל ליצחק. ישמעאל היה תמיד מצער את יצחק אבינו.

היה לוקח אותו החוצה, יורה בו חיצים, בצחוק.

מצחק היה.

סטלבט עושה.

והיו ביניהם ויכוחים.

אז ישמעאל תמיד אמר

שהוא עשה מעשה יותר גדול מאשר

יצחק אבינו.

מה הוא עשה? הוא אומר, אני מלתי בגיל 13 שנה,

ויכולתי למחות ולא להסכים,

ולא מחיתי והסכמתי.

אתה עשו לך ברית בגיל שמונה ימים

שאין לך אפילו דעת להתנגד.

אז אני, המצב שלי יותר ממך.

אז אני, מגיע לי זכויות יותר.

אומר לו יצחק,

אני, אם היה הקדוש ברוך הוא מצווה אותי להוריד יד, רגל, אחד מהאיברים,

הייתי מוריד.

ואם היה גוזר עליי אפילו לשחוט אותי,

הייתי מוכן לשחט.

מיד כתוב, ויהי אחר הדברים האלה נצטווה אברהם על העקדה.

ויצחק עמד בעקדה,

וזכות העקדה עומדת לנו בזכות זה.

זה ויכוח של ילדים.

ובכן,

זה דבר ראשון שטענו.

דבר שני,

אמרו הכנענים, כולם רוצים את ארץ ישראל.

אמרו הכנענים שבאו אחריהם, ארץ כנען שלנו היא.

ואנו, מתורתן של ישראל עצמה, אנחנו באים עליהם בטענות,

שבכל מקום בתורה כתוב, ארצה כנען, ארץ כנען,

היא שייכת לכנוען.

אז שייתנו לנו את ארצנו.

הם יושבים בארץ? שייתנו לנו את הארץ שלנו.

מבקשים ממי?

מאלכסנדר מוקדון, שולט בכל העולם.

יש בידו להחליט

שהישראלים היהודים מפנים את הארץ, והיא חוזרת להיות של כנען.

מה עונה לו גביעה בן קוסם?

אמר לו אדוני המלך,

מה שהכתוב קורא לארץ כנען

הוא כי הכנענים הם אשר ישבו לראשונה את הארץ בגבולותיה.

אבל,

וכי אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה?

אדם שהוא אדון

ויש לו עבד,

מה, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה לעבדו?

אמר לו המלך, כן,

אדם יכול לעשות בעבדו מה שהוא רוצה?

המלך אמר, כן, כי האדון עושה בעבדו כרצונו, עבד כובש, בונה,

נוטע, קוצר,

הכל בשביל האדון.

ומה שקנה עבד,

קנה ריבו, קנה האדון שלו.

אמר גביעה למלך,

מה כתוב בתורה שהם באים עלינו ממנה בטענות?

כך אמר נוח,

שהיה אביך נען אביהם.

ארור כנען,

עבד עבדים יהיה לאחיו.

ארור כנען,

עבד עבדים יהיה לאחיו. מי זה אחיו?

שם ויפת.

אז אמר לו, אנחנו בני שם בנוח,

הרי הארץ שלנו,

והם עבדים.

והם עבדים לאדוני המלך, גם לך הם עבדים, כי אתה מבני יפת.

אז לא רק שהם עבדים שלנו והארץ שלנו,

אלא הם גם עבדים שלך, כי אתה מבני יפת.

ולא עוד, אלא כך אמר לו, כמה שנים שלא עבדתם אותנו,

עכשיו הוא הפך להם את התקליט. אמר רק רגע,

אתם עבדים שלנו, ואתם הרבה שנים לא עבדתם אותנו.

עכשיו אתם צריכים לעבוד אותנו,

ואתם חייבים לנו את החוב הזה.

נסתלקו משם הכנענים וברחו כל עוד נפשם בם בבושת פנים.

מי אלה היו הכנענים?

האפריקנים שהיו יושבים בארץ-ישראל בזמנו והלכו לאפריקה

והניחו את השדות כשהם זרועים

ואת הכרמים כשהם נטועים

וברחו מפני דינו של אלכסנדרוס מוקדון שלא ישעבד אותם לעבדים.

ומה הייתה בדיוק אותה שנה?

אותה שנה שהיה המשפט עם אלכסנדרוס מוקדון

הייתה שנה שביעית, שנת השמיטה.

אין ישראל תבואה בשדות שלהם משלהם,

שאסור להם לזרוע, ואכלו את השלל של הכנענים שהפסידו במשפט.

זה היו הכנענים.

אמרו מצרים.

דרך אגב, מה שאמרו פה לאלכסנדרוס מוקדון, יש איזה קוקו אחד

עכשיו שתובע את ישראל.

בבית-דין בין-לאומי שאנחנו חייבים להם כסף על זה שיצאנו ממצרים ולקחנו להם את הכסף.

אז בואו תשמעו מה היה במשפט אלכסנדרוס מוקדון.

אמרו מצרים שבאו אחריהם,

חוב גדול חייבים לנו ישראל,

ואנחנו מתורתם של ישראל עצמה באים עליהם בטענות.

שהרי ישראל היו במספר של 60 ריבוא כשיצאו אצלנו ממצרים.

כמו שכתוב, וייסעו בני ישראל מרעם אסס סוכותה כ-600,000 רגלי הגברים לבד מתף.

והיו כולם טעונים ממסה של כלי כסף

וכלי זהב ששאלו מן המצרים לפני צאתם.

כמו שכתוב,

ובני ישראל עשו כדבר משה,

וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמאלות,

והשם נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.

מה זה וינצלו?

רוקנו אותה כמו מצולת הים.

עתה יתנו ישראל את כספנו ואת זהבינו.

זו הטענה.

באמת, למה הקדוש ברוך הוא אמר למשה שעם ישראל ישאילו ממצרים כלי כסף וזהב?

היה אומר שייקחו בכוח.

שייקחו בכוח.

כמו שהם קיבלו עשר מכות,

יבואו ויגידו, השם ציווה, ואנחנו לוקחים והולכים.

הרי במכת חושך היו יכולים הישראלים לנקות להם את כל הבתים,

כי הישראלים היו יכולים ללכת בכל מקום ולהם היה אור,

ולמצרים היה חושך והם היו תקועים בחושך שלא יכלו לזוז.

אבל לא עשו כך, ישראל. מה עשו?

הלכו, הסתכלו בתוך הבתים, איפה מחביאים את הכסף.

אחר כך, כשהגיע הזמן שהם צריכים לצאת ואמרו להם להשאיל מהם,

באו אליהם, אמרו להם, אני צריכים, צריכים זה,

כלים כאלה, אין לי, אין לי, אמרה המסריט, אין לי, אין לי.

המצרים אמר, אין לי, וואלה, עכשיו באת, אין לי, אין לי.

אמר, למה אתה אומר ככה? שם יש לך, ושם,

ומתחת למזרון, ושם, ושם.

ניקו אותם, לקחו להם את הכול.

אבל למה בהשאלה?

למה, בשביל שפרעה יתרגז.

אם זה היה בכוח, הוא לא ירודף אחריהם, כי אולי שהאלוקים הוא גדול,

נותן לו מכות, הוא לא יכול לעשות כלום.

אבל אם הם השאילו,

והם אמרו, הולכים שלושה ימים,

והם לא חוזרים,

אז הם גנבו,

גנבו, אז הוא רודף אחריהם. בשביל מה צריך את זה?

איך ימשכו אותם ישראל לים, שיטבעו במים?

צריך להגיד להם בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא.

רצו אחרי הכסף, אחרי הזהב,

הביאו אותם למים והשם שילם להם מידה כנגד מידה.

אתם הצבעתם את הילדים של ישראל בייעור,

אתם תטבעו בייעור.

זו הייתה הטענה שלהם.

מה אמר להם גביעה בן קוסם?

אמר להם אדוני המלך,

שישים ריבוא בני-האדם עשו אצלם במצרים ככתוב בפסוק בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה במשך 210 שנים.

עכשיו בוא תעשה חשבון,

כמה יש מהם צורפים של כסף,

כמה היו צורפים של זהב.

הם אומרים שלקחנו את הכסף הזהב?

כמה היו מבני ישראל צורפים בכסף וכמה היו בזהב?

כמה מגיע לבן-אדם ליום, יומית?

דינאר תכפיל עכשיו.

כמה דינארים לכמה מאות אלפים כל יום במשך 210 שנה.

התחילו הפילוסופים של אלכסנדר מוקדון לעשות חשבון,

והגיעו שרק על 100 שנה שהיו בני ישראל שם, כבר מצרים הפסידו את המדינה.

ברחו משם כל עוד נפשם בר.

וזה רק חכם אחד

שקראו לו גביעה בן-כוסה.

ואנחנו, יש לנו ראש ממשלה ושר ביטחון,

ויש לנו קבינט,

ויש לנו מטבחון ופיצריה,

ומה אין לנו?

הכול יש לנו.

רק שכל אין.

לא יודעים מה להגיד.

שלנו הכול, שלנו, ככתוב בתורה.

בן-גוריון, שלקח את המדינה הזאת באו״ם, הרים את התנ״ך,

ואמר, הנה, יש לנו קושאן

על מדינת ישראל.

זה שלנו, כתוב פה.

אף אחד לא יכול לדבר.

אבל מה עשו? לקחו את ארץ-ישראל עם התנ״ך,

ואת התנ״ך השאירו במזנון,

ולא מקיימים תורה ומצוות.

אז מה עושה הקדוש ברוך הוא?

נתן לנו את ארץ-ישראל בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו.

אבל אם לא שומרים את התורה והמצוות,

באיזה זכות אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים להישאר פה?

באיזה זכות?

אין לנו אפילו טענות.

אין מי שיגיד.

זה שלנו בטאבו, קושאן.

קבר יוסף,

נקנה בכסף.

בית-המקדש,

נקנה בכסף. למי זה שייך? לוואקף.

למי קבר יוסף? להם.

קבר רחל נקנה בכסף, בפרשה שלנו.

נקנה בכסף.

איפה זה נמצא? מוקף כולו, משטרה והכול, לשמור שכמה יהודים יגיעו.

איפה?

זה טאבו.

אין לאף אחד טאבו כזה.

שום דבר. אין פה צפה ואין מצפצף.

אז אם אנחנו בעצמנו מוותרים על הכול, אז איך הם לא יטאטאו אותנו מפה?

אם אין לנו את הכוח של התורה בכוח המצוות,

במה אנחנו עדיפים עליהם?

הם באים בשם השם,

צועקים אללה וכבר,

מוכנים למות,

מוכנים להתאבד.

על מה? על מה שמלעיטים אותם, שזה שלהם.

ואנחנו כלום.

אולמרט מדי פעם יוצא לטיול, פעם לרוסיה,

פעם לארצות הברית.

היו שיחות ומגעים טובים.

כן, הוא נגע בכמה אנשים, וחזר.

זהו, היו מגעים טובים.

נו,

ומה קרה אחר כך?

המצב השתפר.

קסאמים נוחתים, אש, האדם, מה זה?

מה זה?

קריית עטה קיבלה טילים, לא?

השם מרחם.

תארו לכם, איך אמרו?

היום ירדו פחות, 150 טילים.

היו ימים 300, 350. תארו לכם, בלונדון היום היו נופלים

רק 35 טילים.

הייתה מלחמת עולם.

מי מעז לירות על לונדון?

יש דבר כזה?

שני מטוסים נכנסו רק בתאומים,

יצא בוש למלחמת עולם.

ציר הרשע.

מלחמת עולם.

ואצלנו כל יום נופלים מאות טילים.

זה יעבור, תתרגלו.

ומה אחרי זה?

וולמרט יצא גדול.

אמר ניצחנו, זהו.

חזק הבחור, חזק.

שרון אמר, הבלגה.

הבלגה, יעני, אם אתה מבליג, קבל לטמא.

כל הכבוד, גבר, יכול לספוג.

קסיוס קליי, צ'אח.

קבל צ'אח.

איזה יופי.

כל הכבוד, מה זה?

זה בכלל.

ניצחנו.

מה יקרה אם הם יכבשו?

יגיד שלנו.

מה שלנו?

גם הם שלנו.

גם הערבים.

מה זה?

איזה חרטא עושים? איתנו צחוק.

אחד קטן נסרד לו.

מתרברב כל היום.

מתחבא בבונקר ומוציא קלטות.

הוא ובלאדין.

עוד אחד תימני במערה.

לשחרר קלטת, כל העולם שומע מה הוא אמר.

מבררים, הוא אמר את זה היום או לפני חודש או מפעם,

כל הזמן עושים חקירות.

וואלה, בן-אדם עובד יותר טוב ממני.

אני הוצאתי 14 מיליון קלטות, עלה לי הון עתק, הוא מוציא קלטת אחת, כולם מפרסמים אותו.

ידיעות לא מתנגד, מערים לא מתנגד, אף אחד לא מתנגד לו.

איך זה?

הקדוש ברוך הוא מראה, העולם הפך פנים.

אין חזק, אין חלש.

אין.

כתוב שבאחרית הימים תהיה מלחמת גוג ומגוג.

האסלאם יילחם בנצרות,

וזה מה שאנחנו רואים.

נקלט את 51, אני אומר את הדברים האלה כבר 20 שנה.

ועכשיו,

הגיע הפאזל האחרון,

שאומר שכל מה שאמרתי אמת.

אמרתי ש-70 אומות העולם יילחמו בישראל,

ואנחנו נהיה כמו כבשה אחת מוקפת 70 זאבים.

ומה הסיכוי של כבשה כשמקיפים אותה 70 זאבים?

אפס.

אז איך היא יכולה להחלט?

אם יש לה רועה.

אם יש רועה, הוא יכול לגרש את הזאבים.

אם השם רועי,

אז לא יחסר, העדר לא יחסר.

אבל אם אין רועה,

אם אנחנו לא מחזיקים ברועה, אם אנחנו בורחים מהרועה,

מי ישמור עלינו?

אבל אמרתי שאמריקה תפנה את עורפה אלינו.

וזה נראה לפני חצי שנה אפילו,

רחוק רחוק לאור הידידות עם שרון,

ובוש, ממש ימני קיצוני,

מסכים לכל מה שאומר לו שרון.

אז מה, איך יכול להיות שבוש, איך יכול להיות שארצות-הברית תפנה עורף? יש לה משהו יותר טוב פה במזרח התיכון?

וראה זה פלא,

בריאיון לפני שלושה שבועות בערך,

בוש בעצמו, מרצונו,

אומר בריאיון בפלוויזיה האמריקנית,

אומר שכנראה שארצות-הברית תצטרך לעזוב את המזרח התיכון ואת ישראל לבד.

למה?

אם אנשי הטרור ישתלטו על שדות הנפט,

ארצות-הברית לא תהיה מוכנה לספוג את הנזק הכספי הכלכלי הגדול שינבע ממהלך זה.

זאת אומרת, הוא גם למד את הטרוריסטים מה לעשות,

בשביל שהוא יצא מפה.

ולכן הוא שם את בייקר, שאוהב יהודים מושבע מני אז,

והוא כבר אומר לו,

ולא רק הוא, באותו ניגוד,

בשבוע שעבר ראש ממשלת אוסטרליה

ושר החוץ של בריטניה,

או שרת,

אומרים

באותו טון שארצות-הברית צריכה לשתף את איראן וסוריה, שהם ציר הרשע,

לשתף אתם במשא-ומתן עם עיראק בשביל להביא למצב שם של איפוס כלשהו.

כולם בניגון אחד, בתזמון אחד,

מודיעים שאין מקום יותר להמשיך את המהלכים האלה.

וכופי,

קופי ענן, מה אמר?

אמר שהמלחמה של הישראלים מול הפלסטינים

זה לא מלחמה מקומית, אלא מלחמה עולמית,

שגוררת את כל העולם לתסבוכת.

ואתם יושבים שאננים,

בעם ישראל יושב שאנן כי יש לו וילמרט חזק,

אי-אפשר לנצח אותו.

כל זמן שהוא יכול לדבר הוא יגיד את המילה ניצחנו,

ואי-אפשר לשכנע אותו אחרת.

ופרץ מה אמר? אם לא אני, המצב היה יותר גרוע בצפון.

הוא עם אספם עצר את הטילים.

ובדימולה נופלים שם טילים,

והמאבטח שלו, נחרטו לו שתי רגליים,

עכשיו הקסאם, לפני יומיים-שלושה,

נו, לידו.

מה עם השווארם? לא עשה כלום?

רק בצפון הוא הגן.

מי שומר עלינו?

אוי ואוי.

על מי סומכים פה?

אף אחד לא רוצה להתפטר.

חלוץ נחלץ.

הוא יחליט מתי הוא ילך.

יפה.

אף אחד לא אשם. המלחמה הזאת הייתה ממש,

אנחנו ממש עשינו תרגיל של ישראל ומצרים, וישעילום,

בשביל שיבואו לפה, ייכנסו עם הטילים,

שנראה להם, לא עכשיו, אחר כך.

לא עכשיו, אחר כך.

מה זה?

תדעו לכם, אין לנו על מי לשען,

רק על אבינש בשמיים.

אם אנחנו נסמוך על האנשים פה בסביבה,

אוי ואבוי.

אם נסמוך על הידידים מעבר לים,

חבל על הזמן.

אנחנו עוד מעט נהיה במצב כבשה אחת בין 70 זאבים.

ומה לכם יותר מההחלטה האחרונה?

באו 158 מדינות נגד מדינת ישראל.

אף אחד לא מדבר על השבויים,

אף אחד לא מדבר על שליט בבית-חנון,

אף אחד לא כלום. חקירות, כל העולם חוקר אותנו.

אנחנו הפשע הכי גדול שיש במזרח התיכון.

איך זה?

ואין מי שידבר, ואין מי שיסביר.

היו לנו חכמים, תראו מה זה. בן-אדם אחד מול אלכסנדרוס מוקדון, שליט עריץ ששלט בכל העולם,

בא בן-אדם עם גיבנת, עם חטוטרת, יעני, מה זה לא? לוקחים אחד, תמיר,

עורך-דין,

עם איזה ככה, מאור,

עם עניבה, עם חליפה ורסאצ'ה?

מה זה שולחים אחד ככה?

הולך,

אומר, מאיפה אתה דן, מהתורה, אני אביא לך פסוק אחר,

ומנצח את כולם ומעיף את כל האומות.

זה אחד מהחכמים, אחד.

תארו לכם מה זה כל החכמים.

שמעתם פעם שמתייעצים פה עם איזה חכם?

מביאים אמריקנים

מארצות-הברית בשביל בחירות, בשביל זה.

אין ראש ממשלה פה במדינה.

זה הכול יועצים, אומרים לו, עכשיו תעשה קומבינה כזאת,

עכשיו תעשה ככה,

תגיד לקשורת ככה, אל תתכוון, לא חשוב, אנחנו נסביר אותך אחר כך.

תגיד עכשיו ככה, תגיד אחר כך ככה, תגיד ככה.

הוא לא מדבר בכלל.

זה רק השפתיים עושות ככה, אבל הכתוב זה הקופירייטר עושה.

וככה מתנהלת לה מדינה.

מדהים.

מדהים.

אבל המצב הולך ומידרדר.

המצב שלנו הביטחוני, איפה?

איפה טנק מרכבה?

איפה F-15, 16, איפה חץ?

איפה יריחו?

איפה תל-אביב?

איזה שמות?

ואלה באים עם שמות שיהיו,

שיהיו טו,

שיהיו טלי, טראדה,

טיל אל-קודס,

טילים בערבית.

אנחנו באים עם אנגלית, הם באים עם ערבית,

ולא יכולים עליהם.

והם מהימים על העולם.

ואומרת איראן, חביבי, תחילת 2007 יש פצצת התור,

תתכוננו,

אנחנו פחות מלהשמיד אתכם, אין על מה לדבר.

מעניין איזה פטנט ימציאו הישראלים.

במלחמת המפרץ

היה לנו פטנט גאוני, אף אחד לא יכול לחשוב על זה.

חבל שלא רשמו אותו פטנט.

סלוטפ.

לעמוד מול טילים עם סלוטפ.

בטח עם האטום, אטום של איראן, יגידו לנו, תפתח מטרייה,

שזה יחליק.

מה זה צחוק זה?

אין לנו על מי להישען, רק על אחד. אבינו שבשמים.

אם לא נחזיק בו חזק, חבל הזמן, לא יחזור שום דבר.

אבל היו ניסים, היו ניסים פה, נכון? קרייתת היו ניסים.

כמה כמויות, אלפים של טילים. אתם יודעים מה זה? אם כל טיל היה גובה חס ושלום את מה שקרה בתחנה המרכזית שם, רחמנא ניצלן, אם כל טיל היה גובה רק ככה,

מה היה פה?

אלפים של טילים.

אלפים של טילים בדרום.

אלפים היו בגוש-קטיף.

מה מספר ההרוגים המינימלי? זה חסדי השם.

זה עם כל הדינים שיש עלינו וכל הקטרוגים שיש בשמים על מעשינו,

עם הכול חסדו של הקדוש-ברוך-הוא גבר עלינו,

ואנחנו רואים שזה לא הגיוני, לא טבעי.

39 טילים שהיו,

ששלחו סקאדים,

לא הרגו רק אחד

שברח למקלט.

בטיל האחרון

שנפל בסעודיה הרג למעלה מ-40 אמריקנים טיל אחד.

אצלנו 39 שנפלו רובם באוכלוסייה צפופה בתוך בניינים.

ברמת-גן נפל טיל ישיר מתוך בניין,

קרס כל הבניין,

נפלו כל הקומות,

אנשים נקברו למטה, מפנים אחרי שעות עם מנופים,

יוצאים אנשים עם פיג'מות,

מתנערים.

אה, שדה.

טוב שלא היה אולמרטה, זה היה אומר בזכותי.

מה זה?

אין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים.

אז יש עצה פשוטה, יהודים קוראים.

צריך להתקרב לאבינו שבשמים.

צריך לחזור בתשובה. מי שיחזיק בשם,

מי שיחזיק בו באמת, המבחן האחרון של גוג ומגוג הוא לא פשוט.

זה לא מדברים על 300 טילים, זה קשקוש.

אתם ראיתם איזה טילים יש להם עכשיו לאירנים?

יש להם טילים שמתוך טיל אחד נופלים 1,400 פצצות מצרר.

בטיל אחד יש בפנים כמו רימונים, רימונים, רימונים, רימונים,

1,400 בתוך אחד שלם.

כשהוא מתפוצץ הוא מפיץ עוד 1,400 פצצות.

יואו וואי וואי, מי שנמצא ברדיוס שהוא פוגע לא יכול לצאת משם.

אלא מתכוננים רציני.

עזה מלאה מפוצצת

בחומר נפץ.

פה האירנים כבר חימשו את חיזבאללה עוד פעם, פי-שתיים כבר, מה שהיה להם קודם.

כשאני אמרתי, מה נעשה כשיהיו 20,000 טילים מעל ישראל מנסראללה, אנשים צחקו.

שיעזו, שיעזו. איך הישראלי אומר? שיעזו.

שיעזו. יעזו, נו.

מה עשית?

עד שעיכלו בכלל מה היה.

בעיה.

גוג ומגוג, רבותיי, יגבה,

שני שלישים מהעולם ימותו.

מי שלא מבין את המספרים, אני ואיר.

ארבע אלף מיליון איש ימותו.

ארבע מיליארד.

ארבע אלף מיליון.

בשואה מתו, נרצחו ונטבחו 54 מיליון בכלל.

זה נקרא השואה הנוראה, מלחמת העולם השנייה.

54 מיליון, טבח הנאצי.

פה מדובר

ארבע אלף.

אתם יודעים מה זה?

מי יעמוד בזה?

שליש יוותר.

והבאתי את השלישית באש.

וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כבחון את הזהב.

גם אלה עוד שיישארו, יעברו צירוף אחר צירוף לזקק אותם. מי יישאר?

אז צריך זכויות בשביל להישאר.

זה לא תלוי בהגנה,

לא בגגות

מבטון,

לא באזורים שהם נגד טילים, שום דבר לא.

שום דבר לעזור זה יהיה ביולוגי כימי אטומי כל המרעין בישין שהמציאו בני האדם ובפרט אמריקה

ובספרים כתוב שמה שהיה בסדום קטן על אדום

אדום זה רומי הרשעה

שגרמה לנו לגלויות לצרות למלחמות לשמדות לטביחות לאינקוויזיציות לכל

אדום יש לו חשבון שלם איתה הקדוש ברוך הוא

והוא ייפרע מהם אין נקמות השם אין נקמות הופיע

ינשא שופט הארץ השם גמול על גאים

זה מה שיהיה

עכשיו מי נשאר במצב כזה?

או רק מי שיחזיק בשם באמת

אין זמן

אף אחד לא חשב באותו יום שנחטפו

החיילים בצפון שכבר תיפתח מלחמה שתגיע לממדים של מאות טילים

על אזרחים

אבל הנה זה היה בן רגע

ואי אפשר היה לעצור את זה

בן רגע

והנה

בית חנון עושים, פועלים, מנקים ואחרי זה מקבלים עוד עשרות קסאמים.

הסברתי בזמן האינתיפאדה עוד כשהיה בהתחלה

שיש דרך לשכנע את הקדוש ברוך הוא להפסיק את זה, אבל לא רצו לשמוע לי, מה אני אעשה?

לא שומעים לי, שומעים לאולמרט.

אם בן אדם הולך ברחוב ומתנפל עליו כלב,

מה הוא עושה?

מנסה לנער אותו, לא הולך. ההוא תופס לו את הבגד, מתחיל לקרוע, נובח.

בסוף הבן אדם נותן לו בעיטה, פוצע אותו.

הוא מיילל,

מיילל, הכלבה שמעה שבעלה קיבל חלעה,

בא מייד.

והחביבי, כבר יש לו שניים שהוא צריך לטפל בהם,

ואחד מושך מפה ואחד מושך מכאן,

ונביחות, וכל השכונה מגיעה, כל הכלבים.

והבן אדם לא יכול לצאת איתם ראש עכשיו.

די, מתחילים לקרוע לו את הידיים, את הרגליים.

מה יעשה?

מה יעשה?

יש רק עצה אחת.

אם הגיע למצב כזה, יש רק עצה אחת.

אם אתה רואה שיש מצב

שבו מתאבד,

ועוד מתאבד,

ועוד מתאבד,

ועוד מתאבדים,

ועוד זה,

ועוד זה, וכורעים, ושוסעים,

הורגים וטובחים בני אדם,

איך עוצרים את הסדמה?

אתה לא יכול לאיים עליהם, אני אהרוג אותך, כי הוא מת למות.

הוא בא למות.

אם הוא הרג אותך, הוא מבסוט.

למה הוא עשה מצווה?

אם הוא מת, הוא מת על קידוש ה' לפי דבריו.

אז אין לו בעיה.

או ככה או ככה, הוא מבסוט.

וההורים שלו עוד יותר.

למה? פחות ואלא אחיד.

נו, ומקבלים עליו כסף.

מה עושים במצב כזה?

אם רודפים אחריך כלבים,

מחפש את בעל הבית.

רק בעל הבית יכול לעשות פסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס כולם רגעים.

אם אתה מכיר את בעל הבית, הוא ירגיע את הכלבים.

אבל כנראה שאנחנו לא כל כך טובים.

אם אנחנו יכולים לעשות מצעד גאווה בירושלים, נחמנא לצלן, אז אנחנו לא טובים.

אם תל אביב מלאה מלכלוך כזה וכל הארץ מתחילה להתלכלך,

אז אנחנו לא טובים, אנחנו סדום ועמורה.

אם אנחנו סדום ועמורה אנחנו יודעים מה היו התוצאות. התוצאות של סדום ועמורה היו שהיא נשרפה כולה, אש וגופרית מן השמיים.

כשהחליטו על המצעד הראשון, באמת ירד אש וגופרית מן השמיים, פה,

מאות טילים.

עכשיו היה מצעדון קטן,

מן הסתם, החשבון ימות.

אבל אין דבר כזה שהכול עובר בשקט.

כשהעם מראה פנים שהוא מתרחק מהיהדות, מהתורה, מהמצוות, והולך לדרך העמים,

אז הוא יקבל תזכורת מהקדוש ברוך הוא תמיד.

לכן הדרך היחידה שלנו לבלום את המהלך הזה שהולך ומידרדר,

לפתחנו זה רק בחזרה בתשובה להאמינו שבשמיים.

כל אחד במקומו, כל אחד במשפחתו כמה שיותר מהר.

אני רק מתריע בשער.

מי שרוצה לשמוע ישמע, מי שלא רוצה לא ישמע.

אבל בסך הכללי, אל תאמינו לי.

תפתחו את התורה,

תקראו מה היה בהיסטוריה של העם היהודי, מה עברנו,

מתי הקדוש ברוך הוא שמר עלינו, מתי הוא השקיר אותנו, הכל לפי מעשינו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

ברוך ה' אדוני, הלוהינו מלאך העולם שהכל נהיו בדבורו.

אמן.

כן,

שאלה למי יש?

שאלה?

יאללה.

רגע, תקבל מיקרופון.

רציתי לדעת, לפני חודש הייתי בפולין, אתה כבר בטח מבין מה אני רוצה לשאול אותך?

כן, על השואה בטח, לא? כן.

איפה היה לנו עם השואה?

והפתחתי לרב שמלמד אותי, אמרתי לו, תשמע,

אמרנו לי צריך להכיר, בוא יגיד לי איפה היה אלוהים.

חוזר בתשובה.

יפה.

לפני שבאתי אליך הייתי אצל כדורי.

מי זה כדורי?

אהב כדורי.

אה, מתי זה היה?

אתה לא מכיר אותו? כן, מתי זה היה?

לפני שבוע.

שבוע?

דוד כדורי, לא הבא.

אה, חשבתי. זה לא זכיתי.

לא, חשבתי שביקרת והיה תחיית המתים.

כן.

בעזרת השם, הלוואי, אם אתה ימני זה אני, אין לי בעיה.

כן.

ואיפה יש לי, אחי? סימנו את החיים.

זהו, אם אתה יכול לתת לי תשובה, אני אשמח.

כן. תגיד לי, איפה חשבת שצריך להיות הקדוש ברוך הוא בזמן השואה?

שואל אותך.

זה הבנתי, אבל אני שואל בחזרה,

איפה אתה חושב שהוא היה צריך להיות? אמרת, איפה הוא היה?

איפה ציפית שהוא יהיה? איפה הוא היה? אני לא יודע.

אתה לא יודע. איפה הוא צריך להיות? אני גם לא יודע.

יופי. איפה? איפה?

אני קודד עליך שאני כאילו... שואל, רק הבנתי. שואל, אני צריך להקודד עליך שאני לא מאמין בלהם. חזרת מפולין, כן. עכשיו אני שואל אותך שאלה.

תגיד לי משהו,

איפה היו העם

בזמן השואה?

בפולין.

בכל אירופה.

ברור שהם היו שם, אבל איפה הם היו?

במצבם הרוחני.

זה לא משנה.

זה משנה. אתה יכול לבוא לילד בן 4 ולהגיד לו איפה המצב הרוחני שלך?

בוודאי.

כן?

למה אתה יכול לבוא לילד בן 4? איפה מוצא רוחני שלך שאולי? אני אגיד לו משלומת על אדום. אני אגיד לך.

קודם כול, יש מצוות חינוך,

וצריך לחנך גם ילד בן 4. אומנם זה עדיין לא הגיל הראוי,

אבל בסך הכללי מחובתו של העם לחנך את בנם.

זה בגיל 4, אבל מה תגיד על אחד בן 40?

מה תגיד על אחד בן 50?

בן 60? בין 30? בין 20?

מה תגיד על אלה

שהם לא היו בדיוק במקום שהם צריכים להיות?

כמו שאני מתריע פה שהעם הזה שעכשיו יושב פה איתנו

בעצם לא נמצא בדיוק במקום שהוא צריך להיות.

והקדוש ברוך הוא מתרה בתורה שאם לא תלכו בחוקותיי אז יהיה לכם בדיוק מה שהיה בשואה.

וזה כתוב

בפרשת כי תבוא.

בדברים ל״א כתוב סרט וזה וזה. אבל עשיתי,

זה לא, עשית שיעורי בית. כן, קיבלתי הרבה תשובות. בבקשה. אני חושב שאלה פשוטה.

כן.

בורא העולם,

האילנים שלך, של כל מי שפה, שמאמין.

כן. איפה היה?

706 מיליון יהודים. אמרתי.

לא אמרתי. הקדוש ברוך הוא היה במקומו,

אנחנו לא היינו במקומנו,

ולכן קיבלנו את מה שמגיע לנו.

יותר מזה,

היה מבול, שמעת?

שמעתי. איפה היה הקדוש ברוך הוא? אתה לא שוער על המבול? לא ראיתי את המבול, ראיתי את השואה, ראיתי בגיעות האלה וראיתי איפה אנשים נסרפו.

היית בפולין,

אני יכול לקחת אותך גם לערי ערארת, להראות לך את התיבה.

אבל אני אומר,

נוח,

נוח, דרך אגב, אני אלך לדעת הערים האלה. אין שום בעיה, אני יכול לדעת לך את זה גם בסרט,

זה נמצא פה ואתה צריך לשלם כרטיס אפילו.

מכל מקום,

נוח נאצא מן התיבה לבד.

זאת אומרת,

עולם שלם נכחד.

דור אנוש, שליש נשטף באוקיינוס.

דור הפלגה, שליש מתו בגלל שעשו מגדל וראשו בשמיים להילחם כביכול בשם.

סדום ועמורה נשרפו חיים בתוך הערים שלהם. איפה היה הקדוש ברוך הוא שם?

השאלה לא על הקדוש ברוך הוא.

איפה היו האנשים שהוא נתן להם חיים,

נתן להם כל טוב?

וציווה אותם לעשות את המינימום המחייב,

והם לא עשו.

איפה הם היו? יש לך תשובה להגיד לי איפה אלוהים?

כן, באותו מקום, אמרתי שלוש פעמים כבר.

באותו מקום איפה?

איפה שהוא נמצא תמיד. אתה ראית אותו?

אה, אתה שואל אם יש כזה.

אני שואל אותך איפה. אז למה צריך להגיע לפולין?

למה? גם בקריית אתא אתה יכול לשאול.

תגיד לי אתה, יש לך שכל?

איפה השכל שלך? ראית אותו?

לא. ראית או לא? לא, מכיר את זה. אבל ראית?

אבל ראית? לא קונה אותי גם.

אז תן לי תשובה. תן לי גם אתה. אין לי תשובה.

אין לך תשובה? אתה, אתה. רגע, יש לך שכל או אין לך?

יש, ברור. מה זה ברור? למי ברור? לי.

לך. איפה הוא?

פה. פה? כן. איפה?

פה? כן. יעני, פה אין, רק פה.

רגע, רגע. אתה לא מבין את השאלה. הבנתי את השאלה. לא באתי למפקדום. יש לך שאלה? רגע, חכה, חכה, שנייה.

שנייה.

יש לך נשמה?

כן. איפה?

לא יודע. זה אחד הדברים שאני יכול להגיד לך. תשמע, אם אתה בועט בבן-אדם שמת,

אז אתה אומר,

בן-אדם פתאום כזה, אתה לא מרגיש כלום. אם תצבו את בן-אדם שחי,

אז איפה שהוא כן, אתה יודע את כל הקלטות שלי בעל פה, ואף על-פי כן אתה משחק, אתה לא יודע.

כן, אמרתי לך, אני באתי מוכן, אבל... אז זה מוכן נקרא?

אבל אין לך תשובה בשבילך. קודם תשמע, תשמע גם את הקלטת הנכונה.

אני אשאל אותך. אני אשאל אותך שאלה. אני אשאל אותך שאלה. שמע, אני אגיד לך משהו. אני יכול לבוא עכשיו ולהגיד לך, טוב, תשמע, אנחנו נגדל פה עוד וזה. אל תגדל, מה פתאום? שמע, רגע, יש מה לי לעשות, בפנים.

אני לא מרגיש את זה. ברור, אתה אמיתי יותר.

רואים עליך. תגיד לי רק משהו. אם אתה יכול להבין לי כמו שבפנים, אני אשמח. אם יש לך דרך לעזור לי, אני אשמח. אני אבין לך, אבין לך. תשמע רגע, מוטיק.

אני רוצה להבין דבר אחד.

אם אני מסתכל פה על האולם,

אני יכול לשער שהיה מישהו שעשה אותו, אפילו אם אני לא רואה אותו?

אתה יכול לשאיר. כן.

אי-אפשר להגיד שזה נעשה מעצמו.

נגיד שאני מסכים, אוקיי. תודה.

אתה רואה את המצלמה הזאת? היא מאוד חכמה.

אפשר להגיד שהיא נעשה סתם פיצוץ?

לא.

לא.

אני גם לא מאמין לזה, דרך אגב. ברור.

אבל אם אני רואה עולם מקושט בכוכבים,

בשמש, בירח, בעונות השנה,

וכדור-ארץ מסתובב בהתאם, ויש מים ואוויר,

יש מאחז, עצים, ציפורים, הכול,

בשביל שאדם יוכל לחיות בעולם, שאם נחסר אחד מהמרכיבים האלה, אדם לא יוכל לחיות בעולם.

מי עשה את זה?

הוא צריך להיות יותר גדול מהעולם, נכון?

כן, ברור. הוא צריך להיות יותר גדול מהעולם.

ואם הוא ברא את כדור-הארץ, שזה קטן, זה אפילו לא גרגיר חול בתוך הגלקסיות.

מי עשה את כל הגלקסיות האלה? הוא צריך להיות יותר גדול מכל הגלקסיות,

ובפרט אם יש יחסי גומלין בין כל הכוכבים בגלקסיות.

אז מי זה הגדול הזה שהוא מעל כל הגודל הידוע לנו בקוסמוס,

שיכול היה ליצור את כל זה בתיאום ובהרמוניה?

מי זה?

לא יודע, לא בדקתי.

לא משנה, אבל יש כזה?

לא יודע, לא בדקתי. מוכרח שיהיה כזה?

לא.

אם מצלמה לא יכולה להיות ועולם קטן לא, עולם שלם, כן?

איפה השכל אמרת לי? באיזה צד?

מה זה קשור לשכל?

לא, לא הבנתי.

אם אולם כזה לא יכול להיעשות מעצמו,

אז כדור-הארץ יכול להיעשות מעצמו? ראית כמה דגים יש?

לא.

אתה יודע כמה דגים יש? לא. מיליונים של סוגים.

כל אחד יש לו את האפשרות איך להשיג את מאכלו,

כל אחד יש לו את כלי ההגנה שלו,

יש להם את המזון המתאים להם, הם חיים בדיוק איפה שהם צריכים.

למה זה כל זה?

מישהו עשה את זה?

מי עשה את כל הים עם הדגים האלה?

רק ים עם דגים.

אם היית מוצא אקווריום פתאום אצלך בבית,

קמת מהשינה, אתה מוצא אקווריום מטר על מטר מלא דגים,

מה היית אומר? מאיפה זה בא?

מאיפה זה בא?

מה זה מאיפה בא? קניתי בחנות ויש דגים. לא אתה.

קמת מהשינה, יא בן-אדם.

קמת מהשינה, מצאת אקווריום מטר על מטר עם דגים.

אתה לא הבאת אותו.

זה לא יקרה.

לא יקרה, הא?

אז איך הגיע האוקיינוס?

מה הקשר?

אין קשר, באמת אין קשר.

לאוקיינוס אין ספורים. תראי לאן הגעתי. כאילו, שאת התחסמת? מה הגעתי אותך? לאוקיינוס.

איפה היה? אתה היית בפולין, איפה הלכת? אז אני חושב שהשאלה פשוטה, איפה היה? ענה לי, איפה הגיעו הדגים לאוקיינוס?

זה היה כבר, בתור מה? בתור איזה מדע?

זואולוג לפחות.

אני שואל שאלה.

אתה יכול להסביר לי איך הגיע אקווריום גדול כזה, אוקיינוס?

לא יודע.

לא יודע.

יש חער.

יש לך שכל. יש לך שכל, תשתמש בו.

הזדמנות.

הבנתי אותך, אין.

לא יודע מה שער. קיבל לי מה שער לך.

מה שאין לך מה שער? בשביל מה יש שכל.

מה זה קשור? צריך לשאול שאלות? בסדר, תשאל את המדענים, מה? מה זה מדענים?

צריך מדען בשביל לדען?

לא יודע מאיפה באו הדגים, אני יודע מה.

אם תהיה פה שלולית עכשיו, מאיפה היא יכולה להגיע השלולית?

מה תעשה כשתראה שלולית ברצפה?

מהשמים זה בא. הנה, אתה ישר נעשה ככה.

נו? למה ככה? אולי זה בא מלמטה.

אולי מלמטה. אז מה האפשרויות? או מפה או מפה, נכון? אוקיי. או מישהו נכנס לדלת,

הביא את לי ושפך, נכון? אוקיי. גם יכול להיות. אוקיי. אתה תנסה להבין את כל האפשרויות, לא?

אוקיי. אתה לא תגיד, מה אני, מה אני אחראי על המים? מה אני חירייה?

אתה יודע, תחשוב,

מאיפה בא שלולית גדולה שקוראים לה אוקיינוס?

תגיע למוצר התכלס. יש לך תשובה בשבילי?

אני מחפש לך את הקדוש-ברוך-הוא שאתה מחפש אותו.

אתה יכול לחפש אותי עכשיו עוד שעתיים ולא נמצא אותו, לפי דעתי. אני לא אמצא בטוח.

אני יודע איפה הוא נמצא.

אבל אתה, איפה הוא? תגיד לי, אני אלך אליו.

איפה?

הקדוש-ברוך-הוא. תגיד לי איפה, אני אלך אליו. הקדוש-ברוך-הוא,

ללכת אליו זה לא בעיה. כמעט היית אצלו קודם עם כדורי.

אבל אני אגיד לך משהו.

אבל אני אגיד לך משהו.

אתה צריך להבין דבר אחד.

הקדוש-ברוך-הוא גדול לעולמו.

הוא נקרא המקום-ברוך-הוא.

הוא המקום של כל העולמות, והעולמות נמצאים בו,

כי הוא המציא אותם.

הוא לא נמצא בהם,

כי אם הוא היה נמצא בהם, הוא היה קטן מהם.

הוא לא יכול היה לברוא את כל העולמות כולם.

לכן הוא מקומו של עולם.

אתה רואה פה ספייס, חלל, אמיר? אתה רואה או לא רואה?

אתה לא רואה.

אתה יודע שיש.

אתה לא רואה.

אבל יש חלל מלא, נכון?

אתה לא רואה.

לא רואה.

אבל יש.

יש מישהו שיגיד, אם אני לא רואה אני לא מאמין?

כן. אם אתה לא רואה את הלא-מאמין?

אם אני לא רואה את האוויר, אם אני לא רואה את החמצן,

אם אני לא רואה את זה, אז אני לא מאמין?

מישהו יגיד היום ככה? אתה לא חייב להאמין. בטח שלא. גם אתה לא. ואני שואל, יש מישהו, מישהו שאני מאמין.

אין חמצן?

יש חמצן, בגלל זה קלושים.

אה, בגלל שאמרו לך?

בגלל שזה הטבע.

איזה טבע?

טבע עולם.

מה זה טבע עולם?

אוויר, חמצן, כל מה שיש בעולם.

כל מה שיש בעולם זה טבע העולם. מה זה טבע העולם? כל מה שיש בעולם.

כל מה שיש בעולם זה הטבע. זה הטבע של העולם. הטבע זה גימטרייה אלוקים.

הטבע זה גימטרייה אלוקים.

אה, אני נכנס קווי. זהו, זהו, זהו שאתה מחפש.

הטבע, גימטרייה אלוקים.

בוא תעשה לי את זה בגימטרייה.

בוא.

היי, כמה זה?

היי, כמה זה?

חמש. חמש. טית ככה זה?

תשע. ביחד?

בעשרה.

ועוד בית?

שתיים. ביחד?

שש עשרה.

שש עשרה.

ועוד עין?

שמונים ו... שבעים, שמונים ושש ביחד, נכון? יאללה.

אלוקים, א' כמה?

אחד. ל' כמה?

שלושים. שלושים ואחד, נכון?

ה'

כמה?

שלושים ושש.

אלוקו.

שלושים ושש.

י' עשר, ארבעים ושש. מ' ארבעים, שמונים ושש.

אתם האלוקים.

זה מה שחיפשת.

כן, אבל זה לא מצאתי אותו בשואה.

איפה הוא? בשואה? כן, זה מה שאני שואל.

מה זה בשואה? מה אתה מדברת על השואה?

אתה לימדו אותך שאלה ונתקעת אתה אתה? שחרר, שחרר.

שחרר.

אני ראיתי, אני שואל אותך בתור אחד שלי. מה ראית?

ראיתי איך אנשים מתו.

מתו. מבול, ראית?

לא.

לא. היה יותר גרוע. זה מסביר לך בגלל זה אני לא מאמין. למה? כמו שאמרת אלכסנדר מוקדון. לא ראיתי, לא מאמין.

לא היה אלכסנדר מוקדון. לא ראיתי, לא מאמין.

למדת בית ספר חילוני? כן, אז מהם למדתי?

לא למדת אלכסנדר מולה? למדתי גם בית ספר דתי, אז מה, כל מה שאמרו לי נכון? למדתי בית ספר חילוני, כל מה שאמרו לי נכון? היית בפולין? כן. מאיפה אתה יודע שזה פולין?

איך אני יודע? כי כל העולם מסכים שזה פולין.

איך אתה יודע שזה ישראל?

אני אומר לך, זה לא פולין. אז גרמניה, איך שאתה רוצה, תקרא לזה מה שאתה רוצה, זה לא משנה. היה שם, מה זה משנה לי. מה היה?

לפני כמה זמן?

50 שנים.

קצת יותר. מי לימד אותך? 60 שנה. מאיפה אתה יודע? מי לימד אותי? ראיתי, סבתא שלי אז סיפרה לי, מה היה? סבתא שלך? תשאל אותה אם יש אלוקים.

לא אומרת שלא.

אני מוכן להרים טלפון לדעת.

אני מוכן לקחת אותך לבן-אדם. לא, אני עושה את הסבתא שלך עכשיו בטלפון.

מה המספר?

מה המספר? ומה אתה רוצה להגיד לה?

לשאול אותה, אני אגיד לה, הנכד שלך אומר אין אלוקים. אם היא לא תצעק עכשיו צעקות,

אני אומר לך, אין לך פדיחות.

ואם היא תצעק, אין לך פדיחות?

כן, אני מוכן, למה לא? אני מוכן להסתכן, אפילו עם שיחה על חשבוני.

קשה. מה המספר?

ב-11 בלילה מאוחר.

אבל שמע, אני מוכן לעשות לך את זה, אם אני מוכן לבוא לך אל הבית להביא אותה גם.

נו? להרצה שלך מתי שאתה רוצה, בכיף. תגיד לי רק איפה?

אני מביא אותה.

אני מקווה לפני שאני אתסובת.

הבנתי.

תגיד לי משהו אחר. אני רוצה לשאול אותך שאלה. באמת ב-11 בלילה מאוחר.

לא, סבתא בדרך כלל סורגת לילדים.

אבל תגיד לי משהו.

אתה באמת באמת לא מאמין שאתה רוצה לשחק אותה לפני כולם? אני אין לי משחק אותה. תפסת שעות מסך על חשבוננו? לא, תאמין לי שלא אמרתי לך, שאלתי הרבה דברים. באמת אתה לא מאמין? שאלתי הרבה דברים. שואל, אתה באמת לא מאמין? לא מאמין. באמת? כן. עכשיו תגיד לי תשובה מהירה, כנה.

כיפור אתה צם?

לא הכול.

איזה, וואלכ, לכלכת אותה.

אני אגיד לך למה. מה זה לא הכול? זה חצי אוכל, חצי צם? לא, אז אני אסביר לך. מה זה לא הכול? אתה רוצה תשובה? כן. יופי.

הייתי בגיל 13, שמתי הכול.

כן. הגעתי לבית-חולים.

אמר לי הרופא, אתה לא צם יותר.

הבנתי. אמרתי, בסדר.

עבר שנה אחרי זה, צמתי עוד פעם, עד הסוף, עוד פעם בית-חולים.

ראיתי מפוקוסין וזה, ופעלתי פורשן וזה, אמרתי, אתה לא צם.

מאז אני צם עד 12 בצהריים.

שמעת, יפה. יפה. רגע, רגע, שואל אותך. השנה, רגע, אני אספר לך. השנה התקדמתי קצת צעד קדימה בשביל להגיש שאנחנו שומעים עצמי. היינו בקיבור צדיקים, תרומות פה, כפרות, זה, עשיתי הכול, עשיתי מתשובה, הלכתי לסליחות הכול.

אבל בפנים אני לא מרגיש כלום.

אני לא אוכל את האמת. רגע. תפילין אני מניח, כאילו, מה שאתה, אין, בפנים לא יוצא לי כלום, לא יודע למה. זה מה שחסר. וואלכ, אתה חולה על הקדוש ברוך הוא. אתה... אז למה הוא לא חולה עלי? אפילו אם אתה לא מאמין בו, אתה עובד אותו. וואלכ, זה עוד לא ראיתי.

אתה משהו.

אפילו אתה לא מאמין. יש לך תשובה בשבילי?

אני אגיד לך מה חסר לך. יש לך תשובה? כן. בשבילי, תשובה, תשובה למה שמתכוון. אני אגיד לך מה חסר לך.

בגלל שאתה לא לומד את התורה שלו, אתה לא יכול להתחבר אליו, אתה לא מכיר אותו.

אבל אני כן לומד, למה לא? אתה לא לומד.

למה לא? אני הולך לשיעור אצל הרב אצלנו. כמה אתה לומד?

פעם בשבוע. מה אתה לומד? מה אתה לומד? כל מיני שיעורים. מה שהוא אומר לך? מה, מה, מה הוא אומר?

מה אנחנו לומדים לך?

מה?

אה, עשת שבוע. הוא לומד אותי. אני שואל גם מה זה שכינה, או מה התיקון שלי, כל מיני דברים שהוא לא עונה לי. אתה מבין? כאילו, הוא...

כשהוא נמצא, אז כל השיעור זה שאלות שלו.

תשמע מה זה, תראה מה התיקון שלי, מה זה שכינה, מה זה האור הזה שכל השמונים מטפפרים, יש לי, אני שואל שאלות, זה מה שאני רוצה עדיין. שמעתי, שמעתי. יש לי בשבילך תיקון גדול.

בוא תגיד. אם אתה מוכן באמת להכיר את הקדוש-ברוך-הוא, אני אשלח אותך למקום שתמצא אותו.

בבקשה. אבל אתה צריך להשקיע חודש.

מוכן? כן.

אני אשלח אותך לישיבה בירושלים

חודש ימים,

ישיבה שנקראת מחנה ישראל.

יש שם רב, תקשיב,

הרב פיינדלר, צדיק גדול,

אני אדבר איתו,

הוא ידאג שאתה תהיה מוקף באנשים, אתה תלמד, לא תשאל שאלות.

אתה תלמד, תלמד, תלמד, תלמד, בשבוע האחרון תשאל את כל השאלות.

תרשום, תרשום, כל שאלה שיש לך תרשום, בשבוע האחרון תשאל את הכול.

אם יישאר עוד שאלות, אני אענה לך.

מה אתה רוצה בתמורה?

בתמורה?

אני כבר מוכן לתת לך ציצית מההתחלה.

חוץ מזה.

בתמורה.

אתה יכול להשתיע לך שאם אני אגיע שם, אני יכול לחזור בתשובה?

בטח תחזור בתשובה. בשביל מה אני אשאל עוד שאלה?

אני חותם אם תעשה מה שאני אומר.

אם תלמד, אם זה, לא כמו שאתה אומר, מה שאתה אומר, זה נכון? לא, אני מסביר, בשבילך.

שאלת אותי. כן.

שלושה שבועות אתה תלמד שם בלי לשאול שאלות,

שבוע אחרון תשאל מה שאתה רוצה, אבל אתה שמה חודש.

אחרי חודש אתה חוזר לפה ואומר לכולם,

טעיתי, זו האמת, אני ממשיך הלאה,

תתפללו עלי לזיווג הגון.

זיווג יש, לא צריך.

כבר יש לך?

היא לא כמוך.

חמש שנים כבר.

יא וואלה, עוד לא הבנת אם צריך להתחתן או לא?

לא, להתחתן צריך, מה זה קשור? בטח, אתה שואל איפה היא?

איפה היא?

היא איתי, איפה היא? נו, אז חמש שנים היא איתך ואתה לא יודע?

מה זה קשור? למה לא התחתנת?

לא, התחתנתי שיהיה גיל, אני מתחתן. איזה גיל? בן כמה אתה? 22. אתה כבר מקלל אותך, הקדוש ברוך הוא ארבע שנים.

כתוב, מגיע לגיל 18, אומר, טיפה חצמותם.

מה זה?

יש לך כבר, אתה אומר, בחורה שאתה רוצה לחיות איתה, תתחתן.

חבל על הזמן.

יש כסף, ביי, זה.

ומה אתה חושב, שאם תחכה עוד שנה יהיה כסף ובית? לא, אבל מי אמר שלא?

שיהיה?

כן. אה, אם מחכים שנה, נהיה? לא.

אם אתה רוצה משהו בשנה, יהיה. מה אתה עושה בשנה שלא עשית בארבע שנים? אז אני אומר לך, זה כמו שתגיד לי, תחכה בבית, שאני אנסה אותך בתשובה. זה לא יקרה, נכון? צריך לבוא לשיעורים, צריך לבוא לזה, אז אתה עושה. צריך לבוא להרצאה גם. הנה, בא. אנחנו נסועה לחודש. אמרו לי, אלך אמרנו, נצחק, אתן לך את התשובות להכול.

באתי אלינו, נצחקנו. והחלטת להתעקש. עדיין לא נתת לי תשובה, אני מחכה לתשובה. נדל, אבל אף אחד לא קיבל. ישיבה על חשבוני. נתתי לו תשובה או לא נתתי לו תשובה?

בסדר, מה, כשכולם אמרו כן, אז זה מה שאני כן.

תגיד להם. תגיד להם. תגיד להם אתה. תגיד להם אתה. לא שומע. תגיד להם אתה, נראה.

מה אתה רוצה שאני אגיד להם?

תגיד שלא קיבלת תשובה. לא קיבלתי תשובה. תגיד להם. אני אומר להם.

אם הם משוכנעים שאתה לא, הם שומעים אותו דבר במיקרופון, זה בסדר. אבל הם אמרו שהם קיבלו תשובה. אני לא קיבלתי. אתה יכול לתת לי תשובה?

כן. אני לא הם. חודש.

אין אמנון יצחק? לא. חודש.

חודש אתה מוכן? אני מפריע לך.

חודש. חודש. חודש. חודש. אתה מוכן?

מה? אמרת שאתה מוכן. חודש אלי, תן לי תשובה.

אמרתי לך, התשובה תהיה שאתה תהיה חודש שם,

אתה תכיר את הבורא, תחזור, תגיד, טעיתי, ואני ממשיך הלאה. בבקשה.

מוכן? כן.

מוכן?

בבקשה, עמוד איתך.

מה השם שלך? משה.

והאימא?

ברכה.

משה בן ברכה.

השם יזכה אותך לשם אוהלה של תורה,

ולהכיר את הקדוש ברוך הוא בדרך הטובה.

אמן. אמן.

כבוד הרב, אתה סוגר את זה מולנו, כן?

כבוד הרב סוגר את זה מולנו, שהוא ילך לישיבה למחנה ישראל.

בעזר השם לברך. יישר כוח.

אם תרצה, אחר כך ציצית לדרך, אני אתן לך גם. ציצית ותשובה.

ותשובה, כן, בעזר השם.

חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

כן, למי יש עוד שאלה?

יש לך שאלה?

לא ברכה, שאלה.

שאלות למי יש?

לך יש שאלה שם או ברכה?

שאלה אני רוצה, רגע.

לך הנה פה יש שאלה, כן.

כן.

בקשר לאבא שלי,

חולה במחלה קשה? זה לא שאלה, זה בקשה לברכה, זה עקיפה.

אז אני אחכה. כן, חכה, שלא נפסיד את הערב. שאלה, הנה פה הבחור הצעיר כאן.

נגיע גם לשם, נגיע.

תעלה לשם.

בחיים כבר תהיה מוכן שם.

רק שאלה קטנה בקשר למה שמשה אמר.

נסכים איתך שבאמת בשואה אנחנו לא היינו במקום ובגלל זה באמת הקדוש ברוך הוא הביא את מה שהביא עלינו.

אבל איך אנחנו מסבירים את זה שדווקא בגלות יצאו כל הגדולי דור,

כל הענקים שבתורה?

איך זה מסתדר?

מה הפירוש איך יצאו?

כל כך גדולי דור

ואנחנו לא היינו במקום,

אז איך זה יכול להיות?

תראה, הייתה תקופת האמנסיפציה,

יהודים קיבלו חירות ושוויון ודרור,

ואחרי שהם היו מקופחים במשך הרבה דורות,

כשמשחררים את הרצועה הולכים ופונים החוצה,

וברגע שיוצאים החוצה נמשכים אחרי הרחוב ורוצים

נשתוות לגויים ומקבלים משרות, מה שקודם היו, מוקצים מחמת מיאוס,

ואז האדם רוצה שררה וכבוד ושלטון ומעלה והולך ומידרדר ולאט-לאט עוזב, מחליף את הבגדים, מחליף את הקור, רוצה להיראות כמה שיותר דומה לגוי בשביל לא להיראות אחד

שהלבישו אותו התמיד בצורה מסוימת, לסמן אותו ולסמן אותו.

אז ממילא אנשים פרשו לאט-לאט-לאט-לאט עד שהידרדרו לגמרי ואפילו התבוללו

למעלה מ-60% בגרמניה היו מתבוללים כבר בזמן השואה.

הרב, בפרשה קודמת, אם אני לא טועה,

בסדום אברהם ביקש, אמר לקדוש-ברוך-הוא,

אם יש 50 צדיקים וכו', זאת אומרת שאם יש צדיק אחד,

אם יש עשרה צדיקים,

אז אל תחליף אותו. לא להשחית את העניין. בדיוק.

צדיקים כל כך גדולים כן היו בשואה.

כתוב שם, שמעתי, אתה שואל שאלה יפה, וכתוב בפסוק,

אם יש 50 צדיקים בתוך העיר,

ואומר אבן עזרא שהולכים בפרהסיה בתוך העיר.

זאת אומרת, צדיקים שיושבים בישיבות

ולומדים תורה כמו שהיה ישיבת שם בעבר,

שזה היו הישיבות הכי גדולות בעולם דאז,

זה לא מספיק.

צריך כמו אברהם העברי שהיה הולך מעבר לעבר,

והיה מקבץ אנשים בשביל להחזירם בתשובה.

אברהם ביקש, אם יש עשרה צדיקים בתוך העיר

שהם ילכו וידברו וישפיעו,

יש סיכוי שאנשים יחזרו בתשובה, לכן כדאי בעבור זה להשאיר אותם בחיים, כי אפשר להחזירם בתשובה.

זה על פי אבן עזרא והספורנו, תסתכל במקום.

מכל מקום, כיוון שלא היו כאלה,

כי בזמן המבול היו שמונה צדיקים,

היה נוח ואשתו, שלושת בניו וכלותיו,

וגם הקדוש ברוך הוא בצירוף זה תשעה,

אבל זה לא עזר, והיה מבול. זאת אומרת, תשעה זה לא מספיק,

אז צריך עשרה,

ולא היו עשרה.

אז לכן הקדוש ברוך הוא השחית את כולם.

תהיה בריא. אם אני יכול רק לנסות לענות למשה,

ששמעתי פעם אחת

משהו יפה,

הרב פה בעיר מדמה את השואה בעצם לעבודה של חייטות.

כשבן-אדם שחייט לוקח איזו חתיכת בד גדולה,

מתחיל לגזור, גוזר, גוזר מפה, גוזר מפה, גוזר מפה,

ובא בן-אדם אחר שלא מבין את העבודה של החייטות ואומר לו, תגיד מה אתה דפוק, מה אתה גוזר?

אבל בעצם הוא לא מבין שמהגזירה הזאת הולך לצאת בגד שלם,

שמהגזירה הזאת היא איזושהי חולצה, איזשהם מכנסיים.

אז אולי אנחנו לא מבינים,

ובסופו של דבר, אחרי שבוע הגאולה, אז היינו כחולמים ונראה כאילו

את כל העבר.

זה נכון לאחר מעשה.

אבל ההסבר הפשוט הוא,

במקום שיש נמק,

אז צריכים לכרות את האיברים.

ובשביל להצליח שהנמק לא יחזור ויפסה עוד פעם,

אז כורתים חלק גם מהבשר החי,

שיהיה בטוח שזה לא יגיע.

לכן לא רק את הנמק לוקחים,

אלא גם כמה צדיקים עם זה,

בשביל שיהיה בטוח,

אתה מבין שזה לא יחזור.

אז ממילא, לצערנו הרב, זה הציור של מה שהיה שם.

וזה הציור שעובר העולם כל הזמן, והעולם לא רוצה להבין, מה לעשות?

יש אנשים שיודעים שעישון מביא סרטן,

והם מחזיקים סיגריה ביד.

יש אנשים שנסיעה מופרזת מביאה לתאונות, ונוסעים ככה.

יש הרבה אנשים שיודעים הרבה דברים, לא צריך להסתכל בתנ״ך בשביל לראות,

והם חיים איך שהם רוצים.

היצר והתאוות של האדם גדולים יותר משכלו,

לכן הוא נכשל.

אם הוא ישליט את שכלו

על רצונו, הוא ינצח.

כן, שם רצתה לשאול מישהי,

כן?

יש לי בעצם שתי שאלות,

אם אפשר.

כן.

כן, השאלה הראשונה, אני רציתי מאוד לדעת מתי העולם אמור להגיע לתיקונו הסופי.

כן.

ואם זה עכשיו, מלכות השם נמצא בגלוי

ולא בהסתר?

ומתי תהיה מלכות השם בגלוי ולא בהסתר?

הבנתי.

עוד משהו?

כן.

זו שאלה שנייה. האם עכשיו, בזמן נוכחי,

אם מלכות השם נמצא בהסתר, מעיין בתחפושת של ממשלה?

טוב.

הקדוש-ברוך-הוא לא היה משתמש בתחפושת כזאת.

הממשלה זה אפילו לא תחפושת בגלולים. הממשלה זה לא שליחים?

לא, לא, זה לא שליחים.

ומי הם שליחים של יצר רע?

של יצר רע? כן. יש לו בלי סוף, לא צריך לממשלה.

אבל ככה,

העולם הזה יגיע לתיקונו, בעזרת השם יתברך,

בשתי דרכים.

או שאנחנו נעשה תשובה ונגרום שהקדוש-ברוך-הוא יחיש את הגאולה,

או שאנחנו לא נעשה תשובה מספקת,

ואז הקדוש-ברוך-הוא יגיע לזמן שהוא קצב מראש לעולם,

ואז תבוא הגאולה.

אבל אז הגאולה תבוא קשה ולא בקל.

אם אנחנו נעשה תשובה, אז הגאולה תבוא בקל,

תהיה קשה לאומות העולם ותהיה קלה לישראל.

אבל אם לא, אז אנחנו נסבול גם כן.

עכשיו, היום

ההנהגה האלוקית

היא בהסתר,

אבל בתוך ההסתר יש גילוי,

כיוון שאנחנו לא רואים את מלכותו של הקדוש-ברוך-הוא בגלוי,

אבל בתוך ההסתר הזה אנחנו רואים, כמו שציינו, אם יכולים ליפול

כמויות כאלה של תהילים, אם מספר הנפגעים יהיה נמוך,

וזה לא בחזית אחת,

אלא זה בכמה חזיתות,

אז פירושו של דבר שרואים את יד ה' בדבר.

עכשיו צריך לדעת דבר אחד, שליחים להרע יש בלי סוף.

החוכמה היא לחפש את אלה שעושים את רצונו להתברך ולהתדבק בהם.

בשביל שנוכל להגיע לגאולה השלמה,

צריך להתדבק בדרכו של אברהם אבינו,

שהלך ממקום למקום ללא הפוגה על מנת להכיר את הבורא לעולם כולו,

וזה מה שהביא את העולם לאמונה באל אחד.

ובאיזשהו ניתן להביא את העולם לתיקונו הסופי?

חזרה בתשובה. רק חזרה בתשובה?

אין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

ויש עוד שאלה,

באיזה אופן ניתן להנצל מן הכישוף?

כישוף? כן.

אם את לא מאמינה בכישוף, אני לא מאמינה.

אז לא צריך להנצל? כן. טוב, תודה רבה. תהיי בריאה.

אתה רוצה לשאול שאלה?

כן, כבר.

פה יש שאלה.

פה תן לו, תן לו.

רציתי לשאול, כבוד הרב,

בסופו של דבר, כאילו, במלחמה האחרונה,

אלה שיישארו,

כן.

אלה שיישארו, כאילו,

מה יהיה איכה?

אלה שיישארו אחרי המלחמה?

אני מאמין, אני מבין שהצדיקים יישארו, כאילו, מי שמגיע לו, יישאר.

כן.

מה יהיה איתם?

מה יהיה איתם? מה יהיה פה בעולם הזה?

מה יהיה בעולם בימות משיח?

כן.

יהיה טוב מאוד, הכי טוב שיכול להיות.

לא יהיו מלחמות,

לא ייצר הרע, בלעם מוות לנצח,

מעדנים מצויים כעפר,

כולם יכירו את האמת לאמיתם. העם היהודי יישאר?

העם היהודי יישאר, וישארו גם הרבה גויים,

כי כל מי שיש לו ציצית,

יהיו לו 2,800 עבדים,

אז צריכים שיישארו הרבה גויים.

אתה מבין שישרתו את ישראל.

אז ועמדו זרים ורעו צונחים

ובני ניכר עיקריכם,

והם יעבדו וירוצו וישרתו ויהיו מאושרים שהם זוכים

להיות תחת כנפיו של יהודי.

תודה, כבוד הרב. כמה? יש לך ציצית, נכון?

כן. אין לך?

אתה מבטל ככה על 2,800?

מוכן לשים ציצית. יאללה, אשריך.

כך אנחנו מאמין בני מבין,

אנחנו מאמין בני מבין,

ואין לנו מאמין בהישורים,

ואין לנו מאמין בהישורים,

ולא צריך לו למצוא אחריו...

אין לו אלוהל, אין לו,

אופיינו שבשמים,

אתה רוצה? מי עוד רוצה?

אתה!

ארוח אתה תודה רבה,

הוא מלך עולם וגיענו לגוון המום.

אנאו אלוהל, אופיינו, אופיינו שבשמים.

אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-א

עצבנו עמים בני מבינים ואין לנו עמים בני שורת ואין לו אלוהים בני שורת ואין לו אלוהים עוד כאילו שבשמים

שרוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסוי ניסו

ואין לנו אבילי שורק.

ואין לו אלוהו אלוהים, כאילו הופיעו שבשמיים.

החדומה מפני רבים, כיווי מפני הצפרים, אין לי שורק.

ואין לו אלוהו אלוהים,

הופיעו שבשמיים.

נוי נסלוי בטח באשם. ויתם אמונו גידוהו בו.

פתחנו מאמין בנים לכפי ילידי ואין לו נהיה שועק ואין לו אל הלופי ילידו אופי ילידו שבשמיים

אדם מאמין הם אמינים, בין אף פעמי להישאר,

ואין לו אלו אלופים,

עובדים שבשמיים.

שאלה, שאלה, שאלה, אני שואל, ואלו אלו אלופינו, עובדים שבשמיים.

שאלה.

שאלה.

תן לה פה.

שומעים?

כן, לשבת, לשבת.

כבוד הרב, רציתי לשאול,

מה התיקון לאדם שיש לו בעיות פרנסה,

והאם בעיות פרנסה נובעות מעוונות של גלגול קודם,

או שרק מעוונות בגלגול הזה?

אין צורך להגיע למצב של גלגול קודם.

אם בן אדם בעולם הזה עושה את רצונו יתברך, מן הסתם לא יחסר לו.

ואם יחסר לו, אז יהיה לו כדי סיפוקו ודאי.

אבל אם מצרים את צעדו,

אז כנראה שהוא לא עושה מספיק בשביל לקבל כלים שיספיקו לו בעבודת השם.

אם אדם יכוון את מעשיו לעבודת השם,

הקדוש ברוך הוא לא יחסיר ממנו כלים, ביניהם פרנסה.

אבל זה באופן כללי, השאלה, יש עוונות

מסוימות שפוגעות בפרנסה. אתה יכול להגיד לי מהן? יש גזל, לדוגמה, אדם שגוזל.

לשון הרע זה חלק מהם?

יכול להיות גם, אם הלשון הרע פוגע באחרים.

יכול להיות שלשון הרע מקפח פרנסה של אחרים.

צער, שהם צערים אחד את השני, בפרט אם בעל מצער את אשתו והיא בוכה,

זה גורם גם כן שאדם יאבד את הפרנסה.

יש כמה דברים.

תודה רבה.

כן, הנה, התעוררו כל אלה שבוכות.

מי עוד?

שאלה יש לך?

שמה, מוורוד, מוורוד. תן לה מוורוד. רגע.

בסדר, עוד רגע.

למעלה.

כבוד הרב שמי שולמית, אתה בטח זוכר אותי מהפעם הקודמת. או, מה שלום הקיבוצניקית.

מצוין, בסדר גמור.

אני רציתי לשאול שאלה.

כפי שאתה זוכר, או שזוכרים,

אני שומרת כבר שבת חמש שנים. ברוך השם. קשה לי לפעמים,

יש לי עליות וירידות,

אבל שבח לעיל, אני עומדת איתן בזה.

מה שרציתי לשאול, איך אני יכולה לעזור,

לעזור לחברים בקיבוץ?

איך אני יכולה לעזור?

יש לי דרך פשוטה.

אני, אני, דרך אחת

זה שאני ביום שבת, כשאני הולכת לבית-כנסת, כמעט כל שבת, חוץ מאשר אם יש לי אורחים, שהבעל שלי,

שהשם ירחם עליו,

הוא מביא לי אורחים, מהאורחים שלו,

במרכאות, לא משנה.

ככה אני כמעט כל שבת הולכת.

כל שבת, כשהמשפחה שלי מגיעה, האחיות שלי מגיעות,

אני מעמידה אותן על תנאי שהן באות מיום חמישי או מיום שישי בבוקר,

והן הולכות איתי לבית-כנסת.

עכשיו, כשבשבת, כשאני הולכת לבית-כנסת,

אני רואה את החברים,

חלקם עובדים, אצלם זה יום חול.

אז אני אומרת להם שבת שלום, וחזקתי שאני חייבת להגיד שבת שלום.

אני אומרת להם שבת שלום, אז הם אומרים לי,

שבת שלום, שבת שלום, שבת שלום.

עכשיו הגעתי למצב שזה מאוד מאוד טוב בעצם,

והם אומרים לי שבת שלום, אפילו שבת שלום הוא מבורך.

יפה.

אני חשבתי על זה, אולי זה חומר למחשבה,

לתת להם פשוט חומר למחשבה,

שבת שלום.

אבל בזמן האחרון אני לא רואה אף אחד.

אני לא רואה אותם בדרך. הם בבית-כנסת.

לא, לא, לא, אני לא רואה אותם כשאני הולכת לבית-כנסת, אני לא רואה אותם. תראי, אני הייתי גר בכרם התימנים, והייתי עובר שם, והייתי רואה אנשים שהם מחללים שבת. אז הייתי עובר לידם, הייתי אומר להם, שבוע טוב.

אז הם היו אומרים לי, שבת שלום.

אני אומר להם, אצלי שבת שלום, אצלכם שבוע טוב.

וככה הם תפסו שהם מפספסים את השבת,

ולאט לאט קירבנו אותם.

אבל יש לי העצה בשבילך, את שמעת על הפטנט החדש שהוצאנו.

איזה פטנט?

התרסיס?

לא, לא שמעתי. יש תרסיס עכשיו נגד חילונים.

מפספים עליהם. כן.

זה, קונים אותו בעשרה שקלים,

אם יש חילונים שרואים אותו עובדים בשבת, ניגשים אליו ועושים לו צסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססיס

חילקתי המון המון, הנה היהודיה היקרה הזו בשם רחל היא נתנה לי, מתי זה היה?

ביום כיפור על הסליחות, סליחה סליחה

לפני יום כיפור היא נתנה לי כמות ענקית, אצלנו יש למעלה מ-500 משפחות וחילקתי בדואר, לכולם חילקתי.

כל הזדמנות שיש לי אני מחלקת, אם זה דיסקים ואם זה ברכות.

ומה אמרו?

לא, לא אומרים כלום, לא אומרים כלום.

לא אומרים סימן שהם רואים. נהדר, טוב מאוד. אם היו אומרים לך, תשמעי,

אל תשימי לנו יותר מהפעמים לאפשר דקות.

אבל הם לא יודעים שאני שמה, הם לא יודעים. הם לא יודעים.

אין, יש רק אחת בקיבוץ.

אין אחד חשוד אחר.

מי יכול לבוא לשם?

מה שכן, אני שמתי לפני יום כיפור,

לפני יום כיפור צילמתי את הקטע הזה של החפץ חיים, הלשון הרע.

כן.

בקטע הראשון הראשון, בדף הראשון יש, נכון? כן. צילמתי את זה.

ממש שלט גדול שמתי על הלוח, בלובי אצלנו,

וגם שמתי, כמה זמן זה יחזיק מעמד?

אז זהו, רגע.

שמתי את זה, ושמתי, יש עוד איזו ברכה מאוד מאוד טובה,

מאוד מאוד טובה שמתי,

ודווקא זה החזיק,

זה החזיק איזה כמה ימים. כמה ימים זה החזיק?

יפה.

אז הם לא אנטיים בכלל.

או שקשה להם עד ש... זה החזיק כמה ימים, ואחר כך מישהי שאלה אותי בקיבוץ, תגידי, שולמית,

זה לא את שמת את הדבר הזה שם בלובי?

אמרתי לה, כן. אז היא אמרה לי, את יודעת, זה כל כך היה יפה,

כל כך מצאה חן בעיני הברכה והלשון הרע הזה.

מי הוציא את זה?

היא אמרה לי שהיא חושבת שמישהו זרק את זה לפח.

כבוד הרב, הפח הוא בגודל כזה.

התחלתי לנבור בתוך הפח, פחדתי כי זה דברי קדושה.

אבל השבח האלה זה לא היה,

זה לא היה שם, אבל, כנראה מישהו קיפל ולקח הביתה לתלות בסלון. הלוואי, הלוואי.

בכל אופן, בהזדמנות חגיגית זו,

הבעל שלי, אתה זוכר שאנחנו דיברנו ואתה התקשרת אליו?

אני אמרתי לך שלא כדאי לך להתקשר אליו.

הבעיה היא שהוא תמיד ישן.

הוא הגיע לכאן היום. איפה הוא? איפה הוא? הוא הלך הביתה. למה? כי הוא חיכה וחיכה וחיכה וחיכה,

ולצערי הרב הוא הלך, והיה לי נורא מזה. אולי הוא חזר. ואני מאוד מאוד, אם לא כרגע דיברתי אתו, אני ביקשתי ממנו בשקט, בטלפון עכשיו.

התחננתי לפניו שהוא יבוא.

לא רוצה לבוא, מה לעשות? טוב, עוד פעם נחכה.

אני כל כך ביקה, אני כל כך, אבל בואי תשמעי ממני. את רוצה להציל את הקיבוץ? תשמעי ממני. אני רוצה להציל קודם את הבעל שלי, את הבעל שלי. טוב, טוב, טוב, יגיע.

אבל בואי תתחילי עם הקיבוץ, תמשיכי לחלק, לא אכפת לך שיזרקו אפילו.

כן. שיזרקו. שיזרקו.

אני אומר לך שבסוף, אם תתפסי,

חמש משפחות

הפכת קיבוץ.

הם יעשו את הכול אחר כך.

את תהיי כמו מנצחת. גם ביקשתי מהמזכיר שלנו שאתה תבוא אלינו. או,

זה אני מוכן.

אז הוא, ביקשתי, ביקשתי, התחננתי. מה הוא אמר?

אז ככה, לפני שלוש שנים אחד החברים שלנו, אחד הבחורים שלנו, חזר בתשובה,

והוא התחתן,

זאת אומרת, הוא ביקש להתחתן בקיבוץ

והוא שם מזוזה בחדר אוכל.

אז היה בלאגן, הוא התחתן עם המזוזה. זאת אומרת, המזוזה הייתה, והוא התחתן באמת, כדת וכדין, כמו שצריך.

היום הוא חרדי ממש, אבל הוא עזב כמובן את הקיבוץ.

והיה כזה בלאגן עם המזוזה. כזה בלאגן היה. כל כך הם מפחדים מהמזוזה?

אז ככה, זה היה איזה חבר אחד שאיים שהוא מוציא את המזוזה,

אבל המזוזה נשארה.

תגידי לי משהו. וכשאני נכנסת לחדר אוכל, מנשקת. אני מנשקת את המזוזה. תגידי לי משהו.

ומה אמר המזכיר?

אני יכול לבוא או לא? אז זהו, המזכיר אמר לי, את יודעת מה? אז תביאו אותו אלייך הביתה.

אמרתי, אין לי בעיה, שיבוא אלי הביתה, אבל אין לי מקום.

אתה יודע כמה אנשים יבואו, כמה אנשים יבואו. זה לא הולך.

זה לא ילך ככה. אז מה הוא אמר?

אז הוא אמר לי, שולמית, את זוכרת מה שקרה עם המזוזה?

אני לא מאמין שאפשר להביא אותו.

אני לא מאמין. למה? שעשה שאלה?

איזה שאלה? ישאל את חברי הקיבוץ מי. אז זהו, לא, לא. יש איזושהי ועדה,

והוא אמר לי שהוא בטוח במאה אחוז שהם התנגדו.

בכל אופן,

תדע שאני מאוד מאוד מאוד הייתי רוצה שתבואו. תראי, אני לא הכניסו אותי לצה״ל,

אז אני הכנסתי את ההקלטות שלי לצה״ל,

ועכשיו, מה לעשות, בצה״ל רואים את ההקלטות, דיסקים, DVD, אתר האינטרנט, שפעה, אתם, את ההקלטות שלך באמת אני מחלקת בכיבוץ. הלאה, לא להפסיק.

אני מחלקת בכיבוץ. עד שהוא יבוא אלייך, תגידי, שולמית, אפשר להביא אותו אולי?

הלוואי. בכל אופן, את הברכה שבירכת את הבת שלי, אתה זוכר?

כן. את הברכה,

השבח לאל.

אני מרגישה, אני מרגישה כבר את ה... שהיא מתקרבת.

כן, אני מרגישה.

היא הייתה לפני, בחגים היא הייתה,

היא צמה ביום כיפור, אה, אשראי.

והיא אמרה, אמא, אבל אני לא אבוא לבית-כנסת.

אני לא אבוא, אני לא יודעת, אני לא אבוא לבית-כנסת.

אבל בנעילה, כשהייתי בבית-כנסת, היא באה.

יפה.

כן, היא באה לנעילה.

היא ביקשה ממני גם שאם אני יכולה להקנות לה כיסוי לכלה. נפלא.

ותדע לך שזה דבר גדול מאוד, זה צעד גדול מאוד בשבילה. נכון, אני מסכים. צעד גדול גדול. מזה שמה. בכל אופן, בהזדמנות אני רוצה ברכה.

ברכה לשלום-בית עם הבעל שלי. מה השם?

קודם כול עם הבעל שלי, נכון. זבולון?

נכון, יפה.

זבולון בן? לא זבולון,

עוזי בן-יבניאלה.

אז איך זה יפה?

שיחזור בתשובה, שיהיה שלום-בית, שלא יציק לי.

עוזי בן-יבניאלה,

השם יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה עם כל הקיבוץ.

עכשיו את הבת שלי ואת הנכדים, את מירב בת שולמית. מירב בת שולמית וילדיה תזכה לשוב בתשובה שלמה עם בעלה.

אמן. אמן. תודה רבה.

פה יש אישה שיושבת על המדרגות וממתינה הרבה זמן.

גם אני?

גם אני?

גם אני?

כן, אפשר לתת לה פה את המיקרופון?

ערב טוב.

קוראים לי גליה נוגה, ואני מעפולה.

ובהקשר לשאלות שנשאלו פה על-ידי בחורים לפני,

רק ממקום קצת אחר, כי כמו שאתה רואה אנחנו קצת נמצאים בדרגות קצת אחרות,

שאלה שמטרידה אותי המון זמן,

וקיבלתי עליה המון פעמים תשובות,

אבל פשוט אף אחד עוד לא הספיק לתת לי תשובה שסיפקה אותי.

גם בתקופת השואה נרצחו ונטבחו שישה מיליון מבני עמנו,

וחלקם, אולי לא הגדול, לא היו מתבוללים, וחלקם הגדול היו צדיקים.

ונכון שנתת תשובה בהמשך לבחור כאן, שהקדוש-ברוך-הוא לפעמים מעניש גם את הצדיקים כדי לכפר.

אבל בדור שלנו היום,

שזה דור באמת שלא רואים כל כך נסים, למעט הנסים הגדולים שקרו עם הטילים,

דור חוטא ודור של סדום ועמורה,

אבל יחד עם זאת כל האנשים שסובלים ועוברים ייסורים ומקבלים צרות בחיים שלהם,

זה לרוב, אם נסתכל טוב, זה אנשים שכן מכירים את הקדוש-ברוך-הוא ועובדים אותו ומכבדים אותו ועושים כל מה שרק צריך,

ובעצם כל אלו שבמצעד הגאווה לא קורה להם כלום. ובמלחמה האחרונה, ואסור להגיד, כי זה בני עמנו וזה עם ישראל,

ובמלחמה האחרונה, כשאנחנו קצת הלכנו להתאוורר מהטילים, ראינו בבית-קפה אנשים שישבו שהדבר הכי קשה שהיה להם היה לבחור בין נס-קפה, או הפוך, או לאטה.

ובעצם אנחנו כאילו התפרדנו בין העמים,

והעם שהיה בצפון ספג, ובעצם אלה שהיו במרכז, בכלל זה לא דיבר אליהם ולא קיבלו כלום.

וגם ברמה האישית, ואני מכירה המון סיפורים, ואני אישית, יש לי סיפור מאוד קשה ומאוד עצוב של המון שנים,

ואני רואה שכמה שאנחנו מקבלים יותר וכמה שאנחנו מתחרדים יותר,

המכות שאנחנו מקבלים הן הרבה יותר קשות, והשאלה היא למה.

והתשובה של צדיק ורע לו ורשע וטוב לו לא מספקת באיזשהו מקום.

וגם התשובה שלאורך כל הדורות, אהרן הכהן איבד ורבי מאיר איבד, וארי הקדוש היה צעיר מאוד, ורבי עקיבא,

ולאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל כל כך הרבה סבל וכל כך הרבה צער דווקא היה אצל האנשים שהיו יותר צדיקים.

ויותר חזקים ויותר מאמינים אבל זה לא מספק באיזשהו מקום אתה רוצה בן אדם שמאמין מצפה שהקדוש ברוך הוא ייתן לו שקט וייתן לו נחת

שמעת על סיירת גולני?

כן. סיירת אגוז?

כן. סיירת שקד?

כן.

סיירת פיסטוק? לא.

יפה, אז בואי תשמעי

מי שהולך לסיירת

אז מתישים את כוחו בגלל שהוא בסיירת.

ובאותה שעה יש שקמיסטים שבוררים בין ופלות

ובין שוקולדים.

אבל מה לעשות, אלה שקמיסטים ג'ובניקים,

ויש אנשי סיירת.

יש סיירת מטכ״ל,

אצל הצדיקים יש אותו דבר. מי שבסיירת של הצדיקים,

אז כל הזמן הוא צריך לעמוד במצב של ייסורים וניסיונות

כדי שכשיגיעו זמנים של המשימות הקשות,

אז הם יוכלו לעמוד בהם ויוכלו להנהיג את העם.

אבל אלה שהם לא כאלה, אז הם בשקם.

אז זה דבר אחד. דבר שני שאת צריכה להבין,

את אימא כבר?

אני אימא לארבעה ילדים. יפה.

את הילדים הקטנים שלך מדי פעם, על כל לכלוך קטן שיש להם, את אומרת, למה התלכלכת מתוק,

לוקחת מנקה אותו,

לך לך את הבגן מחליפה, לך תחליף מתוק, או שאת מחליפה לו.

אם זה תינוק אז את מחתלת אותו ושוטפת אותו ועוד פעם ומקפלת אותו ומזיזה אותו. מה את מטריחה את התינוק? תני לו, עשה קצת, אז מה יש?

שיישאר עם זה קצת. לא, את לא מוכנה שהוא יישאר, לא עם ריח ולא עם לכלוך.

על המקום את מנקה אותו.

גם הקדוש ברוך הוא, הצדיקים שלו,

זה אלה שהוא שומר אותם תמיד בנקיות.

אם היה להם איזה לכלוך, ולו קטן ביותר,

שלא מקפידים אצל אדם גס.

אדם גס מהרחוב,

אדם שעובד עם בגדים של טכנאי או מכונאי,

אז אדם כזה לא מנקה כל פעם את הבגדים, הוא הולך איתם שבוע-שבועיים, כי זה עם גריז והכול,

לא מנקים אותו.

אבל אחד שהוא צדיק,

ילד חשוב,

כל הזמן מנקים אותו. אז הקדוש ברוך הוא דואג כל הזמן לנקות את הצדיקים.

כחוט השערה הוא מדקדק אצלם.

שיהיו ניגים תמיד.

כבוד הרב, אני אספר סיפור שהוא הסיפור שלי, שאני בטוחה שאנשים ישמעו אותו פה. השאלה מה יעזור. לא, הוא יעזור, כי במקרה הזה, למה? אני אספר,

כי אני רואה שאנחנו בסופו של דבר מקבלים קטרוג מאנשים שהם לא דתיים.

לי יש ארבעה ילדים. הבת הבכורה שלי היא היום בת 15, שתהיה בריאה, חיה, מעיין.

כשהיא הייתה בת שנה וחצי גילו לה גידול שפיר בלסת,

שאכלה את כל העצם. זאת אומרת, אנחנו מגיעים לברכה בסוף.

לא, הברכה תגיע, כי בעזרת השם אולי ממך ומהקדוש-ברוך-הוא תבוא ישועה. אבל זה קשור לשאלה ששאלתי,

בגלל שבגיל שנתיים גילו לה גידול סרטני במוח מאוד ממאיר.

היא עברה ניתוח מאוד קשה,

ועברה אחריו עוד ניתוח,

שני ניתוחים בגיל שנתיים,

טיפולים כימותרפיים. אני אנסה גם לא להאריך בדיבור.

היינו משפחה מאוד חילונית, מאוד.

סמוך לגיל ארבע, כשהיא הייתה בת ארבע,

במהלך סוף הטיפולים הכימותרפיים שלה,

אנחנו לקחנו על עצמנו מאהבה לקדוש-ברוך-הוא, כי היא התחילה להבריא את שמירת השבת,

ובהתחלה זה היה בדברים יותר קטנים. לא דקדקנו,

אבל התחלנו לקבל ולבדוק אם בכלל קיים בורא לעולם.

כשגילינו שקיים בורא לעולם התחלנו לחזור בתשובה.

ואז, אחרי שקיבלנו הכול באהבה, נולד לי תינוק והוא היה בן שבועיים,

ואז פתאום השתתקו לה חצי הפנים שלה,

והסתבר שחזרה לה המחלה בצורה מאוד מפושטת בגזע המוח.

הילדה נכנסה בגיל ארבע לניתוח שלישי במוח, בגזע המוח,

ונותרה ממנו נכה.

אנחנו לא חזרנו בשאלה, ההפך, התחזקנו יותר.

אצלנו השבת זה יותר קשה מבימי השערים,

אצלנו התפילות שלנו קוראות את שערי שמים, אני משוכנעת.

אבל כל פעם חטפנו עוד מכה ועוד מכה ועוד מכה, ולא התייאשנו.

ותמיד הודינו לקדוש-ברוך-הוא על מה שנתן לנו, למרות שהיו דברים גם אחרים שהיו מאוד מאוד קשים.

לפני חמישה חודשים אני ילדתי.

בלידה נימטתי. אני איבדתי את ההכרה, אני בלטתי את הלשון. נולדה לי תינוקת שהייתה במצוקה נשימתית,

והיה נס משמים. אני, דקה לפני שאיבדתי את ההכרה, אמרתי, שמע ישראל,

ואמרתי את שיר למעלות, ונפחתי את נשמתי.

בארבע הדקות שאיבדתי את ההכרה נולדה לי תינוקת. הרופאים לא ידעו להסביר איך נוצר נס שלא הייתה לידה, ופתאום נהייתה לידה, בארבע דקות,

בלי שום עזרה רפואית,

והייתי מאושפזת המון זמן. כשחזרתי הביתה עם ילדה נוספת,

פתאום התחילו בעיות עם הגדולה.

לפני שלושה חודשים גילינו שהגדולה במצב מאוד קשה, והמחלה חזרה לפעם שלישית בגזע המוח,

מפושטת בעמוד השדרה, מפושטת בבלוטות התריס, והסיכוי שלה להחלים הוא אפס.

אחרי שניסינו בכל העולם למצוא רופא שייתן פתרון,

ניסינו בעשרות-אלפי דולרים לתת פתרונות, כי קופת-חולים לא הסכימה לממן שום טיפול עבורה.

אני היום אומרת, איפה הקדוש-ברוך-הוא? 13 שנים אנחנו מתייסרים ועוברים גיהינום ובולעים את הכול ואומרים תודה,

אבל איך יכול להיות שבן-אדם שעושה ועושה,

ואנשים, אני לא אעיד על עצמנו ואני חושבת שאנשים אחרים יוכלו, לא פה,

כי אני לא גרה כאן,

אבל בסתר עשינו, אנחנו עושים עשרות דברים.

אנחנו נכנסנו ספר תורה,

אנחנו עשינו תיקון כרת, אנחנו עשינו סעודות אצל פה ליועץ,

אנחנו מקושרים לכל הרבנים הכי גדולים, ואנחנו לא מעשרים, אנחנו מחמשים.

אז אני שואלת, איפה הקדוש-ברוך-הוא? למה היסורים האלה? למה את אותם אלה שחוטאים, למה אותם הוא לא מעניש? למה אותנו באים אנשים שהם חילוניים לגמרי,

וההפך, מקטרגים, כי אומרים, אלה שעושים,

זה מה שקורה להם. איפה הוא?

זהו.

קודם כול, אף פעם אל תשאלי שאלות, שהוא לא יראה לך איפה הוא.

זה דבר אחד.

דבר שני, את צריכה להבין

שאברהם אבינו היה יותר צדיק ממך

וגם מבעלך,

ואברהם אבינו, למרות שהיה יחיד מול עולם שלם שהוכיח את כולם שאין עבודה זרה וצריך לאהוב את השם יתברך כי כולו חסד,

זרק אותו נמרוד לכבשן האש.

זה מה שמגיע על צדיק כזה שהוא יחידי בעולם ונלחם בשביל הקדוש ברוך הוא שיזרקו אותו לכבשן האש לעיני כולם, וכולם יצחקו ויגידו,

הנה,

זה שחושב שיש אלוקים נראה שיציל אותו עכשיו,

והוא יצא משם החי.

זאת אומרת שהבת שלך שלוש פעמים בגיל כזה רך,

עברה כבר פעמיים את מסע המוות הזה ויצאה חיה.

עכשיו היא פעם שלישית

עוברת אותו דבר. יש כאלה לא מחזיקים את זה אפילו פעם אחת.

ובכל אופן היא מחזיקה את זה משום מה.

את אומרת שאת בעצמך מתת,

והקדוש ברוך הוא החזיר אותך, ואף אחד לא מבין איך בעצם נולדה הבת הזאת,

וכן הלאה.

את רואה שבתוך הדין יש חסד.

את לא מבינה למה.

את לא מבינה, הרבה לא מבינים.

אברהם אבינו לאחר מכן נזרק לכותא 14 שנה

להיות בתוך הכלא.

אחר כך זרקו אותו מהמדינה.

אחרי שזרקו אותו מהמדינה היה צריך להתחיל בגיל 75,

לך לך מארצך ומולדתך.

עשר ניסיונות, עשרה ניסיונות נתנסה.

האחרון שלהם בגיל 137. בת כמה את?

בת 38. 38. יש לך עוד 100 שנה לעבור ניסיונות,

אם תחי עד אז.

והוא בגיל 137, נגד כל מה שהוא חינך את העולם,

אומר לו הקדוש-ברוך-הוא, לא אתן לבן שלך סרטן,

אתה תלך לבד.

תיקח עכשיו סכין גדולה מאכלת

ותשחט אותו אתה.

והוא לא שאל איפה הקדוש-ברוך-הוא,

שפרסמתי אותו 137 שנה בעולם,

שהוא לא רוצה זבחי אדם

והוא רוצה רק חסד לתת וטובות,

ואני מתבקש,

אני,

אברהם העברי שעומד בחבר אחד מול כל העולם,

וממני מבקשים שאת הילד שהבטיחו לי שביצחק יקרן חזרה אותו לשחוט?

הוא לא שאל שאלו.

ובשביל זה יצאה האומה הישראלית.

כי אם הוא היה שואל פעם אחת שאלה,

לא היינו פה.

בכלל לא היינו פה.

זה הכוח של אמונה.

והאמין בשם

ויחשביה לא צדקה.

זאת אומרת, אברהם אבינו לא הרהר אחר מידותיו של הקדוש-ברוך-הוא. וזרק אברהם?

מה אם יצחק לא התייסר ולא רדפו אותו כולם?

ויעקב לא התייסר ולא עבר צרות?

ולא היה לו את עשו שרדף אותו כל ימיו?

ולא היה לו את לבן ששיקר אותו?

ולא היה לו את מעשה-דינם עם שכם בן-חמור?

ולא הייתה לו מכירת יוסף שמכרו לו את הבן?

וכאילו הרגו אותו והביאו לו את הזאב, והוא בכלל לא מת?

מ-22 שנה הוא סבל?

בשרה לא הייתה עקרה 90 שנה? ועוד יוצא לה בן ישמעאל, היא נתנה להגר שהיא תביא מהצדיק בן.

בסוף יוצא לה בן, מצחק, עובד עבודה זרה,

עבודת כוכבים, שפיכות דמים,

עריות. מה לא עשה הילד הזה, ישמעאל?

היא בגיל 90 מביאה את יצחק, ואחרי זה אומרים לה שעקדו.

שטן בא ואומר לה, באותו רגע פרחה נשמתה.

נו, זה מגיע על צדיקה כזאת שהעמידה את בית ישראל.

והאבות הקדושים והאימהות לא סבלו כל יום מחייהם.

מהצירוף שהם עברו יצאנו.

אומה כזאת שיכולה לסבול למעלה מארבעת אלפים שנה מאז אבותינו הקדושים, זה רק בזכות האבות הקדושים,

שהם אבות סימן לבנים,

והם נתנו לנו את הכוח בגנים שלנו שנוכל לעמוד.

אבל אנחנו עושים שאלות של גויים.

למה יאמרו הגויים?

איה אלוהיהם.

למה יאמרו הגויים? יהודים לא אומרים למה.

יהודים אומרים נעשה ונשמע.

השם נתן, השם לקח, אי-שם השם מורך.

אם הוא נותן פיקדון,

הוא יכול לקחת אותו מתי שהוא רוצה.

אבל אני שואל אותך, אני בעד שזה פיקדון, אבל אני שואל אותך שאלה.

בן-אדם חייב לבנק הרבה כסף.

ויום אחד הוא בא ואומר למנהל הבנק,

תשמע, אני מודה בחוב, אני מוכן לשלם,

תפרוס לי את זה בתשלומים.

ויש אחד אחר, חייב יותר ממנו,

והוא לא מודה בכלל בחוב.

לא מודה בחוב.

אז הוא אומר, אני לא מבין.

למה כל פעם שולחים לי את התשלומים-תשלומים,

ויש אנשים שחייבים, שאני יודע, חייבים יותר ממני,

ולא גובים מהם כלום?

את עודדת בחוב?

מרגע שעודדת בחוב מה קורה, אומרים, טוב, תתחילי לפרוע.

את חייבת.

היו לך הרבה שנים שאת לא היית דתייה, אמרת.

היו הרבה שנים שחיללת שבת.

היו הרבה שנים שאכלת כל מה שרצית.

היו שנים שאת חיית שלא בטהרה.

מה עם כל זה? על חילול שבת זה סקלה,

על טהרה זה כרת,

ועל כל שבת זה כרת. איפה כל המיטות האלה שהתחייבת בימי חייך ולא שילמת מאומה?

איפה זה?

אז לפי מה שאתה אומר, עכשיו הוא מתקזז אתי בבת שלי? הוא לא מתקזז, הוא בוחן אותך,

כמו את אברהם אבינו.

אפילו שאברהם אבינו,

אחרי שהכיר את השם מעצמו והיה מוכן להישרף על קידוש השם,

למרות כל זאת, הניסיונות התחילו אחרי שהוא בן 75,

הוא כבר פרסם את השם בכל העולם.

אז התחילו הניסיונות. עכשיו נראה אותך, שאתה כבר בפנים.

בוא נראה אם אתה תמשיך עם ניסיונות.

זה לא חוכמה לקבל את האלוקים שהוא כל הזמן רק טוב ונותן ונותן. החוכמה לעמוד בשעת הניסיון,

זו החוכמה.

אישה נאמנה לבעלה זה לא רק מתי שיש לו כסף.

כשאין לו כסף, היא אומרת לו, יאללה, לך, חפש את החברים שלך.

את יודעת כמה סיפורים כאלה אני מכיר?

לא.

לא?

אז ככה זה. הנאמנות נבחנת בשעת הניסיון.

אם את נאמנה לדרכך ונאמנה לשם יתברך,

אז תעמדי בניסיונות,

מה שלא ייעשה.

ואת לא צדיקה כמו רבי יוחנן.

אני רחוקה מלהיות צדיקה, אני לא מרגישה לי צדיקה. רבי יוחנן, היו לו עשרה ילדים,

והוא איבד אחד אחרי השני,

ונשאר לו מהאחרון, רק עצם אחת הוא לקח את השן

של הבן שלו,

וכשהוא היה הולך לנחם הבנים,

היה אומר להם, אתם איבדתם ילד אחד,

אני באתי עשרה,

ומכל העשרה מה שנשאר לי זה רק השן הזאת.

וקיבלתי תנחומים.

קבלו תנחומים.

זאת אומרת,

אנחנו אפס אפסים לעומת הצדיקים שאני מדברת, שהם קיבלו את הכול באהבה.

באהבה. רבי מאיר איבד שני ילדים בשבת אחת.

שבת אחת רבי מאיר בעל הנס, שני ילדים.

איוב, שהיה צדיק, שה' מעיד עליו שאין צדיק כמוהו בכל הארץ,

איבד עשרה במכה אחת.

אז מה אנחנו בכלל באים ומדברים?

אם אנחנו היו נותנים לנו מה שמגיע לנו,

האולם הזה היה מתאדה.

לא היה אף אחד.

אבל הקב' ברוך הוא ברוב רחמם.

קם ומחכה.

נתתי דוגמה, בן-אדם הולך ברחוב,

יבוא אליו מישהו וייתן לו סטירה, הוא ימחל לו?

לא ימחל לו.

אבל הוא אומר לו, סליחה, טעיתי. חשבתי שזה מישהו אחר. סליחה,

טעיתי.

הוא אומר לו, אתה יודע מה?

בסדר, פעם אחת לא נורא.

טאח, נותן לו עוד אחת לצד השני.

מה עכשיו?

הוא אומר לו, התפלק לי.

זה התפלק, זה לא...

אחרי שהוא אומר לו, אוקיי, יאללה, מחור לך, תעוף מפה, אבל בום, נותן לו שתיים לפנים.

נו, יוותר לו?

שלוש מכות הוא לא מוותר, רודף אחריו

עד שהוא משכיב אותו.

למה? שלוש מכות בסך הכול.

עכשיו תפריטי כמה עוונות עשית לקדוש ברוך הוא,

שבשעה שהוא נותן לך נשמה,

את משתמשת עם הנשמה שהוא נותן לך נגדו.

תארו לכם דוקטור,

רואה בן אדם שרוע על הרצפה באמצע הכביש,

בא,

בודק, אין נשימה, עושה לו הנשמה,

13 שעה עומד עליו,

בסוף ההוא מתחיל לנשום,

פתאום הוא רואה את הדוקטור מעליו,

טאח, נותן לו סטירה.

מרוב מאמץ,

תעלף ההוא עוד פעם.

הוא עושה לו עוד פעם נשימה,

עוד פעם הנשמה, 13 שעה,

האומץ עורר, עוד פעם תפו, פאח, עושה לו עוד אחד.

הוא יעיר אותו עוד פעם?

הוא יגיד לו, קדיש, יאללה, תישאר פה,

מה זה, אני עובד בשביל זה?

אדם עושה עבירות, אדם עושה עבירות כל היום.

הולך לישון, הולך לישון,

מה היה צריך הקדוש ברוך הוא להגיד לו? ביי ביי,

אתה לא קם בבוקר, ביי ביי, אתה נשאר אצלי.

לא,

מעיר אותו עוד פעם.

קם, לאן הוא הולך?

עוד פעם, לתת מכות, לעשות כל מה שהוא רוצה.

חוזר ראשון,

הקדוש ברוך הוא יגיד לו, ביי ביי, אתה לא קם בבוקר,

עוד פעם נותן לו.

כמה סבלנות,

מה זה?

זה לא רחמים? שואלים איפה הקדוש ברוך הוא?

אוי ואבוי אם הקדוש-ברוך-הוא יראה איפה הוא.

היה אחד ששאלו אותו התלמידים שלו,

רבנו,

במה ארחת הימים?

היה מבוגר, עבר מאה.

אמר להם, לא שאלתי שאלות הקדוש-ברוך-הוא.

אמרו לו, מה זה, סוד אריכות ימים?

אמר להם, כן, אם שואלים הרבה שאלות,

אי-אפשר לתת פה את כל התשובות. מעלים אותן למעלה לראות, אבל לא מחזירים.

אל תשאלו אף פעם שאלות על הקדוש-ברוך-הוא.

קבלו את הכול באהבה ותבינו שזה המינימום של המינימום, וחסד,

וחסד.

עכשיו, בואי אני אגלה לך כמה סודות שאת לא יודעת.

את שמעת פעם על הגלגולים,

סוד הגלגולים?

ילדה בת שנתיים שצריכה לעבור ניתוח בגזע המוח,

זה לא על עכשיו, כי היא עוד לא עשתה שום עבירה, נכון?

אז למה היא מקבלת את זה?

בגלל גלגול קודם.

עכשיו, למה הביאו את הילדה הזאת אלייך?

בגלל שאת אימא אוהבת,

ואת אימא שרוצה לעשות מצוות, ואת אימא שחוזרת בתשובה, וכל הכבוד.

אבל גם צריכים לפרוע ממך איזה צער וייסורים בשביל לנקות קצת את החשבון שלך.

אז לא בגללך היא סובלת,

היא סובלת בגללה מגלגול קודם.

מביאים אחת כזאת אלייך,

את מתקנת על ידי זה שאת מקבלת את הצער באמונה,

והיא מתקנת את הגלגול הקודם שלה, כי משפטי השם אמת צדקו יחדיו.

אז מה עושה הקדוש-ברוך-הוא? מביא את זאת אלייך ואל בעליך בשביל שאתם תנקו ותתקנו את מה שאתם חטאתם, עוויתם ופשעתם.

לא שהיא סובלת בגללכם, לא.

בגלל גלגול קודם שלה.

זה היה יכול להיות אצל אמא אחרת,

אבל מן השמים החליטו שזה יהיה אצלכם.

עכשיו, מה יהיה סוף העניין? זה תלוי מה שהשם ידוע לפניו ומה שתעשו.

יש משהו שאנחנו יכולים לעשות. הכול אפשר לעשות, אבל רגע, צריך להבין את הפרינציפ.

כשמבינים את הפרינציפ, זהו.

אם עכשיו חלילה קורה שמישהו נפטר מן העולם וזה היה תיקון שלו והוא בא בגלגול רק בשביל לתקן,

אז מה חשבת שקורה?

אם הוא תיקן, הוא עולה לגן-עדן.

אז מה העניין?

להישאר 70 שנה ולהגיע לגן-עדן?

אם אפשר להגיע אחרי שנתיים לגן-עדן?

הרי מי שנמצא שם, את צוחק.

מה אני צריך להיות תקוע פה אם בעצם אני הולך לקבל את השכר?

אם היו יכולים להקדים לך את השכר,

לא תצטרכי לעבוד עד סוף החודש,

עד ה-30 או עד הראשון,

וב-15 כבר רוצים לתת לך את מלוא המשכורת בלי להמשיך לעבוד.

תתנגדי לקבל את השכר?

אם בורא עולם החליט להקדים לאדם את שכרו והוא הולך לגן-עדן מתוקן,

מה זה משנה באיזה גיל?

רק אנחנו, כאילו,

אנחנו מלאי רחמים ואנחנו בוכים, ילד קטן וזה, ואנחנו לא יודעים, חשבון שמים.

אבל חשבון שמים הוא רק לטובת הברואים.

אבל מה לעשות?

כמו שתיקחי או לקח ילדים לעקירת שן

והילד סורח,

ואת צריכה לסייע לדוקטור לתפוס את הילד או את הילדה בשביל שיעקרו את השן,

שהיא לא תסבול כל השבת או כל השבוע,

אין דבר לעשות, יש מצבים כאלה.

וכשלוקחים בת ללדת,

אז מה?

אז אמא לא בוכה איתה ביחד,

אבל יוצא ילד לעולם.

אז נכון, כרגע זה כאבים,

זה כואב, זה צער,

אבל בסוף יוצא משהו טוב.

גם פה, במקרים כאלה,

אנחנו רואים רק את הצער, אבל מה התוצאה מזה?

מה התיקון מזה?

זה אנחנו לא רואים.

יש כאלה למעלה, לפני שיורדים לעולם, מתחננים שבמקום גיהינום שהם יהיו,

שימירו להם את זה לגלגול.

הם ביקשו,

והם מגיעים לעולם הזה בגלגול בשביל לתקן,

והם תיקנו ויוצאים מפה.

אז זה יכול להיות פעם במשפחה כזאת, פעם באחרת,

בית החשבון, הקדוש ברוך הוא יודע לסדר.

אז מה אנחנו שואלים שאלות?

אנחנו באים באמצע הסרט.

אנחנו בכלל לא יודעים מה היה בהתחלה.

הבנת?

כן, הבנתי.

עכשיו, מה לעשות?

מה לעשות?

יהיה.

את הולכת בצניעות קבוע?

לא תמיד.

לא תמיד?

למה?

אמרת שחזרתם בתשובה בשבת שלכם יותר מ-100 שערים.

כן, אבל כיסוי ראש אני הולכת רק בשבת.

ומה עם ימות החול?

אני בעיקר בבית מטפלת, ואף אחד לא ראוי אותי, אז אני לא עם כיסוי ראש בבית.

הבנתי, אבל טוב להגיד את עצמך בצניעות תמיד.

בעזרת השם. מוכנה?

בעליך פה?

בעלי לא פה. בבית עם הילדה, כי במצב מאוד לא טוב.

הבנתי.

הוא הולך עם ציצית?

בעלי הולך עם ציצית, הולך לבית כנסת,

מתפלל כל יום מניח תפילין, שבת כל יום בבית כנסת,

כל יום הוא קורא את כל הפרק בתהילים של כל יום,

סיפורי צדיקים.

הוא לא לומד קבוע?

הלימוד שלו מתבטא בקריאת תהילים כל יום.

מה הוא עובד?

עכשיו בארבעה חודשים, בגלל שהמצב קשה עם הילדה, הוא כבר לא עובד, אבל הוא עובד עם המשפחה במסעדה.

הבנתי.

הוא יהיה מוכן ללמוד שעתיים, את חושבת, תורה כל יום?

כן.

אוקיי, זה חשוב מאוד. את תהיי מוכנה ללמוד גם מוסר

חצי שעה כל יום?

בעזרת השם, כן.

ספר שערי תשובה של רבנו יונה, שמעת עליו?

ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

אוקיי.

עכשיו בואו,

יופי, אשריך. עכשיו בואו נעשה משהו.

להציל נפש מישראל.

הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

מידה כנגד מידה.

בואו נעזור לה ונעזור לילדה, בעזרת השם יתברך, שיתקדש שמו יתברך.

אמן. איך עושים בשביל שיהיה מידה כנגד מידה? יש לי הצעה.

כל יהודי ויהודייה פה, שיהיו מוכנים

לקחת על עצמם לזכות את הרבים

במאה תקליטורים של DVD.

שיחולקו לאנשים חינם על מנת

שיכירו את הבורא ויתקרבו אליו.

אם נצליח, בעזרת השם יתברך, להחזיר כמה יהודים בתשובה, זכות המצווה הזאת

של יהודים שקיבלו את חייהם במתנה, שחלילה היו צריכים ללכת למקום לא טוב,

ביזכו לגן-עדן,

הזכות הזאת חזקה וגדולה מאוד בשביל להציל את הילדה במידה

והגזירה היא לא בדם.

אם הגזירה ביתית, אנחנו יכולים להפוך את זה.

אם הגזירה חלילה בדם, אני לא יודע,

אז אי-אפשר יהיה להפוך את זה. מה זה הגזירה בדם, כבוד הרב? גזירה בדם זו גזירה שאינה חוזרת, שכך נגזר מן השמים, שהיא תבוא לאיקס זמן,

והיא הולכת. אבל אם הגזירה מותנית,

היא ביתית כמו שתית נמחה,

והגזירה מותנית במעשים שלך ושל בעלך,

בזכויות שצריכה אותה ילדה בשביל להמשיך ולהישאר בחיים,

וכל זה רק ניסיון בשביל שתעמדו בו,

אז אפשר להפוך את הגזירה.

וזכינו להרבה מקרים, עשרות מקרים של אנשים,

שאכן הגזירה הייתה ביתית והם חיו,

למרות שהרופאים אמרו שהם מתים.

אז אני מציע ככה,

100 DVD לפי עשרה שקלים

זה 1,000 שקל בעשרה תשלומים

או ב-20 תשלומים, 50 שקלים לחודש או 100 שקלים לחודש מכספי מעשר,

שיהיו לרפואתה של הילדה, מה שמה?

חיה מעיין בת-גלית גליה.

חיה מעיין בת-גלית גליה,

שה' ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

מהירה.

אמן.

מי אלה שרוצים לתרום לרפואתה של הילדה, בעזרת השם יתברך,

תרימו את הידיים גבוה, תתבוננו מהר ותחלקו. הנה, גם הרב שמה רוצה ולמעלה.

רק רגע, הנה פה עוד יהודי, תמסור לו גם כן.

תביא לי גם. כן, לעזור. אני צריך כמה יהודים שיעזרו במסירת טפסים ועטים, בזריזות.

תשימו לב, מי עוד מרים את היד? הנה, עוד יהודייה יקרה שמה.

זכורה לטוב מהרצאות קודמות. כן,

בבקשה.

כן, מי עוד?

מי עוד רוצה לזכות מה-DVD? הנה, פה ויז'ניצר, קובי. הנה, פה יש יהודי באמצע. תסתכל.

מה של הילדה? מה של הילדה? עוד פעם.

חיה מעיין, בת גלית גליה. בת גלית גליה.

כן. בזריזות למסור זה זכות גדולה גם לאלה שחותמים.

אלה שחותמים על הוראת קבע למטה החתימה למעלה יכולים לבקש ברכה,

שם ושם האימא ויקבלו ברכה.

כן, בזריזות, אם אפשר להעביר טפסים בין הקהל.

חזק חזק חזק חזק חזק חזק למעלה תמסור לו, כן?

חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק

יופי, בחוץ, בחוץ.

מה חזק?

ואיש אוזה יהיו? יא זוי, יא זוי, יא זוי, וולי יוכיב, בחזה.

הביא נשים וידק אוף, אוף יו יו יו, חזק.

הביא נגד הנשים וידק אוף יו יו, חזק.

טול חזק וחזק.

חזק וחזק וחזק.

ויויו יויו אלפי יחזור אלוהיו יויויו יויו חזק

ויויו אלפי יחזור אלוהיו יויויו חזק

חזק חזק ולחזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק ולחזק חזק חזק חזק, כן, מי ממלא פה הוראות קבע למסור לי שיקבל ברכה.

כן, אחרונים.

מי שלקח את הטופס שיחזיר לכאן.

חזק חזק חזק חזק.

כן, אחרונים.

למסור את הטופס של הוראת קבע לכאן, לרפואת הילדה.

כל הילדים אומרים מצליחים.

חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק מי שרוצה ללמוד שעתיים בתענית דיבור,

צהריים צהריים כל יום לרפואת הילדה יכולים.

בוא, הנה יש קוקו לרפואת הילדה.

קוקו לרפואת הילדה, קוקו תחזיק.

קוקו, קוקו, קוקו, גם ספקה.

מיתורים בשקיה קנאייתי למלאו,

גבשיות חזורים מיתורים בשקיה קנאייתי למלאו.

בריאות והצלחה, בר ואור, כל טוב והצלחה.

אזהרה ותשובה, ושירי בתורה, כל טוב.

סגיה קנאייתי למלאו, בריאות והצלחה.

כל טוב.

למלא את ההוראה ולהחזיר אותה לכאן.

רגע, נורית בת שרה, בריאות והצלחה וכל טוב לעבודתו ידבריו.

כן, עוד פסים.

נזכה לשוב בתשובה שלמה בהצלחה.

בריאות והצלחה, בריאות והצלחה.

זיוון הגון מהרה.

זיוון הגון מהרה.

בריאות והצלחה, בריאות והצלחה.

בריאות והצלחה. בסדר, בסדר.

עוד הוראות כאב עליך.

בריאות שלמה ואיתנה.

אדוני היושב-ראש,

כנסת נכבדה,

נכבדה.

דוד בן-ג'אן, בואה שלמה מהרה.

בריאות, הצלחה. כל טוב.

כל טוב.

בריאות והצלחה וכל טוב.

ברכה, יבנו.