טבריה - מגלגול לגלגול

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא כאילו

עוד שתיים.

אחת שתיים.

אחת שתיים.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, וה' עלינו וברחמו ירוויח. ההרצאה הזאת היא לרפואת דוד חיים בן עזת.

רפואה שלמה, זיווג הגון לשרון בן, מזל לרפואה שלמה, רפואה שלמה לפנינה, חנינה בת שלגיה ומזל בת מרים, ולהצלחת כל משפחת חורי.

אמן.

לעילול נשמת דוד חי בן איתו,

גרסיה בת אסתר, גרסיה בת פלורי,

רבי שבתאי שטרור בן דינה,

עמרם בן טורקיה,

אברהם שטרית בן זוהרה,

מנוחתם עדן,

ושושנה בת אורידה רפואה שלמה,

פנינה חורי,

מאיר חורי וכל המשפחה,

והצלחה, ויזכו לכל מיני דמיטיו,

ואת מרים ובעלה שיזכו בבנים זכרים ויצאו מעשי ידיהם.

אלה היו מארגני ההרצאה,

מגיע להם.

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו נמצאים

ימים ספורים לפני ראש השנה, תשס”ח,

וצריך להתכונן ליום הדין ולקחת אתנו כמה שיותר זכויות,

בשביל שנוכל לעבור את ראש השנה ולהיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים לאלתר.

הרבה צרות היו השנה לכלל האומה ובכלל לפרט,

וצריך עצות,

איך אנחנו ניצנים לפני יום הדין.

כשעם ישראל נכנסו לארץ,

בזמן יהושע בן נון,

נצטוו לא תחיה כל נשמה,

כיוון שכל ארץ כנען הייתה מלאה בעובדי גילולים,

והתורה אסרה לעבוד עבודה זרה,

וכמעשה ארץ כנען לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו,

מכיוון

ניתנה אפשרות

לשבעה עממים,

הכנעני, החיטי, היבוסי, הפריזי, הגרגשי וכו',

או להתפנות מן הארץ,

או להשלים ולקבל

דין גר תושב,

או להילחם.

הגרגשי

קם ועזב את הארץ לאפריקה.

האחרים נשארו בארץ ולא רצו לעזוב, ונצטוו. בני ישראל לא תחיה כל נשמה.

וכידוע,

שאול המלך שנצטווה להרוג את עמלק ואת אגג,

והוא השאיר רק את אגג,

הוא נענש מאוד והפסיד את המלוכה,

כיוון שעמלק צריך למחות את זכרו מן העולם,

והוא לא ביצע זאת.

הנה אנחנו מוצאים שבעניין לא תחיה כל נשמה בכיבוש ארץ-ישראל,

המרגלים שהגיעו לטור את הארץ הוחבאו בביתה של רחב,

וברחב זו

הייתה אישה

שעסקה

בדבר חמור ביותר

גם אצל אומות העולם,

מה שמוריד אותה לדיוטה התחתונה ביותר.

אבל היא הסכימה להציל את כל עם ישראל בכניסתם לארץ על-ידי הסתרת המרגלים,

וזאת מסיבה שהיא אמרה להם,

שמענו כי אוהב איש השם את מי ים סוף,

שמענו מה שהקדוש ברוך הוא עשה לכם.

זאת אומרת,

היא ידעה את המעלה של עם ישראל שהקדוש ברוך הוא מוליך אותם,

ומציל אותם יד אויביהם,

והיא גם ידעה את המעלה של הקדוש ברוך הוא.

אז למרות שהייתה עליה גזירה של עוד חיי כל נשמה,

בתקוותה היחידה היא ומשפחתה היה בית קברות,

מכל מקום

המרגלים הבטיחו לה שבשעה שייכנסו לארץ לא יפגעו בה בני משפחתה.

אבל יש דבר מדהים,

היא אמרה להם

כי ה' אלוהיכם הוא אלוהים בשמים ממען ועל הארץ מתחת.

אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, אמר הקדוש ברוך הוא לרחב,

את אמרת כי ה' אלוהיכם הוא אלוהים?

נא איכה בארץ.

זה שאת אומרת שהקדוש ברוך הוא אלוקים בארץ?

נו, זה מובן למה את אומרת. מי שרואה איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את עם ישראל,

נותן עשר מכות לפרעה, מוציא אותם ממצרים, בוקע עליהם את הים לשנים-עשר גזרים,

מוליך אותם במדבר, מאכיל אותם את המן.

ענן ה' הולך לפניהם יומם ולילה,

ענני כבוד חופים אותם, בעירה של מרים, כל כך הרבה נסים, כל כך הרבה ישועות.

אז ודאי שיש אלוהים בארץ שמנהיג.

אבל שמא בשמים ממעל? מאיפה את יודעת שאלוהים הוא גם בשמים ממעל?

אמר הקדוש ברוך הוא, את אמרת מה שלא ראו עינייך?

חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים.

מבני בניה של רחב היה יחזקאל הנביא,

שהוא אמר, נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים.

אישה גויה,

בדיוטה התחתונה ביותר,

עם גזירת לא תחיה כל נשמה, שאין שום צ'אנס שהיא תצא מזה.

אבל ההכרה שלה להכיר שהשם הוא גם בשמיים, לא רק בארץ,

שהוא מנהיג את כל הבריאה כולה,

מקנה לה לא רק חיים, אלא חיים נצחיים ומעלות אדירות של נביאים שיוצאים מחלציה.

נקודה אחת,

נקודת הבראשית,

במדרגת יחזקאל, כשראה את חזון המרכמה,

היא יצרה ובה נגנזה למשמרת דורות עד שנתגלה מבנה כשיושב על נהר כבר.

הנפש שלה, שהייתה משוללת זכות חיים, קורעת את סגור השמים ופותחת פתחים ליוצאי חלציה לראות מראות אלוקים.

אלה הן קצות אורחותיה של תנועת הנפש הנצחית.

אנחנו, יש לנו נפש.

אנחנו נבראנו כל הברואים כולם בצלם אלוקים.

המעלה של עם ישראל גדולה יותר,

שזכו לקבל תורה.

ואם נפש נצחית שנמצאת בגויה בדרגה הפחותה ביותר,

תנועה של הנפש,

הכרה באלוקים

ולדעת שהוא מנהיג את כל הברואים,

ולא רק בארץ אלא גם בשמיים,

יכולה לגרום למהפך כזה,

שממצב הנמוך ביותר יכולה לעלות לרום המעלות, להעמיד דורות של נביאים,

אין ערך לגודל הנפש שיש ליילוד אישה וליהודי בפרט.

זאת אומרת,

אדם שיימצא במקום הנמוך ביותר,

עם המעשים הגרועים ביותר,

אם רחב עלתה מאיפה שהייתה

לאן שהגיעה,

אין אחד שלא יכול לעלות ולהגיע לרום המדרגות.

אם רות המואביה יכלה להיות אם המלכות של דוד המלך שממנו יצא משיח צדקנו,

והיא באה לעולם

לבנותיו של לוט

שחיו איתו.

ומה אבא הביאו ילדים?

וקראו לה בן הנולד מואב שבא מאב.

אבל כיוון שהתכוונו לשם שמיים,

הנקודה הזאת של לשם שמיים הקטנטונת הזאת שהייתה,

הביאה לתוצאה שמואב יצמיח את רות,

ורות תביא את משיח בן דוד.

זאת אומרת,

אנחנו ודאי וודאי וודאי,

כשנולדנו יהודים,

יכולים להגיע למעלות גדולות ביותר, לאין שיעור.

כי נקודת הפתיחה שלנו גבוהה מאוד מאוד.

אז זה צריך לעודד אותנו מאוד,

בשביל לדעת שכשנמצאים לפני ראש השנה,

ואדם מסתכל בשנה האחרונה במעשים שלו שעשה,

יכול להיות שהוא מאוד מוכזב.

אבל אם הוא יחליט שהוא רוצה להתרומם,

הוא יכול להתרומם מהמקום הפחות והנחות שבו הוא נמצא,

ולהגיע למהפך לעילא ולעילא ולעילא.

עוד דבר,

כשעם ישראל רצו לכבוש את הארץ היו צרים על ערים.

יהושע כבש 31 מלכים,

ובאחד המקומות שמו שומרים בשביל להיכנס לעיר ולצור עליה.

העיר הייתה מוקפת פרדסים, וקשה לדעת את מבוא העיר מאחד נכנסים.

הכניסה לעיר הייתה דרך עץ לוז חלול שהיה שומר שם,

והיו נכנסים דרך הגזע-עץ הזה לתוך העיר.

השומרים שהמתינו בחוץ בשביל לראות כיצד להיכנס,

כתוב בספר שופטים, פרק א',

ויראו השומרים איש יוצא מן העיר,

ויאמרו לו, הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד.

בוא תשמע, בחור,

אנחנו הולכים לכבוש את העיר ולהרוג את כולם,

כי אנחנו מצווים להיות חיי כל נשמה.

אז בוא תראה לנו איך נכנסים לבפנים,

ואנחנו נעשה עמך חסד.

ויראם את מבוא העיר,

ויכו את העיר לפי חרד,

ואת האיש ואת כל משפחתו שילחו.

קיימו את דברם ולא נגעו בו, השאירו אותו חי עם כל בני משפחתו.

הפסוק הבא אומר,

וילך האיש,

ויהי בן עיר, ויקרא שמה לוז,

היא שמה עד היום הזה.

העיר הזאת, לוז,

400 שנה אחרי האירוע הזה,

שמואל אלנביש כתב את ספר שופטים,

אומר שהיא קיימת עד היום הזה.

בטניא, הילוז שצובעים בתכלת,

הילוז שסנחריב לא בלבלה,

נבוכדנצר לא החריבה,

ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה.

אלא זקלים שבעיר בזמן שדעתם קצה עליהם,

הם יוצאים חוץ לחומה והם מתים.

אותו בן אדם.

שראה להם את מבוא העיר,

מה זכה?

זכה להקים עיר שנקראה לוז, לו ולבני משפחתו ולצאצאיו,

ובזכות החסד שהוא גילה לעם ישראל את מבוא העיר,

בזכות זה הוא זכה

שבעיר הזאת היו צובעים תכלת לציצית,

וזה לא פשוט.

תכלת של ציצית עושים רק מדם חילזון שעולה אחת ל-70 שנה מים אוקיינוס.

וזה נדיר מאוד,

וצריך לחכות 70 שנה עד שיש הזדמנות לאסוף את החלזונות האלה על מנת לעשות מהן כמויות אדירות של תכלת.

הילוז שבא סנחריב ולא בלבלה.

סנחריב כבש את כל העולם והיה לוקח את התושבים של כל

מדינה ומחליף במדינה אחרת רחוקה בשביל שלא יוכלו להילחם בו ולא יהיו חזקים ומכירים את האזור והסביבה.

אבל את לוז הוא לא בלבל, השאיר אותם על מקומם.

ונבוכדנצר, שהחריב את ירושלים ואת בית-המקדש, את לוז לא החריב.

ואף מלאך המוות, אין לו רשות לעבור בה.

זה הכול בזכות החסד של אותו אדם,

אותו גוי שאמר לשומרים את במו העיר.

אבל מה קורה? איך מתים שם?

שם מתים רק אם קצה דעתם עליהם.

די, נמאס לו לחיות.

מרוב תענוג,

מרוב אושר,

אין צרות, אין בעיות, אין מחלות, אין שום דבר. הכול רק טוב, טוב, טוב, טוב, טוב, טוב.

די, לא יכול.

יוצא החוצה, חוץ לחומה,

ואז מלאך המוות עושה חגיגה, לוקח אותו.

למה לא נותנים למלאך המוות לעבור שם? אין לו רשות.

וזה 400 שנה היה קיים ומעיד על זה שמואל הנביא, עד היום הזה.

מה הוא עשה, אותו גוי?

חכמים נחלקו.

יש אומרים שהוא עשה את זה עם הפה, סימן להם ככה.

יש אומרים עם האצבע.

נראה להם עם האצבע, הנה נשמה.

אז תארו לכם, אם אדם עושה חסד עם כל ישראל,

בשביל שייכנסו לקיים את מצוות לא תחיה כל נשמה.

זוכה לכזה דבר בעולם הזה, מה מגיע ליהודי לעולם הבא?

על מצווה שהוא מקיים ועושה את רצון השם.

פה הוא עשה את רצון מי?

רצון השומרים שהמתינו בחוץ.

הם לא יכולים להעניק לו שכר. מה הם העניקו לו? רק חיים.

אמרו לו אתה, נעשה אתך חסד, לא נהרוג אותך.

אנחנו קיבלנו חיים בחינם,

עוד בלי לעשות כלום.

הנה, אנחנו חיים.

ואם אנחנו עושים את מצוות השם,

לא מצווה של שומרים, מצוות השם, וואי וואי, מה מגיע לנו?

אפילו מצווה אחת.

ואם אנחנו עושים חסד,

אם אנחנו מצילים יהודים,

וואי וואי וואי, מה מחכה לנו?

נחזור לזה.

מכל מקום גם הוא היה בגזירה שלא תחיה כל נשמה,

אבל בגלל שהוא עשה את החסד הזה הוא ניצל את בני משפחתו ולא מלזרעו,

היה שמורת טבע בעולם מעין עולם הבא,

גן עדן עלי אדמות, סגור ומסוגר,

שמלאך המוות לא עובר,

סנחריב לא מבלבל, נבוכדנצר לא מחריב,

ורק מתי שאתה רוצה למות, לפי בחירה,

אתה יוצא החוצה ומת.

מדהים.

מדהים.

טוב,

דבר נוסף.

בין מצוות התורה יש מצווה

להרוג את כל אנשי עיר הנידחת.

עיר הנידחת, עיר שכולם עובדי עבודה זרה,

והם לא רוצים להיות כפופים למצוות ה',

גם הגויים מצווים לא לעבוד עבודה זרה בשם המצוות בני נוח.

אז כיוון שהם לא חוזרים בהם, יש מצווה להורגם.

אבל מי שהורג כל כך הרבה אנשים הוא הופך להיות אכזר.

כי אם אדם כל הזמן הורג, הורג, הורג, הורג, כבר אין לו רגש לזה, הוא הופך להיות אכזר.

אז התורה מבטיחה,

אומר הקדוש ברוך הוא,

ונתן לך רחמים ורחמיך.

הקדוש ברוך הוא אומר,

אתם עושים את המצווה שלי לקיים את מצוותי,

מכיוון שאתם הולכים לקיים את המצווה שלי,

אתם בטבע תהפכו להיות אכזריים.

אני מבטיח לכם שאני אשנה את הטבע בחזרה למרות שאתם

הפכתם להיות אכזריים. אני אשנה את הטבע בחזרה ואני אתן לך רחמים

ברחמיך, ואז אני אוכל לרחם עליך.

מה זה תלוי הא בהא?

למה ונתן לך רחמים ורחמיך?

ונתן לך רחמים.

יחזיר לך את הרחמים שתהיה רחמן ולא תהיה אכזר.

פתולוג,

בפעם הראשונה שהוא מטפל בגופה הוא מתעלף,

הוא לא יכול לראות דבר כזה.

אבל אחרי זה זה כמו לחתוך עופות, שניצלים.

היום אישה לוקחת עוף, תיק, תיק, תיק, תיק, מסדרת אותו,

אין לה בעיה עם זה.

אדם הופך להיות בטבע אכזר, כבר אין לו.

השם אומר, אני אתן לך רחמים. בשביל מה אני אתן לך רחמים?

בשביל שאני אוכל לרחם עליך. למה?

תשמעו טוב.

מרחם, הקדוש ברוך הוא לא מרחם עליו

מי שלא מרחם,

אין רחמים עליו. אתה יכול להיות צדיק, אתה יכול להיות חסיד, אתה יכול להיות קדוש,

אתה יכול להיות רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא

ואם אין לך רחמים,

לא מרחמים עליך

אדם שמתאכזר לבריות,

אדם שאין לו רחמים אפילו על בעלי חיים

נסגר שער הרחמים כלפיו.

הגמרא מספרת על רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא,

שבאו עליו ייסורים על ידי מעשה ושרו ממנו ייסורים על ידי מעשה.

מה היה המעשה שבגינו באו עליו ייסורים?

פעם אחת הלכו לשחוט עגלה,

והעגלה הלכה אליו ושמה את ראשה בחיקו.

אז הוא אמר לה, לכי,

לכך נוצרת.

את נוצרת לשחיטה,

אז לכי.

אמרו בשמיים, כיוון שהוא לא מרחם יבואו עליו ייסורים.

והוא קיבל ייסורים 13 שנה,

כאב שיניים.

אתם יודעים מה זה כאב שיניים של יומיים רצוף?

אין כדורים, אין הרגעה, אין שום דבר, אין עקירה.

אין.

13 שנה.

הייסורים שלו היו כל כך עזים,

שבגלל זה כל הנשים מישראל שהיו מעוברות לא הפילו.

וכל העקרות ילדו.

למה הוא לקח כאלה ייסורים,

שבצער של הצדיקים אז מתכפר לאחרים?

13 שנה.

ואיך שרו ממנו הייסורים?

פעם אחת השפחה אצלו בבית טיטאה.

והיא טיטאה גם גורים,

בני חולדה.

אתם מכירים חולדות?

אנחנו רודפים אחריהם עם פטיש.

אז היא טיטאה אותם עם המתעתע.

אז הוא אמר לה, ורחמם על כל מעשיו?

אמרו בשמיים,

כיוון שם רחם ייסורו ייסורים.

שמעתם דבר כזה?

מי היה חולם?

אחד שקיבל ייסורים הולך לרב, מבקש ברכות, הולך לרופאים, הולך לכולם, נותנים לו זה, תעשה זה, תעשה זה, תעשה זה?

בסוף, מה הייתה הבעיה? פעם אחת הוא אמר איזו מילה לא נכונה,

לכי לכך נוצרת.

או האחד אומר לשני שקיבל מכה, מגיע לך, יופי שנפלת.

טוב שהפסדת, תלמד.

או כל מיני דברים כאלה שאנחנו אומרים מהבוקר עד הערב, מחנכים את כולם, מסדרים לכולם.

שופטים ודיינים.

מי יכול לחלום שזה יכול לגרום לייסורים כאלה איומים ונוראים?

ומה מסיר את זה?

אם אתה מרחם אפילו על בני חולדה.

לא יאומן.

עכשיו שתבינו, מה שהוא קיבל 13 שנה זה לא עונש.

זה לא עונש.

למה זה לא עונש?

כי אם זה היה עונש,

הרי ביום כיפור הוא חזר בתשובה

על כל מה שהוא עשה כל השנה.

אז אם חוזרים בתשובה ב-100% מתבטלים כל הגזירות.

אז איך זה לא התבטל?

13 שנה הוא עשה תשובה. כל שנה.

ולשיטתו של רבי יום הכיפורים מכפר אפילו בלי תשובה.

עצם היום הקדוש יום הכיפורים מכפר.

אומנם לא נפסק להלכה כמותו,

אבל ודאי שהוא עשה תשובה.

אז איך זה לא הסיר ממנו את הייסורים?

כיוון שזה לא עונש, זו מציאות. מי שלא מרחם, לא מרחמים עליו.

כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמיים.

מי שלא מרחם, לא מרחמים.

מידה כנגד מידה.

אז ברגע שהוא היה קצת אכזר כלפי העגלה,

ואמר לךי לשם כך נוצרת.

אמרו, אה, הוא לא מרחם.

הסירו לו את ההגנה שקוראים לה רחמים,

ואז נכנסו הייסורים.

ברגע שהוא ריחב, שם את המחסום,

טינק, הייסורים לא יכולים להיכנס יותר עוד פעם.

אז מי שרוצה לזכות בדין בראש השנה צריך לעשות חשבון נפש

ולראות אם הוא מתאכזר לאנשים מסוימים, לא בצורה אכזרית לגמרי,

אבל אם הוא לא מרחם,

איך הוא יכול לבקש רחמים? לא יועיל לו.

לא יועילו לו רחמים.

אתה רוצה שיסורו ממך איסורים?

תתחיל לרחם.

וידונו אותך כמו שאתה.

מאן דא כפיד כפדין בהדה.

מי שמקפיד על אחרים, מקפידים עליו מן השמים.

מי שמרחם, מרחמים עליו מן השמים.

איפה ראינו את זה?

הגמרא מביאה עוד מעשה.

מעשה שגזרו תענית בגלל בצורת,

לא ירדו גשמים.

רבי אליעזר הגדול ירד לפני התיבה להתפלל ולא נענה.

רבי עקיבא תלמידו ירד והתפלל ונענה.

יצאה בת כול מן השמים ואמרה לא שזה גדול מזה אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו.

מדהים.

רבי אליעזר הגדול עומד לפני הקדוש-ברוך-הוא בתפילה.

והוא ריבו של רבי עקיבא.

ורבי עקיבא אמר על רבי אליעזר הגדול שהוא עם כל חוכמתו והכול,

ביחס לחוכמתו של רבי אליעזר הוא ככלב הלוקק מן הים.

כמה אתה לוקח מהים? כמה כלב יכול לקחת מהים על ידי לקיקה?

כמה יכול? הוא אומר ככה, ככה, הוא רק, כל החוכמה שלו זה כמו מה שהוא לקח מהים.

רבי אליעזר הגדול זה ים אוקיינוס?

בחוכמת התורה ובידיעותיו והוא רק כחלב הלוקק מן הים. אתם מבינים מה מדברים?

רבי אליעזר הגדול עלה להתפלל לא נענה, עלה תלמידו רבי עקיבא נענה.

ושלא נבין רבי עקיבא למי שלא יודע משה רבנו שעלה למרום הראה לו הקדוש ברוך הוא את רבי עקיבא

וכשהוא ראה את רבי עקיבא שהקדוש ברוך הוא

עושה תגים על קוד של יוד, שאל אותו למה זה, אמר לו, עתיד לעמוד עקיבא בן יוסף שידרוש תלי-תלים של הלכות על קודסו של יוד.

אמר לו משה רבנו,

ריבונו של עולם, אם יש לך אחת כזה בעולם למה אתה נותן תורה על-ידי?

תן תורה על-ידו.

זאת אומרת, משה רבנו מבין שרבי עקיבא ראוי ליתן תורה לישראל.

אז רבי עקיבא היה תלמידו של רבי אליעזר וכשהוא עלה להתפלל נענה.

מה היה קורה, דבר כזה, אם היה בבית-הכנסת אצלנו?

היו אומרים, ראית?

הרב עלה להתפלל, לא נענה.

התלמיד עלה להתפלל, נענה.

ולכן יצאה ישר בת-קול ואמרה, לא שזה גדול מזה.

לא.

שניהם שווים במעלתם מגדולתם.

אלא זה מעביר על מידותיו וזה לא מעביר על מידותיו.

מה זה?

זה יותר גרוע מה שאמרה בת-קול.

היא אמרה, זה מעביר, זה לא מעביר על מידותיו.

מסביר רבי ישראל מסלנט, זכר צדיק וקדוש ברכה, מה ההסבר פה בגמרא?

אז הוא אומר, רבי אליעזר הגדול,

הוא היה מתלמידי בית שמאי.

לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ולא קפדן

כבית שמאי.

רבי אליעזר הגדול היה מתלמידי בית שמאי. בבית שמאי היו קפדנים.

ייקוב הדין את ההר.

אז אצלם זו הייתה שיטה.

השיטה הייתה הקפדה.

והם סברו שדרך התורה היא להקפיד.

מגיע לך על פי הדין שלם.

אז כשעלה רבי אליעזר לטבע להתפלא, לא נענה. למה?

מי שמקפיד, מקפיד עם העולם. זה לא יכול לענות.

אבל רבי עקיבא שהם תלמידי בית הלל שהם בתרנים וענוותנים כשעלה כיוון שהוא מעביר על מידותיו אז העבירו על הגזירה בשמיים וביטלו את הבצורת

זאת אומרת הנה רבי אליעזר הגדול עם כל גדלותו בתורה אבל אם השיטה שלו היא להקפיד ולא לוותר זה מחסום

ואם רבי עקיבא מוותר מעביר על מידותיו הוא פותח את המחסום אז יש רחמים גדולים

כשמשלחים את הציפור

כי קרה לפניך כאן ציפור בדרך

אז כתוב שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך

אתה משלח את האם

אתה חומל על האם

אתה יכול לקחת גם את האם

אתה יכול לאכול עופות אתה יכול לאכול את הביצים שלהם אין בעיה כמו התרנגולת אצלכם בלול

לוקחים את התרנגולת האמא לוקחים את הביצים אוכלים הכל

התורה אומרת אתה מגיע לציפור בדרך שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך

אבל הציפור מטרפת בכנפיה ועולה למעלה ורוצה להתאבד

יש שר של עופות שבא אצל הקדוש ברוך הוא ואומר לו ריבונו של עולם

הציפור רוצה להתאבד לקחו לה את הבנים

מתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים עליה ועל כל העולם כולו

כיוון שנמשך כבר רחמים למטה נמשך על כולם בזכות כאן ציפור

אז רואים דברים מדהימים

התורה מלמדת אותנו מה הפעולות הקטנטנות וזה המצווה הכי קלה בקלות שיש בתורה

למה היא לא עולה ממון ולא טרחה רק בדרך אם נקרא לך

אתה מקיים מצווה שיש בה אריכות ימים ולמען יתב לך

זאת אומרת

אין מצווה בתורה שלא מטיבה עם האדם, אין מצווה שלא מאריכה את ימיו

אבל אם בן אדם עושה עבירות מנגד אז יש משקל

אם אדם לא מרחם יש איסורים

אם אדם לא עושה חסדים הוא מפסיד

אם אדם לא מכיר את האלוקים כמו שצריך הוא לא עולה במדרגות

מכל מקום

רואים פה כמה צריך לרחם

בפרשיות האחרונות ראינו עוד כמה דברים

בפרשת שופטים, פרשת כי תצא

רואים מה ההתנהגות שדורשת התורה מאלה שיוצאים למלחמה

קודם כל מי ומי יוצאים למלחמה

יוצאים למלחמה רק צדיקים

איזה צדיקים? שאין בהם אחד שהיה סח בין תפילה לתפילה יש תפילין של יד ויש תפילין של ראש

והוא לא סח, אסור לדבר כששמים את התפילין של יד, הברכה שאומרים היא בשביל תפילה זו ותפילה זו

ואם הוא סח ביניהם

הוא מצריך ברכה נוספת שהיא ברכה שאינה נצרכת

אז לכן אם הוא כבר סח הוא חוזר מהמלחמה, הוא לא יוצא למלחמה

לא יוצא למלחמה, אתה לא צדיק כבר בשביל לצאת למלחמה

אתם שומעים מי יוצא למלחמה?

אדם הירא מעבירות שבידו

פן יש בכם איש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו. ירא ממה?

רבי עקיבא אומר ירא מהחרב השלופה,

רבי יוסי הגלילי אומר ירא מעבירות שבידו. איזה עבירות יש לו?

סח בין תפילה לתפילה.

חוזר הביתה.

למה הוא מפחד שאולי עכשיו בגלל שיש מלחמה בגלל העבירה הזאת הוא ימות?

אז הוא יכול למס את לבב אחיו, אומרים לו, לך, מוטי, לך,

לך הביתה.

זו הזדמנות לדבר איתו, להגיד לו, תחזור בתשובה ותלך למלחמה.

עבירות בידו, יכול לשוב בתשובה,

לא מתעסקים עם זה עכשיו, לך הביתה, לך,

לך.

מי יוצא למלחמה?

וואי וואי, רק צדיקים.

רק צדיקים.

והצדיקים האלה מקבלים דברי עדות ממשוח המלחמה,

שהיה לובש את בגדי הכהן הגדול והיה שואל באורים ותומים האם לצאת למלחמה או לא, האם לנצח או לא, והאורים והתומים עונים לו מן השמים מה יהיו התוצאות.

ומה היה אומר לעם ישראל? שמע ישראל,

אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם.

אל ירח לבבכם,

כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם.

אל תפחדו, הקדוש-ברוך-הוא הולך איתנו ולפנינו,

ואנחנו ננצח במלחמה.

חכמים, זיכרונם לברכה, דרשו שמע ישראל.

כך הוא היה אומר להם, שמע ישראל,

אתם קרבים היום למלחמה.

שמע ישראל, אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד,

כדאי שיושיע אתכם.

עם ישראל,

אפילו אם יש להם רק זכות של שמע ישראל, הם כבר ראויים לנצח במלחמה.

מצווה אחת אפילו,

קבלת עול מלכות שמים.

זאת אומרת,

אפילו אלה שלא נזהרים בקיום מצוות התורה ולימודה,

אם היתה להם רק קריאת שמע,

כדאי כבר לקדוש-ברוך-הוא להושיע אתכם.

כשראחה אמרה כי השם אלוקיכם הוא האלוקים בשמים ממעל ד'ארץ מתחת,

מה היא זכתה?

נביאים שיצאו מחלציה.

פה אפילו זכות של שמע ישראל, שיהודי אומר,

יכולה להציל את עם ישראל במלחמה.

אז תארו לכם, אם פה ההנהגה החילונית

הייתה אומרת שחובה פקודת יום, פקודת מטכ״ל,

שכל החיילים חייבים להגיד,

שמע ישראל שחרית וערבית,

מה היה מצבנו?

אבל הערבים עושים את זה.

אללה וכבר.

מהבוקר עד הערב, אללה וכבר. יורים טיל קסאם, אללה וכבר.

שולחים אותו עם הקדוש-ברוך-הוא.

חיילי הישיבות לא יוצאים לצבא, יושבים ביום יום דין. נכון.

נו,

אז איך אתה מסביר את זה במקום, בגלל שאתה נמצא שם ואומר שמע ישראל, אז הם אומרים בשבילך את זה מהישיבה.

אתה אומר שרק החיילים הצדיקים צריכים ללכת.

נכון. הם יושבים בישיבה, לא הולכים. אם תבואו אתם לישיבה, אנחנו נצא.

אבל בגלל שאתם עריקים, בגלל שאתם עריקים מהישיבה,

ואתם ברחתם מהצבא של הקדוש-ברוך-הוא,

אז לכן אנחנו צריכים לעשות את העבודה במקומכם.

או, בואו נראה. יאללה, קדימה, מי מחר תבוא, אני אשלח אחד מהישיבה. יאללה.

לא.

זרב והצבא הם לא מכניסים בשום פנים ואומר, אבל את המציון הם כן מכניסים.

כן, אבל זו נקודה אחרת. זו נקודה אחרת.

אבל בכל אופן תדע.

כתוב, ברך השם חילו ופועל ידיו תרצה.

אנחנו נקראים חילו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם.

ממלכת כהנים וגוי קדוש.

אנחנו העם הנבחר.

חילו של הקדוש-ברוך-הוא.

גם כשיצאו למלחמה יצאו צדיקים. אבל כמה יצאו? אתה חושב שלקחו את כולם?

אין מניעה ביד השם לעזור ברב או במעט?

כשיצאו למלחמה נגד מדיין,

נגד מואב,

מה לקחו? אלף למטה.

אלף למטה, זה הכול. אלף למטה.

למה לא לקחת כמויות אדירות?

לא צריך. כשהמלחמה נעשית עם צדיקים לא צריך הרבה כוח-אדם,

כי השם יוצא לפניכם להילחם עמכם לכם ולהושיע אתכם.

הוא עושה את המלחמות. צדיקים מאמינים בזה.

החילונים לא מאמינים בזה.

הם מאמינים ב-F-15, 16,

בטילים, באוניות, בצוללות, בתחרוות,

ואנחנו רואים את התוצאות,

שחיזבאללה, שיש להם מעט מן המעט מה שיש לנו, עם אללה ואכבר מצליחים יותר.

זאת אומרת, אם היינו מהפכים את זה והיינו אומרים,

אנחנו את שם השם, והיינו אומרים, שמע ישראל,

שמע ישראל,

מי יכול עלינו?

כבר בזכות הזאת היה מספיק.

אבל אנחנו לא,

אנחנו רק יודעים לדבר על התלמידים היחידים והבודדים בעולם כולו, מ-6 מיליארד.

נשארו לקדוש-ברוך-הוא כמה עשרות אלפים תלמידים שלומדים את התורה שלו,

ואיתם הוא משאיר את עם ישראל שלושת אלפים שלוש מאות שנה.

אם לא היו אלה, אתה לא היית פה לצעוק אפילו.

לא, אבל אתה אומר שהחייבים הצדיקים צריכים לתת להם. ודאי.

ודאי, בטח שלא, למה? אני אגיד לך למה, עוד לא נתת לי לסיים, אני אגיד לך למה. תקשיב, רגע, סליחה, סליחה, אני אגיד לך למה, בוא תשמע את ההמשך.

אבל מצד שני דורש את התורה ממי שיוצא למלחמה

להישמר מכל דבר רע,

אפילו מדברים קלי הערך לכאורה.

אדם יוצא למלחמה

ופתאום, אתה יודע, הוא אכל הרבה, פגז קומפות,

מאמנות קרב,

והוא צריך להתפנות.

אז התורה אומרת שהוא צריך לצאת חוץ למחנה.

לא בתוך המחנה לעשות צרכים, אלא לצאת חוץ למחנה.

ועליו לחפור.

ולכסות את שיאתו.

שמעת כמו החתולים?

טררר, טרררר, צריך לכסות את שיאתו. שמעת?

לא בגלל היגיינה, לא היגיינה, לא שיבואו זבובים, לא.

חייב לכסות את שיאתו, ויתת תהיה על אזיניך, הוא צריך ללכת עם עט חבירה מוכן שאם הוא יצטרך פתאום לעשות צרכים,

לצאת מהר מחוץ למחנה ולעשות ולכסות. לכסות. למה?

תשמע למה.

כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך.

לכן,

בהיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך.

אם אתה תשב

גלוי ותעשה מעשים כאלה, אתה מסלק את הקדוש ברוך הוא את השכינה.

אתה חייב לשמור על צניעות וקדושה בתוך המחנה מדבר שאתה מחויב. אתה לא מלאך, אתה חייב מדי פעם להתפנות.

התורה אומרת, אם אתה לא תעשה כך ולא תכסה,

אחד שלא שמע לזה ולא כיסה,

מסלק את ההשגחה האלוקית ועלולים להפסיד במלחמה.

אז אם מוציאים בצבא שלנו לא את זה, אלא חיילות עם חיילים ביחד יש לך ערוות דבר יותר מזה ואתה רוצה שתהיה גם סיעתא דשמיא?

וואי וואי וואי. אז אתה רוצה שאנחנו נבוא לשם, על העיני,

אבל תנקה את המחנה.

תנקה את המחנה,

תעשה אותו סטרילי,

לא היגיינית, על-פי התורה,

ותראה איך מנהלים מלחמת קודש.

לא, הם לא מקפידים, הם עבריינים שלא מקפידים על שום דבר.

אני מצטער שהחזרתי אותך. מי שלובש חלוק ארוך,

זה לא אומר שהוא שומר את מצוות התורה.

הם מוסרים ויש להם דין של רודפים.

הבנת? וכל היהדות החרדית הוקיעה אותם יותר ממך, לא צריך אותך בשביל זה.

ואל תתפוס את השוליים של החברה שהם קיצוניים ואנטי, אנטי הכול, ותעשה מהם כאילו מודל לחיקוי או כאילו אנחנו הולכים בזה. לא, מי שלובש כובע מחליפה הוא דתי, לא.

מי שמקיים את מצוות התורה הוא דתי.

התורה קובעת מי דתי ומי לא. לא התלבושת.

כמו שלא כל מי שלובש חליפה הוא עורך-דין.

זהו. לא כל מי שהולך עם הכנסיים קצרים הוא ספורטאי.

אלא מה? צריך לדעת. התורה אומרת מה כן, מה לא. מי שהוא שולי, אז הוא שולי.

מי שהוא חיובי, הוא חיובי.

אבל מה לעשות שעם ישראל יתקיים בלי צבא חילוני במשך 3,300 שנה? מה לעשות?

זה לא כל כך מפרגן לקצונה הבכירה היום,

אבל יהושע בן נון היה מצביא יותר טוב מכל אלה שאנחנו מכירים, נכון?

הוא ניצח 31 מלכים, והוא היה בסך הכול ראש ישיבה בגיל,

כשהוא קיבל את הפיקוד הוא היה בן 96. ב-14 שנה כבשו את הארץ שבע שנים,

37 שנים חילקו והוא נפטר בין 110. אז היה לנו, אתה שומע? ראש ישיבה בן 96 שהנהיג את עם ישראל למלחמות בישראל נגד 31 מלכים.

ככה עם ישראל נהג. מי זה חשמונאי ובניו?

מתתיהו, כהן, כהן ממשפחת הכוהנים עם זקן ארוך שהחליט עם חמישה בנים שלו להילחם נגד יוון.

תראה לי היום שברק, אודי,

יגיד לבני משפחתו, יאללה, הולכים נגד איראן.

אנחנו, חמישייה.

איזה יגיד? יגידו שום חפאח.

אברהם אבינו יוצא למלחמה נגד ארבעה מלכים שניצחו את החמישה מלכים.

עם מי הוא יוצא למלחמה? עם דמשק-אליעזר.

הוא ודמשק-אליעזר הולכים. אתה בא? אומר לו, בטח.

לאן? להילחם. עם מי? ארבעה מלכים. למה? מה קרה היום על הבוקר?

הם חטפו את לוט,

לוט בשבי, אני הולך לשחרר אותו.

השבויים שלנו כבר 22 שנה, 24 שנה, לא נרד, לא יודעים איפה הוא בכלל.

שבויים מהבוקר עד הערב לוקחים כל פעם מישהו,

משא-ומתן, מסע ג'דדי, ופה, פה, פה, פה, כל זה. מה זה?

אברהם אמר, בלי אולמרט, בלי קבינט, בלי בתים.

דמשק אתה בא?

יאללה, הולכים.

נו, איך נלחמים עם ארבעה מלכים, עם חרבות וכידונים?

בכל עם כזה לפחות היו מאות אלפים חיילים.

איך שניים מנצחים?

אתם יודעים איך הם ניצחו?

אברהם אבינו לקח חול,

חול, אתם מכירים את החול בגן שהילדים זורקים בארגז חול?

אברהם הרים חול וזרק עליהם,

וזה הפך להיות כידונים וחרבות,

והרג אותם,

ושחרר את לוט.

יכול להיות דבר כזה, או שזו אגדה עממית?

אני אגיד לכם,

אני לא הבנתי, ידעתי שזו אמת. אין לי מה שהתורה אמרה, מאה אחוז בשבילי, גם אם אני לא מבין.

גם אם אני לא מבין.

אבל יום אחד הקב' ברוך הוא הער את עיני והסביר לי איך אפשר להיות שחול יכול להרוג כל כך הרבה אנשים.

כשראיתי את ההוריקן הבנתי.

מה זה הוריקן?

כאן חול וונטילטור של הקב' ברוך הוא.

מה זה?

אתה זורק קצת חול באוויר, השם מפעיל את הוונטה, 320 קמ״ש,

וואוווווווווווווווווווווווווווווווו, לוקח ערים, בניינים, משאיות, מעיף את כולם.

מי עשה את זה?

הקב' ברוך הוא עם מה? עם ונטילטור, ואקום.

אוף.

ככה, אתה רק צריך לספק קצת חול ועוד רוב, הקב' ברוך הוא עושה את העבודה.

יש לקדוש-ברוך-הוא בעיה?

אברהם אמר, אני נלחם מלחמות, בחייאת, מה אתה חושב, אני יהודי?

אני נלחם מלחמות?

אני עושה את רצון השם. יש שבוי, יש פדיון שבויים, אני הולך להציל אותו. איך אני עושה, לא יודע.

חול יש, זרק חול, שהשם יעשה את ההמשך. אני עשיתי את ההתחלה, שהשם יעשה את ההמשך.

אברהם זרק חול.

חזקיה המלך,

חזקיה המלך, שהיה מלך צדיק, היה ראוי להיות משיח.

בנבוכדנצר היה ראוי להיות גוג ומגוג.

חזקיה המלך, בכלל לא היה לו אפשרות כלום לעשות. סנחריב, סנחריב הקיף את ירושלים עם כל צבאות העולם, בא להילחם,

וכשהוא בא להילחם, חזקיה, לא היה לו אפילו אלפיים,

אלפיים רוכבים, אלפיים רוכבים, להעמיד על אלפיים סוסים שסנחריב תורם לו.

שיהיה פייט קצת, אתה מבין? שיהיה אקשן.

אין לו.

למה?

כי חזקיה המלך נעץ חרב בבית-המדרש, ואמר כל מי שלא ייכנס וילמד בבית-המדרש יידקר בחרב. כפייה דתית.

כפייה דתית עם חרבות.

תוך שלוש שנים כל עם ישראל ידעו את התורה.

כשהגיע סנחריב עם כל צבאותיו והקיף את ירושלים לחריבה,

אמר חזקיה המלך לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אתה כתבת בתורה,

אם בחוקותיי תלכו ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם. הבטחת?

אני קיימתי את התנאי,

אם בחוקותיי תלכו. דאגתי שכל ישראל הולכים בחוקותיך.

אז אני את שלי עשיתי. עכשיו קיים אתה את שלך.

ושכבתם ואין מחריד.

לילה טוב, הקדוש ברוך הוא, אני הולך לישון.

אתה תדאג לכול.

בלילה ההוא הקדוש ברוך הוא אומר לגבריאל המלאך,

גבריאל, מה התוכנית למחר?

אמר לו, אני יורד לברך את האילנות.

אמר לו, על הדרך פשוט מגלך על מחנה סנחרים.

יורד גבריאל המלאך, 135,000 ראשי גייסות מתים באבחת מגל.

מיליונים זה 370 מיליון.

כל צבאות עולם מקיפים את ירושלים. ירושלים שמעה היה בכל העולם כולו, ידעו ירושלים, ירושלים, ירושלים. כולם היו נשואים בעיניהם לירושלים, והם חשבו שזו העיר המוצהרת, חומה סינית, שמעתם?

ירושלים, חומות סביב לה.

באו עם צבאות עולם, והכבוד הכי גדול של המלכים בעולם היה לכבוש את ירושלים.

אבל מה עשה הקדוש ברוך הוא? נפנף את כולם.

בלי אפילו חול, בלי חול, בלי חול.

זאת אומרת,

מלחמות ישראל במשך כל הדורות היו מלחמות ניסיות.

כשעשינו את רצון השם, השם הלך לפנינו.

ומי שמכיר את הקלטות שלי מלפני שנים רבות,

אז התחלנו שששת הימים היו השגחה גדולה וראינו איך בשישה ימים מביסים שבע,

שבע מדינות ערב.

איך מקרקעים תוך ארבע שעות 400 מטוסים שלהם.

ואיך לוקחים מלחמה שלא ידענו, הכינו בתי-קברות.

הכינו בתי-קברות, גנים ציבוריים היו מוכנים למתים שיהיו במלחמה הזאת.

אבל אחרי ששת הימים מה קרה?

כוחי ועוצם ידי התחילה הגאווה הישראלית, יא וואי וואי, יא וואי וואי.

אז למלחמת יום כיפור חיכו לנו הפתעות.

לא שיבחנו את השם.

לא אמרנו הקדוש ברוך הוא ניצח את המלחמה. אנחנו.

אז היה לנו קו בר לב.

שמעתם עליו? קו בר לב.

שהיו צריכים להדליק את הסואץ עם גפרור.

טוסט.

והסואץ דולק, אבל הגפרור נרתף.

והמצרים צלחו את התעלה והיה המחדל של יום הכיפורים.

אז הקדוש ברוך הוא הראה שביום הכיפורים, ביום הדין, במקום לכפר עלינו, הוא דן אותנו.

ומאז אנחנו רק מידרדרים במלחמות עד שפעם ראשונה הפסדנו במלחמה מול ה'חיזבאללה'.

הפסדנו.

אבל יש לנו מזל שיש את אולמרט שאמר, ניצחנו.

אחרת היינו מפסידים.

טוב שיש מישהו שאומר, לפחות ניצחנו בשביל ההרגשה, בשביל המורל.

מה יהיה במלחמה הבאה,

זאת שצפויה בקרוב עם סוריה והסביבה?

אז אני חושב שעוד לפני שנתחיל הוא כבר יגיד,

זהו, הם גמורים, אבודים.

אבודים.

אבודים.

אם אנחנו היינו הולכים בדרכי התורה,

קטן עלינו.

אבל הם עושים לנו בית-ספר, הם משתמשים בנשק שלנו.

מה הנשק שלנו?

כתוב, הקול קול יעקב, וידיים ידי עשיו.

אנחנו הכוח שלנו בקולנו, בתפילה שלנו, בתורה שלנו.

זה הכוח. הקב'-הוא אומר, תעשו את שלי, אני אעשה את שלי.

אתם תעשו את שלי, מה שאני מבקש, אני אעשה מה שאני צריך. אל תדאגו.

אני אבא שלכם, אני שומר, אבינו מלכנו, אני שומר עליכם.

אבא שומר על הילדים, אבל מה?

מתי? הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל,

אם אתם עושים מה שאני מבקש.

אבל אם אתם מזלזלים בי,

לא מאמינים בי, אתם חושבים שאתם, בעלי בתים, אתם תיקחו סוללת פטריוט,

שהפטריוטיזם הישראלי התחלף לפטריוט אמריקני,

שלא הצלחנו לפגוע בטיל אחד ששלח סדאם חוסיין המדנדל,

לא הצלחנו.

בסעודים כן הצליחו.

כל פטריוט שהם שלחו הפיל את הטילים של סדאם.

חוץ מהטיל האחרון,

שנפל בסעודיה, ורק כ-40 חיילים אמריקנים, לראות לנו מה היה קורה עם 39 טילים ששיגרו אלינו,

ללב האוכלוסייה הישראלית,

מה היה קורה אם כל אחד היה לוקח רק 40. ופה מה היה?

עכשיו, במלחמת הצפון הזו עם ה-חיזבאללה, מאות, על הבוקר 300 מנה, מנה.

נסראללה שולח 300 לצפון, כל יום 300, 300. ואנחנו מעצמת-על,

שי, מה זה, זה נפיחות.

לא מסוגלים לעשות שום דבר, שום דבר.

ועדת-וינוגרד עוד לא אמרה הכול,

וגם כשהיא תגיד, היא לא תגיד הכול,

כי אם היא תגיד הכול, אז האויב ידע, יא וי ואי, אפשר להיכנס לפה עם קלאס.

אבל אנחנו הרגשנו, תארו לכם, שהייתם שומעים היום,

שלונדון הותקפה ב-300 טילים, מה היה קורה?

מלחמת עולם.

תארו לכם,

שני מטוסים,

רק בתאומים,

יצאה אמריקה למלחמה נגד

שליש מהעולם,

הכריזה מי זה מדינות הרשע,

והתחילה אפגניסטן ועיראק, והם בדרך עוד, כן? הם מתכוונים כאילו.

אבל רואים שכל אמריקה הגדולה,

עם כל הכוח והתעצומות, ועם כל הביון, ועם כל הלוויינים,

וכמה חזבאלאאוים ואלכאאידים כאלה,

מצליחים, אתה מבין,

מעצמה גדולה לנפנף. למה?

מי עומד בראש?

אחד, קוראים לו בן-לאדן,

במערה,

עם קלצ'ניקוב,

עושה קלטות,

שולח להם,

נותן להם לעבוד שעות נוספות,

מוריד את הדולר,

מעלה את הבורסה, לוקח את הכסף,

עושה מה הוא רוצה.

מחפשים אותו כל העונה,

שום דבר, לא מוצאים אותו.

בן-אדם.

הוא מאמין בכוח הזרוע? לא. הוא אומר, אללהו אכבר,

אללהו אכבר,

אני לא צריך כוח, אני אקח את הטייסים של אמריקה,

אני אכוון את המטוסים שלהם ישר לבניינים,

אני אקח את הכסף מהבורסה שלהם,

אני לא עם הכוח שלהם אנצח.

שמעתם? בן-אדם אחד, בן-אדם אחד.

מה, זה לא יאומן?

מי שמע דבר כזה?

הקדוש ברוך הוא מראה, העולם עבר לפאזה אחרת. המאמינים מנצחים,

הכופרים מפסידים.

פאזה אחרת.

אתם רוצים לנצח?

שמע ישראל,

השם אלוקינו.

השם אחד הוא אלוקינו.

הוא לא שלהם, שלנו, אלוקינו.

השם אחד.

אבל אם השארנו אותו להם ואנחנו מאמינים באודי,

אז זה הבעיה שלנו.

לכן צריך לדעת.

התורה אומרת, תשמע, אתה רוצה לצאת למלחמה, אתה צריך להיות צדיק. אתה צריך להיות צדיק ואתה צריך לשמור. אבל התורה אומרת עוד דבר.

היא אומרת שעם כל זה שאנחנו נשמור על הצלם אלוקים שלנו גם כשיוצאים למלחמה,

יכול להיות מצב שאתה תשווה בשבי שבויה,

גויה וראית בשבייה אשת יפת תואר ואתה תתלהב מהיופי של הגויה ותרצה לקחת אותה לאישה.

וואי וואי וואי, רגע, עד עכשיו שיבחנו צדיקים ואפילו לא מדבר, איך זה?

אומרת התורה כאל.

תדע,

כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

אז תדע לך, אני מזהירה אותך,

אפילו אם תשמור את הכול ותהיה צדיק בכול, אתה עדיין צריך להיזהר מיצר הרע. יצר הרע יכול להביא אותך, שבמקום שתראה את הניסים וההשגחה של הקדוש ברוך הוא במלחמה כשהוא מנצח את האויבים,

אתה עלול לנהות אחרי היופי החיצוני של אישה גויה,

שבויה, ולחשוק בה, לקחת אותה לאישה.

אז התורה עוזרת לך גם אם אתה הגעת למצב כזה שהיצר הכניס לך

בולמוס כזה אומרת תיקח אותה אל ביתך,

תעשה לה קרחת שיתגדל ציפורניים,

תהיה עם שמלת שבייה, אל תחליף לה בגדים, שתהיה עם שמלה של שבייה,

תיתן לה לבכות חודש ימים על אביה ואמה שהדמעות ככה יכערו אותה,

ואתה נכנס ויוצא כל הזמן ורואה אותה כעורה בשביל שלא תרצה אותה.

ואם בסוף בסוף גם תרצה אותה,

תדע לך,

תדע לך שאחר כך יצא ממכם בן שורר ומורה.

למה? כי אתה נהית אחרי היופי החיצוני.

כתוב,

שקר החן והבל היופי, אישה יראת השם היא תתהלל,

אומר הגאון מווילנא,

שקר החן.

למה חן זה שקר?

כי מה שלא מוצא חן בעיניך יכול למצוא חן בעיני השני.

אז אל תחשוב שאם זה לא נושא חן בעיני השני לא. חן מקום על יושביו. יש אדם יושב אפילו במקום מסוים שהוא לא נראה כל כך טוב,

ודווקא את המקום הזה הוא אוהב. חן מקום על יושביו.

חן אישה על בעלה.

יש אחד רואה אותה, הוא לא רואה שיש לה חן.

לחן זה שקר.

חן?

זה לא דבר אבסולוטי,

לכן זה שקר.

בהבל היופי,

יופי זה לא שקר, יופי זה יופי, יופי זה אמת.

אישה יפה היא אישה יפה,

אבל זה הבל.

למה זה הבל?

כי זה רק מראה אסתטי חיצוני.

היא תתבגר, תהיה מלאה קמטים, מאיפה היופי?

היופי תתכמת.

עזב אל היופי, אישה יראת השם היא תתהלל.

יראת השם זה דבר פנימי,

ודבר פנימי הוא דבר אמיתי.

לכן יראת השם היא תתהלל. ההילולים היחידים שיכולים לקבל אישה או גבר זה על הפנימיות שלהם.

אם הפנימיות שלהם היא יראת שמים, אשתריהם.

כיוון שזה נאה אחרי מראה עיניו,

אז לכן הוא יקבל גם כן בן שיש לו תאוות, בן שורר ומורה שאוכל בשר ושותה יין והולך אחר תאוותיו.

אז התורה מזהירה ואומרת, איך אתה יכול להתהפך? אתה יכול להיות צדיק? אתה יכול ליפול ככה? אתה יכול לעשות ככה? אתה צריך שמירה ככה? אתה צריך ככה. למה?

בפרשיות האלה תמיד נופלות בחודש אלול.

שופטים כי תצא. למה?

בשביל שנראה אנחנו.

לפני יום הדין, ראש השנה.

שנראה כמה תהפוכות יכולות להיות בנו ונשמע למה שהתורה אומרת, ללכת בדרכיה.

ואם נעשה כן,

הקדוש ברוך הוא אומר, הוא ילך לפנינו, ינצח מלחמותינו, יושיע אותנו.

הכול, לא נצטרך לדאוג לשום דבר כי הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו, כמו שאמרה, רחב.

כי השם אלוקיכם הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.

אין עוד.

אז אם יש לנו דבר כזה, איך אנחנו מפספסים?

ועוד דבר, תזכרו, צריך להתמלא ברחמים.

אם נתמלא ברחמים,

ירחמו עלינו.

כי מי שמרחם על הבריות, מרחמים עליו.

ועכשיו יש לי עצה,

לפני שנעבור לשאלות ותשובות.

איך אנחנו נזכה, בעזרת השם, מראש השנה הקרוב לחיים טובים,

מוצלחים ובריאים?

איך?

יש נוסחה.

יהודים יקרים, שימו לב.

אם הגוי שראה בפיו או באצבעו,

איפה מבוא העיר להיכנס

ועשה חסד עם ישראל, זכה להקים את העיר לוז?

תחשבו רגע.

אם יהודי מראה באצבעו או בפיו ליהודי אחר,

מהי הדרך להגיע לגן-עדן?

מסחרו.

אם גוי הראה באצבע איך נכנסים לעיר בשביל להרוג את התושבים,

זכה לעיר לוז,

אם בן-אדם מראה ליהודי מה הדרך לזכות בגן-עדן, מסחרו.

אתם יודעים מה השכר של מי שארגן פה את ההרצאה?

אין לכם מושג אפילו.

יושבים מאות אנשים,

שומעים דברי תורה,

תכפילו את הזמן, כפול האנשים,

זה השכר שלו בעניין לימוד תורה.

מה ההשלכות שיצאו מהערב? הכול שלו.

עכשיו באינטרנט רואים אותנו אלפים בשידור חי לכל העולם.

מה השכר שלו? לאין שיעור. יצאו מזה קלטות, יצאו מזה DVD,

יראו את זה ממחר בשידור חוזר, וזה תמיד יהיה קיים.

זה לנצח נצחים, מה שהוא עשה בפעולה אחת.

מי שבא לפה ואמר לחבר שלו, אתה בא הערב?

הערב יש הרצאה. אתה בא?

והביא עוד אחד? וואי וואי וואי איזה זכויות שלו. הראה לו את הדרך לגן-עדן.

עכשיו אני אשאל אתכם שאלה.

אם אפשר היה להשקיע שקל וחצי ולזכות בזכות כמו של העיר לוז,

הייתם משקיעים שקל וחצי בשביל לזכות שתהיה לכם עיר לוז?

מה יותר טוב, העיר לוז או גן-עדן?

גן-עדן, נכון?

כי בלוז אחרי כמה זמן כבר קצה דעתם, יצאו ואמרו חלץ, לא רוצה לחיות.

אבל בגן-עדן אין מצב כזה שאנשים לא רוצים לחיות. הפוך, יש אשתו קיקוד וקרבה לה' כל הזמן, כל הזמן,

לאין שיעור ואין גבול.

אז ודאי שאם היינו יכולים להקים גן-עדן עם זה,

על אחת כמה וכמה.

יש לי העצה.

תשמעו, אבל היא עולה קצת כסף, שקל וחצי.

שקל וחצי. אני מקווה שיהיה לכם.

אם לא, תעשו הלוואה בבנק, משכנתה.

עזוב. שקל וחצי.

שקל וחצי ביום,

תקשיבו טוב, שקל וחצי ביום.

כל יום, כמה זה? בערך בחודש? 50 שקלים.

50 שקלים.

אם תתמידו במצווה זו 20 חודש,

אז אחרי שנה ושמונה חודשים תרמתם 1,000 שקל. במשך שנה ושמונה חודשים,

שקל וחצי, שקל וחצי, שקל וחצי, תרמתם 1,000 שקל.

מה תקבלו היום, היום,

בתמורה לזה?

100 דיסקים DVD. 100 דיסקים DVD שבכוח של כל אחד להחזיר משפחות בתשובה.

זה להשקיע 1.5 שקל וחצי בשביל להראות את הדרך לגן עדן למשפחות יהודיות.

אתם מבינים מה גודל השכר? אם יהודי, תקשיבו, אם יהודי רק בעקבות ה-DVD יגיד, שמע ישראל רק,

כבר אנחנו ראויים לנצח במלחמה.

ואם הוא יקיים מצוות ממש, ואם הוא יחזור בתשובה,

ואם בניו וילדיו,

כל הדורות שיצאו מהם, שלך.

מה השקעת? 1.5 שקל וחצי. מאיפה יש לך כסף? 1.5 שקל וחצי.

מכספי מחסר.

אם אתה מרוויח 200 שקל ביום,

20 שקל לפחות, אתה צריך לתת מעשר.

לא 20, שקל וחצי רק.

מחיר של לבניה.

אתה מוכן לוותר על לבניה? על ארטיק?

מוכן בשביל שיהודי יזכה לגן-עדן?

זו הצעה לפני ראש השנה. ואז אתה הופך להיות מרחם על הבריות,

כי אתה רוצה שגם הן יהיו בגן-עדן,

ואמרנו, מי שמרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים.

ודבר שני,

אם אתה מרחם על הבריות ואתה עושה גם חסד כמו אותו שומר גוי,

ואתה גם מכיר שיש השם אלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת כמו רחב,

וואי וואי וואי איזה זכויות יש לך לפני ראש השנה.

בשקל וחצי, מאה DVD שיחולקו לאנשים רחוקים, שיתקרבו לאביהם שבשמים ויכירו אותו.

זה, אני אומר לכם,

כרטיס כניסה לראש השנה ליום הדין,

להיכתב ולחתם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר,

ושבזכות זה ובעזרת זה תהיה לכם שנה טובה ומבורכת.

ומי לא רוצה כתיבה וחתימה טובה? כל בית ישראל מאכלים אחד את השני,

כתיבה וחתימה טובה, נכון?

אז אני מאחל לך ואתה מאחל לי, נכון?

הערב אני נותן לכם הזדמנות שלא תצטרכו לברך אף אחד.

אתם בעצמכם תכתבו ותחתמו את עצמכם לחיים טובים ולשלום.

אתם יודעים איך עושים את זה?

לוקחים הוראת קבע,

כתיבה, כותבים את הפרטים, וחתימה למטה,

ואתם זוכים לכתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים.

מי רוצה לזכות הערב במצווה גדולה זאת לאור מה שאמרנו? ירים את היד ויתברך גם ברבים,

יכתוב את שמו ושם אמו ויזכה לברכה ברבים לפני ראש השנה.

להרים את הידיים במהירות, למלא, ואחרי זה נמשיך את הערב עם שאלות ותשובות.

קדימה, בזריזות.

תעזור להם, תן לו, תן לו, תן לו לעזור.

תן לו לעזור.

כל מי שמוכן לעזור לחלק טפסים, שימסור מאחד לשני בזריזות.

קדימה, קדימה, חבר'ה, מהר, מהר, מהר.

לחטוף מצוות לפני יום הדין, שקל וחצי מכספי מעשה.

גם אני, המתפרנס מצדקה, יכול לעשות מצווה זאת.

אבל להקפיד לחתום למטה, כתיבה בלי חתימה, זה לא כתיבה בחתימה טובה.

עם חתימה למטה.

אשריהם ישראל, אשריהם ישראל.

לעזור לחלק, לעזור לחלק, צוברי, תן שם לאנשים שיעבירו ביניהם, תן להם טפסים,

עטים, עטים.

זכות גדולה, שקל וחצי בלבד.

מהר זריז, זריז, זריז, ולכתוב שם לשם האמא.

נהארי, לא לישון.

להרים את הידיים אלה שמעוניינים ועוד לא הגיעו אליהם.

נופי, אשריך, אשריך.

תזכה לכל טוב, אשריך.

בשורות טובות.

תן לאבא, תן לאבא.

תן לאבא.

מי שאין לו אפשרות בהוראת קבע יכול להיות על-ידי בנק הדואר.

מי שיש לו בעיה בהוראת קבע יכול באשראי.

מי שיש לו בעיות בחשבון יכול במזומן.

שבעשמה יגמר, רק אבינו, רק אבינו, אוהו, רק אבינו,

אוהו, שבעשמה יגמר.

הזדמנות, שקל וחצי, הקדוש ברוך הוא יחזיר לכם בכפלי כפלי כפלי כפליים.

שבעשמה יגמר. לקרב את בניו של הקדוש ברוך הוא, השתבח הבורא מתעלה שמו.

גם אלה שצופים בנו באינטרנט יכולים להצטרף ולשלוח דרך האתר את הוראת הקבע או לצלצל לשופר

030-377-7779.

נא לא, נא לא.

עוד מעט.

נכון, אדוני.

מי שרוצה לעשות גם הפקדה ישירה יכול לצלצל לטלפון 036-77779 ויוכל לעשות העברה ישירה מהבנק אל הבנק.

לידה קלה ובריאות באריכות ימים לליאת פיבי בת אביבה.

תגידו,

אוהב חזק,

חזק, חזק, חזק, חזק.

אזכה למצוות?

איל בן-תקווה יזכה לזיווג הגון הראוי לו מהירה שנה.

או, יהודי מברך יהודי, מועלה גדולה.

כתיבה וחתימה טובה, כתוב.

יפתח בן ציפורה ויהיה לבת אליס הצלחה בכל מעשי ידיהם.

כל המברך מתברך.

בעבריך מברכיך.

תודה.

הצלחה של אלונה ויוסף וכל המשפחה, ורפואה שלמה לרב דב קוק בן שושנה, והצלחה לכל עם ישראל.

דניאל בן-ברדה, רפואה שלמה מהרה.

זרע חי וקיים, עידן יעקב בן עליזה, סוניה ושרה בת-אסתר.

מוריד בת-רותי, בשורות טובות וזרע חי וקיים מהירה.

מי שירצה, במקום דיסקים DVD יכול לקבל גם דיסקים לצפייה במחשב,

ואם הוא רוצה גם דיסקים לאוטו, יש דיסקים לאוטו.

רחמים בן-סלימה, רפואה שלמה מהרה.

רותי אזוליס, רפואה בהצלחה בכל מעשי ידיה.

לירון בן-מרים, רפואת הנפש והגוף מהרה.

לעילוי נשמת דוד בן-ימנה ומסעודה מסודי בטאליה, מנוחתם עדן.

טאליה חנה, בת-אסתר, אלעד בן-ברוריה, מאיר בן פריחה, רפואה שלמה מהרה.

אין בעיה.

בבקשה.

בועז ברכיה, בן-שמחה ודינא בת-רחל, שמחה, אושר, אהבה ואחווה בכל תוך.

אושרי דודיד, בריאות והצלחה בכל תוך. יפה מזרחי, בריאות והצלחה בכל תוך.

פרנסה טובה לבני המשפחה, בריאות ועושר, לאישה ולבנות, לאימא ולאמבא, זיווג הגון,

למרב בת-עזיזה ומשה מריח.

לעילוי נשמת יוסף סגרון בן-מרים, מנוחתו עדן.

בהצלחת שופר.

תהילה בת פנינה, תתפקד בבנים זכרים, רפואת פנינה בת-רחל, חיה רות, רפואה שלמה מהמחלה, ברכה והצלחה ובריאות ליוסף בר-חנא.

רפואה שלמה מהמחלה, רפואה, ברכה והצלחה לאסתר בת-מחלאוה פרחה ויוסף בן אוסנת עם כל בית ישראל.

אמנון אחיטוב, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיו.

אברהם כהן, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיו.

סיוון בת-מרים רות זרע חי וקיים מהרה.

אליהו בן-אסתר יצליח למכור את הנכס לטבריה, ויוסף בן-אסתר, נעמי בצדה,

שר הבריאות והצלחה ופרנסה טובה בשפע.

לעילוי נשמת שוקרון יהושע בר-אישה ובן שמעון אליהו בן יהודה, מנוחתם עדן. רפואה שלמה ופרנסה ואריכות ימים עושר בתשובה לבנימין שוקרון ומשפחתו.

זיווג הגון אליה ונהילה בהצלחה בפרנסה.

תודה.

לעילוי נשמת המנוח נחום בן שמחה לשלום בית, למאיר בן-ג'אגט, רפואה שלמה לזוגה בוויצמן מלח.

שמחה בת רחל, עובדיה בן עטיה, יוסי, מועז, דוד רונן בן שמחה, רפואה שלמה, ולהילה בת רחל, אוחיון זיווג.

ולעילוי נשמת דוד בן שמחה, אסף בן מרסדס, מנוחתם עדן.

ניסים מנדל, בריאות והצלחה בכל מעשה ידיו.

לעילוי נשמת המנוח דוד בן שמחה ואסף בן מרסדס, מנוחתם עדן,

רפואת אליעזר בן תמי, בהצלחת דוד בן אליעזר, אסתר בת רחל,

יעל, רחל, מרדפי בן אסתר ואוסרת תמי,

אביטל אברהם, פרנסה בשפע הבריאות, בהצלחה,

בחזרה בתשובה של שמואל ושמיה בני מזל אברהם, ולעילוי נשמת המנוח אהרון בן חוה, מנוחתו עדן,

רפואה ושלום למשפחת אזולאי, כולם.

שמרית בת פנינה לבית הלל,

השם יניחנה בגן-עדן, וכלל מתי עמו ישראל מהירה, רות בת חביבה, בריאות, בהצלחה, וכל טוב, ישועל, אליטל, בטרות, זיווג הגון, וחזרה בתשובה בת-אל, אליטל, בטרות, זיווג הגון, וחזרה בתשובה שלמה,

זיווג לרבקה חופית, בת מלכה, מהירה, זיווג הגון,

לעילוי נשמת המנוח אהרון בר חוה,

מנוחתו עדן, לרפואת יוסף בן אסתר,

להצלחת הילה בת-אל, בת מלכה, שלום,

פרנסה, בית,

הצלחה, אליהו בן מסעודה, עסק חדש, יצליח, רפואה חיה בת-שולה, בהצלחת עופר ואוסנת מלכה,

חזרה בתשובה ויישובה דעת לאלעד דוד בן-שולה,

רפואה שלמה לאסנת בת-גילה וחיה בת-ביה,

רפואה שלמה, זיווג הגון בחזרה ותשובה למרים בת-אסתר,

רפואה שלמה ליוסף בן מסעודה ולסוזן בן פורטונה מסעודה,

אושרת ואברהם,

הנוזמן, פרנסה טובה בשפע,

כל משפחת פרס ומשפחת בן דוד,

בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם, משה בן מרים טוויטו, רפואה שלמה מהרה,

לעילוי נשמת המנוח עמוס תמוס בן מרים לבית-אישא,

מנוחתו עדן, ואריכות ימים לאסתר בת-אילנה,

זיווג השנה מהירה לכל רווקי ישראל,

בפרט אושרה בת רבקה, רבקה בת מסעודה,

חזרה בתשובה ותזכה לחופת שלושת ילדיה השנה, מאיר בן-נבקע יחזור לארץ הקודש,

וכל האסורים שבבית-הכלא שמעון בן-נבקע יחזור בתשובה שלמה מהרה,

אמן.

שלום בית בין יצחק וחדוה-אטיאס בפרנסה טובה ומהרה, אהרן בר-אביב, מנוחתו עדן, רפואת מסעודה, מזל בטורקיה והצלחה,

כל משפחת אברהם,

מרדכי אסטרף יזכה לכל טוב בריאות והצלחה,

רוזי ואורי ממן, זרע חי וקיים,

רפואה מהרה, חזרה בתשובה לדבקות בשם ובשורות טובות, רפואה שלמה ללאה בת שושנה, מהרה,

זיווג הגון, הצלחה בחיים,

ואלימלך יבורך בכל מיני דמייטב, הצלחה ופרנסה למשפחת פרץ קהון,

דמגיאת, רפואה שלמה לפנים בת מרים, סוליקה בת עליה,

וזיווג לאהרון בן רחל, מהרה,

עודיה חיה בת עליס, רפואה שלמה, עליזבת פרחד,

חזרה בתשובה שלמה, יוסף בן עליזה, חזרה בתשובה שלמה.

לענות אמן, דניאל בן-ברדה לוי יזכה, בעזרת השם יתברך, לרחמי שמים מרובים מהרה.

רפואת יעל בת-אל, בטרות,

זיווג הגון, תמר בטרות, את הלב בן רות, שיגדל בתלמוד תורה ויהיה חכם, בריא ושלם, רות בת-סימי,

בריאות ואריכות ימים, ציון בן מסעודה, בריאות וחיזוק ברוחניות,

שימה שמחה בת שושנה, זיווג הגון, מהרה.

יונתן ודוד יזכו לחזרה בתשובה שלמה למשפחת לוי וליאת,

אפרת בת אסתר,

גמר טוב וחתימה טובה, הילדים עוד היה נעורי תהילה, דוד, מיכל ואריאל, עדי ושירלי מלאמה יזכו לכל תום בריאות והצלחה. כן, אחרונים, מרים בת-פרל, הצלחה בכול, יערות רבקה בת מרים, הצלחה ושיבה לארץ מהרה,

רפואה שלמה, רחמים שמחה בן סלימה,

חיים צל ונוריה,

יזכו לכל תום.

אחרונים, מעבירים לנו בחזרה, ואנחנו עוברים לחלק הבא.

החלק הבא זה שאלות ותשובות. אז בריצה, קדימה.

נו, בסדר, מה השם?

יהוידע אל עזר בן אילנה ושירן בטרינה, הצלחה וסייעתה דשמיא בכל מעשי ידיהם.

איזה זכות בשקל וחצי להציל כל כך הרבה יהודים. כמה שמחה יש בשמים עכשיו.

יש לכם מושג?

מה אפשר בשקל וחצי לשמח את הקדוש ברוך הוא?

הוא נותן לנו אלפים כל חודש, ואנחנו בשקל וחצי עושים לו שמחה.

וואי וואי וואי.

כן, אחרונים להעביר לכאן במהירות. חברת הכנסת ינימלך בן ברכה. ינימלך בן ברכה, בריאות, בהצלחה וכל טוב.

המיקרופונים מוכנים?

נו, לאסוף מהר טיק-טק.

אחרונים למסור.

זכות גדולה היום בטבריה.

השם ישפיע עליכם שפע של ברכה והצלחה.

זה אהבת השם ואהבת הבריות.

שלמה סולומון בן מרים,

השם ירפא אותו בישועה מהרה וברפואה שלמה ויוצא בריא לחיים תום שלום מבית-החולים.

דוד חי בן מלכה, ענת בן נעמי, זרע חי וקיים ורפואה שלמה.

כן, אחרונים.

רפואת בת-חן, בת-אילנית, רפואה שלמה מהרה, ובפרט בכליות.

רפואת אליהו עמר ויעקב אל-יהאד,

רפואה בכליות ופרנסה לחיים עמר מהרה.

בפרח, שריס וליאור יזכו לאכול טוב מהרה.

ראובן בן סוליקה, רפואה שלמה מהרה.

נעלוי נשמת המנוחה, חנה בת עשע, מנוחתה עדן, וחנה בת אסתר, טורקיה,

חנניה בר-אסתר וסוזן בת חנה

ומאיר בן-חנה, רפואה שלמה בפרנסה טובה ומהרה.

שולמית אסטרף, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיה.

ירדנה עמאר, תזכה לכל כתוב בריאות והצלחה.

כל הישועות בנים זכרים לשלומי ושוני ושונרי.

מור סופר, יזכו לאכולת ובריאות והצלחה.

גלית בת מיכל,

תזכה לשמחה ואמונה, רפואה שלמה לשרה בת גלית אסתר.

די בן-שושנה,

חזרה ותשובה למשה בן-פיבי. שלום ביין, משה בן-פיבי, גלית בת מיכל, חזרה ותשובה למכל.

התימנע והילה בת מיכל, יוסף בן מיכל, גל בן מיכל,

עקיבא בן-צדיק,

יזכו לאכולת ובריאות והצלחה.

שמעון בן-חנה, רפואה שלמה, פרנסה טובה, מהרה, אמן.

רפואה והצלחה, מחינוך הבנים ולקירוב הגאולה, לחנה בצדה, דוד בן-ימנה, לעד בן ברור, יאמן.

כן, יש עוד. אחרונים?

דניאל לוי, בן ורדה, רפואה שלמה.

דניאל בן-אור, הישועה הקרובה.

אמרם ראובן בן צוליקה, רפואה שלמה, מהרה.

יהודית כרמלה ואסתר, בנות שמחה, רפואה שלמה, מהרה. בנימין בן-מזל, פרנסה טובה, לעילוי נשמת צול בר-חנא, ציון בן-חנה, מנוחתו עדן.

יוסף חיים בן-יעל, זיווג ארגון מהרה, יוסף יצחק בן-צהר, הצלחה ופרנסה טובה.

אליהו בן אסתר, הצלחה ופרנסה טובה, מהרה.

הרכה נולד בן שרון, הופעה שלמה והחלמה מהירה.

אחרונים נגמר, קדימה. איפה המיקרופונים?

מיקרופונים? כן, שאלה ראשונה למי?

יש לך שאלה?

אני מבקש רק שאלות עכשיו. יש לך שאלה?

תן לו שם מיקרופון.

תהילה מטל בדינה בריאות והצלחה וכל טוב.

רפואה שלמה מהירה לשרה אסנת בת מרים. הצלחה בעבודת השם פאיל בן דניאל וחווה בת מרים. יאיר בן-חווה, חזרה בתשובה, דוד בן רבקה ועידו בן מרכה וארבל בת שולמית.

רפואה והצלחה ולעילוי נשמת יאיר בן-חווה, מנוחתו עדן.

כן.

ככה, יש לי כמה שאלות. כמה שאלות, כן.

אתה דיברת על זה שבגלל שהחיילים שלנו לא צדיקים אנחנו כביכול לא מנצחים במלחמות. לא אמרתי דבר כזה, אתה אמרת את זה עכשיו.

אני שמעתי ממך אומר את זה.

מי שמע שאני אמרתי שהחיילים שלנו לא צדיקים?

הנה, הצדיק מחיל צבא ה'. אתה שרתת בצבא בכלל? אתה יכול להראות לי פנקס מילואים?

אני בטוח שלא שרתת בצבא.

נכון. נכון.

מותר לי לחשוב כמו שאתה חושב עלינו.

תראה לי פנקס מילואים.

אין לך, הבנתי. טוב, ככה.

אני שמעתי אותך אומר את זה. בסדר. אנחנו יכולים להחזיר את הסרט. אין בעיה, אז תחזיר את הסרט אם אתה יכול. כן, יכול. אז תחזיר. בשידור חוזר, תראה את זה באינטרנט.

טוב, ככה.

ניצחנו בכל המלחמות שהיו עד היום. מי זה ניצחנו?

עם ישראל. עם ישראל ניצח, הבנתי.

ניצחנו בכל המלחמות שהיו עד היום, לא כולל המלחמה האחרונה שלה, אי-ספק.

עכשיו, במלחמה האחרונה נהרגו הרבה שומרי מצוות, שומרי שבת,

כאלה שבאמת, מה שאמרת לגבי התפילין, שאם היה הפסק דיבור אז אני מניח שהרבה מהם, גם לא היה להם הפסק דיבור?

לא, אני מניח את זה. אני לא בטוח.

אתה כנראה שכחת שאמרתי שאם המחנה לא קדוש אז הקדוש-ברוך-הוא שם מאחוריך. כנראה זה לא שמעת.

את זה שמעתי מצוין, אבל תמיד אפשר להגיד שהמחנה ככה,

במחנה ככה. אפשר להגיד גם מה שאתה אומר. אפשר להגיד גם שניצחנו בכל המלחמות, כמו אולמרט, אין בעיה. לא. להגיד אפשר. השאלה, מה התורה אומרת?

התורה אומרת שאם עם ישראל יהיו קדושים וצדיקים ויצאו למלחמה בשם השם,

יעשו את זה כמו שצריך,

לא ייפלו חללים כמו שלא נפלו ברוב מלחמות ישראל, כשיצאו למלחמה,

עיין בתנ״ך. מה שהתורה אומרת זה ברור, אבל אתה דיברת הרבה פעמים על סברות.

סברות? מה זה סברות? אם נעשה כך וכך וכך, אם החיילים של היום יהיו כך וכך וכך, אם המחנה יהיה כך וכך וכך, אז. זה לא סברות. תקרא את התנ״ך אתה ותקריא לי את ה... אני קראתי היום. אם קראת, זה מה שכתוב. לא בקיא כמו הרבה אנשים פה, אבל לא משנה. אז אני רק הקראתי, זה הכול. אז אני אומר, זה לא סברות. אני אומר, סברות כי אתה אומר, אם ואם ואם, לא אני אומר, אם בחוקותי תלכו שחוץ, זה השם אמר, לא אני.

אני לא יודע לקרוא.

תקרא אתה. אם בחוקותי תלכו. תמיד אפשר, אני, לא אני, התנ״ך. תמיד אפשר, לא אמרתי אתה. תמיד אפשר להגיד, בגלל שמישהו עשה כך וכך וכך, בגלל שמישהו, לא תמיד אפשר. זה ברור שאם קרה כך וכך, זה בגלל שלא קיימו את כך וכך. אז זה ברור, אז תמיד יש. וגם אם כולם היו צדיקים, לא. אם כולם היו צדיקים כתוב שלא היה כך וכך. כתוב שניצלו כולם. שנייה. אם כולם היו צדיקים חוץ מאיזה אחד שכביכול שורר, נכון. אז תגידי שבגלל השורר הזה, נכון.

בן-מנשה, שבמלחמת העי הוא לקח בחרם, לקח משם אדרת שנער, מה שהשם ציווה שלו, ואכן הוא מת במלחמה.

ועשו על-פי אורים מתומים, ויצא שהוא היה היחיד שסטה מדברי השם,

והוא נהרג במלחמה, נכון? אם אתה כבר מדבר על מלחמת העי,

אז יש גם העניין הזה שאתה אומר שאפשר שיהיו מעט אנשים נגד הרבה. נכון. יפה, במלחמת העי אותו הדבר, במלחמת העייה הראשונה,

באו ל-3,000 אנשים, אחרי שישראל הפסידו במלחמה, מה אמרו האנשים שבאו לרגל, האנשים שבאו לבדוק? אמרו שבגלל שזלזלו בעית צריך להוסיף עוד אנשים, ובמקום 3,000 אנשים הוסיפו 30,

שמו 30,000 במקום, ואסרו מערב ממכור למערב נשלם. אדוני, כשלא הולכים בדרך ה' גם אם תעצים את הכוח אתה תפסיד, וגם כשהיה מעשה פילגש בגבעה מתו 70,000 מבני ישראל,

בלי מלחמות הם אויבים, בינם לבין עצמם.

אם לא הולכים בדרכי ה'

מקבלים מכות, זה לא משנה באיזה צבא. ההוא, ההם, ההוא, ההיא, אין.

זה מה שה' קבע.

ואם אתה לא יודע למצוא את הפתרון,

אז זה בגלל שאנחנו כל כך מרובים בעבירות,

אז ממנה אנחנו לא יכולים לבדוק. אבל כשהיו בזמנם רק בודדים שחטאו,

ניתן היה לברר על-פי אורים ותומים, והתנ״ך אומר לנו בדיוק מי חטא ועל מה.

ניתן לברר עם אורים ותומים, ובכל זאת,

בוא, בוא, אני אשאל אותך שאלה. בוא נקצר, בוא נקצר. עניין. יש לי עוד שאלות. אתה מאמין בתורה? כן. אתה מאמין שמה שה' אומר זה נכון? כן. אתה מאמין שאם לא עושים את רצונו אז הוא אומר שמה שייפלו חללים זה נכון?

נכון, אבל, כן או לא? נכון. רגע, כן או לא? נכון, אבל קשה לי עם אנשים שמנסים לפרש את מה שה' אומר. אני לא מפרש כלום. אתה אמרת עכשיו, לא אני. שאלתי אותך. אני מאמין במה שה' אומר. אז לכן שאלתי אותך.

אז אני עונה לך שכן, אבל אני לא, די.

אז עכשיו, אם אתה אומר שכן, אני שואל אותך, יש אנשים שהם לא שומרים תורה ומצוות? יש. וגם היו אנשים שלא שומרו תורה. אז מה אמר השם, שאם המחנה לא יהיה קדוש אז ייפלו או לא?

ייפלו, אבל זה, מה שאתה אומר, מי אמר את זה?

אמרו את זה בתנ״ך.

מי זה אמרו בתנ״ך? אמרת שאתה, אל תספר את כל מסודר מהקן. אני שואל שאלה, הם יודעים יותר טוב ממך. אני מאמין לך. רק אני שואל שאלה.

אתה אמרת בעצמך עכשיו את מה שאמרתי קודם. נו. רק אתה אמרת. נכון. למה? כי שאלתי אותך. אמרתי, אמרתי, שאלת אותי, אז אתה אומר, אתה אומר, לא אני אומר. כבוד הרב, כבוד הרב, אני אגיד לך מה בדיוק. אותו תנ״ך, אותה תורה אומרת לי ולך הכול.

גם אם ניתן לגוי שיקרא מה כתוב בתורה, הוא יגיד כמו שאמרתי. זה מה שכתוב. סליחה, סליחה, על התנ״ך אין לי שום ספק. יש לך. אין לי שום ספק. כי אתה אומר שאני אומר, אני לא אומר. אבל לגבי הפירושים של התנ״ך, אני לא אומר. אבל לגבי הפירושים של התנ״ך, אין פירושים. אתה אמרת בדיוק כמוני. סליחה, אתה בהתחלה את ההרצאה שלך דיברת על רבי עקיבא, אבל רבי יוסף הגלילי, אם אני לא טועה, רבי אליעזר. רבי אליעזר הגלילי. לא, לא רבי אליעזר. לגב

זה שדיברת עליהם וגם ביניהם היתה מחלוקת, כמו שאמרת. רבי עקיבא אומר שירא ורחי הלבב זה אחד שפוחד באמת להילחם, כן. לא בגלל הסיבה של החטא. נכון. רבי יוסי הגלילי אומר שזה כי הוא פוחד מהחטא, אז זה לא אני אמרתי שיש מחלוקת.

יש מחלוקת ידועה. זה מחלוקת? יש מחלוקת ידועה. זה מחלוקת? אז אתה לא מבין בכלל. אז מה זה? אז מה אני אסביר לו? אבל בסוף תשמע את ההסברים שלי ותגיד שאני מהמפרשים. ואתה לא מקבל דברי המפרשים. אז איך תבין? אם אני אפרש עכשיו, תהיה בעיה. אתה תוכל להגיד, בוא הנה, אתה פירשת.

אני אגיד לך, לא אותך. אתה אומר, אתה רבי עקיבא והרבי עוסקא גפיר. שמעתי, אני לא יודע מה עבדתי. אני יודע מה עבדתי. יפה, אני גם שמעתי. אני לא הבנתי ששני הדברים שלהם שונים. מה אני אעשה אם אני אגיד לך תשובה,

ואז תגיד, כן, אבל אתה פירשת עכשיו את דבריהם.

אבל רגע, סליחה. כן או לא? מה תעשה אם אני אענה לך? מה תעשה? תענה לי. אני מנסה להבין. מה להבין? מי אתה בכלל שתבין? אתה שואל אותי כי אתה לא יודע. אתה שואל אותי כי אתה לא יודע, ואחרי זה אתה רוצה להגיד אם אני יודע או לא. לא, אני לא רוצה להגיד לך אם אתה יודע. אני אומר שהדברים האלה לא מובנים לי ואיך שאני הבנתי. סליחה, רגע. רק שנייה, כבוד הרב. אני לא מבין, זה טוב. אני מוכן לשמוע תודה. כבוד הרב, רק שנייה. כמו שאני הולך לרופא ואני אומר לרופא, אדוני הרופא,

למה כואב לי כאן? הוא אומר, יש לך דלקת ריאות. אני הולך לרופא אחר, הוא אומר, זה לא מפה,

זה מהכליות. אני אומר, סליחה, אתם רופאים או אתם נחשים?

אחד אומר לי כך, והשני אומר לי אחרת, באותו בית-חולים, באותה מחלקה.

מה זה?

אני הולך לבית-משפט. בבית-משפט, שלושה יושבים במשפט, אחד אומר ככה ושניים אומרים אחרת, ובסוף מחליטים מה שמחליטים לפי הרוב. איזה מין דבר זה?

מה זה? בית-משפט זה אמת או לא? צריכים להגיד כולו פה-אחד.

זו לא הנקודה. ואם זה פה אחד, למה צריך בכלל שלושה?

צריך אחד. אחד יגיד ונגמר, כי כולם חושבים אותו דבר. לא, זו לא הנקודה. לא ברפואה חושבים אותו דבר, ולא בבית-משפט חושבים אותו דבר, ולא, אין.

יש על-פי רוב,

ככה נקבע גם בתורה, על-פי רוב.

ויש דעת הרוב, והיא הקובעת, והקדוש-ברוך-הוא מסר את הדברים. לרוב זה אחד.

עכשיו, במקרה הזה של המחלוקת,

אומר רבי עקיבא שמי שירם חרב השלופה ילך וישוב. מה אומר רבי יוסי הגלילי?

מי שירם ורחל אליו ילך וישוב.

לא שזה חלק על זה, אמר, מה שאתה אומר לא נכון רק מה שאני אומר,

אלא זה הוסיף על דברי הקודם.

גם מי שלא ירם חרב שלופה,

וגם מי שירם מעבירות שבידו, ולא ירם חרב שלופה, לא ירם חרב שלופה.

הוא לא מפחד, הוא חזק,

הוא יכול לפרק את כולם אבל הוא מפחד מהשם יראת שמיים שיש לו חטא בידו ישוב. רבי עקיבא אומר אפילו אם אתה צדיק והכל אפילו אם אתה צדיק אבל אתה ירם חרב שלובה

לא כל אחד יש לו לב חזק שהוא יכול להילחם יש אנשים פחדנים מכל דבר המפחד אומרים אתה גם כן תחזור הביתה אתה צדיק אתה צדיק אבל לך הביתה למה יראו אותך רועד ככה אתה תגרום לכולם לפחד אז תלך גם אתה לא שהם היו אחד נגד השני אלא זה אמר מספיק שבשביל זה תחזור וזה אמר מספיק בשביל זה שתחזור זה הכל אז עדיין יש שוני ביניהם נכון? בטח שיש שוני אז זהו זו הנקודה שיש שוני מה השוני?

מה השוני שאחד אומר שהוא מפחד שהעניין הזה בגלל הפחד הוא הרבה מחייב אשופה. אז מה? אז מה? מה שאני אומר שאם כבר אז היה העניין הזה וזה לא אני שאני אפס לאדם אומר את הדבר הזה אז כנראה יש באמת איזה עניין של הפחד ממלחמה ולאו דווקא, מי אמר שאין?

אתה אמרת, ציינת בעיקר,

אני לא אגיד רק כי ציינת את הדעה של רבי עקיבא, אתה ציינת בעיקר את העניין הזה שאנחנו כביכול,

שעם ישראל מפסיד במלחמות בגלל הדבר הזה. עכשיו, עוד דבר. אני אמרתי שעם ישראל מפסיד במלחמות.

אני אמרתי שלא כי יש, אתה דיברת על אולמרט ודיברת על ברק,

על אידי, קראת על אודי. על אודי אני צוחק תמיד, אבל אתה תדע עוד דבר אחד,

כי אודי משחק אותה תראזן והוא ברח מלבנון בגלל ארבע אמהות, הבנת?

אז אודי בשבילי, אני לא מחזיק ממנו, זה הכול. הוא כבר כמה פעמים ברח.

מספיק לי פעם אחת שאחד בורח,

אבל אם בורחים כמה פעמים אז לא יכולים להחזיר אותו עוד פעם.

עכשיו, מכל מקום, מכל מקום אתה צריך להבין דבר אחד. התורה אמרה,

פן יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך,

זה לא אני אמרתי,

זה לא הרב עובדיה אמר, זה לא אף, זה מה שכתוב בתורה, תקרא אתה.

זה מה שכתוב בתורה. זה הכול. אמרתי לך גם, כרגע, היום, כשהיה לנו לא הורים ותומים,

ואנחנו מביאים לשאול אותם, נכון. מה שקורה, כל מלחמה שלפני שנפסיק, גם אם, בוא נגיד, לא, לא. אתה יודע מה הפוך ממך? סליחה, שני רגע, אתה לא שמע את מה שאני רוצה להגיד. אתה לא שמע את מה שאני רוצה להגיד. לא רוצה, אתה לא שמע את מה שאתה רוצה להגיד. לא רוצה, כמו שאתה לא נותן לי לדבר, גם אני לא רוצה. אני נתתי לך לדבר, ונתתי לך כפיים אפילו. תודה רבה, תודה רבה. אפילו מחרו כפיים בשבילך, לא רק מחרתי כפיים. לא, הפוך, בשבילך. זה יעודד אותך, אבל שתדע. כן, זה בשביל

עצה לא להפסיד.

אולי שמעת שאמרתי עצה איך לא להפסיד? לא, לא שמעתי את זה. אתה רואה? חזרתי על זה כמה פעמים. מישהו פה שמע את זה? אם נגיד שמע ישראל, אמרתי או לא? כן. אם נגיד שמע ישראל כבר אנחנו ראויים לנצח במלחמה, אמרתי כמה פעמים או לא? כן, כן. לא שומעים. כן או לא? כן. מעניין שלא שמעת. ברגע, ואנשים שהיו במלחמה לא אמרו שמע ישראל? לא כולם. לא כולם. לא כולם. לא כולם.

בוא נגיד ככה, אני מדבר על חזון אוטופי, בסדר? חזון אוטופי.

בסדר?

שכולם באמת יגידו שמע ישראל, עדיין ניתן יהיה להגיד שיהיה זה אחד, יהיה זה... לא, לא יהיה, לא יהיה.

אתה מדבר על חזון אוטופי, בסדר? לא, לא, לא. המציאות כרגע... זה היה כבר. זה היה בתנ״ך, כשאתה מאמין, כתוב שזה כבר היה.

שיצאו למלחמות וניצחו רבים,

רבים מעטים וצדיקים תרשועים,

ניצחו בלי שתהיה אבדה בנפש אחת.

הרבה מלחמות בעם ישראל היו כאלה.

הרבה.

היו הרבה מלחמות, וגם היו הרבה מלחמות עם ההוגים. בוודאי, כי לא היו, בתורה גילתה. למה? אמרה, ברגע שעבדו עבודה זרה, ברגע שהאמינו באשור, ברגע שהאמינו במצרים, ברגע שהאמינו בכוחות אחרים, כוחות זרים, הקב'ה-ברוך-הוא הניח אותם ביד מי שהאמינו בהם, בבקשה.

לכן אמרו, מצרים כנראה רצוץ, באשור שבט אפי.

בהמשך למה שאמרתי לגבי ההיסטוריה,

מי שרוצה לדבר, שיקח את המיקרופון אחרי וידבר, בסדר? כן. הופה, הופה. באיזה יחידה אתה?

תותחנים. תותחנים, מפציץ, אה? כן. גם במלחמה האחרונה. בנוגע לפעם, בסדר? בנוגע לעבר, בסדר. כל מה שהיה בעבר, באמת, נכון, אין על זה ספק בכלל.

כמו שאמרת, המקרה הזה עם הכידונים,

המקרה של אברהם עם העוזרים שלו שבא להילחם נגד חמשת המלכים.

אבל אז, כמו שאמרתי, זה היה שהיה נביאים.

שהיה אורים ותומים, היית יכול לשאול, ננצח במלחמה? לא ננצח במלחמה. היום, כרגע, אין לו אורים ותומים. יש, יש. המצב, אין אורים ותומים. מי אין? אני אגיד לך, חכמי ישראל הם האורים ותומים שעל-פיהם אנחנו הולכים.

אז רגע, יש לי שאלה.

יש לי שאלה. זאת אומרת, אם ישאלו את חכמי ישראל אם יוצאת למלחמה מסוימת, בדיוק. אז יהיה להם עזר אלוקי,

כיוון שכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו מפסיד אלא מנצח,

כיוון שבאים לחכמי התורה ואומרים להם,

יש מצב כזה וכזה, התורה מצווה להילחם או לא מצווה?

מה עלינו לעשות כדי לגדור פרצות בעם ישראל?

מה עלינו לעשות בשביל שהשם יהיה עמנו?

מה נעשה אם ישמעו להם שהם נקראים עיני העדה אם יעשו כדברם?

השם ייתן בידינו להכרית את כל אויבינו.

רגע, רגע, רגע.

יש? בטח שעוד.

ככה, יש לי עוד,

שמע,

אני חושב שאם באמת אותם מנהיגים היו יודעים את מה שאתה יודע,

שבוודאות אם יגידו ככה זה יהיה ככה, ואם יגידו ככה זה יהיה ככה, אז תאמין לי שהם היו עושים את מה שהם היו עושים. לא, לא, לא. אם הרב עובדיה יוסף אמר שכן ינצח במלחמה, לא, לא, לא, לא. ודאי שואלים אותו. ואז כן, הוא יוצא במלחמה.

נו. כיוון שאנחנו לא אומרים שחכמי ישראל הם נביאים, הם חכמים בתורה ויודעים את מצוותיה.

אבל חכמים לא מנבאים מה יהיה ולא כלום, הם רק אומרים.

וחכם עדיף מנביא כתוב.

אם יהיו אלף אלף נביאים ויהיו אלף חכמים, שומעים לחכמים,

כי חכם עדיף מנביא והוא פוסק על-פי התורה הקדושה, ואין לנו בלתה.

אבל מה לעשות שהקבינט לא הזמין אף פעם לישיבה מחכמי ישראל?

מה לעשות שאף פעם לא שיגרו בשביל לשאול את דעתם?

אבל הייתה פעם אחת, אתה יודע, דבר מדהים, בוא תשמע דבר שכולם מכירים ושמעו כבר,

הייתה הפצצת הכור העיראקי.

מי שהיה אז בראשות הממשלה, קראו לו מנחם בגין.

הוא שלח לפני המבצע לרבי מיללוב,

זכר צדיק לברכה,

לשאול אם לצאת למבצע כנגד הכור העיראקי.

והרבה נתן לו את ברכתו ואמר שיצליח,

ואכן הייתה הצלחה בצורה ניסית ומופתית.

למי שמכיר את מה שהיה שם,

יודע שלמעשה כשהם הגיעו לכור העיראקי היו עננים שלא ראו כלום,

ולפני שהם הגיעו לכור היה חור בין העננים שפתאום הם ראו אותו מולם,

ואז הם הצליחו להפציץ ולחזור לשלום.

זו הייתה פעם אחת שמנחם בגין,

שהיה מסורתי קצת ומאמין קצת,

עשה שאלת חכם והלך לרבי מיללוב. הבנת? אם היו עושים כן ושואלים תמיד בעצת התורה, חכמי התורה זה רק נותנים את עצת התורה,

אנחנו היינו מנצחים בכל המלחמות.

ואמרתי, דוגמה, שבצד השני שואלים את השייח'ים שלהם במסגדים, מטיפים להם איך להילחם,

מכניסים להם אמביציה על-ידי אללה וכבר,

והנה הם מנצחים מפעם לפעם, יותר ויותר.

טוב, אני אסיים, נראה לי. יש פה אנשים, נראה לי, שנייה, רגע, יש פה אנשים, נראה לי, שממש רוצים שאני אסיים.

טוב, אין דבר, תודה רבה. שנייה, רגע, רגע, יש לי כמה דברים אחרונים, ודאי. אחרונים, יאללה. ככה. רק שנייה, בסדר, תשאלו, מה הבעיה? אז זהו, אני שואל.

זכור לי, בתקופה של הסכמי אוסלו, אם אני לא טועה,

אם תתקן אותי, אני לא יודע,

שהיה פסק הלכה שמותר לתת שטחים, נכון?

לא מכיר פסק הלכה כזה. של הרב עובדיה יוסף, אני טועה? לא.

הרב עובדיה יוסף אמר תמיד שאם תהיה תמורת שלום מותר להחזיר שטחים. נכון.

אם תהיה תמורת שלום. יפה. לא הבטחות.

עזוב. לא הבטחות, לא אוסלו, לא, לא.

זה לא רק הוא אמר, גם הרב אודיושי וכל הרבנים. לא אמרתי אוסלו, אמרתי שמותר לתת שטחים.

מותר תמורת שלום להחזיר שטחים בלי שום בעיה,

כיוון שפיקוח נפש דוחה שטח. עכשיו, מאיפה ניתן לדעת אם באמת יהיה שלום או לא יהיה שלום? לא. אז אם אתה לא יודע ואין הבטחה כזאת, ואתה לא רואה את זה לאורך זמן,

אין אפשרות לתת כלום ואין להאמין בהם כלום. אז זה כמו המלחמה,

זה כמו המלחמה הפשוט, זה עדיין לוט בערפל.

אתה לא יכול לדעת מה קורה, אתה לא יכול להסביר לך. בוא בוא אני אסביר לך, תשמע, תשמע.

החבר'ה שהיו בגוש קטיף,

החבר'ה שהיו בגוש קטיף ואלה שנעקרו משם לצערנו הרב בצורה שהיא חרפה ובושה לעם היהודי,

אבל אתה צריך להבין דבר אחד, הם האמינו ובטחו בשלטון ששלח אותם לשם על מנת לשבת באמת שם בשרון שאמר להם תתפסו כל גבעה הוא שהוריד אותם משם. למה?

לא, הם לא האמינו בזה. הם גם האמינו בזה. הם לא האמינו בזה.

יש לי בן דוד, יש לי גם בפתוח בגוש קטיף. אתה, יש לך ואני, יש לי שני בני-דודים. בסדר. עכשיו לא מתווכחים למי יש יותר בני-דודים. אני לא התווכחתי. עכשיו הנקודה היא ככה, צריך להבין.

מי שבוטח בשם יודע שאם הקדוש-ברוך-הוא אומר שצריך להתקפל במקום מסוים, צריך להתקפל. יש לנו הרבה אמירות כאלה.

אם יש שעה משחקת לרשע,

אל תתגרה בו.

כתוב, אם בא עליך גל, הנהן בראשך, תן לגל לעבור וכו'. זה גם תקף למצעד שהיה בירושלים לאחרונה? לא. מה זה קשור למצעד בירושלים? כי זה גם משהו שהרשע רוצה לעשות. מה אתה מערבב בכלל דבר בדבר? אני לא מערבב. אתה דיברת על הרשע. אני מדבר על הרשע. אני מסביר, לא זו הנקודה.

מה שאני יכול, אמרתי דוגמה, לא אמרתי שזה מה שהיה בגוש-קטיף.

אמרתי רק דוגמה שתבין שפעמים התורה אומרת שאתה צריך להתקפל.

ומי שיכול לדעת ולתת הנחיה מתי זה כן ומתי זה לא,

זה רק חכמי התורה.

הבנת?

תודה רבה לכם. אני הבנתי בטוח גם לפני שאמרת.

בעוד שני דברים אחרונים, פעם אחרת, סמטוק. יאללה, סגור, סגור.

הלו,

הלו, קדימה, שאלה הבאה.

כן, הרב.

האם אפשר לומר שהמלחמה האחרונה, בין השאר, הפסדנו גם,

כמובן, על-ידי קדושת המחנה, ולא שמרו מצוות והכול?

זה אחד מהדברים שלא שמרו ואפילו עשו,

זה שמה שהזכירו, אבל הוא לא הזכיר נכון כל כך, שנלחמו ביהודים, גירשו יהודים מגוש-קטיף, 10,000 יהודים,

נתנו לערבים 20 בתי-כנסת, שרפו אותם לגמרי, הוציאו יהודים מהקברים שלהם,

ועכשיו מאותם מקומות הרוצחים יורים מרגמות, ובקיצור, נלחמו ביהודים, וגם בחברון נהרסו בית-כנסת לפני איזה חודש. ידענו, גם ידענו, לפני שהם יצאו שכך יהיה.

כן, אז אני אומר, ידענו, אני גם יודע, עכשיו אני אומר לך שהערבים לא מתכוונים לשום שלום, הם מתכוונים שנשחה בים.

זהו. אפילו באהוב ברקתי איתם היום עם עקומה לניהול שלום.

לכן אני אומר,

האם אפשר לומר שאחת הסיבות היא שבמקום להילחם באויב נלחמים ביהודים, מגרשים אותנו? מה אתה מגלה לנו, אנחנו יודעים. אני אומר לך רק עצה אחת.

אם נדבק בשם יתברך, אנחנו העם, העם, אין פה הנהגה שתוביל אותנו לשום מקום.

יש כאלה שרוצים רק את הכיסא, עוד קדנציה ועוד קדנציה, ואנחנו הקורבנות, מה שנקרא, במירכאות,

של הקדנציות האלה,

ומשלמים בכל מיני הנחות וויתורים שאין בהם שום תועלת.

צריך להבין דבר אחד, אם אנחנו העם נתעורר ונעורר אחרים לדעת מה שהתורה מבקשת מאתנו וששמרה עלינו 3,300 שנה, כשהיינו בסדר וכשהתורה אמרה לנו שאנחנו נהיה מופקרים כאיילות וכצבאות השדה אם לא נשמע לשם,

וראינו את זה עם היסטוריה של 3,300 שנה,

ולמרות שמנסים לחסל אותנו טוטאלית, כל העולם כולו מימות קדם,

אנחנו נשארנו עד הלום רק בגלל המעטים ששמרו על התורה ועל הגחלת.

אם נלבה את הגחלת ונרבה כבוד שמים ונתקרב לשם ולתורה ולמצוות, נוריד מעלינו סכנות, ונוכל גם לזכות לראות את הגאולה בקרוב.

תן לו שם, עם הוורוד שם, עם הוורוד, ידידנו משכבר הימים.

תעמון.

אני יודע. ערב טוב, אמנון. ערב טוב, משה.

אנחנו מכירים. תמיד. כל קלטת אתה מופיע.

אתה עוד לא שובר שבת, אה? עוד לא.

אני בא בגלל שאני אוהב אותך, קודם כול. ואני עונה לך רק בגלל שאני אוהב אותך. תהיה לי בריא. אמן.

השאלה שלי היא כזו, אמנון. כן, משה. היא קצת מורכבת, כבוד הרב.

היא קצת מורכבת.

אני אומר ככה,

אם משה רבנו עלה וקיבל את לוחות-הברית, והרד וראה את עם ישראל מתבולל ולא מאמין,

והוא שבר עליהם, ואז פתחה האדמה עליהם ובלעה,

לא, אתה מעלב כמה פרשיות. בסדר, בסדר. אני, אתה תקשיב לי, אני לא הכי בקי, אתה תתקן אותי. כן, זה מורכב מאוד. נכון, נכון. כן. ואז הוא עלה בפעם השנייה,

ועל זה הוא נתן להם את העונש במדבר.

40 שנה, ובכל אופן אתה נתן להם את המן. זה לא בגלל זה, בגלל המרגלים. לא נורא, זה מורכב. בסדר, בסדר. אוקיי, אוקיי. אני מסכים אתך. אני מקבל את התיקונים שלי ואין לי חילוקי דעות אתך. יפה.

אבל הנקודה שלי שמה שחלק מאתנו הוא ערב רב.

נכון, חלק מהיום. הוא ערב רב. ועכשיו אנחנו בתקופה שאין יותר גלגולים.

יש עוד.

יש עוד. אז רגע, רגע, רגע.

אז מה, הרב ברבי עקיבא מטעה אותי?

מי זה הרב ברבי עקיבא?

מי זה הרב ברבי עקיבא?

אז עכשיו למי להאמין? לך או לא? אני לא אמין מי זה הרב ברבי עקיבא, אבל כנראה זה מורכב. לא, כבודו במקומו.

יש עוד גלגולים, ואני אומר לך, על-פי הרמ״ק, רבי משה קורדוברו,

זכר צדיק כזה של הולכם,

מריבותיו בקבלה של הארי הקדוש,

שגם 40 שנה אחרי ביאת גואל צדק, עד תחיית המתים שתהיה אז,

יהיה עדיין גלגולי נשמות.

יהיה גלגולי נשמות, הלאה.

יש, יש. כן. עכשיו, מאין לי לדעת, כאילו אם אני אומר לעצמי, אם אני גלגול, בטוח, בטוח.

קודם כול אתה מתגלגל מהרצאה להרצאה.

דבר שני, אתה מגלגל את הציבור בצחוק.

זה בסדר. אם אני מצליח להצחיק את עם ישראל, אשרינו.

איזה כבר טוב.

עכשיו, באמת, אמנון, לפני שאני אמשיך, יש לי בקשה. כן, משה. יש לי, כבוד הרב, בקשה ממך.

כן. אני רוצה, קודם כול, לתת לי ברכה, לא לי. יש לי ילדה חולת אפילפסיה.

תן לה ברכה, שתהיה בריאה קודם כול. אין בעיה. יערית אוחנה בת זהבה.

איך? מה שמה? יערית אוחנה בת זהבה. רגע, אתה מוכן איזה מצווה לקחת עליך? לא, לא, לא משהו כזה. אני אתנאים לא אוהב.

אתה בא לרופא, אתה אומר לרופא, תשמע, אני חולה.

תן לי בבקשה תרובות בלי לקחת אותן, בלי תנאים, אל תגיד לי כדורים, זה אני מכיר. אתה יודע מה, אמנון, בוא נשאר, ידידים, אל תיתן. אני אתן. לא, אתה לא תישן טוב. אני אשן טוב מאוד. לא, אתה לא תישן, אני יודע. אני אשן. עכשיו, באמת, השאלה היא נוספת. תחשוב אחר כך, אם אתה רוצה לתת לי פסול וברכה, תן לי. אני אתן, לא לך, לאן אני אתן? בסדר, תהיה בריא. אז עכשיו תגיד לי שאלה נוספת.

שכחת להגיד, אמנון. אמנון. כן, משה.

כן.

שאלה נוספת. אני אומר, אם אני תיקון, כמו שאתה אומר, גלגול, לא תיקון. גלגול. תיקון אתה עוד לא.

בסדר. גלגול, תיקון, לא נורא. בסדר.

אני מבין ששום דבר לא מושך אותי לאף מקום, רק דבר אחד, זה שהנשמה שלי, היא מדריכה אותי.

כן. ככה אני מאמין. זה דבר שלא נראה, אבל אני מאמין בפנים שלי.

אז אני אומר ככה, אם היא מושכת אותי כל ערב לרבי עקיבא, אוקיי, מקובל עלי. בפעם שעברה אמרת לי, תשמע, תעשה משהו בשביל משהו. אמרתי לך, אמנון, תעצור, לא.

אז השבוע אני אחדש לך, קניתי תפילין.

אה, אשריך.

חזק וברוך.

כן, להרגש. יש סיכוי, חביבי, שאתה בסוף תהיה משהו-משהו. אינשאללה.

אוה, זו מילה יפה. היה שיר כבש פעם. אינשאללה. נחדש לך רק משהו נוסף. כן.

אני בטבילות מבקש מעבר העולם, פתח לי את הנשמה לתורה. אני יודע מה ש... תודה רבה, יש לי עצה בשבילך, ואני מאמין שהיא תעבוד. תקשיב טוב. לא כל כך חושב.

משה, תן אמון, תן אמון.

אני נולדתי בחודש חמישי, אדם שור אני.

לא פשוט.

שור? שור. אני קשט.

אתה שומע?

תשמע משהו.

אם אתה תקפיד על...

האכלות אסורות, ותאכל רק בהשגחה למהדרין,

אתה תוך שבועיים נפתח לך הלב.

בגלל שהסירקולציה של הדם שלך מאוכל לא כשר, אז... מה זה בשבילך לא כשר? לא כשר זה כשאוכלים בכל מקום בלי הבחנה.

אז מה כל התעודות שמחלקים בגץ ובית יוסף, מה זה חרטא? לא, זה אמת, זה אמת. אני רוצה להבין.

רגע, אני אסביר.

אני רוצה להבין. אני עונה.

אתה מקפיד בכל מקום לפני שאתה אוכל לראות שזה בדץ, או שאתה גם אוכל לא מה שכתוב בדץ? לא, לא, לא. אני אוכל במסעדות כשרות. כן, לא אמרתי תראה. לא אמרתי תראה. חס וחלילה. אבל אתה נכנס גם למקום שכתוב כשר. אין לי שום ספק. זהו. אז כשר זה לא תמיד הכי כשר,

ואם אין משגיח במקום אז זה קצת בעיה,

ולכן אני מבקש ממך שאתה תקפיד רק במקום שיש כשרות שנוכח משגיח במקום, וזה כשרות בדץ,

וכל אוכל שאתה קונה הביתה שכתוב עליו כשר בהשגחת הבדץ, לא משנה איזה בדץ כרגע,

אבל העיקר שיהיה בדץ. לא משנה. מי משחט יותר?

כן, כן, בדיוק ככה.

זו העוג השמונה, זו העוג השמונה, זו העוג העשר. למה הוא החליט עשר? נכון. אבל אני לא מאמין להם. נכון. אני מאמין לו. גם אני, כמו בטבע, יש כדור כזה קטן שעולה 100 שקל, ויש כדור כזה קטן שעולה 10 שקל. מי קבע? כמו שאתה אומר, טבע החליטה.

בסדר? אבל אני בשביל רפואה מוכן לקחת גם כדור ב-100 שקל.

אתה רוצה שייפתח לך הלב, לא אכפת לך מה הם עושים, תעשה מה שאני אומר.

אבל אני אומר, אולי זה התיקון.

מה, להיות ככה?

לא. אז אתה תצטרך להתגלגל עוד פעם ולא יהיה כבר אמנון.

לא יהיה, אז חבל.

אתה תהיה גלגול פרש. אז מה יכול להיות? שאני אחזור בצומח או דומם? נכון, נכון.

ואז זה יהיה באסה.

כולם ילכו להרצאות ואתה תשב על האבן בפינה?

מה השם של הבת, משה?

השם של הבת, יערית אוחנה בת זהבה. יערית אוחנה בת זהבה, רפואה שלמה מהרה.

מתי תקפיד בעזר השם? שבועיים, שבועיים, תקפיד, אבל ממש, מה אכפת לך? לך על המילה שלי, תקפיד,

ובעזרת השם אני מאמין באמונה שלמה שתבוא פעם הבאה,

למרות שאתה רוצה להמשיך לשחק אותה ככה, אותו דבר. לא, עזוב אותך משתורות, אמנון. אבל אני מאמין שייפתח לך הלב, ורבי עקיבא יבוא אליך,

לא, אתה תלך אליו.

באמת, אמנון, עזוב, אני לא צוחק. עכשיו תן לי ברכה.

למה פה עבר לרגליך?

תן, תן, תן ברכה.

הקדוש-ברוך-הוא שאל את משה רבנו ועוד שניים. אבל אותם היא, אחת אמר תולעת ואחד אמר משהו. הוא הגיע למשה, אמר לו, ואני כלום.

ואין לי כלום איתך. אז אתה כמו משה רבנו, איך ידעתי שפרים לך, משה?

איך ידעתי שפרים לך, משה? אותם תיא ואין לי כלום. אבל באמת הנקודה החשובה, כן? כאילו אני עדיין מרגיש חצוי.

אני, חלק ממני נמצא פה, חלק ממני בעולם החומרי. תצטרף לחצי הזה הרוחני ותגלם. אז אני אומר שזה התהליך של התיקון.

לא, לא, זה לא תיקון, זה קלקול. אז מה זה? זה קלקול. אז למה הנשמה לא מוכנה לוותר? אבל זה לא רק אתה,

הרבה אנשים יש להם חצוי, הם רוצים גם פה וגם פה.

אבל מי שחכם מכריע את הכף.

כן. אתה מבין? אני מכבד את מה שאתה אומר. שאלה אחרונה, באמת, שאני אתן גם לקהל הרחב להמשיך לשאול. תודה.

אני שואל שאלה פשוטה. אנשים שנוסעים בשבת, ויש אנשים דתיים שאני מכבד את המקום שלהם,

האם זה לא חטא להפריע לאנשים אחרים? זו לא עבירה באותה הזדמנות?

כשהם נוסעים במקום של חרדים? לא, לא.

כשהם נוסעים בשבת.

בטח אתה עובר על הסוף שבת. בוא נהיה בהנחה שהקדוש ברוך הוא קובע שאלה הערב רב. מה אתה מפריע להם? הרי ברגע שאתה מפריע להם אתה גם חוטא.

לא, לא, אין דבר כזה. אז מה? לקדוש ברוך הוא אין חילול. כן, אבל לגבי שבת יש שכר מצוות ושכר צעדות.

על איזה צעדה אתה מדבר? שלושת הימים?

יש שכר מצווה לכל דבר.

שכר מצווה, מצווה כיף. נכון, שכר מצווה ושכר עבירה ושכר עבירה. אני אומר לך את זה, למה? כי אני רואה את זה הרבה. כשאני יורד פה אני רואה כל מיני אנשים, אתה מבין, עם הכיפה, עם הזעקות, אתה יודע, יפה, על הכיפאק, אני מכבד, אבל אתם לא יכולים כאילו לקבוע לציבור הרחב מה בדיוק לעשות. בטח שלא. מי אמר שאנחנו קובעים? אנחנו רק אומרים מה השם אמר. תרצה תעשה, לא תרצה, לא תעשה. אנחנו לא כפינו על אף אחד. מבקשים, כמו שאני מבקש ממך.

אתה מרעיש לי בטול שכן, אני אומר, בבקשה, אם אתה מוכן להוריד את הדציבלים. אני לא מכריח אותו. השאלה הפשוטה שלי היא כזו, אם אותו אדם שיוצא להפגין בצורה הזאת, ואנחנו רואים את זה בירושלים ובהרבה מקומות, בירושלים זה משהו אחר. אתה נכנס לתוך שכונה שלהם ומפריע את מנוחתם,

זה משהו אחר. גם מתי הם ייכנסו אליך הביתה ויפריעו לך את המנוחה, אתה גם תתרגז.

עזוב, ביתך זה מבשריך.

גם הם, הרחוב שלי זה לא המבצר שלי. הרחוב שלי זה לא המבצר שלי. זה לא שלך, זה הם, שכונה שלהם.

שאלה פשוטה, נו, אתה לא עונה לי. אני שואל אותך אם יבואו עכשיו לשכונה של צפון בונים ויחליטו לעשות שוקלות שם, אתה חושב שהם יסכימו? בטוח שלא. בטח שלא. למה? זה לכלוך בשבילהם. נכון. אז מה יותר חמור, לכלוך או חילול שבת? בסדר, חילול שבת, יותר גרוע. אז אם באים אליהם להפריע להם, אבל עזבו אותו בנפשו. עזבתי, יאללה, די. תהיה בריא. ביי. יאללה. נועה בדבורה, חזרה בתשובה ובאימות לכל המשפחה. אוהבים אותך אמנון ולילה טוב.

כן.

כן. תכף, תכף.

רגע, הנה הבחור הזה רוצה לשאול פה. תן לו. תעצור שם. כן. תעמוד. ערב טוב. תודה.

יש לי אחיין שנולד עיוור.

אבא שלו היה אצלך במשרד.

אמרת לו שכבר שעתיים התאים לתורה בתעלי דיבור.

הוא השתדל מאוד.

לא יודע אם הוא הצליח תמיד.

תעלי דיבור הוא עשה, אבל אני לא יודע אם כל השנתיים הוא למד.

הוא ישב מול הספר, למד, רחב, ככה.

אנחנו מנסים שוב. אנחנו עכשיו מתחייבים, כל המשפחה, נתנו שני צ'קים של 1,000 שקל לארגון. עיוור מלידה ממש? לא.

הרופאים אמרו שהוא עיוור.

אחרי שהרב בירך,

הם היו איזה רופא שפתאום אמר להם, תראו, תשימו לו משקפיים,

אולי. ככה נתנו פתח.

מייד באנו שהרב יעשה משהו.

שואל שאלה עוד פעם. כן.

אז לא ברור שהוא נולד עיוור. אם הוא נולד עיוור זה מהר. עוד לא ברור, עוד לא ברור. לא ברור. רופא אמר כן, רופא אמר לו, כמו שהרב אמר, אותו מחלקה, אחד כן, אחד לא. עכשיו תגיד לי משהו אחר. בלידה לא אמרו כלום, וגילו את זה יותר מאוחר. תגיד לי משהו אחר.

כמה בני משפחה היו מוכנים ללמוד שעתיים בתוכנית דיבור במשך שלושה חודשים?

אני לא יודע.

אני מוכן,

מי עוד? אני לא יודע. תארגן שבעה אנשים שישמעו,

שילמדו שעתיים בתוכנית דיבור לרפואתו. גם נשים?

לא, גברים. אה, גברים. אתה חושב שתצליח?

אה, בסדר.

בוא אני עושה לך גיוס פה. מי מוכן ללמוד שעתיים כל יום בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף לרפואתו של הילד הזה?

שעתיים ללמוד תורה כל יום.

שעתיים ללמוד תורה כל יום במשך שלושה חודשים רצוף. הנה, יש פה שני אברכים, שלושה אברכים.

צלם אותם, שיראו אותם, תראו מה זה יהודים.

מוכנים בשביל שיהודי יראה בעיניים ללמוד שעתיים?

הנה עוד יהודי, הנה עוד יהודי, תסתכל שם.

עוד יהודי שם מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה?

בית תענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

בראש השנה ויום כיפור תזכרו במוצאי ראש השנה ויום כיפור ללמוד שעתיים, כי לא יהיה לכם זמן.

כן, הנה, יש פה כבר ארבעה.

לא תהילים. אמרתי, ללמוד תורה. ארבעה יש. מי עוד מוכן?

אתה חמישי? כן. עוד שניים תביא לי, נו.

עוד שני יהודים שיהיו מוכנים.

אני לא רואה פה חיילים שמרימים את הידיים.

חיילים נלחמים, אתם רואים? בני תורה לומדים.

כן.

הנה, עוד אחד,

זה מתפלל אצלנו בבית-הכנסת, אשרה ויזכה לזיווג הגון בזכות זה מהירה. הנה, מי השביעי?

מי השביעי?

הנה, בסוף שם, תקום רגע. תקום, תקום, תקום, תקום. אשריך, שעתיים לימוד תורה בתוכנית דיבור לרפואת הילד.

אתה גם רצית? אתה גם רצית?

חמודי, גם רצית?

אתה מסוגל לעמוד בזמן?

מה השם שלך?

איך?

ישי בן.

ישי בן?

סיגל, תזכה להיות תלמיד חכם וירא שמיים. מה שם הילד? אביעל בן מלכה. אביעל בן מלכה יזכה בעזרת השם לראות בעיניים ראייה טובה וברורה ורוחנית גם.

אמן.

כן.

באתי, אישרתי ילדים בבית קטנים, אבל באתי כי הילד הזה שיושב אצלי הוא מגיל ארבעה חודשים,

וסובלת אתו בבית-החולים, מה יש לו? והוא מתכווצץ מאפילפסיה,

וברגע שלי,

בן כמה רופאים איזה הכול,

אני לא רואה שאני רוצה. בן כמה הוא? הוא בן שש.

בן שש.

מי מוכן ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש לרפואתו?

תרימו את הידיים.

גבוה, גבוה, גבוה.

אתה לא מצלם, לא רואים העולם. העולם צריך לראות כמה יהודים רוצים לעזור ליהודים. זה קידוש השם. תרים, תרים את המצלמה, תראה.

תראו, תראו. אשריכם. הנה זה אחד. רגע, חכו רגע.

מי מוכן לשים ציצית לרפואתו? ומי בכיסוי ראש? רגע, תשבו במקום, אני אתן לכם את זה לרפואתו.

אין לו ולמוד אופי.

אופי לו שבשמים.

עצב זמנים ודברים.

ואין לנו עדיף אין מי שואל.

אין לו ולמוד אופי לו. אופי לו שבשמים.

תשרו אצלנו את הטח באשם, ויחו לנו בו גדול בוזו.

נאצלו.

אצלו ואין יסלו ראווה בטח באשם, ויחו לנו בו גלאו.

אצלו ואין יסלו ואין יסלו ואין יסלו ובו בו טח באשם,

ויחו לנו בו גדול בו.

אחר כך דמעביר וממין אם תראו לו נו אני בין שעלתו.

ואין לו את עולם עוברים, עוברים בשבע שמיים.

אנחנו מאמינים ודין אביב,

ואין לנו אמין וישורי,

ואין לו את עולם עוברים, עוברים בשבע שמיים.

ושלום ישראל זוברי פתח בשבע, ויעזרו מומו גדעו.

ושלום ישראל עוברים בפתח בשם, ויעזרו מומו גדעו.

ושלום ישראל עוברים בפתח בשם, ויעזרו מומו גדעו.

ושלום ישראל עוברים בפתח בשם, ויעזרו מומו גדעו.

אנחנו מאמינים וממינים, ואין לנו אמיני שורי,

ואלו אלו הדוביד יגידו, אופידו שבשמים.

אנחנו עמים כדי להביא משקדים, כדי אף פעמים אני שואל,

ואלו אלו הדובידו, אופידו שבשמים.

אופידו שבשמים.

אלו הדוביר, אלו הדוביר.

בסלום אין ישראל ובטח באשם,

ויעזר עמו בגדוהו.

בסלום אין ישראל ובטח באשם, ויעזר עמו בגדוהו.

טרו ונסרו ובטח באשר ויעזר אבו מגידו אבו

טרו ונסרו ובטח באשר ויעזר אבו מגידו אבו

הטחנו מאמין בלב הברידים ואין לנו אמין לכישורי

ואין לו אלוהד הופיעי איתו הופיעו שבשמיים

אנחנו מאמין בלב הברידים ואין לנו אמין לשורר

ואין לו אלוהד הופיעו אופיעו שבשמיים

אנחנו מאמינים בלב הברידים ואין לנו אמין ואין לנו אמין לשורר ואין לו אלוהד הופיעו אופיעו שבשמיים

נא לשבת

לשבת, מה השם של הילד? רגע, לשבת.

שבתי

לשבת,

נועה בדבורה, חזרה בתשובה ובריאות לכל המשפחה.

שתיכף.

מה השם של הילד?

אליה בן-עירי. עולה אפינפסיה.

אליה בן-עירי.

לשבת, מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה בכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את השם הטוב, אליה בן-עירית.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה בזכות כל החזרה בתשובה, אמן.

זיווג הגון, יוסף אביחי בן-דינה, שרית בדינה, זרע חי וקיים, חנה יהודית בדינה, אברהם בן-ליאור, הצלחה לכל משפחת רבלסי, כן.

עמרם ראובן בן-סוליקה, רפואה שלמה והצלחה.

כן, שאלה, למי יש שאלה עכשיו? שאלה, לא ברחו אותה עכשיו, שאלה, שאלה. תן לו באמצע, שם תקום, תקום. הנה זה.

לשבת.

ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב.

שמי הוא ניסים.

רציתי לשאול את כבודו שאלה.

לפני כמה חודשים,

יש לי כאילו חברה,

כמו שכבודו ציין, צפונבונית.

לפני כמה חודשים עלה במוחי כאילו רציתי להתחתן.

בלב, לא כל כך הרגשתי שאני מוכן, כאילו מוכן לזה.

יש אגרות ברכה של רבי מלובביץ.

שלחתי איגרת.

באיגרת היה כתוב לי שכדאי לי לעשות את הצעד, ועוד אני אצטער על זה, כאילו אם אני לא אעשה את זה.

אבל עדיין אני לא מרגיש בטוח.

אתה צריך לבדוק אם היא מוכנה לחזור בתשובה,

לבנות בית יהודי.

אם היא מוכנה והיא טובה, יש לה מידות טובות,

תתחתן.

זוכר מה אמרתי?

כן, כבודו.

זהו, זו ערובה להצלחה.

מידות טובות והולכת בדרכי התורה,

יראה את השם, היא תתהלל.

מזל טוב.

כן, שאלה למי יש?

שאלה, אני רוצה שאלה.

רק שאלה, פה אצל אנשים יש שאלה, תן לה שם.

שף?

שם השאלה.

פה, פה, פה, פה, כן.

שלום, כבוד הרב. שלום.

השאלה שלי היא בעניין, סליחה, שאלה.

מה?

בעניין הרחמים שהרב דיבר על זה בהתחלה.

כן.

מחילה, אני פשוט מתרגשת.

הקדוש-ברוך-הוא נותן לאדם רחמים, אבל האדם יכול לרחם לפעמים גם על אנשים אכזירים,

שכתוב את זה נראה לי בשמואל,

שמי שמרחם על אכזרי מתאכזר לרחמים. סופו שמתאכזר לרחמנים. כן.

השאלה, זאת אומרת, איך אפשר לדעת באמת מי אכזרי ומי רחמם?

זאת אומרת, וגם אם ברור העולם נותן כן רחמים,

אז איך אפשר להינצל בעצם ולרחם על אכזרים?

כי קשה לפעמים לדעת מי רחמם באמת ומי אכזרי.

נכון.

זו נקודה שצריכים ללמוד אותה. אם קוראים הרבה ספרי מוסר, אפשר להבחין במקום שצריך לרחם ובמקום שלא.

אז לדוגמה,

רשעים שעוברים על מצוות התורה ביד רמה,

לא בגלל שהם טועים או שוגים,

אלא ביד רמה, להרשיע ולעשות כל דבר נגד ה' זה נקרא אכזרי וזה אין לרחם עליו.

מנסים לקרב אותו, כמו שאומר הרמב״ם, להסביר לו, להועיל לו, להביא אותו לחיי העולם הבא,

שיזכה ויזכה על גן-עדן.

אבל אם הבן-אדם ממשיך ללכת ביד רמה נגד מצוות התורה,

אין מצווה לרחם עליו.

אבל אם זה יהודי שרוצה,

רק לפעמים נכשל ולפעמים טועה ולפעמים זה,

מצווה לקרב ולרחם עליו ולהדריך אותו בדרך הנכונה.

שאלה שנייה, אפשר? כן. בקשר למה שהרב אמר, שאם יש עיר נידחת יש,

זאת אומרת, עובדי עבודה זרה, כן. כן. אז כיום אין זה דבר כזה. נכון. אז איך אפשר לקבל רחמים מבורא עולם?

זאת אומרת, איך אפשר לדעת לאמת שיהיה רחמים?

רחמים, הכוונה זה מעשים? זה מחשבה? אין בהכוונה כזאת לקבל רחמים.

הקדוש-ברוך-הוא נטע בכל אחד רחמים,

אבל כל אחד צריך לפתח את הרגש הזה. לכן כתוב, והלכת בדרכיו.

מהו רחום אף אתה רחום. ההבטחה היחידה שניתנה ונטע לך רחמים זה במקרה שהתורה צוותה להתאכזר,

אז הקדוש-ברוך-הוא מחזיר לנו את ה-balance שיהיה לנו רחמים.

אבל אנחנו מצווים ללכת בדרכיו, לראות איך הקדוש-ברוך-הוא מרחם. כמו שהבאנו דוגמאות מאותו גוי שעזר לישראל ואמר להם את מבוא העיר, כמו רחב שהייתה גויה בדיוטה התחתונה וזכתה, כמו עוד הרבה דוגמאות יש.

אבל צריך לראות איך הקדוש-ברוך-הוא. יש ספר נפלא שנקרא ותומר דבורה,

על 13 מידות של רחמים של הקדוש-ברוך-הוא,

ומי שלומד את זה רואה עד כמה השם מרחם עלינו,

למרות שאנחנו עושים כנגדו.

והרמ״ק, רבי משה קורדוברו,

שחיבר את הספר, אומר לנו שאנחנו צריכים להידבק במידות אלה.

תלמדו את הספר, ותומר דבורה, ותדעו מה זה רחמים.

תודה, כבוד הרב. בקשר לרחמים, זאת אומרת,

ברוך זוכר כל הנשכחות.

תכף זה יחזור, תכף. תביאי לה שם מאחורה, כן.

מה השאלה?

ערב טוב, כבוד האב. אם אפשר לעמוד, תודה.

אפשר לשבת? לא, אפשר לעמוד.

תודה.

יש לי חברה, והיא עגונה כבר כמעט שנתיים. מה היא? עגונה. כן.

ורבנים גדולים פסקו, כאילו ביקשו ממנו שייתן לה גט,

והוא לא רוצה לתת לה.

כן?

והיא לא יודעת כבר מה לעשות.

היא לא יודעת, מעורב כל הבלאגן הזה, כבר יש לה ירידות קצת בדת.

היא דתייה? כן.

היא הולכת עם כיסוי ראש? כן.

איזה כיסוי ראש? מטפחת. ולמה היא יורדת בדת?

היא לא יורדת. זה כמו, כאילו, פתאום הרגשות כאלה, כמו נפילות כאלה.

היא ירידה באמונה כזה.

נו, ואם היא יורדת, אז מה? היא תזכה בגט? לא, לא שהיא חושבת ככה, אבל קצת, למה קצת? היא צריכה הפוך, להחזיק בשם יותר חזק,

ושזכות האמונה והביטחון שלה בשם יועילו לה יותר. אם מרפאים את היעד, מפסידים.

איפה היא? נמצאת כאן?

לא, היא לא נמצאת כאן.

הבנתי.

תגידי לה שתלמד ספר מוסר,

שערי תשובה של רבנו יונה,

כל יום חצי שעה, שלושה חודשים רצוף.

הרב אולי יכול לתת לה ברכה, משהו? בטח שאני אתן, אבל תגידי לה שהברכה מותנית בזה שהיא תלמד חצי שעה כל יום,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

ותראה ישועה? בעזרת השם, על זה אני מברך.

בסדר. מה שמה ושם האמא?

ליאת אפרת בת-אסתר. ליאת אפרת בת-אסתר תזכה לצאת מעגינותה מהרה. אמן. תודה רבה.

כן, שאלה?

אם לך יש שאלה, ממש שאלה, תן לה בבקשה שאלה שם, באמצע.

פה, פה, פה, פה. פה, פה, פה, אמרתי, פה, כן.

יש לי שאלה אחת, ויש לי שאלה, בבקשה, לפני זה, שתיתן לי לשאול עד הסוף.

אה, עם תנאים.

ככה, דיברת, ודרך אגב, אני אשתו של זה ששאל הרבה שאלות בהתחלה, אז בהמשך לשאלות שלו, זה שאלה שלי. איפה הוא הלך? ככה, דיברת, רגע, איפה הוא הלך? הוא פה.

הוא ממשיך לכתוב את השאלות.

היה לנו, כותב לעיתון את התשובות, לא הוא כותב את השאלות.

טוב, ככה, דיברת, אני מדברת עכשיו על צה״ל, אוקיי?

אמרת פה למישהו, תנקה את המחנה, ואני באה.

מזה הבנתי שבעצם אם הייתי עכשיו בחור דתי והייתי שואל אותך ללכת לצבא,

היית אומר לי לא.

הבנתי, נכון?

אתם ספקולנטים. טוב, אני אשאל את השאלה ישירות. בואי אני אגיד לך דבר אחד. אני מסכימה אתך שלימוד תורה עוזר לעם ישראל.

מסכימה אתך במאה אחוז. אני מסכימה אתך שהמצב בצבא גרוע. מאוד. ייתכן שבגלל כל מה שקורה שם אנחנו מפסידים. מסכימה. תודה. השאלה היא, מה אפשר לעשות עם זה? אם אני, בתור אדם דתי, וכל הדתיים ילכו ללמוד תורה,

איך הצבא שלנו יהפוך לצבא קדוש?

כל הדתיים ילכו, כן, זה יעזור, זה יעזור שילמדו תורה. השאלה, מה יהיה עם הצבא? איך הצבא יהפוך לצבא קדוש אם כל הדתיים לא יהיו פה?

את כנראה שכחת שאני דיברתי על חזקיה המלך שלא היה לו צבא בכלל, ואפילו לא רוכבים על סוסים שנדבו לו,

והוא ניצח במלחמה את העריץ הגדול, סנחריב, שניצח את כל העולם, רק את חזקיה לא.

על-ידי מה?

שהם האמינו ופתחו בשם, קיימו את מצוותיו, בלי להעמיד אפילו צבא.

זה אומר שאם כולם עכשיו ילכו ללמוד תורה, לא צריך אפילו כולם. ילכו ללמוד תורה, הרבה ילכו ללמוד תורה. כן, כולם ילכו.

לא היה צבא בכלל, אנחנו ננצח. אתה מאמין שאם כולם ילכו ללמוד תורה, ננצח? לא, אני מאמין יותר מזה אפילו. אני מאמין שאם רובם ילכו ללמוד תורה,

יבוא מלך המשיח ואנחנו ננצח באבו-אבו-אבו.

ומי נתן את זה הבטחה? מי הבטיח שזה יקרה? מי הבטיח את אותה תורה שאת מאמינה,

שאמרה, אם בחוקותי תלכו, הושכבתם ואין מחריד?

שתי שאלות על זה. דבר ראשון, הקדוש-ברוך-הוא אמר, תפתחו לי פתח של מחץ ואני אפתח לכם את פתחו של עולם. אז אם כולם ילכו ללמוד תורה, זה אומר שאפילו לא עושים הסתדלות קטנה, איך הקדוש-ברוך-הוא יעזור לנו? אנחנו סומכים על הנס, זה כמו לרוץ בכביש ולהגיד, אני לא אתארס. לא.

היום צהל סומך על הנס שהטנקים והמטוסים יצילו אותו. למה?

כי הקדוש-ברוך-הוא אומר שלא בגבורת האיש יחפץ.

הקדוש-ברוך-הוא לא חפץ בגבורת האיש ולא ברגלי הסוס ולא בטנקים ולא במטוסים. הקדוש-ברוך-הוא רוצה את ירא ה'.

אז לא צריך לעשות השתדלות בכלל? לא הבנת. כאילו, אדם, יהודי, צריך לחשוב לעצמו, אני לא צריכה לעשות השתדלות בגלל החווה? אני אלך ללמוד תורה, השם יעזור.

לא הבנת.

תגידי, תמיד אתם צועקים בבית ככה?

זה הדדי? רגע, אני אסביר לך.

לאט לאט בואי נוריד בלנס בשביל שישמעו ויבינו. אני אסביר עוד פעם.

אם את שואלת על היחיד,

אז כל יחיד צריך לעשות מה שמועיל יותר לעם ישראל, ומה שברור שמועיל לעם ישראל יותר יהודי צדיק ששומר תורה ומצוות מאשר יהודי עם נשק שחושב שבזה הוא מגן על עם ישראל. אפשר לשלב גם.

אמרתי קודם כול מה עדיף. זה, 1. 2. האם הצבא יכול להתבטל היום על סמך זה שאנחנו אומרים שאם ואם? הצבא לא יכול להתבטל היום כי אין כרגע את המצב.

אבל אם ירבו חופשי ספסלי הלימוד ואם בצבא יאמצו את ההצעה שאני אמרתי בשם התורה, לא שלי,

שיגידו שמע ישראל ויאמינו בשם,

שה' הוא אחד והוא המושיע במלחמות ולא אחר,

אנחנו מגדילים את הסיכויים שלנו לנצח יותר מהחיזבאללה ויותר מכל האללה אוכבר שלהם,

בוודאי. רגע.

רגע, השאלה על זה, איך הצבא יקבל את ההחלטה הזאת אם כולם הלכו לצבא? זה שוב, השאלה הזאתרת. לא יקבל שום החלטות.

הצבא לא מכיר בתורת ישראל.

הצבא, איך הוא יכיר? איך הוא יכיר?

איך הגיע? הוא לא יכיר, הוא לא יכיר,

את צריכה לנצל את הצבא? אני אסביר. הוא לא יכיר כי מי שעומדים בראשו מאמינים בכוח הזרוע ולא בתורה. ומה עושים עם זה? השאלה שלי היא שאלה מעשית. אני עונה, אבל את לא נותנת.

זה התקפות, התקפות כמו קסאמים. רק רגע. אלא מאי?

הנקודה היא ככה, אם אנחנו, אמרתי, העם,

העם,

הוא בשורותיו יתחזק, יפיץ תורה, ירבה,

וכן הלאה.

המצב שלנו, ההכרה שלנו באלוקים, האמונה והביטחון שלנו בשם,

תשליך על אלה שלוחמים גם כן מעניין את זה. ברוך השם, אני לא אומר שבצהל אין הרבה אנשים מאמינים חוץ מהדתיים.

יש גם חילונים מאמינים,

יש גם חילונים שאומרים שמע ישראל.

אבל לצערנו הרב,

יש מנהיגות בצבא שלא מאמינה כלל וכלל, ומאמינים בכוח הזרוע.

יש בראשות המדינה אנשים שלא רק שלא מאמינים, אלא מצרים את צעדיה של האוכלוסייה שומרת תורה ומצוות,

כגון, עכשיו, השאלה, מה האדם הפרטי עושה עם זה?

אני יודעת שהמנהיגים של הצבא, אני אגיד לך מה אני עושה. לא. מה אתה מציע לאדם הפרטי לעשות?

מה העצה שלך? אמרתי, אם אנחנו נרבה את האמונה והביטחון, שנייה, סליחה, זה לא צחוק.

אם נרבה את האמונה והביטחון בשם יתברך,

אני לא עושה שום צחוק, זה שאלות רציניות.

מה, אתה לא מבין שהיא לא עושה צחוק?

מי שלא רוצה להקשיב לרב, ולי, שיצא.

או, או, אלה מילים, או, אלה מילים, נכון.

די, די, די.

די. אני בטוח שאם הייתי שם אותך בגבול הצפון מול ה'חיזבאללה',

והיית צועקת עליהם ככה, הם היו בורחים.

עכשיו תשמעי רגע.

הנקודה היא פשוטה.

אני עושה מה שעשו במשך כל הדורות.

אני מנסה לחזק את עם ישראל ברוחניות שהיא תשליך על הביטחון האישי שלנו, כמו שעשו בכל הדורות המנהיגות של מנהיגי התורה.

אנחנו לא מאמינים בכוח הזרוע,

אנחנו משתמשים בכוח פיזי רק בדיעבד, בשביל שלא נצטרך לחיות על-פי נס, בפרט במצב הזה.

אבל אם היינו עושים את רצון ה' זה לא נס בכלל שה' ינצח את המלחמות. זה בכלל לא נס.

זה טבע פשוט שהתורה אומרת ומבטיחה בשם ה' שככה יהיה.

השם יילחם לכם ואתם דחר עישון.

זו מציאות טבעית בעם ישראל אם עושים את רצונו.

אם לא עושים את רצונו, נזקקים לנסים.

ולמרות שאנחנו לא הכי ראויים,

כיוון שאנחנו עם הנבחר,

ולמרות זאת שיש כאלה שהם לא שומרי תורה ומצוות בצבא,

אבל בזכות אלה שהם מאמינים ובוטחים ומסורתיים ודתיים ודתיים ואלה שלומדים תורה,

עדיין הכף מכריעה לכיוון שאנחנו מתקיימים,

אבל רואים שיש דרדור.

למה?

כי ב-40 השנה האחרונות, כשאנחנו מסתכלים על המלחמות מששת הימים עד עכשיו,

אנחנו רואים צניחה בחוסן הביטחוני של מדינת ישראל מול האויבים,

למרות שאנחנו פי כמה וכמה יותר חזקים ממה שהיינו בהתחלה,

והם היו בהתחלה פי כמה וכמה יותר חזקים מאתנו, והפסידו.

ככל שהתעצמנו בכוח, הפסדנו במלחמות.

ככל שהיינו פחות קודם וסמכנו יותר על עזרה אלוקית,

ניצחנו יותר.

אז המשוואה הזאת מגלה שלא הכוח עוזר אלא הרוח עוזרת. והראייה שקבוצה קטנה כמו חיזבאללה,

של מאות בודדות של לוחמים שמשתמשים בשם השם מצליחים.

דוגמה של אדם יחיד, בן-לאדן, שמזכיר שם השם ובוטח בו בלבד כי הוא לא משתמש בנשק, אין לו צבא,

אבל יש לו האמונה שהוא מטיח בלוחמים שלו שהוא לא מכיר אותם בכלל, זה לא צבא מסודר,

והוא נותן להם את הכוח הרוחני לפעול בשם הצדק שבעיניו צדק,

הנה הוא מצליח למוטט את העולם.

אז זה אחד, ומוסלמי.

תארי לך, אם אנחנו היינו עושים מה שהשם אומר,

מה היה כוחנו בעולם?

אני מתארת לעצמי, אבל אני גם חושבת על המציאות כמו שהיא, ואני חושבת על הצבא ועל העם שלנו,

שכרגע יש גם הרבה חילונים של לוחמים. אז מה, רגע, מה אתה אומר? הם לא צדיקים.

אז הם לא יילחמו?

הם לא צדיקים. אני אמרתי, איפה שמעת, הם רוצים להילחם.

איפה המציאות? אמרת שרק צדיקים יוצאים למלחמה. אמרתי שעל-פי התורה, התורה, כשלוקחת לצבא, לוקחת צדיקים. מה אמרתי? המציאות היא לא כזאת היום.

אני אמרתי מה המציאות? המציאות היא כמו שהיא היום.

אני לא חולק על המציאות. אז אמרתי, מה עושים מה שאמרתי אם רוצים לנצח?

אם במצב הקיים כרגע אני מציע לזרועות הביטחון להכניס פקודת יום,

להגיד, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד בוקר וערב.

כבר יש לנו הבטחה בתורה שהקדוש-ברוך-הוא יושיע אותנו מהאויבים. טוב, בגלל שזה לא כל כך מעלה את כל האנשים אני אתן לעוד אנשים לשאול שאלות. תודה. ואני מודה לך, הרב, שענית לי על השאלות, וזהו. תודה.

תודה.

רגע, רגע, תן לה שאלה שם, כן. שאלה אבל, כן. שאלה, תן לה. תן לה שאלה שם.

כן. שלום לכבוד הרב. אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

כן. תודה. נו, שאלה. שלום, שלום. בעלי הוא אדם, אני חושבת,

ירא שמים,

והוא סובל כבר כמה שנים מקונטקט דהרמטיטיס זה חולי האור. כן.

ורציתי לדעת מה כבוד הרב חושב, אם זה גזירה או שניתן לעבוד את זה כדי שזה לא יהיה.

וכל כמה זמן הוא מתאשפז וחוזר והוא לומד תורה,

ואני חושבת שהוא צדיק גדול.

מתי הוא קיבל את המחלה?

לפני בערך שבע שנים, חמש, שש שנים, משהו. אז ודאי שזו גזירה. השאלה היא אם הגזירה הזאת יכולה להיפסק או לא.

כל גזירה יכולה להיפסק, למעט מקרה שנגזר על האדם שימות מחוליו מתחילת בריאתו.

כל אדם שייפסק לו לפני שהוא ייוולד,

שהוא ימות בתאריך כך וכך.

כל בן-אדם, נקצב לו זמן,

והוא ימות ממחלה כזאת וכזאת, אם זה בגלל גזירה קודמת מגלגול קודם או בגין מעשיו, והוא לא ידע לעמוד על מה שיכול לתקן את זה.

ברוב המקרים,

ברוב המקרים זה לא גזירות שלא ניתן לבטל. ברוב המקרים.

אבל צריך לעשות השתדלות מעבר למה שעושים, כי למרות מה שעושים מקבלים גזירה, פירושו של דבר שמשהו חסר.

לדוגמה, אם היינו שואלים אנשים, תגידו לי,

רבנו הקדוש סובל, הוא יותר צדיק מבעלי?

ודאי, רבי יהודה הנשיא.

למה הוא סובל? אם היינו חושבים אלף פעם לא היינו מסוגלים להעלות על הדעת שבגלל שעגלה התקרבה אליו הוא אמר לה לכי כי לכך נוצרת בשביל זה הוא סובל 13 שנה.

לא היינו מעלים על הדעת. אז לפעמים לא יכולים לעלות אפילו על דבר. מה שאני נוקט בדרך כלל ואני מציע לכל אחד לעשות זה

להכניע את עצמו לפני ה' בדברים שקשה לו לעשות.

לכן כשאני אומר לאישה שקשה לה לשים כיסוי ראש והיא בסוף נכנעת לפני ה' ושמה,

זה יכול להציל אותה מגזירות, מחלות, עקרות וכו'.

אדם שקשה לו לגדל זקן, אפילו שזו מצווה קלה יחסית,

אם הוא יעשה את זה ויכניע את עצמו,

יכול הקדוש-ברוך-הוא לשמוע. למה?

כי הוא עושה דבר שהוא מגלה ברבים שהוא עושה את זה בגלל מצוות ה' ממילא זה כבר קידוש ה' והוא יכול בעזרת זה לזכות.

אם בן-אדם עושה לזיכוי הרבים וחסד וכו', יש הרבה עצות.

אבל בפרט אם הוא נכנע,

כמו שכתוב אצל אחאב שהיה מלך רשע,

שהוא נכנע לפני הקדוש-ברוך-הוא, מה הייתה הכניעה?

הוא פחד, כי אליהו הנביא אמר לו שהוא ימות הוא וכל זרעו.

אז אם בן-אדם שומע בשם הנביא שבא אליו ואומר לו שהשם שלח אותו, נגיד לו שהוא מת,

אז בטח שהוא ייכנע, נכון? זה פשוט, לא?

אבל הקדוש-ברוך-הוא התפעל מזה שנכנע אחאב ואמר לאליהו הנביא, ראית כי נכנע אחאב?

כמה הוא נכנע? שעתיים וחצי הוא התענה בתענית, תענית שעתיים וחצי,

וכבר הקדוש-ברוך-הוא, בגלל התשובה מהיראה שהוא עשה, מהפחד,

השאיר אותו לחיות עוד שלוש שנים.

זאת אומרת, צריך לחפש מה קשה לנו לעשות,

ושמה לתקן.

אם זה בריבוי תורה, אם זה בריבוי חסד,

אם זה בכל דבר שקשה לאדם שהוא יודע, שם צריך לעבוד. בזמנו האוטיסט בנימין גולדין, לא מאמין בזה, אל תספרי לי.

בסדר.

תהיו בריאים ובהצלחה וישועה קרובה.

רגע, רגע, רגע, עכשיו הגברים מגיע להם.

איפה, הנה, הנה, הנה, הנה, הנה צבא ההגנה בנטורי קרתא.

כן.

תנו לו לדבר, תנו לו לדבר.

ולהצמיד את המיקרופון כך, כך.

יוינה, ככה.

נו.

כך, כך, כך. כבוד הרב, יצא לי לקרוא ולשמוע את ההתייחסות של הרב עובדיה לטראומה הזאת, שאנחנו מגדירים אותה בתור שואה.

אני לא יודע אם הבנתי נכון את שהוא אמר,

אני רק שמעתי את הדברים שנאמרו ברדיו ואת הדברים שנכתבו בעיתונים. ומה, בפרשה האחרונה? לא, לא, בהתייחסות לשואה, לרצח של יהודים באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

מתי הייתה ההתייחסות שלו?

אני באמת לא זוכר.

אוקיי. ומה הוא אמר לפי דברי העיתונים והרדיו?

הוא אמר, אם אני הבנתי נכון,

הוא אמר או שהיו גלגול של רשעים או שהיו רשעים,

ובית-דין קרה להם מה שקרה.

אני סך הכול צאצא של יהודים ניצולי שואה. כן. הנושא הזה קרוב ללב שלי.

היה מעניין לשמוע את ההסבר שלך, כבוד הרב,

למה קרה לעם היהודי האסון הזה,

ואם באמת הוא קרה מפני שלא שמרו מספיק תורה ומצוות,

כך אני מבין לשיטתך,

הרי בתקופת חמלניצקי,

יימח שמו וזכרו, אמן. בשנת 1648. בגזירות תחתת, כן. ולפני 1492, כשהתרחשה גירוש ספרד,

ויימח שמו תומאס טורק ומדה, אמן. מנהיג האינקוויזיציה, יימח שמו וזכרו. אמן.

הרי אז שמרו על תורה ומצוות הרבה יותר,

לפחות ככה אני מבין,

מאשר בתקופת מלחמת העולם השנייה. אז אם ככה, למה בא עלינו האסון הזה?

בוא אני אגיד לך, כיוון שהזכרת את חמלניצקי,

אז אני אגיד לך, יימח שמו וזכרו, תגיד אמן. אמן. אמן.

אז התוספות יום טוב אמר שבגלל שהיו מדברים בבתי-כנסת באה עליהם הגזירה בגזירות תחתת. אתה שומע?

בהחלט. רק בגלל שדיברו בבתי-הכנסת.

והוא אמר משברך, משברך מיוחד לאלה שלא מדברים בבתי-הכנסת, כיוון שהזלזול בבתי-הכנסת על-ידי דיבור בשעת התפילה היה קטרוג גדול על עם ישראל, בשעה שלהבדיל אצל אומות העולם,

כשהם נכנסים לבית-התפילה שלהם,

יש שקט גמור.

שקט גמור.

ולכן צריך, כשאדם נכנס לבית-מקדש מעט, לבית-הכנסת,

צריך לשמור על קדושת המקום וכבוד המקום וכו'. יש דינים שלמים מה צריך לעשות.

וכיוון שזלזלו בזה אחרי שחרב בית-המקדש,

אז הקדוש-ברוך-הוא אמר, אני אשרה את שכינתי בבית-מקדש מעט.

מה זה בית-מקדש מעט? בתי-הכנסת.

אז הוא אומר, אני אבוא, יהיה מניין, אני מביא את שכינתי לתוככם, שתשרה בתוככם.

אבל אם אתם מזלזלים, אתם מדברים,

ומדברים על הווה על דו בזמן התפילה במקום הזה, או כמו שכתוב בבתי-כנסת היום,

לפעמים בצד אומרים, אם פה דיברת, איפה תתפלל?

אם באת לפה בשביל לדבר, אז איפה תתפלל? בית-כנסת מיועד לתפילה ולא לדיבורים.

היום גם נכנסים, לצערנו הרב, בתי-כנסת עם פלאפון.

אז עכשיו יש הוראה של הרבנים לשים מכשיר חוסם פלאפונים בתוך בתי-כנסת, תאר לך לאן הגענו.

אז אם יש אפילו רק דבר כזה, לא חילול שבת,

לא חילול נבלות וטרפות, לא איסור נידה, חס ושלום, דיבור, תאר לך איזה גזירות תחתת של חמניצקי, תאר לך.

זה אמר תוספותיו, טוב שהיה אדם קדוש בעם ישראל.

על השואה יש לקלטת קפיצה קטנה לקנדה,

שבה שואל אותי יהודי, לא בנימוס ובדרך ארץ, כמו שאתה שאלת, קצת יוצר בחשיפות,

שאל אותי איך תסביר, וזה וזה וזה,

ואני אמרתי לו, ואם אני אסביר לך אתה תהיה מוכן לשים ציצית? הוא אמר, לא תוכל להסביר לי, ואני אמרתי לו, ואם,

והוא אמר, לא תוכל, ואמרתי לו, ואם, בסוף הוא הסכים,

ואחרי 25 דקות של הסבר הוא שם ציצית.

אז אני מציע לך לראות את זה באתר האינטרנט בחינם, קפיצה קטנה לקנדה,

שם התשובה 25 דקות ארוכה.

לגבי שאלתך לגבי הרב עובדיה יוסף,

כל מה שאומרים על הרב עובדיה יוסף, שקר גמור.

למה?

כל מי שאומר, אומר כעם הארץ בור שלא מכיר.

ואני לא מהמתנצלים של ש״ס שאומר את הדברים כמו שאומרים, שהם תמיד מסבירים כאילו אנחנו סתומים ולא מבינים.

באמת, העיתונאים סתומים ולא מבינים.

לא מבינים מילה ולא אכפת להם גם מה הוא אומר.

הם עומדים וטומנים פח בשביל להוציא מילה מהקשרה,

ואחרי שזה מופיע אז באים ומתנצלים. לא צריך להתנצל.

אתה יודע, הוא דיבר בשבוע שעבר, אני לא שמעתי ואני לא צריך גם לשמוע.

הפרשה הייתה כמו שאני דיברתי, על הצבא.

והפרשה אומרת, איש הירא ורח הלבב, הסברתי פה באריכות,

מי שעושה עבירות אז אומרים לו, תחזור. למה?

שלא ימס את לבבך.

הוא כנראה הסביר את הפרשה על כל צדדיה.

הוא לא דיבר על צהל היום, לא על לבנון,

על מה שהתורה אמרה לגבי צבא יהודי בכל הזמנים,

ממשה רבנו ועד סוף הדורות.

הוא אמר מה התורה אומרת, כמו שאני הקראתי, גם הוא מקריא.

אבל מה זה אכפת לעיתונאים? הוא יכול לעשות סקופ.

הוא פשוט מאוד כותב. שוב פעם הרב עובדיה אמר את מה שאמר.

עכשיו, מי יכול לבדוק?

מישהו השמיע את הקלטת שלו? שיביאו, אדרבה, את הקלטת, מה הוא אמר בדיוק, ישימו אותה, כמו שתמיד הם מביאים איזה קטע קטן, קטן, בדיוק קטן, בדיוק קטן, לא מה לפני ולא מה אחרי,

בשביל שישתמע מה שהוא אומר. היו שמים לנו את הקלטת והעם ישפוט.

לי עשו פעם תרגיל מלוכלך כזה,

והייתה לי קלטת, ואם תיכנס היום לאתר האינטרנט שלי ותראה שם, הוא לא שלי, אבל אני אומר שלי, הכוונה לקלטת,

תראה את הקלטת, שנקראת בית-התבשיל של הערוץ הממלכתי.

הערוץ הממלכתי עשה עלי תוכנית בטלוויזיה,

ושם הוא אמר שאני אומר לילדים לא לשמוע בקול הוריהם.

אבל מה הם עשו?

מה הם עשו?

הם פשוט לקחו קטע שאני מסביר, פסוק בתורה,

איש אמו ואביו תיראו, בעת שבתותי תשמורו, אני השם.

למה שמך תורה מורא אב ואם אצל שבת?

מה זה קשור?

אומר רשי במקום, איש אמו ואביו תיראו, צריך לראות האבא והאימא,

אבל את שבתותי תשמורו.

אם אומר לך אביך חלל שבת,

אין אתה שומע לו,

כי אני השם אלוקיכם שלך ושל אביך ואבי אביך.

כן?

עכשיו אני אמרתי את מה שאומר רשי,

מה שאומר רשי, שאבא לא...

יכול לצוות את בנו לחלל את התורה,

האבא לא יכול.

והתורה אומרת, למרות שאני אומרת לך שתירא מאבא ואימא זה עם גבול,

בתנאי שלא יגידו לך לחלל את התורה, לחלל שבת,

כי אני השם אלוקיכם שלך ושל אביך.

כמו שציוויתי אותך ליראו מהם וכמו שאמרתי לך שהם שקולים ושווים לי,

את השם אלוקיך תירא,

ואיש אמו ואביו תיראו ושוויתי את היראה ממני,

אומר הקדוש-ברוך-הוא,

השוויתי גם לאביך ואמך.

אבל אני אומר לך ששניכם,

אתה והוריך,

חייבים במוראי ובכבודי.

לא כל זה הסברתי. הסברתי באריכות, אבל לא בצורה הזאת.

מה הם עשו?

שאם יאמר לך אביך חלל שבת, אין אתה שומע בקולו. כן, שר החינוך, מה אתה אומר על זה שהוא מטיף נגד ילדים?

שהוא אומר להם לא לשמוע בקול ההורים.

יושב שר החינוך דת עילוני ואומר,

זה אסור להגיד, וזה, הלו, הלו.

אבל אחרי זה, מה אני אומר? זה לא אירוע.

שאחרי זה אני אומר,

אין זה אומר שאתה יכול לזלזל בהורים. מייד אני אומר,

אין זה אומר שאתה יכול לזלזל בהורים.

שאפילו אם אביך עשה אותך ממזר,

אתה חייב בכבודו.

ואפילו אם אביך רשע, אתה לא יכול זה רק להוכיח אותו. ואני מביא את הכול, ואני אומר במילה אחת ביחד, כי ידעתי שיכולים לקחת את המילים ולחתוך.

פה חתכו. מה עשיתי?

הראיתי את הקלטת האורגינלית, הייתה הרצאה,

והתחלתי לראות איך הם בונים ואיך הם מבשנים את מה שהם רוצים.

מצווה לראות את הקלטת הזאת, בית-התבשיל של הערוץ הממלכתי. ושמו בפאנל שבעה אנשים נגדי.

אחד ממשרד החינוך, את שר החינוך,

הביאו את השרה,

אז היום, היום,

אז הייתה דליה איציק, והיה הכול. הביאו שמה חביבי ופמפמו אותם ובנו עלי סרט,

אבל עלה להם ביוקר.

למה יצאה קלטת שמראה את השקרים שלהם? אין לי קלטת אחת כזאת, יש לי כמה.

התגובה, תסתכל,

עוד קלטת.

הקונספירציה של התקשורת,

עוד קלטת.

האוניברסיטה העברית, תסתכל, עוד קלטת.

ויש כמה קלטות כאלה, שזה רק להראות את השקרים של התשקורת,

איך הם בונים. בגלל שנאת הדת והדתיים הם עושים את זה ככה.

אותו דבר עושים לרב עובדיה יוסף כל פעם.

בגלל שיש לו השפעה על המונים,

כדי להחליש כביכול את כוחו בעיני הבריות וכדי שלא יתחברו לשיעורים וישמעו את קולו ואת דעתו. דרך אגב,

במדינה הזאת שאלו מי האנשים הכי משפיעים במדינה,

הרב עובדיה יוסף הוא השני המשפיע ביותר במדינה.

את זה אמרו החילונים, לא דתיים.

עכשיו, מכל מקום,

זו הנקודה שהם עובדים ובונים.

אז לכן אל תתייחס לעולם למה שכתוב.

אם תרצה את האמת, תמיד תבקש את המקור לבדוק.

עכשיו, אני את המקור נותן לך.

קלטתי קפיצה קטנה לקנדה, 25 דקות,

באתר.

תשובתי בנושא השואה לאדם שגם כן הוא ניצול שואה, לא הוא.

הוריו נהרגו, הוא ניצול,

והוא שאל את השאלה בכאב אמיתי, אבל חזק,

ואחרי זה הוא שם ציצית,

כי הוא הבין שהתורה אמרה את הדברים מראש.

כל השואה מתוארת בתורה.

בספר דברים כ״ח, פסוק-פסוק, אחד אחרי השניים, והסיבות והנימוקים.

עיין שם ותראה.

כן.

שאלה אחרונה.

כן.

תן לה שאלה אחרונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אני לא באתי לשאול.

אני פעם שנייה בהרצאה שלך. הייתי חודש שעבר בבית-שאן, באנו כל המשפחה. אני מדברת בשמי ציפורה בת-חנה,

שהיא חולה.

אתה בירכת אותה, המצב היה לא טוב,

ומאז, ברוך השם, יש בשורות טובות.

והקהל,

אתה והקהל בירכתם אותה,

הקהל הגדול לקח על עצמו הרבה דברים גם בשבילה,

ומאז שבירכת אותה, תודה לאל, ברוך השם, יש לנו בשורות טובות.

ויש לה סיטי בשבוע הבא שיכריע יותר את המצב. זו היא? זו היא, כן. אשרייך ואשרייך. ואני רוצה שתברך אותה שהסיטי, בעזרת השם, יהיה תקין, ושהיא לא תצטרך טיפולים ולא כלום. איפה נהרי? לא רואים את ההצעה, נהרי.

כן. היא רוצה להודות לך. בבקשה.

קשה לה, היא מתרגשת.

אני מבקשת מכל הקהל, ציפורה בתחנה, אין דבר, אין דבר. תני לה, תני לה, אני אברך אותה עוד פעם. תני לה. בבקשה.

תודה לך, אבל. לא לי, לקהל שעזר לך. תודה, תודה רבה. לקהל שעזר לך. אני מודה לך, לכבוד הרב ולכל הקהל. אשרייך. מה שמך ושם האמא? ציפורה בת חנה.

ציפורה בת חנה, תתבשרי בבשורות טובות, מהרה. אמן.

רגע, ואני רוצה גם לבשר אתכם בשורה טובה.

השבוע גם כן התבשרנו שיהודייה שמצאו לה צ'יסטה של שבע סנטים,

שהייתה סכנה גדולה,

קיבלה על עצמה מה שביקשנו ממנה, וברוך השם, אחרי שלושה שבועות,

המצלמת,

הרופאה,

אמרה לה, סליחה, באיזה צד זה היה, צ'יסטה?

אז היא אומרת לה, בצד ימין, היא אומרת, אין כלום.

אין כלום. נעלם, נעלם.

השם יזכה את עם ישראל,

שכל המחלות והצרות יצאו מהם וילכו לראש של אחמדינג'אד.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.