קרית אתא - שידור חוזר מההרצאה:קרית אתא 10-05-06

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה.

תודה רבה.

עד שתיים,

ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ונחמם ירוויח.

הערב הזה

בסיוע ארגון הארי הקדוש, בית אחדות ישראל,

ואולמי מרום שתרמו את הערב,

להצלחת בבר אברהם סוברנו בן קלודין ולרפואה שלמה, בריאות והצלחה לכל בני המשפחה,

ולרפואת נינית, חיה בת עשע,

לבריאות באריכות ימים,

ברבקה בת ימינה ופרץ בן רחל צלם ולאלוי נשמת ישראל בן נעמי ארז, זיכרונו לחיי העולם הבא.

נתתי כבר.

השם יזכה אותך לכל טוב, לעבודתו יתברך מהרה.

רפואה שלמה.

רפואה שלמה בעזר השם יתברך. רפואה של רות בת מרים.

ממי?

רות בת מרים, רפואה שלמה.

הכל טוב בהצלחה.

בהצלחה, עסקים.

תצליח, בעזר השם.

יש פה איזה חולה שחייב לחזור לבית-חולים? לא לצחוק, הוא תרם את הערב.

אה, בשביל זה. מוסרר.

יש פה איזה חולה שצריך ללכת לבית-חולים על הרעש.

וברכה לחולה

מאיר מיכאל חי.

מסעודה. מסעודה. מסעודה. רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל, מהרה.

אמן.

הזמן קצר והמלאכה מרובה,

לכן אנחנו לא נפתח כרגע בדברי פתיחה. בהמשך נגיד כמה דברים.

למי שיש שאלות ויכין קצת, רוצה לשאול, אנחנו ניתן הזדמנות לשאול שאלות.

אז בבקשה, מי שרוצה, יקביע ידו, יקבל מיקרופון, ישאל, ונשתדל לענות.

לא, אני לא רוצה ברכות כרגע בכלל, בשום אופן, רק שאלות.

כן.

יש לך שאלה?

שאלה אבל.

רק שאלה.

יש לך שאלה?

כן, תן לו מיקרופון שם.

תרים את היד.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי פה חבר,

הוא קצת מתבייש לעלות לדבר,

אבל הוא ראה הרבה הרבה קלטות שלך, המון הבאתי לו גם הוא ראה באינטרנט,

והוא ראה שם איך אתה מוכיח שיש אלוהים,

והוא בכל זאת לא מאמין.

אמרתי לו, כשאני אשאל פה, אולי תסביר לו, והוא,

לא יודע, הוא פוחד

שתגיד לו לשים כיפה, תשים כיפה, כל מיני דברים. בציוצית. כן.

לשמור שבת.

אז זהו.

זה ככה.

אז מה? אז הוא יושב ואתה תעמוד.

תן לו את המיקרופון, אני אסתדר אתו. תן לו.

תסתדר, תסתדר.

בכבוד.

נו, אני גם מתבייש. קום, קום.

קום, אתה. קום.

חזק וברוך.

תגיד לי רק משהו.

אחרי שראית את הקלטות והכול,

מה לא מסתדר לך, ההוכחה שיש אלוקים? הכול מסתדר, בגלל זה אני באתי לשמור. אה, מסתדר?

כן. אז למה הוא אומר שאתה עדיין לא מסתדר?

הפחד זה רק מהציצית, נכון?

לא, וגם כיפה.

וגם כיפה.

אז בוא נעשה את זה מהר ונגמור עם זה, ולא תפחד יותר, וגמרנו.

מה הבעיה לשים כיפה וציצית? בוא תסביר לי. רגע, שנייה, שנייה, שאני אבין.

לא, לא, לא.

רגע, תסתכל עלי.

מה הבעיה לשים כיפה וציצית?

אתה עושה משהו, אתה צריך לעשות את זה מהלב.

מהלב?

כן. אני יכול לשים ככה כיפה, זה, אחר כך ללכת שם בחוץ, להוריד, זה לא זה. נכון, זה לא רציני.

אבל אני אשאל אותך שאלה.

אתה עובד?

כן.

תקרב את המיקרופון תמיד לפה, בסדר? כן.

אתה עובד. אתה עובד עצמאי או שכיר? לא, שכיר.

שכיר.

בתלוש שאתה מקבל, מורידים לך מס הכנסה?

כן.

אתה נותן את הכסף מהלב?

אתה יודע מה? כן. כן. למה לא? נותן.

זה עולה מצבא, משטרה. אם אתה נותן, שמעתי, אם אתה נותן מהלב

בשבילהם,

למה לא תקבל מהלב בחינם ציצית מכיפה?

למה לא?

לא, תסביר לי, רק שאני אבין.

אני מקבל את זה. אתה צריך ככה

לעבוד בשביל זה. מה לא לעבוד? אני מבין בחינם. זה כסף שאני נותן, זה כסף שלי. אם אתה רוצה לשלם, 10 שקל בשבילך.

אתה יודע מה? בוא נסגור ככה, אני אשב עם כסף עכשיו פה, ולא תיקח את זה.

זה אני מוכן. למה? אבל אני רוצה רגע להבין. שנייה, שנייה. בוא נדבר על משהו אחר. רגע, רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

רגע, שנייה, שנייה.

אני שואל אותך שאלה. הלכת בדרך,

לא התכוונת לתת כסף לאף אחד, התכוונת, הלכת בדרך.

פתאום ראית עני מסכן מבקש צדקה,

ויש לך קצת כסף.

תיתן לו או לא?

כן.

זה לא מצווה שתכננת, נכון?

אבל מן השמים זימנו לך עני שנמצא בדרך,

ואתה, עם לב טוב,

מוכן לתת לו שהוא לא ייחס בשלום מסכן ורעב, כי אתה, יש לך והוא, אין לו, ואתה מוכן לעזור לו.

נכון? כן, נכון.

לא צריך לכוון מההתחלה, מההתחלה, כשיוצאים לבית, שאם אני אפגוש, ולהכין את הלב. פתאום נתקלת בזה, אז אתה עושה מצווה.

נכון. פתאום נתקלת בי, ואתה עושה מצווה.

אבל זה לא מהלב.

לא צריך מהלב. מצוות צריך לעשות.

מה זה שנותן לך, שאני סתם, אני אבחין פה את הכיפה. אני אסביר למה. זה השם הבא אחוז שאני מאוד חושב. אני אגיד לך. קודם כול, אני לא מבין למה תוריד.

זה אחד. רגע. זה לא בא מהלב.

עוד פעם, אני אסביר.

אתה יודע מה, אני אעשה לך פה, זה בא לך.

כן. קודם כול, בשבילי זה טוב, זה מצווה בשבילי. גם, נכון, זה תודה. רגע.

אבל אני רוצה שתבין דבר אחד,

לא כל מצווה עושים מהלב.

אני אתן לך דוגמה.

בן-אדם עכשיו ממהר.

ממהר.

ממהר.

יש לו עסק, אבל הגיע הזמן מנחה.

הוא צריך להתפלל או לא צריך להתפלל?

צריך לדעתי, צריך להתפלל. כן, הגיע, גם אם לא דתי, צריך להתפלל.

אבל הגיע הזמן מנחה, הוא צריך להתפלל.

אבל אין לו לב. ברור שעכשיו הלב שלו לא מוכן להתפלל.

הראש שלו עכשיו במקום אחר.

האם הוא יכול להגיד לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

עכשיו אין לי לב, עזוב אותי,

פעם אחרת אני אתן לך פעמיים תפילה. עכשיו לא, אני לא מרוכז.

אין דבר, עם לב, בלי לב צריך להתפלל.

צריך לבנות סוכה.

יש לך לב, אין לך לב, הגיע הזמן של סוכות, צריך לבנות סוכה.

יכול להיות שיש לך דברים יותר חשובים, יכול להיות שאתה עסוק. עוד לא הגיע הזמן שאני אשים כיפה.

מגיל 13 אתה באיחור.

לא, יש אנשים שעד גיל 70-80 לא מגיעים לבגרום.

לבגרות. או לבגרות.

לא, עוד לא הגעתי.

בגלל זה אני באתי להרצאה שלך לשמות. אבל אני רוצה לעזור לך להגיע לבגרות. אתה תעזור לי, קצת לדבר על התורה, על זה. אבל טיפה עוד, באמת, אני עוד לא,

זה לא בשל, לא מוכן. אתה יודע מה? נעשה עסק.

העסק? עסק.

עסק.

קוראים לזה ויידיש ביזנס.

אני אתן לך ציצית וכיפה, כיפה תשים עכשיו,

ציצית תשים עכשיו,

אז בלאו הכי לא צריך להוריד אותה כי היא מלמטה,

אבל אתה מקיים מצווה כל רגע שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולם,

עם לב ובלי לב,

וכיפה תשים מתי שאתה רוצה.

אני אקח את הציצית, או,

בבית אני אסיר את זה. ככה עולה? לא, תתחיל מעכשיו עד הבית.

בבית, רגע, רגע, רגע, רגע, בבית, תקשיב, בבית, כשתלך לישון,

אפילו שאני ישן עם ציצית אתה תוריד,

בבוקר תשים מלמטה, מתחת לחולצה, גופיה עם ארבע חוטים,

וכיפה אתה תשים יותר מאוחר, מה אכפת לך? לא, לא, לא, לא, לא הולך.

מה לא הולך?

הוא פוחד מעל הבית. מה, באת עד לפה, ראית את זה. לא, לא, אני רוצה ככה שלא יהיה מי הלב, ככה, אם אתה שם, שם, מה זאת אומרת? את זה אתה שם, את זה לא שם.

לא מבין. למה, רב, אם אני באתי לפה, באמת, בשעה כזאת, יש לי ילדים,

באתי, שמתי אותם, באתי לפה,

זה כבר משהו.

נכון.

ולא חבל שתלך, שהתחיל למשהו, ולא חבל שתלך מפה בלי כלום. אה, אולי קצת תדבר עם אנשים אחרים. מה השם שלך, רגע, מה השם שלך? אני אוהב אותך. מה השם שלך? איך, איך? מה השם שלך? אה, זאקי.

זאקי, אני אוהב אותך מאוד. תשמע, אתה הראשון, חבל על הזמן. תקשיב טוב.

כן.

אתה כל כך מבושט,

תקשיב. אל תגיד שתשים כיפה. בואו נדבר. לא כיפה.

ויתרתי לך על כיפה, אני לא אחראי על הכיפה שלך.

אבל ציצית אני נותן לך, זה דבר חשוב מאוד. הגאון מווילנה בכה על הציצית שעוזב את העולם,

איך הוא עוזב עולם שעם שכר של כמה פרוטות

זוכים לראות פני שכינה כשיוצאים מהעולם בזכות ציצית.

איך? איך אתה יודע? מה? אני בא את זה ואומר, אני לא מבין את זה.

אני אסביר לך. אני לא יודע מה זה ציצית. מה זה? מה זה? מה זה? אני אגיד לך.

אם אני אדע הכול, אז אני אעשה גם מסיבה. אוקיי, אני אגיד לך. תגיד את זה. עכשיו אתה שואל שאלה יפה.

אתה יודע שאומרים קריאת שמע?

כן.

בקריאת שמע כותבים שצריך לעשות על ארבע כנפות

הבגדים, צריך לשים ציצית?

לא יודע.

אז לא קראת קריאת שמע?

לא קמה, כללי. כללי.

אז הקדוש-ברוך-הוא מצווה בתורה שמי שיש לו בגד,

בגד עם ארבע כנפות, ארבע פינות,

כמו הציצית שאתה מכיר,

צריך לתלות בציצית,

בטלית,

ארבע ציציות.

למה?

אז יש בזה סודות גדולים. למה לא חמש?

למה לא שש?

יפה.

שאלות יפות.

למה על בגד? למה לא על הכיפה?

למה זה? אפשר לשאול על בן.

אבל הקדוש-ברוך-הוא ככה ציווה.

למה צריך לשים כומתה בצבא ככה ולעקם אותה ככה? למה צריך ככה?

למה לא לשים אותה למעלה כמו ליצן? רגע, למה?

אפשר לשאול על הרבה שאלות. אבל בצבא החליטו, צריך כומתה ככה, מה עושים ככה?

בסדר, עושים.

למה בגדים מזית, צבע זית בצבא?

למה נעליים גבוהות? אני אגיד לך למה. כן, למה?

בגלל שהאויב לא יזהה אותך.

לא באמת, אמרתי.

אם זה ירק, זה צבע של אדמה, זה כל דבר חושבים שם. חושבים, בבקשה.

אנשים חשובים. לא ככה שאומרים, ארבע פינות, צריך להיות לך ארבע. הבנתי. בטח, למה לא עושים אדום? נכון. אם אתה תבוא שם אדום, מייד יראו אותך מרחוק. נכון, יפה.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה,

אז למה בקריה, אלה שמשרתים בקריה, לובשים ירוק, שלבשו אזרחית?

מה, רואים ישר שזה חייל, יכולים לפגוע בהם אחר כך כאלה שבאים לשם כמו שהיה פיגוע.

אני אשאל אותך שאלה,

אם זה רק בצבא, אז איפה שיש

הסוואה שמים הסוואה איפה שלא או לא, אבל לא, כולם לובשים אותו דבר. למה צריכים ללבוש כולם אותו דבר?

אלה שהם בחזית, צריכים ללבוש ככה.

אלה שנמצאים במדבר צריכים בייג',

אלה שנמצאים בגולן צריכים ירוק. אתה רואה את הכול?

אני הייתי בצבא.

אה, יופי.

מה, אני, שמו לי אפילו שיחים על הראש,

שלא יראו אותי.

אבל אני מסביר לך דבר אחד,

זה בצבא, להם יש הסברים, יש הכול.

אבל אני לא הבנתי למה הם אומרים לי לשים נעליים גבוהות.

אני רץ יותר מהר עם נעליים קצרות.

אבל בכל אופן, אמרו לי, ככה זה.

אני לא אוהב את הגרביים של הצבא,

אבל אמרו לי, זה מה שיש.

אני לא אוהב דגמח ככה,

אוה, עם ככה בגדים. לפעמים זה מציל חיים.

מי, הדגמח?

לא, השקפה על כל הרובה, מה שנותנים לך.

נו, בטח. נראה כל דבר בחיים שלנו פה. משהו שיש, אנחנו יודעים למה זה.

הבנתי.

אם זה שעון,

יודעים את זה אנגישי,

אבל שם, בעולם הדתי, אני אגיד ככה את זה. לא יודעים. לא יודע בין משמע הכיפה. אז אני אגיד לך את שתי המצוות.

שתי המצוות, תקשיב. יש לו עוד אלף ואחד שבעים. הסביר, שתי המצוות.

אחת, הציצית.

ציצית זה צ'י צ'י תו, נכון? ציצית? כן. ציצית.

כמה מצוות יש בתורה? שמעת פעם?

תרי״ג מצוות, שמעת? תרי״ג?

613 מצוות יש.

ציצית.

צדיק זה 90. אה, לא. נכון ברור. י׳ זה 10. צדיק, 90. י׳ זה 10. ויחד, 200. רגע.

ועוד תו, 600. 400 זה תו.

600.

יש בציצית שמונה חוטים

וחמישה קשרים.

שמונה וחמש,

שלוש עשרה, ועוד שש מאות,

613. וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות השם. זאת אומרת, יש שיסית, לא צריך לעשות שום מצוות. שכפץ. זה שכפץ. זה שכפץ. זה שקול כנגד כל המצוות. שכפץ.

בצבא למה שמים שכפץ?

למה שמים בצבא שכפץ? שלא ייכנס כדורים, נכון?

זה שכפץ מעבירות.

יש לך הרבה מזכירים

שהולכים לפניך ומזכירים לך שאתה מחובר לקדוש-ברוך-הוא.

מצווה זו מצווה גדולה מאוד.

למה כיפה?

למה כיפה?

יש שלושה טעמים.

מה זאת אומרת?

אתה שם שם שם את שיסית, אתה יכול לעשות כבר מה שבא לך? לא, הפוך. אני אשאל אותך שאלה.

מה זה אסור? אם בן-אדם הוא בפנים רע, הוא יעשה את זה. אפילו לא את שיסית, שישים עשר שיסית.

לא.

מה לא? אני אסביר לך. אם אתה הולך עם כיפה ברחוב לדומי-אז... בגלל זה אני לא רוצה לשים את שיסית.

אם אתה הולך עם כיפה... כי אני עוד בפנים לא נקי. הבנתי.

אנחנו רוצים לעזור לך להיות נקי. לא, זה סתם, אני אמרתי. לא, לא. אם אתה שם כיפה,

אדם שהולך עם כיפה ברחוב, הוא יכול לעשות כל מה שעושה חילוני ברחוב?

הוא לא עושה עוד יותר גמור. שואל, הוא יכול לעשות... בטח שיכול.

אני שואל אותו. יכול, יכול, כן.

לפי דעתי הוא יכול.

אני שואל אותך שאלה.

אדם שהולך עם כיפה ברחוב,

כיפה שחורה גדולה,

יש לו זקן, תקשיב,

יש לו פאות,

הולך ברחוב,

הוא יכול להתנהג כמו חילוני, שאני לא רוצה לפרט מה הוא עושה ברחוב, נגיד, אם הוא רוצה לעשות,

הוא יכול אותו דבר, או שזה מונע ממנו לעשות, אפילו אם הוא רוצה לעשות.

זה מונע או לא מונע?

זה תלום לבן-אדם. אם אני נכנס עכשיו, אני ככה,

לבית-קולנוע,

הסתכלו עלי כולם,

מה הוא עושה פה זה? עכשיו, בטח שיסתכלו עלי. לא בגלל אני, בגלל שאני נראה ככה.

אחת כמוני ייכנס לדיסקוטק?

למה לא?

לא יכול, אמרת, יכול יותר גרוע, לא? רק בפורים.

אה, רק בפורים.

אז זאת אומרת

שזה עוזר לי להישמר, נכון?

אפילו אם אני לא בסדר זה עוזר לי להישמר, נכון? כן.

יופי.

אותו דבר, כששמים כיפה

זה מגביל את הבן-אדם,

זה שם לו גבול.

זה אומר, אתה לא כמו כולם, שאתה בלי כלום ויכול לעשות מה שאתה רוצה, כי אף אחד לא יגיד לך כלום.

מסתכלים עליך, יגידו, אתה לא מתבייש,

אתה עם כיפה עושה ככה? אתה לא מתבייש?

אתה לא מתבייש?

אז זה עוזר לך.

מזה אני מסתכלתי, כן. נכון?

אני לא רוצה שיגידו לו ככה.

או, אז לכן זה שומר עליך. לכן אני אומר לך,

אם אתה לוקח ציצית ושם כיפה, אפילו אם בפנים אתה רוצה לעשות לא טוב,

זה שומר עליך.

זה שכפץ.

אתה שם כבר חוץ? רגע, הבנת או לא הבנת? אחר כך נטפל בך, חכה.

רגע, לא אוכל שתיים ביחד.

כן.

הבנת, יולי? אני רוצה לעזור לך.

שיהיה לך קל.

עוד כמה הצעות. אז אמרתי לך, עזוב רגע כיפה, ציצית בפנים, זה נותן לך הרגשה בפנימיות

שאתה הולך עם מצווה עליך.

זה ייתן לך כוח וחוזק

להמשיך הלאה בקלות יותר.

כמה הרצאות, כן, טוב, אני אחשוב על זה. עוד אחר כמה הרצאות?

אי-אפשר ככה. וואי וואי וואי וואי.

אבל זה טוב שאני פה. זה טוב, אה?

קודם לא הייתי ככה. עכשיו אני כבר לאט-לאט, אני אומר עוד פעם, שאם אני פה כבר בשעה כזאת,

הייתי מזמן צריך לישון, או לא יודע מאיפה.

עכשיו אני שואל אותך שאלה זאקי.

אני באתי לפה

עד חיפה,

נכון? יכולתי להיות בבית

ולהיות עם המשפחה,

לאכול, לשתות, לקרוא, ללמוד, מה שאני רוצה, נכון?

ואני רץ מכל מקום בארץ ובעולם, בשביל מה?

שעוד יהודי כמו זאקי יזכה להחליט

להיות יותר טוב,

להתקדם קצת ביהדות, קצת, כל פעם קצת, קצת. כבר הצלחת, אתה. זה ברור. אתה הצלחת. רגע, אבל רגע, אני פה, אתה הצלחת. רגע, אבל רגע, רגע, אבל אני נותן לך עוד פוש,

שאתה בכוח עצמך, לא יהיה לך כל כך מהר הכוח לעשות את זה.

אז אם אני מקפיץ אותך מדרגה,

דיברנו קצת,

אני קצת, עוד קצת הלכתי.

רגע, הלב שלך לא נהיה יותר טוב קצת עכשיו?

בטח שיהיה יותר טוב. נו, אז מספיק, אז הלב כבר בסדר.

בסדר, בסדר. אז אני אביא לך ציצית, אני לא מוכן בשביל הציצית והכיפה.

זה הבעיה.

אתה יודע מה?

אני אביא לך את הציצית, תשים בבית, תתחיל כמו שאמרת קודם.

בסיבת השם? כן. יאללה, בוא.

לא עכשיו, עכשיו, לא עכשיו, בסוף, בסוף, בסוף, לא עכשיו. בוא, זאקי, בוא.

אחר כך, לא יאללה.

אחר כך, באמת, באמת, יאללה.

כבוד, זאקי, בוא. איך אני אבוא שם? תעבירו אותו, תעבירו אותו. כבוד.

חזק וברוך.

אשרי חזקי, איזה לב, איזה לב, איזה לב.

חזק וברוך. הנה, אתה רואה? זה כמו בר-מצווה עכשיו.

מה השם שלך, זאקי בן?

אמא קוראים לזה זכית.

זה השם המקוראים לזה זכית. זאקי בן זכית? כן. זכית? עיסק, בן עיסק.

לא, לא.

שם האימא שלך?

יפה.

יפה.

זאקי בן יפה, תזכה לשוב בתשובה שלמה מהרחת.

אז זאקו ברוך.

רגע, יש שם מישהו עם האדון? תרים את היד.

הנה שם.

ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

לכולם.

יש לי את השאלה הבאה. קודם כול, אני רוצה להסתובב בפני הרב על לשון הרע שהוצאתי עליו בעבר.

כאילו, לא הסיבה למה הגעתי לפה.

תודה רבה.

לפני כמה שנים אחי הביא לי קלטות של הרב, לא לצלם בבקשה.

לא לצלם אותו.

נקודה.

לפני כמה שנים אחי הביא לי קלטות של הרב

וביקשתי ממני להתחייב לשמוע את הקלטות.

אמרתי בלי נדר, אתה יודע, משהו של דתיים.

שמתי את הקלטת, בדיוק קיבלתי טלפון, הייתי צריך ללכת,

חברים שלי למעונות שמעו את הקלטת הזאת עד איזה חמש שנות רצוף,

כי זה היה על ריפיט,

שומעים את הרב צודק שמה.

ואני לא שמעתי את הקלטת.

פסח,

לפני פסח יצא לי

למצוא שתי קלטות כשנקיתי את הבית לפסח של הרב,

קלטות וידאו.

התערבתי מלנקות, התחלתי לראות את הרב מתוך שיומו,

ואז פתאום אני מגלה שכל מה שאמרתי על הרב פעם

זה לא מה שרואים בפועל.

אז אני מתנצלת עם שני הרב, ונכון לך.

ועכשיו שאלה ממשלה.

היום ספציפית

אני מרגיש כאילו מתועתה, אני אסביר.

זאת אומרת, מצד אחד אני רואה את ההשגחה של הקדוש-ברוך-הוא בכל רגע ורגע,

זה כמו שמש שזורחת ביום,

ומצד שני אתה רואה קשיים. זאת אומרת,

לא נפרט פה בפני כולם, אבל

אתה רוצה לעשות איזה צעד משמעותי בחיים,

ואתה חושב שזה זה, ופתאום, טראח, אתה מקבל משהו

שאומר חשבת, טעיתה.

איך מסתדרים עם זה?

זאת אומרת, איך היום בערב באים ואתה אומר, ואללה,

לא בא לי להתפלל היום ערבית ומקסימום יהיה מניין, לא יהיה מניין, אני אתפלל יחיד,

אני חושב שאני כן מקפיד להתפלל במניין,

והנה אני אלך ללכת לשירותים ופתאום אני רואה פה חשבתי שירותים שם ופתאום אני רואה מניין, ואז הצטרפתי לערבית.

אבל איך ממשיכים את הצעד הזה קדימה?

זאת אומרת שיש לך חוסר החלטיות.

לא,

יש החלטיות. אני יודעת שעובדים את השם ועובדים אותו ב-100%.

אבל איך עובדים כשאין את הכוח לעבוד אותו?

אז נגמר הדלק, מה שנקרא.

אז אין החלטיות.

לא, יש החלטיות. אין דבר כזה.

אדם,

אדם שהוא מחליט משהו, אז הוא מחליט משהו.

אין כוח,

זה סיפורים כמו בצבא.

אין,

לא יכול, יש, לא רוצה.

פירושו של דבר זה לא עייפות החומר,

זה עייפות

פנימית.

והנקודה היא שכשלא רואים כאילו את התכלית

מהמעשים שעושים,

והאמונה היא קצת רפויה,

כשזה מתחבר ביחד זה עושה הקלה בעבודת השם, הקלה.

כאילו, מה בוער?

בלאו הכי לא מקבלים משהו על זה מיידית. זה לא כמו אם אני עובד אז אני מקבל, אם אני עושה שעות נוספות אני מקבל כך וכך,

ואם אני עושה זה אז אני מקבל זה.

ממילא, פה, כשאתה רואה, אתה עושה עוד תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה ועוד מצווה ועוד מצווה, ולא רואים את הפירעון מיידי,

כשיש דברים אחרים שבאים כנגד זה, והדברים האחרים הם במזומן,

כאילו המצוות הן בתשלומים,

ואדם רפוי קצת באמונה,

אז ממילא הוא מקל בעבודה לאט-לאט-לאט-לאט, והוא מתחיל לדלג על מניין יחיד,

מקל עצמו פה ושם,

מסיבות כאלה ואחרות.

אבל אם במצב שאמרת,

היום אני עייף

ואני אתפלל ביחיד,

ובאותו רגע היו מודיעים לך שקרה איזה משהו שצריכים אותך מייד כי חס ושלום קרה משהו שאתה צריך ממש להזדעק לשם,

לא היה מצב של אין-כוח.

או אם היו אומרים לך שיש רווח בלתי חוזר,

באותו רגע ממש,

הזדמנות להרוויח נגיד 500 דולר בעשר דקות.

רק מה? צריך לקפוץ מפה לצד השני של הרחוב.

היית עושה.

מאיפה בא הכוח?

פשוט פה או שהסכנה הקפיצה אותך

או שהרווח הקפיץ אותך.

בשני המצבים האלה בן-אדם הוא מעל הכוחות.

אבל כשזה רוטין ואתה כל פעם, אתה במין רגיל למשהו, פעמים אתה כאילו אומר, בלי להגיד,

זה בפנים.

זה גורם בכלל לירידה.

לא נראה לי שזה מצד הרוטין האלה, זה נראה לי יותר מצד האכזבה.

זאת אומרת,

אם יש לי משהו, נמשיך את זה, אם אתה בא ויוצא ומחזק אחרי אשה.

לפעמים זה הולך, לפעמים זה לא הולך, כן יוצאים, לא יוצאים, פה, שם, וכו' יוצא וזה.

אבל באיזשהו שלב אתה רואה את החיבור שביניכם.

עכשיו, אני רואה את החיבור ביני לבין הקדוש-ברוך-הוא ב-100%, ואין לי ספק בזה.

אין לי אפילו טיפה,

ממש.

בקטע הזה אני 100% אתו.

הנקודה היא שאיפשהו אתה אומר,

הקדוש-ברוך-הוא בא ומביא אותך לנקודה,

ואתה אומר, הנה, זה זה, זה כבר בידיים שלך.

וזה לא מצד האגו מגיע ולא מצד הגאווה זה מגיע אליהם, אלא מצד זה שאתה אומר, אתה עושה עכשיו את מה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה ממך.

ואז אחרי שכל הציפיות שלך עלו למעלה וצמחו,

ופתאום,

טראח, אתה מקבל טלפון שאומרים לך, תשמע, זה לא מתאים.

אז כאילו,

למה אתה לא מפרש את זה שהקדוש-ברוך-הוא עוזר לך כי הצד השני לא מתאים?

למה אתה מפרש את זה כאכזבה ולא כהצלחה?

וכמה?

כאלה אם אתה יכול לקבל את זה כלא מתאים, לא מתאים, לא מתאים. אדם רוצה לעשות עסקים כל החיים שלו, ומדי פעם הוא נדחה, ולפעמים הוא מצליח, והוא עושה עסקים במהירות, אבל הוא נופל פעם אחת מפילה כזאת, שכל מה שהוא עשה הלך לטמיון.

אתה לא יודע, אבל אם אתה מאמין שאבא שלך הוא אבא שדואג לך,

אז ודאי שהוא יודע את טובתך יותר ממה שאתה, והוא גם רואה את מה שצפוי לך בהמשך עד הסוף, וממילא הוא מייעד לך את מה שמתאים לך לפי מה שאתה.

ככה אנחנו סומכים על אבא שלנו, שאבא שלנו לא יפיל אותנו.

אבא שלנו ודאי דואג לנו.

כשהיית ילד קטן, ולכשתהיה אבא,

אז לפעמים החלטות שלך או של אבא שלך,

לא היו זהות עם מה שאתה רצית.

אבל ודאי שאבא שלך התכוון לטובתך. אם אבא שלך אמר לך, לא אוכלים ארתיק בחורף, זה לא בגלל שהוא קמצן,

אלא בגלל שהוא דאג שאתה לא תתקרר.

כשאבא שלך אומר לך שצריך לעשות כך ולא לעשות אחרת, זה לא בגלל שהוא לא רוצה שתעשה אחרת.

הוא לא רוצה שתהיה ניזוק.

אבל אתה רוצה מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה.

ולא תמיד, מה זה שהקדוש ברוך הוא חושב, שזה טוב לך כרגע?

פעמים גם,

זה שהקדוש-ברוך-הוא אומר לך, תשמע, אתה רוצה,

יפה, אבל גם אני רוצה.

האם את כל החובות שלך כלפי מילאת כמו שאני רוצה?

אם כן, אני אמלא את שלך כמו שאתה רוצה.

והוא בא לעורר אותך.

כמו שכתוב, אם בחוקותי תלכו,

אז אני אתן לכם את כל הברכות.

אם לא תלכו,

חס ושלום, הפוך.

זאת אומרת, הא בהא תליא,

אם ואם.

יש שני צדדים.

אתה נותן, אני אתן. השם צילך על-ידים עיניך.

אתה מתכופף, הצל מתכופף.

אתה זוקף, הצל זוקף.

השם צילך בדיוק כמוך. איך שאתה מתנהג איתו, מתנהג איתך.

זה עוד פן אחד שאתה יכול לבדוק.

יש הרבה דברים,

אבל ודאי שהקדוש-ברוך-הוא רואה אותך ומשגיח ורוצה בטובתך.

השאלה היא אם אתה עושה מספיק לטובתך.

אני מוכן לקבל משהו.

מוכן לקבל.

אתה לומד היום קבוע?

לא בשעות קבועות, אבל יש לי קביעות של 97%,

מהזמן אני אסתה באופן קבוע.

מה עושה?

97% מהזמן אני אסתה באופן קבוע.

את מה אתה עושה?

את הקביעות שלי.

כמה אתה לומד, אני שואל?

זה לא בושה, מה יש?

מבחינת מה? מבחינת זמן או מבחינת זמן? זמן, זמן. שעה אתה לומד? שעתיים? חצי שעה ביום באופן קבוע בדרך כלל. חצי שעה.

תוסיף עוד חצי שעה,

אבל שיהיה קבוע.

לא, אבל בשעה עצמה, כאילו, לאורך היום, לא יכולה להתחייב לשעה ספציפית. לא שעה ספציפית, שעה אבל.

שעה עגולה סך הכול כל יום.

מה השם ושם האמא?

השם שלי זה רן, ואמא סימון, זיכרונה לברכה.

רן בן?

סימון, זיכרונה לברכה. סימון, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה.

תהיה בריא.

שמה, תן לו עם הכיפה הלבנה.

שמה?

שלום, כבוד הרב.

יש לי פה חבר שיושב, פשוט הוא מתבייש.

כולם ככה, אני לא יודע מה זה.

כבר כמה הרצאות שבאים רק אלה שמחזיקים את המתביישים.

הוא רוצה, תשאל, תקום, תגיד.

או, זה גבר.

אני מתחזק עכשיו, כבודו,

אבל האישה, היא לא הולכת אתי ביחד.

מה הבעיה שלה שאתה חזרת בלי שתדע?

לא, היא יודעת.

היא לא הסתיימה? אני רוצה לשמור שבת, לא לראות טלוויזיה.

לאט-לאט להוריד דברים.

והיא?

והיא אומרת לא, עוד לא.

עוד לא.

מתי כן?

לא יודע.

רגע, מה מפריע לה שאתה לא רואה את הטלוויזיה?

זה היה לא מפריע, אבל היא אומרת

שהיא עוד לא מוכנה לזה, כאילו.

שמעתי, אבל אתה יכול לא לראות.

אני יכול לא לראות.

הבנתי. מה, אני אצא מהבית?

לא צריך לצאת מהבית.

מה?

אם השכן שלך מדליק טלוויזיה, אתה צריך לצאת מהבניין?

לא.

אתה לא תהיה במקום שיש טלוויזיה. יש עוד חדרים. אתה לא גר בחדר אחד, נכון?

אני גר בחדר אחד.

אה, אתה גר בחדר אחד.

טוב, אני אגלה לך סוד.

אני אגלה לך סוד.

כשאני התחתנתי,

אז

ארבע השבתות הראשונות אני הייתי זה שמדליק את הטלוויזיה ואשתי לא רצתה לראות.

אז היא הייתה מכסה את הראש בשמיכה ולא הייתה רואה.

אחרי ארבע שבתות אני אמרתי, מה, כל החיים נמשך ככה?

היא מתכסה ואני צריך להסתכל?

ויתרתי.

זאת אומרת, אם אתה לא תגיד לה כלום,

מן הסתם זה יעזור יותר שיתמהר.

ואם היא תראה שיש לך צער, שאתה צריך, בלי להעיר לה,

שאתה צריך להיות מתחת השמיכה מתי שהיא זה, אני מאמין שיתרחם עליך.

ואם אתה רוצה שזה יהיה יותר טוב,

תיקח גם באוזניים צמר גפן מלפני שהוא הוכן,

תשים אותו בפנים, בשביל שהיא תבין שגם קשה לך לשמוע.

ואם תרצה עוד יותר, תלבש שתי פיג'מות.

העיקר שהיא תבין שקשה לך מאוד.

אבל למה היא לא רוצה ללכת אתי? אני לא מכיר אותה.

אתה יודע מה?

יש לי עצה בשבילך.

היא רוצה שיהיה לך קוקו?

כן, היא רוצה.

אז תגיד לה אם היא לא שומרת שבת, אתה מוריד את הקוקו.

היא פה? לא הבאת אותה.

לא, היא עם הילדים.

הבנתי.

היא לא רואה קלטות, לא הראית לה משהו?

לא, עוד לא. אתה ראית כבר?

ראיתי קלטות, כן. יש לך אינטרנט? זה הרב זמיר.

יש לך אינטרנט?

לא, אין לי מחשב.

ו-DVD יש לך? CD?

יש.

תיקח מפה שניים DVD, אחד מבראשית

ואחד

זה נס,

קוראים לזה נס, נס מצולם.

נס מצולם,

שני ה-CD או ה-DVD האלה, תיתן לה, שהיא תראה אותם.

אני מאמין שזה יעזור לה מאוד מאוד.

בסדר, תודה רבה.

תהיה בריא ותצליח.

כן, הנה פה שורה ראשונה.

בסדר, רגע.

שאלה זה או ברכה?

שאלה או ברכה?

שאלה זה ברכה.

כן.

מה?

שלום. שלום לכבוד הרב. אני רוצה לדבר בשמו.

אני, אתה זוכר, הייתי אצלך במשרד

בשביל לחזק את הקהילה הגרוזית אצלנו בקריית-תתא, וברוך השם אנחנו מתחזקים.

האדם הזה שאני רוצה לדבר בשמו,

ברוך השם, בשנתיים האחרונות התחזק הרבה מאוד.

הוא שם לב שהוא מתחזק.

אז אני בוודאי יודע את התשובה,

אבל הוא רואה יותר קשיים מבחינה גופנית,

מבחינת הגב שלו ומבחינת הדברים שהוא עושה, גם מבחינה משפחתית,

כשלא הולכים לדברים בחיים.

הוא רוצה לדעת מה פשר העניין, אם תוכל להסביר לו באופן יותר פרטני ויותר מדויק,

בוודאי הוא יקבל יותר ממך וגם הוא מוכן כל מיני דברים לעשות. בוודאי, מה שהרב יגיד לו, אין שום בעיה בכלל.

אני יכול להגיד לך שהשקפתית השתנה,

שזה די קשה לאנשים להשתנות השקפתית.

עם אחד בגיל המבוגר הזה,

אחרי שאנחנו, בעזרת השם,

בסיור הקהילה שלנו, הקראנו סרטים שלך בבית-הכנסת, קרוב לחצי שנה, ונשים בגיל 60 ובגיל 40 שמו כיסויי ראש,

והוא בעצמו לפני כשנה שם ציצית על עצמו. זה דבר מאוד גדול, אני חושב, רק על זה מגיע לו מחיאות כפיים.

שבגיל הזה, לא שהוא לא היה דתי, אבל יש דתי חיצוני ויש דתי השקפתי,

הוא ממש מבחינת השקפה שינה את אורח החיים שלו, וכן על זה הדרך, מניעת הכשרות, מבחינת

כל דרך ההווי של החיים. לא רק הוא, אלא הרבה מאוד אנשים בקהילה.

ועוד יותר טוב אם תסביר לו הרב, בוודאי הוא אומר, למה? כשאני קרוב לקדוש-ברוך-הוא, אז לכאורה אני צריך לסבול בחיי האישיים. מה הכוונה בחיי הרב האישיים? אשתו, לצערנו הרב, חולה במחלת סוכר ויחתחו לרגל, לצערנו הרב.

הוא עבר ניתוח לא מזמן,

והשינוי שלו התחיל כבר לא מהיום, ממש לפני שנתיים. אז הוא רוצה לדעת מדוע הוא מתקרב, אז,

לפני כן, לפני שהוא חזר בתשובה, הוא היה 100% בריא ואשתו 100% בריאה?

היו קצת בעיות, אבל במיוחד בחודשים, בשנה, שנה וחצי. אני שואל שאלה, היא הייתה חולת סוכרת לפני?

לא, לא הייתה חולת סוכרת לפני. מה לא?

בשנתיים האחרונות דווקא היא קיבלה סוכרת? בשלוש השנים האחרונות, משהו כזה. אז לפני.

נו, אפשר לצעוד את זה לפני. זו לא מחלה של כל כך הרבה זמן.

לא לו, לאשתו.

שמעתי, לאשתו. אבל הוא דווקא בשנה האחרונה התחילו להתבגר, והחל על זה הדרך, בדברים האלה.

טוב,

הבנתי.

קודם כול צריך להבין דבר אחד, מצוות לא גורמות צרות.

אז שיהיה דבר ברור,

גם אם הוא היה חלילה מפסיק עכשיו

מקיום תורה ומצוות, המצב שלו מבחינה גופנית לא היה משתפר.

יש סיכוי רק דבר אחד, ככל שמרבים במצוות מתפטרים יותר מבעיות.

אבל מה, לא נשכח רגע אחורה ש-60 שנה קודם לא היתה חולה.

כמובן שאפשר להקטין את תשלום החובות על-ידי זה שמתחזקים בתורו מצוות קרנא שיותר.

ונכון שיצר הרע יכול לעשות קשיים,

ושישים שנה אחורה זה מין חוב שצריך לפרוע אותו,

ואדם שצריך לחיות פה איקס שנים ואחר כך צריך לצאת מכאן,

ונכון שיצר הרע יכול לעשות קשיים,

כי יצר הרע לא רוצה להפסיד קניינט ותיק, 60 שנה כבר היה אצלו, ופתאום חוזר בתשובה, מה זה,

ברח לו מבין הידיים, מה שנקרא.

וגם אם אדם שמר מצוות או מסורת,

אז זה לא עשיית תורה ומצוות בצורה מלאה, זה כמו שאומרים, מצוות אנשים מלומדה, לקיים את המסורת שהוא רגיל בה,

אבל לעשות מתוך הכרה, כמו שאתה אומר, השקפתית, שאדם משתנה ויודע מה הוא עושה בעצם, אז ודאי שהמעלה היא הרבה יותר גדולה.

מכל מקום, אין קשר בין מה שהוא חוזר בתשובה למה שיש לו חוליים.

מה שכן,

כמה זמן הוא לומד ביום?

הוא, ברוך השם, יצא שולחן ערוך בשפה הגרוזינית, והוא לומד כחצי שעה הלכות ביום, והוא ממש אפילו מגיע, אני זוכר,

עם הידע שלו בשבתות שאני מעביר,

הוא אומר, כך קראתי וכך קראתי, ומטה היום. אני רואה שהוא גם, מה הוא עושה במשך היום? הוא פנסיונר במשך היום.

יש מסגרת שהוא יכול ללמוד יותר? הוא מטפל באשתו, כי אין לה אף אחד אחר, אז הוא מטפל באשתו. יש מסגרת יותר של שעות שאפשר ללמוד?

כרגע לא נראה. רק בגרוזינית הוא מבין?

הוא מבין בגרוזינית, כן.

הבנתי. הוא מבין גם בעברית בוודאי,

אבל מסתם הבן-אדם שקורא בוודאי מבין יותר מאשר נמצא. אתה מבין אותי?

אתה מבין אותי.

אתה יכול לראות קלטות וידאו או סי-די במשך היום?

אין לו?

אין לו.

טאפ יש?

גם טאפ לא.

אפשר לארגן לו טאפ?

כבוד הרב, אפשר לארגן לו טאפ? אפשר לארגן לו טאפ, כן, לתת לפני שמות קלטות, כן.

אתה תארגן לו טאפ, אני אביא לו 100 קלטות טאפ שישמע דברי תורה במשך היום?

בלי נדר, חזק וברוך.

מה השם של כבודו?

יהודה בן לובה. יהודה בן לובה, אם אפשר לברך אותו לרפואה שלמה.

זעירה בת לובה. זעירה בת לובה, השם יזכה אתכם לרפואה שלמה בתוך שער-חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

הרב, אם, תיקח את הפרטים.

כן, יש עוד איזה מישהו?

הרב, אם אפשר גם בחזרה תשובה לברך את נורית בת חוה. נורית בת חוה, תזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה. מה השם שלך? תודה רבה שיש לנו כבוד.

כהן מאיר בן? בן מיכאל חי.

חי.

בן מסעודה.

בן מסעודה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

בן מהרה. אמן, אמן.

שיהיו בשורות טובות. אמן, אמן. כן, שם אצל הנשים.

שאלה?

תן לגברת שם.

שם, שם, מאחורה עוד רגע.

שם, מאחורה. תודה.

ערב טוב, כבוד הרב. ברוך בואך.

רציתי לשאול אותך שאלה מאוד חשובה.

כל הזמן אני חושבת עליה. אני רוצה קצת שתחדד לי.

אני חזרתי בתשובה לפני שבע וחצי שנים, ברוך השם,

ואני עדיין לא נשואה.

בתחילת דרכי הייתי שמה כיסוי ראש מכיוון לתפילות וברכת המזון,

ויש הרבה שאמרו לי שאני לא נשואה ולא כדאי לי לשים את זה על הראש.

אני רוצה רק שתחדד לי. כן זה אפשרי לשים בברכת המזון, בתפילות או בבית-כנסת אפילו שאני לא נשואה.

ודאי, ואין שום בעיה, ומצווה גדולה.

אפשר לקבל ברכה, כבוד הרב? בהחלט. יפה, עשית עקיפה.

מה השם ושם האמא? הודיה בת בתיה.

הודיה בת בתיה, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהירה.

רגע,

רגע,

רגע.

הנה, פה יש שואל, רגע, תן לו פה.

ברכות בסוף.

אבל צריך לבחור כאלה שהם מיוחדים.

זה הנשר הגדול?

אז זה כמו הרמב״ם.

כן.

איפה המיקרופון? נותנים לו?

כבוד הרב,

ערב טוב.

ערב טוב.

א. אני רוצה שתיתן לי ברכה

לרפואה שלמה.

זה דבר ראשון.

דבר שני, אני שומע את הקלטות שלך דרך האינטרנט.

יישר כוח.

תמשיך ככה

ותמשיך לרוץ

בכל רחבי הארץ

ולחזק אנשים שיתחזקו. אמן.

אמן. מזל וברוך.

כל הכבוד. תודה רבה לך.

מה השם ושם האמא?

רמי בן פרחייה, זכרונה לברכה.

רמי בן פרחייה, השם יזכה אותך לבריאות הנפש והגוף מהרה.

אמן.

חזק וברוך.

כן, אבל, חבר'ה, אני מבקש רגע ברכות בסוף, אני פה.

אבל בואו ניתן אפשרות לאנשים שבאו בשביל לשאול שאלות.

אתה, יש לך שאלה?

תן לו בבקשה כאן שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

שאלה קטנה.

אני הייתי חייל.

לפני שהתגייסתי הייתי דתי

כמעט עשר שנים.

כשהייתי חייל,

כבוד הרב תמיד היה אומר, מותר הכול לעשות.

יום כיפור, מותר לנסוע,

יש תל-אדי כלים, הכול מותר.

מי הרב של הצבא?

הבעיה היא שהייתי דתי,

ואחר כך, אתה יודע,

הצבא דרדר אותי.

כי הכול מותר.

כבוד הרב משכים,

אז מדוע כאילו בצבא אתה בא עדתי,

חוזר חילוני?

כי הרב אומר, מותר הכול.

זה רב צבאי, כן? כן.

טוב, זו בעיה.

אם הוא לוקח הכול עליו, אז זה,

נכון שהוא לקח הכול עליו, אבל זה גם נשאר עליך.

אבל הוא מכפה עליך.

הוא לא מכפה שום דבר.

זה כבר כמו שאתה נוסע בשבת והוא אומר לך מותר לקרוא בשבת. שום דבר. שום דבר. אם אני אתן לך פתק עכשיו. אבל הפקודה, אתה כאילו מתלווה עלי ללכת לשבת. פקודה?

יש מפקד אחד עליון, זה אבינו שבשמים, שפוקד עלינו,

מתי מותר ומתי אסור.

ואם הפקודה היא פקודה שלא על-פי ההלכה,

אתה לא יכול לקיים חילול שבת במקום שאסור.

יש לי עוד שאלה קטנה.

כשהייתי דתי, כל פעם הייתי עובר בית-דברות,

הייתי כאילו מקלד את אלוהים.

כל הזמן, כל הזמן.

כשאני הייתי חילוני, אני פשוט

בית-דברות כבר לא עושה לי כלום.

אז הייתי לוקח לרבנים, כאילו, לדעת מדוע אני מקלד את אלוהים

כשבן-אדם מת.

הוא אומר לי, הרב,

לא זוכר בדיוק איזה רב, הוא אומר שאתה כאילו מזכיר לו

את העונש שהמוות הוא עשה עם

אדם וחווה.

את יודעת מדוע זה שרשן רמי חילוני?

לא יודע איפה אתה מוצא את כל הרבנים האלה, אבל

תשמע משהו. יש הרבה, לא?

כן, יש הרבה, נכון.

אז אני אסביר לך משהו.

אתה צריך לחזור בתשובה דחוף.

תדע לך, מי שחלילה מחרף ומגדף כלפי מעלה, העונש שלו הוא קשה. אבל עכשיו אני לא דתי.

אני לא דתי ואני עובד בבית דברות וזה לא מפריע לי בכלל.

כשהייתי שם כיפה והכול ומניעת תפילין זה היה מציק לי נורא.

ואתה יודעת בדיוק למה.

כשאני דתי זה מציק, כשאני חילוני זה לא מפריע לי.

אני אגיד לך, כשאתה היית דתי רצית קצת לצאת החוצה.

כשהצבא הוציא אותי. לא משנה, העיניים שלך פזלו החוצה.

וכשהעיניים פזלו החוצה אז מחפשים סיבה למסיבה.

וחשבת שהסיבה הזאת מוצדקת, חס ושלום, להטיח חלילה כלפי מעלה, ושם השתחררת, אתה מבין? כאילו אתה רואה את האובדן ואת ההפסד, ואתה חושב שזה כאילו לא צודק.

אבל זה רק בגלל שהעיניים שלך כבר פזלו החוצה.

אם הן לא היו פזלות החוצה, לא היית עושה את זה.

עכשיו, כשאתה בכלל בחוץ, אז זה כבר לא מפריע לך, כי כל מה שרצית זה להשתחרר.

אבל אני אגיד לך מה הבעיה פה,

שאבא שלי היה חילוני,

נאכלתי נורא חזק שהוא ייכנס לזה.

הוא נכנס, אני יצאתי.

אתה יכול להסביר לי בדיוק למה זה קורה?

כאילו...

תמיד הייתי ראשון בזה,

הצבא ממש דרדר אותי,

ממש.

שמעתי, יש לך צעיר עזאזל קוראים לצבא. אבל כאילו, אבל כאילו, אבל כאילו, אבל בכל אופן אתה צריך להבין דבר אחד.

כשאתה היית בפנים ואבא שלך בחוץ,

רצית להכניס גם את אבא שלך בפנים. מסיבה אחת פשוטה, לא רצית להיות לבד.

לא, בטוח שלא.

בטח שלא. זה לא נכון, זה מבין שלום בית, דבר ראשון.

מה שלום בית?

בתי.

שלום בית זה? בטח. אתה נשוי? לא אני.

אבל אתה נשוי? לא, עוד לא.

עוד לא.

ומה אתה תעשה? אתה תהיה דתי כשתתחתן?

מי? אני לא יודע. זה בשלום בית.

לא, אבל להורים שלי זה בי.

אה, בשבילך ולאשתך זה לא יהיה טוב?

אי-אפשר לדעת. יהיה טוב, בטוח. יהיה טוב.

אז אם אתה תהיה דתי לפני, אז תקבל גם דתייה.

אז זה כדאי, לא?

לא, לא כדאי.

למה לא כדאי?

כי יש לי כבר.

יש לך מה?

לא דתייה.

אז אפשר ששניכם תהיו דתיים.

נהיה בעזרת השם. מתי?

שיהיה בו היום.

אולי זה היום.

אתה רוצה לעשות צעד קדימה?

לא אכפת לי. בכבוד, בוא.

אשריך, אשריך.

כנגד חילול השם שהיה, עכשיו אתה זוכר לעשות קידוש השם.

תגיד שהחיינו. ככה תגיד שהחיינו. ברוך אתה, אדוני. שהחיינו והגיענו לזמן הזה.

חזק וברוך.

תשתה למצוות

ותבנה בית נאמן בישראל.

כן, הנה שאלה. שאלה?

בטוח.

תן לו.

שורה שנייה.

שם, הנה פה.

ממול תן לו שורה שנייה.

ערב טוב, כבוד הרב.

תראה, יש לי אחות שהיא כל הזמן אומרת שהיא אלוהים,

והיא מקללת את אלוהים ואומרת לו, יהיה צרה,

ושימות וכל הדברים האלה.

אז אני באתי אליה ואמרתי לה, תשמעי, תשתיק עם הדברים האלה.

את לא אלוהים,

לא כלום.

אז היא באמת תהיה קנאי, היא לא רוצה בכלל לרדת מהעניין הזה.

היא מקבלת כדורים?

לא, היא לא חולה.

אין דבר כזה, היא חולה.

היא לא חולה בכלל. מי שאומר שהוא אלוקים, הוא חולה.

אז מה עושים נגד הדבר הזה? אני הייתי רוצה שהיא תהיה בסדר. לוקחים אותה לבדיקה פסיכיאטרית דחוף.

הלוואי, תאמין לי, שהיא תהיה.

חייבים.

זה יעזור לה מאוד.

המון פעמים באתי אליה, אמרתי לה, תשמעי, תפסיק עם זה, את לא אלוהים,

אבל אסור, יום אחד יהיה לך רע ותצטערי מאוד על מה שאת אומרת.

נכון, אבל לכן היא צריכה באמת הבחנה.

הטיפול.

כן, לא להשאיר אותה במצב כזה.

היא גם לא רוצה ללכת לשום טיפול, זו הבעיה. זה גם חלק מהסימפטומים.

צריך לקחת אותה.

אני אקח אותה.

אתה, מי ייקח אותה?

אני.

אם הייתי יכול.

אין איזה משהו, איזה פתרון, חוץ מהטיפול הזה, אולי שיש מישהו שישכנע אותה או משהו?

מה ישכנע אותה? אפשר לשכנע את אלוקים?

לא, אותה.

את חושבת שיהיו.

זה בעיה. בעיה, אני יודע.

חייבים כדורים, דחוף.

זה יעזור, אתה חושב?

ככה אומרים, שזה עוזר. הרגע שמי שלוקח כדורים של המחלה הזאת,

אז הוא לא יוצא מזה, הוא כל החיים נשאר מזה ככה. הבעיה היא שכל החיים תהיה עם המחלה הזאת,

עם בעיות אלה.

יכול להיות, יש כאלה שזה רק תקופות.

אצלך זה כבר כמה שנים.

כמה שנים?

כן.

בסדר, עם הכדורים יתנוח כמה חודשים.

טוב.

השם יעזור.

אוקיי, אז תודה רבה לך.

להתראות.

כן.

שאלה אני מחפש, שאלה.

תגידו, זה קריית-אתא? כבוד הרב.

כבוד הרב. שאלה, שאלה, אני מחפש. שאלה. יש לך שאלה? תעמוד, בבקשה.

קודם כול, מחילה מכבודו, שגם בשנים עברו לא חס ושלום הוצאתי עליך שם רע, אבל

לא הסכמתי עם דרכך, כמו שאומרים.

אתה לא אשם, התשקורת עזרה לכולכם לטעות.

והשאלה שלי היא לאו דווקא מכל הנושאים שאמרו עד עכשיו יותר קיומית.

יש את כל העניין הזה של השמש,

הירח, הכוכבים וכל המערכת שסובבת את העולם, שכולה נמצאת בתורה, נכון?

ופעם בכמה שנים יש תופעה שנקראת ליקוי חמה.

מה המשמעות של הדבר הזה?

ליקוי חמה זה רמז.

יש אותות בשמים שמרמזים.

אז כשיש לקוי חמה זה סימן רע לגויים.

צריך למות איזה שליט שלהם, או איזה מלחמה צריכה לפרוץ בעולם, או דברים מן הסוג הזה.

תודה רבה, גבוד. מאותות השמים יחתו המה.

תודה רבה, גבוד.

כן.

שאלה אני מחפש. הנה שאלה פה רגע.

אחר כך, מה אתה עושה שם?

שמה זה אנשים? בוא תעבור לפה.

כן, תן לו שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב לכולם.

תראה, אני אדם חילוני, אוקיי?

כולנו יהודים, נכון?

אתה יהודי, אני יהודי.

המצוות חלות על כולם.

איך אתה מסביר את זה? ויש לי חברים כאלה, והרבה,

אנשים שאוכלים טרף, אנשים שלא שומרים שבת, אנשים שלא לובשים צנוע, לא כלום,

מקבלים פרנסה בשפע,

מקבלים הכול, טוב להם, חיים טוב.

במקרה יש לי חבר שנפטר לא מזמן, חילוני לגמרי,

נהרג יום שישי.

הרב בא, אמר, צדיק גדול.

איך הוא קבע שהוא צדיק?

הוא אולי הצדיק בכלל.

בנוסף לזה, אני אראה לך משפחות של דתיים שחיים בדוחק, מהיד לפה, אין להם מה לאכול.

הבעל עומד בכולל, נלחם על כל שקל ושקל בשביל לגדל את הילדים,

וזה הכול.

ואני עצמאי,

יש לי חבר שמתעסק באותו עסק שאני עוסק בו, הוא עובד בשבת,

עקף אותי על פס לבן.

אני מתאפק לא לעבוד בשבת,

כי אסור.

אבל לצערי הרב אין לי ברירה, אני חייב לצאת לעבוד בשבת,

כי אני רוצה את הפרנסה גם. כי בשבת במקרה עושים מה שלא עושים כל השבוע.

גמרת? כן. טוב.

קודם כול,

אלה שאתה רואה שהם מסודרים במאה אחוז, כל כך טוב, כל כך טוב,

תדאג להם.

למה?

זה כמו שאומרים, הארוחה האחרונה.

אחד, לפני שמוציאים אותו להורג,

אז נותנים לו לאכול מה שהוא רוצה.

פרה שנותנים להרבה לאכול זה בגלל שהיא מוכנה לשביתה.

אז מה שנותנים לאדם, הרבה הרבה, פירושו שמשלמים לו את שכרו מלא על מעט המצוות שעשה בחייו כדי להיפרע ממנו,

תכף שיצא.

כמו שכתוב,

איש בער לא ידע, אופסי לא יבין את זאת,

איך זה בפרוח רשעים כמו עשר ויציצו כל פועלי עוול?

להישמדם עדי עד.

כיוון שמגיע להם שכר

על מעט מצוות,

והם לא מאמינים בעולם הבא ולא מתכוננים לשם,

משלמים להם במקום שהם ייהנו מזה,

וזה מתורגם לכל מה שאתה תיארת.

פורעים להם את החוב,

עכשיו

נשארים רק עם עבונות למעלה.

אלה שאתה רואה שצריכים לחטט

את הרגליים בשביל להביא את הפרנסה,

כמו שאתה מתאר וכו',

אלה באמת בדיוק הפוך.

אלה את כל המצוות שאומרים להם לעולם העליון,

ועל מעט עבירות שיש להם בעולם הזה נותנים להם קצת קשיים וייסורים כדי למרק את עוונותם.

לכן, צדיקים לפעמים מתייסרים בעולם הזה מעט,

אבל מקבלים שכרם מושלם,

ואילו רשעים, מקבלים את עונשם

לעולם העליון מושלם, ופה מקבלים את מלוא שכרם.

זה לשאלתך.

זה שאתה רואה את החבר שלך שעקף אותך על לבן,

אל תדאג, הניידת כבר אחריו.

אבל זה שאתה אומר שאתה מרוויח פי כמה,

אתה תפסיד פי כמה וכמה,

כי משבת לא מרוויחים, מפסידים.

אם תשמור על השבת, היא תשמור עליך, אם תחלל אותה,

אתה תסבול בגלל חילול שבת.

ובדיוק הפוך ממה שאתה אומר,

לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה,

וממנה מתברכים כל הימים,

ובפרט כשהניסיון קשה,

ובפרט כשעוקפים אותך לכאורה,

אבל

מזונות קצובים,

ומן השמים נותנים כל אחד את פרנסתו.

אם אתה, אין לך ביטחון בשם,

יש עכשיו באתר שופר.net שיעורי ביטחון שאני מעביר כל יום ראשון,

יש קלטות באינטרנט, תיכנס,

תלחץ וידאו,

תראה שם יש שיעור שבועי,

ושם אתה תראה קלטות שלי על ביטחון,

תבין בדיוק כמה אתה טועה.

זאת אומרת,

צריך להתאפק בעולם הזה קצת,

וזוכים לראות עוד בעולם הזה הרבה נחת,

אבל בפרט כשעומדים בניסיונות, מקבלים פי כמה וכמה.

אבל אלה שאתה חושב שהם מרוויחים,

זה ההפסד הגדול ביותר שאין כדוגמתו.

צריך לדאוג מזה.

רבי אליעזר הגדול, כשהיה חולה ונכנסו כל התלמידי החכמים, התלמידים שלו, לנחם אותו,

ובכו וראו אותו במצב שהוא חולה,

רבי עקיבא שחק.

אז הוא שאל אותו, למה אתה צוחק?

וכי חיסרתי כלום מן התורה?

אז הוא אמר לו, כשראיתי שיינו של רבי לא מחמיץ

ופשתנו לא לוקה

וזיתיו לא משילים,

וכל מה שהוא עושה מצליח,

אמרתי, חס ושלום,

אולי קיבל רבי עולמו בחייו.

אבל כשראיתי שכבודו חולה,

ידעתי שמשלמים לו בעולם הזה עונש, מה?

כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

נרגעתי, לכן אני צוחק, אני מובטח שכל העולם הבא מחכה לרבי.

וזה, מדובר על רבי אליעזר הגדול, רבו של רבי עקיבא.

תאר לך מה זה שיכולים,

שאפילו יהיה צדיק כזה גדול ויוכל

עולמו בחייו.

מתי הוא נרגע? כשהוא ראה שהוא גם סובל משהו בעולם.

כשסובלים משהו בעולם זה מראה שברוך השם אתה לא אוכל את הפירות לעולם העליון.

אבל אם אתה רואה אחד מצליח,

יש לו זה וזה וזה, ובמה שהוא נוגע הכול יש לו ברכה כאילו, והוא חילוני,

הוא עובר על המצוות,

אתה צריך להיות מודאג ולרחם עליו.

בדיוק הפוך.

תודה רבה.

ועוד שאלה אחרונה מאוד חשובה.

אבל לא תחלל יותר שבת.

אלוהים יודע.

הוא יודע, בטח הוא יודע. אבל אני מבקש ממך לא לחלל יותר שבת. אשתדל,

אשתדל, בעזרת השם.

מה אתה עוסק?

לא בפורום הזה.

הבנתי.

אז זה בכלל לא בעיה להפסיק.

יש לי עוד שאלה אחרונה.

זו שאלה שאף אחד לא הצליח לענות לי עליה. גם אני לא, גם אני לא. אתה תענה לי עליה.

אז למה אתה שואל? מה התיקון לגבר שפוגם בברית?

יש ספר שנקרא

קיצור שולחן ערוך של הרב גנץ-פריד.

מה נשמע?

סליחה.

הרב גנץ-פריד,

קיצור שולחן ערוך, יש לו שם סימן שלם

על מי שעושה כן,

ויש שם את כל הדברים שצריכים להישמר, ויש בזה הרבה דברים.

בין הדברים כתוב שמירת שבת כהלכה.

בין הדברים.

צריך לחלק לצדקות, צריך להאכיל יתומים, אלמנות, צריך לעשות כל מיני פעולות כאלה ואחרות, ללמוד תורה.

אבל יש מצווה יום שישי, שיפרו ורבו.

נו, אז מה יש? זו מצווה.

נו, מה הבעיה?

אתה אומר, אם אני אשמור שבת אני לא אפגום בברית.

היום הם פיתויים שיש בחוץ, איך גבר לא יכול, לא, לא,

לא זה אמרתי.

אמרתי שלתקן את הפגם אחרי שאתה מפסיק.

אי-אפשר להפסיק. רגע, אז לא שאלת שאלה נכונה.

איך מפסיקים, אתה שואל, זה משהו אחר.

איך אתה יכול לגרום לי להפסיק להיות עם אישה?

אז למה שתפסיק? תתחתן ותחיה אתה, מה הבעיה? אין, בעיה.

יש לך בעיה להשיג אישה להתחתן? יש בעיה למצוא אישה טובה היום, לצערנו.

אז מה, אתה הולך עם כאלה לא טובות בינתיים?

חזק אתה.

מה זה הדבר הזה? מה זה?

לא, ברוך השם, יש אישה.

אישה, אישה, אישה, אישה, אישה. מחפשים אישה, אישה, כמו אימא.

אה, כמו אימא, זה בעיה.

אתה צעיר בשביל לקחת כמו אימא.

אבל תשמע רגע,

הנקודה היא,

הנקודה היא, אם אתה תדע,

אם תדע את גודל העוון של מה שאתה עושה,

ותראה אותו למול עיניך,

אתה לא תעשה.

אבל אני אגיד לך דבר אחד בשביל שתפחד קצת.

אני לא יודע אם אתה טיפוס שיפחד,

אבל כדאי לך לפחד.

אדם,

אני לא רוצה לחזור על הדברים האלה, אבל אני אומר כך ברמז,

אדם שעושה דברים כאלה שלא למטרה של פרו ורבו,

בורא לעצמו בנים משחיתים הנקראים שדים.

ואלה בנים שלך,

רק, הם נבראו בלי גוף.

וכיוון שהם נבראים בלי גוף

והם הבנים שלך, אז מנהג ירושלים, לדוגמה,

שהבנים לא מלווים את האבא בלוויה.

למה הם לא מלווים?

כי אם הם מלווים,

אז יש זכות גם לבנים האלה, השדים, שגם הם יהיו.

וכיוון שהם נבראו בצורה זאת,

הם רוצים לפגוע באבא הנפטר שגרם להם,

והם רוצים להיפרע ממנו.

כדי למנוע את הדבר הזה,

אז מנהג ירושלים שלו עושים כן, וגם הבנים שלו לא יוצאים.

כל זה מהסיבה הזאת.

עכשיו, אלה לא יוותרו לך.

לכן, כשהולכים לישון,

קוראים קריאת שמע.

כשקוראים קריאת שמע על המיטה זה מבטל מהמזיקין האלה והאשדין האלה שנבראו על-ידי קריאת שמע, והיא מפילה אלפים ורבבות מהם.

אז לכן, רוממות אל בגרונם

וחרב פיפיות בידם.

כשהולכים לישון ואומרים קריאת שמע,

אז כאילו עם קריאת שמע שלך אתה כבר מחזיק חרב עם שתי פיות משני הצדדים חדה,

שהיא מפילה מהם אלפים ורבבות.

אבל מה שהאדם מייצר,

השם ירחם, כמה חילות,

חילות, חילות של משחיתים,

שדים, שממתינים לך רק כשתשתחרר מהגופה.

עכשיו, אם אתה לא רוצה להסתבך,

תשמע ממני, תתרחק מזה, כי רחוק מזרח ומערב,

אלא אם כן זה לשם מצווה, בהיתר.

וכדאי להתאפק, ומי שזוכה לדבר הזה,

זוכה לדברים גדולים. כתוב שלושה, הקדוש-ברוך-הוא אוהבן,

ואחד מהם זה רווק

בעיר שיש בה הרבה נשים,

לא נגדיר את המשפט שנאמר, אבל

בעיר שיש בה הרבה נשים, רווק שגר שם בלא חוטא,

הקדוש-ברוך-הוא אוהבו. אתה יודע מה זה להיות אהוב אצל הקדוש-ברוך-הוא?

הקדוש-ברוך-הוא בבוא הזמן פותח ופותח ופותח ונותן לו,

לאין-שיעור בעולם הזה. ואם תרצה דוגמה,

יוסף הצדיק

היה אצל אשת פוטיפר במשך שנה,

בחור צעיר, יפה תואר, כמו האדם הראשון,

ולא נתפתה אף שהוא היה בבית לבד,

אין לו אבא,

אין אף אחד, אין אחים, אין משפחו. בארץ זרה, בגלות, זרוק

עבד בתוך ביתו של פוטיפר.

כל מה שהוא רצה, היה יכול לעשות.

והיא הייתה מחזרת אחריו ומתקשטת במיוחד ומתבשמת, ומשלובשת בבוקר, לא לובשת צהריים,

משלובשת צהריים, לא לובשת ערבית,

ובמשך שנה הוא נמלט עד שהיא תפסה אותו בבגדו,

והוא עזב את זה בידיו וברח.

אבל מה הוא זכה אחר כך?

שבכל האיברים

שהוא לא חטא, הוא נתברך.

הפה שלא נשק לעבירה,

כתוב, על פיך יישק כל עמי.

היה מלך ומושל על כל העולם כולו.

הרגליים שלו של הרצו לעבירה,

עלו על מרכבת המשנה של המלך.

וככה מתואר על כל דבר ודבר, כל עבר ועבר, מה הוא זכה?

מי ששומר על עצמו,

הקדוש-ברוך-הוא שומר, וישלם לו תשלומים לאין-ערוך.

ומי שמקל בחייו ומקל בעצמו בשביל הנעת רגע, עתיד ליתן את הדין בקשה מאוד.

אבל במידה שבן-אדם מתחתן, הכול נמחק לו?

אם הוא חוזר בתשובה, יום החתונה, לדוגמה,

כתוב שאדם שמתחתן ביום זה,

זה יום גדול וקדוש שמתפוקקים כל עוונותיו.

מצא אישה,

מצא טוב,

ויפק רצון מה' ויפק מתפוקקים, כמו פקק, יש בקבוק, מלא עבירות,

שמים על הפקק.

אם הוא חוזר בתשובה והיא חוזרת בתשובה, לכן תראי דתיים שמתחתנים תחת החופה, אתם רואים אותם מתפללים,

מתפללים, מתפללים.

יש כאלה אפילו שצמים ביום החתונה בשביל מירוק עוונות מתוך חזרה בתשובה,

וכשמתחתנים בדרך הזאת ולא חוזרים לסורם,

הארונות האלה לא...

ייזכרו להם כלל.

בחתן הוא מלך ביום חופתו,

והוא צריך שמירה שבעה ימים,

שילוו אותו תמיד שניים,

כי יצר הרע מתקנא בו מאוד ומחפש להכשילה.

אז צריך לדעת.

חתונה זה תאריך גדול מאוד.

או אדם שעלה לשררה ולגדולה בבת-אחת, זה גם כן דבר גדול.

זה זמנים מיוחדים שאדם זוכה בהם.

אם הוא חוזר בתשובה, למרוק עוונות.

אבל לא צריך לחכות עד החתונה.

אם אתה חוזר עכשיו,

ובחתונה אתה ודאי שמקבל עליך לבנות את הבית היהודי כמו שצריך,

לא יזכירו לך שום דבר מעוונותיך.

אבל זה מה שהתכוונתי בהתחלה כשעניתי לך.

כשאתה חוזר בתשובה מהדבר, יש דרך תיקון על העבר.

איך מתקנים את העבר?

איך מתקנים את העבר? זה בספר שאמרתי לך, של הרב גנצפלין.

אם יש לך אתר אינטרנט,

תשלח לי שאלה איך מתקנים את הפגם הזה, נשלח לך קובץ שיש בו התשובה איך מתקנים.

תודה רבה. עזרת לי.

בהצלחה. תודה.

תודה רבה.

יש לי שאלה שמישהו שמאוד מאוד מתבייש לישון אותו.

חיה בת עלי�ה רפואה שלמה מהרה. אמן.

יש שאלה פה של מישהו שהוא מאוד מתבייש ולא רוצה לשאול את השאלה, ואני אשאל את זה במקומו.

אתה שלישי הערב כבר.

וואוווווו.

אז ככה, השאלה היא פשוטה,

האם יש הלכה

שאוסרת על נשים? די, די, כל שבוע שואלים אותך. קיבלתם את השאלה?

מה אני אעשה? זאת השאלה. אסור, אסור, אסור. אסור לבנות לשרת בצבא, ולמה?

עוד פעם. מה לעשות? נו, הם שואלים, הם נותנים.

החזון איש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אומר שזה עניין של ייהרג ולא יעבור.

יש הרבה איסורים בדבר הזה,

יש דיני ייחוד,

יש דברים של להיות שם במקומות מסוימים, במחיצת גברים,

דברים שהם קשים ואסורים,

ואנחנו יודעים בדיוק

מה התוצאות שיש בצבא,

אנחנו יודעים גם מה מספר ה,

שאני לא אגיד מה, בצבא באחוזים,

ו...

אני חושב שהבנו, ופעם אחת אחרונה בזה לא תגמור.

יהיו לך עוד הרבה כאלה שאלות.

טוב, תהיה בריא.

שאלה יש לך?

שאלה?

כן, תן לה בסוף שאלה.

לא, לא, את, את, את, תכף, תני לה רגע.

כן, תודה.

כן.

חבר שלי פה,

ואני די רוצה, כאילו,

שתדבר אתו, כי הוא לא ממש

מסכים כאילו שום דבר ממה שאתה אומר כאן. מצוין, תביא לא לדבר.

ערב טוב.

חזרתי לפני איזה שעתיים בחברון,

ושמעתי את כל הדיבור הזה על הסור נשים בצבא, הכול זה בסדר.

לפי דעתי זה דבר שעוזר ומקרב את כל עם ישראל, אז מי שמסכים, שיסכים.

מי שלא שילך לעשות שירות לאומי, זה גם עוזר.

השאלה שלי,

שהרבה דברים, נגיד, אם תגידי לי עכשיו כל מיני ספרים ופסוקים מהתנך, לא יגידו לי הרבה.

זאת אומרת, אז אם תוכל לענות יותר ב...

מה השאלה? תתמקד.

האם אנחנו עושים את כל הדברים האלה

כי שורה תחתונה אנחנו מפחדים שיקרה לנו משהו?

אנחנו עושים את מה שצריך לעשות בגלל שצריך לעשות.

היות ונבראנו על-ידי בורא עולם, והיות והוא נתן תורה, והיות והוא מבקש שנעשה את מה שצריך לעשות,

אנחנו עושים את מה שצריך לעשות.

כמו הצבא שאתה ממליץ בעדו, שהוא מקום לשידוכים כאלה ואחרים,

אז כמו שהם קבעו כמה חוקים והחליטו כמה החלטות, ושללו לך את החירות לשלוש שנים, ומחליטים למי תצדיע ומי לא, מתי תלך ומתי תבוא,

והקשר שלך עם ההורים תלוי בהם ולא בך,

וכן על זה הדרך, והם יקראו לך למילואים מתי שהם רוצים, והם יחליטו מתי זה צו 8,

והם בסך הכול אנשים שיכולים גם לטעות, ויכול להיות שיש להם אינטרסים,

וכמו שאנחנו מכירים את הדברים,

ואף-על-פי-כן שומעים להם וכו',

ואם לא,

יש להם אפשרות לשלוח לך את הממצדיק שיבוא לקחת אותך, ויעצרו אותך, ויכניסו אותך לכלא וכו',

והם גם מאיימים עליך במכתבים,

אולי הם עומדים לך התראה, אבל אחר כך הם אומרים שאם לא אתה עריק,

ואם אתה עריק אז אתה צפוי לעונש כזה וכזה.

אז השאלה היא איך צריך להתייחס לצבא.

האם זה כפייה?

האם זה בחירה ורצון?

האם אני חייב בכפייה להיות שם,

או האם אני צריך לפחד מהם,

או שאני אוכל ללכת בשאנן בלי להתייחס אליהם?

תענה לי על הצבא, ואני אענה לך אחר כך על התורה.

אוקיי, אז זאת אומרת שהוא על תוכנת נגד שירות בצבא. אני לא אמרתי כלום, אני שאלתי על הצבא, תענה לי עליו, זה הכול.

אז אני אומר שזה טוב לכל עם ישראל. אני שואל, זה כפייה או לא?

כן, זה סוג של כפייה. זה לא סוג, זה כפייה.

לא שאלו אותי אם אני רוצה, אומרים שאני חייב.

תמיד אפשר לצאת מזה אם אתה רוצה. קודם כול, אבל אמרו שאני חייב, זה כפייה.

גם מסים.

נכון, וגם תורה.

אוקיי. זהו.

עכשיו,

הם מאיימים עלי במידה ולא, אם אני צריך לפחד או לא.

זה הבחירה שלך, מה שאתה עושה.

או גם אתה אצלך, מה שאתה רוצה תעשה. אם תרצה לפחד מהתורה, תפחד. אם לא, אל תפחד.

אוקיי, תודה. קיבלת תשובה מעצמך?

כן, תודה. יופי.

כן, הנה פה בשורה שנייה,

כבוד הרב, רגע, רגע, שורה שנייה. כבוד הרב,

יש סדר בבלאגן. אבל אמרת לי קודם.

אמרתי לה, אבל נגיד, נו, יאללה. אמרת לי קודם.

ערב טוב. ערב טוב. אני שמחה להיות פה. לא הייתי אמורה להיות פה, אבל הכול משמים. השכנה הביאה אותי.

אני רציתי, לא רציתי שאלה. אני פשוט רוצה לחזק

את הבחור הזה שדיבר הראשון לגבי, כן. זאקי, זאקי.

לא, זאקי, כן.

לגבי הכיפה, פשוט רציתי להגיד לו, מניסיוני האישי,

כי אני בשנת 1993 חזרתי בתשובה, וברוך השם שזכינו,

וגם הילדים שלי חזרו בתשובה, בעל עוד לא, אבל אני מאמינה שבדרך.

יש אור בקצה מנהרה, בוא נגיד.

והוא פשוט, בשנת 1993, בעלי חלה בסרטן.

ואז הלכנו להרבה רבנים,

וחיזקו אותנו, והתחלתי לשמור. כל פעם עשיתי עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו,

והגעתי למה שהגעתי היום. והכיסוי הזה הוא סך הכול מאוגוסט השנה.

סך הכול. זה ממש חדש.

עכשיו, העניין הוא שאני לא באה להתגאות,

מה את מחזקת אותו? אז אני רוצה להגיד לו, אני לא באה להתגאות, חס וחלילה, ואני די מתביישת לדבר.

אבל לשם שמים אני פשוט עומדת ומדברת פה,

כי מהיום ששמתי כיסוי,

מהיום הזה, מהדקה הזאת ששמתי כיסוי,

היה לי בהתחלה הרבה בכי, המון המון בכי, מרוב התרגשות.

אני לא הבנתי,

ואנשים ראו אותי ברחוב, אשרייך, אשרייך, ומה, ישר מטפחת, ולא הבנתי בכלל את הגדולה של המטפחת.

ויש, אין יום, אין יום, אין יום,

ממש ככה. הנה, אני פה בגלל שזה נס. אני בכלל לא ידעתי שאתה בא לפה היום,

וממש כיף לי פה. כל שנייה אני נהנית מכל דקה, מכל שנייה.

עכשיו,

אין יום שאני לא רואה נס עם הכיסוי הזה. אני הייתי דתייה מ-93' הרי.

אתה רואה אותי?

אני הייתי דתייה מ-93'. הרי פעם גם נסעתי, ופעם ראיתי טלוויזיה וחשמל והכול.

הרי אני כבר לא מדמיקה חשמל,

והילדים שלי, הבן שלי הגדול לומד בעטרת כוהנים בירושלים,

הוא עוד מעט בן 20. אז ברוך השם, גם הוא חזר בתשובה, תראה מה נהיה ממנו.

הבת שלי לומדת בבית-ספר תהילה, חלק מהבנות פה.

בית-ספר חרדי.

יש לי ילדה אחת עם תסמונת דאון, אז,

טוב, אני בת 17, אז היא לא יכולה להיות בבית-ספר דתי. מה החיזוק? מה החיזוק? אז החיזוק הוא שכל החיים שלי עברתי הרבה תלאות,

וכל פעם עשיתי עוד משהו, פעם הפסקתי לנסוע, ופעם פה ופעם פה, אבל היום, כשהגעתי לכיסוי,

אין מה להשוות, מ-93 ל-16. אז מה יקרה אם הוא ילך עם כיפה? מה יקרה?

אני רוצה לתת לו את הטלפון שלי.

אוי ואבוי, לא, זה, לא, את הטלפון שלך. בסדר.

אני רוצה שמישהו, שלא יודעת איך הוא יהיה אתי, בקשר? לא, אמרתי לו, כן. לא, בסדר.

לא יודעת מה לעשות, להסביר לו שמהשנייה הזאת שהוא יסוי עם כיפה,

הוא לא יבין איפה הוא נמצא.

כל דבר שהוא יראה בדרך, מה שיראה, הבן-אדם שהוא יפגוץ, עברתי, די. זקי, איפה אתה?

שים רגע כיפה, נראה אם אתה לא רואה כלום.

תעמוד רגע, נראה.

אתה רואה אותי?

אשריך, אשריך. מרגיש יותר טוב, זקי?

מרגיש יותר טוב, זקי?

הלב נהיה יותר טוב?

סוף הערב כבר חוזרים בתשובה? הנה, זה מה שרציתי להגיד, הוא אמר בסוף הערב, הוא ישמע אנשים.

אשריך, אשריך. אז כנראה שהוא יצטרך לשמוע. אבל יש לי עוד דבר להגיד, כן. גם לגבי הרבה הרבה נשים שהולכות,

הן אומרות אני דתייה, אפשר לקבל קצת שקט?

חבר'ה, זה לא צחוק.

לא, זה באמת לא צחוק, כי זה לזיכוי הרבים, באמת. אני חלמתי על היום הזה להסביר לאנשים דברים, אני רוצה שכל העולם יחזור בתשובה. אנשים לא מבינים מה הם מפסידים.

הם לא מבינים.

מה הם מפסידים? אני יודעת שאני נשמעת כמו הרבנית קוק, אבל לא אכפת לי שיגידו את זה.

מה הם מפסידים?

מה הם מפסידים?

את האושר. די. את האושר בהתגלמותו. אם אתם לא רוצים להפסיד את האושר, לא מבינים דיום. אף אחד לא מבין. תחזרו בתשובה. לא אכפת לי שהם יראו אותי ברחוב. לא לצלם. לא לצלם. לא לצלם. זה אחרי שמונה תמונות. זאת אומרת לא לצלם. אני לא ראיתי.

תראה, לא אכפת לי שמחר אנשים יראו אותי ברחוב ויצחקו ויגידו לי זאת משוגעת. זה בכלל לא מעניין אותי. מה פתאום? יגידו זאת מהרצאה.

לא אכפת לי, אני אומרת לך, הגעתי למצב היום שאני רוצה שכל העולם יחזור בתשובה.

נא לספור. משפט אחרון. יש הרבה נשים, לא לא, זה סיפור. משפט אחרון. לא, זה לא סיפור.

יש הרבה נשים שאומרות אני דתייה, אבל הלכתי נכנסיים. משפט אחרון. אני דתייה, אבל בלי כיסוי ראש. זה סיפור. אני הייתי בזה.

אין כמו כיסוי ראש שמישהו יטפוח עליה.

כן, תן לו שורה שנייה.

פה שורה שנייה.

כן, תעמוד רגע, שיראו אותך.

כן, תן לו, תן לו.

מה זה, יש מיקרופון אחד?

תביאו עוד אחד שיהיה יותר מהר.

תן לו בבקשה.

שלום.

אני רציתי לשאול,

כמו שהבחור שאל למה צריך לפחד וכל זה, רציתי לדעת למה קיים הדבר הזה,

גיהנום וכל זה, למה צריך לפחד.

אם אני רוצה לעשות משהו, אני אעשה את זה באהבה.

מהלב, תגיד כמו זאקי, מהלב. לא, באהבה, זאת אומרת,

לא צריך בפחד, כמו שאמרת, שדי וגיהנום וכל זה. נכון.

אני רוצה לעשות את זה בכיף, באהבה,

בשמחה. יפה. למה צריך לפחד מכל זה? אמרתי לשוטר,

למה אתה רודף אחרי עם הוווווווווווווווווווווווווווווווווווו? מה קרה? מה קרה? נסעתי באדום.

בסדר,

בסדר, נסעתי באדום, אבל תשמע,

תן לי לנסוע בכיף.

אני אעשה את זה מאהבה.

כשאני אראה אדום, אני אבוא לקראתו,

הוא יזכיר לי פרח ורד,

אני אתקרב אליו, אני אעצור לפניו.

זה לא את אדום.

רגע, תן לי לעשות נעמה, בחייתי אליי.

מה זה? כל פעם אני נוסע במהירות, בדיוק באדום, עצור.

מה לעצור?

אני בשווון, תן לי לנסוע, מה אתה עוצר אותי?

רגע, רגע.

יש כללים.

הכללים עוצרים אותנו, מה לעשות?

כשיש כללים,

כשיש חוקים,

החוקים עוצרים אותנו. מטרת החוק

לעצור אותך.

זה כן, זה לא.

זה מותר, זה לא.

בתוך העיר 45 קמ״ש, בחוץ 90, יש מקום 100. עוצרים אותך. למה? אבל אני, מהר, לא קשור לאהבה, לא אהבה,

זה כללים, מגדרים וחוקים, נקודה.

לא מתווכחים אתם.

עכשיו,

התמרורים האלה גם אומרים שאם אתה לא מציית להם אתה צפוי לעונש.

למה להגיד שיש עונש?

תחילק. למה להגיד שיש עונש?

למה?

כי אם כל אחד יחכו עד מתי שהוא יעשה מאהבה,

אתה יודע מה יקרה פה?

אפשר לנהל מדינה, חברה? לא גיהנום. גיהנום זה דבר טוב. גיהנום זה בכלל לא מפחיד, אני ארגיע אותך.

אם אתה מפחד מגיהנום זה טוב. אני אגיד לך למה. כי יש אלטרנטיבה, קוראים לה גן-עדן.

רגע.

אם היה רק גיהנום, זה באמת מפחיד.

אבל אם יש אלטרנטיבה, מה אתה מפחד?

מישהו הכריח אותך להיכנס לגיהנום?

מישהו דוחף אותך לגיהנום?

מישהו המליץ לך לגיהנום?

מישהו נותן לך ברכה שתיכנס לגיהנום? רגע. אם זה ככה, אז אני אקבל ככה. זה לא אני אמרתי. אתה מדגים את זה כמו הצבא. אני אמרתי? לא, אבל אתה אמרת, אני לא פה.

אני לא פה. לא באתי היום. אתה נותן הדגמות שזה צבא, כמו צבא, כמו,

לא אמרתי כלום, לא באתי היום.

אם לא באתי היום, יש גיהנום או אין גיהנום?

עוד פעם. אם לא באתי לפה היום, יש גיהנום או אין גיהנום? יש גיהנום. אני אשם?

אתה לא אשם, לא אמרת את זה. רגע.

אני באתי להביא לך את גן-עדן, לא את הגיהנום.

אם אתה תמשיך עם האהבה שלך,

אתה עלול להגיע לשם.

אני רוצה לשחרר אותך מהבעיה הזאת. רק רגע, רק רגע, תקשיב.

למה אני מביא דוגמאות?

כי כשמגיעים לתורה ולמצוות,

פתאום,

מאהבה.

למה? כמו שהוא ענה לי יפה.

מסים משלמים מאהבה?

מה פתאום, לא משלמים מאהבה.

צריך לשלם, משלמים. מע״מ אתה רוצה לשלם על כל דבר?

אין ברירה. כל מה שאתה קונה,

עד שסוף-סוף אתה רוצה לקנות חולצה חדשה, אומרים, רגע, המדינה שותפה, תן לה 16.5%. מה אכפת לכם מה בגלל שאני קונה?

חולצה אני צריך לשלם לכם?

כן, ככה הם החליטו.

הקדוש-ברוך-הוא כל כך אוהב אותך, כל כך.

הוא יודע שיצר הרע כזה רשע. והוא יצר לי אותו. נכון, בשביל להביא אותך לגן-עדן,

לכן הוא אומר, אם תשמע לו, תגיע לשם.

לכן אני ממליץ לך על-ידי התורה והחוקים,

שלא תשמע לו. אם תשמע לי, אז אתה לא שומע לו,

ואם אתה לא שומע לו, אתה זוכה לגן-עדן,

אבל שתדע שאם תשמע לו, אתה תגיע לשם.

אימא שלך לא הזהירה אותך כמה פעמים מחברים רעים, אל תתחבר, שלא תיפול, חס ושלום, מחבר'ה כאלה שלוקחים דברים כאלה ועושים כאלה?

היא התכוונה להפחיד אותך?

למה היא צריכה הייתה להגיד לך?

כי אימא דואגת, אימא אוהבת. היא לא רוצה, חלילה, שאתה תתפתה.

הרי מי שיציע לך דברים כאלה לא יציע לך, יגיד לך, גיהינום, בדיוק הפוך, הוא יגיד לך, גן-עדן, דמיונות, עפים באוויר.

רגע, ככה יצר הרע.

כדאי לחיות באהבה, love, peace.

איזה יובי. הוא חזק, הוא חזק מאוד. מאוד.

לכן בא הגיהנום ואומר, אל תשמע לו, כי תגיע אלי,

תברח ממנו.

יש משהו הרבה יותר טוב, גן-עדן,

גם פה וגם שם.

אתה יודע, כשאתה יודע להשתלט

על עצמך, אתה יודע איזה אושר זה?

רק מי שהגיע לזה, שיכול להשתלט על עצמו, יודע מה זה אושר.

אתן לך דוגמה.

יש אנשים שהולכים ללמוד קרב מגע, נכון?

נכון? יש כאלה שאומרים, לא, בשביל אלימות זה בשביל לשלוט בגוף, בשביל זה וזה וזה.

אתה יודע איזה הרגשה הם מרגישים אחרי שהם עושים את מה שהם עושים כשהם מרגישים שהם מתפקדים ושולטים בכל האיברים?

זה הסיפוק שלהם, שהם שולטים בעצמם, נכון?

זה כלום.

זה כל בעל-חיי יכול לעשות.

החוכמה זה לשלוט פה.

אתה מסוגל לשלוט על הכול? אתה יכול ללכת ברחוב להחליט לא להסתכל לכיוון מסוים?

לא, לא מסוגל. למה?

כי לא למדת לציית לתורה.

אם תדע

מה התורה מבקשת ולמה, אני יודע ואני מאמין בה, אבל זה קשה, אתה מתעצל. שואל, עוד פעם,

אדם מתעצל לעשות ספורט,

אז הוא תופח ותופח ותופח ותופח ותופח.

נו, שמעת על זה שעכשיו חצי טון שוקל ועושים לו ניתוח להוריד לו 250 קילו כשהוא יגיע ל-250?

שמעת? אתה יודע למה? הוא יעצל.

אכל, אכל, אכל, אכל, אכל,

נהיה כמו בלה.

נו,

זה מעצלות.

אם אדם מתעצל, הוא ישלם על זה.

מה לעשות? אם אדם אוכל סוכר, סוכר, שוקולד, שוקולד טיים, טיים, טיים, טיים,

ונהיה לו סוכרת.

עכשיו, איזה דיאטה קשה הוא צריך לעבור וכבר לא ייהנה מכלום?

ככה הוא יכול לאכול במינון מסוים,

הוא יכול להמשיך ליהנות גם וגם.

עכשיו, כשהוא הפקיר את עצמו והחליט ללכת עם החשק שלו, כמו שאומרים,

הוא הגיע למצב שהוא כבר די חולה מסוכן,

ואחר כך אין חזור.

בשביל מה צריך את זה?

ואתה עוד צעיר,

אם תקפיד על עצמך ותשמור,

ותתחיל ללמוד ולציית להוראות,

ואתה תרוויח שני עולמות, גם העולם הזה וגם העולם הבא.

תשמע, יש מיליון בעלי תשובה שהפכו מחילונים גמורים לשומרי תורה ומצוות.

הם לא מפגרים.

צריך לשנות את כל מהלך החיים מחדש.

מה אתם משנים? מה אתם משנים? צריך לשנות הרבה דברים. מה, למשל?

למשל, את הפרנסה שלי.

נו. בבקשה. אני למשל מתעסק, אני ספר, מתעסק עם נשים, אוי ואבוי, נו. אז אני צריך לעזוב את זה, למשל, אם אני רוצה לחזור בתשובה. אתה יכול להיות ספר גברים? אני מגדל משפחה, אתה מבין? אני עכשיו אלך לחזור, אתה יכול לספר גברים? אני מכיר הרבה ספרי נשים שעזבו את המקצוע,

כן. לא הפסידו.

אבל לא רק זה, לא רק זה. את כל הבית צריך לשנות. מה אתה משנה בבית? זה לא קל, אני יודע שזה צריך להיות, אבל זה לא קל. יש לך מזוזות?

יש מזוזות. לא צריך להעביר לצד השני, לא לשנות כלום, זה יישאר באותו מקום. מה הבעיה? זה לא פשוט. מה? את השטיח להזיז?

לא פשוט. את הכיסאות?

אם אני אחזור, אז אני אחזור כבר בבת-אחת, לא, בסדר. אז מה ישתנה? מה? רק אתה.

רק אתה.

תהיה יותר טוב, מה הבעיה?

אסור להיות יותר טוב.

פתאום ככה לעזוב הכול? פתאום? מה פתאום?

מה פתאום?

פתאום הרווחת 1,000 דולר, פתאום הרווחת 10,000. אי-אפשר לעזוב פתאום את ה...

פתאום בא אחת מ-100,000 דולר, אומרים לו, השתגעת? אני לא רגיל.

לאט-לאט, לאט-לאט. תן לי כל יום דולר. אני לא יכול 100,000 דולר ביחד. מה?

מה קפאה? תהיה צדיק. פעם אחת, מה יש?

מה אתה רוצה, להתייסר כל הזמן?

פעם אחת.

מה הבעיה? זה לא קל. גם אני חזרתי בתשובה. פעם אחת.

מה הבעיה?

נו, ואחרי זה, מי יאכיל את הילדה שלי?

מה זה? מי מאכיל אותה היום?

נו, אני צריך לעבוד, צריך לפרנס אותה. זה מה שלמדתי.

רגע, כל אלה שעובדים לא מאכילים את הילדים?

בסדר, אבל זה לא, אתה, לא הבנתי. יש כל מיני עבודות, לא רק סבבה, יש כל מיני עבודות, שבן-אדם עובד והוא,

בוא נגיד שחס ושלום הסכנסה תלבש עליך ואתה בצרות.

מה אתה עושה עכשיו?

סגרו לך את העסק. מה אתה עושה?

מה, אתם תמותו כל המשפחה?

לא. תמצא מקצוע אחר?

כן. אין ברירה, נכון?

ואם אין ברירה אתה עושה איסורים כל היום?

אז מה,

אתה רוצה להתפרנס מייסורים?

מה לא קל? אני אגיד לך.

תהיה בעל-הבית,

תביא ספרית,

תביא שתי ספריות,

הם יספרו, הם יעשו תסרוקות, ואתה תרוויח את הכסף בלי לעבוד. תשב בצד,

לא לפניהם, הם יעשו את העבודה, קח את הכסף, חייבים שאתה תעבוד. חייב אתה לעשות שיקשיק שיקשיק שיק כל היום.

לא חייב.

מותר להיות מנהל, מותר להיות בוס.

לא חייב להיות ספר.

שהמספרה תעבוד. מישהו אמר שאסור לנשים לספר לנשים?

מותר.

תיקח ספרית,

בעלת מקצוע, תן לה קצת להרוויח, למה לא?

אבל אתה תהיה משוחרר.

לא טוב? הצעה לא טובה. לא טובה. מוכן?

כן, לאט-לאט.

לאט-לאט. לא אמרתי מהר, מהיום עד מחר זה זמן.

בעזרת השם.

בעזרת השם.

בוא, אני אצייז אותך במשהו שיהיה לך בעיה.

אתה תגיד לאנשים את שמו, אני לא יכול לספר לכם, יש לי ציצית.

יש לי ציצית, אני לא יכול.

רגע, תנו לו, רגע, רגע.

אין לי בעיה לשים ציצית, זה לא הבעיה. הבעיה היא להפסיק את הכול פתאום ולהתחיל לחזור בתשובה.

לא להתחיל, התחלנו.

לשים ציצית אני אשים, ובכיף אני אמשיך עם זה. כל החיים שלי עם הציצית. יפה. ולהתחיל בתשובה, מה זה נקרא להתחיל בתשובה? מה הבעיה, כאילו?

לשמור שבת זה, אני אגיד לך, יש לי הרבה נפילות בשבת.

אני פעם הייתי שומר שבת, עכשיו אני כבר לא שומר שבת. מה הנפילה, כאילו? אתה נוסע? מה אתה עושה?

אני לא הייתי לא מעשן בשבת ולא נוסע, עכשיו נפלתי בזה. שואל, אתה בכיפור מעשן?

לא. למה?

אני לא מעשן, כי זה אסור. אני יודע, גם בשבת עצוב. נו, אז מה?

שפעת יותר חמור.

אבל אם אין לי סיגר, לפעמים אתה נגיד עצבני, או שיש מריבה בבית. עצבנית אין סטירה?

יותר טוב לקבל סטירה ממה שאחר כך תקבל עונש.

אם זה כל כך מפריע לך, עצמך. ולשלום בית, שיהיה כאילו כיף בבית. כיף בבית בלי עשן. למה צריך עשן?

לא, לפעמים באה לך את הסיגריה, ואתה לא, היתר הרע רק עובר עליך. בא לך את הסיגריה, אני אגיד לך מה אתה עושה. אני אגיע לגיהנום. לא, אני לא מאיים, אתה רואה? אתה בא לך סיגריה, תאכל צנון.

יהיה לך טעם של צנון, לא יבוא לך על סיגריה.

תכין כמה צנוניות,

איך שבא לך. אני אנסה את זה.

מתחילים?

בעזרת השם. בכבוד, בוא.

עלה והצלח.

השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך, לשוב בתשובה שלמה ולבנות בית נאמן בישראל. בהצלחה מרובה. אמן. הנה, אפשר ברכה לאחותי. שם?

אדיציה. אדיציה? אג'יציה.

בת מוניק. בת מוניק תזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

בנפשה, ברוחה ובגופה. אמן.

אמן. תהיה בריא בהצלחה.

שייתן לך השם פרנסה טובה בהיתר.

מחילה, כבוד הרב, יש פה מכונית שחוסמת וצריך להזיז אותה, זה רכב פייאט.

המספר שלו הוא 5865405. אם זה רכב שלכם, תזיז אותו, כי אתם חוסמים. תודה.

כן. יש לנו פה אורח, רק רגע, יש לנו אורח.

תן לאורח שמה לדבר.

תן להם חולצה לבנה.

בהרצאות הקודמות הוא היה עם אדומה.

דוד,

שלא יצא מטושטש.

שלום, איש ישר וקדוש.

שלום וברכה.

אתה רואה? הקוקו גודל מכאן, עכשיו ראש שלי ישר.

כן, ברוך השם.

אז ככה,

חברות שלי יורדות עלי עם הזקן הזה

ואומרות לי שאני נראה כמו חמאס, לך תתגלח.

בכל רעם, בכל רעם.

אומרות לי שאני נראה כמו חמאס, לך תתגלח.

כן.

לא יפה.

לא, אני רואה אותך כמו,

איך קראו לו?

שכחתי.

היה שחקן,

קראו לו, איך, איך?

איך?

תלך, תלך, תלך.

למה הוא עושה? נראה לך כמו כדור, או מה?

לא, לא.

כריסטופר, כריסטופרסון.

הוא היה עם זקן.

כן. אתה זוכר מעפולה שסיכמתי עם הבן שהוא ילמד בבית-ספר חילוני שהייתה חרדית?

בשביל להוציא בגרות.

נכון. אני מאמין ששחררת אותו משם כבר.

בדרך. הוא לא עומד בדרך.

מה הוא?

הוא רוצה לעבור בית-ספר.

יפה, ואתה ודאי מסכים.

חלקית.

השם יעזור שאתה תסכים סופית, למה תרוויח בגדול.

כי אני התחלתי קצת במעשים,

אני עדיין לא שומר שבת, אני גם לא אשמור.

זה לא שאני לא מוכן, אני מוכן גם בלב, גם בראש.

אין לי תנאים מתאימים.

התנאים יבואו, בעזרת השם, השם יזכה אותך לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל, הם כזאת שתכריח אותך לשמור שבת.

איך בדיוק? אם אני עדתי ואשמור שבת, אני אאבד את החברות.

מה פירושך אתה תשמור שבת?

אני אאבד את החברות שלי אם אני אשמור שבת.

מה, אתה רוצה חברות או אתה רוצה אישה? לא, חברות יש.

איך?

אתה רוצה אישה או אתה רוצה חברות?

אני רוצה את מה ששאלתי אותך בעפולה.

אשת חיל.

אשת חיל? בעזרת השם, השם יזכה אותך.

אם זקן כזה,

יש לך עתיד גדול.

לא נראה לי.

בינתיים.

כי אתה אמרת, אשת חיל זה בעיה.

נכון, אשת חיל זה קצת בעיה,

אבל אם זקן טוב זה יהיה בסדר.

לא, הזקן יורד, מתי זה נגמר? עוד כמה?

בלג ועומר.

כן, לג ועומר. אם תוריד, תישאר עם חברות.

מה רע?

אין, לא רע? תישאר ככה הרבה זמן.

אוקיי, נחכה, נראה הזמן יעשה את שלו.

השם יעזור.

אוקיי.

אז זהו, אני באתי להגיד שלום. אני בעפולה רכשתי 100 DVD, באתי לשלם היום במזומן. אני יכול לקבל 120 במקום 100?

הנחה אתה מתכוון? לא, אני משלם מזומן, אני רוצה 120 במקום 100. מה זה 100?

אה, 120 DVD במקום 100? כן. בעזרת השם תקבל בשמחה רבה.

לפני כמה שנים הייתה לי תחנת רדיו במשך שלוש שנים,

ובעזרת השם, אם אני חוזר בתשובה,

היא תעלה לאוויר בתור תחנה חרדית.

חזק וברוך!

תהיה בריא.

יש פה אחד שרוצה ל...

לשים ציצית. בבקשה, בכבוד, רוצה לשים ציצית, היא הגיעה לכאן.

רגע, רגע, רגע, אני רק רציתי להעיר לספר הזה פה, איפה הוא?

כן.

אז הנה אני אקים לך פה מישהו שהיה ספר נשים, צמרת.

קום רגע, אבי.

והיום הוא ספר גברים, ילדים דתיים, וזקנים.

וזקנים.

כן, איפה זה עם הציצית?

הנה, בכבוד הבחורצ'יק הראשון שקם לשים ציצית. בכבוד.

יש לך כיפה, תזכה למצוות.

עוד אחד רוצה ציצית? בבקשה.

מי עוד רוצה ציצית?

בבקשה, הנה עוד יהודי.

בבקשה,

הנה

כן, איפה?

הנה ציצית.

רק שנייה, שנייה. הנה עוד יהודי יקר.

אשריך?

ציצית?

רק רגע, הנה עוד ציצית. אשריך? מה שלומך?

עוד ציצית? ציצית?

רגע.

כן. כן. לא גמרנו את הערב. חבל שאתם מתפזרים. בבקשה. בחוץ?

שלום. עוד רגע.

שנייה.

שנייה.

כן?

כן?

בבקשה.

אדוני היושב-ראש.

חבר הכנסת מירי נכבד.

אתה יכול לזוז רגע, בבקשה?

אני רוצה... רגע.

רגע.

תודה רגע.

תודה רגע.

תודה רגע.

תודה רגע.

תודה רגע.

תשתה לפרנסה טובה, זוז.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת נכבד.

שבוע חזרה, חזרה לה בצמחה.

אבינו, אבינו ברכה. בבקשה, גברתי. תודה. תכף, תכף, לרדת.

לרדת, לרדת.

לרדת, תכף, תכף, תכף. עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, לרדת, לרדת.

לרדת, לרדת, לשבת.

נשבת, נשבת, ארכה, תכף, נשבת. אברהם, תשבו בבקשה, תשבו. אם תשבו, יהיה לכם סיכון טוב יותר. תשבו.

בירכתי כבר, בירכתי, בירכתי כבר, בירכתי כבר. אלון בן-חנא בוסקילה, בו דרך. תן לי מוכחות, בירכתי כבר.

תכף, לשבת.

תכף, אני מחפש.

תכף, תכף לשבת.

לשבת.

גם אני, לשבת.

לשבת.

לשבת.

עוד מעט.

גם אני. לשבת.

לשבת.

לשבת.

עוד מעט.

לשבת.

תכף.

לשבת.

תכף.

אני פה.

לשבת.

לא נשאר.

לא נשאר.

לא נשאר.

לא נשאר.

עוד מעט. לשבת.

לשבת. אם אתה מסדר לי אשך חי, אני חוזר בתשובה שלמה. השם יעזור.

לשבת. כולם לשבת במקום בבקשה. כדאי לכם. טוב יותר. תודה רבה. תהיה בריא. עוד מעט.

שאלה. שאלה. שאלה?

שאלה.

שאלה.

תן להם שאלה.

כאן. כאן.

שם. לא.

לא. לא. שם.

אני לא יכול לעשות אותו למשול. לא. אני לא עונה.

שם. שאלה.

תסביר.

טוב. ערב טוב, כבוד הרב.

כן.

אנחנו מאז

ההרצאה בקונגרסים. אני מאמינה שאתה רואה. לא שומע.

אנחנו היינו בהרצאה שלך במרכז הקונגרסים בחיפה, ואני מאמינה שמאז אתה רואה שאנחנו רודפים אחריך לכל הרצאה והרצאה.

והיום הבאתי לכאן את גיסתי,

ויש לה איזו שאלה בשבילך. היא קצת מתביישת, אבל אהההה.

טוב.

לפני, כמה שנים?

לפני שנתיים היא היתה בהיריון עם שני תאומים בנים, אחרי שלוש בנות,

והיא הפילה אותם.

בחודש שישי זה היה?

ובנוסף לזה היה לה גם מוות קליני

במהלך הלידה.

למה צריך מתבח? תניי לה לדבר.

רציתי רק לשאול שכאילו הייתי במוות קליני,

הייתי שלושה ימים בטיפול נמרץ,

ואני מרגישה שאני לא בסדר, שאני לא מחזירה לקדוש-ברוך-הוא,

כאילו, לא אומרת לו תודה.

כי אם הוא החזיר אותי,

למה אני לא מצליחה להחזיר לו, להגיד לו תודה רבה?

וזה מציק לי.

אתה מבין? אני לא שלמה עם זה שאני לא החזרתי לו תודה, וזה לא נראה לי הגיוני שהוא יחזיר לי את החיים במתנה, יחזיר לי אותם, ואני לא אעשה שום דבר בשבילו.

אני לא שלמה עם זה.

בעלך מונע ממך לשוב בתשובה? לא, חד ושלום, לא. ולמה את באמת לא שבה בתשובה?

לא יודעת, אין לי, אין לי,

בואי תסבירי לי למה את חושבת שמחזירים לבן-אדם את החיים, בשביל שימשיך לעשות עבירות?

לא.

אז ודאי שנתנו לך אותם עם איתות גדול ועם הכרת הטוב להחזיר טובה על מה שקיבלת מחדש לחיים, נכון? מחדש, בטח. אז מה הבעיה לצאת לדרך אם הבעל גם תומך?

לא יודעת, אין לי, אין לי מושג. מה, הבעיה של החברה והסביבה? לא, ממש לא. אז מה הבעיה? הקדוש-ברוך-הוא מתנגד? לא. השכנים? לא. הבעל לא. גם את לא. אז מי כן?

לא יודעת, אין לי מושג מה. את צריכה פשוט לצאת לדרך. זה הכול, להחליט שיוצאים לדרך. כן. אני אתן לך כיסוי ראש בעזרה. לא, לא. מה לא? מה לא? מה לא? מה לא? למה לא?

למה לא?

למה לא? תהיי מלכה מהערב.

תכבשי את הצרך, תנצחי אותו.

וזהו, גמרנו, יצאת לדרך. שלום, מה שרצית, עשית.

רצית להכיר טובה, הכרת לקדוש ברוך הוא טובה.

יש יותר טוב מזה, קידוש השם כזה גדול בפני רבים?

דוד, יש כזה בן אדם? דוד, איפה דוד?

אין דוד.

איפה דוד?

תביא לי כיסוי ראש, מיוחד אבל, מיוחד.

נו.

קשה, אני יודע, קשה. תגידי לי רק שאלה אחת, מה קשה?

שלושה ימים במוות קליני או כיסוי ראש על הראש?

מה יותר קשה?

לאט-לאט, לאט. לאט-לאט, אני אביא לך את זה לאט, ממש לאט. לא, לא. עוד דבר, רגע, עוד דבר, תקשיבי רגע.

שאלת אותך שאלה.

הרי יכולת להתעורר ממצב כזה של מוות קליני,

חס ושלום, לא כמו שאת בריאה עכשיו, נכון? משקל יש חוזרים, אבל לא חוזרים מהם.

לא, חזרתי וברוך השם ילדתי אחרי זה עוד בת. ועוד ילדת. אז אני שואלת אותך שאלה.

לא כדאי להתקטר בכתרה של התורה ולשים כיסוי ראש שאת בתו של מלך מלכי-המלאכים הקדוש-ברוך-הוא?

זה הכתר שלך, זה הכתר של המלכה.

למה המלכה אליזבאת יכולה ללכת עם כתר ואת לא?

הכל הבאתי שעתיים. זה הצעד שלך, את לא באת לפה הערב רק בשביל זה.

ורצית, וחיכית, והצביעו בשבילך, והתביישת, והנה נדברת,

והגעת לזה, ומביאים לך עכשיו כיסוי ראש מיוחד.

ולא סתם בן-אדם נותן לך את זה, דוד נותן לך את זה.

איפה דוד?

דוד, הנה.

השם יזכה אותך שתזכי

לשוב בתשובה שלמה, להאריך ימים ולגדל את כל בנייך ובנותייך צדיקים, יראים ושלמים.

אמן.

תמסור לה בבקשה.

כן?

רגע.

תנו לה לזכות בזה לבד, רק רגע.

רגעים חשובים.

לא להפריע.

רגע.

כמו מעמד הר-סיני עכשיו.

תנו לה להחליט לבד.

כן, כשהולכים לישון אפשר להוריד.

כשהולכים לישון אפשר להוריד.

היא לא תוריד, אל תדאגו, היא תשים את זה רגע.

היא תשים,

והיא תגיד, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, והיא תחזיר הכרת הטוב לבורא עולם,

ויהיה לה כוח גדול מאוד להמשיך ולא להוריד חלילה.

לא להפריע.

אני נאמרת את זה רגע.

נו, נו.

את רוצה עוד דקה?

אי-אפשר ללכת בלי.

נכון שאי-אפשר ללכת בלי?

אז נתנו לך את האפשרות ללכת עם.

אז למה צריך לחשוב על בלי? כבר היית בלי. כל כך הרבה שנים היית בלי. עכשיו יש הזדמנות להיות עם.

אז למה צריך לחכות עוד?

את יודעת מה זה להגיד, שמע ישראל עכשיו כיסוי ראש ברבים?

את יודעת איזה קידוש השם?

אם היו אומרים לך, תשמעי,

אתה רוצה שנחזיר לך את הנשמה,

את תהיי מוכנה? מה היית אומרת?

קסדה על הראש, נכון?

נו.

שימו לב, שימו לב, שימו לב.

למה להפריע?

לא.

לא להפריע לה.

שם.

היא צריכה להחליט לבד,

הוא לא רוצה לחזור לבעלי עכשיו עם כיסוי ראש.

מה? היא צריכה להכין את הבעל שלי, את המשפט הזה. תשמעי,

ההפתעה שהוא קיבל אותך בחזרה אחרי שלושה ימים הייתה

יותר גדולה משתבואי עם כיסוי ראש.

תגידי לו, עד עכשיו נשארתי חייבת לבורא עולם.

היום עשיתי את זה. אם היית קמה לו עם כיסוי ראש ישר אחרי שלושה ימים, מה הוא היה אומר? תחזרי בחזרה?

לא.

אז גם עכשיו הוא לא יחזיר אותך בחזרה לפה.

אז אפשר רק בשבת קודם?

מה, עוד אחד?

לא.

אל תפחדי. תלכי, כמו שאני אומר לך, תזכירי להגיד, שמע ישראל עם כיסוי ראש, תצאי עם זה,

לא יאונה לך כל רע, יכבדו אותך, יוקירו אותך,

ואתה רק תרוויחי מזה.

לכי ואל תפחדי, אל תחשיבי מה שיצר הרע אומר לך.

לכי עם יצר הטוב שלך, שאמר לך לבקש ולשאול את השאלה.

מטפחת. מטפחת. היא לא רוצה, כי זה לא יפה, הבאת, אין לך טעם בכלל. תביא משהו אחר.

אז זה יהיה לשבת. זה יהיה לשבת.

מטפחת. תודה. תן.

תן לי. תודה. בבקשה, ארנון.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

באמת וצהר ליבנו לעובדך באמת וצהר ליבנו לעובדך באמת וצהר ליבנו לעובדך באמת.

איי-איי-איי-איי-איי, מטהר סי בינו לעובדך באמת,

מטהר ליבנו לעובדך באמת.

מטהר ליבנו לעובדך באמת.

מטהר ליבנו לעובדך באמת.

ברוך המחזיר נשמות לבגרים מתים.

ברוך מחייה מתים. שמע ישראל, שקט. שמע ישראל.

אדום.

אדוני. אלוהינו.

אדו.

אדום.

אדוני.

אחד.

אשרייך. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם מעט.

מה השם בשם האימא?

סיגל בת ג'קלין.

סיגל בת ג'קלין. סיגל בת ג'קלין, השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה עם כל בני המשפחה.

בריאות שלמה ואיתנה, פרנסה טובה.

ותזכי, בעזרת השם, ללכת עם כתר מלכות על ראשך מעתה ועד עולם,

ולחזק אחרות. אמן.

חזק וברוך.

ותזכי לבן זכר מהרה.

אמן.

כן, הנה פה היהודי הזה, ממתין כבר מתחילת הערב.

פה, באמצע.

פה, באמצע.

תן לו, כן.

רב, אז כבוד פרלי פרנסי.

לא מבין צחפדית.

ערב טוב, כבוד הרב. אני, במקרה, הדוד של הבנות שלי,

לפני 15 שנה,

היא הייתה בריאה לכל המובנים, אותה רצה, הולכת, הכול. היא פשוט נפלה מקומה רביעית,

ואבא שלה אמר לי את זה,

ואני הסברתי לו, אמרתי לו, זה הכול מת השם. היא נפלה,

והוא אומר, איך זה יכול להיות שהיא לא עשתה לאף אחד כלום,

והיא נפלה והיא נכה.

עכשיו הוא קיבל

על עצמו, הוא אמר לי,

ואני שלחתי לו קלטות דרך הרב לצרפת,

שיראה את מה שנעשה בצרפת, עם כל הדברים האלו,

וכל פעם דיברתי אתם הרבה בטלפון בישראל,

ועם כל מה שעברתי, כבוד הרב יודע מי אני,

ואני אמרתי לו, תבוא לישראל, אני מבטיח לך שאני אקח לך רב. קודם כול, ברוך שמו, אני קיים וגם עושה.

הגעתי אל הרב עכשיו, בערב הזה,

והוא אומר לי,

אם הבת שלי תלך על הרגליים,

אני שם עלי כיפה, ולא רק אני כיפה, אני כל הביתה אחזור בתשובה.

הבן שלו בצרפת,

גם היום, ברוך השם, מניח תפילים, שלא יניח הרבה שנים, לפחות אם אני לא טועה,

30 שנה לא יניח תפילים,

התחיל לניח תפילים,

והוא התחיל גם לשמור שבת.

וגם בן-דוד שלי, שבגיל 98,

שלא יניח הרבה תפילים, גם הוא יניח תפילים. עכשיו הבת נמצאת פה, על כיסא גלגלים,

היא קצת מזזה את הרגליים,

ואני יודע כמה כוחה של תורה.

אני קיבלתי על עצמי ללמוד עוד שעה, חוץ מהשעה שאני מקבל כל יום.

זה יוצא לי כאילו שלוש שעות ביום שאתה צריך ללמוד, אחרי יום העבודה, כשאתה יודע מה אני עושה, כבוד הרב.

אני רוצה שייתן ברכה.

וגם, הוא רוצה לי שאלה, למה קרה לו את זה? אז אמרתי לו,

זה הכול קרה מסיבות שאתה לא הלכת בדרך השם, אז השם העניש אותך עכשיו, והוא רוצה שתחזור אליו.

זה מה שאני אמרתי לו.

ואני מבקש מהרב שייתן

את השאלה שאנחנו יודעים, שייתן ברכה, שהיא תקום על הרגליים והוא מקבל על עצמו מהרגע הזה, כאילו עם כיפה, והוא ילך עד שהיא תחילה ללכת.

זאת אומרת, הוא לא מתנה תנאי.

הוא מוכן לחזור בתשובה, אם היא תלך, לא אם היא תלך, אין תנאים אצל הקדוש-ברוך-הוא.

ובאמת נו, כיפה ותיבא משהו. לא כיפה רק, הוא חוזר בתשובה. הוא חוזר בתשובה,

ואז היא תלך.

אתה אומר, אני מברך.

אם אתה אומר, אני מסכים. אתה תברך ואני מרגיש שתלך, אבל

הוא צריך לחזור בתשובה. בעזרת השם.

ואיפה הבחורה?

ערב טוב. ערב טוב. גם אם את מוכנה לחזור בתשובה?

כן.

אני לא מדברת טוב מאוד עברית. את מדברת טוב. בשביל לחזור בתשובה זה מספיק,

בעזרת השם, את ואבא חוזרים בתשובה? כן. אבל אני יכולה לבקש שאלה, בבקשה.

סליחה אם העברית שלי לא בסדר.

למה אני צריכה,

לא הבנתי הכול, אבל למה אני משלמת אם נגיד אבא שלי לא היה דתי?

זה הוא אומר, אני לא אמרתי.

אז רגע, אז למה, נגיד, אם אני הייתי בחורה טובה,

הייתי בחורה טובה, את בחורה טובה גם עכשיו.

את שמרת מצוות?

אני יודעת שיש לי נשמה בסדר. שמרת מצוות?

אני לא דתייה.

נו, אז את בחורה טובה, זה טוב, אבל צריך גם לשמור מצוות.

בגלל שאני גדלתי בבית שאף אחד לא דתי.

אבל אני יודעת שיש לי התנהגות יפה,

ש-I have a lot of respect to other people.

אני מבין, בואי נסביר לך פשוט.

את, בחורה טובה, אף אחד לא אומר משהו אחר.

אבל יש חובות שצריך לקיים לבורא יתברך, גם אם טובים,

גם מי שטוב. משה רבנו היה גם טוב מאוד. טוב מאוד, משה רבנו.

אבל אם הוא לא היה עושה מצוות, הוא היה מקבל עונש.

גם אהרן הכהן היה טוב מאוד, אבל אם הוא לא עושה מצוות, הוא מקבל עונש.

אז אלוהים נתן לי עונש?

זה לא פרס.

אם זה לא פרס, זה עונש.

אם זה לא פרס, זה עונש. אבל אני חשבתי שאלוהים רוצה רק טוב לאנשים.

נכון, הוא רוצה טוב מאוד.

אבל אם אנשים לא רוצים טוב לעצמם, מה הוא יעשה?

אני שואל שאלה.

דווקא אני רציתי לטוב לעצמי,

להורים שלי, לידידים, לכולם. בואי אני אשאל אותך שאלה. את ילדה טובה.

כן. יש לכם חשמל אלקטריק?

כן. כן.

ילדה טובה מכניסה סיכה לתוך האלקטריק.

לא, אני לא, אני אף פעם לא הכנסתי סיכה. נכון, אבל אם מכניסים, מתחשמלים?

בטח. אבל את ילדה טובה.

אבל אני לא עשיתי משהו רע. את ילדה טובה, מה אני אומר? את לא עשית שום דבר רע? הכנסת רק סיכה לאלקטריק.

אם מכניסים סיכה לאלקטריק,

אז זה עושה חשמל?

כן? כן. זה אם מכניסים פעם אחת סיכה,

ואם מחללים שבת,

זה יותר גרוע מסיכה.

אה, הבנתי. ואם עושים עוד שבת, עוד יותר אלקטריקה.

ואם ואם ואם ואם ואם ואם ואם ואם ואם,

הוא קמה חשבון.

עכשיו, כל אחד, הקדוש-ברוך-הוא,

מסתכל על הרבה דברים, רגע,

מסתכל על הרבה דברים,

ומחליט מה דינו של כל אדם ואדם.

המצב שלך לפי הרפואה

יכול לחזור או לא יכול לפי הרופאים?

לפי הרופאים, אני מתחילה ללכת כבר.

אני התחלתי, בהתחלה לא הייתי זזה כלום.

עכשיו אני יכולה להזיז את הרגליים,

אבל לא למטה.

אני מזיזה חצי רגליים. אז קודם כול, הקדוש-ברוך-הוא לא נתן לך עונש שאין לו אפשרות לחזור.

כן, אבל רק, וזה לוקח הרבה, לוקח הרבה זמן.

אם בעזרת השם יתברך, תחזרי בתשובה מעכשיו ממש,

והוא יסביר לכם מה צריך לעשות,

וגם אבא, בעזרת השם, יחזור בתשובה, והוא אומר שגם המשפחה, מוכנים.

אני מאמין באמונה שלמה שתהיי בריאה.

אמן. מוכנה?

כן, בוודאי.

מה השם שלך ושם האימא?

שם שלי סופי, ואימא שלי... סופי? כן. בת? בת פאני.

השם ישלח לך רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, ובפרט ברגליים, שתוכלי ללכת עליהם

בריאה ושלמה.

אמן.

תודה רבה. בשורות טובות. ערב טוב.

רגע, הנה פה, היא כאן, כן, כאן.

כבוד הרב, יש פה אישה, אם אפשר לסובב את המיקרופון כך, כן.

כבוד הרב, יש פה אישה שמתנסה בניסיון מאוד קשה,

אחד הניסיונות הקשים שאישה יכולה לעבור.

לצערה, לקחו את ילדיה ממנה. מה?

לקחו את ילדיה ממנה,

הרווחה,

והיא אומרת שעלילו עליה תיק,

שכל מה שאמרו עליה זה לא נכון,

הלבישו לה תיק כביכול,

והאישה הזאת קורעת הלב, היא פשוט

בוכה ללא הפסקה,

והילדים שלה כבר לא אתם בערך חמש שנים.

וכשלקחו את הילדים גם ממנה וגם מבעלה,

אחרי שנה בעלה הלך ולקח את הילדים אליו דרך בתי-משפט.

היא נשארה לבד וערירית,

והיא לא יודעת אם מוכנה לעשות הכול, אולי ברחמי שמים,

כי דרך בית-משפט זה לא יסתדר לה.

ברחמי שמים, הרב יכול להציע מה היא יכולה לעשות,

אולי יפה גלגולים משמים. מה נפסק בבית-המשפט?

שלא האבא ולא האם כשירים לילדים,

אבל בסוף האבא, אחרי כשנה, הלך וכן השיג את הילדים.

יש לה אפשרות ערעור?

אפילו שערערו, זה לא כל כך יסתדר.

הבנתי.

היא שומרת תורה ומצוות?

כן.

מה השם בשם האימא?

עליזבת חנה.

עליזבת חנה, השם יזכה אותה בדינה, אמן.

אמן.

מה כבוד הרב יכול להציע לה לעשות? את אומרת שהיא שומרת הכול. כן, היא שומרת, היא דתייה.

אז שתלמד חצי שעה מוסר, אם היא יכולה, בספר שערי תשובה.

חצי שעה מוסר ושערי תשובה?

ספר. ספר, כן. תודה.

כן. מהגברים פה. כן, בבקשה.

תן לו מיקרופון.

דוד, אתה תייר. תן לו מיקרופון.

ערב טוב.

תן לו. זה מדובר אליו. רק רגע.

סליחה.

כן.

שלום, אדוני היושב-ראש. שלום.

רציתי לפרסם איזה נס שלפני שנה,

דרך בכרמל, ביקשתי שתברך את הבן שלי לזרע בר-קיימא,

והוא זכה

אחרי שבע וחצי שנים

זה הבן, עכשיו אשתו בהיריון.

ברוך השם, ברוך השם.

הרב, רציתי, רגע, ומה אני ביקשתי ממנו?

הוא שומר מצוות, הוא חזר בתשובה, הכול. אני שאלתי אותו כל הזמן, למה אתה סובל ולמה, אבל מה ביקשתי? מה שהוא ביקשתי?

הוא שומר הכול, הרב. אבל ביקשתי, אני תמיד מבקש משהו.

אולי תזכיר לי, הרב. אני לא זוכר, אתה זוכר. לא, אמרת שהוא,

כי הוסיף לימוד או משהו?

אני לא זוכר. אמרת, ואמרתי לו, אבל עובדה, עובדה שזה אחרי שבע וחצי שנים,

ברוך השם. לפי הטבע, כמובן. ברוך השם, ברוך השם. הרב, אני רוצה גם, בבקשה, שתברך את הבת שלי לזיווג הגון,

מאיה, בת אסתר.

ואתה תזכור אחר כך מה ביקשתי?

אולי אני אשאל את הבת, ואני מקווה,

כנראה שביקשת לימוד. היא שומרת, שומרת תורה ומצוות.

הבת? כן. כן, בטח. היא בבית-ספר תהילה.

הבנתי. חוזרת בתשובה. הבנתי, ברוך השם. שהיא תלמד חצי שעה ספר, שערי תשובה,

של רבנו יונה.

בסדר? היא שומעת, היא שומעת.

מה שמה?

מהיה, בת אסתר?

מהיה, בת אסתר תזכה ל...

לזיווג הגון. זיווג הגון מהרה, לבנות בית נאמן בישראל. אמן.

תודה.

יהיה, הנה, שמה בסוף, כן.

רק בקצרה.

אוקיי,

שם.

כן, תן לה שמה בסוף.

עובד?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אם אפשר להצמיא את המיקרופון.

כן. אלייך.

אוקיי.

אנחנו כבר אחריך כמה פעמים.

אני לא שומע. אתה יכול להגביר קצת?

אתה יכול להגביר קצת? אני אשים את זה על הפיישוב.

אנחנו כבר אחריך כמה פעמים.

אני הבת שלי ונכדה שלי,

ואני קיבלתי על עצמי כמה דברים,

ובפעם האחרונה קיבלתי את השבת,

לשמור את השבת,

כדי שהבת, הנכדה שלי,

לא מרגישה כל כך טוב,

ולכן לקחתי את השבת.

אבל לצערי המצב נעשה יותר רע.

אז אני רוצה לדעת מה אני עדיין יכולה לקחת על עצמי.

מה יש לה?

מחלה.

משהו.

בת כמה היא? בת 16. הבנתי.

והיא שומרת היום תורה ומצוות?

לא.

נו, והיא תהיה מוכנה לשמור תורה ומצוות?

תשאל אותה.

נו.

דיברנו כבר פעם בעבר? כן.

נו, וביקשתי ממך משהו אז?

כן.

מה ביקשתי?

לא זוכרת.

מה לא? לא ביקשתי צניעות?

כן.

ועדיין לא עשית את זה. זה קשה לי.

נו, אז איך את רוצה שזה יעזור?

בסוף אומרים שאני אשם.

נו, מה? קרה לי הרבה מאז. מה יותר חשוב, הבריאות שלך

או לוותר על כמה סנטימטרים של בגדים?

מה יותר חשוב?

כבוד הרב, היא כבר הייתה בקטע הזה. זאת אומרת, היא למעשה התחילה, הייתה חזרה בתשובה ולקחה את אימא שלה אתה.

וההורים שלה חזרו בתשובה, והיא חזרה בשאלה.

אז זה לא טוב, נו.

זה לא טוב.

היית מצליח לשכנע אותה. מה אני צריך לשכנע? לפני שאני כבר אומרת שבת עבורה.

אבל אני לא מבין דבר אחד. מה אני צריך לשכנע אם חלילה חולים והקדוש-ברוך-הוא נותן לאדם הזדמנות לשוב בשביל שירפא אותו?

ובן-אדם לא מוכן לקבל את התרופה?

אדם הולך לרופא,

והרופא ולוקח כדורים.

אז מה, הוא מתחכם על הרופא וזורק את הכדורים?

אז איך יהיה בריא?

זו הרפואה שלך. הרפואה שלך זה שתקדשי את עצמך ותלכי בצניעות,

ואז כל הגוף שלך יבריא.

בת כמה? 15.5, אמרנו? בת 16.5. 16.5. עוד שנה היא יכולה להתחתן? גמרנו.

לא, זה מוקדם לך?

לא, לא, זה מאוחר כבר.

אבל ככה,

אנחנו לא מדברים על חתונה, אנחנו מדברים על הבראה,

שתבדיל. כן, אבל אנחנו נדאג שבעזרת השם היא תהיה בריאה. הרי יש לה בעיה, אני יודע מה הבעיה, אנחנו לא מפרטים את הבעיה.

אבל אם היא תשמור על עצמה ותשמור על צניעות,

בעזרת השם,

היא תתרפא, אם ירצה השם, אבל, אבל,

קשה לה להחזיק מעמד הרבה זמן,

עובדה שהתחילה ואחר כך היא נסוגה,

אז לכן אני אומר, עוד שנה היא תתחתן, ואז גמרנו את הסיפור והכול יהיה בסדר.

ואם זה יהיה בחור טוב והיא תמצא חן בעיניו והוא בעיניה, אז מה הבעיה? למה צריך לחכות?

למה צריך לחכות?

יש מצווה לחכות?

נו, כבוד הרבנית הצדקנית.

נו, מה הבעיה?

בשבילך אנחנו עושים, לא בשבילי, בשבילך.

אמרתי לה שסבתא שלה לקחה את השבת,

אז היא גם צריכה משהו לעשות עבור זה.

אז רגע, מה את רוצה שאני אקח?

בעזרת השם יתברך,

קבלי עלייך צניעות.

אם אני מקבלת עלייך צניעות, שאר המצוות זה קטן עלייך.

כל הבעיה שלך זה רק זה.

את רוצה פשוט מאוד להיחשב בעיני הבריות,

וזו לא הדרך הנכונה.

הדרך הנכונה, אם את רוצה להיות חשובה,

זה תשמרי על כבודך.

תשמרי על כבודך, תהיה חשובה בעיני הבריות.

יכבדו אותך, הערך שלך יגדל,

ובעזרת השם תמצאי אוצר גדול.

את לא צריכה להיות מאלה שמסתובבות, כמו שדיבר פה מישהו.

שלחתונה הוא רוצה אחת כמו אימא שלו, אבל בינתיים לא אכפת לו לקחת על הדרך משהו אחר.

מוכנה?

כן.

אשטרייך, עם הקושי. אשטרייך.

אבל הפעם, הפעם הולכים על זה באמת.

מה השם בשם האימא?

לילך בדליה. לילך?

בדליה. בדליה.

השם יזכה אותך לישועה מהרה ולרפואה שלמה,

בזכות הצניעות. אמן.

בשורות טובות.

מה אני יכולה לקחת עבורה?

אני אימא שלה.

אימא שלה.

את לומדת כבר שתי הלכות לשון הרע?

כן, כל יום.

בשבת את כבר מקבלת חצי שעה לפני הזמן?

אני לא מקבלת עדיין חצי שעה לפני הזמן. הנה, השם יזכה אותך לקבל על עצמך בלי נדר,

חצי שעה לפני הזמן, לרפואתה ולישועתה.

בעזרת השם, בלי נדר. בהצלחה. תודה.

כן, הנה פה. בבקשה.

תן לה רגע פה.

כבוד הרב,

ערב טוב, כבר לילה בעצם.

אני כל כך מתרגשת לראות אותך.

אני ממש חיכיתי ליום הזה שאני אראה אותך.

אני גרה בקיבוץ, לא רחוק מכאן,

ונדמה לי ארבע וחצי שנים אני שומרת שבת.

אני עוברת ניסיונות,

זה משהו-משהו. הבעל שלי הוא,

בהתחלה היה לי מאוד מאוד קשה.

קשה, קשה, קשה ביותר.

וכל פעם שהיה לי קשה, הרמתי את העיניים לשמים והתפללתי לריבונו של עולם, תעזור לי, תעזור לי.

והנה, אני הצלחתי כבר ארבע וחצי שנים, כמו שאמרתי, לשמור שבת.

ואני קצת מתרגשת.

הבעל שלי לא רוצה לשמוע.

האמת היא שהקלטות שלך אצלי קבוע, יום ולילה, יום ולילה.

הוא שמע אותך, והוא כל הזמן אמר, בוא נלך לראות את הרמב״ם, לא נצחק, בוא נלך לראות אותו, בוא נלך לראות אותו.

באחת הקלטות שלך אתה שמה מדבר על הקיבוצים.

כל כך לא מצא חן בעיניו. הוא אמר לי, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לראות, לא רוצה כלום, עזבי אותי.

גם לפני שהגעתי לכאן אמרתי, עוזי,

בבקשה, יש לך כל כך הרבה שאלות,

בוא, בוא, מאז שהוא דיבר ככה על הקיבוץ.

על הקיבוצים אני לא רוצה לשמוע.

הוא דור שני בקיבוץ, אמא שלו נולדה באבניאל,

ואיך אומרים? אומרים שנשמות טועות.

אני מאמינה שהוא אחד הנשמות הטועות,

ובזמן האחרון הוא עושה לי קשיים.

איזה קיבוץ אתם? מרמת-אוחנן.

קשה מאוד שם.

קשה, קשה, למרות שיש כמה בחורים שדווקא חזרו בתשובה.

אבל, תראה, הסביבה לא מעניינת אותי.

הסביבה לא מעניינת אותי. מעניין אותי מה שיש לי בבית.

הבנתי. אפשר לדבר אתו בטלפון?

הלוואי.

אני לא מאמינה שעכשיו הוא ער.

אולי.

הלוואי. אבל אם אני אעיר אותו, הוא עלול לכעוס.

אולי, הלוואי. אבל הוא יכעס בטח, לא? הוא יכעס, הוא יכעס. אני חושבת שזה יעשה את הפעולה ההפוכה.

יעשה את הפעולה ההפוכה. הוא כל כך רצה לראות אותך. אז בואי אני אגיד לך משהו.

תשגרי לו הזמנה בשמי, שאני מזמין אותו למשרד,

לדבר אתו אישית,

וגם להסביר ולנמק

על מה שדיברתי על הקיבוצים.

אוקיי.

עכשיו, יש לי עוד משהו חשוב מאוד, מאוד מאוד חשוב לי שגם של זה הגעתי.

הבת שלי היא נשואה לגול,

ויש לה שני בנים.

היא הייתה גרה בוונציה עד לפני התחלת השנה, אז כמה חודשים.

כשאני הייתי באה, כשהייתי נוסעת לוונציה לבקר אותה, הילדים היו בגן.

זה היה לי קשה מאוד.

אני נכנסתי לגן, היא גרה במוליאנו.

נכנסתי לגן, ראיתי שם את הצלבים.

אני הייתי מוונציה עד תל-אביב, ואני הייתי נקרעת מברכי.

והיום, תודה לאל, ברוך השם, הם עברו להולנד,

הם גרים בהולנד, לרשמת הילדים בבית-ספר יהודי,

ראש פינה.

הוא דווקא כן רצה להתגייר,

אבל היא לא רצתה בשום פנים. היא אומרת, יבא, מה, אל תתערבי לי בחיים, אל תתערבי לי בחיים, אל תתערבי לי בחיים.

הוא היה כבר אצל רב בוונציה.

היא חונכה בקיבוץ,

אומנם היא הבת שלי, אבל היא חונכה בקיבוץ, מה לעשות?

אבל הוא היה טייס בכל-אם,

ויש לו רגישות די גדולה ליהדות.

הוא מסתובב הרבה בעולם, וכל פעם שהוא מגיע הביתה הוא מביא תשמישי קדושה הביתה.

פעם אחר פעם הוא היה בפרס,

והוא הביא

מזוזה גדולה עם 12 שבטים,

והוא מביא הביתה,

הוא הביא הביתה יד גדולה של ספר תורה עם כדור כזה, שבשני כיוונים יש מגן-דוד.

הוא שומע בית-כנסת, הוא מייד שם כיפה על הראש.

אני מברכת על הנרות ביום שישי.

הוא דוחף את הילדים, שישמעו.

עכשיו, אני מאוד התרגשתי שהיא קראה לילדים בשני שמות,

יונתן אהרון ותום שלמה.

זה בא ממנה.

ופעם אחרת אני אספר איך זה היה בברית, שעשיתי שמיניות באוויר, שחיפשתי,

את הבן הראשון ילדה בהולנד, אז זה היה בסדר,

היה שם בית-כנסת,

אבל את הבן השני ילדה בוונציה,

במוליאנו, ושם אין.

אני עשיתי שמיניות באוויר, הרב.

שמיניות באוויר אני עשיתי.

לאן לא צלצלתי?

אמרתי, מירב, אולי יש לך בין. היא אמרה, אמא, אני לא יודעת מה, אבל אני לא יודעת מה לעשות.

השבח לאל, השבח לאל, אני מצאתי רב, התקשרתי לרומא,

מצאתי את הרב, דיברתי אתו, הוא הגיע לוונציה,

אני הייתי שם חודש וחצי לפני הזמן הייתי שם,

מה שבטוח בטוח.

הילדים נכנסו בבריתו של אברהם אבינו.

נוסרייך.

ועכשיו הם בבית-ספר יהודי,

והם היו בפסח.

היא הולכת לא צנוע.

היא הולכת לא צנוע. זה כל כך כואב לי, נורא נורא.

היא גם אוכלת לחם, אני כמעט בטוחה.

כמעט בטוחה.

וואי, אני כל כך מתרגשת.

הייתי, אני התפלאתי,

אני מתפללת תפילת שחרית במנחה.

הולכת לבית-כנסת ביום שבת בבוקר.

בקיבוץ?

יש בקיבוץ אושה, זה קיבוץ ליד, אז אני בהתחלה הלכתי עד לקריית-אתא לבית-כנסת.

כמה זה קילומטר?

לא, זה לא נורא, זה 500 מטר, משהו כזה.

כאילו, לא נורא.

אני חוצה כזה שדות, זה בסדר.

התפלאתי בתפילת מנחה,

ויונתן, אהרון, הוא ניגש אלי והוא הזיז לי את המטפחת,

הוא שם

את הקצה של המטפחת,

הוא שם על הראש שלו, והוא אמר, סבתא, אמן, אמן, סבתא, אמן.

והוא אמר לי, סבתא, את זוכרת שתמיד את אמרת לי להגיד שמע ישראל לפני שהלכתי לישון?

כבר לא אומרים, אומרים שמע ישראל,

אבל אומרים גם,

והפתעת אדוני אלוקיך.

את יודעת, סבתא, שאומרים את זה?

אני כל כך מתרגשת.

היה לי כל כך קשה, היה לי מאוד מאוד קשה.

אני הזלתי כל כך הרבה דברים עד שהם הגיעו לבית הספר הזה.

באחת הפעמים כשנסעתי לוונציה, הייתי טסתי לוונציה.

אז טסתי מוונציה למילאנו,

ובמילאנו ראיתי איזה אדם הולך, מסתובב שם בטרמינל,

והוא עובר מאחד לאחד, לא הבנתי מה זה.

ניגשתי אליו,

ראיתי שהוא מחזיק ספר ביד, זה היה גוי.

הוא אמר, תורה, תורה, תורה, הנה תורה, תורה.

הוא ביקש מכולם שיקחו את זה, אף אחד לא רצה לקחת את זה.

והסתכלתי, ראיתי שזה ספר תהילים, הוא אמר, פח, פח, פח, פח.

הם רוצים לזרוק את הספר לסף.

לקחתי ממנו את הספר תהילים,

ואני חשבתי אחר כך, חבל שלא שאלתי, אולי זה של מישהו,

אני לא שאלתי, אבל כל כך התרגשתי.

לקחתי את הספר תהילים, הספר תהילים עד היום אצלי כאן, הוא בתיק,

וקראתי בספר תהילים,

בדרך, במטוס,

קראתי את הספר תהילים. כשהגעתי לארץ

התקשרתי לרבנית למברגר,

שאלתי אותה מה עושים.

זה לא שלי.

אבל זה מציק לי קצת, כאילו לא שאלתי אולי שאנשים שם.

אני לא יודעת, זה כל כך מציק לי.

אבל שאלתי אותה מה לעשות, והיא אמרה שאני צריכה להתקשר לעיתון המודיע בירושלים.

הם אמרו לי שבתוך חודש ימים, משהו כזה,

אם לא מודיעים לי, אז זה שלי וזה אצלי.

עכשיו, יש את הסימן הזה, את הסימון הזה?

אז כתוב שם ככה,

יסור יסירה נהיה ולמוות לא נתנני.

ובצד השני היה כתוב,

אשרי תמימי דרך ההולכים בתומת השם. זה היה בדיוק מתי שהחלטתי שאני שומרת שבת גם.

אז אני מאוד מאוד מבקשת מהרב שתברך את הבת שלי.

מה שמה?

מרב בת שולמית.

מרב בת שולמית יזכה לשוב בתשובה שלמה ולבנות ביתה על אדני התורה מהירה. אמן. אמן. והבעל שלי, עוזי בן יבניאלה.

עוזי בן יבניאלה יזכה לשוב בתשובה שלמה באהבת הבורא. אמן. אמן. אמן. ואל תשכחי להגיד לו, שיבוא.

אני אגיד לו, אני אמסור לו. הוא יודע שאני הגעתי לכאן, כמובן.

בעזרת השם. תודה רבה רבה.

הנה, תקחי את ה-CD האלה.

תן ארנון.

זה תגידי לו מתנה ממני כבר.

מפרעה.

תודה רבה. בהצלחה.

תן לו מיקרופון פה.

שלום, ערב טוב כבוד הרב.

אני אודי, אני מטירת כרמל.

בן 21, חייל משוחרר.

יש לי חברה ארבע שנים עוד מעט, מעיין זו

כאן בשחור.

היא חזרה בתשובה.

התחילה יצאתי עם בחורה חילונית לגמרי, הולכת עם חסור וזה, נהייתה צדיקה ועכשיו כאילו צריך לזרז, אנחנו לא יודעים להתחתן,

מה לעשות, כי ואני מנסה איתך זה כבר לא מצליח, אני לא יודע מה לעשות כבר.

מה פירוש שאתה מתנשא ולא מצליח? לא מצליח, אין.

מה לא? סבא שלי, זכרונו לברכה, סבא בסדר, אבל מה איתך? הוא קשור למשפחה של הבבא סאלי, וכל זה. אתה, אתה, מה קשה לך?

לא יודע, הנה עכשיו גם שמתי ציצית.

נו, אז מה הבעיה? אני רוצה, זה ישמור עלי. תתחתן, שלום.

אבל אין, אני מפחד שהיא פתאום תבוא איזה יום, תגיד לי, אין, אתה לא דתי, אני הולכת. ואני אוהב אותה, אני לא יודע מה לעשות.

אז תהיה דתי, מה קרה?

ואני אעשה.

זה לא בא, מה?

מה, מה, מה? אומרים לי אם זה לא בא, זה לא בא. אבל מה אתה צריך? יש לך אישה, גמרנו, תתחתן, מה?

מה עוד? תודה רבה.

הלוואי.

מה הלוואי?

קובעים תאריך?

לא יודע.

בלי נדר.

את רוצה להתחתן?

אתה רוצה לדבר אתה גם? דיברתי.

את רוצה להתחתן? כן.

נו, נסדר, זה האולם, אולי ייתנו את זה בחינם.

אני רוצה לפתור את הבעיה פה היום, זהו, אני לא יכול יותר.

זה מה שאני אומר, נו.

תציע על הנישואין, נו.

אתה לא רוצה? זה מפחיד.

מה מפחיד?

עכשיו רק השתחררתי.

אז מה? לא, מהצבא.

אז מה אתה רוצה, להתפרפל עכשיו?

לא משנה, נוותר על זה עכשיו.

לא, אבל ארבע שנים אתה מחזיק אותה, די.

היא יותר רצינית ממני, כאילו. זה ברור.

לא נעימה, אני בצד של הנשים.

אוהו, אוהו. היא לימדה אותי דברים. הנה, כבר חזרת בתשובה. גמרנו.

עכשיו תגיד לה שאתה מציע על הנישואין, לא יצאנו לריק ולהבל ארבע שנים,

בעזרת השם, בעגלה ובזמן קריב.

לא, אמא שלה אומרת שאני עוד ילדותי.

אני לא מרשה.

אם אתה חוזר עם ציצית, תראה שאתה גבר.

אתה תעשה את שלך, אחר כך נסתדר עם האמא.

אני מציע לה נישואין, אין בעיה. לא, תציע,

תציע.

אני מציע נישואין, אבל,

אבל, רגע, רגע.

תודה, רגע. ואת מקבלת את ההצעה?

את מקבלת את ההצעה?

מקבלת את ההצעה.

אבל היא רוצה שאני אהיה דתי עכשיו.

עכשיו, גם אני אומר עכשיו. מה יש לך קור?

איפה בעל האולם? איפה בעל האולם?

אתם גרים פה, בסביבה? כן, תראה כמה. נו, איפה בעל האולם?

בוא, בוא, בוא, בוא. הנה, תן לו מיקרופון לבעל האולם. תן לו.

מה כבודו עושה בשביל הזוג הצעיר שרוצים להתחתן? אני מזמין את הזוג הצעיר שייכנס במשרד ולהירשם לחתונה.

יקרות. ומה עם הפלוס?

בעזרת השם, נעשה להם הנחה מיוחדת. הנחה מיוחדת?

באחוזים, באחוזים כמה.

20%. 20%. 20% תמיד אתה נותן. לכבוד הרב עוד 5%. 25%. תודה רבה.

רגע, רגע, רגע, כבוד הרב.

כבודו, כבודו. רגע, רגע.

זה חייל משוחרר, הם אומרים, 50% הנחה.

50% הנחה.

מקסימום.

מקסימום. הוא עושה מקסימום.

אבל אי-אפשר לקבוע תאריך, טריק-טראק, יאללה,

לבנות בית נאמן בישראל והצלחה מרובה. בוא, ניתן לך ברכה. בוא,

בוא.

השם יזכה אותך להיות צדיק, מירה שמים, אמיתית.

ואז תשמע בקול החברים, תשמע בקול האישה.

בעזרת השם.

ערב טוב, כבוד הרב.

הרוב, זה הנשים שם, בוא לבוא.

ערב טוב.

סליחה, רב, יש כאן דבר שלא סובל, דיחוי פשוט.

הגיע לאולם עם כל המשפחה, אישה שחולה במצב קריטי, במחלה הקשה,

והם מתביישים פשוט לדבר, במצב ממש לא סובל דיחוי, אז אם הרב יכול להפנות אליה את המיקרופון, מה השם של האישה, ואם הם שומרים תורה ומצוות, אתה רוצה לדבר? הם שומרים תורה ומצוות, והילדים לומדים בישיבות, משפחות חרדיות, הכול בסדר. אבל, אין אבל,

אני לא יודע אם יש אבל או אין אבל, אולי הרב ידבר ויפנה אליה את המיקרופון.

נו, מישהו שידבר אתי.

יונה.

כבוד הרב, באתי לכאן כדי שתברך אותי שאני איברי מהמחלה,

שאני תשע שנים כבר סובלת ממנה, והיא התפרצה עכשיו פעם נוספת.

רציתי שתברך אותי.

תגידי לי משהו.

בעלך לומד?

כן.

קובע עתים לתורה.

תגידי לו, שילמד שעתיים בתוכנית דיבור כל יום,

ואל תלמדי ספר שערי תשובה חצי שעה כל יום.

בסדר?

בסדר. שמך?

יונה בטרומיה.

יונה בטרומיה, רפואה שלמה בכל האיברים והגידים מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל. אמן. אמן. הנה, הבחורים הצעירים פה.

תן להם שם.

תכף.

אין פה איזה קוקו הערב שרוצה להוריד?

לא,

אריאל. אריאל פה? יש אריאל פה?

כבוד הרב, עובד אחד.

כבוד הרב, יש לי שאלה מאוד מאוד חשובה.

כן?

אם יש בן-אדם שתקופה מסוימת הוא נכנס, נגיד,

הוא נפל לגנבות וגרימה אנשים והכול.

וביום בהיר אחד הוא החליט לחזור בתשובה עם כיפה וציצית ושמירת שבת והכול,

ומצוות והכול.

עם כל מה שהוא עשה,

אם זה נמחל לו עם החזרה בתשובה.

קודם כול, חזרה בתשובה מתקבלת אם הוא חוזר בתשובה.

עכשיו, בנוגע לגנבות,

הוא צריך להחזיר את הגנבות שהוא גנב לאותם אנשים שהוא גנב.

זה קשה.

נכון, יותר קל לגנוב.

אבל הוא צריך לדעת מה הוא גנב ולהחזיר לאותם אנשים.

אפילו אם זה ייקח לו זמן עד שהוא יחזיר, הוא צריך להחזיר.

עכשיו, אם הוא לא זוכר ממי הוא גנב, או לא יודע ממי הוא גנב, הוא צריך לדעת אבל כמה הוא גנב,

ואת זה הוא צריך לתת, אם הוא לא יודע מי האנשים,

לארגונים שמזכים את הרבים,

ואז, עם התשובה, יימחל לו לחלוטין.

אבל אם אדם גנב

ולא החזיר את הגניבה,

התשובה שלו תשובה,

אבל הוא יצטרך לחזור בגלגול לתקן את הגניבה.

זאת אומרת, כדאי לגמור את הכול פה ועכשיו, כמו שאומרים, בעולם הזה.

אין מה לעשות.

בסדר, אבל אם הוא גנב כל כך הרבה, והוא לא זוכר למי הוא גנב, אמרתי, והוא לא ספר את מה שהוא גנב, מה שהוא עשה, אם הוא לא ספר, נגיד הוא גנב מיליון,

והוא לא זוכר ממי, אמרנו, ייתן את זה לארגון צדקה שמזכה את הרבים.

אם הוא לא זוכר כמה, בשביל לצאת מספק ייתן קצת יותר,

אבל שלא יסתבך עם גנבות וגזלות, כי חייב לחזור לתקן את זה בגלגול,

וחבל.

תודה רבה.

אבל תשובה זה לא מפריע. התשובה תתקבל, הכול יהיה בסדר, רק את זה הוא צריך להחזיר.

כן.

קוקו,

אשריך, בכבוד.

לא הרבה. לא הרבה, רק מה שיש.

לא, לא.

עד הגומי.

בשמחה.

זה הרבה.

אפשר לך.

נזכה לשוב בשמחה שלמה אמיתי.

תביני רק את העגים גם,

שיהיה לה כתר תורה עגיל.

להגיל? כן. איך אני אוציא אותו?

שלוש שנים על האוזר.

כבר גדל.

לא יודע להוציא אותו.

מחיאות כפיים!

גבי, תעזור לו, גבי.

אפשר, אם לא, צריך לחסוך את האוזן.

הנה יש שם אחד עם קרה אחת, תביא לו.

תן לו את המיקרופון, תרים את היד לגבו. קום, קום. הנה, קום, קום, קום.

שלום. יש לי רק המצלמה, בבקשה,

שאני לא אופיע בזה דיסק.

טוב, כמה שאלות מובנות.

דבר ראשון, בקשר לדיסקים, אני תמיד זוכר,

בהקלטות שאתה הבאת, אתה אמרת תמיד מי שיכול להפיץ אותם יותר ולחלק ולצלם והכול.

ועכשיו דווקא ראיתי שרשום שזה נחשב גזם,

וגם מה ההלכה בקשר לכל שאר הארגונים.

מה פירושים אדם מעטים? אם אני עכשיו רוצה לקחת את זה,

את מה?

רוצה לקחת את הדיסקים, לצרוב, להעביר הלאה.

אסור לעשות את זה, אתה יכול לקבל ולחלק.

יש עכשיו חלוקה שאנחנו מחלקים 100,000 דיסקים,

נקראים חזונו של הרצל,

אם תרצה תוכל לקבל ולהפיץ,

אבל אסור להעתיק

בלי רשות.

כי אני יודע שמבחינת כל הארגונים, אני יודע שהם הולכים וקונים, אז יש מחיר עלויות, קונים בשקל וחצי, שני שקל לדיסקים. אם מוכרים לך בשקל, שקל וחצי, בגרוש אפילו, זה מותר לך לקנות, אין בעיה.

אבל מכל מקום, אם השתמשת בדרך לא חוקית, תפנה לכל ארגון, תשאל כמה זה מחייב אותך או שמי מחלול ממך, ונגמר הסיפור.

עכשיו, דבר שני, בקשר לעבודות,

אני פשוט מסתבך עם הקטע של מה מותר לעבוד ומה אסור לעבוד. זאת אומרת, אם יש, בוא נאמר, קיוסק,

כשהוא מוכר דברים כקרוב שזה בכשרות,

אבל בוא נאמר שאתה מוכר את זה לאנשים, אתה יודע שהם אוכלים את זה בצורה לא כשרה.

אז זה מותר, זה אסור, נטו מבחינת הלכה, לא הגזמות.

אם אתה מוכר דבר שמותר למכור והשני ישתמש בדבר שלא כמוכר,

כשצריך, זו לא בעיה שלך.

זו לא בעיה שלי.

לא. ועכשיו עוד שאלה אחת, בגלל עבודה ספציפית שהוציאו לי, בקשר של אולמות האירועים, למשל.

אני יודע שאני לא צריך להיות קשור בקשר לריקודים וזה, אבל בכל זאת, איכשהו, מה הציעו לך?

להיות אחראי על כל מה שמסתובב מסביב.

אם אתה אחראי, אתה לא קשור לזה.

מי שעושה, עושה לעצמו, אתה לא אחראי על זה.

אוקיי.

בסדר. ומה עם תשובה? אתה מתכוון לשוב?

אני בתהליכים, נתקרב.

ממש? ממש.

ומתי תשים כובע על הראש?

זה רק סיפורים.

מפנים אני רואה, אני רואה, אבל מתי אתה, מתקדם, מתקדם לאט-לאט, עורך שיעורים, מתחזק לאט-לאט. אבל אתה לא רוצה לשים גבול? גבול.

זה יבוא עוד מעט, בקרוב. כן, מתי?

אפשר להביא לך כבר, כבר, כבר, כבר. עוד לא, עוד לא.

לא, בקרוב זה יבוא.

תודה, מותיק, תודה. תזכה למצוות, זה לכתר תורה.

אשריך, בבקשה.

אז אני אסמוך עליך שאתה תשים לבד. כן, זה יגיע במילים. בעזרת השם, בעזרת השם. אני רוצה רק עוד דבר אחד קנטן, אם אפשר בכלל. כן. אני יודע שאני פשוט עוד באתי לכאן, לא יודעים ללמוד איזה איש,

לא יודע איך להסביר את זה בכלל.

אני יודע שהיא רוצה לשאול שאלה,

היא די, אפילו הצביעה, והורידה והתביישה. אם תוכל לפנות אליה.

מי זאת? שרית.

שרית זאת שרית?

את שרית?

כן, בבקשה, תן לה לשאול.

נו, תעביר אותה.

יש אוטו שמפריע?

טויוטה, איזה מספר?

מסחרית אפורה בכניסה, מפריעה.

כן.

יש לי כמה שאלות קנטרניות כאלה. נפלא.

היהדות, התורה מלאה בספירות.

וגם עכשיו אתה אמרת כל מיני דברים שהם לא מסתדרים. מצד אחד אתה אומר שמצוות זה עושה רק טוב, וכשאתה עושה מצוות אתה מתקדם ואתה מקבל שפע, ובפועל זה לא קורה,

גם לאנשים דתיים.

אז היהדות קוראת לזה ניסיונות.

זה נשמע כאילו ליהדות יש תשובה לכל דבר, ולפעמים אלה תשובות שמצוצות מהאצבע, שמביאות לך, אה, טוב, ברור.

אתה מבין? יפה. אני אענה לך.

אומרים שמי שחוסך, בסוף הוא יתעשר.

אחד שם שקל,

אז הוא כבר יתעשר?

לא. לא.

אז מי שבודק אחרי שני שקלים אומר, בוא'נה, זה מצוץ מהאצבע, איך יכול להיות שאחרי שני שקלים מתעשרים?

לא אמרו כך.

אמרו שאם תאסוף ותאסוף ותאסוף,

קובץ על יד, ירבה.

אם תאספי הרבה, הרבה, הרבה, הרבה מצוות, אז ודאי שהם ייתנו את הפירות והפעולות.

אבל אם רק התחלת או שאתה עושה עדיין מעט,

מה את רוצה? להשיג את אותה תוצאה בהתחלה כמו בסוף? אני לא מדברת על עצמי.

לא משנה, לא את, על ההוא.

לא, אני מדברת בכלל באופן כללי, שברגע שאתה,

כאילו גם אם אתה דתי בעולם, נולד אתה חרדי וזה, אז זה לא שהחיים שלך קלילים ונחמדים. בטח שלא. אני אסביר גם למה.

כי מי שחרדי יש לו בעיה שהוא עושה לפעמים מצוות אנשים מלומדה,

ואז הוא עושה את זה מתוך הרגל.

ומי שעושה מתוך הרגל, איך הוא יגיע לכדי סיפוק?

אז איך אתה לא עושה מתוך הרגל? בסופו של דבר אתה תמיד אתה מתוך הרגל. אז מי שחוזר בתשובה,

תראי איזה התלהבות יש לו על כל מצווה, איך הוא רץ לבית-הכנסת,

איך הוא מתפלל,

איך הוא,

אחרת לגמרי, עד שהוא נהיה דתי.

זאת אומרת,

יש לו, שים, שים,

אשריך.

הנה, את רואה איך הוא רץ? ראית איך הוא רץ?

אשריך, תזכה למצוות.

זאת אומרת, בעל תשובה

הוא כל הזמן במצב של התלהבות.

עובר זמן, הוא כבר לאט-לאט

מתחיל להתאפס, מה שנקרא.

זה לא נכון להיות ככה, אבל מה לעשות, המציאות לפעמים גורמת

שהוא נמצא בחברה מסוימת והוא מתרגל לדברים והם כבר לא נעשים אצלו כחידוש.

אבל זו העבודה שלנו, לעבוד על עצמנו, להתחדש בכל יום ויום.

אבל מה עושים נגד ההרגל הזה בעצם? נלחמים בהרגל מחודש שלא להתרגל.

נו, מה זה נלחמים?

אני אסביר, הרגל דוחה הרגל?

הייתי רגיל לישון עד תשע בבוקר.

החלטתי להתרגל לקום בנט.

אז מי דחה את ההרגל הקודם? ההרגל החדש.

אבל אני צריך להחליט.

אם החלטתי שזאת המשימה שעומדת לפני,

ההרגל החדש יגבר על הקודם.

אבל אתה לא עושה את זה בהתלהבות.

קודם כול, תלוי למה אני עושה.

אם הגעתי להכרה,

אז אני עושה בגלל הכרה, אני לא חייב כל דבר בהתלהבות.

אבל התלהבות זה דבר טוב בשביל לעזור.

לדוגמה,

כשנמצאים ברבים יש יותר התלהבות משנמצאים לבד, נכון?

אז אם אני רוצה אמצעי שיעזור לי, אז לפעמים אני ארצה את התמיכה של הציבור.

אם אני מסתדר בלי הציבור, אני אעשה בלי הציבור.

אז כל אדם צריך להביא את עצמו בדרכים כאלה או אחרות

כדי שהוא יוכל לעלות ולהתעלות ולחדש בעצמו כל פעם.

אז אתה בעצם צריך לעבוד על עצמך.

ודאי, כל הזמן בלי הסת... לא, אני מתכוונת לעבוד על עצמך, לרמות את התמיכה. לא לרמות,

לעבוד על עצמך באמת עבודה קשה בשביל להתעלות כל הזמן.

לא לעבוד, אלא לעבוד ממש.

זו עבודה, נקראת עבודת האלוקים. אבל כל דבר נהיה בסופו של דבר הרגל.

אמרתי, דוחים אותו בהרגל חדש.

כתוב, בכל יום יהיו בעיניך כחדשים.

זו העבודה שלנו. אבל בפועל איך עושים את זה? בפועל פשוט.

אתמול דיברת עם הקדוש-ברוך-הוא, מסדרים לה עוד פעם פגישה אתו.

מה?

אין לך מה לחדש?

אין לך מה לבקש?

אין לך דברים שאת צריכה?

לי אישית אין יכולת לתקשר אתו בכלל. אין לך יכולת.

לא, אני מצליחה להוציא. באמת, לא אני מצליחה להוציא מהלב. לא הצלחת בגלל האגו.

בגלל האגו. נכון. אז בעיות של אגו צריך לפתור על-ידי קריאה של ספרי מוסר.

אם תקראי ספרי מוסר, אז בעזרת השם יתברך, תורידי לאט-לאט את האגו. זו עבודה.

אדם, לא אומרים לו ססמה והוא נהיה.

הוא צריך לעבור על זה.

גם אנחנו משתדלים לעבוד, להתחדש. זה בדיוק מה שאני מרגישה מהיהדות, שזה ססמאות.

אלה שאומרים לך, אבל היהדות היא לא ססמה.

אבל אם את תשבי ותיקחי ספרי מוסר ותתחילי ללמוד באופן עקבי ושוטף חצי שעה כל יום, כמו שאני ממליץ,

תראי שתתחדשי מיום ליום, כי את תגלי את עצמך בתוך הספרים,

והספרים יגידו לך איך להתנהג.

הדרכה, יש הדרכה, פשוט מאוד.

לא יודעת, זה לא בבטן. צריך לנסות. אם לא מנסים, לא מצליחים.

כן, נכון.

עוד קנטרנית אחת?

רק אפשר ללמוד ספרי מוסר עם בעלי.

כן, בשמחה רבה ואדרבה. אין לזה בעייתיות? אין שום בעיה, אדרבה.

טוב.

השם יזכה אותך לעלות ולהתעלות.

תודה.

כן, הנה פה.

כן.

תני לה בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה שעדיין לא הבנתי.

אני הרבה זמן בתשובה ואני לא מבינה מה ההבדל

בין אדם שלובש,

יש שני אנשים, שניהם מרעי שמים.

אדם אחד לובש כיפה שחורה והשני כיפה סרוגה.

לא מבינה מה ההבדל.

אם שניהם הם מרעי שמים, כמו שאת אומרת,

אז הכיפה לא משנה כלום.

אז למה בכל זאת

יש עניין בכיפה שחורה?

כי זה יש לו סרוגה וזה יש לו שחורה.

אז מה עם מרעי שמים?

יש שני אנשים מרעי שמים,

אחד עם חולצה אדומה ואחד לבנה. יש הבדל או אין הבדל?

באנשים אין הבדל, בבגדים יש הבדל.

קיצר, השאלה היא, למה הולכים שחור-לבן?

למה הולכים שחור-לבן? כן. למה הולכים סרוג?

יש מצווה ללכת סרוג. כתוב ללכת סרוג.

לא, אבל גם אין מצווה ללכת שחור-לבן בהתאר. יכול להיות, אבל לא. אז זה לא משנה, נכון?

נכון.

אז אם הם ייראה שמים, אז הכול טוב.

אבל אם הבגדים משקפים משהו,

והם משקפים באמת את מה שיש בפנימיות,

זה כבר משהו אחר.

זאת אומרת,

אם

לבוש מסוים

משקף אורח חיים מסוים,

וזה מה שזה בא לבטא,

אז יש שוני,

כי זה חי באורח חיים מסוים והשני באורח חיים מסוים אחר.

זה השוני, אורח החיים,

ההתנהגות, ההתייחסות, קיום המצוות וכן הלאה.

אבל אם זה לא משנה, ובאמת שניהם בדיוק אותו דבר, אז הבגד לא משנה כלום.

לא משנה.

לא.

אם הכול אותו דבר, לא משנה.

בתימן לא לבשו שחור-לבן.

אני עכשיו עם שחור-לבן?

אז מה, אני לא ארא שמים?

הבגד עושה אותי?

לא.

לא.

טוב, אפשר עוד שאלה?

אבל יש סיבה למה הולכים עם שחור-לבן.

אז זהו, אז רגע, לפני השאלה, אז רוצים לדעת את הסיבה, אם אפשר.

מה השאלה?

למה? כן. על העונות? כן. שחור-לבן? כן. קודם כול, זה בגדים מכובדים.

צי וראי, עורכי-דין, שופטים,

אנשים חשובים, חליפות,

נשיאים, מלכים,

שחור-לבן, זה הצבעים הכי יפים שיש.

דבר שני,

לבן זה מראה על צחות, טהרות.

שחור מזכיר שיש גם דינים.

דינים.

אז כשמערבבים דין ורחמים,

אז יש לנו תזכורת משני הכיוונים. לבן גם מזכיר דברים אחרים, גם לא חיוביים דווקא. כמו שלובשים קיטל

ביום הכיפורים,

אז לובשים את זה בשביל להזכיר

או שאנחנו כמו מלאכים או את יום המיטה.

תלוי כל אחד מה הוא רואה בדברים.

אבל מכל מקום,

קבוצה ואוכלוסייה מסוימת החליטה ללכת בלבוש כזה, וזה מזהה אותם,

וקבוצה אחרת בחרה בלבוש אחר, וזה מזהה אותם.

אם שניהם אותו דבר, אז הם אותו דבר, והבגד לא משנה.

ואם הבגד בא לבטא את מה שהוא,

זה השוני בין שניהם.

אוקיי.

אז אפשר את השאלה השנייה? בבקשה.

אני שואלת אם לדעתך יש

רב בדור שלנו שיכול לזהות זיווג של אדם. זאת אומרת, אם

יש רב בדור שלנו שיכול לבוא ולהגיד לי,

הזיווג הזה הוא זיווג שלח משמים.

אם זה במושגים שאת אומרת שהוא מזהה מבחינה רוחנית,

אין.

אם את אומרת על-פי שמות, אין לסמוך על זה בכלל,

ואין לזה שום בסיס, לא בהלכה ולא כלום.

ואם זה על-פי שיקול דעת, זה הדבר שנדרש מבני-זוג,

שיקול דעת,

שזה יכיר את זאת וזאת את זה,

וידעו פחות או יותר את הרקע של כל אחד,

לא מפגישות הרבה אלא מבירורים,

ואם יש שיתוף

דעות ויכולים לחיות ביחד,

אין שום בעיה.

אם מחפשים את מה שהחילונים מחפשים וחושבים שמוצאים,

אז זה מביא למספר הגירושין הרב ביותר שיש.

טוב, אז אפשר שאלה אחרונה?

כן.

ככה, הרב,

יש לי התלבטות בין עובד ולומד

ורק לומד.

מה ההתלבטות בכלל?

אם נשאל את הקדוש-ברוך-הוא מה אתה מעדיף,

לומד או לומד ועובד, מה הוא יגיד? מה הוא יעדיף?

ואם באמת

בודקים יראת שמים ובודקים מידות טובות?

בטח שצריך לבדוק מידות טובות ויראת שמים.

אז מה הוא יעדיף?

מה פירוש? ודאי שהוא רוצה ירא שמים במידות טובות,

אבל הוא רוצה גם לומד.

אם הברירה שלך שזה שאדם ירא שמים במידות טובות

והוא עובד ולומד,

ויהיה אחת שהוא רק לומד אבל מידות גרועות

והוא לא ירא שמים, ודאי שהשני יותר טוב.

לא, הם בערך אותו דבר,

אבל יש אחד שעובד ולומד ואחד שרק לומד.

אז רק לומד, כי הקדוש-ברוך-הוא מעדיף את רבי שמעון בר יוחאי.

תודה רבה, רב. תהיי בריאה במזונות, תדעי, קצובים מן השמים.

כבוד הרב מורשה לי,

אני רוצה את בקשה לקבל ברכה עבור הבן שלי,

שהשם יזכה אותו לחזור בתשובה. שמו?

יצחק בן-לבנה.

יצחק בן-לבנה, שהם יזכהו לשוב בתשובה שלמה מהירה.

ויש לי עוד בעיה, הוא יוצא עם איזה חברה מעל שמונה שנים,

והם עוד לא התחתנו.

בשביל מה צריך אם הם כבר יוצאים שמונה שנים?

אני לא יודעת.

אני רוצה ברכה לביווג. זה כבר יותר זמן ממה שאנשים נשואים. נכון.

אני אומרת לו את זה, אבל, כבוד הרב, אולי תן לי ברכה לביווג בקרוב, בעזרת השם.

יצחק בן-לבנה. יצחק בן-לבנה יזכה להתחתן מהרה. אמן.

תודה רבה, כבוד הרב.

הרב, אני רוצה,

בעקבות השאלה, ברכה לזיווג הגבול. שם?

אושרית בת מרסל.

אושרית בת מרסל, תזכי לבן חין, לומד תורה תדיר, ירא שמים, מידות טובות. אמן. תודה רבה. תודה למצוות.

אמן.

כן, הנה חבר'ה צעירים שם, תן לו זה.

אני כבר מפסיקה היום.

כן,

תן לו שם מהר, זריז.

מי שרוצה בסוף הערב פה לזכות

ולעשות הוראת קבע ולצאת אתנו לסופי שבוע בבית-מלון חינם,

תוכנית

חי כפליים,

18 דולר בחודש,

שקל וחצי בערך,

שני שקלים בערך ליום,

יהיה שותף גם בזיכוי הרבים וגם יצא אתנו לסוף שבוע בבית-מלון חינם,

יקבל גם קלטות,

ובעזרת השם יתברך,

זכות גדולה תהיה בחלקו, יוכל לרשום גם על הוראת קבע מכספי מעשר,

יוכל לרשום שם ושם האימא וניתן לו ברכה.

מי שירצה יוכל להרים את היד וניתן לו.

הנה, שם הבחורצ'יק רוצה,

תן לחבר'ה בינתיים. כן, מה שאלתך?

לא, זו לא שאלה,

באתי בשביל שתי דברים, האחד בשביל לשמוע אותך,

ודבר שני, רציתי לקחת על עצמי הרבה זמן ציצית,

אבל באמת מכל אלה, ולא להוריד, כי אני באמת לאט-לאט מתחזק, ולא בשביל להשין ולהוריד מחר.

רציתי ממש לקדש אותי ברבים,

למה אמרו לי שקידוש ברבים זה ממש מוציא את המצגות. אשריך, שים עליך.

תזכה לעלות ולהתעלות תמיד.

תודה, תודה רבה. בשורות טובות.

כן, מי שרוצה הוראת קבע, ירים את היד, יעביר לנו פה בבקשה. כבוד הרב, אפשר רק לברך גם את חבר שלי, שהוא גם ממש מתחזק. השם יזכה את ארנשט, ארנשט, ארנשט, ארנשט, אריה,

בן לילך.

בן לילך יזכה לשוב בתשובה שלמה, אמן. אמן.

כן, הנה פה, תן לה בבקשה.

אם אפשר למסור.

מי שרוצה הוראת קבע, שירים את היד.

כן.

בבקשה, תן לה.

שם

ירחמיאל

מנחם

בן רינה קולט, רפואה שלמה מהרה.

נוסרת בגאולה?

זרע חי וקיים מהרה. כן, תן לה.

תן לה מיקרופון.

נתתי לו ברכה, נתתי.

עליזבת?

חנה בריאות והצלחה.

זיווג הגון, מהרה.

תכף, תכף. רגע, תן לה שאלה רגע שנייה.

שולמית בת?

אישה, רפואה שלמה, בהצלחה.

תכף. תן לה לשאול שאלה אחרונה.

כן, מה שאלת עינה?

כבוד הרב, שתי שאלות, אחת קצרה ואחת קצת יותר ארוכה.

קודם כול, אומרים ששבת זה היום הכי חשוב בשנה.

ראש המועדים בשנה.

אבל למרות זאת, כששבת נופלת על כיפור,

אז כיפור תופס יותר משבת.

אז זה לא אומר שכיפור הכי חשוב?

מה זה תופס יותר? זאת אומרת, בשבת אסור להתענות, אבל אנחנו מטענים כשזה כיפור, אנחנו צמים.

אז אנחנו מבטלים את השבת וצמים את כיפור מעל.

שבת, שבתון, כן, הקדושה הזאת היא כפולה ומכופלת.

אבל בתפילת מעריב כתוב ש... אנחנו מדברים שבשבת העונש של מי שמחלל את השבת הוא יותר חמור ממי שלא צם ביום כיפור.

אוקיי.

עכשיו,

השאלה השנייה היא שאיך אתה מסביר שבעצם כל הגדולים שכתובים בתנ״ך, נקרא לזה,

הם סבלו, היו רדופים עד כדי רצון למות,

למרות שהם היו הקדושים שבעם ישראל. אם ניתן דוגמה, אפילו את דוד המלך,

שה' העיד עליו כצדיק,

נרדף על-ידי שאול תקופה מאוד ארוכה,

ואחר כך הוא נענש על זה, נענש על עונש מסוים.

שלמה המלך, אותו דבר, גם נענש,

למרות שהם היו הכי גדולים. אליהו ביקש למות מרוב שהייתה לו רעה שהוא נרדס.

כל אחד היה נרדף. הנביאים, שהם גדולי העם, נרדפים, כולם נרדפים. אז איזה מין שיווק,

נקרא לזה,

של הדרך של לחזור בתשובה,

זה בפני בן-אדם שצופה, חילוני,

שמסתכל על הצדיקים הכי גדולים כנרדפים?

שאלה יפה, אבל היא קצת מטעה.

דוד המלך,

הייתה אתו איזו בעיה שלא נחזור עליה כאן, אבל הוא לא חטב על חילול השם יצא מהמעשה,

ועל זה היו לו איסורים גדולים,

והפירוט שלהם כתוב בגמרא.

מכל מקום,

על כל האיסורים שהוא קיבל, הוא אמר מזמורים,

מזמורי טעילים, הוא בכלל לא אמר כמוך.

מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו.

הגמרא אומרת, איזה מזמור, צריך להגיד קינה.

אם הבן שלך רודף אחריך נהרוג אותך, מה אתה אומר, מזמור?

כן, כי הוא ידע על מה כל דבר,

והוא הודה לקדוש-ברוך-הוא שזה דווקא על-ידי בן, ולא עבד.

לדוגמה,

שלמה חטא ונענש.

אליהו לא יכול היה לשאת

את מה שעם ישראל חוטא,

ולכן הוא ביקש את נפשו למות.

וכן ככה, על כל דבר ודבר.

מכל מקום,

גם צדיקים גדולים וסביבם נסערה מאוד.

אבל דווקא הצדיקים, יש עליהם דגש.

כל סיפור, תמיד הצדיק הוא זה שנרדף.

תמיד הנביא הוא אחי. אני לא מבין. כל בן-אדם שהוא בעל שררה גדולה,

מסתכלים עליו הרבה יותר מאדם רגיל, נכון?

אם ראש ממשלה עושה טעות,

מסתכלים עליו יותר מאדם פשוט.

אברהם הולך ברחוב, מישהו מסתכל עליו?

אוקיי.

אז הפרסום הוא יותר גדול.

כן, אבל כשחילוני מסתכל על זה,

כשהדרך אמורה לשווק את החזרה בתשובה, אז חילוני מסתכל על זה ואומר, למה לי לחזור בתשובה כדי שישימו לה את פרויקטור? אני שואל אותך שאלה.

אני שואל אותך. שמים על כולם פרויקטור, לא הכול מתפרסם. לא, אתה אמרת ששמים, לא, לא הכול מתפרסם.

אם מערכת המשפט פה הייתה דנה כל אחד מהגדולים כמו שצריך,

את מי היו מכבדים?

את מערכת המשפט, נכון?

נכון או לא?

אם את שומעת שלראש ממשלה יש תיקים כאלה וכאלה וכאלה תיקים וכאלה וכאלה,

ומורחים את זה ומורחים ומורחים ומורחים,

יש לך אמון וצדק במערכת המשפט?

לא.

אבל אם התורה לא מתביישת לפרסם שדוד עשה כך, ושלמה עשה כך, ומשה אמר כך, והוא עשה כך,

אז זה נותן יותר אמון בתורה או לא?

אבל זה לא, אני, קודם כול, בתורה זה נותן אמון?

כן. כי היא לא מסתירה, נכון?

כן. והיא דנה כל אחת כמו שצריך.

יפה.

עכשיו, זה מראה שאמות המידה,

שהאדם הממוצע חושב שהכול הולך ככה חפיף דליל,

מראים לו שזה לא כך,

והעסק רציני,

ומדקדקים עם כל אחד פי משהו.

אז מה את רוצה עכשיו?

שמה?

דוגמה, הנביאים שאמורים להחזיר את כל העם בתשובה, והם הגדולים בעם מבחינת טורנית, ואם הם חטאו בפיהם?

לא. בגלל, ואם הם חטאו בפיהם?

ואם אמר הנביא, עם טמא שפתיים,

אז הקדוש-ברוך-הוא מחליט. מה, אתה אומר על העם שהוא טמא שפתיים?

שם לו כחלת בפה.

מה?

אז התנ״ך מדגיש את הסבל של הכי גדולים בשביל האבות. לא סבל, הוא מראה שאדם צריך לשמור על עצמו גם אם הוא ברמה הגבוהה ביותר.

אין מערוף, אין הנחות.

התורה אומרת שכל אחד צריך להיות כמו שצריך להיות,

ואין הגנה.

אין דבר כזה כמו היום שופטים שאי-אפשר לשפוט אותם.

אין דבר כזה.

כולם עומדים למשפט וכולם נידונים שווה בשווה.

אוקיי. ואם עכשיו תיקח, לדוגמה, את רבי עקיבא,

שאומרים שהשם העיד עליו כיותר גדול ממשה רבנו, נו.

ואתה, סרקו את סרו, אבל 40 שנה הוא היה, זהו, אבל אתה אמרת שברגע שחוזרים בתשובה הכול נמחל.

אבל יש דברים שאדם עשה בימי חייו שצריכים גם תיקון.

אבל אמרת שברגע שהוא חוזר בתשובה זה נמחל. אבל יש דברים שתיקון, חילול השם זה בעיה.

חילול השם זה סוג עבירה שהבעלתי, אז לא הכול נמחל ברגע שאתה חוזר בתשובה.

אז תלוי אם עושים את ארבע הדרכים, אם עושים את הדרכים שרבנו יונה אומר, ואמרתי באחת הקלטות.

אז גם זה לא יצטרכו לעשות.

אבל מכל מקום, 40 שנה שהוא אמר, מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו נשיכת חמור.

בכל מקום זה לא דבר קל.

ובסוף מה הוא אמר? את השם אלוקיך טירה,

לרבות תלמידי חכמים.

בסוף הוא הודה ששווה

יראת שמים מהקדוש-ברוך-הוא ליראה מהחכמים.

אבל מה לעשות,

גם תרח אבי אברהם חזר בתשובה,

אבל התשובה שלו לא הייתה מספקת לעומת גודל החילול השם שהוא עשה שהפיץ עבודה זרה.

לכן הוא התגלגל, ובא כי איוב,

אז איך אנחנו יודעים מה הגלגול הקודם שלנו?

עכשיו, רבי עקיבא לא התחיל רק ב-40 השנה האלה, הוא היה גלגול של זמרי בן סלו,

ולפני כן של שכם בן חמור.

אז אם תשמעי קלטת שלי, תנסו, תטעמו,

תדעי את כל המערכת, איך היה אצלו המשפט.

אז ממנה הדברים הם לא פשוטים.

אבל אנחנו לא משווקים גם.

השתמשת בלשון לשווק, התורה לא משווקת את עצמה.

התורה היא תורת אמת, אומרת מה האמת, וזה מה שצריך לדעת.

בהצלחה.

בבקשה.

כן?

מה?

עוד לא היה לי ערב עם רעש כזה.

אני פה. רגע.

כן?

כן?

לפני שאני שואל שנייה את השאלה שלי,

אני רוצה רגע להתייחס לבן-אדם שאמר שיש לו חברים,

והוא רואה אותם חילונים, חוטאים,

ובכל זאת יש להם הכול, נהנים וזה.

ואז אמרת שבגלל שהם,

איך שמעת בפסוק מטהילים, להשמידם,

אז פורעים מהם את החוב שלהם פה, את הזכויות שלהם כביכול,

ואז למעלה הם יגיעו לגיהנום, חס וחלילה.

אם הם לא ישובו בתשובה. כן. אני שואל אם זה לא, זה בעצם לא פייר. נכון. נכון שהם חילונים, אבל כאילו עשו זכויות, עשו, יש להם גם זכויות, נכון. צריכים להגיע ל... נכון.

אתה אומר להם שהם פורעים את הזכויות שלהם פה. נכון.

שאל את החילונים,

אתה רוצה שכר פה או בעולם הבא? הוא לא מודע, הוא חילוני, הוא לא מודע לזה. אני אשם. איפה אתה רוצה שכר?

איפה אתה רוצה שכר?

שואלים אותו, איפה אתה רוצה?

הוא אומר, פה, אכול ושתו,

כי מחר נמות, אני רוצה פה לעשות חיים.

אבל מלכתחילה אומרים, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבאה, אומרים, מי אמר שלא? יש להם. אז למה פורעים ממנו את הזכויות שלו פה? תשמרו אותם לעולם הבא. בוא תיקח,

אתה משאיר את הזכויות, לוקח את העבירות, אז מה אתה רוצה? הבנתי.

רגע, ועכשיו יש לי שאלה שלי. אני חושב שכל מי ששואל, כאילו,

מתכוון לאותה שאלה בעצם.

אני למשל משל משלמד בישיבה תיכונית.

אני לומד גמרא, אני לומד הרמב״ם, אני יודע דברים,

אני יודע למה, איך יש מציאות אלוקים, אני יודע,

לא מת.

הבעיה היא שאני משתגע איך אני,

עם ראש השיבה שלי, אלי עדי, אני לא אוכל להיכנס למועדון,

למה אני מפחד ממנו.

איך אחרי שאני יודע על בורא עולם, הכול,

כן? איך אחרי כל זה אני לא, כאילו, יש לי פחד ממנו, אבל עובדה שאני מעז להיכנס למועדון, למרות שאני יודע שהוא רואה אותי, כי אני לא מפחד ממנו, ואני יודע מה זה בורא עולם, ואני יודע מה זה אומר,

והכול הקדוש-ברוך-הוא, אבל עובדה שכאילו, אני משתגע איך אני מפחד. מה שחסר לך, קוראים לזה יראת שמים.

אין לך יראת שמים. אתה יכול להיות אדם דתי בלי יראת שמים. פירושו של דבר, אין לך יראה מהשם יתברך, כמו שאתה אומר.

עכשיו, אין לך יראת הרוממות

ואין לך יראת הפחד.

אתה לא רואה לנגד עיניך את השם שמסתכל עליך, כמו שאתה אומר בדיוק.

אם ראש הישיבה יהיה, אתה לא תעיז,

ואם אתה נשאר כביכול רק עם בורא עולם שמסתכל עליך, אתה לא רואה למעלה, כאילו אתה מסתכל על מה שלפניך.

לא, אני אומר, הנה, הוא רואה אותי.

יריאת שמים זה רק על-ידי לימוד מוסר.

אם אתה תלמד מוסר,

2. תתרחק מחברה לא טובה,

כזאת שהולכת לשם,

ותידבק בטובים,

זה עניין של גיל.

טיק-טק אתה יוצא מזה.

קשה, קשה בהתחלה, אבל אתה יוצא מזה.

אבל אם לא תלמד מוסר כל יום, לפחות חצי שעה,

קשה מאוד להגיע בגיל שלך למה שאתה רוצה,

אלא אם כן זו נטייה טבעית,

או מהבית, או שבאמת בן-אדם,

אין לו את השגעון האנושי. זה מאוד מוסר, וזה ייתן לי רם הקדוש-ברוך-הוא. בוודאי.

אוקיי, הבנתי. אם אפשר, בבקשה, ברכה לרפואה

על אחי ציון בן מלכה, רפואת הנפש. ציון בן מלכה, רפואת הנפש והגוף מהרה.

אמן.

שלום, ערב טוב.

אני עוד לא הלכתי. רגע.

כן.

נו.

תן לה, תן לה, תן לה כבר יעצור. ערב טוב, כן.

נו.

יש לי בקשה, אני רק מבקש ברכה.

אני עברתי איזה אירוע בלב בימים רחבים.

פרץ

בן אסתר זל.

פרץ בן אסתר, רפואה שלמה מהירה, תלמד כל יום שעה תורה.

תן לה.

יש לי לעשות ב-22. תצליח, בעזרת השם.

לא לעשות.

לא אמרתי, תצליח. תודה. תן לה.

צמינה.

כן.

שלום.

שלום. ערב טוב. ערב טוב. כבוד הרב.

יש לי הרבה בעיות בבית.

כן.

קודם כול אני עברתי את החיים שלי על ילדי איסורים.

כן.

עכשיו, אחד עם זה, אני הייתי חולה,

ויש לי בן

בגיל 22 שהוא סובל ממחלה קשה.

יש לי הרבה בעיות בחיים.

את רוצה, בעזרת השם, שיהיה פחות?

בעזרת השם, כן. את מוכנה לכסות את הראש שלך?

כן.

מוכנה? כן.

בעזרת השם.

תביאי לי כיסוי ראש.

תביאי לי כיסוי ראש.

אני רוצה ברכה לאנשי פה.

רגע.

כן, אני אתן לך. בבקשה.

אפשר כיסוי ראש אולי?

מה? כיסוי ראש. כן, הנה. לא, השני.

היא רוצה השני. תן לה השני.

טוב.

טוב. טוב, אל תקני.

20 שקל, לא נורא. בסדר.

מה השם שלך ושם האמא?

רימה בת-שמחה.

רימה בת-שמחה. רימה בת-שמחה. כן. רפואה שלמה בתוך שלחון העם הישראלי. כן, כן. יש לי חולה מאוד.

והבן שלך,

חולה מאוד.

שם?

הוא רוני בן דוד.

רוני בן דוד, רפואה שלמה מהירה.

אמן, אמן. תודה.

זהו. עכשיו, עכשיו ברכות. אותו רב. אם אפשר, בבקשה.

חודש עם אני מחכה.

קודם, תודה רבה, אתה החזרת הרבה עולם זה, והרבי ברכה יש לך.

קודם, עם שלושה ילדים שלי, וחתן שלי, וילד אחד, אפילו יום אחד,

לא מדליק עם שישי-שבת, מי ילדים קטנים עד כדו.

בנים שלי חזרו בתשובת זכותך, ובת שלי גם.

אבל יש לי שאלה, בבקשה.

בת שלי נורא סובלת.

אפילו היא שומרת, היא דתייה.

ומחלות יש לי. כל הזמן אני בטול.

מה השם? כל הזמן. מלכה. מאלי שם שלה היה, עכשיו מלכה, בת טוניה.

מלכה, מאלי, בת טוניה. רפואה שלמה מהירה-מהירה. אמן. יש לי שניים בנים,

עדיין לא מצליחים, הם בסדר, הכול. בחורות לא חזר,

אבל הם רוצים נשות בחורותיהן של כמו, שם, שם. שם. שמואל בן טוניה.

שמואל בן טוניה. אברהם בן טוניה. אברהם בן טוניה. מלכה, בת טוניה. מלכה, בת טוניה. ושילן וזוגיות. יזכו לזיווג הגון מהירה. אמן. ואני רוצה בריאות,

טוניה בת. בריאות שלמה, טוניה, בת.

מרו.

מרו.

וכל עם ישראל,

לכל הערים, כולם יחזרו, אמן.

כבוד הרב,

שם, שם, שם.

אוריה.

אוריה. בת סופה.

רפואה שלמה מהרה. אמן.

כבוד הרב,

אני בחורה בת 24 שבעזרת השם עוד מעט מתגרשת, ללא ילדים,

אבל לבית-כנסת, עדיין אני הולכת עם כיסוי ראש,

ורציתי לזכות בכיסוי ראש משלך לבית-כנסת, שהיה לי את הזכות,

וגם רציתי להגיד, רגע, ותלכי בצניעות אבל.

אני כבר יותר טובה ממה שהייתי אי-פעם. זה יופי, אבל עוד.

בעזרת השם, אני גם מקווה לחזור לגמרי בתשובה ולמצוא גם חתן דתי. זה הכי טוב. נו, איפה?

רגע, כבוד הרב,

רציתי גם להגיד,

אם הספר שדיבר מקודם עוד נמצא פה,

ואם הוא רוצה לחזור בתשובה ולהיות ספר גברים, אז גם אני רוצה, אני ספרית, להיות ספרית נשים.

כך הוא גם יעשה מצווה לי, שייתן לי תודה.

הספר נראה לי שהלך כבר. ורציתי, אם אפשר, רק שתברך את אחי שהוא בצבא,

שיחסור בבריאות שלמה. שם?

ניב בלאושטיין, בן מרגלית.

ניב בן מרגלית ישוב מהרה, בריא ושלם.

כבוד הרב.

כן.

השם יברך את כל הקהל הקדוש הזה בכל הברכות. אמן.

דוד אשר בן יבון,

בריאות והצלחה, משום נזק.

ואין הנה את חיה בת אישה, רפואה שלמה מהרה,

בריאות ואריכות ימים. איפה ההוראות קבע, אש נברך?

אין.

תביא.

השם יברך את אלה שתרמו בהוראות קבע, אם עלי השם משארות לבם לטובה.

שלום, יששכר, בן ימימה, רפואה שלמה והצלחה.

יוסף בן,

יוסף בן, אורלי יחזור בתשובה שלמה.

ישיין, בן רותי, רפואה שלמה.

תודה. ציון בן-נעמי, אופיר בן-שרה, ענת בת ירדנה, רפואה שלמה והצלחה. דוד שאול בן-חנה, בריאות והצלחה.

הנה, כיסוי ראש, מי רצתה? איפה היא? לא, לא, איפה?

איפה האישה של הכיסוי-ראש?

יואב, יואב, יואב.

איפה זאת שאמרה?

תהיה לשון בתשובה שלמה מהירה. תורי את העגלים, תורי, תורי. עכשיו, תורי.

בן זכר יהיה לכבוד הרב. בן זכר מהירה.

הרב יברך את מי שהבאת הערב והוא מגיע לכפר מוז. נו, נארגן הערב, משה. בן נחמה. בן נחמה יזכה לכל טובה וברכה והצלחה ומעשי הדת.

הבן, הבן זכר, הבן. והבן?

עידן חיים בן מלכה. מלכה. רפואה והצלחה וכל טוב.

תודה רבה.

כבוד הרב, רגע, כבוד הרב.

הלל בן אסתר, רפואה שלמה. משה בן חווה. משה בן חווה. רפואה שלמה.

לאה בן מרים, רפואה שלמה.

אליה בן רחל, רפואה שלמה.

השם יברך את כל הפתקאות שנמצאות פה וימלא כל משארות לבם לטובה.

לא, לא. תודה.

לא יכול עכשיו.

הצלחה ובריאות.

תודה רבה.