בית שאן - שידור חוזר מההרצאה:בית שאן 04-07-07

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת, חמש דקות וחמשכחים.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

חג שתיים, ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח.

והשם עלינו ברחמם ירוויח.

בפרשת השבוע למדנו כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו,

הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

מה זה הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב?

ומה זה שאמר בלעם כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו?

למה כבודכם יושבים על המדרגות שוב בתוך הכיסאות?

יותר מכובד.

על הכיסאות פנה המשענה.

מובא בחכמים, זיכרונם לברכה,

כי מראש צורים אראנו אלו האבות הקדושים

ומגבעות אשורנו אלו האימהות.

ברש״י מפרש יותר

כי מראש צורים אראנו.

אני מסתכל בראשית ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו

על-ידי אבות ואימהות.

עד כאן לשונו של רש״י הקדוש.

ובילקוט כתוב,

הן עם לבדד ישכון מובדלים הן מן עובדי אלילים

בכל דבר,

בלבושיהן,

במאכלן,

בגופיהן ובפתחיהן.

הנה מובא ברמב״ם,

בהלקוט דעות, פרק ו',

האדם מדיני בטבע,

והוא מושפע מחברה ומסביבה.

זאת אומרת,

כל אדם,

כשנברא,

הוא נזקק לחברה,

הוא נקרא מדיני.

הוא לא יכול להיות לבד,

הוא יכול להשתגע אם הוא יהיה לבד.

אם לא ישמעו אותו הוא לא ידבר, לא יסביר.

הוא יכול להשתגע, הבדידות תהרוג אותו.

האדם נברא מדיני,

והוא מושפע מחברה ומסביבה.

זאת אומרת, האדם הוא בבחינת קוף

שמחכה אדם,

ולכן שמחתו לא שמחה,

עצבותו לא עצבות.

הוא מתנהל על-ידי האחרים,

והוא בעצמו מה הוא?

קשה לדעת.

הוא בעצמו כלום.

זאת אומרת,

מעטים ובודדים הם בני-האדם שחיים בזכות ההכרה האמיתית שלהם בלבד

ואינם מושפעים כהוא-זה משאר בני-האדם.

קשה למצוא בני-אדם כאלה.

רוב בני-האדם רוצים להיות נוחים

בעיני הבריות.

חשוב להם מה אומרים עליהם,

חשוב להם מה חושבים עליהם,

הם תלויים בדעת אחרים.

האבות הקדושים לא היו כך.

לכן התפעל בלעם הרשע מעם ישראל ואמר, הן עם לבדד ישכון.

מובדלים הם מאומות העולם בכל דבר,

בלבושיהם.

היהודים לובשים בגדים ששייכים ליהודים,

לא היום, לצערנו.

אני רואה פה כל הצבעים, כל הצהונות, כל הזה.

פעם היה לבוש יהודי,

יהודי היה ניכר בלבושו בכל העולם כולו.

זאת אומרת,

אם הייתם רואים אנשים לפני 1,000, 2,000, 3,000 שנה,

הם נראו כמו שאני נראה עכשיו.

זקן, פיות,

כובע, לבושים כולם,

סמכותו.

לא מכנסיים, זה מאירופה בא.

ככה היה נראה העולם, העולם היהודי ניכר.

אלה פעוד נקראים סימנים.

סימונים, אצל התימנים קוראים לזה סימונים.

זה היה הסימן המבדיל בין גוי לבין יהודי, כי גם גוי גדל זקן.

אבל הסימונים היו מבדילים בין יהודי לזה. גם בלבוש היה הבדל.

אבל אחד מהדברים זה לבוש. המאכל, אנחנו אוכלים כשר,

אנחנו לא אוכלים כל דבר, הם אוכלים חיות ונבלות וטרפות והכול.

אנחנו מובדלים מן הגויים והאכילה, אצלנו יש מירה, שיש שעות, בשר וחלב,

יש מעשרות, יש תרומות.

המאכל שלנו לא דומה למאכל שלהם.

וגם בגופיהם אנחנו נראים אחרת,

מצד זקן, פאות וכו'.

וכדברי הפסוק, שפזורה ישראל.

מדרשת תנחומה אומר, גדולה כבשה העומדת בין 70 זאבים.

עם ישראל,

בין 70 אומות העולם,

גדולה כבשה שעומדת בין 70 זאבים. איך כבשה יכולה להתקיים בין 70 זאבים?

שונה לחלוטין מהזאבים. הזאבים טורפים,

הכבשה נרדפת, עם ישראל נרדף כל ימי חייו.

ואיך היא יכולה להתקיים בכלל אלפי שנים? כבשה בתוך 70 זאבים.

אומר התנחומה, גדולה כבשה

העומדת בין 70 זאבים, גדול הרועה שמצילה.

הקדוש-ברוך-הוא שמציל את עם ישראל

במשך כל הדורות, והם מחזיקים מעמד באיכות חייהם, המשונה מכל אומות העולם בכל דבר.

זה גם מה שיוצר שנאה אצל הגויים, שאנחנו שונים ומשונים מהם.

אבל היו טיפשים במשך כל ההיסטוריה, שחשבו שהם יעשו

ככה בלנס בינינו לבין הגויים,

ויעצו שאם אנחנו נתקרב לאומות העולם, לדעותיהן, נתלבש כמוהן, נאכל כמוהן, נהיה חברים שלהן, וכו' וכו',

אז יכול להיות שלא תהיה להם שנאה אלינו.

אבל זה לא עזר, זה קרב שואות, להביא שואות עלינו, בדיוק הפוך.

הקדוש-ברוך-הוא עשה חסד עם עם ישראל שהיו במצרים,

שנתן בלב המצרים לשנוא עמו.

נתן בלבם לשנוא עמו.

למה? כי אם היו מתקרבים אליהם יותר מדי,

היו נטמעים ומתבוללים, ולא היה נשאר מעם ישראל שום דבר.

מכל מקום, עם ישראל מחזיק מעמד באיכות חייו המשונה מכל אומות העולם בכל דבר, ולא מתערבים ולא מתבוללים בהם.

היום, לצערנו הרב, מי שעזב את התורה מתרחק עד כדי כך

שיש אפילו נישואים בין אויבים לבין יהודים,

ובדרך כלל זה יהודיות,

שנישאות, רחמנא לרצלן, לאויבי ישראל ממש.

וכן, אמרו חכמים זיכרונם לך, למה נמשלו ישראל לזית?

לומר לך,

מה שמן אינו מתערב,

כך ישראל אינם מתערבים עם עובדי כוכבים ומזלות,

עם הגויים.

כששמים שמן בכל משקה,

הוא עולה וצף למעלה. לכן נמשלו ישראל,

נמשלו ישראל לזית,

שהוא לא מתערב עם שאר משכין, ותמיד הוא צף מעליהם.

כך ישראל.

עם לבדד ישכון עומד איתן בהכרתו, בבורא עולם ובתורתו,

ומתגבר על 70 הזאבים שרוצים לטורפו,

והשאלה היא מאיפה לקח העם הזה את הכוח

לעמוד מול 70 הזאבים,

השכלה אחרת, דעות אחרות וכו' וכו'. מאיפה לקח העם הזה את הכוח הזה?

על זה ענה בלעם.

בלעם, שהיה נביא של אומות העולם,

אמר, כי מראש צורים הראינו.

זאת אומרת, אלה האבות. אני רואה שהכול מתחיל אצל הצורים, הסלעים החזקים, האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב.

ומגבעות אשורנו, ואני רואה את זה אצל הגבעות, אצל האימהות,

שרה, רבקה, רחל ולאה.

אמר בלעם, אני מסתכל בתחילת שורשיהם,

ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כהרים וגבעות הללו על-ידי אבות ואימהות.

אם השורש טוב,

הוא משפיע ומנביע חיים אפילו עד הקצה.

יש אילנות גבוהים מאוד,

עשרות מטרים.

אם השורש טוב,

מגיע עד למעלה, עד לעלים, למעלה, למעלה, למעלה, חיות.

אם השורש לא טוב, מתחיל לבול נשירה,

באמת.

הפירוש לפירושו, עם ישראל ירש את הכוח של עם לבדד ישכון מהאבות הקדושים,

שהרי על אברהם אבינו כתוב, אברהם העברי,

וחכמים בספרונם לברכה במדרש אומרים, כל העולם מעבר אחד והוא מעבר האחר.

אתם מתארים לכם דבר כזה? בן-אדם עומד לבד בעולם, עולם שלם מלא, מיליארדים בני-אדם.

הוא עומד מול כולם, אומר לכולם, אתם טועים,

אתם עובדים עבודה זרה,

והוא לבד, לא שהוא חי לבדו,

ומה אכפת לי מכולם, הוא חי באיזה בקתה, אף אחד לא יודע, וחי את חייו. לא.

הוא יוצא ומתריס ואומר ודורש ומהפך את לבותיהם של בני-האדם, ויקרא בשם השם, בכל מקום הוא הולך וקורא בשם השם.

הוא אומר, אתם טועים,

זה לא הדרך.

יש אלוקים חיים שהוא מנהיג לכל הברואים.

עברי עומד בעבר אחד, וכל העולם בעבר השני.

זה אברהם אבינו.

אבא שלו,

היה גם בעבר השני, טרח,

עובד עבודה זרה,

והוא עומד כחומה בצורה איתן על אמונתו בשם,

ולא התערב ולא התבולל בהם.

ואדרבה, גבר על כולם ולימד את העולם שיש בורא לעולם,

קונה שמים וארץ.

ובזה כבש את העולם, עד שהעולם הכיר בו ובמעלתו,

ואמרו עליו,

נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

זאת אומרת, אברהם אבינו הגיע להכרה עולמית,

יום-יום-יום-יום-יום-יום השפיע על העולם והפך אותו.

בלי תקשורת אוהדת,

בלי עיתונים, בלי קלטות, בלי וידאו, בלי DVD, בלי MP3.

אדם בודד,

יום-יום-יום-יום השקיע הרבה כסף,

הרבה כסף.

היה פותח אשל,

אשל, אכילה, שתייה, לינה,

בתי-מלון,

בתי-הארחה,

מחלק אוכל, נותן לאנשים, כל עובר ושב,

אבל אומר לו, תברך למי שהמזון שלו,

לקדוש-ברוך-הוא.

וככה לאט-לאט היה מביא להם

הכרה באלוקים,

בשנת העולם.

ומה אנחנו חייבים לומר? חייב אדם לומר,

מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי,

אברהם, יצחק ויעקב?

זאת אומרת, אפילו בלעם הראשון, ששנא מאוד את ישראל ונזכר

לקלל את עם ישראל,

יצא בהתפעלות גדולה, רוצה לקלל ויצא מברך.

הן, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

היום, לצערנו, כל המדיניות של המדינה זה רק התחשבות באומות העולם מה אומרים,

ולא מה הציבור אומר.

מה היהודים אומרים, מה התושבים אומרים, מה האזרחים אומרים,

לא שומעים, לא מעניין.

מה אומרים באמריקה, באירופה, זה מה שחשוב.

בדיוק ההפך

ממה שהתורה אמרה ומה שבלעם אמר בפיו, שהיה הנביא של אומות העולם.

הן, עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

מובא בגמרא,

ישראל שנזדמן לו גוי בדרך.

אם שאלו הגוי להיכן הולך,

ירחיב לו את הדרך.

נגיד, אתם רוצים עכשיו,

פה מבית-שאן,

להגיע עד לתענכים,

אז שואל אותך גוי, ויזדמן לך גם כן, שואל עד לאיפה אתה רוצה להגיע, אל תגיד לו עד לתענך,

תגיד לו עד תל-אביב.

ירחיב לו הדרך,

כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע,

כמו שאמר לו, עד אשר אבוא אל אדוני, שעירה.

יש זמן, אני הולך בדרך, אני אגיע אליך, אל תדאג.

המדרש מביא,

ביקש עשיו ללוותו ולא קיבל עליו.

יעקב אבינו,

אחיו של עשיו,

ויתר על הליווי של עשיו

ולא קיבל ממנו.

רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא,

אחד מהתנאים הקדושים,

כשהיה הולך

למלכות רומי,

לפני שהיה מגיע לשם, היה מסתכל בפרשה של יעקב ועשיו,

ולא היה לוקח אתו גוי ללוותו בדרך.

פעם אחת

לא הסתכל בפרשה, לפני שהוא יצא לרומי,

ולקח עמו כמה גויים רומאים,

ולא הגיע לעכו

עד שמכר את הסוס שלו.

זאת אומרת, הבינו חכמים, זיכרונם לברכה,

שכל עניין הפגישה של יעקב ועשיו

זה בעניין אב ללמד אותנו איך להתנהג לדורות.

כל המשנה, ידוע לתחתונה.

זה כלל.

כל המשנה, ידוע לתחתונה. אבותינו עשו כך, אנחנו צריכים לעשות כאבותינו.

שאל אביך ויגד לך, זקניך ויאמרו לך, תתבונן מה עשו הראשונים, דורות ראשונים, אל תשנה מהם. למה אלה הלכו בדרך והצליחו?

אז תלך על הדרך של ההצלחה שלהם.

אל תחדש חידושים ואל תמצא פטנטים. לך בדיוק בדרך כמו שהלכו אבותינו. צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך

על משכנות הרועים.

זאת אומרת, כל המשנה, ידוע לתחתונה.

והם למדו, חכמים, זיכרונם לברכה,

ממעשי יעקב ועשו לדורות,

להתרחק ככל האפשר מחברת הגויים ולא לקבל מהם אפילו טובות,

כמו שכתוב, טובתם של רשעים רעה היא אצל הצדיקים.

מה שטוב אצל רשעים,

רע אצל צדיקים.

לכן, כשפגש בגוי בדרך,

תמיד ייתן לו לחשוב שמחוז חפצו רחוק יותר ממה שהוא באמת,

כדי שאם ירצה הגוי להתנפל עליו,

יחשוב שיש לו עוד זמן,

ובינתיים ישתמט היהודי.

למה לא תגיד לו עד תענך אני הולך

ותגיד לו עד תל-אביב?

כי אם הוא יודע עד תענך יש לו קצת זמן בשביל לחטוף לך את העניין וללכת.

עכשיו אני נוסע בדרך,

ואחד הידידים שלי שנוסעתי אומר, שאחד מהאנשים בבני-ברק,

היום זה קרה,

אדם עשיר מאוד, יש לו הרבה כסף, הרבה מאוד כסף,

פשט את החולצה שלו במקום עבודתו בעסק שלו, פשט את החולצה שלו, והייתה לו שם חבילה שלמה גדולה, מלאה כסף גדול, גדול, גדול,

והרבה צ'קים גדולים גדולים גדולים,

עם סכומים גדולים גדולים גדולים,

והוא הזיע, שם אותה ככה.

היה שם גוי ערבי,

בשנייה אחת

לקח את החולצה וברח,

רדף אחריו ולא תפס אותו.

זה לא התלווה לו בדרך, זה היה אצלו בעסק.

אז חכמים מלמדים אותנו, תשים לב,

אל תיקח אותך, ואם אתה לוקח, אם בדרך הזדמנתם ביחד לאיזושהי סיטואציה,

תגיד לו, אני עד תל-אביב. אז עכשיו יש לו זמן, בינתיים תגיע לטענה ותגיד לו, אוי, שכחתי אם צריך לרדת פה, תרד,

הרווחת, אם לא, תמכור את הסוס גם.

מהמדרש רואים, קבלה הייתה בידם שזו פרשת גלות.

לכן כשהיה בה ברומא בחצר מלכי אדום על עסקי ציבור, רבנו הקדוש היה מסתכל בפרשה הזאת ללכת אחרי עצת הזקן,

החכם יעקב אבינו,

כי ממנו יראו הדורות וכן יעשו,

ולא היה מקבל חברת אנשי רומי ללוותו,

שאין מקרבין אלא להנאת עצמן ומפקירין ממונו של אדם.

גוי לא מקרב יהודי אלא להנאת עצמו,

אם יש לו אינטרס בזה.

הידידים הכי גדולים שלנו, במירכאות, זה האמריקנים,

אבל לא מזמן בוש בעצמו אמר

שבאינטרס העומד בין ישראל לבין האמריקנים, האינטרס האמריקני קודם ועדיף.

לכן הוא אמר שאם תהיה סיטואציה של מלחמה לא בטוח שאמריקה תוכל לסייע לישראל בכל מצב,

כיוון שהם צריכים את העולם הערבי לנפט,

ואין להם פתרונות חלופיים כרגע,

אז לכן האינטרס האמריקני הוא לא לסגור את הדלת בפני הערבים שדורשים מישראל להתפנות מכל השטחים הכבושים פלוס.

אז לכן אנחנו נראים ככה,

ולכן גם בלבנון סיימנו ככה,

משום שקונדוליסה החליטה שזה מספיק עד כאן לחזור אחורה.

זאת אומרת, אם לא היינו

הולכים בעצת היום של היועצים שקונים אותם בכסף,

בכסף

יש יועצים היום בכסף, אין ראשי ממשלה,

יש יועצים בכסף.

אם לא היינו שומעים להם, היינו שומעים לעצת

אבותינו הקדושים ששיבח אותם בלעם.

אין עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, כי יש לנו רועה, רועה גדול הרועה,

שמציל כבשה כבר אלפי שנים, מבין 70 זאבים.

אם היינו שומעים,

לא היינו במצב הזה.

לא היו טילים כל היום בצפון, בדרום, לא היה.

לא היו עושים לנו יו-יו ככה.

אבל מה לעשות, אין עמוד שדרה,

אין מנהיגים שומרי תורה ומצוות עם ביטחון באלוקים. יש להם ביטחון בצה״ל,

ושר הביטחון המתחלף כל שבוע.

זה הביטחון.

אז מה אתה רוצה?

ושר הביטחון גם כן אין לו ביטחון,

כי יש ועדת וינוגרד.

אם הוא יעשה טעות כבר, כמו שעשה שר הביטחון הקודם, מר פרץ,

זה שהסתכל במשקפת

הסגורה וראה את כל כוחותינו,

הוא שיבח,

הוא לא רואה כלום, הוא משבח,

יעני הוא רואה.

אז אם זה מה שאנחנו נראים, אז מה, מה, מה,

זה ביטחון.

אם רצוננו לשמור על מקוריות היהדות,

שתהיה בלי שום השפעות זרות,

עלינו ללמוד היטב פרשה זו של ניקיון כפיים.

כמה נזהר יעקב אבינו שלא לקחת שום הנאה מרשעים כדי לא לתת להם אחיזה בו. אתם שומעים?

אם נותנים לרשע אפשרות לעשות טובה,

יש לו אחיזה ותפיסה באותו אדם

שהוא היטיב לו.

הוא יונק מזה, הוא מרוויח מזה,

וזה מחליש את הבן-אדם שקיבל את הטובה.

אמרו במדרש על הפסוק,

כי מיששת את כל כלאי,

מה מצאת מכל כלי ביתך?

לבן רודף

אחרי יעקב אבינו,

כשהוא עזב אצלו עם בנותיו,

והוא אומר ליעקב, למה גנבת את אלוהי?

שמעתם דבר כזה?

גנבו לו את אלוהים, לא את הכסף.

אלוהים של לבן לא יודע לשמור על עצמו.

גנבו אותו.

הוא אומר לו, למה גנבת אותו?

איך יכול להיות אלוהים שגונבים אותו?

אבל זה לבן.

אז אומר לו יעקב אבינו,

אחרי שהוא מחפש בכל החפצים,

כי מיששת את כל כלאי,

מה מצאת מכל כלי ביתך?

אמר רבי סימון,

בנוהג שבעולם, חתן שהודר אצל חמיב,

אפשר לו שלא ליהנות אפילו כלי אחד, אפילו סכין אחד?

אדם חי שנים רבות,

20 שנה

אצל חמיב. יכול להיות שבתוך כלאיו לא בטעות יהיה איזה סיכה, איזה סכין, איזה משהו?

איך יכול להיות? הרי הוא כל הזמן אצלו, מתערבבים הכלים והכול.

אפשר שיהיה בלי?

אבל פה אומר לו יעקב, הנה, מיששת את כל כלאי,

אפילו מחט לא מצאת.

למה? כי יעקב אבינו הקפיד 20 שנה לא ליהנות

מדבר אחד של לבן.

יעקב גר 20 שנה במחיצתו,

ועמד על המשמל לא לקבל שום הנאה,

שום טובת הנאה,

בגלל שהוא חשש שהמחט יקבל.

מלבן עלול לנקוב את בני מעיהם של כלל ישראל חלילה. אתם שומעים איזה אבות קדושים היו לנו?

כתוב מעשה אבות סימן לבנים.

מה שעברו אבותינו הקדושים אמרם יצחק יעקב זה היה סימן לבנים לדורות מה יהיה איתנו.

וידע יעקב

אם הוא ישתמש אפילו במחת אחת

של לבן זה כבר ישפיע על כל הדורות שלנו עד סוף הדורות

כאילו זה יבקע את בני מעיהם של כלל ישראל.

וזו חריגה ממנהגו של עולם שחתן לא ייהנה מבית חמיו.

אבל היחס בין ישראל לבין העמים הוא יחס מיוחד ודורש הנהגה מיוחדת.

אתם יודעים, בהבדלה הרבה מכם אומרים

דבר שאולי לא שמו לב אליו.

המבדיל בין קודש לחול

הוא בין אור לחושך

ובין ישראל לעמים.

כשם שיש הבדל

בין אור לחושך,

כך יש הבדל בין ישראל לעמים.

מה פירוש?

בין אור לחושך תמיד יש זמן קבוע, לא משתנה.

מה זה בין הערביים?

13.5 דקות.

לא משתנה תמיד הזמן. בין קיץ ובין חורף, למרות שבין הקיץ לחורף

אורך היום משתנה.

הבין ערביים?

תמיד זה זמן קבוע.

המבדיל בין קודש לחול,

שזה הבדל מהותי ומצד לצד,

ובין אור לחושך, שזה זמן קבוע,

ובין ישראל לעמים,

חייב להיות הבדל קבוע.

אסור לנו להתקרב יותר מדי, וצריך לשמור את התחומים.

אבל אם מתקרבים צד אחד לשני יותר,

זה רק מביא צרות, מלחמות וייסורים.

זאת אומרת,

הגויים נמשלו למים, המים מזדונים.

בישראל הם נמשלו לאש, אש דת למו.

אש ומים זה שני הפכים.

לא יכולים לדור במחיצה אחת. אם האש חזקה,

היא מאדה את המים.

אם המים רבים, הם מכבים את האש.

מתי יכולים אש ומים להיות ביחד?

אש ומים, אם יש מחיצה ביניהם.

לדוגמה,

יש סיר על הגז,

סיר,

בפנים יש מים.

למטה יש אש?

האש והמים יכולים להיות מתי שיש מבדלת,

סיר.

האש תמיד תתרום למים.

האש מחממת,

האש מבשלת,

האש צובעת,

מרככת.

לאש יש מעלות.

המים, אין להם צבע מצד עצמם, לא קור ולא חום.

המים מקבלים את כל ההשפעות.

אבל האש יכולה לתרום.

עם ישראל שנמשלו לאש יכולים לתרום לגויים שנמשלו למים.

אור לגויים.

אש זה גם אור.

אבל כל זמן שיש מבדלת.

אבל אם מסירים את המבדלת,

המים מכבים את האש.

האש לא יכולה לתרום.

המים יכבאו אותה.

אם לא נשמור את המרחק וההבדל,

כמו שיש בין אור לחושך בין ישראל לעמים,

אז אנחנו הפוך, מתבוללים ונטמעים,

ולא ניכר מאתנו שום דבר.

אחרי שהצליח יעקב לפייס את עשיו,

היה נזהר מאוד למנוע את ההתקרבות ממנו.

כמו שאמרו, חכמים, לא מדובשיך ולא מעוקציך.

עם דבורים אל תתעסק.

לא מדובשיך, לא מהדבש שלך ולא מהעוקץ שלך.

לא מדובשיך

ולא מעוקציך,

משום שסכנה גדולה נשקפת לעם ישראל מטובתן של האומות

לא פחות מרעתן.

אתם שומעים? מטובתן יש סכנה גדולה לא פחות מרעתן.

מרעתן פחות. למה?

כי אנחנו יודעים להיזהר מהם.

אבל כשמרעיפים עלינו טובה,

ביום מן הימים הם יטבעו את השטר ויעלה לנו ביוקר רב.

אמרו במדרש,

למה נסמכה מיתת אהרן לפרשה של מלך אדום?

משום שעל שנתחברו לרשע הזה לעבור בארצו חסרו וחיסרו לאותו צדיק.

אהרן נפטר בגלל שביקשו לעבור באדום.

באדום אמר, לא תעבור בי.

מכאן לרמזורים שהם באדום,

לא תעבור בי.

באדום לא עוברים.

זו הלצה, כן?

ההתחברות הכי פעוטה עם הגויים היא סכנה לעם היהודי,

וכן יחיד המתחבר לרשע גורם רעה לעצמו.

כמו שאומר רבנו יונה,

וזה לשונו, אסור להתחבר אל הרשע בעסקי העולם,

שנאמר, והתחברך עם אחזיהו פרץ השם את מעשיך.

ואפילו לדבר מצווה אסור להתחבר לרשע,

ברבות דרכי מוות הנמצאים בחברת הרשעים.

כך הייתה דרכו של יעקב אבינו שלא לקבל ליווי מאנשי עשיו ולא מעשיו עצמו,

ולא שום תועלת מלבן,

משום שהבין את גודל הסכנה שבדבר.

למה הדבר דומה?

למה שדרשו חכמים מהפסוק,

מלך במשפט

יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה.

מה הפירוש?

אם דומה הדיין למלך שאינו צריך לכלום, יעמיד ארץ.

אם הדיין לא חי על חשבון הציבור והוא לא זקוק להם, אז הוא כמו מלך, שהמלך לא זקוק.

לציבור יש לו כסף משלו, הוא עומד בזכות עצמו.

אז הוא יכול להעמיד ארץ, הדיין הזה יכול להעמיד ארץ.

הוא לא יתכופף בפני אף אחד,

כי הוא לא תלוי באף אחד.

אבל אם הוא דומה לכהן שמחזר על הגרנות,

יהרסנה כהן,

הוא נהנה מהתרומות, מהמעשרות,

שהתורה ציוותה אותנו לתת לכהן.

אז אם זה כמו כהן שמחזר על הגרנות ובא לבקש את התבואה,

מה שמגיע לו,

אז הוא לא יוכל להעמיד במשפט ארץ והוא יהרוס אותה, כי הוא תלוי. אם הוא הציע על זה פסק לא טוב ועל זה פסק לא טוב, מחר יבוא ויבקש ממנו את התרומה, הוא לא ייתן לו.

אז מי שתלוי בגויים,

מי שתלוי בגויים ומקבל 3 מיליארד דולר,

אז כשהגויים אומרים לו, תיכנס ללבנון, אל תיכנס, תפציץ באיראן, אל תפציץ, תעשה ככה, אל תעשה, צא מעזה, תיכנס לעזה, חזור, תלך,

תלך, תחזור,

אז הדם שלו מסור בידם,

הם שילמו כסף,

והם קובעים את המדיניות, ומה לעשות.

אבל אם לא היית תלוי והיית בוטח בשם יתברך,

מי ששמר עלינו במשך 3,300 שנה מאז מתן תורה,

אז ודאי שלא היית נזקק לאף אחד. זה שיבח בלעם, הן עם לבדד,

אשכון ובגויים לא יתחשב גדולה הכבשה שנמצאת, עומדת בתוך 70 אומות.

גדול הרועה שמצילה.

אז מה אתה צריך?

כך, ישראל, צריכים להיות לגמרי בלתי תלויים בשום תועלת מן הגויים,

וכמו שאמר בלעם,

על העם היהודי להיות חטיבה אחת בעולם,

כמו שממליכים לקדוש-ברוך-הוא חטיבה אחת בעולם,

עיקרון זה מיסודות היהדות,

והרחיקה תורה בכמה הרחקות את עם סגולה מיתר האומות.

בחוקות הגויים לא תלכו.

יש לנו מצווה, ובחוקותיהם לא תלכו.

הרבה מצוות של הבדלה בינינו לבין הגויים.

לא להתערב בהם, לא תתחתן בהם.

וגזרו החכמים עוד גזירות,

שהיין שנגע בו, גוי, יהיה אסור.

גזרו יינם משום ביתם,

שאם יבוא לשתות,

יבוא אחר כך לחיתון.

היה מעשה כואב עם יהודי חרדי שהיו לו פועלים ערבים, והוא היה מכניס אותם הביתה,

והם היו באים אצלו ושותים אצלו ואוכלים אצלו,

ויום אחד אחד מהפועלים לקח את הבת שלו וברח לכפר והתחתן אתה.

החכמים אמרו,

לאסור יינם משום ביתם.

למה אחר כך יבואו להתחתן אלו באלו?

זאת אומרת,

עם ישראל צריך להיות מובדן מן הגויים, לא שאי-אפשר לדבר אתם, לא שאי-אפשר לעשות משא-ומתן.

לא על זה דיברנו.

אבל היותו מובדל בהשקפה,

במאכל, בהתנהגות, בהתייחסות,

במצוות,

אנחנו מובדלים.

בהבדיל אתכם מן העמים,

אמרו במדרש על הפסוק, גלתה יהודה,

גלתה יהודה מעוני, ככה כתוב במגילת איכה.

שואל המדרש, גויים אינם גולין?

כתוב, גלתה יהודה. יהודה רק גלתה, וגויים לא גולין?

אל אף-על-פי שגולין אין גלותן גלות,

למה? למה גוי שגולה

אחד גלה מיפן לסין,

או מסין לאמריקה? למה זה לא גלות?

אל אף-על-פי שהם גולין אין גלותן גלות.

גויים שאוכלים מפיתם ושותים מעיינם, אין גלותם גלות,

אבל ישראל שאין אוכלים מפיתם ואין שותים מעיינם, גלותם גלות.

זאת אומרת,

גוי עובר מדינה,

הוא אוכל הכול, בולע הכול, שותה הכול, אין לו שום הגבלה, הוא לא מרגיש גלות.

יהודי עכשיו יוצא לחו״ל,

נוסע למדינה,

צריך לקחת קונסרבים,

צריך לקחת זה, צריך לדאוג,

צריך לדאוג שיהיה לו יין, שלא ייגעו בו הגויים, צריך להיזהר מה לאכול, איפה לאכול.

גלות זה.

אתה יוצא ואתה נהיה מוגבל.

דבר נוסף,

הם הולכים באסקפתיות שלהם,

מעין גלותם גלות, הם הולכים בלבוש שלהם, אבל ישראל, כשהם הולכים מחפים גלותן גלות,

הרי עיקרון זה של פירוד העם היהודי מהגויים קיים אפילו בגלות, ולא עוד, אלא שהוא המחריף את הגזירה של הגלות,

שהיהודים גרים בין הגויים ובדלים מהם.

משום זה אין ישראל מתקבלים על האומות בגלות.

לכן הכניסו את היהודים תמיד לגטו.

הכניסו אותם, סגרו אותם במקום, הבדילו אותם. אם היהודי לא רצה להיבדל,

הגוי הבדיל אותו ועשה בו סימנים.

שם לו טלאי, שם לו זנב על הראש.

למה הולכים האשכנזים, אתם יודעים, עם הכובע העגול?

איך קוראים לזה, אתם יודעים?

שטריימל. שטריימל.

למה הולכים עם שטריימל? זה זנבות של שפנים, של שוענים.

למה הם הולכים עם זה?

כי הייתה גזירה באירופה לבזות היהודי שהוא יכול ללבוש כובע, אבל עם זנב.

אז מה הם עשו?

עשו 26 זנבות כמניין הוויה, שם השם, י' ו-ה' וו' ו-ה',

26 לתפארת, ועשו אתו גבוה,

והולכים אתו לכבוד שבש.

אבל הגוי תמיד רצה להבדיל את היהודי. אם היהודי לא נבדל, הוא רצה להבדיל אותו.

בוודאי שעל-פי מושכל ראשון,

אם היו יהודים משתווים עם הגויים, היה קל להם הסבל. ככה אנחנו חושבים, לפי מושכל ראשון.

כמה עמי הארץ באמת ביקשו פתרונות כאלה שיותפו לעם היהודי?

אבל מה כתוב אצל שלמה המלך במשלי? רמות לאוויל חוכמות.

אוויל חושב שהוא חכם,

אבל זה גדול עליו יותר מדי, והוא מביא רק נזק.

ולא השכילו לדעת שזה הגוף המביא את החורבן הכי גדול שמתקרבים לגויים. למה?

הגויים אומרים, ראית? השתלטו לנו על הבנקים.

זה נהיה שר, שר יהודי?

אתם יודעים איזה קמפיין גדול ואדיר יש עכשיו באמריקה נגד היהודים? הרי יש המון יהודים בקונגרס,

בסנאט, בממשל, הרבה יועצים יהודים יש שם.

אז יש קמפיין גדול של המוסלמים והאחרים, שונאי ישראל,

שאומרים שכל המדיניות של אמריקה זה יהודים.

יש שם מועמד יהודי עכשיו, סגן,

שאמור להיות,

אז היהודים לא כל כך רוצים שהוא יהיה, כי ברגע שהוא יהיה, יהיה חורבן גדול. למה?

יגידו שהיהודים מנהלים את העולם עכשיו.

זה הפרוטוקולים של זקני ציון, שהנאצים השתמשו בהם, אם משמעם זכרם,

להגיד שהיהודים שולטים בעולם,

שולטים בכלכלה, שולטים בבנקים, שולטים בזה.

אז כשאתה לא בסדר,

כשאתה קצת נמוך ואתה לא מסודר אצל הגויים, מה הם אומרים?

איחס, הדתיים האלה, היהודים האלה, איחס,

איחס.

וכשהם עולים וצומחים, אומרים, חיים על חשבוננו.

איך אמר מלך גרר על יצחק אבינו? כי עצמת ממנו מאוד, אתה מאתנו נהיית עשיר.

וכשיצחק עזב אותו והלך,

אז לא הייתה להם ברכה,

אז הוא בא וביקש,

עם כל שר צבאו, בתחינות מיצחק שיברך אותם.

אז הוא הבין שהפוך, הברכה באה אליהם

בגלל הצדיק שהיה אצלם.

אבל תמיד הגויים ישמרו על המרחק אם אנחנו לא נשמור.

לכן עלינו להסתכל בפרשת יעקב אבינו ללמוד התאפקות ולהבין שאין לחטוף את הערב לשעתו,

אם זה כסף,

אם זה כבוד,

לא לקחת מה שערב כרגע.

למה? כי השוחד יעבר את עיני השכל ויטמון רשת לרגליו.

אדם צריך לדעת שבשביל כל אנש נהנה מהעולם, עליו ניתן את הדין בסופו של דבר,

אם זה מוצדק או לא.

ולא יהיה כמו כפרי,

שנזדמן לפונדק והזמין מכל טוב, כמו כל העשירים שם,

ובסוף כאשר הגישו לו את החשבון לא היה לו מה לשלם, אז הפשיטו אותו מכל בגדיו.

אתה לא יכול להתנהל בעולם הזה כאילו אתה עשיר.

אדם כפרי, תפרן, נכנס לפונדק, רואה כולם אוכלים, מזמינים, מזמינים, מזמינים.

גם הוא מזמין.

מגיע לקופה, אמרו לו, תשלם, אין לו, פשיטו אותו, לקחו לו את הכול.

ככה בן-אדם. אתה רוצה לחיות כמו גוי פה? אתה לא יכול.

יהודי זה במסגרת החטא. אתה רוצה לחיות כמו גוי? אין בעיה. תאכל כמוהו, תשתה כמוהו,

אבל תגיע לקופה בסוף,

יפשיטו אותך, חבית-חבית תקבל.

למה? יהודי זה יהודי, מה לעשות? אנחנו בני-מלך, בני-מלכים, אנחנו בניו של הקדוש-ברוך-הוא.

הסבא, זיכרונו לברכה, היה נזהר מאוד מלקבל מתנות, ובייחוד להתרחק מכבוד,

משום שהרגיש זו מצודה הכי מסוכנת לצות את האדם ולאסור אותו בזיקי ברזל לזרם החיים השוטפים ולהפסיד את היכולת לנהג על-פי גזירת שכלו.

שגור היה על-פי שהביטחון מציל את האדם משטף החיים והכבוד דוחף אותו לתוך הזרם.

בארצות-הברית ראינו בחוש איך שכבר הוחלש השכל שם במידה כזאת,

עד שההנאה כלשהו דוחפת והודפת אותו כמו מוץ לפני רוח,

בלי שיוכל לעצור ולשקול בדעתו.

היות שהאדם הוא מדיני ומושפע מדעת הבריות, כמו שאמר הרמב״ם,

והאדם הוא תלוי בדעת הסביבה והחברה,

והוא לא חי את עצמו, מה שהוא צריך להיות על-פי מהותו,

על-פי ציווי התורה.

לכן, אם אין לו ביטחון בשם ומה שדוחף אותו זה ההתחשבות של החברה בו,

הכבוד או הממון, התאווה או החמדה,

אז זה כמו עלה נידף ברוח, פעמו כך, פעמו כך, פעמו כך, פעמו כך.

שמעתם פעם על אחד שקוראים לו גיידמק?

שמעתם עליו.

הוא הודיע שהוא קונה טיב טעם,

חזיר,

קונה את חברת החזיר. למה הוא קונה אותה?

בשביל לבטל את החזיר ולבטל חילול שבת.

אחרי יום הוא כבר חזר בו.

הוא אמר שהוא לא יכול לבטל,

הוא לא יכול זה,

אבל בגלל שהוא צריך לשלם קנס שלושים מיליון,

אז כדי לא להפסיד את השלושים מיליון סתם,

אז הוא קנה עשרה אחוז,

והיום הוא שותף בחזיר.

איך יכול להיות שבן-אדם שהיה מוכן לשלם 800 מיליון בשביל לקנות חברה,

להפוך אותה לכשר,

בשביל לא תחלל שב״כ,

איך אחרי 24 שעות מתהפך והופך להיות שותף בחזיר?

איך יכול להיות דבר כזה?

איך יכול להיות דבר כזה?

פשוט.

הוא לא התכוון לקנות אותה לשם שמים,

לאינטרסים כאלה ואחרים.

הוא רוצה להיות ראש עיריית ירושלים.

אז איזה אתנן הוא ייתן לחרדים?

שהוא מבטל את החזיר בישראל.

אבל מה לעשות שאחרי 24 שעות הוא מתהפך.

אם הוא מתהפך אחרי 24 שעות,

אז כנראה האתנן מהרוסים יותר גדול,

כי הרוסים יצאו נגדו, מיליון רוסים אומרים, מה, אתה תמנע מאתנו לאכול חזיר?

אז הוא חוזר בו.

אז זה רואים שבן-אדם שלא עומד בזכות עצמו, אפילו שיש לו כסף,

כך הוא אומר.

יש כאלה שאומרים שאין לו.

אני לא יודע איך הוא עושה את מה שהוא עושה,

אבל יש כאלה שאומרים שאין לו את מה שהוא מתיימר שיש לו.

אבל מכל מקום,

איך בן-אדם שיש לו, נגיד, לדבריו,

לא עומד על דעתו, הרי יש לי כסף,

אני קונה, זה מה שרציתי לקנות בשבילו.

למה להפוך את זה?

אלא מה היא?

רק מי שיש לו ביטחון בשם יתברך במאה אחוז,

לא זז ולא נע ולא משתנה, ימין ושמאל.

יפסיד, לא יפסיד,

ירוויח, לא ירוויח, לא מעניין אותו, מעניין אותו דבר אחד.

יש בורא לעולם,

הוא רוצה משהו ואני רוצה רק מה שהוא רוצה.

בלעם הרשע הזה, שהיה בפרשה,

השם רצה שהוא לא ילך לקלל את עם ישראל,

ולמרות שהשם נתן לו נבואה, ולמרות שנתן לו מעלה,

ולא היה חסר לו כלום,

חוץ מהטמעות הוא היה בלעם, בלוע, בלוע,

אבל הוא רצה רק מה שהוא רוצה, בלעם, ולא מה שהשם רוצה.

אברהם אבינו רצה רק מה שהשם רוצה.

ואפילו את הבן שלו היה מוכן לעקוד, כיוון שהשם רוצה.

אבל השם הבטיח לך שביצחק יקרא לך זרע,

יהיה לך המשך,

ואתה אומר לו, ריבונו של עולם, להקריב את הבן הזה?

אז למה אתה אומר לו, ומה עם ההבטחה?

הבטחת לי את יצחק, שיצא ממנו זרע, ועכשיו אתה אומר לי,

תעלהו לעולה?

מה עם זה?

לאברהם אין רצון שלא, השם אמר לו, יהיה לך זרע מיצחק?

אוקיי.

עכשיו תעלה או לעולה? אוקיי.

מה שהשם אומר, הוא עושה.

בלעם לא. מה שהשם אומר, הוא לא עושה.

עכשיו, מה אתם אומרים? אנחנו יותר דומים לבלעם או לאברהם.

כל אחד יבדוק.

האם הוא נוטה אחרי הדעות של בני-אדם או אחרי השם?

אם אתה נוטה רק אחרי השם, מה שהשם אומר, אני אחריו,

באש ובמים,

אני בסוף אתן דין לפניו.

החיים פה הם זמנים וחולפים.

יום אחד אני אצא מכאן ואני אצטרך לעמוד מולו ולהסביר לו למה עשיתי כך וכך ולא כך, מה אני אגיד לו?

ואז החבר'ה לא יעמדו לידי ויגידו, היה על הכיפאק.

חבר'ה, את מי זה מעניין?

עשית מה שאני אומר או לא עשית מה שאני אומר?

מה יגיד?

יפתחו לו את החומש ויגידו לו, תקרא פרשה אחרי פרשה.

זה קיימת?

זה קיימת?

זה קיימת?

זה נמנעת?

למה לא?

למה לא?

לא, תראה, הוא ה... הלו, למה לא?

מה יגיד?

אין עזרה שם, אין, אתה עומד לבד, וואו, לבד.

אם אתה כמו אברהם, אשריך ואשר חלקך,

אם אתה כמו בלעם, אוי ואבו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, שאלות יש לך? שאלות, אני מבקש.

לא, לא, כרגע אני רוצה שאלות, בעיות, אחר כך, ברכות בסוף,

שאלות בהתחלה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

שאלה יש לך?

בטוח שזו שאלה?

הנה, תן לה שמה, תרימי את היד גבוה.

כן, שם.

את יכולה לדבר בחדימה.

צריכים את זה בשביל ההקלטה.

קוראים לי דורל,

וחזרתי בתשובה לפני כמה חודשים.

ויש לי שאלה,

למה הגבר אומר, ברוך שלא עשה מאשה? נתנו לי בסמינר הערכים כמה תשובות,

לא הספיקו לי, לצערי.

אני מבקשת מכבודו שייתן לי תשובה,

ובעזרת השם שהיא תספיק לי. תודה. את לא רוצה לשנות את המין בגלל הברכה של הגברים, נכון?

לא.

היי, ברוך השם שלא עשני אישה.

תראי,

אישה פטורה מהרבה מצוות,

ולכאורה הייתי צריך להגיד, חבל שאני לא כמו אישה, כי אז הייתי פטור ממצוות, נכון?

אבל אנחנו הגברים שמחים אפילו בעול שהקדוש-ברוך-הוא החמיס עלינו יותר מהאישה,

ולא מקטרים ולא בוכים, ואומרים, ברוך

שלא עשני אישה.

מאיפה הוא מתרברב בגלל שיש לו עול מצוות יותר גדול?

לא, אני לא שומע כלום בלי מיקרופון.

למה לקחתם לה? זה לא יפה.

הגברים האלה, אני אומר לך.

הגבר מתרברב בגלל שיש לו עול מצוות יותר גדול? הוא שמח, לא מתרברב.

כן, ודאי, אני שמח.

תראי,

אם תראי סבלים,

מה את חושבת שאת תצפי?

מי שירים פחות יהיה מבסוט, או מי שירים יותר?

הבנת את התשובה, נכון?

זהו, אנחנו מהסבלים שאומרים, עזוב, המקרר הזה, אני ארים אותו.

אתה אקח את הקופסא.

יש לי עוד משהו להגיד? כן. קצת קשה, אני מתרגשת.

אבל אתה אחראי לתשובה שלי.

ברוך השם, אני אשם, אשם. מהקלטות שלך.

כן, עוד שאלה?

את תרוצה ברכה גם, נכון?

אז עוד מעט אנחנו נגיע אליכם. הנה, פה הבחור, רגע, פה.

שלום, כבוד הרב, קוראים לי ליאור.

אני חוזר בתשובה שלושה חודשים בזכות הקלטות שלך. ברוך השם.

אני יכול להגיד לך שאני ממש צופה בך שעות באינטרנט.

אפילו בפלאפון אתה מתכחד.

או, אשריך.

רציתי לשאול אותך לגבי, יש דברים מרוב הקלטות שראיתי אותך, לגבי סיאנסים וכל הדברים האלו,

שרחמנא ליצלן עושים.

מה זה בעצם הסיאנסים? למה אסור לעשות את זה?

ולגבי כל התהליך הזה שהנשמות יורדות, אם זה נכון או לא נכון,

אם הן יכולות לתת דין,

להגיד מה על כל אחד יהיה או היה? כי ראיתי כל מיני קלטות,

ואנשים בחיל האוויר אמרו שעשו את זה.

לגבי זה, אני שואל לך.

תראה, אסור לעלות באוב.

נשאול באוב,

וזו עבירה, כי אסור לנו להתערבב עם עולם שכבר

רחוק מאתנו. הנשמות, יש להן את המקום שלהן,

ואין להטריד אותן.

אנחנו מתערבים בדבר שלא נוגע אלינו.

זה נכון שאפשר לדבר עם נשמות, זה מופיע בספרים הקדושים,

וזה גם בתנ״ך מובא, וגם בגמרא, וגם בזוהר הקדוש וכו'.

זה שהנשמות שבאות לא תמיד הן אומרות אמת,

כי זה תלוי בדיוק מי הבן-אדם שעולה בסיאנס.

לדוגמה, בלעם הרשע,

העלו אותו באוב אחרי 1,300 שנה,

אונקלוס הגר

העלה אותו לפני שהוא התגייר,

ורצה לדעת,

שאל אותו איך נחשב עם ישראל בעולם ההוא למעלה,

מי הכי נחשב? אמר לו ישראל.

אמר לו ישראל, אמר את האמת, ישראל.

אמר לו, אז מה זה להידבק בהם? מה אתה אומר אם אני אדבק בהם? אני אתגייר.

אמר לו, לא תדרוש שלומם וטובתם. נשאר רשע כמו שיצא מפה.

אפילו שהוא נידון שם בצוהר או תחת,

והוא נמצא שם בגיהנה גיהנום, והוא סובל כאפות מהבוקר עד הערב,

אבל את השנאה המפעפעת שלו לא הצליחו לצנן לו.

המהות שלו נשארה רשע,

והוא אמר את זה.

אז זאת אומרת, אדם, כמו שהוא יוצא מפה, אם הוא היה מחריט,

הוא נשאר מחריט גם למעלה.

אם הוא היה צדיק, הוא נשאר צדיק.

זאת אומרת, איך שאדם יצא מפה, המידות שלו עוברות אתו.

הבנתי. אז מה שבעצם, זה אסור לכהן את ה... נכון.

הבנתי. עכשיו לגבי עוד,

יש לי עוד שאלה. יש לי כמה שאלות אליך.

עוד שאלה לגבי כל העולם הזה של ה...

אני לא יודע, יש הרבה אנשים שהולכים למגדי עתידות וכל הדברים האלה.

יש להם כסף.

כן, אבל אתה יודע שיש הרבה אנשים שמאמינים והולכים, תגיד לי מה יהיה אתי ומה יהיה העתיד שלי,

וכל האנשים האלה שאומרים שיש להם קוסמים,

אני אחזיר אהבה ישנה, אני אחזיר את האהובה שלך,

אני אחזיר את הכסף, הם לא אומרים.

כן.

גם יש אנשים שטוענים שיש להם כוחות, כל מיני קסמים, כל מיני דברים כאלה. מה? בלעמים כאלה, כן.

כמו בלעם הקוסם.

זו הפרשה שלנו.

כן.

מה לגבי הנושא הזה? האם זה נכון שיש באמת לאנשים כל מיני דבר? אין להם שום דבר.

אני אסביר.

התורה אומרת

שאסור קוסם,

מעונן ומנחש.

וכתוב, ולא נחש ביעקב

ולא קסם בישראל.

אנחנו, אצלנו אין את הדברים האלה, זה רק אצל אומות העולם. אבל ייבאו את זה מהם, כמו שלמדנו עכשיו שאסור להתערבב איתם.

אבל יש כאלה שעושים.

מה עושים? אין להם שום דבר.

הכול קשקוש בגרוש.

הייתה אישה אחת,

נכון, גם בלעם הקפיץ את כל חמשת מלכי מדין באוויר וגמור.

מי אמר שלא?

אמרנו לו, בישראל. שכחת?

לא, לא.

שהביאו לישראל.

הביאו לישראל. הביאו, כן, אבל לא שלנו. אין לנו אין.

עכשיו,

אלה שהוא מדבר עליהם זה חרטא ברטא.

ואני אלמד אתכם כמה תרגילים.

אבל מציגים. מה מציגים? אבל זה מציג.

מה זה מציג?

דהיינו, אם היה כמו את הדוגמה האחרונה,

אם הוא עושה לאדם כזה או אחר ועושה לאדם כזה או אחר ולגישום כזה, איך זה מציג לאותו אדם?

להציק, אתה מתכוון. הצקה.

אתה מתכוון שיכולים להזיק לאנשים.

אני אדבר על זה תכף.

מכל מקום, אלה שהוא מדבר עליהם זה חרטא ברטא, ואני אתן לכם כמה פטנטים בשביל לתפוס את המחרטים האלה.

בשבוע שעבר, לפני שבועיים בעצם,

הייתי בירושלים, הייתה שם אישה ששעה פלוס,

ביקשתי ממנה, יש לה מחלה שהיא אומרת שאי-אפשר לרפא ממנה לפי הרופאים, ביקשתי ממנה שתכסה את ראשה ואני אתן לה ברכה.

משא-ומתן עיקש, תוכלו לראות באינטרנט,

הרצאה בירושלים, שידור חוזר, היא לא רצתה ולא הסכימה.

אחד מהדברים היו, סיבה, תשמע סיבה,

הייתה אצל אישה אחת

שהיא אמרה לה שבגיל 40 היא תמות והיא בת 39,

אז היא אומרת, בלאו הכי נשארה לי שנה.

אתה שומע, היא כבר קיבלה את זה, כאילו הקדוש-ברוך-הוא ירד, אמר לה, תשמעי עד גיל 40 תמותי,

וזהו, שלום.

אז הייתה שם בחורה חכמה, אמרה לה,

אז אם ככה,

אז בלאו הכי רק שנה תצטרכי לשים כיסוי ראש,

אז מה אכפת לה לעשות מה שצריך?

אבל היא מאמינה לה.

אז אמרתי לה, איך היא ידעה?

היא אמרה, הראתי לה את היד והיא אמרה לי, בגיל 40. אמרתי לה, תראי לי את היד שלך, אז היא אמרה לי, אני רואה 82. לי היא לא האמינה.

למה היא האמינה לה ולי לא?

גם היא אמרה, גם אני אמרתי.

אה, היא שילמה לה, היא לא רוצה להפסיד את הכסף.

מה, היא שילמה סתם?

אז אם אומרים לה 40, כדאי, היא משתלמת.

למה היא לא תצטרך לשלם לה בגיל 41 עוד פעם?

מכל מקום, בואו שתבינו.

אני הדרכתי כמה אנשים

וזה עבד.

נגיד אתה, יש לך רק אחים,

או יש לך רק אחיות,

או שיש לך חמישה אחים.

אז אתה אומר לאותו בן-אדם, הוא יודע הכול, הוא רואה, הוא רואה בקפה, הוא רואה בקוניאק, הוא רואה גם במים,

הוא רואה במצח, הוא רואה, הוא רואה.

אז אתה אומר לו, אם אין לך בנות, אתה אומר, הבת שלי סובלת קשה, כן, אני רואה, היא סובלת,

אבל אין לך בת.

אתה צריך להגיד סוג דבר שאין,

שאין,

ולשאול עליו, ואם הוא ממשיך אתך וזורם,

קח ממנו את הכסף.

אלא מאי?

האנשים האלה יודעים שאנשים, יש להם מצוקות, יש להם צרות, יש להם בעיות, יש להם מחלות,

ובקטע הזה הם תופסים אותם בחולשה שלהם.

ומי לא מוכן לשלם קצת כסף בשביל להיפטר מבעיות חמורות שלא יכולות להיפטר בדרך אחרת?

ובפרט שהאדם הזה כבר התפרסם.

איך הוא התפרסם?

איך הוא התפרסם?

אני אגיד לכם איך הם מתפרסמים.

אדם רואה אישה בהיריון, אומר,

יהיה לך בן, או שכן או שלא, אם הוא פגע, איך ידעת?

אחר כך הוא אמר לעוד אישה, יהיה לך בת,

יצא בן, אף אחד לא יודע, רק היא יודעת שהוא טעה.

אחר כך הוא אומר לעוד אישה, תהיה לך בת, יצאה בת, איך ידעת?

את יודעת, הוא אמר לי, בול שיהיה.

ואז לאט-לאט, מתוך 50% נהיה לו שם,

כי אם הוא ידע להשתמש בזה, הוא אומר, שליט זאת,

שליט זאת, מה אמרתי לה?

שליט זאת, שליט זאת, שליט, שליט, שליט, נהיה לו שם.

אחד אומר לי, השני, אתה תהיה בריא.

הוא נהיה בריא, לא בגללו, הוא נהיה בריא.

אתה תהיה חולה. מי לא יהיה חולה? כולם יהיו חולים. מה, מישהו לא יהיה חולה?

והוא פרסם את זה, פרסם, פרסם, פרסם, בסוף מה יהיה?

הוא יצא לו שם. ואם הוא עושה תור ומקבל קהל,

ועוד הוא באצטלה,

עושה ככה,

עושה פה זאת, עושה ככה, שם שום, מחלק זה, תמיהים וזה וזה, אז למה לא?

למה שלא יאמינו, בפרט שאלה שבתור כבר היו וכבר נושעו וכבר אני לא יודע מה?

למה לא?

עסק משתלם.

לחוץ-לארץ זה מתוחכם יותר.

יש כאלה שמגיעים לחוץ-לארץ וכותבים בעיתון מראש,

מגיע פלוני אלמוני, לא להטריד אותו.

שמעת?

אל תודיע, ובטח שלא יטרידו אותו, כי לא יודעים שהוא בא.

אז מה אתה מפרסם? אל תטרידו אותו.

בשביל להראות שזה קשה מאוד להגיע אליו, ואז המחיר עולה.

ובחוץ מחכה לך מישהו,

ועד שאתה עומד בתור ואומר, היום לא שייך, השבוע הזה זה מלא מפוצץ, אי-אפשר.

אני מוכן לשלם, לא, לא, אי-אפשר.

תשמע, מה יש לאבא שלך?

ככה, ככה, ככה.

נראה, אולי אני בסוף היום מוכן להכניס אותך.

בסדר. כמה זה עולה? 2,000 דולר.

אני לא בטוח, אבל שתיכנס, תדע לך.

אחרי זה הוא נכנס לקוסמה, הוא בפנים,

ואומר לו, שמע, יבוא, אחד עם חולצה ככה, ככה, אבא שלו בבית-חולים זה וזה, סובל מזה וזה וזה וזה.

בסוף הוא מכניס אותו כמובן, כן?

אז הוא נכנס ואומר לו, אל תספר לי, אל תספר. אבא שלך חולה, נכון? יש לו ככה או יש לו ככה?

אל תדאג, אל תדאג.

זה בסוף, יאללה, אתה יכול ללכת, הלכו 2,000 דולר.

יש כאלה גם ברדיו,

כבר יש להם תוכניות,

אתה מבין? עושים קומבינות.

ואלה שבכלל,

שמקלקלים נישואין,

את והוא, לפי השמות,

יואו, וואי, וואי, וואי, אחרי חודש תתגרשו.

זה לעולמי עד, אתם תחיו באהבה, בשלום, באחווה,

משהו.

מאיפה החרטות האלה?

איפה נשמע בישראל דבר כזה?

זה פטנטים של גויים, שטויות ואבלים.

יש אחת גרושה, שלוש-ארבע פעמים, לא יודע מה,

מופיעה בטלוויזיה, אמרו לי.

איך קוראים לה?

טענה אולי. לא,

שלוש שמות יש לה, לא מספיק לה אחת.

לא, לא, לא, ברדה-רזיאל, מה?

ז'רקון. ז'רקון.

באלכ זאת, חבל על הזמן.

כמעט כל אישה שמדברת אתה, תתגרשי, מה? תתגרשי, אל תשארי אתו, אשר ירדוף אחריי, שלם כסף, מה זה? תתגרשי.

באלכ, מהבוקר עד הערב, משרד לגירושין.

אי-שאדה.

אי-שאדה.

ואנשים מספרים לה סיפורים ופותחים וזה, ופה משהו חמור ביותר.

אבל מה לעשות, זה עולם השקר.

אבל ללכת,

מה שאומר הרמב״ם, מה שאומרת התורה,

לעשות תשובה,

להגיד להם, סליחה,

חטאתי, עוויתי, פשעתי,

במאה יום אני אהיה בסדר, אני אהיה צדיק,

זה לא.

קח 100-200 שקל, תן קמע, יאללה, אפשר להמשיך. איזה מין דבר זה?

מה זה?

הקדוש-ברוך-הוא מסכים לפטנטים כאלה שעקפו אותו?

מה זה, עוקף הקדוש-ברוך-הוא?

אתה הולך לקוסם ועוקף את הקדוש-ברוך-הוא?

עושה עבירות, מחלל שבת, עובר עבירות,

עריות, הכול עושה,

ואחרי זה מה? משלם 200 שקל, ואומר לקדוש-ברוך-הוא, עבדתי עליך. למה?

שילמתי לו, קיבלתי קמע, עכשיו אתה לא יכול עלי. נגמר, אני מוגן, יש לי קמע פה, מודפס, כמו כולם.

איך זה? כבוד הרב, איך במגוון תעבודתם?

תראה, יש כוחות לטומאה,

כישוף, יש.

לטומאה יש כוחות. הלן בבית-הקברות שלושה ימים, שורה עליו רוח טומאה,

ויכול אפילו להגיד עתידות.

יש דרך מסוימת על-פי טומאה, יש ספרים טמאים, יש כל מיני דברים כאלה, ויש כוחות כאלה שאפשר לפעול אתם.

אבל זה על דרך של טומאה,

על-פי הקדושה לא.

אבל גם בדרך של טומאה זה לא 100% נכון,

ולכן מסתכנים ומסתבכים בזה.

זה כמו שאדם שהולך לעבודה זרה ושואל בעבודה זרה, אין בה ממש,

אבל הוא נכנס ושואל וזה, ומקבל איזו תשובה כלשהי, והוא יענה שם זה. הנה, עוד שאלה.

אם זו שאלה שיציגה לנו, כן.

יוסף הצדיק,

תן לו, תן לו.

אני לא מדבר בזה.

אני לא שומע בלי הדברים האלה, כן.

יוסף הצדיק היה נקרא צדיק.

צרה עד לסוף שתקרא לזה, איך שאתה בשפה פשוט. כן, מתחילתו ועד סופו.

למה יוסף הצדיק היה צריך להיות ביאור כשהיאור הפך להיות לדם?

מה פירוש?

הם שמו אותו שם המצרים, לא הוא צריך להיות. כן, אבל למה בזמן שהארון ניכה ביאור שיהפך לדם, למה הצדיק היה צריך לסבול את זה? כי יעקב,

הוא ראה ברוח קודש שעוד יהיה קיני ויהיה את כל העשר מכות,

הוא אמר ליוסף, תקבור אותי במערת המכפלה.

למה יוסף, שהיה נקרא צדיק,

היה צריך לסבול את היאור כשהוא דם?

זה לא מקובל עלי, שצדיק יסבול ביאור של דם.

ואם הצדיק נמצא באדמה זה בסדר?

למה לא העילו אותו? למה לא דאגו שצדיק, הוא לא יקבל את כל השנייה, אם היו מעלים אותו לארץ.

שואל אותך, באדמה זה לא בסדר?

סליחה, מחילה.

נגיד את האחים שלו, הם מכרו אותו וזה,

איך שלא יהיה, נגיד זה עונש.

אבל דוגמה.

אני שואל שאלה, ובאדמה זה טוב?

גם באדמה לא.

אז איפה לשים אותו, באוויר? היו מעלים אותו, לארץ, כמו שיעקב, אבל כל הצדיקים שמים באדמה.

אבל בארץ-ישראל לא היה את המכות.

לא אקור להיות דם וקנים וערוב ללא יודע מה.

בוא תקשיב, האמת, אין לו שום קשר למה שאתה כל כך,

למה יעקב אבינו ברח? למה יעקב אבינו ציווייק יוסף?

תעלה אותי ל... הוא לא רצה, הוא לא רצה שיהיה לו גלגול מחילות,

זה אחד מהדברים. שתיים, הוא לא רצה שיעשו ממנו אלוקה.

אתה מבין? אז יש לו חשבונות אחרים.

אבל הם שמו אותו, את יוסף, שם בשביל להתברך היור, וגם הם ידעו שהוא אמר לעם ישראל, שבשעה שיפקוד השם אתכם,

בעליתם את עצמותי מזה.

אז הם ידעו שכל זמן שלא ימצאו את עצמות יוסף,

אז ממילא אם לא יוציאו אותו ולא יקיימו את ההבטחה שהוא ביקש מהם שיישבעו לו,

אז לא יוכלו לצאת ממצרים. אז כדי למנוע את זה הם שמו אותו במקום שהם לא יוכלו להשיג אותו ולא יוכלו להעלות אותו.

אני לא מקבל את זה. אני יודע, קשה לך עם דם, הבנתי. מה?

קשה לך שצדיקים נמצאים עם דם.

תשמע,

אני לא יודע מה להגיד לך, אבל אני לא יודע.

לא מקובל, לא מקובל, הבנתי.

ברור, אתה רגיש מאוד ליוסף שהוא היה בדם.

שמע, אני יעקב, אז הוא יוסף, זה הבן שלי, אז זה קצת קרוב, יותר מליארד.

הבנתי, אבל יעקב לא הייתה שאלה כזאת.

מה?

יעקב לא הייתה שאלה כזאת.

יעקב הוציא את עצמו, היה צריך להוציא גם את יוסף.

יציא אותו, משה רבנו הוציא אותו. אחרי שהוא היה בדם זה קצת קשה. לא, לא, אבל לא נשאר עליו כתמים.

אני מאוד מקווה.

כן.

עוד שאלה, כן. הנה, יש לו עוד שאלה, המשך. שאלת המשך, כן.

כן, תגביר.

כבוד הרב,

לגבי השאלה ששאלתי אותך קודם בהקשר למה שאתה אמרת,

אמרת שבעצם יש כישופים ודברים כאלו. מה, סתם, יש, אני יודע שמשמעות ושמעתי גם שגונן, יש כל מיני אנשים שלקחו ועשו דברים, וזורקים ומחביאים ומטמינים. כן. מה עושים מנגד הדברים האלה?

מי שלא פוחד ובוטח בשם יתברך, לא יאונה אבן לצדיק. מי שחושש, יש לו ממה לחשוש. כנראה הוא בעל עבירות והוא מפחד מאוד,

והפחד ממה שאומרים לו גורם לו יותר ממה שיש מציאות במה שהוא פוחד ממנו.

הבנתי. כבוד הרב, אני רוצה לקבל עלי מזווה של ציצית. אשריך. בכבוד. ברוך הבא.

לצורך מצווה מותר.

תכף, תכף נגיע לבעיות. עוד מעט.

עוד מעט, עוד מעט.

כן.

אנחנו מאמין בני ועמין.

ברוך הבא, אתה, אלוהינו, מלך, העולם, שפיים ומפונה וזוויאנו בזמן הזה. אמן. תודה רבה. אני מבקש ממך להזכיר אותך.

נזכה לעלות בתורה ובירת שמים, בזיווג הגון, מהירה ופרנסה טובה.

כן, עוד שאלה?

לך יש שאלה?

לך יש שאלה?

יש לך שאלה?

אשריך.

תכף, הבעיות בסוף.

זה לא שאלה.

אז עוד רגע.

עוד רגע.

תשבי, שירות את ה-IP. רגע.

זה,

ככה ידבר.

יש בסידורים?

יש.

יש בסידורים את אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב.

מה הכוונה בסידורים שאנחנו מתפללים?

שלכל אחד מהם היה בחינה מיוחדת.

אברהם היה חסד,

ויצחק היה גבורה,

ויעקב היה תפארת.

ואנחנו אומרים, ביום שבת מקדש שבת, וכו' לשמים,

והארץ בכל צבא.

מה המשפט הזה אומר?

זה גם מספר דברים.

לא דברים, זה קצת בבראשית, בהתחלה. בבראשית, כן.

בקיצור, ויכולו השמים והארץ, זו עדות שאנחנו אומרים שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם בשישה ימים, ובשביעי שבת, נכון.

תודה רבה לך.

תודה.

כן, תן להשמה.

כבוד הרב, אני, יש לי בעיה גדולה, שיש לי בנים גדולים והם לא נשואים,

ועשינו כל מה שביקשו מאתנו, ועד עכשיו הם לא נשואים.

אחד בגיל 41 ואחד בגיל 37. כנראה לא בוער להם. לא, זה בוער להם, והם עושים את זה. להם או לך?

להם וגם להם הכול.

הם עושים את כל ההשתדרות. הלכנו לכל הרבנים, קיבלנו את כל הברכות,

ומה שביקשו ממני גם עשיתי, אם זה תהילים, אם זה שיר, אז שירים.

אין דבר שלא אמרו לי ולא עשיתי.

ואני רוצה שבעזרת השם אתה תברך אותם שהם נתקדמו. אבל אם זה לא יעזור, תגידי, גם הייתי אצלו וזה לא עזר, והייתי זה, אז מה?

את מפילה אותי בפח, זה לא, לא, אבל אני רוצה שהברכה שלך תתקיים.

אני גם רוצה שהיא תתקיים. אומרים, הצדיקים גוזרים והקדוש-ברוך-הוא מקיים. אז למה לא באת אלי בהתחלה?

אני לא יודעת איך להגיע אליך,

אבל עכשיו שאתה פה אני מבקשת שבית-שאן, טוב, טוב שבאתי לבית-שאן.

תשמעי רגע, את אימא שלהם, נכון? כן. יופי.

והם, את אומרת שהם בני 41 39. הם שומרי תורה ומצוות? מאוד, מאוד, מאוד. אתם מכירים אותם?

כן, באמת, תשמעי. הבנתי. אם הם כאלה צדיקים, איך לא חיתנתם אותם?

למה לא שיתכתם את הבנות?

כאלה צדיקים?

למה הבנות שלכם עדיין לא התחתנו אתן?

מה, ביישנים?

ביישנים זה מעלה גדולה? זה מזרע אברהם?

ברוך השם, הם ביישנים. גם כהנים.

ועוד כהנים זה בעיה,

כי כהנים צריך אישה מיוחדת.

מגיע להם תמיד. מה?

מגיע להם. מגיע להם. בעזרת השם, עם האהדה שלכם לאחים האלה אנחנו ניתן ברכה, ואתם תצעקו אמן,

וירבו שמחות בישראל. בעזרת השם. אבל, רגע, אבל את האימא שלהם, בגלל שאת ביקשת,

אני אבקש ממך דבר שתצטרכי לעמוד בו.

בעזרת השם.

את תצטרכי לכסות את הראש, שלא יראו שערה אחת.

בעזרת השם.

את מוכנה? בעזרת השם. אבל להקפיד, לא יחליק וזה להקפיד סגור הרמטי.

בעזרת השם. כן? בעזרת השם. נו, תתחילי.

זה קטן הכובע. רגע, אני אביא לך.

בעזרת השם. קיבלתי את השם. יופי אשרייך, מה השמות שלהם?

מאיר עמיר בן בת-שבע ויאיר בן בת-שבע. מאיר עמיר.

הוספנו לו עוד שם שזה יעזור, בעזרת השם. מאיר עמיר והשני? יאיר, יאיר.

לא אמרתי נכון.

בעיין או באלף? אלף, אלף, אלף. מאיר עמיר ויאיר בן בת-שבע. השם יזכה אותם לזיווג הגון הראוי להם עם נשים כשרות מהרה,

מהרה, מהרה, אמן.

כן, שאלה יש לך?

פה יש שאלה.

עוד רגע, שאלה פה.

שאלה פה?

פה, פה.

פה שאלה?

כאן.

בעולם הבא. איך? איך יודעים שיש חיי נסח בעולם הבא?

יש קלטת מבראשית, שלוש שעות ורבע,

תוכל לראות אותה באתר האינטרנט שופר.net.

נהיה לך את כל התשובות וההוכחות, גם המדעיות וגם התורניות, בנושא זה.

בהצלחה.

תודה.

רגע, שאלה למי יש למעלה? מה למעלה?

פה, פה.

פה, כן. בבקשה. תן לו, תן לו, תן לו. אין דבר. תן לו, תשאל. יש לי שאלה לכבוד השר.

תראה, פעם בבית-המקדש הבן-אדם היה מת ובן-אדם אחר היה נוגע בו,

אז זה נחשב תמוהה גדולה.

עכשיו, כדי להסיר ממנו את הטומאה,

אל תלך להביא פרת אדומה ששורפים אותה ואז מזיזים עליו והוא גם נהיה טמא.

עכשיו, את השאלה הזאת, כמו שהבנתי, רק למשה ניתנה התשובה.

כאילו, אף אחד לא ידע למה גם הבן-אדם השני, שישרים ממנו את הטומאה, נהיה טמא.

עכשיו, שאלתי רבנים וזהו, הם אמרו שזה נהיה חוק.

זה חוק, ככה קיבלו את זה, ככה התורה אמרו שזה חוק.

עכשיו אני אומר, אם הם אומרים לי שזה החוק,

ומצד שני, משה ידע את התשובה.

אז זו סתירה,

כי מצד אחד אומרים שזה חוק, אבל מצד שני יש על זה תשובה.

אבל אנחנו לא יודעים אותה.

אז איך זה שהם נותנים לנו את הסתירה ככה? יש סתירה?

קודם כול, אין סתירה.

חוקים,

פירושו של דבר, גזירה גזרתי, חוקה חקקתי, ואין לך רשות להרהר אחריה.

ההיגיון שבעניין שבחוקים זה שאם כל דבר אתה תרצה להבין, כמו משפטים,

יש משפטים ומצוות גם בתורה.

אם כל דבר זה יהיה ניתן להבין בשכל,

אז מה שלא תבין בשכל אתה תשלול ותדחה.

ואז אין מלך ואין מלכות,

ואתה לא עבד ולא נתין ולא שום דבר. אתה עומד בזכות עצמך, ואתה יכול גם לחלוק על מי שמצווה אותך.

לכן חייבים להיות חוקים שאתה לא מבין ואתה צריך לעשות בלי להבין.

והחוקים הם בצורה שהם דווקא נוגדים את השכל.

זאת אומרת,

השכל לא יכול למצוא קו כלשהו להסביר,

כי פרה אדומה מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים, דבר והיפוכו.

עכשיו, זה שהקדוש-ברוך-הוא נתן את התורה למשה רבנו, והיה צריך ללמד אותו את כל התורה כולה, לכן הוא אמר לו את כל הסודות של התורה, לא רק את המצוות והחוקים והכול,

גם את הסודות וגם מה שעתיד לומר תלמיד ותיק באחרית הימים,

את הכול הראה לו הקדוש-ברוך-הוא למשה רבנו עד הסוף.

ושלמה המלך בעצמו, שהיה חכם מכל האדם, אמר, החכמה והיא עוד רחוקה ממני.

למה?

כי הוא ניסה להשיג את זה בדרך החוכמה,

ואין מהלך לחוכמה במקום של חוקה.

אז לכן זה נמנע משאר בני-האדם בכל העולם כולו, ולמשה רבנו זה כן נתגלה.

אז למה הוא לא הביא את זה לכולם?

משום שאסור לו, זה חוקה.

אבל היו עוד כמה חוקים כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם? כן, יש עטנז,

צמר ופשטים יחדיו, יש כמה דברים.

אוקיי, תודה רבה. תהיה בעי.

כן,

תן לה שם למעלה,

היא כבר מצטערת הרבה זמן.

פה, פה, פה, פה, פה, באותה שורה, כן.

רגע.

טוב, אני לא צריכה.

אנחנו צריכים, כן.

אני חזרתי בתשובה, אבל תקרבי בבקשה שישמעו, כן. אני חזרתי בתשובה בשנת 1999,

וזכיתי להינשא בשנית,

ואני מחכה לבן.

בת כמה את?

אני בת 41. והיו לך קודם ילדים?

יש לי בן בן 13. הבנתי.

בבעלך? בן כמה?

בן 50. הבנתי.

ואין בעיות פיזיולוגיות או אחרות? ברוך השם.

לא.

לא. שמונה שנים אתם ביחד. ארבע וחצי. איך ארבע וחצי?

התגרשתי והתחתנתי בשנית. אה, הבנתי. בשנית מייד.

טוב, ארבע. תברך אותי, כבוד הרב, אני באמת, רגע, רגע, רגע. הוא לומד תורה?

ברוך השם.

שמעתי מזה שלא הרבה.

לא, לא, הוא לומד. כמה, כמה? הוא מחזיק בית-כנסת. כמה, כמה לומד?

הוא לומד בלילה. כמה לומד?

אני מתפלאה איך יש לו כוח לקום. עד עכשיו לא קיבלתי תשובה. כמה לומד. כבוד הרב,

אתה רוצה שהוא ילמד עוד?

לא. קודם אני רוצה לדעת כמה הוא לומד. אולי אי-אפשר לחייב אותו עוד.

לא חשוב.

אה, לא חשוב?

לא חשוב.

הוא לומד, הוא לומד. הוא באמת יודע מי ראשון מים. אז תגידי לו שילמד שעתיים כל יום.

ביום.

מתי שהוא רוצה, בתענית דיבור, אבל.

מה?

בתענית דיבור.

כשהוא לומד הוא יכול ללמוד בקול,

אבל הוא לא מדבר לא אתך ולא עם אף אחד ולא בטלפון ולא מבקש כלום ולא שום דבר.

רק בלימוד הוא יכול ללמוד,

עם חברותא או בלי חברותא, אבל ללמוד שעתיים רצוף,

בתענית דיבור. פירושו שהוא לא מדבר על שום דבר ועם אף אחד בשום נושא חוץ מהלימוד.

במשך שעתיים כל יום,

כולל שבתות,

שלושה חודשים רצוף, בלי הפסקה.

בעזרת השם יברך.

הוא פה?

לא, הוא עייף מאוד.

מרוב לימודים כל כך עייף.

טוב,

ועוד דבר,

עוד דבר.

כבוד הרב, הוא אדם מושלם, אין לי בעיה עם זה. לא, לא, לא, לא מושלם, אבל ברוך השם יש לו יראת השם. אין לי בעיה עם זה, זה טוב.

זה רק יעזור. הוא מסור, יש לו בית-כנסת, הוא רוצה למתח את הבית-כנסת. ברוך השם.

הוא באמת אדם, השם יברך אותו. טוב, אין לי טענות, אני לא מכיר אותו.

אין לי בעיה. תכיר, תכיר, בעזרת השם. טוב, עוד דבר, את עכשיו.

שני דברים אני צריך ממך. תברך גם את הבן שלי, שהיא, רגע, בואי נגמור עם הראשונים.

עכשיו, דבר שני,

את תקבלי על עצמך ללמוד חצי שעה כל יום ספר,

שערי תשובה של רבנו יונה.

יש לי עושים. במשך שלושה חודשים רצו. כבוד הרב, בלי נדר.

בלי נדר, בעזרת השם. אני לא יכולה לקחת על עצמי משהו שיש לי. את רוצה ילדים בלי נדר? אל, עוד ירידות.

אני מאמינה בברכות ותפילות לשם. אני אמרתי, אבל לא בלי נדר. את רוצה ילדים, נכון?

כן. אז למה בלי נדר?

שלושה חודשים?

יואו.

מה זה שלושה חודשים? לא, זה התמדה,

ולקרוא את אותו ספר. חצי שער.

בשולים כמה את עושה ביום?

ברוך השם. ברוך השם.

כל יום, כל יום בשולים.

חצי שעה.

ספר שערי תשובה רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

הוא ילמד שעתיים. כבוד הרב, תרשום לי, אני אשכח.

אין בעיה.

אבל תיתן לה שם את הפתק, כן, חיים?

רגע, שעתיים לבעלי ביום.

לא חשוב לי ביום, אפילו ביום. רגע, שאני אזכור.

שלושה חודשים. הוא ייתן לך פתק, יש לו פתק מסודר.

רגע, אבל תקשיבי.

וזה התלמידי, בעזרת השם יתברך.

רק תראו שאני לא, אבל, כבוד הרב, רגע. אני התקשרתי אליכם ארבעים, כל הזמן. ארבעים יום? דיברתי עם רחל, דיברתי עם רחל שתברך אותי.

אני לא יודעת אם ברכת אותי, אבל אני מבקשת ממך באמת, אני מאמינה בברכות שלך.

היו מצבים שהייתי שומעת בקלטות ומפחדת.

היום אני שומעת ושמחה,

כי באמת פחדתי מהאמת.

לא פחדתי ממך, פחדתי מהאמת. אני לא מפחיד בכלל. לא, בכלל לא.

אבל פחדתי אז.

אבל אתה באמת דובר אמת.

תשמעי, אני אברך אותך, אבל רק רגע, תני לי לסיים.

עוד דבר אחד קטן אני רוצה ממך.

יותר מדי דברים אתה רוצה ממני, נו?

לא, אני צריכה לזכור, כבוד הרב, אסור ככה לקחת על עצמנו דברים ולא לקבל את דברים. אמרתי, אני אביא לך פתק.

טוב, טוב.

אבל את הכיסוי ראש,

שיהיה שלם, מלא, לא יראו שערות לגמרי, להוריד מסודר, מסודר, שלא תהיה להם אפשרות לקטרג, לא פה ולא פה. גם על זה אני רוצה ברכה.

אין בעיה, גם על זה תקבלי ברכה.

בסדר?

אלה הדברים.

מה שמך?

שם האימא, שמו ושם האימא.

יעל בת אביבה, יעל בת אביבה? קראו לה בציונה בתימן, אבל.

בתימן קראו לה ציונה,

אז יעל בת אביבה ציונה. ציונה? או איך קראו לה בתימנית?

בתימנית קראו לה נבט וציונה.

נבט וציונה? כן. יעל בת אביבה, נבט וציונה.

שייקלט בשמים, לא?

שלא יהיה טעות.

למה שם בעליך?

אני מאמינה בזה.

נו, בסדר. יעקב בן רינה. רק אלה השמות.

זהו, ברוך השם. ויעקב בן רינה,

השם יזכה אתכם, לבן זכר מהרה. אמן.

ומה הבן?

כבוד הרב, יש לי בן 13 בעזרת השם, עוד חמישה חודשים, ותברך אותו באמת.

אה, עכשיו זה היה בצבא? לא, לא, לא. הוא לומד בבית יעקב. רגע, רגע, רגע.

שיהיה לו חשק לקום ולהתפלל לקדוש ברוך הוא, בבקשה... שיתגבר כארי כמו שברך וילעם את עם ישראל.

הנעם כלביא יקום וכארי יתגבר. שיקום להתגלל השם בשמחה אחת.

משמעות. ושילמד תורה לשמה.

מה שמו?

רפאל בן יעל.

רפאל בן יעל יזכה להיות גיבור לעבודתו. יתברך בשמחה. אמן.

תביא לבחור מלפנייך.

כאן הבחור, כן.

כן.

דבר, דבר. כן, דבר.

ערב טוב כבוד הרב חניאלי מטבריה,

אני בעל מנמרקט חנות בטבריה, ולפני חודש, ברוך השם,

נכנסתי מחשב.

מ-0530 בבוקר ועד 2100 בלילה, כל מי שנכנס לחנות רואה את הרב בהרצאות של כל הארץ.

אשריך.

אתה יודע,

אתה עכשיו בדיוק כמו דוד אשר מאור-יהודה.

גם הוא, יש לו אצלו בחנות

מסך ענק, כל מי שבא, נכנס, מושיב אותו שם. ואתה כמו

בטורונטו או במונטריון, אני כבר לא זוכר,

בקנדה יש מסעדה, קוראים לה תל-אביב,

יש שם בעל המסעדה, קומה שנייה, מסך.

מי שעולה למעלה ורואה הרצאה שלי שלמה,

משלם 50% על האוכל.

נראה אם תעשה את זה בטבריה.

עכשיו, הרב, אני באתי מטבריה לפה בשביל דבר אחד.

אנחנו בחודשים האחרונים מתחזקים ועושים כל מה שצריך.

אפילו את הילדים,

העברנו אותם מתחכמוני לתלמודי תורה, בעזרת השם, בשנה הבאה.

ברוך השם. אני באתי לפה,

יש בעיה. אמא שלי היא חולת סוכר, לא עלינו,

ואני מוכן לקבל עליהם כל מה שהרב ייתן לי, רק שאימא שלי תהיה בריאה, כי אני מאמין בברכה שהרב יברך.

היא שומרת תורה ומצוות.

אמא שלי עם כיסוי ראש, צדיקה,

אפשר להגיד אלי, אישה צדיקה, אני יודע.

כל אמא היא צדיקה.

אבל היא מקפידה מאוד בצניעות?

מאוד מאוד, הייתי אומרת. מי שמכיר אותה, יודע.

טוב, אתה מכיר את זה מספיק לי.

תגיד לי משהו, ללמודי יודעת?

אמא לא יודעת, תקרא ולכתוב.

האמנתי. לשמוע קלטות היא מסוגלת?

היא שומעת רדיו כל האמת. מהבוקר עד הלילה אתה נכנס הביתה ושומע רדיו כל היום.

הבנתי. היא לא כל כך מבינה מה בדיוק שומעת, אבל היא שומעת.

בת כמה היא?

60 פלוס.

הבנתי.

אני אהיה מוכן לעשות הכול, מה שהרב יגיד.

אני עושה הרבה דברים היום, אבל אני אהיה מוכן עוד לעשות.

היא יכולה לתרום שקל וחצי ביום?

אני חושב שכן.

זה לא הרבה, לא?

כן. 50 שקל בחודש.

היא תתרום.

תתרום.

אז תגיד לה שהיא תתרום ל-100 DVD שקל וחצי ביום, 20 חודש.

100 DVD להציל יהודים,

בעזרת השם יתברך,

ואני אתן לה ברכה.

תודה רבה.

מה השם?

שושנה בת הורידה.

שושנה בת הורידה.

הורידה.

השם יזכה אותה לרפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף, בכל איבריה וגידיה מהירה, בזכות הצלת נפשות. אמן.

אמן.

עכשיו עוד העברה.

רגע, כן, דבר, דבר, דבר,

דבר. כבוד הרב,

רציתי שהרב יברך בבקשה גם את אשתי.

היא כבר תקופה שאנחנו מנסים להביא ילדים, וזה קצת מתקשר בזמן האחרון.

יש לך ילדים?

יש לי שני ילדים, ילד בן שש וילד בן שלוש. וכמה זמן הפסקה?

שלוש שנים.

הבנתי.

אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים?

שעתיים ביום אני לומד, ותענית דיבור, אני אהיה מוכן לקבל.

מאה אחוז. שלושה חודשים רצוף כולל שבתות?

שלושה חודשים, מה, תענית דיבור כל יום?

שעתיים בלימוד התורה,

כמו שאמרתי לה.

בסדר. שעתיים תורה בתענית דיבור.

אני אהיה מוכן. כל יום שלושה חודשים. והאישה, חצי שעה,

ספר מוסר שערי תשובה רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף, כמו שאמרתי לה.

על עצמי אני יכול לקבל, לגבי האישה. טוב, תגיד לה שאני נתתי ברכה על זה. בסדר. מה השמות?

בסמת בת שמחה ואלי בן שושנה. בסמת בת שמחה ואלי בן שושנה. ואלי בן שושנה תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן. אז הכו ברוך. תן לה באמצע, אחר כך.

לא לחטוף. רגע, רגע, שמה, רגע, רגע,

רגע,

עוד רגע,

לאט-לאט.

כן.

יש לי שתי שאלות.

תקרבי את המיקרופון.

יש לי שתי שאלות. את יכולה לקום רגע?

כן, כן.

יש לי שתי שאלות.

אחת מחברה שלי, שלא יכלה להיות פה. תקרבי את המיקרופון. תודה.

היא צופה בנו באינטרנט עכשיו.

כן.

היא שואלת מה המקור שמירת נגיעה ולמה זה אסור.

כן.

לא תקרבו לגלות ערבה.

כל קריבה שיכולה להביא לגילוי ערבה אסרה התורה.

לא, לא תיגעו.

יותר חמור. לא תקרבו אפילו. להביא לידי קרבה שתגרום לזה,

זה אסור באיסור גמור.

אוקיי.

השאלה שלי,

אני כבר מנסה להתחזק הרבה זמן.

אצלי זה תלוי בדבר אחד, שזה בעצם המכה שלי,

וזה המוזיקה.

לפני חודשיים לקחתי על עצמי, במשך חודשיים שלמים,

רק מוזיקה.

זה על החסידית, זה מתבטא בכול.

אפשר להגיד שאלה שתי אנשים שונים לגמרי.

בסמינר מסוים לקחתי על עצמי להפסיק לשמוע את הלהקה שהייתי שומעת כבר הרבה זמן,

שהיא בעצם מאוד גרועה והיא השפיעה עלי לגמרי לרעה.

כיום אני לא שומעת אותה,

אבל המשכתי לשמוע את הסגנון הזה, וזה עדיין משפיע.

אני יכולה להגיד שאם אני מפסיקה עם זה ושומעת רק מוזיקה ממש דתית,

זה מתבטא ממש בכול,

לגמרי הכול. זאת אומרת,

יש לי חברות לידי, הן יכולות לתת סתם קללה, תעבור לי צמרמורת בגוף.

כשאני אשמע את המוזיקה הזאת,

אני יכולה אפילו להגיד את הקללה הזאת, וזה לא יזיז לי.

זה מתבטא לגמרי בכול.

אני רוצה לדעת למה זה משפיע עלי ככה.

את אחת מהאנשים הבודדים שבעצם אומרים מה שאומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

ששירים של גויים, שירי עגבים ושירים כאלה ואחרים, יש בהם טומאה בתוך

המנגינות שלהם, בדיבורים שלהם, באיך שהם אומרים והכול,

ואצלך זה מתבטא בצורה חריגה וקיצונית, שאת מרגישה,

וזה הפוך, זה בגלל נקיות הנפש שלך,

לא בגלל הפוך, כי אחרים לא מרגישים בכלל.

זה מתבטא בדברים הכי קטנים שיכולים להיות.

אז לכן אני אומר, הנשמה שלך צמאה לדברים שבקדושה.

מוזיקה זה אחת משבע החוכמות הכי גדולות שיש בעולם.

מוזיקה יכולה להחזיר אדם בתשובה.

מוזיקה זה עולם גבוה מאוד, עולם השירה.

שיר השירים זה קודש-קודשים.

אני חיה את זה, אין, אז לכן אני אומר,

הנשמה שלך מחפשת,

אבל היא בינתיים נקלעה כנראה למקומות שהיצר הרע הצליח לסחוב אותך,

ושם הוא מנסה לטמא לך את הנשמה.

ברוך השם שאת מצליחה תקופה מסוימת להשתחרר מזה,

אבל אם תתמידי עוד קצת, בסוף אתם עשי בה.

אבל לפי דעתי את צריכה לעשות מעשים קיצוניים קצת

בשביל להרחיק את זה ממך.

כמו שאומרים חכמים, שלפעמים אדם עובר במקום של טומאה,

אז בשביל להרחיק את הטומאה ממנו הוא יורק,

כאילו איכס.

הוא עושה פעולות חיצוניות שהן לא נצרכות לכאורה,

אבל בשביל להרחיק, להכניס את הגיעול בדבר,

הוא עושה פעולות פיזיות גם.

אני, לדוגמה, כששומע שירים של זמרים שמרקידים מעורב,

כמו ציון גולן ואחרים,

אני שובר את הדיסק או שובר את הקסטה. שברתי דיסק עם עשיון קול. עוד, עוד, עוד. כסחי אותם, אל תשאירי.

כן, ואם מישהו שומע, תבזי, תבזי. אין מה לבזות. יש לי אבא שברגע שלקחתי על עצמי את זה,

הוא החליט שהוא פשוט

מטורף על הלהקה הזאת ברגע שהוא תמיד שנא אותה.

כן, התחלפתם?

לגמרי. הוא ניסה להכניס לי

הייתי פותחת מחשב,

תיקיות שלמות של כל האלבומים שלנו. טוב, טוב, אל תגידי גם מי הלהקה שאני לא אשמע אותם אחר כך.

אבל מכל מקום תקשיבי טוב.

זה כנראה ניסיון חזק מאוד ואני מאמין שתצליחי בו כי אני רואה שזה כואב לך עד כדי דמעות.

אבל אני מבקש ממך באמת, אני אתן לך ברכה,

אבל תלכי בקו הזה ולא תוותרי ותצליחי.

אל תריבי עכשיו עם אף אחד, קודם כל תצילי את עצמך.

ואבא שלך, אותו דבר, רשת חזקה ומצליחה, מן הסתם גם הוא יצליח.

ותגבירי את המוזיקה של ה...

אתה לא מבין איזה מריבות הולכות. הוא מגביר, אני מגבירה, זה הלך ככה שעות. אחלה דיסקוטק, לא באים אליכם. אחלה.

בסדר.

מה השם שלך ושם האימא?

לאה בת שולה, והייתי רוצה לבקש ממך באותה הזדמנות,

אבא שלי גם, אימא שלי דתייה, אבא שלי חילוני,

זה נמשך ככה כבר הרבה שנים. לאה בת שולה, ואבא?

שמעון בן אסתר. שמעון בן אסתר, השם יזכה אתכם להתנתק לחלוטין מהמוזיקה הקלוקלת ולהתדבק באהבת השם יתברך,

ולא תצטרכו לזה עוד. אמן.

תודה.

כן, שם למעלה?

למעלה, כן. תרימי את היד, שם, שם שמאל. כן, כן.

לא, לא, לא. שם, שם.

כבוד הרב, אני רוצה לבקש ברכה בשביל מי שהיא באמת חשובה.

היא עובדת אתנו בעבודה, והיום היא חולה במחלה.

אז אני רוצה שתברך אותה, כי היא באמת צדיקה.

העובדות אוהבות אותה? מאוד. היא מאוד חסרה. כמה עובדות?

אנחנו במעון הרבה מטפלות. כמה? כמה? כמה? אנחנו

כמעט 30 מטפלות. בלי עין הרע.

אתן תהיו מוכנות מרוב אהבה ללמוד חצי שעה מוסר,

ספר שערי תשובה לרפואתה?

שלושה חודשים רצוף?

מי שפה, אני אוכל לשאול אותה. אתן מוכנות?

אני אגיד לכם, תשמעו.

אם אתם רוצים שזה יועיל,

כמה שיתרבו יותר, שיעשו,

זה יראה בשמים חשיבות לאישה הזאת,

שכל כך הרבה נשים מוכנות ללמוד לרפואתה.

פירושו של דבר שזה לימוד זכות גדולה למתק את הדין ממנה.

לא כולם פה, אבל, את תעבדי על זה כמו שעבדת עלי, בסדר?

מה השם שלה?

חנה בת יקוט.

חנה חיה בת יקוט.

חנה חיה בת יקוט, השם יזכה אותה לרפואה וישועה קרובה בכל איבריה וגידיה מהרה, בזכות לימוד התורה של חברותיה.

אני רוצה עוד ברכה בשביל גיסתי,

שכבר שש שנים לא הולכת לה להביא ילדים.

כן.

ואני רוצה לברך אותה גם שתחזור בתשובה וגם שיהיה לה גירה של קודש.

אז אם היא תחזור בתשובה, מן הסתם יהיה לה.

היא תהיה מוכנה לחזור?

אז גם זה צריך ברכה. אולי תיתן לה משהו קטן לקבל על עצמו, אני יכולה לשאול אם היא תמצא. אין קטן. היא רוצה תינוק קטן, היא רוצה תינוק גדול.

אבל היא לא נמצאת פה, גיסתי? לא, היא לא נמצאת.

היא לא נמצאת.

טוב, אני עכשיו מבקש ממנה, זה נמצא באינטרנט,

מחר תוכלי להראות לה מה אני אומר לה.

תגידי לה שאני מבקש שהיא תחזור בתשובה, ובעזרת השם היא מתקבלת עליה שבת

טהרה וכשרות בשלב הראשון.

השם יזכה אותה, בעזרת השם.

מה שמה?

לימור בת-אסתר. לימור בת-אסתר, לזרע חי וקיים, מהרה.

כן.

כן, הנה פה הבחור באמצע. פה בחור באמצע.

חולצה שחורה. חולצה שחורה פה באמצע.

פה באמצע.

יונה.

יונה, יונה.

יונה, יונה. פה.

פה באמצע.

בבקשה.

כבוד הרב,

יש לי בקשה.

ראיתי,

לא יצא לי הרבה את האמת, אבל ראיתי כמה הרצאות וראיתי שאנשים מבקשים, כמו שקורה היום,

ואנשים מצטרפים ומקבלים עליהם דברים בשביל שיתקיים הברכה.

בקיצור, אני רוצה להציע משהו,

אם אפשר,

בהרצאה היום לפחות, לא יודע אם בהרצאות הבאות,

שלא יהיה בשביל מישהו ספציפי אלא בשביל כלל ישראל, למשל על שדרות היום, למשל.

נגיד היום על שדרות, נבקש,

וכל אחד יקבל על עצמו משהו, וניתן ברכה ככה

טובה. קודם כול, זה יפה מאוד מצדך שאתה דואג לכלל.

ואני מוכן לבקש על שדרות.

אני אתחיל במשהו שאני אקבל על עצמי, ואני מבקש שאנשים יצהירו. נו, מה אתה מוכן לקבל לישועת שדרות ולמפלת ה'חמאס'

וה'חיזבאללה'

וכל המרעין בישין?

אני אקבל על עצמי כל יום, דף יומי.

אני התחלתי כבר, אבל זה לא קבוע. אני אקבל על עצמי קבוע כל יום.

יש היום גם באינטרנט, אם אנשים לא יודעים.

יש אתר, מי שלא יכול לצאת יכול לקיים שנייה כאלה.

יפה מאוד.

ושאנשים יצהירו. כן, טוב מאוד. מי עוד מוכן לקבל שדרות? שדרות, כן, מה?

מי?

כן, מה?

שאלה אחרת.

מה?

דף יומי אשטריך על חיי העולם הבא? מי עוד?

מי עוד מוכן? כן?

כן, מה אתה מוכן?

מה אתה מוכן, אמרת?

רגע, אבל אתה מוכן לקבל משהו בשביל שדרות?

אתה רוצה שאלה? זה לחוד. אבל שדרות, מי רוצה לשדרות משהו לתרום?

פרק תהילים. פרק תהילים, אשריך המתוק הזה.

תרים את היד, תרים את היד.

אשריך. תפסת אותו? עוד לא.

כל הכבוד, כל הכבוד.

כן, מה?

גם אתה פרק תהילים? אשריך, אשריך.

אזראקו ברוך נהרי, איזה תגובות.

כן, מי עוד?

כן.

שלוש תפילות. שלוש תפילות אשריך, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. כן.

מי עוד?

את מה מוכנה?

לא לרקוד מעורב, אשריך.

לא לשחות, יא וואי וואי, אשריך.

כן, מי עוד?

כן, אתה?

מה?

משנה בכל יום, אשריך, אשריך, ואת?

איך?

תהילים של שבת, אשריך לחיי העולם הבא. ואתה?

והוא רוצה ציצית, אשריך, אשריך לחיי העולם הבא. כך, חזק. מי עוד?

מה אתה?

פרק תהילים?

תכף פרק תהילים. ומי עוד?

כן?

תהילים בכל בוקר, תפילין בכל בוקר, אשריך.

מה?

מה?

ספר שלם. ספר שלם לקרוא תהילים בשבת, אשריך.

שדרות, על המפה, כן.

ציצית, אשריך, בית-שאן למען שדרות.

כן, מי עוד?

אתה גם ציצית, אשריך.

כן, מי עוד? אתה גם ציצית.

חזק וברוך, בבקשה.

כן, מי עוד?

מי עוד?

שדרות?

עניות.

מה?

עשרה מזמורי תהילים, אשריך.

תעני דיבור, חזק וברוך.

מה שנמחר? מה שנמחר, שעתיים תעני דיבור, שלושה חודשים.

שעתיים תעני דיבור, חזק וברוך.

איך?

שעתיים בתעני דיבור, לימוד תורה, שלושה חודשים. עוד אחד.

חזק וברוך. מי עוד?

40 יום, עשרה מזמורי תהילים. חזק וברוך. מי עוד? ציצית?

תן לו שם.

כן?

מה?

ציצית, בבקשה.

תן לו.

כן, מי עוד?

ברכה והצלחה גברת גברת ברכה והצלחה מלמעלה הגעת לפה השטריף, השטריף, כן מי עוד?

עוד ציצית בבקשה כן עוד אחד פה בבקשה שדרות אשריכם ישראל עוד ציצית בבקשה עוד ציצית בבקשה כיסויי ראש יש גם למי שלא יודעת כן מי שרוצה גם כן יש

כן, מי עוד שדרות? מה אתה?

ציצית בבקשה.

עוד שתיים שם, בבקשה.

ציצית, תן לו.

מי עוד?

ציצית בבקשה. גם אתה בבקשה.

מי עוד? שדרות אשריהם ישראל בית-שאן? שדרות. וואי וואי וואי.

כן.

מי עוד?

אתה גם. כן, עוד שתיים. קח.

קח.

מי עוד? אתה גם? כך, כן?

שיר השירים, אשריכם ישראל, מי עוד?

תכף. מי רוצה כיסוי ראש?

את אשרייך, הנה, גל יוסף, יש שם כיסוי ראש.

לא להפעיל את המצלמה, תזאב.

הנה, הילד הקטן פה, תראה אותו, אוהד. זה רוצה להגיד פרק משניות,

כמה?

40 יום. 40 יום פרק משניות. חזק וברוך.

תזכה למצוות.

שתי נשים, כיסוי ראש, בבקשה.

כן? אתה גם כיסוי ראש?

לא. לא, כן.

תכף אני אתן לך ברכה. אבל אתה מוריד את הקוקו? אתה מוריד את הקוקו?

אתה מוריד את הקוקו, אבל?

אתה מוריד את הקוקו?

מוריד? הנה, יש מספריים.

בוא, בכבוד, בוא.

מוריד את הקוקו בשביל האישה.

בשביל מה אתה צריך אותו? עולה לך הרבה שמפו.

תחזור.

תוריד, תהיה גבר. תהיה גבר.

אל תהיה עם קוקו. קוקו זה לא, נשמע לא טוב, קוקו.

אני אענה לך תכף, מוטי.

אני אענה לך תכף, רק רגע.

כן, מי עוד?

מי עוד שדרות? שדרות?

שדרות? מי שבירך רבותינו הקדושים. נו,

ספר תהילים בין שבעה ימים?

תעני דיבור אשריכם לחיי עולמם הבא.

ציצית, בבקשה.

ציצית.

כך.

כן, מי שבירך רבותינו הקדושים מאברהם, יצחק יעקב, משה וענדו ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל תושבי שדרות וישמור עליהם שמירה מרובה ומעולה,

וישבש את כל המערכות בצד השני, וייקם בסנוורים,

וחרבם תבוא בלבם וקשתותם תישברנה.

חזק וברוך.

רגע, יש לה שאלה שם בפינה. תן לה, תן לה, תעמדי.

כן, הנה, תן לה, תן לה שם. רגע, תן לה.

רגע, רגע, תן לה מיקרופון.

סליחה, כבוד הרב, אנחנו מדברים באותו עניין.

רגע, למה המיקרופונים, סליחה, למה המיקרופונים לא ביד שלכם? לא הבנתי. היו הוראות לפני ההרצאה, לא?

מה קרה פה, החטיפות האלה?

אנחנו משפחה שהגענו מטבריה. יש לי פה אחות, קוראים לה ציפורה בתחנה.

לפני שנה גילו לה את המחלה, היא עשתה ניתוח וכרתו לה את הרחם.

היא עברה טיפולים,

ולפני חודשיים המחלה חזרה, ובמצב קשה.

היא לקחה על עצמה כיסוי ראש, היא התחזקה, היא לקחה על עצמה המון דברים.

כלל המשפחה לקחו על עצמה המון דברים, ו...

גם את מוכנה, לא?

אני כן. אני גם לקחתי כבר על עצמי עשרות דברים. כל המשפחה לקחה.

היא יושבת פה. רגע, בסדר, את נשואה?

אני כן.

את תהיי מוכנה לשים כיסוי ראש לרפואתה?

יא וואי וואי.

וואי וואי.

אפשר להתחיל רק בשישי-שבת?

ביקשת כל כך יפה, אני מסכים.

בכמה זמן זה יימשך?

שישי-שבת? כן. לנצח.

לא, זה ברור, זו התחלה, אמרת, להתחיל.

כן.

אני אישה מאוד דתית, שאומרת שהיא רק במשפחה. עזבי, עזבי, רק תעמידי על זה.

בגלל שזה קשה לך, הכוח שלך, תקשיבי,

תקשיבי טוב למה שאני אומר, יכול להפוך את הגזירה בגלל שקשה לך.

אם לא קשה לך, זה לא חוכמה.

בשביל להציל יהודייה, בת משפחה קרובה,

אם זה בעזרת השם יועיל על-ידי שתכניעי את עצמך לפני השם יתברך לרפואתה.

זה קורבן גדול,

אפילו שאת חייבת בו,

אבל זה קורבן גדול. המשמעות היא שאני גם

מורידה מכנסיים.

כן, אני חושב שלא נעים לך יהיה אחר כך, כן, המכנסיים. לא, זה לא שלא נעים. זאת אומרת, אני צריכה צניעות מושלמת.

איזה יופי שאת, זה לא מצביר רק בכיסוי רוב. איזה יופי שאת מבינה.

מבינה, זה משהו.

זה משהו.

עוד לא שמת אפילו את הכיסוי, כבר הבנת הכול.

אני לוקחת על עצמי. אשרייך,

אשרייך,

אשרייך, אשרייך. כבוד הרב, אני באה לאחותה,

ואנחנו באנו מדבריה, כולנו לפה,

אנחנו במצב נפשי, כל המשפחה שנה שלמה, מצב פשוט אשר. טוב, שנו לי, אני באמצעי, לא, אני רוצה ממך שכל הקהל הגדול הזה, בזכותו שייקח לרפואתה כל מה שהוא יכול, הוא בא במטרה הזאת. אני באמצע התלהבות, אל תפסיקו אותי.

גם אני, זאת אחותי הגדולה, אשרייך, ואני גם בהתלהבות גדולה. די, עכשיו תקשיבו טוב למה שאני אומר.

אני מבקש ככה,

כל מי שמוכן ללמוד שתי הלכות ביום במשך חודש לרפואתה, שירים את היד.

שתי הלכות ביום, לבד, זה לא הרבה, לוקח חמש דקות.

שתי הלכות ביום לרפואתה.

כל מי שמרים זכות המצוות, תגיע לעולם. אמא חד-הורית, חד-הורית, היא גרושה עם חמישה ילדים, היא מתחננת, היא מתחננת. טוב, מה השם? מה השם? תדברי, תדברי. מה השם?

ציפור רמבט חנה.

ציפורה בת חנה השם יבטל את הגזירה ויעביר אותה לאחמדינג'אד.

בבקשה, כבוד הרב, כל מי שיכול לקחת על עצמו משהו קטן וטועטים. תשמעי, תשמעי, תשמעי, תשמעי. אני במשך כל מיני די. די. קרו לי ציפי, ואני עכשיו מבקשת שיקראו לי רק ציפורה. די, בסדר. אבל תקשיבי טוב למה שאני אומר.

אני לקחתי על עצמי, הילדים שלי גם משתדלים, נוחים. די. תבטחי בשם מעכשיו. אני פותחת בשם, אני אישה מאמינה. די. יש לך חוט שהיא עשתה מעשה גדול מאוד, שתדעי לה. אנחנו ממשפחה של צדיקים ושומרי מצוות. ברוך השם. השם יבשר אתכם ואותנו בשורות טובות מהרה.

כן.

רגע, האישה פה רוצה לדבר, כן, הנה מרימה את האצבע. בבקשה.

כן, תן לה. הנה.

בבקשה, תן לה. כן, כן, כאן, כאן, כאן, כן.

שלום.

יש לי בקשה לך. יש לי בן בן 45. עוד לא חשוב להתחתן. דבר אחריו שתתחתן.

אבל הוא לא רוצה להתחתן, אמרתי. לא, הוא רוצה להתחתן. לא הולך לו. הבנתי.

הוא דתי? הוא דתי. מה?

הוא בא ובוא וקרא לה גם נס.

הוא כל הדבר רושם לו את העילים.

מה השם שלו? דוד שמואל בן שושנה.

דוד שמואל בן שושנה. כן. השם יזכה אותו, בעזרת השם, לחופה בקרוב. אמן. תודה רבה. שתהיה ושיהיה לכם טוב. אמן, גם אתם.

רגע,

אתה רוצה לשאול שאלה? יש פה שאלה באמצע? פה? פה? פה? פה? תן לו? תן לו פה? הנה, כן.

דבר, דבר. מה קורה לגבי עילית?

תקרב את זה. עילית שטראוס. השבירה עוד בתוקף? עילית שטראוס. עילית שבתחתית ושטראוס-מאוס לא נעכנים ולא נשתים,

כיוון שהם למעשה מחללי שם שמים ופרהסיה ולא חזרו בהם. לא עוד.

אלא שתראה בארבע כנפות.

בשבוע הקרוב,

שהם קנו עכשיו שתי חברות מחללות שבת.

זאת אומרת, הם גם מחללי שבת, לא רק תומכים בחילול שבת,

אלא גם מחללים שבת.

וכידוע לך, שאם מפעל מחלל שבת,

אז זה בעיה.

שטראוס מאוס, לא אוכלים, לא שותים,

ועילית שבתחתית. תיזהרו גם עוד דבר,

מי שלא קורא אצלכם בבית-שאנת העיתון, ארבע כנפות,

אז לא יודע כנראה. אבל על שוקולד, אם תשימו לב, ועל מאסטיקים של עילית,

מאסטיקים מאסט

ושוקולד מאריר,

כתוב עליהם לפעמים פרווה,

ומאחורה כתוב בחזקת חלב.

זאת אומרת, אם אתם אוכלים את השוקולד הפרווה הזה אחרי בשר אתם בבעיה,

ולא יודעים, מכינים עוגות שוקולד וכל מיני דברים,

ולא יודעים.

ומאסטיק מאס,

כתוב גם כן שם שזה עובר בליד קו ייצור חלבי וכו',

יש להם כל מיני ניסוחים כאלה ואחרים.

ויש כאלה שלא כתוב לא חלבי ולא פרווה בפרונט,

ומאחורה כתוב בחזקת חלבי.

גם מגדים, תשימו לב.

אז לכן, שתי החברות האלה,

שהן בעצם אחת, והיום הן נקראות שטראוס גרופ.

הם עשו את מצעד האהבה בתל-אביב,

עשו עוד כמה דברים קשים וחמורים,

והתרענו בפני הציבור, והם לא חזרו בהם,

לכן לא אוכלים את מוצריהם.

זה לשאלתך.

בדץ אומר שהמאכל מצד עצמו הוא כשר.

גם חלב זה כשר, וגם פרווה זה כשר,

וגם הכול כשר, אין בעיה. אבל החברה לא כשרה.

זאת אומרת, המעשים לא כשרים.

אלעל, לדוגמה,

יש בהם אוכל כשר,

אבל אם טסים בשבת,

אז גדולי ישראל אומרים לא לטוס ב-אלעל בגלל שהם חללי שבת.

זאת אומרת,

הכשרות של המאכל זה עניין אחד,

והכשרות של החברה זה עוד עניין.

יש אדם שהוא אוכל כשר,

אבל הוא נוסע בשבת,

והוא אוכל עכשיו בנסיעה אוכל כשר.

הוא כשר, האיש הזה?

זה לא קשור.

כן.

שאלה יש לכם? כן, בבקשה, שאלה.

שאלה או ברכה?

תן לו, תן לו, תן לו.

כן, הנה.

רגע.

כן?

כמה שנים בלחסדם, וחסר לי הרבה שינה בלילה, אני לא יושב מספיק,

הולך דרך כדורים, ואני מבקש, כבוד הרב. אתה לומד משהו? לומד גמרא, לומד הרבה משניות,

הרבה ספרי קודש בבית,

הולך לישיבה לשיעור תורה.

ברוך השם, אני עסוק בתורה כל היום. יש לי בקשה בשבילך.

קצת תהיה לך קשה. היא קלה, אבל היא קשה קצת.

נראה אם תסכים.

לגדל זקן.

לא.

לא גידלתי זקן עד עכשיו, הנה.

איך אני יודע מה לתלוח?

אתה צודק כבר, ואם אתה אומר שאני אגדל, אני אומר שאתה תגדל, ובעזרת השם יתברך,

אני אברך אותך שירד לך לחץ הדם ויהיה נורמל. אתה מדי יותר רגוע. אני, קצת קשה לי בלילה, גם לא נרדם, רק דרך תרופות ודרך זה. אתה מוכן,

אני חלאס. מוכן מהיום לגדל זקן?

כן. מה שתגידי, אני אמרתי מוכן. מוכן.

בעזרת השם יתברך. מה השם שלך? תתקדח רגוע עד שיהיה למה ורפואתי.

יעקב איתך בן מסעודה.

יעקב? איתך בן מסעודה. אמן. השם ירפא אותך ברפואה שלמה. תודה רבה. וייתן לחץ דם בראש של אחמדינג'אד. אמן. ואתה יהיה לך לחץ דם נורמלי ורגיל,

ותישן טוב בלילה ותקום מוקדם בבוקר. ותפילות. ושתהיה על הכפקפה. ושלא להיות חלאס לי, תתפלא עם הציבור.

ותוכל להתפלל עם הציבור, בעזרת השם, עם זכאי. תודה רבה, כבוד הרב. עם זכאי. עכשיו תוכל להיות גם חזן.

תודה רבה.

כן. תודה רבה, כבוד הרב. בוא למעלה, בבקשה, מעליו שלוש שורות.

כן, הבחור.

רציתי לשאול שתי שאלות בעניין הדת.

אחת, שמפריעה לי, ולא קיבלתי עליה תשובה מספיק טובה.

היא מתחילה ככה.

אנחנו מאמינים בגבי-ברוך-הוא, נתנו את התורה,

משה קיבל אותה,

והוא התגלה עליו בבסנא והכול.

אבל אנחנו מצד שני סותרים את זה שמהצד השני המוסלמים קיבלו על-ידי מוחמד,

החמור וזה.

כל העניין הזה אנחנו טוענים שזה לא הגיוני.

מצד שני,

איך יכול להיות שאנחנו אומרים שזה הגיוני שאנחנו קיבלנו את זה מהסנא וכל הנסים שקראו לנו?

איך אנחנו, אני מאמין בהכול, כן? אבל זו שאלה שמטרידה אותי. כאילו,

איך אנחנו אומרים שזה נכון? מצד שני, אומרים שאנחנו צודקים,

אבל אנחנו סותרים את מה שהם אומרים.

לא הבנתי מה עם החמור של המוסלמים.

המוסלמים טוענים שהם צודקים, כן?

אבל אנחנו טוענים שהם קיבלו את התורה שלהם על-ידי מוחמד, והתגלה עליו משהו עם החמור וכל הסיפור שלהם.

אנחנו אומרים שזה לא נכון, לא יודע, הם קיבלו את זה, לא נכון.

אבל אנחנו אומרים שאנחנו צודקים בגלל שלנו קראו נסים וקראו אליהם. לא הבנתי, אז הם תולים את כל האמונה שלהם בחמור?

רק רגע, אני רוצה להבין, תקשיב.

מי היה קודם, היהדות או האסלאם?

היהדות.

אז איך הם יכולים להגיד שהם צודקים? הם באו אחרינו.

הם משתמשים בכל מה שאצלנו כתוב,

והם אומרים שאנחנו לא בסדר? איך אנחנו לא בסדר? זה, אחד. שתיים,

זה שהם אומרים מה שהם אומרים,

התורה כבר אמרה מראש,

מי יתברך ומי לא יתברך.

ישמעאל היה פרא האדם, ידו בכל ויד כל בו,

באמצע עציו, ואתה רואה שזה גם היום במציאות, נכון?

זהו.

אז אתה רואה שזה נכון.

אתה רואה שעם ישראל, כתוב שהוא יהיה נרדף והכול,

אתה רואה שזה ככה. אתה רואה שכל מה שהתורה אמרה מתקיים.

אז איך הם יכולים להיות צודקים?

מה שאני אומר בעצם, שלנו קשה, לי קשה כאילו, תבוא אלי ותגיד לי, לפני שלוש אלפים שנה היה נסים, והיה זה, והיו מכות. כן. אבל כאילו, איך אני יכול לדעת את זה שזה באמת? קודם כול, שתדע, גם המוסלמים אומרים שזה נכון וזה היה, והם מאמינים גם בזה, וגם הנביאים שלנו מאמינים.

אז קודם כול, זה שהם מאמינים במה שאנחנו אומרים,

אז זה מראה שאצלנו אין סתירה.

הסתירה היא רק לגבי מה שהם אומרים.

אם שנינו מסכימים על אותו דבר,

זאת אומרת שזה ודאי,

ואם אנחנו לא מסכימים עליהם, אז זה אומר שזה לא ודאי.

אז מה יותר ודאי?

ודאי או ספק?

ודאי.

אז אנחנו מסכימים שאנחנו ודאי ואין ספק.

אז מה השאלה עכשיו?

זה הטריד אותי כזה, אבל אני מקבל את מה שאתה אומר. לא, לא. עכשיו אתה לא תהיה מוטרד, בעזרת השם,

וסוף-סוף תוכל לקיים תורה ומצווה.

שאלה שנייה. שנייה.

אני רואה אנשים דתיים וזה, שסובלים, ומצד שני אנשים חילוניים שעושים מה שהם רוצים בחיים שלהם, ומצד שני הם נהנים מהחיים והכול.

איך החשבון הזה, כאילו,

וזה לדעתי מרחיק מהדת. אם אדם חילוני יראה שוואללה, הוא מצליח בחיים שלו, ויראה אנשים דתיים סובלים,

הוא יכול להגיד שהוא צודק והוא הכול. זה מרחיק מהדת, לדעתי.

כאילו, איך אפשר להסביר את התופעה הזאת?

הבנתי. תגיד לי,

מי יותר נחשבים, אלה שמוכרים בשקם בצהל או אלה שהם טייסים?

טייסים. למה טייסים?

מי הוא מוכר בפלים או שותה קולה וזה כל הזמן נמצא ליד האוכל?

אלה בשקם, לא?

והטייסים נמצאים בטיסות, נמצאים באימונים,

חמש שנים, יש להם טירונות, הכנות,

מה זה, הם עוברים, חביבי,

טירונות קשה ביותר, אתה יודע מה זה להיות טייס? זה לא צחוק.

נו, אז אם הם סובלים, מה זה?

בגלל מה הם סובלים?

בגלל שהם יחידה עילית, נכון?

נכון? כן. המאה-ואחת זה עילית, נכון?

סובלים, לא ישנים, מסעות, אלונקות, זה, פה, חדירות,

מלאגנים, נכון?

שקמיסטים מפנן,

יש להם מסך וזה, ואפלות, וכל היום.

נו, אז מה, זה אומר שהם יותר טובים?

אתה יודע מה זה שקמיסט, לא?

כן, כן. זה בעל מדרגה.

ידוע מה זה ידוע. הבנתי.

אז זאת אומרת, אם הצדניקים סובלים,

זה בגלל שהם עילית שבעילית,

ואז ממילא הקדוש-ברוך-הוא מדקדק אתם כי הם חייבים להיות פיקס,

אין בערך.

אבל אם אתה רואה כאלה שהם פנן, אוכל,

ג'עלה, מנגל, כל היום, אלה שקמיסטים.

אבל אתה מסתכל על זה מצד אחד, כן?

אבל יבוא מישהו מצד אחר ויגיד, הנה, הוא נהנה בחיים שלו, והוא עושה מה שהוא רוצה, והוא מצליח.

נכון. ואז הוא יגיד, הנה, הדתי, שכל הזמנים באשם. בוא אספר לך סיפור, בוא אספר לך סיפור.

אתם לא תאמינו.

שמעתם פעם על אחד שהוא מת מצחוק?

אני לא. לא, אבל אומרים, מת מצחוק. אתה יודע מה? הרג אותי. מת מצחוק. שמעתם דבר כזה?

יש אחד בארצות-הברית עכשיו

שהוא מוצא.

להורג ושאלו אותו מה הבקשה האחרונה שלו, הוא אמר, הוא רוצה למות מצחוק.

אז פתחו לו אתר,

אתר שלם,

ואנשים שולחים לו בדיחות,

והוא, מתוך כל הבדיחות, בוחר את הבדיחה האחרונה שהוא יספר אותה,

יצחק, יחשמלו אותו וימות מצחוק.

מה אתה אומר? זה פנאן, למות מצחוק זה יותר טוב ממיתת נשיקה.

נכון?

למות מצחוק, אין דבר יותר טוב מזה. למות מצחוק?

אתה לא מרגיש, בצחוק אתה מת,

אבל מת.

נו, אז אתה רואה רשעים, מבסוטים, אוכלים שוטים, זה נקרא למות מצחוק.

למה?

הם בינתיים נהנים, בינתיים צוחקים, צוחקים, פתאום הם מתים.

אבל הם מתים בלי צחוק, מתים.

ועכשיו מה?

עכשיו מתחיל הצחוק. למה?

הצדיקים בגרעי עדן צוחקים עליהם שהם בגיהנום?

ופה הם היו הצדיקים, במאמצים, בעבודה, בייסורים,

להכין את הדרך שיהיה להם גן-עדן.

בשביל להכין גן-עדן צריך לעבוד.

אי-אפשר, אתה מבין, לחיות בצחוק.

צריך להיות רציני.

הבנת?

קיבלתי. תהיה בריא.

כן.

אחרונה, שם באמצע, כן?

בוורוד, כן.

תן לה, תרים לי את היד.

כן, כן, תן לה, תן לה.

אני אבוא עוד פעם בית-שאן, פעם הבאה.

לא, אני,

כן.

כן?

שלום, כבוד הרב, אני רוצה ברכה לאחותי.

מה? ואני מוכנה לקחת על עצמי, כאילו, היא בהיריון,

ואני רוצה לברך אותה שבית-המשפט השם הולד

יהיה בריא ברמה חברה ובשלושה ידעה. למה? אמרו לכם מהאוטרסאונד שיש בעיה?

כן.

הבנתי.

ואת מוכנה ללכת בצניעות מהיום לישועה,

או שאת לא מוכנה?

אני רציתי לשמור שבת את כל התקופה של הלידה שנשארה. רק זה?

מה?

מה, זה קשה כל כך להיות יהודי שומר טוב? אני הייתי בדת, אני כבר שלוש שנים לא.

אבל תחזרי. לצערי. אבא, אבא רוצה אותך בחזרה, שתהיי בת שלא כשרה.

מה את מרוויחה מחילול שבת?

כל החיים שהם יש מושמור שבת, רק לא צניעות.

למה? צניעות זה הכבוד שלך.

מה זה צניעות? זה עונש? זה הכבוד שלך. את בת ישראל.

למה, מלכה יכולה ללכת בצניעות? מלכת אנגליה, אנגליה. מלכת אנגליה יכולה ללכת בצניעות?

סבתא, בת מאה,

למה את לא יכולה?

אתה יודע מה? מכל אנשים שהצביעו למעלה אתה בחרת בי, ואני הצבעתי כמעט אחרונה.

מה אמרתי? אחרונה גם. ומשמים המיקרופון בא אלי. דווקא אותי ראית?

אל תפספסי את זה.

יש רק תקופה.

מה, היית כבר תקופה שלוש שנים בחוץ?

עכשיו חוזרים הביתה לאחר. תקופה של הלידה שלו לפחות, שבת, וצניעות, אני לא יודעת.

אבל למה שאתה עזבי את השם? אני בטוחה שזה יבוא לי כבר לבד אחר כך, אבל בינתיים אני לא יכולה לקחת על עצמי דבר כזה, את יודעת מה? זה בלעת, זה בלעת. את יודעת מה? אני מאמין לך. את יודעת מה? אני מאמין לך. את אישה טובה. ארבע חודשים שבת ושמיעה צניעות.

כן, אבל שבת את לא מפסיקה לעולם, וצניעות, לא, אני כבר הולכתי לעצמי תהילים, אז ככה שזה יבוא לי לבד, כל הקטע הזה. לא, לא, זה כבר בא עכשיו, לא בא לבד, זה כבר בא עכשיו.

לא, לא.

רגע, רגע, תקשיבי טוב, שבת נגמר הסיפור, וצניעות בעזרת השמש ברח, ואחרי זה, אני מאמין באמונה שלמה שתמשיכי.

אני לא מאמין שאם תראי שהוולאד יוצא בריא ושלם,

את תגידי, יאללה, עשיתי את שלי, ועכשיו יאללה. לא, לא, חס וחלילה. אני מאמין שתמשיכי.

מה שמך?

גלית בת-סילביה. לא, אני רוצה לברך את אחותי לוטי.

אני קודם רוצה לברך אותך. מה את קוראה? מה את לי?

גלית בת-סילביה. אבל את שמה עכשיו כיסוי רוב. אני לא נשואה.

אה, את לא נשואה?

אז את צריכה ברכה בכלל, זיווג.

טוב?

זיווג בדיוק. אז זה תלוי. אם אני אברך אותך שיהיה לך בעל כשר, ממילא הוא ירצה שתלכי בצניעות,

כי הוא לא ירצה שיסתכלו עלייך אחרים. מה, או שתגע?

כן.

מה השם שלך? גלית בת-סילביה. גלית בת-סילביה, תזכי לשמור שבת וללכת בצניעות ולבנות בית נאמן עם יהודי כשר, הראוי לך.

חצי, הכי חשוב. מה השם? קרן בת-סילביה.

קרן בת-סילביה תלד עובר בריא ושלם,

ושמצג איבריו. בכל איבריו וגידיו מהרמת.

אמן.

תודה, כבוד הרב.

מי שבירך את אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרון ובשלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל הקהל הקדוש שיושב כאן והצופה בנו באינטרנט ואת כל תושבי בית-שאן שבירכו את שדרות,

שיזכו לברכה, לישועה, להצלחה, לתשובה, לבריאות, לזיווגים הגונים, בכל תום.

ועוד אני מברך את כל מי שיהיה מוכן לתרום שקל וחצי למאה DVD כל יום במשך 20 חודש, זה 1,000 שקל ל-20 חודש,

בשביל להציל יהודים במאה ה-DVD שיחולקו חינם לאנשים,

יבוא לפה, ימלא תוארת קבע, ירשום את השם שלו בשם האימא וניתן לו ברכה בעזרת השם,

יתברך.

ברוכים אתם להשם בכבוד.

תודה רבה.