מבשרת ציון - שידור חוזר מההרצאה:מבשרת ציון 03-01-2008

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מוזיקה

עד מתי אתה חושב להתגבר, ועד מתי בחרות תשתח בי ותתעורר, חשאים לך עורקות כל כך מהר,

לתרגם את העים הדלונות לאחר.

מתי תפסיק מי זאת, מתי תתחיל לראות,

אלוקים ברחמם נותן לך לחיות,

אלוקים ברחמם נותן לך לחיות, וברחמם צורח ומורח?

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח.

הערב הזה מוקדש לרפואה שלמה של ישראל מאיר בן שרה ציפורה,

אודל בת גאולה ואושרי בן חנה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

ולרפואה שלמה לרונית בת מרים ומאיר בן פרחה.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים במכת ברד,

הירא את דבר השם

הניס את עבדיו ואת מקנאו אל הבתים.

אומר המדרש,

הירא את דבר השם מעבדי פרעה זה איוב.

על איוב נאמר שהיה ירא השם וסר מרע.

באשר לא שם לבו זה פרעו ועמו.

אז היה מי שהיה ירא ושמא

שעומדת לבוא מכת ברד והניס את הבקר,

והיה מי שלא היה ירא ולא שם אל לבו,

זה פרעה ועבדיו.

למה צריך להיות ירא שמים כמו איוב ובדרגה של איוב,

עד שהקדוש-ברוך-הוא אומר לשטן,

הראית כעבדי כאיוב

בכל הארץ?

אין כמוהו בכל הארץ.

גדול הנאמר לאיוב יותר מאברהם,

ירא וסר מרע?

זאת אומרת, הדרגה הכי גבוהה שיכולה להיות?

למה צריך להיות בדרגה כזאת של איוב, שמעיד עליו השם שהוא ירא,

בשביל להניס

את הצאן והבקר?

איך הם לא שמו לבם במכה השישית

וראו שמשה, כשהוא אומר משהו מתקיים,

איך הם לא שמו על לבם את הפסד הממון, שהם יפסידו את רכושם,

את בהמתם?

הרי כבר ראו שדברי משה מתקיימים.

למה לא מיהרו להכניס את המקנה שלהם?

אלא פה אנחנו מגלים סוד גדול בכוחות הנפש של אדם.

אם נמצא

שהיה להם חשבון,

חשבון של הפסד ממון,

אתם שומעים?

חשבון של הפסד ממון.

אמרנו,

לא צריך להיות ירא שמים בשביל להניס את הבקר והצאן

מן השדות.

כל בהמה עולה 5,000 שקל,

אחד יש לו מאות ואלפים.

זה הפסד אדיר.

אבל היה להם עוד הפסד ממון, עוד חשבון.

אם הם יכניסו את הצאן

ואת הבקר,

אז הם יאכלו מהאבוס שיש להם

במכלאות.

ככה, כשהם בחוץ, הם אוכלים מן ההפקר

חסד

ועולה להם כסף.

אבל אם הם יניסו את הצאן והבקר אליהם הביתה,

הם יאכלו מהאבוס.

אז בשביל החשבון הזה של ממון, שהם עלולים להפסיד

עד שתעבור המכה שאורכת שבוע,

הם ישאירו אותם בחוץ.

נו, איפה אז תכף?

מישהו יכול להסביר דבר כזה?

צריך להיות ירא שמים בשביל להניס,

או צריך להיות חכם

שעושה רק חשבון כלכלי.

מה צריך פה לעשות?

אבל יש פה סוד גדול מאוד מאוד מאוד.

אם היה אומר החזאי שירוחות,

שערה, סופות, הוריקן,

כולם היו מכניסים את הצאן בלי שאלה.

אבל אם משה רבנו בא בשם ה' ואומר מצווה,

תדעו לכם, כך וכך יהיה,

היצר הרע משתלט על הבן-אדם לעשות נגד.

אה, אתה תפסיד את הבהמות?

לא, יש לי חשבון למה לא נכניס. אם אני אכניס, זה יהיה על חשבוני.

איזה חשבון?

אתם שומעים איזה סוד זה?

כשבאים לאדם מצד מצווה,

מצד ציווי של השם, יש לו כוח התנגדות.

כשבאים אליו מצד חשבון כלכלי, הוא מבין תיכף ומייד.

אז רואים שאין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות.

כך אומרים חכמים. אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו

רוח שטות.

כאילו, לזה

לא היה עושה חשבון כזה.

ודאי היו חוששים אפילו על ספק הפסד ממון.

אבל בהיות שהידיעה באה להם מצד השם,

יש כאן עסק עם עבירה,

אם לא ישמעו את דבר השם,

הרי נכנס בה חוטא רוח שטות ואינו שם עליהם.

אפשר להסביר את זה לפי מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

גדול המצווה ועושה

משאינו מצווה ועושה.

מי יותר גדול?

אחד ציוו אותו לעשות משהו

והוא עשה,

אחד לא ציוו אותו והוא עשה. מי יותר גדול?

בני-אדם רגילים להגיד זה שלא ציוו אותו,

הוא יותר גדול, הוא מתנדב,

התנדבות.

הוא לא חייב,

לא ציוו אותו.

אחד גייסו אותו לצבא, הוא חייב.

אחד לא גייסו, יש מלחמה ומתנדב.

מה אומרים?

יותר גדול.

חכמים אומרים, לא,

גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה. למה?

כי מי שמצווה ישר אוטומט יצר הרע יושב עליו,

שלא יעשה.

אז הוא צריך עכשיו להילחם נגד יצר הרע.

אבל אחד שמתנדב, בא לו. אין לו שום מפריע, אין מישהו נגדו.

אין יצר רע אומר לו לא.

אז זה לא חכמה.

מצווה, אוטומטית יש התנגדות.

תקום מהכיסא, אומרים לאחד, הוא ישר חושב, מה פתאום שאני אקום? קודם כול הוא חושב, מה פתאום שאני אקום?

למה הוא אומר לי שאני אקום? למה הוא לא אמר לו שיקום?

אבל אם הוא רואה מישהו שזקוק למקום,

יכול להיות שהוא יקום מהארץ ויגיד, שב, בבקשה, שב.

למה אף אחד לא ציווה עליו?

אני אומר, תקום, לא קם.

אז על אותו פרינציפ, כשאומרים בשם השם

להכניס את הצאן בבקר,

יש התנגדות.

אבל אם היה חזאי אומר,

הוא לא מצווה עליהם, הוא רק אומר, מה מזג האוויר?

והם מבינים שיהיה בלאגן?

כולם מכניסים.

שמעתם איזה כוחש באדם?

לא יאומן כי יסופה.

ורק מישהו בדרגה של איוב אומר את התורה.

יכול להניס את הבקר בגלל יראת שמים.

כי ירא שמים,

הוא ירא מן השמים,

והוא לא עושה חשבון יצר הרע עם כל הטענות שלו.

יצר הרע כל הזמן טוען טענות.

מי שירא שמים לא שומע אותו בכלל.

מתקשקש כל היום, אומר לו, לא כדאי לך, ככה, אתה זה, אתה זה. לא, לא שומע שום דבר.

זה חוכמה.

יראת שמים זה חוכמה.

אז הירא רק הניס.

כי ברגע שיש לאדם נגיעה,

נגיעה אישית,

וייצר לבטל,

אי-אפשר שהוא יהיה ירא אלוקים ושר מרע.

אם היצר ישתלט עליו, הוא כבר לא יכול להיות ירא אלוקים ושר מרע.

רק מי שיש לו יראה אמיתית,

רק הוא יכול לעמוד בניסיון כזה.

אבל לא בחשבונות של השכל הפשוט.

רק

ביראת שמים אפשר לעמוד נגד כל המלגלגים והמסטינים והמבטלים

בטענה של מעשה כשפים.

הרי היו כאלה שטענו כל הזמן שמה שעושה משה רבינו זה מעשה כשפים.

למרות שבמכה שלישית הם כבר הבינו שזה לא יכול להיות,

אבל מה אכפת לך לטעון עוד?

מעשה כשפים.

הם בעצמם היו מומחים במעשה כשפים,

המצרים,

והם לא יכלו לעשות את המכות.

אבל

רק מי שיש לו יראת שמים יכול לעמוד נגד המלגלגים.

למה הרבה אנשים רוצים לחזור בתשובה ולא מצליחים לעמוד בזה,

או קשה להם,

או אחרי כמה זמן הם נחלשים?

בגלל הלחץ של המלגלגים,

של אלה שמבטלים

ממילא, אם אין להם יראת שמים פנימית, אם הם לא יראים את השם מבפנים,

אז הלחץ החברתי גובר עליהם.

ואז יש להם את הנגד, כמו המצרים,

והם יעשו שיקולים כאלה ואחרים הכי עקומים שיכולים להיות, וייראו בעיניהם ישרים.

לשם מה בכלל היה צריך להזהיר לאסוף את העבדים ואת המקנה מן השדה?

כתוב במדרש, ועתה שלח

העזת מקנך.

בואו וראה את רחמיו של הקדוש-ברוך-הוא,

שאפילו בשעת כעסו

ריחם על הרשעים ועל בהמתם

ומזהיר אותם, תכניסו את הממון שלכם,

שלא תפסידו אותו.

שמעתם?

בורא עולם

הולך לתת מכה על הרשעים המצרים

שלקחו את ילדי ישראל ושיקעו אותם בטיט

והטביעו אותם ביאור,

והוא הולך לתת להם מכה שמגיעה להם,

ועוד איך,

אבל בכל אופן חס על ממונם ואומר להם, תכניסו.

והוא רצה להביא את המכה רק על היבול,

והיה מזהיר אותם שישמרו את עצמם, את הבהמות, שלא ילקו בברד,

אבל כיוון שראה שהם לא שומעים לו, אמר הקדוש-ברוך-הוא, כדאי שיבוא הברד על הקול,

על היבול,

על העבדים

ועל הבהמות.

דברי המדרש האלה מחזקים אותנו מאוד מאוד,

כי מדרך הטבע היה

שתבוצע גזירה שנגזרה משמים רק על יבול הארץ.

לא היה מקום שהיא תחול על אדם ובהמה,

שכן

מי זה לא יחוס על נפש בהמה והעבדים אפילו אם מדובר רק מחשש של ספק.

והרבה מן העם בוודאי היו נוהגים לפי ההוראות

של משה רבנו,

אלא כיוון שזה היה ציות להוראות

של משה רבנו, שמוכיחות בהכרח את כוחו של הקדוש-ברוך-הוא,

שהיה מתגלה על-ידו כל פעם בהתראה שהוא נתן,

נדחפו מכוח היצר הרע בדחף גדול לסכן את המקנה שלהם,

למרות חשש הסכנה.

וחכמים, זיכרונם לברכה, מסכמים ואומרים לנו שרק צדיק יהיו,

ולא סתם אדם,

וצריך להיות ירא שמים בתכלית,

כמו איוב, כדי לקיים

את ההוראות מתוך דחף של ירעה טהורה פנימית,

וכיוון שלא היה להם את זה,

היו צריכים למות גם העבדים

וגם הבהמות.

מה מסיק המדרש?

פרעה אמר,

ויקרא למשה ולאהרן

ויאמר עליהם, חטאתי הפעם

השם הצדיק

ואני ועמי הרשעים.

במכה הזאת הוא אמר.

למה רק במכה הזאת הוא אמר?

כל המכות, הוא חשב שכל מכה זה נקמה

של הקדוש ברוך הוא על מה שהוא לא שמע,

שזה עונש

על מה שהוא לא שמע.

אבל, כשאמר לו משה רבנו, עליו השלום,

שלח העז,

נתעורר לראות

כמה גדולים רחמיו

של הקדוש ברוך הוא אפילו על רשעים כאלה שלא שומעים לו

כלל וכלל.

אז הוא הבין

שהקדוש ברוך הוא חס על ממונם אפילו

של הרשעים הגדולים המצריים.

כי גם היראים,

גם אלה שהיו יראים הכניסו,

חלק מהמעטים הכניסו גם את הצאן,

הם לא היו יראים מפני השם.

הם פשוט

לא עשו את החשבון העקום עד הסוף,

אלא חששו באמת להפסד ממון.

וכשהיה צריך לרדוף אחרי ישראל, הם רדפו עם הבהמות

שהציל להם הקדוש ברוך הוא מהברד.

הקדוש ברוך הוא הודיע להם, תצילו את הבהמות, כי אני רוצה לתת מכה רק על היבול.

אז גם אלה שהיו קצת יראים מבין המצרים והכניסו מפני חשבון הממון, ולא יראת שמים,

גם אלה היו רשעים גדולים.

כי ברגע שהיה צריך לרדוף אחרי ישראל, עם מה הם רדפו אחריהם?

עם אותן בהמות שניצלו במכת הברד,

שהשם חמל להם על הצאן

ועל הבהמות.

מזה יש מסקנה.

אם הקדוש ברוך הוא חס על בהמות של רשעים כאלה,

קל וחומר על בהמות של צדיקים,

וקל וחומר בן בנו של קל וחומר

על אנשים כשרים,

וקל וחומר בן בנו בן בנו של קל וחומר

על צדיקים ממש,

ועל ירעים ושלמים אין על מה לדבר.

לכן,

אם אדם משתדל להכיר את השגחת השם יתברך

על הניסים הנסתרים,

וכמה רחמיו של הקדוש ברוך הוא מרובים,

ייפתחו לו שערי הצלחה גדולים בכל ענייניו,

והקדוש ברוך הוא יהיה מבטחו. אבל צריך להתבונן בדברים האלה.

יש עוד דבר שצריך להבין.

הגאון רבי ישראל מסלנט זכר צדיק וקדוש ברוך הוא אומר

שבטבע העולם,

אם אחד, נותנים לו משקה

ואומרים לו שזה צונן ומרווה,

ופתאום יגיד אחד שיש חשש

שנפל תוכו ג'וק,

הוא ישתה מזה?

לא ישתה.

ואם היו אומרים לו שיש חשש שנפל רעל,

ודאי שהוא לא ישתה. אבל חלק אומרים לו, לא, לא, לא נפל כלום, אל תדאג, שום דבר סתם, הוא אומר, אל תאמין לו.

זה צונן, זה מרווה, תשתה.

הוא ייכנס לבית הספק?

אולי ייכנס לבית הספק.

אז איך אנחנו

עושים מעשה כמו המצרים?

כמו המצרים.

המצרים ראו איך הקדוש-ברוך-הוא נותן מכות,

וגם היה להם מקום לחשוש שיהיה להם הפסד ממון.

ומה הם עשו? חשבון עקום של עקום

בשביל להימלט מלעשות את רצון השם.

ומה עם הספק

שבאמת יהיה מתקבל מכה?

הרי אתה אפילו מפול ג'וק, אתה לא מוכן לשתות.

אז שתאבד עדרים,

בהמות, את הרכוש שלך,

את העבדים שלך, למה לא תחוש?

טיפשי, לא?

אבל יש כוח המרידה באדם.

יצר הרע מתלבש על האדם. אה, זה ציווי? זה מצווה?

לא, לא, לא, לא, אל תגיד לי מה לעשות.

אני יודע מה לעשות.

אני אעשה את זה מתי שאני רוצה,

איך שאני מבין. תודה.

אם היה לנו

את ה-10%

שהיו למצרים,

היו מצרים,

שהיה להם עשרה אחוז יראה,

לא יראה מהשם, יראה מלהפסיד ממון.

אם היה לנו את העשרה אחוז של אלה שבאמת הניסו,

אין לנו עשרה אחוז חשש

שאם לא נקיים את דברי השולחן ערוך

אנחנו עלולים חס ושלום להיענש בעולם הזה ולעולם הבא?

מה, אנחנו כאלה מצרים טיפשים?

שאנחנו לא חוששים אפילו לספק?

מה, אנחנו בטוחים במאה אחוז

שלא יקרה לנו שום דבר גם אם נעבור על מצוות השם וגם אם נעשה עבירות?

אנחנו באמת בטוחים

כמו המצרים הטיפשים שלא יקרה כלום?

אנחנו לא ראינו מה שהמצרים לא ראינו.

מה לא ראינו?

קודם כול, אתה ראית?

כשהמצרים, היה להם את זה, ראית?

לא. שמעת?

כן. הבנתי.

זה לא מספיק.

אני חושב שזה מספיק, אבל יש ארבעה שלא ראינו שם.

אני יודע.

אז הם מצרים טיפשים.

אבל זה גם יהודים.

הם מצרים טיפשים,

כי מה זה משנה אם הוא יהודי?

אם הוא מתנהג כמו מצרי טיפש, אז הוא יהודי טיפש.

ספק אפילו, ספק.

אמרנו, ג'וק, בתוך השתייה.

אדם שמבין שיש אלוקים בשמים,

אדם שמבין שהוא לא ברא את עצמו,

אדם שמבין שבשעה שהרופאים לא יכולים לעזור לו,

אז הוא פונה למעלה.

אדם כזה,

אדם כזה.

אז הוא יודע שיש משהו למעלה. למה אתה פונה למעלה?

אתה יודע? כן. למה למעלה אתה פונה?

תפנה למטה.

דבר עם האדמה,

דבר עם העצים,

דבר עם אבנים,

תשכנע את הדוקטור.

אבל הוא חייב כוסמם, הוא מלכיף מלמטה, מהרוקים.

כן, אבל אני שואל אותך שאלה, אדם שמאמין,

לא אדם שמשחק אותה כופר. גם מי שמשחק אותה כופר, כשהוא מגיע לרגע האחרון, כמו שאומרים,

אז העיניים שלו לשמים.

בסדר, אמרתי, הוא חייב כוסמם, הוא מלכיף קודם כול עם הרובים והצרים, ואחר כך דיברתי להראות עד שהוא מגיע למען.

שמעתי, אבל מה, בן-אדם מאמין, מה אכפת לי מאיפה הוא מתחיל? התחיל, הגיע לנקודת משבר, אין יותר.

לא דיברתי על מאמין, אני אמרתי על לא מאמין.

מי מדבר על לא מאמין?

מדברים על מאמין עכשיו.

לא מאמין, אין דבר כזה.

יש שקרן, אין לא מאמין.

אתה באמת אמיץ. שאלת לי על אותו מכתב בדשן באותו לילה שגמרת במופת. אתה אדם אמיץ שהתייחסת למכתב שלי והתקשרת אלי בלילה, אני מודה לך.

אני לא יודע במה מדובר, אני מסכים. אני אתן לך את המכתב השני, ואתה תדע מה היה הראשון.

הבנתי, תודה.

מכל מקום,

אדם צריך להבין דבר אחד,

לא להיות מצרי טיפש.

כל עם ישראל 3,300 שנה, כל חכמי ישראל במשך כל הדורות, כולם יושבים ונוברים ובודקים כל תג שבתורה, ותורה שבעל-פה,

ופסקי הלכות, ומשקיעים את כל חייהם על כל פסיק, על כל דבר.

ליצור תפילין, אתם יודעים מה זה ליצור תפילין?

שנה לוקח לעשות תפילין.

לוקחים את הצוואר,

את העורף של בהמה, ומתחילים אחר כך לעבד אותה, ועושים מעור אחד את כל התפילין בתהליך שלוקח שנה,

ו-30%-40% נפסל בסוף. בשביל מה להניח את זה?

אפשר לעשות היום בשטנצים, מי צריך את זה?

כן, אבל זה לא שווה כלום, כי התורה לא צוותה ככה.

זה לא שווה שום דבר.

אז תגידו לי, אם היינו רוצים לעשות פה טקסים, בפולחן,

באיזה מסגרת כזאת דתית, אני יודע שיהיה סבבה?

אז מה, היה צריך כל כך להשקיע בכל דבר?

שטנצים היום הכול הולך, שטנצים.

היינו עושים תפילין מזהב,

תפילין מכסף, למה מעור?

קישוטים היינו עושים, מה, למה לא?

מה פתאום?

כל דבר מדקדקים, מזוזה, אם לא כתוב בדיוק, אם נדבק אות לאות, פסול.

צריך לשים אותם במקום מסוים,

אם זה לא באותו מקום זה פסול.

כל דבר קולטק, כל דבר מדוקדק. מה זה?

למה זה?

אז כל זה עמל של אלפי שנים של עם שלם.

בא בן-אדם

ולא לוקח אפילו ספק קטן, חשש קטן,

שאוי ואבוי, מה יהיה?

ג'וק בתור השם. הוא לא שותה. ג'וק.

עבר, איננו. הלך, יצא.

איך זה?

את זה אנחנו לומדים בפרשה.

יש מצרים טיפשים.

זאת אומרת,

אדם יש לו כוח נוגד מבפנים.

כוח נוגד מבפנים.

מסיק הגאון רבי ישראל מסלן זכה צדיק וברכה.

אם כן, איך הולך האדם בעולם הזה בטוח ובריא ולא מפחד ולא דואג כלום על אחריתו?

איך הוא לא חושש על הסתפק, פן ואולי יענש

רע ומר על עוברו על-פי השם?

הרי אפילו אם לא ברורים לו הדברים ב-100%,

על 50%,

30%,

10%. איך הוא יכול לעבור על דברי השולחן ערוך?

אומנם קירת המצרים באה מכוח סיבות

מאוד פשוטות,

פחדו פשוט מאוד על הממון שלהם,

על החיים שלהם,

סכנה מצויה וגם קרובה.

מאף-על-פי-כן קרא אותם הכתוב,

הירא את דבר השם הניס.

על מי דיבר?

על אלה שהיו להם 10% חשש לגופם ולממונם.

גם אלה נקראו ירעים, גם זה משהו ביראה.

זאת אומרת, אפשר להשיג יראה, אפילו אם היא לא יראה את השם אמיתית,

אבל יראה מהשם,

אפילו קצת אדם מפחד,

זה כבר מעלה שקוראים לו ירא.

זאת אומרת, אדם צריך לדעת

להיות יראה השם אמיתי,

זו עבודה גדולה.

ומי שזוכה לזה שמור ובטוח לעולם ולעולמי עולמים.

על כן, כל אחד מאתנו צריך

להתבונן

שלא יתהלך בעולם הזה ויפסיד את חייו,

יעברו 70 שנה, 80 שנה,

ובמקום להשקיע

בעולם הזה, לעולם הבא,

הוא משקיע את העולם הבא בשביל העולם הזה.

הוא לוקח את הנשמה שבאה מהעולם הבא,

מהעולם העליון,

ומשקיע אותה בפלאפל,

בחומוס, בטחינה, בבורקס.

בזה הוא משקיע את זה.

לכן צריך להבין, יהודים יקרים,

שכל אחד ואחד

יעשה את החשבון הזה, להתבונן.

קיבלנו עולם הזה,

ובעולם הזה,

70 80 שנה כמה שיש לנו,

צריך להשתדל להספיק

בשביל לאסוף כמה שיותר שכר, שנצא מן העולם הזה עשירים גדולים.

כל מה שנשיג בעולם הזה, אנחנו נשאיר,

לא ניקח אתנו.

אפילו לא מברשת שיניים.

שום דבר.

הכול יישאר כאן.

המיטה, הסדין,

הכרית,

השמיכה,

התמונות,

האלבומים,

הכול יישאר.

אפילו העציצים.

אנחנו נלך.

ומה ניקח אתנו?

כלום.

רק תורה ומצוות שעשינו בימי חיינו.

מה שילווה אותנו מכאן, זהו זה.

אז מי שמשקיע בעציצים,

בתמונות,

באלבומים,

זה טוב לאלה שיישארו,

אבל בשבילו

זה השקעה

טיפשית כמו של המצרים.

חשוב להשקיע במה שיישאר.

מה יישאר?

תורה ומצוות.

תעשה, תאסוף, תאסוף, תאסוף, תאסוף, תאסוף, תאסוף, כמה שאתה יכול יותר לאסוף.

אם היו נותנים לכם להיכנס לבנק

עם שקים

למלא מהקופה כסף,

לא הייתם נחים רגע,

לא זקנים ולא צעירים,

לא נשים ולא גברים,

לא ילדים ולא טף.

בלי הפסקה.

אוספים, אוספים, אוספים, אוספים, אוספים, ללא הפוגה.

במצוות,

זה יותר טוב מכסף,

כי כסף לא מלווה אותך,

אדרבה, חסכת

וייקחו אחרים מבלי לעמול.

במצוות

רק ילוו אותך,

וזה יותר יקר,

וזה נצחי, ועל זה מקבלים שכר לנצח נצחי.

ואיך אדם לא אוסף מהבוקר עד הערב מצוות בלי הפסקה?

אלא יצר הרע יושב עליו.

במקום שאדם מצווה הוא מטריד אותו.

אם הוא לא מצווה

הוא מתנדב,

אבל אם הוא מצווה

הוא לא נותן לו.

כשאתה רואה שבא לך לעשות משהו,

תבדוק איפה יצר הרע.

אם אתה לא רואה שיצר הרע מפריע לך,

אולי מה שאתה הולך לעשות זה לא מצווה כל כך.

אם אתה כל כולך מצווה,

נו, זה לא פלא שיש לך דחף כל הזמן למצוות, כי יש לך כוח

של מצוות כל הזמן.

אבל אם אתה לא תמיד עושה מצוות ופתאום יש לך איזה דחף,

אז יכול להיות שזו לא המצווה דוחפת,

זה הכבוד,

זה הפרסום,

זה מה יגידו עליך,

דברים צדדיים, לא המצווה עצמה,

אלא הנגיעה.

למה לעשות את המצווה? למה משתלם לעשות את המצווה?

וזו עבודה, רבותי.

זו עבודה להתבונן

מה אנחנו עושים פה ואיך עושים את מה שעושים,

וצריך להשתדל להספיק

בשביל לצאת מן העולם הזה עם הרבה שכר.

השם הביא אותנו למספיק זמן לאסוף הרבה.

מספיק זמן לאסוף

הרבה הרבה זכויות.

חבל לבזבז את הזמן.

חבל לבזבז את הזמן.

ביממה, 24 שעות,

תחשבו כמה מצוות יש לכם.

נגיד שיש כאלה שמתפללים שלוש תפילות,

אז כמה זה?

בערך שעה וחצי?

שעה וחצי, יש מתפללים כמו שצריך?

שעה וחצי.

יש כאלה שלומדים עוד שעה-שעתיים?

שלוש וחצי.

מברכים ברכת המזון, ברכות,

יש לו עוד כמה דקות.

נגיד ארבע שעות.

ו-20 שעות, איפה הלכו?

אם אדם ישן שמונה שעות ביממה,

אתם מבינים מה זה אומר?

שהוא ישן מתוך 70 שנה 24 שנים.

לילה טוב.

24 שנה. 24 שנה מהחיים לישון.

אלה שהזכרתי קודם, רק ארבע שעות מכל החיים הם ישנים.

שמעתם דבר כזה?

זאת אומרת, מתוך 60 שנה,

עשר שנים הם חיים, 50 שנה זרקו לפח.

לא חבל?

לא חבל?

ואלה שכבר עושים את מה שאמרתי, יש כאלה שאפילו את זה לא עושים.

לא חבל?

אז עובר עוד יום,

יכול להיות שעשית דברים שהם נעימים לך, שהם טובים לך, אתה מרגיש איתם טוב,

אבל לא יישאר לך מזה כלום.

שום דבר.

בן כמה אתה?

20. 20. כמה אתה שוקל?

60. 60. כמה שנים אתה שומר על המשקל הזה בערך?

10 שנים לפחות?

לא 10 שנים. מוגזם.

3 שנים, נגיד. 3 שנים.

אכלת ושתית?

כמה אכלת ושתית ביום, אתה חושב?

3 ארועות. 3 ארועות. בוא נגיד 3 קילו ביום אכלת.

3 שנים.

3 קילו כפול 365?

כמה זה?

טון.

3 שנים זה 3 טון.

איך את נשארת באותו משקל?

איך נשארת באותו משקל? איפה הלך 3 טון מהכסף?

לא רואים עליך.

נשאר מזה משהו?

לא נשאר.

אם תחיה 100 שנה אתה אוכל 100 טון, אונייה.

ובאיזה משקל אתה תיפטר, אתה חושב?

פחות ממה שעכשיו.

אז לא חבל על כל ההשקעה?

אבל אם הנחת תפילין היום, ועוד יום, ועוד יום,

ועוד יום,

עוד יום, 300 יום בשנה הנחת תפילין,

חוץ משבתות וימים טובים.

נו,

300, ועוד שנה, 300, ועוד שנה, 300, ועוד שנה, עשר שנים, 3,000. ומאה שנה, 30,000 מצוות תפילין.

בציצית, כל יום,

עוד 100,000 ציציות.

בברכת המזון,

שלוש פעמים ביום ברכת,

עוד 300,000 ברכות המזון.

בברכות?

עוד מיליונים ברכות.

ותורה?

עוד מיליונים, מיליונים.

תקשיב, זה נשאר.

זה נשאר.

זה נשאר. 100 טון?

לא רואים עליך.

הלך.

חלק הולך עם גרפס

וחלק ממקום אחר.

נו, אז מה זה שווה?

הבנתם? בן-אדם צריך להיות חכם.

באת לעולם. תחשוב, של מה באת?

הירא הניס.

מי שירא השם

מרעיס את עצמו מפני היצר הרע.

חושש.

יש ספק.

לא רוצה להיכנס לספק.

עזוב, תן לשמור תורה ומצוות. בדיוק מה שכתוב.

הכי בטוח אני רוצה להיות. לא רוצה ספק. בשביל מה ספק?

אבל מי שטיפש מצרי, מסתכן,

מסתכן,

מסתכן כל הזמן.

אני מקווה שבעזרת השם אתם תשכילו,

תהיו יהודים חכמים. יהודים זה עם חכם.

רק עם חכם ונבון העם הזה.

רק עם חכם ונבון העם הזה.

זה פרעה אמרתי.

אז צריך להיות חכמים, לנצל את החיים.

מי שיש לו שאלות,

אני מוכן לענות, אבל שאלות ולא ברכות, כי ברכות אני לא אברך.

רק לקראת סוף הערב, אם ירצה השם ולא נדר,

בשלב הראשון של הערב אני רוצה לתת אפשרות לאנשים לשאול שאלות.

בבקשה,

נא לתת לו את המיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי שלוש שאלות.

שאלה ראשונה, לגבי אחרית הימים,

שהפרדה תיקנו תקנה לגבי מי שמתעסק עם הספירה של אחרית הימים. מתי היא תהיה?

אז זה יכול להיות כמו קללות או משהו כזה.

טיפח רוחם של מחשבי קצין.

כן, רציתי להסביר לזה.

שאני אסביר לך את זה?

יש אומרים

שמה שאמרו החכמים זה שמי שמחשב את הקץ,

טיפח רוחו,

פירושו של דבר, אין לנו לחשב את הקץ.

ממילא אנחנו לא יודעים גם את הקץ,

והיו הרבה שחישבו וטעו.

אבל יש אומרים

שהקללה הזאת כבר בדורות האחרונים לא קיימת,

ומסבירים את זה בדרך משל.

אומנם אפילו אם תחשב לא תדע,

כמו שאומר הגאון מווילנה, מי שיודע לא אומר, ומי שאומר לא יודע.

אבל אני יצאתי מבני-ברק

לפה, למבשרת-ציון.

אם היו מצלצלים אלי ושואלים אותי חמש דקות אחרי שיצאתי,

איפה אתה נמצא?

הייתי אומר, חמש דקות מבני-ברק.

אם היו מצלצלים אחרי עשר דקות,

הייתי אומר שאני רבע שעה מבני-ברק.

ואם אני נמצא כבר חמש דקות

ממבשרת-ציון,

אז אני לא אומר שאני 35 דקות מבני-ברק.

אני אומר שאני חמש דקות ממבשרת-ציון.

כשמתקרבים כבר ליעד,

אז כבר יכולים לדבר על זה שאנחנו קרובים לגאולה.

לדעת בדיוק את הקץ, לא.

אבל לדעת שאנחנו בזמן,

אפשר להגיד.

שאלה שנייה,

שהקדוש-ברוך-הוא גזר על אברהם אבינו ואמר שגאה ויהיה זרעך.

אז אברהם אבינו קיבד את הגזירה הזאת ולא נלחם לשנות את זה כמו שהיה בסדום.

לפחות אברהם אבינו נשאר, חמישים, ארבעים, ופחות יהיה צדיק אחד.

ופה הוא קיבד את זה כגזירה.

רציתי לשאול למה הוא לא ניסה להילחם בזה.

במה אדע כי יירשנה? הוא שאל. אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

זאת אומרת, עם ישראל יצטרך לעבור מצב של גירות וצירוף

במצרים בשביל לירש את הארץ, בשביל להיכנס לארץ

עם תורה ולנהל חיים כמו שהתורה מבקשת בארץ כבני חורין.

היו צריכים בניו לעבור את השעבוד בארץ מצרים, לדכא את החומר ולהכניע אותו,

כדי שיבינו שעיקר החיים של האדם זה חיים רוחניים.

אז ממילא כיוון שזה הוא הדבר הנצרך,

ובפרט שהקדוש ברוך הוא בברית בין הבתרים,

אמר לאברהם אבינו שיברור לבניו מה הוא מעדיף,

שיהיה להם גיהינום או שיהיה להם שעבוד מלכויות?

והוא העדיף שעבוד מלכויות,

שאם יחטאו ישראל,

אז הצירוף שלהם והזיכוך

יבוא על-ידי הייסורים של שעבוד מלכויות וגלויות,

אז ממילא הכול יתחבר ביחד בשביל לא להגיד

שהוא לא רוצה,

כי זה היה רצונו, ואם זה מועיל

בשביל שעם ישראל יוכל לזכות

ולקבל את התורה, כמו שאמרנו, עשה ונשמע,

אז אי-אפשר להתנגד לזה.

ושאלה אחרונה, לגבי יוסף,

שאחרי שהוא נהיה משנה למלך הוא לא שלח שום תשדורת ליעקב כשהוא חי, שום סימנים,

איך שהוא

נמצא וקיים.

למה הוא לא,

אחרי שהוא כבר נהיה משנה, למה הוא לא הודיע לו?

אז יש אומרים

שהוא ידע שהחרם שעשו השבטים

ושיתפו את השכינה אתם, שלא לגלות

ליעקב אביהם את דבר המכירה

של יוסף,

ולכן הוא לא רצה לעבור על החרם הזה,

והוא מצד עצמו לא הודיע על הדבר הזה.

אוקיי, תודה רבה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת,

שאלה בסוף, אם אפשר להעביר,

אם אפשר לקום בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי שאלה לגבי יצר הרע,

איך אפשר להתמודד ולהילחם עם יצר הרע, כי אני כבר עייף להילחם בו.

אם כבוד הרב יכול להרחיב בנושא.

קודם כול, אם אתה עייף, זה סימן שאתה נלחם.

רגע, תעמוד, שאני אראה אותך.

כן.

תראה,

הניצחון הכי גדול נגד היצר הרע,

אומר הקדוש-ברוך-הוא,

בראתי יצר הרע,

בראתי תורה טבלין לו.

אין שום תרופה ליצר הרע חוץ מלימוד תורה כמה שיותר וקיומה.

מה שיכול להתיש את היצר הרע

זה התורה הקדושה.

אם פגשך מנוול זה בדרך,

מושכהו לבית-המדרש.

זאת אומרת, כמה שתשב

ותלמד תורה יותר, תשקיע שעות,

ככה הוא לא יאכל עליך.

אבל אם אדם רק יקיים מצוות

ולא ילמד תורה באופן קבוע ומסיבי,

לא יאכל על יצר הרע,

כי הוא תחבולן גדול

והוא יכול להפיל גם את האנשים הגדולים ביותר.

אז צריך גם ללמוד תורה,

וגם צריך להתפלל, להינצל ממנו.

ואיך נלחמים עם הבושה?

שמה, שלומדים תורה?

מה זה, בושה ללמוד תורה?

לא, מהציבור שמסתכלים עליך.

מסתכלים? אם אתה בבית-המדרש, לא מסתכלים.

ואם אתה לומד תורה, אני חושב שזה דבר מכובד.

כן, אני הולך עם תלית קטנה, אבל לא שם כיפה.

לא נורא.

אז קודם כול אתה יכול לשים כובע אם אתה מתבייש בכיפה,

ועם כובע הולכים אפילו פועלים פשוטים,

ואפילו שופטים שמים כובע על הראש.

אז אין בעיה, אתה יכול לשים כובע, והכובע של השופטים מצחיק יותר משלנו.

ובאירופה בכלל השופטים זה משהו טרלללי,

עם פאות כאלה, עם טלטלים,

והם לא מתביישים.

וההודים, בכלל יש להם משהו

כמו הגלקסיה באלכסון,

והם לא מתביישים.

והם הולכים באמריקה, בניו-יורק,

בלי שום בעיה,

ואף אחד גם לא אומר להם כלום.

אז למה צריך להתבייש כששמים כיפה?

אני לא רואה שיש בזה מה להתבייש.

חוץ מזה,

אני יודע גם שכשנכנס, נגיד, פרופסור לדבר, אף אחד לא קם מפניו.

אבל כשנכנס רב, כולם עומדים מפניו.

למה?

בגלל התורה שהוא לומד.

אז קמים מפני התורה שבו.

אתה מבין?

כמו ספר תורה. נכנס לספר תורה, כולם קמים.

תלמיד חכם יש בו תורה, קמים מפני התורה שבו.

אז זה לא בושה.

אם זו הייתה בושה,

אז לא היו קמים.

פרופסור נכנס, אפילו למד הרבה, לא קמים.

שופט שרוצה שיקומו, צריך להרביץ בפטיש.

אם הוא לא נותן בפטיש, אף אחד לא יקום.

תודה.

תהיה בריא ובהצלחה.

כן, שאלה נוספת.

הנה, פה יש בחור.

תקום בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

אני עד לפני שלושה חודשים הייתי חילוני גמור,

ולקחתי על עצמי קצת דברים.

השם אומר שהוא לא יכול לסלוח על מצוות שבין אדם לחברו, אם חוטאים,

אם מעליבים בן-אדם או משהו.

הוא יכול לסלוח אם אתה עושה,

אם אני מבקש סליחה מאותו בן-אדם. מפייס, כן, פיוס בינך לבין חברך.

הייתי בבית-ספר מעורב,

וסביר להניח שהעלבתי כמה בנות.

איך אני יכול לבקש סליחה,

אם צריך בכלל לבקש סליחה? אם אתה מכיר,

אז אתה יכול לבקש סליחה.

אם הם לא בנמצא או שאתה מתבייש, אתה יכול לשלוח מכתב.

ואם אתה לא יודע להשיג את האנשים,

אז תבקש סליחה מהקדוש-ברוך-הוא, והקדוש-ברוך-הוא יסלח. אם אתה מחפש עד איפה שידך משגת

ואתה לא משיג,

אז המחילה תבוא גם ככה.

ועוד שאלה, רציתי לדעת מה עיקר הדין בציצית.

מה פירוש מה עיקר הדין? כשלובשים, מה עיקר הדין? למה לובשים?

את הציצית לובשים

בגלל שבגד שיש לו ארבע כנפות חייב בציצית. אין חיוב לאדם ללבוש ציצית, יש חיוב לבגד.

אבל אנחנו מחייבים את עצמנו במצווה כדי לזכות.

ואחרי זה אפשר לקבל ציצית? אני חיכיתי לפה לבוא ולקבל על עצמי.

בשמחה רבה, בכבוד לפה. תבוא.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו

וקיימנו והגענו לזמן הזה.

אמן.

כן,

עוד שאלה בבקשה.

לאנשים אין שאלות היום, ברוך השם.

כן, דרור, שם ליד העמוד.

תעמוד שם ליד העמוד.

לא, לא, אחריך, אחריך, אחריך.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול, על-פי הסוד אנחנו יודעים

שכל אלף שנה שיש קיום לעולם זה כנגד אותו יום.

זאת אומרת, ששת ימי הבריאה הם כנגד ששת אלפים השנה,

והיום השביעי הוא כנגד אלף שנות ימות משיח בעצם.

רציתי לשאול מה יהיה אחרי אלף השנים שיעברו כנגד יום השבת, שהם ימות המשיח.

עוד פעם, מה כנגד? רציתי לשאול מה יהיה לאחר אלף שנות ימות משיח שהן כנגד יום השבת.

עולם הבא.

רק עולם הבא?

לא טוב.

תודה רבה. תהיה בריא.

נהרי, למה לא רואים את הקהל? נהרי,

כן

מי רוצה לשאול שאלה?

תן לו.

כבוד הרב,

אני שמעתי פעם מהרב

יעקב יוסף

שאם אדם רגיל לחטוא באיזה חטא כזה או אחר,

ואני יודע שכביכול לפני כיפור או ראש השנה מבקש

ממני סליחה אני לא חייב למחול לו.

למה לא למחול?

כי הרב יעקב יוסף אומר, כביכול הוא רוצה את המחילה רק לקראת ראש השנה וכיפור,

והוא רגיל באותו נושא,

ואני לא צריך למחול לו. ככה הרב יעקב יוסף אומר.

זאת אומרת, אם אתה יודע שהבן-אדם לא רוצה בעצם מחילה, אלא רוצה כאילו ל...

עושה את ידי חובת עצמו והמחילה היא לא אמיתית? כן. אז אתה לא חייב למחול לו. בדיוק. הבנתי.

מה אתה יכול לעשות בשביל שהמחילה תהיה אמיתית ושהוא באמת ישתנה? אני במקרה שלי לא מוכן למחול בשום אופן פנים,

במקרה האישי שלי,

כי אני שילמתי בכספי ובגובי וגם משפחתי.

הבנתי. טוב, אם הרב יעקב יוסף אומר לך ככה,

אמר אמר.

תהיה בריא.

כן,

שאלה.

שמה, עם כיפה לבנה, תקום בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אותי מעניין לדעת איפה אלוקים היה בשואה.

זה הכול.

ואיפה אתה היית?

איפה אתה היית?

היית אצלו.

היית אצלו.

למה לא שאלת אותו אז?

למה הביאו אותך לעולם הזה?

אתה לא יודע?

אתה לא יודע.

אתה יודע שיש אלוקים?

כן. מאיפה אתה יודע?

מאמין.

מאמין. אתה מאמין שהוא בסדר?

כן.

אז מה אתה שואל?

למה הוא עשה את השואה?

לא. איך הוא, אנחנו היו הבנים שלו.

איך יכול להיות שהוא לקח 6 מיליון?

הבנתי.

נדמה לי שהוא לקח את כולם עד היום.

אף אחד לא נשאר פה, נכון?

כן. ולאן הוא לוקח אותם?

לעולם הבא, לא נדין. אליו? כן. מה לא טוב?

באת משם ואתה חוזר לשם. לא טוב?

אבל למה בייסורים?

למה בייסורים?

כולם מתייסרים, אפילו בלי שואה.

יש מלחמות, יש שבויים,

יש חולי סרטן,

יש צרות, יש תאונות, יש מתחשמלים, יש תובעים, יש כל מיני דברים.

למה זה?

תנסה לענות לי. למה זה?

אתה לא יודע?

לא.

אחד שהיתה לו תאונת דרכים,

הוא רצה תאונת דרכים.

כשהוא יצא בבוקר הוא התכוון לזה?

אז למה הוא מת בתאונת דרכים?

מה המשטרה אומרת?

למה היתה תאונת דרכים?

הוא היה שיכור?

הוא לא שם לב?

הוא היה עייף?

נכון?

מה אנשים אומרים?

מה אנשים אומרים?

אחד נפטר, אומרים, למה מת?

היה לו מחלה, מסכן, נפטר.

השני, למה זה נפטר?

אומרים, מסכן, היה לו כריש דם במוח.

השלישי, למה נפטר? כל אחד נותן סיבה.

נכון?

למה בשואה לא אומרים,

היתה מלחמה,

היתה מלחמת עולם,

היה רשש, קוראים לו היטלר,

והוא רצח יהודים ורצח גויים ורצח את כולם,

כמו שהיה סטלין,

כמו שהיה נפוליאון,

כמו שהיו הרבה עריצים במשך הדורות. היה נבוכדנצר, היה סנחריב, היה פרעה.

למה לא אומרים? היתה מלחמה עולמית ומתו אנשים.

למה פה שואלים איפה היה הקדוש-ברוך-הוא?

כי מתו פה בעיקר יהודים.

מה?

מתו בשואה בעיקר יהודים.

בשואה לא מתו בעיקר יהודים. 6 מיליון יהודים ו-54 מיליון בסך הכול מתו.

שמעת?

אז אני שואל אותך שאלה.

למה שמה שואלים?

כי לא שואלים את השאלה בשביל להבין,

שואלים את השאלה בשביל להתריס.

אלה שלא רוצים להאמין, שואלים את השאלה.

הבנת?

אתה לא מתכוון ככה, אני יודע, אבל אתה שואל מה שהם שואלים.

ואם הם שואלים איפה הוא היה,

מה פירוש איפה הוא היה?

מה רציתם שהוא יעשה?

הרי אתם אומרים שהוא לא קיים בשביל להגיד לכם מה לעשות,

לעשות מצוות, לא לעשות מצוות, אסור לעשות עבירות. אתם לא מאמינים בו,

לא מאמינים בו כל השנה.

אבל מתי שיש איזה משהו שמפריע לכם, פתאום הוא קיים.

למה?

צריך לשאול עליו שאלות.

איפה הוא היה?

מה זה איפה הוא היה? אם הוא לא היה אף פעם, אז מה אתה שואל?

ואם הוא היה, איפה שהוא היה הוא נמצא.

ולמה יש שואה?

כי יש חשבון.

יש חשבון לאדם, ליחיד,

למדינה, לעם ולעולם.

אנחנו לא יודעים שהקדוש-ברוך-הוא כבר מקדמת דנא בבריאת העולם מביא מבול לעולם והכחיד את כל העולם כשהם פשעו ורשעו עשרה דורות בלי הפסקה?

מה, אנחנו לא יודעים?

היה מבול או לא היה מבול?

היה מבול.

היה נוח ובניו שיצאו מהמבול.

אחר כך, 350 שנה אחרי זה, היה דור הפלגה שבנו בניין וראשו ומגדל וראשו בשמים.

אלה היו הצאצאים

של נוח,

שיצא מהתיבה ואמר להם, היה מבול.

אל תתעסקו בקדוש-ברוך-הוא. אם הוא מבקש משהו לעשות, תעשו.

אם לא, הוא יהרוג אתכם.

ולא שמעו.

בשליש העולם מתו.

עוד פעם.

וככה בכל דור.

לא שומעים.

מתאסף.

מתאסף כמה דורות, ועוד פעם.

ועוד פעם.

ועוד פעם.

כל הדורות. לא רק בשואה.

בשואה

זו הייתה המלחמה העולמית האחרונה שהייתה עם מספר ההרוגים והנרצחים הגדול ביותר

בתקופה האחרונה.

אבל בכל הדורות היה ככה.

אז מה נשתנה?

אלה שלא רוצים להאמין בשם שואלים את השאלה הזאת.

זו שואלה טיפשית.

הבנת? אבל אם אתה רוצה תשובה למה הייתה שואה,

יש קלטת קפיצה קטנה לקנדה.

באינטרנט, שופר.net, תיכנס,

תעשה בחיפוש קפיצה קטנה לקנדה,

ותראה שם יש בן-אדם ששואל אותי את השאלה הזאת.

הוא ניצול שואה.

הוא לא חשב שיש תשובה על זה.

אחרי 20 דקות הוא שם ציצית וחזר בתשובה.

עכשיו לי יש שאלה,

עכשיו לי יש שאלה אליך. תקום רגע בבקשה.

למה יש לך שני עגילים באוזן?

נו, תן לי תשובה כמו שאני נתתי לך.

אני אוהב את זה.

אתה אוהב את זה?

ולפני ששמת, לא אהבת את זה?

הייתי קטן.

היית קטן. זאת אומרת, גם בחתונה תהיה ככה, תהיה סבא ככה.

ככה אתה חושב שתמשיך כל הזמן?

לא.

ראית סבא ככה הולך? סבא עם מקל, עם...

אם יהיה סבא כזה, יגידו שהוא סבא גזעי.

אתה יודע למה? כי הוא הולך עם גזע כבר.

בשביל מה אתה צריך את זה?

לא רואים אותך? מה זה, זה מחזיר אור?

אין לך תשובה.

אתה בדיוק מאותה סיבה ששאלת את השאלה,

מאותה סיבה אתה הולך עם עגילים.

הם שואלים שאלות?

אז אתה שואל את השאלות שלהם. הם הולכים עם עגילים? גם אתה הולך עם עגילים.

הבנת? אתה נמשך אחרי החברה.

אבל לפי מה שאני רואה אותך, אתה בחור טוב.

אתה יכול להיות צדיק.

מי עוד רוצה לשאול שאלה?

יש לך שאלה?

בבקשה, לתת.

הוא רוצה מה?

יש לי בעיה, אני אשחק כדורי יבז, זה מפריע לי.

אני הרבה זמן.

קשה לי לעזור.

מה פירוש?

באיזה קבוצה אתה משחק?

זה הפועל.

הפועל מה?

ירושלים.

הפועל ירושלים?

זו קבוצה באיזה ליגה?

בשנה הבאה לאומית.

שנה הבאה לאומית?

יא ווי ווי, אני לא מקנא בך.

אתה יודע, שחקני כדורגל מגיעים למעלה, עושים אתם סטנגה.

על כל בעיטה שתיים.

לא כדאי לך, נשמה, אתה בחור טוב. אני אומר לך באמת, אני רואה עליך שאתה בחור טוב.

אתה יכול לשחק אולי קצת ככה בשביל הובי, כמו שאומרים,

אבל חלל שבת,

בשביל להפקיע גול?

אתה יודע מה זה גול?

גול,

למ,

וו,

גימל,

ביחד זה ל״ט, מלאכות אסורות בשבת.

מכניסים גול, מה אומרים הטיפשים במגרש?

יש אלוקים!

איפה אלוקים? בשער?

מה זה יש אלוקים?

בכדור?

יש אלוקים בית כנסת, יש אלוקים בית מדרש.

אנשים נוסעים בשביל לראות אותך, אתה אחד מתוך ה-22,

חוץ מהשופטים והכוונים,

ואתה גורם לחילול שבת המוני, כי אנשים באים לראות אותך.

ואם הם באים לראות אותך, אתה נקרא מחטיא רבים.

וזה עוון גדול, זה לא רק אתה חוטא,

אתה גורם גם לאחרים לחטוא.

וכמה שיהיו לך יותר הצלחות,

ככה יתקבל עונש אחר כך.

חבל.

אתה בחור טוב, אני אומר לך משהו.

תחשוב על מה שאני אומר. אני פה עוד הערב.

כן, תן לגברת שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי בבקשה לשאול בקשר לפנחס בן יאיר לבין פנחס בן אלעזר כהן אהרון,

מה ההבדל ביניהם ואיך זה מתקרב לגאולה, כאילו, איך זה שייך לגאולה?

פנחס בן יאיר?

לבין פנחס בן אלעזר כהן אהרון,

מה ההבדל בין שניהם?

פנחס בן יאיר זה היה בתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי,

בפנחס בן-אלעזר זה היה בתקופתו של משה רבנו.

מה ההבדל?

חוץ משהשם דומה,

אז זה חי בתקופה זו, זה בתקופה זו, זה עשה דברים כאלה וזה עשה דברים אחרים.

ומי יותר עשה דברים לטובת עם ישראל משניהם?

פנחס בן-אלעזר, הוא היה אליהו בסופו של דבר.

אהה, ואיך זה מתכוון לגאולה שאמורה להיות, להתקרב?

איך זה שאליהו יבוא ויבשר את הגאולה?

תהיי בריאה.

כן, למי יש עוד שאלה? הנה, פה בחורצ'יק.

אם אפשר.

כבוד הרב, אני חייל במשמר הגבול.

יוצא לי הרבה לשרת בהר-הבית.

השאלה שלי, האם מותר לי להיכנס להר-הבית?

לא.

כחלק מהתפקיד, כי זה דברים שאנחנו עושים שם,

אם זה מעצרים ואם זה כל מיני דברים. לא.

תבקש לא לשרת ביחידה הזאת או במקום הזה.

טוב, תודה.

שיהיה לך בהצלחה, כי העונש גדול על זה, זה כרת.

תודה.

כן.

כן, הנה שאלה שם. בבקשה, לתת לו?

כבוד הרב, ערב טוב. אם אדם גזל בכוונה או בלי כוונה והוא לא יודע איך להחזיר את זה, אז מה עושים?

כאילו, הוא לא יודע איך הוא עושה את זה תשובה או את זה?

מי שגזל

חייב להחזיר והשיב את הגזלה.

אם הוא לא הודע למי.

זאת אומרת, הוא לא יודע ממי הוא גזל או שהוא לא מוצא את הבן-אדם?

גם.

אם הוא יודע מי הבן-אדם, הוא צריך להחזיר לבן-אדם.

אם הוא לא יודע ממי הוא גזל,

נגיד הוא גזל מחנות משהו,

הוא לא יודע מי הבן-אדם, שיחזיר לחנות.

אם הוא לא יודע בכלל ולא יכול למצוא,

הוא צריך לדעת מה הסכום שהוא גזל.

אותו סכום שהוא גזל, אפילו אם לפני עשר שנים השתנה שער,

אז בדיוק אותו סכום שהיה אז ולא עכשיו,

וייתן את זה לזיכוי הרבים,

כמו לארגון שופר.

למה?

משום שזה הולך לזיכוי הרבים, ובין השמים מגלגלים שייהנו מזה אלה שנגזל מהם או הם או זרעם.

תודה.

תהיה בריא.

כן.

יש לי שאלה בקשר לאיוב.

אומרים שאלוהים רוצה להטיב לאדם ושהוא רחמן.

אז איך איוב היה צדיק כמו שאתה אמרת קודם והוא סבל כל כך?

איוב,

היו אתו כמה בעיות.

אחת,

הוא היה אחד מהיועצים של פרעה,

וכשהייתה הגזירה, הבה נדחכמה לו,

היו בגזירה הזאת

איוב, בלעם ויתרו.

בלעם יעץ את העצה,

יתרו ברח,

ואיוב שתק.

ומה הייתה הגזירה?

הבה נדחכמה לו,

איך למנוע את עם ישראל מלפרוט ולרבות,

ולקחת את הילדים שלהם ולהכניס אותם לתוך הים, ביוור.

והוא שתק.

בגלל שהוא שתק

שהולכים להרוג

אומה שלמה,

אז העונש שלו היה שהוא צעק

כנגד מה שהיה צריך לצעוק.

אדם ששומע שהולכים להשמיד אומה צריך לצעוק.

לא.

הוא לא צעק, שתק.

מהו לו איסורים? הוא צעק.

אומרים שזה היה, אבל זו התערבות.

מה זה התערבות?

כשאלוהים אמר ליצר הרע ש...

כן, לא התערבות, לא התערבות.

תיכף אני אסביר.

דבר נוסף, איוב

היה בגלגול קודם, טרח אבי אברהם,

והוא עבד עבודה זרה ומכר הרבה עבודה זרה,

ולמרות שטרח נפטר מן העולם כשעשה תשובה,

מכל מקום

לא הספיקה התשובה שלו בשביל לתקן את כל החטאים שהוא עשה,

ולכן

היה צריך לחזור בגלגול ולתקן.

מה שאתה אומר, התערבות,

זה היה כשהקדוש-ברוך-הוא,

בא אליו השטן בראש השנה,

והסטין על איוב, כי השטן לא יכול לראות אנשים שהם צדיקים

בלי לחטיא אותם.

ואז הוא ניסה להשפיע על הקדוש-ברוך-הוא, שהוא יענוש אותו.

והשם נתן לו את האפשרות,

ואיוב עמד בזה.

ואחר כך הוא בא וכתרג עליו עוד פעם.

ואז הוא נתן לו עוד אפשרות,

ואיוב בכל זאת לא חטא בשפתיו,

ובאמת הוא נשאר צדיק.

בסוף הקדוש-ברוך-הוא הוסיף לו,

כפל ממה שהיה לו.

החזיר לו את עשרת הילדים שמתו,

הכפיל לו את כל הממון שלו והכפיל לו את שנות חייו.

תודה.

תהיה בריא.

כן,

פה יש שאלה מצד ימין.

טוב, הנה, ישר מקדימה. כן, דבר.

דבר.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לדעת, כבוד הרב,

למה יש גהנום.

אני חייב ללכת לשם. אי-אפשר לתקן הכול פה, בעולם הזה. קודם כול, אפשר לתקן הכול פה ולא צריך להיות שם,

אבל מי שלא מתקן

חייב לעבור משם בשביל לנקות את כל החטאים שנצרבו בנשמתו.

אי-אפשר להיכנס לגן-עדן כשאדם מטונף בחטאים.

אתה הולך לחתונה עם בגדים מלאים גריז?

לא. לא.

אז אתה הולך לשם, לעולם האמת, לגן-עדן,

אז אתה צריך לקחת בחשבון שאתה צריך להיות נקי.

ומי שלא מנקה את עצמו מפה,

כמו שאמר שלמה המלך, בכל עת יהיו בגדיך לבנים,

יצטרך להתנקות שם.

ויש דרך, כאילו, לתקן הכול פה, בעולם הזה? על-ידי התשובה היא מוחקת את הכול.

אם אדם מתחרט על העבר, כל מה שהוא עשה, עבירות ולא עשה מצוות,

ומקבל על עצמו מעתה והלאה לעשות מצוות ולא לעשות עבירות,

והוא אומר, אנא, השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי,

מה שעשה,

ומאותה שעה הוא חוזר בתשובה,

לא יזכירו לו שום דבר מהעוונות שלו.

הבנתי עוד משהו, כבוד הרב.

יש לנו חבר לפני כמה חודשים שחלה במחלה.

עוד מעט נדבר על זה, בסדר?

לא, פשוט צריך להסית לדעת הרב, אם אתה יכול להביא לנו משהו, לכל החברים, לקבל. בהחלט שאני אביא, אבל עוד מעט. טוב, עוד כמה שאלות, ואנחנו נענו. אין בעיה, כבוד הרב.

כן, הנה, פה יש שאלה לבחור. בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הרב דיבר קודם על,

הוא שאל על הבחור ועל כל הנושא של איוב,

שהוא היה גלגול של תרח.

אז איוב, הקדוש-ברוך-הוא מעיד עליו שהוא צדיק גמור,

ועושה את כל מה שהוא ביקש ממנו.

ובסופו של דבר רואים שאיוב סובל.

איוב סובל. הוא היה גלגול של תרח, ואיוב סובל בגלל שהוא היה גלגול של תרח.

אז השאלה שלי היא כזו. קודם כל, איך אני יודע איזה גלגול באתי לתקן? זה דבר ראשון.

דבר שני, איך אני מגיע למצב שאני לא אחזור עוד הפעם בגלגול.

כי אם אני חוזר עוד הפעם בגלגול...

אז אין לי למה להתעמת,

זו השאלה.

תראה, אם אתה לא תתקן עכשיו ותצטרך לחזור בגלגול, ועכשיו לא תעשה שום דבר, תחזור בכמה גלגולים וכמה סלטות.

זה לא, כמה שאדם מתקן יותר, אז הוא חוסך מעצמו צרות.

איך אני יודע מה לתקן? אבל קודם כול, אם אתה תעשה את כל מה שצריך,

אז ודאי שתיקנת הכול.

אם תעשה כל מה שצריך,

אי-אפשר לעשות יותר ממה שצריך.

אז ממילא.

איך אני יודע מה באתי לתקן?

מה אכפת לך? איוב עשה הכול, ועדיין היו לו כאלה, מה אכפת לך? מה אכפת לך? מה באת לתקן?

איך אני יודע על מה?

לתת את הדגש, מה שנקרא. או דגש, עכשיו דיברת, דגש.

אז קודם כול תעשה הכול.

אחרי שאתה עושה הכול,

אם תראה שיש דברים שקשה לך במיוחד לעשות,

תדע שאת זה באת לתקן.

למה?

כי היצר מתנגד שלא תתקן את הדברים האלה.

הבנת? מה שקשה לך בעיקר בעבודת השם,

זה סימן שהקושי הזה מראה שעל זה אתה בא לתקן יותר.

איך אני יודע שאני לא אחזור בגלגול?

אם אתה תעמוד במה שקשה לך ולא תיכשל,

אז אתה ודאי לא צריך, כי תיקנת הכול.

אתה יכול להבטיח דבר כזה? אני?

מישהו יכול להבטיח דבר כזה? אם אני יודע שבסופו של דבר אני אחזור בגלגול, אז למה להתאמץ?

עוד פעם.

להתאמץ אתה צריך עכשיו, אם לא עכשיו בפעם השנייה, אם לא בשלישית. אם כל פעם תגיד, למה אני אתאמץ עכשיו, למה אני אתאמץ עכשיו, אתה יודע כמה גלגולים תבוא?

אמרתי לך, אני בנוי לזה.

אז למה אתה שואל בכלל?

תישאר ככה. רוצה לדעת.

מה רוצה? אז אני מסביר לך.

אז מה באתי לתקן? איזה גלגול באתי לתקן? אי-אפשר לתקן את טרח.

מה אני באתי לתקן? את בלעם.

מאיפה אתה יודע את זה?

מאיפה אתה יודע את זה?

אני לא יודע, אבל אתה שואל אותי, אתה מכריח אותי שאני אגיד לך, אז מה אני אגיד לך?

אז תגיד שאין לך תשובה לזה.

מה, כשאמרתי בלעם חשבת שיש לי תשובה?

לא, אני לא יודע איפה התכוונת.

נשמה,

אני לא נביא ולא בן-נביא. אתה צריך לעשות מה שאמרתי. אם תעשה את כל מה שהתורם מבקש,

פלוס

מה שבעיקר קשה לך,

אתה תצא מפה מתוקן על בטוח.

אז איך בן-אדם יודע שהוא נקי? כאילו, כמו שהקדוש-ברוך-הוא ידע לאיוב, שהוא, כשתגיע למעלה, יודיעו לך.

אז עד למעלה אני לא יכול לדעת.

מצדי תישאר פה.

למה לא תצחקו?

לא, ברצינות אני שואל. מה, אני בצחוק עונה?

תסתכלו למצוחקים. מה, זה לא בצחוק עונה? אני אשם שמצוחקים. לבריאות? למה? לא, בריא לי לך. למה לא? לבריאות?

לא, אני שואל ברצינות.

איך אני יודע מה להתאמץ, מה לתת את הדגש? שאלת ועניתי, מה שקשה. אבל אתה לא יכול להגיד לי שאני לא חוזר עוד הפעם בגלגול.

אני לא יכול להגיד לך. אז זהו, אז למה שאני אתאמץ מלכתחילה?

כי עוד הפעם אני אחזור. אתה לא יכול להבטיח, שום בן-אדם לא יכול להבטיח. אני לא יכול להבטיח.

אז מה אתה עושה עכשיו?

אז אני אמשיך בחיים, במה שטוב לי. מאה אחוז, תבוא בפעם השנייה, אני כבר לא יש, תשאל אותי.

ואז מה תעשה?

יהיה מישהו אחר שאני אשאל אותו.

ואז הוא יגיד לך, אני לא יודע, מה תעשה?

זה לא ייגמר.

קודם כול, מתי נגמרים הגלגולים האלה בסופו של דבר? אז אני אעודד אותך.

שלושה גלגולים אתה יכול להתגלגל.

איזה גלגולים?

ואם אתה בשלישי עכשיו, ראשון זה ודאי שלא,

כי אין נשמות חדשות.

אז או אתה בשני ושלישי.

ואם אתה, נגיד, בשלישי ואתה עכשיו לא תתקן,

בפעם הבאה אתה כבר לא תבוא ככה.

אתה תבוא או בדומם, או בצומח, או בתוך בעל-חי.

אה, אתה מפחיד אותי עכשיו? לא מפחיד, זה מה שכתוב.

טוב.

אז אם אתה רוצה לבוא בתוך עכבר, welcome.

בסדר,

תודה.

תהיה בריא.

אתה עוד רוצה ציצית אולי, להתחיל לתקן?

אתה לא רוצה להתחיל לתקן?

אחר כך תתגלגל עוד פעם, לא כדאי.

כן.

שאלה למי יש?

כל האנשים.

תיכף, עוד מעט.

כן. נשים, איפה יש? שם, הנה, בסוף.

רק רגע, גברת, הוא מביא לך מיקרופון.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רציתי לשאול שאלה שקשורה לנפש היהודית וגם לתורה. למה התורה ניתנה רק לעם היהודי,

וזה מתוך השאלה שבעצם מה הרמה הרוחנית שלנו?

קודם כול, התורה ניתנה לכולם,

וכולם לא הסכימו לקבל, חוץ מהעם היהודי.

ומה הרמה הרוחנית שלנו?

מעל כל בני-האדם,

כיוון שהתורה היא רוחנית,

והיא מעלה את העם שעוסק ברוחניות למדרגה רוחנית יותר מהגשמית.

לכן, רוב העולם מתעסק בגשמיות ובבניין העולם בשכלולו,

ואילו העם היהודי עוסק ברוח, בעיקרו.

לצערנו, לא כל היהודים,

אבל זה תפקידו של העם היהודי.

אני רציתי לחדד את זה בקשר לאור לגויים, כי מה שאנחנו רואים היום, לצערנו הרב, שזה לא קורה. נכון,

אבל יש קצת אור.

הנה, את רואה, שמים עלי פנסים.

יש קצת אור.

אנחנו שואפים להיות כאלה, לא כולם, לצערי, כבר אמרתי לפנייך,

אבל עוד מעט כנראה מלחמות יכריחו אותנו עד ממינה לעשות את הקווץ' האחרון

בשביל להגיע ולהיות בבחינת אור לגויים.

את יודעת למה נמשלו ישראל לשמן?

משום שכמו לזית, לזית.

למה נמשלו ישראל זית רענן?

משום שהזיתים,

מתי הם מצליחים להוציא מהם שמן?

אחרי שסוחטים אותם.

הבנת?

יהודים, לצערנו הרב, מחכים עד שיסחטו אותם,

ואז יוצא מהם השמן, שהוא בעצם מפיק את האור.

תודה רבה.

כן.

הנה, שאלה פה. בבקשה, באמצע.

אחר כך הבחורצ'יק פה.

תן לו.

אחר כך פה.

בודה רבה וערב טוב.

ערב טוב. אומרים שהיצר הרע הוא מאש. איך אנחנו בשר ובדם יכולים לנחם נגדו?

יצר הרע הוא מאש, ואיך אנחנו יכולים כנגדו.

יש לנו אש יותר חזקה משלו.

כתוב בפסוק הלא כה דברי כאש.

התורה נמשלה לאש.

והאש של התורה הרוחנית היא יכולה כנגד האש של יצר הרע, שהוא אש התאווה.

עכשיו, יש מעשה ברבי עמרם חסידה בגמרא,

שהוא היה חסיד. למה קראו לו חסידה?

משום שהוא אף פעם לא נכשל בעניין של עריות ולא במראות אסורות.

ופעם אחת,

סליחה, שבו

שבויות

ושמו אותן אצלו. המקום הכי בטוח זה אצל עמרם חסידה.

ושמו אותן בעלייה אצלו בבניין,

בדירה. וכתוב שהאור נפל שם למעלה,

והוא ראה אחת מהאנשים שם, והוא היה כבר זקן.

ופתאום יצר הרע אמר, איך בן-אדם כזה יכול להיות בעולם ואני לא אחטיא אותו?

ופתאום נכנסה בו רוח כזאת של תאווה,

זקן.

והיה לו סולם שם,

שכתוב בגמרא שבשביל להזיז את הסולם הזה, הכבד, היו צריכים עשרה צעירים להזיז אותו.

והוא, מכוח התאווה שלו, הרים אותו לבד והשחין אותו על העלייה.

והתחיל לעלות למעלה,

אבל פתאום תפס את עצמו מה הוא עושה, וצעק,

אש!

אש!

כל התלמידים שהיו גרים בסביבתו,

פרצו את הדלת, נכנסו וראו אותו בדרך למעלה.

אז אמרו לו, אוי לנו שראינו לך בכך.

אמר להם, אוי לי אם לא ראיתו לי בכך.

למה?

בגלל שהוא צעק, אש! אש!

הוא הציל את עצמו.

כתוב שיצא ממנו יצר הרע.

ראו שאש יצאה ממנו ממש,

ויצר הרע נפל לאחוריו. יעני, כזה בן-אדם,

הוא עוד לא נתקל.

אבל מה הוא אמר לו?

אתה רואה, אתה מלאך מאש

ואני בשר ודם,

ויכולתי לך.

אבל זה בזכות הסיעת אל שמואל.

לא, זה בזכות זה שהוא צעק אש.

אם אתה תהיה חכם

ולא תיכנס למקום הסכנה,

ואם חלילה נקלעת לסכנה, תדע לצעוק אש,

להכריז, תצילו אותי, תצילו אותי,

לא תחטא.

אבל אם תלך בהיחבא ובשקט,

אתה עלול לחטוא.

זו החוכמה.

מלמדים אותנו חכמים, אתה רוצה לנצח?

קודם כול, אל תיכנס למקום סכנה.

דבר שני, אם נקלעת לסכנה, תצעק הצילו,

אבל תצעק שכולם ישמעו.

הבנת?

תודה לך, אדוני. תהיה בריא.

כן, פה יש שאלה.

כבר, כבר.

רציתי בקשר גם לחבר שהוא שאל על הר-הבית. הוא אומר שקודם כול יש לו מפקדים, שזה הפקודות, שהוא חייב. ואם לא הם, מי יעשה את זה אם לא הם?

לשמור כאילו על האזור, על היהודים שבאזור?

יש דרוזים, יש בדואים,

יש כאלה שהם לא חייבים בזה.

אין בעיה.

אין אמונה בגויים, הוא אומר.

מה? שהם ישמרו עלינו,

נשמור אנחנו על עצמנו. אז למה צהל מגייס אותם אם אין אמונה בגויים? גם לך.

אתה רואה?

עכשיו יש לי עוד שאלה. צהל מאמין.

עוד שאלה, מה כבוד הרב אומר על אומן, על רבי נחמן?

מה יש לי להגיד? זה לא טוב להתקרב לזה ולהיכנס כאילו לברסלב?

אני אמרתי לך. לא, אני שואל, כי הרבה חולקים, הרבה מחלוקות יש על רבנו ודברים כאלה.

הרב עובדיה יוסף יימן לוטו אמר שלא לנסוע לאומן. מי שלא ברסלב ורוצה לחזור בתשובה, שלא ייסע לאומן.

כן. יימן לוטו. למה הוא אמר דבר כזה? כאילו.

תראה, אפשר לנסוע גם לבעל שם טוב, אפשר לנסוע לרבי שמעון בר יוחאי, אפשר לנסוע גם לרבי מאיר, אפשר לנסוע גם לרבי עקיבא,

אפשר לנסוע לכל מקום.

אפשר גם להישאר בבית, אפשר להתפלל לבית-כנסת, אפשר ללכת לבית-המדרש,

אפשר ללכת לכותל המערבי?

אפשר הרבה.

אז למה לעזוב את המשפחה והכול בראש השנה?

כי הוא אמר שמי שיבוא לצדקה,

הוא מבטיח את זה שאתה לא אמר את זה.

הבנתי.

זה לא הוא אמר. זה אומרים שהוא אמר.

לא, הוא לא אמר.

הוא לא אמר, הוא לא אמר. זה רבי נתן כתב, זה לא הוא אמר.

בסדר, אז הוא אמר.

אמר בסדר, אז מי שרוצה לנסוע שייסע, אבל גדולי ישראל חושבים

שאין סיבה לנסוע, כי בהלכה לא כתוב שנוסעים

לקברות צדיקים בשביל לעשות תשובה.

תשובה עושים לפי ההלכה.

אם תעשה תשובה על-פי ההלכה, בטוח שאתה מכופר.

אם תיסע לרבי נחמן באומן,

אז אתה יכול לסמוך לא על ההלכה, על רבי נתן.

וההלכה יותר חזקה מכל רב בעולם.

ההלכה יותר חזקה מכל רב בעולם.

אתה שומע?

יש הלכות

שאמר רבי עקיבא,

ורבי עקיבא היה יותר גדול מרבי נחמן,

ולא פוסקים כמותו.

יש הלכות שאמר רבי שמעון בר יוחאי, ולא פוסקים כמותו. אבל רבי נחמן אמר לעצמו שלא היה בן-אדם כמוהו מאז ומעולם כאילו. גם את זה אני לא יודע אם הוא אמר. אומרים שהוא אמר.

ואתה שמעת מישהו לפני כן שאמר דבר כזה על עצמו? שמעת על משה רבנו שאמר שעוד לא היה בן-אדם כמוני בעולם?

שמעת דבר כזה? גם אני לא שמעתי.

אז אני לא יודע, אני יודע רק דבר אחד. קיבלתי תורה ממשה מסיני,

התורה מחייבת אותי, התורה מבטיחה לי, זה הקדוש-ברוך-הוא אמר, על השם אני סומך.

זהו.

אז אני עושה תשובה, כמו שכתוב ב'שולחן ערוך', כמו שכתוב ברמב״ם, זה מה שאני עושה, זה מה שיהודים צריכים לעשות.

מי שרוצה לנסוע,

Welcome, שייסע.

אבל גדולי ישראל אומרים

שעדיף שאדם יתפלל במקומו, עם משפחתו,

יתרכז בענייני התשובה וכו'. מה עוד

שהיום יש גם, לצערנו הרב, תקלות גדולות כשנוסעים לשם, ואני לא אפרט למי שיודע ומבין

מהם סוגי התקלות שנתקלים שם.

כן,

עכשיו לשאלה הבאה.

שאלה אחרונה, כאילו זה לא בשבילי, כאילו, בטח,

אף אחד לא שואל אותי בשבילו.

רציתי, כאילו, כמה חברים שעכשיו,

ברוך השם, שכנעתי אותם לשמוע את זה באינטרנט,

ולא שכנעתי אותם לבוא לפה, אבל בכל זאת אני שואל את זה בשבילם,

כאילו. והם פה? הם פה? הם לא פה, הם שומעים אותך, אבל עכשיו, ברגע זה, ואם לא עכשיו, אז לפחות ישמעו את זה בטוח.

כן. רציתי לשאול אם אתה יכול להוכיח במלים עכשיו שיש בורא לעולם והכול נכון.

טוב,

תגיד להם שיראו באינטרנט קלטת מבראשית, שם אני מוכיח את זה, שלוש שעות ורבע.

ואתה יכול בקצרה עכשיו איזה משהו? הם לא פה בכלל, אז חבל. שידור חי. הם שומעים? כן. אז יש להם את האינטרנט, אם הם שומעים אותי, אז יסתכלו באינטרנט מבראשית. אולי הם יסתכלו, אבל לא נראה לי. מה לא? אם הם מסתכלים עלי עכשיו, למה לא יסתכלו עוד מעט? אני ביקשתי, ביקשתי יפה וזה, והם היו מוכנים להסתכל. קשה לי מאוד לענות לאלה שלא מסתכלים עלי. אני צריך שמישהו יסתכל עליהם.

הבנתי. טוב, תודה, כבוד הרב. תהיה בריאים אותי.

כן,

פה יש לגברת שאלה. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לשאול למה קורה שלאדם יש כל מיני צרות וכל מיני דברים שבאים אליו,

והוא רוצה לדעת למה זה, ובשמים לא מגלים לו, אפילו כשהוא מתפלל, והוא רוצה לדעת למה קרה המקרה הזה,

למה יש לו המחלה הזאת, או למה זה.

אז אומרים שצריך זכות מאוד גדולה כדי שהוא ידע למה זה קרה. למה לא מודיעים?

מי יודיע לו?

אני לא יודעת שהוא ידע, אבל בכל אופן, שמהשמים ייתנו לו את המחשבה לדעת. הבנתי. זאת אומרת, טלפון אישי, כל אחד ייכון לקראת איסורים.

יאללה, תהיה מוכן.

אם אדם לא עשה עבירות, לא יהיו לו איסורים.

ואם יש לו איסורים,

הקדוש-ברוך-הוא נתן מנגנון שאפשר לדעת,

כמו המנגנון שיש במכוניות. במכוניות יש מנגנון

שאם נגיד הדלת פתוחה,

אז רואים שהדלת פתוחה.

יש מכוניות שגם מודיעים,

left door is open,

וכן הלאה.

יש חוסר בשמן, אז נדלקת נורה מהבהבת,

וכן הלאה.

גם הגוף שלנו מהבהב.

כיוון שיש לנו רמח איברים ושסה גידים

כנגד רמח מצוות עשה ושסה מצוות לא תעשה,

שזה בדיוק,

אז כל עבר שלוקים בו צריך לחפש איזה מצוות תלויות בעבר

ולבדוק

אם הוא שומר על המצוות האלה או לא.

אם הוא יראה שהוא לא שומר משהו, הוא יתקן את המצווה התלויה בעבר ויתוקן העבר.

לדוגמה,

אדם לוקה באוזניו,

צריך להבין שהוא כנראה חוטא בשמירת לשון הרע.

אדם לוקה בפיו,

אז או שהוא אוכל מאכלות אסורות

או שהוא מדבר לשון הרע או דברים התלויים בפה.

צוואר, למשל.

צוואר. צוואר, יכול להיות שהוא הולך בגאווה,

הוא מתגאה על הבריות,

כי מי שהולך נטוי גרון,

אז פירושו של דבר שהוא בעל גאווה,

אפילו אם הוא לא הולך עם הגרון ככה.

אבל אם זה בא בגרון,

אז זה דברים כאלה. זה יכול להיות בצוואר ובגרון גם בגלל מאכלות, בגלל דיבור, בגלל כל מה שתלוי בקנה ובוושט

וכן הלאה.

לא על הכול אנחנו יכולים להגיד לך, על כל אבר ועבר בדיוק,

אבל יש תרופה כללית.

אדם שעוסק בתורה,

התורה מתקנת את כל האיברים, שהיא כנגד כל האיברים.

אדם שעושה מצוות במסירות נפש,

הוא מתקן את כל האיברים.

אשה שהיא לא חייבת בתורה,

אם היא תתמוך בתורה, תעזור לתורה,

תסייע לתורה,

אז היא גם כן נחשבת כמי שלומדת תורה.

ממילא היא גם כן יכולה לתקן את כל האיברים.

אנשים שחולים, בדרך כלל אני מבקש מהם ללמוד שעתיים בתחנית דיבור,

שלושה חודשים רצוף,

וברוך השם, זה עושה פלאים.

נשים שילמדו שערי תשובה של רבנו יונה,

חצי שעה ביום,

שלושה חודשים רצוף, זה עושה פלאים.

זאת אומרת, חצי שעה תוך תענית דיבור?

כן. לא, נשים לא צריכות תענית דיבור.

קשה, כי מתוך עשרה קבין

של דיבור הן נטלו תשע.

טוב, חצי שעה זה לא הרבה.

נכון, לכן גם אני נותן רק חצי שעה, לא הרבה, בשביל שיצליחו לעמוד בזה.

חייבים להתחשב בנשים, כי אחרת

אנחנו נבטל אותן מן הדיבור.

אני התכוונתי, אבל לא רק במחלות.

כל צער שבא לאדם, זה בא בגלל משהו שהוא עשה, זה בא לכפר על משהו שהוא עשה. למשל, דוד המלך, כששימי בן-גירה קילל אותו ורגם אותו באבנים, אז אומרים שזה בגלל שהוא לפני כן נתן את השדה

לעבד של מפיבושת, לצבעה.

נתן לו את השדה, ולכן אחרי זה בא שימי בן-גירה וקילל אותו וזרק עליו אבנים,

והוא ידע שזה מהשם.

השם אמר לו כלל.

הוא ידע, הוא הכיר בצער הזה, שהצער הזה זה מהשם.

נו.

אז למה לא גילו לו מה הסיבה לצער הזה? אמרת שהוא ידע, עכשיו אמרת שהוא ידע. לא, הוא ידע שזה מהשם,

אבל לא ידע שזה בגלל שהוא נתן את השדה לצבעה. עצם זה שהוא ידע שהשם אמר לו כלל, זה מספיק.

אם תדעי שהכול מאשר וזה לטובה, ותקבלי את זה כמו שצריך,

אין לך שום בעיה. את יודעת מה הוא זכה בזכות זה שהוא שתק? להיות רגל רביעית במרכבה. נו, מה לא טוב.

בלי לדעת, את אומרת.

אז מה לא טוב? אבל בגלל זה אחר כך הממלכה נקראה לשתיים.

כן.

אנחנו נעשה שיעור בתנ״ך עוד מעט ונלמד את כל ספר מלכים.

כן, אבל אפילו שהוא זכה להיות רגל רביעית במרכבה, בכל זאת זה גרם לאיזשהו קלקול.

לעם ישראל, שהממלכה נקראה לשתיים.

טוב, מה לעשות, יש חשבונות שמיים.

יש לך לקרע הממלכה?

כן, בסדר גמור. תודה רבה, כבודי. תהיי בריאה, כן.

יש שם שאלה ליד העמוד. בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

ישנם דברים שחברים שלי אומרים, פוקוס, כן.

הם אומרים שישנם עבמים, ואני אומר, נשכנע אותם שאין עבמים.

מה?

הם אומרים שיש עבמים, עבם מצוי, כל מיני חלליות. מי אומר?

חבר שלי אומר. ואני אמרתי לו, אין, לא קיים דבר כזה. והוא אומר שקיים, אני אומר שראיתי. אמרתי לו, איפה ראית בסרטים?

הוא אמר לי, לא, ראיתי את זה במציאות.

תגיד לחבר שלך שהוא עב״ם בעצמו.

הלוואי אם הייתי יכול להגיד לו את זה, אבל הוא אומר,

אח שלו אומר שאתה גרמת לאנשים להתאבד.

אח שלו אומר?

כן, הוא צעק עלי, והוא אומר שגרמת להרבה אנשים להתאבד. בינתיים אני לא רואה אף אחד שתתאבד, ברוך השם. לא, לא, אח שלו גם עב״ם.

הלוואי, אם הייתי יכול לשכנע אותו, כמוך.

הרי הוא אומר שעב״מים רואים.

ואתה ראית אותו, אז הוא עב״ם. כל מה שרואים, עב״ם.

אני לא ראיתי, אבל הוא אומר שהוא כן ראה.

מאה אחוז. איך אני אשכנע אותו? יש לך אולי תשובה לכך? אם הוא ראה את המין עב״ם, איך הוא לא ראה שכולם מתאבדים בגללי?

באמת, אני אומר לך, כולם מתאבדים בגללי?

לא. לא, אני אגיד לך, הם מאבדים את החילוניות.

זו הצעה.

אני החזרתי אותו בתשובה, הוא החזיק למשך חודש ימים,

נכנסת תחת לחץ חברתי ומדריך ומדריכה.

נתנו עליו לחץ מאוד כבד,

שנתנו לו אולטימטום, אם הוא תוך 48 שעות, הוא לא יפסיק עם זה, יאשפזו אותו במחלקה פסיכיאטרית.

עוד ארבע פעמים.

אז מה נעשה?

אין לי מה להגיד. זהו.

זהו. עשית את שלך?

טוב. תודה רבה. תהיה בריא.

כן, הנה, פה בצד.

ערב טוב.

ערב טוב. כבוד הרב,

בשם קבוצה כאן של אנשים,

בשם קבוצה של אנשים כאן אני מדברת על הכיפות הסרוגות,

קבוצה הדתית הלאומית.

הם עובדים את השם ביראה ולומדים תורה.

הם מקיימים מצוות השם כהלכה,

וגם הם שומרים על הגנת ארצנו,

מה שנקרא תורה ועבודה.

ובכל אופן,

הציבור הזה,

לצערנו, מצטמצם.

מה אומר כבוד הרב

על הנושא הזה?

מה פירושו מצטמצם?

את מתכוונת שהרבה נוטשים את הדרך ומתחלנים?

לא.

לא שעוזבים, אלא

שהקבוצה הזאת לא מתרחבת,

למה? והם מקיימים מצוות כהלכה ואברכים בישיבות של כיפות סרוגות. שואל.

מה שואל? למה היא מצטמצמת?

זאת השאלה מופנית אליך.

אז בואי אני אגיד לך,

25% 30% לפי הסקרים שמופיעים,

הם פשוט מאוד פושטים את המדים, מה שנקרא,

ועוזבים את הדרך.

בפרט חלק ניכר מאלה שמגיעים לצבא.

ושם הם פושטים לא רק את המדים, גם את הציצית וכו'.

25% 30% זה סקר

של צה״ל.

עכשיו, ממילא, אם זה ככה, זה הולך ומתקטן.

הילודה כנגד הירידה לא מספקת.

ויש גם הרבה שמתחרדים.

זאת אומרת, יש היום ישיבות שלמות שפשוט מאוד,

אחרי ההתנתקות ואחרי כל מיני דברים שהתרחשו במדינה,

החליטו שהדרך של הציונות לא מתאימה להם,

והם החליטו פשוט מאוד לתפוס את הקו החרדי ולעסוק בתורה נטו,

כמו ישיבתו של הרב טל ביד בנימין

ועוד אחרים שמתחרדים.

ואין בזה פסול, יש בזה שבח.

כמה שאדם יהיה יותר חרד על דבר ה'

ויעסוק יותר בתורה ומצוות,

הנה מה טוב ומה נעי.

להיות רבי שמעון בר יוחאי,

טוב מאוד, להיות רבי מאיר מצוין, מה יש? לא טוב.

אבל, כבוד הרב,

לקחת את הקצה השני של הקבוצה.

מה עם הקצה של לומדי התורה, אברכים, כיפות-הספורים? אז אלה שנשארו.

אלה המעטים, זאת אומרת, אחרי ההתמעטות שנשארו.

אלה יישארו גם.

אבל מה לעשות,

זה המצב הדמוגרפי.

לעומת זאת, הציבור החרדי רק גודל,

וכל בעלי התשובה הופכים להיות חרדים.

למה?

כי אנשים מחפשים את הדרך

הכי טובה שהקבוצה-ברוך-הוא מעוניין בה,

והכי טובה שהיתה מעולם,

זה היו של אנשים ששקדו בתורה תמיד.

ומי ישמור על המדינה?

מי ישמור על המדינה?

אז ככה, קודם כול, מי ששומר עלינו זה הקבוצה-ברוך-הוא.

הנה לא ינום ולא יישן,

שומר ישראל.

וכתוב, אם השם לא ישמור עיר,

שב שקד שומר.

ואחרי כל זה צריכים לעשות איזו השתדלות.

ואת ההשתדלות הזאת עושים אלה שחושבים שבהשתדלותם הם שומרים.

יש כאלה שאומרים שבהשתדלותם,

בלימוד התורה, הם לא רק שומרים, הם גם מגינים ומצינים.

וכך היה גם בזמן דוד המלך.

היו כאלה שהיו

על הספר והיו כאלה על הסיף.

רק שם היה הבדל.

המלחמות היו על-פי השם

ולא על-פי הרמטכ״ל.

ופה את רואה שבמשך 30 השנה אנחנו רק מפסידים ולא ניצחנו אפילו מלחמה אחת,

למרות שאנחנו מעצמה גדולה מבחינה צבאית.

ואת רואה שהגיע עכשיו טיל גראד,

לאשקלון,

וביבי אמר היום שעם אותו טיל אפשר להגיע מיהודה ושומרון לדיזינגוף-סנטר,

ואין ביטחון במדינת ישראל.

בכלל אין ביטחון לאף אחד.

אז איפה צהל?

מי שומר עלינו באמת?

אף אחד לא שומר.

מי שומר על החיילים?

אף אחד לא שומר.

רק מי שיחליט למעלה

זה הקדוש-ברוך-הוא, והוא השומר האמיתי והיחידי.

אם נרבה מצוות ומעשים טובים,

תגדל השמירה.

אם נמעט במצוות ונגדיל בעבירות, תרבה המלחמה.

כך היה במשך שנות דור מאז קיומו של עם ישראל לעם

עד היום, ואין שינוי בתוכנית הזאת.

אז לכן, את צריכה להבין, כמה שנרבה יותר חיילים לתורה,

ככה נצטרך פחות חיילים בצבא.

אם היו שואלים אותי,

אני הייתי מקים צבא מקצועי

כמו באמריקה,

לא צבא כמו שיש צבא העם פה,

צבא מקצועי שמקבל משכורת

ונלחם כמקצוע,

ואז לא היו פדיחות כמו שהיו לנו עכשיו,

כי זה המקצוע שלהם.

אבל אם חמש שנים לא אימנו בכלל את חיילי המילואים בצפון בשאננות ובחוסר ציוד,

וכמו שוועדת החוץ והביטחון אמרה עכשיו את כל הנתונים המחפירים האלה,

אז איפה הצבא?

איפה הצבא?

איפה הצבא? אני לא מבין.

זאת אומרת, אם נסמוך על זה, המצב שלנו רק מידרדר.

מששת הימים עד עכשיו, 30 שנה,

רק מידרדר יותר גרוע ויותר גרוע.

אז איפה הצבא, אני שואל.

אני בוטח בשם יתברך,

ואני משתדל להרבות חיילים לתורה.

וכמה שאנחנו מרבים יותר חיילים לתורה,

אפילו שהאויב תוקף,

אפילו שהוא יורה קסאמים,

אפילו שהוא יורה מאות ואלפים של טילים,

מספר הפגיעות קטן לאין שיעור.

זה לא הצבא מונע,

זה הזכויות מונעות.

הצבא לא מצליח למנוע את הטילים,

אבל את הפגיעה מונעים

אלה שמייצרים זכויות.

הבנת? כי על-פי שכל לא יכול להיות שאלפי טילים ייפלו בתוך ערים צפופות ואזרחים

ויפגעו בעשרות בודדות.

לא שייך דבר כזה בשום מקום בעולם.

זו ההגנה הגדולה של אלה שלומדי תורה ועושי מצוות.

זו ההגנה.

וכך אמר החפץ חיים.

פעם אחת התרימו לבית-חולים מיטות.

בנו בית-חולים והיה צריך לתרום מיטות.

אז התרימו, והיתה אחר כך

מסיבה גדולה לתורמים.

היו כאלה שתרמו 30 מיטות, 10, 15, 50 מיטות.

והחפץ חיים קיבל את כל התורמים

בסבר פנים יפות,

בחיבה ובאהבה ובעערכה גדולה.

אבל בשעה שנכנסו

בני הישיבה,

הוא יצא מגדרו מרוב שמחה.

אז אחד מהעשירים,

שתרם הרבה מיטות,

נצבט לבו ונתחמץ לבבו,

ואמר לחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

כבוד הרב,

אני רואה שאתה שמח כל כך שנכנסו בני הישיבה?

כמה מיטות הם תרמו?

אז הוא אמר לו, הם תרמו

שלא יצטרכו הרבה מיטות.

הבנת?

זה הצבא הכי חזק שהיה לנו מעולם.

למה התורה אמרה, קול קול יעקב,

בידיים ידי עשיו?

בשעה שידי עשיו שולטות,

מה יעשו ישראל, כתוב?

ייכנסו לבתי-מדרש ובתי-כנסיות ויתפללו לה' כי הקול קול יעקב מנצח את ידי עשיו.

אל תראי תולעת יעקב.

למה נמשלו ישראל לתולעת?

מה תולעת כוחם בפיה?

כך ישראל כוחם בפיהם.

תולעת היא כל כך רכרוכית,

והיא בוקעת גזע של עץ מקצה לקצה.

עם הפה שלה.

ככה הפה שלנו.

זה לא טנק,

זה לא טיל,

זה לא F-16,

זה רכרוכי,

אבל אנחנו בדבר שפתנו יכולים להכניע את האויבים.

הבנת?

זהו.

יהי רצון שלא נצטרך בכלל צבא.

כבוד הרב,

יש לי שאלה.

אפשר לעבור לקטע הברכות?

יש לי כאב גדול. הילדים שלי עדיין לא התחתנו.

אני אחזור אלייך מייד.

בואי ניתן אלה שקודם היו וביקשו, ואחר כך אלייך.

מי היה הראשון?

שם בחורציק עם האדום. בבקשה.

כבוד הרב, אנחנו, קבוצה של חברים, התחזקנו איזה עשרה בערך. שנמצאים פה?

שניים פה.

שניים, כן. שניים, וחלק לא יכלו לבוא, וגם אותו בחור שחלה במחלה לא יכל לבוא.

הוא רצה מאוד לבוא עם אבא שלו, אבל רצינו לדעת אם אנחנו יכולים לקבל. קיבלנו על עצמנו הרבה דברים, אבל אנחנו לא, אם כל החבורה שחזרה בתשובה,

לא כולם, כן, חלק,

אלה שחזרו

ואלה שיחזרו, אם ירצה,

יקבלו על עצמם ללמוד שעתיים תורה בתענית דיבור,

שלושה חודשים רצוף,

חוץ מטילים,

כולל שבתות וחגים, בלי הפסקה,

זה מעלה גדולה מאוד להציל חיי אדם.

ועוד

חצי שעה, הנשים, הבנות,

שיוכלו לקבל על עצמן ללמוד שערי תשובה של רבנו יונה,

גם זה יכול להועיל במשך שלושה חודשים להצלה.

רגע, מה ללמוד אנחנו?

מה שאתם רוצים, גמרא, משנה, הלכה,

שולחן ערוך,

רוצים ללמוד פרשת השבוע, מפרשים.

עכשיו, השאלה היא אם הוא גם חייב לקבל על עצמו משהו, אבא שלו. ודאי.

החולה עצמו צריך לחזור בתשובה שלמה, אמיתית ומהירה.

הקטרוגו עליו קודם כול. אם הוא לא משתנה,

אז אם הוא לא עושה כלום,

זה לא עוזר למה שאנחנו עושים.

זה יכול לעזור, אבל קשה מאוד. זאת אומרת, צריך לייצר לו סביבה כל כך

שתיתן זכויות בשעה שהוא לא עושה הרבה. אני אגיד לך למה זה דומה.

השופט שואל את האדם שנידון על רצח,

אתה מתחרט?

אומר לא.

מה אתה אומר, שיחון אותו השופט או לא?

לא.

אבל יש לו עשרה אנשים שמעידים עליו עדות אופי שהוא אדם טוב.

הם מוכיחים את זה אפילו עם הוכחות, שהוא אדם טוב. לי הוא עשה ככה, לי הוא קן הבית, לי הוא עזר,

את הילדים שלי הוא חיתן, את הכול.

השופט מתפעל? אדם כזה, כל כך טוב,

עושה כל כך הרבה, שואל אותו עוד פעם,

האם אתה מתחרט על הרצח או לא?

הוא אומר לו לא.

מה אתה אומר, אחרי העשרה הוא אומר עדיין לא.

הוא יחון אותו או לא?

כן, אבל הרב, זה גם קטע של ייאוש קצת.

הפוך,

כשאדם נמצא במצב שאין לו כבר מה להפסיד, אז אדרבה, יותר קל.

לא, כי הוא אומר, אז למה אני צריך לקבל את זה עכשיו?

לא עשיתי, כי הוא לא עשה כלום. הוא לא, בטח, הוא לא עשה כלום. בשביל זה הוא קיבל.

הוא לא עשה כלום.

אז כן, הוא רואה אנשים אחרים שעושים עוד יותר גרוע ממנו, והוא מקבל את זה. למה הוא לא שואל על כל אחד שנהרג, הוא קורא עליו בעיתון או רואה בחדשות?

למה הוא לא שואל, למה דווקא הוא מת היום? אז זהו, כי הוא לא מסתכל על זה.

בדיוק. אז לכן, שיסתכל.

כמו שהם הלכו, אפילו אם הם שאלו שאלות או לא,

גם הוא יכול ללכת.

אבל מה אכפת לו אם הלכו והוא ילך? הוא רוצה להישאר?

תעשה מה שאפשר.

אז מה להגיד לו שיקבל על עצמו? גם שעתיים יצאנו? לא, תשובה שלמה.

הוא לא יכול לשחק.

הוא צריך להגיד, אני מתחרט.

אם הוא לא יגיד, אני מתחרט, זה לא מועיל. הקטרוג יישאר.

בסדר, אבל השם שי ורדיגה בן רוזטה.

שי ורדיגה בן רוזטה.

השם יזכה אותה לשוב בתשובה בחזרה בתשובה שלמה,

תועיל לו לרפואה שלמה מהרה, אמן. אמן. תודה רבה, רב.

כן.

אני יודע, איילת, תיכף אני אתן.

רגע, רגע.

תן לאישה שם עם הבנים שלה.

למי?

אני אתן לו, רגע.

כבוד הרב, הבן שלי הגדול,

עוגן שלמה, בן שמחה סימה. למה?

לזיווג הגון במהרה. בן כמה הוא?

34. והוא דתי, שומר מצוות כהלכה. את רוצה לעזור לו?

כן. מוכנה?

כן. בכל מחיר?

כן.

מוכנה לכסות את הראש קומפלט?

כן. לא רק הערב.

למה לא רואים אותה, נהרי? אתה ישן.

מה קרה לנהרי?

כן.

מוכנה?

כן.

יופי. מה השם שלו עכשיו?

עוגן שלמה. עוגן שלמה. בן שמחה סימה. בן שמחה סימה, השם יזכה אותו לזיווג הגון מהרה השנה. השנה.

מה אמרתי?

שירה, הבת שלי גם, בת 31,

שירה, בת שמחה סימה.

שירה, בת שמחה, שירה. תזכה לזיווג הגון מהרה-מהרה.

אמן.

כן יהי רצון.

תודה רב.

אריכות ימים.

אמן.

יש פה ילד שרוצה לשאול שאלה.

כבוד הרב, עשו לי את כל הערב הגדול הזה בשבילי.

לאט לאט.

דבר אתי לאט שאני אבין. לאט.

אל תקריב יותר מדי את המיקרופון, שאני אשמע קצת. קצת תרחיק. כן, ככה. דבר.

כל הערב הגדול הזה עשו לרפואתי.

אני מבקשת שתברך אותי,

ואני מבקש מאנשים פה, שמי שיכול לקבל על עצמו אפילו משהו הכי קטן, לרפואתי.

בן כמה אתה?

בתשע וחצי.

שתהיה בריא, קודם כול.

בריא. מה יש לך?

ברגל.

מחלה ברגל?

מה הרופאים אומרים?

אתה לא יודע.

הבנתי.

מי ההורים שלך פה?

איפה הם?

אבא אברך, אני רואה, כן?

תן לו מיקרופון בבקשה.

מיסטר יוינה.

תן לו לשבת רגע ליד הבן, אם אפשר.

כבודו לומד תורה, אני מבין. כן.

כמה שעות?

בכוילן? כן.

האם כבודו יוכל ללמוד ארבע שעות מתוך הזמן שהוא לומד בתענית דיבור?

כן, כן, אפשר.

מה השם של הילד?

ישראל מאיר ושרה ציפור.

ישראל מאיר, על שם החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה,

בן שרה ציפורה,

השם ישלח לו רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

ושהמחלה תעבור לרגליים של אחמדינג'אד ויהיה קיטע.

אמן.

יש לה כוח גדול.

תהיה מריא.

כן, שם תן לה שאלה.

שם שאלה, בכתום.

כבוד הרב, אני חוזרת בתשובה כבר שנה, ברוך השם,

וההורים מאוד מאוד מתנגדים.

רציתי ללכת למדרשה וזה לא כל כך התאפשר לי, אז התגייסתי לצבא.

אבא שלו פשוט קצין בצבא.

אני עוברת הרבה איסורים שם, ואני מאוד רוצה לצאת משם.

אני עושה הרבה השתלטות של תפילה,

ודווקא בזמן האחרון ההורים נורא לוחצים ונורא יותר סוגרים, לא מאפשרים לי להתקדם.

אז גם עצה וגם מה לעשות איך להמשיך, וגם ברכה, שברוך השם, אני אצא משם במהרה.

קודם כול, אשרייך שבגיל שלך את שואפת לרוחניות ולא לגשמיות.

זה מגיע לך יישר כוח גדול.

דבר שני, יש עצות איך

להשתחרר מן הצבא על-פי החוק.

אני לא מכיר את כולם,

אבל אם צלצלי לארגון שופר, אני מאמין שהם יודעים

למי להפנות אותך, שידריך אותך,

מאיזה סיבות ונימוקים.

לא, זה לא הכוונה איך לצאת מהצבא, זה איך אני משכנעת את ההורים לצאת מהצבא.

כי אבא שלו פשוט הוא איש צבא, הוא שם את היד שלו למעלה, אז זה לא בעיה שאני אצא,

כמה רבנים שחומרים לעזור לי. פשוט הוא לא נותן.

איך לשכנע את ההורים?

זה רק אם ישתכנעו שהדרך שלך היא נכונה.

אבל בשביל להשתכנע הם צריכים לראות

DVD או להסתכל באתר.

אבל הם לא מוכנים בכלל לשמוע על זה.

זה הבעיה, את מבינה?

זה בעיה.

צריך למצוא איזו עצה שהם יסתכלו אפילו כשהם לא רוצים,

כגון

להשאיר איזה DVD זרוק פה ושם,

להשאיר את האינטרנט פתוח על קלטת, ככה שהיא מדברת ברקע,

למצוא קטעים שאת חושבת שימצאו חן בעיני מצחיקים, למשל,

כמו שהשמעו קטע כזה ברשת ב... אבל אני מסתירה מהם מאוד את הדת. הם לא מוכנים לשמוע ולא להקשיב. אבא שלי, ששמע שהוא נחזור בתשובה, רוצה להכניס חזירה הביתה, להוציא מזוזות, הוא לא מוכן לשמוע על דת.

מה את אומרת? הוא קצין בצבא? כן. אוי ואבוי.

זה עבירת משמעת.

זאת אומרת, הם לא יודעים, הם יודעים שהכוונות שלך כאלה, אבל הם לא יודעים שאת שומרת תורה ומצוות?

הם יודעים שאני שומרת שבת, אבל לא מעבר. הם לא מוכנים שאני אעשה מעבר.

הבנתי.

מה זה מעבר? להתפלל? את יכולה להתפלל, הם לא יודעים אם את מתפללת.

לא, הם לא אוהבים את זה שאני מברכת לפני שאני אוכלת או מתפללת.

אפשר לברך בלי שישימו לב? אפשר ככה לגרד את האב.

אפשר לגרד את האף ולברך בלי שישימו לב.

אני מברכת ואני מתפללת, הכול בסתר, אבל מאוד חשוב לי לצאת מהצבא. אני מרגישה שכל דקה שם היא מבוזבזת.

טוב, יש לך בעיה? תיתקלי באבא, הקצין.

אז מה עושים?

זה קונפליקט רציני.

קונפליקט.

הוא לא רוצה, הוא רוצה בת חיילת.

ולא רק חיילת, הוא רוצה שאני אהיה קצינה.

אני אמורה לצאת עוד ארבעה חודשים לקורס קצינים.

הבנתי, טוב, בקורס קצינים לא תמיד מצליחים.

הוא ידאג שאני אצליח.

אה, עם פרוטקציה.

גם.

בסדר.

אבל בסדר. את יודעת מה? בואי נעשה פשוט. למה אני צריך לשבור את הראש? יש קדוש-ברוך-הוא.

אני אתן לך ברכה,

שיימלד משאלות לבך לטובה.

אמן. והקדוש-ברוך-הוא ימצא את העצה.

מה שמך בשם האמא?

מור בת-שמחה.

מור בת-שמחה.

מור בת-שמחה, השם ייתן לך את העצה הטובה ואת עשייעתה תשמיה, שיתמלאו משאלות לבך לטובה, ותמנהי בית יהודי כשר למהדרין. אמן. תודה רבה.

כן?

עוד שאלה למי?

יש פה עוד ילד, כן? בבקשה.

האמא שלא תדבר.

כן.

היא לא רוצה לדבר. דבר אתה.

רציתי, אני הסבא.

הסבא של הילד שעומד פה לפנינו?

כן.

כן.

הנכד שלי בגיל שלוש עבר ניתוח לב פתוח. איפה הילד? אני לא רואה את הילד. הנה הילד פה.

נו.

למה אתה לא לוקח אותו? אני לא רואה את הילד.

כן.

והוא צריך לעבור בעוד שבועיים עוד ניתוח.

רצינו ש... מה יש לו? ניתוח במה?

ניתוח בלב.

ניתוח בלב? מה יש לו בלב?

יש בעיה עם מסתן ועם שאלה.

תן לו רגע להסביר. אפשר לראות את הבן-אדם?

נהרי. נהרי, למה אתה ישן? נהרי, רוצים לראות את הילד.

זה לא הילד על כיסא הגלגלים,

זה מעליו.

כן.

בבקשה.

הוא צריך לעבור השתלה של מסטמין בלב ופתיחה של כל הסירות בכל החדרים בלב.

זה מלידה?

מלידה, כן. הוא כבר עבר ניתוח אחד בגיל שלוש,

והניתוח הבא הוא עוד שבוע וקצת,

בעזרת השם.

הבנתי. את האמא.

ומי האבא?

אתה האבא.

אתם שומרים תורה ומצוון?

כן.

אתה מוכן ללמוד שעתיים-שלושה חודשים רצוף?

כל יום?

בלי נדר מוכן.

למה אני לא רואה אותו?

כן, זה האבא.

ואת מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר,

שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף?

כן. מוכנה.

במה השם של הילד? אושרי.

אושרי.

אושרי.

אתה יודע לקרוא, מותק?

קצת.

כן?

קצת.

קצת.

אתה יודע לקרוא מזמור תהילים?

כן. איזה מזמור אתה יודע?

שיר למעלות אשא עיני להרים. אתה יודע?

כן.

אתה יכול לקרוא כל יום לפחות שלוש פעמים את המזמור?

כן.

יופי. אני גם עושה בבית-ספר.

עזוב, חוץ מהבית-ספר. אתה.

שלוש פעמים לפחות. בסדר? כן. יופי. מה שימך?

אושרי.

אושרי בן?

חנה.

חנה.

השם ישלח לך רפואה שלמה והצלחה מהירה,

והלב שלך יעבוד

לאורך ימים ושנים בבריאות שלמה. אמן.

אמן.

כן.

חוזרים למשמר הגבול.

כבוד הרב, אני רוצה לקחת עלי כסיס בשביל שתי ילדים.

או, אשריך!

כי זו וניצח וניצח וניצח וניצח.

שריג צהוב וניצח.

וניצח וניצח.

אנחנו רחמים לברכה,

ואחרונות יושר הצהוב.

אלא אלא אלא אלא אופי,

מילוב של השמים,

על האי-מערב וברוח,

אין תמות,

שואלת אלא אלא אלא אלא אופי,

החיינו וקהימנו וקהימנו וקהימנו לזמן הזה.

כן, ברוך.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו והגיענו וקהימנו לזמן הזה.

בואו נגדנו באשר, בואו נגדנו ובגדלנו.

אנחנו באים לבית, ואין לנו אבינו שואף,

ואלה אלה הדומים.

הולכים אושר השמיים,

אבל אנחנו באים לבית, ואין לנו אבינו שואף,

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש לרפואת

כיסוי ראש לרפואת הילדים האלה הצדיקים?

מי רוצה להתחיל שישי-שבת?

בבקשה, בואי, בכבוד.

מי עוד?

כיסוי ראש, נו, נו, תן לה.

נעקוב אחריו.

איננו תוממינים, איננו תוממינים,

אנחנו

מאמינים, איננו תוממינים, איבד נלמד.

נהרי, תראה את מי שצריך.

שבת, אתה מוכן לשמור?

כל עיני איננו תוממינים, איננו תוממינים,

אנחנו מאמינים וממינים,

כן ואין כאן בטוח.

בבקשה לשבת.

אנחנו רוצים להמשיך. בבקשה לשבת. כולם לשבת, אנחנו רוצים להמשיך. אתם מפריעים למצלמות, אי-אפשר להמשיך ככה. בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. תודה רבה.

קהל קדוש, בבקשה לשבת. נשים, בבקשה לשבת. לא צנוע לעמוד פה. שבו רגע, אני רוצה להראות קטע של סרטון קטן. חברים, בבקשה לשבת. אי-אפשר להמשיך ככה.

שחקן הכדורגל שחזר בתשובה באצטדיון, אם אפשר להראות לי.

כולם לשבת.

נהרי,

השחקן כדורגל השוער מאצטדיון טדי.

אפשר?

יש לך?

רונן דהן, השוער.

לשבת בבקשה.

וכרגע אנחנו עוברים, רגע, רגע, לכבות האורות, רגע.

זה מיוחד בשבילך, תשים לב.

תשים לב.

זה בשבילך.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

שחקן כדורגל ירוק.

ושערים. עוד מעט אנחנו איתך. עכשיו זהו מקום.

מסעודי, מול מתיש. תראו את העבודה הזו של מסעודי!

תודה רבה.

ואיך הכדור הזה לא נכנס?

ודיין מחלט את באר שבע, וזה עדיין לא נגמר!

וכרגע אנחנו עוברים לשירים ושערים. עוד מעט אנחנו איתך. עכשיו זהו, מסעודי, מול מתיש. תראו את העבודה הזו של מסעודי!

וזוהי את הנושאים שלכנים! ואיך הכדור הזה לא נכנס?

ודיין מחלט את באר שבע, וזה עדיין לא נגמר!

הכדור אצל רודריגל! עוד הגברה!

אוליבטה לא מצליח להפניע את דהן! שתי ההטלות היו של רונן דהן. פשוט מאוד.

שתי הטלות ענקיות של השוער הזה.

כן, אנחנו עכשיו ממש בשריקת הבטיחה כאן, באיצטדיון טדי. 20,000 צופים פה.

רעידת הבטיחה של העשור השלישי של ארגון שופר, בין הקורות, שוער הפועל נצרת,

שוער הנערים של נבחרת ישראל בעבר, רונן דהן!

מול רונן דהן,

שחקנה של מכבי נתניה,

שחקה נבחרת ישראל בעבר עם 20 הופעות, שיחק שם שבע שנים, אבישי ז'אדו!

אנחנו מחכים עכשיו לשריקה של הרב אמנון יצחק,

לבעיטה של אבישי ז'אנו. הקהל מתבקש להיות בשקט.

אבישי ניגעס! בועדו! איזו עצירה! רונן דהן!

מחיאות כפיים, רונן דהן!

שוער העש של הבועל נצרה באשתקל!

יואו, יואו, יואו, יואו, יואו.

אלף טוב קהל קדוש,

עם קדוש,

כמו שראיתם, חבר'ה,

שנים של כדורגל,

שנים של עמל,

כביכול עמל,

חיים שאת האמת, חבר'ה,

שלא חסר בהם כלום,

כסף, מכוניות, בתים, תקשורת, מה שאתם רוצים.

אבל שנים

של חושך.

חושך.

בזכות היהלום היקר הזה,

ובזכות הרב ליאור כחלון שליטה,

אני רוצה להגיד לכם, חבר'ה,

ראיתי הכול.

הכול. מה שאתם תאמינים.

מה שאתם רוצים להאמין שיש, ראיתי.

אומר לכם את האמת,

רק שבת קודש.

לא רוצה את הכסף,

לא רוצה את הכדורגל,

אני לא רוצה כלום.

שבת קודש.

שבת מבורא עולם.

עם ישראל ערב זה לזה,

בזכות הרב הקדוש הזה, בזכות כל הערב הנפלא הזה,

רפואתו של דניאל בן-סרה,

דוד בן-זוהרה וכל חולה עמו ישראל, אני את הערבות שלי נותן.

לא רוצה כדורגל.

יוצא בית כשר, נאמן בישראל, הגלתי לעתיד, רותם וטרינה,

אני רוצה שבת קדושה, אני רוצה בית כשר בישראל.

את הערבות שלי אני נותן. בורא עולם, תיגל את העם הזה.

די לייסורים, די למצות, די.

תן לנו גורם.

על המזרש הזה עמדתי נגד ביתר ירושלים, משחקים, הכול.

ככה קהל, הכול שקר.

אני רק רוצה לעשות תיקון אחד, ברשותכם.

תנו אחרי משפט אחד, שלפחות הבורא הולם יסלח לי.

תחזרו אחרי למשפט אחד, שיהיה לי תיקון.

אדוני הוא האלוהים.

תודה רבה. תודה רבה. רגע, רגע, רגע.

אני מבקש ממך,

אם אתה מוכן לזרוק את הנעליים לקיקו.

קיקו, בוא, הנעליים שלי פה, אני זורק לך.

למגרש, איפה קיקו? קיקו, איפה קיקו?

תודה רבה.

ותאר איבנו לעובדך באמת,

לעובדך באמת,

ותאר איבנו,

לעובדך באמת,

ותאר איבנו,

לעובדך באמת.

אין עוד מלבדו.

נו, מה אומר השחקן שלנו מהפועל ירושלים?

יש לך אומץ לעשות כמו רונן דן.

יש אור?

צריך אומץ.

יש לך דבר כזה?

איפה אתה? תעמוד, נראה אותך.

אין לך כוח, אה?

מה?

שבשבת אתה לא משחק.

בשבת אתה לא תשחק כדורגל, תקבל על עצמך.

יש משחקים שאתה יכול להחליט שאתה לא עולה.

תמיד יש מחליף.

אין, זה קשה לי.

קשה לך.

בסדר.

אם קשה, קשה.

אני ניסיתי.

כן,

שאלה נוספת למי?

פה תנו לו שאלה.

מה השם?

יוסף חיים בן?

חורשי. חורשי.

רפואה שלמה והצלחה במעשה ידיך,

וזרע חי וקיים מהרה.

תלמד שעתיים ותענית דיבור כל יום,

שלושה חודשים רצוף. אשתך, חצי שעה,

שלושה חודשים רצוף, שערי תשובה.

בסדר?

תודה. רגע, לפני שאני אתן לכם עוד אפשרות קטנה,

בואו נעשה משהו בשביל כלל ישראל.

כל מי שמוכן לתת שקל וחצי תרומה מכספי מעשר בהוראת קבע,

שזה 50 שקלים לחודש,

במשך 20 חודש זה 1,000 שקלים.

הוא זוכה לרכוש 100 DVD שיחולקו לאחינו בית ישראל, שיחזרו בתשובה.

מי שעושה את זה פה בכרטיס ויזה הערב יקבל את ה-100 DVD עכשיו,

מי שיעושה בהוראת קבע יקבל בתום התשלומים,

מי שירצה שנחלק בעבורו, נחלק אנחנו בעבורו,

אבל הזכות הזאת של להביא יהודי אחד להבין שבשמים היא זכות נצחית

שלא פוסקת לעולם.

כמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי,

מאן דמזכה לחייביה אין קץ לשכרו.

ובהוראת קבע ניתן לרשום למעלה את השם,

שם האימא,

במה סוג הברכה שרוצים,

אם זה לרפואה,

אם זה לזיווג,

אם זה לזרע חי וקיים,

אם זה לעילוי נשמט,

כל מה שרוצים, להצלחה, לכתוב למעלה,

למלא את ההוראה 50 כפול 20,

לחתום למטה על האוויר,

וניתן ברכה פה למי שזוכה בדבר הזה, שקל וחצי ליום.

מי שרוצה שירים את היד,

מהר, בזריזות, נעביר לכם עם עתים,

תמלאו, תכתבו את הברכות,

ובעזר השם, אני רואה רק נשים מצביעות, גברים אין פה.

כן, הנה, גם שם, בזריזות, חבר'ה, תעזור להם,

תעזרו להם. דניאל, קדימה, נחלק הוראות קמא.

לא לבוא לכאן, לא יסתיים הערב, ואנחנו ממשיכים.

תכף, אנחנו ממשיכים. תן להם הוראות קמא.

זריז, דרור, לתת להם.

מי שרוצה בוויזה יכול לבוא לפה, לדרור, נמלא בוויזה.

כן, עם כרטיס, כרטיס איסטראקארד, ויזה.

אפשר? צ'יק צ'ק לאוויר.

הנה, פה, אצל דרור.

הונמן.

בזריזות שקל וחצי מכספי מעשר.

הוא יסביר לה.

מי שעוד רוצה, שירים את היד.

מה קורה, דרור?

נו, מהר, צלצל.

צלצל אליה.

תעבור ביניהם ותגיד להם.

שקל וחצי.

זכות גדולה.

נו.

תרשמי.

תרשמי, אני אברך.

נפרד בת-קרן, רפואה שלמה מהרה בתוך שער העולם הוא ישראל.

נו, נו, תרד שמה.

מה אתה רוצה,

נו, תרשמי פה?

מה שריווים הוא שאהיה. עוד מעט.

מה שהיום הוא שיהיה, מה שנעצור הוא שיעשה, מה שהיום הוא שיהיה, מה שנעצור הוא שיעשה.

חבר הכנסת מיכאל בן-ארי,

רפאל יקותיאל בן-ברכה, חנה גיטן, תבואה שלמה.

למלא, לחתום ולהעביר לכאן.

תפתח לו מיקרופון.

כל מי שרוצה למלות בכרטיס אשראי יכול לגשת פה שמאלה.

כרטיסי אשראי,

יש תקשורת.

איפה יונה?

יונה?

איפה יונה?

חיה בצמחה, זיווג הגון, מהרה.

לא חתמת רק, נחתום למטה.

תכתבי פתק.

תכתוב פתק.

נרשום פתקים.

יונה?

איפה יונה?

אושרי בן-חנה, רפואה שלמה.

יעקב בן-ג'ולייט, רפואה שלמה. זיווג כשר, אילן בן-ג'ולייט.

רון אהרון בן-שולמית, הצלחה שרה רחל בת אורידה.

זרע חי וקיים.

הצלחה, בריאות ופרנסה טובה ובעסק.

כן, נמלא ונעביר מהר.

כן, ברגע שיושלם התשלום תקבלי.

אז תעשי דרך מישהו באשראי ותביאי לו.

רותי, בת סביחה, בריאות אמנר בן-אחימה.

עידן בטרותי, זיווג הגון. היה בטרותי, זיווג פרנסה טובה, נועם בן רותי, אבירן בן-רותי.

תלמד שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף.

כל יום.

שעתיים, תלמד בשבת.

בהצלחה.

תזכה לשוב בתשובה שלמה אמיתית.

השם ייתן לך כוח לצאת מהכדורגל.

איריס חי הבת רוזין, אשר יפאל בן מרסל, זרע חי וקיים מהרה.

מנחם בן-אהובה, השם יבטל את הגזירה של הדיאליזה ורפואה שלמה.

מרים בת-אסתר ושרה בת-אסתר,

זיווגים הגונים מהרה.

תהילה בת-ציונה, זיווג פרן בת-ציונה, זיווג הגון.

חנה חן, בת-ציונה, חופה בקרוב.

מי שרוצה למלות בכרטיס אשראי יכול לגשת משמאל לבמה.

בירכתי.

צדיק הצדק, תגדל בנחת וסיווג הגון.

יצחק בן-דינה, רפואה שלמה מהרה.

אמרתי, כמה פעמים אתה צריך להגיד לי?

גילה בת הדסה טרנג'ס, זרע חי וקיים מהרה.

זרע חי וקיים ליוסף חיים וגילה כהן.

שלושה חודשים רצוף.

שלי, שבת, חגים, הכול. בלי הפסקה.

השם יעזור, שיעבור בהצלחה מלאה.

שום דבר.

שמע ישראל, השם אלוקינו. לא, בשורה שאתה לא מסוגל,

אונס אתה פטור.

אם אתה אנוס, לא יכול, פטור.

פטור.

אל תפחד. תצא בריב שלם.

השם יברך את כל הקהל הקדוש,

כולם ויימנה משאלות לבם לטובה.

חיים רפאל בן אסתר, זיווג הגון,

יסמין בת אסתר, זיווג הגון,

מיטל בת אסתר, מהחיים בן ציוויה, תשובה, פנינה יפה בת אסתר,

תשובה שלמה.

אברהם עמרם בן פרחה, זיווג הגון, בריאות שלמה לבנות יעל,

נורית, בנות רחל.

יעל, תחזור בתשובה שלמה.

רחל בן-ציון אליהו,

ברכות לבנים. משה, דניאל, אלי ודינה,

יזכו לבנים זכרים.

מודליה מלכה בת רינה מסעודה,

אני זבצים, יעל, בת ברכה, אושרת בת רמון,

זיווג הגון, מהירה.

דותן בן מרגלית,

בריאות הנפש והגוף, שלום עם כל המשפחה.

יצחק בן-עלי זה הפרנסה הטובה, מיטל בת מרגלית, זיווג הגון.

זיווה בת מרגלית, עפרה בת מרגלית.

בריאות והצלחה, רחמים בן זוליה,

כפרנסה טובה.

מרגלית בת רחל, רפואה שלמה מהרה.

שלום ונחל.

תתחזק בתורה ויראת שמיים.

אמן.

עמיתה היא נועם עמר בן עופרה, ברכה והצלחה בתורה ויראת שמים.

שמעון יוחאי בן דגנית, רפואה שלמה מהרה.

גילה בצדיקה, רפואה שלמה.

למה? תן להם שירשמו פתק.

פתק.

אז תכף, כשאני אסיים, אני אברך אותם.

לעילוי נשמת דניאל שמעון בן רוביזה,

אילן בן-שמחה, זיווג הגון.

סיגלית בת אוסנת,

זרע חי וקיים מהרה.

ללכת אבל עם כיסוי ראש, איך את רוצה?

ישראל מאיר בן-שרה ציפורה, אודן בת גאולה ואושרי בן-חנה, הערב הוקדש לרפואתם.

רפואה שלמה.

יעל בצביה, זיווג הגון מהרה.

רועי בן-זהבה, זיווג הגון מהרה.

אושרת-בת.

תרחייה, זיווג הגון מהרה.

יעקב בן רחל, רפואה. יצחק בן רחל, רפואה.

בנימין בן נחמה, רפואה.

רפואה שלמה. חיים רפאל בן אסתר, ישועה שלמה.

סיון ומורן, בנות מלכה. נופך עורטל, בנות רינה.

איילת בת מלכה ובת ציון, בדפנה.

צבי יוסף, בן מלכה.

יהודית יעל בן מלכה, חזרה בתשובה וזיווגים הגונים.

פרנסה טובה, נופר בטרינה.

חזרה בתשובה לאלעד שמוליק עידן בן יפא.

ציון בן מלכה, יפה בת אישה. חזרה בתשובה.

אלעד בן יפא, זיווג הגון. שמוליק בן יפא.

עטלי בת בת שבע. בנאל בן מורלי.

פנחס בן בת שבע. זיווג הגון.

ליאור נתנאל בן רחל, היה לה רפואה שלמה מהרה.

רחל, היה לה בת מלכה רפואת הנפש והגוף.

בלידה קלה, בעזרת השם.

שמחה בת חביבה, רפואה שלמה.

ענבל חביבה בת שמחה.

זיווג הגון.

בהצלחה בלימודים.

מנחם יובל, רפואה שלמה מהרה.

לעילוי נשמד, אליהו בן חסיבה, מנחם סעדיה בן גילה, דינה,

תנוחתם עדן.

אחרונים?

מתקיימת עכשיו תפילת ערבית.

תודה רבה.

נצביע

מלך, חבר כנסור, מלך, מלך, מלך, מלך, מפה זרקת השלום.

תהיה איתה כלפון, יד וכי יד וניתן.