חדרה - חברא קדישא שופר

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אנחנו רוצים להתחיל את הערב הקדוש הזה לעילוי נשמת

משפחת שריקי,

מרדכי וגאולה ושלומי וגבריאל מנחם.

כמה דקות שקט בבקשה.

שקט בבקשה.

לפני 11 שנה,

אבקש שקט אצל אנשים בבקשה ממכם. אנא ממכם, שקט.

ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

קיסריה בדרך לקיסריה וקרתה להם תאונה

מאוד מחרידה וטראגית,

שבתאונה הזאת האבא והאמא ושלומי וגבריאל, שני ילדים,

נפטרו לבית עולמם,

נשארו מהמשפחה,

גלית, סיון ומאיר,

הבן היחידי שיושב כאן.

והערב הגדול הזה לעילוי נשמתם

מרדכי אישריקי היה דמות של אברהם אבינו

ואשתו גאולה,

כמו שרה.

מרדכי היה תמיד אוהב לעזור,

הבית שלו תמיד היה פתוח.

מי שהיה מבקש ממנו משהו אפילו בשתיים בלילה היה קם ועושה,

בחגים היה מאחסן אצלו אנשים בבית,

אם זה עניים,

אם זה כל החסדים שהוא עשה,

רואים את הענווה על המשפחה שנותרה,

על גלית ועל מאיר ועל סיוון.

אפשר לראות את הענווה של האבא והאימא שהשאירו לילדים שנותרו בחיים,

אבל לא זה מה שרציתי להגיד.

תיכף אנחנו נראה סרטון שהכנו לכבודכם של חמש-שש דקות.

מה שרציתי להגיד, אומנם 11 שנה חלפו,

אבל תדעו לכם דבר אחד,

שמשפחה טראגית כזאת נפטרה במצב

שבבת-אחת כולם נעלמו מן העולם.

ודאי שהקדוש-ברוך-הוא רצה מאתנו שכל הארץ תתעורר.

לא כל העיר ולא כל הארץ, כל העולם, שידעו ויכירו

את בורא העולם, כי כל מה שהשם עושה,

ודאי שהכול לטובה.

מי אנחנו שנערב על מידותיו של הקדוש-ברוך-הוא?

המשפחה קיבלה עליהם את הדין בהלוויה.

כמובן, אמרו ברוך דיין האמת.

אתם יודעים מה זה לקבור משפחה שלמה ביום אחד.

זה הדבר הכי שאי-אפשר לתאר אפילו בשכל.

אז לכן

אני רוצה שבאמת,

שכל אחד עכשיו פה וכל אחת מהאנשים פה יקבלו עליהם לעילון נשבת מרדכי,

גאולה,

שלומי וגבריאל מנחם בערב הקדוש הזה,

שהרב אמנון יצחק עוד מעט ייכנס וידבר.

כמובן שכולנו חייבים,

בגלל שחודש אלול אנחנו נמצאים בו, תראו איזה חודש הקדוש-ברוך-הוא לקח אותם.

ודאי שהוא רצה שכולנו נתעורר.

אם זה נשים,

לשמור צניעות,

אם זה גברים,

להתחיל להניח תפילין,

לשמור שבת,

ואסור לנו לשכוח את מרדכי וגאולה ושלומי וגבריאל ומנחם,

כל אחד חושב שלי זה לא יקרה.

חס וחלילה שלא נעמוד בניסיון כזה קשה.

אבל ברור שהקדוש-ברוך-הוא רצה פה מאתנו שאם התכנסנו כאן,

הלילה הזה,

שהיום זה פקודת שנתה של משפחת שריקי,

שחדרה,

פרדס-חנה,

זיכרון,

איפה שרואים היום את הערב הזה הגדול והקדוש הזה,

שכולם יקבלו עליהם תורה ומצוות כפי יכולתו של כל אחד ואחד,

יש בחדרה כוללים, בתי-כנסת,

שיעורים בלב לאחים בחדרה,

יש שיעורים כל יום ראשון לנשים בשעה 2100,

ביום שלישי לגברים ונשים ביחד בשעה 2100,

ורביעי וחמישי, יום שני, סליחה, שני, רביעי וחמישי,

יש לנערות ונערים,

מי שרוצה לבוא למדרשה שלנו בלב לאחים,

יש פה הכול בחדרה.

חדרה זה אותיות חדר השם,

אותיות חדר השם.

הקדוש-ברוך-הוא העירה לנו וזכינו,

ראינו 30 יום פילים עפים בכל הארץ,

בכל הצפון,

ומאיפה לא באו לחדר השם בחדרה.

זה ודאי זכויות של התורה שיש לנו בחדרה,

זה ודאי זכויות של הצדיקים שהיו פה,

וכמובן צדיקים כמו משפחת שריקי,

מרדכי, גאולה ושלומי וגבריאל ומנחם.

אנחנו תכף נראה סרטון שהוא ממש כמה דקות,

והשתכירו את המשפחה.

מרדכי היה אברך,

ירא שמים,

לומד תורה כל היום,

שלומי וגבריאל היו לומדים בבית-ספר חרדי,

למדו תורה

יומם ולילה.

הבית של מרדכי היה כמו שמספרים על אברהם אבינו.

אז אני מקווה שבעזרת השם כולנו נקבל על עצמנו להתחזק מהערב הקדוש הזה,

לעילול נשמתן של משפחת שריקי.

אבקש מהטכנאים להקרין את הסרט של משפחת שריקי.

כולם נסתכל על הסרט.

והילדים, הורים, איך כוגבים את כל המשפחה.

רכיש, רכיש, רכיש לו השם מלכים, רכיש. זה בהלוויה.

רכיש, רכיש, רכיש לו השם מלכים, רכיש, רכיש, רכיש.

זה מרדכי וגאולה בחתונה.

מרדכי וגאולה עושים פה שלום.

זו הכתובה שלהם.

הציון נשכח, רכישו מלכים, רכישו מלכים, רכישו מלכים, רכישו הצעיר.

פה מרדכי בסוכה, תראו איזה סוכה מהודרת, הייתה לו.

לא להפריע שם, קוקי.

פה מרדכי יושב ולומד.

פה הוא מחזיק את אחד הילדים.

פה מחזיק מרדכי גם את אחד הילדים.

או הילדים שהיו זקנים בגן.

זה שלומי.

שלומי.

זה נספר.

נספר, לא עכשיו. זוכר את זה בבקשה.

זאתי האימא, יולה.

מי זה?

גבריאל.

זה גבריאל משחק ומרדכי, אברך לכל דבר.

רחל,

רחם לו השם, הם הקינו רחל. ומרדכי, גאולה ומרדכי.

גאולה ומרדכי, גאולה ומרדכי, גאולה ומרדכי, גאולה ומרדכי. יש פה מסר חשוב, שגלית כתבה אותו.

כל ישראל המריבים זה לזה, אין זמן. חייבים לחזור לאבינו שבשמים. בעולם הזה אין לנו, לאף אחד, תעודת ביטוח.

החיים מתנה יקרה מפז,

ממשפחה יקרה וצדיקה נפלה, עליה נזרה קשה. מי אנחנו שנפתח?

השתבח שמו לאב, תעודי התעלומות ונשגבות,

חוזר הגזירות.

מי למוות ומי לחיים.

רצים לשאול תפיות, קום ראוו.

מי ייתן בערב יאיר ואוהב את כולנו לשוב בתשובה השלמה לפניך,

לעילוי משפחת שריקי תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.

קהל קדוש,

הסרט שראיתם

זה למשפחה שלמה

שהלכה כפרה על כל עם ישראל, ודאי,

ואנחנו פה בזכותם היום, בזכות הצדיקים שהם בתוכם,

אנחנו חיים,

כי צדיקים במיתתם נקראים חיים.

שהשם יגזור עלינו גזירות טובות וייתן לנו, בעזרת השם, לראות משיח צדקנו וייתן כוח לילדים שנותרו, מאיר,

גלית וסיוון.

אני מבקש מכם,

אני אברך את מאיר וסיוון וגלית עכשיו, ואני מבקש מכולכם לענות אמן, ובזה אני מסיים.

רק שנייה, עוד דקה, אני מסיים.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן, משברך אמותנו, שרה רבקה,

רחב אליה,

הוא יברך את גלית וסיוון בת גאולה.

השם ישמירם ויתן להם רפואה שלמה.

אין נערפה להם, אין נערפה להם. זכות התורה תגן בעדם,

וכן ירצו ונאמר אמן.

וכן הברכות. יברך את הילד מאיר,

שהוא בעזרת השם, הקדוש-ברוך-הוא יעלה עליו שכינה ויפתח לו שערי חוכמה,

והוא יודע בעזרת השם גמרא,

הוא יודע משניות,

ובעזרת השם יחזור בתשובה שלמה לאבינו שבשמים,

לעילוי נשמת ההורים מרדכי וגאולה.

תהיה נשמתם צרורה וצרור החיים.

ביקשו ניפול וברך את דינה וכאמר בת רבקה,

רפואה שלמה דחוף, מצב קשה,

שהשם ישלח להם רפואה שלמה,

הן נערפה להם, הן נערפה להם. זכות התורה תגן בעדם כל אשר להם, וכן ירצון, ונאמר אמן.

רבי חנניה בן הקשה אומר,

רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות ישראל,

עכשיו הילד מאיר יגיד קדיש.

אתה לא צריך מיקרופון, תעמוד ותגיד קדיש. רצה לזכות ישראל, לפיכך בעלם תורה ומצוות,

שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה, ויהיה אדיר. אתה יודע בעל-פה?

הוא יודע בעל-פה גם.

אמן.

אמן.

אמן.

יוסי, להדליק את כל האורות באולם. יוסי, להדליק את כל האורות באולם. שני! את המזגר. בעיקרון בשתיים, אבל אבא, אם יש בלאגן, אז אני נשאר.

קשה להאמין, אבל כלי הנשק הללו נאספו בשלוש השנים האחרונות בבית ספר יסודי אחד.

סכינים שנאספו מילדים בני 6 עד 12. אחד מכל 20

תלמידים דיווח שהביא סכין לבית הספר.

הילד היה איתי בתוך השירותים והוא הרביס לי. מה אתה מפחד?

מה אתה מפחד?

במחקר מקיף שערך הפרופסור עמוס רולידר התברר שתרבות הצקה ובכללה סחיטות, פעיטות והשפלות מילוליות, נפשיות ומיניות גדולה בישראל פי 3 לעומת העולם המערבי.

במחקר התברר גם נתון מצמרר.

65% מכלל הילדים נראו שהיו קורבן להצקה גופנית לפחות פעם בחודש.

כמה שווים חייב שגיילד?

אם לשפוט לפי הכמעט רצח שאירע כאן בחצר בית הספר גינזבורג שביבנה חייב שווים 5 שקלים.

תחילת החוק. הוא בוקר חמישה שקלים, הוא לא רצה להביא לו, אחר כך הוא התווכח איתו,

ואז הוא לא יודע לקח אותו לצד והוא דקר אותו.

הוא הביא לו את התקירה פה בבטן.

האלימות הזו היא סוג של טרור וצריך לטפל בה כמו שמטפלים בטרור. זה נקרא סכין פרפר.

למה פרפר? תסתכל עכשיו. הניתה לילד זו עושה לו ככה.

אהלן? שלום, מה שלומך? אני רק מנפנפת בזה, לא צריכה לדבר יותר מדי.

והם עושים את זה גם ככה יותר מזה, ככה. כל פעם סכין זה ככה. בסכין כזו, לפני שלוש שנים נרצח, ילד כמוך.

אם מישהו יבוא אליי וישקור את זה, אין לי מה לעשות, אני חייב להחזיר לו.

בגלל שזה יכול להיגמר באיזה שיום אחד תתקור מישהו ותערוג? אתה לא מפחד מזה? כן, אני יודע איפה לדגור ואני יודע גם איך משתמשים בסכין. נכנסתי לבית הספר, אלה הם דברים שאני אספתי בבית הספר.

יש פה עץ תמים וסכין,

יש פה גז מגמיה,

יש פה סכין לפני, יש פה אזיקים. משהו על הישגים או חוסר הישגים של תלמידינו, גם השנה מורי ישראל לא יכולים להתגאות בהישגי התלמידים.

היום פורסמו הנתונים, התלמידים ממשיכים להיכשל או לשמור על הישגים נמוכים.

בדרך כלל היינו מקום טוב בעת שם. ואז קרה לנו נס, ירדנו למקומות החולים וכולם התעוררו. המסר שמוטמע היום בכל בית ספר, המוטו שכתוב על כל לוח, בכל כיתה, הוא חייבים לעבור את בחינות המיצה, וזאת כדי שהמורים והמנהל,

אבל בעיקר כדי שראש העיר ושרת החינוך יראו טוב במסיבת העיתונאים בסוף השנה, אתם יודעים, עם האחוזים והגרפים. אני מרגישה שעברו עלייך. את מבינה שמופעל עלייך לחץ כדי להעביר את הכיתה בציונים הכי טובים,

ואת גם אדע שיש המון דברים שאת היית רוצה ללמד, ובגלל המיצבים האלה את לא עושה. ואנגלית, לדוגמה, היינו צריכים לחלק את התלמידים להקפצות.

בהתחלה של השנה, ולא עשינו את זה עד אחרי המיצב. זאת אומרת שהיו חבר'ה שישבו בכיתה, לא הבינו כלום, ולא היינו יכולים לחלק אותם להקפצות,

חיכינו עד סוף המיצב. זאת אומרת, פשוט פגעת בתלמידים.

השרה, ראש העיר, המנהלת, המורים, כולנו צריכים ציונים ותוצאות למסיבות העיתונאים.

אז לתלמידי כיתות ט' יש במשך חודש וחצי במקום מורה ללשון ב-ABC.

אני מחכה שאתם יכולים לשבת, אתם שוכחים שאני מתחלק שאתם לא מקום, לא מקום. ישראל 2005, כך נראית כיתת לימוד בבית ספר יסודי ממוצע.

המורה א' לא מצליח להשתלט על הכיתה שלו, הוא מציב מצלמה שתתעד את התנהגות התלמידים.

מערכת החינוך הישראלית במיטבה. נכון להיום כמעט כל אחד יכול להיות מורה.

הנה לדוגמה ראיון עבודה שעברה התחקירנית שלנו בחטיבת ביניים במרכז הארץ.

זה לקח שבע דקות, בלי הגזמה, והמשרה הייתה בידיה.

למדתי בקפה טוב, הוא קפה טוב, קפה ברמה, ראיתי שם רבה זמן, קפה ברמה, קפה ברמה, אף מקום.

מסכמת רזיקו? עוד לא.

נכון שאין לך את הקישור, את הנתונים לזה, אבל יכול להיות שאת ממלאת, אני אדרוק אותך לים,

תסחי, תסחי, לא תסחי תוכלי. מעולה. אוקיי, כמו שאמרתי אותך. אוקיי. עכשיו, את נותנת לי את החומר, אתם מביאים לי את החומר? בואו את החומר או שתמציאי לי משהו אקטואלי.

אהה, תחזיקי גם יותר פשוט, הדרכה כמו תנועת דבור. זאת אומרת, זה בסדר גם אם אין לי תעודת הוראה. מגיע מפקח משרד החינוך. לא מגיע, לא מגיע. הרעיון של התלמידים עניין,

שלא ירביצו אחד לשני ושישתו בשלום מהשיום, זה הכול.

שלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים יש מורים שחוששים לחזור לבית הספר בשל אלימות התלמידים. ועדת דוברת, על מה קמה ועדת דוברת? על תפארת החינוך או על מפולת החינוך?

מורה עממים בצרות, מורה התיכון בצרות. ילך החינוך, תלך בעקבותם המדינה.

פתאום היום שנניף את הכיסא בידיו, הספקתי לעשות צעד אחד ופתאום הכיסא נזרק אליי.

שאו להדליק את האורות באולם, שאו להדליק את האורות באולם.

כיסא הייתי כותפת אותו המכה בראש.

אתה מסכן את חייך, שיהיה סיכון טוב שלא תגיע הביתה. וזה יגיע גם למצב שמורה ייפגע מאוד מאוד, וזה יגיע גם לרצח.

המערכת פשוט קורסת.

כל המחקרים האחרונים שבודקים את ההישגים של התלמודים, ובמיוחד בחטיבות,

רואים שהמצב חמור מאוד מאוד.

המערכת עשית נורף, עשית את הלימודים שלו.

יאומים אר ימי מלך פויסטיף, שנורי סוף כמוי דוי ודוי.

יאומים אר ימי מלך פויסטיף, שנורי סוף כמוי דוי ודוי.

יאומים אר ימי מלך פויסטיף, שנורי סוף כמוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך, קוי סיף, שני דיסוקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך, קוי סיף, שני דיסוקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך, קוי סיף, שני דיסוקים מוי דוי ודוי.

יאומים על ימי מלך, קוי סיף, שני דיסוקים מוי דוי ודוי.

עגגגגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלג

יומים על ימי מלך טועסים, שניים שקר מים, די ודאי.

יומים על ימי מלך טועסים, שניים שקר מים, די ודאי.

היומים על ימי מלך טועסים, שניים שקר מים, די ודאי.

היומים על ימי מלך טועסים, שניים שקר מים, די ודאי.

לילה, לילה, לילה, לילה,

אוהי יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, י

היי לי ליי ליי ליי ליי ליי ליי לגנות

הרמבוריאת

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, או

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בנחמה וירוויח.

הדברים שאנחנו נאמר הערב יהיו לעילוי נשמתם של בני משפחת שטריקי,

האבא מרדכי, האם גאולה,

אילת שלומי ואחיו גבריאל מנחם, מנוחתם עדן,

שנהרגו בתאונת דרכים.

זכות הדברים תעמודם.

בפרשת השבוע

אנחנו נלמד

שעם ישראל

נכנסו בברית

עם הקדוש ברוך הוא,

בשנים-עשר השבטים התפלגו,

שישה מהם עלו על הר גריזים

ושישה שבטים על הר העיבל,

מה שקרויים הר הברכה והר הקללה.

בתווך, באמצע למטה,

היה ארון ברית השם,

מסביבו היו הכוהנים,

ומסביבם היו הלוויים,

והם ברכו

וערערו.

ברוך וארור.

אחד מן הדברים שנאמרו שם,

ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת,

וענו כל העם, אמן.

זאת אומרת, יש מצווה גדולה בתורה להקים ולהעמיד את התורה הקדושה בכל אתר ואתר.

הגמרא בירושלמי אומרת

מה זה אשר לא יקים

וכי יש תורה נופלת?

רבי שמעון בן חלב

ואתה אומר,

זה בית דין של מטה,

שעל דבר זה קרע יאשיהו המלך ואמר עליי להקים,

דהיינו אני צריך להקים עולה של תורה,

כיוון שאני מלך.

אמר רבי יאסי בשם רבי תנחום ברכיה,

אדם למד ולימד ושמר ועשה והיה סיפק בידו להחזיק

ולא החזיק,

הרי זה בכלל ארור,

לא יאומן כי יסופר.

אדם למד תורה,

לימד תורה,

שמר מצוות,

עשה מצוות

והיה סיפק בידו, הייתה לו אפשרות לעשות עוד בשביל להחזיק את התורה, להעמיד תורה,

ולא עשה,

ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וענו כל העם אמן.

הוא נתקלל,

זה נידוי וקללה בארור.

מ-600,000 בני ישראל,

במעמד של הכהנים והלביים,

משה ואהרון והקדוש-ברוך-הוא אומרים עליו, אמן,

ארור האיש הזה.

מי?

מי שלמד, לימד, שמע ועשה,

והייתה לו אפשרות להעמיד תורה ולא העמיד,

ארור.

רבי ירמיה בשם רבי יחיא ברבא לא למד,

לא לימד,

לא שמר

ולא עשה,

ולא היתה ספקה בידו לעשות, להחזיק והחזיק,

הרי זה בכלל ברוך.

בדיוק ההיפוך הגמור.

אמרנו, אדם שלמד ולימד, שמר ועשה, מה זה?

צדיק.

והיתה לו אפשרות לעשות ולא עשה?

ארור.

לא למד, לא לימד.

לא שמר, לא עשה. גורנישט.

לא היה לו אפשרות להעמיד, והעמיד,

ברוך אשר יקים את התורה הזאת.

וענוג כל העם אמן.

לא יאומן כי יסופר.

דאמר רבי חנה,

אמר רבי ירמיה, עתיד הקדוש-ברוך-הוא לעשות צל לבעלי מצוות בצלם של בעלי תורה.

שנאמר, כי בצל החוכמה, בצל הכסף.

זאת אומרת,

אדם שאפילו לא למד ולא לימד, לא שמר ולא עשה, והחזיק תורה,

ותמך בתורה,

ותרם לתורה,

ועשה כל מה שאפשר להעמיד תורה,

סופו שהוא יושב בצל החוכמה, בצל הכסף.

ואומר, עץ חיים היא למחזיקים בה בתומכיה מאושר.

כל מקום שכתוב מאושר,

פירושו של דבר מאושר לחיי העולם הבא.

יש אישור שהוא יזכה לחיי העולם הבא.

החפץ חיים,

בספר חומת הדת, במאמר חיזוק הדת,

מבאר את גודל החיוב לחזק את הדת מפני הברכה והקללה האמורות בזה על הר גריזים והר עיבל.

והוא מביא את הפסוקים.

אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים, ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל.

ארור אשר לא יכי מדברי התורה הזאת לעשות אותם, ואמר כל העם אמן.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה שכל הארורים

התפתחו מתחילה בברכה.

ואם כן, אמרו מתחילה, ברוך המקים את התורה לכל שניים-עשר השבטים ענו אמן.

בעיר הכתוב הוא כך,

שני עניינים.

אחד, כל אחד מישראל מחויב להחזיק את התורה במאודו, כל אחד לפי כוחו,

וכמפורש בדברי החכמים, זיכרונם לברכה, בכמה מקומות.

זאת אומרת, כל יהודי ויהודי באשר הוא מחויב,

חובה עליו להחזיק את התורה במאודו.

מאודו זה בכל כוחו,

מאודו זה בכל ממונו.

כל אחד לפי כוחו.

דבר שני,

הקמת דת התורה בכללה תלויה ביד בית-דין שיש בידם את הכוח לעניין זה.

דהיינו, מי שהם בעלי סמכות,

בעלי השררה,

בעלי הכוח,

יש בכוחם יותר מאחרים, לכן הם חויבים בנוסף, חוץ מכל אחד מישראל.

וכמו שמובא בירושלמי,

שזה בית-דין של מטה,

הרמב״ן מסביר שזה בית-המלך והנשיאות,

שבידם להקים את התורה, ביד המבטלים אותה?

ואפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו והיה יכול להחזיק את התורה ביד הרשעים המבטלים אותה,

והוא לא עשה כן,

הרי זה ארור.

ובאמת אומר החפץ-חיים,

זה שנאמר בית-דין,

לאו דווקא,

אלא משום שסתם לבית-הדין בזמנם היה כוח למחות ביד המבטלים את התורה.

אבל הוא הדין שכל אחד מישראל, שהוא נשוא פנים בעירו,

ויש בידו כוח לחזק את התורה,

חל עליו החיוב הזה.

זאת אומרת, כל אחד מאתנו מחויב,

כפי כוחו, כפי השפעתו,

לגרום לחיזוק התורה והמצוות.

וכמו שאמרו החכמים,

זיכרונם לברכה, כל מי שיכול למחות

באנשי עירו ואינו מוחה,

נתפס על עוון אנשי עירו.

אתם מתארים לכם דבר כזה?

אחד שיושב כאן בתוך הקהל

מסוגל למחות באנשים שעושים עבירות,

והוא לא מוחה,

נתפס בעוון של כולם.

הוא יגיע למעלה, כל העוונות של כולם,

על הצוואר שלו.

אדם שיכול למחות בתוך ביתו ולא מוחה,

הוא רוצה להיות נחמד.

נתפס בעוון בני ביתו.

אדם שיכול למחות בכל העולם כולו ולא מוחה,

נתפס על עוון כל העולם כולו.

זאת אומרת, כל אחד נמדד לפי כוחו ויכולתו,

מה הוא יכול לעשות בשביל להעמיד את התורה הקדושה.

בזה עם ישראל נכנסו בברית,

טרם כניסתם לארץ-ישראל נכנסו בברית

על הדבר הזה.

ומה נורא העניין שבין לטוב ובין למותר יוצא מפי שישים ריבו מישראל בצירוף הכהנים והלוויים וארון ברית-השם עמהם?

דהיינו, כל מי שיכול להקים דת התורה במה שבכוחו מתברך מפי הכהנים והלוויים, שישים ריבו מישראל, בהסכמת אדון העולם,

כיוון שארון ברית-השם היה באמצע,

וכי יש ברכה טובה מזו?

יש אנשים שבאים להרצאה ורוצים להתברך.

יש כאלה נוסעים לכל מיני צדיקים בכל מיני מקומות, רוצים להתברך.

יש כאלה שיודעים שברכת כהנים זה מן התורה,

והקדוש ברוך הוא מברך בשעת ברכת כהנים, כמו שכתוב, ואני אברכם.

הכהנים פורסים את ידיהם לקהל ומברכים,

והקדוש ברוך הוא דרכם משפיעת הברכה שלו, למעשה הוא מברך.

אז יש כאלה שמקפידים מאוד מאוד להיות נוכחים בשעת ברכת הכהנים, שזה דבר גדול, ברכה מהשם, כמו שכתוב בפסוק, ואני אמר לכם.

אבל יש ברכה שאין למעלה ממנה,

ברכה של 600,000 יהודים

וכל הכהנים והלוויים והשם עמהם.

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.

מה צריך לזכות לברכה זאת?

להעמיד עד כמה שאפשר את התורה.

כל אחד כפי כוחו.

כמה שיכול להעמיד, זוכה לברכה זו.

מה עוד אפשר לבקש בעולם הזה? איפה תקבץ 600 אלף איש?

לא סתם אנשים, דור דעה,

שיצאו ממצרים,

עם הכוהנים הקדושים.

והלוויים,

משה, אהרון, הקדוש ברוך הוא, מברכים אותו ברוך.

ואם הוא לא מעמיד ויש בכוחו,

כולם אומרים ארור.

לא יאומן כי יסופר.

ועל זה אומר החפץ חיים, שזה כוונת הפסוק,

ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

אלה שמוכיחים את חבריהם שילכו בדרך טובים כדי שיזכו לחיי העולם הבא,

יזכו לגן עדן,

אלה שמוכיחים אותם, אפילו שהם לא מצליחים בתוכחת,

אפילו שלא שומעים להם,

אבל הם משתדלים להעמיד את התורה.

הם רוצים להיטיב לכולם, הם רוצים שכולם יזכו.

אלה מבורכים,

ואלה תבוא עליהם ברכת טוב.

זו הברכה הזאת אומר החפץ חיים.

זאת אומרת, אין בן אדם שבעצם לא יכול.

שמי שמוכיח את חברו לשם שמיים,

בעיטה אותו לדרך הישרה הכתובה בתורת השם,

עבור זה יהי נועם השם עליו ותבוא עליו הברכה הטובה הזאת.

ואם לא חס ושלום,

ההפך.

והנה, להקים את דת התורה תלוי בכל אחד ואחד במה שהקדוש ברוך הוא חננו.

הפסוק במשלי אומר, כבד את השם מהונך.

איי איי איי איי, כבד את השם מהונך.

איי איי איי איי, כבד את השם מהונך.

מה זה מהונך?

אל תקרא מהונך אלא מחונך.

אותיות א', ה', ח', וע', זה אותיות גרוניות.

אה,

אה, חה, אה.

והן מתחלפות.

הונך, חונך, זה מאותו מוצא.

מתחלפות.

אל תקרא מהונך אלא מחונך ממה שחננך הקדוש ברוך הוא. תכבד אותו במה שהוא חנן אותך.

זאת אומרת, אם אדם זכה לעשירות,

צריך להעמיד ישיבות וכוללים ולתמוך בלומדי תורה,

בזיכוי הרבים,

בהפצת תורה, בכל מה שאפשר.

השם בירך אותו בעושר, בכסף, בממון,

יכבד את השם מהונו ממש.

הקדוש ברוך הוא חנן אדם לדרוש ברבים, לדבר לציבור, להשפיע בבית הכנסת, בביתו, בשכונתו, אצל חבריו.

צריך לכבד את השם במה שחנן אותו.

זאת אומרת,

כל אדם ואדם יכול לעשות במה שחנן אותו הקדוש ברוך הוא.

עכשיו,

לצערנו הרב, אנחנו לא רואים שאנשים משתדלים לכבד את השם יתברך.

איך אני יודע?

אם בן אדם היה, חס ושלום,

חס ושלום,

עבר.

חרש.

אילם.

גידע.

פיסח.

מספיק, רק זה.

הוא שמע שיש איזה רופא מומחה מומחה לעיניים,

שיכול לעשות ניתוח.

מחיר לא זול,

750,000 דולר לכל עין,

ויכול להחזיר לו את מאור עיניו.

ונגיד שהוא התרים כל כך הרבה אנשים, הצליח להגיע לסכומי העתה כאלה,

והלך ועשה את הניתוח והצליח.

מה אתם אומרים, הוא צריך להחזיר טובה לרופא הזה או לא צריך להחזיר לו טובה?

צריך להחזיר טובה או לא?

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

צריך להחזיר טובה או לא?

אמרו לו שיש רופא

שיכול לעשות לו ניתוח באוזניים.

אבל הוא יכול להציל לא רק אוזן אחת.

אבל הוא, יש לו גמח,

גמח לתיקון אוזניים.

הוא עושה את זה בחינם,

ואכן עשה לו ניתוח והציל לו אוזן אחת.

צריך להכיר לו טובה או לא?

כן.

אה, זה יותר חלק אצלכם.

עשה לו חצי עבודה בחינם, יותר טוב מעבודה שלמה בכסף, אה?

בסדר, הבנתי.

עכשיו הוא רוצה להגיד תודה, אבל הוא אילם.

מצא בן אדם,

מצא בן אדם שנתן לו ברכה,

מתחיל לדבר. צריך להכיר לו טובה או לא?

צריך.

צריך.

מה זה להכיר טובה? להגיד תודה?

נגיד עכשיו זה שריפא אותו אומר לו, תשמע,

אני רוצה, נכון אתה מדבר היום בזכותי?

אני בירכתי אותך?

נכון, אתה מדבר בזכותי.

בוא, אני רוצה שאתה תבוא איתי לכל מקום שאני הולך ותספר לאנשים שאתה היית אילם ולא יכולת לדבר מאז שנולדת ואני בירכתי אותך,

והיום אתה מדבר ומהלל לה שם וקורא תהילים ומברך את אבא ואת אמא ואומר שלום לכולם.

זה לא?

לא, מה פתאום? זה בורא עולם.

הבנתי.

אז זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

לא צריך לשלם למנתח של העיניים,

כי הכול בזכות בורא עולם שנתן לו ידיים, הוא עשה את הניתוח, הוא הצליח בניתוח והוא רואה עכשיו. אז מה פתאום משלם לו 750,000 דולר?

נשלם לקדוש-ברוך-הוא.

מה פתאום נשלם לו?

נשלם לראש הממשלה.

אה, אז צריך לשלם. עכשיו אני שואל, בן-אדם נתן לבן-אדם לדבר, לא היה מדבר.

אז הוא היה השליח של הקדוש-ברוך-הוא, שהוא יוכל לדבר.

עכשיו, מה הוא אומר לו?

תבוא איתי ותשבח לפני כולם ותגיד שאני בירכתי אותך ואתה היום מדבר בזכות הקדוש-ברוך-הוא,

בזכות הקדוש-ברוך-הוא. נו, כן צריך או לא צריך?

ואם לבן-אדם יש הרצאה כל יום, צריך או לא צריך?

צריך או לא צריך?

צריך.

אבל גם זה שעשה לו גמח באוזן,

אומר לו, תשמע, פעם בשבוע, אם לא אכפת לך,

יש לי הרצאה לחירשים,

אז אני מבקש שתבוא ותגיד להם כמה אני יודע לעשות את המלאכה טוב,

ובחינם אני עושה, גם אחר.

צריך לבוא פעם בשבוע להכיר טובה על זה שעשו לו בחינם, שהוא בכלל שומע מה שמגשים?

לא צריך.

צריך.

צריך.

צריך. אחד היה גידע, לא היו לו ידיים. לא היו לו ידיים.

לא היו לו ידיים.

אחד השתיל לו פרוטזה,

אבל לא מפרוטזה.

פלסטיק ולא מברזל ממש יד של בן אדם

יד של בן אדם שנתלשה למישהו לקח וחיבר לו וזה ממש כאילו שלא

צריך להודות לו או לא צריך להודות לו?

הוא מאבד לה!

ואם הוא יגיד לו בוא תעזור לצחף סלים מדי פעם עם היד הזאת שאני עשיתי לך זה כן, זה כן, זה כן, טוב, זה כן

אבל הבעיה אין לו רגליים כי הוא פיסח.

מצא בן-אדם שמסדר לו את הרגליים, לא בדיוק כמו הידיים,

אבל הולך כמו בן-אדם רגיל, מכנסיים מסתירות, לא רואים, אבל הוא ממש כמו בן-אדם רגיל,

יכול לדלג, לרוץ, הכול,

צריך להכיר לו טובה או לא? כן.

מדי פעם הוא יבקש ממנו כמה בקשות לשמוע, מה עושה?

טוב,

עכשיו מה כתוב בפסוק, אומר שלמה המלך?

כבד את השם מהונך,

ממה שחננך?

השם נתן לך עיניים? כן, בחינם, בלי 750 אלף דולר,

בלי ניתוח,

בלי זריקות,

בלי כואב,

לא אוזן אחת, שתי אוזניים.

שומע? שומע.

מדבר יותר מדי.

דבר, דבר, בחינם, חינם, חינם.

לא השתיר לך ידיים,

הוליד אותך איתו,

ולא הוריד לך את הרגליים.

מושלם.

שלם, בן-אדם שלם.

צריך להכיר לו טובה או לא? הוא אבוה. הוא אבוה.

אז מה אומר שלמה המלך?

כבד את השם מהוניך, מה שהוא חנן אותך.

עכשיו, קח את כל הגוף הזה וצא החוצה ותתחיל לדבר, לראות אנשים, לשמוע, לעזור, להוכיח, להסביר, לעשות, שיתקרבו, למי?

לאבא שבשמים, שגם להם נתן עיניים,

נתן אוזניים, נתן פה, רגליים, ידיים, הכול. תגיד להם שיכירו את אבא.

יש להם אבא שיכירו לו טובה, שיכירו טובה.

מה יעשו?

יעשו קצת מצוות ויקבלו עוד יותר טובה,

ויקבלו כסף, ויקבלו בריאות, ויקבלו חוכמה, ויקבלו עצה, ותושייה, וילדים.

הכול, הוא ייתן הכול.

מה?

לא כדאי להכיר טובה לבורא,

ללכת לעוד יהודי אח שלך?

להגיד לו, תשמע, בוא תזכה גם אתה? למה תפסיד? למה תפסיד?

למה שאני אהיה בגן-עדן לבד? בוא אתי.

גן-עדן, לשנינו יש מקום.

כבד את השם מהונך, ממה שכננך.

כמה אתם מכירים אנשים שרצים עם העיניים והידיים והרגליים להציל עוד יהודים ולקרב אותם, להגיד להם, בוא תזכה,

תהנה, תקבל, תתברך, כמה אתם מכירים?

ואם אתם מכירים, כמה זמן הם משקיעים בשביל זה?

תשמעו מה אומר החפץ חיים.

אומר,

בידוע מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, שבשעה שמכניסים את האדם לדין של מעלה, שואלים אותו,

נשאת ונתת באמונה?

היה לך משא ומתן עם הבריות?

זה היה באמונה?

לא עבדת עליהם, נכון? לא שיקרת, אסור, לא גזלת, נכון?

נשאת ונתת באמונה?

קבעת עתים לתורה?

המינימום לפחות, זמן קבוע, קבעת כל יום לתורה? קבעת עתים לתורה?

אם בן-אדם אומר, לא קבע עתים לתורה,

אין המשך, לא מדברים איתו ישר לגיהנום.

אין על מה לדבר איתו בכלל. למה?

אם הוא לא למד ולא קבע עתים,

ודאי שהוא לא קיים את התורה, כי הוא לא יודע מה כתוב.

אז על מה יש לדבר?

על מה יש לדבר?

על מה יש לדבר?

אבל המינימום זה קבעת העתים לתורה?

מתי זה מדובר, אומר החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא?

זה כל זמן שיש שלווה בעולם.

אבל אם נתרבו הפוקרים והמורדים בשם יתברך,

ולא די להם שאינם רוצים לעבוד לעצמם את השם,

אלא גם משתדלים להפר את הדת מאחרים.

בזמן של חושך כזה כולנו משועבדים לעבודתו של הקדוש-ברוך-הוא כל היום,

כל אחד כפי כוחו.

כמו שכתוב, כבד את השם מהונך, ממה שחננך.

מי שיכול ללמוד וללמד אחרים צריך ללמד אחרים,

בין אם זה בעלי בתים, בין אם זה נערים.

מי שחננו בעושר ירביץ תורה על ידי עושר,

ומי שחננו ה' לדרוש בפני העם דברי מוסר לעורר אותם לשמירת שבת, ללימוד תורה, לחנך את הבנים לתורה אווירת שמים,

צריכים לעשות את זה במשך כל היום, למעט צרכיו לקיומו.

ממשיך לחפץ חיים.

כלל הדברים.

כל אחד מחויב לעשות את כל ההשתדלות לכבוד השם בכל עת ובכל זמן,

ולא יישייר לעצמו, כי עם זמן מועט להרוויח קצת לצורכי ביתו.

וכך ממש צריך להתנהג העובד השם באמת,

אם רואה שיוכל לפעול בדרשותיו על העם השם,

לעורר אותם לתורה ועבודה,

אפילו לנסוע מעיר לעיר.

אל יתעצל בזה כמו שמצינו אצל שמואל הנביא,

שאמר עליו הכתוב,

והלך מדי שנה בשנה וסבב בית-אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל, את כל המקומות האלה.

אומר אור החיים הקדוש,

ארבעה סוגי צדיקים יש בישראל.

הצדיק הכי גדול שיש בישראל

זה מי שהולך ודורש לרבים והולך ממקום למקום לדבר אתם,

כמו שמואל הנביא, שזו הדרגה העליונה.

דרגה שנייה,

אלה הצדיקים שהיו הסנהדרין,

שישבו בירושלים, בית-הדין הגדול,

ולמה הם פחות משמואל הנביא? גם הם מלמדים תורה, וגם הם לימדו דעת, וגם הם

שפטו את ישראל בגלל שהם יושבים במקום ולא יוצאים אל העם.

אלה דרגה שנייה.

דרגה שלישית,

אלו הצדיקים שלומדים עם עצמם, כמו שאומרים,

לא מורים את העם ולא יוצאים לעם, אלא לומדים לעצמם דרגה שלישית.

דרגה רביעית,

אלה שהם תומכים בתורה ומעמידים את התורה,

דהיינו משלמים מממונם שאחרים ילמדו ודואגים שיהיה קיום לתורה.

אלה דרגה רביעית.

החפץ חיים ממליץ על הדרגה הראשונה.

הוא אומר, כמו שמואל הנביא, אפילו אם צריך לנסוע ממקום למקום,

ייסע כבד את השם מהונך.

נתנו לך רגליים, ולא רק רגליים, גם אוטו.

אוטו, וגם כסף לדלק.

דלק.

סע, מוטי.

סע.

לך ממקום למקום. רצית רישיון? עשית תיאוריה? עברת טסט?

סע. סע.

לאן?

כבד את השם מהונך. לך. תעזור לעוד יהודים. תציל אותם.

תעזור להם.

אתם יודעים,

אני שמעתי שבבני-ברק יש חברה קדישא,

ברוך השם, עוד לא הגעתי לשם,

אבל שמעתי שיש חברה קדישא,

שאם מביאים אנשים שנפטרו,

מכניסים אותם למקרר עד שיוצאת הלוויה,

יש שם בן-אדם אחד שניגש למקרר לפי בקשה של המשפחה,

הוא אומר שם כמה מזמורי תהילים ועוד איזו בקשה סודית,

ואחר כך הוא אומר את התהילים והבקשה הסודית,

הנפטר דופק

על הדלת ומבקש לחזור הביתה.

פותחים את המקרר,

הבן אדם יוצא והולך הביתה.

מה אתם אומרים, יכול להיות דבר כזה או לא יכול להיות דבר כזה?

לא יכול להיות, אה?

לא סומכים על בני-ברק אתם.

אבל אם היה דבר כזה,

מי לא היה רוצה למות בבני-ברק?

נכון?

אם היה.

יכול להיות דבר כזה או לא יכול להיות?

יכול להיות או לא יכול להיות?

תגידו מה שאתם חושבים, יכול להיות או לא יכול להיות?

יכול להיות או לא יכול להיות?

יכול להיות, איפה יכול להיות?

שמעתם? שמעתם כבר על חברה קדישא כזאת?

בואו אני אגיד לכם,

אני מכיר בבני ברק חברה קדישא,

מה זה חברה קדישא אתם יודעים?

חברה קדישא זה חבורה קדושה,

חבורה קדושה, רק אומרים את זה בארמית חברה קדישא.

כולם יודעים שחברה קדישא זה של המתים? לא.

יש גם חברה קדישא לא של מתים, חבורה קדושה,

חברה קדישא.

כמו שאומרים ביידיש חבראיה, חבראיה, חבר'ה, חבר'ה, חבר'ה.

חבורה קדושה.

אני מכיר חברה קדישא שנקראת שופר.

שמעתם על חברה קדישא שופר?

בן אדם לא נכנס למקרר,

בן אדם נכנס לגיהינום,

והחברה הקדישא האלה, יודעים להוציא אותו לגן העדן.

שמעתם על דבר כזה?

זה החברה קדישא שופר.

מי שנופל בידיים שלהם לא מת.

לא מת,

לא מת, חי לנצח.

מרגע שהוא הגיע,

זהו.

זה חסד או לא חסד?

להוציא אנשים שהיו צריכים להיות חס ושלום לנצח בגיהינום,

ולהביא אותם לגן-עדן,

וגם לשפר את חייהם בעולם הזה,

אין חסד יותר גדול. זה מה שאומר פה החפץ-חיים.

עכשיו תשמעו משהו איום ונורא.

תנא דווה אליהו.

מי אמר את זה? אליהו הנביא. תשמעו מה אליהו הנביא אומר.

בשם מה תאמר אותם 25,000 שנהרגו בגבעת-בנימין?

מפני מה נהרגו?

היה מעשה פילגש בגבעה.

לא ארחיב את הדיבור עליו. כתוב בסוף ספר שופטים,

תקראו שם.

פילגש הגיע עם מישהו לבית של מישהו.

אנשי שבט בנימין התדפקו על הדלת וביקשו להוציא אותה החוצה.

רצו לעשות מעשים שלא ייעשו.

בסופו של דבר היא מתה תחת ידם.

אותו אחד לקח את הפילגש שמתה בעינויים,

חתך אותה ל-12 חלקים ושלח את מתחי הגופה שלה לכל שבט ושבט, שיראו מה עשו שבט בנימין.

עם ישראל הזדעזעו מהמקרה ויצאו למלחמה נגד שבט בנימין.

למה זה קרה?

שימו לב.

שמא תאמר אותן 25,000 שנהרגו בגבעת-בנימין,

מפני מה נהרגו?

לפי שהיה להם לסנהדרה גדולה שהניח משה ויהושע ופנחס עמהם,

ללכת

ולקשור חבלים של ברזל במותניהם ולהגביע בגדיהם למעלה מארקובותיהם,

ויחזרו בכל ערי ישראל.

יום אחד ללכיש,

יום אחד לבית-אל,

יום אחד לחברון,

יום אחד לירושלים,

וכן בכל מקומות ישראל, וילמדו את ישראל.

לא פעם בשבוע,

לא פעם בחודש,

כל יום.

מי?

הסנהדרי הגדולה,

הגדולים שבם,

צריכים היו ללכת יום-יום,

לקשור את המותניים,

להרים את השמלות וללכת כל יום למקום אחר ללמד תורת ישראל.

נתנו לכם עיניים,

אוזניים, פה, רגליים, ידיים,

כבד את השם מהוניך, לקום וללכת.

והם לא עשו כן,

אומר יאון הנביא.

אלא כשנכנסו לארצם,

כל אחד מהם נכנס לחרמו,

ליאנו לשדהו,

ואומרים שלום עלייך נפשי,

כדי לא להרבות עליהם הטורח.

מסודר משכורת טובה,

משכורת שלוש עשרה, ביטוח נענין,

מכונית, איש תחת גפנו ותאנתו, אוכל ושותה,

אחד גת ומדע,

והשני, אני יודע, בורקס ותחילה,

אוכלים, שותים ונהנים, וזהו.

ומה עם אחרים?

מה עם עם ישראל?

מה עם הבנים של הקדוש-ברוך-הוא?

מה עם האחים שלך?

מה עם הבכרים?

מה עם הקרובים?

מה עם המשפחה?

מה עם הילדים שלך?

לא מרבה עליו את הטורח.

וכשעשו בני בנימין דברים מכוערים, שאמרנו,

ודברים שאינם ראויים,

באותה שעה ביקש הקדוש-ברוך-הוא להחריב את כל העולם כולו

בגלל פילגש אחת.

אבל זה לא בגלל הפילגש,

היא היתה תוצאה של המידות הרעות וחוסר דרך ארץ שהיה להם.

אמר הקדוש-ברוך-הוא, לא נתתי לאלו את ארץ-ישראל,

אלא כדי שיקראו ויישנו משנה ויעסקו בתורה כל עניין בזמנו וילמדו דרך ארץ.

ולפיכך, בגבעת-בנימין, שלא היו עוסקים בתורה ודרך ארץ,

נתקבצו ויצאו למלחמה ונהרגו בהם 70,000 בישראל.

הפילגש הזאת,

במעשה שעשו אתה גרמו להריגתם של 70,000 מישראל במלחמה.

ונפסלו בני בנימין לבוא,

בנות בנימין לבוא בחיתון עם בני ישראל,

ורק בטו-באב הם אותרו לבוא לאחר מכן.

הווי אומר,

לא הרג אותם אלא הסנהדרי הגדולה שהניחו משה ואהרון ופנחס בן אלעזר.

הקולר תלוי בצווארם של הסנהדרי הגדולה שלא הלכו יום-יום ממקום למקום, תלו את כל העוון של 70,000 שנהרגו בהם.

למה?

כי היה עליהם ללכת כל יום ממקום למקום ללמד תורה,

שילמדו דרך ארץ ולא יגיעו למעשים בזויים כאלה.

אתם רואים מה זה?

עם ישראל היו במטבע.

באו עשרה מרגלים מתוך ה-12 ואמרו שהארץ הזאת שהם הלכו לרגל ארץ-ישראל אוכלת יושביה.

עם ישראל, שמעו אותם אומרים את זה,

למרות שהם שמעו שהקדוש-ברוך-הוא אמר שהארץ טובה,

הארץ טובה,

ארץ זבת חלב ודבש.

ומה שהם ראו, שארץ אוכלת יושביה, שהרבה קוברים מתים שם,

זה היה בגלל שהקדוש-ברוך-הוא עשה חסד עם המגלים שלא יגלו אותם, שיהיו עסוקים בקבורת המתים.

והם הפכו את זה כאילו זה שלילי.

מה קרה?

600,000 שמעו שהם אומרים לשון הרע על הארץ ולא הוכיחו אותם.

לא אמרו להם, סליחה, עד כאן,

אנחנו לא מוכנים לשמוע, דיבת הארץ זועה, השם אמר שהיא טובה, נגמר, לא מוכן לשמוע.

לא אמרו.

מה יעון שם?

600,000 איש מתו במדבר, לא נכנסו לארץ.

זאת אומרת, אם אנחנו חושבים שזה סתם,

מי שלא מוכיח נתפס בעוון, אפילו שהוא לא אמר כלום.

אלא מה?

צריך לדעת שמה שאנחנו אומרים, התורה מתכוונת בדיוק.

זה מה שאמר הכתוב, עת לעשות לשם.

היינו שיש עת לעשות רק לשם לבדו.

מתי?

בזמן שהפרו תורתך.

עת לעשות לשם.

עת לעשות רק לשם. מתי? כשאתה רואה שהפרו תורתך.

בזמן שמתרבים מפירי הדת בעולם,

צריכים הנשארים לאזור חי, לכבוד השם, לבדו, לעשות בכל השתדלות שלא יתמוטט קיום הדת, חס ושלום.

אנחנו נמצאים כרגע במערכה קשה מאוד.

מי ששמע את הקלטות שלי במשך השנים,

נתנו תיאור מדויק מה יהיה בעתיד.

חלק כבר הספקנו לראות

וחלק מתקרב.

והנה אנחנו רואים שכוכיב עוצם ידי הולך ומתנפץ.

ואין לנו את אותו צהל של פעם שבשישה ימים גמר על שבעה עמים.

אין.

אין.

כשאמרנו בפעם הקודמת,

כשלא יכולנו להכריע את המלחמה באינתיפאדה נגד זורקי אבנים ובקבוקי מולוטוב,

אז החליטו בממשלה, בגלל אוזלת היד

וחוסר היכולת לומר שיטה.

מה השיטה?

הבלגה.

הם יורים,

הם עושים פיגועים, ולמה אתה לא עונה שרון?

הבלגה.

כי למי יש כוח?

מי שמבליג.

שרון לא עונה הבלגה. נותנים סתירה, הבלגה.

עוד סתירה, הבלגה.

הבלגה, להיות מאופק, החוכמה, להיות מאופק, מאופק, הבלגה.

בא אולמרט,

אודי,

אודי,

אומר, לא,

אני לא צריך בכלל הבלגה.

רק מתחילה לחימה, אומר, ניצחנו.

ניצחנו.

איך ניצחת אם אתה בורח החוצה,

אתה עושה הסכם,

אתה לא מחזיר את השבויים,

לא כתוב אפילו כלום.

יצאת למלחמה בגלל השבויים? איפה השבויים?

שום דבר. ניצחנו.

הוא לא אומר פוס.

הוא אומר ניצחנו, לא צריך שופטים.

זהו, ניצחנו.

אז מה יהיה במלחמה הבאה?

מה יהיה? מה הוא יגיד? די, חלאס. אמרו הכול. הבלגנו, ועכשיו כבר ניצחנו.

אז לא יכול להיות עוד מלחמה. ואם תהיה, מה הוא יגיד?

מה יגידו?

יש מישהו שיגיד, הפסדנו?

אני אומר לכם,

אנחנו לא ננצח את הערבים.

אתם יודעים למה?

הם באים בשם השם ואנחנו בשם טנק מרכבה.

הם באים בשם השם ואנחנו אומרים, יש לנו F-16. ההוא צועק, אללה ואכבר,

ההוא מתאבד בשם אללה,

ההוא אומר אללה,

והוא שומר גד, גד, גד.

אצלנו?

אף מילה. מה פתאום? יש לנו את פרץ, שר הביטחון של העובדים.

מה הפירוש?

מי יכול עליו? הוא יעשה שביתה במדינה.

יעשה שביתה נגד חזבאללה.

מה אתם חושבים?

משהו.

איזה שילוב.

אולמרט-פרץ.

לא היה שילוב טקטי, אסטרטגי, מדיני יותר מתוחכם מזה.

נו,

למה?

אין קיום של דת.

אנחנו העם הדתי, היחיד דתי בעולם, העם שהביא דת לעולם,

אנחנו שהבאנו את הדת לעולם, כולם היו עובדי עבודה זרה בעולם,

כולם היו עובדי עבודה זרה, אנשים אינפנטיליים.

היו לוקחים חתיכת עץ,

חותכים את העץ,

מנסרים אותו, חותכים פה, מעגלים אותו,

עושים פה אוזן,

עוד אוזן, עושים ככה, ככה אף, עושים לו פס,

אחרי שגומרים את הפסל אומרים לו, ברך אותי.

איזה אהבלים.

עולם של אינפנטילים.

ממש.

ממש.

זאת אומרת,

מי מי דת לעולם?

אברהם אבינו. תכף נשמע עליו.

אבל באו אומות העולם,

לקחו את מה שאנחנו לימדנו אותן,

משתמשים בזה, ואנחנו לא.

כתוב, הכול כל יעקב, והידיים ידי עשיו.

עשיו, ישמעאל,

אלא על חרבך תחיה.

אלה מלחמות, ג'יהאד.

מי שלא, דין מוחמד בסיף.

הורגים.

עכשיו הם קוראים כולם, כל מיני שיח'ים מכל העולם, להרוג, להרוג, כמה שיותר להרוג. לא חשוב.

כל מי שלא מאמין באסלאם, כופר.

דין הכופרים למות, זהו.

וזה מתפשט, ומתפשט מהר.

ותהיה מלחמת גוג ומגוג על הבסיס הזה שהאסלאם והנצרות נלחמים, והנה, היום שומעים את זה כל הזמן, שהם אומרים שבוש נלחם בשם הנצרות,

הוא רוצה להכתיב איך העולם מתנהג.

הם לא מוכנים.

אבל מי יסומן כבעיה?

עם ישראל בסוף.

מה נעשה?

מה נעשה?

יש לי עצה.

יש לי עצה.

תכף אני אגיד.

אבל יש עצה. אפשר לנצח את כולם.

כולם, בקלי קלות.

קלי קלות.

בבקשה.

אני יודע, אני מכיר אותו.

כן?

כל הכבוד.

כל הכבוד.

לפי זה בימינו אנו,

כל איש ואיש שיראת אלוקים נוגעת בלבבו וכבוד השם ותורתו יקר בעיניו,

ואינו יכול להחזיר למוטב את כל מכיריו,

אומר החפץ חיים לכתחילה,

כל אחד מאתנו צריך להחזיר בתשובה את כל מכיריו.

אבל אם הוא לא יכול להחזיר את כל מכיריו, מה יעשה?

יראה על כל פנים לייחד לו מקום ללמוד תורה עם תלמידים השומחים לו כדי לזרזם לקיום המצוות.

הלוא כל אחד יכול ללמד אבל כל אחד יכול להגיד לאדם בוא אתי לשיעור.

כל אחד יכול ללכת שיעור, יש שיעורים בחינם בכל מקום.

יש אתרים באינטרנט, מלאים שיעורים ושיחות והרצאות, כמו שופר.net,

כל ההרצאות בחינם,

כמו שעכשיו השיעור הזה עובר באינטרנט לכל העולם.

זאת אומרת, אפשר למשוך אנשים שילמדו תורה וידעו,

זה לא בעיה,

צריך רק להפנות אותם.

ואל יפול לבבו ולומר מה יהיה מאלה התלמידים המועטים וכי יתרומם כבוד השם על-ידי זה?

אני אומר כן.

תקשיבו, סיפור לא מהחיים,

אבל מעשה שהיה.

יכול לומר בן-אדם, תשמע, אני הייתי בהרצאה בחדרה, שמעתי את ההרצאה, קיבלתי על עצמי לקיים את מה שאמר החפץ-חיים.

אני לוקח על עצמי ללמד שניים-שלושה אנשים או לקחת אותם לשיעור.

אבל רגע, בואו נעשה חשבון. כמה יש כמוני שלוקחים?

אני חושב שאני אחד מהבודדים אולי שהסכים לשמוע על החלצה של החפץ-חיים.

נו, אז אם אני אעשה את זה, תבוא גאולה לעולם?

אז מה, אז כל היהודים יחזרו בתשובה?

אז מה, כולם יקיימו את התורה והמצוות ונגאל,

ויהיה לנו טוב?

והאויבים לא יוכלו להזיק אותנו? ונחיה בשלום?

ויהיה לנו את כל העושר והעושר? מה, בגללי אם אני אקח שניים או שלושה?

איך יכול להיות דבר כזה?

אף אחד מאתנו לא יודע עד כמה יהודי אחד,

יהודי אחד,

יכול לעשות מהפכה בעולם,

ואנחנו לא יודעים אפילו מי.

מעשה ברב שפירא מארצות-הברית, שהגיע לירושלים ביום קיץ,

יום שישי, לירושלים,

צמא, נכנס למכולת, חנווני מאחורי דלפק,

מבקש לשתות שתייה קרה.

אומר לו, חנווני,

מה השעה?

מסתכל, אומר לו, עשרה לשתיים עשרה.

אומר לו, אם כך, אני אתן לך שתייה.

שואל אותו, מה קשור השעון לשתייה?

אומר לו, יש לי כלל.

כשמגיע שתיים עשרה מחצות יום של יום שישי,

אני סוגר את המכולת, יהיה אשר יהיה,

מקבל שבת.

שמע שהוא טיפוס מיוחד,

אמר לו, תגיד לי, מאיפה אתה בחוץ לארץ ומה היו מעשיך?

סיפר לו, אני מעיירה פלונית,

ואני הייתי קצב, היה לי אטליז,

והייתי שם בקופת צדקה ממכירות כל יום את המעשר.

וכשהייתי רואה נערים שהיו מסתובבים מעין ההורים שלהם אמצעים לשלוח אותם לישיבה לעיר הגדולה,

הייתי מוציא כסף מקופת המעשר והייתי דואג לשלוח.

אומר לו, כמה שלחת?

הוא אומר, אני זוכר שניים ששלחתי.

משמעם אמר לו, אני לא זוכר, רק אחד קראו לו ארלה.

לאן שלחת אותו?

הוא אומר, לישיבת סלובודקה.

באיזה שנה זה היה?

הוא אומר לו, כך וכך.

הוא אומר לו, מה?

בשנת כך וכך לסלובודקה הגיע רק ארלה אחד.

אתה יודע מי זה היה?

הרב אהרון קוטלר, גדול הדור באמריקה.

החנווני הזה שלח אחד חושב, קוראים לו ארלה, והוא נהיה גדול הדור באמריקה.

כל התורה של הישיבות

באמריקה

של רב אהרון קוטלר.

אומר לו, אתה לא זוכר מי השני? אומר לו, לא.

הרב שפירא כל כך התלהב מהמעשה ומהאיש הפשוט הזה,

שבתמימותו אפילו לא יודע מה הוא עשה.

רק הוא גילה לו עכשיו.

כשהוא חוזר לאמריקה, איך שהוא יורד מהמטוס,

מי בא לקראתו?

הרב יעקב קמינצקי,

אחד מגדולי הדור באמריקה, גם הוא,

ניגש אליו ואומר לו, כבוד הרב,

אני חייב לספר לך מעשה שעד עתה נשאר רישומו עלי.

נכנסתי לחנווני בירושלים, ולא תאמין,

האיש הזה, בלי ידיעתו,

שלח שני נערים לישיבת סלובודקה,

ואחד מהם זה רב אהרון קוטלר, גדול הדור.

מה כבודו אומר על זה?

אמר לו, והוא לא אמר לך מי השני?

אמר לו, לא, הוא לא זוכר.

אמר לו, השני זה אני.

מי לא?

נו,

אנחנו מזלזלים באחד-שניים, אנחנו יודעים מה יצא מהם?

מאיפה אנחנו יודעים מה יצא? אתם יודעים מה זה נשמה של יהודי?

אתם יודעים מה זה בן של הקדוש ברוך הוא?

מאיפה אנחנו יודעים מה יצא?

הקדוש ברוך הוא אומר, אתה אל תתעסק בחישובים.

אל בינתך אל תשען.

אתה תעשה מה שאני מבקש.

מה יצא, זה אני אעשה.

אבל אתה תעשה מה שצריך.

אתן לכם עוד סיפור שתבינו.

הגמרא מספרת על

תנא קדוש בשם רבי פרדה.

רבי פרדה היה לו תלמיד שהיה שונה לו משנה,

והתלמיד הזה לא היה מבין רק אחרי 400 פעם.

נגיד, הוא מלמד אותו עכשיו משנה.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ,

נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר.

שואל אותו, האמנת?

אומר לא.

אני אחזור עוד פעם.

כל ישראל,

יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ,

נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר.

הבנת?

לא, לא.

אני אחזור שוב.

כל ישראל,

יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר,

ועמך כולם צדיקים,

לעולם ירשו ארץ,

נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר. הבנת?

אמר לא, לא.

אבל אתה יודע מה? עוד פעם, שים לב.

כל ישראל,

יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר,

ועמך כולם צדיקים,

לעולם ירשו ארץ,

נצר מטעי,

מעשה ידי להתפאר. הבנת?

אמר לא, לא.

אמר לא, אתה יודע מה? אני אסביר לך עוד פעם.

כל ישראל,

יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר. האמנת?

אמר לא, לא.

אני אסביר לך עוד פעם.

כל ישראל,

יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר,

ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.

נצר מטעי, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר. מה יש יותר פשוט מזה?

הבנת? הוא אומר לו, לא.

אני אסביר לך עוד פעם.

כל ישראל,

יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.

נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר. אמנת?

אמר לא, לא.

אני אסביר לך עוד פעם.

ארבע מאות פעם, כל פעם.

זה לא נגמר ביום אחד,

זה לוקח ימים.

זאת אומרת, מגיע צהריים, אומר לו מנחה,

נמשיך אחר כך.

אומר לו, כל ישראל יש להם חלק, הבנת? הוא אומר, לא.

אומר לו, טוב, ערבית נתפלל, אחר כך נמשיך.

עוד פעם, גומרים ערבית, כל ישראל יש להם חלק. הבנת?

אומר לו, לא.

טוב, נלך לישון, מחר נמשיך.

קם על הבוקר, כל ישראל, יש להם די, כל הווריאציות, כל התנועות, כל הניגונים,

הכול, הבנת? אומר לו, לא.

איפה אנחנו אחזים? אומר לו, 198 פעם.

תמשיך, ממשיך, עובר שבוע, נתראה בשבוע הבא, ראש חודש, ביי.

כל ישראל, יש להם חלק רחוק, הקירות הבינו.

הוא לא הבין.

מספר את הגמרא שפעם אחת הוא לימד אותו משנה.

באמצע, כשהם היו בערך ב-250,

נכנס מישהו, רצה לדבר עם רבי פרדה.

רבי פרדה לא ענה לו.

לא ענה לו.

המשיך ללמד אותו. הבנת? לא. הבנת? לא. הבנת? לא. הבנת? לא. תגידו רק, הבנת? לא. 400 פעם, תראו, הם לא תתעייפו. הבנת? לא. הבנת? לא. הבנת? לא.

בדיוק. בדיוק. הבנת? הבנת? לא. לא. בקיצור,

גמר 400 פעם, אומר לו, הבנת?

אמר לו, לא.

מה קרה היום?

אמר לו, תראה, משעה שהוא נכנס,

אמרתי, בטח רבי יפסיק כל רגע, ידבר אתו. לא נתתי דעתי להקשיב.

אז לא הבנתי.

התחיל איתו עוד פעם, 400 פעם.

גמר איתו את 400 הנוספים,

שאל אותו, הבנת? אמר לו, כן.

יצאה בת קול מן השמאי ואמרה,

רבי פרדה,

שתי אפשרויות לפניך,

או שמוסיפים לך מהשמיים 400 שנה לחייך,

או שאתה וכל בני הדור שלך זוכים לעולם הבא.

אמר אני וכל בני הדור לעולם הבא.

אמרו לו, קיבלת את שניהם.

והוסיפו לו 400 שנים לרבי פרדה.

תראו, מה אפשר לעשות

מיהודי,

תלמיד אחד,

סתום.

400 פעם, צריך ללמד אותו כל פעם.

תגידו, זה לא בזבוז זמן?

היינו רואים תנא קדוש יושב,

אתה יכול להפוך את העולם, אתה יכול להפוך את העולם עם ההסברה שלך, עם הניגונים.

מה זה? על אחד אתה יושב ככה?

לא מודדים את זה כמו שאנחנו חושבים.

עכשיו אנחנו מתפעלים מהרב רבי פרדה.

איזה תלמיד!

איזה תלמיד!

אתם מכירים היום תלמיד שילך לבית-הספר

או לתלמוד תורה,

והרב או המורה יגיד משהו, הבנתי.

הבנתם?

הוא לא הבין.

יסביר עוד פעם, יגיד, הבנתם?

הוא לא הבין.

מה יגיד התלמיד?

המורה הזה סתום. מה, הוא לא מבין שהוא לא יודע להסביר?

אני מבין! הוא לא יודע להסביר.

תלמיד שיודע שהוא ילך כל יום ללמוד את מה שהוא לומד כבר שבועיים,

הוא לא מבין.

וממשיך ללכת?

שמעתם פעם על תלמיד כזה?

זה יהודי.

הגמרא מספרת על בר ברב דחד יומא. תשמעו, זה דבר לא יאומן כי יסופר.

בר ברב דחד יומא.

תלמיד של יום אחד.

מספרת הגמרא על אחד מהחכמים שהיה הולך,

הולך,

שלושה חודשים,

בדרך להגיע בשביל ללמוד יום אחד שיעור אצל רב גדול וחוזר שלושה חודשים בחזרה.

תלמיד של יום אחד קראו לו.

ואותי דרשון יום-יום.

מה זה יהודים? אתם רואים מה זה יהודים?

יהודי זה לא יאומן.

אז הקדוש-ברוך-הוא אומר, אל ייפול לבבך. אתה אומר, אני אקח אחד, שתיים, את הפה, ללמד, אקח אותם לשעור, אגיד להם, תיכנסו לשם, תשמעו זה, תראו זה, מה יצא מזה? סתם אני אתרח, אתרח, אתרח, אתרח, מה יצא מזה?

אומר, אמר חורבי חיים ויטל, תלמיד של הארי הקדוש, כדאי לאדם לרדוף 70 שנה אחרי יהודי אחד, להחזירו בתשובה?

וכל ימיו ישקיע בו.

70 שנה, ביהודי אחד.

אתם מבינים בכלל מה מדברים?

אלא אומר, בענייני האלוקות זה לא כשאר מלך בשר ודם,

אלא סוף-סוף המעטים האלה יתרבו,

יתרבו, יתרבו,

עד שתחזור העטרה ליושנה.

אני אתן לכם דוגמה מעצמי.

אני, כשזכיתי לחזור בתשובה,

הבנתי

שלא הבנתי ושלא ידעתי.

ופתאום הבנתי שיש בורא לעולם. ולא סתם הבנתי שיש בורא לעולם,

הבנתי שזה גם מחייב אותי.

והבנתי שזו זכות ולא חובה.

והתחלתי ללמוד וללמוד וללמוד וללמוד וללמוד בלי הפסקה. בלי הפסקה, בלי הפסקה, בלי הפסקה, בלי הפסקה, רק שינה ואכילה.

בלי הפסקה.

תוך שנה כבר הייתי נותן דרשות.

לא הייתה לי תוכנית.

אבל הבנתי דבר אחד, נר לאחד, נר למאה.

אמרתי, אם הקדוש ברוך הוא זיכה אותי והדליק את הנשמה שלי,

אני אתן לכולם להדליק ממנה.

כמו אחד הדליק נר,

אם באים אליו עשרה ומדליקים מהנר, הוא לא מתמחט.

אדרבה, נהיה יותר אורה.

למה לא?

נר לאחד, נר למאה.

ואת מה שלמדתי התחלתי להגיד לאחרים.

כל מה שאני יודע,

אומר.

כל מה שאני רואה לו בסדר, מוכיח.

חשבו שאני קצת קוקו.

הייתי הולך עם ספרים,

כל מי שאומר, מי אמר לך, איפה זה כתוב?

טראק, בוטה עליו את הספר, הנה.

ככה, יום, יום, יום, יום. היה לי ספר, ספר,

שבע שנים, יום-יום הייתי הולך אליו.

הוא לא השתכנע.

אבל כמעט כל מי שישב אצלו על הכיסא השתכנע.

הוא לא גירש אותי אף פעם.

היה אוהב לשמוע אותי, אבל לא חוזר בתשובה.

ואלה שיושבים אצלו, הוא חופף להם, מספר אותם, אני מתווכח, מדבר אתם.

חלק מהם חוזרים בתשובה.

יום-יום-יום-יום.

יהודי אחד חזר,

ועוד יהודי,

ועוד יהודי,

ועוד יהודי,

ועוד יהודי,

ועוד יהודי,

ועוד יהודי,

ועוד יהודי,

ועוד משפחה,

ועוד משפחה

ועוד משפחה

ועוד משפחה

ועוד מאה

ועוד מאה

ועוד מאה

ועוד מאה ועוד אלף ועוד אלף ועוד אלף ועוד רבבה ועוד רבבה ועוד רבבות.

מאות אלפים של יהודים

חזרו בתשובה.

יהודי אחד.

אותו נר יכול להדליק בלי סוף,

בלי סוף.

אבל ידעתי שאני נר אחד,

ואין עוד אחד,

ואין עוד אחד,

ואין עוד אחד.

אז מה אמרתי?

נשכפל את האחד.

איך משכפלים?

עושים קלטת,

ועוד קלטת,

ועוד קלטת,

ועוד קלטת, ועוד אלף,

ועוד אלפיים, ועוד חמש,

ועוד מאה אלף,

ועוד מיליון,

ועוד מיליון,

ועוד מיליון, ועוד מיליון,

ועוד מיליון, 14 מיליון חלק בחינם,

בחינם,

בחינם,

בחינם, בחינם, בחינם, בחינם.

רק כשהבנים של הקדוש-ברוך-הוא יתקרבו לאבא שבשמים. למה?

כי כבד את השם מהוניך.

משהו חנן אותך. נתן לך אפשרות לדבר?

דבר.

דבר.

דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, דבר, שכפל, שכפל, שכפל, שכפל, חלק, חלק, חלק, חלק, חלק, דבר, דבר, שכפל, שכפל, שכפל, שכפל, וואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

רק אני יכול?

מה פתאום? כל אחד יכול. השאלה, מי מוכן?

מי מוכן לוותר על האנוכיות שלו בשביל הכלל?

כל מי שמוכן יצליח.

כל מי שמוכן.

תשמעו מה שמספר לנו החפץ חיים.

אומר החפץ חיים כך,

ראשית מחצבנו אברהם אבינו עליו השלום.

הוא היה אחד ויחיד בדורו.

נקרא אברהם העברי.

אתם יודעים מה זה אברהם העברי?

אברהם העברי עומד כאן בעבר אחד,

וכל העולם בעבר השני,

כולם סתומים,

טיפשים,

נבערים מדעת, משתחווים לעץ ולאבן שהם עשו אותם.

לא חבר'ה עם קוצים, עגינים וצבעים,

לא עם ג'ינסים גרועים.

אנשים שרוטים,

אהבלים.

עובדי עבודה זרה, עבודת גילולים. לך, דבר אתם.

ומה הוא מסביר להם?

יש בורא לעולם,

יש מנהיג לבריאה,

יש אחראי ומשגיח,

יש שכר, יש עונש, יש עולם הזה, יש עולם הבא.

ואיך הוא עושה את זה?

מדבר, מדבר, מדבר, מדבר,

הולך ממקום למקום.

מה?

עם מה הוא הולך ממקום למקום?

עם אאודי 6?

לא, עם חמור.

עם חמור. דה גדן, דה גדן, דה גדן, דה גדן, ממקום למקום.

ומדבר, ומדבר, ומדבר, ומדבר, ומדבר.

ומקים אוהלים, אוהלים, אוהלים, אכסניות.

ופותח ארבעה כיווני אוויר.

וכל מי שעובר, כנס, בוא תאכל, בוא תשתה, בוא, בוא, בוא, תפאדל, תפאדל, יושב.

חרש גמר לאכול, הוא מכין לו, שוחט לו, עושה לו,

קול אומר לא עכשיו תברך אומר מברוכ אברהם מברוכ תסלאם אומר לא לא לא לא אני מי שהביא את המזון בורא עולם בורא עולם מי זה בורא עולם אומר מה זה איך אתה איך נברא הבריאה

איך זה?

מי מאכיל את האברוח בביצה?

איך הוא אוכל? איך הוא גודל? איך הוא מתמצא? מי יכניס אותו בפנים? מי שולח לו אוכל?

מה, אתה לא מבין שיש מישהו שעושה את כל זה?

ומסביר ומסביר ומסביר,

ובסוף הבן אדם אומר,

אתה יודע מה?

ברכו את השם המבורך.

התחיל לברך, ברכת המזון.

אם הוא היה כופר,

לא רוצה, הוא אומר לו אין בעיה, הוא מותק, תשלם.

תשלם.

ככה החזיר אברהם אבינו אלפים ורבבות. רגע.

אבל זה הכעיס אחד שהיה מלך ושולט בכל העולם, קראו לו נמרוד.

מי הפריע לנמרוד ששולט בכל העולם? אחד.

אחד שקוראים לו אברהם.

מה מפריע לך? שידבר כמה שהוא רוצה.

לא,

הוא מקהיל קהילות,

הוא הופך את האנשים.

האנשים משתנים, מתגיירים.

למרות, זורק אותו לכבשן האש.

אברהם אבינו,

אתה חוזר בך או לא?

לא.

אני אזרוק אותך. תזרוק.

זורק.

מישהו הבטיח לו שהוא ייצר משם חי?

אף אחד.

דיבר אתו הקדוש-ברוך-הוא? לא. הבטיח לו משהו? לא.

על האמת שלו הוא מוכן להסתרף. קופץ וניצל.

האש לא עושה לו כלום.

נמרוד לא מצליח.

עשר שנים בצוהר.

בסוף הוא מגרש אותו מהמדינה.

מגרש אותו מהמדינה.

אברהם אבינו מאמין בשם יתברך.

אין תקדים כזה.

הוא יוצא להילחם נגד ארבעה מלכים,

נגד סוריה,

איראן,

מצרים וירדן.

אפשר שבן-אדם אחד יילחם עם כולם?

צהל לא יאכל על חזבאללה,

אז איך אברהם יכול נגד ארבעה מלכים?

והיה לו טנקים?

לא.

במה הוא יצא להילחם?

עם דמשק-אליעזר, העבד שלו, אומר לו, אתה בא?

אתה בא?

הוא מפרק אותם. יאללה, בוא.

לוקח את דמשק-אליעזר,

לוקח אותו,

מגיעים קרוב למדינות,

איך נלחמים עכשיו?

נו, מה עושים?

אפילו אם יש לך חרם, חרם,

כמה אתה יכול להרוג?

אל תהרוג.

כמה פעמים אתה יכול לעשות ככה ביד בלי להתעייף? נו, תתחיל, תעשה. כמה אתה יכול? תחזיק חרם, זה לא חרם של היום חרית,

זה חרם עם משקל.

כמה אתה יכול לעשות ככה? אי-אפשר.

מה הוא עושה?

תראו איזה מתוחכם.

לוקח חול,

לוקח חול מהרצפה וזורק עליהם.

מה זה?

איזה אשפוז ישר. מה זה?

זה מסכן, אסור. צריך לרחם עליו, לא צריך להרביץ לו אפילו. קח אותו, שים אותו במחנה. מה זה?

מה זה?

אברהם אבינו אומר, אני לא נלחם מלחמות.

הוא נלחם.

השם ילחם לכם ואתם תחרשו.

אני לא נלחם.

אני עושה רק השתדלות.

אני עושה רק השתדלות.

מה הוא עושה? לוקח חול, זורק.

מה הפך להיות החול?

כידונים ובליסטראות. תותחים זה נהיה.

פה, פה, פה, פה, פה.

איך זה יכול להיות? מה זה? סיפורים? מה זה?

חול עד כדי כך?

כן.

שמעתם על הוריקנים?

מה זה הוריקן?

חול

עם ונטילטור.

חול עם ונטילטור.

רק הוונטילטור 350 קמ״ש.

או, כשזה מסתובב ככה זה שואב, בניינים, משאיות, הכול.

פששש. מפרק את הכול.

מה עשה אברהם?

הוא אמר, אני זורק. והקדוש ברוך הוא שחסם את תלטור.

והוא מנצח ארבעה מלאכים.

ובסוף כל אומות העולם באו והשתחוו לו ואמרו לו, נשיא אלוקים אתה בקרבנו.

הוא גרם שלא תהיה בריאה בעולם שלא תזכיר את השם יתברך.

כולם אמרו, אפילו עובדי עבודה זרה,

בעזרת השם, ברוך השם, ברוך השם, בעזרת השם, בלי נדר, בלי נדר, בעזרת השם, בעזרת השם, בלי נדר.

אברהם אבינו קרא את שם השם בפי כל דריה. ויקרא בשם השם כלעולם, בכל מקום שהלך.

העמיד אחריו את יצחק.

יצחק, הוא זכה לו בזכות זה.

למה?

למען ידעתי, ואשר יצווה את בניו אחריו ללכת בדרך השם.

הקב' ברוך הוא למעב את אברהם אבינו.

אברהם אבינו היה מצווה את כולם ללכת בדרך השם. מה למדנו?

ארור אשר לא יקים את התורה, אבל ברוך מי שיקים את התורה.

מה היה עושה אברהם?

הוא היה מקים את התורה ואת הנפש אשר עשו בחרן דשעבדו לאורייתא.

הוא היה משעבד אותם לתורה הקדושה, ובזכות זה הוא זכה לכל. רגע.

אבל היו באותו דור שני גדולי דור נביאים.

אחד קראו לו שם,

בשני עבר.

מי זה היה שם?

הבן של נוח, שיצא מהתיבה, ניצל מהמבול.

שם. אנחנו מזרעו של שם, כן?

מזרעו של שם.

אנחנו אומרים שיש נגדנו אנשים שהם אנטי-שמי.

אנטי-שמי. נגד השמים.

השם ועבר היו גדולים. נביאים היו.

נו,

ולמה לא המשיכה אומה מהם דווקא?

למה לא? למה מאברהם?

למה?

אתם יודעים למה?

תשמעו מה אומר פה, החפץ חיים לא יאומן כי יסופח.

אומר באמת, בזמנו היו כמה עובדי השם, שהיה בית-מדרש גדול של שם ועבר שהיו במדרגת נביאים, כמו שכתוב, מלכי צדק מלך שלם והוא כהן נאל עליון.

וידוע שכתוב, אצל רבקה ותלך לדרוש את השם ויאמר השם לה.

ורש״י אומר, מי זה אמר לה? זה שם שאמר בשם השם.

וכן,

החבר היה נביא גדול והיו מתקבצים אליהם אנשים לעבוד את השם.

ואף על-פי כן לא יצאה מהם אומה או אפילו משפחה שתזכה לעבוד את השם.

למה?

גילתה לנו תורת עמו של הדבר, אומר החפץ חיים.

מפני שאלו כולם היתה כל מגמתם, רק שהם עצמם יעבדו לשם.

הם דאגו רק לעצמם שהם היו צדיקים וחסידים ועובדי השם,

והם לא יצאו וחזרו אחרי אנשים.

לוח נצטווה על-ידי הקדוש-ברוך-הוא להחזיר את דורו בתשובה על-ידי זה שהוא בונה תיבה.

כמה זמן הוא בונה תיבה? 120 שנה.

120 שנה הוא בונה תיבה.

שואלים אותו, מה אתה עושה? יהיה מבול.

יהיה מבול? מי אמר לך שיהיה מבול? הקדוש-ברוך-הוא אמר לי, תחזרו בתשובה.

לא חוזרים.

עוד שנה. מה אתה עושה, נוח? ממשיך לבנות תיבה. נו, איפה מבול?

יהיה מבול, אתם תראו שיהיה מבול.

טוב, עוד שנה. מה עם המבול?

יהיה מבול. אני אומר לכם שיהיה מבול.

אחרי ארבע שנים מתחיל חברות נסיעות, עושות טיולים לנוח.

ביקורים לראות. יש אחד בונה תיבה, אומר, יהיה מבול.

20 שנה הוא בונה תיבה.

אנשים באים כבר עם הילדים, עם הנכדים, עם הנינים.

הלו, נוח, מה עם המבול? יהיה מבול, אתם תראו, יהיה מבול. עברו 50 שנה, נוח, יהיה מבול?

בטח יהיה מבול. לא אמרתי לך בשנה שעברה שיהיה מבול?

אומרים 50 שנה, אתה כבר מספר שיהיה מבול. איפה המבול?

עוברים 80 שנה, נוח, מתו כולם כבר, אין אף אחד, רק אתה פה לבד, הוא בונה תיבה.

מה עם המבול?

אל תדאג, יהיה 100 שנה אין מבול, 110 אין מבול, 120 שנה 120 שנה הוא בונה תיבה

והוא אומר עכשיו אתם תראו שיהיה מבול.

מתחיל גשם, אומרים לו עזוב זה גשם, מה אתה עושה צחוק? זה גשם, כל שנה יש גשם.

הוא אומר לא, זה הפעם מבול, מבול.

לא חוזרים בתשובה.

הקדוש ברוך הוא מתחיל להוריד ככה מטרות עוז.

מבול, אני אומר לכם. מתחיל ככה,

לא שומעים,

נכנס לטבע,

תחזרו בתשובה.

אף אחד לא חוזר בתשובה.

הטבע עולה, מבול יורד, שוטף את העולם, כולם בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה, נוח בטבע,

נוח 120 שנה,

לא הצליח להחזיר בן אדם אחד בתשובה.

אברהם אבינו,

כל בני דורו הכירו...

השם בזכותו, והחזיר אלפים ורבבות מהגויים, גייר אותם.

אתם שומעים?

אברהם אבינו לא היה עומד במקום,

היה הולך ממקום למקום להפיץ את התורה.

אבל אברהם אבינו שהיה אוהב את השם הנאמן יותר מכולם, כמו שקרא לו הכתוב אברהם מואבי,

התבונן בעצמו מה יהיה סוף דבר.

הלוא האדם לא יחיה לנצח, הוא מוכרח למות.

ואם כן, חס ושלום, יתבטל כבוד השם מן העולם.

על כן עמל בכל כוחו לפרסם את אלוקותו בעולם לעיני הכול.

כמו שכתוב, ויקרא שם אברהם בשם השם.

פרשת רשי, הרגלתי את שמו בפי כל ברייה ואת הנפש אשר עשו בחרן, ששעבדו לתורה. וציווה את כולם ללך בדרך השם ואף הוכיח את המלאכים.

מכל מקום היוצא מכל הדברים שאמרנו,

אנחנו מזכירים תמיד את זכות האבות שתגן עלינו.

אנחנו צריכים גם להתנהג בדרך זו, לזרז אחד לחברו, וכל שכן לבניו, לעבודת השם, ותהיה לנו בזה זכות בעולם הזה ולעולם הבא.

עכשיו, בואו נראה.

אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני ראש השנה, יום הדין.

מה ייגזר על כל אחד מאתנו?

אין איש יודע.

אבל צריך לבוא ביום הדין עם זכויות.

איזה זכויות אפשר להביא הכי גדולות?

להביא את הבנים של הקדוש ברוך הוא אל הביים שבשמיים.

מי שיחזיר את רון ארד,

כל העולם ידע.

לא יפסיקו לדבר על זה.

אם יביאו עכשיו את שליט, איזה שמחה,

איזה חפלות, איזה זה, איזה פששש.

מחזירים יהודי אחד.

יהודי אחד.

זה להחזיר גוף של יהודי.

להחזיר נשמה של יהודי?

להביא אותו לחברה קדישא שופר ולהוציא אותו מגיהנום ולהכניס אותו לגן-עדן?

וואי וואי וואי וואי וואי. איזה חסד. איזה חסד.

יש פה מישהו שלא יכול לכבד את השם מהונו?

יש פה מישהו שחושב שהוא פטור מלכבד את השם שנתן לו עיניים, אוזניים,

פה, ידיים ורגליים בחינם?

יש מישהו שחושב שהוא התחמק מלעשות את מה שהשם רוצה ממנו?

מה אומרת התורה?

למד ולימד ושמר ועשה לעצמו.

והיה סיפק בידו להחזיק ולא החזיק, ארור, אומרת התורה.

כי הקדוש ברוך הוא רוצה שאנשים יעשו גם בשביל אחרים, הבנים שלו.

לא למד,

לא לימד, לא שמר, לא עשה,

ולא היה סיפק בידו. ולמרות זאת הלך והחזיק,

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.

איך אפשר לעשות את זה?

איך אפשר הרגע לקבל על עצמנו ברכה של 600,000 בני ישראל והקדוש ברוך הוא עם הכהנים הלוויים?

עכשיו איך אפשר לקבל?

תראו איך אפשר.

לוקחים CD,

DVD, קלטות וידאו, טיפ,

כל מה שרק אפשר, ומחלקים, מחלקים, מחלקים,

מחלקים, מחלקים, מחלקים, מחלקים,

לפחות מכספי מעשר

שבלאו הכי צריכים לתת.

ואי אפשר שלא מחזירים את הבנים של הקדוש ברוך הוא. וגם,

אם אפילו נאמר שלא הצלחת להחזיר יהודי בתשובה, עשית?

חשב לעשות מצווה,

ונאנס ולא עשה כמי שעשה.

הקדוש ברוך הוא אומר,

רק רצית לעשות מצווה ולא הצלחת בסוף לעשות, אני מחשיב לך שעשית.

אדם שממש נתן, אפילו לא הצליח,

מבחינתו הצליח,

כי הקדוש ברוך הוא רוצה שנעשה.

הוכיח תוכיח את עמיתך, תצליח או לא תצליח, המצווה היא הוכיח תוכיח.

אם תוכיח,

אבל לא כל אחד יכול להוכיח.

אבל אם אתה נותן לו קלטת,

אתה לא מוכיח.

הוא אומר, הקלטת מדברת איתו,

הדיווידין מדבר איתו.

יותר קל לו לכבד,

והאנשים ברוך השם חוזרים בתשובה.

אין שכר יותר גדול מזה.

אז אני רוצה לתת לכם הזדמנות, אני מקווה שאני לא אצטרך לתת לכם עוד פעם הזדמנות כזאת,

אבל הזדמנות.

לצערנו הרב, לפני מספר ימים, לפני מספר ימים,

פרצה דלקה בחברה קדיש השופר.

לא יודעים את הסיבה כרגע, או קצר חשמלי או הצתה.

בודקים, עוד לא קיבלנו את התשובה.

נשרפו אולפני ההקלטה והווידאו של ארגון שופר,

והנזק הוא נזק גדול של מאות אלפים שקלים.

כרגע אין אפשרות לעבוד.

כל החלק התחתון נשרף.

עד היום כבר שבוע ימים, אנחנו רק מפנים את הגחלים ואת כל זה, ועוד לא סיימנו.

ואחרי זה צריכים להתחיל לבנות מחדש את הכול ולקנות את המכשירים והכול בשביל להמשיך.

למזלנו,

בחסד השם יתברך,

בתוך כל האולפן הזה הייתה הקלטת של אצטדיון טדי האחרון, שהיו 20,000 איש.

המחשב נשרף,

הכול הלך פייפן,

הקלטת בפנים נשארה בלי פגע.

באחד החדרים היה תפילין,

העץ שרפה את הכול מסביב והתפילין נשאר כמו תשיעור.

של מי התפילין?

של מי התפילין?

של קובי.

של קובי.

היה בתוך החדר,

בתוך האולפן,

היה כתר התורה מעגינים

בתוך עץ.

הכול נשרף, כבשה נא אש.

600 מעלות היה שם החום לפי מחבי אש.

לא העץ נשרף ולא הכתר.

לא ייאמן כי יסופר.

מי שראה את העיתון האחרון, ארבע כנפות, תראה את התמונות,

לא יאמין.

אני מעביר לכם עכשיו את הטפסים האלה, שיש תמונות של הצילומים של השרפה, איך זה נראה אחרי השרפה.

זה הוראת קבע.

אנחנו רוצים, בעזרת השם, להחזיר את הכול לקדמותו,

ואנחנו מעניקים לכם זכות מניה של 1,000 שקל ב-20 תשלומים.

1,000 שקל.

להקים מחדש את האולפנים האלה בכל מה שהם ייצרו, בעזרת השם יתברך,

עד ביאת גואל צדק.

הזכות תהיה שלכם.

ותבורכו בברכת 600,000 בני ישראל והקדוש-ברוך-הוא,

ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת,

וענו כל העם, אמן.

אז מי שרוצה לזכות לפני ראש השנה בזכות הגדולה הזאת, בעזרת השם,

50 שקל לחודש, 20 תשלומים, זה 1,000 שקלים מניה להקמת התורה בחזרה, בתשובה, בארץ ובעולם,

מכספי מעשר.

מי שרוצה לזכות, ירים את היד, ייתנו לו טופסים מלא,

ומייד לאחר מכן נעבור לשאלות ותשובות ונזכה לזכות גדולה, גדולה-גדולה, אלפים, רבבות ומאות-אלפים של קלטות, DVD,

CD, וידאו,

יצאו מהמפעלים האלה, בעזרת השם יתברך.

גם אלה שרואים אותנו באינטרנט יכולים למנות

הוראת קבע באינטרנט על סך 1,000 שקלים,

50 שקלים, כפול 20 תשלומים.

אפשר לפנות לארגון שופט.

בזריזות.

וזה יהיה גם

לעילוי נשפט, לעילוי נשפט, משפחת שטריקים, נוחתם עדי.

כל מי שממלא הוראת קבע יכול לכתוב למעלה את השם לשם האימא שלו,

וניתן לו ברכה לפי מה שהוא מבקש.

בבקשה.

אנחנו אוהבים אותך,

אנחנו אוהבים אותך,

את לא אוהבים אותך, את לא אוהבים אותך, את לא אוהבים אותך.

אין נגדו אין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ופעיל יאין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נגדו ואין נ

רק על אבינו, רק על אבינו שבשמיים אוהוווווווווווווווווווווווווווווווווווו שבשמיים אוהוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

רגע, תענו בבקשה, אמן, אביב גבריאל בן תמר,

השם יזכה אותו לרפואה שלמה מהרה.

עם רב מרים חזרת,

השם יזכה אותו, בריאות, אריכות ימים, וכל הילדים יחזרו בתשובה בריאים ושלמות.

שבע שמים פה, רק על אפילו פה, רק על אפילו פה. לא לעלות, לא לעלות. תכתוב, תכתוב. שבע שמים פה, נפתלי בן זמירה ושרה בת לולו.

לולו בוטסטר, בריאות, פרנסה טובה, בהצלחה.

דוד בן רפאל בן זוהרה למשפחת שם טוב. כל טוב, בהצלחה.

עוד מעט נראה סרט מצטדיון דדי של הכדורגלן, רוננדה, משהו-משהו. נסים זוהר בן רבקה, רפואה שלמה.

חסן, תנו לה בריאות והצלחה בכל מעשה ידיה.

שבע שם בעיינו.

רק אבטיך הוא, אוהו. רק אבטי.

משה אשכנזי ולוחמה חמוד כבר נשא בהצלחה בכל מעשה ידיהו.

מנחם בן מרים, רפואה שלמה. מיכל בת שדרה, רפואה שלמה מהרה.

שלא תצטרך ניתוח כלל.

אלינור פיתון, בת מרינה, לידה קלה על דרך התבע. כרמלה טייב, קול טובה וברכה, אריכות ימים, בריאות ופרנסה טובה, ואין חתימה, אין חתימה.

אודי בן, בן שבע, ונעמה, בת עופרה, ילד פרי,

בעזרת השבט ברק.

דינה קמאר, בת רבקה נדרה, רפואה שלמה מהרה,

בלי טיפולים, בעזרת השבטה, איילה חוטר בת-הלן, אריכות ימים, ברפואה, חופית חוטר בת איילה, רפואה שלמה והצלחה.

יהל, בת רבקה אסתר, זיווג אגור מהרה.

חן, בן אסתר,

ברכה ופרנסה ובריאות,

וזכות להתקרב לאריכם של השמים.

נחמה,

יבגניש, פרנסה ובריאות בכל טוב.

תתקרב.

מקסים חנין, כי הוא יזכה להצלחה בלימודים, בחינוך, בהוראה,

פרנסה וכבוד רב.

לזוז אחורה, השולחן, השולחן, סליחה.

רגע.

עוז הינדו, נסתר, חלטו בהצלחה.

חנא,

מת,

רג'מאן, זיווג אגוד מהרה. אורה, זוהרה, בדבר דרפואה שלמה, לינוי.

בת אורה, זוהרה, זיווג אגוד.

אורלי, בת מלכה, שדרה, קודש חי וקיים.

אסתר בת חנא, יוסף בן מרים, שלום בית וכל הישועות מהרה.

אורון בן-מזל, הצלחה בלימודים וזיווג אגוד.

מזל בת רינה, הצלחה. ידידיה בן-רחל, הצלחה.

רפואה שלמה לכרמלה, עיה, בת ג'וליאל.

שגיב בן-ציוויה, רפואה, זיווג ופרנסה טובה.

דניאל,

יזכה לעלות לארץ הקודש מהרה.

דניאל בן-שולומית, עיה, רותם בת-ענת,

רפואה שלמה מהרה,

מפחד בטריפקה, רפואה ובריאות. זיווה בת ברחה, אלקאיה, נצליח בבריאות שלמה.

סיפרת, גלני, כל תום הצלחה מעשה ידיה.

אירן, כל תום הצלחה.

אילנית בת-שושנה, פרנסה טובה, יהודה בן-בתיה, מכתוב בן-לאה, שרה בת-חבא, רפואה שלמה.

עמליה בת-אסתר, רפואה שלמה.

גבריאל בן-אברהם, רפואה שלמה.

אושרת בברכה, זיווג הגון ומוצלח.

רולית בת-נעמי, בריאות, פרנסה טובה וזיווג הגון.

גברת מעיין אגיב, לא חתמה, שכחה לחתום.

מעיין אגיב, לא חתמה.

נערכתי, לא? נערכתי, אבל לא מדרכים פעמים.

יואי, יואי, נשי, יואי, יואי, יואי, יואי, דינה כמר בת-רבקה נדרה, רפואה שלמה מהרה, זה מהרה.

ברכה, בת-נדרה.

כל ההצלחה, בריאות סבלית.

טוב, וכן בעיני אלוקים האדם.

אריאב בן ברכה בתיא, זיווג ארגון ופרנסה טובה.

שולה חסידה בת?

שרה?

בת?

בת שרה, לא תצטרך לניפוח בברכיים.

זרע חי וקיים, יזהר בן מנחם ושי בן שלום רוני וערן בן מנחם.

מה השם?

לא צריך לדבר.

מה השם?

רפאל יעקב בן מרים, רפואה שלמה מהרה, מהרה, מהרה.

שילמדו חצי שעה מוסר לרפואתו.

נו, נו, אז בבקשה. אז תביאי אותה לפה, לא צריך לדבר. תביאי.

לא, אי-אפשר לדבר עכשיו. תביאי לפה.

יש,

תביאי, תביאי.

רוב בן טליה, בריאות והצלחה.

רמי בן חפצי בה, בריאות והצלחה בחיים, ורמבה חפצי בה, בריאות והצלחה.

חפצי בה, בט זוני, בריאות והצלחה.

דליה בת-יפה, בריאות, פרנסה והצלחה.

מיכאל בן זכות, הצלחה ברחוב השלמה.

שילמדו חיפה.

יקלה וילה ותומר בוסי, יזכו לבריאות, הצלחה, זיווג נתון בכל תור.

שושתה בת-נרים, זיווג אמיתי בבריאות.

הצלחה בחינוך הבנים יוסף שירה ארון.

תושה וטהרה בעבי שלהם.

וטרל בן נעמה, שתה לכל תור.

יעל בת-נעמה נוגה.

רועי בנעמה נוגה.

אריאל בת-יעל.

דני בנימין בן-דבורה, כפרת בציון בת-יהודית.

יזכו לכל טובה וברכה.

עובדיה שוחד בן אדליהו, פרנסה טובה וכל טוב.

יגאל בן-לון, רונית בת-אסתר.

יזכו לכל טוב לעבודתו, ידבריו.

רונן בן-יהודי ג'ירפי.

וכל משפחתו, אחיו אחיותיו.

תקשורו בתשובה שלמה לעשו נחת רוח לקדוש-ברוך-הוא.

אסתר בת-לחף, הצלחה במשרד החדש.

פרע קודש ברקיימא ולימור בת-אסתר, באזלות בן אמרה יונה.

שלום אל שבעה,

שבעה בת-זוהרה,

עפרה בת-רושנה ונוחתם אלף.

נבואה גדיה, בת-זוהרה, יפעת בת-גדיה, דניאל בן-ענן,

עצמה בת-ענן.

דיבוב ליפעת, בת-גדיה, מיכל בת-מזל, חנין בת-מזל,

בניאלי בת-מזל.

זרע מרקיימא, מזל בת-רחל, יתלה בת-גושנה, ילד בת-מזל.

להצלחה בבריאות פרנסו, שמואל דוד חי בן-לבקע,

שרה רחל בת-בטא, פרנסה טובה.

עמנואל חייב מצוין לתשובה ולזיווג והצלחה,

הצלחה ותשובה ליוסף עטר ולבנות לאה גאולה חיה משולמים,

הם חתנים תלמידי חכמים.

מזל לציון אגיר ולכל הילדים, כבר נעשה בהצלחה לאושר. נמאס בין מזל, זיווג גדול.

אליהו בן-יונה חממה, יצליח בניתוח.

אליעזר, ארון, סליבן זאב ולידיה,

נימו גבול מהרה.

זקנים, בת-מיד, בריאות והצלחה. חביטה למילי בוטבול,

יזכו לכל טובה וברכה ופרנסה קלה, והצלחה לילדים, מעיין, שני ודולב.

אבשלום ואבישלום בן מרים מזל וכל הילדים.

הצלחה ביראת שמים אמיתית, אזהרה ותשובה שלמה והצלחה ברוחניות ובגשמיות.

ישראל בן רותי, בריאות והצלחה בכל מעשי אדם ומעילוי נשמתם של משמרות.

יוסף חיים בן מירב ויהודה לוי, רפואה שלמה מהרה בשתי רגליים, ילך בלי שום בעיות.

חביב גבריאל בן תמר, רפואה שלמה מהרה.

רחל איבאת, א-נון-ג'ן, רפואת הנפש והגור.

עילוי נשמת טל טליה בת מזל ועדי כואל בן שיפורה.

יניב בן ברכה, זיווג עקוב.

חירות בת אסתר, זיווג כתוב מהרה.

יש מותנפלים ויש שטח מרדשים בגן של החיים.

כל כך הרבה שבילים,

רק כמעט כבד ולחוב אחדים. אביב למשפחת מניטה,

כל טוב, הצלחה ועשי אדם.

הדסה בת אסתר, ננא, נאורי בן מאיה, מאיה בת דדה, חנה נטולה, חנה בת אסתר, כל תו, בהצלחה.

מנבל בדיה בת זהבה וגלעד בן זהבה, כל תו, בהצלחה.

יוסף ונעמי יצליח בפתיחת העסק החדש, שירת שמים ופרנסה.

שרה בת שרה,

שיהיה לה אושר בהצלחה, לידן ועדי,

יניב בן זרה, בריאות אושר בתורה מרובה.

לינוי, מת?

מת?

אורה זוהרה, סיפור גדול.

השם יפתח את מוחך לעבודתו, בוא נתברך.

אחרונים למסור.

ברכה בת אילנה, בריאות פרנסה טובה ושלמוד מהשם.

מי זה אקדם? אקדם.

מילה הוראת קמח, שכח לחתום, אקדם.

כן, ממשיכים לשבת.

אני יושבת.

אורי בן זינה, רפואה שלמה.

יוסף סטראגה בן מרים, הצלחה ברוחניות.

קיסר יהודה בן מרים, רפואה שלמה.

נשבת.

ריטל בן אור, רפואה שלמה.

בטובה, רפואה שלמה.

עידית בת אילנה, זיווג אבורדגה, יש שם בחורה.

סליחה.

רק אחד סוטר כדוחו, יא הלומי, אגב שאין החיים, כולנו ילדים, יש משחקים ויש דת נבשים, אגב שאין החיים, כל כך ארבע שבילים.

רק אחד סוטר כדוחו, יא הלומי, אגב שאין החיים.

מה השם?

אורי בן רחל, רפואה שלמה מהרה.

חופית בת אילנה מרים, זרע קודש מהרה.

אורן חי בן כרמלה, זיווג הגון מהרה.

לשבת, נו.

תצליחי וברכתי אותך.

שמואל בן-גוהר, בריאות מהרה.

טובה, בת-מוכתרם, בריאות ופרנסה.

ישי בן רושן, קול הישועות, מהרה.

משה נתנאל ואליסף דוד וכל הילדים.

אורלי ואביתן ובנות חנה, זרע קודש מהרה.

שלום, חיון ומשפחה טוב, בריאות, הצלחה ופרנסה.

אלון ברכה, בידור. כוכב הבת, ציפורה, צדקה.

קול, תוך והצלחה וזרע חי וקיים.

משה מזכה אותך למצוא דירה מהרה, ויסתדר הכול על הצוותו.

אברהם בן-דורא, חזרה בתשובה, יהודה בן בתיה, מכלוף בן לאה, שרה בת חבר, בועה שלמה.

טוב, אנחנו רואים סרט קצר.

בבקשה, קצר.

מה, לא נמצא?

בן-אח לוכן, בבית השם.

בן-אח לוכן, מבית השם. ברוכים האחורים ושמים.

העובר יהיה תקין, אבא, ברוכה, בבקשה. טוב, נמצא איתנו פה,

נמצא איתנו כאן רונן דהן,

שחקן כדורגל לשעבר,

לאחרונה,

של נצרת עילית,

שפרש מהכדורגל באיצטדיון טדי.

רונן, בבקשה.

שלום,

רונן, מה שלומך?

כמה זמן עבר? חודש ימים. חודש ימים.

מה עבר במשך החודש?

במימה. ערב טוב לכולם.

האמת, חודש עבר. עברו הרבה דברים, ברוך השם, לימוד, יש הכרה יותר גדולה. תתפלאו לשמוע שדווקא בעולם החילוני זה ככה מתפשט מפה לאוזן ומי שדווקא שומע ומתעדכן רואה שדווקא מהעולם של הכדורגלנים והמאמנים דווקא יש יותר קרבה לדעת, כולם רוצים לבוא, כולם רוצים לטעום.

כמו שנאמר, תעמוהו כי טוב השם.

אז ברוך השם, אני זכיתי לעזוב את הכול ובאמת לדעת שיש דרך אחת אמת.

בהתחלה כולם מנסים ורואים בחוץ ותואמים ורואים,

אבל, חבר'ה, אנחנו פה משלושה סוגי אנשים. יש כמוני, חילונים לגמרי,

ויש הדתיים, יש להם הפקפוק, כן, לא, כן, לא, ויש, ברוך השם, הצדיקים, שבאמת הולכים ועומדים בעומדה של תורה.

אז לכל המפקפקים למיניהם ולכל החילונים שהם אז, דרום, אין כלום בחוץ.

אין כלום. עוד מכוניות, עוד בתים, עוד דיסקוטקים, עוד פאבים,

הכול סתם. מותר ללכת לבלות, מותר ללכת לים, מותר ללכת לרופסור שופר-וואה, מותר ללכת לכל המקומות,

אבל יש גם דרך לעשות את זה.

כשאנחנו בעולם החילוני, האמת, כל אחד רואה את עצמו.

אני רואה את עצמי, איך אתה מתקדם,

איך אתה קונה, איך אתה עושה, איך אתה מקדים.

כל אחד רואה את עצמו.

אבל באיזשהו מצב לכל אחד ניצוץ של משהו שאומר לו, חבר'ה, מה עם הסביבה?

אני יכול להגיד לכם שלי באופן אישי, אבל באמת באופן אישי כואב לי לראות דבר אחד,

את החבר'ה הצעירים שלנו, הילדים,

שהולכים לדרך שלא חינוך. כואב לי לראות בנות ישראל שהולכות לדרך-לא-דרך. זה באמת הכי מצער אותי.

כי ראיתי את זה וראיתי מה נמצא בעולם הזה, חבר'ה, אין בו כלום.

חבל לנו על כל נפש של בת ישראל,

כל יהודי קטן, צעיר, שעולם הדמיון ממלא אותו.

כי באמת באיזשהו שלב הוא יגיע לגיל שיגיד שבאמת אין בו כלום.

אז טובה שעה אחת קודם, לתת חינוך טוב לילדים, להורים. צריך הרבה סבלנות, צריך הרבה שקידה על זה,

קרבה על זה, לחנך את הילדים ולתת על זה דעת.

ואתם, אנחנו הצעירים, לעזור, לסמוך אותם, שלא ילכו לדרכים, זה הדבר הכי מצער.

אז באמת, שכולם, תאמינו,

אף אחד לא מבקש מכל אחד לשבת בכולל 14 שעות, 15 שעות, וללמוד,

אבל כל אחד שיכיר את בוראו.

תכירו, למי אתם שייכים, למי אנחנו צריכים לתת דין, בעזרת השם, עוד כמה ימים יום הדין נמצא. אנחנו אולי לא רואים את זה בהשגת העיניים,

אבל יש בזה מעלות גדולות. אנחנו לא יודעים כמה אנשים היו אתנו בראש השנה האחרונה,

לא יהיו אתנו בראש השנה הבאה.

למה? כי כל אחד נותן דין.

אז, חבר'ה, התעוררות, התעוררות אחת קטנה מזכה את האנשים לעוד שנים.

לעזור לכל אחד, להיות סבלניים,

לעזור לכל אחד, אם בת ישראל, אם זה בן ישראל, לראות אותו כשהוא סוטה מהדרך,

לעזור לו, לרומם אותו.

תודה רבה לרב עמר יצחק שהגיע עוד פעם לחדרה,

ותודה לכל החבר'ה שאתי אצל הכולל של הרב ליאור כחלון.

חבר'ה, יישר כוח.

תודה רבה,

חבר הכנסת. תודה רבה. אדוני המראי, אתה רוצה להגיד משהו?

בבקשה.

כבוד הרב, קודם כול,

שאלת את רונן מה הוא עשה בחודש הזה.

הוא עשה דבר גדול, הוא החזיר אותי בתשובה.

הקדוש-ברוך-הוא שלח לי את החבר הכי טוב לחזור בתשובה.

זו האמת.

הייתי אצלך בכנס,

אז אחד האנשים שם אמר, תנסו, תטעמו. הייתי בכל העולמות.

זו האמת, התורה שהקדוש-ברוך-הוא נתן לנו, שיחזיר את כל עולמו בתשובה במהרה. אמן.

רגע, מצאנו את הסרט, יש את הסרט.

נראה עכשיו איך רונן פתח את העשור השלישי של ארגון שופר.

וכרגע אנחנו עוברים לשירים

לשערית.

זהו, מסעודי.

מה תראו את העבודה הזו של מסעודי!

וזהו איזה נושא סאנלין! ואיך הכדור הזה לא נכנס!

ובן דיין!

עירים

לשערים! עוד מעט ארץ לא היתה. עכשיו גאו מסעודי, מול מתיש. תראו את העבודה הזו של מסעודי!

וזהו איזה נושא סאנלין! ואיך הכדור הזה לא נכנס!

בן דיין מכנת את באר שבע, וזה עדיין לא נגמר!

הכדור אצל רודריגל, עוד הגבעה!

עוד איבטה לא מצליח להכניע את דהן! שתי ההצלות היו של רונן דהן, פשוט מאוד!

שתי הצלות ענקיות של הסוער הזה!

כן, אנחנו עכשיו ממש בשריקת הבטיחה כאן, באצטדיון טדי. 20,000 צופים פה, רעידת הבטיחה של העשור השלישי של ארגון שופר. בין הקורות, שוער הפועל נצרת, שוער הנערים של נבחרת ישראל בעבר, רונן דהן!

מול רונן דהן, שחקנה של מכבי נתניה, שחקן נבחרת ישראל באהבה, עם 20 הופעות, שיחק שם שבע שנים, אבישי ז'אנו!

אנחנו מבקים עכשיו לשריקה של הרב אמנון יצחק, לבעיטה של אבישי ז'אנו. הקהל מתבקש להיות בשקט.

אבישי ניגרס! בוא, דוי! איזה עצירה! רונן דהן!

מחיאות כפיים, רונן דהן! שוער של הבועל נצרת אשתקד!

ערב טוב, קהל קדוש, עם קדוש. כמו שראיתם, חבר'ה, שנים של כדורגל, שנים של עמל,

כביכול, עמל.

חיים שאת האמת, חבר'ה,

שלא חסר בהם כלום, כסף, מכוניות, בתים, תקשורת, מה שאתם רוצים.

אבל שנים

של חושך.

חושך.

בזכות היהלום היקר הזה,

זה בזכות הרב ליאור כחלון שליטה,

אני רוצה להגיד לכם, חבר'ה,

ראיתי הכול,

הכול, מה שאתם מתאמינים בו.

מה שאתם רוצים להאמין שיש, ראיתי.

אומר לכם את האמת,

רק שבת קודש.

לא רוצה את הכסף,

לא רוצה את הכדורגל,

אני לא רוצה כלום.

שבת קודש.

שבת מבורא עולם.

עם ישראל ערב זה לזה,

בזכות הרב הקדוש הזה,

בזכות כל הערב הנפלא הזה,

רפואתו של דניאל בן-זרה,

דוד בן-זוהר, וכל חולה עמו ישראל, אני את הערבות שלי נותן.

לא רוצה כדורגל.

רוצה בית כשר, נאמן בישראל, עם גלתי לעתיד, רותם, פטרינה.

אני רוצה שבת קדושה,

אני רוצה בהתקשר בישראל.

את הערבות שלי אני נותן. בורא עולם, תיגאל את העם הזה.

די לייסורים, די למקום, די.

זה איננו בורא.

על המגלש הזה עמדתי נגד ביתר ירושלים, משחקים, הכול. ככה קהל, הכול שקר.

אני רוצה לעשות תיקון אחד ברשותכם.

תנו אחרי משפט אחד, שלפחות הבורא האלוהים יסלח לי.

תחזרו אחרי אל משפט אחד שיהיה לי תיקון.

אדוני הוא האלוהים.

תודה רבה. רגע, רגע, רגע.

אני מבקש ממך, אם אתה מוכן, לזרוק את הנעליים לקיקו.

קיקו, בוא, הנעליים שלי פה, אני זורק לך.

למגרש, איפה קיקו? קיקו, איפה קיקו?

איפה הם יבדו,

צודק לך חורף,

לעובדך באמת,

ותאר לי פנות, לעובדך באמת, ותאר לי פנות, לעובדך באמת.

יישר כוח לרב שמחי

יאוב שעזר לנו.

יישר כוח, יישר כוח גדול מאוד לאשתי הרבנית,

שתזכה לאורך ימים ושנים. אמן.

שמא ישראל

אדוני, אדוני, אלוהינו, אדוני אחד.

מי שלא יודע, הקלטת הזאת תצא השבוע.

ניתן יהיה להשיג אותה עם פוסטר גדול במשרדי שופר,

677-7779-03, קידומת.

ובפסח הקרוב, אם ירצה השם ובלוא נדר,

אצטדיון רמת-גן, 42,000 איש.

מי שעושה תוכנית כוח כפליים מקבל גם שני כרטיסים חינם.

לירן, בת בן-שושנה, בריאות, פרנסה בשפע וכל מיני למיטב, זיווג הגבול, מהרה.

מה השאלה?

דבר.

כן?

תן לו. יש לך?

אחרי זה אנחנו נאמר קדיש לעילוי נשמת המשפחה שארגנה את הערב הזה,

המנוחים, משפחה.

אוהב טוב, כבוד הרב.

דיברתי עם כבוד הרב בהרצאה בראשון-נציון לפני איזה כמה חודשים,

לא יודע אם הרב זוכר אותי, בקשר לרבי מלובביץ'.

שאלתי את הרב

אם הרב מלובביץ' הוא המשיח, ואם הוא המשיח,

מה עושים בשבילו, כי זה מקרב, שאומרים יחיה אדוננו וכל זה, כי הוא מגזע דוד המלך. יש עליו את כל הסימנים, הם לוקחים את הסימנים מהרמב״ם.

אז כבוד הרב אמר לי שכתוב ברמב״ם,

שמשם הם לוקחים את זה,

את כל הסימנים וכל העניינים על זה שהוא משיח,

שכתוב שלרבי יהיה בן, לא לרבי, למשיח, יהיה בן,

ויקום בנו תחתיו וימנוח תחתיו, והוא יהיה המשיח.

הוא ימות, המשיח, והבן שלו ימנוח תחתיו. ימנוח תחתיו, יפה.

עכשיו שאלתי וחקרתי בנושא, ברמב״ם, כתוב בפרק יא'-ב',

ימנעת בהלכות המלכים ובמלחמות.

אמרת שלרבי לא היה בן,

אבל לא מדובר על הרבי מלובביץ' עצמו,

שאז יקום בנו תחתיו והוא ימנוח והוא יהיה המשיח.

מדובר על המשיח הראשון, שזה משיח בן דוד, זה משיח דוד,

והמשיח שיקום תחתיו זה המשיח הבא, שיהיה לא דוד המלך, המשיח הבא, מבני בניו של דוד המלך.

זה יכול להיות שזה עדיין הרבי, אז מה הרב אומר בקשר לזה?

לא חשוב, אתה עוד תגדל ותלמד, בעזרת השם תלמד מה לקרוא. שואל את הרב, מה? עניתי לך כבר בראשון, אתה חוזר ומשנה גרסה. אמרת שלרבי לא היה בן, ובגלל זה הוא לא יכול להיות המשיח. יפה, אבל הבן הזה, מדובר על המשיח הראשון, שזה משיח, מי סיפר לך את הסיפור הזה? כתוב בהלכות מלכים ומלחמות. לא כתוב במלחמות ולא כתוב במלכים את כל הדברים שאתה אומר. אז מה כתוב? תקרא. כתוב בבני בניו של דוד המלך. לא כתוב שום מלה על משיח, בבני בניו של דוד המל

הלכות מלכים ומלחמות, פרק יא יב. שכחתי להביא את זה, אבל, שכחת, תביא לפעם הבאה. כתוב בהלכות מלכים ומלחמות, פרק יא יב. מה, לא כתוב בבני בניו של דוד המלך? לא כתוב. הנה, שומעים אותי באינטרנט בכל העולם, שיפתחו הרמב״ם, יראו שלא כתוב. מה נעשה?

יש לך חבדניק שמטעה אותך, זה הכול. אתה אתי?

סליחה. סליחה. יאללה, כן, הלאה.

שומע אותי?

מה אתה אומר?

כן.

טוב, לא משנה.

זאת אומרת, יש מה שהוא אומר, זה באמת, לא?

והרב יבוא ואין לך משיח. הבנתי, בסדר.

אנחנו יודעים שהמשיח יגאל את ישראל ולא ימות, אז אנחנו מחכים לזה שיגאל אותנו. בינתיים עוד לא יאמין שיגאל אותנו.

לא נורא.

כן.

הלאה.

יש עוד מישהו שרוצה לשאול משהו?

קדיש.

איפה המשפחה?

כן.

כן?

נו, אז שאלתי.

כן?

כדי לבקש ישועה גדולה לבעלי, שם?

רפאל יעקב בן מרים. רפאל יעקב בן מרים, השם ישלח לו רפואה שלמה, אמן.

בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהירה.

אני יכולה להמשיך לדבר, כי לי חשוב, בגלל שנמצאה מחלה חשוכת מרפא ואנחנו ממש זקוקים לכל הישועות, אולי קבלות וכל מיני דברים. כל מי שמוכן לקבל עליו מצוות לרפואתו, בעזרת השם יתברך, יקבל ויועיל לחולה.

תודה רבה.

כן.

אה, קדיש, כן? כן. בבקשה, תן לו.

תודה רבה.

ברכה שיהיה לזיווג.

תזכה לזיווג הגון, מהירה.

תן לו.

דפיקה.

יתקדש ויתקדש אמי רבה. אמן. ועמד יברח יראותי וימליך מוכותי ועצמא וקרקו קנה ויקרב מי שיחק. אמן. יפה יחנו ורמוכנו וכאל לכל בית ישראל בהגזר בזמן קריב. אמרו אמן. אמן.

אש אמי רבה.

יתברך והשתבר והתפרר ויתרומם ויתנשא ויתעדר ויתעלב ויתעלב ויתעלש ומדק ותשאה בריחו.

אמן. אלא עמיכו וריחתה ושירתה ושבחתה וחמתה דמירם בעלמה ואמרו אמן. אמן. על ישראל ועל רבנם ועל תלמידי דמידיון ועסקים ברכה וקדישתה. דיו ואתר דין ודיווכו אתר ואתר.

יעלן נעולו ונוחון חינם וחסדיו ויחמם.

אמן, קדם, הרי ישמעיה והרב, אמרו אמן. אמן. ויש למה רבה משמעיה, החיים, ושבה, וישועה, ונחמה, ושזבה, ופואר, וגאולה, וסליחה, וכפרה, ורווח והצלה.

לנו כל עמו ישראל, אמרו אמן. אמן. עושה שלום עם אומיו ובהחמה, ויעשה שלום עלינו, וכל עמו ישראל, אמרו אמן. אמן. חזק וברוך לכולם. גמר חתימה טובה.

גמר חתימה טובה.