ירושלים - שידור חוזר מההרצאה:ירושלים 20-09-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

‫כאלוף,ּ כְּהֵי הַכֹפּלוׁת הַכָּר־אֽן הַכּּוֹן,

להטוינו ולטוינו פירפון בתר אשר המהלים

שיהיה טוינו, הטוינו נחסו אחרי אמור.

לתת מוליכם לעבוד את שלנו, לתת מוליכם לעבוד את שלנו.

וידה תלוי תלוי תלוי תחזו עכשיו בקרח

תודה רבה.

עד מתי אתה חושב להיגרר?

עד מתי בחלומות תשלח, חביבי, תתעורר?

השנים לך עולקות כל כך מהן.

את הרצבת החיים אתה עלול עוד לאחר.

מתי תחזיק לידות?

מתי תתחיל לירות?

אלוקים ברחמם נותן לך לחיות.

תתמילה לאל נטום ורק תיחד,

וברחמם סולח ומוחץ.

מתי תבין ותזמונן אלוקים חיים נותן תמיד בטוב עצה חונן ומקורם מושיע ומגן.

תודה רבה.

בן אדם אתה יכול להתגבר דע כי בכל צעד אלוק אם עושה שומר תמיד אהיה חזק אל תישבר הכל כזה טובה לך עוד יתברך

מתי תפסיק לצעות, מתי תתחיל לראות, אלוקים ברחמיו נותן לך לקיות, תתחילה להם לטוב ורק תייחס, וברחמיו צולח ומוחל.

מתי תבין ותתבונן, אלוקים חיים נותן תמיד בטוב עבוצה חוזר?

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

טניה,

מעשה בחסיד אחד שנתן דינאר לעני בערב ראש השנה בשנת בצורת.

וקניתתו אשתו,

והלך ולן בבית-הקברות.

ושמע שתי רוחות שמספרות זו עם זו,

בואי ונשות בעולם.

הדבר הזה מובא בגמרא במסכת ברכות, דף יח,

והמעשה בחסיד

הייתה שנת בצורת,

קשיי פרנסה,

הפרוטה לא מצויה,

והוא נתן דינאר לעני בערב ראש השנה.

אשתו הקניתה אותו.

מה עשה החסיד? הלך ולן בבית-הקברות.

ושם הוא שמע שתי רוחות

שמספרות זו עם זו, בואי ונשות בעולם.

עצם זה שכתוב שאשתו הקניתה אותו,

פירושו של דבר שהוא התפעל ממה שהרגיזה אותו.

היה לו איזה כעס וקפדה

על מה שהרגיזה אותו.

והגמרא בשבת אומרת, לעולם יהיה אדם ענוותן כי הלל, ואל יהיה קפדן כשמאי.

אני מביאה שם דוגמה

שהיו שניים שהתערבו ביניהם.

אם אפשר להצליח להכעיס את הלל הזקן,

הלל הזקן היה ידוע בענויתנותו,

והם התערבו על 400 זוז.

אז אחד מהם ניגש אליו בערב שבת,

לפני כניסת שבת.

הלל נמצא במקלחת,

והוא צועק מבחוץ, מי כאן הלל? מי כאן הלל?

הלל הזקן, תלמיד חכם עצום, והוא בלשון מזלזלת צועק, מי כאן הלל?

זה כמו אחד להבדיל יגיע ליד הבית של הרב עובדיה ויגיד, מי כאן עובדיה? מי כאן עובדיה?

הלל הזקן מתנגב, יוצא, אומר, כן, בבקשה.

אין לו, יש לי שאלה.

שואל איזה שטות.

למה בני מקום מסוים, הרגליים שלהם רחבות

ערב שבת,

לפני כניסת שבת, מוציא אותו מהאמבטיה?

למה הרגליים שלהם רחבות?

אז הוא עונה לו תשובה, נכנס בחזרה למקלחת,

דקות ספורות, מי כאן הלל? מי כאן הלל? עוד פעם.

יוצא הלל, כן, בני, מה?

אומר לו, למה אלה יש להם ראש כזה עגול?

הוא עונה לו תשובה, נכנס,

מי כאן הלל? מי כאן הלל?

כמה פעמים ככה? והוא עונה לו.

בסוף הוא מקלל את הלל,

שלא ירבו כמותך בישראל.

אמר לו, למה?

אומר לו, בגללך הפסדתי 400 זוז.

אמר לו, כדאי שתפסיד 400 זוז ועוד 400 זוז, והלל לא יקפיד עליך.

אז רואים

שיש עניין של הקפדה מישהו לא ענו.

מישהו ענו, לא מקפיד.

מישהו לא ענו, מקפיד.

אז אשתו הקניתה אותו בערב ראש השנה.

מה הוא עושה? הולך לבית הקברות ולן שם,

הולך לישון בבית הקברות.

זה חסיד?

למה הוא הלך לבית הקברות?

רבי לויטס איש יבנה אומר,

מאוד מאוד הביא שפל רוח בפני כל אדם שתקוות אנוש רימה.

אדם מאוד מאוד צריך לעבוד על עצמו להיות שפל רוח.

יש גאווה,

יש שפל רוח,

יש ענווה.

הדרך הממוצעת זה הענווה.

כמו שהרמב״ם אומר שהדרך הממוצעת תמיד יהיה יותר טובה, אבל בגאווה

צריך ללכת עד הקצה השני, להיות שפל רוח לגמרי,

שאחר כך, כשיתרגל לזה הרבה, הוא יתאזן ויגיע לענווה.

אבל אם הוא יעמוד רק על ענווה,

הוא יהיה עדיין בעל גאווה.

הרמב״ם,

על המשנה הזאת, באבות,

נביא מעשה וחסיד אחר.

מעשה וחסיד שישב בירכתי הספינה,

ובא גוי ועמד מעליו,

ועשה עליו קטנים על הראש.

והוא לא נע ולא זע.

ישב ככה, מסתכל עליו,

ולא זז.

אז כאילו, מים צוננים ביום סגריר.

סיים הגוי,

לא כעס, לא הקפיד עליו, לא קילל אותו, לא היכה אותו,

קם ורקד בשמחה.

למה?

שהוא הגיע למידת ההשתוות של המידות.

המידות אצלו היו בלנס,

ולא היה אפשר להקפיץ אותו.

אתם יודעים אם אני עושה, אה,

עכשיו זה עולה.

אצלו גם דבר כזה לא הצליח להשפיע עליו, לזוז,

אפילו כי הוא זהויין השתוות של המידות.

הרמב״ם מביא על המשנה מאוד מאוד מאוד מאוד הביא שפל רוח בפני כל אדם,

אפילו גוי,

אפילו גוי שפל כזה,

כשתקוות אנוש רימה. מה התקווה שלנו? בסוף ישימו אותנו בקבר, יאכלו אותנו תולעים.

אז מה אתה מתגאה?

על מה אתה מתגאה?

במה יש לך להתגאות?

מה שיש לך זה לא שלך.

ואם יש לך, תשאיר לאחרים.

ואתה הולך מפה עירום ועירייה,

ועוד יאכלו אותך תולעים.

אז על מה אתה מתגאה?

יש רק דבר אחד.

מי אתה?

הנשמה.

אז אם אתה בעל גאווה אתה חי בטעות.

לכן צריך להיות בעל ענווה.

מה עשה אותו חסיד?

אשתו הכעיסה אותו.

אז הוא הבין שהוא עדיין לא שלם במידת הענווה,

כי הוא הרגיש את ההקנטה.

ואז בשביל לתקן את זה ערב ראש השנה,

מחר יום הדין, מחר יום הדין.

מה הוא יעשה?

אי-אפשר לדחות.

איפה הוא יקבל את הרושם הכי הכי אמיתי בשביל לתקן את עצמו ולהגיע למצב שהוא יגיע לראש השנה, ליום הדין נקי, מפולס,

איפה שתקוות אנוש רימה, איפה שמועד לכל חי וכולם מגיעים לשם.

הלך וישן בין הקברות.

זה חסיד אמיתי, זה לא חסיד שוטה.

זה אי-אפשר לדחות.

זה לא מספיק בקבלה לקבל על עצמו שהוא יהיה זה והוא לא יכעס.

זה תיקון המידות. תיקון המידות זה לא כל כך פשוט.

אז לכן הוא קם והלך מייד ולן בבית-הקברות,

ושם הוא שמע רוחות מספרות.

בואי ונשות בעולם.

בואי ונשות בעולם.

מה פירוש בואי ונשות בעולם?

יש לכאורה מחלוקת בגמרא האם המתים יודעים מן החיים,

או האם המתים לא יודעים מן החיים.

אז יש מנדאמר יודעים ומביא ראיות, ויש מנדאמר לא יודעים ומביא ראיות.

אומר רבי יונתן אייבישיץ, זכר צדיק לברכה,

שאין מחלוקת בכלל,

אלא זה תלוי באנשים.

מה הפירוש תלוי באנשים?

אלה שהיו מחוברים לעולם הזה,

כיוון שהם היו מחוברים לעולם הזה, היו גשמים, אוהבים את העולם הזה, הנעות העולם הזה,

קוראים את החדשות כל הזמן, שומעים אותן,

מחוברים.

אלה, כשהם יוצאים מן העולם,

אלה, כשהם יוצאים מן העולם,

עדיין הם רוצים לדעת מה קורה כאן.

לכן, הוא שמע את הרוחות אומרות,

בואי ונשות בעולם, נשמע מה החדשות.

יהיה גשם, לא יהיה גשם,

יהיה תבואה, לא יהיה תבואה.

אבל אלה שלא מחוברים לגשמיות, אלה שהם צדיקים ורוחניים, ומה שאכפת להם זה הרוחניות ולא הגשמיות, הגשמיות זה רק כלים שבעזרתם הם משיגים את הרוחניות,

אלה מתנתקים מפה,

לא יודעים בכלל מה העולם.

כגון מי?

כגון האבות הקדושים.

איך הם נקראים?

ישני חברון.

למה ישני חברון?

במערת המכפלה בחברון

נקראים ישני חברון. למה הם ישנים כלפי העולם הזה? לא יודעים מה קורה פה בכלל.

ירמיה לפני החורבן, ירמיה הנביא לפני החורבן,

היה צריך ללכת לעורר אותם, להגיד שעומד להיות החורבן, שיקומו ויתפללו.

מרוב גדלותם אין להם קשר לעולם הזה. העולם הזה זה עולם של דמיון.

עולם של דמיון.

זה עולם חולף, זה טיק-טק.

בן-אדם היה ואיננו.

קצר מאוד.

קצר מאוד.

אז מישהו רוחני,

אדם זה, ברגע שהוא מסתלק,

לא יודע ממה שקורה פה. אז אלה המתים לא יודעים מה קורה פה.

יש כאלה שהיו מחוברים לגשמיות, אז תאוות נפשו של הרשע

אל השורש שלו, וזה העולם הזה,

היא מתאווה לדעת מה שקורה פה.

לכן אלה כן יודעים מה קורה בעולם.

אז הוא שמע את הרוחות האלה מדברות.

ולכן הוא הלך

ושם שכב כדי לעמוד ולתקן את המידה הזאת

לפני ראש השנה.

זו מעלה גדולה מאוד.

חכמים של פעם לא מנעו את עצמם לעשות כל דבר, אפילו שייראה הכי קיצוני בעולם, בשביל להשיג את התכלית הנדרשת מהם,

תיקון נפשם ומידותיהם.

אתם יודעים,

בימים אלה צריך כל אחד לפייס את חברו, כי ביום הכיפורים הקדוש-ברוך-הוא מוכן למחול על עבירות

בין אדם למקום,

אבל בעבירות בין אדם לחברו יום הכיפורים לא מכפר עד שיפייס וירצה את חברו.

אבל אין הרבה אנשים שעושים את זה,

ואין להם כפרה.

אבל יש צדיקים שהולכים

אל אלה שצריכים לבקש מהם מחילה

בשביל להמציא את עצמם לפניהם,

להזכיר להם בשביל שיבקשו מחילה.

למה הם צריכים לבוא אליהם ולבקש מהם להזכיר להם כאילו שיבקשו מחילה?

הם יכולים למחול מהבית,

לא צריך להגיע עד אליו,

אלא אם הוא ימחל

אז בסדר.

בינו לבין חברו זה בסדר, אבל הוא עדיין עשה עבירה כלפי שמים בזה שהוא ציער את חברו שגרם לו נזק או כל הדברים.

ואם הוא לא ביקש מחילה ממנו,

פירושו שהוא לא חזר בו בתשובה,

ומה שהוא עשה? והוא יישאר עם החטא.

אז היו חסידים שלא היו דאגים למחילה ש...

היו מבקש ממנו, היו דואגים שהוא יהיה נקי

אז היו הולכים אליו

הגמרא מספרת על רבי זרע ורב שהיו נוהגים כך

ופעם אחת רב היה לו איזה מעשה עם טבח אחד, קצב

שהקצב עשה לו כמה דברים לא טובים

והוא לא בא אליו עד ערב יום הכיפורים

אז הוא הלך אליו,

רב הלך אליו.

בדרך רב הונא פגש אותו, אמר לו, לאן אתה הולך? סיפר לו.

אמר לו, אתה הולך להרוג יהודי.

הלך.

איך שראה אותו הקצב, את רב,

אמר לו, לך, לך, אין לי אתך שום דבר, אין לי מה לדבר אתך כלום.

באותה שעה קצב היה מכה בגרזן על ראש

של שור,

נתן מכה, נחתך הראש לשתיים,

עף עליו והרג אותו.

זאת אומרת, אם כבר החכם בא והמציא את עצמו,

בשביל לדאוג לך שלא תישאר עם עוון ואתה לא מוכן לתקן את דרכיך,

אז העוון כפול ומכופל.

מאיפה למדו את זה רב ורבי זרע, לעשות ככה?

מה פתאום, אם מישהו

צייר את חברו, למה הוא צריך להזמין את עצמו אליו בשביל שיבקש ממנו מחילה?

הם למדו את זה מדרכיו של הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא, בעשרת ימי תשובה,

ממציא את עצמו,

כביכול יורד מהעליונים למטה,

כדי להיות מצוי וקרוב אלינו,

כדי שנחזור בתשובה ונתעורר בימים הקדושים האלה לפני יום הכיפורים, לפני החתימה הסופית.

אבל אם הקדוש ברוך הוא כבר יורד

וממציא את עצמו, דירשו השם בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב,

ואדם לא מנצל את זה,

אז הוא דומה למעשה של הרב והקצב.

זאת אומרת, חייבים לנצל את היום האחרון לפני כיפור שנשאר לנו בשביל לקבל החלטות לשוב בתשובה אמיתית.

אין משחקים יותר.

אז נכון שכל שנה עברנו את זה,

וכאילו עברנו,

כאילו עברנו, הנה, אנחנו פה.

אבל יש כמה דברים שאנשים לא יודעים.

כתוב שרשעים נחתמים לאלתר למיתה,

ואנחנו רואים רשעים שממשיכים לחיות.

רשעים שממשיכים לחיות. אז איך לאלתר למיתה?

איך ממשיכים לחיות?

אלא המיתה שכתובה,

הרמב״ם והרמב״ן אומרים שיש מיתת שנים.

לא מיתה שנפסקים החיים, מיתת שנים.

מה פירוש?

אדם עבר עבירות, לא חזר בתשובה.

נגיד הוא היה בגיל 13 כבר,

חייב במצוות, ילדה בת 12 חייבת במצוות.

צברו עבירות, לא חזרו בתשובה. ילדים, ילד קטן,

מה הוא מביא?

לא חזרו בתשובה, נגזרה עליהם מיתה.

אבל הם נשארו עוד שנה.

אז אם היה סך החיים הקצוב להם, נגיד 80 שנה,

אז הורידו להם שנתיים.

בגיל 14,

שוב פעם לא חזרו בתשובה,

הורידו להם עוד חמש שנים.

בגיל 15 עוד שבע,

16 עוד שמונה,

פתאום בגיל 21 הוא נפטר.

מה קרה?

פשוט מאוד, הוא כל שנה נחתם לאלתר למיתה.

רק הורידו לו מהמכסה, הורידו, הורידו. עוד שנגמר, אין לו יותר.

זה לא שהוא מת עכשיו על עכשיו, אלא על כל השנים שהוא לא עזר בתשובה.

זה סוג מיתה אחד.

סוג מיתה שני,

עני חשוב כמת,

חסוך בנים חשוב כמת, בעל ייסורים חשוב כמת, מצורע חשוב כמת. יש כמה חכמים זיכרונם לך המונים שזה נחשב כמיתה.

ואם נגזר עליו אחד מאלה,

אז הוא נחתם לאלתר למיתה.

למה? כי הוא לא חזר בתשובה.

אם הוא היה חוזר בתשובה אמיתית,

עד שיעיד עליו, יודע, תעלומות שלא ישוב לזה החטא עוד,

לא רק שמתכפר לו, אלא גם הזדונות שלו הופכות להיות זכויות.

אבל אם בן-אדם לא מנצל זאת,

אז הזדונות שלו הופכות להיות מרד,

כי הוא מחזיק בדרכו

ובריש גלי הוא ממשיך בעבירות,

ולא דומה מי שעושה עבירה למי שמורד במלכות.

זאת אומרת, יש לנו הזדמנות פז,

שעות ספורות לפני החתימה,

לקבל עלינו תשובה אמיתית.

אבל בן-אדם אומר,

אתמול דיברנו על זה בהרחבה, אז אני לא חוזר על זה.

מי שירצה יוכל לראות את זה באתר.

בהרצאה של אתמול בבת-ים,

יש דין התשובה, יש מציאות התשובה.

דין התשובה זה אדם שמקבל על עצמו בהרהור לחזור בתשובה.

אם הוא הרהר בתשובה ואמר, אני חוזר בתשובה,

זה נקרא שהוא קיים את דין התשובה.

המקדש אישה ואומר, על מנת שאני צדיק גמור והוא רשע גמור,

חוששים לקידושין.

אבל אם הוא הרהר, ודאי,

אז הוא צדיק גמור, ודאי.

אז בהרהור אדם יכול להיות מרשע לצדיק.

אבל צריך את מציאות התשובה,

שהוא יתמיד במה שהוא קיבל על עצמו עד שיעיד עליו יודעת ההלומות

שהוא לא ישוב לזה החטא יותר.

ואם הוא יתמיד בזה ויעמוד,

זדונות שעשה יהפכו להיות זכויות.

היית באובר 5 מיליון דולר בבנק,

נהיית 5 מיליון דולר בזכות.

שמעתם דבר כזה? לא מחילה,

לא מחיקת חובות.

זה הופך להיות זכות.

אחד מהפירושים,

במקום שבעלי תשובה עומדים,

צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד,

מסביר החפץ חיים זכה צדיקים, קדוש ברוך הוא, שלרשעים שחזרו בתשובה יש על כל מצווה גם את מצוות התשובה.

אז לא רק שהם קיימו את כל המצוות,

אלא יש להם מצוות התשובה על כולם.

מה שאצל הצדיקים אין,

כי הם לא עשו עבירות,

אז הם לא צריכים את התשובה.

אבל מה בן-אדם מסתפק?

הוא אומר, מה, יכול להיות שאם אני רק מהרהר אז זה כבר שווה?

וגם מה?

אני מכיר את עצמי שנים הרבה שאני לא הצלחתי לעמוד במה שאני מבטיח. אני מבטיח לעצמי, אני אומר, די, הפעם נגמר.

ואני לא עומד בזה.

אז איך הפעם זה כן יעמוד?

אז קודם כול,

הקדוש ברוך הוא אומר במפורש,

כי לא יחפוץ במות הרשע,

כי אם ישוב מדרכו וחיה.

אז אני אומר לך, אני אמרתי מה זה עבירה,

ואני אמרתי מה העונש עליה,

ואני אומר לך שאם אתה תרהר בתשובה ותתכוון באמת,

אני מוחל לך.

הפה שאסר הוא הפה שאיטיב.

מי שאמר את זה, אומר את זה.

אז תדע לך שזה ככה.

ודבר שני,

זה שאתה לא עומד בזה כל פעם, אתה יודע למה?

כי אתה לא מנסה בכל יכולתך עד הסוף.

ייתכן שאתה באמת

לא יכול להגיע למידת השלמות. יכול להיות.

אבל אומר הקדוש ברוך הוא, אם אתה תעשה את המקסימום שאתה יכול, משם אני אעזור לך.

כמו ילד קטן שמלמדים אותו ללכת, שמים את הידיים מתחת לידיים שלו, בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא.

רואים שהוא נופל, הופ, תופסים אותו. לא נותנים לו ליפול.

ככה הקדוש ברוך הוא אומר. אתה תלך כמה שאתה יכול, תדדה,

אבל תתקדם.

כמה שאתה יכול, אתה הולך ליפול, אל תפחד, אני אחזיק אותך.

איך אבא אומר לילד? קפוץ לבריכה, אני איתך, אל תפחד.

קפוץ, אני מחזיק אותך מלמטה.

אל תפחד.

אומר הקדוש ברוך הוא, אל תדאג.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו,

השם לא יעזבנו בידו.

יצר הרע השטן, מלאך המוות.

הוא צופה לצדיק, רוצה להמית אותו.

ולמה הוא לא יכול?

כי הקדוש ברוך הוא לא יעזבנו בידו. כי הצדיק רוצה לעשות רצון השם.

אז הקדוש ברוך הוא רואה שהוא רוצה לעשות רצונו, לא נותן לו ליפול בידיו של מלאך המוות.

אבל אם בן אדם מפקיר את עצמו ואומר, לא יכול, לא יכול, לא, לא, לא יכול.

לא יכול.

אה, אתה לא חס על עצמך?

לא חסים עליך מן השמים.

מי שלא מרחם על עצמו, לא מרחמים עליו.

הבא לטהר, בא מעצמו. הבא לטהר, מסייעים לו.

הבא לטמא, פותחים לו.

אז אומר השם, אל תדאג. תעשה עד גבול היכולת שלך, משמה אני מוביל אותך.

וזה מה שאומר רבנו יונה,

שבעלי תשובה,

יש להם עזר אלוקי,

מה שאין יד טבעה משגת על-פי טבע,

אי-אפשר להשיג סיוע מן השמים,

הצלחה,

יכולות,

כמו שמקבל בעל תשובה כשהוא רוצה לעשות הכול.

ובאמת בפעמים הראשונות, בימים, בשבועות, בחודשים,

כשאדם בעל תשובה אמיתי הוא רואה הכול באור אמיתי, הוא רואה הכול נדבק באמת, נלחם,

משהו.

אחר כך יצר רע, לאט-לאט ננסה להחליש לו,

להחות את העיניו לאט-לאט-לאט, לאט-לאט, מרגיל אותו עד שהופ, הוא יכול לעשות לו סיבוב בחזרה.

אבל אם הוא לא ירד מזה, אם הוא יידבק בחברה טובה,

אם הוא לא יפקיר את עצמו וייתן דריסת רגל ליצרו,

הוא יכול להצליח לעלות מעלה-מעלה-מעלה, לחיות חיים מאושרים. בעולם הזה לא יחסר לו כלום.

וכל התאוות שהוא רוצה להשיג באיסור,

הוא יכול להשיג אותם בהיתר.

כל מה שאסרה תורה, התירה במקום היתר.

הכול.

אבל מה אם גנובים אם תקו? יצר הרע,

אומר מה החוכמה?

מה שמותר,

מה שאסור.

ואז אדם, הסקרנות,

היצר,

נותן לו להשיג באיסור, מטעים אותו, מטעים אותו,

אבל אחר כך משפד אותו.

אז לכן, אם אדם חכם,

הוא צריך לדעת, יש הזדמנות,

שלום, מר לוין,

אשריך.

אז לכן, בן-אדם,

כשרואה שיצר הרב בעצם מחפש

להוריד אותו לשאול תחתית, ולא,

לא,

לא למעלה מזה, למטה מזה,

איך הוא מניח את עצמו הפקר

שיעשה בו מה שהוא רוצה.

פעם אחת,

באחת ההרצאות היה בעל תשובה שהצביע ואמר לי, כבוד הרב, אני שומע מה שאתה אומר.

אני מאמין שיש גן-עדן ויש גיהנום,

אבל אני לא מאמין

שלמרות שאני עושה תשובה,

אני אכנס לגן-עדן, אני בטוח הולך לגיהנום.

שאלתי אותו למה.

אמר, אני יודע את גודל העבירות שאני עשיתי והכעסתי את הבורא יתברך.

אני יודע.

לא שייך לסלוח על מה שאני עשיתי,

כי לא עשיתי בשגגה, בהכרה, ידעתי, עשיתי.

אמרתי לו, אם אתה לא מאמין שאתה תקבל שכר ובכל מקרה תקבל גיהנום,

אז למה עשית תשובה?

הוא אומר, אני אגיד לך למה.

אני כל כך הכעסתי את הבורא יתברך,

שאני עושה תשובה לא בשביל שכר,

בשביל לעשות לו קצת נחת רוח.

אמרתי לו, אין תשובה מעולה יותר מזה.

זו תשובה לשם שמים שלו על מנת לקבל שכר.

יש מעשה כזה בגמרא,

ביוסף משיתא,

שבאו אויבים לבית-המקדש והם פחדו להיכנס, אמרו שייכנס אחד מבני ישראל. מי התנדב להיכנס? יוסף משיתא.

הוא התנדב להיכנס. אמרו לאויבים,

דבר ראשון שאתה מוציא משם, שלך.

ויש מה להוציא מבית-המקדש.

הוא נכנס לבפנים והוציא את המנורה.

אמרו לו האויבים,

אין ראוי להדיוט להשתמש במנורה זו.

אמרו לו, תיכנס פעם שנייה,

ממש תוציא שלך.

אמר,

די שהכעסתי את בוראי פעם אחת,

לא הכעסנו פעם שנייה.

אמרו לו, אם אתה לא נכנס,

אנחנו נשים אותך בחמור של חרשים.

מה זה?

דמות אדם מעץ,

נסרים נסרים עם רווח,

מכניסים את הבן-אדם בפנים, סוגרים.

אתה נכנס או לא נכנס? לא נכנס. מביאים מסור

וחותכים לו את הרגליים.

מנסרים אותם.

מה הוא צועק?

אוי לי, שהכעסתי את בוראי.

אתה נכנס?

אוי לי, שהכעסתי את בוראי. חותכים עוד.

אתה נכנס?

אוי לי, שהכעסתי את בוראי. חתכו אותו עד שמת.

מי לא נכנס?

באותו רגע שנפל נשמתו הצטרף לרבי עקיבא וחבריו.

אדם שהיה בשפל המדרגה, אדם בזוי,

אדם שמסוגל להיכנס לבית-המקדש.

האויבים פחדו להיכנס,

השונאים פחדו להיכנס,

והוא נכנס לבפנים, ולא פחות ולא יותר.

הם מבינים שלגעת במנורה, לקחת אותה,

זה לא שייך לאדם פשוט.

הוא לא מבין את זה, הוא לוקח ישר את המנורה.

ופתאום הוא תופס, מה הוא עשה? פתאום הוא תופס,

כי נפלתי, קמתי,

כי אשר בחושך השם אור לי. פתאום הירידה התלולה לשפל המדרגה,

הוא מצליח להתרומם משם,

והוא אומר, עד כאן.

פעם שנייה לא מכעיס את הבורא.

מוציאים אותו להורג, יש לו הזדמנות,

בשביל להציל את חייו עכשיו, לא בשביל לגנוב, לא בשביל לקחת.

לא בשביל למרוד, בשביל להציל את חייו.

אוי לי, שהכעסתי את בוראי. לא אבא, אמא, איי, איי, לא.

אוי לי, שהכעסתי את בוראי.

איפה אנחנו?

השנה הכעסנו את הקדוש-ברוך-הוא.

קצת, לא?

משהו.

למה אנחנו לא אומרים, אוי לי, שהכעסתי את בוראי, והוא עוד יורד משמי השמים העליונים אלי,

והוא מושיט לי יד ואומר לי, בני, שובו, בנים שובבים, הרפא משובותיכם. בואו,

בואו, תתקרבו אלי, בני, חביבי.

אני מוכן למחול לכם על כל העוונות.

רק תגידו שאתם חוזרים בתשובה ותעמדו בזה מה שאתם יכולים, ואני אעזור לכם מכאן והלאה.

אבל תהיו אמיתיים אתי הפעם.

כל שנה אתם עובדים עלי מחדש.

השנה אני מבקש מכם, שנת תשס״ח,

שזה יהיה אמיתי.

אנחנו מוכנים או לא מוכנים?

מוכנים או לא מוכנים?

מוכנים או לא מוכנים?

מה, אתם עושים לי טובה?

מוכנים או לא מוכנים?

מי שלא אמר מוכנים, הקדוש-ברוך-הוא צילם אותו, לא רק הם.

צילם אותו.

מוכנים או לא מוכנים? מוכנים.

אני רואה כאלה שקשה להם להוציא מהפה, מוכנים.

אם אדם אומר שהוא מוכן לשוב בתשובה, הוא כבר קיים תנאי אחד בתשובה, דין התשובה.

בהרהור שאדם מסכים ומקבל עליו תשובה,

את החלק הראשון הוא קיים.

אם חלילה הוא ימות עכשיו,

הוא בן העולם הבא.

מוכנים או לא מוכנים?

מוכנים.

יש עוד כאלה לא אומרים.

לא יאומן, איזה גאווה.

צריכים ללכת מייד בסוף הערב בית-הקברות לישון.

עוד פעם, אני לא אחראי מי שלא יגיד מוכן.

מוכנים או לא מוכנים? מוכנים.

יש כאלה עושים את זה ככה.

יא ווי ווי.

אז עכשיו, בגלל שאתם כאלה, אני אספר לכם כמה סיפורים מפחידים.

בואו אני אגיד לכם מה יהיה איתכם בהמשך.

רצון האדם

הוא מהותו.

מה המהות של האדם?

זה הרצון שלו.

מה אתה באמת רוצה?

מה אתה באמת רוצה זה מה שאתה.

יש אחד רוצה להיות עשיר,

בריא, חכם, נבון, יפה, גבוה, נחמד,

יש אחד רוצה להיות תלמיד חכם, ירא שמים,

כל אחד רוצה משהו אחר.

מה שאתה רוצה זה מה שאתה.

זה מה שאתה.

זה לא אני זה אני ואני רוצה עוד כמה דברים.

לא, זה מה שאתה.

מה שאתה רוצה זה מה שאתה.

לכן, כשכתוב שספרי חיים וספרי מתים מונחים לפניך בראש השנה,

מה עניין ספרי מתים?

ספרי חיים השנה, מי שחי דנים אם הוא יחיה הוא ימות.

מה זה ספרי מתים? מתו. מתו, נגמר, מתו.

עוד פעם למות, מתו.

אלא, ספרי מתים זה הרשעים שקרויים מתים.

הרשעים שקרויים מתים.

כתוב, כי לא אחפוץ במות המת

כי אם ישוב מדרכו וחיה.

כי לא אחפוץ במות החי, צריך להגיד, חי ימות.

מת לא מת.

למה כתוב בפסוק, כי לא אחפוץ במות המת,

כי רשעים בחייהם קרויים מתים. מבחינה רוחנית הם מתים.

מבחינה רוחנית הם נידונים כבהמות.

ממש כמו בהמות.

אפילו אין עליהם השגחה פרטית כמו איש יהודי שהוא עובד השם. עובד השם יש לו השגחה פרטית אישית שהשם מלווה אותו על כל צעד ושעל.

אדם שהוא מנותק מהמצוות,

אין עליו השגחה פרטית,

יש עליו השגחה כללית כמו שיש על נמלים וזברות.

לכן אם הוא קורא לשם וכל זה אין מי ששומע אותו.

וזה מופיע בספורנו בספר ויקרא י״ג, תקראו שם,

נדמה לי פסוק מ״ד,

וזה כתוב בפרק י״ג במורה נבוכים בחלק ג״

על הסוגיה הזאת.

אז זה לא פשוט.

רצונו של אדם זה מהותו ודנים אותו לפי מהותו.

מי שתוכן חייו אמיתי הוא נקרא חי,

מי שתוכן חייו הוא דמיוני הוא נקרא מת.

מה זה מיתה?

הפירוד מהמציאות והדבקות אל הדמיון.

מי שנפרד מהמציאות ודבק בדמיון זה מת.

אין לו חיים אמיתיים,

יש לו חיים של דמיון. זה כמו אדם ישן, חולם.

חולם זה לא חיים אמיתיים,

זה חלום.

אתה טס, חוזר, הולך, יורד, עולה, נלחם, נצח,

כל הבנקים סופרים לך כסף בחלום, אין בעיה.

אבל אתה מתעורר, אתה בעל חובות.

יש אנשים שחיים בדמיון.

יש אנשים שחיים, חיים מציאותיים.

לכן,

כשהרוחות שדיברנו עליהן התעניינו מאחורי הפרגוד, מה נגזר על העולם הזה,

זה מראה שיש להם שייכות לעולם הזה, לעולם הדמיון.

אז לכן צריכים לדעת

שאיך שאדם נפטר מפה, כך הוא נשאר לשם.

זאת אומרת, אם אדם היה לו תאוות למשהו,

הוא יוצא מכאן, הוא ממשיך להתאוות כי לא נשתנה בו כלום. איפה התאוות נמצאות? בנפש, לא בגוף.

הגוף זה כלום, הגוף זה כמו הבגד,

הבגד הזה לא רוצה כלום.

היד שלי גם לא רוצה כלום.

אם אין נשמה בפנים, אין נפש, רוח, חיים, אין.

חתיכת בזר, כמו שניצל. אכלתם שניצל היום?

אותו דבר.

אין כלום.

מי כן? אני. מי זה אני?

הנשמה שלי.

הנשמה שלי יכולה להתאוות, בגלל הגוף, אבל היא יכולה להתאוות.

ואם אדם לא מתקן את תאוותיו בעולם הזה, כמו שאמרו חכמים, רצונך שלא תמות,

מות עד שלא תמות.

אם רצונך לא למות, אומרים חכמים, מות.

אני לא רוצה למות.

מות,

אז איזו העצה זאת?

ואומרים לי, עד שלא תמות.

אחרי שאני אמות, לא אמות. איזה מין דבר זה?

איזה מין אמירה זאת?

אלא אמרו חכמים, רצונך שלא תמות מתי שנפרדת הנשמה מן הגוף?

נכון יש את הקטע הזה? מכירים את זה?

ליוויתם כמה אנשים.

יש קטע שנפרדים.

את הגוף שמים למטה והנשמה פורחת למעלה.

בקטע הזה קוראים לו מיתה.

רצונך שלא תמות,

מות.

תמית את כל הדרישות הגשמיות והתאוות שלך עכשיו בחיים שלך

עד שלא תמות.

אז לא תהיה לך מיתה של היפרדות נשמה מהגוף,

אלא כמי שעובר מחדר לחדר,

עובר מהעולם הזה ונכנס לגן-עדן, עובר מחדר לחדר.

למה? שאם זה לא כך,

בגלל שאתה בעל תאוות,

אז כששמים את האדם בקבר,

הנשמה והגוף היו מחוברים, והם היו כל כך רגילים ומחוברים,

מחוברים,

שצריך לעשות חיבוט הקבר בשביל להפריד אותם.

כי הנשמה והגוף לא רוצים להיפרד, לא רוצים,

מרוב שהם מחוברים.

צדיק

הוא למעשה קשור למעלה כל הזמן.

מה פירוש? כל המחשבות, כל המעשים שלו, כל המצוות, כל הלימוד שלו, כל מה שהוא עושה זה בגלל מה שהשם מצווה, הוא מחובר למעלה. כל מה שהוא עושה פה, אפילו גשמי,

זה חיבור למעלה.

אז למעשה מבחינתו הוא חי מציאות של למעלה.

אז ברגע שמשחררים אותו,

הוא מייד למעלה.

כמו בלון ממד, אתה מחזיק אותו. אם עזרת אותו לרגע, הופ, הוא עף למעלה.

אבל הנשמה של הרשע לא רוצה לצאת,

והיא מתחברת כמו בן שלו, רוצים להפריד אותו מאביו, והוא מחבק אותו ואומר, אבא, אבא, לא, לא, לא, לא, לא.

אז יש שם מלאכים שבאים,

וחבית-חבית הם נותנים, קוראים לזה חיבוט הקבר, חבית-חבית.

יש כאלה, זה לא דקות, לא שעות, זה ימים.

השם יצילנו מחיבוט הקבר.

ואז צריכים להפריד,

ועד שמפרידי לוקח זמן, וזה צער איום ונורא.

שבעה דינים קשים יש בקבר,

וזה אחד מהם.

קיצורו של דבר,

אם אתה רוצה לא למות ולא יהיה לך מצב כזה,

אז פשוט מאוד תמיט את התאוות שלך בעולם הזה

עד שלא תמות בכלל.

הרוחות האלה,

כיוון שהן מחוברות לעולם הזה, התעניינו בעולם הזה.

ולכן כשאדם יוצא מפה ומבקש את תאוותיו למעלה ואין,

ואדם שלא משיג את הטעמה מתחיל להשתולל,

מחפש עוד, זה מתגבר אצלו, זה מתעצם אצלו,

והוא מחפש עוד, והוא מחפש עוד, והוא מחפש עוד, והוא מחפש עוד, ואין.

ואין.

איזה צער איום ונורא שקוראים לו כף הקלע.

ואז הנשמה נקלעת לסוף העולם ועד סופו, מבקשת את אהבתה, ואין.

וזה רק הולך ומתגבר ומתגבר, זה איום ונורא.

גיהינום זה דליקטס.

לעומת כפה כאילו.

כי בגיהינום יש מצב של חרטה ובירור.

מה הפירוש?

עוברי בעמק הבכה מעיין ישיתו,

עוברי אלה שעברו על רצונו של הקדוש ברוך הוא.

כשמגיעים לעמק

עמוקה משאול תופתה, כשמגיעים למטה לגיהינום,

אלה שעברו על רצונו ומגיעים לעמק, לגיהינום,

עוברי בעמק הבכה, בוכים,

בוכים, בוכים, בוכים,

בוכים מרוב בכי מעיין ישיתו, מעיין מדמעות.

אבל שמה זה כבר מקל על האדם, כי הוא יודע לפחות

על מה הוא נענש והוא מצדיק את הדין.

כמו שקורח

ועדתו

עד היום אומרים

בגיהנום משה אמת ותורתו אמת, והם בדאים.

והרשעים אומרים יפה דנת דינם של רשעים, יפה דנת דינם

של צדיקים,

יפה תיקנת לרשעים גיהנום, יפה תיקנת לצדיקים גן עדל.

אומרים הרשעים בגיהנום.

בן-אדם יכול ללכת מפה ישר לגן-עדן?

יכול ללכת לעמק הבכה.

וכתוב שמעמיקים לו גיהינום. למה מעמיקים לו?

משום שאדם שעובר על עבירה וחוזר ועובר ועובר ועובר, הוא מעמיק. זה כמו בן-אדם חופר וחופר וחופר וחופר וחופר,

אפילו שזה אותו מעשה,

אבל המעשה הוא כבר אחרי שהוא סילק עוד עפר ועוד עפר ועוד עפר ועוד עפר,

מעמיקים לו גיהינום.

זאת אומרת, אדם שעובר עבירה ושונה ושונה וחוזר וחוזר וחוזר, היא כבר נמשלת אצלו מותר.

אז גם לחזור בתשובה אצלו אין בעיה כל כך, הוא כאילו חוזר בתשובה ממה שמותר.

כבר אין לו את מה שיגרום לו צער,

בושה, חרטה,

ולכן אדם דש כל הזמן בעבירות.

איך יכול להיות שפרעה הרשש, שהיה חכם גדול,

שידע את מעלתו של יוסף והסכים להושיב אותו על כסאו,

שישלוט בכל מצרים והעולם כולו ונתן לו את כל המפתחות,

איך חכם כזה מוכן היה לתת ליוסף, שאמר שהוא נבון וחכם ואין כמוהו בכל מצרים,

איך אדם כזה מקבל מכה,

מתרים בו ואחרי זה חוזר בו, מקבל מכה

וחוזר בו, מכה וחוזר בו, עשר מכות. איך חכם מקבל מכה?

אומרים לו עכשיו, אם אתה לא תשמע תקבל סטירה.

אומר, אני לא מאמין, מקבל סטירה. אומרים לו, אתה חוזר בך? אומר, לא, אתה תקבל עוד סטירה יותר חזקה. לא מאמין, טאח, עוד אחת.

הבנת? הבנתי. אתה חוזר? כן, אני עושה עוד פעם. למה? כי אני עושה עוד סטירה. איך יכול להיות דבר כזה?

איך יכול להיות דבר כזה?

זה חכם?

אלא הסוד הוא פשוט.

ולא שט אל לבו.

פשוט מאוד פרעה.

ויפן פרעה וישוב אל ביתו ולא שט אל לבו.

לא מפנים את הדברים פנימה, שמעתי.

תודה.

הבנתי. תודה.

I'll take my time.

אני אקבע את הזמנים שלי. אני אחליט.

יש לי זמן. מה בוער? מה בוער? בסדר, הבנתי. תודה לך שהסברת לי. הבנתי.

אבל תן לי לעשות את זה בזמן שני.

לא שט אל לבו זה הדבר שמונע את התשובה וגורם לאנשים להמשיך לחתום.

יש עוד סיבה,

שאדם רוצה לחיות חיי פשרה.

חיי פשרה.

שמעתם על חיי פשרה?

מה זה חיי פשרה?

תשובה זה עקירה של חטא.

פשרה

זה התחברות לעבירה.

איך יכול להיות שבן-אדם עושה גם מצוות, גם עבירות,

איך יכול להיות שבן-אדם עושה גם מצוות, גם עבירות?

אני אשאל אתכם שאלה.

אם הייתם שומעים שיש דבר כזה,

ספינה שמזמינה אנשים לבוא ולהפליג

ביום כיפור עם אוכל כשר,

יכול להיות דבר כזה?

לא יכול להיות.

זה נקרא עבירה ומצווה, כאילו, נכון? אוכל כשר זה מצווה,

ויום כיפור זה עבירה.

אבל גם לאכול כשר ביום כיפור זה עבירה.

איך אפשר דבר כזה?

בכספי-ספנות זה אפשרי.

חברת כספי-ספנות

הודיעה

שיש הפלגה ביום כיפור עם אוכל כשר.

כן,

אז עיתון ארבע כנפות לפני שבועיים פרסם את הדבר

ואמר שיש דבר כזה למי שלא מאמין.

גם חברת אגד

משיתה אוניית תענוגים

ביום כיפור, רק היא לא כתבה עם אוכל כשר, הם עושים עבירות עד הסוף.

אבל כספי-ספנות,

באותו יום שהם פרסמו את המודעה הזאת בעיתונות,

באותו יום,

הייתה התנקשות בין שתי אוניות,

נהרגו שתיים,

האונייה טבעה, קראו לה אונייה שלי,

שלי, שלי, האונייה טבעה,

11 נעדרים.

של מי הייתה האונייה?

כספי-ספנות.

לפני יומיים

אונייה אחרת,

קוראים לה פרינסס,

הנסיכה מהאיים הקריביים,

הגיעה לעיר הודוס,

ופתאום

תפסה זווית של 30 מעלות,

וככה המשיכה.

הייתה סכנה גדולה,

אבל החברה לא רצתה לבטל את המשך ההפלגה,

אז אנשים אמרו, בשום אופן לא ממשיכים, ואז היא הולכת לטבוע.

וכל עמי הביוב עלו ושטפו את הכול, הבריכה נשפכה לתוך הים.

בלאגן.

הורידו את כולם לחוף,

תקעו אותם עם ממש שלמה עד שהסכימו לקחת אותם במטוסים אחורה,

והחזירו אותם.

ולמה לא רצו לבטל את ההפלגה הזאת ורצו לחזור אתה בחזרה לאשדוד?

כי האונייה הזאת הייתה אמורה לצאת

להפלגה ביום כיפור עם אוכל כשר.

כספי, ספנות,

זו האונייה השנייה שלה של יום כיפור עם אוכל כשר,

קיבלה זווית של 30 מעלות,

וההפלגה עכשיו בוטלה.

אז שלי והפרינסס של כספי, ספנות,

צריך להביא אותם למצב כזה שאחד תטבע ואחד תטעה בשביל שיבינו שביום כיפור לא מפליגים עם אוכל כשר.

זה לא פשרה, מה שאני התכוונתי, אבל אנחנו חיים חיים של פשרה. עושים מצוות ועושים עבירות, עושים מצוות ועושים עבירות.

כשאדם חי עם מצב כזה הוא לא חוזר בתשובה, כי נוח לו פשרה.

אל תהיה יותר מדי מגזים, אל תגזים.

תראה, אי-אפשר הכול. מה אתה רוצה? שאני לא אחיה? שאני לא אנשום? שאני לא אלך?

שאני לא אראה?

מה, אני לא יכול?

פשרה, ככה, קומסי-קומסה.

כן, אבל אין כזה דבר. אצל הקדוש-ברוך-הוא צריך לעשות תשובה, בשביל מחילת עוונות

צריך תשובה.

אם אחד חייב לך 100,000 שקל,

הוא לא אומר לך להסתפק ב-50,000 ואתה מסכים. פשרה.

נו, בחייאת.

אתה לא קונה דירה,

בסוף הקבלן אומר, הבטחתי ארבע,

נתפשר על שתיים.

מה זה הדבר הזה?

איפה יש דבר כזה?

איך אתה חי חיי פשרה על חשבון, אתה לוקח ממנו את הנשמה,

לוקח ממנו את החיים, לוקח ממנו את הבריאות,

לוקח ממנו הכול, ועוד מתפשר בשלו.

הוא אומר לו, אין דבר, תעלים עין.

תעלים עין.

אין דבר כזה.

אדם כזה מכעיס.

אדם כזה מכעיס,

הוא יקבל עונש.

אדם כזה חי בדמיון.

הוא חי בדמיון, הוא יוצר תורה חדשה,

תורה שלו שאפשר לחיות כך וכך, גם מצוות, גם עבירות. אפשר, הוא אומר.

אפשר, הנה עובדה שאני חי.

זה אדם שחי בדמיון. זה, יש לו דין של בהמה שההשגחה עליו כללית כמו נמלים.

רק בן-אדם שחי חיים אמיתיים יש עליו השגחה אישית, פרטית,

והקדוש ברוך הוא צילך על יד ימיניך, מלווה אותך,

לא ייתן לך ליפול ולמעוד, אם אתה מתכוון לעשות כל אשר ביכולתך.

לא ייתן לך.

אבל אם אתה בעצמך פותח פתח לייצר הרע להיכנס,

אתה בעצמך סקרן, אתה בעצמך רץ אחרי, אתה לא גודל את עצמך,

אתה לא מרחיק את עצמך, אתה יודע איפה הסכנה.

אם אדם היה יודע שיש כלב רוטוויילר שנשך מספר אנשים ברחוב מסוים בדרך לביתו, הוא היה עובר שם?

והוא משוחרר הרוטוויילר.

מה זה רוטוויילר?

זה כלום.

זה נגיסה של חצי טון בלבד.

יצר הרע זה מלאך המוות.

הוא לא מחכה ברחוב אחד, הוא מלווה אותך מהדלת.

בוא, תסתכל פה, תראה פה, תראה פה, תראה שם, תזה, תשמע, תצלצל, תעשה, תזה, תזה. כל רגע.

ואתה אומר, איזה כיף, איזה יופי, איזה עצות יש לו, איזה דברים יפים, איזה זה יקרה, איזה הזדמנויות, משהו.

ואתה חיי חיי הפשרה.

והוא יכניס אותך לבפנים עמוק עמוק,

והוא יטיס אותך בכף הקלע, והוא יעשה ממך וי וי וי וי.

אתם יודעים, חכמים זיכרונם לברכה אמרו שכשאדם עובר עבירה קשורה בו ככלב.

אתם שמעתם פעם דבר כזה?

כל מי שעושה עבירה,

העבירה והחטא היא מהות בו.

אתם חושבים שבן-אדם מגיע לעולם האמת וצריך עונשים?

החטא שיש בו, החטא שיש בו זה העונש הכי גדול.

לדוגמה, אם אדם יש לו מום,

מום,

הוא מתבייש להראות את המום, הוא מכסה אותו.

כן?

אז אם אדם יש לו מום, הוא משתדל להצניע אותו,

אבל אם המום בולט,

הוא מתבייש בו בכל מקום.

אדם מגיע עם חטאים למעלה,

הבושה שלו היא כזאת נוראה, איומה.

הוא לא יכול להיפטר מזה. הוא לא יכול להסתיר. אין בגדים, אין להסתיר, אין להתחבא,

אני לא יוצא היום, לא יראו אותי. אין דבר כזה. כולם רואים? כולם?

אז אדם שעושה עבירה קשורה בו ככלב.

הרב פתאיה, זכר צדיק וברכה, בספר רוחות מספרות,

המיא שמה מעשה מהארי הקדוש שבו הוא מסביר מה זה עבירה קשורה בו ככלב.

תשמעו דבר מדהים.

היה שר טורקי

שנגלג פעם אחת על הארי הקדוש.

הוא אמר שהוא שמע את שמעו של האדם הקדוש מארץ-ישראל בצפת,

שהוא יודע נסתרות על כל בני-האדם, ויודע אפילו באיזה גלגול הם על מה ומה הם עושים, הוא יודע הכול.

אז הוא הרים כוס ככה לחיים ואמר שם לאנשים שלו,

אני נוסע לארץ-ישראל להיפגש,

ואמר בצחוק, לחיי הארי,

בטורקית.

אחרי שמונה ימים הוא הגיע לארץ-ישראל, הגיע לצפת.

הוא שאל בצפת איפה נמצא הארי הקדוש, אמרו לו שם.

הלאה.

איפה אמרו לו שם? בצריף, בסוף.

הוא טמח בצריף.

הארי הקדוש, שומעים ארי קדוש?

זה צריך להיות משהו, ארמון לפחות.

דופק בדלת,

רואה אדם,

שואל אותו,

סליחה, איפה זה הארי הקדוש? אומר לו, זה אני.

הוא אומר, אתה?

פה בצריף הזה?

אומר לו, כן.

אתה השר הטורקי, נכון? אה, מאיפה אתה יודע?

אומר לו, אתה לפני שמונה ימים הרמת לחיים ואמרת שאתה בא אלי?

אה?

אתה עשית עבירות זה וזה וזה וזה וזה וזה וזה וזה וזה וזה.

ולא עוד, אלא שבאת על השפחה.

הטורקי אמר, אה?

כל מה שאמרת אמת, אבל זה לא.

למה, בשבילם המוסלמים זה בושה?

שר?

שפחה?

אמר לו, זה לא.

אמר לו, אם אתה לא תודה אני אביא אותה.

אמר לו, אני לא מודה.

כתב שם, הארי הקדוש,

ודמות השפחה יצאה מגופו ועמדה לידו.

ההוא ראה איזה התעלף.

הקיץ אותו,

אמר לו, התורה שלכם אמת, אתם אנשים קדושים, אתם זה.

מה שהדין שלי

אני מוכן לקבל.

שרפה.

אני מביא לך כסף, תקנה עצים, תשרוף אותי באש. תורתכם אמת, אני מוכן למות על זה שאני ביזיתי.

אמר לו, הרי הקדוש, אצלנו השרפה זה לא כמו אצלכם.

אצלנו שרפה של התורה,

כתוב, ברור לו מיתה יפה.

גם כשמוציאים להורג את האנשים,

בוררים להם שהמיתה תהיה יפה, לא מגונה עד כדי כך,

אז לא שורפים את הגוף שהתעוות וזה.

לוקחים עופרת רותחת,

פותחים לו את הפה ושופכים לבפנים.

ואז הנשמה פורחת, אבל הגוף נשאר שלם.

אמר לו, אני מוכן.

אמר לו, טוב, תעלה על השולחן, תשכב.

סגר לו את העיניים,

אמר, שים את הידיים ככה, פשוט רגליך, פתח פיך,

ושפך לו לתוך הפה דבש.

ההוא התעורר, מה?

אמר לו, כיוון שקיבלת עליך דין מיתה,

כמי שקיבל את המיתה.

השר הטורקי הזה התגייר,

והיה אחד הגרים החשובים ביותר בצפת.

אומר הרב טאיה,

עכשיו מתבהרים דברי

חכמים זכרנו לך הקדושים שאמרו, קשורה בו ככלב. מאיפה הוציא לו הארי אותה?

העבירה קשורה בו ככלב, בתוכו.

ממשילים את זה חכמי המוסר.

תארו לכם שבן אדם עד היום לא עשה עבירות.

היום הוא עשה עבירה

והוא רצה לבוא להרצאה.

אבל כיוון שהוא עשה עבירה, נברא לו

כלב משחית.

עכשיו, הכלב הזה לא עוזר בו, קשור בו ככלב.

הוא רוצה לבוא להרצאה, הוא הולך אתו.

לאן שהוא הולך, הכלב אחריו.

אם הוא עשה שתי עבירות, יש לו שני כלבים אתו.

עשה חמש-חמש.

אם הייתם רואים עכשיו, הייתה רשות לעיניים לראות, הייתם רואים פה עדרים-עדרים של כלבים.

אדם יגיע לעולם האמת, יא וואי וואי, מה הולך אחריו?

הוא לא יכול להבריח אותם.

הוא לא יכול להגיד, תשתלך.

הי, דבוק בו, קשור בו. אתם יודעים איזה בושות.

אדם מגיע לעולם האמת.

קשורה בו ככלב, יוצאים אחד-אחד, אחד-אחד, אחד-אחד, וואי וואי וואי וואי.

ואדם יכול למחוק את זה, יכול למחוק.

לא יזכירו לו מזה שום דבר, כלום, הוא מוחק הכול.

אם הוא מחליט,

אני חוזר בתשובה, מקבל עלי עול מלכות שמים.

אני אעשה כל אשר ביכולתי לעשות רצון השם,

ושהשם יסייע לי, תהיה לו השגחה אישית פרטית,

והוא עולה במעלות התורה וההצלחה בכל מה שהקדוש-ברוך-הוא הבטיח בתורה. כל הברכות בתורה יחולו על ראשו ועל זרעו.

אני שואל, זה כדאי או לא כדאי?

כדאי.

אמרו חכמים, אם אין אני לי,

עכשיו אתם מבינים מה זה?

אם אני לא אדאג לאני שלי,

לי לא אדאג שהמהות שלי תהיה אמיתית,

אמיתית אלא דמיונית,

אני נקרא מת

ואני אהיה בכף הקלע.

אם אני אחליט שהחיים שלי יהיו אמיתיים, אם אני אדאג שאני,

לי,

אני אזכה לחיי נצח.

אם אין אני לי, מי לי? אף אחד לא יעזור לנו, לא חברים, לא ידידים,

לא משפחה, כלום,

רק אני לי.

למה ניתנה לאדם מידת האנוכיות?

למה ניתנה לו מידת האנוכיות?

האגואיזם זה מידה חשובה,

לא בשביל להיות אגואיסט ולא להתחשב באחרים, לא זה הכוונה,

אלא שתדע שחייך קודמים.

אתה צריך לדאוג לחיים שלך,

למה באת לפה?

כי אדם נברא יחידי.

למה האדם הראשון נברא יחידי?

היה יכול לקרוא על הפתיחה מיליארד אנשים.

עולם מיושב, יפה, ישר, מיליארד.

למה הוא ברא יחידי? העולם הזה כולו,

כולו,

לאדם אחד יחידי בגן-עדן, אחר כך הוא מביא לו את האישה.

למה?

שכל אחד מאתנו צריך להגיד, בשבילי נברא העולם, בשבילי, לבדי, לבדי,

בשבילי,

שמש מיוחדת לי,

ירח לי, כוכבים לי,

פריחה, צמיחה,

הכול, מים, נהרות, מעיינות,

הכול נברא בשבילי.

אין אדם דומה לחברו בכל העולם.

אין עוד אדם בעולם,

אין עוד אדם בעולם, מהאדם הראשון עד אחרית הדורות,

שהוא דומה למישהו מכם.

כל אחד יש לו תכונות מיוחדות, אישיות מיוחדת.

הכל מיוחד לו והעולם נברא במיוחד בשבילו.

כשם שפרצופיהם שונים, דעותיהם שונות,

הכל שונה בתכלית וכל אחד יש לו ייעוד מיוחד.

אם הוא לא ממצה את ייעודו,

כאילו העולם נברא סתם.

וידונו אותו כמי שבראו לו עולם שלם בשבילו,

והוא לא ניצל את זה.

אתם יודעים מה החשיבות שלכם עכשיו? עולם שלם נברא בשבילי.

אם אין אני לי,

מי לי?

אדם נברא יחידי, תזכרו את זה.

אתם יודעים שכתוב בגמרא שאין חיטה אחת דומה לחברתה בכל העולם כולו,

מהאדם הראשון עד אחרית הדורות. איך החיטים נראים אותו דבר?

אין אחת דומה.

זה מנפלאותיו של הבורא.

היום, כשיודעים מה זה DNA,

יודעים שאין אחד דומה לחברו כלל וכלל.

טביעת אצבעות, אין דומה כלל וכלל.

השם אומר, אני בראתי אותך במיוחד, יחיד. כמו האדם הראשון,

גם אותך בראתי יחיד בעולמי.

אין עוד שני דומה לך. אין.

תנצל את העולם שבראתי בשבילך.

וכל העולם הזה זה רק עולם ההכנה לעיקרי,

לאמת. זה רק פרוזדור לטרקלין.

אל תתעכב פה.

אל תחזיק מהעולם הזה. תשתמש אתו רק כאפשרות להשיג את התכלית האמיתית, חיי הנצח.

אתה עובר מפה מהר יותר ממה שאתה חושב.

תכין צידה לדרך. תהיה מוכן.

יכול בן-אדם, טיק, ברגע אחד להיעלם, לא הספיק שום דבר. לא הספיק שום דבר.

אז לכן, כשאנחנו נמצאים שעות ספורות, אני שואל עוד פעם,

מוכנים לחזור בתשובה כן או לא? כן. למה אתה לא אמרת כן?

למה אתה לא אומר כן?

עוד פעם, בשבילך אני שואל.

מוכנים לחזור בתשובה כן או לא? כן. אה, עכשיו זכית.

כמעט היית בחוץ.

השתבח הבורא. השם יעזור שבאמת השנה הזאת, חבר'ה,

הקדוש ברוך הוא מחכה לנו כבר אלפיים שנה.

אלפיים שנה מחכה הקדוש ברוך הוא. אלפיים שנה מחכה. יואו יואו יואו יואו.

יואו יואו יואו יואו.

אבא שלכם מגיע, דופק בדלת.

אבא, עוד רגע.

דופק בדלת. עוברות חמש דקות.

אבא, אני כבר קם.

דופק בדלת. מצלצל. יא אבני, פתח, פתח, אני עייף.

אבא, אני כבר מגיע.

דופק.

שעה נותן לו בחוץ. יואו וואי וואי, מה מגיע לי ילד כזה?

שעה אתה נותן לאבא לעמוד בחוץ במדרגון?

אבא, אני בא, אני כבר מגיע.

רגע, אבא, רגע, אבא, take it easy. רגע, אבא, מה אתה לחוץ, אבא? שב על המדרגות, אני כבר בא, אבא.

זה בן זה?

עובר יום, עובר לילה, אבא יושב במדרגות.

אבא, אתה מחכה, אני כבר מגיע.

זה בן זה?

זה בן בליעל זה?

מה זה?

אנחנו נותנים לאבא אלפיים שנה.

לחכות.

אלפיים שנה מחכה.

אלפיים שנה מחכה.

שובו, בנים שובבים,

הרפאה בשובותיכם ונותנים לנו לחכות.

היה לי יהודי אחד בארצות-הברית.

הייתי בהרצאה,

בית-כנסת של פרסים.

היה שם תימני אחד.

שורה ראשונה היה שם.

דרשתי דרשה.

אחרי שעתיים

אמרתי לו, סליחה,

הביאו לי תה, אני לא רוצה לשתות.

אולי אתה רוצה לשתות?

אז הוא אומר לי, לא, לא, תודה, אני לא רוצה.

אמרתי לו, אבל אני לא שותה, חבל,

אולי אתה תשתה?

אז הוא אומר לי, לא, תודה, אני לא רוצה לשתות.

אמרתי לו,

אולי בכל זאת.

אז הוא אומר, אני לא רוצה לשתות,

אמר לו, תשמע, היד שלי כואבת, תראה, אני כבר מחזיק את זה,

אולי תשתה.

הוא אומר לי, לא, באמת תודה, אני גם לא אוהב תה, אני לא...

אמרתי לו, אבל בכל זאת, היד שלי כואבת.

עכשיו כולם מסתכלים עליו, מאות אנשים.

הוא נלחץ.

אמרתי לו, נו, אתה לוקח?

וליד ברירה הוא קם.

עמד לידי,

אמרתי לו, קח בבקשה, תודה.

בא לשתות, הוא אומר, רגע, תברך, תברך.

אמר, בול, בול, בול, בול, שתה.

אמרתי לו, רק רגע, אל תשב, שנייה.

כמה זמן אתה מכיר אותי?

אמר לי, אני מכיר אותך שעתיים.

אמרתי לו, תראה,

אני פחות מדקה שכנעתי אותך לשתות מה שלא רצית לשתות.

אמרת גם שאתה לא אוהב, ושתית.

מה שכנע אותך בסוף? שאמרתי לך שכואבת לי היד.

כואבת לי היד.

כואבת לי היד.

אז ככבת, שתית.

עכשיו תקשיב טוב, אמרתי לו.

הקדוש-ברוך-הוא מחכה לך מגיל 13 עם יד פשוטה, כמו שכתוב, ימינך פשוטה לקבל שווים.

מגיל 13 עד עכשיו,

עשרות שנים הוא מחכה לך, עם יד ככה אתה ייבשת אותו, ייבשת לו את היד.

הוא אומר לך, בוא,

אני עם כוס תה שאתה לא אוהב, קמת אחרי דקה.

הקדוש-ברוך-הוא נותן לך חיים,

אתה מייבש אותו עשרות שנים ולא מושיט לו יד כשהוא ירים אותך?

אמר לי, הבנתי,

קיבלתי. אמרתי לו, קח ציצית, שם ציצית בערך. היום הוא בא על תשובה אמיתי, חבל על הזמן,

גר ברחובות, נהג מורים.

אם אדם מתבונן, אם אדם רק טיפה מתבונן, מבין כמה, כמה הוא אגואיסט.

על מה?

על היכולויות והכוחות שהקדוש-ברוך-הוא נותן לו, משתמש בהם כנגדו.

איך אפשר לעשות כזה דבר?

איך אפשר לצער את מי שמטיב לך?

איך אפשר לקחת ממנו את כל הטוב ולהחזיר לו רע בפנים?

איך אפשר לעשות כזה דבר?

איך עושים כזה דבר לאבא?

עומדים ביום הדין ואומרים,

אבינו אבא רחמן, רחם עלינו.

מה רחם? אתה לא מרחם על עצמך?

אתה אומר לי, רחם עלינו.

אני מושיט לך את היד, אני יורד מלמעלה לפה, אני מסתובב,

מחפש, אולי תגיד לי, אבא,

אני חוזר בתשובה. אבא, הפעם אני חוזר בתשובה.

ואתה לא עושה את זה.

בכל שנה אני יורד, בכל שנה אני נותן לך צ'אנס, בכל שנה אתה לא עושה.

אבל הפעם, שנת תשס, חלאס,

אתם יודעים, השנה הזאת כנראה לא תהיה קלה בכלל,

וכדאי,

כדאי שכל אחד יהיה מאלה שהקדוש-ברוך-הוא משגיח עליהם אישית,

אישית צמודה.

ושלא יהיה מאלה שהוא מחשיב אותם כמו הנמלים והזברות.

אז לכן, זו ההזדמנות.

פעם אחרונה,

לפני יום כיפור,

רוצים לחזור בתשובה, כן או לא? כן. אשרינו מתוך חלקנו.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אבל תשימו לב הערב,

כשאני אומר שאלות אני מתכוון שאלות ותו לא.

ברכות, אני לא מדבר כרגע, לקראת סוף הערב, כן, עכשיו.

זה רק שאלות.

מי שיעשה לי תרגיל,

יש לי שאלה, יש לנו מישהו שהוא לא מרגיש טוב,

אני לוקח לו את המיקרופון ולא עונה, הוא יהיה אחרי.

אז לכן, שאלות.

כן, ראשונים?

אתה רוצה לשאול שאלה ממש?

לא. תן לו שאלה.

הערב לרפואת דוד חיים בן עזת, רפואה שלמה מהרה.

מה, לא מגיע אמן?

כן. עולה? עוד פעם. דוד חיים בן עזת, רפואה שלמה? כן. שיר לירינה בת מהנז ושילה ליבא בת מהנז, זיווגים הגונים? כן.

ושמעון בן שרה,

השם יעמידהו ממיתת חוליון, חיים טובים ושלום מהרה.

אמן. חזק וברוך.

כן.

תעמוד, בבקשה. שלום ארב.

רציתי לדעת מה זה תשובה אמיתית, מה זה תשובה אמיתית.

תשובה, תשובה אמיתית. תשובה אמיתית זה אתה מחליט

שאתה מתחרט על כל העבירות שעשית.

אתה בעבר עד היום

בעל המצוות שלא קיימת עד היום

מתחרט חרטה אמיתית גמורה, מתחרט

אתה מתחרט?

תגיד למיקרופון מתחרט אתה מקבל עליך מהיום והלאה

לא לעשות עוד פעם את העבירות שעשית אתה מקבל על עצמך?

כן, אבל אני לא יודע מה העבירות שעשיתי

צדיק אתה, צדיק.

העבירות כתובות בשולחן ערוך, אם תלמד אותו תדע.

אני אתן לך דוגמה, שמעת פעם לשון הרע?

בטוח שכן. אז מה אתה לא יודע מה העבירות? דיברת לשון הרע?

כן. נפלטו לך כמה קללות?

כן. גם כן. ראית מראות שלא צריך לראות?

עשית מעשים שלא צריך לעשות?

הבטחת הבטחות שלא קיימת?

חרטטת קצת?

אז אתה מקבל עליך מעכשיו והלאה לא לחזור על זה.

בעזרת השם.

בעזרת השם. זה טוב, בעזרת השם הוא יעזור לך. בעזרת השם יעזור לך. דבר שני,

מצוות שלא קיימת,

מהיום אתה תקיים, נכון?

בעזרת השם כן.

או, יפה.

עכשיו, מה שנשאר לך זה לעשות וידוי ולומר,

אנא השם חטאתי, עוויתי, פשעתי,

ועשיתי כך, לא, לא עכשיו.

אבל בעזרת השם, פעמיים, זה טוב. כן, אבל בעזרת השם אתה תגיד את הנוסח מחר ביום כיפור, אמיתי, שם כתוב הרבה הרבה,

הרבה פחות ממה שעשית, אבל הרבה כתוב.

ובעזרת השם, אם אתה יוצא לדרך ככה, אתה בא על תשובה אמיתי,

וביום כיפור אתה נחתם לחיים טובים ולשלום.

כן, כן.

בציצית אתה רוצה בטח.

אבל אם אני לוקח ציצית זה לתמיד, או שזה, זה מה שאמרת עכשיו, שאתה מקבל עליך מעכשיו לעשות את מה שלא עשית עד היום. תודה רבה, אני חייב, אם אני מבטיח,

אני חייב לעמוד בזה. אז מה זה תשובה?

להבטיח ולא לעמוד?

זה החרטות שהיו עד היום.

בגן-עדן אתה רוצה להיות?

בעזרת השם, כן. אה, גם בעזרת השם. גם בעזרת השם. הכול בעזרת השם. הכול בעזרת השם. אז מה הבעיה עם ציצית?

שאני חייב לעמוד בזה, ואני חייב כל יום לעשות את זה. נכון. אתה כל יום הולך, אתה כל יום. אם אני לא אעשה, אז אני לא ארגיש טוב בלב, ואז למה? וכשעשית את העבירות עד עכשיו הרגשת לא טוב בלב?

הרגשתי לא טוב, אבל זה לא כל יום עבירות. למה המשכת כל יום, כל יום, כל יום, כל יום. התפללת כל יום?

אז כל יום טוב.

משחרית לא.

משחרית לא. אתה רואה מה לעשות.

אז כל יום עברת עבירות, לא התפללת שחרית. אז זה בעיה.

אז למה לא אמרת, אני לא ארגיש טוב?

עכשיו, אם אתה הולך לעשות מצווה,

איך לא תרגיש טוב? עם עבירה?

אתה הרגשת טוב. מצווה לא תרגיש טוב?

נכון או לא נכון? נכון. עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אתה כל יום הולך עם בגד עליון?

כן.

אף פעם אתה לא הולך עם חצי גום ערוף?

לא.

לא. אז הנה, זה עוד בגד אחד שאתה תשים עליך. מה הבעיה?

אתה בלבכי הולך עם בגדים.

אז עכשיו אתה נותן לכם בגד של מצווה. אבל תמיד.

תמיד. מה לא טוב?

תמיד אתה הולך עם חומצה, גופייה וסוודר וזה?

אוקיי, עכשיו יש לי שאלה, כי אני לא אראה אותך.

אם אני לא אשים את זה,

נגיד אני מקבל את זה, ו...

לא יודע. יכול להיות. אחרי חצי שנה, אחרי שנה, לא יודע מה, כן.

יצר הרע יבוא ויגיד לך, כן, סתם את זה, קורה ככה. נכון.

יבוא יצר הרע ויגיד לך, עזב, גן-עדן וחייאדינג משעמם שם, בולגה אינו מתי.

אז אתה תגיד לו, אתה יודע מה? אתה צודק, וואללה,

קח את הציצית, עזוב אותי.

אין פה גיהנום. אין, אין, אין.

נו, מה אתה אומר? הוא ישכנע אותך?

ישכנע, כן. ישכנע, הלאה. בוא, בוא, מוטי. בוא.

נו, מה אתה אומר?

נו, מה אתה אומר?

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

יש עוד שאלה כזאת?

שאלה יש לך?

תן לה שמה שאלה.

שלום, כבוד הרב, קוראים לי מרון גבריאל.

אני רוצה לשאול איך יש לנו בחירה אישית, אם אלוהים יודע לאן נגיע,

ואם הוא יודע בסוף אם נלך או לא נלך לעשות דברים רעים.

את היגעת לפה עם אוטובוס?

כן.

אם נהג האוטובוס היה יודע באיזה תחנה את רוצה לרדת,

הוא קבע איפה תרדי?

פחות או יותר, כן.

מה הפירוש?

את החלטת לרדת בתחנה הקרובה לפה.

יכולת להתחרט ולהמשיך לנסוע,

יכולת להתחרט ולהחליט לרדת תחנה לפני.

נהג האוטובוס קבע איפה תרדי או לא?

לא.

גם הקב'ה יודע לאן את רוצה?

לנסוע, להגיע, מה לעשות,

אבל הוא לא קובע לך מה תעשי.

מתי שתרצי תוכלי לרדת,

מתי שתרצי תוכלי לעלות.

או לרדת בעבירות או לעלות במצוות, תלוי בך מתי שתחליטי.

אבל הוא יודע.

אנחנו רוצות לחזור בתשובה וקצת קשה.

מה הקושי?

אתה יודע.

יודע, כן.

אתה יודע, מסיבות, בנים, פיתויים.

זה לא פיתוי בכלל.

את צריכה לשמור על הכבוד שלך ולהחליט שאת יהודייה כשרה,

ואז תזכי לחתן ראוי, תבני בית נאמן בישראל, תתאפקי עוד שנה-שנתיים והכול יהיה טוב.

אבל אם לא, את רוצה להרוויח את הרגע,

את תפסידי את ההמשך,

יצא לך שם לא טוב,

וזה יתנקם אחר כך גם כשיש ילדים.

כשיש ילדים, בדרך כלל מספרים להם מי הייתה אימא ומי היה אבא ומה הם עשו ומה הם לא עשו,

ואז מספרים כשנפגשים.

והדברים האלה לא טובים. מי שמסתכל קדימה יודע שבסוף נפגעים מכל הדברים.

ולא רק זה, יוצא שם רע,

בא ואומר, אני הייתי עם זה והייתי עם זה והייתי עם זה והייתי עם זה.

זה דברים שבת ישראל לא צריכה להגיע אליהם במסיבות ולשמוע שירים, מותר.

אבל בנות הן בנות, ובנים הן בנים,

ובעניינים של מצווה בעיקר, ולא בדברים של צחוק ועיתול.

אם עומדים בזה, זה לא לוקח הרבה זמן, נגמר הסיפור, בונים בית יהודי והכול בסדר.

אפשר לבקש ברכה?

בטח שאפשר. אפשר גם לקיים אותה.

יש לי טלפון.

טלפון, הוא כבר מבלבל את המוח.

טוב.

מה השם? שירן.

שירן בת? שרה. שרה, והשנייה?

מרון בת שרה. מרון בת שרה? כן.

השם יזכה אתכן לשוב בתשובה שלמה, וזיווגים הגונים הם כל כלל בנות ישראל. אמן. אמן.

טוב, ברכה.

מה זה היה עד עכשיו?

משהו אחר. אה, עוד ברכה? כן. מה שנתתי לך זה כבר מספיק ל-120 שנה.

על הדוד שלי.

אה, על הדוד? טוב, בבקשה.

דוד שלי בקומה כבר שלוש וחצי שנים.

רציתי שתברך אותו.

מה השם שלו? מאיר בן סעדה.

מאיר בן שרה, השם יזכה אותו.

מאיר בן סעדה, השם יזכה אותו לקום ממיטת חוליו לחיים טובים ושלום מהרה, אמן. אמן. כן, מי פה?

הנה הבחור שם, תקום, תקום. כן, קום, קום, קום.

תביאו לו שמה מיקרופון.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. שלוש שאלות.

שלוש. יפה, למה לא?

אמרת שלכל אחד יש בחירה.

נכון. באחת ההרצאות שלך אמרת שמשה הסתכל

על המצרי כל הדורות קדימה,

ראה שמאף אחד מהדורות לא יצא גר שהתגייר והרג אותו.

אם לכל אחד יש בחירה, איך הוא ידע?

הוא היה נביא.

נביא יכול לדעת עד הסוף.

כולל הבחירות שלי?

כן, זה נביא.

אז בעצם גם הקב'-הוא הוא לא פחות מנביא, הוא גם יודע את הבחירות שלי. בוודאי, גם לזה אמרתי לה אם לא שמת לב.

כמו נהג אוטובוס שיודע שאיפה יש תחנות, רק הוא לא קובע מתי אתה תרד.

אוקיי, עוד שאלה. עוד שאלה?

בתורה, לדוד, לשאול, לכולם, היה צבא.

צבא שאנשים מאמינים, אני מאמין, בתקופה הזאת. צדיקים, כן. צדיקים.

מה הבעיה שחרדים לא מתגייסים?

מה הבעיה? כן? בצבא של דוד המלך היו גם כאלה שלא התגייסו, והיו יושבים ולומדים ומתפללים על אלה שכן התגייסו.

אז צריך כאלה וצריך כאלה.

ומי קבע? מי יהיה אלה ומי יהיה אלה?

מי קבע? מי קובע עכשיו? מי שלומד תורה יכול לגונן על מי שלוחם,

ומי שלוחם לא יכול לגונן על מי שלומד.

למה?

כי ההצלחות במלחמות נקבעות לפי הזכויות של עם ישראל ולא לפי המכשירים והכלים.

זאת אומרת, אתה יכול להיות צבא חדשני ומוצלח,

אבל אתה יכול לפשל, כמו במלחמת לבנון,

ואתה יכול לפעמים גם להצליח.

אבל זה לא נקבע בגלל הטייס או בגלל המטוס,

אלא בגלל הגזירה שהקדוש-ברוך-הוא גוזר. ואיך הוא גוזר גזירות? לפי הזכויות של עם ישראל.

אז אם מייצרים הרבה זכויות, אלה שלומדים תורה,

למילא זה מגונן על כל עם ישראל.

אוקיי, שאלה אחרונה.

מה המטרה בעצם של הקדוש-ברוך-הוא, שהוא עשה את הכול,

את כל העולם,

נתן אפשרות בחירה?

הוא ברא אנשים שיעשו לא טוב לא עם ו' ויקבלו שכר, או לא טוב עם א' ויקבלו עונש. בשביל מה כל הדבר הזה?

אני אסביר. הקדוש-ברוך-הוא הוא טוב ומיטיב לכול,

לכן ממידת טובו הוא ברא ברואים, כדי שיקבלו את ההטבה.

יש כאלה שיקבלו את זה בפעם אחת, ויש כאלה שיצטרכו להתגלגל כמה פעמים בשביל לקבל את הטובה.

כן, הוא מטיב למי שעושה לא טוב עם ו'. אמרתי, כן, אני יודע.

יש אנשים שעושים לא טוב.

אז אמרתי, מי שלא טוב יצטרך להתגלגל כמה פעמים, לקבל עונשים ולתקן אותם. כמו שאתה,

לכשתתחתן תביא ילדים,

ולא כל הילדים שווים, יהיו לך טובים ופחות טובים,

תמיד זה כך,

ואת הפחות-טובים תנסה לחנך,

תיתן להם עונשים, תייסר אותם, תסביר להם, תשכנע אותם,

תרקוד איתם, תשמח איתם, תעשה כל מיני קונצים בשביל שהם יטיבו את דרכם.

ומה המטרה שלך בכל זה?

שהם יהיו כמו הטובים.

אז יש כאלה שיהיה לך קל, ויש כאלה שיקח לך כמה פעמים.

אבל זה לא אומר שבגלל שאתה עלול להביא ילדים שהם גם לא טובים, אז אתה לא תביא ילדים בכלל.

נכון?

בדיוק אותו דבר.

עכשיו אתה מהלא עם א', או עם הלא עם ו'?

עד לפני יומיים, מהלא עם ו', משתדל להיות עם אלוהים א',

עם אלוהים א', הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, הפוך, אבל אין לך ציצית עדיין?

אם באתי לקבל ממך. יאללה, בוא, מותק, בוא.

תודה רבה.

נתנאל בן לאה יזכה

ותשלים את התשובה,

תשובה אמיתית, בהצלחה מרובה וזיווג הגון. אמן.

רגע, שאלות. יש לך שאלה?

בטוח?

שאלה, תן לה שמה.

שם, לא, לא, לא, לא, לא. שם, כן, שם.

כן.

איפה עוד מיקרופון אחד שיהיה מוכן?

צוברי, קח אחד, תהיה מוכן לא לשבת בצד.

כן. קודם כול, שנה טובה ומתוקה.

שנה טובה.

אמ... אני מדברת שפתית ועברית. אני גם תימנית.

אני עושה שבת ותפילות.

אני לא מבינה למה לא זיווג.

אני יודעה,

אני עשיתי עבירות לפני.

עכשיו אני רוצה תשובה.

צריך לעזור.

לעזור.

את רוצה שאני אעזור לך, שתוכלי לעשות תשובה?

כן.

אני אתן לך ברכה.

את הבנת מה אני אמרתי כאן בהרצאה? כסיני.

קסק. קומסי-קומסה? כן.

הם יסבירו לך אחר כך בצרפתית מה אני אמרתי.

אבל יש גם קלטות שלי בתרגום לצרפתית שתוכלי לדעת איך לחזור בתשובה.

מה השם שלך ושם האימא?

אלישבע בתונה.

אלישבע בת?

אני רוצה זיווג.

אלישבע בת? בת לונה.

לונה? כן.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה אמיתית וזיווג הגון מהרה. אמן. אני שואלת עוד שאלה.

אני רוצה לשאול בשביל רפואה שלמה.

השם ישלח לך רפואה שלמה מהרה.

אמן.

יש גם...

יש תור. יש תור, יש תור. כן, כן. בצרפתית יש תור.

לא מבינה עברית?

יש תור.

אני שואלת ברכה בשביל אח שלי, מרדכי בן לונה.

וואי וואי וואי, כל השמונה.

מרדכי בן לונה, רפואה שלמה. אמן. יופי. כן, איפה המיקרופון השני? רגע, הנה, פה בחור, אין קולצה שחורה כאן. צבורי?

תהיה ערני, צבורי.

כן.

אתם אומרים תמיד שאלוקים בעת העולם. מי זה אתם? מי זה אתם?

אה, הוא אומר שאלוקים בעת, איך מוכרים שאלוקים בעת העולם?

כאילו, לא יכול להיות שאני נהייתי לבד, לא יכול להיות שהעולם נהיה לבד, מישהו עשה את זה.

למה? כי זה דבר כל כך נפלא שחייב להיות שמישהו תכנן אותו.

זה לא ההסבר שלי, זה שלך, אבל בסדר. תמיד אומרים לנו, כל ה... לא אני. הם אומרים, לא אני. אז איך מוכיחים לי שיש אלוקים באמת? יש לך הסבר אחר?

לא. אני חושב שהעולם נהיה לבד. הבנתי. כמו שאלוקים נהיה לבד. האלוקים זה גם דבר נפלא, הבנתי. אני שואל. שהוא ממש יצר את העולם. כל הכבוד. אז הוא יצר את העולם, אתה אומר.

לפי מי שאומר שלא יכול להיות שערון

העולם נהיה לבד, כי הוא כזה מתוכנן והוא כזה דבר, אז אלוקים הוא יותר מתוכנן, הוא עשה את העולם, הוא משהו יותר גדול מהעולם. אז הוא גם לא יכול להיות שהוא נהיה לבד. למה לא יכול להיות?

כי לא יכול להיות שהוא נהיה לבד. בטח שאתה לא יכול. אז אותו דבר, מה שאתה עושה, אתה פשוט הולך שלב קדימה. קודם כל אתה צודק, לא יכול להיות שהוא נהיה לבד. אז אני אעצור פה, אני אגיד, העולם נהיה לבד, במקום להגיד שאלוקים נהיה לבד. אתה לא יכול להגיד.

למה זה כן וזה לא? אני אגיד למה.

הקדוש-ברוך-הוא לא נהיה לבד,

כי אם הוא נהיה אז קודם הוא לא היה.

נכון? נו.

ואם הוא לא היה קודם אז הוא לא יכול להיות.

נכון?

לא הבנתי. מה יש להבין? הסברתי.

עוד פעם, אמרת שהקדוש-ברוך-הוא נהיה לבד. לא, אני אמרתי שהעולם נהיה לבד. אמרת שגם הקדוש-ברוך-הוא רק אנחנו מעבירים את השאלה לעולם,

ואפשר לשאול את אותה שאלה על הקדוש-ברוך-הוא, נכון? נכון.

אז אני מסביר.

הקדוש-ברוך-הוא לא יכול להיות לבד.

למה הוא לא יכול להיות לבד?

הוא לא יכול, הוא לא היה קודם. אם הוא לא היה קודם, איך הוא נהיה?

לא יודע, נהיה לבד. איך נהיה?

לא יודע.

כמו שהעולם נהיה לבד, ככה, כמו שאלוקים נהיה לבד, ככה העולם נהיה לבד. לא. אתה פשוט הולך שלב הלאה. אתה פשוט אומר, יש מישהו שברא את אלוקים,

את הלוקים ואת הלוקחים בסוף יש מישהו אחד? לא. אז מה? לא.

בוא, אני אסביר לך.

אבל תקשיב טוב.

אנחנו מכירים את הברואים, נכון? את הברואים אנחנו מכירים, נכון?

את הבורא אנחנו לא מכירים, נכון?

ברואים אנחנו רואים.

אני רואה, כן. נכון. את הקדוש-ברוך-הוא אתה רואה? לא. לא רואה.

אבל אנחנו רואים את הברואים.

כן.

ברור לנו שהברואים נבראו על-ידי מי שקדם להם.

כן.

אתה יודע את זה, לא?

אני משער. מה יש לשער? יש לך אבא, יש לך אמא? כן, הוא לפנינו, ואז אחד אדם הראשון. רגע, אז זה ברור.

אנחנו יודעים שברואים נבראים, נכון?

כן.

כל ברו נברא, נכון? כן. יופי.

כל הברואים נבראו מגורם ראשוני שברא את הראשון שבהם, נכון?

כן. נכון? כן. יופי.

עכשיו, זה שברא אותם לא יכול להיות כמוהם.

כי אם הוא יהיה כמוהם,

אז גם הוא נברא.

ואז יהיו נבראים בלי בורא.

יכול להיות שיהיו נבראים בלי בורא?

לא.

אז מוכרח שיש בורא,

ומוכרח שהוא לא יהיה כמוהם.

כן.

הנה הבורא.

עוד שאלה אחת. עוד שאלה אחת.

הנוצרים אומרים,

איך מאמינים שבאמת ישו נולד מבית עולה וכל הדת שלו באמת, שיש נבואה בירמיהו, בפרק 31. יש שם נבואה שאומר שתהיה עלמה שיהיה לילד ואותו ילד יקראו לו עמנואל,

כאילו, אתו היה עד.

עלמה זה אישה שהיא לא נשואה, היא לא אישה שזה בחורה, שהיא בתולה.

מי סיפר לך את זה?

מה זאת אומרת מי סיפר? ראיתי את הפסוק.

ראית? קח, תפתח לי.

הראה לי איזה נוצרי אחד. נו, בטח.

איפה זה נמיון? אתה יודע.

כמו יראה לך.

אבל כך, חפש שמה בינתיים, בינתיים ניתן לעוד מישהו לשאול. בסדר? כן. לא עכשיו. שמעתי, לא עכשיו. עוד מעט.

כן, שאלה, יש לך שאלה בטוח? תן להם הלבן.

תן להם, הם יעבירו, כן.

שלום, כבוד הרב.

אני חוזרת בתשבוע כעשר שנים.

רציתי לדעת מה עוד אני יכולה לעשות כשיהיה לי ילדים. אני נשואה 17 שנה,

לילה לא ילדים, ומשדלת, עושה הכול.

בעלך לומד? כן.

מה הוא לומד, בכולל או שיעורים בערב?

בערב.

קצת בבוקר.

תגידי לו שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום,

במשך שלושה חודשים רצוף.

בעזרת השם.

ואל תלמדי חצי שעה כל יום מוסר,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

בעזרת השם. אבל תשמרו על זה, על מה שאמרתי, ורצוף.

לא לפספס יום אחד.

מה השמות?

רבקה עליזה, בת יקוט.

רבקה עליזה, בת יקוט, ובעלך? משה בן צדיקה.

משה בן צדיקה, השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים, מהרה. אמן.

נו, שאלות. אבל אם תהיה עוד שאלה כזאת אני לא עונה.

שאלה.

אתה?

תן לו פה.

רגע.

איפה המיקרופון השני עכשיו?

ערב טוב.

איפה עוד מיקרופון?

נו, לא לישון.

כן, אחד יהיה בצד הזה, ואחד יהיה בצד הזה.

כן.

ערב טוב.

אני, תודה לאל, אתחיל בדברים הטובים.

אני, תודה לאל, נשוי.

יש לי אישה צדיקה. חי נושם.

תודה לאל. בריאות.

אישה טובה.

ילדים.

כסף.

או, אתה הגעת לבעיה.

אני מגיע לפה מהבנק.

אני הלכתי מהבנק ברגל עד לפה. מה, פתוח? עם שעה כזאת? לא, באתי מוקדם. אני משבע פה. הבנתי. אוקיי.

בקיצור, אני רוצה להבין דבר אחד.

כתוב בתורה שיש מצווה להביא ילדים ולחיות בשפע ושבת לקנות לכבוד שבת

וכל השבוע לכבוד שבת ולכבוד החגים.

איך אני, בתור בן-אדם שמקיים תורה

המצוות ושומרים שבת. אשתי לפני שלושה-ארבעה חודשים שמה כיסוי ראש.

קיבלה עליה המון דברים. ובאמת, אני, כבוד הרב,

היה שיער עד לרגליים והיא חתכה הכול. ובאמת, זו צדקות שאני לא ראיתי דבר כזה. אני לא מאמין, אבל אשתי, לא הבנתי.

אני בא רק להגיד דבר אחד.

מה אנחנו צריכים לעשות בשביל שנחיה במינימום?

אנחנו לא מבלים ולא קולים בגדים, והכול יד שנייה. שיא הפשטות.

ואני גר בשכירות,

והיום מודיעים לי שפעם ראשונה חוזר לי צ'ק של שכירות, ואני פשוט מאוד לא יודע מה לעשות.

אני רוצה שתגיד לי מה אני צריך לעשות,

מה אשתי צריכה לעשות,

ואנחנו נלך עם זה, ושהרב יברך אותנו שבעזרת השם נצא מההצהרה הזאת.

אתה לומד תורה כל יום.

אני, לצערי הרב, לא לומד תורה כל יום, כי אני, כמו שאתה רואה, אני מאבטח,

ואני עובד קרוב ל-11 שעות ביום.

אם אני יודע חשבון, נשארו לך עוד 13 שעות ביממה.

נכון. ותיקח שעה אחורה, שעה קדימה, שאני נוסע,

פלוס-מינוס. בעצם אני בא, עוד 11 שעות. אני מגיע הביתה ב-20 בערב.

אתה רוצה לשבת קצת עם האישה, רוצה לראות חצי שעה את הילדים, יש לי קטנים בבית,

ואני לא יודע איפה עושים את זה. אני יכול ללמוד בעבודה, אני יכול, אבל זה לא מרוכז.

זה לא,

אי-אפשר ללמוד כמו שצריך.

אתה רוצה להיות איש ביטחון, או אתה רוצה הבטחת הכנסה?

אני רוצה ביטחון בהשם, ושהשם יעזור לנו. אני, אז אתה צריך להתחבר אליו.

אני משתדל להיות מחובר. תגיד לי מה לעשות. אתה צריך ללמוד תורה.

איך עושים את זה? כל יום אתה תלמד לפחות שעה בערב.

זה אפשר, שעה אפשר. רגע. אוקיי.

בשעה בעבודה.

אם אתה לא יכול, אז אתה יכול לשמוע דיסקים.

יש לי פה, קניתי mp3 עם כל הרבנים, כל היום שומע. יופי.

אז שעה בעבודה ושעה בערב,

ולא לוותר על זה,

אשתך הולכת בצניעות גמורה, אתה אומר? צניעות, וגם כשהיא הייתה חילונימה, די, די, בסדר. היא הייתה צנועה תמיד, והיום היא עוד יותר. טוב.

עכשיו אני אגיד לך עוד משהו,

שיהיה לך קצת אולי קשה, קצת. הוא קל, אבל קשה.

ובעזרת השם אני מקווה שהשם טען לך שערי פרנסה טובה.

שערי זה מלשון סערי.

גדל זקן.

תראה, אני אגיד לך, אני בעומר מגדל.

מגדל 50 יום, לא יודע כמה ימים זה, 33. פשוט מאוד,

עבורי,

לא נתן לי זקן, גודל פה טיפה, פה טיפה.

וזה לא נעים. בקיצור, אני מסתכל עליך והייתי רוצה את מה שיש לך. בוא נגיד ככה.

קודם כל, הקדוש ברוך הוא עשה לך הנחה.

לא חייב אותך לסחוב הרבה.

דבר שני, הבבא סאלי, זכר צדיק, קדוש לברכה, עד גיל 40, לא היה לו זקן, והוא התפלל בבחיות לקדוש ברוך הוא.

והקדוש ברוך הוא, הצמיח לו זקן בגיל 40. אז אם אתה רוצה זקן מלא וגדוש, אין בעיה, הקדוש ברוך הוא יכול לתת לך.

תלמד שעה ושעה, כמו שאמרנו, תגדל זקן, ניתן לך ברכה, ובעזרת השם שיפתחו שערי פרנסה.

אמן. מה השם ושם האימא?

משה בן שרה.

משה בן שרה.

ושם אשתי דליה בת נוסרת.

ודליה בת נוסרת, תזכו לשפע של ברכה,

פרנסה ותשובה שלמה. אמן.

שאלות? שמה?

בסוף? לא מצאת?

לא יודע, אני ראיתי אבל. ראית?

כנראה העלמה נעלמה.

תן לו מיקרופון רגע.

בבקשה.

תן לו מיקרופון רגע.

תן לו, תן לו.

אני הבנתי אבל שאתה גם מפיץ נצרות קצת בעילית, קצת, נכון?

מאה אחוז. אתה מפיץ קצת נצרות?

אני מפיץ נצרות? לא. קצת לא ככה? מדבר את הדיבורים האלה קצת לאנשים? לא, אני לא מת. כאילו, רציתי לדעת הכול. בהתחלה התחלתי ללמוד על הדעת האמת, אז רציתי לבדוק. אולי הנצרות זה גם אמת.

הבנתי. איפה אני יודע מה? אני נולד ככה, אולי עובדים עליו. אבל אתה מדבר עם אנשים על זה קצת? מנסה לברר, לשכנע לזה? ניסיתי, כן.

לבדוק. מסרנר אחד.

זה לא טוב, לא טוב. אתה יכול לאבד את העולם הבא שלך. אבל איך אני יכול לדעת? אולי פה אומרים לי דברים ואולי הם צודקים. אסלאם כבר למדת? אסלאם למדת? אסלאם זה נשמע מטומטם. למה? למה נשמע? כי למה שאני אעמיד זה מוחמד? מה, הוא יום אחד חלם חלום שהוא נביא ואז אני אאמין לו? ולמה תאמין לי ישו שהוא, כי הראו לי פסוק בנבואה. פסוק, פסוק. שיהיה נביא כזה. פסוק, הבנתי.

ואם קראו לו עמנואל,

למה קראו לו ישו, ראשי תיבות, יימח שמו וזכרו.

למה?

למה החליפו לו שם?

לא היה. זה מה, הפסוק לא יודע. רק התחלתי לדעת את זה, לברר. זה לא בטוח. הבנתי, הבנתי. ואתה יודע שהוא היה פעם יהודי. כן. והוא פרש ופקר. אני יודע. הוא היה פוקר.

אז למה אתה לא אומר, לדוגמה,

שאחד מהרשעים הכי גדולים בתורנו, הוא לא אומר שהוא פעם, הוא אמון שכל אדם רק שיאמין באלוקים וישמח בו, וזהו. הכי טוב, בטח. והנחות, נכון.

ואהב אלוקים יקרב אותו. בדיוק. love and peace. love and peace.

ותרקוד בפיקדלים, יהיו לך חיים טובים.

מה צריך? בשביל מה לקיים מצוות?

נכון? הכי טוב, סבבה.

אם אתה רוצה לדעת האמת, תלך לסמינר.

הלכתי לפני שבועיים.

איפה היית?

באשקלון, סמינר באשקלון. של מי? של מי? הערכים.

ועוד לא שכנעו אותך שם? שכנעו אותי הרבה דברים, ענו לי המון שאלות. שמתי כיפה וציצית,

שומר שבת עכשיו, וגם פינימין.

כן.

עדיין שירות שם תא לך, לא... הבנתי. כל השאלות יש תשובות,

אבל על חרטות אין תשובות,

כי חרטות אפשר להמציא כל הזמן, אתה מבין?

אז תהיה רגוע.

עם ישראל חי 3,300 שנה.

הנצרות נוצרה אחרי הרבה זמן, אחרינו,

העתיקה מאתנו, זייפה,

הם לא אומרים שזה לא נכון, הם אומרים שזה משהו חדש. ברור שזה. ברור, חדש, נכון.

יש משהו יותר חדש, יש רפורמים.

עוד יותר חדשים. הרפורמים זה... למה? זה יופי. בכיפור אוכלים, שותים, שרים. הם לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, זה משהו אחר. גם הנוצרים לא יודעים מה הם רוצים מעצמם.

הם רוצים love and peace.

love and peace. זה הכול.

הכי טוב.

הולכים פעם אחת, מנגינות,

יום ראשון, אתה מבין? זהו, הולכים הביתה, גמרנו. יש יותר טוב מזה.

יום אחד, גם לא חובה.

לא חובה.

הבנת, עיוני?

תתרחק מזה שלא תפסיד את העולם הבא שלך.

טוב?

סיור

in the synagogue.

תודה רבה.

ביי ביי.

אבל אתה כבר הורדת את הציצית, אני רואה. לא, יש לי רק אחת.

אז אני אביא לך עוד אחת.

כך.

אבא שלך ראש כולן, אה?

אשריך, יופי.

השם יעזור לך, מוטי.

בסדר.

די, רואים אותך באינטרנט עכשיו, בשביל זה צלצלו אליך.

כן.

מי עוד רוצה לשאול שאלה?

רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע. הנה הבחור שם.

תקום, תקום, תקום.

כן.

יש לי שאלה.

ברור.

אומרים שאלוהים הוא כול יכול, נכון? אלוקים, כן.

האם הוא יכול ליצור אבן שהוא לא יכול להרים אותה?

זה שאלה זה?

איך הרמת את השאלה הזאת עד פה?

ואם עניתי לך על השאלה,

אז מה פתר לך?

סתם רציתי לדעת.

אוקיי. גם לי יש שאלה לשאול אותך.

כמה זה 328 כפול 722?

לא יודע.

לא, סתם רציתי לדעת אם אתה יודע.

אבל בוא אני אגיד לך.

הקדוש-ברוך-הוא הוא כול יכול,

והיכולת שלו להגביל את יכולתו גם היא יכולת.

הבנת?

שמה זה אומר?

שזה אומר שזו התשובה לשאלה אם הוא יכול להרים אבן שהוא לא יכול להרים אותה.

היכולת שלו להגביל את יכולתו זו גם יכולת.

ויש לי עוד שאלה. יש לך כיפה?

בטח, שתיים.

אחת לחג ואחת ליום חול.

מגיע לו שיר מיוחד.

היי כוש כוש כושר. ויכול הכל יום כיחו. ויכול איש האפילו.

ויעבי לו יום כיחו. ויעבי לו יום כיש כושר.

נגמר הבנזין.

כן, תרים את היד שם, קום-קום.

הנה עוד יהודי שם.

שלום כמוד הרב.

שלום וברכה.

תראה, יש לי שאלה.

נכון,

אומרים כאילו שהולכים לישון,

הנשמה עולה כאילו למעלה, וכשמתעוררים היא יורדת.

אז איך זה כאילו, נגיד מישהו מעיר אותך, אז היא פתאום יורדת כאילו?

תראה, כל זמן שזה בכאילו, אז זה כאילו.

אבל אם זה באמת,

הנשמה טסה במהירות כזאת של הרף עין.

הייתה אחת גם כן שהייתה מדברת בכאילו,

אז אמרו לה שצריך לברך,

אז היא בירכה, ברוך אתה השם, כאילו שאקוניא מדברו.

זהו, אתה גם רוצה ציצית בטח, לא?

אבל.

בוא, מוטיק, בוא.

מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מייצר מ

ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכולים ויכול

רגע, אני רוצה לשאול עוד פעם שאלה שיהיה לי ברור.

אתם רוצים לחזור בתשובה? כן או לא? כן! מי רוצה עוד ציצית?

בכלל, בואו.

אווווווווווווווווווווווו

אמירושיות חופרים, מייצוגוו וסחפייה קנה היימין למעלו

יבושיות חדורים ומתורים את שכיה קנאי מלב מעלות

יבישיות חדורים ומתורים את שכיה קנאי מלב מעלות

למאזו, למאזו, נגיע כנאיתי למאזו, למאזו, למאזו, נגיע כנאיתי למאזו.

והוי שהייתי אוי וגורם למאזו של נאכלו.

למעלות, למעלות, נטייה קנאיתי למעלות,

למעלות, למעלות, נטייה קנאיתי למעלות,

למעלות, למעלות, למעלות, נטייה קנאיתי למעלות, למעלות, למעלות, נטייה קנאיתי למעלות.

לשבת, לשבת.

אם בשיאותו למגורים בשגיה קנאייתי למדו,

אם בשיאותו למגורים בשגיה קנאייתי למדו,

אם בשיאותו למגורים בשגיה קנאייתי למדו,

אם בשיאותו למגורים בשגיה קנאייתי למדו, כן, ממשיכים.

חושבת, חושבת, שאלה. נתנו לך כבר, לא?

לא נתנו לך לשאול?

תן לה שם.

קדימה, קדימה, לך קדימה, קדימה, קדימה.

קדימה, קדימה, קדימה.

קדימה, קדימה, קדימה, קדימה. קדימה, קדימה. שמאלה, שמאלה, שמה, שמה, שמה, שמה, כן.

שאלה אני מבקש, לא ברכה, כן? כן.

איך חוזרים בתשובה אם לא מתחרטים?

חרטה זה אחד מתנאי התשובה. בלי להתחרט זה בעיה. אבל את אומרת

שאת לא מרגישה חרטה. זה מה שאת מתכוונת, נכון? כן.

אדם באמת לא יכול להרגיש חרטה במקום שהוא כבר התרגל לעבירה,

אבל אם הוא ילמד מוסר,

כמו שאני ממליץ ללמוד ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

והוא מתבונן כמה חטא מאוס, כמה חטא פוגע בקדוש-ברוך-הוא, כמה פוגע בעצמו,

כשהוא מבין את הדברים, מה הנזק שהוא עשה לעצמו ולכלל הבריאה,

קל לו להתחרט.

אדם השליך חפץ מהמרפסת וצעקו עליו מלמטה, מה עשית? מה עשית? הוא אומר, מה קרה? זרקתי חפץ, מה קרה?

אבל כשהוא יורד למטה והוא רואה שזה פגע בתינוק,

והתינוק נפטר,

וזה תינוק של הורים שאחרי עשר שנים קיבלו את התינוק ואין להם יותר,

הוא מבין את גודל המעשה שהוא עשה, שבעיניו היה קל, אבל מה, נגרם,

אז ודאי שאדם כזה יגיע לחרטה על המעשה ולא יגיד כמו קודם, מה עשיתי? מה עשיתי? בסך הכול זרקתי.

הבנת?

רק על-ידי לימוד של מוסר תוכלי להבין את גודל העוונות ובאמת להתחרט עליהן.

אבל זה לא אומר שאת לא יכולה לחזור בתשובה הרגע ולהגיד שאת מתחרטת, אפילו שזה עדיין לא בעומק ובהבנה הראויים.

אבל אם נגיד אני באמת לא מתחרטת,

אני רוצה לחזור בתשובה.

אי-אפשר שאדם לא יתחרט על מעשים, אפילו אם הם היו מתוקים בעיניו.

הם לא מתוקים בעיני.

אם הם לא מתוקים, אז למה לא להתחרט?

כי אני רוצה לחזור בתשובה. שמעתי, אבל למה לא להתחרט?

אם את יודעת, כי אני לא מרגישה חרטה. זה הסברתי מה עושים.

ללמוד את מוסר?

ודאי.

אחרת איך בן-אדם יתחרט?

איך קוראים לספר?

ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

טוב, תודה. בהצלחה.

ועוד משהו?

כן.

הרב יכול לברך אותי שיהיה לי זיווג טוב?

שם ושם האימא? שיראל בת רבקה.

שיראל בת רבקה תזכי לזיווג הגון מהרה. אמן.

כן.

רק רגע, הנה פוקו ומתם עם השחור עם הכובע.

כן, תן לו בבקשה.

שלום. שלום וברכה.

רציתי לדעת, אם אתה עובד על המידות שלך,

אחרי זה אתה מרגיש בלב אגו פגוע, או איך שתקרא לזה,

ואתה קם כל בוקר והרגשה לא נעימה.

על מי אתה מדבר, עלי או עליך? אני מדבר עלי.

זאת אומרת, אם אתה, כשאני עובד על המידות שלי עכשיו,

לדוגמה, מישהו פוגע בי, ואני אומר, לא, אני אסתום את הפה, אני אנמיך את האף,

ואני אעביר ואני אמשיך הלאה.

נו, אז מה הבעיה? נקרא לעבור על המידות. ואחרי זה, כשאתה קם בבוקר, זה מלווה אותך יום, יומיים, שבוע, שבועיים, לא יודע, זה תלוי באגו.

איך אני מנקה את זה מבפנים?

אם אני עובד על המידות שלי, איך אני יכול לנקות את זה? בוא אני אסביר לך. נגיד שאדם פגע בך.

מה זה פגע? אמר לך מילה לא במקום, נגיד, כן?

או שהבטיח ולא קיים,

או כל מיני דברים כאלה.

אז בוא נחשוב. אם אדם פגע בך ואמר לך מה שאתה לא,

נגיד הוא אמר לך שאתה טיפש.

אז ככה, אם אתה טיפש אז הוא לא פגע בך, כי אתה טיפש.

אם אתה חכם והוא אמר שאתה טיפש אז אתה יכול לצחוק,

כי הוא לא יודע מי אתה.

אז הוא טעה.

אז מה קרה?

הפדיחה היא שלו, לא שלך.

אז אין לך מה לכעוס.

עכשיו, אם הוא הבטיח לך ולא קיים, מי אמר שהוא חייב לקיים?

כתוב על תפתחו בנדיבים בבן-אדם שאין לו תשועה.

זאת אומרת, אם תתבונן בעצם מה עשו לך, לא עשו לך כלום.

וגם אם עשו את זה לפני אנשים ואתה נפגעת, כאילו שהעליבו אותך לפני אנשים,

אז אתה צריך לדעת שאם שלחו את האדם הזה,

אפשרו לו שיעשה את העבירה שהוא רצה בחפץ לבו לעשות,

והוא אכן פגע בך, כאילו במירכאות,

אז היית ראוי לפגיעה הזאת, כי אם לא, לא היה פוגע בך.

אז אם ראוי היית לפגע, מה אתה נפגע?

זאת אומרת, אם העבירות שלך גרמו שאתה ראוי להיפגע,

אז למה לא? דבר נוסף, האם מעולם לא פגעת באנשים?

הרי יש מידה כנגד מידה.

אם פגעת, יפגעו בך.

אז ממילא, החזירו לך על מה שאתה עשית. זה גם ניקיון.

אז אם אתה מקבל את זה בחפץ לב,

אתה גם מנקה את העבר שלך.

אם אדם מתבונן ככה על כל דבר,

לא ייפגע.

אבל אם בן-אדם מחשיב את עצמו יותר ממה שהוא,

והוא באמת מושלם בשיא השלמות והכול,

אז יכולים לפגוע בו והוא ייפגע, וזה הכול דמיון,

כי אין בן-אדם מושלם.

משתדלים.

נכון. אז זה לא צריך ללוות אותך. אדרבה, אתה צריך לקום בבוקר ולהגיד, אתמול זכיתי לעבור על מידותי.

זה צריך לשמח אותך לאין שיעור.

אני כבר שמח.

החפץ חיים זכר צדיק וקדוש ברוך הוא היה בוכה. היו שואלים אותו, למה אתה לא בוכה?

אז הוא אמר, כי לא מעליבים אותי ולא מקללים אותי.

אמרו לו, למה צריך?

הוא אמר, כי מי שפוגעים בו

והוא לא מחזיר,

הוא שותק, מוחלים לו על כל עוונותיו.

ואני, איך ימחלו עוונותי אם אף אחד לא עושה לי את זה? ככה בקלות, אני מקבל את המחילה.

אז זה טוב או לא טוב?

מעולה.

כן.

שם בסוף.

שם בסוף.

בסוף. לך לסוף.

הנה יש פה בחור כאן בצד.

כפי מה שהם עושים.

עד שהם יחזרו בתשובה או עד שהם ייפטרו.

אם הוא אשם.

אם הוא אשם.

זה כמו שאם אדם השאיר פה עבירות,

יצא...

עבירות והוא נמצא למעלה אז כל זמן שהעבירות ממשיכות מכוחו הוא גם מתייסר

או כמו אדם שעשה מצוות אדם הניח פה מצוות לדוגמה הוא השאיר כסף שיפרנסו עניים או שילמדו תורה או שהוא בנה בית כנסת כל זמן שהמצוות עובדות הוא מקבל שכר למעלה

לכן צריך להשגיח בחינוך לא להזניח ולעשות כל מה שרק אפשר

כן ערב טוב אמרת הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב נכון? כן עכשיו הוא גם יודע כל מה שיהיה נכון למה הוא מוריד בן אדם בגלגול שהוא יודע שהוא לא יחזור בתשובה?

קודם כל הגלגול ניתן בשביל להמעיט עד כמה שאפשר במה שהוא עדיין חייב ואם אדם מתקן את זה אז הוא תיקן חלק

ואפילו אם הוא לא תיקן כלום אז בשביל להגיע לגלגול שלישי,

שזו הזדמנות אחרונה,

אם הוא לא יתקן גם אז הוא יביא אותו בדומם, בצומח או בחי בשביל לתקן אותו.

זאת אומרת שבן-אדם צריך לדעת שהוא צריך לעבור תהליך מסוים. אם הוא יחסוך אותו לעצמו, ייטב לו. אם לא,

אז מדרך ההטבה לתת לו הזדמנויות נוספות.

אבל זו הבעיה. למה הוא מוריד אותו?

אז הוא יודע שהוא לא יחזור בתשובה. הסברתי.

לא עדיף שישים אותו בגיהנום וזהו. למה הוא צריך לחזור בפעם רביעית בדומם? גלגולים זה פירושו של דבר, יש דברים שכנראה גיהנום זה הרבה יותר גרוע ויותר לוקח זמן, אם אדם יכול לבוא ולתקן את זה ממש.

אבל הוא לא יתקן,

הוא יחזור פעם רביעית בחיי עיצונת דומה. אז אני מסביר, הוא גם בא לפה בגלגול, ואם הוא מתייסר,

לא רק מתקן,

זה גם כן נחשב,

איך קוראים לו, עונש,

שמתקן.

אז אדם יכול לתקן גם אם הוא לא עושה מצוות. בוודאי. בעצם זה שהוא מתייסר.

מתגלגלים עליו כל מיני דברים ואירועים בחיים.

אוקיי.

עכשיו, יש לי בעיה לגבי כל מיני חילוקים שיש בדת.

חילוקים? כן. למשל, בין עדות מסוימות.

זה לא חילוקים.

אתה תימני, למשל, נכון? מה לעשות.

כן.

עכשיו, אתם בערב שבת לובשים טלית, נכון? נכון.

אז מה זה נכון, ללבוש טלית או לא ללבוש טלית?

אולי אנחנו עושים את המצווה לא כמו שצריך?

תראה,

רבי אל-עאי היה עם תלמידיו שיוצא לקבל שבת כשהם עטופים בציציות.

והרמב״ם אומר שדרך החכמים ותלמידיהם שמתעטפים בערב שבת בציצית.

ואנחנו מקיימים את מנהג הגמרא ועושים בדיוק מה שכתוב שם.

וזוהי הדרך.

עכשיו, יש קהילות אחרות שלא קיבלו את זה על עצמן, כמו שיש כאלה,

אתה מעשן ואתה חונק אותי, בחור,

כמו שיש קהילות שאומרות סליחות רק בשבוע לפני ראש השנה,

ואצל הספרדים והתימנים אומרים 40 יום.

אז יש מנהגים שונים שנתקבלו אצל הקהילות השונות והעדות השונות, ואין בזה שום בעיה, לכל אחד יש מקור.

ועל מה הוא מסתמך?

יש על מה להסתמך.

ודאי. אין אחד שמחליץ סתם.

לא, יש הרבה חילוקים. זה לא רק זה. איך יכול להיות, למשל,

שאני ספרדי ואני קטן, אני לא חסיד,

ותיקח את הרב הכי גדול שיש אצל עדת אשכנזים,

אשתו יכולה ללבש פאה ואשתי לא.

זה לא מסתדר.

אדרבה, זה מראה, אם אשתי תלבש פאה היא כאילו לא חיסתה את הראש,

ואשתו, זה בסדר.

אז זה לא אומר שאתה קטן, קודם כול,

כי אשתך מכסה יותר טוב.

דבר שני,

פאה זה בדיעבד בגלל מה שקרה באירופה.

מכיוון שהייתה ירידה באירופה,

אז כדי למנוע את הירידה עד כמה שאפשר, הלכו עם כיסוי ראש פאה.

אבל הם כבר לא באירופה, אז מה, הייתם. נכון, אבל כיוון שהם כבר נהגו מגדוליהם אז הם ממשיכים עם הדבר הזה.

כמו שבאירופה הם הלכו עם שטריימל,

אז הם הגיעו לארץ-ישראל למרות שהייתה גזירה שם, שהם הלכו עם זנבות על הראש,

והם עשו מזה לכבוד ולתפארת,

והם הגיעו לארץ-ישראל, הם לא הורידו את זה.

וגם המעילים, שהם למדו מהגויים מחוץ-לארץ, השחורים עם הכפתורים מאחורה,

כמו של המנצחים בתזמורות,

אז גם זה הם למדו משם, והם ממשיכים ללכת עם זה כאן, לכבוד ולתפארת.

אז כל זה בגלל הגלות, כי, כן.

מנהגים שקיבלו על עצמם ממשיכים בהם.

ולמה זה לא כתוב בתורה, למשל?

הכול היה לבדם.

בתורה היו 12 שבטים וכל שבט התפלל בסגנון אחר והיו לו תפילות אחרות,

וכולם הקריבו קורבנות, והכוונות בעבודת הקורבנות הייתה שונה, וזה 100%. ולכן יש גם כהנים, יש לוויים, יש ישראלים.

אין שום בעיה,

השוני נדרש.

כי מי שלא מבין יכול, אתה אומר פה, למשל, שאסור פאה,

ומי שלא מבין ממש בהלכות,

פתאום הוא רואה גישה של רב עם פאה, הוא אומר שהיא לא דתייה. לא, הוא יכול להגיד כי הוא לא מבין, ומי שלא מבין יכול להגיד גם שמי שספרדי ואוכל קטניות בשבת, הוא אוכל חמץ, וזה לא נכון.

בגלל שהאשכנזים מחמירים לא לאכול, בגלל חשש חמץ,

זה לא אומר שאסור.

חוץ מזה, פאה זה כיסוי ראש, לא הכי טוב, אבל זה כיסוי ראש, כי זה מכסה את השיער האמיתי.

זה לא הכי טוב,

אבל מבחינת כיסוי, זה כיסוי. אם הכיסוי טוב או לא טוב, זה עוד עניין.

כמו שאישה,

אם תשים לה מטפחת אדומה עומדת ככה ותכסה את עצמה עד פה, זה גם לא צנוע,

כי לא המטרה להבליט את הראש,

המטרה להצניע. זה לא אומר שאם מכסים עמבד זה כבר צנוע.

גם עמבד צריך להיות צנוע, הבנת?

חוץ מזה,

תגיד לי, למה בצבא יש כל מיני חילות?

למה כל מיני חילות? זה מבלבל. כשאני רואה טייס טס, למה השני צריך ללכת בחיל רגלים ברגל?

למה הוא מגיע מהר לסוריה והוא צריך ללכת כמה ימים על הג'בלאות? זה לא בסדר.

יש אפליה בצבא.

למה האחד חנוק בתוך טנק והשני יושב שם, אתה מבין, בקריה?

זה לא בסדר.

זה תפקידים.

אבל זה התפקידים השונים, גם בעם ישראל, בקהילות השונות, לתיקונים הראויים.

טוב, תודה רבה. תהיה בריא.

נכון, נכון, את צודקת.

נכון, את צודקת, נכון.

נכון, אתן צודקות כולן.

גם אני רוצה תשובה יפה. למה את רוצה לשים מה שלא יפה?

את צעירה, גם עם כיסוי ראש.

הפאה משקרת?

הפאה משקרת.

הפאה משקרת.

זה שפאה עושה את האישה צנועה.

אם אישה בת 70 תשים פאה של צעירה בת 20,

אז בת כמה היא? בת 50?

היא בת 70, עם פאה של צעירה.

באירופה אספו ישירות ונעילות.

היום הולכים עם פאות עזה,

ודווקא הנשים שלהם, לא אלו שחוזרים בתשובה. נכון, בטח. אלו שחוזרים בתשובה, כבוד הרב, הולכים עם הסמרטוטים. נכון. ואלו של נשים, אני לא רוצה להגיד ממשפחה, שלא חוזרים בתשובה, הולכים עם הפאות הכי יפות,

מגרות, ויותר יפה מהשיער שלהם.

אז הרבנים צריכים להגיד שזה אסור.

כבוד הרב, גם אני סבתא ל-12 נכדים.

הייתי רוצה גם לשים. פעם שמתי, כשחזרתי בתשובה, והרב עובדיה אמר שזה אסור,

יקי בן-אברהם אמר לי, אמא, לא לשים. אני לא שמתי,

אני מכבה את זה בארון,

שהמשיח יבוא, אני אגיד לו, הנה, לא שמתי,

כי כיבדתי את כבוד הרב שאמר שזה אסור. כשהמשיח יבוא, תן לי את זה. כשהמשיח יבוא, ישטרפו את כל הפאות.

אבל אני רוצה להגיד לך עוד משהו.

פעם הלכו, כמו שאמרת, עם סמרטוטים.

לא, הפאות היו זה מרוב.

כן, אבל גם פעם הלכו עם מטפחות ראש כמו סמרטוטים.

ולמה אצלך עכשיו הכיסוי ראש עם זהרורים?

זהרורים. אני אגיד לך, בגלל שבעלי אני חוזרת עם תנועה ולמנע של בית.

בבית אני הולכת עם הסמרטוט,

ואז אני יוצאת עם בעלי בעלי כחום,

כי אני רוצה לכבוד בעלי.

סליחה, למה את מרגישה שזה סמרטוט? את נראית מאוד יפה. ואם את חושבת שזה הכיסוי הצנועה ביותר, אז למה את מרגישה כך?

שיש לך סמרטוט על עמוק? היא לא חושבת שזה סמרטוט.

אומרים לה, אומרים לה, אומרים לה.

פה אני אסביר לך

בואו אני אסביר לכם, בואו אני אסביר לכם,

בואו אני אסביר לכם.

אתם יודעים, יש חילונים,

יש חילונים,

יש חילונים שהם הולכים בלי חתימת זקן,

הולכים מגולחים.

בתימן זה היה גנאי גדול, מי שהלך בלי זקן קראו לו מחלוג דיגנה.

מגולח זקן זה היה ביטוי מעליב ביותר, זה כמו אדם השם מרחם.

ואלה שהולכים,

חתיכים,

מה זה חתיכים? מלשון חותך, חותך את הסערות נקרא חתיך.

אלה שחותכים את הסערות רוצים להיראות כמו נשים,

הוא רוצה ליראות כמו אישה. למה אישה אין לה סערות? גם הוא רוצה בלי סערות.

היום יש כאלה שמורידים סערות מכל הגוף, גם גברים.

אז מכל מקום האנשים האלה לא יכולים ליראות אחד עם זקן, כי הוא מזכיר להם איך היה צריך ללכת. אז הם אומרים, למה אתה צריך את הסערות האלה על הפנים?

לאנשים אומרים, למה אתה צריך את הסמרטוט הזה על הראש?

וככה הם מגנים את זה.

הקדוש-ברוך-הוא, אם תשימי את הסמרטוט הכי-הכי מגעיל על הראש,

זה כתר מלכות מול הפרצוף הזה שהוא מחלוגת דיגן.

הבנת? אפילו אם ישים אף תרשב עם ריח מפה עד התחלת האוטובוס.

הקדוש-ברוך-הוא מסתכל מה אתה מוכן לשים ואיזה

זהות אתה מוכן לקחת בשביל להיראות מבניו ובנותיו של הקדוש-ברוך-הוא.

בצבא מחייבים לשים כומתה.

לא לכולם זה מתאים.

בצבא מחייבים לשים לפעמים כובע עבודה.

כשאני התגייסתי לצבא אז לא היה כובע עבודה כמו היום, עם קסקט,

היה כובע עבודה אוסטרלי, כמו בג'ונגל.

זה היה משהו עגול למעלה, עם שוליים רחבים,

כאילו אני צייד.

נו, אז היתה לי ברירה?

אמרו, זה חוקי הצבא.

נו, ואם הקדוש-ברוך-הוא החליט שאנחנו נלך ככה, אז מה יש?

למה שופטים הולכים עם כובע עגול ועם משהו מרובע ועם חוטים כמו של טורקי?

למה הם לא מתביישים?

למה אלה שיושבים בבית-המשפט בבריטניה צריכים, הגברים, לשים פאה מתולתלת

כמו אודליה ועם גלימות מצחיקות, עם טפיחות פה בכתפיים, בלי זה הוא לא יודע לשפוט?

למה צריכים את זה?

למה לקוסם יש לו כובע מיוחד?

למה ליצן יש לו פה כדור באף?

כל אחד מהמקצוע שלו.

אנחנו יהודים,

אמרו לנו לשים כך, עושים כך, אמרו לנו לגדל כך, עושים כך, אמרו לו לעשות כתובת קעקע, לא עושים.

מה שאמרו לנו אנחנו עושים,

ואנחנו מתנאים לפני הקדוש-ברוך-הוא כך.

הבנת? וכמה שיותר קשה לך ביחס לאחרות,

שכרך גדול יותר.

אז מה הפסד?

כלום.

זהו.

רק רגע,

פה עם האדום, קום, קום.

היום בבית-ספר שלי בעצם רבתי עם חבר,

ולפני יום כיפור, אני לא רוצה לריב אתו,

רבת, אבל כבר. כן, אבל אני רוצה להשלים אתו. מה הבעיה? גם מבחינתי להשלים אתו, בשביל שלי לא יהיה עוון,

וגם מבחינתו,

שבשבילו גם לא יהיה,

כמו שאמרת בהתחלה. כן.

עכשיו, ניסיתי להתקשר אליו כמה פעמים ולדבר אתו,

אבל הוא לא מוכן לענות לי, בגלל שרבתי אתו,

ואני לא אראה אותו יותר עד אחרי כיפור.

איפה הוא גר ואיפה אתה?

אני גר בקריית-יובל והוא גר ברמת-שרת.

מה המרחק?

קרוב.

אתה יכול לנסוע לשם?

אני יכול, אבל הוא גר בבתים של עשירים וצריך ססמה, והוא לא ייתן לי להיכנס.

תראה,

קודם כול תכין מכתב ותלך אליו הביתה ותשתדל לצפצף, הם עונים על הצפצוף.

אז קודם כול תבקש אותו ותגיד קודם כול ישר, מחילה, מחילה, מחילה,

שתספיק להגיד את זה.

דבר שני, אם הוא לא יפתח לך,

אם אתה רוצה, אתה יכול להמתין שם,

ואם לא, אתה יכול להשאיר את המכתב שם.

ואם אתה יודע את הטלפון,

אז תיתן למישהו שיצלצל ותבקש אותו,

וכשהוא יענה, תיקח את הטלפון

ותגיד לו שאתה מבקש מחילה לפני יום כיפור ואתה מבקש שהוא ימחן לך.

תשתדל, מה שאתה יכול להספיק.

בשמים זה ייחשב.

תודה רבה. בסדר? יש לי פה חבר, הוא יכול לשאול גם שאלה?

חבר? כן. לא רבת אתו.

נדמה לי. תן לו, בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי שאלה, נכון אומרים בתחנון, נרשמנו, למה אני צריך להתחרט על העבירות שלא עשיתי?

היי, היי, היי.

אתה ממש צדיק אתה.

היה איזה תלמיד חכם גדול, אתה שומע?

שבזמן הרמב״ם לא היה אומר את התחנון כי הוא אומר שהוא צדיק, והרמב״ם גער בו גערות לאין שיעור וכתב מכתב איום ונורא כנגדו.

זה היה תלמיד חכם עצום, צדיק אמיתי.

היה צדיק אחד שהיה משנה בנוסח שכמוהו חכמים,

אתה מבין?

ובגלל שהוא היה אדם מבוגר, אדם מבוגר מאוד,

ולא היה לו יצר רע כבר מבחינתו,

כי כיוון שהוא שינה את הנוסח של התפילה,

שלחו לו ניסיון,

בחורה, הוא היה זקן כבר,

וכשהיא נכנסה היה לו הרהור לא ראוי,

מייד הוא הצטער ובכה,

ואחר כך היה לו גילוי מן השמים,

שבגלל שהוא שינה הראו לו שאל תאמין בעצמך עד יום מותך.

ואתה בחור צעיר, אשמנו לא מתאים לך,

לא עשית שום דבר.

לא, חלק.

אין דבר שלא עשית.

אין.

אם תבין מה פירוש, אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו', ותראה,

יש מקומות שפותחים את זה קצת יותר,

ותתבונן,

תראה שאין דבר שלא עשית. ודבר נוסף,

גם אומרים את זה בלשון רבים.

למה?

כי אפילו אם יימצא אדם שאין בו,

אנחנו ככלל מחויבים להוכיח אחד את השני.

ואם אתה לא הוכחת את חברך, והאשמנו ובגדנו שלא,

גם לך יש חלק בזה, כי ישראל ערבים זה לזה.

הבנת?

יש לי עוד שאלה.

כן?

יש לי חבר שהוא רוצה לשמור שבת, ובזה הוא שומר. הוא מנסה לשמור, אבל הרבה שלו לא שומרים, אז הוא לא יכול.

הוא יכול. למה לא יכול? הוא לא יכול, לא יודע. הם מדליקים טלוויזיה. אז מה? זה לא אומר שהוא מחלל שבת. הם מדליקים טלוויזיה. הוא לא צריך להסתכל.

ואפשר ברכה?

אפשר ברכה. מה, שתגיד אשמנו?

לא. כמו שלא תגיד.

המשפחה והיא.

השם יברך אותך ואת משפחתך בגמר חתימתו. ואפשר נעמינה צחייה בת חניתה.

שמה?

שתתחיל לדבר.

מה זה? בת כמה היא?

ארבע.

היא לא מדברת?

לא. אתה רוצה שהיא ידבר?

כן, זה אחוז של חבר שלי.

אתה רוצה שהיא ידבר?

כן.

אתה מוכן לשתוק בשביל זה?

מה?

אם אתה רוצה שידבר אתה צריך לשתוק בשביל זה.

בסדר. מוכן?

תלמד כל יום שעתיים בתוכנית דיבור

לרפואתה במשך שלושה חודשים רצוף.

אתה מוכן? בלי נדר.

בלי נדר ידבר.

מה השם שלה? נעמינה צחייה בחניתה.

נעמינה צחייה בר-חליטה? בת חניתה.

בת חניתה.

השם יזכה אותה לדבר רהוט בזכות לימוד התורה שלך בתענית דיבור שעתיים שלושה חודשים רצוף. וגם עזרא בן ורדה.

עזרא בן ורדה.

אתה באת עם שרשרת.

לא, זהו.

עזרא בן ורדה יזכה ל... תבואה שלמה. תבואה שלמה, מהרה. תודה.

אני רואה, רגע, רגע, עכשיו,

רגע.

אני רואה שאתם רוצים הרבה לשאול,

וכיוון שאנחנו ערב יום כיפור ואני רוצה לרצות את כולכם.

מכיוון שאני רוצה שכולכם תזכו בדין,

מכיוון שאני רוצה שיהיה נחת לקדוש ברוך הוא,

מכיוון שאני מאמין שאתם באמת רוצים לחזור בתשובה, כן או לא? כן!

אז בואו נעשה נחת רוח לקדוש ברוך הוא,

וניתן אפשרות לכל אחד מכם להתברך ברבים,

אבל אני מבקש מכם השקעה אחרונה לשנה זו,

להשקיע שקל וחצי ליום,

כדי שצדקה,

תשובה ותפילה יקרעו את רוע הגזירה.

צדקה של שקל וחצי ביום תקנה לכם זכות, בעזרת השם יתברך, של כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים.

איך שקל וחצי?

שקל וחצי כל יום במשך חודש זה 50 שקלים לערך,

50 שקלים לערך מכספי מעשר, שקל וחצי ביום מכספי מעשר,

למשך 20 חודש למי שאין לו אפשרות,

זה יוצא 1,000 שקל בשנה לשמונה חודשים.

בשכר זה הוא מקבל 100 DVD של הרצאות שלי שניתן לחלק לאנשים שרחוקים,

או שאתם תחלקו או שאנחנו נחלק בעבורכם.

ואם יחזור אחד אפילו בתשובה מזה,

אתם זוכים בדין ולחיי העולם הבא.

כי מי שמציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא,

והוא יהיה בסופו של דבר בגן-עדן, זה שיהיה לכם ברור.

אז בשקל וחצי, בהוראת קבע,

50 שקלים כפול 20 או 100 שקלים כפול 10,

או במזומן למי שרוצה,

תמלאו את הוראת הקבע ותחתמו למטה, ותוכלו לכתוב פה את השם,

לשם האימא,

לרפואה,

להצלחה,

לישועה.

אם רוצים, גם לעילוי נשמת מישהו,

תעבירו אלי, ואני אברך בקול רם את כל אלה שממלאים הוראת קבע מכספי מעשר.

עכשיו, רגע, תקבלו עיתים ותמלאו.

ובעזרת השם אני אברך אתכם בכלל הברכות על כתיבה וחתימה טובה.

מי שרוצה, שירים ידיים ויקבל טופס בזריזות.

תודה.

תודה רגע, אדוני היושב-ראש.

בסדר, סיימני, תודה.

תני לי את זה ידידי.

אתם מלאים ואני אברך.

אני אברך.

שיחזור לישיבה, תכתבי למעלה.

תכתבי ואני אברך.

גמר חתימה טובה ותתכתבי לחיים טובים ותגדלי באמונה.

להרים ידיים מי שרוצה הוראת קבע ולקבל ברכה.

יש מאות אנשים.

אף אחד לא יודע בדיוק מי נמצא פה ועל מה.

כולם, שנייה, יש באמתחת למעלה מ-2,000 בקשות בפס.

תמציאו.

עם מי דיברת?

מי? מי?

תגידי לי מי.

הוא לא קיים יותר.

שנייה, שנייה. אני פה? לא פה.

אני פה.

אני פה, נכון?

אני פה, נכון? תביא.

תביא אותה.

תביא אותה.

שוסנה.

שוסנה.

שוסנה. ומי?

שוסנה. ומי?

שוסנה. ומי? שוסנה. ומי? שמעון בן? שוסנה. אתה מלא עורר קבע. אתה לא מלא.

אני מברך. אני מתכוון? מה, לא טוב?

אני מבטיח? השם מבטיח. השם אומר משמצין נפש אחת מישראל,

כאילו הציל עולם מלא, נכון?

הוא הבטיח או לא הבטיח?

אתה יודע מה זה להציל עולם מלא?

אין ספק. זה אני מבטיח.

אבל למה אתם צועקים? אני פה. סבלנו.

סבלנו.

סבלנו. בסדר. סבלנו.

אבל סבלנו.

סבלנו.

זיווג לאורית, בת שולמית מלכה. מהרה.

רגע.

גבריאל בן-יעל, רפואה שלמה.

שמואל ונינה אסתר, מלכה. הצלחה מעשה ידם.

ערבי.

אמרתי. שמעון בן שושנה ובנימין.

יזכה להתחתן בקרוב. שימלא בן-דהוריון.

רק שנייה. כן.

רגע, רגע. אני לא מוכן. סליחה, אתם דוחפים.

קודם כול, כל הנשים פה, כל הגברים כאן. נזוז. רגע, סליחה.

בואי נפול. אתה לא. אתה לך לשם.

אל תתאחד פה בין הנשים.

לך לכאן. תעשו הפרדה שם. תעשו הפרדה.

תעשו הפרדה.

תנו לו לצאת.

לא אברך אף אחד. תעמדו בתור בשקט.

למה אתם דוחפים? כל הגברים, נזוז ימינה. כל הנשים לפה, שתהיה הפרדה.

נזוז.

תלכו קצת אחורה. מה קרה?

שמעתי, אבל רגע.

מאיר בן סופי, הצלחה. לעבודתו ידברך זרע חי וקיים לעדי בת יפה ויוסף בן בלום ערוץ.

אברהם אליהו בן יפה יזכה לשוב בתשובה ולישיבה מהרה.

אפרים בן מסעודה קורא,

השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה. יעל בת יפה, זיווג הגון.

בהצלחה ליפה בת מסעודה.

רק דבר אחד לא חתם, תחתמי למטה.

מזל בת אהובה, רפואה שלמה, אהובה בת רחל, רפואה שלמה מהרה.

אמרתי, כן.

תיכף, עוד רגע.

עוד מעט.

זיווג לעינת, בת סברינה, ונעולים נשמת סברינה בת נינד, מנוחתה עדן.

חזרה בתשובה,

אלי בן סברינה, כל הישועות לעינת ולוי בני סברינה.

אתם דוחפים את השולחן.

תלכו אחורה.

עוד רגע, עוד רגע. רונית, בת בת שבע, ז'קלין, מעיין בת לאה. רועי, בן בת שבע, ז'קלין, זיווג הגון.

כן, בוא, דבר.

אתה מוכן לשים פה כיסאות באמצע או משהו? בוא לפה. מי רצה לשאול כאן? אתה?

אתה? בוא.

כן, תשאל.

מה רצית?

רצית משהו?

לא צריך מיקרופון. דבר.

מורידים לו מהסך של החיים.

מורידים לו מהסך של החיים.

קודם כל אף אחד לא חולק על זה.

זה אם אתה אדם טוב או לא טוב, יש גם גויים טובים, זו לא סתירה.

יש לך חובות כלפי מי שברא אותך,

ואם אתה,

למי שאתה לא חייב, כמו חבר שלך, אתה טוב בינך לבינו,

אני שואל למה אתה לא טוב עם זה שמטיף לך, שנותן לך חיים, למה אתה לא שומע לו?

אתה לא יכול לקבוע את הכללים.

אני, לפי דעתי, צריך לנסוע באדום.

לפי דעתי, ב-0200 צריך לבטל את התמרורים.

לפי דעתי, לא צריך לשלם מס הכנסה גבוה כל כך.

לפי דעתי, יש לי הרבה דברים, אבל המדינה קבעה חוקים שאני מחויב לשמוע עליהם אם אני רוצה או לא רוצה.

אז אני יכול להגיד להם, תשמעו, תבדקו אותי, אני אדם טוב, אני עוזר, אני תומך, אני תורם, אני הכול.

זה לא מעניין את השוטר, גם לא את השופט.

מעניין אותו, יש חוקים ואתה צריך לקיים אותם, אם מוצא חן בעיניך ואם לא, ואפילו אם הם לא צודקים.

הקדוש ברוך הוא ברא חוקים שווים לכולם,

והוא לא יפנה ביני לבינך, חייב אותי כמוך.

אני מקיים בגלל שהוא חייב אותי.

מתאים לי או לא מתאים לי, אני מקיים.

למה? כי הוא מתנה את זה.

הוא אומר, אתה רוצה חיים, תרצה טוב, תרצה זה.

ראה, אנוכי נותן לפניך את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים, אני מציע לך, רוצה בטובתך ותבחר. אתה לא רוצה לשמוע?

אתה גוזר על עצמך, לא הוא, אתה. אומרים לך, אל תלך, פוסדי מוקשים.

אתה אומר, אבל זה קיצור דרך, אני לא מתכוון להקיף את הכול. בסדר, תסתכל, אם תעלה על מוקש, בעיה שלך, אתה אומר, למה עשו פוסדי מוקשים?

צריכים, היו לעשות סדה מוקשים, מה לעשות? היית בטירונות, לא עשו לך את זה קל. למה?

אתם רוצים שאני אהיה חייל? תעשו לי את זה קל, אין דבר כזה.

אתה רוצה לעבור מבחנים, אתה רוצה תואר? צריך ללמוד, צריך להשקיע, צריך להיבחן, צריך להצליח, אין ברירה. לא מקבלים בחינם, כלום לא בחינם.

אז אתה אומר, אבל אני בחור טוב, אני רוצה לפרנס לך בוט. למה צריך להיבחן?

אין מה לעשות, החיים זה מבחן.

תעמוד בו, תצליח, לא תעמוד בו, נכשלת. נכשלת, משמעותו, מה שאמרתי.

מה השם?

אתה תהיה מוכן לקבל עליך שמירת שבת לרפואותה?

נו, הנה דוגמה.

דוגמה, אני שואל אותך.

אתה תפסיק לחשוב.

אתה תפסיק לחשוב.

תתחיל לעשות.

אימא שלך במצב מסוכן, אתה יכול לעזור לה.

ואתה אומר, אני לא במצב ש... אני מאמין. אתה מאמין אותי, אתה בא עם הבעיה.

כשאתה בא לרופא,

אתה בא לרופא ורופא אומר שצריך ניתוח,

וניתוח אפשר רק בגרמניה,

וזה עולה 50,000 דולר, מה אתה אומר לו?

אתה מעמיד אותי במצב שאני צריך למכור את הדירה.

זה מה שאתה עושה לי, אדוני הרופא.

אבל מאיפה יש לך? הוא מחייב אותך לבזבז 50,000 דולר.

שבת יותר קל.

בחינם.

אתה רואה שאתה לא מוכן להשקיע.

הצוי, הצוי, הצוי,

נחת רוחפירות, נו, אז איך זה יעזור? איך יהיו לך זכויות?

הברכה לא מועילה, צריך זכויות.

הברכה מועילה עם הזכויות.

לא, אז אני מאמין שכן, מה לעשות? ככה אני פועל וככה זה עובד.

תסתכל באינטרנט, תראה סרטים, נס מצולם, נסים הטוטה, תראה מה ביקשתי, תראה מה היה.

ואם תרצה, אני פה.

כן.

בירכתי כבר, בירכתי.

בירכתי.

בירכתי, אמרתי.

בירכתי את שתיהן.

כן.

אפשר להמתין?

שמעתי.

שמעתי. אני בחור לא סתום.

מבין.

מבין. אמרתי.

אמרתי. מבין.

אמרתי. תמתינו. יש יהודים שביקשו לתרום. בשביל שנברך אותם, נברך אותם. אחר כך אתם. אין בעיה.

מה לעשות?

חתימה טובה ושנת חירות לעם ישראל ושיהיה גילוי משיח מהירה לכולם מתוך שמחה לעילוי נשמת חנה בת יצחק יחזקאל ולעילוי נשמת רחל בת ריטה מנוחתה מאתן.

ובנים קדושים ותארים לחווה בת יעל, לעבודתו יתברך בפרנסה טובה ושלא יהיה להם שום היזק מהרה.

זה כבר יתברכו.

ירון אהרון בן ליקול, ברק בן ליקול, אפרים בן ליקול, ניקול בת שבא,

מאור בן ליקול ואילי בן ליאת יזכו לכל טובה וברכה.

הצלחה בלימודים לאליהו בן יהודית, עמיאל בן יהודית,

ויזכו לקנות דירה ברמת-אשכול בירושלים.

יפה, יפה, אמן, חשוב מאוד.

נעילוי משמת בנימין בן ימימה, תנוחתו עדן, וסיני, שרזי, אמיר, שרזי, גלעד הארי ואבי רוזנפלד,

נעילוי משמתם. הצלחה בתורה לאורי אברהם בן מיכאל, הדס, בת גילה, רפואה שלמה, גילה, בת ברכה, שמחה, רפואה שלמה, זיווג לחגית בת גילה ושרה מיטל, בת חרצלת מהרה.

זיווג רגול, רפואה שלמה ופרנסה לאלישבע, בת נונה.

הצלחת בת שבע, בת נחמה, רחמיה נעמי, בת אהובה ושרה, ינון רפאל בן שרה, רפואה שלמה, הורה בת נחמה, רחמיה ואליהו בן אסתר,

זרע חי וקיים מהר. זיווג רגול מרשמים, נילך בת, בת שבע, בת תמר,

פנחס לוי בן צילה, שמעון בן שושנה, טל בן צילה, יעקב בן,

מינה יזכו לכל טובה וברכה, זיווג ארגון, נחמן בן יוסף,

ששה שושנה, רפואה לשרה בת חיה, כל טוב ובהצלחה,

יונתן אריה בן רחל, רפואה שלמה, בהצלחה,

חיר עופר בן,

לריס, יזכה לגמור עם החובות, איתי אסתר, בת מזל, פרנסה טובה, דוריס בת אדל,

פרנסה לכל טוב,

רגע, שלום בית, למשה בן סימה והילד בת מרים,

והילדים יהיו צדיקים,

נעורי ודביר בני איילת וצילה רחל בת איילת, רפואה שלמה לאבא דבירה,

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, יוסף בן פייגה, גילדה ודב בן ראה, רפואה שלמה,

עוד שניים, שנייה, תחילוי נשמר,

ארנונה בת חנה, חנה בת מרים, מאיר בן שושנה, נווה בת חנה, אלי אליהו בן מזל, נוחת תם עדן,

עטרה בת מרים, בריאות והצלחה, ושל תתמיד ללכת בדרך התורה,

מירב בת ארנונה,

זיווג הגון, בריאות ונחת שלמה,

מהילדה, ופרנסה טובה וחזרה בתשובה שלמה, זיווג לאילנה בטרונית,

עופר בן כרמלה, אסתר בת רבקה, ליאת בטרותי, חזרה בתשובה והצלחה, וזיווג הגון, זרע, חי, קיים,

שמחה בת כרמלה, רפואה, כרמלה בת חביבה, יעקב בן מזל,

כן, כן,

שם, יהודה חי בן נעמי, פרנסה טובה וחזרה בתשובה שלמה,

יונה אליהו ישראל בן-יעל, יחזור בתשובה שלמה ויסתלג מהגוייה מהירה,

חזרה בתשובה לאור הבת,

לא יודע מה כתוב,

לאור הבת תמר,

יעקב בן שמחה, יחזרו בתשובה שלמה, וזכו לזרע, חי וקיים,

שעתיים בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף משהו,

בשם ללמוד משניות, הלכות, גמרא,

מה שם, אסף בן חסדוי, בן צילה, תזכה לזיווג הגון מהירה,

אותו דבר, שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים, שמחה נתנאל בן, שושנה, תזכה לזיווג הגון מהירה,

זרע, חי וקיים, מהירה,

כרמית בת רבקה, תזכה לזרע, חי וקיים,

מה השם, לאה בת דבורה, תקופה שלמה מהירה, אלחזר בן אהובה ורבקה בת, מזל, זרע, חי וקיים מהירה, תזוזו, תזוזו, תזוזו,

תזוזו, כן,

כן,

זיווג הגון להם, רחל בת-אסתר,

שושנה, בג, אל תרחל, בריאות והצלחה, די, אבל לזוז, די, שלום, שלום, לא להתקרב, נישאר כאן, לא להתקרב,

יהודית בת צמדר, זיווג הגון וזרע, חי וקיים,

ואורה בת חבצלת, חזרה בתשובה שלמה, חבצלת בצרה,

שמיעה מתאימה ו...

דרור בן יונה, הצלחה בחינוך הילדים. לאט, אני פה.

תאמר חתימה טובה.

מה? נו.

מה השם?

מי שבברכה יחזור בתשובה שלמה מהירה.

חזרה בתשובה שלמה מהירה.

תזכה לשוב בתשובה שלמה מהירה.

פנחס, בן סנדרה, זיווג אגוד מהירה.

חזרה בתשובה שלמה.

זרע חייב קיימן. שעתיים בתעני דיבור, שלושה חודשים.

כן, בתעני דיבור, כן.

כל טוב.

ציון בן יפה, חזרה בתשובה שלמה. לא לשעיינה, תפילי את זה.

נו, מה שמה? יעל בת יפה, תזכה לזיווג אגוד מהירה, שתלמד חצי שעה מה שם.

חזרה, נו, מה שתשמע לי?

שני שנים, תן לי איזה אנשים שחור עליהם.

שבת,

שיצאו. שבת, שבת, שבת, שילמד, שעתיים תעמיד גיבוש ל-50 דקות. 250 דקות. 250 דקות, על מה?

לא.

שם.

אה, אה, אה, יש.

אז מה חדש?

לעילוי משמת יעקב בן יהודה ומתו עדן,

מחלבת סלטנה והשפר,

סלטנה ירועמי בן סלטנה,

דומה רבי ימין בן סלטנה,

הרמבו סלטנה,

החזרה בתשובה למליאות של סלטנה.

אחזור אחוז מליאה בת-לוחמת, אהרן ניסים בן סלטנה, מזל ויהיה להם כל כך בהצלחה,

ויאן העמדה ההיא בתקופה, רחם להר, רחם להר, רחם להר, חושבי השלמה,

סיווג הכול,

מה השמים,

ובהצלחה.

כולם יחכמו לחלוטין שלו, מזל בעז.

שיינה, שגם בת עזיזה יזכו לכל טוב ולהיות בהצלחה.

אה, מוחנתים לטובה.

נחמה דינה, בת דיקור, רחל דינה, יזכו בזכות הצדקה לזיווג בחזרה בתשובה שלמה.

השם יוציא אותך מכל החובות.

תצליחי בעבודה, בעבודת השם גם.

תחייב את עצמך להוציא חומש, ובעזרת השם יפתר לך השם שערי פרנסה טובה. שלושה חודשים רצוף.

שם, שם, ציון בן, יפה יזכה ל... השם יציל אותו מכל הלכלוכים. השם יחזיר אותו בתשובה שלמה. תלמד אתה שעתיים, ותענית דיבור לרפואתו שלושה חודשים רצוף.

אמן.

תזכה לשוב בתשובה שלמה ותקבל את הקבלות ותעמוד בהן.

בהצלחה לעבודתו יתברך מבחסקים.

חלפון בשערי ומשפחתו יזכו לעלות לארץ-ישראל מהר מאוד.

כן.

אמן.

רגע, תשימי פה רגע, כן.

השם יפתח לך פרנסה טובה, כן?

זה?

לעילוי נשמת סעדה בת חווה, חנה מהאם בת סעידה,

ברפואת ארבר בן סעדה, נאוה עדה,

בת חנה מרים,

חנה רינת בת אסתר,

דנה בת נאוה עדה, בזיווג לדנה בת נאוה עדה.

לזיווג ארגון כשר קרוב עם בעל צדיק עם שורש הנשמה, דנה בת נאוה עדה.

הצלחה, פרנסה, תשובה שלמה ושלום בית לחיים, בן מהאם ונאוה עדה.

רפואת יסמין בת רחל, נמרוד בן רחל, גלית בת רחל,

בהצלחה, יסמין בת רחל, נטל בת רחל.

לעילון נשמן מאל בן שמחה ועריק בן עזיזה.

השם יפתח לאביך, שערי פרנסה טובה, כן?

בסדר? תן לי.

רק רגע.

אילנה לאה-בת ברברה, דיווג הגון בתשובה, רפואה לעטרה, מרים ברחל-עזיזה, בצערה, בחלום אל-עזיזה,

ילדים יהיו צדיקים, צחור ובני המשפחה, רחל עם ישראל,

חיים ארוכים,

בן-בן יהודי, רפואה שלמה, חיים ארוכים,

ג'וליה שמחה-בת אלי גרין, רפואה שלמה מהרה, מרים בצערה, ספרינה, רפואה שלמה,

דוד יצחק בן-אסתר ואייל,

רעמר כנא בן-מאי,

הנה, רייזל, אסתרנה, רבקה בן-לינור, בת ברה,

סקול-אכולטוב,

ברה בג'וליה שמחה,

ג'ק יעקב בן-נונה,

כל טוב, בהצלחה. נתן יישראל יצחק בן-אסתר,

יאיר-ישראל משה, בן-סטרנר, רבקה אילנה אלינור, אסתרנה,

רבקה אלינור, עודל, נינה, בת-סטרנר, רבקה אלינור, אסתרונה, אסתרונאי, אמן הרב.

אביגיל בת-יונה, הצלחה, בעזרת השם, אביגדור בן,

נעמני ופרצל נא חיה רחל נא משאר הכנה, הדלת תפילה,

נזכור, חזרה בתשובה, זיווגים ארגונים, בכל טוב.

מג'יק מינה מירה, בת חמשה, עודד, תפואה שלמה, זיווג ארגון,

ודן אליה בן מג'יק מנה,

איזקל בן זכר, מהירה, חזרה בתשובה לסלאבות רחל,

בריאות הנפש והגוף לאימא שלה,

גיא חיים בן אורית,

יזכה לרפואה שלמה, שחר בן אורית, יזכו לרפואה שלמה והשתלה מוצלחת,

יוסי בן לאה, פרנסה טובה,

נינא בת מזל, זיווג הגון, הצלחה בלימודים מהרה,

מאזל בת חנה, שמחה, תפואה והצלחה,

אמן מהרה,

אמן מהרה,

רפואה שלמה מהרה,

חיה אודליה בת שושנה, שמואל בן כרמל,

יזכה לרפואה שלמה,

אמן.

אמן.

גילה בת שמחה, רפואה שלמה.

אפרת בת בתיה, הצלחה ורפואה שלמה בתוך שאר חולי הומוי ישראל מהרה.

אני מבקש.

תצליחי לפתור את הבעיה שלך מהרה.

מה זה?

זה ערב שלם רק לקרוא.

השם יברך את כל מה שכתב פה, בהצלחה מלאה ושלמה.

כל טוב.

כן.

תזכה לבריאות, הצלחה ונחל מכל יוצא חלציה.

ביראת שמיים שלמה ומלאה.

שלמה בן אביטל.

אני, דוד בן רוזה. דוד בן רוזה.

ואביטל בת. לובה. חיה ליבא בת אביטל. בריאות בת. יעקב מרדכי. יעקב מרדכי בן אביטל. יבחיים בן אביטל. שר האזר בת אביטל.

אביטל. כולם בריאות והצלחה.

כן.

מרדכי בן אביב.

בבקשה.

בשמחת חיים, בשמחת חיים.

מי אתה מעריך?

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,

חבריי חברי הכנסת,