לוד - שידור חוזר מההרצאה:לוד 05-08-2007

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

יאומים אר ימי מלך טוי סיף, שנו יאסר קבנו ידוי ודוי.

יאומים אר ימי מלך טוי סיף, שנו יאסר קבנו ידוי ודוי.

יאומים אר ימי מלך טוי סיף, שנו יאסר קבנו ידוי ודוי.

יומי על ימי מלך, כל סיב, שנו יישחק ימוי דוי ודוי.

יומי על ימי מלך, כל סיב, שנו יישחק ימוי דוי ודוי.

יומי על ימי מלך, כל סיב, שנו יישחק ימוי דוי ודוי.

יומי על ימי מלך, כל סיב, שנו יישחק ימוי דוי ודוי.

ויום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום יום

אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר טוב אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר

שניים זקים מוי דוי ודאי.

היום ימי מלך, שניים זקים מוי דוי ודאי.

לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה

אוי יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו

איה, כולו,

ידע, האי, יא אי, כוחו יקרה,

איה, איה.

יא יא יא יא.

יא יא יא יא יא יא יא יא.

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אוי יו יו יו יו יו יו יו יו

ורקסט דייתיה מאי גל דייה איה יא יא יא יא יא יא

ורקסט דייה בואו יא יא יא יא יא יא

איי-איי-איי-איי-איי-איי.

תירשייה, לילה, ל...

הווווווו

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמו ירוויח.

ההרצאה הזאת מוקדשת מרוני בן ישראל לקידוש השם,

ולעילוי נשמת

נדב בן זמירה ומקסים לוי, מנוחתם עדן,

להצלחת קובי בן סולי ולרפואת זכריה שט בן דבורה ועמיתי גלוסקה, רפואת הנפש והגוף,

ויהיה שמח ויראה אור,

ולרפואה שלמה לשיינן ציפורה בת נאה,

בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

בשבת האחרונה,

פרשת עקב,

למדנו פסוק

וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה.

עשר זכירות חייב אדם לזכור בכל יום, ואחת מהן זה וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

מתי אומרים לאדם תזכור?

מתי שהוא בדרך כלל נוטה לשכוח.

מכיוון שאדם תמיד חושב שכוחו ועוצם ידו הם שעושים לו את החיל,

כל מה שהוא מצליח זה בעצם כוחו ועוצם ידו,

האינטליגנציה שלו,

הרעיונות שלו,

הקומבינות שלו.

מכיוון שהוא חושב שזה בעצם הוא פועל הכול,

באה התורה ואומרת, וזכרת חובה עליך לזכור את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

אחד הכוחות החזקים שיש באדם והם טמונים בנפשו של האדם זה הרגשה שהוא עצמאי,

שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה,

או כמו שהרגילים היום לומר, מה שבא לי.

זאת אומרת, הוא מרגיש שהוא יכול לעשות,

הוא יוזם, הוא פועל, הוא מצליח, הוא עושה הכול והוא נהנה מההישגים.

אומנם ההנאה שלו היא לא בדרך עד שהוא משיג את המטרה,

ההנאה שלו היא בעצם השגת המטרה, אבל לא בדרך ובמאמץ וההשתדלות,

אבל כשהוא מצליח בסוף הוא נהנה כאילו אני עשיתי, אני פעלתי. מי עשה את זה? אני.

תשאל כל אחד, אני.

האדם אוהב להתהדר במה שהוא עושה.

אני ואני ואני.

מה ההבדל בין אדם שנהנה מפעולת חסד או מאדם שרודף אחרי העניינים שלו?

יש כאלה שאומרים, תשמע, יש בעלי חסד שהם פועלים למען הזולת, למען הציבור,

אבל הם נהנים מזה. אני נהנה.

שאני פועל למען עצמי הוא נהנה מזה ואני נהנה מזה

יש הבדל מהותי ומשמעותי משום שמי שפועל פעולות חסד זה מתוך מחשבה טהורה ונקייה מתוך שאיפה פנימית להיטיב עם הזולת

זה הבדל לעין ערוך מאשר אדם דואג בשביל להשיג לעצמו

אמנם שניהם נהנים אבל זה כמו שאתה אומר שאחד נהנה

מעבירה ואחד נהנה ממצווה זאת אומרת מה ההבדל זה נהנה וזה נהנה בטח שיש הבדל הבדל עצום זה נהנה מאיסור וזה מהיתר זה מקבל עונש זה מקבל שכר זה הבדל עצום

אבל הרגשת העצמאות בעניינים הגשמיים טעות יסודה יש טעות יסודית בעצם ההרגשה של עצמאות בענייני הגשמיות זאת אומרת בלהשיג את מה שאתה צריך

בשביל קיום העולם הזה,

או להשיג את השאיפות שלך בעולם הזה.

זו טעות שאתה עצמאי, טעות גמורה.

כמו שאומר הכתוב, ואמרת, בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.

כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

אתה אומר בלבבך,

כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אני השגתי את הכסף בזכות זה שעבדתי שעות נוספות,

בזכות שעבדתי קשה, בזכות שטרחתי, בזכות זה אני השגתי.

בגלל הפעולות שעשיתי, אם הייתי יושב בטל, לא הייתי משיג שום דבר. הכל זה בזכות מה שעשיתי.

הכל זה כוחי ועוצם ידי.

אבל השם אומר, תזכור שהוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

שלא לדבר על זה שאם הקדוש ברוך הוא רוצה לייבש בן אדם,

אז פתאום הוא לא זז, הוא מקבל דום לב, הוא מקבל שבת, או שיש לו כריש דם במוח.

אנחנו לא מדברים על זה.

גם מה שאתה עושה,

ואתה מניע, הנה, לקחתי כוס, שתיתי,

זה לא אני.

אם השם לא היה נותן לי כוח לעשות,

לא הייתי יכול לעשות. שום דבר אני לא יכול לעשות. כלום. דבר עכשיו, אני לא יכול לדבר. כלום אני לא יכול.

כלום, כלום, כלום, כלום.

ביידיש, כלים, כלים, כלים, כלום.

כלום לא יכול לעשות.

בלי שהשם נותן כוח,

אי אפשר לעשות חיל, אי אפשר לעשות כלום, בעניינים הגשמיים.

ואם תגיד, טוב, אז אני לא יכול להניע את הדברים ולעשות אותם בכוח עצמי, אבל לפחות את הרעיון,

את העצה, זה אני.

אני חשבתי על זה, על הרעיון.

אומר התרגום,

מה זה וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חי?

מתרגם מונקלוס,

תרגום,

אומר, יהב לך עצה למקנה נכסין.

הקדוש ברוך הוא נותן לך עצה לקנות נכסים. זאת אומרת, גם העצה לא שלך.

אדם יושב בבית ואומר, וואי, בא לי רעיון.

פששש, בא לי רעיון. מאיפה בא?

מאיפה בא?

מה, יש לך קטלוג מוכן שפעם כתבת רעיונות והיום שלבת את הרעיון? מאיפה בא?

פתאום בא לו רעיון. מאיפה זה בא?

אלא השם יאהב לך עצה.

גם את העצה הוא נותן לך.

זה לא אתה. אין פה שום דבר אתה.

אין.

אתה יכול לקבל עצה,

להשתמש בה לטוב על פי התורה.

אתה יכול להשתמש בה לא טוב.

העצה הזאת יכולה להיות לטובה או לרעה.

אבל את העצה לא אתה הבאת.

אז גם זה לא.

אבל מה,

נשאלת השאלה, אם בסוף

בעצם

אנחנו גם לא פועלים בכוח עצמנו, אם לא השם מאפשר לנו,

וגם אין לנו עצות אם הוא לא נוטע בנו,

אז בשביל מה טמנה הקדוש-ברוך-הוא כוח גדול כזה בתוך הנפש של האדם, שהוא ירגיש שהוא עצמאי ושהוא מסוגל להזיז עניינים וזה? בשביל מה נטע בנו את הטעות הזאת?

אלא באמת זו לא טעות.

זו טעות אם אתה חושב שאתה יכול להשתמש עם הכוח הטמון בך בשביל לעשות עניינים גשמיים.

אבל הכוח הזה טמון בך, שמראה לך שיש לך את היכולת להחליט ולעשות ולפעול,

בשביל שיהיה לך את הכוח הבחירה לעמוד ולהתמודד מול יצר הרע שמפתה אותך הפוך.

ואז אתה יכול להגיד לו, לא,

אני לא אעשה מה שאתה אומר, אני אעשה מה שצריך לעשות, לא מה שאתה אומר.

זאת אומרת, כולם יודעים

שהכל בידי שמיים,

הנה, כולם אמרו, חוץ מיראת שמיים, כולם יודעים.

מה זה הכל בידי שמיים?

כל העניינים בידי שמיים, אם תהיה חכם, אם תהיה טיפש,

אם תהיה עשיר, אם תהיה עני,

אם תהיה חולה, אם תהיה בריא,

אם תצליח או תפסיד,

הכל בידי שמיים, הכל, הכל, הכל בידי שמיים,

חוץ מיראת שמיים,

יראת שמים אם תהיה רשע או תצדיק זה תלוי בך בלבד, בלבד.

זאת אומרת, הכל בידי שמים. אם הכל בידי שמים,

אז אתה לא פועל לשום דבר.

אתה לא פועל לשום דבר.

זה מה שאתה עושה?

זה פעולות שלא הן שמביאות את התוצאה,

אלא השם נותן שתהיה את התוצאה.

לפעמים אתה פועל פעולה הגיונית, סבירה, בזמן,

בעת המתאים, עם האנשים המתאימים,

והיא מביאה בסוף זירו, אפס, כלום, לא מצליח.

לפעמים אתה לא עושה דבר כל כך מדויק, כל כך זה, ויוצא על הכיפאק. ראית?

פעם עם השקעה ולא יוצא כלום, פעם בלי השקעה ויוצא נפלא.

פעם מתוכנן ופעם לא מתוכנן.

פעם אתה מתכנן וגם יוצא הפוך.

פעם אתה לא מתכנן וזה בא לך בהזדמנות.

מציאה, פתאום הולך, מציאה, תראה איזה זול, תראה איזה מחיר, תראה איזה זה.

אתה תכננת את המציאה? מציאה אי-אפשר לתכנן.

אז זה ברור.

אבל גם מה שאתה מתכנן זה בגדר מציאה, לא אתה עושה.

כי בעניינים גשמיים הכול בידי שמים, חוץ

מירת שמים.

בירת שמים נתנו לך את הכוח של העצמאות ושתרגיש שאתה מסוגל לפעול בשביל הרוחניות.

שלא תגיד, אני מסכן, אני נולדתי כזה, אין לי כוחות נפשיים,

אני עצלן מטבעי,

אין לי כוח להפוך את העולם, אין לי זה, וכל הזמן, לא, לא. אל תתבכיין, אל תתבכיין. כי אם יראו לך שטרות של מאות דולרים, פתאום נגלה שיש לך כוחות אדירים.

עם כל מצווה נתרגם אותה לדולרים?

יא ווי ווי, איזה צדיקים יהיו פה.

איזה צדיקים.

ואם נעלה את זה לכמה אפסים, 1,000 דולר, 2,000 דולר למצווה,

מי יעז להפריע לך בחיים? מי יעז להפריע לך? אין טלפונים, אין פלאפונים, לא רוצה כלום,

שום קשר.

כל רגע מקבל אלפי דולרים, לא להפריע לי.

אם על לימוד היית מקבל 5,000 דולר ליום,

מי יוצא מהכולל בכלל?

אבל כשאין את זה, מה אתה אומר? אני יכול ללמוד,

מצאתי לך. אני ספר לא החזקתי בחיים שלי.

אני לא יכול ללמוד, אני לא בנוי לזה, אני מסכן, אני לא,

אני, תן לי לעבוד, טרקטור, לנסוע, מכונית, להעמיס, זה, כן.

לשבת, ללמוד? לא, אני לא בנוי, השם לא נתן לי את זה.

זה חרטא ברטא.

הפוך, הקדוש-ברוך-הוא נתן לך את כל הכוחות רק לזה,

ואתה רק לוקח אותם לאיפה שאתה לא מועיל כלום.

כי אם הכול בידי שמים,

הפרנסה והמזונות והבריאות והכול,

זה נעשה על פי שמים,

ואיך אדם מתחלף מחברו לפי הזכויות שלו?

אם אתה יותר צדיק,

נותנים לך כלים יותר, בשביל שיהיה לך יותר קל.

אם אתה פחות, נותנים לך פחות.

אם אתה רשע, נותנים לך יותר.

למה לסגור חשבון? קח מה מגיע לך ונגמור.

אבל אין דבר כזה שאתה מניע,

כי הכול זה מאת השם. הוא נותן לך כוח לעשות חייל.

רק תשתמש בזה למה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה.

רק יצר הרע מחליף לנו את התפקידים תמיד.

אתה שואל בן אדם,

תגיד לי, אתה לומד?

אז הוא אומר לך, השם יעזור, השם יעזור.

תגיד, אתה עובד? הוא אומר, בטח, אם אין אני לי, מי לי.

וזה בדיוק הפוך.

אתה לומד?

בטח לומד. אם אין אני לי, מי לי. מאיפה יהיה לי גן-עד אם אני לא אלמד?

אתה עובד? השם יעזור.

השם יעזור.

מה פירוש?

הפרנסה מהשם יתברך.

דבר שאדם,

אפילו אם מאמין בו,

החיים שלו מכחישים את זה,

כי הוא משתדל מאוד מאוד מאוד מאוד למציאת הפרנסה.

פה אין לו ביטחון.

פה הוא לא סומך על אף אחד, גם לא על הקדוש ברוך הוא, רק על עצמו.

הוא באמת בא לביטחון המלא, השלם,

בוטח בשם ב-100%,

שכמו שהנשימה באה,

כסדר, בלי שום מאמץ,

בלי שום הגיעה,

וזה הדבר הנצרך ביותר, כי זה חייב,

ואם לא תהיה לו נשימה גם לא יוכל לטרוח לעבוד.

שם הוא סומך על הקדוש ברוך הוא במאה אחוז.

שתהיה לו נשימה,

שיהיה לו אוויר,

שהלב יפמפם,

שהריאות יעבדו,

שהעיניים יראו,

שהאוזניים ישמעו.

זה הקדוש ברוך הוא סומך. הוא לא סומך על רופא עיניים,

ולא רופא אוזניים,

ולא על רופא לב,

הוא סומך על הקדוש ברוך הוא.

שם אין לו בעיה.

ומה עם פרנסה? הוא אומר, איך אני אסמוך על הקדוש ברוך הוא?

מה, אם אני לא הולך לעבוד, מאיפה יהיה כסף?

רגע, רגע, מי שנותן לך חיים גם נותן מזון.

לכל יום יש את הפרנסה שלו.

אם השם החליט להשאיר אותך בחיים היום,

אז ודאי שהוא דואג שתהיה לך פרנסה, אם לא, איך תחיה?

אם לבן אדם לא יהיה לו שלושה-ארבעה ימים לאכול, הוא יכול למות, נכון?

שבוע הוא ודאי ימות.

נו,

אז מה אתה מודאג? אם הוא השאיר אותך בחיים וגזר שתישאר בחיים,

תישאר בחיים,

אז אתה תחיה.

אבל אם הוא לא גזר,

גם אם יהיה לך הרבה אוכל וחשבון בנק נפוח, אתה תמות.

אז בעצם הפרנסה ודאי וודאי שהיא על-ידי הקדוש ברוך הוא.

כשנפלו התאומים היתה תינוקת שמונה ימים מתחת למגדלים חיה,

בלי אוכל, עם כל האהבה כשהיא נשמה,

ועם כל הרעש והטררם, זו ילדה קטנה,

תינוקת.

איך נשארה שמונה ימים?

בגל הצונאמי גם כן.

היה מישהו שבוע ימים שהיה שם על איזה חבית בים עד שמצאו אותו בכלל.

איך זה?

אם השם מחליט שמישהו יחיה,

אז גם אליהו הנביא הלך ארבעים יום,

לא אכל ולא שתה ארבעים יום בהליכה אחת.

ומשה רבנו עולה לשמיים שלוש פעמים,

ארבעים יום, יום ולילה, לא אכל ולא שתה.

אם השם רוצה, אין בעיה.

אם הוא רוצה, הוא גם מוריד מזון מהשמיים ארבעים שנה.

אין בעיה.

ואם הוא רוצה,

אז גם רוטשילד מת עם כל הכסף בכספת, והיא נסגרת עליו, ומת מרעב.

כמו שהיה.

אז אם הוא רוצה, אין לו בעיה.

אז לא אתה מועיל בהשתדלות, במאמצים, בזה.

הפוך, אם היית בעל ביטחון,

אז תדע, מזונות קצובים.

אם אתה עובד, נגיד, יש לך חנות,

ואתה עובד 12 שעות,

למה אתה צריך לעבוד 12 שעות? כי אתה החלטת לעבוד 12 שעות.

ואם תצמצם את זה ל-6 שעות, אתה חושב שתרוויח פחות? לא, תרוויח אותו דבר, כי המזונות קצובים.

אז למה צריך 12 שעות? כי אתה חושב שצריך לאפשר לאנשים לבוא מ-9 בבוקר עד 9 בערב.

אבל אם אתה צמצם את זה ל-6 שעות, מה יקרה?

הם ידעו שהחנות שלך סגורה בשעות כאלה ואחרות.

הם יבואו רק בשעות, כי נגזר עליהם שהם יקנו אצלך.

כי המזונות קצובים.

נגזר עליהם. הם לא עושים לך טובה.

כשהשם קוצב פרנסה,

אז הוא גם קובע ממי, על-ידי מי, וכמה, ומתי וכו'.

צמצם את הזמן. תגיד, ריבונו של עולם, אני מפנה מהזמן שלי למצוותיך,

אז הקדוש-ברוך-הוא יצמצם את ההשתדלות והמאמץ שלך.

במה זה תלוי? בדרגת הביטחון שלך.

אבל,

אמר רבי בנימין, כל העולם בחזקת סומין עד שהקדוש-ברוך-הוא מאיר את עיניהם.

שמעתם? כולנו פה סומין, לא רואים, עברים,

עד שהקדוש-ברוך-הוא פוקח את עינינו.

אנחנו חושבים שאנחנו רואים ולפעמים לא רואים.

לא.

אומר רבי בן יומין,

כל העולם בחזקת סומין

עד שהקדוש-ברוך-הוא מאיר את עיניים. איפה לומדים?

אצל הגר שכתוב, ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים.

מה פירוש?

הגר הולכת במדבר, ישמעאל איתה חולה,

אין מים, צמאון,

היא מחפשת מים ואין.

פתאום פוקח השם את עיניה ותרא, והנה באר מים.

איפה הבאר? הייתה לידה כל הזמן והיא לא ראתה.

למה היא היתה בחזקת צומה לא רואה עד שהשם פקח את עיניה?

כמה פעמים אתם?

איפה המשקפיים? איפה שמתי את המשקפיים?

מישהו ראה את המשקפיים?

ראיתם את המשקפיים?

איפה?

פתאום, אה, הנה, הנה המשקפיים.

איפה המצית? איפה שמתי את המצית? אה, הנה המצית, ביד הזה.

אתם מכירים את הקטעים האלה שלפעמים אתם מחפשים משהו שנמצא עליכם או בידכם, אתם לא שמים לב?

ואתם מכניסים את היד לכיס כמה פעמים ולא מוצאים את הפלאפון.

הוא עומד חייג אליי עם חייג, שומע אותו בכיס, הכנסת את היד לשם.

איך זה?

כי כל העולם בחזקת צומין עד שהקדוש-ברוך-הוא מאיר את עיניהם.

רק אנחנו חושבים שאנחנו רואים ואנחנו זוכרים ואנחנו שומעים.

ברגע אחד פתאום הקדוש-ברוך-הוא משכיח לך משהו ואתה יכול לדפוק על השולחן שבע פעמים ובראש וזה,

ולא זוכר, נו, נו, נו,

איפה שם,

ופתאום הוא נותן לך זיכרון, פתאום אתה זוכר מילדות, איך זה?

מה שהשם מחליט

זה מה שיש.

הכול בידי שמים.

הכול, הכול.

חוץ מיראת שמים. אתה רוצה להיות צדיק?

אין גבול לכמה אתה יכול להיות צדיק. אין גבול. אין גבול. שם השם לא הגביל.

שם אתה עצמאי.

שם אתה בעל כוחות. בשביל זה נתנו לך את ההרגשה שאתה יכול להזיז עולם.

אבל במקום שתיקח את זה למקום שנתנו לך את זה,

אתה לוקח למקום שבלאו הכי יש לך את זה.

בשביל מה אתה עושה טעות? מבזבז את החיים על כלום?

אומר רבינו בחייה, גנב טיפש.

למה?

מטפס למעלה, עולה קומה שנייה, נכנס בשקט, מסתכן,

בסוף לקח 100 שקל,

1,000 שקל, 2,000 דולר.

לקח.

הוא אומר טיפש,

המזונות קצובים גם לגנבים.

אז מה הוא עשה? זה כמו אחת שגנב בשקט מהכיס שלו, סגר את האור והעביר לכיס השני, הדליק את האור.

הוא אומר, מה גנבת? את שלך גנבת.

אם היית הולך בדרך ישרה, גם היה מגיע לך כסף.

חסר לכס וחומרים באיזה סיבות לגלגל לאדם כסף?

אין לו בעיה, לכל אחד הוא מגלגל בסיבה אחרת.

אבל אתה הולך לגנוב את שלך, יא שכל.

זאת אומרת, אי אפשר לקבל יותר מהמזונות שהשם קצב. אי אפשר. אי אפשר.

ביטוח לאומי נותן, נגיד, ב-20 לחודש לבני-האדם

את הביטוח הלאומי.

נגיד, ב-20 לחודש.

אם אחד יבוא ב-18 וימתין בבנק, הוא יקבל ב-18?

אין, ב-20, ב-20, אין, אין לפני.

אחד מחכה לאוטובוס, אם הוא יתקרב עד לפינה, הוא יבוא יותר מהר?

אין, אין.

מה שגזור, מה שקצוב, אי-אפשר להקדים ואי-אפשר לאחר.

זה שאתה עושה השתדלות ואתה רואה שכאילו זה עזר,

זה הטעיה אופטית, אין דבר כזה.

גם אם לא היית זז זה היה.

אלא מה, אתה כבר לא יכול לראות את המציאות האחרת, כי כבר הקדמת כאילו,

אז אתה כבר בלבלת את עצמך, אבל אין דבר כזה.

ואם חכמים, מעשה, תשמעו מעשה שמובא במדרש, דבר מדהים.

אמר רבי אחא,

מעשה באחד שהיה מוכר כלי ביתו ושותה בהם יין.

אחרי אחד מסטול

שכבר נגמר לו היין,

ולא היה לו כסף,

הוא התחיל למכור כלי בית.

התחיל למכור בגדים, חליפות, עניבות, נעליים, כיסא, כורסה,

ספלים, מוכר.

אתה מביא, הולך, קונה בקבוק,

זה מזעתת, טררר,

מסטול מבסוט ככה, מתעורר, צ'יק, עוד פעם, מוכר,

טינג, טינג, טינג, חוזר על עצמו כל הזמן.

אמרו בניו,

הרי אבינו לא ישאיר לנו כלום.

אם הוא ימשיך ככה, לא יישאר ירושה.

בשביל מה יש אבא?

בשביל ירושה, לא?

שותה את כל הירושה, מה זה?

מה עשו?

השקעו,

עכשיו הם השקעו,

והושיבו אותו בבית הקברות.

שמו אותו מסטול בבית הקברות.

שיתעורר בין המתים.

למה?

שיפחד ויתחרט.

וכשיקיץ וימצא את עצמו בבית הקברות,

הוא לא יבין, יואו,

חיים, איזה שטויות, עוד מעט אני יכול להגיע לפה וזה.

הוא אולי יחליט לחזור בו ולהרוויח את החיים להיות בן אדם רגיל ונורמלי.

שמו אותו שם, מה קרה?

סוחרי יין

היו עוברים ליד

פתח בית הקברות.

שמעו קול רעש בעיר.

לא ידעו מה יש בעיר.

אולי שם גייסות נכנסו, שודדים, רעש, רעש גדול.

פרקו את המסע שלהם בבית הקברות והלכו לראות מה מתרחש בעיר. אמרו, לא כדאי להיכנס עם הסחורה, מי יודע מה יש שם, נשאיר אותם בינתיים פה, נלך ונראה. אם הכול בסדר, נחזור וניקח את הסחורה.

נעור האיש,

מסטול התעורר,

וראה נוד של יין נתון מעל ראשו.

הביאו לו ישר את היין מעל הראש.

התיר אותו, ונתנו ישר לתוך פיו.

טינק, פתח את זה, טינק, ישר בפנים.

מזעת אתו.

לאחר שלושה ימים...

באו בנם,

אמרו נלך נראה מה אבינו עושה.

שלושה ימים השאירו אותו שמה.

הלכו מצאו אותו כשהנוד מונח בפיו.

אינפוזיה ישר לוורידים.

יא וואי וואי.

אמרו לו אף כאן לא עזב אותך בוראך אפילו כאן.

יעני בורא עולם רודף אחריך עם הבקבוק עד כאן.

איי, איי, איי, איי, הואיל והוא נתן לך,

אין אנו יודעים מה נעשה לך.

אם הקדוש-ברוך-הוא כבר שולח סוחרים עם נודות יין ועושה רעש בעיר בשביל שישימו את הנוד מעל הראש שלך ואתה רק תפתח ותשתה,

יעני, מה נעשה?

מה נעשה?

עשו ביניהם תקנה שכל אחד מהאחים ישקה אותו יום אחד.

בסוף הם צריכים למכור את הכלים שלהם בשביל שהוא יהיה מסטוד.

עשו תקנה, יעני, אם הקדוש-ברוך-הוא רוצה, אז אנחנו ניתן.

מה הם התכוונו?

הם התכוונו לקחת אותו לבית הקברות, שיפחד מהמוות ויחזור בו.

ומה יצא בסוף? שהם עשו את הבדיוק הפוך.

הם הביאו אותו לשם בשביל שהם התחייבו לו שישלמו לו וייתנו לו וישקו אותו כל יום עד יומו האחרון.

למה?

כי אם הקדוש-ברוך-הוא גזר על בן-אדם משהו,

לא יעזור, תעשה, כל עצה לא יעזור.

אחי יוסף

רצו למכור את אחיהם, רצו להרוג אותו, רצו למכור אותו.

למה? שלא יהיה מלך. הוא חלם שהוא יהיה מלך עליהם. המלוך תמלוך עלינו? אם השול תמשול בנו?

מכרו אותו. היו להם סיבות מוצדקות,

אבל הם התכוונו לעשות גזר-דין שהם פסקו ומכרו אותו.

מה זה הועיל?

שבדיוק הפוך, הם קיימו את החלום והוא נהיה מלך עליהם.

זאת אומרת, אי-אפשר לברוח מגזירתו של השם. אפילו אם אתה עושה את ההפוך ממה שמובטח לאדם,

יכול להיות שאתה בעצמך משלים את זה.

מה היה עם פרעה?

הוא שמע שיהיה גואל לישראל.

אז כיוון שיש גואל לישראל,

אז הוא אמר,

כיוון שהגואל שלהם צריך ללקוט במים, אני אטביע את כל הילדים במים, ממילא גם הוא יהיה ביניהם.

מה בסוף קרה? שהוא גידל אותו בבית.

משה היה בטבח, ומי הביאה לו אותו הביתה? הבת שלו, בת יח.

ומי גידל אותו? בסוף פרעה.

אז אפשר לברוח מהגזירה של השם.

המן רצה לתלות מרדכי, ומי נתלה בסוף?

המן נתלה,

עם הילדים שלו, על הדרך.

נו,

אז מה, אפשר לבטל גזירה של השם? אי אפשר. אתה חושב שאתה עונך נגד? אין דבר כזה.

הכול בידי שמים. אין.

רגע, אז איך הקדוש ברוך הוא נותן לאדם להיות מסטול ככה? מסטול זה טוב?

יין ושחרר על תה אשט.

זה טוב?

למה הוא נותן לו?

אלא יש בזה כמה בחינות.

הבא לטמא, פותחים לו.

יש אחד מחליט להיטמא.

הוא רוצה להיות מסטול.

מי אמר לך בתורה שתהיה מסטול? יש מצווה כזאת? אין.

הוא החליט.

הוא החליט, טוב לו, פנן. אין דאגות, אין צרות, לא רואה את הדואר, לא כלום.

לא קורא, מבסוט כל הזמן.

אין לי בעיה.

בשביל מה אני צריך לעבוד?

אני יש לי ביטחון.

לוקח בקבוק. כמה עולה בקבוק?

חמש שקל, חמש שקל, אין חובות.

מאלף מאתיים, לא מעניין. חמש שקל, טררר, לא חייב לאף אחד.

אין עם מי לדבר.

זהו.

איך הקדוש ברוך הוא נותן? אלא הקדוש ברוך הוא אומר, הבא לי טמא. פותחים לו. אתה רוצה להיות טמא? אין בעיה. נפתח לך כך. בארות, בארות של יין. אין בעיה, כך.

אתה רוצה להיות נרקומן?

אין בעיה.

תהיה עד הסוף. מה אתה רוצה?

אתה רוצה להיות גנב? אפילו הצלחה אני אתן לך.

מה הבעיה? אתה רוצה לטמא?

פותחים לו.

אבל זה לא אומר שהקדוש ברוך הוא עוזר לו.

הפוך.

פותחים לו גיהינום? מוכן לו.

זה הדרך.

בדרך שאדם הולך,

בה מוליכים אותו. אתה רוצה ללכת בדרך זו? יוליכו אותך.

מידה כנגד מידה.

ויש גם פעמים שיש בחינה אחרת שזה נקרא לא אחזיק לעד אפו.

הקדוש ברוך הוא לפעמים כועס על אדם,

ולמעשה, לפי הכעס שהקדוש ברוך הוא כועס עליו, היה צריך לגמור אותו.

אבל הקדוש ברוך הוא יש לו מידה שנקראת לא אחזיק לעד אפו.

עד הסוף להחזיק את אפו כנגד אדם? לפעמים לא.

אז יש רשעים שמגיע להם למות,

והקדוש ברוך הוא, במידה זו שלא אחזיק לעד אפו, אומר, אתה יודע מה?

כמה נשאר לו? יאללה, בוא ניתן לו לפחות בעולם הזה, שיהיו לו עוד קצת זכויות שהוא עשה,

נסגור אותו את החשבון, ניתן לו כמה זה, שיתבנן,

ואחרי זה נטפל בו כשהוא יגיע למעלה.

אז לכן, זה שהשיכור הזה קיבל את מה שהוא רצה גם בבית-הקברות, זה לא ראיה שככה צריך להיות, אלא בדיוק הפוך.

אבל רואים שאפילו אם מנסים האנשים הפיקחים,

אלה שהם צלולים בדעתם,

לעשות דבר חוכמה,

לא יועיל.

אם השם לא גזר, לא יועיל.

תעשה כל זה, לא יועיל.

יש אנשים, יש להם נמלים בבית לפעמים.

מביאים ריסוס, לא עוזר, בא להם מפה. באים מכאן, עולה משם, עוזר ככה, לא.

תקופה מסוימת לא מצליחים להתפתל. לפעמים, כאן עוזר פעם אחת. לפעמים, יש אנשים מנהלים בכלל.

כמה עצות אנחנו מנסים לעשות, ולפעמים משקיעים כוחות, ולא, לא מועיל.

למה לא מועיל? כי הכול בידי שמאי.

חוט, מירד ששמיים, ששם צריך האדם

להשתדל מאוד.

יוצא מכאן,

שאם אדם חכם ומבין מה שאני אמרתי כאן, על פי התורה הקדושה, ועל פי מה שאמר הפסוק, וזכרת את השם אלוקיך, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל,

וגם העצות שיש לנו זה מהשם יתברך,

צריך להבין שמה שנתן לנו השם זה מתנה גדולה, כי מה שהוא נתן הוא נתן לטובה,

רק נשתמש בזה למה שהוא רוצה.

ואם נשתמש במה שהוא רוצה, נשיג הישגים לאין שיעור,

לאין שיעור של הישגים שהשם יעזור ויתמוך.

אם הבא לטמא,

פותחים לו,

הבא לטהר, מסייעים לו,

אז הקב'ה אומר, בוא לטהר, תראה, אני אסייע לך, הפוך, אני אעזור לך.

אדרבה, מה שאתה רוצה, אני עוד אעזור לך.

אבל רוב בני האדם נכשלים בזה. למה? כי התחושה של היכולת והכוח והעצמאות,

הם רוצים להרגיש אותה דווקא בשאיפות שלהם, בתאוות שלהם.

שם הם רוצים להגשים את הכוח הזה.

והם בורחים מהכיוון האמיתי,

ששם הם צריכים להשקיע את זה.

ויוצא שהם קרחים משני הצדדים.

ברוחניות הם לא מתעלמים,

ובגשמיות הם לא מרוויחים כלום כי בלאו הכי הם זומן להם,

אז הם טורחים ויגעים בחינם.

נו, אם אדם חכם,

איך הוא יגיע לריק?

אנחנו אומרים שלא ניגע לריק

ולא נרד לבהלה.

אם מישהו יודע שגם בלי ללכת לעבודה היה לו כסף, הוא ילך לעבודה?

לא ילך לעבודה.

אבל בן-אדם אין לו ביטחון.

מה יעשה בן-אדם?

קודם כול, יעבוד מה שצריך לעבוד,

אחר כך לאט-לאט ישתדל להוריד,

אבל יוריד ויוסיף ברוחניות,

וככה ילך ויראה שהשם יפתח לו יותר ויותר ויותר שערים ויכולויות.

אני מכיר אלפים של מקרים כאלה שעברו דרכי בשלושים שנה האחרונות של אנשים שהחליטו שמשנים את דרכם לכיוון רוחני ולאט-לאט צמצמו בגשמי ולא נחסרו כלום.

הפוך,

נתוסף להם אושר ורגיעה וחיים טובים וגידול בנים והצלחה וכו' וכו'.

יש בהתחלה ניסיונות,

כי המעבר הוא קשה לפעמים,

התפיסה לשנות היא הכי קשה,

אבל אם את זה עברת,

אחר כך הקדוש ברוך הוא מוביל אותך, חבל על הזמן.

לפני שהגעתי לכאן הייתה לי שיחה עם יהודי,

יהודי שמי שמכיר אותו מקלטת, קלטת

למה שיקרו אותי בווידאו

שהייתה באיצטדיון טדי,

קראו לו ליאור גולדשטיין, בחור בן 17,

עברו מאז 13 שנה, היום בן 30,

אז הוא היה מר ישראל,

היה בחור חזק,

והוא צועק באיצטדיון, למה שיקרו אותי, למה לא חינכו אותי, למה לא לימדו אותי תורה.

והיהודי הזה הלך והתחזק וחיזק מאות מאות באילת,

והחזיר אותם דרך הישרה.

אחר כך הייתה לו מעידה,

ואחרי המעידה הזאת

הוא יצא לחוץ-לארץ,

הגיע לחוץ-לארץ, ושם הוא המשיך לעבוד על הגוף שלו.

היום הבן-אדם הזה, 140 קילו, כולו שרירים,

והוא מועמד להיות מר עולם.

נשאר לו עוד חודשיים וחצי לעבור את המבחן

מר עולם.

אתם יודעים מה זה 140 קילו?

זה טנק.

טנק.

יש לו כל כתף כזאת,

ידיים כמו רגליים.

זה משהו מפחיד.

הוא לא יכול להוריד את הידיים יותר מזה.

אין דבר כזה כאן. אין. אין.

זה כמו גוצילה.

זה דיאטה לא תעזור לו.

אין מה להוריד שומנים. אין לו שומן בכלל. כלום, כלום. ברזל. איש ברזל. ברזל.

היום הוא צלצל אליי. החלטתי לקבל עליי תשובה שלמה, ואת כל הקריירה והסוף שלה אני נותן מתנה לקדוש ברוך הוא.

עוזר.

בתשובה.

עוד חודשיים בעזרת השם הוא עולה לארץ,

עוד חודשיים בערך הוא עולה לארץ ורוצה להשתכן כאן,

וזהו, יותר נגמר הסיפור.

שתבינו, זה בן אדם שכוח הרצון שלו הוא אדיר.

זה כל יום לאכול תבנית ביצים.

כל יום הוא אוכל תבנית ביצים.

הוא אוכל שלוש קערות של אורז,

ספגטי בכמויות, חבילות.

חבילות.

אוכל, אוכל, אוכל, איפה זה נכנס?

אבל זה בשביל שהוא יוכל להרים ולדחוף ולדחוס, ויא ווי ווי. אני חושב שכשהוא מגיע למכון המשקולת בורחת.

אבל אתם רואים, זה כוח, כוח רצון.

בן אדם יכול לשעבד חיים שנים על גבי שנים בשביל לנפח קצת שריר.

יש אנשים בכולל,

שנים על גבי שנים מנפחים גם שריר, אבל במוח,

שריר החוכמה.

נהיים גאונים, גאונים, גאונים. הם לא גדולים, לא גדולים. אנשים קטנים כאלה, עם זקן קטן כזה, משהו.

אבל אלה משנים את העולם.

אלה משנים את העולם.

הוא יכול להרים שתי מזוודות.

שתי מזוודות.

אם יעבור חכם ויעבור הוא, כולם יסתכלו אחריו.

החכם לא מסתכל, הם לא רואים את השרירים.

אבל החכם יכול לשנות את כל העולם,

והוא יכול להרים מזוודות.

כמה פעמים שאתה רוצה הוא יכול להרים.

נו,

מה זה נותן?

מה זה נותן?

ההרגשה שלו,

הרצון שלו, הכיף שלו, התאווה שלו,

אבל זה הכל קשקוש וגרוש.

יש פה יהודי שקוראים לו שרון?

יש פה יהודי כזה שרון?

אין פה שרון.

יכול להיות שהוא יגיע.

טוב,

עד שיגיע השרון, אם יגיע השרון,

אני אתן לכם אפשרות לשאלות ותשובות, בבקשה.

לא, לא, לא, לא, לא, עוד לא, עוד לא, לא לקבוע.

קודם כל שאלות, אם יש.

הנה, יש פה בחורצ'יק באמצע.

רוצה שתרים את היד עוד פעם, תקום, תקום, שיביאו לך את המיקרופון.

אדוני היושב-ראש ולכולם,

יש לי כמה שאלות אליך.

שאלה ראשונה,

בתחיית המתים אומרים שהמשיח יבוא וכל הגופות יקומו, דרך איזה עצם שיש בעורף.

מה יקרה, איך יקום אדם שנהרג בפיגוע וכולו נהיה עפר,

ואדם שנניח טבע בים,

איך הגופה תקום, תצא משם?

קודם כול, העצם הזאת נקראת עצם נסקוי, שהיא אפילו לא נשרפת,

וממנה קם האדם.

אז זה לא משנה איפה הוא נמצא, פיגוע, לא פיגוע. קברו אותו, התפרק כל הגוף,

וכולי וכולי.

זה דבר אחד, אז לכן אין שום בעיה.

עכשיו, מי שצדיק יקום בתחיית המתים,

וזה יהיה משיח לפני תחיית המתים, ב-40 שנה.

עכשיו, מי ששומר תורה ומצוות ולומד תורה,

יקום בתחיית המתים.

אבל מי ששמר תורה ומצוות ולא למד תורה,

לא יקום בתחיית המתים,

כי טל תורה מחייהו.

אתה לזה הוא האחראי שאדם יוכל לקום מאותה עצם שאתה אומר. זה אחד.

דבר נוסף,

מה יהיה עם נשים שהן לא חייבות בלימוד תורה?

אם הן מסייעות לבעלים שלהן או לאלה שלומדים תורה בכל דרך אפשרית, הן שותפות.

ומה עם עמי הארץ שלא לומדים תורה?

עמי הארץ שלא לומדים תורה, איך יזכו לקום בתחילת המתים?

יכול להיות שעם הארץ הוא גם כן שומר מצוות,

אבל הוא עם הארץ, הוא לא למד.

אם הוא מחתן את ביתו עם תלמיד חכם,

הוא שותף בתורה שלו תלמיד חכם.

אם הוא עושה הנגריה,

דהיינו שחורה או מלאכה בשביל תלמיד חכם, נסייע לו שתלמיד חכם יוכל ללמוד יותר,

הוא שותף בתורה, הוא יקום בתחילת המתים.

ואם הוא מטיל מלאי לכיסם של תלמידי חכמים, דהיינו הוא מחזיק תורה,

הוא גם יקום בתחילת המתים.

הבנתי, אבל לא אמרת לגבי נניח אדם טבע בים,

זאת אומרת, איך הגופה תצא משם, נגיד? זה הבעיה שלך, איך היא תצא?

איך יוצאים כל בעלי החיים שנולדים בים, איך הם יוצאים? איך כלב ים יוצא מהים לחוף, איך הוא יוצא?

הוא נולד בים, הוא יוצא לחוף, איך הוא יוצא?

מה הבעיה? איך אתה יוצא ממי שפיר?

טוב, הבנתי. ועוד שאלה.

אומרים בתחילת המתים, כל הגופות יקומו איך שהן היו, זאת אומרת.

עכשיו, נניח לפני אלפי שנים,

משה רבנו היה ידוע שהיה גובה 6 מטר,

והיו אנשים ענקיים.

עכשיו, אנחנו בתור גובה אדם שהיום מקסימום נניח 2 מטר,

יחיה עם אדם שגובה של כמה עשרות מטרים?

אז יהיה לו פדיחה, אתה אומר.

לא, הוא יוכל למור אותו.

הבנתי.

אבל כתוב שבאחרית הימים בהולכת חן קוממיות.

אז יש,

אומרים שאנחנו נקבע לגובה האדם הראשון שהיה 100 אמה,

ואנחנו נהיה 200 אמה.

קוממיות, הקומה שלנו תהיה 200. אז ככה שאין לך בעיה.

ועוד שאלה אחרונה,

רשום בפסוק שבניסן הגענו ובניסן עתידים להיגאל.

עכשיו, אם זה אומר שהגאולה תהיה בניסן, איפה הציפייה לזה, למשיח?

הנה, אתה מחכה כל שנה וזה לא תמיד מתקיים.

זאת אומרת, זה נדחה, הציפייה נשארת.

חוץ מזה, יש מי שאומר שזה בתשרי.

מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע.

כן, אבל ברגע שמגדירים זמן, אז אין ציפייה.

למה אין ציפייה? כי אם נניח הם אומרים בכל רגע...

זו תפילת הגאולה, זו לא גאולה גמורה. תפילת הגאולה תחל, או בתשרי ותסתיים בניסן, או בניסן תסתיים ותשרי, או שתהיה כך או תהיה אחרת.

אבל זה לא בן רגע, זה תהליך.

אוקיי, הבנתי, תודה.

תהיה בריא.

כן.

הנה פה הבחורצ'יק, תעמוד, תעמוד.

תעמוד, תעמוד. הנה, תמסור לו.

כן?

לא, לא קח-קח. יש לו כבר, לא צריך קח-קח.

כן.

אותו מיקרופון.

היי.

אוקיי.

כבוד הרב, אני הייתי בהרצאה שלך בנס ציונה, אם אתה זוכר אותי?

אם אני זוכר? כן.

למה אני צריך לזכור?

לא יודע, כי קרה לי נס יום אחרי.

ואני אשם.

לא, כאילו, בזכותך, כן.

אתה נתת לי את הברכה.

אם אתה זוכר, אני למדתי,

נו, נהיגה במשך כמה שנים.

אה, ואמרת שאתה לא עובר.

אה? כן, ולא הצלחתי לעבור. יום מחרת היה לי טסט, באתי לפני זה בנס ציונה,

ונתת לי ברכה, ועברתי אפילו.

אבל מה שאני אומר לך, שזה קורה בנס, כאילו,

כל פעם היה לי פחד.

ולא הרגשתי בכלל את הטסט.

אז דבר ראשון, כאילו, הכרת... פתאום קמת עם רישיון.

כן, נו, נשבע לך שבע בבוקר היה את הטס, שמונה כאילו כבר, אני אומר.

רגע,

אבל תספר להם כמה פעמים נכשלת.

אה, היה לי 400 שיעורים בערך מינוס פלוס,

וכמה טסטים? תשע טסטים בערך. תשע טסטים.

400 שיעורים כמו התלמיד של רבי פרדה.

כן.

ובזכותך, באמת, כאילו, יום למחרת,

לא יודע, לא הרגשתי אפילו את הפחד.

אני אומר לך, אין פחד.

איך שבירכת אותי, באמת, כאילו, נעלם מכל הפחד. אני חושב שהברכה פגעה בטסטר, הוא לא ראה אותך.

אז יש דבר שנקרא הכרת הטוב, אז באמת אני רוצה להודות לך.

תהיה בריא. מתי אתה לוקח אותי סיבוב?

המכונית היא בחוץ, אני יכול לעשות לך סיבוב. רק משהו קטן לפני זה.

יש לי חבר, שהמשפחה שלו גם נמצאת פה, וגם הוא נמצא כאן,

שאבא שלו חולה מחלת סרטן.

כן.

והוא רוצה לדעת מה,

הוא בנאדם שעכשיו רק מתחזק בעקבות זה.

הוא רוצה לדעת מה הוא יכול לעשות ומה המשפחה בכלל יכולה לעשות

כדי שיחזרו בעזרת, כאילו, שיעזור לנו. תכף אנחנו נדבר על זה. הוא פה?

המשפחה נמצאת פה. צריך עוד זמן, עוד זמן לדבר, כי יש פה גם שמחכים עם ילדה.

אוקיי. תכף, אני רוצה שאלות בינתיים, אם אפשר שאלות. תודה, כבוד הרב. תודה לך. הנה פה שאלה,

תן לו באותה שורה כאן.

שלום, כבוד הרב.

אני חוזר בתשובה בערך חודשיים,

ודרך ההרצאות של הרב שאני רואה באינטרנט.

תודה וברוך.

צריך להגיד תודה רבה לנהרי,

הוא מעביר את ההרצאות בשידור חי.

ויש לי בעיה, כבוד הרב, עם האישה.

כן. רגע, שכחתי עוד משהו, גם הצלמים.

רגע, עוד אחת, גם טל זהבי, שהוא שולח את השר.

כן.

שיהי, כבוד הרב, היא רוצה ללכת לאט-לאט.

כן. ואני מרגיש שאני רוצה יותר ויותר.

ולקחתי על עצמי ציצית וכיפה ותפילין וברכת המזון וקריאת שמע וכל מיני דברים.

ואני לומד לבד,

ואם מבחינתה ללכת בערב לשיעור זה כאילו אני לא איתה בבית,

אז מתחיל כל מיני בעיות.

ואני רוצה ללמוד תורה, לא רוצה, לא לעבוד, לא כלום. אני כל לילה מייחל ומתפגל לקדוש ברוך הוא שאני אזכה ללמוד תורה.

זה יפה מאוד.

עכשיו, אפילו החברים, כולם, אתה יודע, מתקשרים, אומרים לי, בוא לפה, בוא לשם, אני אומר, אני עם התשובה, עם האמת שלי,

אפילו כשאומרים לי, אתה יודע מה,

אני קורא אותך, כן, לא אכפת לי, לא מעניין אותי, אני עם האמת שלי עד הסוף.

העניין הוא שאני באמת ובתמים רוצה להתקדם בתורה,

רוצה ללמוד תורה, רוצה ללמוד.

אני לומד שולחן ערוך, ויש דברים שאני לא מבין.

אז כשאני בא בעבודה, אני בא בשש בערב מהעבודה.

אתה גר פה? לא, ביבנה. אני הבאתי את גיסי וגיסתי גם למצב.

כן.

אני רוצה ללמוד, כשאני בא בשש בערב,

ביבנה אני אפנה אותך למישהו שיש לו שם שיעורים קבועים. אני לא תייצר.

מה?

היא מבחינתה, אני בא מה... רגע, רגע, רגע.

אם תוכל ללמוד בבית, אתה יכול ללמוד בבית?

אני יכול עד שהיא הולכת לישון, כאילו, לא...

בשביל לא לריב איתה אני עושה את זה, אז אני יושב כל הלילה. היא הולכת לישון ב-10, אני יושב עד 13-12 בלילה, אמרת. זאת אומרת, היא מחייבת אותך בשיחות ארוכות אל תוך הלילה? לא, היא אומרת לי פעמיים בשבוע, לאט-לאט. אני רוצה כל יום. רגע, רגע. קודם כול, בוא נעזור לה שהיא תעבור את השלב הזה, בסדר? לא, אם באתי הרב, שהיא תברך אותה שתחזור בתשובה, אני מוכן לתת את הלילה. זה כן, זה כן, רגע, רגע.

אבל אל תעמיס עליה יותר מדי, תאמין? תן לה שהיא תתבשל על זה. אני לא מדברת על דת, לא מבקש ממנה כלום. לא, בסדר. יש לי נהידה וזה וזה, היא קיבלה על עצמה בעזרת השם ונרות שבת. ברוך השם.

וישר היא אומרת לי לאט-לאט, בזמן שלי.

בסדר. ואני רוצה להתקדם.

רגע, רגע.

קודם כול, כשאתה יושב ומסתכל באינטרנט, היא לא מפריעה אותך. לא ישנת, זה בלילה. לא, זה בלילה, אני שואל, אבל אתה מגיע ב-06 עד 10. כן. אתה עוזר להם עם הילדים קצת? כן, כן. נו, ואחר כך אתם יושבים, מדברים, אוכלים, צוחקים? לא, אחר כך היא הולכת לישון, אני אשב לישון. כבר הולכת, יופי. נו, אז מה אתה רוצה?

בסדר. אז יש לך מספיק זמן, יותר מאחרים. לא, אבל קשה לי בעבודה, אבל למחרת אני קם עייף.

באיזה שעה אתה מתחיל?

מתשע, אבל אני קם בבוקר להתפלל.

אז כמה אתה מספיק? שלוש שעות, אתה אומר בערב? עד אחת? עד 13 בלילה, 12 בלילה. עד 12 תלמד, עד 12. השעה הזאת נחשבת לך בשמיים, השם יודע, העיקר שתהיה חזק.

באמצע העבודה יש לך הפסקה?

חפיף, רק לאופן.

אין הפסקה.

בשבת איך אתה מנצל?

שאלנו איך יש שיעורים, הולך לבית כנסת.

זה אין לך בעיה.

לא, אני יושב איתה בבית. אז אתה במצב טוב.

שעתיים בשבת,

בעזרת השם יתברך. עכשיו בעבודה, איזה סוג עבודה אתה עובד?

מחסניי.

מחסניי.

אתה צריך להיות דרוך כל הזמן, או שלא? כן.

אתה מסדר דברים, מביא דברים, באים אליך אנשים? כן, עם משלוחים גם, כן, באים. לא, אבל אתה לא צריך להיות כל הזמן בקשר דיבור עם אנשים. חייב. כל הזמן.

רוב היום. אולי יש לי... מה שרציתי להציע זה אם אתה יכול עם ווקמן לשמוע. אני שם שיעורים של הרב שם, בדיסקים. באתי לקנות השבוע אצלך.

לא, אבל אני שואל באוזנייה. אתה יכול לשאול? לא, לא. אני הבאתי רדיו דיסק מהבית, ואני שם שם ומשמיע את השיעור. וגם כולם שומעים? גם כולם שומעים. משהו עולמי. זה אחלה מחסן זה.

תודה רבה.

באתי אליך במיוחד בשבוע שעבר, וקניתי את זה. קודם כול, אין לך מקום איפה להכניס יותר. לפי מה שאתה מדבר, אתה כבר מנצל את הכול. אני לא לומד, כאילו, אני לומד, אני לא מבין, אבל הרבה... לא מבין זה לא נורא. זה אני יכול לעזור לך, אמרתי לך, עם חבר'ה מיבנה, שיסבירו לך. אברך שישב אתך פעם בשבוע,

פעמיים בשבוע,

אתה תסמן בטוש זוהר מה אתה לא מבין,

וברגע שתיפגש אתו, הוא יסביר לך.

אני יכול לתת לך גם טלפון של רב, שיוכל להסביר לך גם בטלפון, בלי שתצא מהבית, בלי שהוא יבוא מהבית.

עד פה זה בסדר? בסדר. בסדר. עכשיו תגיד מה השם של האישה. ליאת לוי בת מרים.

ליאת לוי בת מרים, השם יהפוך לבבה לטובה, לשוב בתשובה, בשמחה. אמן, אמן. רגע. אמן. בפרנסה, כבוד הרב. רגע. בפרנסה טובה בשפע, ותוכל לצמצם בשעות העבודה. אמן, אמן, אמן. תודה רבה. רגע, חכה, חכה.

תיתן פתק עם הפרטים שלך ליוסף גל,

הוא ייקח וייתן לך את יוסי שער לתיווך,

בעזרת השם. תודה, כבוד הרב. עכשיו הגיל שלי רוצה להתחתן, בעזרת השם, גם התחיל להתחזק, שבוע שעבר לקח את עצמו כיפה וציצית.

חזק וברוך, אשריך, יפה מאוד.

איום מבורא, כבוד הרב וכולם. בן כמה אתה?

בן 27. צעיר, בלי עין הרע.

תשמע,

מה השם ושם האמא?

דוד לוי בן מרים.

רגע, ואתה שומר שבת כבר?

לקחתי על עצמי מהשבת האחרונה.

יפה מאוד. לתפילין תמניה בתפילות?

כן, כבר שנה.

יפה מאוד. וברכת המזון וברכות? בהחלט, כן. אז אתה נפלא.

מה השם? דוד לוי בן מרים.

דוד לוי בן מרים, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה,

השנה.

תודה רבה, כבודו. כן, שאלה? אצל אנשים יש?

כן, רגע, שנייה, רגע.

הנה, אורן הגיע. רק שנייה, אורן הגיע.

אני אמרתי שרון בטעות. אורן. איפה אורן?

איפה אורן?

אה, הנה הוא עכשיו הגיע.

בוא.

בוא מתוק. בוא. בוא לפה.

זה אורן מ...

ארצות-הברית.

הוא יספר לכם את הסיפור האישי שלו.

יהודי חשוב ומיוחד.

בבקשה, תנו לו מיקרופון, מגיע לו.

עוד מעט, עוד מעט.

כן, בבקשה.

ערב טוב.

הרבה זמן לא עמדתי על הבמה.

לפני כמה שנים,

בערך עשר,

שמונה,

שיחקתי בצוותי בידור באילת.

אז ככה, הרבה זמן לא עמדנו על הבמה מול אנשים. נחמד.

אני באמת שיחקתי בצוותי בידור. אחרי זה טסתי לדרום-אמריקה טיול חצי שנה.

אחרי דרום-אמריקה הלכתי לארצות-הברית במטרה לעבוד חצי שנה, להרוויח עוד כסף ולטוס לניו-זילנד ואוסטרליה.

זה לא עבד כל כך,

כי התחלתי לעבוד שם וראיתי כמה כסף עושים, אז החלטתי לפתוח לעצמי ביזנס משלי.

זה עסק למכירת מוצרי קוסמטיקה, ופתחתי לי.

אחי הגדול היה עובד גם כן באילת,

אז הוא בא לעבוד אצלי.

הוא בא לעבוד אצלי, ואני כבר, יש לי, תבינו, ביזנס שעובד טוב עם הרבה עובדים,

ואני כבר כמעט לא עובד, אני עובד בערך שעה ביום.

עכשיו, הבית שלי זה לא של הקשר לדת.

זה אף פעם לא היה עניין כזה של בכלל

לקדוש ברוך הוא ולדבר איתו. היינו עושים את הדברים במין כזה כמו רובוטים. זאת אומרת,

אם צמים בכיפור זה כי מהבית זה בא. למה צמים? אף פעם לא שאלתי ולא ידעתי.

זאת אומרת, שרוב הדברים באמת, גם כשעשינו, היינו עושים קידוש בשבת, אבל לא הבנתי למה זה היה עניין כזה, חגיגה, כמו חג, נחמד.

כל היום יושבים ביחד וזה, או פסח, היינו עושים אצל סבתא שלי, זיכרונו לברכה, אבל לא היתה הבנה של הקדוש ברוך הוא.

לכל החיים שלי הייתי בעניין כסף, ולעשות כסף, וזה היה כיף.

אז אחי בא אלי, התחיל לעבוד אצלי. הוא לא היה דתי,

אין לנו אף אחד דתי במשפחה,

אז הוא בא אלי והוא מביא לי איזה קלטת.

הוא אמר לי לו, אנחנו במשפחה אוהבים צחוקים,

אנחנו מאוד אוהבים לצחוק.

אני אומר לו, אורן, שמע, זה רב מצחיק.

קח, תשמע, הוא היה קורע.

לא היה לי ראש לרבנים וזה, אז הוא אומר לי, לא לאורן, לקטעים תשמע.

הרב אמנון יצחק, תראה, קורע אותך מצחוק.

טוב, לקחתי את הקלטת, והוא במשך איזה שבועיים, ככה מדי פעם, בא אליהם, שאל לו, תנוש, שמעת? ככה בקטנה. ואני, לא, לא יצא לי.

אז יום אחד הייתי צריך לצאת לאיזה פגישה באיזה קניון,

ואחרי, גם כן, יצא לעבודה. אז הוא כזה עצר לידי, דיבר אתי איזה משהו מהאוטו, והוא ראה את הקלטת יושבת לידי במושב.

אז הוא אומר לי, שמע, אתה בדרך לקניון, תשמע את זה בדרך.

בסדר, הוא שם לי את הקלטת,

ואני יוצא לעבודה עכשיו, שתבינו.

אני היום,

זאת אומרת, לא היום, אז, אני עובד שעה ביום,

גם זה יותר מדי,

והעבודה היא דיבור בטלפון, זה הכול.

חוץ מזה, הייתי הולך למסעדות עם חבר'ה וכאלה דברים. לא הייתי עובד, לא הייתי עושה כלום,

והרווחים היו מאוד מאוד מאוד גבוהים. אני לא רוצה להגיד על המספר, אבל מאוד גבוהים, הגלגול היה מאוד גבוה.

בקיצור, אני נוסע לפגישה עם המנהלת ליסינג באחד הקניונים,

והרב אמנון לא נשחק. איך שמכניסים את הקלטת אפ לאוטו,

אז מתחילים לשמוע ברקע, זה אוטומט פליי.

ואני בינתיים מתחיל לחשוב על העבודה, מה יש לו עוד לעשות היום,

אני צריך להתקשר, התקשרתי לאיזה מקום, עשיתי שיחה קצרה וזה, וניתקתי, ואני רוצה לנסות לי מחשבות בראש.

פתאום המחשבות מתחילות לצאת, והרב מתחיל להיכנס לראש.

אז הוא ככה נכנס והוא התחיל לדבר על פיתוח הקוד הגנטי.

הוא התחיל לדבר על גוף האדם, איך הוא מורכב, וזה רב.

אז אני אמרתי, איזה רב זה?

הרב מדבר דברי תורה,

אבל לא הוא...

דברי רפואה.

טוב, הוא ממשיך להתקדם, לא משנה מה הוא הסביר שם, ואז הוא מוכיח

בערך ב-20-30 שניות שיש בורא לעולם.

אז אני ככה נוסע באוטו ואני די בשוק.

אמרתי, וואו, יש אלוקים, להדעתי, איזה מגניב.

ואז אחרי זה הוא גם מוכיח שהתורה ממנו.

ברגע שהגעתי לקניון בכלל לא ירדתי לפגישה,

המשכתי לשבת בחנייה בקניון,

במו״ל, ואני שומע את הרב.

זו היתה קלטת 189 חלק א', חג הפסח האחרון.

פתאום בסוף הקלטת

יש שדרן שאומר סוף חלק א',

המשך בקלטת 190 חלק ב'.

עכשיו התקלטת 190, אין לי,

אז אני,

עכשיו צריך להשיג את 190. אז אני מתקשר לאחי, הוא אומר לי, לא, אין לי, זה במקרה הבאתי אתי בטיסה,

אבל בהמשך אין לי,

אני צריך לשמוע.

אז הוא אומר לי, לא, אני יודע שהוא זרק לי שיש להם איזה משרד בניו-יורק,

הבנתי שיש להם משרד בשופר בניו-יורק,

אז יצרתי אתם קשר.

שלחו לי משם את הקלטת, לא רק זה,

איך שאני מתקשר לשופר, עולה בחור בשם אייזיק,

ואני אומר לו, שלום. הוא אומר לי, שלום, אני אומר לו, קלטת 190 חלק ב', יש? אין? מה המצב? יש?

אז הוא אומר לי, יש, יש, אין בעיה.

אמרתי לו, FedEx, over night, שלח אלי.

הוא אומר לי, אין בעיה,

מעטפה, שולח לי.

ואז אחרי זה הוא אומר לי, אתה יודע, יש לנו גם וידאו.

אמרתי לו, וידאו שלח.

הוא שלח לי שני מיני-סמינרים, 20 קלטות,

ואז הוא אומר לי, אפשר לדעת מי זה, וזה, והתחלנו לדבר.

ואז הוא שלח לי את הקלטות,

הווידאו מגיעות אלי למחרת, over night, 10 בבוקר,

אני מוציא את המזרון מהחדר,

מחביר אותו לסלון,

ומתחיל להחליף קלטות.

קמתי רק לשתות ולאכול,

ואני רק מחליף קלטות, קלטת וידאו אחרי וידאו.

גברתי את כל הקלטות עד יום חמישי בצהריים.

היה שם איזה חבר, היה לי חבר דתי נשוי עם שתי בנות,

והחלטתי שצריך לשמור שבת, אין מה לעשות.

שמירת שבת, הבנתי שאם בן אדם לא שומר שבת,

אין לו שום קשר ליהדות.

אבל כל שאר הדברים לא עשיתי,

בשבת אבל לא התעסקתי.

אז התקשרתי לחבר שלי אירן, ואני אומר לו,

תשמע, אני רוצה לשמור שבת. אז הוא אומר לי, אשריך, כל הכבוד, אשריך.

תסביר לי איך עושים את זה?

אז הוא אומר לי, לא, זה לא פשוט, תבוא אלי לשמור אצלי שבת.

הוא אומר לי, לא, לא, אני לא הולך לאף אחד ואני לא חי אצל אף אחד.

אני אומר, אני עם עצמי בבית, תסביר לי את זה, הם לא מדקים אש, נו מה עוד?

הוא אמר לי, לא, זה מלא הלכות,

זה ספרים שלמים של הלכות, תבוא אלי שבת.

הלכתי אליו שבת,

זה היה גיהנום,

היה נורא משעמם,

אני רגיל כל שבת אינטרנט, איקס-בוקס,

יש לי כל מיני דברים כאלה, פתאום לשבת.

התפילה בבית-כנסת, שנאתי בית-כנסת, לא הייתי מסוגל ללכת לבית-כנסת בכלל.

אני זוכר כשהייתי קטן, אבא שלי היה הולך ביום כיפור לבית-כנסת,

אז אני ואחינו יושבים,

רק היינו שרים,

ואחתנו לפניך, ואז יוצאים אחרי השיר, משחקים.

אין שום עניין להיות בבית-כנסת, ממש לא סבלנו את זה.

ואז גם כאן, בקיצור, מוצאי שבת, אני יוצא ממנו,

יוצא מהבית שלו,

אז הוא ככה מלווה אותי, יענו, החוצה,

אומר לי, איך טוב, אה?

אמרתי לו, אללה קירן, אני לא מבין מה אתם נהנים מזה, אז ככה עד המוות אני אמות, איך אני אחזיק?

אז הוא אומר לי, מה אתה מדבר, לא נהנית? אמרתי לו, לא, הוא אומר לי, תבוא לשבת הבאה עוד פעם.

אמרתי לו, אני לא בא. כל השבוע הוא דיבר אתי, הלכתי אליו אחרי זה עוד שבת.

הלכתי לעבוד שבת,

גם שם מאוד סבלתי.

שבת אחרי זה החלטתי לנסות כבר לבד בבית.

עכשיו, איזה שבת בבית?

אני אחד שלא ישן הרבה,

אבל היו תפילות, מנחה ערבית, אני לא ידעתי הלכות בכלל ולא ידעתי שמשתנות השעות ושקיעה, לא ידעתי. פשוט ידעתי מנחה בשש,

אחרי זה מתלווה אליו ערבית,

לא ידעתי צאת כוכבים, כלום.

אז התפללתי מנחה בשש,

מיד ערבית.

עכשיו, את הכול אני עושה לאט, שתבינו.

כל השישי-שבת שלי כשאני לבד בבית, לאט.

הכול לאט, כי אם אני מסיים, אין לי מה לעשות.

אז אני מתחיל, אז אני מתחיל, מנחה ערבית,

זה נגמר, אני מתחיל לשיר שלום עליכם, לבד עם עצמי, תבין, איזשהו שולחן,

אני קצת יותר גדול מזה,

כוס יין וזה, סידרתי לעצמי אוכל מוכן מלפני זה,

בורקה סימחנתי בשבת בבוקר, כי לא ידעתי שאסור.

זכנתי.

כן.

התנור, לא הדלקתי בשבת, הקשבתי מלפני זה.

אבל אז, כן.

אז אתם רואים אותי ביום שישי בערב,

אין לי, כל העובדים שלי בעבודה,

כן? העסק עובד, רק אני שובת.

אז אני מחזיק את הכוס ואני עושה קידוש.

וסביר מרנן, אני עונה לעצמי, לחיים.

ברוך הזה השם, אין לי עונה, אמן.

אין מי שיענה.

כן, ואז אחרי זה אני אוכל. עכשיו אני, מטבעי, עושה את הכול מהר.

אני גם אוכל מהר, שותה, הכול אני עושה מהר.

אבל לאכול, הפעם החזקתי את עצמי לאכול לאט,

כי אם אני מסיים אין לי מה לעשות.

אז סיימתי לאכול בערך בתשע הייתי אחרי הכול כבר,

שזה עיכוב ממש, ועכשיו עד 12 בלילה אני יושב.

זהו.

אני לקרוא לא אוהב, בחמש עוד קראתי ספר.

קראתי רק ספר אחד,

שזה היה גם באילוץ, בכוח,

לא משנה לכם מה הסיבות.

זהו, אני יושב מתשע בלילה עד 12, ב-12 התחלתי להתעייף, הלכתי לישון.

קמתי בשש,

אני לא יודע עניינים,

הלכות של עיני צוחמה וכל זה, ואני מתחיל להתפלל.

הכול לאט,

את כל רנינו צודקים, אני שר, שכמה שיותר לאט.

מסיים את התפילה, אחרת זה אוכל, עוד פעם קידוש, עונה לעצמי.

תשע בבוקר אני מסיים הכול.

מסיים.

זהו.

עכשיו, מה עושים? אני יודע שיש שש בערב עוד פעם מנחה.

אז שש בערב מנחה, ואחרי זה סעודה שלישית, ואז ערבית. אני עכשיו יושב מתשע בערב ככה, פשוט יושב על הספה, רגל על רגל,

עד שש בערב, ואני לא עושה כלום.

אני פשוט מת.

ממש סבלתי. אתם לא יודעים איך סבלתי.

הייתי לפעמים מסתובב. לצאת החוצה אין מה ללכת, לא היה שום בית-כנסת לידי,

הכול היה סביבת גויים,

אף פעם לא התארגנתי לגור במקום של יהודים.

ואז איך שמגיע שש בערב, אתם רואים אותי כמו צום של כיפור. אני מסתכל על השעון, שיעבור, שיעבור. מגיע שש בערב, אני הולך, מנחה,

סעודה שלישית,

וישר אחרי זה ערבית, ואני לא יודע בכלל אם יצאה שבת, לא יצאה, לא משנה.

אני יודע, מנחה, סעודה שלישית, ערבית.

אז גם אני אעשה אותה מהר, שיגמר.

איך שנגמר, ישר אני הולך ל-Xbox,

אינטרנט, לעניינים שלי.

ככה זה המשיך כמה שבתות. עד שאיזה יום אחד הלכתי לחבר שלי, הדתי הזה, הביתה. הייתי אצלו בבית,

ואם זוכרים, בטח כולם זוכרים, פה היה תנ״ך מלא שהיינו מקבלים בסוף כיתה ו'.

אז הוא, היה לו את זה בבית.

אז אמרתי לו, תנ״ך מלא, אתה יודע מה, שמע, הרבה זמן לא קראתי את הספר, שבת, אין לי מה לעשות.

תביא, הוא יתחיל לקרוא.

בסדר,

לקחתי את התנ״ך המלא, שמתי אותו על השולחן ככה, ביום שישי בערב, תשע בערב, אני לא,

עוד פעם, אותו דבר, כן,

מנחה בשש, ערבית,

ואחרי זה תשע בערב אני משתעמם,

אז הספר פה, ואני לא פותח אותו עד 12 בלילה. לא היתה לי סבלנות לקרוא.

ומאחרת בבוקר, עוד פעם, מתשע בבוקר אני יושב,

באחת פתחתי אותו. אמרתי, נו, נתחיל,

נראה מה יקרה.

אז פתחתי בלילה והתחלתי לקרוא בראשית דברי אלוקים, תשע בערב, מעניין, עלילה כזאת.

ואז אני קורא וקורא,

וממשיך,

והתחלתי לקרוא, ממש.

ואז פתאום שש בערב,

אתם יודעים, ככה הסתכלתי, פתאום אני רואה שש, זורקתי ככה את הספר,

ישר מנחה, ערבית, תודה שלישית, ערבית, יאללה, לגמור.

בערך בשבת השביעית התחלתי ככה ליהנות מהשבת.

מה שקרה עם הזמן,

החברה גם כן התחלת לשמוך שבת, גם הביזנס, העגלות סגורות בשבת.

כל העסק סגור, כל העובדים אצלי בבית,

פותחים שולחן ארוך, 20, 25 עובדים, כמה שיש.

שעודה לכולם ביום שישי בערב עם קידוש, לא עובדים, אין דבר כזה עובדים.

גם מי שרוצה לעבוד, אני אומר לו, שמע, אני סגור,

לך תעבוד במקום אחר.

אז באים ויושבים, אוכלים, למחרת בבוקר גם כן סעודה,

וויכוחים על השולחן, אמונה, כי כולם חילונים גמורים. כל העובדים שלי זה ישראלים מהארץ שהם חילונים גמורים והם באים לעבוד אצלי.

אז אצלי הם רק מובנים כי יש להם היכרות עם הדת בכלל.

היה לי איזה עובד כזה עקשן,

הייתי עושה להם בהתחלה רעיון פתיחה. זה בהמשך, כבר כשהייתי יותר חזק.

היה להם רעיון פתיחה, הייתי מסביר להם על המכירות,

מס המכירות,

שיטות למכירה, טריקים.

אז היה לי איזה עובד שאמרתי לו, אתה יודע, אבל כל השיטות, ואני אומר לך,

הפרנסה, אתה יודע, מהקדוש ברוך הוא. הוא אשכנזי, בכלל לא קשור לכלום.

אז הוא אומר לי, קדוש ברוך הוא, כן, בסדר.

אמרתי לו, עכשיו בוא תקשיב, אני אשים אותך פה.

אמרתי לו, אני שם לך סרט, הרצאה על מכירות.

אז שמתי אותו, נעלתי אותו בחדר,

ושמתי את הסרט מבראשית נקודות למחשבה של הרב.

הוא רואה, ואני שם במטבח, ואני עוזב אותו לבד.

הוא עם עצמו, ולא נעים לו ממני, אני הבוס. מה עכשיו, יקרא לי? יום אחד הוא שם יומיים.

אז אני חוזר אליו אחרי זה 20 דקות וחצי שעה, אני אומר לו, נו?

הוא אומר לי, כן, מעניין מאוד.

אני אומר לו, הבנת איך מוכרים? הוא אומר לי, שמע, זה לא על מכירות, זה על דת.

הוא אומר, כן, אבל צודק או לא צודק? הוא אומר לי, צודק. אמרתי לו, אתה רואה, אחלה מוכר,

תמכור ככה.

וככה, ופה ושם, וכל מיני אירועים כאלה.

היום אחי הוא זה שמריץ את העסק.

אני בשלב מסוים החלטתי שאני הולך לישיבה.

אחי מאוד מאוד תמך בזה. בהתחלה היתה קצת בעיה קטנה,

אחרי זה הוא אמר לי, סע נשמה, וזה. נסעתי,

הלכתי לישיבה,

ומאז אני כבר שלוש שנים בישיבה.

בישיבת אור ישראל במונסי.

לפני זה, זה היה איזה שנה וחצי של להריץ את הביזנס עם שבת ועם עובדים של קירוב והכול.

והשתבח שמו לעד, לפני שנה התחתנתי גם.

כן, השם שלח לי מלאך.

ומאז, מה שקורה, התמונה היא כזאת. אחי מריץ את הביזנס בדאלאס, טקסס,

ואני יושב ולומד בישיבה.

ואחי גם כן, ברוך השם, מתחזק מאוד. צדיק וצדיק.

ושומר שבת, כיפה, ציצית,

הולך לשיעורים.

גם הוא, בעקבותי, התחיל להתחזק. אחרי,

קצת עקשן, אבל מידי הרצב שלו, הוא התחזק לאט-לאט.

גם היום הוא מחזק בחברה.

הוא סוגר את הביזנס בשבת. כל העובדים ב-Krismas

זה 40 עובדים בערך.

והוא קונה אוכל ל-40 עובדים.

ופותחים, מזיזים את כל הסלון הצדה, פותחים שם איזה שולחן ארוך,

ו-40 עובדים יושבים, חילונים גמורים,

ואוכלים בשבת,

עושים קידוש, ולמחרת בבוקר, עוד פעם.

וויכוחים על השולחן של אמונה.

אני בערך שמעתי, אני חושב,

בלי הגזמה, איזה 200 קלטות של הרב.

פשוט הייתי עושה הרבה נסיעות, וכל נסיעה, אתה שומע את הרב, אתה לא ישן.

אחי אותו דבר, גם שמע המון, ויש לו תשובות לכל השאלות.

גם כשאלות שלא שאלו את הרב, יש לו תשובות.

אה?

אה.

וזהו,

זה מה שהולך איתי היום. אני לומד בישיבה עדיין בתור אברך.

לומד בישיבה,

גר במונסי, ישיבתו בתור ישראל של הרב בכרך.

ובעזרת השם,

שיזכה להמשיך, ושהשם יזכה אותי, להמשיך לשבת ולשבת בישיבה.

כמה יהודים חזרו בתשובה דרך הפעילות שלך בביזנס?

השם החזיר משם שלוש יהודים לישיבה, שלוש עובדים היו שנכנסו לישיבה.

יש שם אחרים ששומרים שבת, תפילין, כל מיני אנשים. יש שם עוד.

היום באתי לארץ,

יש שם, פגשתי איזה חבר,

שהוא ועוד שתיים היו אצלי בשבת, איך שהם נחתו. הם נחתו אצלי אז הייתי גר בנורת-קרוליינה. אני עברתי בכל ארצות-הברית בערך.

בהמון מדינות הייתי גר.

אז הייתי בנורת-קרוליינה. הם באו אלי,

והיה שם איזה אחד אנטי מאוד חזק.

קראו לו תומר.

ממש נלחם אתי חזק

כל השבת.

אמר לי, מוצאי שבת, שמתי אותו מול המחשב, הראתי לו, יש איזה מיני-סמינר שעוברים אצלי.

קודם כול, צריך להסביר לבן-אדם למה הוא חילוני.

אז מראים לו הרצל והציונות,

ואחרי זה מסבירים לבן-אדם למה הוא צריך להיות דתי.

אז מראים לו מברשים נקודות למחשבה, שזה סרט שעושה מהפך בראש.

אחרי זה מראים לו איזו אחת שהיתה מאוד רחוקה והיא התקרבה, גילה דורפמן.

בדרך כלל הסט הזה עושה זעזוע בראש של בן-אדם. עשינו את זה הרבה.

נתנו לאנשים את הסדר הזה,

והשלוש האלה שהתווכחו אתי באותה שבת,

עכשיו הגעתי לארץ, אז אחד מהם פגש אותי, הם הפריעו אותי גם כן בצוותי בידור, כשהייתי בצוותי בידור באילת.

אז הוא רואה אותי בקניון, הייתי בקניון בכפר-סבא,

אז הוא מזהה אותי, הוא צועק לי במיתוח איזה חנות, אורן, אורן, אה, רץ אלי.

אז אמרתי לו, איך זה אתה? הוא אומר לי, אתה החרדי היחידי פה,

ואין חרדים בכפר-סבא,

בקניון לפחות.

אז הוא אומר לי, אתה לא יודע, אני ותומר ונעיר, שלושת העם, אנחנו הולכים פעמיים בשבוע לישיבת נתיבות עולם לשיעורים,

אני רואה אותו עם כיפה, זקן.

כן, הפתיע.

הוא מתחתן עוד ארבעה חודשים, שלום, מזל טוב.

ועוד כהנה וכהנה, כל מיני מקרים, בנות שהתחילו בשביל שבת,

לא יודע אם הן יישארו בזה, טסו לארץ, בארץ מאוד קשה להן היה להישאר בחלק מהמקרים שעזבו, אבל

הרבה התחזקו.

מה מכרתם במוֹלים בלוס אנג'לס?

מה מכרנו? מכרנו מוצרי קוסמטיקה של ים המלח.

ים המלח, אה? כן, מוצרי קוסמטיקה של ים המלח.

זה ים המוות.

כן.

ואתה מכרת לאנשים ים של חיים, ים של חיים, ים של התורה.

כן. יפה מאוד, תראו מה זה.

כוחי, אדם שהגיע לארצות הברית,

בגלל כוחי ועוצם ידי אני אלך לעשות כסף, נתעשר.

בסוף, כל הדרשה שאמרתי לכם מתקיימה פה.

לא. הוא הבין דבר אחד,

אפשר לקבל את המזונות והפרנסה גם בלי לעבוד בכלל.

הוא יושב ולומד,

ומפרנסים אותו שם אותם פועלים, ואקוני החכם, והם ממשיכים להיות טיפשים.

אבל עוד דבר,

עוד דבר,

צריך להבין.

היהודי הזה,

כשהגיע לישיבה, איך אני הכרתי אותו?

צלצל אלי הרב בכרך,

זה ראש הישיבה, יהודי יקר וירא שמים.

הוא צלצל אליי ואומר, שמע, הגיע אלי לפה בחור, קוראים לו אורן, הוא הגיע מלוס-אנג'לס, והיהודי הזה יושב פה שבועיים בישיבה, והוא אומר, אני לא נשאר פה רגע,

אני חייב לחזיר בתשובה, אני חייב לצאת מפה, אני חייב להפוך את העולם. אנשים לא יודעים את האמת, אני רוצה לצאת.

תרגיע אותו.

תרגיע אותו.

נתנו לי אותו, שמעתי את הסיפור,

ואז אמרתי לו, תשמע,

שנתיים, שלוש לפחות, אתה חייב לשבת להתמלות קודם, אתה בעצמך, אתה לא יכול להפוך את העולם. מה אתה חושב, שאתה יוצא ואתה דבר ואתה כבר זה? אפילו אם אתה יודע מה שאתה יודע, זה לא מספיק,

אתה צריך להתיישב.

קיבל שמה, אמר, אני נשאר.

טוב, איך מנהלים עסק בשלט רחוק? איך מנהלים עסק בשלט רחוק?

כמה זה? חסר חנויות של קניון?

כן. עשרה קניונים, הוא פרוס שם עם העגלות הגדולות שמוכרות מוצרי ים-המלח.

עכשיו, זו אחריות, אתה צריך לפרנס גם 20 עובדים.

אז הוא היה לומד סדר מהבוקר עד הצהריים, כשיוצאים בצהריים לארוחת צהריים, היה שעתיים הפסקה,

הוא עם הפלאפון מנהל את העסק. הגיע הזמן שנכנסים לשיעור, סוגר את הפלאפון, נכנס לשיעור. נגמר השיעור בערב,

יוצא עם הפלאפון, ממשיך. וכן, על זה הדרך.

הוא ניהל את העסק דרך הפלאפון בהפסקות בלבד.

רגע, הרב, זה היה רק בהתחלה,

בזמן הראשון.

אחרי זה, בהמשך בכלל לא עשיתי כלום,

כי פשוט הרב שלי בא אליו ואמר לי, אורן, תשמע, כמה שיותר תתעסק בביזנס,

אתה לא תרוויח מזה, תאמין לי. במקום זה תלמד,

כי הכי פשוט עשה הכול, הכי הריץ את כל הביזנס.

היה אפשר להפיל עליו הכול לגמרי.

אז באמת הכול נפל עליו, והיום הוא ממש לא נח.

הוא עובד מבוקר עד לילה,

מאוד קשה,

והוא הריץ את הכול. אז מה, אני היום לא עושה כלום, שום דבר. מה אתה לא עושה? אתה עושה, אתה מקבל את הצ'ק.

אוי, כן. זהו.

הוא שלח לי את הצ'ק. זה מה שצריך לעשות.

חזק וברוך וואל. רגע, אני רוצה להגיד משהו,

מחילה, רב.

בשנה הראשונה שעבדתי, אמרתי לכם, היה גלגול כסף מאוד גדול.

אני לא אגיד לכם את הסכום, זה היה יותר ממיליון דולר.

היה המון כסף.

מזה לא נשאר לי כלום.

לא היה נשאר מזה, אולי, אני חושב שמזה גם פתחנו את ההמשך,

7,000 דולר, משהו כזה.

והיה המון המון רווח. לא משנה לאן הכסף הלך ולא משנה מי מה הוא.

כשהתחלנו לשמור שבת בביזנס,

מה שנקרא, אתה מרגיש את הכסף.

אתה לא יכול להרוויח את אותו דבר. שתבינו, בשבת,

בביזנס שלנו,

זה בערך יוצא הפסד כל שבת, רק אם העגלות סגורות,

כל הבוטים סגורים.

זה ממוצע של הפסד אם נגיד יש חמש בוטים,

זה יוצא בערך 7,500 דולר מכירות בשבת.

חודש זה 30,000 דולר,

שהבוטים לא עובדים.

אתם מבינים?

זה יוצא קצת יותר, אבל אני הולך להגיד לכם על מינימום.

חוץ מזה, כל הסעודה של שבת שקונים.

זו הוצאה, זה 20, 30, 40 איש.

חוץ מזה, שמים גויים על העגלות

שיישבו שם,

משלמים להם לפי שעה.

עוד הוצאות. מה הם אומרים על הקונים?

בתקופה שלי, היום הכריסתי כבר דברים אחרים. בתקופה שלי הייתי מעמיד גויים על העגלות,

והייתי אומר שהם שומרים, כי המו״ל מחייב אותי לשיר פתוח.

אז לא הייתי מלמד את הגוי כלום על העגלה. הוא לא היה יודע כלום על המוצרים.

אם היה בא לקוח, הוא היה אמר לו, שמע, בעל הבית חולה, תבוא מחר.

כן, זה ככה עבד עם כמה גויים בהתחלה, אחרי זה כמה גויים עשו כמה, זה קצת, אבל זה בערך מה שעשינו.

היום אחי מזכיר את העגלות לגוי,

עגלות אחרות, יש גויים ששומרים, כל פעם משהו אחר, תלוי.

אבל יש גויים שמקבלים לפי שעה על העגלות, יש עובדים שלא עובדים,

הם יושבים בבית

לצעודות של שבת. זה בערך כל שבת,

יוצא בסביבות בערך ה-33, 34,000 דולר,

לפי חמש עגלות.

עכשיו, שתבינו, זה חודש רגיל.

יש חודש של, לא, כריסמס נקרא לזה, אקסמס, כמו שהרב שלי קורא לזה.

באקסמס כל שבת יהיה הרבה יותר.

זה מגיע לסכומים מאוד גבוהים.

קיצור, בשנה קרובה לחצי מיליון דולר. זה הפסדים אדירים של כסף.

מאז אנחנו מרגישים את הכסף יותר. לא רק שמרגישים, גם התפתחנו הרבה יותר.

הרבה יותר עצות, הרבה יותר אופציות.

כל ההתפתחות של,

אנחנו היום הולסלרים של מוצרי ים-המלח.

כל ההולסל, הזיטונות, בכלל הזיטונאית הזאת,

הגיע אחרי שהתחלנו לשמור שבת.

ובפוקס,

מישהו נתקל באחי פה בארץ, שחקר את כל הנושא הזה במשך שנתיים, והוא חסך לאחי עבודה של שנתיים.

ואחי עירק פשוט קיבל את כל הניירות והלך והתחיל

להריץ את כל הרעיון הזה, והוציא מוצרים משלנו, ליין משלנו, עם ובסייט והכול, והיום אנחנו הולסלרים.

והיום בערב בדיוק קיבלנו עוד איזו בשורה טובה מאיזה משהו, בעזרת השם שיצא מזה משהו טוב, אבל אתם רואים שמשמרת שבת, אפילו שההפסד הכספי הוא אדיר,

הכסף מורדש, וההתפתחות היא הרבה יותר גדולה.

זה אני אומר לכם מניסיון של חילול שבת, שלא נשאר מזה כלום, והיה גלגול של כסף אדיר. אני חושב שעד היום לא גלגלנו את אותו סכום

כל שנה בנפרד.

אבל הכסף שמרגישים בכיס הוא הרבה הרבה יותר גדול.

הרבה יותר גדול עם משמירת שבת.

תודה רבה לכם.

מזל וברוך.

תצליח.

כן, הנה, ראיתם, למדנו שיעור מוסר אמיתי.

גם התורה אומרת, גם במציאות זה מתקיים.

קשה לאדם לעכל, צריך לעמוד בזה, לעמוד בניסיון של הביטחון, ואז בן-אדם זוכה.

כן, עוד שאלה.

שמה רוצים? בקשר למה?

כן.

תכף, תכף, תכף.

כן.

שאלה למי יש לפני הברכות, לפני העניינים?

שאלה למי יש.

יש לך שאלה, אתה?

שאלה או בקשה?

כן.

תן לו בקשה שם.

תכף, תכף, שם.

שלום, כבוד הרב.

יש לי כמה שאלות, אבל אני אקדים בשאלה.

קודם אמרת, הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים.

כן.

אם זה נכון, למה אין צדק בעולם?

למה אין צדק בעולם? נכון. כיוון שהבחירה ביד האדם לעשות טוב או רע, ולפי זה הוא מקבל, ולפי זה כולם מקבלים.

אוקיי, למה קורים מקרים לא עלינו שאנשים חפים מפשע הולכים לעולמם?

איפה הצדק? אין דבר כזה חף מפשע, כל מי שהולך הוא חייב.

אין יסורים,

אין יסורים בלא עוון,

ואין מיטה בלא חטא.

אין דבר כזה.

חף מפשע, אני מכיר הרבה אנשים בבית הסוהר, כולם אומרים חף מפשע.

אף אחד שם לא יושב בגלל שהוא עשה משהו. כולם חפים מפשע.

רק השופט טעה, והמשטרה תפסה את האדם הלא-נכון.

גם יתומים חפים מפשע? אין דבר כזה, אין חף מפשע.

רבי עקיבא היה צדיק גמור, והוא לא היה חף מפשע.

רבי יוחנן היה צדיק גמור, ועשרה ילדים מתו לו אחד אחרי השני,

והוא לא היה חף מפשע.

אין דין ולא דין. אין דבר כזה. הכול עם חשבון מהשם יתברך. לא הכול גלוי לנו, אנחנו לא יודעים בדיוק

מה הנקודה שהקדוש ברוך הוא מחייב את האדם. אבל אין דבר כזה חף מפשע.

אז אתה אומר שצריך להתנחם בזה בעצם.

יש צדק, רק הוא לא תמיד גלוי לעיני כולם לראות. אבל הצדק ודאי קיים.

לא רואים אותו ביום-יום?

לא תוכל לראות כי יש דברים נסתרים שתלויים בלב. לדוגמה, לא תשנא את אחיך בלבביך,

אתה לא יכול לראות מה יש בלב של הבן אדם.

לא תיקום ולא תיטור, זה בלב.

זאת אומרת, ואהבת את השם, או את השם אלוקיך טירה, זה מצוות שבלב. אתה לא יודע מה הבן אדם עושה.

הונאה זה לא דבר שניכר תמיד, זה דבר שבלב.

כל מיני דברים שהם שייכים ללב, אתה לא יודע. אחד מדבר עליך לשון הרע בלי שתדע עכשיו. עכשיו, עכשיו מדברים עליך לשון הרע,

אתה לא יודע.

אבל בן אדם מתחייב, אחד מוציא עליך שם רע עכשיו,

אתה לא יודע בכלל.

עכשיו, אנחנו לא יודעים מה קורה עם כל בן אדם בחשבון. השם רואה הכול, מצלם את העד הכול, הוא יודע הכול, אנחנו לא יודעים.

אוקיי.

שאלה לגבי בורא עולם?

תשובה מוחשית אבל.

בבקשה.

מהיכן הגיע בורא העולם?

זאת אומרת, איך הוא בעצם היה?

זאת אומרת, אבל תשובה מוחשית. שמעתי הרבה תשובות לגבי העניין, אבל תשובה,

לא שמעתי אף תשובה שסיפקה אותי, ושמעתי אחת מהקלטות שלך לגבי העניין של בורא העולם.

השאלה היא טעות.

כי אתה אומר מי הביא אותו, מאיפה הוא היה, מה זה, אין דבר כזה. הוא המציאות.

נכון. אני רוצה לדעת למי אני מתפלל כל בוקר.

אז קודם כול שתבין שהוא המציאות.

עכשיו, המציאות הזאת היא מציאות תמידית. היא לא מציאות שנבראה או נעשתה או שזה.

כי אם היא היתה נעשית בזמן מסוים, אז היה מישהו שקדם לה.

מכיוון שאין מי שקדם לה שם יתברך, הוא המציאות הבלעדית היחידה.

ממנו הומצאו כל הנמצאים. ממנו הומצאו כל הנמצאים.

כמו שאומר הרמב״ם, יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדעש, יש מצוי ראשון,

ממציא לכל הנמצאים.

זאת אומרת, כל הנמצאים נמצאו ממנו.

אבל הוא לא נמצא ממישהו אחר,

כי אם כן הוא היה נמצא כמונו.

זה אחד שתבין.

עכשיו, למי אתה מתפלל? אתה מתפלל לאותו אחד שהוא המציא אותך, ברא אותך וכו'.

לדוגמה,

אתה רואה שיש אוויר, יש חמצן.

יש,

אתה חי בזכות החמצן, כן? אם לא יהיה חמצן אתה לא תחיה.

אז הקב' ברוך הוא המציא לך חמצן, אבל בוא נגיד, נעזוב רגע את הקב' ברוך הוא, יש חמצן.

אתה תגיד, אני לא מוכן לנשום לפני שאני אדע את מקור ומוצא החמצן?

האם תעשה תנאי כזה? לא מוכן לנשום. עד שלא תסבירו לי מאיפה החמצן התחיל,

לא נושם.

אתה תגיד דבר כזה. זה התנאי שנוצר עם בריאת העולם, האוויר.

אתה פשוט לך, ברחת ישר, אמרת, זה הומצא על ידי הממציא.

אז אני יכול לנשום, אבל עליו יש לי שאלה.

אם עליו אתה לא יודע, אז גם אל תנשום בינתיים.

כי על זה שאתה מקבל בינתיים את הנשימה ממנו, תודה לזה שהמציא את החמצן.

לפחות על זה תודה.

מאיפה אני יודע אם הוא קיים?

יש חמצן?

לא, זו לא תשובה מספקת. מה זאת אומרת? יש חמצן? אוקיי. שואל, מישהו דאג שיהיה תמיד חמצן?

יש מישהו שדאג תמיד? אני לא יודע מה היה לפני.

לא היה חמצן.

לא היה חמצן. לא היה חמצן.

לעולם, על פי המדע, יש גיל.

זאת אומרת, לפני כן לא היה כלום.

אז אם יש לו גיל, לא היה.

נהיה.

עכשיו אני שואל, מים יש?

יש.

לחם יש? כל מה שצריך אדם יש? שמש יש? ירך יש? חושך? לילה? יום?

שמש? הכול יש.

אוכל? פירות? ויטמינים? הכול?

לב יש?

עיניים? הכול יש?

הכול מתפקד?

מישהו עשה את זה? מישהו תיאם בין כל הדברים האלה?

אוקיי. מי הוא אבל? מי המפעיל את זה?

הוא לא רוצה להגיד לך מי הוא.

הוא אומר, אני לא רוצה. לא, זאת תשובה מדחיקה, זאת לא תשובה ריאלית. אבל הוא לא רוצה.

הוא גלוי ונסתר.

גלוי

מצד מעשיו ונסתר מצד מהותו.

הוא גלוי מצד מעשיו והוא נסתר מצד מהותו.

לדוגמה,

האולם הזה הוא גלוי מצד מעשיו. הנה, יש אולם,

יש כיסאות,

יש תאורה,

זה גלוי, רואים שמישהו עשה את זה. ברור שאת האולם הזה מישהו עשה,

אבל הקבלן נסתר,

לא ידוע לנו מי הקבלן.

אז מה, נכחיש עכשיו את האולם?

ברור שאם יש אולם, אז יש מישהו שעשה אותו. ברור שאם יש עולם,

ברור שיש מישהו שעשה אותו.

זה שיש כל הזמן חשמל,

זה שכל הזמן מטפלים פה שלוי אבק,

זה שכל הזמן הכול מתפקד,

זה סימן שיש מישהו שאחראי לזה.

אם כל העולם כולו, כל העולם כולו מתפקד כל הזמן בלי הפסקה,

יש כוח שמניע אותו כל הזמן,

שדואג שלא יחסר כלום בו.

אוקיי, הבנתי. אז ודאי שהוא נמצא.

זה שאתה לא רואה אותו, אתה לא מוצא אותו,

אני מאוד מצטער.

הוא לא רוצה שתראה אותו.

טוב,

לאור המעשים שקורים היום במדינה שלנו.

המדינה, עזוב, חארטה ברטה, זה קטן עליו. מה זה מדינה?

לא, אוקיי, אני אדבר ספציפי לגמרי המדינה שלנו, לא לגמרי מה שקורה בחוץ-לארץ. למה? אתה יכול להגיד גם עליך בלי המדינה.

לא, אוקיי, תשמע, קרה מקרה כואב לפני איזה...

כמה זמן עבר במסגרת מקרה ההתנתקות?

שנתיים בערך?

כן. שלוש שנים. נגיד, שנה פלוס, נו. אם אלוהים כל כך אוהב אותנו, למה בוגרם נקרא בעם ישראל?

מה הפירוש? הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו יותר מההתנתקות.

הוא הגלה את כל עם ישראל במשך אלפיים שנה מארצם, בגלל שהם חטאו לו, זה הכל.

לא רק את גוש קטיף. את כל עם ישראל הוא הגלה מארץ ישראל. את כל עם ישראל הוא הגלה.

ולא רק הגלה, גם מתו והרגו אותם וטבעו אותם בגלל מעשיהם.

היה שנאת חינם, אז הם נענשו.

לפני כן בבית ראשון הייתה שפיכות דמים, עובדה זרה וגילוי עריות,

אז הוא הגלה אותם. 70 שנה.

חזרו בתשובה, החזירו אותם, בנה להם בית מקדש שני.

חטאו בשנאת חינם, הגלה אותם. לא חזרו עדיין בשנאת חינם, השאירו אותם. עד עכשיו אנחנו ככה.

גם אבא, מה אם אבא מגרש את הילד בגלל שהילד עושה דברים איומים ונוראים ועושה נזקים ומכה את האחים ועושה כל מיני דברים שאי אפשר לשמוע אפילו,

אז מה, אז האבא איננו? הוא נעדר?

אל תשכח את המקומות האלה, נותנים לערבים, לא ליהודים אחרים. נכון.

לא רק זה, לערבים יש גם זכות בארץ ישראל בינתיים, בגלל הברית מילה שהם עושים.

כשתסתיים הזכות שלהם הם גם לא יהיו פה.

אבל צריך ללמוד את כל מסכת האירועים, לא להחליט שבגלל שלא מסתדר לי משהו בראש אז זה לא קיים.

אפילו אם לא נראה לך,

אז לא נראה לך בגלל שאתה חסר בידיעות, אבל אם אתה יודע את הכול,

אז ייראה לך טוב מאוד, הפוך.

לא ייראה לך איך בן-אדם יכול לשאול שאלות על הקדוש-ברוך-הוא, להכחיש אותו,

והוא חי ונושם ושואל את השאלה.

כי אם זה היה הפוך ואתה היית זה שהיו אומרים את זה עליך, היית סוגר לו את האף.

היית אומר, אני נותן לך נשימה ואתה קוראים לו עוד שואל עלי, אני אסתום לך רגע ותראה תיכף איפה אני נמצא.

אבל אם בן-אדם שם למשל לגמרי, אין לו מושג ביד אותו שהוא נולד חילוני,

אוקיי?

נו.

הוא לא ישאל שאלות כאלה, אתה חושב? טוב מאוד.

אמרתי, כל זמן שהשאלה היא שאלה, על מנת להבין ולקבל, אין בעיה. לכן אני עונה. אמרת, אתה רוצה לשאול על השם? אמרתי לך, אל תשאל. אמרתי, תשאל.

אבל אתה צריך להבין גם דבר אחד, לא כל בן-אדם שואל על מנת לקבל תשובה, יש אחד שרוצה בשביל לנגח או להצדיק את הדרך למה הוא לא.

אבל אם בן-אדם רוצה להבין, התשובה היא פשוטה, היא ברורה.

נתתי דוגמאות מהעולם,

תקיש אותן על העולם. עולם זה קטן,

וברור שזה לא נעשה מעצמו.

עולם הרבה יותר מורכב, ברור שהוא לא נעשה מעצמו.

אם זה מטופל, הוא מושגח כל היום.

עולם שלם שכל הזמן עובד נונסטאפ,

ברור שהוא מושגח כל היום.

אז איך שואלים איפה הוא נמצא? מה אכפת לי איפה הוא נמצא? איפה הקבלן?

מה אכפת לי איפה הוא?

אז מה, בשביל שאני לא יודע איפה הוא, מה הוא עושה כרגע,

אז בשביל זה אני יכול להכחיש אותו?

או אני לא חייב לו?

אם אני שולח לך צ'ק כל הזמן, שולח לך צ'ק כל הזמן, אתה לא יודע מי שולח.

מגיעה לי ברכה על זה שאני שולח לך צ'ק.

אתה לא יודע מי זה.

כתוב הדוד, הדוד, אתה לא יודע שיש לך דוד אפילו.

לא תגיד ברכה, תודה רבה לדוד, תודה איזה דוד טוב יש לי, כל חודש שולח לי צ'ק.

הקדוש-ברוך-הוא כל שנייה נותן לך נשימה, תגיד תודה למי שנותן נשימה, לא יודע מי זה.

תודה רבה על הנשימה,

תודה רבה שהלב עובד, תודה רבה שאני רואה,

תודה רבה, תקום בבוקר, ברוך אתה ה' אלוקינו בעולם,

זוקף כפופים, אתה עומד עכשיו זקוף,

תודה.

אז אמרו אלה שיודעים בדיוק מי הוא,

היו גם כאלה שפגשו אותו,

היו כאלה שדיברו אתו, מהראשונים,

אדם, נוח וכו' אברהם, יצחק יעקב.

היו כאלה שהשאירו לנו את התיעוד, והוא גם מתגלה מדי פעם לאנשים מסוימים בדרך כזאת או אחרת.

מכל מקום אומרים, ברוך אתה השם,

מי שברא את העולם, אנחנו מברכים אותו. מה, אני חייב להסתכל על תמונה בשביל לברך?

לא, אתה לא צריך להסתכל על תמונה,

אבל,

התשובה שלך לא מספקת.

בטח.

לא מספקת, התשובה. ידעתי מההתחלה, אני שמעתי. לא, זה לא עניין של להתנגח או משהו כזה. הבנתי, שמעתי. עכשיו אני שואל את הציבור פה. התשובה היא לא מוחשית פשוט. הבנתי, שמעתי. שואל אתכם, יהודים יקרים,

מי התשובה שסיפקה אותו שירים את היד?

כנראה אתה במיעוט.

אוקיי, אני במהות, אני רוצה תשובה. אין תשובה, אני אסביר לך מה אמר ילד יהודי למורה רוסי,

כשהמורה הרוסי היה אתאיסט.

ברוסיה חינכו שאין אלוקים.

אין אלוקים.

זה פתר להם בעיות.

אין אלוקים.

אז התלמיד אמר למורה הרוסי, אמר לו, המורה, אין לך שכל.

למה אתה אומר שאין לי שכל? הוא אומר, אני רוצה לראות מוחשית.

תראה לי את השכל שלך.

אמר לו, אי-אפשר לראות שכל.

אמר לו, אם אי-אפשר לראות שכל, גם את הקדוש-ברוך-הוא שנתן אותו אי-אפשר לראות.

הבנת? זו בדיחה ישנה אבל. ישנה, אבל היא אמיתית, זה ההבדל.

אבל היא אמיתית, מה לעשות.

אבל אם לא הייתה התנתקות גם לא היית שואל עליו. זאת אומרת, ההתנתקות המחישה לך עד כמה הוא נמצא.

זה כמו האנשים בשואה שאמרו, איפה היה אלוקים? אם לא היה, מה אתה שואל איפה הוא היה?

מה זה איפה הוא היה? הוא לא היה.

מה אתה שואל עליו? תאשים את הגרמנים, מה אתה מאשים אותו?

אבל הם רוצים שהוא יהיה בשביל להגיד שהוא לא היה.

זה ההבדל.

תודה רבה. תהיה בריא.

עוד מעט, גברת?

לא באים עד לזה. סבלנות.

יש תור.

רגע, שמה, הגברת למעלה, בבקשה, למעלה, כן.

תן לה שם.

ערב טוב פה, אדוני. ערב טוב.

אני חליתי לפני שבע שנים במחלת סרטן,

ועברה לי המחלה,

ועכשיו היא חזרה אלי

ממש בגדול,

ואני רוצה שתיתן לי ברכה.

בואו אני אסביר לכם דבר אחד. לצערי הרב, אני שומע על מקרים יום-יום,

יום-יום-יום-יום, מקרים-מקרים-מקרים-מקרים-מקרים.

תבינו דבר אחד, אני אדבר כבר למשפחה, שאמרו שאני אברך, ויש פה יהודי עם הבת שלו, שאשתו בבית-חולים.

אני אומר לכם כללים עכשיו, כללים.

הקב'-הוא מביא ייסורים על בן-אדם

בשביל לקרב אותו אצלו. בפרט מי שרחוק מה' יתברך, מי שרחוק מה' יתברך,

אז הקב'-הוא מקרב אותו.

גם מי שקרוב ל' יתברך, פעמים הקב'-הוא, בגלל שמקפיד מאוד עם הצדיקים,

וסביבם נסערה מאוד, ומדקדק מים כחוט הסערה.

אז לכן צריך לדעת

שיש חשבון ויש דין ויש דיין, ועל כל דבר באים בחשבון. רק מידת רחמיו של הקב'-הוא

זה כשהוא נותן על האדם דין, והוא אומר,

תביא זכות ותיפטר.

אם תביא זכות, תיפטר מהמחלה.

זאת אומרת,

לעולם יתפלל אדם שלא יחלה,

אבל כיוון שהוא חלה,

מה יעשה? יביא זכות וייפטר מן המחלה.

זאת אומרת,

למה נשים,

מתות בשעת ליתן?

למה בדרך כלל בשעת ליתן?

למה?

אומרת הגמרא, נפל תורה, חדד לסכינה. כיוון שנפל השור, חדד את הסכין.

קשה מאוד להפיל את השור, אבל אם כבר הצליחו להפיל אותו,

אז צריך לחדד מהר את הסכין בשביל לשחוט אותו.

אותו דבר, יצר הרע, כל זמן שהאדם עוד לא נפל למשכב,

אז הוא מנסה כל מיני דרכים להפיל אותו.

ואז אם הוא מפיל אותו, המצב מסוכן.

כיוון שנפל למיטה זה כמי שנמסר לגרדום, ככה כתוב במסכת שבת.

מי שחלה ונפל למשכב, כמי שנמסר לגרדום.

עכשיו צריך להביא זכות ולהיפטר.

אם יש לו סנגורין, הוא יוכל לצאת. אם לא יביא,

אז השם ירחם, הגזרה יכולה להתממש.

עכשיו, כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא זה רק בשביל לקרב את בניו.

זאת אומרת,

כשמדברים עם שכל זה לא עוזר, כשמדברים עם תבונה זה לא עוזר,

כשרואים דוגמאות מהחיים זה גם לא עוזר. אנשים מתפעלים ושוכחים.

לא עוזר. עד שזה מגיע לבן אדם עצמו,

אז הוא כבר מתחיל לשאול שאלות,

ואז הוא מחפש את השם.

אז הוא מחפש את השם, ונזכר שיש השם.

נזכר שיש השם,

מחפש עצות.

מה אומר הקדוש ברוך הוא? הווה זכות ויפטר.

עכשיו, זה מדובר באחד שהיה יהודי שומר תורה ומצוות,

והקדוש ברוך הוא דקדק עליו במשהו, כי מידת הדין שם לא מוותרת. לא מוותרת.

יצר הרע הוא גם השטן והוא גם מלאך המוות.

בהתחלה הוא בא יצר הרע,

הוא אומר לאדם, תעשה ככה, ככה, ככה, ככה, פשש, תרוויח.

תעשה ככה, ככה, תיהנה.

תעשה ככה, ככה, מפתה אותו.

יצר הרע, נותן לו עצות רעות.

אחר כך, איך שהוא עושה את העניינים,

עולה למעלה ונהיה שטן, מסטיל עליו, אומר,

אה, תראה, תראה, תראה מה הוא עושה.

תהרוג אותו, תהרוג אותו, תהרוג אותו.

ולפעמים הוא מקבל רשות והוא בעצמו הורג את הבן-אדם.

זה, יצר רעש השטן,

הוא אותו אחד, הוא מלאך המוות.

זה באדם שומר תורה ומצוות, שאומרים לו, הווה זכות ויפטר, אבל אם זה אדם שלא שומר מצוות,

הוא צריך לחזור בתשובה. אם הוא לא יחזור בתשובה,

מה יביא זכות ויפטר?

בן-אדם עושה כל העבירות שבעולם, מה יביא?

יביא מצ�ה אחת ויפטר?

צריך לעשות תשובה. אם לא יעשה תשובה, אז על מה מדברים?

הרי כל המטרה לקרב אותו אצל הקדוש ברוך הוא.

זה לא שוחד, נולדים שוחד של מצווה וגומרים את הסיפור,

אלא צריך פה טיפול מערכתי.

אז לכן, צריך להבין, הרבה אנשים

קיבלו את המחלה ונושעו בדרך כזאת או אחרת,

ואחרי תקופה היא מתפרצת עוד יותר.

זה לא תהליך במחלה.

אפילו שזה חוזר על עצמו בהרבה מקרים, זה לא תהליך בתופעה. ולפעמים יש הפסקה ארוכה, חמש, שבע, שמונה שנים.

שנים.

למה זה? השם נותן לאדם צ'אנס, תודה לי,

קיבלת את החיים בחזרה, קיבלת אותם במתנה.

תשנה את הדרכים עכשיו לאור זאת,

לא משנה.

מה קורה?

חוזר עוד יותר.

זה כמו שופט, אומר לך, נותן לך על-תנאי.

נותן לך על-תנאי, אתה חוזר עם אותה עבירה,

אז הוא מכניס גם את התנאי וגם את זה.

למה? בשביל מה אתה נתן לך צ'אנס? נתתי לך צ'אנס, תשתנה.

אמרת לי, שכנעת אותי שאתה בחור טוב, אתה רוצה להיות יותר, לא תעשה את זה. אתה יודע מה? קניתי.

אבל תעמוד בזה.

אבל אם אתה לא עומד בזה, אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

לכן הדרך היא פשוטה.

והיא כבר הוכיחה את עצמה אצל מאות אנשים שאני זכיתי לראות במו עיניי אנשים שחלו במחלות קשות ונוראיות,

ואפילו היו ברגעים האחרונים של חייהם,

שהקדוש ברוך הוא החזיר להם את החיים שוב פעם.

אבל זה כשהם עושים תשובה אמיתית.

אם אדם עושה תשובה אמיתית,

הקדוש ברוך הוא מוכן לבטל את הגזירה.

חותר חתירה, הקדוש ברוך הוא מתחת כיסא כבודו,

נותן לאדם את הזכות לעשות תשובה, אפילו שיצר רע לא רוצה שהוא יעשה,

שיתעקש, שיישאר בדרכו, שלא יסכים,

או שיעשה את זה מוגבל,

כל מיני חצות, נותן לו יצר רע לאט לאט, שלא תיפול, שלא זה, שלא זה.

הוא רוצה להפיל אותו בגיהנום, הוא אומר לו שלא תיפול, שלא תיפול, תיזהר, שלא תיפול, כאילו הוא דואג לו.

והוא רוצה להכניס טול בפנים.

אם אדם חכם,

מי ישמע על מה שה' אומר?

כי קרוב אליך דבר מאוד, בפיך הוביל בבך לעשותו.

זה מצוות התשובה.

דהיינו, שאתה תתחרט על העבר שלא עשית את רצון ה',

לא שמרת מצוות ועשית עבירות.

תקבל עליך מהיום והלאה לא לחזור עליהם,

לשמור על דרך ה'.

ותתוודה ותאמר, הנה ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, ולא אעשה יותר.

הקדוש ברוך הוא מוכן לקבל את התשובה הזאת, אם היא אמיתית,

והוא מוכן לרפא אותך מיידית.

והסיר ה' ממך כל חולי בכל מדווה מצרים ונתנם באויביך.

הקדוש ברוך הוא מוכן.

השאלה אם אתה מוכן.

ואל תגיד לי,

תגיד לא, ותשכנע אותו.

אם הוא ישתכנע,

הוא יביא לך את הרפואה ואת הישועה.

אבל אם בן אדם לא רוצה והוא מתעקש

בכל מיני הסברים כאלה ואחרים,

אז מה יועיל?

ברכה זה טוב כסיוע, אבל לתשובה.

צריך הכנעה לפני הקדוש ברוך הוא. אם אדם לא נכנע לפני הקדוש ברוך הוא, לא יאכיל שום דבר.

אתם רואים אפילו שוטרים שהם לא הקדוש ברוך הוא,

אומרים לך, למה עשית?

למה נסעת באדום?

לא ראית את הרמזור?

למה הוא מחפש שאתה תגיד, אוי סליחה, אוי זה, אוי פה.

אני לשוטר כזה אומר, תרשום רפורט.

לא נותן לו את ההנאה אפילו.

הוא לא מחנך שלי.

אם אני רוצה,

אני אסע ככה, ואם אני אצא אני אסע ככה, אתה תעשה את התפקיד שלך, אתה רוצה, תתן לי רפורט, אתה לא רוצה, אל תתן.

זהו, אתה לא מחנך שלי.

אבל הקדוש ברוך הוא זה לא שוטר.

הקדוש ברוך הוא נותן לי חיים.

הקדוש ברוך הוא, אני מסור בידו.

רפורט אני לא אמוד, אז אני שלם 250 שקל.

כשהחלטתי לעבור את העבירה ידעתי שאני עלול לשלם.

אז מה, אני משחק אותה צדיק עכשיו?

אוי, סליחה, לא ראיתי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, הוא בלבל אותי, בדיוק, למה אתה מחריט?

אתה רצית לעבור, לקחת בחשבון שלך רפורט, שלם.

תעשה את הרפורט, תעשה, מגיע לכם כסף, אני בכוונה עשיתי, אלה חשבון,

זה לא מעניין אותך, תעשה את התפקיד,

ככה מלא 7% להתראות.

אבל אצל הקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות ככה, למה רפורט זה חיים?

אתה לא יכול להגיד לו, אתה יודע מה, אתה עושה רפורט, אתה הולך להתראות, ביי.

אז הקדוש ברוך הוא, אי אפשר איתנו לעשות דברים כאלה, אצל הקדוש ברוך הוא אתה צריך, חבימי,

להגיד לו, ריבונו של עולם, הבנתי, החיים שלי מסורים בידך,

אני לא משחק איתם יותר.

לא משחק.

לכן,

עצתי לך,

אם את רוצה בעזרת השם לצאת מזה, למרות שזה חוזר פעם שנייה,

את צריכה לקבל עלייך תשובה שלמה אמיתית.

תשובה שלמה אמיתית, לשמור את כל המצוות, להיות יהודיה כשרה, ללכת בצניעות, לשמור שבת,

תארת משפחה, תפילות, הכל להיות צדיקה אמיתית. אמיתית.

כמו הסבתא שלך.

אמיתית, צדיקה אמיתית.

תהיי כזאת, בעזרת השם אין שום סיבה שהקדוש ברוך הוא לא ייתן לך להמשיך את חייך כשאת צדיקה אמיתית. הפוך, יצא מזה קידוש השם,

יראו כולם שהקדוש ברוך הוא עוזר אם אדם יתרחק ומוכן לקרב אותו. אדרבה, בואי תעשי את מה שצריך לעשות וניתן לך ברכה והשם יחזור.

תודה רבה.

מה תודה רבה? אבל את מוכנה או לא?

אני מוכנה, מה אני צריכה לעשות? אמרתי מה את צריכה לעשות.

מה? לקבל עלייך לשוב בתשובה,

ללכת בצניעות, לשמור שבת, נשואה מן הסתם, כן? לא, אני גרושה. גרושה.

אז נשמור על צניעות, שבת, תפילות, יש תפילות שאת צריכה להתפלל.

בעזרת השם נתברך, עשית את הדברים האלה,

ואני אברך אותך, והשם יעזור שתצליחי.

אמן, תודה רבה. רגע, רגע, מה בסדר?

עכשיו, שאתה, מה את לא יכולה?

לא יודעת, אני אנסה לעשות עם הדברים האלה משהו.

מה יותר קשה, כימותרפי או לשים כיסוי ראש נגים?

רגע, זה קשה וזה קשה.

מה יותר קשה?

המחלה הזאת.

לא, היא ארורה, לא סתם מחלה.

אז אם תשימי כיסוי ראש, כאילו, את שמה על עצמך עכשיו

את הכתר של הקדוש ברוך הוא על הראש,

וזה יכול לעזור, לא כדאי? וללכת בצניעות, עם שמלות, חצאיות?

זה כדאי, אבל זה קצת קשה לי, אני לא יודעת איך...

מה, איך תראי?

תראי טוב, אני חושב.

אני לא יודעת.

מה את לא יודעת?

שרה אימנו נראתה טוב,

רבקה אימנו נראתה טוב, הכל היה טוב, מה הבעיה?

את לא חייבת להיראות כמו שאומות העולם הולכות.

יהודייה כשרתי.

את רוצה לנסות? אני אתן לך כיסוי ראש?

לנסות כן? אני מוכנה.

מה?

תמסור לה בקשה שמה בריצה ואני אתן לה ברכה.

מריצה, נו, למה לאט?

או,

או, אשרייך.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש,

רבותי, בבקשה.

עכשיו, רגע, שנייה.

מה השם שלך ושם האמא?

קוראים לי לבנה, ולאמא שלי קוראים רגינה.

לבנה, בת רגינה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

של אחמדינג'אד, מהרה.

רגע,

עכשיו תביאי לו בבקשה פה, כן, ליהודי הזה.

כן.

תשב, ילד. תשב. נשבת, ילדים.

ילדים, לשבת, כן.

תן לו מיקרופון שם.

לא, לא, זה דלוג.

ערב טוב, כבוד הרב. כן.

יש לנו ילדה בת חמש כבר.

אנחנו במשך כשנה נלחמים על חיה, כמו שאומרים.

כן.

מה הבעיה שלה?

היה לה גידול ממאיר בהתחלה של עשר סנטימטר.

איפה?

על העורק הראשי.

הוא הסתיים וגדל חזרה ממש לפני כחודש.

עברנו כל מה שאפשר לעשות, כימותרפיות 20 שלבים,

הקרנות,

ומתחילים את הכול מחדש.

ואשתי צריכה על זה כל רגע,

אף על פי זה הגענו לפה.

אנחנו יודעים שכבוד הרב, בזכויותיו הרבים,

כבוד הרב, אני יכול לשנות את המצב שלך.

אתה אברך כולל?

הייתי לפני שנה, אבל היום אנחנו לא עושים כלום, שנינו.

הבנתי.

אתה תהיה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף?

חיובי.

אשתך לאחר הלידה תהיה מוכנה ללמוד חצי שעה מוסר במשך שלושה חודשים רצוף?

כל מה שהרב יגיד, אנחנו נעשה.

בסדר. מה השם של הילדה?

רבקה בת אביגיל.

רבקה בת אביגיל, השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה.

בזכות התורה שלכם.

תהיה בריא, שיהיו לכם בשורות טובות.

תודה.

כן, איפה המשפחה ההיא שהייתה שם, שאתה אמרת פה, מי שאמר?

כן, בבקשה שם. תן לו, תן לו שמה.

תן לו את המיקרופון למעלה, כן?

מה השם של אשתך?

מה השם?

נשמע סמדר.

לא, לא, פה אני שואל עם הבת.

אביגיל בת.

מרים, תזכה לי לידה קלה על דרך הטבע.

כן, שמה.

כבוד הרב קשה לו לדבר, אני יכולה לדבר בשמו?

כן.

לפני חודש גילינו שהוא חלה בסרטן בריאות.

הוא היה רחוק מהקדוש-ברוך-הוא.

הוא מוכן לקבל עליו שבת,

תפילין. תשובה שלמה, בקיצור.

כן.

אם הוא מוכן, בעזרת השם יתברך, זכות המצווה הזאת תגן עליו להברותו.

קח, תעבירו לו.

תעבירו לו שם את הציצית. בבקשה.

רגע.

תעבירו לו ציצית.

רגע, זאת יתרום. גם הילד רוצה ציצית וכיפה, גם הילד שלו.

גם הילד, בבקשה. הנה, גם כיפה.

בבקשה.

קח.

בבקשה.

אשתו פה, אני מבין.

אשתו גם תהיה מוכנה לקבל עליה מצוות בשביל לעזור לו?

תלוי מה.

מה זה תלוי מה? תלוי מה.

לא כל דבר.

לעזור בתשובה. את לא מוכנה?

לא.

לא מוכנה?

לא עד הסוף.

יש דברים שאני כן מוכנה, יש דברים שלא. מה את כן מוכנה?

ללכת למקווה וכל

מה דברים? זה כן. כן.

הבנתי. בצניעות ללכת?

אני מוכנה.

מוכנה.

כן.

אז מה נשאר שבת? מה נשאר שבת? שבת אני שומרת, פחות או יותר. נו, אז מה הבעיה? זהו, נגמר הסיפור, את בסדר.

מה נבהלת?

מה הייתי נבהלת? אז הנה, אני נותן לך כיסוי ראש בעזרת השם. לא כיסוי, כיסוי לא. אה, זה צניעות.

לא, בגדים ארוכים כן, אבל לא, לבינתיים עוד לא.

מה זה מפריע לך אם תהיה לך מטפחת או כובע?

לא.

רק שישי שבת?

אני שואל שאלה, מה מפריע לך, השכנות?

לא.

מה?

אני צריכה להתרגל. אני מסכים.

אני מסכים שצריך להתרגל.

אז תתחיל להתרגל, מה הבעיה?

אני אברך אותך שילך לך בקלות, מה הבעיה?

תהיי מושלמת ככה,

לא יהיה קטרוג, הוא מקבל על עצמו. בעזרת השם, תקבלי בעל חדש, לא טוב.

בסדר. מוכנה?

כן. אשראי.

אשריים ישראל, אשריים ישראל.

רק רגע, רק רגע.

כן?

כן. אשריים ישראל, אשריים ישראל.

אשריים ישראל.

זכות גדולה, אשרייך. אשרייך ואשרייך על כך.

מה השם של החולה?

שמעון יוחאי בן לידיה.

שמעון יוחאי בן לידיה,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה. אמן.

וייקח ממנו את המחלה ויתקע אותה בצד האחורי של אחמדינג'אד. אמן.

כן.

ואת, מה שמך האישה?

סמדר.

אני?

שם האישה.

גם. אשתו. סמדר ענת. סמדר ענת, בת?

חתון.

חתון.

תשכיל לשוב בתשובה, בשמחה, בקלות, ויתקנאו בך אחרות.

אמן.

יש שיחה מארצות-הברית, כן?

בסדר, הנה אני מברך, אני מברך. אסתר, בת רובינה,

השם ירפא אותה ברפואה שלמה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

ושיעשו מה ששמעו פה בהרצאה.

כן.

רק רגע.

תודה רגע. היימנוט, היימנוט, היימנוט, פה. הנה שאלה פה למטה רגע.

תן לו מיקרופון פה.

מורי טאווילי, יאללה, בריסה.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

הילדה שנקה לי ללב, שחולה את מחלת הסרטן,

אני מקבל עליי שתתרפא,

תשמור שבת,

ללכת עם כיסוי ראש, אשריך. ללכת עם הכל, וגם ציצית שתשים עליי. אשריך, אשריך, אשריך. ברגע זה. אשריך.

אשריך, אשריך.

זה גבר.

וואי וואי וואי.

מי עוד רוצה ציצית בשביל רפואת כל החולים פה?

רק רגע, רק רגע.

רגע, רק רגע.

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

ורואה לו על הכיתושם השמיים

אוווווווווווווווווווו שבשמיים

אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אלוהו אוהוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

הו, הו, הו, זה בשלום ההרגיל

אין לנו על מלך שוין, אין לנו על מלך שוין,

אין לו

אלוהינו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מים, אין לנו אלוהינו שבאת יום מ

אוהו, אוהו, שבשבוע

אוי, אוי, אוי, אוי, נשי יאיר ביחד אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, חזק אוי, אוי, אוי, נשי יאיר ביחד אוי, אוי, אוי, חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק דניאל בן-אור, ההצלחה וליאת בת-אילן, ההצלחה.

כן, לשבת. אנחנו ממשיכים, ממשיכים.

לשבת.

אסף בן-יהודית, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה.

אמן.

נו, תגידי את השם.

צריך ללכת לרבנות, לרבנות, ואז הם יחליטו אם כן.

כן, כן, כן.

לא.

אמנון בן מלכה, רפואה שלמה. אמן.

רפואה, אמן. נשבת.

ברכות.

אמן.

ברכות בסוף. רגע, די.

די, די.

אמן.

בסוף. לשבת. די.

תכף.

תכף. רגע, תכף. תכף.

תכף.

אני פה, אני פה. תשבו, תשבו, יש כיסאות. ממה פחד?

את רוצה מטפחת? אשרייך. נשאר עוד מטפחת? תביאו לי עוד מטפחת.

לשבת.

לשבת. רק רגע.

תן לה, תן לה.

די. די. די. לשבת.

לשבת. ללכת אחורה.

לא נשאר. לשבת.

כן. שאלה למעלה? זה שאלה?

זה שאלה?

שאלה?

ברכה עוד מעט. ברכות בסוף.

שאלה. שאלה. רק שאלה. יש לך שאלה? תן לו שאלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

כמו שאמר הבן-אדם הזה קודם, אלוהים, האלוהים, אני לא יודע.

השם, כן.

השם.

אני חליתי ברוח מוחים.

שנה הייתי טיפול נמרץ,

ללא עקרה,

לא דיבור, לא כלום.

מאת השם יתברך,

טעה לי כוח, ועמדתי על הרגליים.

ברוך השם.

עכשיו, לעיני חזרנו בתשובה. אני, לדעתי, הייתי מילדות.

אשתי, בחג,

אחרי חג שבועות, כשהיה מותר לספר, להתגלח,

אמרה, בוא אני אספר אותך ואני אגלח אותך.

מתיץ.

טוב אשתי. אף פעם לא גידלתי אותך כאן.

לא ציצית,

לא כלום.

אבל דתי הייתי.

לקחה את הכיסא, בואי איתי. לאן היא אמרתי?

למקלחת.

למקלחת זה מקלחת, כמו ילד, אני אחריה.

גילחה אותי

את זה השאירה,

ואמרה, לעולם לא ירד.

זה,

תברך שאחיינו,

תשאיר אותו עליך.

עכשיו, זה שאמר שאלוהים, אלוקים, אני יודע מה,

שכואב לו השן, או קיבל מכה ביד, למי הוא צועק? לאמא בבית?

אח אלוהים, תציל אותי, תעזור לי, היד,

השן,

זו התשובה בשבילו.

שמה זה בדיחה, מה שאתה אמרת קודם.

תודה רבה.

תהיה בריא מותק.

בריאות ואריכות ימים.

הוא קלט אותה, בסדר.

מי יש לו שאלה?

הנה, היהודי שם שעומד במעבר.

זה עובד, עובד, נו.

מה זה לא טוב?

הנה, יופי.

יש לי ארבע שאלות, ונראה.

כמו ב... מה נשתנה?

מה נשתנה? זה מצווה.

כל המרבה זה משובח.

כן.

אתה אומר כל הזמן, ופה כולם אומרים,

חזק וברוך, חזק וברוך. מה זה חזק?

מה זה חזק?

ההפך מחלש.

לא.

אני אגיד לך מה זה חזק.

כן, מה זה? זה לא רק מתחזק, זה ההפך מחלש.

חזק,

וראשי תיבות,

חטא זה חורש,

זין זה זורע וקופ זה קוצר.

יפה. זה חזק.

ויש עוד משהו, אומרים השתבח שמו, השתבח שמו,

יש אחד בחול. מה זה השתבח?

גם ביסוד במילה הזאת.

השתבח, יוד

זה שם השם,

עשר ספירות לעולם, עשר ניסיונות ימית אברהם, עשר שמות השמחה ועשר מאמר דברי העולם,

שין זה שדאי,

תו זה תורה, בית זה בראשית,

וחטא זה שמונה ימי מילה.

יפה מאוד, השתבח שמו לאט.

שתיים.

שאלה שלישית.

זה שאלות או תשובות? אני לא בגללך.

אני לא בגללך, אני תרגיל שלך אולי. טוב, טוב.

אומרים, תהיה שמירה שבת אל השמירני, ויש כאלה אומרים, אם יש שמירה.

למה אומרים כי אלוהים?

למה כי אלוהים?

תלוי אם אתה תימני או אשכנזי.

אני ג'רבי, מג'רבה.

אני מבארץ, אבא, אבא, זיכרונו ברכה, לוח חיים.

כן. אומרים, תהיה שמירה בגלל דבר אחד.

איך כותבים כי?

כף יו, כף זה כל, יו זה ישראל.

כל ישראל אשמיר השבת אלא ישמירני,

עוד תהיה לעולם ונעו בני.

כן. ואם לא שומרים כולם, אז זה לא?

זה גם עוד.

עכשיו עוד שאלה. כן.

אומרים,

צדיק איש צדיק

דמון נצגה. צדיק כתמר יפרח

כערש ולא נצגה.

למה כתמר ולא כערש? גם אם הערש בנו את המגזר זה גם קדוש. למה כתמר ולא כערש,

כבוד הרב?

בגלל שלתמר יש נוף והוא מאציל גם על אחרים, ואילו הארץ עומד לבד.

אבל כתמר זה יותר יפה.

כתמר זה בראשי תיבות, כתורת משה רגנו. זה צריך תמר. הבנתי.

יפה.

ברח.

ברח.

כן.

שאלה.

לא תשובות, שאלות.

כן. למי יש שאלה?

הנה, פה, פה, לבחור כאן. תן לו.

לבחור כאן. תן, תן, תן, תן, תן.

פה.

תן לו. נו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לספר, אני שמעתי שהיה פה עוד בחור מטקסס שחזר מתשובה, או שהאח שלו בדאללה שם ביוסטון.

אני גם הייתי ביוסטון,

ואני גם כן הייתי שומע,

התחלתי לשמוע את הקלטות שלך דרך השגחה פרטית.

לא סתם.

אני, לפני חצי שנה בדיוק, ככה, ממש התחלתי לשבת עם הקלטות שלך בדרך נס.

חזרנו אחרי עבודה בשעה 2100, הייתי עובד גם בעגלות.

ובאנו סתם, ככה רצינו את הלוח, ואנחנו מגיעים הביתה לשמוע שירים באינטרנט או לראות משהו מצחיק.

בקיצור, אני וחבר שלי בבית,

אחרי עבודה שעה 2100,

חבר שלי שם את הקאזה,

ובאינטרנט יש את מורי תוכנות ושירים וכל מיני דברים.

טוב, רצינו שלום מסייג. היה רשום שלום מסייג, מופע הבידור.

מה זה בידור? חבל על הזמן. בקיצור, לקצנו על העכבר,

ואללה, נועה אמנון יצחק.

עבדת עלי. היי, היי, היי. אתה לא הראשון שנה פעם ככה.

אבל לא סתם, באמת, ואז החבר שלי אמר לי, תשמע,

זה שמעתי, הוא מצחיק, חבל על הזמן, טוב, בוא, אללה, בוא נראה אותו.

אמרתי, טוב, שמעתי גם כן את השם הזה, אבל אמרו לי תמיד, הוא מפחיד, וזה,

טוב, אתה יודע מה, בסדר.

ואז התחלנו ככה לראות, באמת, וכל יום במשך חודשיים אנחנו מגיעים הביתה,

אמנון יצחק, לא רואים שום דבר אחר, אין לנו, לא היה לנו טלוויזיה,

רק אינטרנט,

גשר שמגיעים, אין משהו אחר.

וכל כך אני נרגש להיות פה עכשיו, לראות אותך אחרי שלפני חודש חזרתי מארצות הברית.

וגם אמרתי שאני חוזר לארץ רק בדרך נס, לא חוזר סתם ככה.

ומה שקרה איתי זה שבעצם אחרי חודשיים הבנתי את כל מה שאתה מסביר בכל ההרצאות שלך, ראיתי את כל ההרצאות, אחד, אחד, אחד, אין, בלי סוף, נפלו דיסקים ואודיו והכול ראיתי, כל מה שאתה רוצה, כאילו כל מה שיש באינטרנט ראיתי.

לא פספסתי.

ואז, אחרי חודשיים שבאמת ככה הבנתי שזהו, אני צריך לקחת את עצמי לצאת לדרך,

כמו שנאמר, ואז שמתי עלי כיפה ואכלתי ככה ללכת למול עם כיפה והכול,

ולאט-לאט ככה התחזקתי עוד ועוד, עד שהתקשרתי יום אחד לחב״ד,

שזה שם, אתה יודע, בסוף

אין משהו אחר, כאילו לא מצאתי משהו אחר, חב״ד בכל מקום. אומרים שחב״ד כמו

קוקה-קולה, בכל מקום נמצאים.

בסדר, אז התקשרתי לחב״ד, אמרתי לרב שם בבית-חב״ד,

אמרתי לו, תשמע, אני רוצה לחזור בתשובה, אני לא יודע איך, לא יודע מאיפה להתחיל, בוא תדריך אותי.

ואז הזמינו אותי ככה לשבתות והכול,

ובאמת היה נהדר.

ראיתי פתאום מה זה שבת, גיליתי מה זה שבת, מה פספסתי כל 25 השנה האלה?

איפה הייתי?

בקיצור,

אני רוצה להגיד לך שכאילו היה מזמין אותי ככה כל פעם, כל פעם, כל פעם, עד שעוד חודשיים עברו,

ואז אמרו לי, תשמע,

עכשיו התחזקת קצת יותר,

יש הילולה של הרבי מילובביץ',

צריך ללכת, זה יעשה לך טוב, כאילו באמת, יקדם אותך ויחזק אותך הלאה.

אמרתי, טוב, שמעתי את השם הזה כמה פעמים, הרבי מילובביץ', לא יותר מדי.

אני במקרה נולדתי בברוקלין.

נולדתי בניו-יורק, והיתה לי אזרחות אמריקנית, וזאת הסיבה שאמרתי שאני לא חוזר לארץ, בגלל שיש לי אזרחות,

אין לי מה לחפש בארץ.

עבודה קשה פה,

כולם רואים שיש לך טיפה כסף, אז מנסים לאכול אותך,

ואמרתי, בחוץ-לארץ, יהיה יותר קל, למה לא?

ננסה.

בקיצור, אז ככה לאט-לאט התקדמתי, התקדמתי, ואז כשאמרו לי, טוב, תשמע, אתה חייב לנסוע לזה. אז אני התקשרתי להורים שלי, שהם היו פה בארץ,

ואמרתי לה עם אמא, אבא, אני מרגיש, בטחתי, דיברתי עם אמא שלי, אמרתי לה, אמא, תשמעי, אני מרגיש שאני הולך להיוולד מחדש.

באמת, כאילו 25 שנה הייתי בחושך, עכשיו אני הולך ככה, חוזר בתשובה, ומתחיל לצאת לדרך חדשה.

ואז היא אמרה לי, אוקיי, בסדר, טוב מאוד, וזה, למה לא?

תנסה.

טוב, אמרתי, טוב, עכשיו אני רוצה לראות איפה נולדתי. אני יודע תמיד שנולדתי בברוקלין-אוספיטר.

אוקיי?

רושם ברוקלין-אוספיטר כדי לראות. אמרתי, אני כבר נוסע, החלטתי שאני נוסע והכול.

אמרתי, אני אקליק ברוקלין-אוספיטר בשביל לראות

איפה הבית-חולים, מתי נוסד,

רחוב, משהו, שאני אבוא לבקר שם.

מקליק ברוקלין-אוספיטר עד היום, אתם כולנו יכולים לבדוק את זה, אני לא משקר שום דבר. תבדיקו ברוקלין-אוספיטר בעברית בגוגל,

יבוא יחי המלך המשיח רבי מלובביץ', תמונה גדולה כזאת.

לא ביקשתי שום דבר על רעב, שום דבר על הסדר. ביקשתי כולה לראות את בית-החולים שלי, איפה נולדתי.

ואז כשראיתי את זה, אמרתי לאמא שלי, תראי איזה סגירת מעגל.

תראו איזה יופי, בואי תיכנסו לאינטרנט עכשיו, לאמא שלי ולאבא שלי ביחד. תיכנסו, תראו איזה יופי, תיכנסו, תקליקו בגוגל,

תיכנסו לגוגל, תקליקו את מה שאני אומר לכם, בואו נוספטר ותראו איזה יופי.

ואז ההורים שלי שראו את זה אמרו לי,

פששש, כאילו,

כערוב. ואז אמרתי, מה אתם כל כך, מה קורה אתכם? מה יש לכם? מה אתם כל כך מתלהבן?

זה היה מה שסיפר לי,

שבזמן שנולדתי,

היו לי קצת בעיות בלידה.

אמא שלי ילדה אותי בשעות המאוחרות של הלידה ולא היו רופאים במחלקה, זה היה שנת 1982. אז לא היו רופאים במחלקה והיה קשה לי לצאת. בסוף יצאתי בבוקר ובאמת היו לי נשימות מאוד מאוד

מהירות או קצב לב אטי או משהו כזה, והייתי צריך ברכה. לא יכלתי ממש להמשיך, כי לא היה עוד מעט הרבה סיכוי, כאילו.

אז אבא שלי הלך, היה לו במקרה, גם כן בהשגחה פרטית, אין מקרה, בהשגחה פרטית.

היה לו עוד חבר של בית-כנסת שם באזור, ואמר לו, תשמע, אתה צריך את הרבי מנוואריץ' שבקש ברכה.

הוא הלך לרבי מנוואריץ' ובקש ברכה,

והיום הכול תקין.

ובאמת, כאילו, תראה איך הכול הסתובב,

לא בקטע שאני יודע ש... תשמע, בסדר, כל אחד אומר משהו אחר, יש רבי נחמן, יש רבי מלובביץ',

אני לא בא להגיד כאילו שרבי מלובביץ' הוא איזה משיח או משהו,

אני רק אומר, כאילו, מה אני הרגשתי באופן אישי?

מה לי הוא עשה בעצם,

הקדוש-ברוך-הוא, מה איך סובב אותי 25 שנה ובסוף הביא אותי

על צלחת?

משהו שלא, אי-אפשר להבין את זה בכלל, זה לא נתפס. ואבא שלך יושב לידך?

כן.

ומה עם אבא?

הוא עדיין בלי כיפה.

מה?

אבל אבא יודע ש...

יודע, אבל כשיר לו עדיין.

לאט-לאט, עכשיו אני אומר שהוא מתחיל בעזרת השם ללכת לבית כנסת, הוא שומע אצלי שיעור תורה... תן לו לחפש משהו באינטרנט, אולי ימצא אותי.

מה השם שלך?

שלי? כן. משה קרמקביץ'. אתה עוד לא נשוי?

אז זהו, אני הגעתי,

אז רציתי להמשיך לספר לך שאני בן...

זה ככה עד סוף הלילה. לא, לא, לא, עזוב. אני אקצר, אני אקצר. באמת, יש לי זיווג, ומה זה זיווג? חברה שלי, שהיא... בסדר, קלה, כן. מה השם בשם האמא?

שלי? כן.

משה בן יפה.

משה בן יפה, תזכה לבנות בית נאמן בישראל. בהצלחה מרובה מהרה.

תודה.

יהיה בריא.

כן, תן לו לידך בחורצ'יק, כן.

כן.

ערב טוב, כבוד היושב-ראש.

טוב.

אנחנו מכירים מזמן, אתה מגיל 13 התחלתי ללכת להרצאות שלך. ההרצאה הראשונה הייתה בראשון לציון,

עם האריה, עם מילד ששאל אותך גם, עוד כמו הבחור לגבי אלוהים, אמרת לו,

היה לך סבא?

לא ראה סבא?

לא ראה סבא?

תוכיח לי.

יפה, תזוכר.

כן.

בן כמה אתה היום?

19. עכשיו תמיד,

עכשיו באתי והיה לי את האומץ לבוא ולעמוד ולדבר ממך. אז לא היה לי. תמיד רציתי לבוא ולשאול אותך כל מיני שאלות וטנטנות.

עכשיו אני בטוח שיש בורא לעולם הזה.

ואין אחד שיכול להוכיח לי שאין בורא לעולם הזה.

וזה לא יעזור כלום.

וזה ככה, וזה תמיד יהיה, ותמיד זה יהיה בלב שלי.

עכשיו, אנחנו פה כמה חבר'ה.

אנחנו פה כמה חבר'ה מאור יהודה. עכשיו, גם התחלנו להתחזק בשנה האחרונה. הולכים להרצאות,

לשיעורי תורה.

דוד שלי עושה מלאכה באור יהודה, מחזיק בתשובה הרבה אנשים.

וכולם באנו היום לשמוע אותך.

גם בנס ציונה היינו

ולפני שבועות באור יהודה.

עכשיו, שני דברים יש לי להגיד לך.

אני התחלתי

ככה,

נקרא לזה, לחזור בתשובה, להניח תפילין, לשמור שבת.

באמת לשמור שבת, אבל מכל הלב, וללכת על זה עד הסוף.

לא שבת לישון, זה הולך לבית כנסת, מתפלל.

עונג שבת, אנחנו קוראים תהילים בזה,

באור יהודה. עונג שבת. זה אחלה שבת. זה החבר'ה שלך?

אנחנו פה חמש, שש חבר'ה. יש התחזקות רבה באור יהודה.

ברוך השם. עכשיו,

אתם מכירים את דוד אשר?

כן.

היית אצלנו בשבועות.

כן, אתה מכיר אותו?

כן. הנה, הוא פה על הבמה.

דוד.

אני דוד של משה. אני אכן של משה. הכרתי, זה גם כשהוא הביא אותך.

כן? טוב.

עכשיו, אני גם באיזה מין מהפך. ירדתי מכל הבילויים וכל ה... זה. לא ירדתי עד הסוף. אתה מבין? יש עדיין את התאבות, איך שקוראים לזה.

וזה לא זה.

וזה, כמו שאומרים, העצר רע. אתה מבין?

בעזרת השם, לאט לאט. אבל מה?

הדבר הכי קשה לי בחזרה בתשובה, ובהיות בן אדם, כשאתה חוזר בתשובה אתה בעצם נהיה בן אדם,

זה כיבוד הורים.

וזה משהו שלא ממש יצא לי לבוא ולדבר עליו ולשמוע אמירה כזה גדולה,

מה בעצם המהות של לקבל הורים ומה צריך לעשות כדי לקבל הורים.

וזה משהו שכל היום, כאילו, כל הזמן זה שובר אותי. אתה מבין?

כמה שאני,

כל הלב, אין, מרגיש ככה מרוקן.

אתה מבין, כשאני רואה את אמא שלי ככה, מה הכוונה,

כיבוד הורים?

מה צריכים לעשות? מה המהות של כיבוד הורים?

זה דבר אחד. ועוד דבר שני לגבי סבא שלי.

יש לי סבא שהוא בן אדם צדיק. עכשיו, אמרת שיש את הייסורים בעולם הזה.

אני לא מאמין שבן אדם שהוא צריך לעבור ייסורים, אלא הוא בן אדם צדיק.

בן אדם שעשה רק טוב לאנשים. בן אדם בן 65 לא יכול ללכת.

תראה לו בצקת ברגליים.

הוא משתוקל ללכת ללימוד תורה, למצוות, תמיד מחייך.

יש לו בעיה, יש לו מחלה.

ואמרתי לך פעם שעברה, אמרת לי, תתקבל עליך ציצית, תתקבל עליך שבת.

ברוך השם, קיבלתי.

עכשיו, ואללה, זה בן אדם צדיק, וזה בן אדם שאני הכי אוהב אותו בעולם. הבן אדם ישר.

לא משנה איזה בן אדם, לא משנה מה.

הבן אדם הכי ישר שאני מכיר. תמיד הוא אומר, תהיה בן אדם. אל תחזור בתשובה. תהיה בן אדם.

הישרה,

תכבד.

איך זה שהוא כזה צדיק וככה אלוהים הביא לו את הייסורים האלה?

עכשיו אני לא טועה חס וחלילה על אלוהים, לא טועה כלום.

כל מה שבא זה, זה הוא הכל, הוא המשגיח והוא השמה הכל. טוב, הבנתי את השאלה.

קודם כל, העניין הראשון, כיבוד הבאים, אתה צריך להבין דבר אחד, אם היה מישהו שמציל אותך מטביעה היית מרגיש שאתה חייב לו את החיים.

אם היה מנתח שהיה מציל אותך ממיטה אתה היית מרגיש שאתה חייב לו את החיים.

אז מה צריך יותר מאשר להרגיש את ההורים שנתנו לך בכלל את החיים?

איך אפשר לשכוח שחייבים להם את החיים?

פשוט מאוד הם נתנו לך את החיים, כל מה שיש לך זה הם נתנו לך.

והם השקיעו בך ולימדו אותך וחינכו אותך והאכילו אותך והשקעו והלבישו וכיסו והכל, הכל הם עשו ההורים.

איך אפשר לשכוח את זה? לא רק שהביאו חיים, גם דואגים לך,

גם אוהבים אותך, גם עושים כל מה שרק אפשר.

איך אפשר לשכוח דבר כזה לרגע?

מצוות כיבוד אביהם זו המצווה החמורה שבחמורות.

והזכויות שלה הן הגדולות ביותר.

מה צריכים לעשות? את כל הדינים

של כיבוד ויראת הורים,

צריך ללמוד את זה בשולחן ערוך.

אם תרצה אני אחבר אליך מישהו שילמד אותך.

בקצרה אני אגיד לך,

אסור לשבת במקומם,

אסור לסתור את דבריהם, אסור אפילו להכריע את דבריהם.

צריך לכבד אותם, צריך לתת להם מה שהם צריכים, לעזור להם.

צריך לנרום מהם.

אתה צריך לדעת דבר נוסף,

שאם הם מקללים אותך אפילו ומכים אותך, אסור לך לענות להם כהוא זה.

רק אם הם חלילה ייקחו לך ממון וישתמשו בו שלא כדין,

אז אתה יכול לבקש את הממון שלך אם הוא שלך.

אבל כל דבר אחר אתה לא יכול בעצם להתנגד להם. עכשיו יש כללים, במקום של מצווה הם לא יכולים להגיד לך לא לעשות.

במקום של עבירה הם לא יכולים להגיד לך תעשה.

אבל בכל שאר הדברים כמעט אתה צריך לשמוע בקולם ולרצות אותם, לסייע להם, לעשות מה שהם רוצים ולכבד אותם ולמלא את מבוקשם.

זה בקצרה, אבל תהלכות אחת לאחת תוכל ללמוד, יש לכם שיעורים בלי איסוף שמה,

בעזרת השם תגיד שילמדו אותך אל קוד כיבוד אב ואם והרמב״ם או שולחן ערוך.

תשב, תלמד דבר-דבר ותראה איזה אושר יהיה לך כשאתה עושה את זה.

דבר נוסף, אתה צריך לדעת שהשותף השלישי זה הקדוש ברוך הוא.

הוא נתן את הנשמה והם נתנו לך את הגופה והם שותפים.

ואם הקדוש ברוך הוא לקח את ההורים שלך להיות שותפים שברו אותך,

אז אם אתה מכבד אותו, אז אותם אתה גם צריך לכבד.

שלושה שותפים באדם.

מכל מקום אתה צריך לדעת. כמו שצריך לכבד את הקדוש ברוך הוא,

כבד את השם מעוניך, כתוב כבד

את אביך ואת אמך.

כמו שכתוב את השם אלוקיך, תירא,

כתוב איש אמו ואביו, תיראו.

כמו שאתה ירא מהשם, אתה צריך ליראו מההורים.

זה מה שהמצווה בקצרה.

לגבי הסבא שלך, שאתה אוהב אותו מאוד, הוא ישר והוא צדיק והוא עושה הכול, אם הוא אמר לך,

אל תעשה תשובה, תהיה בן אדם, פה הבעיה.

זאת אומרת,

רק להיות בן אדם ולהיות שומר תורה ולשומר מוסר ודרך ארץ זה לא מספיק.

זה כמו גוי טוב.

יש גוי שהוא בסדר, הוא ישר והכול ופה ושם,

זה גוי.

בלי תורה זה לא מספיק.

רק דרך ארץ זה לא מספיק.

מבחינתך הוא לא אמר לי את זה, לא לחזור בתשובה הזאת. לא יודע, זה לא שמעתי.

הוא לא אמר לי לא לחזור בתשובה הזאת.

הוא לא אמר לי לא לחזור בתשובה הזאת. לא שהוא אמר לי לא לחזור, לא, הוא לא אמר טוב. הוא אמר שהעיקר זה הבן אדם.

חצב זה שאומר שזה העיקר, זה לא נכון.

העיקר זה התורה והמצוות, וצריך להיות בן אדם.

אבל צריך לדעת דבר אחד,

בצקת,

יש הרבה אנשים שיש להם גם צדיקים והכול,

צריך לדעת,

זה שאדם סובל ייסורים,

זה על כל מיני דברים, קטנים או גדולים או אחרים,

זה לטובתו של אדם שממרקים לו את העוונות.

אם בן אדם יחיה פה בשלווה, הוא צריך לפחד,

כי יכול להיות שהוא מאבד את העולם הבא.

אם עוברים עליו ייסורים בעולם הזה,

אז זה סימן שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו ודואג לנקות אותו מכל החובות שלא יגיע לעולם הבא, חייב.

אז אדרבה,

כאשר

ייסר איש את בנו, השם אלוקיך מייסריך.

הקדוש ברוך הוא מוכיח את מי שהוא אוהב כמו שהאבא רוצה את הבן שלו.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא, כשהוא מביא ייסורים על האדם, זה רק בשביל לכוון אותו בדרך.

זה הכול.

אבל לא צריך לראות את זה קשה, בדיוק הפוך.

יעקב אבינו סבל ייסורים קשים,

אברהם אבינו עבר ייסורים קשים,

יצחק אבינו עבר, דוד המלך עבר.

כל הצדיקים הגדולים עברו ייסורים קשים במשך ימי חייהם, אבל זה לא הזיז אותם כהוא זה מאמונתם ומעבודת השם. אדרבה,

זה רק נתן להם כוחות יותר גדולים,

והם עמדו בניסיונות של הקדוש ברוך הוא הכי קשים.

בזכותם קם העם היהודי.

אז ככה שאל תראה את זה כל כך קשה ומסובך.

הקדוש ברוך הוא יודע את החשבון והוא אוהב את הילדים שלו יותר ממה שאנחנו חושבים.

אז לכן,

כיבוד אב ואם תלמד,

ועד הסבא תתפלל,

תמשיך בדרך והשם יעזור לך. אתה יכול לברך אותו, את שבא ואת אמא? כן. מה השם שלו?

מיכאל בן גבריאל. מיכאל בן גבריאל.

וחנה בת דורה.

וחנה בת? דורה.

דורה. השם יזכה אותם לרפואה שלמה תמיד.

תהיה בריא.

רגע, אנחנו לפני סיום. שנייה.

רגע, אני פה.

אני פה. אני אברך, בעזרת השם,

את הקהל כולו. רגע, רגע, רגע,

רגע, רגע, רגע.

פטור בלא כלום אי-אפשר.

אנחנו רוצים לזכות את עם ישראל.

אנחנו עובדים קשה מאוד, ימים ולילות, בשביל להגביר את התורה, וברוך השם, שמעתם כמה יהודים שבזכות האינטרנט או בזכות קלטת,

שהעלות שלה זה שקל, שתי שקלים,

חמישה שקלים, DVD, עשרה שקלים. בזכות הדברים האלה הרבה יהודים חוזרים בתשובה בלי שנהיה נוכחים אפילו במקום.

בזכות זה שהפצנו 14 מיליון קלטות ווידאו בכל רחבי העולם,

אנשים נתקלים בזה בכל מקום.

היום האינטרנט, דרך חיפוש בגוגל,

כשמחפשים אמנון יצחק או שופר או שופר News או ארבע כנפות או כל דרך אחרת,

מגיעים לאתר הכי גדול ביהדות, שיש בו מאות קלטות, מאות סרטים.

יש שם פרשת השבוע, יש שם דינים, מה אין שם? יש שם את העיתונים, יש שם גין-זה-המלך של שבת.

הכול יש שם.

נכנסים היום

4,600 5,000 איש ביום

להיכנס לאתר בכל רחבי העולם.

זה מאות אלפים בחודש,

זה בשנה מיליון, שתי מיליון איש שמסתכלים באתר חינם אין כסף.

כל זה נעשה יומם ולילה.

כל הסרטים האלה שמשקיעים כרגע מועברים בשידור חי לכל העולם.

כל המטרה שלנו להגיע לכל בית יהודי, ושכל יהודי ייתקל באמת. אם ירצה, ירים אותה, ואם לא,

חלילה, יניח אותה. אבל זו הבחירה שלו.

בשביל שאנחנו נוכל לזכות להרבות כמות שמים ברבים,

או בשביל לאפשר לכם שתהיה לכם ברכה,

בעזרת השם יתברך, ותוכלו לכתוב את השם בשם האמא, ונברך אתכם בזכות הצדקה שתעשו.

אני מבקש מכל יהודי שיש לו אפשרות

מכספי מעשר לתרום שקל וחצי ביום לערך.

זה הכול, שקל וחצי ליום בערך, שזה בערך 50 שקלים לחודש.

במשך 20 חודש

זה 1,000 שקל בסך הכול במשך למעלה משנה וחצי,

שקל וחצי ליום.

זה בהרבה פחות מכספי מעשר שאדם צריך לתת,

אבל הוא יזכה בזה שיחולקו 100 DVD,

סרטים שלנו שמחזירים יהודים בתשובה,

יחולקו לרבים,

או שהוא ייקח את 100 DVD ויחלק, או שאנחנו נחלק,

אבל יהיה לו זכות בהחזרה של עם ישראל בתשובה.

אין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

זאת אומרת, הקב'-הברוך-הוא אומר, אתם רוצים לגאל, רוצים סוף למחלות, סוף לצרות, סוף למלחמות,

רוצים שלום, רוצים חיים טובים, רוצים גאולה, רוצים תחיית המתים,

אומר הקב'-הברוך-הוא, תדאגו לתשובה.

לא רק שאדם ישוב בעצמו, אלא ידע גם לקרב את חבריו, את ידידיו, את עם ישראל כולם.

כל יהודי שרוצה להיות שותף בהצלה הגדולה הזאת,

מי שרוצה להקביל פני משיח,

מי שרוצה שיזכה לראות פני משיח, מי שרוצה שהמשיח

יהיה מוכן להסתכל עליו,

ישאל אותו, אתה דאגת שאני אבוא? עשית משהו?

טרמת בשביל זה? דאגת שהבנים יחזרו בתשובה?

או, אתה ראוי לברכה.

שקל וחצי ביום הוראת קבע, 50 שקל לחודש, אפשר למנה פה כפול 20 תשלומים.

תכתבו למעלה את השם ושם האימא ומה סוג הברכה שאתם רוצים,

ואני אברך אתכם הערב כאן בקולי קולות,

והציבור יעני אמן.

ואחרי זה, בעזרת השם יתברך,

אחרי זה נברך את כולם, בעזרת השם יתברך.

במהירות,

נא להעביר את הוראת קבע למי שמעוניין,

אני ארים את היד וניתן לו אפשרות למלא. אני אתן לך גם אפשרות לשאול, אבל סבלנות, עוד רגע. להרים את הידיים, כן, רגע, שנייה.

להרים את הידיים, אלה שמעוניינים לזכות,

למסור במהירות הוראות קבע, להרים את הידיים גבוה, גבוה, גבוה.

אלה שרוצים יתקרבו פה לבמה,

ניתן להם למלא פה את הוראת קבע ונברך אותם.

כן, תן לו שם גם.

תן לו. אפשר לעזור? מי נשאר פה כאן לעזור?

כן, לעזור בזריזות, למלא את ההוראה ולמסור כאן.

בבקשה.

כן, עוד מעט, עוד רגע.

מה השם שלך?

ברכה, מיכל בן-נעמי, רפואה שלמה מהרה.

כן, למלא את ההוראות קבע ולהעביר לכאן, שניתן ברכה בזריזות.

אלה שנמצאים כאן יכולים לראות את ההרצאה שהייתה פה הערב בשידור חוזר באינטרנט.

מה השם שם האימה?

קבל עליך לגדל זקן. מוכן?

אמנון בן-מלכה, רפואה שלמה מהרה ותצניח בניתוח מ-100%. זקן אבל, בעזרת השם.

תכף, תכף, תכף, רגע, רגע, רגע, רגע, כולם, גם אני.

תכף, תכף.

למלא הוראות קבע ולמסור כאן מהר, כן.

תקבל עליך ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף.

מה שמך ושם האימא?

ירון בן-זיסל, תזכה לשידור הגון, הראוי לך מהרה.

תכף.

נמסור בזריזות הוראות קבע, כן.

מה השם?

ניסן בן-סילביה איזקאלה,

תפואת הנפש והגוף.

רחל מאיה, בת יהודית לידה קלה על דרך הטבע.

שירה בצרה, תזכה ללדת, על דרך הטבע, זרע חי וקיים, ולא תפיל.

שתלמד חצי שעה מוסר כל יום, שלושה חודשים רצוף.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק ונזרעזק. חזק, חזק, חזק, חזק, חזק.

מה השם?

גבריאל בן-ריבה, שלום בית ורפואה מהרה.

מה השם?

תיקח ממנו, תיקח את הוראת קיבה.

מה השם?

רוננה בתאובה, תופעה שלמה מהרה בתוך שרח עולם ישראל, בזכות שעה תורה ביום.

אבנר בן-ריבקה, חזרה בתשובה שלמה מהרה. דוד, קח ממנו, דוד.

זרע חי וקיים, לקרן בת-חנה ופיטר בן-דליה, מהרה.

לעילוי נשמת ישראל סבא בן-זיסל, רבקה, מנוחתו עדן.

וכל טוב לתורמים.

אתי בטניץ, אסתר בטניצה, זרע חי וקיים, מהרה.

בריאות והצלחה.

כן, נמסור את ההוראה.

שבתאי בן-מלכה, רפואה שלמה מהרה.

אריאלה בצלביה, רפואה שלמה מהרה.

אברהם בן-שמעון, רפואה שלמה מהרה.

פעילוי נשמת שמעון מוגז,

באסה, בן-רחל, משפט אדמאסו, שם יניחנו וגן-עדן עם כלל הצדיקים.

אבי יוסף בן-בדריה, זיווג הגון.

שם שולמית בת מריאנה, רפואה שלמה מהרה.

זיווג הגון מהרה, כן, רפואה שלמה.

אמן.

אשם, תמר אבא צביה בן, זכר מהרה, נעמי בת, ליאור בן מזל,

זיווג הגון מהרה.

שמואל רפאל בן שירה ובתיה, בת-חיה חנה,

הצלחה ופרנסה מרובה.

מלכה מאלי, בת שולמית וארון שלמה בן-שנדל, איתא יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

חיים חן בן-שושנה, יראת שמים טהורה.

תתיע גנאייתי לבנו, למעלו, למעלו. מאיר בר-אור בן.

רחל מאיה, חזרה בתשובה שלמה.

תתיע גנאייתי לבנו, למעלו.

אמן. מהרה.

עין בן-זהבה, חזרה בתשובה שלמה מהרה.

מוריה בת עירית, לידה קלה על דרך הטבע והיריון קל.

אושרי בן-שמחה סיגלית, פרנסה טובה מהרה.

מנחם סיגלית גרוסמן, חזרה בתשובה שלמה מהרה.

כסף, ים-המלח, ים-המלח. מה השם ושם האימא?

אורן ועזרא, בני מרים, יזכו להצלחה ומעשה ידיהם להרבות כבוד שמים בעולם.

תהיה בריאי.

לא נשאר.

רפואה שלמה לאופי ומאור, ילדי סברינה, פרנסה טובה לאורן בן-שרה.

אזהרה בתשובה לבת-שבע בתקווה ושתזרוק את הגוי לאלף טיולים.

חנה זינה בציפורה, רפואה שלמה מהרה.

מה השם? דוד בן-סיסי. דוד בן-סיסי, נראת שמים טהורה, מהרה. בתורה. בתורה מרובה.

זיווג הגון, מהרה.

גבריאל בן-חנה,

חזרה בתשובה שלמה.

עופר בן-שפרה, רפואה שלמה מהרה.

כן, השם יברך את כולם בכל הברכות. סוגרים את החשמל, השם יאיר דרככם בכל טוב. בריאות והצלחה.

נברך את כל המבקשים ברכות. אמן, אמן, אמן.

יד נפתח השער, אין לך ברירה. תודה. הגם של החיים אתה נמצא ברוך הבא. הגם של החיים כולנו ילדים.

יש מצב עקיף ויש שרק ומבקשים בגם של החיים.

כל כך ארצה שבילים.

רק כאחד צופן ובתוכו יהלומים.

מה עובדים בגן? אתה שואל את עצמך. הפירות כמו מתוקים, אך הנפש לא תסבע. האם תבנה ארמון או תגיע לחתירה?

זהו, מוכן?

מוכן זה? רגע, רגע, שנייה. אתה מקליט.

ערב טוב, מה שמך?

מוטי.

רציתי לשאול אותך איך הגעת היום לכאן.

הגעתי,

אדון שלי מארגן באורי יהודה כולל.

עכשיו, כל השבוע קובעים מתים לתורה.

בעזרה לברוך השם אמרנו איזה שש חבר'ה מאורי יהודה.

זהו, הייתה הצעה

מרגשת ברוך השם.

אחלה הרצאה הייתה.

התחזקת היום.

אולי התחזקתי תמיד כשאתה רואה את הרב הזה

כולך עולה לעניינים, הנשמה שלך מרגישה משהו בפנים,

אתה מבין?

שיהיה לך בהצלחה, תודה רבה לך.

בבקשה.

אורן, אפשר שנייה?

לא, לא, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד.

מוכן?

לא, זה לא מהקדוש הזה, זה אותו דבר.

דקה סיימנו, דקה.

שנייה, שנייה, שנייה, יאללה.

ערב טוב, מה שלומך? ברוך השם.

רציתי לשאול אותך איך הגעת להרצאה היום.

היום להרצאה התקשר הרב, איך שהוא הגיע לחמתי,

והוא אמר לחמתי שהוא צריך לדבר איתי.

אז התקשרתי לרב, והוא ביקש ממני לבוא, אז באתי.

רציתי לשאול אותך מה אמר החברת שלך מהערב הזה, אחרי כל הדברים ששמעת מחוץ לסיפור שלך.

באמת, היתה התחזקות אצלי מבחינת הביזנס, כי עדיין אני,

יש ניסיונות תמיד, והיה לנו במקרה הזה מצב קשה עכשיו קצת,

היה לנו איזה בעיה בביזנס,

והאחי, שהוא פחות

מקיים מצוות ממני, אני יושב לומד תורה כל היום,

הוא עוד אמר לי, קבל את הכול באהבה.

הוא עוד אמר לי, אה, ככה חיזק, ועוד היום בשיחה שלמדנו,

מה שהרב לימד בשיעור,

מאוד חיזק, רגיע מאוד.

כן, עדיין גם אני צריך חיזוקים.

שיהיה לך בהצלחה, תודה רבה לך.

תודה רבה לכם.