טבריה - טבריה מלון המצודה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נדחי ישראל החפץ חיים

בו יבואר קצת

מקדושת תורתנו

ותרמית האנשים הפושעים והחוטאים ומחטיאים את הרבים בדבריהם הנפטלים

אמרו חכמים זיכרונם לברכה באבות

בכל יום ויום

בת קול יוצאת מהר חורב ומחרזת ואומרת

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה

ועניין כרוז הזה להודיע שעל זה עידבו כל הדובים

כי אין אנו מתנהגים עמה לפי גודל ערכה

שהיא יסוד הבריאה ושורש כל המציאות

התורה היא מקור החוכמה והתבונה

בשבילה נברא כל העולם

כמו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ

לא שמתי

ואמרו חכמים זיכרונם לברכה שאין שום נברא בעולם

לא מלאך

ולא שרף

שהגיע לדעת

אפילו מצווה אחת עד תכליתה

ורק אלוקים מבין דרכה.

וכן אמר דוד המלך עליו השלום

לכל תכלל ראיתי קץ

רחבה מצוותך מאוד.

זאת אומרת כל דבר שבעולם אתה יכול לראות קץ

אתה יכול להגיע עד תכליתו

אבל מצוותך רחבה מאוד.

ואמרו

שהעידון הגדול מכל העידונים שיהיה לעתיד לבוא

הוא במה שיתגלה אז

צפונות חוכמת התורה שלא נתגלה עוד בעולם.

זה מה שאני אומר לכם, תלמדו שבעה דפים,

גמרא כל יום בגרסה, תוך שנה תסיימו את השס,

ואז ילמדו אתכם את כל צפונות חוכמת התורה,

מה שלא נתגלה בעולם.

בערך קדושתה

נודע לכל באי עולם

בעת נתינתה בהר חורב,

שירד הקדוש-ברוך-הוא

בכבודו עצמו על הר-סיני,

בקולות וברקים ללמד לעמו תורה ומצוות

שרעשו שמים וארץ מכל השם

החוצב להבות אש,

ומלאכי צבאות

יידודון יידודון,

וירד אז במרכבתו הקדושה על ההר ההוא,

כמו שכתוב,

רכב אלוהים ריבותיים אלפי שנאן,

אדוני בם,

סיני בקודש.

22,000 מחנות של מלאכים ירדו עם הקדוש-ברוך-הוא.

ופתח אז

כל השבעה רכיעים,

וכנגדו פתח

כל התהומות,

וראו כל ישראל,

שהוא אלוהים

יחיד בשמים ממעל

ועל הארץ מתחת.

ועל זו העת נאמר בפסוק,

אתה הוראת לדעת

כי אדוני הוא האלוהים, אין עוד מלבדו.

אז זה ראו בעיניים.

ובאותו המעמד,

הקדוש,

כשראו אז את אור פני ה',

כמו שכתוב, פנים בפנים דיבר

אדוני עמכם,

הייתה השגתם גדולה כל כך בתורה הקדושה,

עד שהשיגו כי היא מקור החיים לכל הבריאה.

וכמו שתיקנו מסדרי התפילה לומר,

כי באור פניך

נתת לנו,

אדוני אלוהינו,

תורת חיים.

ולכן יוצאת בת-קול מהר חורב בכל יום.

ולפי רוב ערך קדושתה שנתגלה בעת נתינתה בהר חורב,

כל באי עולם אין יוצאין ידי חובתם במה שהם מחויבים לכבודה,

שאף אם הייתה בשמים

או מעבר לים,

היה צריך לבקש עצות ותחבולות להורידה ולהביאה אלינו,

למען נלמד אותה לשומרה ולקיימה.

כמו שנאמר,

לא בשמים היא,

לאמר מי יעלה לנו השמים ויקחה עלינו וישמענו אותה ונעשינה.

זאת אומרת, אם היא הייתה בשמים,

היינו צריכים לעלות למעלה,

ולא מעבר לים היא.

ואם היא הייתה מעבר לים היינו צריכים לשלוח מישהו להביא אותה.

כי קרוב אליך דבר מאוד היום שהיא כבר לא בשמים, לא מעבר לים, והיא נמצאת אצלנו

כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.

וכל שכן עתה

שהיא קרובה אלינו,

היה צריך כל איש לפנות

כל מחשבותיו,

לדעת דרכיה ולקיים מצוותיה ואזהרותיה.

וכאשר אין עושים כן,

והרבה אנשים אין פונים אליה כלל,

עלבון גדול הוא לתורה הקדושה שירדה משמי שמים לארץ

לקרוצי חומר ואין משגיחים עליה.

אם אדם היה מקבל מכתב,

כתיבת יד,

מנשיא

United States of America,

מיסטר חוסיין מובארק אובמבה,

וזה כתוב באנגלית,

והוא לא מבין מה כתוב.

אבל הוא רואה שם את החותמת של הבית הלבן ואת העטיפה והכול.

ודאי שהוא היה ניגש לאיזה מישהו שיתרגם לו מייד.

ואם מישהו שמתרגם אומר, כתבו את זה בשפה ספרותית,

אני מבין אנגלית פשוטה,

אז מה הוא יגיד? לא חשוב, לא נורא, עזוב אותך, בסדר,

רלוונטי בערך מהעניין.

הוא ילך לחפש אדם שיודע אנגלית

כמו שצריך.

ואם יתברר שיש איזו מילה אחת בלתי מובנת,

הוא יוותר על המילה הזאת? הוא לא יוותר עליה. לך תדע מה המילה אומרת.

וזה כולה אובמבה,

שבלאו הכי הוא לא עומד בהתחייבויות,

גם אם הוא יבטיח לך מה שיבטיח או לא מקיים.

את גיאורגיה הוא הפקיר.

לישראל הוא לא מסכים שהיא תתקוף באיראן.

בטורקיה פנתה אליו עכשיו שהם יתחילו לתקוף האמריקנים והם אתם,

הוא אמר לא רבתי לארדואן.

בקיצור, רק האינטרס שלו

לרומם את האסלאם הקיצוני,

האחים המוסלמים בכל העולם,

זו מטרתו. כל השאר זה רק בלה בלה בלה להרגיע.

אז אם מכתב של אובמבה

אנשים היו מבררים,

אז המכתב הוא מכתב אלוקים.

הקב' ברוך הוא נתן תורה.

בכבוד, כבוד הרב.

הרב יושב פה,

תביא את הכיסא פה.

הנה,

בכבוד.

ובכן,

אם הקב' ברוך הוא שלח לנו מכתב,

ונגיד שהמכתב לא ברור,

אנחנו לא למדנו תורה כראוי,

אז מה הבעיה? הולכים למישהו שילמד.

יש רבנים, יש אברכים.

ואם יש דבר שעדיין לא ברור,

לא מוותרים.

חייבים לדעת בדיוק מה כתוב. למה?

זה לא סתם מכתב,

זה ההוראות,

איך משיגים אריכות ימים בעולם,

איך משיגים בריאות,

איך משיגים הצלחה,

איך מצליחים ילדים מחונכים,

איך משיגים עולם הבא,

איפה משיגים מקום גבוה, איך משיגים אותו.

הכול כתוב.

אם לא תלמד

ולא תקיף את הכול,

לא תדע.

מי שגורס עכשיו שבעה דפים ביום

רואה

כל פעם דברים,

אה,

זה לא ידעתי, אה,

זה שמעתי, אה.

זה פעם קראתי, אה.

כל הזמן, אה, אה, אה, אה, למה?

אי אפשר שלא יתחדש, לא דבר.

וגם במקרא עשר פעמים ומאה פעמים ואלף פעמים תמיד יתחדש.

כי אין בית מדרש ולא חידוש.

ותמיד יתחדש.

והתורה רחבה מצוותך מאוד.

נו, אז איך אנחנו לא מתעסקים בתורה? זה עלבון שאין כדוגמתו.

הבורא יתברך ירד בכבודו עצמו ועשרים ושתיים אלף מחנות מעל הר סיני

וראה לעולם ועם ישראל ראו שאין עוד מלבדו

וכולם ידעו את השם למקטנם הגדולה וראתה שפחה לים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי וכולם היו בדרגת נביאים והבינו ותפסו והכירו וידעו

נו

אז איך זה יכול להיות שאנחנו מזניחים את המתנה הגדולה ביותר

והקדוש ברוך הוא נתן לנו כלי חמדה

שבו נברא שמים וארץ.

אם לאחד מאיתנו

היה ספר

שהתברר

שנמצא בבוידם

עתיק

מאות בשנים

והוא לא מבין מה כתוב

והוא הולך לפרשן,

אחד שמבין בעתיקות

ובכתבים כאלה ישנים,

שואל אותו מה זה?

הוא אומר לו, מה זה? ספר תרופות,

משהו.

הוא אומר לו, ומה כתוב? על איזה מחלות?

הוא אומר לו, כתוב פה שיש תרופה לסרטן.

מה אתה אומר?

אתה בטוח?

הוא אומר, כן.

ומה עוד יש?

הוא אומר, גם כן.

יש פה בעיה למיגרנה.

מה אתה אומר?

בעיה למיגרנה.

מה עוד יש?

הוא אומר, יש פה גם תרופה לסוכרת.

מה אתה אומר? כל העולם לוקח כמעט במחנה?

עכשיו הוא מבין שמה?

הוא האדם הכי עשיר עלי אדמות.

איך הוא ישמור על הספר?

הוא ילמד אותו בעל פה?

הוא לא יסמוך על זה שהוא ישים אותו אפילו במחשב ובעוד מקום ובעוד דיסק ועוד זה. הוא ילמד אותו בעל פה.

למה הוא ילמד אותו בעל פה?

אם יום אחד יבואו

ויקחו לו את כל הנכסים, או יחליטו שזה, או יפשטו, או יבואו שודדים וזה,

את כל החומר יכולים לקחת,

אבל מה שיש לו בראש אי אפשר.

הוא ילמד הכול.

נכון?

זה אסון.

נו, אני שואל אתכם שאלה.

אצלנו בתורה

יש פסוק אחד, רק אחד,

שאומר את הפתרון לכל המחלות.

כל המחלות, סוכרת וסרטן וכליות, הכל, הכל, הכל, הכל. פסוק אחד.

אתם יודעים איזה פסוק?

מה יים שמוע תשמע, כל המחלה אשר שמתי.

לא אשים עליך כן ישם רובך. בוא, אני אתן לך פתרון.

שום מחלות, שום צרות, שום בעיות, שום כלום.

תעשה, הנה, פסוק אחד.

זה רק פסוק אחד.

פסוק אחד בלבד נותן פתרון. לא צריך בתי חולים, לא צריך שום דבר, לא, כלום, כלום, כלום, כלום, כלום.

ובאמת, בדורות ראשונים,

מה אתם חושבים שהיו הולכים

לרופאים?

מה פתאום?

לא היו הולכים לרופאים.

רק הרגילו ברופאים.

זה רק עניין של הרגילו ברופאים.

אבל לא היו הולכים.

מה היה עושה אדם שהיה חולה?

היה הולך לנביא.

והנביא אומר לו, מה החטאים שהוא עשה שבגללם הוא לקה?

מאז הוא היה מתקן?

מאז הוא היה מתרפא.

וכשלא היה,

היו שואלים באורים ותומים.

ועשה,

כששאל ברופאים ולא שאל בהורים ותומים, נענש.

כי אז ככה זה היה.

רק אחרי זה הרגילו ברופאים.

מחזקיה המלך גנז ספר תרופות,

רפואות שהיו כל הרפואות לכל המחלות.

והוא גנז וודו לו חכמים.

למה?

שיהיו עיניהם של ישראל נשואות לאביהם שבשמים.

מחלות זה לא מקרים טבעיים.

יש אנשים שנמצאים במקום

שיש דבר ומגפה והם לא נדבקים.

אפילו שזה מדבק.

יש אנשים שעברו אבועבועות שחורות ויש כאלה שעברו טיפוס ויש כאלה שעברו כל מיני,

וחולי רע וכו'.

וכולם,

חלק נשארו וחלק לא נשארו.

אז לפי מה זה הולך?

אם יש גזירה או אין גזירה.

רבי חנינא בן דוסא אמר, אין ערוד ממית אלא חטא ממית,

והוא הוכיח.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין, התורה הקדושה זה רק פסוק.

מה בשאר הפסוקים?

יש מעשה בראשית.

כל הטבע

וכל החוכמות שבטבע

וכל מה שמנסים המדענים להגיע,

הכול נמצא בתוך הפסוקים.

וכל מעשה מרכבה,

כל ההנהגה בעולמות העליונים.

ואיך זה משתלשל מלמעלה עד למטה.

ואיך היחסים בין העולמות והמלאכים, המשרתים והכול,

ואיך אפשר על-ידי מילים, מילים פה, מילים.

אתה מצרף מילים כאלה וכאלה, כמו בספר יצירה,

אתה יכול להזיז עולמות, אתה יכול להעביר את הים התיכון למזרח.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

מה זה לברוק גולם?

זה משחק ילדים, למי שלמד.

הגאון הפסיק באמצע.

כשהוא היה ילד הוא עשה את זה.

הוא הפסיק באמצע.

המהרל בפרק עשה.

והכירו כולם, ידעו וראו שאפשר לברוא ממש בן אדם, רק בלי נפש מדברת.

אז זאת אומרת,

זה בתורה בקטנה.

בקטנה.

עכשיו כל ההבטחות שהשם מפתיע

זה אם לומדים את התורה.

אז איך יכול להיות שבן אדם

יש לו את כל התורה בספרייה,

וגם אם אין לו, נתנו לו,

וגם חמיב קנה לו,

וגם ההוא נתן לו,

ומי שהיה בצהל פעם גם קיבל תנ״ך,

וכו' וכו'. נו, אז איך אתה לא קורא?

איך אתה לא קורא את הדבר הכי יקר שיש בעולם,

הכי יקר בעולם?

אם היית מקבל מכתב עפן

מאובמבה היית תולה אותו במסגרת.

כל מי שנכנס לזה, אמר, בוא תראה, בוא תראה.

מי שנכנס לזה, אתה אומר לו, בוא, בוא נפתח גמרא, נלמד בחוכמה האלוקית.

אלוקים שלח לי מכתב, בוא תראה מה הוא כתב לי,

בוא תראה.

בוא תראה מה הוא מציע לי. בוא, מישהו עושה ככה?

ואם היה דופק אצלך בדלת מישהו,

ואתה פותח את הדלת

ואומר לך, שלום,

אתה לא תדע מי אני,

גם אם תנחה שלוש פעמים,

אני הרמב״ם.

ירדתי מעולם האמת ללמד אותך,

הרמב״ם.

אתה רוצה ללמוד איתי?

תסכים או לא תסכים?

אתה תגיד לו, לא, אבל יש לי חתונה ערב,

יש לי משהו ערב.

הרמב״ם חוזר להתראות.

אתה רוצה עכשיו? בבקשה. לא רוצה? לא צריך.

אז אם הרמב״ם היה בא, ודאי שהיינו עוזבים הכול.

עוזבים.

יש לך רמב״ם בספרייה כל היום.

למה אתה לא יושב עם הרמב״ם?

למה אתה לומד?

מה, אתה צריך אותו מולך? הוא מדבר.

הוא מדבר, הוא כתב הכול, הוא מדבר. זה המכתב, המכתב.

מאובמבה אתה קורא כאילו אובמבה לפניך.

וכשהרמב״ם מה?

הוא לא לפניך.

והתורה של הכספים הבאים הוא לא לפניך.

אז איך אתה מבזה את התורה, מניח אותה בקרן זווית

ולא מתכופף אפילו להרים אותה?

הרי שלושה כתרים נכתרו ישראל.

כתר כהונה וכתר מלכות, וזה אין לנו.

זה דוד ואהרון זכו וזרעם אחריהם.

אבל כתר תורה מונח.

כל הרוצה ליטול יבוא ויטול.

למה אתה לא רוצה להיות מלך?

מנמלכי רבנן. אתה לא רוצה להיות מלך?

בים לכים ימלכו.

אתה רוצה להיות מלך?

בבקשה.

לא רוצה.

רוצה להיות פלאח.

רוצה להיות עבד.

רוצה להיות עובד, פועל, שכיר.

רוצה להיות תייר, תוריסט.

רוצה להיות מעפן.

מה קרה לך?

תורה,

מכתב אלוקים,

חרות על הלוחות.

לפניך!

שום דבר.

אני אומר לכם בקצרה,

הרמב״ם אומר,

למה נבראו שאר בני אדם

שלא מכירים את הבורא יתברך?

יש בני אדם

שהשם יודע מראש שהם לא יכירו בו וימרדו עד הרגע האחרון.

אז למה הוא ברא? הרי כל דבר שנברא בעולם יש לו תכלית.

כל דבר בעולם יש לו תכלית.

אז מה התכלית של אל הרשעים

שהם כופרים ומורדים ולא מכירים וכו'? מה התכלית שלהם?

אז הוא אומר שכל העולם נברא בשביל אדם אחד שקוראים לו צדיק יסוד העולם.

וכל מי שנבראו בעולם

נבראו להיות משרתים אותו.

למה?

שאם בן אדם

היה צריך

לעשות את כל המלאכות בשביל לחיות,

כגון

לזרוע,

דהיינו לחרוש, לזרוע וכו', ולקצור, ואחר כך וזה,

ואחר כך עד שיצא לו מזה תבואה,

ואחר כך לאפות,

ואחר כך לבשל,

וגם לשחוט, וגם לצוד, וגם זה,

וגם כל הדברים, וגם לבנות בניין,

וגם לעשות אינסטלציה, וגם חשמל,

אם הוא צריך לדעת את כל המלאכות,

ואם הוא צריך גם לבצע אותן,

ועוד בחיי היום-יום שלו,

גם אם יחיה חיי מתושלח,

אלף אלפים יותר ממנו, לא יספיק.

אז מה עשה הקדוש ברוך הוא? נתן בלבם של המשתגעים.

לולא המשתגעים העולם היה חרב.

אז נתן לאנשים להיות משוגעים,

שילכו

ויעבדו יומם ולילה

בשביל שהצדיק יקבל הכול מוכן.

אחד,

צדיק

בשבילו כל המיליארדים קיימים

שיעסקו בכל, ישבחו הכל, יפתחו הכל, יעשו הכל

בשביל שהוא יוכל לענות אפילו פעם אחת מדבר אחד.

ואפילו לא ישירות, בעקיפין,

שהמשמש למשמש שלו והעוזר של העוזרת וזה וזה פה ושם

יוכלו להשיג משהו בנקל ויביאו לו את זה יותר מהר וכו' וכו'.

כל העולם משוגע.

בשביל אחד צדיק יסוד עולם.

והוא אומר, ואין לך שיגעון, כי שיגעון של האדם

שהוא הולך מהגליל השני

לגליל השישי שבסוף העולם

בשביל לעבוד, לכנס ולצבור לו כסף,

מאחורי השנים שהוא צבר כסף בחוסו לאורז,

חזר בחזרה,

ועכשיו מחלק את הכסף לאומנים

שיבנו לו בית דירה.

והוא אומר,

ואין בכדי חייו

כדי

צריף רעוע מגומה,

שהצריף מגומה יחזיק זמן יותר מחייו,

והוא עושה יציקות בטון וממ״דים

ומפלסים וחרית והוא עוד מעט עוזב.

יש שיגעון גדול מזה, הוא אומר.

אז הוא אומר, ולמה יש אנשים רשעים וכופרים שיש להם הרבה עושר וכבוד?

הוא אומר, יש אחד, נהיה עשיר גדול,

והוא בנה ארמון, ולקח לו עשרות שנים לבנות,

והוא מתהדר בזה, וכל העיתונים כתבו, והכול דרימה.

ויש לו אלף משרתים, ויש לו ככה וככה וככה,

ויום אחד הצדיק פעם אחת יצטרך לעבור באותו מקום,

ומפני המטר או משהו הוא יצטרך ככה לחסות בצל הכותל של הארמון,

כדי שלא יזלוף עליו המים.

או שפעם הוא יעבור ויהיה קצת שמש,

הוא יצטרך את האילן שנופיו נוטים החוצה,

והוא ישב בצל.

כל הארמון נבנה,

וכל העשירות

בשביל הפעם אחת שיעבור הצדיק שמה וישב תחתיו לדקה-שתיים.

זו סיבה אחת,

שכל העולם יהיו בעלי אומנות.

אי אפשר שכולם יהיו חכמים, אומר הרמב״ם.

אי אפשר שיהיו כולם חכמים, כל העולם, אי אפשר.

אז לכן הקדוש ברוך הוא תרם את השיגעון הזה.

בזעת אפיך תאכל נחם, תשתגע.

וכל זה רק בשביל הצדיק יסוד העולם.

כמו שהיה בן זומה עומד על הר הבית,

מסתכל על כל אוכלוסייה שעולים

לרגל והיה אומר,

ברוך השם שכל אלה נבראו לשמשני,

כיוון שהוא ידע שהוא צדיק יסוד העולם.

שמעתם?

סיבה שנייה, הוא אומר,

זה לצוות, לצוות את כל האנשים לצדיק.

כדי שהעולם לא יהיה שמם,

וצדיקים אין הרבה.

כדי שיהיה להם צוותא,

צוותא של אנשים, של חברה,

חברה אנושית,

אז השאירו תרשעים גם כן.

שמעתם? שיהיה צוותא.

אהבת. זה שתי הסיבות שיש אנשים שהם לא הולכים בדרך התורה והמצוות.

זה שתי הסיבות.

ו... מה? בטח הם יתבעו, ועוד איך.

מי אמר לך להיות משוגע?

אני אמר לך להיות משוגע?

אני אמרתי לך, והגית בו יום ולילה.

אני באתי למעמד הר-סיני, הורדתי לך את התורה, אני נתתי לך מכתב בשבילך אישית.

זה היה לא מה שאי-אפשר, שכולם יום חכם. נכון, העולם,

לא ישראל.

ועמך כולם צדיקים?

לעולם ירשו אורס?

וייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש?

סגולה מכל העמים?

ויתקדישתם וייתם קדושים?

מה הפירוש?

עם ישראל, אם הוא רוצה,

אין אחד שלא יכול.

תיקח את העם מהארץ, גורנישט את גורנישט,

אם הוא ילמד שבע דפים כל יום,

הקדוש ברוך הוא יפתח לו את הראש.

אין דבר כזה.

כל הזמן, תגרוס, תגרוס.

ככה זה. מפתיע הרב

נחמן מברסלב

שמי שגורס כל הזמן,

אין דבר כזה. פעם שנייה ושלישית ורביעית כבר ייפתח הכול.

גם אם הוא לא יודע לקרוא היום, יש דיסקים,

יש הרצאות.

גם אם אדם עיוור,

יש כתב ברייל.

היום אין שום סיבה להיפטר.

שום סיבה.

והקדוש ברוך הוא נותן, ובת-קול, כל יום,

מהר חורם, אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

עיתון קראתם.

אינטרנט הקפדתם כל יום לעבור על החדשות.

אתם בפלוויזיה אתם מציצים לפחות.

כל שאר הדברים אתם עושים.

יש לכם זמן לכול.

אפילו מודעות, בלוח מודעות אתם קוראים.

אפילו את המכתבים של השכנים בטבע הדואר אתם מציצים.

כל דבר אתם רוצים לקרוא ולהבין ולראות ולשמוע גם, ולשמוע מה היה, מה היה. לא, ספר מההתחלה.

מה היה, מה היה.

גל הוא גלעט. גל הוא גלעט.

אין שום בעיה.

לכל זה יש לכם זמן.

אבל התורה שבשבילה נבראתם,

שאם לא בריתם יום ולילה,

חוקות שמיים ולא שמתי,

לא מעניין.

מה יצא לי מזה?

שמעתם?

זה מה שמונח לאנשים בקופסה.

מה יצא לי מזה?

אז או שאתה מאמין, או שאתה לא מאמין.

אם אתה לא מאמין, בשביל מה אתה סוחב זקן ובגדים וזה וזה וזה?

בשביל מה?

על מי אתה עומד? על עצמך?

אם אתה מאמין,

אז תלך על פי האמונה וצדיק באמונתו.

אם אתה לא מאמין,

אתה סתם מפסיד,

בלאו הכי תקבל עונש.

אז תחליט, איפה אתה רוצה להיות?

מה, לא יותר טוב שהוא יהיה בינוני?

מה זה תחליט?

למדנו מאליהו הנביא.

אליהו הנביא אמר לנביאי הבעל,

אם אשם האלוקים, לכו אחריו,

ואם הבעל, לכו אחריו.

מה הם באמצע?

אין באמצע.

או עם אלוקים או בעל.

תחליטו.

ומי אתם חושבים אם היו נביאי הבעל?

שמאלנים מתל אביב?

לא, הם היו עם עמאמל, עם שטריימן,

עם מעיל וחלוק והכול, והם היו נביאים.

רק של הבעל.

מה זה של הבעל?

הם אמרו גם תורה וגם בעל.

גם טלוויזיה, מה יש?

גם זמרים פסולים, מה יש?

זה הכול.

רבנים יודעים הכול וזה, למדנים הכול.

כך אומר הבריסקרוב.

זה לא היו אנשים שהם היו ככה כופרים, מורדים,

עומדים בזה. מה פתאום?

מה, העם לא יודע להבחין בין אליהו לבין בעל?

זה היה כל כך קרוב.

והם היו המונים,

כמו בכורח ועדתו.

איך עומדים העם מנגד?

כל הרבנים

נגד משה ואהרון.

כל הרבנים.

כל הסנהדרין.

אה שדה.

כן, יש מציאות כזאת.

יש מציאות כזאת.

אז זאת אומרת,

אליהו אמר, או-או,

או-או, אין באמצע.

באמצע זה לא זה ולא זה.

אומרת הגמרא,

העולם הזה ניתן לאחבר עמרי,

העולם הבא ניתן

לחנינא בן דוסא.

באמצע אין.

בינונים אין להם, לא העולם הזה ולא העולם הבא.

למה?

העולם הזה אין להם,

כי כשהם עושים עבירה הם לא נהנים עד הסוף,

כי הם יודעים,

גם פוחדים שיתפסו אותם וזה וזה.

הם לא החילונים שעושים ביד רמה.

אז לעשות מצווה

הם גם עושים, אבל הם כל הזמן חושבים,

אבל אני מפסיד,

הייתי יכול לעשות ככה,

מה הייתי רוצה לעשות ככה?

ומה יצא לי מזה?

זאת אומרת, יש להם מלחמה כל הזמן,

גם פה וגם פה.

אין להם ענה, לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.

רק אחאב בר עומרי,

שהיה עשיר גדול ועשה מה שבא לו,

וחנינא בן דוסא שלו נהנה מהעולם הזה בכלל.

די לא בקו חרובים.

העולם לא תפס אותם בכלל. מי צריך את העולם? יש לי ספר?

אני לא צריך שום דבר בעולם.

חרובים, תן לי, אני מחזיק מעמד, שלום.

זה מה שיש לי, זה, זה.

אני כבר בעולם הבא עכשיו, עכשיו, אני לא מחכה לעוד 78-70,

עכשיו אני בעולם הבא. חי את העולם הבא עכשיו.

מדבר עם הקדוש ברוך הוא מה שהוא רוצה כל רגע.

יש ממנו משהו, נותן נועה למקום

זה יחיה, זה ימות, זה ככה, זה תוריד גשם, תעשה גם ה...

נותן הוראות

זה העולם הבא,

לא שם,

כבר פה

אז קיבלנו את התורה הזאת, הקדושה

והשם הטריח את עצמו וירד אלינו

ונותן לנו אותם, אנחנו לא מתייחסים אליה?

מה יהיה פתחון פה לבן אדם?

רק יראו לו שעות, כמה הוא בזבז

על דברים שטותיים שהוא יודע שהם שטותיים

הוא יודע שהם שטותיים

אם יגידו עכשיו

שיש שיעור גמרא בחברותות

ויגידו שפה בחדר השני

הגיע הרב הליצן

זה שמצחיק כל הזמן

איפה ישבו יותר?

אצל החברותות או אצל הרב הליצן שמספר בדיחות?

אצל הרב הליצן

למה?

למה?

נו תסבירו לי למה

לא משעמם.

זאת אומרת, אתה צודק, לא משעמם.

זאת אומרת, התורה משעממת

והוא לא משעמם.

אז אמרת לה, הקדוש ברוך הוא, אם היית בתורה מצחיקה

היינו כל היום בתורה,

אבל התורה יותר מדי רצינית,

היא נותנת עולם הבא, זה רציני.

אנחנו לא מעוניינים, אנחנו רוצים צחוקים.

אנחנו רוצים להסתלבט מהחיים, מהאנשים, מהזה.

אנחנו רוצים לצחוק.

עדיין, עדיין.

כן.

נו, אז אני שואל שאלה, יהודים יקרים, זה הגיוני?

אתם מבינים בכלל איפה אנחנו מונחים?

ברוך אתה אדונו אלוהינו מלאך העולם שהכל נהיו בדבורו.

נו, באמת.

יש, כן, ארגון עכשיו,

שיש לו טמפלוויזיה וערוץ ויש אצלו סטנדאפיסטית עכשיו, לא סטנדאפ גבר,

גברת.

חידושים.

הדתיים כבר גמרו את השס, גמרו את הראשונים, האחרונים, גמרו הכול, גמרו מזמן.

מה יעשו בשעות הפנאי?

חייבים, רק בדיחות, חריץ.

אתם מבינים?

מי שמעמיד דברים כאלה הוא כופר.

כופר, כופר.

מי שמעמיד אנשים כאלה, כופר. מי שמזמין אנשים כאלה, כופר.

כופר בתורה ובטובתה. כופר, שמעתם?

מי שמזמין אנשים כאלה, כופר.

אתה מחטיא את הרבים, אתה גורם לביטול תורה.

יכולים אנשים בעת הזאת ללמוד תורה, ואתה מספר בדיחות.

יכולים ללמוד אנשים תורה, ואתה מטל אותם מתורה.

ואתה מזמין אותם לערב של שטויות.

ואתה לא חילוני.

אתה יעני דתי.

איך זה יכול להיות דבר כזה?

מה אנשים הולכים?

איך הוא מקרב אותם?

מקרב אותם לגיהנום.

כך אמר הרב מוצפי,

מכניס אותם גם לגיהנום. לא רק מקרב, דואג שהוא יהיה אתם ביחד גם.

איזה מקרב אותם?

מגיעים חרדים, לא מגיעים חילונים.

זה לא ליצן שהולך לחילונים-חילונים

ועם בדיחות מנסה לקרב אותם.

זה היום רק לחרדים.

חרדים מזמינים לבתי-כנסת גם.

נו, אז מה זה?

זה כפירה.

באצטלת דרבנן.

זה נביאה בעל.

אז בתור פעם אמרת שאם היה טלוויזיה היו נותנים להשתתף בטלוויזיה, הייתי נחזיר אלפים. נכון.

ולמה לא הלכתי לשם?

בגלל שאתם בטלוויזיה? לא, לא.

חיפשו אותי.

רצו אותי.

ולא הסכמתי.

אבל אמרתי שאם היה לי כלי כמו טלוויזיה והיו נותנים לי לדבר 24 שעות,

כשיש ערוץ פתוח לכולם,

הייתי משכנע את כולם.

לא כולם, רובם.

אבל הייתה מהפכה.

האופציה,

היכולת להשתמש במכשיר שפתוח לרבים.

אבל יש כאלה, כבר המכשיר פתוח אצלם שנים,

ועוד לא הזיזו שתיים וחצי אנשים.

והם מדברים, מדברים עשרות, עשרות רבנים כאילו.

מדברים, מדברים, מדברים.

שום דבר לא רואים בעם.

איזה שינוי זה זה?

אלא מאי?

אדם צריך להבין דבר אחד, יהודים יקרים. יש לך תורה בסלון, בסלון,

או בספרייה, או בחדר.

תמשוך כרך,

תתחיל תגמור. הלאה, קח עוד אחד,

תתחיל תגמור, קח עוד אחד.

הקדוש ברוך הוא סופר לך את האותיות.

אתה תקבל שכר על כל אות ואות תרייג מצוות.

איך אתה מפסיד כזה שכר?

מה אתה מג'נון?

מה אדם משוגע יכול לאסוף זכויות כל כך הרבה

והוא לא עושה?

איך יכול להיות?

הוא לא מאמין פשוט בתורה, הוא לא מאמין. אם הוא היה מאמין הוא היה עושה.

אם הוא היה יודע שמכל שיחת טלפון 10,000 דולר, הוא היה מפסיק לדבר, היינו תופסים אותו בלי לדבר?

היינו תופסים אותו במצב כזה?

כל שיחה 10,000 דולר.

מי היה מניח את הטלפון?

היו אומרים, יש סכנה של סרטן.

אז זה אומר, אני מחליף אוזן.

מי אם לא היה מדבר עם דיבורית?

מי אם לא עם אוזנייה?

לא היה מבטל.

מדבר, מדבר, מדבר עד שקורע ונופל.

קם מדבר.

10,000 דולר, כל שיחה.

פה, כל עוד תרייג מצוות, כל עוד תרייג מצוות,

כל עוד תרייג מצוות. בשעה מיליונים, מיליונים, מיליונים, מיליונים, מיליונים.

ובן אדם מבזבז את הכול.

ולא רק שהוא יכול לעשות ככה,

הוא יכול גם לעשות אחרים, שגם הם יעשו.

הוא יכול להדליק אחרים

ולרתום אותם,

ולכוון אותם,

וכן הלאה.

וגדול המעשה יותר מן העושה.

ואפילו בצדקה זה ככה.

מי שמעשה את האחרים לצדקה, יותר ממי שנותן.

אז זאת אומרת, אדם יש לו פוטנציאל להרוויח כל כך הרבה,

והוא ממש משוגע.

משוגע, בן אדם משוגע.

מפסיד את כל העון שבעולם.

נמשיך.

מכבוד התורה ולכבד

ולהוקיר את כל עוסקיה

ודורשיה

ושומרי מצוותיה,

מפני שהם מתדבקים בקדושתה.

מי שעוסק בתורה, מי שלומד תורה,

מי שדורש תורה,

מי ששומר את המצוות,

יש בו קדושת התורה.

קדושת התורה

אשר קידשנו במצוותיו.

כל מצווה תוספת קדושה באדם.

כמה שהוא עושה יותר, הוא יותר קדוש.

תראו את הרב חיים קנימסקי, רק לראות את הפנים שלו,

רואים מה זה קדושה.

כל-כולו תורה.

חפצה של תורה.

תורה, תורה, תורה, תורה.

ספר תורה שבהיכל יכול להיות פסול,

הוא לא פסול.

שמעתם?

ספר תורה יכול להיפסל,

הוא לא.

קודש-קודשים

לא עוזב את התורה רגע.

לא עוזב את התורה רגע.

הסטייפלר, אבא שלו,

זכר צדיק וברכה, אני זכיתי להיכנס אליו

בתקופה האחרונה של חייו, בחודשים האחרונים.

כשנכנסתי הוא לא היה רואה כבר איך הוא היה קורא.

בין גברא לגברא שנכנס אליו,

הוא היה תופס את הספר וקורא ככה עם העין, ככה.

הוא לא רואה, ככה הוא קורא, ככה, ככה.

הוא מחזיק ספר וקורא,

ככה.

אתם יודעים מה זה?

לא זכוכית מגדלת ולא בטיח ולא משקפיים מגדילים, אנחנו לומחים היד והעין בתוך הספר ככה.

הרגע לא מפסיק.

יצא בן-אדם, הוא טח, מדביק את זה לעין,

עד שהוא מרגיש בכלל שמישהו נכנס, הוא גם לא היה שומע טוב.

ואז היה משפיל את המבט,

כן?

אומרים לו מה שאומרים, או כותבים לו פתק,

והוא עונה מה שעונה, טרר, ישר הסבל בפנים. לא מחכה לראות איך הגיבו, לא הגיבו.

ככה עד יומו האחרון, כמו שאומרים, שהיה עדיין צלול ולא היה חולה.

פעם באו, שאלו אותו, יש אחד, תלמיד חכם גדול, שהיה לומד, לומד, לומד, למדן עצום שלא הפסיק ללמוד.

ואמרו לו,

רוצים לכתוב על המצבה, לא פסיק פומה מגרסה.

האם זה נכון לכתוב כזה דבר על אדם?

כמו שנאמר על הראשונים,

תנאים, אמוראים.

לא פסיק פומה מגרסה. לא הפסיק הפה שלו לדבר דברי תורה.

לגרוס, לגרוס, לגרוס, לגרוס, לגרוס. לא פסיק.

אז הוא שאל שאלה, הוא פעם הציץ בעיתון?

אמרו לו, כן, אמר, אי-אפשר לכתוב.

הציץ פעם בעיתון. הציץ פעם בעיתון.

פעם הייתה אספה של גדולי ישראל בארצות-הברית, וישבו כל גדולי הדור.

ודיברו כך וכך, והדעה נטטה לכך וכך. הרב משה פיינשטיין פתאום קם

נגד טבעו ואופיו ומידותיו הטובות והענמה שהייתה לו, דפק בשולחן

ואמר צריכים לקבל את דעתי.

אה,

כולם פתחו עיניים, מה זה?

אל תאמר קבלו דעתי שאין רשאין ולא אתה.

מה זה?

הוא אומר,

יש פה מישהו שלא הציץ פעם בעיתון?

אני בחיים שלי לא ראיתי עיתון ולא הציץתי בעיתון.

הדעה שלי היא דעת תורה צרופה,

שאם מציצים פעם עיתון כבר לא יכול להיות דעת תורה צרופה.

ספרים חיצוניים.

אתם מבינים מה זה מעלת התורה בכלל?

איפה אנחנו בכלל?

קופצים על החדשות כמוצאי שלל רב

ועוזבים את התורה מאחורה.

כל רגע יכול אדם לגרוס.

אני רואה אנשים נפעם לפעמים.

הולכים בדרך, עושים ספורט.

אוזניות, שומעים דברי תורה.

כל מקום הולכים, אוזניות. יש נהגי משאיות, אוזניות, כל הזמן, שומעים.

m3, הרצאות.

כל הזמן.

כל הזמן, כל הזמן. הנה יש פה אחד אפילו, אני לא יודע מי הוא נשאר פה,

שלומד כל הזמן דף היומי באוזניות. הוא עוד נשאר או שהוא כבר הלך ביום שלישי?

היה פה אחד.

אה, זה אתה, כן. הנה, איפה תראה להם? הנה, זה עליו כל הזמן.

אתם רואים?

לומד כל הזמן דף היומי.

באוזניים, טוז.

כל הזמן.

מה הוא מפסיד?

מפסיד משהו?

הוא רואה את העולם, רואה הכול, שומע דברי תורה כל הזמן.

הוא לא חי.

תראו כמה חייך.

ברוך השם.

ברוך השם.

אשרי.

אשרי. אה, בורא, אתם רואים מה אפשר להספיק.

עובד ביין

וזוכה לסודה של התורה.

כן.

באנשים חומש.

לגמור את החומש כל הזמן.

כך אמרתי וכך הסכים הרב שטיינמן,

שאמר שאישה תגמור את כל החומש.

כל הזמן. לקרוא כל יום חומש.

שתשקיע חצי שעה,

20 דקות, 40 דקות, לפי היכולת.

כל יום.

מה?

אישה לא חייבת. אין צורך. את רוצה שיהיה לך פחות עולם הבא? אין בעיה. אנחנו לא נתעקש על זה.

אישה לא חייבת בגמרא חומש את יכולה ללמוד.

גמרא.

אתה רואה איזה בעלה מגמור.

לא, לא, לא. נשים ילמדו. כמו שאמרנו, יהיו להן זכויות

בעזרת השם יתברך למכביר.

דבר שני, יש לך נכדים, נכון?

יבוא הילד, הנכד, תשאלי אותו, מה הפרשה?

מה כתוב בפרשה? את כבר יודעת, מתמצאת.

יופי, אז תוכלי לדעת מה לדבר גם.

בתוספת, בתוספת, בתוספת.

תוסיפו, יש לכם הרבה זמן, הרבה זמן.

במקום ברברה בטלפון, מה שלומך?

מה נשמע?

איך עפית את העוגה? איך היה? איך יצא לך? מה היה פה? מה היה שם? מה אכלתם?

סיימתם? נשאר לך? שלחי לי.

אש, שאדה, במקום דיבור עם חרית.

דברו על פרשת השבוע. ראית מה היה עם יוסף הצדיק? מה קרה? מה את אומרת?

או,

אה, שיחה לעניין.

ומכבוד התורה הוא לכבד ולהוקיר את כל עוסקיה ודורשיה ושומרי מצוותיה,

מפני שהם מתדבקים בקדושתה.

וכמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

על יהושפט מלך יהודה,

שהיה מקיים מה שכתוב,

ואת יראה אדוני יכבד.

יהושפט היה מלך על יהודה,

והיה מכבד את יראי השם.

כשהיה רואה תלמיד חכם,

היה עומד מכיסאו ומחבקו ומנשקו,

וקורא לו אבי אבי,

ריבי ריבי, מרי מרי.

ובזה זוכה האדם לשכון בהר השם,

שנאמר מי יגור באהוליך?

מי ישכון

בהר קודשך?

מה ההמשך של הפסוקים? ואת יראי השם

יכבד.

ואמרו החכמים, זיכרונם לברכה שם,

שאף באחת מהן זוכה לזה, מכל המעלות הבנויות במזמור.

ועניין כיבוד הזה,

זהו מצוות עשה של והדרת פני זקן,

שזה מדובר על תלמידי חכמים ואפילו צעירים.

זקן זה קנה חוכמה,

לא שבע.

שיבה זה הזקן שאנחנו מכירים,

אבל זקן זה גם אברך.

אברך.

אב בחוכמה ורק בשנים.

זה כאן החוכמה, זקן.

בהדרת פני זקן, צריך להדר פני זקן, דהיינו תלמיד חכם.

וראה עד כמה גדול כבודם של תלמידי חכמים בעיני המקום.

דגרסינן,

בבבא קמא,

דף מ״א,

שמעון העמסוני,

מה אמר לה נחמיהו אמסוני,

היה דורש כל אתין שבתורה,

שזה לרבות, עת לרבות.

כשהגיע

לעת השם אלוקיך תירא פרש.

זה לא מצא מה לרבות.

שמכל צבא השמים אין אנו מצווין ליראה מהם כלל,

שמחויבים ליראה אותם,

וגם שידמה ליראת המקום.

ורק מהשם לבדו.

אז איך אפשר להגיד?

את השם אלוקיך, את, לרבות מי?

את מי תגיד?

אנחנו לא מחויבים לכבד את צבא השמים.

לרבות עד שבא רבי עקיבא ודרש

את השם אלוקיך תירא לרבות תלמידי החכמים.

דמהם ציוונו השם יתברך ליראה ולכבד אותם,

דהוקש כבודם לכבוד המקום,

מפני שיש עליהם קדושת התורה.

וכן בפסוק,

ואהבת את,

אדוני אלוהיך כתב את,

לרבות תלמידי החכמים לעניין אהבה.

צריך לאהוב תלמידי החכמים כמו שאוהבים את הקדוש-ברוך-הוא.

שמעתם?

ידעתם?

הנה, את השם אלוקיך תירא,

ולאהבה את השם אלוקיך,

לרבות תלמידי החכמים.

שמעון העמסוני לא יכול היה,

לא מצא.

הכול הוא ידע על זה תירוץ.

זה לא ידע, פרש.

אמר, כשם שיש שכר על הדרישה,

יש שכר על הפרישה,

עד שבא רבי עקיבא.

ולמה רבי עקיבא?

כי רבי עקיבא בתחילתו, בהיותו עם הארץ, מה אמר?

מי ייתן לי תלמיד חכם

ואנשיכנו נשיכת חמור.

הוא היה צריך לתקן את הדבר הזה,

וזה היה התיקון שלו.

ולמרות זאת,

בסוף, מה היה סופו?

שחתכו אותו חתיכות-חתיכות, חוץ ממה שסרקו אותו במסרקות של ברזל,

ממש כמו שהוא אמר.

מה הוא אמר?

הנשכן לנשיכת חמור

שובר גם את העצם.

ככה הוא נשאר בסוף.

למה? שמי שמזלזל בתלמידי החכמים,

לא דבר פשוט הוא.

לא דבר פשוט הוא.

איך אמר הילל לאותו רשע

שבא אליו והקנית אותו בערב שבת, כשהוא במרחץ,

הוא אומר לו כל פעם שאלות,

שטויות והבלים, למה בבלים, הראש שלהם ככה, למה אפריקאים, הרגלם שלהם, למה תרמודאינה, זה ככה, העיניים שלהם ככה, וזה ככה, וככה.

בסוף הוא התרגז, אמר לו, אתה הילל, אמר, לא ירבו כמותך בישראל. אמר להילל, בפנים, לא ירבו כמותך בישראל.

אמר לו, למה, בני?

אמר לו, אני הפסדתי 400 זוז. אמר לו, כדאי לך להפסיד 400 זוז ועוד 400 זוז ושהלל לא יקפיד.

למה? אם הלל מקפיד, הוא טס.

אז זאת אומרת,

בטח, כי אתה גורס, זה לא חוכמה.

זאת אומרת, יהודים יקרים,

צריך לכבד תלמידי חכמים, צריך לאהוב אותם.

וצריך גם לאהוב את המוכיחים.

כתוב שיש מצווה לאהוב את המוכיחים.

ככה הסמ״ג אומר,

שצריך לאהוב את המוכיחים.

וכן אמרו בספרי על הפסוק ובו תדבק,

כיצד אדם דבוק בשכינה.

התורה מצווה ובו תדבק,

איך נדבקים בשכינה.

אלא זה המתדבק בתלמיד חכם.

זה נקרא שהוא דבק בקדוש ברוך הוא.

כגון מי שמשיא את ביתו

לתלמיד חכם,

או עושה פרקמטיה לתלמיד חכם,

או שמהנהו מנכסיו.

מעלה עליהם הכתוב, כאילו דבקו בשכינה.

בכל זה מפני שנפשם נתדבקה בקדושת התורה שהיא אצולה

מהקדוש ברוך הוא.

קדוש ברוך הוא

עשו לו לבונים

מכיסי ערובה. זאת אומרת, התורה היא הצולה מהקדוש ברוך הוא בקודשא בריכו

ואורייתא חדו.

אז אתה נדבק לתורה או לחכמי התורה אתה נדבק בקדוש ברוך הוא.

ולכן המתדבק בעם כאילו מתדבק במקום

וחייבים בכבודם כבכבוד התורה עצמה.

ולכן אמרו החכמים, זיכרונם לברכה,

שתלמיד חכם שמת

הרי זה כספר תורה שנשרף.

וכן אמרו,

המבזה תלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא,

כאילו מבזה את התורה כולה.

כי דבר ה' בזה,

כתוב ונכרתה נפש ההיא.

זאת אומרת,

היכרת תיכרת

משני עולמות.

אז המבזה תלמיד חכם

הוא גם כן נכרת מחיי העולם הבא.

אין לו חלק לעולם הבא.

ובעוונותינו הרבים הוא קל אצל הרבה אנשים בדור הזה, כבוד התורה,

קל בעיניהם כבוד התורה,

שאין משתדלים בלימודה וקיומה.

וגם כבוד תלמידי החכמים ויראי ה'

הוא קל בעיניהם.

ואין מתבוננים כלל לחשוב שהם עמודי עולם, התלמידי החכמים, אל תקרא בנייך,

אלא בונייך הם מעמידים בניינו של עולם.

הם עמודי העולם.

כי אל ה' מצוקי ארץ

וישת עליהם תבל.

התנא דבי אליהו אומר, מצוקי ארץ?

אלו הצדיקים

שבזכותם העולם קיים,

שאלמלא הם היה העולם חרב.

וכל זה מפני שהם נתדבקו בתורת השם שהיא חיי עולם.

זאת אומרת,

עמודי עולם

זה הצדיקים.

כי אל ה' מצוקי ארץ.

מי זה מצוקי ארץ?

שמחזיקים את העולם לקדוש ברוך הוא,

זה הצדיקים. בישת עליהם תבל, עליהם הוא שם את התבל.

על זה נאמר, צדיק יסוד עולם.

היו פעם שני אדמו'רים

בירושלים.

אחד היה מפורסם והיה לו קהל רב ותורמים רבים וכו', והיה אחד

שלא היה ניכר ובקושי היו לו עשרה חסידים,

והיה הולך בעצמו לקנות קניות עם הסל וכו' וכו'.

כולם ידעו שהוא אדמו'ר,

אבל אתם יודעים, אדמו'ר עם סל זה לא אדמו'ר כל כך.

וכשהוא נפטר,

אז האדמו'ר הגדול המפורסם והכול היה שם, והספיד אותו.

ואמר להם, לחסידים ולכולם,

דעו לכם

שהוא היה צדיק יסוד עולם.

העולם עמד על היהודי הזה.

אמרו לו, איך הוא היה צדיק?

כבודו צדיק יסוד עולם.

כל העולם באים אליו, כולם מדברים איתו, כולם זה,

כולם, מה זה?

איך זה?

איך כבודו קובע?

הוא אומר להם, תדעו לכם, בעולם

רואים בניין גדול,

גורד שחקי,

פסס, כל העולם מתפעני.

בניין בדובאי,

בא, כל העולם יודע.

איזה גודל, איזה גובה, איזה זה, זה, זה, זה.

הוא אומר, כן, אבל על מה הוא עומד?

הוא עומד על היסוד.

יש באדמה, מתחת לבניין,

יסוד שעליו עומד הבניין.

אלה שאתם רואים בחוץ מפורסמים וזה וזה,

זה הבניין.

אבל איפה היסוד?

זה שלא רואים.

צדיק הוא יסוד עולם,

הוא לא הניכר והלא ידוע.

חושבים

שאלה שהולכים, מפורסמים, וזה פה ושם, אלה צדיקים, וזה, לא, לא, לא, לא, לא.

לא.

ל״ו צדיקים, אתם מכירים מי הם?

לא יודעים.

מנסים להגיד זה, זה, זה, זה, זה.

מכל מקום,

אדם צריך להבין דבר אחד,

אלה מצוקי ארץ,

ועליהם

השיט השם את התבל,

והם מחזיקים את כל העולם.

אבל יש אנשים דתיים,

חרדים,

עם זקן,

ואפילו מרצים הרצאות,

והם שונאי השם.

שונאי השם.

למה הם לא נכנסים לעולם?

אתם שומעים?

מה זה שונאי השם אומר?

השערי תשובה רבנו יונה,

אנשים דתיים שאומרים תורה ומצוות והכול,

אבל לא יכולים לראות אנשים שעוסקים בתורה.

ואיך הם מרצים?

זה סותר את עצמו.

או, איך הם מרצים?

פרנסה, כבוד, מעמד, עבודה קלה.

נחמד, למה לא?

למה אנשים הולכים להיות מרצים באוניברסיטה?

מקצוע.

יש גם מרצים בתלמוד באוניברסיטה.

יש מרצים בתנ״ך.

יש מרצים בגיאוגרפיה.

מרצה זה מקצוע.

אני אומר שצריך ללמוד שבעה דפים,

גמרא,

בגרסה,

כל יום במשך שעה בערך,

מתוך שנה נסיים את הש״ס.

מה אתם אומרים?

זה טוב או לא טוב?

יש בזה משהו רע? לא רע. אין בזה רע, נכון?

לא אמרתי את זה מדעתי.

ראיתי בספרים.

רבנו בחייה, ואחידה, והבן איש חי, ועוד.

ולא שמחתי, כי ידעתי שיגידו אנשים, כן, מה אתה אומר מדעתך? וזה, פה, פה, פה יגידו. מי יגידו?

לא החילונים, לא בעלי תשובה.

החרדים עם האצבעות יגידו.

אז הלכתי לרב חיים קניבסקי ולרב שטיינמן,

ושניהם נתנו הסכמה באהבה ובחיבה,

והשמעתי והראיתי את הסרט. אתם ראיתם, לא?

לא ראיתם את הרב קניבסקי?

אני אראה לכם. ולא שמעתם את הרב שטיינמן מאמר? אני אראה לכם.

ואחרי שאמרתי את זה,

יש מרצה ששאלו אותו בשבת,

תגיד, מה אתה אומר על מה שאמנון יצחק אומר, ללמוד שבעה דפים בגרסה?

אני לא בשיטה הזאת, מה פתאום?

מה, איפה שמענו כזה דבר? וכו' וכו'.

מה אתם אומרים?

שונא השם.

שונא השם.

אמרת להם לא לקרוא עיתון?

לא. לא לראות את הטלוויזיה? לא.

לא.

זה לא אמרת להם.

אבל לא לגרוס שבעה דפים? כן, אתה אומר להם.

למה?

בגלל שאני אמרתי.

אני לא אמרתי.

הרב קנייבסקי אמר,

הרב שטרנמן אמר,

רבנו בחייה אמר,

החפץ חיים אמר,

כל אלה אמרו.

ואתה יוצא נגדם? אני לא בשיטה הזאת. מי אתה בכלל? יהיה אפס.

מי אתה, ישונא השם? מי אתה?

אתה יכול להגיד כזה דבר ברבים?

מי אתה?

של נעליך מעל פניך.

בואו אני אראה לכם את הרב קנייבסקי. בבקשה.

אי אפשר להגיד מי זה הרב? מי זה?

למה לא? למה לא? אתה מרחם אותנו.

שלום, כבוד הרב.

שור מלא.

מה שלום הרב? זה העם הוא נצחק, מהארגון של שויפור.

מה שלומכם?

ברוך השם הרב.

אני עושה עכשיו מבצע לכל הבעלי צ'יבה,

ללמוד שבעה דפים גמורת כל יום בגרסה בשביל לגמור את השס במשך שנה.

כי יש אנשים שמפחדים לפתוח בכלל אפילו גמורת.

והחופץ חיים אמר שמי שלא למד,

מלמדים אותו רק מה שהוא קרא, מה שהוא למד. אבל אם יהיה חסר לו, לא ילמדו אותו.

לכן הוא ממליץ שללמוד בגרסה לפחות,

נכון?

פעם אחת לפחות מחיים את השס, ואחר כך לחזור וללמוד בעיון.

אז אני רציתי ברוכה, שהרב

ימליץ על זה.

ברוכה ועצרוכה וחוב טוב. אמן. דבר טוב, החובץ חיים אמר כך. נכון. אז אפשר לפרסם את זה ברבי. כן, כן. יופי. יישר כוח הרב.

כל טוב הרב. שיהיה בעצרוכה. אמן. יש כבר יותר ממאה איש שקיבלו על עצמם תוך יומיים שלושה. טוב מאוד.

ברוך השם אמרנו.

כן,

אז זה גדול הדור.

כן, עכשיו תשמעו מה היה אצל הרב שטיינמן.

בבקשה.

שלום. שלום, הרב שניידר.

אמנון יצחק, יש לך תשובה מהרב שטיינמן?

בקשר למה?

בקשר לשבעה דפים גמורה ללמוד בגרסה.

הוא אינה נוהגת זה, הוא אמר, הסביר ערבות.

לגבי מי? בעלי תשובה או אברכים? אני שאלתי שתי שאלות. אמרתי בהתחלה לגבי בעלי תשובה,

שאלתי לגבי הציבור הרחב,

הוא מאוד נהנה, הוא אמר מחיוך די ארגון, הוא אמר.

לכן שאלתי בגבי של האברכים,

אם גם כדאי להמליץ להם

אחרי הלימודים שחוזרו הביתה, לפעמים יש מתבזבז שזאת,

אם כדאי שישקיעו בזה, הוא אמר, גם כאותו דבר, הוא כהנא, די ארגון.

יפה מאוד, תודה רבה, תודה רבה לך.

שיהיה לכם זכות של זיכוי הרבים, אמן, אמן מאמן, תודה רבה.

מאוד מאוד, כל כך.

כן, זי ארגון פירושו טוב מאוד.

טוב מאוד.

זאת אומרת, גדול הדור

אומר שזה טוב מאוד גם לבעלי תשובה וגם לאברכים אחרי שעות הכולל,

שכל אחד ילמד שבעה דפים ביום.

בגרסה.

אפילו בלי רשי, אם יכול אמר רשי, אדרבה, אם לא יכול.

העיקר שיגמור לגרוס

יגרוס,

יגרוס.

אם אתה יכול, תעכב טיפה ואתה יכול, בבקשה. אם אתה לא יכול, לגרוס, אבל שזה לא יהיה מניעה.

אם תיתקע הרבה זמן ואחר כך תגיד, לא, זה לוקח הרבה זמן.

לא, לא, לא, לא, לא.

תלמד בגרסה ותמשיך.

למה?

זה לא סותר שום דבר.

גמרא מפורשת בעבודה זרה יט,

ליגרסינש ואף על גב דמשכח

ואף על גב דלא ידע מייקה אמר.

לגרוס,

אפילו ששוכח ואפילו שלא יודע מה הוא אומר.

גרסה נפשי לתאווה.

ככה היה לומד דוד המלך.

לא טוחן, גורס.

גריסים

זה שבירה קלה,

שניים, שלושה, ארבעה חלקים,

ולא טחינה לגמרי.

אז לכן,

אדם מספיק,

שנה סיים את השס,

כשיגיע לעולם האמת ילמדו אותו את כל התורה על כל צפונותיה.

אבל אם לא למד רק מסכת אחת או שתיים,

הנה ראית רק אמרתי משהו? הוא כבר אמר באיזה עמוד זה.

למה? הוא כבר למד את זה לפני כמה ימים.

מבן אדם חביבי מונח, אתה יודע איזה אושר? אה, זה אני יודע מאיפה. זה מברכות, זה משבת, זה מעירובים,

זה מפה, זה משם.

אני מבין, אני מבין. מבין? ואתה מבין.

50% אתה ודאי מבין.

ואם תדע גם 10% זה לא יותר טוב ממה שלא תדע כלום.

אלא מאי?

שכר אתה מקבל ודאי על הלימוד הזה.

ולא עוד,

אלא שפתותיהם של התנאים והאמוראים דובבות בקבר.

בזכותך.

אז הם לא יכירו לך טובה על זה?

השתבח הבורא?

ועצם זה שאתה מחשיב את התורה ואתה פותח את הספר,

אתה משקיע זמן,

ואחרי זה אתם תראו,

אתם תגמרו את השולחן ערוך,

ואחר כך אתם תעברו על הטור,

ואחר כך תעברו ככה, אין.

האדם בטח, האדם יהיה בריצה, ואחר כך את כל ספרי הקבלה,

ואחר כך כל זה, אין.

ואז כשהוא יגיע, יגידו לו, אתה מקרא כרית, משנה שנית,

תלמוד למדת,

מעשה בראשית, מעשה מרכבה, אין שדאה, איפה אני? כן, גרסתי.

עכשיו תלמדו אותי.

הספקתי לפחות,

גרסתי הכול.

דיברתי על כל התורה במהירות לפחות

כשראיתי את כל המתנה שנתן לי הקבל.

איך אנשים, כשפותחים את המתנות בחתונה,

לא מתעכבים על כל מתנה.

פותחים, רואים סרוויס, אומרים יפה, הביאו סרוויס, שם בצד,

הביאו סכוּם, שמים בצד, הביאו זה, שמים בצד.

פותחים פה, נראה לנו תמונה.

אחר כך מתעכבים כל דבר, פותחים, איזה סחורה,

איזה זה, אגב, תולים, אחר כך שמים מגירה, אגב, אה, ככה זה.

צ'קים. צ'קים. כותבים שמות, כותבים זה, צ'יק צ'אק, אחר כך חושבים, מה, איך, מה, נתנו לו, לא נתן, כן נתן, מה.

אז זאת אומרת, קודם כול, גרסה.

כן?

זה שהוא יודע מה יבחר האדם,

זה על פי הבחירה של האדם.

שאלמלא היה בוחר האדם את מה שבחר,

השם היה יודע את הבחירה האחרת שהוא בחר.

והשם יודע את הבחירות, שהאדם יבחר, אבל האדם בחר,

והוא יודע מה הוא יבחר.

הוא לא בוחר לו,

הוא רק יודע מה הוא יבחר.

תחליט מה שאתה רוצה לבחור, מתי שאתה רוצה,

והוא ידע לפני כן.

זה הכול.

מאה אחוז בחירה.

כמו שאתה עולה לאוטובוסטר, הוא יתענן. הנה, עכשיו אני עושה ככה.

השם ידע שאני אעשה, נכון?

מי אמר לי לעשות?

הוא אמר לי עכשיו לעשות או אני עושה לבד?

טרנטנטן, טרנטנטן, טרנטנטן,

הוא אמר לי או אני עושה לבד?

אבל הוא ידע, נכון?

אבל הוא לא בחר,

נכון?

אתה בחרת עכשיו לשאול אותי שאלה, נכון? ואני החלטתי לעשות ככה.

אבל הוא ידע את זה. מה מפריע לך שהוא ידע?

אז מה אם הוא ידע?

אם אתה לומד 101 פעם, לא תשכח,

ואם תיבהל מהמלאכים למעלה,

יבואו מלאכים, כי שם המלאכים לא כל כך נמוכים,

יש שם כל מלאך 75 מיליון קילומטר.

אז אם אתה מגיע לשם ואתה תפחד,

אז יש מלאכים מיוחדים שהזכירו לך, מיכאל.

מיכאל זה 101. סמ זה 100. סמ הוא שר השוואה.

אז במה אתה שוכח?

עדיין שוכח. שר השכחה עדיין שולט בך. 101,

אתה כבר לא שוכח. אתה מופקע ממנו.

אתה כבר שייך למיכאל.

יזכירו לך הכול.

לכן כתוב, אינו דומה שונה פרקו 100 ל-101.

זה נקרא עבדו, וזה לא עבדו.

מי שלומד רק 100,

זה נקרא לא עבדו.

101 זה עבדו.

למה?

מה ההבדל בין 1 ל-100?

מה, מה?

יכולת עוד אחד ולא למדת.

יכולת עוד אחד ולא למדת. אמרת די, די.

לא אומרים די.

זה נקרא לא עבדו. אם אתה אומר די,

אתה לא עבדו. למה?

אם אתה עבד, עבד לא אומר לאדון די.

ואם אתה יכול להגיד די, אז אתה לא עבד. אז זה לא עבדו.

וזה רמוז.

וזה רמוז בפסוק.

תראה איך חכמים,

זיכרונם לברכה,

כל התורה,

כל מה שאמרו החכמים, הכל מרומז בתורה.

אינו דומה, זה נקרא לא עבדו, זה נקרא כן עבדו.

אינו דומה 101, כן? ל-100.

אז מה כתוב?

אשר לא עבדו.

אשר לא עבדו, אשר לא עבדו, ראשי תיבות,

101. נכון?

זה נקרא אשר לא עבדו.

נכון?

שימו לב.

ושבתם וריתם בין עובד אלוקים

לאשר

לא עבדו.

עובד אלוקים לאשר,

עובד אלוקים

לאשר מה זה?

101. לא עבדו כמה זה?

100. אז לא עבדו זה 100.

מה השני זה 101. וזה בראשי תיבות.

אז זאת אומרת, אדם...

יפה מאוד.

כן.

איך?

השאגת אריה למד את הגמרא אלף פעם.

לא מאה ואחת.

אלף פעם.

הוא כל חודש סיים את הגמרא.

הוא כמו הגאון, למד כל יום 84 דפים.

אם אתה לומד 84 דפים ביום,

אתה גומר בחודש את השס.

שווה?

זה לא הרבה. 12 שעות לפי שעה גרסה של שבעה דפים,

חצי יום עבודה,

אתה תוך חודש

גמרת את השס.

לא עליך אלף חיים לגמור.

100%. אבל ההמשך, אתה לא בן-חורין להתבטל.

אז למה אתה מתבטל?

יש לך 12 שעות,

ועוד 20 אתה עובד,

ועוד 16 אתה ישן, מספיק.

אז הנה, גמרת את השס בחודש.

מה הבעיה?

אם תרצה,

אם לא תרצה,

תקרא עיתון.

זה הבעיה. מה מעדיפים?

מה מעדיפים בחיים?

מה מעדיפים?

שמים לך את הזכות, אדם לא מבין אפילו מה זכות, אדם לא מבין מה זכות

לא מבין, שוכח, לא מש... תגרוס!

אומרים לך תגרוס!

תגרוס!

כשאדם חולה,

אדם חולה,

שמים לו אינפוזיה,

הן בטעם והן בריח,

מחובר, נוזלים, זהו.

יכול שבוע, שבועיים, רק עם נוזלים.

אכפת לו בכלל? לא אכפת לו.

הוא ניזון? ניזון.

מה זה אכפת לך? אני אמרתי, ילדים מאה ואחת פעם לא חייב לנמור, אבל הוא יכול לנמור כמה שהוא יכול. אז יש עצה של הרב שכנא,

לפני 150 שנה

הוא אמר

שכשאתה לומד ומתקדם, למדת את זה?

מאחר שאתה עובר לחומר חדש,

תחזור 20 פעם על החומר של אתמול.

ככה גם היה עושה

רבי נחמן מברסלב.

תחזור על אתמול 20 פעם,

תתקדם. אחר כך תחזור עוד 20 פעם.

גם על החומר של אתמול

וכן הלאה.

וטורררררררררררררררררררררר זה כשאתה מפנה זמן.

אבל אם אתה מקציב חצי שעה ביום,

או שעה ביום אתה עושה טובה לקדוש ברוך הוא,

אז בטח שאתה לא תוכל להגיע לזה.

אבל אם אתה לא משקיע שום דבר בעולם הזה, חוץ מהחיוב

והדברים שאתה נצרך לקיומך,

בכל אשר אתה משקיע לזה,

הכול, לא יחסר לך כלום. כלום בעולם לא יחסר. השם יטפל בך.

הוא ייתן לך, אתה תהיה משבט לוי. הוא ייתן לך דמח זורך של יחסר. הכול הוא ייתן לך.

אבל אנשים לא רוצים. הם לא החליטו שהם דתיים עד הסוף.

הם לא החליטו.

אם היו מחליטים שהם דתיים עד הסוף,

אז היו עושים ככה.

אבל הם לא כאלה.

הרב, הרעיון של הרב הוא נורא גדול.

האם יש גם, האם הרב חושב על זה? האם זה בתוכנית, שאם לא, אז אולי... לעשות סיום השס.

לא, לעשות... קונטרס. מישהו ש...

כן, כן, כבר דיברתי.

כן, כן, כן, כן, כן. מישהו שיגיד, כן, את השבעה דפים, כן. כל יום וזה יוכל?

ודאי, וזה יהיה בווידאו והכול, בעזרת השם, כן.

ודאי, ודאי, ודאי, ודאי.

ודאי, ודאי, ודאי, ודאי.

ודאי.

אני דיברתי עם מישהו,

בעזרת השם, אני מקווה שהוא יעשה,

אמרתי לו שיעשה גמרא ויהיה פירוש לגמרא

ממש שאתה קורא רצוף ומבין,

כאילו בן אדם שלא מבין בכלל יבין.

יש היום גמרות

שבצד רואים

את הפירוש כמו שוטינשטיין,

אבל זה כבר לאנשים למדנים, יש כאלה יותר פשוטות,

שאתה יכול וינר או צד וינר,

כשאתה רואה בצד, אז יש לך כתוב,

הוא פותח לך את כל הדברים וכו' וכו', אבל לעבור מפה לפה לפה לפה,

צריך למצוא עצה שבן אדם, יש היום את זה בוויקיטקסט,

בתוך זה, ראיתי אתמול הרב,

ואתה יכול לעמוד על כל דבר, אתה לוחץ ואתה רואה את הפירוש, לוחץ ואתה רואה את הפירוש, אבל זה גם כן לוקח זמן. לך תלחץ, תחזגור, תזרע.

צריך שזה יהיה רצוף,

אתה מבין?

בשביל שאדם יהיה לו מושגים.

אומנם חכמים תמיד התנגדו לשנות את הצורה של הדף, לכן כתבו בצד השני,

אבל צריך למצוא איזה עצה, איזה שילוב כזה, בצורה כזאת,

שאפשר מבלי לבטל את הדף.

צריך למצוא איזה עצה.

ואז אנשים שיבינו,

כמובן לא יבינו כלום, יבינו רק את הפשט מלמעלה, את החלק העליון, כמו שאומרים,

אבל עצם זה שיבינו,

אז לפחות יודעים איפה הדברים מונחים, יודעים איפה זה, יודעים מה, מו, מי, מי,

אחר כך ייכנסו ויחמיקו ויפליגו, ובעזרת השם, ראשונים, אחרונים וכו'.

אבל קודם כל, שיהיה נגיעה.

אנשים מפחדים לקרב אל הקודש.

הוא רואה ספר גדול, הוא אומר, ואיך אני אלמד בזה?

אימא שלי, שראתה אותי בהתחלה לומד גמרא,

אמרה, הבן שלי כבר הורמבום.

הוא כבר, היי, יושב בספר הגדול.

תמה, זה ספר גדול.

אנשים מפחדים מספרים גדולים, תן לו ספר קטן ככה או עודש.

אבל בסך הכללי, אדם צריך להבין, יש רתיעה לאנשים. אנשים יש להם פחד, פחד.

אני משחרר אותם מהפחד.

בזה שלומדים גרסה,

משתחררים מהפחד.

תודה רבה.

איך חשבתי?

בליל שבועות ישבתי

ער

כמו כולם.

ואמרתי, מתן תורה.

מתן תורה, פירושו שהשם נותן את התורה היום מחדש.

קיבלנו את התורה בהר סיני, אבל היום יש קבלה מחדש, צריך לקבל.

השם נותן, מה תגיד לו? לא, אני כבר יש לי.

יש לי, תחזיר את זה. לא, אני כבר יש לי, מה יש לך?

הוא נותן כך.

אז מה אתה לוקח?

אז אמרתי, מה אני אקח? השנה, מה אני אקח?

צריך לקחת משהו.

ואז עלה לי הרעיון,

מה שאמר החפץ-חיים,

שאי-אפשר שבן-אדם יצא מן העולם

בלי שילמד את כל השאס. אם הוא לא ילמד את כל השאס, לא ילמדו אותו.

אז כמה זמן זה לוקח?

שבעה דפים

גומרים בשנה.

אמרתי, יאללה.

הודעתי שאני לוקח על עצמי, מי איתי?

לקחו כמה עשרות,

והתחלנו להפיץ.

וזה רץ. יש כבר למעלה מ-700.

מה?

הנה עוד אחד, בעזרת השם. השם יזכה אותך שתצליח ותעמוד ותסיים את השאס בבריאות שלמה ואיתנה.

עומר.

בטח, בעזרת השם יהיה אחר כך כנס גדול, אם ירצה השם, בלי נדר.

נראה, נעשה דברים,

נגדיל תורה ונאדירה.

אז זאת אומרת, יהודים יקרים ביותר נתחלל בדור הזה אצל הרבה אנשים כבוד התורה ולומדיה ושומרי מצוותיה,

מפני שנמצאו אנשים פורקי עול

שלא די להם שאינם מכבדים את התורה ולומדיה אלא מבזים אותם.

וכן לכל ההולכים בדרכי התורה שהנחלום אבותיהם ומלעיגין מהם בזדול לבם

במה שדוחקין עצמן ללכת במשעול צר,

גדר מזה וגדר מזה.

זה הלאוין והעסין.

מצוות לא תעשה, המצוות עשה.

כי לפניהם הדרכים רחבים

אל כל מקום אשר יחפוץ ליבם ילכו,

ואת כל אשר שאלו עיניהם יעשו.

ואם יאמר להם כי על כל אלה יביא אלוקים ממשפט,

הם משיבים, הלוא אנו רואים שדרכנו צלחה,

וגדלנו והצלחנו יותר מהאנשים החרדים לדבר השם,

שלא יגיע אליהם החיים שמחה ועונג כמונו.

אז למה נלך כדורנית

לגדור עצמנו בגדרים וסייגים?

ועיניים להם ולא יראו מה שאמר הכתוב,

ומשלם לשונאיו אל פניו להעבידו.

הקב' ברוך הוא משלם להם על כל נדנוד מצווה שעשו בעולם הזה,

כדי להעביד אותם אחרי העולם הבא.

השם משלם לשונאים קצת מצוות שהם עשו, נדנודי מצוות.

אבל להעביד אותם אחרי העולם הבא. למה להעביד אותם, מסכנים?

למה להעביד אותם?

כי הם לא מאמינים בעולם הבא. אם היו מאמינים,

היו משאירים להם לשם. הם לא מאמינים,

מיש מאמין, לא משאיר כלום לשם.

תשאל את הרשע, איפה אתה רוצה שכר? פה, בעולם הבא?

הוא אומר פה. אז נותנים לו, הכל פה.

מה נשאר לעולם הבא? כלום, גורניש אמת גורניש.

לכן ודע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא.

הצדיקים לא מצפים לשכר פה.

אולי פירות,

אבל הקרן,

הכל שם.

אז ממילא,

צדיקים

מקבלים עונש קצת פה על נדנודי עבירות למרק אותם כאן,

וכל השכר שם,

והרשעים הפוך.

למה מפטמים בהמה?

לשחיטה.

למה מעשירים את הרשעים?

לשחיטה.

זאת אומרת, משלמים להם את השכר.

אחת פעם הציץ, ביקש לראות את העבריין הכי גדול בבית-סוהר.

נתנו לו.

ראה שהוא יושב עם שולחן כמו שלמה המלך במלכותו,

ושם הם משרתים אותו ומניפים עליו מניפות.

אמר, מה זה? זה רוצח כזה, אני יוצא החוצה, אני דופק כדורים חופשי.

מה זה? זה מה שמקבל?

אמרו לו, מר חובליצקי,

זה הסעודה האחרונה שלו לפני הגרדום.

אז שאלו אותו, מה הבקשה האחרונה?

אמר, סעודה כשלמה במלכותו.

נתנו לו לפי האמצעים של השב״ס.

זהו.

אבל אחרי זה הוא הולך לגרדום.

אז לכן, אל תתפעל. זה שאתה רואה אותם מתעשרים,

הנה אחד, גייר, גרגיר, גורגורי.

גרגרי.

כן.

ויברח את היום, מה יהיה לך?

ולא נדעו, גורגורי.

מה קרה?

כל העושר.

ואשתו, שעה לפני, רצתה להתגרש. לך תדע מה היא כבר הכינה לו שמה בסבינה.

אבל בסך הכול,

עושר שמור לבעליו לרעתו.

בדברים האלה וכאלה יפעלו בנפשם הרשעים לפרוק מעליהם על התורה והמצוות,

ולבזות וללעוג לכל ההולכים בדרך התורה,

ועוד ישתדלו להביא דברי מינות וייטול בדפוס

כדי להפיצם בתוך העם.

אוי ואבוי להם אל הקוראים את דבריהם,

כי בדברי תוליהם ימשכו לבבות של אנשים פשוטים להקל במצוות התורה ובכבוד לומדיה ושומריה,

מפני שאותם האנשים אינם מבחינים פחיתות ערכם

וחושבים אותם לאנשים בעלי מדע.

כמו שזלזלו בנו

כשהגענו מחוץ לארץ,

לא אני, אני נולדתי כאן,

אבל אבותינו שאמרו שהם פרימיטיביים והם לא יודעים כלום והם נאיביים

וצריך היום מדע והשכלה וגימנסיות ואוניברסיטאות וחריג,

וככה העבירו על הדת את בני ישראל.

אבל עכשיו הם רואים שתנועת התשובה גואה,

לכן הם רוצים לעקור את התורה מן השורש,

אבל לא יעלה בידם,

כי מי שנוגע בבבת עינו של הקדוש ברוך הוא,

הוא יטפל בהם אישית.

אין חשש.

היום הודיעו לביבי,

תדע לך,

כל החרדים לבית סוהר,

תכין בתי סוהר,

אף אחד לא ילך לצבא.

אם אתם חושבים לכפות, תשכח מזה.

הוא כבר צועק על פלסנר ואומר לו, שמע, בא, תוריד את זה בלי קנסות,

בלי, בלי, בלי,

בלי מכסות, בלי, בלי.

אחרת אתה תהיה עוד ארבעה חודשים מרצה באוניברסיטה על חוק טל,

אבל כבר לא תהיה בתפקיד.

למה? יהיה בחירות.

יפרשו.

הדתיים יפרשו.

ודגל התורה כבר אמרה, ששש,

חוצה.

וישי עוד, אהה,

נעשה ככה,

אהה.

אבל מכל מקום

לא יוותרו.

החרדים על דבר השם.

זה כמו להסכים לוותר שהעולם יתמוטט.

שומרי התורה מבינים את האחריות.

מה אתה אומר?

שתתגייס? מה פירוש?

כשהיו אומות העולם מסרו את נפשם, רבי חנינא וטורדיון,

רבי שמעון, כל גדולי העולם מסרו את נפשם.

מה אתה חושב, שפה לא ימסרו את נפשם?

מה, אנשים יוותרו על התורה?

למה מי?

מי יכול לקחת אותם בכוח?

מה?

הם יעדיפו למות.

לומדי תורה, הם יודעים, בלי תורה אין חיים.

מבקשי התורה וחכמיה לא יכולים בלי התורה.

אי אפשר בלי תורה. זה כאילו אתה מנתק אותו מהצינור של החיים. הוא לא יכול, זה החיים שלו.

מי שתורתו אומנותו, זה החיים שלו.

אם יש מחריטים,

קח את המחריטים, הם לא לומדים בכלל.

אבל אם זה לא מחריטים,

אתה יכול לקבוע כמה היו כאלה?

אתה גם קובע כמה היו מהנדסים?

אתה קובע כמה היו פרופסורים?

אתה קובע כמה יהיו שחקנים או שחקני כדורגל?

אתה לא קובע.

למה לאלה אתה קובע מכסה?

למה לערבים אתה לא קובע מכסה?

למה לשמאלנים שלא מתגייסים אתה לא קובע מכסה?

למה להם אתה לא עושה סנקציות?

למה אתה לא אומר, אוניברסיטה, שהתלמידים שלה לא יבואו לצבא,

אנחנו נוריד לכם את התקציבים,

אנחנו נסגור את האוניברסיטה?

למה לכוללים ולישיבות אתה אומר ככה?

איפה השוויון? אמרת שוויון, לא. אז מה זה איפה ואיפה?

הכול שווים בחוק.

יש שווים יותר ויש פחות.

כולם שווים.

נו,

מה עם זה?

אין חבר כנסת אחד שיכול להגיד להם מילים כאלה?

צ'יק צ'אק.

דברים פשוטים,

דברים ברורים.

גפני יכול להגיד את זה. גפני יכול להגיד,

כן, אבל צריך להגיד.

זאת אומרת,

רבו עיסאי,

צריך להבין,

אי אפשר לעקור את התורה. זה כמו שאתה אומר לבן אדם,

מהיום הממשלה החליטה, לא מניחים תפילין.

מה זה השטויות האלה?

מה זה השטויות האלה?

להניח תפילין

זה פחות חמור בהרבה

מלהפסיק ללמוד תורה.

זה לנתק את החיים.

זה יותר גרוע מלהאכיל בן אדם חזיר.

הגדולה במצוות שבתורה זה תלמוד תורה.

וכנגד שכר המצוות, ככה עונשן.

מי שמבטל תורה מרצון,

ככה עונש לו, לפי גודל השכר שיכול לזכות.

אז אם עושים ביליוני מצוות,

עושים ביליוני עבירות של ביטול תורה.

בדיוק אותו דבר.

מוות בחיים ביד הלשון.

אז מה חושבים, שיעקרו תורה?

כל אומות העולם במשך כל השנים לא הצליחו.

יוון לא הצליחה.

רומי לא הצליחה.

מי יצליח?

הציינים יצליחו?

מה הם חושבים?

שהם יותר טובים מהערב רב שהיו פעם?

ומה קרה כשהערב רב

הצליחו להטות ישראל לכמה דקות ועשו להם את העגל?

מה קרה?

מן השמים ישר קיבלו את המכה.

אז זאת אומרת, פה לא מתעסקים עם לומדי התורה, פה מתעסקים עם הקדוש ברוך הוא.

וזה מה שכתוב, שבגוג ומגוג יבוא גוג ומגוג.

וזה הערב רב שמעורב גם.

ויגידו, אנחנו מזדווגים לפטרונו של עם ישראל.

אנחנו קודם כל נעקור מהם את האמונה,

ואחר כך נתעסק בהם.

למה?

אם נפריד אותם מהקדוש ברוך הוא, נפריד את הדבקות,

ממילא נוכל לטפל בהם.

אבל אם הם דבוקים בשם, השם שומר עליהם. אז צריכים לעקור אותם.

איך עוקרים? שוויון קוראים לזה.

שוויון.

מה זה שוויון?

יש אנשים שונים, מה לעשות?

כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות. אתה יכול לקבוע לכל אחד שוויון? מה זה המילה שוויון?

זה שקר שאין כדוגמתו. אתה יודע מה?

שוויון. גם אני רוצה להיות ראש ממשלה. גם אני.

למה רק אתה?

לא רוצה. אני רוצה להיות. זוז.

מה זה?

לא אומרים יש רק אחד. מה זה רק אחד?

אני גם רוצה להיות.

זה מה שעשה כורח. משה. גם אני רוצה להיות.

אמרו לו, מתחת לאדמה.

מה זה?

יש היררכיה.

יש גם היררכיה בעם ישראל.

מעלת לומדי התורה למעלה מכולם.

מכולם.

מכולם.

מכולי כולם.

יותר מהמלך של ישראל,

שהמלך צריך לבוא לסנהדרין.

חכמי ישראל הם הטאפ של הטאפ של הבריאה.

אז מה יכולים בני אדם? מבלבל את המוח? מה אתה מבלבל את המוח? איזה שוויון?

עם מי להשתוות?

אם אתה רוצה שוויון, יש אפשרות.

תעלה אלינו.

לא שנרד אליך.

שוויון.

אנחנו למעלה,

בפסגה של העולם. אתה רוצה להגיע אלינו? שוויון? בבקשה, תעלה.

תיכנס לכולל ותתחיל ללמוד.

עם הארץ, אתה לא יודע קרוא וכתוב, אתה לא יודע כלום.

אתה לא יודע יהדות. אתה יהודי?

איך אתה נושא את השם הזה? על מה?

על מה אתה נושא את השם? בריטי יודע תורה יותר ממך,

מוסלמי יודע יותר ממך,

דרום קוריאני יודע יותר ממך.

אתה בא להגיד לנו שוויון? שוויון עם מי?

שוויון.

תעשו שוויון גם בין נשים לגברים.

בבקשה, אני רוצה להוציא את כל הנשים עכשיו לעבודה בבניין.

שוויון.

נו,

שהן יהיו נהגות משאיות.

קדימה.

והגברים שיהיו אחיות.

יאללה.

אה שדה,

מה אתה רוצה, לשנות את המינים?

זו שיטה

שהייתה בגרמניה.

בגרמניה החליטו, יש רק גזע אחד, גזע הארי.

מי שלא מתאים לגזע הארי, אין לו קיום.

שוויון, אמרו.

רק מי ששווה לנו יכול לשרוד, מי שלא, לא.

מה זה דבר?

בני-אדם נבראו שונים,

בכוונה שונים.

אז מה זה שוויון?

שוויון בנטל?

יאללה.

שוויון בנטל?

בבקשה.

עשירים יש?

קדימה.

למה אנחנו צריכים לפתוח גמחים

לזון את העניים?

שוויון.

שהם ישחררו את הכסף

לזון את העניים?

קדימה, בואו נראה.

תחייב אותם.

אתה עשיר יותר, תצטרך לתת יותר.

הוא משלם מסים פחות.

ועכשיו, מכוניות יוקרה,

רוצים להוריד להם את הביטוח

למכוניות יוקרה, למכוניות הפחותות שישלמו יותר,

לווי ספורט שישלמו יותר.

א-שאדה.

הכול עקום בהפוך.

זה שלטון והון הולך ביחד.

כל מה שמוציאים מהפה שלהם הפוליטיקאים זה מה שאנשי ההון אומרים להם מאחורי הקלעים.

וככה זה נראה.

אבל הם לא יודעים מה מצפה להם.

רק יושב בשמיים ישחק, השם אל-עגלמו.

אי אפשר על שומרי התורה והמצוות. לעולם, אי אפשר.

עמדו נחשולים גדולים בכל העולם,

לא הצליחו.

ברוסיה לא הצליחו.

ברוסיה קומוניסטית זרקו אנשים, אם תפסו אותם לומדים דף גמרא,

זרקו אותם מסיביר.

לא הצליחו.

למדו תורה, קיימו מצוות, עשו ברית, עשו הכול בסתר.

היו כאלה שהחביאו דפי גמרא בנעליים

בשביל שהם יוכלו ללמוד בערב.

שבמקום שלא יוכלו לחלום...

שזה שמה.

נו,

אז פה חושבים שיצליחו?

מה ההטפלות הזאת?

על 1,228 חיילים שגייסו עד עכשיו הוציאו 90 מיליון.

זה משתלם בכלל?

אתה רוצה לקחת עוד 45,000,

אתה אומר שכאילו 45,000 לא התגייסו.

זה חרטא, בכותרת כתוב ככה,

אבל בפנים הכתבה כתוב ש-21,000 זה ברי גיוס מגיל 18 עד 21, והשאר זה גנים.

אז מה?

אלא מה? ככה זה דרכם, לנפח, לנפח. למה אתם לא עושים השוואה? תראו לי את כל השמאלנים,

כמה יש מהם שהשתמטו,

תראו לי כמה ערבים יש פוטנציאל,

תראו לי כמה חרדים,

תראו לי שוויון.

ואחרי זה, בוא,

תגיד לי, מה שאני מטיל על זה, מטיל גם על זה ועל זה.

מה שאני מטיל על זה, גם על זה ועל זה. בואו נראה קודם כל ככה.

נראה, תיגעו בערבים. אני רוצה שתיגעו בערבים, תגייסו אותם. אני רוצה לראות.

אני רוצה שתביאו 1,000 ערבים ערבים מאום אל-פחם שישרתו. אני רוצה לראות.

אם אתם גברים, תביאו לי 1,000. אני רוצה לראות.

נו,

רק דיבורים.

רק דיבורים.

ליברמן הגיע היום

לאיזה כפר בדואי,

מאהל,

לא נתנו לו להיכנס,

שר בישראל לא נתנו לבדואים להיכנס,

שלא ירגמו אותו באבנים.

נו, אתה שר אתה?

אתה שר?

זה חתול.

אם אתה שר,

תבוא ותיכנס, זו המדינה שלך, לא?

איך אמרת? כל מיני מילים ברוסית,

דרין, דרנין, דרנין, דרנין, נו, מה עשית עם זה?

נאמנות.

איפה נאמנות?

אתה לא נאמן אפילו לאמירות שלך.

הכול חרטה ברטה.

אבל תמיד,

איך היה?

השועל פעם ראה, אתה מלך עצוב, אתה אריה.

הולכים ביער.

אז הוא אומר לו, למה אתה עצוב?

אה, יש צרות בג'ונגל, זה לא פשוט.

אומר לו, בוא, בוא, אני אשמח אותך.

לקח אותו לארנבת,

דפק בדלת, הנה המלך, תשתחווים, משתחווה וזה.

טוב, מה שהוא אומר לה, היא עושה.

אז זה לא מצחיק.

אז הוא אומר לה, איפה הכובע? אמרת, איזה כובע?

ממתי יש לי כובע? אם אין לך כובע?

פאף! נתנה סטירה.

והיא התחילה למכות את הארנבת.

המלך היה מבסוד, צחק על הקטע.

אחרי כמה ימים ראה אותו עוד פעם עצוב, אמר לו, מה קרה עכשיו? הוא אומר, אה, תשאל עכשיו מהג'ונגל השני, עכשיו יש מחלוקת.

אמר לו, בוא, בוא, בוא. לקח אותו לארנבת.

עוד פעם, שאלות, דרינו, וזה, טאח, אין לך כובע את הסטירה.

המלך מבסוד, אמר להם.

אחרי כמה ימים, עוד פעם עצוב, עוד פעם סיפורים,

לקחת אותו לארנבת,

זה כמו שאומרת, המלך תחזיק סיגריה, תחזיק סיגריה,

תחזיק סיגריה, הארנבת פותחת את הדלת,

אז הוא אומר לה, שועל, תני לו אש.

אז הארנבת עושה חשבון, זה שועל זה.

מה הוא מתכוון?

שאני אתן מצית.

אם אני אתן מצית, אני אגיד להם לעובד גברור, אם אני אביא גברור, אני אגיד להם לעובד מצית.

אין לי אש, היא אמרה. אין לך אש? איפה הכובע? אין לך כובע? טאח!

בקיצור, תמיד חוזרים לכובע.

ככה זה, לא מסתדרים, יש בעיות בפוליטיקה, הולכים על החרדים.

יש בחירות, הולכים על החרדים.

עוד פעם, למה אתם זה? לא משרתים. אה, טאח, עוד פעם גזירות.

עוד פעם, תוריד להם תקציבים, תוריד את זה. עוד פעם, טאח, עוד פעם.

זהו.

זה החרית כל הזמן.

איי, איי, איי, אבל עליונים תחתונים,

תחתונים עליונים, יום אחד זה יתהפך.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, זה רק לקחת את אותן תוכניות ולעשות הפוך.

ואז נראה מה הם יגידו. בטח, שוויון בנטל, בטח.

תארו לכם הפוך, ואומרים להם, אתם חייבים על פי חוק ללמוד

70 שנה תורה.

לא שלוש שנים,

70 שנה.

70 שנה נתנו ליום. כן, נו, מה יגידו?

ישר הם יברחו מהמדינה.

ישר.

איי, השם מרחם על עמו ישראל.

אבל ככה זה, זה כתוב שיהיה באחרית הימים, מה לעשות? הערב רב ישלוט.

וכל שכן,

הצעירים והצעירות שדעתן קלה וידיעתן בתורה מעוטה מאוד,

נכנסו דבריהם המשוחים בשמן

ומסוקים בסף רעל,

לתוך קרבהם להכרין את נפשם מארץ החיים.

זאת אומרת,

הכופרים והרשעים מצליחים להשפיע על הנוער.

וזה נכנס אצלהם, כי הנוער מחפש הנאות.

וכשהם אומרים להם, עזוב אותך, עזוב אותך, ומביאים להם תוכניות וכל מיני דברים,

הנוער, מה יעשה הבן מלואי החטא?

מה יעשה הבן מלואי החטא? אתה נותן לו הכל, הכל, הכל, הכל פתוח.

והאבות לא יתבוננו בזה, עד כמה צריך להתחזק, למנוע בניהם לקרוא את ספרי לועק האלה.

יש היום בטעונים, יש היום את הספרונים,

יש היום באינטרנט,

יש פורומים, יש מה,

מה שאתה, רק בלוגים,

בלוגים,

הכל יש.

בן אדם, הכל, הכל, הכל, הכל, הכל, נמצא בכיס.

אז הכפירה חוגגת.

אבל עם כל זה,

מול הנחשול של הכפירה

עומדים כשני מיליון יהודים בארץ ישראל שומרי תורה ומצוות,

פחות או יותר.

ואי אפשר למנוע אותם מללמוד תורה,

מלקיים מצוות. אי אפשר.

הם ימסרו את הנפש על זה,

כמו אבות אבותיהם במשך כל הדורות.

אי אפשר. אפילו יבואו אומות העולם,

אי אפשר.

ואומרים להם,

חכמים זכרונם לך, מנעו בניכם מן ההגיון,

כל שכן מדברי מינות וליצנות דברי חשק,

שהחמירו חכמים זכרונם לך בעונשן מאוד מאוד,

ומריבוי ספרי עמל כאלה נתחלל כבוד התורה ודורשיה,

וגם יסודי האמונה וקיום המצוות יתרופפו.

אצל הרבה אנשים צעירים מהדור החדש, זה בזמנם כשהיה רק קריאה.

היום יש צפייה,

יש שמיעה, יש הקול,

הקול, הקול, הקול, רחמנא לצלאל.

וכבר הסברתי, יש ספאם, ספאם. אתה יודע מה זה ספאם?

זה הדואר זבל ששולחים את כל התינופת, כל הזימה, כל הלכלוך, כל התפירה, הכול נמצא בפנים.

מה זה ספאם, דואר זבל?

ספאם זה ראשי תיבות של ארבעת הדורות שנכחדו,

סדום, בלגה, אנוש, מבול.

כל ארבעת הדורות האלה נמצאים באינטרנט,

בספאם, בדואר זבל.

כי יצר הרע עכשיו מפעיל את כל הכוחות שיש לו, כי זה הסוף.

לכן הוא משתדל עכשיו עם הקול, בכול, בכול, כול.

ולמדנו פה מהחפץ חיים, שרבים יתבררו והתלבנו לועט קץ,

והמשכילים יבינו שזה ניסיון,

ואז כל אחד ייבדק וייבחן איפה הוא אוחז,

וכשיבוא יום הדין,

כולם יבינו למה זה הולך לגיהינום ולמה זה הולך לגן העדן,

למה זה זוכה שיקרא לו השם ולמה זה נשאר בחוץ.

ויהיו כאלה, מה עם הרב? למה אתה לא קורא לרב?

למה הרב לא קוראים לו? למה הוא לא ברשימה?

למה לא קוראים לו?

בוא נראה לך מאחורי הקלעים מה הוא עשה,

מה הוא חשב, מה הוא דיבר,

מה, בוא, בוא, בוא.

רבים יתבררו והתלבנו והצורפו לעטקץ.

לא בגדים ולא חליפות ולא קובעים ולא זקן ולא ספרים ולא ספרייה ולא ראש ולא זנב ולא שום דבר.

לכן צריכים לדעת, אנחנו נמצאים בסוף,

בכל הניסיונות האלה, בסוף,

בכל המחלות והצרות והמלחמות והשרפות והטייפונים והצונאמים

והרעידות אדמה והרעשנים והכל מה שיש,

זה הסוף.

רואים שהקדוש ברוך הוא מתחיל

לכווץ את העולם וללחוץ אותו תיק תיק תיק תיק עד שיבוא גוגו מגוגו.

זהו.

עכשיו זה כבר איומים בין גושיים,

רוסיה וסין מול ארצות הברית ואירופה.

זה עכשיו, הכל הולך

אחד מול השני,

ומהצד ישמעאל, כל ישמעאל.

ישמעאל

באדום ישמעאל באדום, על זה תהיה המלחמה, ויבואו על ישראל,

ושם הם יפלו פגרים על הרי ישראל ולהתרעות.

מלחמת גוג ומגוג,

שתים עשרה חודש, אומר רבי עקיבא,

ששתים עשרה חודש, שבע שנים תהיה, אבל שתים עשרה חודש,

משפט הרשעים בגוג ומגוג.

שחיות השדה

ועופות השמיים יאכלו את נבלותיהם, ולא יספיק.

כל עופות השמיים, כל בהמות הארץ,

יאכלו את כל הפגרים, ועוד יישאר.

שנה שלמה.

משנה בעדויות.

זאת אומרת,

אנחנו קרובים מאוד.

למה? זה יהיה פצצות אטום, ממן, בלגן,

ביולוגי, כימי, כל הבלגן,

כל כלי המשחית שהכינו זה לאחרית הימים.

איך שני שלישים מהעולם ימותו?

אי אפשר קונבנציונל, אי אפשר עם אקדחים ורובים וטנקים, אין, זה לא, זה יותר מדי. אין מספיק תחמושת בעולם לחיים.

רק עם הפצצות הלא קונבנציונליות וזה מסביר איך טיק טק הכל יהיה עכשיו מובן למה אומר הגאון שתוך שניות ספורות

ייגמר הכל

פטריה ענקי

יבבה

ראיתם את הסרט שעשינו גוג ומגוג?

גם יסודי האמונה וקיום המצוות נטרופפו אצל הרבה אנשים צעירים מדור החדש.

והנה לא באתי להתווכח עם האנשים הפושעים האלה

שהם חוטאים בנפשותם, פורקים עליהם עול מלכות שמאים וזדון ליבם.

רק באתי לעורר קצת אנשים תמימים

שמתפתים אחר דבריהם

מפני שלא יתבוננו בשורשי אמיתת תורתנו הקדושה.

אז זה אומר החפץ חיים, ויש כמובן המשך אבל אני כבר הגזמתי באריכות של ההרצאה

ובעזרת השם אני רוצה שתישנו טוב כי ב-1630 אני אמשיך את החומר הזה

אז גם הנשים מוזמנות כי מחר זה היום האחרון שאנחנו פה

מחר אתם יודעים הם הולכים הביתה

לא רוצים לא רוצים לא רוצים

ואתם יכולים לעשות הוראות קבע ואתם תבואו כל פעם

עכשיו יהיה בנהריה

יש שם מקום משהו משהו משודרג

ובזיכרון יעקב

ועוד כמה מקומות

אז כדאי לכם לעשות כוח כפליים, מוח כפליים,

למי שיש כוח ומי שלו מוח

ובעזרת השם תוכלו להיות אבל מחר בבוקר יש לי עוד שני שיעורים ב-1630 וב-1800

ואני אסיים את החומר הזה שהחפץ חיים מדבר בעצם

על כל הנושא הזה של הפוקרים והכופרים והרשעים שמנסים להטות את עם ישראל מדרך התורה ומהן העצות כדי שאנחנו לא ניפול

ברשת שלהם ונוכל לעמוד בזה.

אז לכן אני רוצה רק לסכם את החלק הזה בינתיים פה.

מי מאלה שעוד לא קיבל על עצמו שבעה דפים גריסה ורוצה לקבל על עצמו לגרוס, שאני מברך אותו,

ומי מהנשים שרוצה בעזרת השם לסיים את החומש, הנה

אשרייך, הגברת הראשונה,

הנה, חמש,

שש,

שש נשים, עוד לא זזו הגברים, כבר שש נשים. אה, שעדה.

מה?

תקבלו הכול, אחת-אחת. רגע,

מה את רוצה לשאול?

מה יש? יש לך זמן. הם הולכים לישון פעם, לא?

כשהם הולכים לישון יש לך הזדמנות סוף-סוף ללמוד משהו.

לא צריך להריח רק את הטיטולים, אפשר גם כן לקרוא.

חצי שעה עוד היום? חצי שעה, 20 דקות,

רבע שעה, שעה ורבע, כמה שאת יכולה.

זה אושר.

תקבלי שכר בהתאם. כמה שתספיקי יותר, תקבלי יותר.

כן.

הנה עוד יהודי, שבעה דפים, אשריך.

הנה עוד יהודי, השלישי.

אני אברך את כולם אחד-אחד.

שלושה ושש נשים. הנה ארבעים מהגברים.

אתה גם?

הצבעת?

התפלק לך, לא נורא. אם כבר התפלק, אז יאללה.

מה אתה פוחד? שאתה תהיה חכם?

מה הבעיה?

הרב קניבסקי ברך, הרב שטרנמן ברך.

אני גם מברך אותך.

לא טוב.

ברכת התורה יש לך.

ברכה מהקדוש ברוך הוא.

אין זמן.

ששש. אתה תבוס יעני כמו הגאון.

אין זמן.

יאללה, ביי.

תנסה, תנסה.

שעה אפילו בפסקי-פסקי במשך יממה אפשר להספיק בקלות.

הרב בנגיסקי סיים ש״ס בחמש דקות.

חמש דקות כשמבזבזים אנשים, הוא סיים ש״ס.

הרב פיינשטיין סיים ש״ס

בזמן הוצאת ספר תורה.

עד שמוציאים ספר תורה,

ככה במהלך הזמן, הוא סיים ש״ס.

אתם לא יודעים מה אפשר להספיק.

אז יש לנו חמישה יהודים ושש נשים.

מה איתך לעשות?

אפשר ארבע עשרה, אתה תגמור יותר מוקדם, בחצי שנה ותתפטר.

בסדר גמור, יפה מאוד.

יפה מאוד.

אז יש לנו שישה גברים, גם אתה?

שבעה גברים, עקפנו את הנשים.

שש נשים, שבעה גברים.

הנה עוד גבר, אשריך, בחור צעיר.

שמונה גברים.

אשתבחמור, הנה עוד אישה.

שבע נשים, בחורה צעירה. יפה.

שמונה ושבע. הגברים בינתיים, ידם על העליונה.

כן, מי עוד?

רבותיי,

בת קול יוצאת כל יום ואומרת, אוי להם לבריות מחלבונה של התורה, אל תעליבו אותי, אומרת התורה. אתם תבקשו אותי יום אחד שאני ארפא אתכם, שאני אעזור לכם,

שאני אתן לכם עצה. אל תביישו אותי.

את כבר הצבעת קודם.

תכף אני אברך את כולם. שמונה גברים ושבע נשים.

קדימה, מי עוד?

מי עוד מהגברים?

הנה עוד אישה, שמונה ושמונה, אשריך.

אשריך, איך השם שמח?

איפה עוד אחד?

אז יש תשע,

תשע נשים ושמונה גברים.

הגברים בנחיתות.

רבותיי,

מי עוד לוקח על עצמו בעזרת השם שמונה?

שבעה דפים זה לא הרבה. שבע ביום אינללתיך.

שבע ביום אינללתיך.

על כל משפטצת ככה. איזה יופי, איזה אושר זה. איזה אושר זה.

ולי פרסומים.

שמעתי שמונה ושבע. קדימה. שמונה ושבע.

שמונה נשים.

תשע שמונה. סליחה, תשע ושמונה.

סליחה, תשע ושמונה.

רגע, אולי זה גם רוצה בטלפון.

נלו.

שלום.

עוד מעט לצלצל, עוד מעט אני באמצע ההצעה. תודה.

כן?

מי עוד?

מי עוד?

אם מישהו שומע אותנו בשידור ישיר ורוצה להצטרף, מה הטלפון שלך?

חכה.

050-307-6691-0510307-6691. לצלצל מי שרוצה שבעה דפים.

או נשים, נסיים את החומש.

רגע, אני שמעתי אותך לשבת בסבלנות. אני אברך אתכם אחד-אחד רגע.

תשע ושמונה.

הנשים גוברות על הגברים.

יא בביי. בזכות נשים צדקניות. הנה,

גבר זכה להשמות.

תשעה ותשעה. תשעה ותשע.

קדימה.

קדימה. מי עובר בצד של העשר? מי סוגר מספר עגול?

רבוייסאי, אשתפח הבורא אחרי דרשה כזאת על התורה הקדושה.

אתם תהיו תלמידי חכמים, יהיו חייבים לאהום אתכם,

הוא חייב לכבד אתכם, יצטרכו לקום בפניכם.

לא טוב?

סיים שעה, ספר תורה מלא.

השתבח הבורא.

מי עוד?

יש עשר, תשע ותשע עליו. תשע ותשע.

הנה, עשירים, אשריך. כל זה בלי נדל. מה זה בלי נדל?

עשרה גברים, תשע נשים. מה קורה עם הנשים?

הנשים התייאשו.

הוא נשאר לסוף בשביל להכריע.

כן,

כן.

הנה אישה מברוקלין צלצלה עכשיו.

איך קוראים לה?

אילנה. אילנה, השם יזכה אותה בכל מיני דבותה, מצטרפת לנשים.

יש עשר,

תזכה לעלות לארץ מהרה עם בני משפחתה בנקל.

עשר גברים, עשרה גברים ועשר נשים.

יפה מאוד. קדימה, רבוייסאי.

רבוייסאי.

קדימה, קדימה.

שלא יהיה יהודי, שלא יסיים ש״ס.

פעם החפץ חיים כתב.

אני לא מאמין שיהודי יכול לצאת מהעולם בלי ללמוד דף אחד גמרא. זה היה בוקסר אחד בארצות הברית שלמד דף שלוש שנים.

באיך שהוא סיים את הדף הוא נפטר.

חיכו לו מן השמיים שהוא יסיים,

ורק אז הוא נפטר. זאת אומרת, כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. אתם רוצים סגולה לאריכות ימים?

תחליטו שאתם מסיימים את הש״ס, עד אז ודאי שתחיו.

כדאי לכם.

קדימה רבו ייסאי.

קדימה רבו ייסאי.

איך אפשר לצאת מהעולם בלי ללמוד ש״ס? אז מה ילמדו אותך שם?

יושב כמו גולם.

אמרתי לכם שרבי בכה,

כשרבי אלעזר בן דורדיה חזר בתשובה ויצאה בת קול ואמרה לו, אשריך רבי אלעזר בן דורדיה שאתה מסומן אחרי העולם הבא,

אמר, יש קונה עולמו בשעה אחת.

אז שואלים למה הוא בכה.

היה צריך לשמוח.

אתם יודעים למה הוא בכה?

כי הוא יגיע לעולם הבא.

אבל הוא לא ידע כלום.

אין לו, הוא לא למד כלום.

אם הוא לא למד כלום,

אז להיות בעולם הבא ולא ידע כלום זה עונש.

אז הוא בכה.

קנה עולמו בשעה אחת, אבל מה?

לא יודע כלום.

גורסים את הש״ס, טיק טק,

אז מבארים לך את כל התורה כולה על כל ספונותיה.

תוכל להיכנס לרבי שמעון ולהגיד לו, מה אתה התכוונת פה? מה אמרת כאן?

מה היו הסודות?

מאיר, מה אתה אמרת? על מי יוסי? מה אתה אמרת?

מה אתה אמרת? הלל הזקן, מה היה הסיפור שלך שם עם הגרים? ספר, ספר. מה היה? הכל הסבירו לכם. הכל, מההתחלה עד הסוף, יא חביבי.

נו, לא שווה, לא שווה שעה להשקיע בשביל זה. יא חביבי, יא חביבי. מי עוד?

עשר ועשרה.

שוויון בין הגברים לנשים.

שוויון.

שוויון.

אתם רואים? יש שוויון בין הגברים לנשים.

כולם לומדים תורה. זה השוויון.

כן.

יש עוד?

כן, קדימה.

מי עוד לוקח על עצמו?

מי עוד לא לקח?

למה אתה לא לוקח?

אתה מפחד?

שמה?

איך תספיק? שמה קיבלת חיים?

בוא תסביר לי למה קיבלת חיים.

בשביל מה קיבלת חיים? להספיק מה?

סדרים כמה יש לך? שבע שעות?

שבע.

תוריד מ-24-7,

נשאר 14. מה עוד?

כמה אתה ישן?

שבע.

תוריד, נשאר 7. מה אתה עושה בשבע?

שעתיים אוכל ומתפלל?

נשאר 5. נו,

נו,

תחטוף. פה רבע שעה, פה רבע שעה, שעה, צ'ינג, תגמור.

בשבילך זה לא בעיה, אתה יודע לקרוא.

זה מה שביקשה הגמרא, שמעת בלי להתחכם.

וזה בירך הרב קניאבסקי והרב שטיינמן.

אתה יותר חכם מהם?

זהו.

זה העונש, תגרוס.

מה זה עונש? כן, בשבילך אתה אומר זה עונש, אני לא מבין.

לא צריך להיענות בתורה, היא לא נותנה להיענות.

מצוות לאו להיענות ניתנו.

אבל אם אני אלמד בלי להיענות, אחרי זה לא יהיה מושלם.

אז זאת אומרת, אתה בקיצור לומד תורה בשביל להיענות. לא בשביל לקיים, לא בשביל לעשות, לא בשביל רצון הבורא.

אתה לומד בשביל להיענות, זה אתה אומר במפורש.

להיענות, מה פתאום?

להיענות, תאכל קרמבו.

אדוני,

אתה עכשיו צריך לגרוס.

למה? צריך להספיק את התורה. צריך להספיק.

הבנת?

אין להיענות.

היא באה, אתה אפילו לא טעמת גריסה.

כשתגרוס שבע דפים אתה תראה איזה מתיקות.

למה הרב קניבסקי מסיים כל שנה ש״ס

ורמב״ם וירושלמי?

למה?

אז אתה תלמד בינתיים בכולל בצד ותחזור בינתיים, אז יהיה לך גם הספק,

גם בקיאות, יש סיני וגם עוקר הרים.

מה יש?

מה יש?

למה שניים מקרב אחד תרגום אמרו עם כל המפרשים?

למה לא חייבו אותנו עם כל המפרשים?

למה רק לגרוס?

לא חייבו.

למה רק לגרוס?

יש עניין בזה.

אמרתי לך, הקראתי לך את הגמרא, שכחת את הגמרא עבודה זר יט?

ואפילו לא ידע עמייקה מהדר.

לגרס.

גרסה נפשי לתאווה. פסוק מפורש.

יס.

יס.

ועל זה יש את רבנו, בחייה.

ועל זה יש זה. וקיבלתי עכשיו מכתב מהרב רצבי.

קיבלתי גם מכתב מהרב רצבי,

שהוא כותב לי גם כן,

בוא אני אקריא לך מה כותב הרב רצבי.

בבקשה.

קיבלתי מכתב

שהוא יודפס עכשיו בגין זה המלך.

ובו הוא כותב במפורש.

בבקשה.

יגדיל תוריו יאדיר.

הנה, אני מקריא.

רק שנייה.

יש עוד מי שרוצה או רוצה?

אישה רוצה גם. אשריה, מה שמה?

מה שמה?

כן.

איך מרזל מרים מירושלים, השם יזכה אותה לכל טובה וברכה מהרה.

הנה, יש פה עוד שתי נשים.

רק רגע, יש פה עוד שתי נשים.

מיכאל סקריצקי שולח לי כרגע

שתי נשים. רק שנייה.

שנייה.

שילת בת רבקה תזכה לרפואה שלמה מהרה.

ואורטל בת בת שבע ובת אל בת בתיה מקבלות על עצמן חומש ויזכו לזיווג הגון מהרה.

יש לנו כבר 14 נשים, רבותיי.

רק רגע, יש ילדה שנפלה בת שנתיים מקומה שלישית בטיפול נמרץ.

אז האבא ייקח שבעה דפים והאימא תיקח לסיים את החומש.

ולשלוח לי בבקשה את השם, רגע,

שלח לי שם.

אמרתי,

שילת בת רבקה תזכה לרפואה שלמה מהרה. שילת בת רבקה, הנה, אמרתי עכשיו, נו.

כן.

הנה, עכשיו אני בירכתי, בסדר. שלחו לי כבר כמה אנשים את אותו שם.

הנה, עכשיו אני מקריא לכם את המכתב.

שימו לב מה כותב

הרב יצחק רצבי.

יום שנכפל בו כי טוב ואין טוב אלא תורה, ואף תמוז התשעב.

קריאת קודש.

דבר טוב רחש ליבו של ידידנו הדגול מזכה הרבים.

כבוד שלום תורתו הרב הגאון אמר יצחק שליטא הולך מחיל לחיל,

ונתני לבו שרבים מבעלי התשובה בזמננו כן ירבו,

קובעים עתים לתורה ועוסקים בתורה ובמדרשים ובספרי מוסר וכדומה, אשריהם ישראל,

אך מושכים ידיהם מלימוד הגמרא, מקוצר המסיג ומעומק המושג,

להיכנס לעומק שקלא וטריא, ונמצאו מפסידים חלקים גדולים בתורה.

על כן הגה ברוחו הטהור לתקן להם לימוד בגרסה שבעה דפים גמרא בכל יום,

וכדאמרינן בעבודה זרה דף יט,

עמוד א' לעולם לגרוס א' נש אף על גב דלא ידע מי קאמר, שנאמר גרסה נפשי לתאווה,

ומה טוב ומה נעים לפרסם הדבר ולהפיצו בישראל.

וכבר כתב רבנו בחייה בכד הקמח של ה'

ערך תורה א' דף תסח ידוע כי קריאת התורה מצווה גדולה היא אף על פי שלא יבין מה קורה,

יעוין שם בעיון,

וכתב אחידה במורה באצבע בעוד מ' ג'

לפחות בקריאת המשנה היא ישתדל להבין פירוש התיבות, אף שלא יבין פירוש העניין באמת,

שאם לא יבין אף התיבות,

יש מי שכתב דהינו נחשב לימוד כלל, זה מי שלא יודע אפילו את התיבות,

ויש מי שכתב נראה שכוונתו למגן אברהם סימן נ', סימן קטן ב',

ומבואר שגם זה אינו מוסכם.

ואכן בספרו מראית עין שם בעבודה זרה דף יט,

עמוד א', דיבור המתחיל ואמר,

הביא מי שחלק על המגן אברהם ומסיק

אפילו למגן אברהם, שאם מבין פירוש התיבות,

הגם

שאינו יודע הפירוש האמיתי כמו שפרשו המפרשים, נחשב לימוד.

זה גם לפי המגן אברהם.

ובמאמר מרדכי, או מרדכי, בסימן נ' ושאר האחרונים, דנו על דברי המגן אברהם, עוד

עיקר הלימוד הוא הגרסה אף באין מבין.

יעוין שם.

ורוצה לומר, גם בפשטי התורה, לא רק בזוהר.

ומקור העניין הוא בשער המצוות להארי,

פרשת בית חנן, דף ל״ג עמוד א',

כי תכלית הפלפול ועיון ההלכה הוא לשבר הקליפות.

אבל עסק, אמנם עסק התורה ממש,

אינו עיון,

רק קריאת התורה בעצמה בארבע דרכיה,

שהם ראשי תיבות של פרדס,

פשט רמז דרש סוד.

בעיין באור העניין במאמר דרך עץ החיים,

שבשלהי ספר אהבת שלום,

שבחי תורת הרשש, מדף קעג.

ומה שכתב

בסיעתא דשמיא בנפלאות תורתך על פסוקים מחוקותיי תלכו,

בעניין עסק התורה בעומק ופלפול ועמל, שזהו עיקר ההשגה והתועלת.

ומה שכתב אבן ספיר, חלק א' פרק ט״ו,

דף נג בעניין דרך הלימוד בתימן מקופיה.

ואין כאן מה להוסיף,

בעיקר שהכל לפי האדם ולפי העניין,

ואין למדים אי אפשר משאפשר.

והרי בוודאי אפילו בגרסה בעלמא יבינו מעט.

והווה כמי שנכנס לחנותו של בשם,

מי שמוכר בשמים,

שלכל הפחות קולט ריח טוב

ילקח לפעלת טבע אמן הישר,

יגדיל תורה ויאדיר,

וחפץ ה' בידו יצלח.

אשרי אנוש יעשה זאת,

ובן אדם יחזיק בה,

כעתירת ידידו המוקירו,

הרב יצחק רצה בי שליטא.

ובכן, הנה אתם רואים,

זה פוסק

לעדת תימן,

והוא אומר את הדברים ממקורות

שיש עוד מי שאומרים כן.

מלבד מה שאנחנו ציינו.

אז לכן

לא יתמהמה שום אדם מלהיכנס

לעול הזה, בעזרת השם יתברך.

האמא של שילת בת רבקה,

שתקבל על עצמה ללמוד את החומש כל יום, חצי שעה

עד שתסיים את החומש,

ובעזרת השם האבא ילמד שבעה דפים בגרסה, כמו שאמרנו.

כן, מה אתה רוצה לשאול?

תשלים מחר.

זה לא הרבה בכלל, אני למדתי

כמות הרבה יותר גדולה מזאת בזמן קצר, אין שום בעיה, אתה אפילו לא יודע. יש גמרות קצרות ויש ארוכות, יש עמודים

שזה צר ולא רחב, בברכות זה רחב, בשבת זה יותר צר, במקומות אחרים זה כך.

ויש לך גמרות שבכלל אתה יכול לגמור מסכתות.

120 דף,

היה לומד, הרב יהודה צדקה,

אחרי ביעור חמץ,

עד הנץ,

כל שנה.

120 דף.

פסחים היה לומד.

אל תבלבל את המוח, עשה טובה.

120 דף,

אי אפשר להקיף את כל מה שלמדת אפילו בעיון תוך כדי קריאה, תשכח מזה,

צריך להספיק.

120 דף זה כמות,

והוא גמר עד הנץ.

שמעת?

זה כשרוצים.

רק לקרוא.

זה כשרוצים, הבנת?

ואתה לא יודע את המעלה רק כשתנסה.

תעמו ראו כטוב השם.

ואם הגמרא אומרת

ליגרס אינש,

אז תגרוס,

אל תתווכח עם הגמרא,

היא יודעת יותר ממך.

תודה רבה לך, אנחנו מודים לך מאוד שבסוף נדחף אותך בכוח לגן עדן, תודה.

אז יש לנו 11 גברים ו-14 נשים. כן, גם אתה מוסיף, אשריך. הנה, 12 גברים.

כן,

אשריך.

אני אברך את כל אחד שקיבל. רגע,

12, אני לא מסתפק.

12, פה עשיתי ביום שלישי או שני,

עשינו כמעט

20 ו-19 או 19 ו-18.

19 ו-18.

ועכשיו אנחנו, כמה אתם כבר יודעים? 12 ו-14.

קדימה, חבר'ה, חבל.

אפשר להיכנס להיות מכלל ה-750 אנחנו כבר עוד מעט.

הנה, עוד אישה אשריך.

15 נשים, זה לא קשה.

עוד אחד בטלפון.

אשתך?

עוד אישה, 16 נשים.

אשריכם ישראל.

16 נשים וכמה גברים?

אתם לא עוקבים.

12. 12. גם, גם. עוד אישה, 17, אשרייך.

17 נשים,

12 גברים.

לא אמרתי יותר גברים?

12?

מה פתאום?

הוא נוסף, הוא נוסף. זה 14 גברים כבר, לא?

הוא נוסף, הוא נוסף. זה לא 14?

כשאתה היית, מה הייתה?

אתה זוכר?

כן? 11? אז זהו.

12.

12 ו-16.

17, 17. הנה, אתם עוקבים, יפה.

עוד אחד 18,

ועוד אחת, הנה 19. אשריכם, אשריכם, אשריכם.

19 נשים.

שבירת שיא.

נו, מי תהיה 20? שתסגור 20? שיהיה לי קל לזכור.

מי תהיה 20 בעזרת השם? כמה שאתן רוצות כל יום, רבע שעה, חצי שעה, שלושת רבעי, כמה שאתן יכולות

לקרוא פרשיות השבוע אחת אחרי השני, ישתבח הבורא, כמה שכר יהיה לכם.

לא, אין פה 20. עוד אחת.

יש עוד אחת, חפשו עוד אחת.

חפשו עוד אחת.

12 גברים, יש עוד מישהו בטלפון שרוצה?

טוב, אני מכניס עכשיו את הרב זילברברג, 13. הרב זילברברג, 13. הוא רצה לפני כן. זה לא...

כן, הוא גם לוקח חברותא על זה. בעזרת השם כבר הבטיח לו חברותא.

תלמיד חכם גדול שכל הזמן לומד שבעה דפים.

כל הזמן לומד שבעה דפים,

והוא חברותא עם הרב שטיינמן בבוקר שבעה דפים.

גם הרב שטיינמן לומד שבעה דפים כל יום בבוקר.

הם חברותא.

אתם שומעים?

זהו.

כנרת בת גאולה לקחה גם חומש. כנרת בת גאולה לקחה חומש, יש לנו עשרים נשים.

אשריה ואשרי חלקה, תזכה לכל מיני דמיטב.

מי מהגברים רוצה עוד להעפיל למעלה,

להגיע לעולם האמת עם ידיעת כל חלקי התורה?

יש עוד מישהו?

יש מי שיוזיף?

העיראקים אומרים, ואלי איזיד, עומרו איזיד.

מי שיוסיף, יוסיפו לו בחייו.

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

כדאי לכם.

יש קונה עולמו בשבעה דפים, רבותי.

כן.

אפשר, לא לבזבז את הזמן, תלמד עוד שבעה דפים.

קדימה.

בסיום השס, תעשה סעודה חברה על הזמן.

חבל על הזמן.

היי, אני אצטרך להגיע להרבה? יש כבר 750 איש כמעט.

אתה מבין?

אני כבר יכול לגמור את השס עוד 100 פעם.

כן. אז מה אתם אומרים, יהודים? אולי נעשה משהו משותף, נראה.

כן, מה אתם אומרים? יש עוד?

אם לא, אני מברך.

אתם תפסידו. כשאני בהתלהבות, הברכה זה אחרת. אחרי זה, זה מצטנן.

אני סוגר.

כן?

אין מי שיוזף.

מי שבירך רבותינו הקדושים ורוץ עם יעקב, משה ואהרון, דוד שלמה וכל הקילוי הקדושות והתורות, הוא יברך קודם כל את הנשים

שזכו להיות עשרים

הערב הזה.

והשם ימלא כל משאלות ליבם לטובה.

שיהיה להם זמן בשמחה ללא דאגה.

ללמוד את התורה הקדושה

וללמד את בני המשפחה ולהיות דוגמה לאחרות.

ויהיה להם נחת מהילדים.

ויזכו לראות אותם תלמידי החכמים.

ופרנסה בשפע.

ושלום בית נאמן ואיתן.

וזרע חי וקיים.

ובנים ונכדים ונינים.

ויזכו לשיא עתד ושמיה מעשי ידיהן.

ושיהיו רצויות לפני הבורא יתברך.

והקדוש ברוך הוא ישפיע עליהם כל טוב וברכה. אמן.

ועוד יברך את הגברים,

שהם במספר 13, כבניין אחד ואהבה,

שיזכו ללמוד תורה ביראת שמיים,

שיזכו לקיים את התורה,

שיזכו להבינה,

שיזכו לזוכרה,

שיזכו להקיף את כולה,

שיזכו להבין אותה,

שיזכו בעזרת השם להעמיד תלמידים הרבה,

שיזכו להוסיף עוד תלמידים כאלה הרבה.

שיזכו בעזרת השם יתברך לבנים תלמידים חכמים.

אמן. ולבנות שיהיו להם

חתנים יראי שמיים,

ושיהיה להם פרנסה טובה בשפע.

והכל יהיה להם בנקל,

ויצליחו בכל מיני מיטב.

יש להם בואים בשלום בית נאמן,

ושאנשים יעזרו להם,

ושהם יעזרו לנשים.

יש להם כל טו,

שיזכו בעזרת השם לישון,

ולקום מוקדם,

וב-16 חצי שיעור,

ואחרי זה ב-18,

ואחרי זה נוסעים לחיים דומים שלום.

רבי חנניה בן הקדושים אומר,

רצה הקבוצה לכל ישראל לפיכך,

הרבה להם תורם צוות שנאמרנו,

יש עוד אחת או אחד?

רחמים בן מלכה. רחמים בן מלכה, גבר שפרץ 14, יד החזקה,

אשריו ואשר חלקו אח,

אח של עבדן,

השם יזכה אותו לכל מלדי מיטב,

ואתה תזכה בעזרת השם לזיווג הגון מהרה.

ואברהם תורג'מן בן יקוט, רפואה שלמה מהרה.

דתי. אמן.