פתח תקוה - ממה אפשר להתקדש

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב הזה יהיה לרפואת עליזה בת סימה ויאיר בן שרה רפואה שלמה

רפואה שלמה ליעקב בן שרון הסימה

רפואה שלמה לאסתר בת יעל רחל

שמשון חיים שמשון בן סימה

לכפרת חטא הנעורים ומחילת עוונות ושיזכה להצלחה גדולה בעסקים

קארין בטרות חזרה בתשובה

רפואה שלמה לאבי מורי יחיא זכריה בן עווד ולפואת אמי מורתי רומא בן טרומי רפואה שלמה וחנן בן שפרה זרע חי וקיים מהרה

בפרשת השבוע

אנחנו רואים נגע צרעת כי יהיה באדם והוא בא אל הכהן

כל הנגעים אדם רואה

חוץ מנגעי עצמו

הדין הזה נאמר גם בנגעים הבאים על האדם הגם שהוא כהן וראוי לראות את הנגע

מכל מקום נגעי עצמו אין אדם רואה

לכן כתוב והובא אל הכהן

אז זאת אומרת אם יש נגע באדם

את שלו הוא לא רואה את של אחרים הוא רואה

לכן והובא אל הכהן

אמרה התורה גם עתה הכהן

צריך ללכת אצל כהן אחר

כל הבכורות אדם רואה חוץ מבכורות עצמו דהיינו המומים של הבכור אצלו אם ראוי להקרבה אם לאו

של בהימת עצמו אינו רשאי לבדוק שמא יקל בשל עצמו

זאת אומרת אותו דין גם בעניינים של ממונו

גם כן אין לסמוך לאדם על עצמו

טבעו של אדם לראות חסרונותיו של חברו

אבל בעצמו הוא אינו רואה חסרונות

אדם חשוד בשל עצמו ואינו חשוד על של חברו

לכן הכתוב אומר עיניך לנוכח יביטו

ואף אפיך יישירו נגדך

אדם רגיל להביט על חסרונותיו של חברו

אפילו אבק דק

בחברו הוא רואה

ואילו על עצמו אפילו חסרון גס אינו רואה

על כן אומר הפסוק

עיניך לנוכח יביטו מותר לך לראות את מומי חברך כדי להוכיחו ולעמידו על האמת

אבל לא כדי לגנותו

אבל מיד אחרי זה ועפעפיך יישירו נגדך

מיד תביט גם על עצמך ותיווכח

שגם אתה לוקה באותו חסרון

וזה יגרום לך שלא תגנהו שהרי אף אתה כמוהו

אז לכן אומר שלמה המלך עליו השלום אין בעיה

שעיניך לנוכח יביטו תביט על אלה שלפניך ותגיד להם אם משהו לא בסדר בתנאי

שגם עפעפיך יישירו נגדך תתבונן גם על עצמך בשעה שאתה מוכיח אחרים

מרן הגריס רבי ישראל סלנטר היה אומר

חזן אחד ירא שמים וחרד אל השם מאוד הזכיר עצמו כשליח ציבור לתפילות של ימים נוראים

עמד החזן לפני התיבה והשמיע תפילתו ובלבו עלתה מחשבת גאווה

כשהוא אומר בלבו ודאי הכל משבחים אותי על נעימותיי בתפילה

עודנו חושב מחשבות גאווה ויצרו הטוב זועק בתוך ליבו

איך אתה מתגאה ולא עוד אלא ביום הדין

הוא ממשיך בתפילתו ושוב עולים לו הרהורי גאווה

אבל האמת היא

שכל הציבור צוחק ולועג לו ולתפילתו

הוא עסוק בסלסולה וכולם מבינים שהוא מאדיר בקולו לא לכבוד בוראו

העצה אומר אבי ישראל מסלנט זכר צדיק לברכה

שיגלה החזן את טליתו מעל פניו

וייווכח לראות כי אין הקהל נהנה מתפילתו ואדרבה לועג לו

ואז הגאווה תחלוף כרגע

כך בכל המידות

האדם חופשי בדמיונו

היצר יושב במפתחי הלב

ואין עצה

אלא לגלות את הטלית ולראות

כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום ואף אפיך יישירו נגדך

זאת אומרת אתה חושב שהמידות שלך ממש הן טרומיות

אבל תגלה רגע את הטלית כמו שאומרים תסתכל איך מסתכלים עליך

עדיף שתקדים להסתכל בעצמך לפני שיעירו לך

אבל לא תמיד עולה ביד האדם לגלות הטלית להיווכח בחסרונו

בדרך כלל

מגיע הזמן עד שמישהו יגלה לו את הטלית מעל פניו

כי קשה לו לאדם לבקר את עצמו ולראות את נגיעי עצמו

התאווה והשוחד עוברים את עיניו מלראות את האמת

סבור הוא שכל מעשיו

לטובה ולברכה

כל מעשיו לטובה ולברכה

ולפיכך זקוק הוא לוהובא אל הכהן, צריך שהכהן

יתבונן בו

לשמוע תוכחת מוסר מפי החכמים המוכיחים חייב כל אדם

כי מי לנו גדול מרבנו הגאון מווילנה זכר צדיק לברכה

ששכר לו את המגיד מדובנה

שיהיה לו למוכיח

וכן המהרשל אחד מגדולי ישראל שכר לו עגלון פשוט שיוכיחנו

גם גדולי ישראל לא בטחו בעצמם

ולא סמכו על חוכמתם

וביקשו לעצמם מוכיחים

הם ענקי הרוח מורמים מעם לא בטחו בתורתם

וביקשו לקנות לנפשם מידה זו של אוזן שומעת

תוכחת חיים

בקרב חכמים תלין.

אוזן שומעת תוכחת חיים,

אוזן

שהיא שומעת

תוכחת של חיים

היא בקרב חכמים תלין.

אלה היו עושים גדולי ישראל, מה נענה אנחנו אחריהם?

קטנים שבקטנים,

בחורים צעירים,

שהיצר רובץ לפתחם יום-יום, שעה-שעה ורגע-רגע,

וכי סבורים שלא זקוקים לתוכחה.

בעלו האדם נולד כעייר פרא,

וזקוק הוא להרבה מנות של תוכחה, של מוסר וחינוך חיים,

כמו שכתוב, טוב לגבר כי יישא עול בנעוריו,

ואסון גדול הוא למי שאינו מקבל תוכחה.

תשמעו דבר מזעזע,

מספרים על חידושי הרים,

שבהיותו אברך צעיר לימים,

עשה אצל האדמו״ר מקוזניץ'.

לאחר תקופה עזב את חצר קוזניץ' ונסע להסתופף בצלו של האדמו״ר מפשיססחה.

והיה האדמו״ר מקוזניץ' מצר על כך מאוד מאוד שהוא עזב את חצרו.

12 בנים היו לבעל חידושי הרים,

ונסתלקו כולם מן העולם, כולם נפטרו בחייו.

אמר חידושי הרים,

יודע ובטוח אני

כי כל בניי נפטרו בעטייה של הקפדה שהקפיד עליי האדמו״ר מקוזניץ'.

ואף על פי כן עזבתי את ביתו,

זאת אומרת, הוא לקח את הסיכון שכך יקרה.

וכל כך למה?

מפני שבקוזניץ' היו נותנים לי מחמאות.

אבל בפשיססחה ניקרו לי את הגידים.

והבעל חידושי הרים לא חיפש שילטפו אותו ויפנקו אותו ויספרו עליו שבחים.

הוא חיפש שיוכיחו אותו.

אז הוא היה מוכן לעזוב את קוזניץ' וללכת לפשיססחה,

וזה עלה לו ב-12 ילדים.

מפה רואים עד כמה חשוב לאדם

שיהיה מי שיוכיח אותו,

שידריך אותו בדרך האמת.

ואפילו גדולים כאלה, גדולי עולם.

שנינו באבות דרבי נתן

אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך.

מפני שהמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם.

ברור שבשעת מעשה התלמיד אוהב כי

יישבחו ויכבדוהו.

אבל לאחר מכן ייווכח כי אין זו אלא שטות,

ולא עוד אלא שמורידים אותו לבאר שחת,

כי שם יישאר בפחיתותו ללא חינוך,

ללא תוכחת מוסר,

כמו שנאמר דור עיקש ופתלתול.

האדם מטבעו אינו רוצה במוכיח.

סבור הוא כי אין חכם ממנו ואינו זקוק עוד לחינוך

ולתוכחת מוסר.

עקשנותו אינה מותירה מקום לתוכחה.

משיח הלצה אומרים

כי אדם שכזה לא יקום לתחיית המתים

אם יבוא המשיח להקיצו ויקיש על קברו לאמור לו קום

יענה אחריו דווקא לא אקום

כמו כן המחזיק עצמו לחכם

חכם מכל

שיבוא המשיח לרפאותו או משטותו

יאמר אני חכם מכל אדם ואתה תתן לי שכל

כך דרכו של אדם כזוהי מידתו אינו חפץ בתוכחה

סבור הוא כי המוכיח רוצה ברעתו

אמנם כבר באו חכמים זיכרונם לברכה וגילו אוזנינו

אמר רבי יוחנן בן נורי

מעיד אני עלי שמיים וארץ

שהרבה פעמים לקה עקיבא, הכוונה על רבי עקיבא

מעיד אני עלי שמיים וארץ

שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי כובל עליו לפני רבן גמליאל

וכל שכן שהוספתי בו אהבה לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאיך אוכח לחכם ויהבך

אז רבי יוחנן בן נורי אומר שהוא מעיד עליו שמיים וארץ

שעקיבא היה לוקה הרבה פעמים

על ידי רבן גמליאל בזה שהיה כובל עליו רבי יוחנן בן נורי

ורבי עקיבא היה מוסיף בו אהבה עוד יותר

כמו שכתוב בפסוק הוכח לחכם ויהבך

דרכו של הלץ

לשנוא את המוכיח

סבור כי רעתו הוא מבקש

אבל החכם אוהב את המוכיחים

ביודעו כי רק הם המביאים אותו לחיי העולם הבא

ובלעדת תוכחות שלהם

הרי הוא נתון לתאוותיו ולרצונותיו ומי יודע מה יהיה בסופו.

צריכים להחזיק טובה לרבי ישראל מסלנט

מחולל תנועת המוסר

שעל פי השיטה שלו מתנהלות כל הישיבות הקדושות מאז 150 שנה

כי ללא סדר מוסר ללא שיחות מוסר ללא משגיח שמשפיע מוסר

עלול אדם לכל הרע שבעולם

אסון גדול הוא לאדם

אשר אין מי שיאמר לו תוכחת מוסר

שהמוכיחים מביאים אותו לחיי העולם הבא.

זאת אומרת כל אחד מאיתנו צריך

לחפש עד כמה שיותר

שיהיו כאלה

שיאמרו לו

את מה שנכון

לעשות

ולא לחיות באשליות

שכאילו הוא צדיק ומורם מעם

ואין מי שיכול לתקן אותו.

על כן כל אחד מאיתנו צריך להיות מחובר לשיעורים של מוסר.

ללמוד מוסר לבד זה גם טוב,

אבל זה פחות טוב ממישהו שאומר לך מוסר,

כי אדם לומד את המוסר על אחרים

וכשהוא לומד מוסר מפי מישהו אז לומדים עליו.

אז הוא שומע שתוכחתי עליו

ולא הוא לומד על אחרים.

אז כדאי שכל אחד

יזכה שיהיה לו מישהו שיוכיחו.

מי שרוצה להצטרף לשיעורים בבוקר

יכול להצטרף.

ב-5 בבוקר יש שיעור ברחוב עוזיאל 41 בבני ברק.

דור שבן דוד בא

כתוב שיראי חטא יימאסו

והאמת נעדרת,

תלמידי חכמים מתמעטים

והשאר עיניהם כלות ביגון ובאנחה.

יראי חטא שאין להם עסק בעניין עולם

הנאה והמגונה, העולם הזה,

ושהם רק רודפים אחרי מושכלות, דברים שכליים, רוחניים, אמת ושקר,

אנשים כאלה יהיו נמאסים בעיני המון

אשר עניין האמת תהיה נעדרת מהם.

כמו שהיום רואים שלא יכולים לסבול את החרדים

כי החרדים מדברים באמת ושקר ולא מעניין אותם נאה ומגונה.

האמת והשקר אצל האדם שהוא רחוק מתורה זה אם זה נאה בעיניו או מגונה בעיניו, זה הכול.

זה לא תלוי לאמת ושקר, לא מעניין אותו אמת ושקר.

לכן הוא לא יכול לסבול את אלה שבאים אליו בשחור לבן

ואומרים לו מה האמת ומה השקר.

וזה מה שמשה רבנו ברמז

על הדורות הללו הוא אומר בגלותנו, ותפיכם אשר אמרתם

לבז יהיה.

שהם יראי חטא אשר אמרתם שימעשו ולבז יהיו

ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע.

דווקא לא יודעים טוב ורע.

כלומר, כי אם אמת ושקר.

המה יבואו שמה ולהם אתננה,

ולא למכחישים ורודפים למלא את אהבתם

בעניין הטוב והנאה וכדומה,

והם הנקראים בני האדם הקדמון,

הראשון.

זאת אומרת,

כל אלה שיבוזו להם, אלה ינחלו את הארץ דווקא באחרית.

רבי יוחנן, אין כוונתו לומר

שלאחר

שהתמעטו תלמידי חכמים,

אלו מהם שיישארו,

יכלו עיניהם ביגון ואנחה,

כיוון שכיליון עיניים נאמר על השאר.

כלומר,

לא על אלו שדיבר בה מקודם שהם התלמידי החכמים,

אלא על האחרים שאינם כך יכלו עיניהם,

אבל התלמידי החכמים באחרית יעסקו בתורה בלי יגון ואנחה.

אבל יש עוד דבר שמביא העיון יעקב,

למה יכלו עיניהם?

כתוב, תלמידי חכמים מתמעטים בשאר

עיניהם כלות ביגון ואנחה.

סליחה.

אז הוא אומר, העיון יעקב, שכיוון שבדור זה יהיו צרות רבות וגזרות קשות כמו דורנו,

יתמעטו הצדיקים.

אני לא יודע אם אתם שמים לב, אבל כל שבוע כמעט שניים-שלושה צדיקים גדולים

נפטרים לעולם כבר כמה חודשים.

ובדור האחרון כך יקרה,

שיתמעטו הצדיקים,

כמו שכתוב, כי מפני הרעה נאסף הצדיק,

וכיוון שהתמעטו הצדיקים,

ממילא לא יהיה מי שיגן על הדור מהגזירות,

והשאר עיניהם כלות.

זאת אומרת, כולם יחיו תחת

מצב של פחד.

החפץ חיים מדבר מה צריך לתקן.

כתוב בפרשה והבגד כי יהיה בו נגע צרעת,

בזמנם, אם חלילה אדם היה חוטא, בהתחלה היה נגע צרעת בבית.

אם הוא לא היה מבין זה היה עובר לבגדים,

ואם הוא לא היה מבין זה היה עובר אליו לגוף.

אז הגאון רבי ישראל מאיר מראדין, זכר צדיק וברכה, בעל החפץ חיים היה אומר,

בדין פוגעים הנגעים בבגדי האדם,

שלמגינת הלב נעשו הבגדים בזמן הזה, והוא אומר, על דורו.

נעשו בזמן הזה גורם חשוב לחטאים.

שהנגעים באים אליהם,

שמתוך הרדיפה אחרי מותרות בלבוש,

באים לידי קנאה ושנאה ונחשרים בעבירות של רכילות ולשון הרע.

במיוחד יש להזהיר על כך את הנשים,

שמתוך קלות דעת יתרה מתפתות להחליף את הלבוש המסורתי והצנוע שלהן בבגדי נוכריות,

המשתנים חדשים לבקרים.

בעניין הזה ראוי לנו להלך אחר מידתו של יעקב אבינו, שביקש בתפילתו, מעת השם יתברך,

לחם לאכול ובגד ללבוש.

בלי מותרות, בלי מותגים, בלי קשקושים.

ואין לנצל את הבגד כדי להדר בו ולעורר בכך קנאת הבריות,

שהיא מביאה לעין הרע, שנאה ותחרות ופירוד לבבות.

אחר כך אנשים שואלים למה הם לוקים במחלות.

אם יוצאים בבגדים מהודרים מדי,

זה מושך את העין, והקנאים,

יש להם עין רעה בדרך כלל, פוגעים.

ואז ממילא אנשים חולים.

סיפורה של טלית,

ברית תורה חיים ומבזון.

אנחנו אומרים בברכת המזון, ברית ותורה חיים ומזון. קודם ברית ותורה.

קודם מצוות ותורה.

ואחר כך חיים ומזון, עניינים של פרנסה וכל העניינים של העולם הזה.

הגאון רבי אברהם הכהן, זכר צדיק וברכה, מספקס שבתוניסיה אמר

שלא כאותם המשתדלים בכל עוז לארגן את תנאי החיים הגשמיים בשיא הנוחות והפאר

והעידות

והמותרות,

ומזניחים את ענייני התורה והמצוות,

ודוחקים אותם לתחתית של סולם העדיפויות.

והוא סיפר מעשה שהיה באחד הדרשנים שנסע למקום קיץ

להבראת גופו.

בשבת בא לבית הכנסת וראה שרוב העשירים הנופשים מתפללים ללא טלית.

לתמיהתו השיבו לו ששכחו אותן בבית

את מערכות הלבוש המפוארות,

את כל אביזרי הנוחות, לא שכחו.

באו מצוידים בכול.

רק את הטלית אותה שכחו.

מכיוון שכירוהו, ביקשו לדרוש לפניהם כי יד כישרונו המופלג.

קם ואמר

מוריי ורבותיי

שמעתי מעשה פלא

לפני שנסעתי מעירי

עברתי לי את ביתו של עשיר אחד

ושמעתי קול התייפחות בוקע מן הבית.

טמאתי.

החלונות היו סגורים.

התריסים מוגפים.

הכל יודעים שזוהי עונת החופשה ואין איש בבית.

ואז נחרדתי מי יודע אולי שכחו ילד או תינוק ועזבו לנפשו בלי אוכל, בלי שתייה.

מיהרתי וחדרתי לבית.

עברתי בכל החדרים ואין איש.

אך קול הבכי נשמע בבירור.

הטטתי אוזן.

עקבתי אחריו ראיתי שהוא בוקע מתוך הארון.

פתחתי את המגירה.

ואכן

הקול נשמע בבירור משקית הטלית.

מה לך ביתי? שאלתי בחרדה.

מדוע את בוכייה?

איך לא אבכה? ענתה מתייפחת.

בעל הבית יצא לחופשה ולקח עמו הכל

את מערכות הלבוש ואת כליו וחפציו.

ומכולם שכח רק אותי כאן עזובה וגלמודה.

אל תבכי ביתי נחמתיה בכל לב.

אין זה משום שחלילה

אינו מחשיבך.

הראיה שיבוא יום

ובדרכו האחרונה ישאיר כאן הכל

את בגדיו ואת כליו.

את רכושו ואת חפציו.

ומכולם לא ייקח עמו אלא אותך הטלית.

זה מראה איפה אנחנו מונחים.

כל ענייני העולם הזה אנחנו משגיחים ומדקדקים.

בענייני המצוות

קצת מזניחים.

אומרים בשם הגאון רבי ישראל מסלן, זכר צדיק וברכה, פעמים שאדם רוצה לעשות מעשה שהוא יודע שהוא בניגוד לדעת תורה,

אך הוא אומר לנפשו כי מעשה זה יביא תועלת רוחנית רבה ויש בו משום הצלת היהדות.

קוראים לזה הידרדרות.

אם אנשים משתמשים בדברים האסורים על פי התורה בשביל לקרב לתורה,

זו הידרדרות.

אז רבי ישראל מסלנט המשיל על זה משל.

מעשה במלך

ששלח אחד משרה בשליחות מדינית אל מלך אחר

והזהירו שאם יציעו שרי המדינה להמר עמו,

שלא יהמר עמהם בשום אופן.

השר בא ליעדו ומילא את שליחותו.

כשעמד לחזור אמרו לו השרים,

היודע אתה שיש לך חטוטרת?

לא נכון, אין לי ומעולם לא הייתה לי,

טען השר.

אמרו לו השרים, הבה נהמר במיליון זהובים שאתה גיבן.

נזכר השר באזהרת המלך, אך אמר בליבו,

הרי תוצאת הימור זו אינה מוטלת בספק,

ומדוע לא אסכים לה?

בכך אעשיר

את אוצר המלוכה.

הסכים השר להימור,

הפשיטו את מלבושיו ונוכחו לדעת כי אמנם איננו גיבן.

נתנו לו את הכסף שזכה בו וחזר למדינתו שמח וטוב לב.

בבואו לפני המלך

סיפר לו על עניין ההימור.

אמר לו המלך, בשעה שהזרתיך ידעתי על מה ולמה הזרתיך.

שרי המדינאי הימרו עמי על סכום הגדול פי מאה מזה שזכית בו,

כי הם יצליחו להפשיט ערום את אחד משריי.

אתה אומנם זכית במיליון,

אבל עליי להפסיד תשעים ותשעה מיליונים בפחזותך.

והנמשל מובן.

אם אדם חושב בליבו כי למרות אזהרת התורה

יביא הדבר האסור לתועלת מרובה,

יש לומר לו,

אותה תועלת שאתה רואה חזתה אותה כבר התורה מראש,

והיא גם אסרה אותה.

עוד הוא כי לא תועלת,

אלא נזק גדול יגרום הדבר.

התוצאה של התחברות לרשעים הייתה תמיד כפי שחזתה אותה התורה.

במקום להחזיר תרשעים למוטב,

הם מהווים גשר בין שתי המחנות של הדתיים והלא דתיים,

אלא שבדרך כלל על פני כל גשר רואים עוברים ושווים.

ואילו על הגשר הזה רואים רק עוברים ולא פוגשים בשווים.

חגי הנביא אומר,

הניסה איש בשר קודש בכנף בגדו,

היקדש, מי שיגע בו יקדש, יהיה קדוש.

ויענו הכהנים, לא.

ויאמר חגי הנביא

אם יגעת מנפש בכל אלה, היטמע?

ויענו הכהנים ויאמרו ייטמע.

ויען חגי ויאמר

כן העם הזה וכן הגוי הזה.

פירוש הדברים הוא

ממגע בקדושה בלבד לא מתקדשים

אבל ממגע בטומאה נטמעים.

זאת אומרת אם אדם יראה בתוך דרשה או הרצאה

איזה נגיעות פה ושם של קדושה

והרבה ניצנות

והרבה קשקושים

מזה הוא לא יתקדש.

אבל מרוב הקשקושים שיש

והבדיחות האסורות והפסולות

מזה יטמע שומע

כי מקדושה בנגיעה לא מתקדשים אבל מטומאה בנגיעה כן מטמאים.

התורה העידה

אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים

אם הלך סופו לעמוד

ואם עמד סופו לשם

עדות התורה נצחית היא

ומכוונת לכל התקופות ולכל הנסיבות

אך חושב כי הוא יהיה יוצא מן הכלל שוטה רשע וגס רוח

הנשמע לעצת התורה אשרי לו

מי אומר את זה?

הרב אלחונן וסרמן זכר צדיק וברכה השם ינקום דמו שהייתה לו דעת תורה צרופה בספרו עקבתא דמשיחא

אז זאת אומרת צריכים להיזהר כשהולכים לטהר אחרים

שלא להטמא ולא לטמא

אבל אם יגידו דברי תורה צרופים

אז לפחות לטמא אף אחד לא יטמא ולהתקדש בוא נראה מה יהיה בסוף

אבל לא לעשות תוספות לתורה ולא להתיר איסורים שהתורה לא חפצה בהם

אם כן ראינו

שאדם לא רואה את נגעי עצמו ומומי עצמו

הוא יכול לראות של אחרים

ואדם צריך שיהיה לו מוכיח וללמוד שיעורי מוסר

וראינו את הקלקול שיש בבגדים שלא נותנים את הדעת עליהם

וראינו מה יהיה באחרית הימים

תלמידי חכמים לצערנו הרב יתמעטו

והשאר עיניהם כלות ולא יהיה להם אחר כך מאחז ומשען

כנגד כל הצרות

וצריכים לתקן בכל

וצריכים לראות גם

איך להתקדש ולא להיטמא תוך כדי היטהרות כביכול

אלה דברים שכל אחד ישים לב עליהם

ייקח אותם, ישנן ויהיה שידור חוזר

ואחרי זה בעזרת השם יתברך

יוכל להחליט באיזו דרך הוא רוצה ללך

למי שיש שאלות אני נותן אפשרות בבקשה

כן הנה יש פה יהודי עם חולצה כחולה

שלום כבוד הרב שלום

שאלה בכל כיוון?

נראה תתפשט ואנחנו נראה איך לכווץ את העניין

רציתי לשאול

דיברת על

כתלמידי חכמים שהולכים ומתמעטים לא מזמן נרצח אחד מהם

והשאלה שלי

ביחס לבחירה

מה הבחירה של אותו רוצח שבעצם נשלח

לרצוח את אותו אב מה הבחירה של האדם הזה כאילו

בורא עולם דאג שאותו אדם יעשה את זה, אז איפה הבחירה שלו הייתה בעצם?

בורא עולם לא דואג שירצחו אף אחד,

בורא עולם אמר לא תרצח,

אבל זה נכון מה שאתה אומר שיש בחירה לכל אדם לבחור בין טוב לרע,

ולכן התורה אומרת לא תרצח, סימן שאתה יכול ומסוגל לרצוח,

ופעמים שהקדוש ברוך הוא ימנע

מעשה של רצח מתוכנן ולפעמים לא,

וזאת לפי חשבון הידוע לפני הקדוש ברוך הוא,

אבל אין שליחות שהקדוש ברוך הוא שולח מישהו לרצוח מישהו.

אלא אדם בבחירה שלו עצמו מחליט לעשות משהו, ואם השם ירצה להתערב, למנוע,

אז הוא ימנע.

אבל הוא לא יכול לשלוח בן אדם לרצוח ואחר כך להגיד לו אתה עברת עלו תרצח.

ואם הוא אמר לא תרצח,

משמע שהוא לא רוצה שירצח.

תודה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

תן לגברת מאחוריו, מאחוריו, מאחוריו.

כן.

שלום, ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי שתי שאלות,

הן לא כל כך קשורות ל...

לערב הזה. כן.

עכשיו, אני ראיתי הרצאה שלך לפני כמה ימים, אני לא יודעת ממתי,

וזה בעניין חשיבות של תפילה בציבור, לגברים, כאילו בבית כנסת, ואמרת שם לבחור שאם הוא לא מתפלא, אם אין מניין,

אז התפילה לא מתקבלת, ואין זכויות, ואין זה.

עכשיו, אני מצטערת על הבורות, אני קצת בהתחלה של התשובה, אבל אז מה קורה בתפילה של הנשים?

כי אתה אומר שלגברים השכינה נמצאת,

אמרת לו, בבית כנסת,

במניין וכאלה. אז

תפילת נשים,

אני יודעת שהן לא מחויבות בכל התפילות, הן בתפילות בכלל, אבל זאת אומרת...

נשים לא חייבות להתפלל בבית הכנסת. לא, בכלל בתפילה, סתם, אפילו בבית.

אז... נשים לא חייבות להתפלל בבית הכנסת.

צדקניות מתפללות גם בבית הכנסת, כי הן רוצות לשמוע קדיש וקדושה, הן לא חייבות.

נשים צריכות לפחות תפילה אחת,

ורצוי שלוש תפילות, אם יש להן פנאי.

זה לא כל כך מסובך,

רק אם הן רוצות להקשות על עצמן ולהגיד שהן לא יכולות, אז הן יגידו את זה כמובן.

התפילות שלהן הן התפילות שמתפללות בבית, והן לא צריכות את המניין בשביל להתפלל.

אוקיי.

אז לכן המצב שלכן יותר טוב.

כאילו האישה היא בדרגה יותר גבוהה מהגבר.

אם רצית, יאללה.

עכשיו יש לי עוד שאלה.

זה התפסות לחברה שהיא לא יכלה להגיע.

היא בחורה דתייה.

היא בחורה נשואה והיא עוברת משבר מאוד קשה בנישואים.

והיא ביקשה ממני לשאול אותך, זו שאלה שאלה. אני לא... מחוץ לתמונה. כן, כי אני, יש לי אמונה באמת, ברוך השם, חזקה. אבל היא שואלת, היא אומרת,

היא, את כל הבית היא הקימה, באמת, דרך התורה היא חזרה עם בעלה ותשובה והתחזקה איתו,

ואז הם נקלעו למשבר שהוא פשוט היה משפיל אותה, ואלימות מילולית,

פיזית, כל מיני וכאלה. והיא אומרת,

היא אומרת, כאילו, למה אני, אני שלא נשברתי, ועם כל האיסורים ועם כל מה שהוא מעביר אותי,

כאילו, למה בורא עולם, כאילו, למה זה מגיע לי?

קודם כול, אם עומדים בניסיונות, אז מקבלים שכר יותר גדול, כי כפום צערא אגרא, לפי הצער משתלם השכר.

למה היא עוברת את זה, אני לא יודע מה החשבון הפרטי שלה,

אבל מה שברור לפני שהיא חזרה בתשובה, היא לא הייתה צדיקה גמורה.

מי יכול להיות שהיא גם דיברה לא יפה להורים או לכל מיני אחרים וכולי,

כיוון שהיא חוזרת בתשובה, ובדרך כלל מנקים את החוזר בתשובה.

היא חוזרת בתשובה שנים, כאילו, לא משהו שהוא זה.

שנים זה שנים,

אבל עשרות שנים קודם היא לא הייתה בתשובה.

אוקיי. אז מול עשרות שנים, שנים, זה לא הרבה,

וצריך לתקן.

אז לכן יכול להיות שזה מה שיהיה מנת חלקה.

עכשיו,

אם היא סובלת את זה והיא רוצה בזה,

אין בעיה,

אבל היא לא חייבת לסבול.

זאת אומרת, אם הוא

מרים עליה יד, חס ושלום, או דברים כאלה,

אז צריכים לראות אם יש לו איזה רב או מישהו. אם אין רב או מישהו, אז צריך להגיד לו, חביבי, אתה יודע,

במידה ואתה תמשיך באופן הזה,

אני פשוט אפנה למשטרה. היא עשתה את זה, בסדר. הוא היה גם בתשובה, הוא כבר חזר בשאלה, ואז קצת הוא התחיל, אתה יודע, ירד מהכיוון.

אבל היא כאילו אומרת,

הוא כאילו חי את החיים שלו טוב עכשיו, אתה מבין?

היא לא רצתה בזה, היא רצתה בבית. יש לה עניין להמשיך איתו.

לא.

אבל היא שואלת למה בכלל נקלעה למצב לא נעים כזה.

בשביל מה לשאול, שתמצא מישהו אחר, כן, שלא יהיו לה שאלות עליו. יותר טוב.

זה מה שגם אני אמרתי לה. בסדר, יפה מאוד. אז יש לה שניים טובים, השניים מן האחד.

תודה.

כן, שאלה מאחורייך.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

הגעתי קצת בעניין אחר.

סליחה שאני מרוכשת.

אה... קיבלנו היום בשורה על אבי,

אה... שיש לו עוד כמה חודשים ספורים לחיות.

גילו אצלו את המחלה האיומה הזו.

חשוב לי לציין שהמשפחה היא משפחה חילונית.

אה... שלוש שבתות אחרונות

הוא שומר את השבת בעקבות רבנים שהיינו.

אה... לאימא מאוד קשה לשמור את השבת.

האחים האחרים,

אה... שזה בן אחד, ואנחנו ארבע בנות, אה... הוא קיבל על עצמו שבת.

שתי אחיות שומרות השבת, ואחת נכשלת.

יש לו את הגידול הסרטני בריאות, בשתי הריאות. יש לו גם גוש בלב שחוסם לו את המעבר לכלי הדם,

וזה התפשט לו בכל הגוף.

אה... כל הבדיקות שעשינו באופן פרטי, אבא לא יודע על המחלה,

כי המצב, גם הנפשי וגם הפיזי, מאוד קשה,

ופוחדים שהוא רק לא ימות מהידיעה.

אמרתי לו שהיינו אצל רבנים, ואמרו שאם הוא ישמור שבת, אה...

הוא יחזור בתשובה, מתוך זה שהוא יודע שיש לו גוש בלב וקרע בריאה.

וה... היום קיבלנו את התשובה מהפרופסור שעשה לו את הבדיקות,

של איופסיה,

שממש חודשים ספורים.

בן כמה הוא?

73. הבנתי.

קודם כל, אם הוא חשוב למשפחה, אז המשפחה צריכה לעשות הכול, כולל הוא,

הכול בכול מכול כול, לשנות

את הסטטוס.

זאת אומרת,

אין יותר חילונים,

עכשיו כולם צריכים להיות חרדים על דבר השם.

וחייבים לעשות תשובה שלמה, גמורה.

זה הסיכוי,

בשביל שיוכלו להוציא אותו מהמצב הזה.

והיו מקרים רבים של אנשים שבאמת במצב שהוא סופני לגמרי.

אם ראית פעם את הסרט, הנס מצולם,

של ילד בגיל

שלוש שנים,

שהיה לו סרטן

בבטן,

גדול מאוד,

והכבד שלו

אבוד היה צריך השתלת כבד.

ונתנו לו רק חודש לחיות,

אולי פחות.

ואחרי שאני ביקשתי מהאביב שיעשה מה שאמרתי לו, והוא קיבל על עצמו,

תוך חודש ימים הגוש נעלם, המחלה נעלמה,

הכבד התחיל לעבוד.

זה היה לפני עשר שנים וחצי בערך.

הילד הוא כבר בן שלוש עשרה וחצי,

והוא עשה בכותל המערבי בר מצווה.

אז יש מקרים כאלה.

יש ניסים התותח, אותו דבר. שבוע נשאר לו לחיות.

והוא עשה תשובה שלמה,

וברוך השם עברו יותר מעשר שנים, והוא בריא, חי ונושם, ואברך כולל, בעל תשובה אמיתי.

ירא שמים מצוין.

יש מקרים כאלה, אבל צריך

לחזור בתשובה ממש לגמרי.

לגמרי. לא להשאיר סדק אחד ליצר הרע, לקטרג.

איך אני אומרת להם את זה? מה לעשות?

את לא אומרת כלום. את מראה להם שידור חוזר של מה שאני דיברתי עכשיו, שיבינו.

ובשביל לעודד אותם שיש סיכוי,

כי היום, ברוך השם, הקדוש ברוך הוא, הראה רוח ממרום,

והראה שאפשר לעשות גם תחיית המתים בימינו.

זאת אומרת, יכול להיות בן אדם גם מת כבר,

מת,

ואפשר לחיות את המת.

זה לא כל יום קורה. מאז אליהו הנביא ואלישע הנביא זה לא קרה,

בפרסום כזה גדול.

אבל בואי אני אראה לך שהיום יש דברים כאלה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ בטובתן של ישראל.

לא ברעתן.

הבעיה שאנשים מחכים עד שקורה משהו ואז כולם מחפשים את הדת ואת הרוחניות.

אם כל החילונים היו חוזרים בזמן בתשובה,

היינו ממעטים מהמחלות זה אחד.

ודבר שני, גם מצבנו הכללי היה יותר טוב בכלל.

ואולי היינו זוכים להביא את הגאולה צ'יק צ'אק ולא לחכות עד שתהיה מלחמה.

אז בואו נראה דוגמה

שמסרת חיו יחיה.

שמי מיכאל, מיכאל אליאב, זאת אשתי שני.

אנחנו בני 27, התחלנו להתחזק לפני בערך כשלוש שנים בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו,

הרב אמנון יצחק.

אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו הבוקר,

נס שאין כמוהו ותחיית המתים ממש.

הלידה התקדמה מאוד יפה מרגע שנכנסנו לחדר לידה. באמת הכל התחיל כמו שצריך והיינו מרוצים מהכל, מההתקדמות. היה אמור להיות לידה רגילה, פשוטה,

כמה שאפשר,

עד שזה התחיל להסתבך עם זה שמי שפיר היו מים קוניאליים,

שזה נכנס לריאות של התינוק.

זה הקשה עליו לנשום,

וממש לקראת הסוף כבר הוא היה צריך לצאת,

והדופק שלו היה נעלם מדי פעם.

זה היה בלחץ והרבה עזרה מהרופאים, ואני התאמצתי כמה שיכולתי.

החליטו לעשות לידה כמה שיותר מהר,

לדחוף שהתינוק יצא, שזה לא יפגע לו בדופק.

בשלב מסוים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום.

עוד פעם אני מבקש,

התינוק הנולד בשני בת, בת שבע,

השם יציל אותו, שיחיה, בעזרת השם.

אמן.

הלידה נתקעה, לא היה כבר צירים שיכולים לעזור לדחוף רק כוח,

מה שאשתי הייתה יכולה לעשות.

בגלל שהזמן היה מאוד קצר, כי הילד כבר לא נשם,

הביאו דחוף ואקום בשביל לשאוב אותו משם כמה שיותר מהר.

כל התהליך הזה בערך רבע שעה, בערך עשרים דקות,

עד שהתינוק יצא.

ובאו עוד רופאים, ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים,

ועוד מי ילדות מסביב.

המצב הסתבך, ברגע שהתינוק יצא, אני עמדתי בכניסה לחדר ואני שומע שמברכים את אשתי, כל הכבוד, זהו, לחץ טוב, הוא יצא, אחרי שחתכו ושאבו את התינוק, מבקום, בסופו של דבר התינוק יצא ומברכים אותה על זה.

אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, הבנתי משהו לא בסדר, אני לא ידעתי בדיוק מה קורה שם.

בזריזות קרו את חבל הטבור, והניחו אותו שם, ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו,

ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה, ולחץ מטורף היה שם.

ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק,

אז אני שואלת את הרופאים אם הכול בסדר, ואף אחד לא עונה לי.

ואני מחבקת את הרבנית,

ואני מסתכלת עליה, והיא מרגיעה אותי, ואומרת לכולי בסדר, בעזרת השם.

ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכול בסדר? הוא חי?

אף אחד לא עונה לי.

ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו,

אף אחד לא נתן לנו תקווה שהכול בסדר.

הם כן אמרו מדי פעם, הרופאים בודקים אותו, וכבר יודיעו לכם.

אף מילה מעבר לזה.

אני ממש ראיתי כאילו הולכים להודיע לי שזהו חמודה,

וניסינו הכול.

התחלתי לבכות,

והיינו רואה גם את בעלי חסר אונים שם בחוץ. אבל למדתי בכניסה, וראיתי פתאום מניחים מולי

תינוק

וצבע סגול,

כהה, חום כהה כזה,

שהוא לא זז.

אני ברגע הזה אומר, הוא לא נושם, ואני מבין שמשהו...

באותה שנייה חשבתי חרב עולמי, אני יצאתי שתי צעדים החוץ לחדר,

ופתאום התחלתי לא להרגיש את הגוף, נראו, כאילו, ידעתי מה קרה, והבנתי באותו רגע.

אמרתי לרבנית, זה לא יכול להיות.

זה לא יכול להיות. אני כל כך השתדלתי כל ההיריון, לשמור על עצמי. הייתי קמה בבוקר אם באה לי לשמוע את ההרצאות של הרב. שהוא חזר בתשובה, הוא נהיה חי. ולא לשמוע שירים, ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק.

לא יכול להיות שזה ככה.

באותו זמן, כבר בערך רבע שעה הוא היה בלי טופי.

ממש היה לי קשה להאמין למקרה. לא האמנתי שזה יכול לקרות, שזה היריון תשעה חודשים, וכל כך אתה מחכה לזה, וזה ילד ראשון, ואתה מחכה כל כך, ופתאום מוציאים לך פשוט בשר כזה שלא זז, ואתה לא יודע איך לקבל את זה.

התינוק ממש יצא מהבטן, לא תינוק חי.

והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, היו בלחץ. התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו אחייה והנשמה, ואחד מנקה לו את הריאות, אחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב.

כמה דקות, אני לא מצליח להירגע, אבל פשוט אחרי כמה דקות פשוט התאוששתי, אמרתי לעצמי,

לא יכול להיות שזה קורה לנו, לא יכול להיות שזה קורה.

והתחלתי לפתוח בהשם, אמרתי לקדוש ברוך הוא, אני יודע שהכול יהיה בסדר, דבר כזה זה רק מהרב, מהשיעורים בבוקר, של אמונה וביטחון,

שפעמיים למדנו את השער הזה עם הרב,

וזה חיזק אותי, וזה נתן לי כוח, ולא רק וזה, בדברים אחרים, גם הרבה, אני ראיתי הרבה נשיאים ונפלאות, זה שינה לי את החיים, האמונה הזאת ושער הביטחון הזה, זה שינה לי את החיים, מאלף ומטה, ופה זה היה הניסיון הכי גדול שלי. ואני לא אשקר, לא עמדתי פה במיליון אחוז.

אבל כשאמרתי את זה, וכשאימנתי את זה, ואני הולך במסדרון הלוך קדימה אחורה, קדימה אחורה, ואני אומר,

הקדוש ברוך הוא, אני מאמין בך, אני יודע שהכל יהיה בסדר.

לא יכול לקרות דבר אחר, הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר.

נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה,

אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, הוא מחיים איתי, הוא מחיים איתי, אמרתי לה, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר.

אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש, ובעלי בא לידי ואומר לי, אני מקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות, ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו,

אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת.

אנחנו אין לנו מספיק זכויות שאלוקים יעשה לנו כאלה ניסים.

אולי בזכות הרב אלוקים יעשה לנו פה איזה נס.

אילו אחיה אלף שנים, לא אוכל לשלם תודות לו.

אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה,

רק שנייה זה דחוק, בטחוני, כן.

כן.

כן.

טוב, מה קורה שם?

וכרגע מה מנסים לעשות?

בסדר.

אני לוקח בעזרת השם תענית 40 יום להצלתו, בעזרת השם יתברך.

בסדר.

מי שרוצה, הילד יצא בלי דופק,

תינוק שנולד.

מי שרוצה לקחת עליו,

לרפואה, בבקשה.

אשריך אלחיה עולה אותך.

אשתו של הרב הייתה ליד אשתי, הייתה עוזרת לו, והיא שלחה לו הודעה, והרב קיבל על עצמו באותו רגע 40 יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו על עצמם שם לידו, ואני אמרתי לה' ה', אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה, ועוד 40 יום תענית גם, אחרי ששמעתי שהרב קיבל,

גם אני 40 יום קיבלתי.

אשתו של הרב, הרבנית, שתהיה בריאה, צדיקה,

מדהימה.

כמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי בלי התמיכה שלה, אני לא יודעת אם היו לי כוחות לעמוד בזה.

אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה הייתה מספיק קשה,

והיא עוד היה לה את הכוח לחזק אותי ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר, ושאלוקים יעזור, ולקרוא תהילים.

והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמה כמה אני צריכה להיות חזקה.

הוא יחיה את המת, הוא יחיה את הבן שלנו, והרופאים הצליחו להזדיר את הדופק שלו אחרי בערך 20 דקות,

אני שמעתי ככה מוני טוב פתאום מתחיל לצפצף לעניין ולא צפצוף אחד שלם.

אחר כך בעלי בא ואומר לי, ממי, בסדר, הכל בסדר, יש לו דופק, הוא לא שם, הכל בסדר, תרגיש, שמעתי אותו בוכה.

ואז הלכנו כמובן לבכות ולהודות לאלוקים, כי היה לנו פונס גלוי, זה לא היה...

היה לנו פונס גלוי, התינוק ממש יצא מהבטן, לא, התינוק חי.

עוד יותר פלא, יש חייב כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם,

אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות, אחרי ייעוץ בין הרופאים, וראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שהוא הכול בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית,

אבל הוא יהיה בסדר,

ואין לו שום פגיעה, לא במוח,

שבמצבים כאלה, בגלל שלא מגיע חמצן למוח, אז יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק.

ברוך השם, לא נפגע לו שום דבר, והוא זז, והוא בוכה כמו שצריך, ברוך השם, אין, שבח לילה, שבח לילה. הקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה הרבה זמן למקרה הזה, לניסיון הזה. נס גלוי, הרופאים עצמם היו המומים.

הרופאים עצמם לא יכלו להירגע אחרי זה,

והיו שם מלא הרבה רופאים בחדר,

וכולם ראו אותם לסגלוי הזה.

אני לא יודע איך להודות לרב,

לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי, שחזרנו בתשובה.

אני כבר צריך להודות לו על החיים של תינוק שנולד,

שהוא קיבל על עצמו 40 יום לזכות שהוא יחיה.

אז ככה שכבר כל המשפחה שלנו חייבים לו את החיים שלנו,

ובעזרת השם יהיה סנדק,

בעזרת השם, השם יזכה אותנו, שהרב יהיה סנדק,

ושהרב יבחר לו שם בעזרת השם. השם, שהוא יחליט, זה מה שיהיה, אנחנו, לא אכפת לנו. שהרב יחליט, מתבטלים לגמרי בעניין הזה. שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה,

זה מה שיהיה.

כי זה, יש לו חלק גדול בילד הזה,

זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו, ושל הרבנית גם.

ותודה רבה לכם,

ותתחזקו ותיקחו את זה, כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה, כי כל יום ויום הוא מתנה מקדוש ברוך הוא.

אדם לאישי יהיה בעינינו,

אדם תקום תלחי מציון,

כי יש לכם עינו,

כי יש לכם עינו, כי תלחי מציון, כי תלחי מציון,

עדות פיישים לי העימון, עדות פיישים לי העימון,

עדות טורטזקי מציון,

עדות פיישים לי העימון,

כי יש לכם עינו,

כי יש לכם עינו,

כמו שנפחה את זה,

ועדות פיישים לי העימון,

ויש לכם עינו, כי יש לכם עינו, כי יש לכם עינו, כי היו עשו לכם עינו,

אנא אדוני הושיע נא תינא

אדונאי הושיע נא נא

עזבו, תושיע נו

אדונאי מנה לך של יהיה? למו לבני,

למו לבני.

רבותיי.

רבותיי.

עושה כדי שמים לבית,

ולכן ה'

מלך העולם שלכם שותה עצמם להכניס יום ביתנו,

ולכן ה' אלוהינו מלך העולם שלכם,

והקיימנו והגיענו מצל הזה.

הלוהינו אלוהים עצינו גאים זה הלוה אביב ונאמו וגורש אמה מישראל.

אמנון יצחק בן מיכאל אליה.

ישמע,

ישמע,

הלוהינו אלוהים חיים,

ונאמור ועבור עולה יברך ומבוססת בדומויך.

הלוהו וגורש חיים,

הלוהו וגורש חיים.

אמנון יצחק זה הכדור נאמו ודלהו.

עומר, חיים, חיים, חיים, חיים, מסלב גריב, כוחי קוראים שלה, תורה, למשפחה וחוספה, ומעשים דמים וכן הלוס וואן וואן וואן עומר עומר.

שמיה ראינו, ידעתני מבטן אימי,

טלתני להושיע עמי,

נתנת לי לשון לימודים,

שכולם לך יהוא מודים ידעתני

ידעתני מבטן אימי טלתני להושיע עמי נתנת לי לשון לימודים שכולם לך יהוא מודים

תודה.

מכל מקום

רואים שאפשר היום לפעול גדולות ונצורות בשמיים,

הקדוש ברוך הוא שומע תפילת עמו ישראל וכל מעשה נחשב אצלו.

לא להתייאש אף פעם.

מי שאומרים לו שנותרו לו עוד חודשים ספורים,

מצבו יותר טוב מאלה שנמחצו למוות על ידי אוטובוס היום.

זאת אומרת, אף אחד לא יודע מי יחיה ומי ימות היום ומחר, כל שכן בעוד חודשים.

ועוד חודשים זה המון זמן שאפשר לתקן.

המון זמן שאפשר לתקן.

אז לכן צריך לנצל את הזמן ולקבל עול מלכות שמיים באהבה,

להתחרט על העבר,

לקבל לעתיד לא לשוב עוד פעם לעבירות שנעשו,

ולהתוודות ולומר, אנא השם, חטאתי, עביתי, פשעתי ועברתי על מצוות התורה,

ומהיום אני מקבל עליי לעבוד אותך כמו שאתה רוצה.

אם עושים תשובה כראוי וכהוגן,

יכולים לבטל את הגזירה.

זה כמו למחוק את התיק.

ממילא אין את מי לתבוע.

כבוד הרב, אם אפשר, ברשותך, רק אני צריכה עזרה, כי

אולי הרב יכול לעזור איך אנחנו מגיעים למשפחה,

כי הם מאוד מאמינים במצעד שאני מאוד כסף. שידור חוזר של מה שאמרתי עכשיו, זה מכוון אליהם ישירות.

דיברתי עליהם, לא אלייך.

שיראו בדיוק מה אמרתי כרגע,

יראו את הסרט, יבינו, תראי להם את הסרטים האחרים,

יראו שיש סיכוי.

הרופאים לא נותנים סיכוי, התורה כן נותנת סיכוי.

אין מה להפסיד, יש רק להרוויח.

אז מי שרוצה להרוויח צריך לעמוד בתנאים.

בהחלט, כן. זה הכול.

הרב יכול לברך אותו, שמעון בן לאה.

שמעון בן לאה, השם יחזירהו בתשובה שלמה עם כל המשפחה ויזכה לרפואה שלמה.

יעתיק את המחלה ממנו ויתקע אותה בליבו של אסד, נשיא סוריה. אמן.

כן.

תן לגברת שם בלבן, פה, פה, פה, כן, בלבן.

שלום, כבוד הרב. שלום.

קוראים לי אדליה.

אני בחורה מאוד מאמינה, אבל ככה אני עושה את הדברים בדרך שלי.

זה הכי טוב.

כן.

יש לי שאלה.

אתה אומר שברגע שקורה משהו, באמת אנחנו מתבוננים לשמיים ומבקשים, ובאמת ככה שבורא עולם יבטל גזירות וככה שיהיה לנו טוב.

מה קורה עם בעלי תשובה שדתיים,

כל החיים שלהם דתיים, מתפללים ומאבדים את יקיריהם,

ויש להם גזירות? אין חסינות לאף אחד.

אמרנו אפילו שצדיקים מתמעטים בדור האחרון,

וזה דברים פשוטים וברורים,

אבל הצדיקים מדקדקים עליהם כחוט השערה.

הדרישות מהם הן ברמה יותר גבוהה.

אז ממילא הם צריכים להישמר יותר, והם יודעים זאת.

ואם קורה משהו, הם יודעים גם מה לעשות.

ואם אחרי מה שהם עשו זה לא הספיק,

אז אם יש גזירה שאדם צריך להסתלק, זה לא יעזור לאף אחד. בין אם צדיק, בין אם רשע.

במקום שעדיין הגזירה היא לא מוחלטת,

מה שנקרא גזירה ביתית ולא בדם,

ניתן לשנות.

אז לצדיקים ודאי שזה קל לשנות,

ולאלה שרחוקים צריך להסביר את מה שהסברתי.

אף אחד לא מוגן מחסין.

מי שעובר עבירה

צריך לשלם,

אלא אם כן הוא עשה תשובה.

אוקיי.

יש לי עוד משהו.

כן.

אני מאוד מנסה להתקרב לדעת,

אבל אני מתקרבת ומתרחקת, מתקרבת ומתרחקת.

אני נורא רוצה להאמין, אבל לא ממקום של פחד.

אני אישה נשואה,

יש לי שני בנים,

אני כל לילה מתפללת עליהם, אני חרדה להם מבחינה בריאותית ופיזית,

ואני לא רוצה בעצם להגיע למצב של לחזור בתשובה מפחד.

קודם כל אמרת שאת מתפללת מתוך חרדה להם,

אז את כבר חיה בפחד עוד בלי לחזור בתשובה.

עכשיו, הנקודה היא ככה, הלוואי שנפחד באמת,

כי הפחד מגן עלינו מפני צרות.

לא מסתבכים פשוט.

כשאדם חושש ומפחד, הנה את לדוגמה

מקדימה תפילה לצרה.

וזה נכון,

כתוב שצריך להקדים תפילה לצרה.

אם אדם מקדים תפילה לצרה, יכול למנוע אותה.

אבל תפילה צריכה להיות גם מלב טהור.

זאת אומרת שאדם באמת עושה את רצון הבורא ופונה אליו.

לא אומר לו, תשמע, בחשבון בינינו זה בסדר, אני יש לי שיטה שלי.

אבל בעניין הילדים,

אני מבקש שתתייחס אליהם כאילו הם בסדר גמור ותשמור עליהם.

זאת אומרת, כשפונים,

אם אחד מבקש הלוואה,

אז הוא צריך להיות לא בעל חוב.

אבל אם בעל חוב עוד לא שילם את החוב שלו,

והוא מבקש עוד הלוואה בשביל הילדים,

הוא לא האדם שהכי מתאים בשביל לבקש, כמו שאומרים.

וזה דברים ברורים.

אז לכן אתם צריכים לקחת בחשבון.

הלוואי ונפחד, תזכרו מה שאני אומר, הלוואי.

כי זה,

זו מידה חשובה מאוד שנטע אותה הקדוש ברוך הוא בתוכנו,

בשביל שנשמר, כמו שאת

בהיותך אימא, הזהרת הילדים בקטנותם,

מה אסור.

ולא אמרת להם מה מותר.

מה מותר היה בשבילם, הכל מותר.

את רק דאגת להגיד, זה אסור,

זה אסור, תיזהר,

תיזהר שלא תיפול, תיזהר שלא תחליק,

תיזהר שלא תתקרר.

אל תחצה את הכביש כך, תתבונן וכן הלאה. את כל הזמן מזהירה.

וגם הילדים הגדולים את מזהירה,

כי את אימא דואגת.

אז אם את באמת כל כך

רוצה שהילדים יישמרו,

אז תני להם גם דוגמה טובה.

תחזרי בתשובה, אף אחד לא ביקש ממך שתפחדי.

אני אומר, הלוואי ותפחדי,

כי זה יהיה השמירה הכי טובה.

אבל אם לא תפחדי ותעשי תשובה, אף אחד לא יכעס עלייך.

הבנתי. ואתה חושב שההתקרבות לדת,

הקטע הוא של ההתקרבות, ההתרחקות,

זה יצר רע?

ודאי. כל זמן שאדם לא מתקרב לבורא שמעניק לו את החיים ומעניק לו את הקול, את הראייה,

את השמיעה,

את המחשבה, את הדיבור, את הילדים, את הקול. נותן לו את הקול והוא תלוי בו והוא לא מתייחס אליו.

מי יכול, מי יכול להדיח את האדם

מהכרת הטוב הברורה ביותר שיכולה להיות, להכיר טובה

למי שמעניק לי חיים?

הרי אם מישהו יעשה לך טובה ולו הקטנה ביותר, תגידי לו תודה.

ומי שמעניק לך כל רגע חיים, במה את משיבה לו?

אז רק היצר הרע יכול להרחיק אותך מאבא שבשמיים שאוהב אותך ונותן לך הכול מראש.

ואת גם משתמשת במה שהוא נתן נגדו.

לדוגמה, אם את מחללת שבת, הוא נתן לך שבת בשביל להכיר בו

ששת ימים,

ובשביעי שבת.

הוא נתן לך בשביל שתכירי ותעידי שיש בורש ברת העולם בשישה ימים ובשביעי שבת.

ותנוחי מנוחה שלמה, מנוחה נכונה.

והיא מתייחדת עם הקדוש ברוך הוא וזוכרת אותו ומתעסקת בתורתו.

אם זה את לא עושה,

נו,

איפה ההיגיון? הוא נותן לך מתנות,

וביום השבת יכול להיות שאת יוצאת לפוש,

לטייל, לנסוע נגד רצונו וממרה את פיו.

ואחר כך באים אליו ומבקשים ממנו, אבא, אבא, אבא,

תעזור פה, תעזור שם.

איזה פנים אלה?

אתה צודק, כבוד הרב, אבל כשאתה גדל בצורה חילונית... גם אני גדלתי עד גיל 24 בבית ספר חילוני,

והחלטתי לשוב בתשובה,

מתי שראיתי רק שורה אחת,

בקיצור שולחן ערוך.

שיביתי השם לנגדי תמיד, זה כלל גדול.

צריך לראות שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליי בכל רגע נתון.

את מתארת לך דבר כזה שאת מצולמת ומתועדת בכל רגע נתון?

ראית סגן אלוף עכשיו שנתן מכה

עם הנשק שלו למישהו ועכשיו מדיחים אותו?

תפסו רק פריים אחד, מה היה קודם לא מראים?

אבל זה היה מספיק כבר שראש הממשלה ושר הביטחון ונשיא המדינה, הצדיקים שלנו,

כבר ידיחו אותו בלי תחקיר, בלי לבדוק, בלי כלום.

בשביל להתייפייף בעיני מי?

בעיני אומות העולם. אבל זה ששברו לו את האצבע,

את החלק של הסרט הזה עד היום לא קיבלו.

זה ששריט יש לו את הסרט, אז למה הוא לא נותן?

אבל זה החלק, לדוגמה, שמרשיעים אותו. את רואה?

פריים אחד תפסו, זהו.

את יודעת כמה פרמים יש לקדוש ברוך הוא עלייך,

שאת לא בסרט?

ואת תצטרכי לעמוד מול הסרט בסוף.

והוא יראה לך את הכול ויגיד, נו, תגידי לי, פה למה עשית נגדי?

פה למה עשית נגדי?

פה למה לא חשבת עליי?

פה למה לא היה אכפת לך?

פה איך ביקשת ממני?

תראי איזה יפה ביקשת ממני.

מה עשית אחרי שביקשת ממני?

לאן הלכת?

לאיפה נסעת?

מה עשית?

רק עכשיו דיברנו.

מה הבטח?

ומה בסוף?

ככה אנחנו נראים.

אז אני עשיתי תשובה בלי פחד.

הבנתי שזה הנכון,

כי אם יש מישהו שנותן לי הכול ואני תלוי בו,

אני לא מתעסק איתו.

אני חייב לו הכול.

אני גם לא יכול להתקמבן עליו.

אני לא יכול להעלים ממנו שום דבר.

הכול מתועד.

ועל הכול הוא יבוא איתי חשבון.

אז אם אני עובד באיזה מקום,

ואני יודע שהם מצלמים אותי כל רגע,

ואני יודע שאם יראו שאני עובד חרוץ, גם יעלו לי את המשכורת

ויעלו אותי בדרגה,

אין שום סיבה שאני לא אהיה חרוץ. הרי מה המטרה שלי פה בסוף, כאילו?

להשיג משכורת טובה ולהתקדם, נכון?

אז אם אני בעולם הזה כבר,

הרי לא המטרה שאני אהפוך להיות מאכל לתולעים בסוף.

המטרה היא שהנשמה שלי תתפתח,

ואני אגיע למדרגה של צדיק.

ואז אני אצא מן העולם הזה, כי הנשמה יוצאת מפה.

הגוף נשאר כאן.

אבל אני בניתי את עצמי, ואז אני אטול את זכרי מושלם.

אז כדאי להשקיע.

גם אף אחד לא אמר שצריך להסתגף.

אפשר לחיות חיים טובים ונפלאים בתור אדם שאומר תורה ומצוות, לא מפסידים כלום.

אם לפני אכילה ושתייה מו...

מה הבעיה? מקבלים על זה גם שכר. חוץ מאכילה גם מקבלים שכר על הברכה.

מה לא טוב?

אם נכנסים חוץ מכבודכם למקום שצריכים להתפנות ואחרי זה צריך להודות

שהקדוש ברוך הוא יצר את האדם בחוכמה וברא ונקבים נקבים וחלולים חלולים,

מה זה בעיה?

מי שיש לו חס ושלום סתימות או בעיות

בכל מיני איברים פנימיים והוא נזקק לכל מיני מכשירים חודרניים או אחרים

הוא יודע מה זה

מה זה הדבר הזה שהקדוש ברוך הוא ברא אותי במצב כזה?

מה הבעיה לפתור את הכל בברכה אחת בהודאה אחת?

אדם שהולך כפוף גב

לא כדאי לברך ברכה אחת זוקף כפופים

כמו שצריך בשביל ללכת תמיד זקוף?

פוקח עיוורים על 24 שעות בחינם לא כדאי?

לא הוגן?

איזה מין דרישה זאת?

רק ברכה אחת בשביל 24 שעות חינם?

אם בן אדם יהיה סומא בשתי עיניו כמה יבקשו ממנו בשביל להחזיר לו את הראייה בכסף?

מאות אלפי דולרים אם זה אפשרי בכלל

ולהחזיר לו את הראייה ל-6-6 בלתי אפשרי.

אגב,

משקפיים מספר 15 הוא גם מסתפק.

ואנחנו מתבקשים רק תגיד פוקח עיוורים.

נו, מסובך? תגידי לי.

צריך להפחיד אותך בשביל זה, או שצריך להבין את זה לבד?

לא, אתה אמרת דברים בצורה כזו שהכל כזה קל, אבל זה לא... לא קל?

מי בעל תשובה פה שירים את היד?

ברוך השם.

זה קל או לא קל?

לא,

זה לא קל. נו, את רואה? הנה, לידך יש חברה,

והיא כבר מברכת בבוקר, ואפילו שלוש תפילות.

רק היא שואלת אם צריך בית כנסת.

לא, זה לא התנסה.

בסדר גמור, אני רק אומר.

מכל מקום הנקודה היא

זה קל מאוד למי שרוצה. למי שלא רוצה, זה יכול להיות קשה מאוד.

אם בעלך אוהב אותך,

הוא יסחף רישדר על הגב להפתיע אותך.

ואם הוא לא אוהב אותך, גם עד פארקר יהיה קשה לו מנשוא.

הכל תלוי באיך את מרגישה כלפי בורך.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. בהצלחה.

כן, הנה, יש פה יהודי בצד.

בבקשה.

אחת, אחת.

הרב ינון, קצת מתרגש.

פשוט רציתי לשאול, ראיתי בהקדמה לתיקוני הזוהר

שרשום שכל יהודי יכול לקרוא בגרסה זוהר, וזה מקרב את הגאולה ומונע גזירות קשות על עם ישראל.

העניין הוא באיזה דרך אפשר לקרוא זוהר, עם כל גיל וכל...

אם צריך להיות, בכל דרך שהיא, שיכול...

אתה לומד היום? מה אתה לומד בכלל? בכלל, מה אתה לומד? לומד הלכות שבת, קודם כל, כי אני חוזר בתשובה.

כן.

לומד גם גמרא.

כמה זמן אתה לומד כל יום?

כל יום?

שעתיים.

שעתיים. וכמה זמן אתה התחלת או רוצה להשקיע בקריאת הזוהר?

אני התחלתי בקריאת הזוהר כחצי שעה ביום.

הבנתי.

אז בוא אני אגיד לך, אתה תקרא עשר דקות

ורק קריאה בלי הבנה,

ואל תנסה להבין שלא תשתגע.

ודבר שני,

אתה תקפיד יותר ללמוד הלכות,

בשביל שתדע מה לעשות קודם כל, כי אתה חסר בחומר.

תודה. ובעזרת השם, עשר הדקות שלך יספיקו.

תודה רבה.

תהיה בריא. אמן.

כן, הנה פה יש בחור.

שורה שנייה, כן.

יש לי שאלה אליך.

אתה, יש אנשים שמבקשים ממך ברכות וזה.

אתה מביא להם את הברכות ואומר להם, בוא נלך עם דיל.

אם הם לא מצליחים עם הדיל הזה, הם אומרים, יאללה, ניקח את הדיל. לא מצליחים.

הם פוחדים שייפול עליהם קללה. למה שייקחו את הדיל הזה?

לא הבנתי מה אתה רוצה.

אני הפחדתי אותם או שהם רצו לעשות איתי דיל?

לא הפחדת אותם, אבל זה עדיין, זה לא פחד. הם רצו לעשות איתי דיל או לא? הם רצו. אז מה אתה רוצה ממני?

ברכה.

עוד שבוע יש לי משפט וזה, כאלה, חס וחלילה.

כן. אני צריך ברכה ממך.

על העיני, ואתה רוצה לעשות דיל.

איך שקוראים לזה.

אז תראה,

אני אתן לך ציצית וכיפה,

אתה תביא לי את החגיל,

אתה תחזור בתשובה ואני אברך אותך שתעבור את המשפט

בלי שום בעיה.

אין בעיה. על העיני. בבקשה.

תודה רבה.

קודם העגיל, רגע.

יופי, ירד מהר.

לאט לאט לאט לאט לאט

נורא.

תשאיר לו את האוזן.

תודה, תודה.

ארוך אתה, אדוני אלוהים האחרונים, שהחיינו,

וקיימנו לזמן הזה. אמן.

מה השם שלך?

מה שמך ושם האמא?

דניאל בן מלכה. דניאל בן מלכה, השם יזכה אותך בדינך מהרה.

בהצלחה.

כן, תן ליהודי בירוק שם באמצע.

יהודי בירוק.

שלום, הרב.

ערב טוב. ערב טוב.

בשנים האחרונות אתה מדבר על חזרה בתשובה, חוזרים בתשובה ויגיע הגאולה.

הרב אומר שיש כבר מעל מיליון וחצי או אנחנו כבר מתקרבים לשני מיליון ואני כמובן מאלו שחוזרים בתשובה ולא יודעים,

זאת אומרת מהאינטרנט.

ורציתי לדעת,

זאת אומרת, לא רואים את הגאולה, אולי העניין של החזרה בתשובה, אולי זה מעכב,

כי בסופו של דבר תהיה מלחמה, יהיה גוג ומגוג ואז תבוא הגאולה.

כן, אבל הזכויות של הבעלי תשובה צריכות להגן.

כתוב שאין ישראל נגעלים אלא בתשובה.

אז אם זה יהיה תשובה מרצון או שזה יהיה תשובה לא מרצון.

עדיף מרצון.

אם זה לא יהיה מרצון אז זה יהיה על ידי המלחמה שמעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות כהמן.

אז עדיף שזה יהיה בדרך של תשובה ממש מרצון.

אבל בסופו של דבר,

לא הבנתי, זה אומר שהמלחמה תהיה, אבל מה, היא תהיה יותר בעיקור?

היא תפגע פחות באנשים אם יהיו זכויות.

הבנתי. עוד שאלה קטנה.

כן. לגבי החלק הראשון שהרב דיבר על הוכחה.

כן. השאלה אם אפשר להוכיח אנשים גדולים או משפחה שיש לי כבוד אליהם.

כן,

בדרך ארץ להגיד שכך אמרה התורה וכך כתוב בתורה.

תודה.

תודה לך.

אם אפשר רגע להראות את נסים התותח שנייה,

אני תכף חוזר.

אדוני היושב-ראש, אני מתכף חוזר.

אני הייתי בכל עברי, 25 שנה, מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-100-110 קילו.

הייתי מעל ישראל, לשעבר, שנת 86-85,

והייתי בן אדם שפחדו ממני מכל ירושלים. חצי ירושלים מכירה אותי.

הייתי בן אדם מפלצת מהלכת,

גדול מאוד מבחינה פיזית וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית,

אף למעלה,

הרבה גאווה הייתה לי.

הייתי נשוי לפני זה עם ארבעה ילדים,

אני גירשתי,

התחתנתי עם בחורה צעירה,

אישה נפלאה,

ואחרי שנתיים שהייתי נשוי לה,

הרגשתי שכואב לי משהו בגוף, לא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר

מפורסם מאוד בירושלים, אין אדם שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

שום דבר פה.

ובאמת היינו, חיינו שנתיים כמו,

היה נהדר והכול היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל, כי הוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה טחורים,

וחשב שזה פיסורה,

והשגנו כל מיני משחות מבתי מרקע אחת, וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבאמתם את כל המשחות כבר קניתי,

וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסים בו, איך הוא הרופא,

יש לך דמנומים,

בואי נלך לרופא.

בן-אדם כואבת ללשן הולך לרופא, כואב הראש הולכים לרופא.

הוא לא היה מוכן בשום אופן, אני מדברת על בן-אדם 100 קילו שרירים, גופיות, טייצים, אגו שלו בשמים, בן-אדם שעני ורופא, ועוד להראות את האזור הזה לרופא, כאילו אין מצב, תשכחי מזה.

זה היה חצי שנה, אני מדברת על מצב שאני כבר בהיריון,

חודש שישי,

הריון מתקדם,

וזה כבר היה בלתי נסבל,

הוא פשוט היה נוהג עם חצי גוף למעלה כי הוא לא יכל כבר לשבת,

הוא לא יכל לאכול,

הוא היה נראה רע מאוד,

הצבע שלו הפך צהבהב.

את מי שלא ראה את זה לא יבין, זה היה פשוט קטסטרופה, זה היה גוויה,

פשוט גוויה מהלכת.

אני קמתי ב-4 לפני בוקר, הוא פשוט הלך

20 אלף פעם לשירותים,

הולך וחוזר, הולך וחוזר מכאבים.

בפעם ה-30 אני פשוט החלטתי שבאותו לילה לא משתפתי איתו פעולה,

ושאני לא עוזרת לו ולא מטפלת בו ולא נותנת לו לא כדורים ולא נרות.

קמתי ב-4 לפנות בוקר, אמרתי לו, תקשיב,

אני אוהבת אותך ואתה יקר לי,

אבל

לא רופא, אז יש רבנות,

אחד מהשניים, תחליט. אני ככה לראות אותך לא מסוגלת. בסופו של דבר הלכתי,

גילו לי מחלה שהרופא היה בהלם, הוא אמר לי, אתה,

אני לא יודע איך אתה חי,

יש לך סרטן בגודל 15 סנטימטר במעי,

ארבעה גרולות בכבד,

אתה צריך למות,

אתה גבר, וזה לא כן, אתה יכול לקבל את מה שאני הולך להגיד לך, וזה לא כן.

אתה לא... אין עוד מלבדו.

העולם שלי החילוני היה ריקני,

היום אני מגלה שהוא ריקני כמובן, לפני כן אני לא הרגשתי אותו שהוא ריקני.

אתה צוחק ואתה מבלה ואתה עושה חיים ואתה חושב שזהו זהו וזהו,

אבל בסופו של דבר אתה הולך לישון בלילה ואתה,

אתה מרגיש ריקנות.

אתה אומר, מה זה, היינו עוד יום עובר ועוד יום עובר, ומה יש לך בחיים? כלום, אין לך סיפוק על סיפור.

היום, בדיעבד, אני יכולה להגיד שזה היה חיים ריקניים מתוכם.

שום דבר,

כלום,

אבל הבלים

אחד שלם.

בסדר, הייתי באלעד, והייתי בלונדון, והייתי בפריז, והייתי בערד, והייתי בחיפה, והייתי בצימרים, והייתי בשמימרים.

מה נשאר לי מזה? רק זיכרונות, וגם את הזיכרונות אתה לא יודע להגדיר. כאילו, קמתי בבוקר, מה נשאר לך מזה?

כלום, רק זיכרונות.

ואיזה זיכרונות? טוב, יופי, אני נהנית.

בסדר, זה ענה, אבל הענה היא רגעית.

אתה לא לוקח את התחמישה בשום דבר, אין לך שום רוחניות, אתה לוקח את זה ריק בבטן.

ואת היקום החילוני שיגיד לי שהוא הולך לישון בלילה ומלא לופו. אין, לא קשה. זה קשה, זה מאוד קשה.

אני אשקר אם אני אוהבת להגיד שזה לא קשה.

אני פשוט אשקר.

מה, לא היה קשה לי לשים כיסוי ראש?

ביום שהיה רגיל לצבוע את השר שלו כל שני וחמישי ולעשות...

ואת מבינה שאין בזה שום דבר.

ואני מרגישה יותר יפה ויותר מיוחדת,

ואני מרגישה שמכבדים אותי.

זה כל כך כיף שמוכר במכולת, בא ושם לך את העודף, כי הוא רואה שאת עם כיסוי ראש, אני אפילו לא צריכה לדבר.

הוא פשוט מניח את העודף.

וקוראים לי גברת, ואני בסך הכל בת 22. זה כזה כיף.

זה כיף. את רואה איך מתייחסים אלייך. את רואה איך הבעל שלך מתייחס אלייך.

אם פעם זה הכל...

כמה נמכר? יום ראשון אני מגיע, אני כבר מחכה לשבת.

בוציאה שבת, אנחנו כבר מדברים על שבת הבאה.

אין יותר כיף. וקשה, יש רגעים קשים.

אבל אתה יודעת,

אנחנו אין לנו שום דבר משלנו, לישראלים.

לעם היהודי יש את המסורת מבית אבא.

לעם הישראלי אין שום דבר משלו.

אנחנו חיקוי אחד גדול ולא מוצלח.

הכל גדול. אם זה היה, להדבוק בו ולהדבק בו ולהאמין בו.

אתה יודע, פרוויחס כמעט שנתיים אחרי לכבוד הרב,

אשר הציע את התרופה היחידה לנשמתו המתייסרת של בעלי.

בשתי משפטים פשוטים וחדים כל כך אמרת,

אם אתה רוצה לחיות,

תקבל על עצמך תשובה קלה כבחמורה,

אתה, אשתך ובני ביתך.

אני זוכרת את בעלי העמום שאמר לך,

אבל אני חילוני גמור,

תן לי רק משהו קטן לקבל,

אני לא יכול הכל בבת אחת.

וענית לו מבלי לחשוב.

אתה בא אליי בדקה ה-99 ומבקש רק משהו קטן?

והנה, כמעט שנתיים אחרי, אנחנו בתשובה מלאה.

שלא לדבר על אלפי הניסים שנעשו מחסדי הבורא במהלך התקופה.

היום בעלי קיבל את התשובה הסופית,

שלא יזדקק עוד לטיפולים,

שהוא נקי מהמחלה ושיוכל לצאת לדרך.

אתה הראשון שיודע, הרגשנו חובתנו לבשר לך על כך.

החולה ביצעה את הצילומים הבאים סיטיסקן אגן, סיטיסקן חזה, סיטיסקן בטן והתוצאה מעקב לחולה לאחר אלעל וכריתה של עונה שמאלית של הכבד השוואה נעשתה עם בדיקה קודמת מ-23 ל-8 2004,

אין עדיף רטגנית למחלה פעילה.

אני שמח להזמין את ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

ניסים התותח לבמה.

כן, חזרנו.

עוד שאלה אחת, שתיים, כי רוצים לסיים את הערב, הודיעו לי עכשיו?

תן היהודי פה בשורה הראשונה ואחר כך הגברת שמה למעלה בירוק שמה.

נו, תן לו פה.

אני רוצה להגיד לך, קודם כל זה קרוב, זה

מתרגש וזה.

כבוד מאוד גדול לשבת בהרצאה שלך.

מאז שהייתי ילד אמרו לי, לך, לך תשמע אחותי חוזרת בתשובה כבר 30 שנה.

בערב אלעד,

אני תימני, לא נראה, אבל בכל מקרה, תמיד אמרו לי, לך, לך, תשמע, ולא יצא לי עד היום. אבל מה שכן עשיתי בעולם הטכנולוגי שלהם, ראיתי הרבה דברים ביוטיוב.

ורציתי רק להגיד לך תודה, לא לשאול שאלות.

להגיד לך תודה, שאתה יודע,

אצלנו יש את הכפל וחילוק, פרבולות וכאלה.

אתה פותחת לי את העיניים לאלף-בית בעצם.

אתה מבין מה אני מנסה להגיד לך?

כמעט.

אוקיי.

בכל מקרה,

וכשהבנתי את האלף-בית,

שהאלף זה בעצם שקטע,

אבל אני יהודי.

זאת אומרת, שאם אני אלך לכל גוי

בכל העולם ואגיד לו שאני חי בישראל, אז אותו גוי ולא חובש כיפה כמוך יוכל לבוא ולהגיד לי,

תשמע, אתה חי ב-Premise land.

אני אוהב שאתה עושה את זה באנגלית, ב-Premise land.

ואז אני אגיד לו, וואנה.

אז תגיד לי, אתה תגיד לי.

כי מי שחובש כיפה כנראה הוא משוגע או משהו.

מה זה ה-Premise Land?

אז הוא יוכל להגיד לי, תשמע,

אתה גר ב-Premise Land,

הארץ היא הובטחה? לאותו אברהם שנתנה ליצחק ואז ליעקב, ויעקב שנמשל לישראל זה בעצם הישראל.

תעשה לי את החיבור שלא תבין, היה לי, אני בגיל 12 הורדתי את הכיפה.

אני, סבא שלי נפטר, זיכרונו לברכה, ולא לעשות קטע מצחיק מזה,

אבל אני זוכר את עצמי

בשבעה נכנס לבית שלי, וסבא שלי תימני, כאילו, אתה יודע, שהיה לו תחזינה והיה לו זה, וכל המשפחה וכל השכונה וזה,

ואני נכנס בתור ילד קטן, בן תשע, ואני מתריס, ואיפה אתה, ואיפה, וסבא שלי לקחת אותי, כאילו, אותו.

ובגיל 30 עברתי הרבה תלאות בחיים שלי,

והרבה סיפורים לא קשים, לא קשים,

אבל הרבה דברים בחיים שלי,

ואני שמח, רק אשיג לך תודה, סליחה שלא לקחת את הזמן,

תודה,

תודה, תודה, שבגיל 30,

לאט-לאט, לאט ובזהירות.

אתה רואה אותי עם ציצית, אתה רואה אותי עם כיפה, זו הכיפה שלי, אבל בוא נדבר על זה עכשיו.

בכל מקרה,

אני ממש ממש שמח שאני מתחיל להבין את האלף-בית

לפני שאני מגיע לאותה גמרא, שזה הכפל והחילוק,

לפני הזורח, כמו שהסברת לו, שזה הפרבולות והטנגס והקוסינוס,

ודבר אחרון, אני חייב להגיד לכם, באמת,

זה קטע,

שלום, ערב טוב, סליחה שאני לוקח ככה את הפוקוס,

בגדול,

אבל בגדול בגדול, זה התחיל אצלי, שאלתי את עצמי רק שאלה אחת,

שאלה אחת מאוד מאוד פשוטה,

מה זה אומר, וראיתי גם את הסרט על הרצל, שזה בכלל עשה לי נפלאות,

בכל מקרה,

שאלה אחת הייתה לי, וזה מה זה אומר בעצם שאני יהודי,

אוקיי? תשאלו אותה, אתם בדרך הנכונה.

תודה רבה לך, כבוד הרב, תודה רבה. תהיה בריא.

כן, האישה בירוק שם למעלה, אם אפשר לרוץ אליה.

כן, והחבר'ה שלי פה נמצאים, אתם רואים, אני כבר לא זכרתי כמעט.

יש לי פה חבר'ה אברכים שבאים איתי כל ערב בשביל לרשום חבר'ה שמעוניינים ללמוד

בחברותא חינם אין כסף,

או בטלפון,

או להירשם למדרשייה, או ללמוד במדרשייה בערב,

או לפתוח שיעור תורה בבית,

או ללכת לישיבה, לשבת,

או בכלל,

או נשים שרוצות ללמוד בשיעור עם רבנית.

כל מי שמעוניין להתחבר לתורה בחינם,

אם לא תשומת הלב וליווי לאורך כל הדרך,

זה החבר'ה הטובים שנמצאים כאן. תמלאו את הפרטים.

גם מי שחושב שזה לא רלוונטי לגביו יכול לקחת את הטופס ולתת לכאלה שהוא חושב שהוא מכיר בסביבתו,

שזה יכול להועיל להם.

ובעזרת השם תחזירו להם את זה בזריזות לאחר מילוי הפרטים, והם יעמדו איתכם בקשר כבר

בימים הקרובים.

הרבה יהודים זכו להכיר את היהדות באור נפלא,

בזכות הקשר החם הזה עם אנשים שמכירים את התורה מקרוב.

כן,

שאלה לגברת בירוק.

לפני שאני שואלת, קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה ולבורא עולם,

שלפני שבועיים אתה זיכית אותי לשים כיסוי ראש.

תודה באמת על עבודת הקודש, הכול לשם שמים, למה שאתה עושה למען כולנו.

ורציתי לשאול אותך,

אני רוצה לקבל עלי משהו

לשלום בית, אם אתה יכול להמליץ לי משהו.

חצי שעה ללמוד ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים,

כל יום,

כולל שבת וחגים.

תודה רבה. בהצלחה.

כן. שאלה אחרונה.

כן. נו, בבקשה.

השם שלי, אני 35 שנה עם השם, קשה לי להחליף אותו,

ורציתי לדעת לאיזה שם להחליף.

מה השם?

בוסמת.

בוסמת, למה את רוצה להחליף? זה טוב?

לא, מי אמר לך שזה לא טוב?

רבנינו מכל מיני בתי כנסת.

הבנתי.

תלכי בעזרת השם יתברך לרב קנייבסקי,

ובעזרת השם ברחוב רשבא מ-23,

תשאלי אותו את השאלה הזאת, ואם הוא יחליט שזה לא טוב,

אז פשוט מאוד את יכולה להגיד לו מה השם שהוא ממליץ לך,

ואם תעשי כן, אני חושב שיהיה לך טוב.

אוקיי. בסדר? אפשר לקבל בבקשה ברכה?

כן.

תחזק, אני יודעת.

השם יזכה אותך בעזרת השם להתחזק בתורה וביראת שמיים.

אמן. תודה.

כן.

בוסמת הייתה הבת של ישמעאל,

אבל אנחנו לא יודעים איך היא הייתה, אם היא הייתה בסדר או לא בסדר.

בסדר, כן.

אני לא עשה את הסוף.

הלו?

אבל יש גם בוסמת שהיא הייתה הבת של שלמה.

אז אני לא יודע על מי את מכוונת.

מכל מקום, תשאלי את הרב קנייבסקי.

כן.

את כבר שאלת.

אני אתן לכולם ברכה עכשיו.

תן לגברת שעומדת פה באמצע, כן.

תן לה.

מי? מאחורה, כן. או מעיל השחור.

איפה בעל הבית של האולם?

אה, אז איך הוא יסגור?

הבנתי.

אם אפשר, אני רוצה לעשות עם כבודו גם כן דיל.

כן.

בתנאי שתיתן ברכה

לאבא שלי ולאימא שלי, שהם אנשים מאוד חולים,

שבמשך הבדל של שבוע ביניהם

אימא קיבלה אירוע מוחי מאוד קשה,

מאוד קשה,

ואחרי שלושה ימים אבא גם קיבל אירוע מוחי מאוד קשה.

הם שומרים תורה ומצוות?

כן. הוריי שומרי שבת.

הבנתי.

קודם כל תגידי להם שיחזרו בתשובה שלמה, דהיינו יקבלו על עצמם לעשות כל מה שכתוב בתורה מרגע זה ואילך.

ודבר שני, את תקבלי על עצמך. את נשואה?

לא, אני גרושה.

גרושה.

אז אני אתן לך עכשיו כיסוי ראש שאת חייבת בו,

ובעזרת השם, את רוצה צבע לבן או שחור?

לא משנה מה שכבודו יחליט. הנה, זה נתפס לי ביד.

תעבירו לה בקשה.

קייסימי, בבקשה.

תלכי בצניעות.

תלכי בצניעות. יש לי רק שאלה לכבודו לפני שאני לוקחת על עצמי את זה.

כן. אני גרושה עם שלוש, הייתי עם שתי בנות כשהתגרשתי מבעלי.

ואחרי שנה של גירושים

חזרנו לחיות ביחד והבאנו ילדה.

קודם כול, לעניין כיסוי ראש וצניעות את חייבת.

דבר שני, לחיות בלי נישואין זה בעיה, את לא יכולה לחיות בצורה זאת.

ודבר שלישי, תקבלי עלייך תשובה והכוונה.

הכוונה, תמלית הפרטים שלך בטופס הזה שחילקו,

תכתבי את הרצון שלך, שיתקשרו אלייך,

וידריכו אותך רבניות איך להתנהג מכאן ולהבא.

בסדר? תודה. אני יותר מעדיפה לקחת על עצמי את השב״כ,

כי אני לא שומרת שבת.

נדמה לי שאת אמרת שאת רוצה לעשות דיל.

אני רוצה לעשות את זה. ואני אמרתי שאת תעשי תשובה. התשובה זה כולל שב״כ.

אוקיי.

אז בבקשה, מה שמך? שימי את הכיסוי ראש ותברכי שהחיינו.

תביאי לה בקשה לברך.

שיחיינו.

שיחיינו. ברוך אתה.

ברוך אתה. אדון.

אדוני. אלו.

אלוהינו. מלך העולם. מלך העולם. שיחיינו וקיימנו. שיחיינו וקיימנו. והגיענו לזמן הזה. והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השם של ההורים?

מה השם של ההורים שלך?

זוהרה ממן בת לאה.

זוהרה ממן בת לאה ובעלה?

אלברט ממן בן סוליקה.

אלברט ממן בן סוליקה, השם יזכה אותם לרפואה שלמה והחלמה מהירה.

אמן. ושני אירועי מוח יהיו לאסד נשיא סוריה מהירה. אמן. ואל תזכי לתשובה שלמה ולחתונה בקרוב. אמן. והשם יברך את כל הקהל הקדוש בכל מיני דמיטיו, בריאות והצלחה ונחת וזרע חי וקיים ובריאות ופרנסה ועלייה בתורה ובמצוות ובכל מיני דמיטיו.

ובפעם הבאה להתראות, תודה לילתו.

בואו נראה לי

הוא יורד, הוא יורד