גבעת זאב - חיי ביזיון תמידיים עדיפים משעה אחת של חטא

- - - לא מוגה! - - -

תודה רבה.

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח הערב הזה יהיה לרפואה שלמה ותמידית רפואת הנפש והגוף בכל האיברים והגידים לשלום בן מרים ורומן רפואה שלמה מהרה וזיווג הגון לשלום בן רזל, שניר בן פנינה, גאולה בן רזל וגבריאל בן פנינה תודה מיוחדת לרועי ודניאל חממי ולמשפחתם על העזרה בארגון ההרצאה שעסקו לזיווגים הגונים וחולטו בריאות ופרנסה בשפע רפואה שלמה לאבי מורי יחיה זכריה בן עווד, רפואת אמי מורתיר ומא בן טרומיה ולחנן בן שפרה זלע אשר קיימא

פרשת השבוע: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג, מה)

במשנה עקביה בן מהללאל העיד ארבעה דברים אמרו לו, עקביה חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשה אותך אף בית דין בישראל אמר להם מוטב לי להיקרא שותה כל ימיי ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו

חיי ביזיון תמידיים עדיפים משעה אחת של חטא

הכרת חיים זו מוסרים לנו חכמים זיכרונם לברכה הקדושים שידעו והכירו את ערך הפגם והחסרון שיוצר החטא ולא היססו לקבוע כי מוטב להפקיר את הכבוד העצמי בצורה כה קיצונית להיקרא שותה כל החיים ובלבד שלא להיכשל בשעה אחת של חטא ואפילו אם זה מעין חטא שלא היו אומרים בשביל שררה חזר בו זאת אומרת הוא אמר ארבעה דברים שלא הסכימו אותם חכמים ביקשו ממנו לחזור וימנו אותו אף בית דין הוא לא הסכים מוטב לי להיקרא שותה כל ימיי ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום והנה מרוב מרחק שבין הבנה זו למצב של חיינו הירודים חושבים אנו כי הכרה זו היא חסידות מופלגת ונחלת יחידים בלבד ואינה מחיובי התורה שניתנה לכלל כולו. אבל ההתבוננות בפרשת מצורע חטאו ועונשו מורה לנו כי הכרה זו היא מדרכי התורה השווים לכל נפש. כולנו חייבים בהנהגה זו. חכמים זכרונם לך מבהרים כי נגע הצהרה עוד בא לאדם בעוון חטא לשון הרע וגסות הרוח. עונש שמיים על שעה אחת של חטא. ולמותר להדגיש כי עונשי רשעים לתועלת האדם הם לרפואת תחלואי נפשו. על עידן גאים נעשה אדם מושפל, מבוזה. מצב זה שובר את גאוותו, יוצר בו מצב נפשי המונעו ממה שנכשל קודם. בואו נתבונן בציור מה קורה עם מצורע. אדם נכבד בעירו, מעורב בין הבריות, נכשל בעוון לשון הרע. בחסדי שמיים הם מרקים את חטאו בעולם הזה על ידי נגע הצרעת. ומיד נעשה אדם זה מנותק מביתו ועסקיו ומכל חיי החברה שהוא שקוע בהם. ומוציאים אותו להיות מבודד מחוץ למחנה מבלי שיוכל לפצות את הפה לפני מאן דהוא. אחר כך יש לו פרשת ביזיון של פריעת הראש וקריאות בוז בפניו, טמא טמא, והוא מופרד מבני אדם, אורח חייו התקין נפרד ממנו, עד שתעלה מכתו ארוכה, ולפעמים הוא יישאר במצב זה עד יום המיטה. גם אם ירפא מצרעתו, שוב התהליך מלווה בביזיון, במצוות תגלחת כל גופו, מגלחים לו את הזקן, את הגבות, את הריסים בעיניים, ובצורה זו הוא שב לחברת בני אדם. ביזיון וחרפה כה גדולים, ולפעמים זה נמשך כל החיים בגלל שעה אחת של לשון הרע. ומעליה בוקעת ההכרה, מוטב לי להיקרא שותה כל ימיי, ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום. חשבון חיים זה הוא רצון התורה המתגלה בבהירות למתבונן בפרשת המצורע. כך היא הנהגה משמיים לרפאות האדם, והיא דבק בדרכי שמיים. מי שדבק בדרכי שמיים, חייב לממש את ההכרה הזו בחייו. מי שלא מבין וחושב שפרשת מצורע הייתה פעם והיום היא לא קיימת, היום יש נגעים אחרים, דומים מאוד, קוראים לזה מחלת הסרטן. ואנשים מגיעים לאותו מצב, נשירת סערות והכול וכו', בדיוק אותו תהליך, פחות או יותר. זהו מהלך תיקון האדם בדרכי התורה, והמתכחש לזה אינו מתכחש לחסידות מופלגת, אלא לפרשה המפורשת בתורה. והנה, אם נתבונן באורח חיינו נמצא כי חיים אנו בהיפוך גמור להכרת אמת זו. כל אחד מאיתנו חי כפי שנוח וערב לו, שבוי תחת ממשל המידות הרעות, ומוכן להפקיר את הנשמה, מזלזל בקיום מצוות בגלל רדיפות כבוד והרגשת מה יאמרו הבריות, או אי נעימות אחרת שמביאה אותו לעזוב את מקום התורה, נטישת חיי רוח ושקיעה בחיי חומר, מצב הפוך לגמרי ממה שצריך להיות, ובגלל שעה אחת שנראים כשותים, נכנסים למצב של רשעות לכל החיים. מוכרחים אנו להילחם בצורת חיים זו, שהיא מנוגדת לדרישות התורה ולתועלת האדם ושלמותו. מתגסיסי המלחמה בעניין זה הוא התמדת העיון לעיין ולהתבונן במצב האדם בעולם הזה. לאור התורה והחכמים זיכרונם ברוחה שמלמדים אותנו, שמציאות האדם זוהי הנפש, החלק אלוקא ממעל שמתלבש לתקופת זמן מוגבל בגוף בישרי וכוחות חומריים מושכים אותו לחיי הבל ותוהו. הקנאה והתאווה והכבוד בצורתם הרעה הם דבר שמחוצה לנו, הם קנייני הלבוש בלבד. וחייבים אנו לחיות את נפשנו ולא לחיות את חיי החיצוניות. כמה שנגביר את החיות הנפשית בתוכנו, פחות נשתעבד לרצונות של הגוף, עד שנגיע למצב של שליטה על כוחות החומר, שלא יציקו לנו ונכוון אותם אך ורק לתועלת הנפש. ומצב זה, היא הצורה האמיתית של האדם וחייו מתמלאים בסיפוק שמחה ואושר. ואילו ענייני עולם הזה ופגיעותיו, לא רק שלא יזיכונו, אלא אדרבניהם יביאו תועלת וחיזוק. כפי שמביא הרמב״ם על המאמר, מאוד מאוד הביא שברוח בפני כל אדם שתקוות אנוש רימה. כיוון שאדם משופע במידת הגאווה מאוד מאוד, וכדי שאדם יברח מהגאווה שהיא מפסידה לו את חיי העולם הבא, עליו להידבק במידת השפלות לאורך זמן, כדי שבסוף יגיע אל המיצוע, אל הענווה. אבל לזה חייבים ללכת עד הקצה האחרון, אחרת אי אפשר להגיע לענווה. ובפרט כל אדם שהוא בעל גאווה, ויש כמה שהקדוש ברוך הוא שונאן, כגון אחד שנקרא דל גאה. גם הוא דל, אין לו חוכמה ואין לו ממון, והוא מתגאה. אז מביא הרמב״ם מעשה. והנה ראיתי בספר מספרי המידות, שנשאל לאחד מן החשובים החסידים, איזה יום הוא ששמחת בו יותר מכל ימיך? אמר לו, יום שהייתי הולך בספינה, והיה מקומי בפחות שבמקומות שבספינה, בין חבילות הבגדים. והיו בספינה סוחרים ובעלי ממון, ואני הייתי שוכב במקומי, ואחד מאנשי הספינה קם לעשות קטנים, בה אהי נקל בעיניו ונבזה, שהייתי שפל בעיניו מאוד, עד שגילה את עצמו ועשה עלי קטנים, וטמאתי מתחזק תכונת העזות בנפשו. בחי השם לא כאבה נפשי למעשהו כלל, ולא התעורר ממני כוחי, ושמחתי שמחה גדולה כשהגעתי לגבול שלא יכאיבני ביזוי, ולא הרגיש על נפשי אליו. זאת אומרת, החסיד הזה עשו עליו מעשה שלא ייעשה, והוא הרגיש השתוות המידות בצורה כזאת, שהוא לא הגיע לביזוי מזה. זאת אומרת, זה לא הקפיץ אצלו שום דבר, דהיינו הוא שולט במידות לחלוטין כאילו מים צוננים על נפש עייפה. כך חי בעל נפש פגיעות וביזיונות, לא רק שאינם מצערים אותו, אלא אדרבה, משמשים לו אמצעים לעלייה ושלמות, וממלאים אותו שמחה עילאית. אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא. חיי הנפש הם היוצרים את העושר בשני העולמות, ואילו הליכה אחרי רצונות הגוף יוצרים סבל, צרות, בלי סוף, קנאה, שנאה, תחרות ועוד. כל אחד חייב להתבונן היטב בדברים האלה, לעשות את החשבון. הפסד מצווה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה. ייסורי איוב כדאיים למרוק חטא קטן, ואם כן, מה ההיגיון שבוחרים ברע? ואילו מצד שני, יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. כל הנאות העולם הזה אינם שקולים ריח הנאה של העולם הבא. זאת אומרת, אם נאסוף את כל ההנאות שהיו בעולם לכל הברואים, מהאדם הראשון עד עתה, נקבצם וניתן אותם לאדם אחד, שירגיש אותם בבת אחת, אז הנאה של רגע אחד בעולם הבא היא יותר מכל ההנאות של העולם הזה, יחדיו. ופה בעולם הזה רואים אנחנו מעין שכר זה. נבוכדנצר הרשע זכה למלכות מפוארת 70 שנה בזכות שלוש פסיעות שהוא פסח לכבוד השם יתברך. הוא לא השתנה, הוא נשאר גוי, עובד עבודה זרה, כיוון שהוא פסח שלוש פסיעות לכבוד השם יתברך, זכה בעולם הזה ל-70 שנים של מלכות על כל העולם כולו. אז תארו לכם מה מגיע ליהודי שכר פסיעות שהולך לבית הכנסת או שהולך לבית המדרש לכבוד השם יתברך. אין בעולם הזה מה לשלם, כי אם על שלוש פסיעות נתנו לו 70 שנה שלטון על כל העולם, מה אפשר לשלם על הליכה עד לבית הכנסת? אז איפה כל השכר שמור? לחיי העולם הבא. עכשיו ברור שמה שכתוב שיפה שעה אחת של קורת רוח, לא ההנאה, רק קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה אם נצבור את כולם יחדיו. ודאי שהנאה בזה היא בלי סוף, ועליה נאמר עין, לא ראתה אלוהים זולתיך יעשה למחכה לו, אפילו הנביאים לא זכו לראות את גודל ההנאה שמעוטדת לאלה שהולכים בדרכי השם לעתיד לבוא. וכך חייבים אנו להעמיק ולהתבונן בחשבון החיים לאור האמת, ואז בחסדי השם ובחסדי שמים נשנה את דרכנו בכיוון האמת, כי מוטב להיקרא שותה כל ימיי, ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום. זה בנוגע למה שיש לנו ללמוד מפרשת מצורע. אם חושבים זה היה פעם, דעו לכם שזה קורה היום, כל יום. כל המחלות שבאות על בני אדם זה על חטאים, לשון הרע, הוצאה דיבה, רכילות, פצ'קווילים, כל הדברים שאנשים עושים. הכל בא בחשבון, ועל זה מצטרעים בנגעים שונים. כן. אז כל אחד יעשה חשבון נפש, האם כדאי שבעים שנה של הנאות העולם הזה, שהם עוברים כאפס ובמהירות, וחזרי זה לנצח לסבול, או כדאי פה לחיות חיים טובים, נפלאים ומאושרים בדרכי התורה, ולקבל גם על זה שכר אין סוף בהנאות שאפילו הנביאים לא זכו לראות. החשבון הזה נשאר לכם, מי שיצפה באתר שופע נקודה TV, יוכל לראות הרבה חומר בעניין כדי להכריע. בינתיים אני רוצה לדבר איתכם קצת על התקופה האחרונה, מה שדיבר עליה הרב אלחונן וסרמן, זכר צדיק ברכה, השם ינקום דמו, שהיה בזמן השואה הנוראה, וקובץ של קטעים מתוך דבריו נשמע כאן. בינתיים אנחנו נפתח בדברי הקהלת יצחק, קהילת יצחק. מדוע תקנו חכמים לבקש בתפילה ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים? והרי עולה ורבא ורב יוחנן רבי יוחנן אמרו יתה ולא אחמנה. הם אמרו שהם לא רוצים לראות בביאת המשיח מחמת הצרות הרבות שיהיו בתקופה הזאת. ואנחנו מדברים על התקופה הקרובה עכשיו בימינו. למה אנחנו מבקשים בתפילה ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים? והאמוראים, הם אמרו שהם לא רוצים להיות בשעה שיבוא מלך המשיח מרוב הצרות שיהיו. על זה מתרץ הרב זאב וולף מווילנה משל לחתונה שאחר החופה פרקדו לכבוד החתן והכלה. ואמר אחד המחותנים מזקנים לחברו בוא נלך לשכב עד האוכל ואז יקומו, יקימו אותנו וכך עשו. שמע זאת אחד העניים ואמר לחברו הבה נעשה גם אנחנו כמותם נשכב עד הסעודה. ענה לו חברו זוהי שטות כיוון שאת המחותנים ודאי שיעירו לפני הסעודה אבל אם אנחנו נשכב מי יעיר אותנו? הנמשל כך הוא גם בימות המשיח שהאמוראים אמרו כשיבוא המלך המשיח הם לא רוצים להיות יתה ולא אחמניהם. הם הצדיקים יכולים לומר שאינם רוצים להיות בשעה שיהיו חבלי משיח. חבלי משיח זה חבלי יולדה. בהיותם בטוחים שלאחר מכן יזכו לראות בכבוד השם שישרור בעולם. אבל אנו, היושבים פה, אנו, אם לא נזכה להיות בימות משיח, איננו בטוחים שנזכה לראות בכבוד השם בשובו לציון ובהיטיבו עם עמו. לכן אנחנו צריכים לבקש ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. זאת אומרת, שיהיו נוכחים באותה שעה, כי אם נסתלק פה בטרם עת, אף אחד לא יעיר אותנו אולי אחרי זה שנבוא לראות בתחיית המתים. דבר נוסף, פני הדור כפני הכלב, כך נאמר במשנה. בספסותה. על התקופה הזאת האחרונה, בעקבותה נמשכה. דרכו של הכלב להתקדם ולרוץ לפני בעליו. לכאורה נדמה כאילו הכלב הולך לו כאוות נפשו, והאדון נגרר אחריו ומכבד את רצון הכלב. אך האמת היא כי נהפוך הוא. בעל הבית הולך אל אשר ירצה, והכלב רץ לפניו ונשמע לפקודתו. אם ייסוב בעל הבית על עקבותיו, מיד הכלב מסתובב אף הוא, מתקדם לפני אדונו באותו כיוון. בשנים כתיקונן, עת היהודים נשמעו להוראות התורה, הורו פני הדור, שזה חכמי הדור, הורו פני הדור את הדרך, הם קבעו לאן ללכת והדור הצעיר צעד בעקבותיהם. אבל בעקבותה דמשיכה ידוכא שלטון התורה, הדור יבחר את הדרך כראות עיניו, ופני הדור ירוצו בדרך הזו לפני ההמון ככלב לפני אדון. יש רבנים בדורנו, הנגררים אחר דעת הקהל, ומשתדלים להוכיח עד כמה הם דמוקרטים, ומתדרדרים מן הפסגה אל התהום. מי אמר את זה ומתי? הרב אלחונן וסרמן, זכר צדיק לברכה, בשם הגאון רבי ישראל מסלן, זכר צדיק לברכה, כבר לפני 150 שנה. החפץ חיים, זכר צדיק לברכה, פירש בדרך אחרת את המשנה, ואמר, מטבעו של הכלב, שאם סוכלים אותו באבן, מיד הוא מתנפל על האבן לנושך. בשעה שקם על ישראל איזשהו המן, כמו אהמאד א-ניג'אד, יש לדעת שהוא אינו אלא מקל השלוח מן השמיים לחבוט בנו. וכדבריה כתוב, הוי אשור שבט אפי. הקב' ברוך הוא משתמש באומות העולם להכות בישראל. אין שום טעם להילחם עם המקל, כי כלום חסרים מקלות בשמים. שלוחים הרבה יש להם מקום. יש לנקוט אמצעים שמהשמים ימנעו ויימנעו מלהקים מקלות עלינו. אולם בימי עקבתא דמשיחא תהיה הדעת נעדרת, וככלב שוטה ירוצו לנשוך את המקל. מנהיגינו החדשים הכריזו מלחמה על ממלכות אדירות. מה כוחנו? מה גבורתנו? רק לראות מאמרים בעיתונים היהודיים והתוצאה מהי, מבעירים רק את חרונם וזעמם של הנחשים עלינו. המנהיגים רואים רק את המקל, ומסרבים להכיר את המכה במקל. והעם לא שב עד המכה הוא, אומר ישעיה הנביא. ומיהו המכה? אבינו שבשמיים. מי אמר את זה ומתי? הרב אלחורנן וסרמן, זכר צדיק וברכה, בעקבתא דמשיחא בזמן השואה. על הדור האחרון הוא אומר, הנביא יחזקאל מסרטט תמונה נאמנה של דור עקבתא דמשיחא ורועיו של הדור ההוא. מחלק הוא את אנשי הדור לחמישה סוגים במובן הרוחני. ואלו הן נחלות, חולה, נשברת, נידחת, עובדת. שלושה סוגים הראשונים מסמלים שלושה מיני מומרים. הנשברת מסמלת על נבדלים מכלל ישראל, אשר פרקו מעל עצמם עול של מצווה אחת או מצוות אחדות שבתורה. ועל כגון אלו, אומר הגאון מווילנה, כי מומר לדבר אחד, הרי הוא מחוסר אבר אחד בנפשו. הנידחת והעובדת, אלה מומרים לכל התורה כולה. הנידחת, אלה הכופרים שהם כמשומדים, אלא שהם קשורים עדיין עם כלל ישראל. בעוד שהעובדת הם משומדים שנתערבו בגויים עד כי נשכח מוצאם היהודי. זה התיאור וההגדרה של חמשת סוגי היהודים האלה, שנאבדים מעם ישראל בדרך כזו או אחרת. ומיהם הרועים? הרועים, המנהיגים, הרועים אשר פרנסתם מהצאן, כתוב ביחזקאל הנביא, את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו. מחובתם לדאוג לצאן, והרועים מועלים בתפקיד. אינם רועים את הצאן, אלא את עצמם. הצאן טועה על כל הר וגבעה, טרף לשיני חיות השדה, ואין דורש ואין מבקש. על כן אומר הקדוש ברוך הוא, וישבתים מרעות צאן, ולא ירעו עוד הרועים אותם, אני ארעה צאני. מה אעשה לצאן מרעיתי? א', את העובד, את אבקש, ב', את הנידחת אשיב, ג', ולנשברת אחבוש. יש לעמוד על הסדר שבתהליך הזה. ראשית, את העובד, את אבקש. שימו לב מה אמר רב אלחונן וסרמן בזמן השואה. הוא נרצח על ידי כיתת יורים. בשעה שהוא ויתר לנצל, הוא אמר לבני הישיבה שלו דרשה אחרונה, דעו שאנחנו הולכים למסור את נפשנו על קידוש השם, וייזהרו שלא תיכנס בכם גאווה, שזכינו להיות קורבן. לפני הקדוש ברוך הוא. כי קורבן יכול להיפסל במחשבה פסולה, ואז נהיה פיגול. לאחר מכן ירו בהם והוציאו אותם למוות. הוא כתב את זה באותו זמן, ותשמעו מה הוא אומר. את העובד, את אבקש, האנשים את העובד, את אבקש, האנשים אשר אבות אבותיהם ואמות אמותיהם המירו את דתם לפני 120 130 שנה, יבדקו את ספרי הייחוס שלהם ויקבעו מוצאם הלא-ארי. הם יוכו על קודקודם, וברורות ייאמר להם. דעו כי יהודים אתם, ויהודים תישארו על כורחכם. במדינה אשר בה רק יהודי אחד על כל אלף גויים, גם שם יבקשו אחר היהודים, יבקשו וגם ימצאו. לשלב הזה הגענו כיום. התהליך עדיין בעיצומו, במהירות רבה מתפשט וממדינה למדינה, ולאחר שיסתיים השלב הראשון וכל העובדים יימצאו, יחל השלב השני. ואת הנידחת אשיב, זה הנידחים סתם, משום שהעובדים משכבר ייכללו גם בקבוצה הראשונה בסוג הנידחים, ולאחר מכן יקוים ולנשברת אחבוש. תיאור מדויק, טרם פרוץ השואה בצורה הידועה לנו, לאחר מעשה, הוא אמר בדיוק מה יהיה, על פי הנביא יחזקאל. ראוי לציין, בנבואה נלת הביטוי ישגו צוני, משמע כי הדור כולו, פרט לרועים, ייחשב לפני השם יתברך כשוגג, כי לכל העם בשגגה. אלמלא הרועים, המנהיגים שהיו הציונים, המהווים מחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, לא היה קשה להחזיר את הדור לתורה. המורים, המדריכים, הסופרים, מנהיגי המפלגות, הם המעכבים עד קרן האור של התורה לחדור למחשקי הלבבות. להם, תורה משלהם, למנהיגים הציונים, חכמי הדור שלהם, גדולי הדור שלהם, באמצעות תורה חדשה ומצוות חדשות, מטמטמים את המוחות והלבבות. ניתן להבחין זאת בשעה שניתנת הזדמנות אי-פעם להמון העם לשמוע דברי תורה אמיתיים, כיצד שותים הם בצ... שמע את הדברים אבל הרועים מספקים לעם אבנים במקום מרגליות במקום השקפות תורניות מוסר לקוראים ולשומעים הם מוסרים להם השקפות של כפירה במקרה הטוב הם קוראים לזה דברי בת חנות, ליצנות, תיאטרון ומנה של נבול פה אלה הם הרועים של דורנו אשר אותם חזה הנביא זה אומר רב אלחונון וסרמן לפני תום השואה. מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה? שאלו המלאכים. מה נעשה לאחותינו כנסת ישראל ביום שידובר בה? כאשר הגויים כמו היום ירבו לדבר בנו ואינם פוסקים מלדבר אותותינו באה התשובה מפי הקדוש ברוך הוא אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף אם נהיה חזקים באמונה כמו חומה בצורה ולא ננוע משום רוח שבעולם אומר הקדוש ברוך הוא נבנה עליה, על עם ישראל, טירת כסף כשם שהכסף נכנס לאור, למצרף ויוצא שלם ואינו חסר כך ישראל ייכנסו לגלויות במלכויות ויוצאים שלמים. אבל המשך הפסוק ואם דלת היא אם עם ישראל יהיו כדלת הסובבת על צירה נצור עליה לוח ארז לא טירת כסף אלא לוח ארז שמרכיב והולך כי אם ישראל ינועו מכל עבר כדלת הסובבת דהיינו שיסחפו בכל זרם חולף ויושפעו מכל רוח מצויה אז יהיו כעץ שמתגולל במקום רטוב ונרקב. כאן ניתנת לנו הנחיה כיצד עלינו להתנהג בימים הקשים כשכל העולם ידבר עלינו כמו היום כשהעולם רואה שאנחנו בעצם מפריעים לשקט הכלכלי העולמי ומסבכים את העולם במלחמות. העצה היא נצחית, לעמוד איתנים כחומה באמונתנו ולא להיכנע לסביבה. ואיך אפשרי הדבר? על כך יש תשובה. אני חומה. זו תורה. רק התורה בכוחה לחשלנו שנהיה חזקים כברזל. מעידים על כך תולדות ישראל במשך אלפי שנים, כי בכוח התורה יצאנו בשלום אף כאשר באנו באש ובמים. ונשאלת השאלה בשיר השירים כהמשך. איכה תרעה, איכה תרביץ בצהריים? צהריים היא שעת היום הקשה ביותר לצאן, בשעה זו החומרה ביותר. ושואלת כנסת ישראל את הקדוש ברוך הוא, איך תרעה את צונך כשיגיעו השעות הקשות של הגלות? הרי הצאן יטעה, מבלי דעת את הדרך בה ילך. ומה משיב הקדוש ברוך הוא? אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן. אם תראו לפניכם דרכים שונות שמוצעות לפניכם, ולא תדעו באיזה מהם לבחור, הרי לכם סימן מובהק, צאי לך בעקבי הצאן. חפשו בשבילי הדרכים את עקבות אבותיכם, ובדרך שבה תגלו אותם, בה תצעדו. בדרך החדשה, שלא הלכו בה אבותיכם, אל תלכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה. והדרכים החדשות, סכנתם מרובה מאוד. עד כאן דברי רב אלחונן וסרמן, זכר צדיק וקדוש לברכה, עצות לדור של עקבתא דמשיחא. זאת אומרת, אם נתייחס לחלק הראשון שפתחנו, חייבים להישמר מעבירות באופן הפרטי של כל אחד ואחד. בחלק הכללי של עם ישראל, מה יהיה איתנו, צריכים להתאחד כולם סביב התורה וללכת בעקבי הצאן, אבותינו הקדושים. וראי את גדיותייך על משכנות הרועים, אלה הרועים האמיתיים, אברהם, יצחק ויעקב, שהוליכו את בית ישראל עד הלום אחרי שלושת אלפים שלוש מאות שנה. תמיד עמדו עלינו בכל דור ודור לכלותינו, אבל הקדוש ברוך הוא הצילנו מידם. גם בדור הזה הקדוש ברוך הוא יציל אותנו, אבל לא את כולם. חלק, לצערנו הרב, לא יעברו את זה קל, אם בכלל. אז לכן צריכים להיות ערוכים ומוכנים, ומה שעלינו לעשות, להתחבר למה שאמרנו בהגדה. בתחילה היו אבותינו עבדים לפרעה, אחר כך יצאנו משם, קיבלנו את התורה. אנחנו עכשיו בספירת העומר לקראת מתן תורה בחג השבועות. אלה ימים גדולים מאוד לעם ישראל. אם נשכיל ונחכים ונעשה מה שצריך על פי התורה, נוכל לצאת מהמבוך שנקלענו אליו בתקופת הזמן הזה בהיסטוריה העכשווית. אנחנו הדור האחרון שלפני בית גואל צדק, ובכוח שלנו אנחנו יכולים להביא אותנו. אנחנו יכולים להביא אותו. זאת אומרת, הכל מסור בידינו. אם דורות קודמים לא הצליחו ולא השכילו ולא הייתה להם האפשרות, כיצד לעשות זאת? בדור הזה, שנקרא דור התשובה, שיש מיליון וחצי בעלי תשובה, דבר שלא היה מאז חזקיה המלך, דור זה ראוי לקבל פני משיח. צריך רק להשלים את המלאכה ולעשות כל מה שיש לאל ידינו. ובדור הזה הקדוש ברוך הוא מראה לנו ניסים, אותות ומופתים גדולים לאין שיעור, אם זה במישור הכללי ואם זה במישור הפרטי. במישור הכללי אנחנו מוקפים בחצי מיליארד לפחות שונאים שרוצים להרוג אותנו, וקמים עלינו בכל יום עם תוכניות שונות ומשונות. ולמרות כל זאת, הקדוש ברוך הוא, בינתיים מסכסך מצרים במצרים ומסכסך סוריה בסוריה, ולוב בלוב, ואירן באירן, ותימן בתימן, והאביב הערבי ממשיך. אבל לא לאורך זמן. זה יפסיק ברגע מסוים וכולם יפנו את הנשק אלינו. אבל אנחנו ראינו שגם כשמשגרים מאות טילים אפשר שלא ייפגע אחד, וכידוע לנו שאחד יכול לפגוע בעשרות אם לא מאות, תלוי איפה הוא פוגע. ומי שדואג שזה לא יפגע, זה לא כיפת ברזל, כי כיפת ברזל, רק שליש מצליחה. ומה אם השני שלישים ירדו למטה? למה הם לא הצליחו? אז בינתיים רואים שאם השם שומר עיר, זה מועיל. אבל אם הוא לא ישמור עיר, שב, שקד, שומר. אז רואים שיש ניסים, אבל זה לא בחינם, נצטרך לשלם עליהם, כי ניסים הולכים על חשבון משהו, הקופה מתרוקנת. ובינתיים מסלקים מאיתנו הרבה מן הצדיקים. אולי לכולם מודעים, אבל כל שבוע שניים-שלושה מהצדיקים הכי גדולים בדור כבר במשך כמה חודשים מסתלקים ומסתלקים בלי הפסקה. אז ההגנה שלנו מתמעטת, כי הקדוש ברוך הוא לוקח צדיקים כשושנה בין החוחים בשביל להגן על הדור. אבל יגיע הרגע שנצטרך לעמוד לבד, כמו שאומרים. אז לכן צריכים שיהיו לנו זכויות בזכות עצמנו, ולא להתלות בזכות אחרים. אז כדאי שכל אחד יגדיל את זכויותיו, ומי שצריך לשוב בתשובה ישוב, מי שצריך להתחזק, יתחזק, מי שצריך להתחרד יותר, יתחרד, וכן על זה הדרך. במישור הפרטי גם רואים נשיא מותות ומופתים, אומנם מול דברים קשים ביותר, כגון שרפת יהודים שישה ביום אחד, אב וחמשת ילדים, דבר איום ונורא. מקרים קשים של פגיעות ביהודים, רוצחים אותם בבתי ספר בחוץ לארץ. פה בארץ מקרים איומים ונוראים. אבל יש גם ניסים, וצריך לראות, מי שמתחזק בתורה, בירת שמיים, באמונה, מי שקובע עיתים לתורה, ראוי שיהיו לו ניסים. ואני אראה לכם עכשיו סרט שנקרא חיו יחיה. מעשה שהתרחש לא הרבה זמן, לפני שלושה שבועות בערך. באמצע השיעור שאני נותן בשער הביטחון בבית כנסת בשעה ארבע וחצי בבוקר, מגיעים אליי אס.אם.אסים על מצוקה של ילד שנולד ללא דופק וללא נשימה. מה עושים במצב כזה? בואו נראה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמי מיכאל, מיכאל אליאב, זאת אשתי שני. אנחנו בני 27, התחלנו להתחזק לפני בערך שלוש שנים, בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו, הרב אמנון יצחק. אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו הבוקר, נס שאין כמוהו לתחיית המתים ממש. הלידה התקדמה מאוד יפה מרגע שנכנסנו לחדר לידה. באמת הכל התחיל כמו שצריך, והיינו מרוצים מהכל, מההתקדמות. היה אמור להיות לידה רגילה, פשוטה, כמה שאפשר, עד שזה התחיל להסתבך עם זה שמי שפיר היו מים פוניאליים, שזה נכנס להריאות של התינוק. זה הקשה עליו לנשום, וממש לקראת הסוף כבר הוא היה צריך לצאת, והדופק שלו היה נעלם מדי פעם. זה היה בלחץ והרבה עזרה מהרופאים, ואני התאמצתי כמה שיכולתי. החליטו לעשות לידה כמה שיותר מהר, לדחוף שהתינוק יצא, שזה לא יפגע לו בדופק. בשלב מסוים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום. עוד פעם אני מבקש, התינוק הנולד לשנים בת, בת שבע, השם יציל אותו, שיחיה בעזרת השם. אמן. הלידה נתקעה, לא היה כבר קצירים שיכולים לעזור, לדחוף רק כוח, מה שאשתי הייתה יכולה לעשות. בגלל שהזמן היה מאוד קצר, כי הילד כבר לא נשל, הביאו דחוף בעקרון בשביל לשאוב אותו משם כמה שיותר מהר. כל התהליך הזה בערך רבע שעה, בערך 20 דקות, עד שהתינוק יצא. ובאו עוד רופאים, ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים, ועוד מיילדות מסביב. המצב הסתבך, ברגע שהתינוק יצא, אני עמדתי בכניסה לחדר, ואני שומע שמברכים את אשתי, כל הכבוד, זהו, לחץ טוב, הוא יצא, אחרי שחתכו ושאבו את התינוק מבקוום וזה, ובסופו של דבר התינוק יצא, ומברכים אותה על זה. אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, הבנתי משהו לא בסדר. אני לא ידעתי בדיוק מה קורה שם. בזריזות קרו את חבל הטבור, והניחו אותו שם, ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו, ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה, ולחץ מטורף היה שם. ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק, אז אני שואלת את הרופאים, הם הכול בסדר, ואף אחד לא עונה לי. ואני מחבקת את הרבנית, ואני מסתכלת עליה, והיא מרגיעה אותי, ואומרת לי, הכול יהיה בסדר, בעזרת השם. ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכול בסדר? הוא חי? אף אחד לא עונה לי. ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו, אף אחד לא נתן לנו תקווה שהכל בסדר. הם כן אמרו, מדי פעם הרופאים בודקים אותו, וכבר יודיעו לכם. אף מילה מעבר לזה. אני ממש ראיתי, כאילו הולכים להודיע לי שזהו, חמודה, ניסינו הכול. התחלתי לבכות, ואני רואה גם את בעלי חסר אונים שם בחוץ. אבל למדתי בכניסה, וראיתי פתאום מניחים מולי תינוק וצבע סגול, כהה, חום כהה כזה, שהוא לא זז. אני ברגע הזה אומר, הוא לא נושם, ואני מבין שמשהו... באותה שנייה חשבתי חרב עולמי, אני יצאתי שתי צעדים החוץ לחדר, פתאום התחלתי לא להרגיש את הגוף, מרוב, כאילו, ידעתי מה קרה, והבנתי באותו רגע. אמרתי לרבנית, זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות, אני כל כך השתדלתי כל ההיריון, לשמור על עצמי. הייתי קמה בבוקר אם באה לי לשמוע את ההרצאות של הרב. כשהוא חזר בתשובה, הוא נהיה חי. ולא לשמוע שירים, ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק. לא יכול להיות שזה ככה. באותו זמן, כבר בערך רבע שעה, הוא היה בלי דופן. ממש היה לי קשה להאמין למקרה. לא האמנתי שזה יכול לקרות. היום תשעה חודשים, וכל כך אתה מחכה לזה, וזה ילד ראשון, ואתה מחכה כל כך, ופתאום מוציאים לך פשוט גוש בשר כזה שלא זז, ואתה לא יודע איך לקבל את זה. תינוק ממש יצא מהבטן, לא תינוק חי. והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, היו בלחץ. התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו אחייה והנשמה. ואחד מנקה לו את הריאות, אחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב. כמה דקות אני לא מצליח להירגע, אבל פשוט אחרי כמה דקות פשוט התאוששתי. אמרתי לעצמי, אין לו, לא יכול להיות שזה קורה לנו. לא יכול להיות שזה קורה לנו. והתחלתי לפתוח בהשם. אמרתי, אין, לקדוש ברוך הוא אני יודע שהכול יהיה בסדר. דבר כזה זה רק מהרעב, מהשיבורים בבוקר, של אמונה בביטחון. שפעמיים למדנו את השער הזה עם הרב, וזה חיזק אותי וזה נתן לי כוח, לא רק לזה, לדברים אחרים, גם הרבה. אני ראיתי הרבה ניסים ונפלאות, זה שינה לי את החיים. האמונה הזאת ושער הביטחון הזה, זה שינה לי את החיים, מאלף וטלף. פה זה היה הניסיון הכי גדול שלי. ואני לא אשקר, לא עמדתי פה במיליון אחוז. אבל כשאמרתי את זה וכשאימנתי את זה, ואני הולך במסדרון הלוך, קדימה אחורה, קדימה אחורה, ואני אומר, הקדוש ברוך הוא, אני מאמין בך, אני יודע שהכול יהיה בסדר. לא יכול לקרות דבר אחר, הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר. נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, הוא מחיה מתים, הוא מחיה מתים, אמרתי לה, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר. אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש, ובעלי בא לידי ואומר לי, אני מקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות, ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו, אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת. אנחנו, אין לנו מספיק זכויות שאלוקים יעשה לנו כאלה ניסים. אולי בזכות הרב אלוקים יעשה לנו פה איזה נס. אילו אחיה אלף שנים, לא אוכל לשלם תודות לו. אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה... רק שנייה, זה דחוק, בית חוני. כן. כן. כן. טוב, מה קורה שם? וכרגע מה מנסים לעשות? בסדר. אני לוקח מעזרת השם תחנית ארבעים יום להצלתו, ובעזרת השם ידבריו. בסדר. מי שרוצה, הילד יצא בלי דופק, תינוק שנולד. מי שרוצה לקחת עליו לרפואה, בבקשה. אשתו של הרב הייתה ליד אשתי, הייתה עוזרת לו, והיא שלחה לו הודעה, והרב קיבל על עצמו באותו רגע ארבעים יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו על עצמם שם לידו, ואני אמרתי לה' אשם, אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה, ועוד ארבעים יום תענית גם, אחרי ששמעתי שהרב קיבל, גם אני ארבעים יום קיבלתי. אשתו של הרב, הרבנית, שתהיה בריאה, צדיקה, מדהימה. כמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי בלי התמיכה שלה, אני לא יודעת אם היו לי כוחות לעמוד בזה. אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה הייתה מספיק קשה, והיא עוד היה לה את הכוח לחזק אותי ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר, ושאלוקים יעזור ולקרוא תהילים. והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמה כמה אני צריכה להיות חזקה. הוא יחיה את המת, הוא יחיה, הוא יחיה את הבן שלנו, והרופאים הצליחו להזהיר את הדופק שלו אחרי בערך 20 דקות. אני שמעתי ככה מוניטור, פתאום מתחיל לצפצף לעניין ולא צפצוף אחד שלם. אחר כך בא לי ואומר לי, מה, מי בסדר, הכל בסדר, יש לו דופק, הוא נושב, הכל בסדר, תרגיש, שמעתי אותו בוכר. ואז אנחנו כאילו כמובן לבכות ולדות לאלוקים, כי היה לנו אונס גלוי, זה לא היה... היה לנו כונס גלוי, התינוק ממש יצא מהבטן, לא תינוק חי. וגם עוד יותר פלא שאחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם, אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות, אז אחרי ייעוץ בין הרופאים, וראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שהוא הכל בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית, אבל הוא יהיה בסדר, ואין לו שום פגיעה, לא במוח, שבמצבים כאלה, בגלל שלא מגיע חמסן המוח, אז זה יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק. ברוך השם, לא נפגע לו שום דבר, והוא מזז, והוא בוכה כמו שצריך, ברוך השם. אין, שבח לאל, שבח לאל. הקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה, הרבה זמן למקרה הזה, לניסיון הזה. נס גלוי, הרופאים עצמם היו המומים. הרופאים עצמם לא יכלו להירגע אחרי זה, והיו שם מלא, הרבה רופאים בחדר, וכולם ראו את הנס הגלוי הזה. אני לא יודע איך להודות לרב, עוד לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי שחזר בתשובה. אני כבר צריך להודות לו על החיים של תינוק שנולד, שהוא קיבל על עצמו 40 יום לזכות שהוא יחיה. אז ככה שכבר כל המשפחה שלנו חייבים לו את החיים שלנו, ובעזרת השם יהיה סנדק, בעזרת השם, השם יזכה אותנו, שהרב יהיה סנדק, ושהרב יבחר לו שם בעזרת השם. השם, שהוא יחליט, זה מה שיהיה, אנחנו, לא אכפת לנו. שהרב יחליט, מתבטלים לגמרי בעניין הזה. שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה, זה מה שיהיה. כי זה, יש לו חלק גדול בילד הזה. זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו, ושל הרבנית גם. ותודה רבה לכם, ותתחזקו ותיקחו את זה, כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה, כי כל יום ויום הוא עוד מתנה מקדוש ברוך הוא. עזוב, ראשי דיוק, עזוב, חיישי דיינו, עדות זאת נוטלת חיים מציאות, כי יש לכם אינו, כי יש לכם אינו, כי בומו יש. עדות זאת נוטלת חיים מציאות, עזוב, ראשי דיינו, עדות זאת נוטלת חיים מציאות, כי יש לכם אינו, כי יש לכם אינו, כי יש לכם אינו, אדוני היושב-ראש, מה ישראל, אדוני אלוהינו, אדונייך, מה ישראל, אנא אדוניי אושיע נא, אנא אדוניי אושיע נא, אנא אדוניי אצליח נא, אנא אדוניי סיוע, התור הוא אלוהינו, אני ממנה אותך שליה. למול את בניי, למול את בניי. היי, היי. למול את בניי. אדוניינו מלך העולם של קידשה ומצאתה וצבורה להכניס את בית איכרן אבינו. אדונייך אדוניי אלוהינו מלך העולם שלכם וקיימנו והגיענו לחיל הזה. אמן. אנו הינו ולרבותינו כאימא זין רדה זאללה אויבו אלימו מי גורש שמה בישראל, אמנון יצעק בן אליה. מיכאל אליה. אשמח. אשמח לו אתמול סחר לסור לו. אשמח לו בטחו וארמול אתכם ונצחו. ונאמר ועבור עליו ורח מבוססת בדמויך. אמנון יצחק, זה הכותל, אמנון יצחק, זה הכותל, אדוני מרדליהו. וכן כשנכנס לבריא וכך ייכנס לתור העולם ושאנחנו פה מאזינים טובים. וכן אירוסון וואנון אומר, עומד. ידעתני מבטן אימי, תלתני להושיע עמי, נתנת לי לשון לימודים, שכולם לך יהוא מודים, ידעתני ידעתני. זה היום הכי מאושר בחיים שלי. ידעתני מבטן אימי, תלתני להושיע עמי, נתנת לי לשון לימודים. תודה. הערב הזה הוא להצלחת ניסן בן סרש, הקדוש ברוך הוא ימלא כל משאלות ליבו לטובה, בריאות איתנה, שמחת חיים, נחת רוח מהילדים, שלום בית, אריכות יומים שנים. נצליח במשפטים, תהיה ידוע לעליונה, בביטחון, באמונה שלמה. שירה דליה בת נאג'י, הבריאות איתנה, שמחת חיים, עליה רוחנית ותזכה לאריכות ימים שנים ונחת רוח מכל יוצא חלציה. רועי עמיתי נתן ודניאל דוד, בני שירה, דליה, חזרה בתשובה שלמה, זיווגים הגונים, חוכמה בין עבוד דעת בתורה הקדושה, אישוב הדעת בלימוד התורה. ושיהיו כל מעשיהם לשם שמיים מתוך אמונה וביטחון שלמים בקדוש ברוך הוא. הערב הזה כולו והזכויות שלו לעילוי נשמת הבחור שטבע בשבוע שעבר רז בן נאוה מנוחתו עדן. וכן להצלחה וחזרה בתשובה של כל עם ישראל, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.

שאלות לקהל למי שיש, בבקשה.

כן, תן לגברת שם.

מזל חיה בת מרים, תזכה בעזרת השם ברח לרפואה שלמה.

כן. ערב טוב. ערב טוב.

אני אשתו של שלום לב,

שההרצאה הערב נתרמה לרפואתו.

לפי העצה שדיברתי איתך בטלפון,

וזה מה שהצעת לנו,

בהליך חולה סרטן כבר 12 שנה,

זה הולך וחוזר.

בתקופה האחרונה זה קצת החמיר.

לפי הרופאים זה התפשט בבטן.

הוא כרגע עובר טיפול ביולוגי,

ומקווים בעזרת השם שזה יצליח.

עושה ביום.

הוא כל הזמן שוכב, גם אסור לו לשבת.

אז יש לו כאבים פשוט.

הוא יכול לשמוע דיסקים?

כן, הוא יכול לשמוע.

תני לו שישמע דיסקים שלי כל הזמן.

הוא שומע.

לא כל הזמן, אבל הוא שומע. כל הזמן.

למעט תפילות שהוא צריך להתפלל גם בשכיבה.

הוא מתפלל.

בסדר גמור.

בעזרת השם יתברך,

אנחנו עוד מעט נעשה קבלת עול מלכות שמיים לרפואתו. בסדר?

תודה.

כן, שאלה נוספת?

שאלה אני מבקש. ברכות בסוף.

שאלה למי שיש.

תן לבחור.

ערב טוב, כבוד הרב.

קודם כל, תודה רבה שזכינו להכיר אותך.

אתה מחזק אותנו מאוד.

יש לי שאלה.

הרב יוצא על הזמרים הפסולים, וזה טוב, עבודת קודש.

אבל קטונתי מלהגיד לרב, אבל מה עם עוון פגם הברית?

לא שמענו שהרב יוצא על זה יותר מדי.

על הפאות הפסולות, על הצניעות של האנשים, של האברכים,

שזה לדעתי קטונתי שוב פעם, אבל זה לא פחות.

יכול להיות שאתה צודק,

אבל אם היית שומע את ה-1,400 קלטות שלי, היית יודע שיצאתי על זה הרבה מאוד עוד לפני הזמרים הפסולים.

תעבור על כל החומר ותראה.

ערב טוב.

תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת?

בינתיים אני אזכיר לכם דבר חשוב מאוד. הצטרפו אליי לפה הערב.

שאלה יש לך?

תן לה שם.

אברכים שהגיעו ממרכז הארץ,

הם פשוט עוזרים לי לרשום את כל מי שמעוניין ללמוד תורה,

או בחברותא,

אחד על אחד,

או בטלפון,

או במדרשייה,

או ללכת לישיבה,

אם זה לשבת, אם זה לשבוע, אם זה לתקופה,

אם זה בכלל.

בנות שרוצות ללמוד במדרשייה,

או שרוצות שיעור בית, לפתוח אצלהן, או לבקר בשיעור,

או ללמוד

עם רבנית.

כל מי שמעוניין להתחבר לתורה,

חינם אין כסף,

יכול למלא פה את הטופס שיחלקו בין השורות,

ימלא את הפרטים ויחזרו אליו, ויכוונו אותו בעזרת השם יתברך למה שביקש.

תנצלו את ההזדמנות הזאת, משום שאנחנו בזמן מאוד קשה לעם ישראל, וכל חיזוק

נדרש ויועיל לפרט ולכלל,

בעזרת השם יתברך.

כן,

תן לה שם בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

הרב מדבר כל הזמן על שכר ועונש.

רציתי לשאול,

איך הרב יכול להסביר לי כיצד צדיקים גדולים, רבנים יראי שמים,

חולים היום במחלות קשות?

ואיך אפשר להבין,

כשפתחת את ההרצאה דיברת על המחלות הקשות שהיו אז והסרטן שמחליף היום,

ואיך אתה יכול להסביר לי ולבן שלי שהגענו לכאן היום, הבן שלי בן 11,

הוא חסיד גדול שלך,

והוא ביקש ממני להגיע כדי לשמוע אותך ולקבל ברכה?

כי אני בעוד שבוע עוברת ניתוח קשה.

איך אני יכולה להסביר לבן שלי, שאני באמת השתדלתי כל השנים להיות בסדר,

לגדל אותו לתורה ולמצוות,

וגם אני חליתי?

אז איך אני יכולה להסביר לבן שלי כזו שאלה,

שאתה מדבר על שכר ועונש,

ואני לא חושבת שעשיתי רע?

טוב, זו מחשבה טובה לחשוב ככה, לחשוב חיובי, יש דבר כזה היום, קוראים לזה לחשוב חיובי.

אבל בתורה ומצוות זה לא הולך בדיוק כך, משום שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט הסערה, זאת אומרת, אין שאלה על הצדיקים, כיוון ששם המדקדקים עוד יותר,

כיוון שיש להם הכרה להגיע למדרגת צדיק.

אז ממילא הם מדקדקים יותר, אבל אני אשאל אותך סתם שאלה.

יש לכם בבית הן טלוויזיה?

לא.

הייתה לכם?

הייתה. הייתה. מתי יצאה?

יצאה.

לפני שנים.

שנתיים, בסדר. לא שנתיים, שנים.

כשהגענו לחינוך ילדים,

הגענו לירושלים,

הבנו שאת הילדים שאנחנו רוצים לחנך כאן,

ויתרנו על הרבה דברים,

עם חומריות, כמו שנקרא? שמעתי.

שואל שאלה נוספת.

יש אצלכם רדיו בבית?

לא, רק באוטו.

ובעיקר קלטות שלך ושל הרב בן ציון מוצפי.

שמעתי.

במוזיקה של זמרים אתם שומעים?

עדות, לא דברים שהם לא צנועים.

אני מאוד מקפידה על חינוך הילדים.

כן, אבל שומעים את אלה של החסידים וכל אלה.

כן?

כן,

אבל זו בעיה.

מכל מקום, יש הרבה דברים שאנחנו חושבים שהם בסדר, אבל הם לא בסדר.

אבל לא בזה אנחנו נשקול ונמדוד, כי הקדוש ברוך הוא מודד ושוקל במדד שלו, לא שלנו.

אנחנו לא יודעים להגיד על כל אחד מה, אבל אנחנו יודעים איפה יש פרצות שמהם יכולים לנבוע הרבה בעיות.

מכל מקום צריך להבין דבר אחד.

אין לנו שאלה על הקדוש ברוך הוא. עצם זה שאנחנו בכלל בריאים זה נס שאין כדוגמתו.

הבריאות זה נס.

זה שיש מחלה,

זה פלא שהיא מגיעה פעם ב-,

כי למעשה אם אדם היה חוטא פעם אחת הוא היה צריך לקבל עונש,

ובחומרת הדין כזו שהוא לא היה נשאר בכלל.

כי מי שחוטא למלך אז הוא חייב מיתה, ומי שחוטא למלך מלכי המלכים אפילו בדבר אחד שהוא עובר על מצוותיו,

אז ודאי שהוא חייב מיתה.

ובכל אופן, הקדוש ברוך הוא, אנחנו רואים שאנשים חוטאים עשרות שנים

ולא מקבלים עונש לכאורה, לכאורה.

אבל זה מתהפך.

כי אלה שהם רשעים גמורים, בכלל לא נותנים להם עונש פה,

נותנים להם את מלוא השכר כאן, ושם משלמים להם את הכול.

צדיקים גמורים נענשים דווקא גם,

ושם נותנים להם את השכר מלא מאוד.

אלה שבינוניים, אז זה תלוי כל אחד ואחד.

עכשיו, צדיקים גמורים את אומרת, עשרת הרוגי מלכות,

את יכולה להבין איך הם נענשו בעונש כזה?

אף אחד מהצדיקים של הדור הזה לא מגיע אליהם, נכון?

אז זאת אומרת, ואם הם נהרגו בהריגות או במיתות משונות שאין להם דומה עכבריה,

הם יכולים לקלף את פניו חי של רבי ישמעאל ולפחלץ אותו,

אז זה דבר שלא נשמע בעולם, זה מזעזע לאין שיעור.

מדובר על תנא קדוש

שעולה ויורד בשמיים כמו מלאך.

ורבי עקיבא שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל,

אחר כך חותכים אותו חתיכות ושמים אותו בקצבייה?

מישהו יכול להבין את זה?

וכן אחרים שעברו מיתות משונות.

אין בנו יודע עד מה,

אבל אנחנו יודעים דבר אחד, שהקדוש ברוך הוא דן דין אמת,

וכל זמן שאנחנו עוד עם נשמה באפינו יכולים לתקן,

ויכולים לבקש ויכולים לחזור בתשובה שלמה אמיתית.

אם תשמעי את השיעורים שלי בבוקר

בחובת הלבבות,

בכל השערים שלימדתי עד עתה, נשאר לי השער האחרון, שער הפרישות,

שאנחנו גומרים אותו בימים האלה.

יש באתר שופר.tv, תוכלי לשמוע שם.

אם לא, תוכלי להשיג את הדיסקים בארגון שופר.

אז שמה רואים מה אנחנו בעצם נדרשים בשביל להיות שלמים בעבודת הבורא יתברך, שלא יאונה לנו כל אבן.

וגם צדיקים,

מקפידים עליהם מאוד,

ובפרט לא בחלק דווקא של העבודה העצמית שלהם,

כמו בחלק של התוכחת שהם צריכים להוכיח את הדור.

אז זאת אומרת, על זה הם יכולים לתפס.

כיוון שיש בידם להוכיח את הדור והם לא מוכיחים, כתוב שנתפסים בעוון.

אז זו אחת הדוגמאות.

רבן יוחנן בן זכאי בכה בשעה שראה את התלמידים נכנסים.

הוא אמר, אני לא יודע באיזה דרך מוליכין אותי.

שואלים חכמים, למה הוא בכה דווקא כשנכנסו התלמידים?

כי כשהתלמידים נכנסו,

הוא חשב, אולי לא הקניתי להם מספיק

תורה וערכים כראוי.

ועל זה יכולים לתבוע אותי.

ביני לבין עצמי,

אני יודע שאני בסדר.

אבל בחובות שלי כלפי הכלל, כלפי הציבור,

יכול להיות ששם אני אהיה חסר ואני כבר לא יודע באיזה דרך יוליכו אותי.

אז כיוון שאנחנו לא יודעים לאמוד כל אחד מה עושה ומה לא,

אבל דבר אחד ברור, אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא דן דין צדק,

ועדיין יש תקווה כל זמן שאדם חי ונשמה באפו.

וגם חזקיה המלך שבא אליו ישעיה הנביא ואמר לו כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה אל חיי העולם הבא.

אז הוא אמר לו כלה נבואתך וצא כי כך מקובלני מבית אבי הבא שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.

וייסב חזקיה את פניו אל הקיר והתפלל התפלל מקירות ליבו והקדוש ברוך הוא נענה לו והוסיף לו חמש עשרה שנים לחייו.

זאת אומרת, תמיד

התפילה ובדמעות עם התשובה והצדקה

תועיל מאוד מאוד מאוד.

וכמובן,

כמה שאדם יחבר יותר אנשים סביבו שיקבלו גם כן את זכויותיו,

כמו שארגנו את הערב הזה לרפואת החולה,

ככה אפשר יהיה להגדיל את הזכויות אם זה מה שחסר

בשביל שאדם יצא מהצרה.

אז זו תשובה כללית, מקיפה וממוקדת גם בשביל שכל אחד יבחן את עצמו

כפי מה שהוא.

ואין אחד מאיתנו שלא צריך לתקן.

תודה, כבוד הרב. זה היה בשביל הבן שלי.

שאלה. את רצית ברכה גם.

מירב בת רחל. תודה. מירב בת רחל. השם ירפא אותך ברפואה שלמה עם התשובה אמן.

אמן.

כן, בבקשה.

כבוד הרב, היא שאלה אותך

למה צדיק ורע לו, ואתה ענית לה בתשובה, יש לך טלוויזיה,

יש לך רדיו,

מה למה?

אתם בפלוויזיה

זה אחד הדברים שגורם להחטאה גדולה מאוד בכל רגע שצופים,

גם ברגע שמשאירים אותה כבויה.

כיוון שכתוב לו, תביא תועבה אל ביתך,

וזה העגל המודרני של הדור הזה.

אז לכן, זו בעיה חמורה ביותר.

וכיוון שהיא אמרה שהיא יודעת שהיא לא חטאה אף פעם,

היא בסדר.

שאלתי דוגמה אם יש לה טמבלוויזיה.

בטמבלוויזיה, אם רואים, ורואים את התוכניות והסדרות והפריצות והלכלוך והאמינות והכפירה וכל מה שיש שם,

ומה שיש בין השורות ויש מעל השורות ויש בתוך השורות,

אז הדברים ברורים שזה מספיק בשביל להעניש הרבה אנשים.

זה אחד.

רדיו זה אותו דבר ליצנות ושחוק וכפירה,

ושטויות והבלים, ובזבוז זמן, וביטול תורה, וכו' וכו'.

מושב ליצים גדול שנמצא ברכב, או בבית, או בכל מקום.

שירים, יש גזירת החורבן,

שאנחנו מנועים מלשמוע שירים רק במועדים,

או בחתונה,

ברית מילה,

במקומות שיש שמחה,

שזה מותר על פי ההלכה.

שם מותר לנו לשמוח, אבל אפילו בחתונה אנחנו צריכים

לשים אפר מקלע או לשבור כוס של זכוכית

בשביל להראות שיש חורבן. זה גם בשמחה.

כל שכן כשאין שמחה אנחנו מצווים לזכור את החורבן

ולא לשמוח.

אז זו עוד סיבה, לדוגמה,

וזה דברים שחוזרים על עצמם לא פעם אחת,

אלא רוטינה כל החיים.

אז אם אדם כל יום רגיל באלה, רדיו, מוזיקה, טמפלוויזיה,

כל יום הוא מלא עוונות ועבירות בלי סוף.

לכן שאלתי על שלושת אלה

באופן הראשוני בשביל להראות שזה לא פשוט להיות אדם

חלק שיגיד

אני לא עושה עבירות.

הבנתי אותך?

תהיה בריא.

כן, הנה פה שאלה בשורה השנייה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני רוצה לדעת איך אני יכול ככה להחזיר את ההורים שלי בתשובה ככה, כמה שאני מנסה להראות להם סרטונים והם לא מעוניינים לראות שום דבר.

הבנתי.

תראה, תראה להם סרט כמו זה.

סרט, אל תגיד להם שזה דתיים, רבנים, זה פה. לא, הם אפשר רואים את ה...

רק רואים את התמונה של הזקן פאות. אין זקן פאות פה, בסרט הזה כמעט ואין.

בהתחלה רואים בלי הרבה זקן, אין הרבה זקן. רק באמצע יש קצת.

יש קרחת. יש אפילו קרחת, כן.

תשתדל, תשתדל. אתה יודע מה? אל תראה להם אתה. תביא איזה... אולי עדיף לו לדבר בכלל, כאילו. לפעמים אני חושב אולי עדיף לו לדבר בכלל, אולי עדיף לשתוק ו... תביא, תביא שכן,

שכן,

לאבא או שכנה, לאימא,

שהם יכניסו את הסרט הזה.

בימים הקרובים יצא הדיסק הזה,

תשיג אותו ותדאג שהיא תקרא לה או שהוא יקרא לו ויגיד לו בוא בוא תראה, בוא תראה, בוא תראה, וזה הכול.

ואחרי זה תגיד שאתה מכיר את כל האנשים וזה, ופה ושם, בוא תראה עוד סרט, תראה לו ניס מצולם,

ואחר כך ניס עם התותח, ואחר כך עוד כמה דברים.

כן, לא עוזר, שום דבר, לא... תנסה.

מה יש לך להפסיד?

תנסה, תראה איך אני מתפילות, או, שאלה. או, הנה, אתה רואה, הוא יודע.

כן.

שאלה נוספת.

שאלה.

הנה, יש שם למעלה אצל הבחורה, אחר כך יש בחור למעלה.

חבר'ה, למלא את הטפסים אם אפשר, חבל.

הזדמנות יש לכם פה.

חינם, חינם, חינם.

עזרה וסיוע ללמוד תורה, זה יציל אתכם מכל צרה וצוקה.

כדאי.

כן.

אלה שמילאו שיעבירו את הטפסים לפעינים.

כן. מסרת את המיקרופון?

כן, הנה הבחורה שם, תן לה.

איפה אתה הולך? באותה שורה. איפה אתה הולך?

שים לב.

הרב,

יש לי חברה שדודה שלה היא רווקה הרבה זמן והיא מנסה למצוא שידור ולהקים בית לטהורה והיא לא מוצאת.

אז יש לך אולי איזה צער, ברכה?

היא נמצאת פה?

לא.

הבנתי.

בת כמה היא?

28. דתייה?

כן.

תגידי לה שתלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה

שלושה חודשים רצוף כל יום.

אפשר ברכה?

את זוכרת מה אמרתי?

כן. מה אמרתי?

שתלמד ספר יונה רצוף כל יום.

אם היא תלמד ספר יונה כל יום היא תעוף.

תקשיבי, תקשיבי.

ספר שערי תשובה של רבנו יונה. ספר שערי תשובה

של רבנו יונה כל יום חצי שעה

שלושה חודשים רצוף, בסדר?

ואם תשכחי, תראי לה את זה בשידור חוזר.

משמע,

אוסנת בת אסתר. אוסנת בת אסתר, תזכה לזיווג הגון מהירה.

אמן.

תעבירו לבחור שם למעלה עם הפסים.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני לפני שבוע איבדתי את החבר של לילוטו.

כן.

ואנחנו, כל החברים, רוצים בעזרת השם לקבע על עצמנו משהו ולעשות למענו משהו, כי אנחנו יודעים שזה מה שהוא צריך עכשיו.

היינו בכמה שיעורים, וזה מה שאמרו לנו.

בסדר גמור. כמה חבר'ה אתם?

הרבה, ברוך השם.

בואו, תקבלו ציצית וכיפה ותתחילו לחזור בתשובה לעזרה.

נו?

ציצית ברוך השם כבר יש.

למי יש?

ציצית, כבר יש, ברוך השם. למי? למי?

לרוב.

מי אין לו? אתה רוצה שהם יתקרבו? כן, כן. בבקשה, שיבואו.

נו, זרי, זרי, אלה שאין להם ורוצים באמת לעזור קדימה.

בכבוד.

יאללה חברים.

אני מברך אותם. אני מברך, אני מברך.

תן להם.

חוקי פורץ.

תהיה בריאים.

תודה רבה. בבקשה.

קדימה.

שימו ציציות. שימו עליכם.

תהיה בריא.

יש לך ציצית ככה?

כן, ככה.

מה השם שצריך לברך?

של מי?

של החולה.

לא, הוא נפטר.

אה, נפטר, לעילוי נשמתו.

מה השם?

רז בן נאוה.

המנוח רז בן נאוה,

זכות המצוות שלוקחים החברים,

תעמוד לו להעתיקו לגן עדן,

מהרה.

אשריכם ואשרי חלקכם.

הנה, ככה, יש להם ציצית מיותרת ביד. תן לה.

אחד מהחבר'ה שם.

הנה, ככה.

יהיה בריא.

כן.

רגע, אני רוצה לברך גם את זה שהערב נעשה בשבילו. מה השם שלו?

שלום.

לב בן מרים ברומא.

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל. מהרה.

כן.

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש לרפואה שתהיה לו, בעזרת השם יתברך?

אני משגר.

כיסויי ראש.

בבקשה.

תעבירו שם לאלה שמעוניינים

יעזור לאלה שמעוניין יעזור לאלה שמעוניין מלך.

כן,

שאלה נוספת.

אושרה בת מזה, רפואה שלמה מהרה.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה?

איפה?

תן לה גברת שם.

את יכולה לדבר?

כן.

את יכולה כבר לדבר?

כן.

אני פשוט מתרגשת.

כן.

אני רוצה לשאול,

פעם שאלתי שאלה כלפי שמיה,

ומאז נענשתי עונש מאוד חמור,

ולא יצאתי מזה על כל מה שאני עושה,

תפילות, צדקות.

מה שאני לא עושה, זה לא עוזר לי. אני פשוט

חולה ובסכנה ממש.

מה אני יכולה לעשות?

את לומדת ביום, את שומעת שיעורי תורה, מה את עושה?

אני עכשיו לא מרגישה טוב, אבל אני לומדת הרבה בבית,

כל מיני הלכות,

לשון הרע, הלכות שבת,

תהילים. תקשיבי להרצאות שלי בעזרת השם. אני מקשיבה, אני כמעט כל יום רואה את הסרט שלך בווידאו,

ואני לא רואה שום דבר אחר חוץ מזה.

יש לך דיסקים שלי ב-MP3?

כן.

הבנתי.

מה שמך?

מרים חסיה, הוסיפו לי את השם,

בת חסיבה.

מרים חסיה, בת חסיבה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה ויעתיק את החולי לאסד נסיסוריה מהרה.

שיהי בריאה.

רציתי לשאול שאלה. אני יצאתי עם החברות שלי לבתים,

לבתים לארגון מלכות,

כתר מלכות,

ופשוט יצא לעמוד לי בדרך ולא נותן לי להמשיך. אני פשוט לא יכולה ללכת הרבה ולא לעמוד,

וחבל לי שאני לא ממשיכה ללכת עם החברות שלי.

ברכתיך, והשם יעזור.

נדב אורח חיים בן יפא חזרה בתשובה שלמה וזיווג הגול.

כן, שאלה נוספת.

שאלה נוספת?

כן.

תן לבחורה שם, אחר כך יש בחור למעלה.

רפואה שלמה ומיידית, רפואת הנפש והגוף ושמחה, תמידית דוד בן סעידה, דורון בן רזל,

רומן בן שלום, הרב יעקב חי בן מרגלית,

שיר בת גאולה ומירה בת רזל.

זיווג הגון, בניין עדי עד, בשמחה, שלום בן רזל,

שניר בן פנינה, דורון בן רזל,

גבריאל בן פנינה, אור בן גאולה, טל בן גאולה, ארז בן נעמי,

נסים בן יחיא.

חנוך בן דוד, גאולה בת רזל, שיר בת גאולה, שירי בת חבצלת, יפעת בת נעמי.

כן,

שאלה.

אוקיי, אני בערך כבר שנה וקצת בחזרה בתשובה.

עכשיו נכנסתי למדרשה,

אני כבר שלושה חודשים שם, וכן, אני לוקחת את זה קצת לאט,

לאט, ככה, כדי לא ליפול.

יש לי חברה חבדניקית,

הקטע יש שם אינטרנט, והרי הרבי, לפי הסיפורים ששמעתי,

הרבי כן אישר אינטרנט.

הקטע צריכים,

היום אי-אפשר להתנתק מהעניין הזה של האינטרנט והטלוויזיה.

אני חושבת שצריכים להעביר,

אני יודעת,

כאילו, אני בטוחה שאנשים יודעים את זה,

אבל צריכים להעביר יותר את השימוש הנכון, כי אי אפשר להתעלם מזה שיש היום אינטרנט דוויזיה, אין מה לעשות.

אני אומרת, אולי תנסה לשכנע אותי כמה, באמת, לא יודעת, אבל לנסות לשכנע אותי פה כמה, באמת, אינטרנט זה לא...

אינטרנט זה דבר פסול ביותר,

זה החטאת הרבים לאין שיעור,

ואסור להחזיק את זה בבית.

אנחנו מנסים לעשות עכשיו משהו חלופי,

בעזרת השם יתברך,

אם נצליח,

יש כבר את הכול פחות או יותר מוכן, אני צריך לעבור על הדברים.

אם אכן זה נכון, מה שהכינו לי קיים,

אז תהיה חלופה גם לאינטרנט החילוני, הכללי,

ואפשר יהיה להיות ברשת

אינטרנט כזאת, סגורה,

לאנשים שיהיו מעוניינים

ולא יצטרכו להיכנס למקומות אחרים.

אני מקווה שנצליח לעמוד במשימה הזאת,

ואז ממילא כל אלה עם ההרגלים הרעים יוכלו להפוך אותם להרגלים טובים.

למה, אתה משרת, יש את היכולת של אתרוג?

כן, אבל הוא עדיין לא חסום לגמרי.

למה לא חסום לגמרי?

אתה אומר ואני אומר שלא.

למה אתרוג? יש אתרוג ויש לולב ויש את כולם, ולמרות

שיש את כל השמות, עדיין, למי שיודע,

אפשר לעבור משם לאן שרוצים.

שאל את הילדים הקטנים, הם יראו לך איך עושים את זה.

כן, שאלה למעלה, בירוק. הבחור שם בסוף בירוק.

אביחי בן דוניה,

בת-אל בת עופרה, זרע חיים כיום חזרה בתשובה, רפואה שלמה ופרנסה בשפע.

שמואל אליהו בן פנינה ושיר הברכה בדליה, זרע של קיימה.

יפה מלכה, בת מוזגן נרגס ורמין רחמים בן ז'נט,

שלום בית עמיתי מן אחד מהילדים.

ולהצלחת הילדים, אורית משה ושמעון בן יפה מלכה.

כן.

הרב, רציתי להגיד קודם כל תודה שזכינו להכיר רב כמוך.

רציתי לשאול שאלה,

אם בן אדם צריך קודם כל לעסוק במידות הוא כלפי הקדוש ברוך הוא,

או מידות הוא כלפי חברו.

המידות, כשמתקנים אותן,

הן מתוקנות לשני הכיוונים, גם לזה וגם לזה. אם אתה עובד על ענווה זה גם כלפי שמיא וגם כלפי בני אדם. אם אתה עובד על אהבה זה כלפי אשם וכלפי בני אדם.

אם אתה עובד על צניעות זה אותו דבר. כל מה שאתה מתקן במידות זה מתוקן לכלפי כל הצדדים.

ועדיף שהוא יתחיל, כאילו הוא... אם אתה מדבר על מידות, אז מידות זה מתקן בשביל כולם.

תודה רבה רב. בהצלחה.

צדוק בן שלום, רפואה שלמה ברגלות, תמר בת קמר, הודיה רחל בת קמר, זיווג הגון במהרה והצלחה בלימודים.

מי עוד רוצה לשאול? הנה הבחורה פה.

תרימי את היד אבל, תרימי, כי אני גבוה, לא יראו אותך.

כן, תרימי.

לילה לאה בת סבתלנה ובלה בת שרה ומיכאל בן דוד,

הצלחה ובריאות איתנה וחזרה בתשובה שלמה.

אסתר בת יעל, מנוחתה עדן.

בלה ברטה בת אסתם, רפואה שלמה מהרה.

רינה בת רות, יהושע בן יעקב יזכו לעלות לארץ ישראל.

לעילוי נשמת רות בן רחל, רות בת רחל ומשה בן אסתר,

מנוחתם עדן, סיגל בת רינה,

דניאל בן רינה יזכו לעלות לארץ ישראל עם כל בני המשפחה.

יואל עמנואל הרצל.

בני רות יחזרו בתשובה, ודרור בן רינה בתפארת בציונה סעדה, הצלחה בחינוך הילדים ופרנסה ברווח.

כן.

שלום, יש לי חברה שרוצה ללכת מהבית, להיות חילוניה ולחזור,

והיא החלטית, ואין לי מה להגיד.

כאילו, אני לא יכולה לשכנע אותה אחרת.

יש לי, אני לא יודעת מה להגיד לה,

אולי הרב יכול להגיד לי מה להגיד לה? מה זה ללכת

מחוץ לבית ולחזור, להיות חילונית ולחזור להיות דתייה?

לא. להיות חילוניה ולחזור הביתה חילוניה. זאת אומרת, היא דתייה היום?

כן.

ומה גורם לה להשתגע?

קשה לה.

קשה לה מה?

קשה להצניעות, קשה להורים שלה.

זאת אומרת, היא רוצה להיות מופקרת, מה שנקרא.

ללכת איך שהיא רוצה, לא הורים, לא אחריות, לא שום דבר, לא חייבת לאף אחד כלום, כפוית טובה,

בועטת בכול,

כמו חיית השדה.

זה מה שהיא רוצה.

נראה לי. היא נמצאת כאן? לא.

אז קשה מאוד להדריך את מי שנמצא רחוק.

מכל מקום, מה את יכולה לעשות?

היא שואלת אותי שאלות, ואין לי מה לעבודה.

היא קשורה אלייך מאוד?

תודה.

אז תגידי לה אם את רוצה להציל אותה, אם זה ישפיע,

אני לא יודע, אבל תגידי לה פשוט מאוד,

אני אנתק איתך כל מגע. אם את

כופרת בטובתם של הורייך,

ואת כופרת בטובתו של הקדוש ברוך הוא,

את תכפרי גם בטובתי,

תנצלי אותי עד מתי שתוכלי, ויום אחד גם תבעטי בי.

אז אני אומרת לך להתראות מעכשיו.

זה קשה לי. גם זה קשה לך.

כן. הבנתי. אז מה את רוצה לעשות בשביל להציל אותה?

אני אומרת, ברכה להצליח, שאת תצליח.

הבנתי. ולמה היא לוחשת לך זאת שלידך?

היא מונחת בפרטים?

כן.

מה השם של הילדה שצריך לברך אותה?

אני לא יכולה להגיד, יש פה בנות שמכירות אותן.

נו, בטח שהן מכירות אותה.

אם הן מכירות אותה, אז מה הבעיה להגיד את השם?

היא לא גילתה את זה לכולם.

הבנתי.

אבל יש רק אחת שלא צוחקת שם.

בסדר. מה השם שלך?

מיכל.

מיכל בת?

מרגלית. מרגלית. השם יזכה אותך שתצליחי להשפיע עליה למרות

מה שהיא מאוד חפצה ומשתוקקת

לרדת מהפסים.

תודה רבה.

כן.

כן, שאלה נוספת. הנה הבחורצ'יק פה עם החולצה הקצרה. כן, תרים את היד.

ערב טוב, רב.

ערב טוב.

בקשר לכל הזוגיות, למצוא את הדיווג הראשון,

כל מיני דברים כאלה.

עכשיו, בן אדם שפגם בעיניים, ראה, לא יודע, כל מיני סדרות,

טלוויזיה, פגם בברית. כן, הלא הלא, כן.

לא משנה מה. עכשיו, הוא רוצה, הוא חזר בתשובה.

סבבה? הוא לא חוזר לזה.

עכשיו, הוא, אתה יודע, ברחוב, אני נגיד יושב בבסיס, אני יושב בחדר טלוויזיה,

אתה רואה חיה, לא, את הכול. עכשיו, אין לך איך לא לראות את זה.

אתה יודע למה עשו לאדם עפעפיים?

בשביל שלא ייכנס חול או משהו כזה. רק בשביל זה?

לא, גם בשביל לא לראות פעם שנייה.

בקיצור, אם אתה רוצה, אתה יכול לסגור את העיניים, זה לוקח ממש כהרף עין.

לא, אבל שוב, בן אדם חזר בתשובה. עכשיו, יש לו את כל הדברים האלה הקטנים.

אז מה, זה גם יכשיל אותו בסס, זאת אומרת, הוא לא ימצא את הזיווג.

בטח שימצא. אם אתה הולך... לא, את הזיווג הראשון.

אם אתה רוצה ללכת לשידוך, אז אין שום בעיה, מותר לך להסתכל.

אם זה נוצר לשידוך. לא, לא בקטע של שידוך.

בקטע שבן אדם רואה את זה ביום-יום, ברחוב, כאילו, בנות קבוצות. אי אפשר להשתלט על זה. אתה לא חייב להתמקד. זה עבר לידך, אל תסתכל הלאה.

עבר, עבר.

אתה יושב בחדר, רואה טלוויזיה בבסיס, מה אני יכול לעשות? מי אמר לך לשבת לראות?

אני לא יושב בחדר שלי, אני שם בחוץ.

תשב בחדר, הפוך.

אז... אתה חייב לשבת מול? תשב הפוך.

אבל עדיין, זה קשה, מה, יש לך... לא הבנתי. אתה רוצה לראות, בקיצור. לא, אמרתי. אז אתה לא רוצה, אז מה אתה שואל אותי? אז תסתובב.

אין לי בבעיה טלוויזיה, אני לא רוצה... לא הבנתי, אבל בבסיס, אני לא מבין מה הבעיה.

תסתובב. בעיה גדולה.

תסתובב.

מה הבעיה להסתובב?

יוצא דופן.

אם מישהו יעשה לך פרצופים עכשיו,

אתה תרצה להסתכל עליו?

לא. אז תסתובב. זה לא אותו דבר. יותר גרוע.

שאלה שנייה, בקשר לרב פנגר.

כן, נגמר הסיפור כבר.

לא, אבל כאילו בעניין לשמוע אותו, זה הכל סבבה, נכון? אני לא יודע, אני לא קובע.

מה נראה לרב?

מה לי נראה?

אני מדבר, אם אתה רוצה לשמוע אותי, תשמע.

אז זהו, שמעתי חצי, שמעתי את ההרצאה של נגד,

אבל אמרו לי שהרב חזר בו.

עזוב את הדיבורים, נגמר.

שלום.

מה הלאה?

כאילו אני כל הזמן בדרך, בנסיעות לבסיס, בחזרה, אני תמיד שומע, כאילו, זה בסדר, לא בסדר, זה... אני לא קובע.

לא, אבל שוב, אם כאילו הרב אומר שזה בן אדם שכאילו,

יכול להיות עושה פריצות,

אבל מצד שני הוא כן מחזיר אנשים בתשובה. מתוק. אפשר להתחזק ממנו.

מתוק.

אני אמרתי את מה שהיה לי להגיד,

היה דין תורה, דין תורה פסק שהוא התנצל שוב, והוא התנצל שוב. מבחינתי,

בחלק הזה זה נגמר.

בחלק הבא זה עניינך, תבדוק את עצמך.

מה אתה רוצה לשמוע ומה אתה לא רוצה לשמוע.

טוב, אוקיי, תודה רבה. תהיה בריא.

תודה.

כן.

שאלה נוספת.

הנה למעלה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. רציתי לדעת מה העניין של לימוד פרקי אבות בתקופה הזאת של השנה.

אנחנו עכשיו צריכים לתקן את המידות שלנו, אולם עכשיו יש קיץ,

ובקיץ אנשים כבר יוצאים ככה, אתה יודע,

יותר מאובררים.

אז צריך להתחזק מאוד במידות,

ובעזרת השם, עד שייגמר שבועות, נתחזק לקבלת התורה גם.

ונתקן את המידות שלנו, וללמוד גם 48 קנייני התורה.

חייבים להתחזק ולתקן את עצמנו, כי בלי המידות

שנתקן את עצמנו לקבלת התורה,

אז תורה בלי מידות זה בעיה.

אז תקנו לנו, חכמים,

להתחזק בעניין הזה.

כן, שאלה נוספת.

כן.

הוא לא סגר, אז למה זה לא ממשיך?

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קודם כול, אני אוהב אותך אהבת נפש, אני אוהב את הדרך שלך, הכול. תהיה בעיה. אני גם בן אדם שמתחזק, הכול טוב ויפה.

אני אשאל שאלה כזאתי,

אם המצוות וכל הדברים האלה זה דברים טובים, ואין כמו הדרך של הדת.

אבל אנחנו,

אני, יותר נכון,

אתה יודע, נמשכים בלי תמונות, אחי.

נמשכים יותר, אתה יודע, לתאוות, ל... אתה יודע, אם זה, אם היצר הרע הוא לא, הוא רע.

אז איך אנחנו נמשכים יותר ליצר הרע, והמצוות הן מצוות טובות.

זה טוב להיות אבא דתי,

אשה צדיקה, אין דברים כאלה.

אבל אני אומר, אם זה כזה טוב, למה זה ככה קשה?

תן לי בבקשה תשובה.

בבקשה.

ומחילה זה לא, באמת, מכל הלב, אנחנו, אני בן אדם ששומר, ברוך השם,

מה שאני יכול,

ועושה הכול בשביל בורא עולם.

תודה. בוא אני אגיד לך, יצר הרע מחלק לאנשים שטרות מזויפים ובכמויות,

ואנשים לא אכפת להם שמחזיקים שטרות מזויפים כל זמן שזה עובר לסוחר.

אבל ברגע שאדם מתאפס עם השטרות המזויפים, אתה יודע מה דינו.

בעוד שהיצר הטוב מחלק שטרות,

אבל לא שטרות שזמן פרעונם דווקא עכשיו,

זמן פרעונם יותר מאוחר, כמו מלווה שהמדינה לוקחת או נותנת.

אז בכל מקום אתה צריך לדעת,

כל מה שנותן לך יצר הרעת האבות זה כהרף עין.

אחרי שנהנית, נשאר לך רק עבירה וחוב גדול.

כמה שתאסוף יותר מזה, החובות שלך נצברים, ויום אחד יתפסו אותך ותצטרך לשלם.

אז מה התועלת אם אתה נהנה לרגע ואחרי זה אתה נהיה בעל חוב גדול?

תאר לך שאתה נכנס לפאב ולא עולה בקבוק בירה 15 שקל

אלא חצי מיליון דולר.

אתה היית נכנס?

אני מביא שתייה מהבית.

אז זה פאב בלי מצלמות, אבל אצל הקדוש ברוך הוא הפאב זה עם מצלמות, והוא רואה מה אתה בא מהבית ומה אתה קונה במקום.

מכל מקום אתה צריך לדעת.

יצר הרע זה התפקיד שלו, לטעות את בני האדם, למתק להם את העבירה

ולתת להם את ההנאה באותו רגע.

ממילא האדם מתפתק, כי עכשיו הוא נהנה.

בעוד שהתורה והמצוות גם כן אדם נהנה,

אבל אתה יודע, הוא לא רואה את השכר מיידי.

יש לו הנאה, אבל שכר הוא לא רואה כמו בהנאות שהוא רואה בענייני היצר הרע.

אז לכן, אם אתה רוצה להצליח כנגדו,

אתה צריך ללמוד קצת ספרי מוסר

כל יום,

ואז בעזרת השם תלמד את התרגילים והתכסיסים שלו, שתוכל להתמודד מולם.

יש ספר, חובת הלבבות, שבו יש את כל התכסיסים של יצר הרע וכל התרופות נגדו.

ואחד מהדברים זה שצריך אדם לחסום את התאוות שלו.

ברגע שאדם לא חוסם את התאוות ונותן להן להתפרע, להשתלח,

אז הוא פשוט מאוד דוהר עליו. היצר הרע רוכב עליו ודוהר עליו,

ומביא אותו לכל מחוז שהוא רוצה,

נותן לו לטעום מזה ומזה ומזה ומזה, ולא משאיר לו דבר,

שהוא לא ייהנה,

לא ישתוקק אליו ולא ינסה להגיע ולמלא את חפצו.

החכם חוסם את תאוותיו.

זאת אומרת, הוא אומר, מה אני צריך באמת?

מה אני חייב ובלעדיו אני לא יכול לחיות?

איזה אוכל אני צריך? איזה מלבוש אני צריך? מה אני יכול להסתפק

ולא לטרוח יותר מזה? ושאר הזמן יהיה

בשביל חיי הרוח בעולם הזה ובעולם הבא.

כשאדם ילמד איך לחיות כך, הוא יצליח.

הוא באמת יראה פירות, כמו שאתה אומר, מאישה צדיקה ומילדים נפלאים וטובים.

החינוך בבית יהיה מוצלח ולא יקומו לו חמישה ילדים

שיבעטו בו אחר כך ויגידו לאבא ואימא באי, אני רוצה להשתחרר,

ולא רוצה מצוות ולא רוצה בטיח, והולכים הביתה, כמו שאומרים. זה לא יקרה אצלנו.

לא אצלנו ולא בבית ספרנו.

אפילו שיש לך קול בס כזה גדול, אבל אתה תדע לך... לא, זה המיקרופון לא מסודר טוב, ז'קוב.

אבל יכול להיות שיהיה לך בן שיהיה לו קול יותר בס, אתה מבין? אני אגיד לך מה, יש לי עוד שאלה פיצית.

פיצי, יאללה. פיצי, עזבת את דמוקרטיה.

כן. רק שנייה, נאדב, תשאל.

יש לי שאלה, האם נגיד עכשיו אני קצת משמח פה ושם קצת האנשים,

אתה יודע, ונותן איזה זיק קטן של דברי תורה.

ליצנות. כן.

לא, לא ליצנות, אני רחוק מזה, באמת. יש כל מיני, לא, יש קטעים שאני, אני יודע מה אני עושה, ברוך השם.

כן.

האם זה באמת ליצנות? זו השאלה.

אם נגיד אתה יושב ומצחיק קצת אנשים,

אבל אתה יודע, פה ושם אתה נותן להם את המוסר הזה של ה...

אתה יודע, אתה מכניס להם את זה מאחורה, את הדברי תורה, ככה שהם

ייהנו כזה.

תראה, אם ספר בראשית היה מתחיל עם בדיחה, אז היה מתאים השיטה שלך.

בדיחה?

אבל ספר בראשית התחיל רציני.

לגבי המלחמה, הוא שואל אותי מה קורה, מה יהיה, לא יהיה, צו 8. לא, אין בעיה. אם הוא שואל, תגיד לו שישלח לי ב-אס.אם.אס. אני אענה לו.

ראית, הרווחת את המזמן של הרב אותו.

השם יברך אותך. תודה רבה לך מכל הלב. תהיה בריא, תהיה בריא מותה.

השם ישמור אותך. אפשר ברכה בבקשה? על העיני, מה השם?

דניאל בן ז'קלין.

זה היה בצחוק, ומה השם?

לא.

דניאל בן ז'קלין.

השם יזכה אותך בעזרת השם לכל טוב וברכה. לאישה צדיקה טובה. אישה צדיקה טובה וילדים נפלאים.

אמן.

עם כל באס. בעזרת השם, בלי נדר תהיה הסנדק גם שלי.

עוד לא עשו לך בריא?

לא.

השם יברך אותך, תאמין לי.

אני נהנה ממך, באמת.

תודה. רואה, אותך פה עכשיו עלי עם זה.

השם ייתן לך לב שמח כל החיים. תודה. תודה.

לכל עם ישראל.

תודה.

כן, שאלה נוספת.

כן?

הנה, יש שם בחורה למעלה. תן לה בבקשה.

בריצה, נו, נו, נו, נו.

תרימי את היד שוב.

כן?

תן לה, תן לה.

תן לה, נו.

תן לו לדבר.

הלו?

מישי?

כן?

שלום.

רציתי לבקש לעברי לשמוע את אבא שלי, נפטר לפני חמש חודשים.

אמרחם על כל בריאותו וירחם על נפש רוח ונשמה של?

רחמים בן מולוג טובה.

רחמים בן?

מולוג טובה. מולוג טובה. השם יניחנו בגן עדן בכלל מתעמו ישראל מהרה.

אמן.

אנחנו אומרים עוד פעם לרפואת זה שהערב לרפואתו.

שלום

לב בן מרים רומא.

מי?

מה?

מה?

ברומן.

ברומן. כי קודם בירכתי רומא.

טוב, ורומן.

השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה. מי מוכן לקבל על עצמו ללמוד בחודש ימים רצוף שתי הלכות

לשון הרע לרפואתו?

שיעמוד לכם גם כזכות. גם אתם צריכים שתהיה לכם רפואה תמיד.

מי מוכן שירים את היד?

שתי הלכות זה לא הרבה, זה פחות משלוש דקות.

תודה רבה. תזכו למצוות.

כן.

שאלה נוספת, ואחרונה.

תן לגברת שם למעלה.

כן, תרימי את היד.

תן לנו.

קדימה, חבר'ה.

תודה.

ערב טוב, כבוד היושב-ראש. ערב טוב.

יש לי הרבה חברות שהן בגילאים שלושים,

ומדרשיות הרבה זמן חוזרות בתשובה, עושות ארבעים יום בכותל וכל מיני סקולות, ועדיין לא נושום.

הבנתי.

תגידי להם, בעזרת השם יתברך, שיקבלו עליהם תענית ארבעים יום רצוף,

ובעזרת השם, מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, לא יאכלו ולא ישתו,

ארבעים יום חוץ משבת,

חוץ מראש חודש,

מחוץ מחגים,

בעזרת השם,

בסוף הארבעים יבקשו את הבקשה,

ותתקבל בשמיים מהרה.

אמן. ואפשר ברכה לוורדה בצרית, לזיווג?

ורדה בצרית, זיווג הגון, מהרה.

וברכה מזל חווה,

בת תהיינה למלאה.

תזכה לזיווג הגון, מהרה.

אמן. ואושר בנימה.

גם יזכה מהרה.

אמן.

כן. יהודים יקרים, נהניתי מכם, אשריכם ואשר חלקכם.

יהי רצון.

שבעזרת השם נזכה לקבל את התורה במתן תורתנו.

נחזור בתשובה שלמה, והשם יגן עלינו,

ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו. אמן ואמן.

תודה רבה.