רמת גן - רמת גן

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מה הבעיה של אנשים?

תמיד חסר להם,

כי החלומות שלהם באספמיה.

אבל אם בן אדם יש לו מידת ההסתפקות, הוא עשיר בכל רגע.

מה שיש לו הוא מבסוט,

שמח, וחלקו זהו עשיר. יש אלוהים? כן. למה? למה לא? ראית אותו? ראית את האוויר שאתה נושם?

לא. אז יש אוויר? יש. אין, תראה לי.

אני רוצה שתגדיר לי את מה הוא ייצר הרע בעצם.

כרגע בדור שלנו, שבאמת זה דור עקבה דמשיחה,

שזה דור עם הרבה ניסיונות.

איך אנחנו יכולים באמת כל רגע להחזיק חזק ולא ליפול לעצבות הזאת?

הרב, מה צריך לעשות, איך להתחזק כשירת גשם?

רציתי לדעת אם יש תשובה ברורה למה אסור לדרוש להמתין.

יש לי שאלה לגבי שבת.

למה אסור להשאיר טלוויזיה דלוקה כמו שמותר להשאיר גז דלוק על פלטה, שיש פלטה ומחממת את האוכל?

אני גר, בא מברזיל ואני מדריך כפואר פה בארץ.

כל דבר שבא מהגויים בא עם טומאה וגם בא לפעמים עבדה זרה.

ואני מרגיש שאני חייב להגן על היהודים שעושים כפואר. פה בארץ יש יותר מ-40 אלף שעושים כפואר.

אבל כיסוי ראש זה כיתרה של האישה.

אני לא גדלתי ככה, אני לא...

אני גם לא גדלתי עם כובע כזה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו להצלחת מרדכי בן נעימה ואביטל שפרה בת שולמית.

רפואה שלמה, פרנסה בשפע ונחת מהילדים.

נוריאל, אלחנן, תהילה, הודיה יהודית, יעל, ישראל, משה, רבקה, בני אביטל שפרה,

רפואה שלמה והצליחה בלימודים.

רפואה שלמה לזכריהו בן סרח, נעימה בת דולת,

רבי שלום אהרון בן רחל, שולמית רחל בת מזל, הרב בנאיו יששכר בן שולמית רחל, בנאיו יששכר בן ענבל.

לעילוי נשמת יוסף בן יצחק,

ולרפואת גיתי בן גשה, רפואה שלמה מהרה.

כן, אנחנו נלמד משהו מפרשת השבוע,

בשביל להבין קצת מושגים שנתחלפו לנו בעת האחרונה.

מה זה חילול השם? מה זה קידוש השם?

מי קובע מה זה?

כל מי שאומר בפיו שזה קידוש השם, אז אני הקידוש השם, וכל מי שאומר חילול השם, זה חילול השם?

כתוב,

ויקר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על לא נתתיה לשאלה בני.

יהודה אומר במעשה תמר שהיא צדקה ממני אחרי שהוא הכריע

הוציאוה ותישרף,

כשהודיעו לו שזינתה תמר,

אחרי זה הוא פסק את דינה עם בית דינו הוציאוה ותישרף.

ואחרי זה היא שלחה לו הקרנה למי אלה,

הביאה לו את הסימנים,

ואז

הוא עמד והודה ואמר צדקה.

ממני.

ועל זה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

ויקר יהודה,

יהודה שקידש שם שמיים בפרהסיה זכה ונקרא כולו על שמו של הקדוש ברוך הוא.

וכמה טועים אנשים ומשתבשים כשבאים לקבוע איזה דבר הוא קידוש השם ואיזה חילול השם.

חכמים, זיכרונם לברכה, לא מספיקים לגמור את ההלל על יהודה, על שהודה ומעשה תמר.

שערי תמר

רדפה אחריו בשביל שייבם אותה, כמו שהיה מנהג בזמנו,

שאם הבנים לא מייבמים, אז האבא מייבם.

והיא עשתה את זה בשביל להקים זרע קודש ממנו.

הוא, שלא ידעה שזה היא בדרך,

לא ידעה בכלל שהוא זה שהיה אצלה.

וכשהתברר לו, הוא היה יכול להתחמק בכל מיני התחמקויות

ולא להודות

ושלא ידברו עליו.

אבל הוא עמד ואמר,

צדקה ממני.

ואם זה היה בזמננו,

אין ספק שהיו אומרים הבריות שחילול השם גדול מאוד.

זאת אומרת,

אם היה קם אחד

מגדולי ישראל ואומר שהוא עשה מעשה כעין זה,

כל הכותרות בעיתונים, בכל מקום,

היו מדברים על זה בלי הפסקה.

ואילו יהודה עמד והודה,

וחכמים זיכרונם רכה אומרים שזה קידוש השם שאין כדוגמתו,

ואנחנו נקראים יהודים על שמו,

על שם שהודה.

אז זאת אומרת, יש בלבול אצלנו במושגים,

כי אצלנו זה היה מתפרש חילול שם שמיים.

האנושות נעשתה כל כך מושפעת

מהחומריות,

עד שכל עניין נמדד במידת ההצלחה הגשמית אשר בו.

זאת אומרת,

היום כל האנושות,

ממה היא מושפעת?

למי יש יותר חומר?

למי יש מכונית יפה? למי שיש בית יפה? למי שיש אמצעים, שדות, כרמים,

השקעות וכו' וכו'.

אדם נמדד לפי האמצעים שנמצאים ברשותו או תחת ידו.

בכל עניין נמדד לפי ההצלחה הגשמית שבו.

אבל מסירות נפש להודות על האמת,

להפקיר חישובים קטנטנים

למען רעיונות נשגבים,

זה לא תופס שום מקום בעיני האנשים.

עיקר העיקרים אצל האנשים זה אם השיגו חיי שלווה ועושר, אז מה טוב.

אבל אם הם מוכרחים להסתפק ברמת חיים נמוכה,

סימן שלא זו הדרך ולא זו העיר.

ומאוד צריכים להתעכב על פרשת יהודה ותמר כדי ליישר את העקמומית

שבשכל ולהתרומם ממושגים נבערים.

אז לצערנו הרב,

כמעט ולא יהיה בנמצא אנשים שיסכימו בשביל האמת למסור את כל החישובים הגשמיים שיכולים להפסיד

בגין

מה שיעמידו את האמת על מתכונתה בכל מחיר.

כל האנשים עושים חשבונות אישיים, משתלם או לא משתלם, כדאי או לא כדאי.

הרבה עצות ותחבולות היו בידי יהודה כדי להתחמק בצורה דיפלומטית,

וגם היה יכול להציל את חיי תמר והעוברים שהיו בבטנה כדי למנוע חילול השם.

אילו היה מרגיש שיש בזה חילול השם.

אולם יהודה בחר להודות על האמת בפה מלא,

בלי שום אמתלאות,

משום שזהו באמת הקידוש השם הכי גדול.

יהודה הבין שמה שירד כבודו על ידי ההודאה,

אין בזה אלא הקרבה למען בירור האמת.

לכל מה שאדם יותר מקריב עבור האמת,

יש בזה יותר קידוש השם.

אברהם אבינו, כשנתבקש להשתחוות לצלם,

הוא לא הסכים.

למה לא?

פעם אחת תעשה לה פנים, כאילו.

אפילו תירק, כשאתה מתכופף.

ואחרי זה תציל את כל העולם כולו.

לא,

הוא לא מוכן לחיות בשקר רגע, והוא מוכן להישרף חי ולקפוץ לכבשן האש.

שום חשבון לא עומד לו מול האמת.

יעקב אבינו איש אמת, ייתן אמת ליעקב.

שום דבר לא משנה אותו מנקודת האמת.

לבן, משקר, גונב, מרמה, 20 שנה,

והוא דבק באמת.

לא עושה עליו קומבינות.

זאת אומרת,

תיתן אמת ליעקב.

יעקב אבינו נותן כתונת ליוסף.

נו,

אבל זה גורם לקנאה,

ואנחנו יודעים את התוצאות וההשלכות שהיו.

חכמים לומדים מכאן שלא לשנות בין הבנים.

אבל אחרי זה אנחנו מוצאים עוד פעם את יעקב,

שהוא מסכל את ידיו

ומברך את הקטן ולא את הגדול.

אז עוד פעם הוא עושה מצב

שכביכול הוא מפלה מישהו.

אצל יעקב האמת אמת.

מה שצריך לעשות הוא עושה.

וזה דבר שנקרא קידוש השם.

אדרבה, החילול הכי גדול הוא מה שמתעלם מן האמת

משום חישובים אנוכיים,

מה שאינו מוכן לוותר על כספו ומעמדו למען כבוד שמיים.

חילול השם הכי גדול הוא מה שמתעלם מן האמת

בגלל חישובים אנוכיים,

ומה שאינו מוכן לוותר על כספו ומעמדו למען כבוד שמיים,

בזה שאדם מפקיר את כל החישובים הקטנטנים שלו

ונעשה כאסקופה הנדרסת למענו יתברך, בזה מראה גודל החשיבות והחביבות שיש לו עבור דבר השם.

כשאדם מוכן שידרסו אותו אפילו,

כמו האסקופה שדורסים אותה בכניסה בדלת,

כל זה בשביל האמת, למען השם יתברך, זה מראה כמה חשיבות וחביבות יש לו עבור דברי השם.

ובכן, בואו נראה דוגמה.

אם יש תלמיד חכם

שירקוד באמצע הרחוב,

תלמיד חכם

יורד מהמכונית ומתחיל לרקוד ליד הרמזור.

אנחנו נגיד שיש בזה חילול השם, לא?

מישהו שובזה את כבוד התורה?

לכל שכן, אם הוא מלך,

והנה מצינו בדוד,

שהיה מפזז ומכרכר לפני אהרון השם,

יש הבדל קצת, לא לפני המכונית ולא לפני הרמזור, כן?

לפני

אהרון השם.

וכאשר הוכיח אותו מיכל ששאול אביה היה יותר מכובד ממנו,

השיב לה שבית אביה היו מבקשים כבוד עצמם ומנחים כבוד שמיים,

אבל הוא מניח את כבוד עצמו ומבקש כבוד שמיים.

אונקלותי עוד מזאת,

אני מוכן להקל בעצמי ובגופי עוד יותר ממה שעשיתי לכבוד שמיים.

רואים מזה שאם מוותר על כבוד עצמו כדי שיתרבה כבוד שמיים,

לא שייך לומר בזה חילול השם.

אז בינתיים, מה ראינו?

שאדם בשביל האמת, בשביל כבוד השם,

מוכן לעשות כל דבר.

הרי ברור שהאדם הזה מקדש שם שמיים.

ואילו אדם שלא מוכן, בגלל חישובים קטנוניים,

לא מוכן

להעמיד את האמת על בוריה ומוכן להתעלם ממנה או לסלף אותה,

זה ודאי שחילול השם.

גם מצאנו

בחובת הלבבות בשער הביטחון,

שאחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא מייסר את הצדיק,

אחת מן הסיבות

זה כדי להראות

איך הצדיק עובד את הבורא בשמחה ובסבר פנים יפות

גם כשהוא סובל מעוני וייסורים,

כדי שילמדו ממנו בני אדם.

אין ספק

שכאשר הצדיק שרוי בשלווה יש בזה קידוש השם,

כדי שיראו בני אדם שאכן דרך התורה היא הדרך הנכונה.

הנה אדם לומד תורה,

מקיים מצוות,

ומה, יש לו שפע, יש לו כל טוב, לא חסר לו שום דבר.

בעיני הבריות זה נראה יותר קידוש השם.

ואילו מה אנחנו לומדים פה?

שבחובת הלבבות, רבנו בחייא אומר,

אחת הסיבות,

יש כל מיני סיבות,

אחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא מייסר צדיק

זה בשביל שילמדו ממנו בני אדם איך הוא עובד את הקדוש ברוך הוא באהבה,

גם במצב של עוני וייסורים.

שילמדו איך עובדים את הקדוש ברוך הוא.

ובכל זאת מביא הקדוש ברוך הוא עליו ייסורים כדי להראות את מסירות נפשו ואהבתו.

הווי אומר,

שקידוש השם

שיש בעבודת השם של הצדיק בשעה שיש לו דוחק וייסורים,

הרבה יותר גדול ממה שיש לו כשהוא עובד את השם מתוך שלווה.

אפילו שבעיני העולם הם אומרים נו הנה צדיק מה פעל הנה צדיק ולא טוב לו אז מה אפילו שהציבור אומר

זה בגלל שאנשים סטו לגמרי מהשקפת התורה והשתבשו בדעותיהם.

לעבוד את השם זה בכל מצב.

ואדרבה,

ככל שאתה עובד את השם מתוך קשיים, מתוך ניסיונות, מתוך דוחק,

מתוך רדיפות, מתוך ייסורים,

כמה שאתה עובד את השם יותר מתקדש שם שמיים עוד יותר.

בסוף הרי ההתפעלות של בני האדם,

תראה מה זה צדיק,

תראה מה הוא עובר והוא מחזיק בתורה במאה אחוז.

להחזיק את התורה מתי שיש לך הכל זה חוכמה?

תן לכל אחד את זה וגם חילוני יהיה מוכן.

תן לי כל השפע וגם אני מוכן, ידעתי, מה הבעיה?

החוכמה זה שאתה בכל מצב,

בין בשלווה ובין בייסורים, עובד את השם אותו דבר.

כמו כן,

מה שנוגע להשפעה על אחרים.

יש מצווה, אתם יודעים, להחזיר בתשובה.

להשפיע על אחרים, לקרב את הרחוקים.

מצווה גדולה מאוד.

אבל יש גם כן טעות אצל הרבים שחושבים

שהעיקר זה להשתמש בדרך הברק החיצוני.

זאת אומרת,

לסלסל את התורה, להראות את התורה כמה היא יפה,

ולהראות רק את הברק החיצוני של התורה.

זאת אומרת,

בלי להראות שלפעמים זה קשה ולפעמים זה מסובך ולפעמים צריכים להשקיע הרבה וכו' וכו'.

רק את הברק החיצוני, מוכרים את העטיפה, כמו שאומרים.

להראות את העמים והשרים את יופייה, כי טובת מראה היא.

ועל ידי זה יימשכו לתורה.

אבל גם בזה הבל ידברו.

משום שעיקר המשיכה לתורה ועבודת השם

היא על ידי נקודת האמת.

בסופו של דבר, אנשים,

כשמבחינים שיש איזה שקר, משהו,

יש להם בעיה עם זה.

אז מה ישנה?

מה ההבדל בין שם לפה?

שם הייתי בשקר ופה בשקר.

אלא נקודת האמת שמרגישים אצל העובדים האמיתיים,

ולא מצד הרושם החיצוני.

ואין שום צורך לאדם להיות מסלסל בשערו כדי לקרב את הבריות לתורה.

השלמות האמיתית,

יש בכוחה לקרב אליה את כל הדורש את האמת

ללא שום כחל וסרק.

תורת אמת הייתה בפיהו,

ורבים השיב מעוון.

כתוב על אהרן הכהן.

איך זכה אהרן הכהן כל כך הרבה להשיב מעוון?

תורת אמת הייתה בפיהו,

ועוולה לא נמצא בשפתיו.

אם יש תורת אמת

ואין עוולה בשפתיו, רבים משיבים מעוון.

עוד פסוק.

תורת השם תמימה משיבת נפש.

אם התורה אצלך תמימה, שלמה,

אז היא משיבת נפש.

היא יכולה להחזיר אנשים בתשובה ולהשיב את נפשם.

אבל אם זה מהול בכל מיני מריחות,

הציבור מרגיש.

אמת ניכרת, דברי אמת ניכרים.

אז לכן,

דרך ההתייפיפות זה לא דרך התורה.

דרך האמת,

לומר את האמת כמות שהיא,

זו דרך התורה.

דרך אחרת

היא דרך של רפורמים.

שמנסים לייפות את התורה בעיני האנשים.

זה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה על הפסוק, שקר החן והבל היופי,

אישה יראת השם היא תתהלל.

שקר החן זה דורו של משה ויהושע.

והבל היופי זה דורו של חזקיה.

יראת השם היא תתהלל זה דורו של רבי יהודה ורבי אלעאי.

אמרו עליו שהיו שישה תלמידים נתכסים בדלית אחת ועוסקים בתורה.

זאת אומרת,

דור התורה, מקבלי התורה בהר סיני, לא היה חסר להם שום דבר.

היה יורד להם מן מן השמיים,

בעירה של מרים מתגלגלת איתם,

ענני כבוד חופים עליהם,

שכינה שרויה ביניהם,

משכן,

משה ואהרון,

הלוחות,

מה עוד אתה יכול לבקש?

שום חסר.

גן עדן עלה אדמות.

לקבל תורה במצב כזה, באווירה כזאת,

זה לא כל כך קשה.

על זה נאמר

שקר החן.

מעבר ליופי,

זה דורו של חזקיה המלך.

נעץ חרב בפתח בתי מדרש ואמר

מי שלא ייכנס ללמוד תורה יידקר בחרב

תוך שלוש שנים

בדקו ומצאו

שאין אפילו נער ונערה שלא בקיאים בכל התורה כולה

תוך שלוש שנים כולם יראו את התורה

דור חזקי המלך

כולם עוסקים בתורה

מה נאמר עליו?

הבל היופי

אז איזה דור הקדוש ברוך הוא הכי מרוצה מהתורה שלו?

זה דורו של רבי יהודה בר אלעי

התנא הקדוש רבי יהודה בר אלעי

אצלו היו שישה תלמידים מתכסים בתלית אחת

זאת אומרת צמיחה אחת מתכסים שישה

אז הם היו עניים מרודים

והיו לומדים תורה מתוך עניות, מתוך דוחק

ולא עוד

שהיה שלום ביניהם

שיכולים שישה להיכנס תחת שמיכה אחת

תנו לשני אחים לישון עם שמיכה אחת, נראה

שישה

אז מה היה לתורה באותו דור להציע?

עניות וייסורים

ואנשים היו באים ללמוד

כי הייתה כל כך הרבה צפיפות של לומדים

ששישה היו נכנסים מתחת לתלית אחת

זאת אומרת התורה הייתה מתוך יראת שמיים

לא סלסולים ולא התייפייפות ולא קשקושים

זאת התורה אלה התנאים ללמוד

פת במלח תאכל ומים במשורה תשתב על הארץ תישן

בחיי צער תחיה ובתורה תעמל

אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא

דור שלא היה לו מה להציע

לא מזגן

ולא כיסאות עם ריפוד ולא ספרים חדשים מודפסים

אז היו צריכים ללמוד בספר אחד שהוא כתיבת יד הכל היה כתיבת יד

אין דפוס

כולם צריכים להסתובב מסביב לספר לקרוא בספר אחד

ספרים לא מצויים למכביר

אין מושג של ספריות

היו מגילות מגילות

הכל בקלפים

חלק למדו במערות

והגיעו להיות תנאים קדושים

בתנאים כאלה

אומר הקדוש זה הדור

הדור של משה

ויהושע

שקר ההן

הדור של חזקיה

הבל היופי

הדור של רבי יהודה בר אלעאי

יראת השם היא תתהלל זה הדור

האמת הביאה אותם ללמוד

בלי מסכה

ברור שמחובתנו אנו

להיטיב לאחרים

אתם יודעים כל יהודי צריך

לתת

ולגמול לשני

שכל הבריאה הזאת היא בשביל שאנחנו נהיה נותנים כמו הקדוש ברוך הוא ולא מקבלים

כוח הנתינה צריך להיות ולא כוח הנטילה

כוח הנטילה זה של בעלי חיים

כוח הנתינה זה של בני אדם

לתת

אז אנחנו צריכים להיטיב לזולת כי עולם חסד ייבנה

חסד זה לעשות עם הזולת

אז מחובתנו להיטיב לאחרים אפילו עד כדי סעודה של תרנגולת פתומה

ביין ישן למי שרגיל בזה

כמו שמספרת הגמרא שפעם בא אורח לרבא הביתה

והוא נכנס

אז הוא שאל אותו רבא במה אתה רגיל?

מה אתה רגיל לאכול?

אז הוא אמר לו אני רגיל בתרנגולת פתומה ביין ישן

אמר לו אתה לא מטריח יותר מדי על הבריות?

הוא אמר לו וכי אתה נותן?

הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כולו

פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון כל מה שיש רצון לאדם הקדוש ברוך הוא נותן

דקות עברו

אחותו מגיעה אחרי שנים הרבה שלא הייתה אצל רבא ומה היא מביאה לו מתנה?

תרנגולת פתומה ויין ישן

אמר לו אתה רואה?

הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את הכול

זאת אומרת חובתנו להיטיב לאדם

עד כדי משהו רגיל לזה

אומרים בשם רבי ישראל מסלנט זכר צדיק לברכה

מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה על משה רבנו

שנקרא איש האלוקים

אז מה אנחנו שומעים? איש

זה איש

האלוקים זה אלוקי

אז כתוב שחציו איש

וחציו אלוקים

מה פירוש?

האדם צריך להתנהג בכוחות הפוכים

מה שנוגע אליו

הוא צריך להתרחק ממותרות ומחמודות העולם

אבל מה שנוגע לחברו צריך להשתדל עבורו אפילו להשיג לוקסוס

אז כלפי עצמך אתה צריך להיות איש

וכלפי האחרים אתה צריך להיות כמו אלוקים שנותן בהרחבה

זה איש האלוקים

צריך להיות במידות הפוכות כלפי עצמך תצטמצם

כלפי השני תרחיב את ידך

לכן התורה אומרת בכפולות

פתוח תפתח את ידך נתון תיתן

הענק תעניק

הכל בכפילות תיתן ועוד תיתן

אדם לא יצמצם בנתינה

זה נקרא איש האלוקים

אבל לא כמו שאנשים עושים בא אחד מבקש אז אומרים לו השם יעזור לך בעזרת השם

תסתדר יהיה טוב תפתח בשם

משאירים אותו רעב עם הבטחות

לא צריך להשתדל לעזור לו עד כמה שאפשר

להגיע לעצמך שם תצטמצם

זה בנושא הגשמיות של השני

מה לגבי הרוחניות של השני?

לגבי הרוחניות של השני בדרך החינוך

חובה עלינו למסור לזולתנו את הדרך הגבוהה

כשמלמדים אותו חינוך

איך לחיות

אז צריך ללמד אותו את מידת ההסתפקות

כשאתה מחנך אותו, לא כשהוא צריך

והוא עומד בדלת ואתה מלמד אותו שיעור בהסתפקות

ללמד את האנשים לחיות בהסתפקות זה הדבר הכי מעשיר את האדם כי הוא אף פעם לא חסר

מה הבעיה של אנשים?

תמיד חסר להם

כי החלומות שלהם באספמיה

אבל אם בן אדם יש לו מידת ההסתפקות הוא עשיר בכל רגע

מה שיש לו מבסוט

שמח בחלקו זהו העשיר

כדי שיוכל להשיג את מנוחת הנפש הדרושה לבקשת השלמות אם לא הוא יהיה טרוד כל ימי חייו להשיג עוד ועוד ועוד

וכמובן בידוע שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו

אם תשאל בן אדם לפני שהוא מת

הסגת כל מה שרצית אפילו חצי מתאוותו הוא לא יוצא בידו והכוונה כמובן

לביל גייטס

לא מדובר על אנשים שלא השיגו כלום

גם אדם כזה אם תשאלו אותו היה רוצה עוד ועוד ועוד

ועוד אפשרויות

עם הסברים

אבל עוד ועוד ועוד

כי מי שאוהב כסף לא יסבע כסף מי שיש לו מנה רוצה 200 מי שיש לו 200 רוצה 400 ואתם רואים

שאין גבול כמה אנשים רוצים

אם הייתה להם השתוקקות כזאת לעשיית מצוות אז אוהב מצוות

גם כן לא יסבע מצוות

וכל הזמן הוא רוצה להוסיף עוד ועוד ועוד מצוות

אז בחינוך צריך ללמד את האנשים בהסתפקות גשמית וחומרית

אבל ללמד אותם גם ללכת על הדרך הגבוהה ביותר ללכת על האמת עד הסוף

כמו שלמדנו היום שקידוש השם זה לחיות באמת לומר אותה ולפעול לקיומה

זה הדרך שאדם צריך לדעת ובה צריך להתהלך

ולא ללכת בדרך פשרה שבדרך כלל היא דרך שקרית

והיא מתפשרת על חשבון התורה צריכים ללכת

על פי קו היושר של התורה

וגם במקום של ספק הסתלק מן הספק

אז אם יש ספק מה עושים?

אז עדיף להחמיר

למה עדיף להחמיר? כדי לא להיכנס לספק

אם אומרים לך שיש נחש בחדר

זה ספק לא ראית

אז כדאי להיכנס לחדר או לא כדאי להיכנס לחדר?

את הילד שלך תשלח לחדר לשחק?

לא. למה לא?

כי זה ספק.

למה אתה נכנס לבית הספק?

ואחרי שהודיעו לך זאת ויבואו שלושה אנשים, לא, סתם הוא צוחק, אין כלום בפנים.

נו, אז תשלח את הילד.

את הילד לחדר הזה כבר לא תשלח.

זהו, נגמר.

למה?

כי זה דבר הגיוני, שבן אדם בורח מן הספק.

ויש עוד דבר.

ירא השם,

ירא שמיים, יצא את כולם.

ירא שמיים משתדל לצאת ידי כולם.

מה הפירוש?

יש דעה כזאת ודעה כזאת ודעה כזאת ודעה כזאת.

אם הן לא סותרות,

אלא זאת דרגה כזאת, וזאת יותר מחמירה, וזאת יותר מחמירה,

נגיד יש דרגות,

ירא שמיים משתדל לצאת ידי חובת כולם.

למה?

אולי זה כמו המחמיר ביותר.

אולי להלכה זה יותר נכון לעשות ככה.

אז מי שיש לו יראת שמיים,

כמה שהוא יכול לעשות יותר, כמו שנאמר הרבה פעמים במחמיר,

תבוא עליו ברכה.

ובפרט אם מדובר בדברים שהם

עם ריח לא טוב.

אז אם יש ריח לא טוב,

אפילו אם נגיד שזה מותר, כדאי כבר לברוח מהריח לא טוב.

מישהו מעוניין שידבק בו ריח לא טוב?

בדרך כלל אנשים מתקלחים,

שמים קצת פסמים,

יוצאים החוצה, לא רוצים שכל אחד יגיד איף ויסתלק מהם.

אז אם יש דבר שיש לו ריח לא טוב,

לא ממשי אפילו,

רוחני.

אז כדאי להסתלק.

מכל מקום מה שלמדנו כרגע,

שאין לנו הבנה לצערנו הרב מה זה חילול השם ומה זה קידוש השם.

ולפי מה שראינו, אמירת האמת

בהליכה בדרכיה יכולה להביא גם שהאדם יוכל להחזיר יהודים רבים בתשובה

ולהציל נפשות רבות, להבין שבשמיים, שאין דבר גדול מזה.

כן, עד כאן הייתה הפתיחה.

למי שרוצה לשאול שאלות, אני אשתדל לענות. בבקשה.

כבוד הרב, ערב טוב.

רציתי לשאול אותך שאלה.

למה נאמר, אומרים כל הזמן,

כל התורה היא על רגל אחת, ואהבת לרעך כמוך? אם אני ממלא את המצווה הזאת, מה אני צריך למלא הלאה?

תודה.

ובכן, ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה,

נכון, כי זה מכסה את כל המצוות של בן אדם לחברו.

אז תחת הכותרת הזאת נכנסים כל העניינים של לא תגנוב, לא תחמוד, לא תנאף,

לא תגזול וכו' וכו' וכו' וכו'.

אז מה אתה צריך לעשות?

אתה צריך לקיים את כל התורה כולה.

רק אומרים לך,

חכמים, תשמע, עשה את התורה כללים-כללים,

ולא פרטים-פרטים.

כי כשאתה מתחיל את הדרך,

אם אתה תרצה ללמוד את כל הפרטים, יש הרבה פרטים.

אז אומרים לך, כללים.

תחת הכלל הזה נכנסים הרבה מהפרטים.

אז אם אתה לומד את הכלל הזה, אתה תשים לב כל פעם אם זה,

ואהבת לרעך כמוך מה שאתה עושה או לא,

ממילא כבר תדעו הרבה הלכות בלי שלמדת בכלל.

אז לכן אמרו חכמים, כללים.

אז אם אני ממלא את הכלל הזה, זה מספיק לי?

לא, ודאי שלא.

ודאי שלא.

אתה צריך, לדוגמה, לשמור שבת,

וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אוקיי.

אתה צריך, לדוגמה, להניח תפילין,

וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אתה צריך להתעטף בטלית,

וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אתה צריך לברך ברכת המזון וברכות,

וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אז אתה צריך ללמוד את הדברים.

הבנתי.

אבל במצווה של בן אדם לחברו, שכוללת המון מצוות,

הכלל הזה, תחתיו נכנסו כל העניינים של בן אדם לחברו.

אבל זה לא מספיק, כי צריך לקיים את הכול.

אם, לדוגמה, יגידו לי שבצבא יש כלל,

ואהבת לשלום חייליך.

זאת אומרת,

מכאן אני למד שאני צריך לדאוג לשלום החייל לחבר שלי,

ואני צריך לדאוג לו שהוא לא ייפגע,

הכול אני צריך, לא הסבירו לי יותר, אבל אני כבר מבין הכול.

אבל זה לא אומר שאני לא צריך לקום בבוקר בזמן ולנקות את הנשק

ולהופיע על המסדרים ולעשות מה שרוצים וללמוד לחימה וללמוד במטווח.

כל מה שאני צריך זה לא קשור. זה כלל אחד שאמרו לי.

הבנתי.

אוקיי, תודה.

בבקשה. יש פה עוד שאלה.

אתה מרשה לי לשבת איתך באותו גובה?

לצורך?

לצורך בשביל לדבר עיניים מול עיניים.

אנחנו יושבים עיניים מול עיניים. ואללה, בסדר.

תגיד לי, מי שמך?

בוא נתחיל מהעובדה הפשוטה, מי שמך להיות האישות

שיכולה להגיד לי מה נכון ומה לא נכון?

וזה אחרי ששמעתי חצי שעה שאתה מברבר לי פה דברים והכול, ואני בא ממקום באמת פתוח.

כן.

אבל אני שומע אותך ואני שואל את עצמי,

מה הוא רוצה?

אני יהודי, עוד חודש אני אמור להתחתן.

כן. בעזרת השם ובעזרתי.

ואני הולך לרבנות אחרי שאני חי כל החיים שלי 40 שנה כיהודי, ואומרים לי, רגע, תוכיח שאתה יהודי, למה ההורים שלך נולדו בחו״ל.

עכשיו אני בא לפה ואני שומע אותך מדבר, ואני באמת מבין שאני אולי לא יהודי.

שומע אותך מדבר, ואני לא מזדהה כמעט עם כלום.

על מה אתה מדבר?

עכשיו תזמין למה שאלו אותך מי אתה בעצמך. למה שאלו אותי?

כי אתה בעצמך לא יודע מה זה יהדות אפילו. מה זה?

אני למדתי בר-אילן.

אם למדת בר-אילן, אז אתה יודע מה זה יהדות? מה זה יהדות?

לא יודע. אתה יודע? לא. אתה יודע? אז מה למדת בבר-אילן? אני אגיד לך. מה למדת?

נתנו לי ספרים ואמרו לי, תקרא את זה,

תיבחן על זה, ומה שתוציא זה בסדר.

מאה אחוז, ככה עושים גם לארכיטקטים ולמהנדסים ולדופים והכל. אני מהנדס.

אני מהנדס ואני פסיכולוג, אבל... אבל רגע, אז אמרו לך, תקרא את הספרים ותיבחן ותקבל תעודה. וזה מה שאתה עשית.

הלכת, קראת, עכשיו אתה בא ומלמד אותי מי שם לך. מי שם את זה שלימד אותך להיות מהנדס?

תואר, פשוט תואר. הוא קיבל תואר מטעם האקדמיה, זה הכול.

הבנתי, ואז מה? ומי שם אותם להגיד לו את התואר? שום דבר. זו מסגרת סגורה. אז אתה טוען שאתה חלק ממסגרת סגורה. אני לא שייך לשום מסגרת. רגע, דרך אגב, היהדות זו לא דת מיסיונרית.

אתה בא עכשיו ומנסה להחזיר אותי בתשובה,

מבחירה אני באתי לפה, לא הכרחת אותי, אני מודה. ואני גם באתי מבחירה.

לא, נכון, נכון. באתי לפה מתוך מקום פתוח.

הלו,

הלו,

אנחנו מסדרים את העניינים פה, זה בסדר, בגובה העיניים. אל תדאגו לנו. בגובה העיניים, בדיוק.

לא, לא, באמת, האמת שראיתי עשרות שעות שלך.

אתה מתוק, אתה, אני מחבב אותך לאלבע. אני כמוך צריך כל ערב, כמעט לידי, כמעט לידי. למה אתה חושב באתי?

תשמע.

כן. תכל'ס.

תכל'ס. בוא נדבר עין לעין. כמו שאתה אומר, עין אחת קרה לעין שנייה. אנחנו מדברים, מדברים. יופי.

אני מנסה להבין, כן. מה אתה מנסה לעשות פה עכשיו? אני אגיד לך. דבר.

אני הערב התחלתי עם פרשת השבוע,

ולא ניסיתי להחזיר אפילו אחת בתשובה. מישהו הרגיש שאני מנסה להחזיר אותו בתשובה? כן. מי כן? אני.

מה שמעת שאמרתי לך לאחרונה? שמעתי אותך מדבר שצריך לשנן, וצריך לומר, וצריך להתפלל.

איפה שמעת? לא, לא, לא צריך. אני ארבעים שנה על האדמה הזאת, ולא צריך. לא הבנת. אני לא אמרתי שצריך לשנן. לא, לא. אל תתחבל לי עכשיו. בחייה. זה מוקלט עיוני. אני יודע. זה מצולט. אתה רואה בשידור חוזר שאין לך פדיחות.

דבר לעניין.

אני בסדר. אני אגיד לך. אני דיברתי על האמת, וצריך להגיד את האמת. מה האמת? איך אתה יודע מה האמת? רק רגע, לאט לאט. נו, נו. אמרתי מה זה אמת?

אמרתי מה עשה יהודה?

מי זה יהודה?

אתה לא למדת, לא חשוב. עזוב, אתה קורא לי ספרים? מה השם שלך? תגיד לי, מה שכתוב בעיתון זה נכון? מה השם שלך? מידד.

מאיפה אתה יודע שקוראים לך מידד? לא יודע.

אז למה אמרת מידד? לא יודע. אמרו לי, תקרא לעצמך מידד, הולך איתם.

אתה בחרת את השם? לא.

עשו לך ברית?

כן. אה, לא יוכיח לך, נגיד שכן.

נגיד שכן. כן. אז אם עשו לך ברית, מה זה, בלי לשאול אותך?

אתה עכשיו מדבר איתי על התקופה שלא הייתי בעל בינה.

גם היום אתה לא בעל בינה. זה אתה אמרת. אני אומר שאתה לא בעל בינה. זה נכון, זה נכון. לא, תשמע, מה זה בינה? אני אגיד לך מה זה בינה. זה שאתה קראת חמשת חומשי תורה הופך אותך לבעל בינה?

בעניין הזה יותר ממך, כמו שמהנדס יודע יותר מאדם פשוט בעניין ההנדוס. נכון. אתה חושב? אני מהנדס מחשבים. כן. נו, מה, אני יודע יותר ממך? בהנדוס, כן.

לא, חרטה ברטה. חרטה ברטה? תאמין לי, חרטה ברטה. זרוקת תעודה. לגמרי.

שורף אותה עכשיו מול העיניים שלך. אבל כשאתה הולך לעבוד, אתה עושה לפי מה שלמדת? יש לי רק בשביל המשכורת. זה הדבר היחיד שאנחנו הולכים בעניין. אבל אתה עושה משהו עם המחשבים, לא? אני עושה, כי אני צריך לעשות בשביל... מה אתה עושה? אבל אתה עושה להם פאנצ'רים או ש...

אתה מתקן.

לא, אני לא מתקן אותם, אבל אני בונה אותם. בונה אותם. אז אתה יודע מה אתה עושה. אז אני בורא עולם? אבל אתה יודע מה אתה עושה. רגע, אני בורא עולם? אם אני בורא תוכנות מחשב, אני בורא? לא, אתה מהנדס.

אני שואל, אז אני מהנדס, אבל הוא בורא. נכון. למה?

למה לא? מה ההבדל?

אותי אתה רואה בעיניים, עכשיו אנחנו מדברים, איתו אתה לא יכול לדבר. אני מדבר איתו כל יום.

אה, עם האנטנה.

בוודאי.

מה עשרת?

לא, לא, הוא לא שומע FM, עזוב. שומע FM, FM. דבר איתי כמו שאתה מדבר איתו. תוכיח לי את זה, סחבק עכשיו סאושטריימל. שמה, שמה? מה אני אוכיח לך? תראה לי שאתה מדבר איתו.

שאני מדבר איתו? כן, שקיים דבר כזה. אתם באים

עם סיפורים ועם אגדות ועם ספרים. תשמע, סחבק קרא.

יש טבעה גוואגיתה, שמעת על זה? עוד לא. לא שמעת על זה. העינדים,

לפני 5,600 שנה כתבו ספר, יש שם את סיפור הבריאה כמעט אחד לאחד עם שלושה אלים. מה הבעיה לעתיק?

5,600 שנה. העתיקו מאיתנו. מה אתה אומר? מה שאתה שומע.

אחר כך אמרו, וואלה, שלוש אלים יותר מדי. בואו נקצר, בואו נוריד שתיים, נשאיר אחד. למה? ככה הרבה יותר פשוט. תראה, ההלניסטים, היוונים אמרו,

יש לנו 700 אלים, אחד ליין, אחד לזה, אחד לזה. אמרו, לא, עזוב אותך,

בוא נאמין באחד וזהו. זה מה שהיהדות עשתה.

זה אחלה דבר. אחלה. זה רעיון כלכלי גאוני. כלכלי איפה? כלכלי. איפה כלכלי? תגיד לי, ממה אתה חי?

אני? אתה. יש לי חברה.

של מה?

חברה. של מה? חברה. אה, לשם השם אתה, בעצם יש לך, מה? לא.

חברה שמוציאה כתבי עת.

איזה כתבי עת?

שופר בעם.

לא. אז מה? לא קשור לשופר. שופר זה עמותה, זה לא קשור אליי. ובעמותה אתה לא מרוויח כסף.

בעמותה לא. עכשיו אתה לא מרוויח כסף. לא. וואלה.

טוב. לא רק זה, אני נותן לעמותה להרוויח כסף.

ולמי עולה לך כסף?

בשבילך.

מחלקים מוצרים בחינם בכל הארץ. הדיסק הזה? הנה, זה אלף דולר ביד שלך. זה נכון.

ארבע מאות שעות

עם אנציקלופדיה, ששמונה שנים לקח לפתח אותה. שים ארבעת אלפים שעות, מה זה עוזר לי? אבל זה נותן לך את כל הידע בחינם.

אתה טוען שזה ידע, אני טוען שזה חרטא. אתה לא ראית.

מה זה לא ראית?

אתה קראת את אפלטון, את אריסטו.

אתה קראת? כן. ומה קראת?

מה קראתי? כן. שאין אמת.

שאין אמת? אין דבר כזה שהוא אמת. אז מה יש? יש אמת סובייקטיבית.

אני עם עצמי.

הבנתי. אני יכול להאמין שכרגע אני ואתה מדברים.

כל האנשים מסביב זה רקע, רקע יפה. שמעתי.

אז מה אתה רוצה להגיד? שאתה חי בדמיון.

כן.

אז אתה מדבר כרגע בדמיון. לגמרי.

תגיד לי, מה יקרה עוד מאה שנה עם השיחה הזאת? רגע, אז אני לא חייב הרי לדבר איתך, כי אני לא... אתה לא חייב.

לא, כי אני לא מדבר עם דומיינים.

לא, לא.

אתה לא מדבר עם דומיינים,

אבל בדמיון שלי אתה מדבר איתי. רגע, אתה תיקנת, בנית פעם עכשיו או דמיינת?

אני גם דמיינתי וגם בניתי. קיבלת כסף בדמיון או בממשות?

בממשות. אכלת?

לא.

לא אכלת בכסף? לא, לא מהכסף הזה. אתה מדמיין שאתה אוכל? לא, לא, תראה, לא. ברצינות.

אז מה, הכל דמיון. השיחה הזאת מתקיימת עכשיו? כל הזמן. למה אתה חושב?

כי היא מוקלטת?

כי יש עדים?

לא רק זה. זה מעמד הר סיני בעיניך? לא. למה? כי אין תורה.

לא.

אז מה? בגלל שאתה לא משה ולא הלוחות.

אה, ואתה?

אני אמנון יצחק.

תשמע, אתה מעניין. לא, באמת. אני אומר לך, אני ראיתי אותך. תופעה מעניינת. תופעה מעניינת. לא אמינה, אבל מעניינת. מעניינת.

טוב, תשמע, אנחנו לא נסכים כאלה. אתה תיקח את האנציקלופדיה.

נו. יש 400 שעות להתחיל.

תלמד.

אחרי שיהיו לך הרבה קושיות מתוך כל מה שתראה.

תבוא לי עם רשימה של קושיות.

אבל לא ענית לי.

על מה? אתה אומר לי, תלמד מהאנציקלופדיה.

כן. האנציקלופדיה זה אתה, ואני שאלתי אותך מי שמך.

ואני שאלתי את המהנדס שלימד אותך מי שמך. אמרת שזו חברה סגורה?

חברה סגורה ולא אמינה.

הם אמרו שאני מהנדס. אתה חייב להאמין לזה? אבל במציאות אתה בונה מחשבים. מה זה מציאות?

מציאות של מי? שלי או שלך?

אין מציאות. אין מציאות. אתה לא יושב על הכיסא עכשיו? זה אני במציאות שלי יושב על הכיסא.

הבנתי. במציאות שלנו אתה לא יושב על הכיסא. אני לא יודע. מה המציאות שלך? במציאות שלנו אתה לא נמצא. לא נמצא.

לא נמצא. אולי כן, אולי לא.

אז מי מדבר עכשיו?

במציאות שלי? כן. אני?

מי זה אני?

אני מידד?

מי זה מידד?

אה, זה חלק מהמציאות שלך עכשיו. נכון. אתה צריך להתמודד עכשיו. אז אני ואתה נמצאים באותה מציאות, כי אני שומע את מידד מדבר איתי, ואני עונה לו, והוא עונה לי, אז בינתיים המציאות הדמיונית מתמצד במציאותנו אחד מול השני.

אוקיי, אתה מתפלפל יפה, אבל תשובה אני לא מקבל. לא קיבלת? לא. עוד פעם, מי אתה? מידד. איפה אתה יושב?

איפשהו ברמת גן.

על כיסא? על כיסא. ארבע רגליים?

יכול להיות גם שלוש.

תסתכל רגע. לא בדקתי. תסתכל רגע. ארבע רגליים. לא, בחייאת, בחייאת תסתכל.

ארבע? יש, כן. ארבע? ארבע רגליים. זו מציאות ארבעה או זה שלוש?

מציאות שלי, כן. שלך מה?

המציאות שלי יש ארבע רגליים. שזה ארבע. כן. גם אני אומר שבמציאות שלי זה ארבע. אז זו מציאות אובייקטיבית עכשיו.

נכון. כי אני ואתה מסכימים. נכון.

יופי. לא סובייקטיבי. אז בואו נמשיך הלאה. הלאה. יאללה. יאללה. אני ואתה מדברים, אתה רואה אותי, אני רואה אותך, שנינו מסכימים שאנחנו קיימים במציאות אחד של השני? נכון. יופי, בואו נדבר על אלוהים.

יאללה. יש אלוהים? כן. למה?

למה לא? ראית אותו?

ראית את האוויר שאתה נושם?

לא.

אז יש אוויר?

יש.

אה, תראה לי.

רגע, רגע, רגע, אחלה, אחלה, בסדר גמור.

אז אני אגיד לך, לא רק שיש אלוהים, יש שני אלוהים.

יש עוד אחד. יש לו אישה.

למה לא? הבנתי. בסדר, אין בעיה. רגע, ראית אותו? רגע.

הלאה. קודם אותו לא ראית, את אשתו כבר אתה יודע שיש.

מה זה חשוב?

אני מתחיל מהאישה תמיד. הבנתי, אז תקשיב. אחלה. בוא, בוא אני אסביר לך.

קודם כל, אתה צריך להבין,

אתה בראת את עצמך או שאתה נבראת?

אני הייתי טיפה סרוכה, כמו שאתה אומר, ונבראתי ממנה.

אבל אני יודע מי הבורא שלי, זה אימא. נכון. יופי. ואימא, ממי נבראה?

מאמא.

ואם נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים, נכון.

מי בראת הראשון?

או אני ואתה לא מסכימים.

יאללה, אתה תגיד תשובה ואני אגיד תשובה. מה, לא, אני לא דרוויניסט.

אז תגיד. לא יודע.

לא יודע. אני אגיד לך מה ההבדל ביני לבינך. אמונה. רגע. רגע. רגע. תן לי להגיד לך משפט.

רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

לא יודע זה מצב טוב,

כי מי שטוען לא יודע, ומי שטוען יודע,

אז מי שאומר יודע, מצבו יותר טוב מהלא יודע.

לדוגמה,

אני שואל בן אדם, סליחה, מה השעה?

אומר, אין לי שעון, לא יודע.

שואל אחד מה השעה, מסתכל על השעון, אומר תשע.

מי יותר צודק, זה שאמר או זה שאמר?

אף אחד.

לעניין השעה, מי יותר צודק? אין צודק.

זה עם השעה. לא יודע.

בארצות הברית השעון. אתה לא יודע, לא הבנת.

השואל באמת לא יודע, אני השואל.

אני לא יודע מה השעה ואני רוצה לדעת.

אז אני שואל אותו, תגיד לי, מה השעה? הוא אומר לי, אין לי שעון, לא יודע.

השני, יש לך שעון? כן. מה השעה? תשע.

נו. למה שאני לא אאמין לו?

למה שתאמין לו? מה פירוש? שאלתי הרי, שאלתי שאלה, ענו לי תשובה. אז מה אם ענו לך תשובה? הבן אדם הזה האמין בעיניך מראש? שואל אותך.

אתה נוסע עכשיו.

כן.

אחד אומר לך,

אתה שואל אותו, תגיד לי, איפה זה רחוב דיזנגוף? הוא אומר לך, לא יודע. עזוב, אתה מדבר איתי קונקרטי. תן לי לדבר. תן לי לדבר. דבר.

אתה שואל את השני איפה זה דיזנגוף, הוא אומר לך, סע ישר, וימינה.

אתה אומר, זה בטוח, לא יודע.

נכון?

לא.

מה אתה עושה?

אני לא יודע.

אבל שאלת אותו, הוא אמר לך, ישר וימינה. אז מה אם שאלתי? אז מה לעשות?

אמר לי את דעתו, זה לא אומר שזה נכון.

אז ברור, אז מה, לנסוע ולראות או לא לנסוע?

לא לנסוע.

בשביל מה שאלת איזה רע? לא, תשאל, תישאר במקום. אבל אתה שאלת איפה יש בורק. לא שואל. אבל שאלת. לא, שאלתי אותך, אני יודע. אתה אומר שאתה לא יודע, ואני אומר שאני יודע, למי צריך להאמין?

לי.

אתה לא יודע, אמרתי. אבל זהו, שאני לא יודע, כי גם אתה לא יודע. אל תקבע לי, אני אמרתי ישר מימינה. למה אתה יודע? ככה אני יודע. מי שלמד יודע, מי שלא למד, לא יודע. מה זה למד? לקחת ספר ואמרת קיים?

מה אכפת לך מה לקחתי? תיקח מחר ידיעות אחרונות, תסתכל על הכותרת, תגיד זה אמת. מה אכפת לך, אני שואל בן אדם, תגיד לי, אני אשאל אותך, בר לב. אני שואל בן אדם, תגיד לי, איפה זה דיזנגוף אומר לי ישר וימין? אני אומר, סליחה,

אתה הסתכלת במפה קודם?

איך אתה אומר לי סתם? מאיפה אתה יודע?

אתה מדבר איתי על רחוב שקיים. אתה מתעסק בגלל אנשים שהולכים ברחוב, לא תעזוב אותם. בבא, אתה מדבר איתי... מאיפה קנית את השעון? אתה מדבר איתי על רחוב שקיים. כן. אני מדבר איתך על משהו שאולי לא קיים. הפוך. רק הוא קיים. שים לב. אז אתה לא קיים.

הפוך, רק הוא קיים. אז אנחנו לא קיימים. קיימים, אני אסביר. חכה, זמניים, תקשיב.

כל המציאות נמצאה ממנו,

שהוא הקיים הנצחי, הקיים במציאות הבלעדית.

אנחנו ברי חלוף.

אתה עוד פעם מדבר איתי אקסיומות ואתה לא מסביר לי למה. לא אקסיומות, הסברתי, הנה תקשיב. מה אתה מסביר? איפה ההסבר? אם תקשיב. מקשיב. תראה לי שיש תשובה.

הלכנו אחורה, אמרת שאתה לא דרוויניסט.

אמרת שאתה לא יודע מי היה הראשון שהתחיל את כולם.

אני אגיד לך מה המשנה שלי? כן? אני לא מאמין.

או שאני יודע, תשמע, או שאני יודע או שאני לא יודע. הבנתי.

יפה.

מה אני רואה בעיניים? שלי קיים במציאות שלי. הבנתי.

לפי זה אין לך שכל. אז דרווין, אין לי שכל. כי אתה לא יכול לראות לי אותו.

את מי אותו? את השכל.

נכון. תראה לי. אין לי. אז אין לך שכל. נכון.

אני צורת חיים פשוטה, נכונת מצבים.

יודע, קיים, משתמש. לא קיים, לא משתמש. אתה הולך להתחתן? עוד חודש, בעזרת השם. יש לך כבר אישה מיועדת?

יש.

אבל היא לא לפניך כרגע, אולי היא כבר לא נמצאת.

לא, לא נמצאת.

בטוח? אצלי בראש. אה, בטוח. אז אתה מתחתן עם עצמך?

יכול להיות. אז בשביל מה הלכת לרבנות? אז תבוא, אתה תחתן אותי. אבל בשביל מה הלכת לרבנות?

כי אומרים לי באיזשהו מקום שאני יהודי. אל תאמין להם.

לא מאמין. איווה. אבל עכשיו הם לא מאמינים לי.

זה הבעיה שלך. אה, נו, אז מה עושים? זה פלונטר. סימכת את עצמך. נכון, אז מה עושים? טוב, אם היית יודע שאתה על ארבע רגליים,

נו. והיית יושב על ארבע רגליים,

היית יכול להתחתן בקלות בלי לסבך את הרבנות. הפחדת אותם. אבל לא. מה הפחדתי? ראו אבא מגיע. עוד לא ראו אותי. לא יודע בכלל. וואלה, יש לי שמות של נביאים. אני, גם מידד וגם זכריה. מה עוד רוצים ממני? משהו נפלא. מי זה ההורים שלך מעניין?

אה, לא תימנים.

בטח שלא.

לפי זכריה יש סיכוי, לפי מידד לא. לא, לא. אבל תגיד לי משהו. כן. אתה באמת מחפש לדעת האמת?

כן, בטח. לא, כי אתה סתם מתלהב. לא, לא, לא. ממש לא. אני באמת רוצה לדעת. אתה ממש רוצה. תראה, אני לא מאמין שאתה תמצא לי את האמת כמו שאפלטון לא.

כמו שסוקרטס לא. זה כולם חרטאים. מה אתה מתלהב? לא מתלהב. כל אחד בא עם האג'נדה שלו. כן. יושב על במה כמוך. כן. גם הם ישבו. כן. כתבו, עשו, הראו. כן. תכל'ס, מה אנחנו יודעים?

אנחנו נולדנו.

מגדלים אותנו באיזו מסגרת חינוכית. כן. מה אנחנו יודעים באמת? כן.

בסופו של יום. מי שרוצה יודע, מי שלא, לא יודע. זה בסדר.

האמונה שלך זה דבר מבורך בעיניי.

כן. קשה לי להגיע למקום הזה. אני לא מאמין בכלל שתדע, אני הבן אדם הכי סקפטי בעולם, ואני לא מאמין בכלל.

אני בן אדם שיודע כל מה שאני עושה. איך אתה יודע?

למדתי.

מה, מהספר?

לא רק מספרים.

אז מה?

לכל בן אדם יש רמת אינטליגנציה מסוימת,

והאדם יכול להשיג את הדברים גם בלי ספרים.

אינטואיציה?

למשל,

אני שואל אותך שאלה. מישהו יכול לבוא ולהגיד שהמקרן הזה נעשה מעצמו?

לא. הוא צריך ללמוד ספר בשביל זה? בראו אותו. ברור.

אם מישהו קיבל אבן מהחצר,

הוא צריך ללמוד

פלילים בשביל לדעת שמישהו ישליך עליו אבן? לא. אז הוא מבין לבד.

אינטואיציה. אז הרבה דברים שאתה בחיים מסתכל עליהם,

אתה מבין גם בלי ללמוד.

הרבה אנשים לא למדו בית ספר ולא השלימו בית ספר יסודי. אז תסביר לי. והגיעו לגאונות פיננסית או אחרת בכל מיני תחומים,

והם יודעים להסתדר יותר טוב מכולם,

עיין ערך.

תשובה. קדאפי. קדאפי. עכשיו תגיד לי,

אם זה ככה,

יש לנו שבע מיליארד אנשים בעולם.

שש, לא חשוב.

שש וחצי, לא חשוב. יאללה.

מיליארד וחצי נוצרים,

מיליארד נקודה שתיים מוסלמים. 13 מיליון יהודים, נו. מה יש? מה, כולם טיפשים? הפוך, כולם חכמים אצלנו. איך זה? לא. מה, יש יותר זהב או חול?

לא יודע.

מה יותר יקר?

מי אמר שזהב שווה יותר?

לא יודע.

למה? כי הוא מעט? תקנה. כי הוא מעט? הוא שווה יותר? ודאי, רק בגלל זה. אה, יפה. ודאי. הבנתי.

אז אני בעצם קיבלתי סגולה, נולדתי יהודי.

ודאי.

הבנתי. ודאי. אתה מבעלי הסגולה.

אתה נבחרת עם סגולה. אבל אני לא מנצל את זה.

בכלל לא.

יש לך הזדמנות אבל. 400 שעות, אתה יודע, מושקע שם הרבה חומר מיוחד

של שנים רבות של אנשים שאלו כמוך ויותר,

ואתה שואל אותי שאלה ואני עונה לך בסרט.

אני לא עונה לך בכתב, בסרט. אני עונה לך כמו... מה אני צריך סרט? אתה יושב מולי עכשיו.

כן, אבל שם 400 שעות.

לא, תן, תן. יאללה, תתחיל. מה תתחיל? כבר סיימת? 400 שעות, תתחיל. כבר הבנת שאתה סגולה ואתה על ארבע רגליים,

והבנת שאתה לא מדומיין,

והבנת שאין לך שכל, והכול טוב.

יאללה.

מדד.

מדד.

אתה מעם סגולה תעריך את זה ותבחן את הדברים לאשורם.

להיות שומר תורה ומצוות זה זכות ומעלה.

זה לא מפסיד לך שום דבר מהחיים, זה משביח אותם.

יכול להיות שתשב על במה גם

ותיתן דרשות.

כמוך.

לפחות.

בעזרת השם.

אשריך, אשריך.

כן, שאלה נוספת.

ברשות כבוד הרב, אם אפשר רק תשובה קצרה

לענות לו על הדרך,

הרי יש הרבה דברים שאנחנו לא רואים בעיניים,

כמו אטומים,

אלקטרונים,

מיקרובים, כאילו יכול להיות שהחיידקים רואים, אבל יש הרבה וירוסים שלא רואים בעיניים, הרבה החלטות של כסף ושל הצלת חיים, אנחנו מסתמכים על זה,

על דברים שאנחנו בטוח יודעים מניסיון ומבדיקות,

למרות שלא רואים בעיניים,

אנחנו יודעים שזה בטוח חייב להיות.

אז באותו דבר אתה חייב להבין שהקדוש ברוך הוא קיים, כי לא יכול להיות אחרת,

היות ועל דברים כאלה אתה רואה כמה אחמדי,

כמו שהרב אומר,

משקיע מיליארדים על תהליכים קטנים שהוא לא רואה בעצם בעיניים.

אז הוא בטוח שזה יקרה.

אז אם אפשר לדבר, כבוד הרב, ברשותו על הנושא שרציתי לדבר. רציתי להתחיל בדברי חיזוק לרב על הנושא של הזמרים, אם אפשר.

אחר כך כמה נקודות קצרות, אז נתמקד בנושא העיקרי.

קודם כול, אני שמתי לב שהרב קצת בצער, במיוחד בימים והשבועות האחרונים, בגלל גם חוסר האמת שיש, גם של הציבור, גם של הרבנים, אני לא יודע,

וגם של קצת על החוצפה שמעבר לתאווה ולכל מה שיש,

יש גם הרבה חוצפה לצערי, שזה דבר שקצת קשה.

קודם כול, לנושא של האמת, אני אישית

אין לי כל כך יצא הרע בנושא של הזמרים וזה, וגם לי לקח קצת זמן. קודם כול, בשכל אני הבנתי שהרב צודק זה ברור לי,

אבל גם באינסטינקט ככה מדי פעם הייתי ככה רואה ביוטיוב או קטעים על המחשב,

ולקח לי גם איזה כמה שבועות, כשהרב התחיל, לקח לי גם איזה כמה שבועות עד שזה רגע, אז בוודאי שאנשים שיש יותר קשה להם, אז

ברור שזה קשה, בגלל זה הרב גם מדבר על זה.

אבל קודם כול, בן-אדם צריך להבין בשכל. אני כבר מניסיון למדתי

שהרבה דברים שלא הבנתי מה שהרב אמר או שלא הסכמתי, מניסיון למדתי שהרב צודק, גם בהסתכלות על החברה, מה שקורה, וגם כל אחד ברמה האישית.

אני רק אתן דוגמה קצרה בנושא של

בזמנו שהיו פיגועים ואמרו, תנו לצה״ל לנצח וכל זה. הרב

אמר שלא צריכים לסמוך על צה״ל, והוא לא דיבר בזכות אלה.

צריך לסמוך כמובן על הקדוש ברוך הוא, אבל הוא לא דיבר בזכות אותם אנשים, ועכשיו,

זה דבר שאני לא הבנתי.

ואחרי תקופה קצרה אנחנו באמת ראינו מה שקרה בגירוש,

בוודאי צבא כזה שמתרוקנות הזכויות שלו, ראינו אחר כך מה קרה בשנה אחרי זה בלבנון,

ואם חסיכה לקריאה עוד פעם ביהודה ושומרון,

אז בוודאי שיהיה עוד יותר גרוע, חס וכהילה.

וגם בנושא,

כמובן שאני הפסקתי את הנושא הזה,

את המעט ששמעתי בשירים,

אז גם זה עזר לי להיות יותר נקי, להתחבר לנקיות של כבוד הרב, להבדיל מערבוב שיש לאנשים אחרים.

גם יותר קל לי לקום בבוקר בתפילה, וגם הרבה דברים יותר קלים לי.

אני רציתי להגיד איזה ציטוט,

לסייעת דשמיים,

דברים שאני קראתי בספר מוסר השם,

שכתוב שם בנושא שהרב שלום הרוש, עם כבוד הרב דיבר שבוע שעבר, הנושא של שמירת העיניים, זה גם מתקשר לאמת של כשכבוד הרב דיבר.

בנושא של שמירת העיניים כתוב בספר שם,

ואתה הבט ימין הוא ריק, קורא יקר ונעים,

למי רוצה אתה להשתייך ויקרא שמו עליך

וישרש קרינתו עליך למלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא, או להבדיל,

לשטן חס ושלום,

ואני מצטט, חס ושלום, אני לא אומר מעצמי,

והרוצה להכתיאך ולקחת את נשמתך ואותך בחייך. אז אנחנו כמובן יודעים, הרבה אנשים,

גם הזכויות של כבוד הרב, שהוא גם מזכה רבים ומחטאת רגליו,

ויש לו,

אין מי שמשקיע כמו כבוד הרב.

בנושא של החזרה בתשובה, ואחרי הרבה סייעת דשמיים יש כמובן לכבוד הרב, גם בחסד, גם בהחזרה בתשובה,

שזה חסד אורחני, שזה יותר חשוב מהחסד הגשמי.

וכולם יודעים את עשיית דשמיה של הרב, גם בהחזרה בתשובה, גם בברכות שלו, שהקדוש ברוך הוא

אוהב את העבודה שהוא עושה

בנושא הזה, כמו שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם, אברהם הוא אבי, שהיה מהאיב.

את כל העולם ברמה, מאהיב את כל העולם,

סליחה, את הקדוש ברוך הוא על כל העולם.

אז מצד אחד אנחנו רואים גם את הרב אמנון יצחק, גם את כל הרבנים לאורך כל הדורות, כמו שהרב בן-ציון מוספי אמר. אז כמובן שצריכים לראות איפה נמצאת הסייעת דשמיא, את מי הקדוש ברוך הוא אוהב,

גם את כבוד הרב שהוא מחזיר בתשובה מספר אחד, גם את הרב מוספי שלדעתי הדרשן מספר אחד,

את כל הרבנים שחתמו, את כל הרבנים לאורך כל הדורות, הרמב״ם וכולי.

אז צריכים לראות איפה אנשים צריכים להיות קודם כל אנשי אמת, גם אם קשה להם ליישם, קודם כל להיות אנשי אמת,

לדעת איפה האמת.

אם קשה ליישם, כבר שאלה אחרת, לקבל

חיזוק וכו'.

מעבר לזה גם יש את אחד הדברים שקשים, חוץ מזה שצריכים להבין בשכל שזאת האמת, גם עניין של החוצפה של הזמרים שיש, וגם אנשים שמתחשפים לכבוד הרב,

צריכים לראות

שבדור שלנו,

באמת, לצערנו יש הרבה חוצפה. אז אם אנחנו מגיעים למצב של חוצפה כזאת,

שיש חוצפה נגד כבוד הרב, אז בוודאי שהאנשים האלה הם לא אנשים נקיים.

אז בוודאי זה עוד דבר שצריך כמובן לתמוך בכבוד הרב נגד כל האנשים שהם לא נקיים.

אז ברשות כבוד הרב,

אם אפשר בהזדמנות לדבר עם הרב,

או איכשהו במייל להוסיף נקודות, דברים חשובים לדעתי. בסדר גמור, שלם ייממן.

בעזרת השם.

ונקודות ממש בקצרה, על נושא של ערב רב, אם הרב יוכל לתת הרצאות.

שלחתי לרב דרך

אחד העוזרים שלו דף עם קצת חומר בנושא מסוים. גם ביקשתי מהרב לדבר על נושא של הערב רב. זה גם דבר שמושך את הלב, לאנשים קצת חסר אקשן, עם כל הנושא של הזמרים זה לא מספיק אקשן בשבילם אולי.

וגם יש הרבה אנשים, גם בציבור הלא-דתי וגם בציבור הדתי,

שצריך לדבר עליהם, גם לתת דוגמאות, גם אחרית הימים, קצת דברי חיזוק, דברי וכו' וכו', זה יכול לשלב.

תודה.

תודה גבול.

כבוד הרב, יש לי שאלה אליך.

כאילו, זה כמה שאלות.

אני רוצה קודם כול שתגדיר לי, אחר כך יצעקו עדיין.

אני רוצה שתגדיר לי את מהו יצר הרע בעצם.

ואחר כך אני אגיד לך כאילו כמה דברים שיש לי להגיד לך, מה אני חושבת על זה.

יצר הרע זה כוח רוחני שפועל האדם מצד גופו,

והוא מלאך רע שמשתדל להפיל את האדם במהמורות,

כדי שלא יקיים את התורה והמצוות.

אוקיי.

אז עכשיו אני אומרת לך, על כל דבר שאנחנו עושים,

אומרים לנו, זה יצר הרע, יצר הרע, זה יצר הרע.

כל דבר שאת עושה שאת לא עושה, כן, נגיד, הרבה דברים שאנחנו עושים.

לשיר ליד גברים אסור,

ללכת למסיבות אסור, ללכת לכל מיני דברים,

לא לשמור שבת, לנסוע וכל מיני דברים. כל אלה זה איסורים ועבירות,

וזה עוד בלי יצר הרע.

יצר הרע אומר שכן מותר לשיר, יצר הרע אומר שכן מותר לחלל שבת,

והוא אומר את ההפך ממה שהתורה אומרת.

נכון, אז אני אומרת ככה,

כאילו היצר הרע בעצם חוסם אותנו מההנאות, כאילו כל מיני דברים שאנחנו רוצים לאסור ואסור לנו. הוא רוצה, הפוך, זה יצר הטוב. יצר הרע אומר לך, תהני בהנאות.

אבל תלוי איזה הנאה,

אתה מבין? כל הנאה שהיא אסורה על פי התורה

זה עבירה.

זה כאילו, אז אתה אומר לי שזה יצר הרע.

לא.

יצר הרע אומר שאת יכולה לעשות את כל האיסורים.

נו, אז הכוונה שלי, אני אומרת לך,

כאילו, למה? למה כל דבר אומרים עליו שהוא יצר הרע?

אני לא יודע מי אומר. אני מסביר לך מה זה יצר הרע. הסברתי לך ואני אומר לך.

יש מצוות ויש עבירות.

אני אשאל אותך עכשיו שאלה. נגיד, יש לה שתי חברות.

אחת נקראת חברה טובה ואחת חברה רעה.

איך יודעים מי חברה רעה ומי טובה?

שואלים את אימא.

אימא אומרת.

היא אומרת, זאת חברה טובה, תלכי איתה. זאת חברה רעה, אל תלכי איתה.

למה?

חברה טובה אומרת לך,

תחזרי הביתה בזמן מתי שאימא אמרה.

חברה רעה אומרת לך, מתי אימא אמרה שתחזרי עד 11 בלילה?

תבואי בשלוש, אל תשמעי לה.

זה נקרא חברה רעה וזה נקרא חברה טובה. הבנת את ההבדל?

הקדוש ברוך הוא אומר, זה מותר וזה אסור.

היצר הטוב אומר לך, תעשי מה שהוא אמר,

מה שמותר.

אל תעשי מה שאסור.

היצר רע אומר לך, לא, תעשי מה שאסור, אל תפחדי.

לא יקרה לך כלום, תעשי, תעשי.

מי שאומר לך לעבור על התורה, זה יצר הרע.

מי שאומר לך לקיים את התורה ולהשתדל,

זה יצר הטוב.

שני כוחות.

כמו חברה טובה וחברה רעה.

הבנת דוגמה?

הבנתי אותך, אבל הכוונה שלי פה,

אתה לא הבנת את הכוונה שלי.

אני אומרת כאילו שהיצר הרע בעצם אומר לנו לעשות דברים רעים.

זה מה שאמרתי. אבל נכון, אבל אם אני לא חושבת שזה משהו רע, אתה מבין?

זה לא שאת חושבת שזה לא רע.

הוא אומר לך שזה לא רע.

אם אימא שלך אומרת לך משהו,

את צריכה לשמוע על אימא. יש כיבוד אב ואם וצריך לשמוע על האימא.

היא לא תחפש את רעתך, אימא, נכון? גם את תהיי אימא, את לא תחפשי רעה על הילדים שלך.

נכון?

אז הקדוש ברוך הוא לא מחפש רע על הילדים שלו, נכון?

אז אם הוא אומר מה מותר ומה אסור, הוא יודע יותר טוב ממני, ממך ומאימא שלך, נכון?

אז אם הוא אומר שזה צריך לעשות וזה לא צריך לעשות,

מי שיגיד לך ההפך ממה שהוא אומר,

זה יצר הרע.

והשאלה השנייה שלי היא,

אני מדברת על זה שאנחנו עכשיו כאילו התקדמנו, ויש טכנולוגיה, ויש דברים,

כאילו התורה לא בנויה, זה לא הבסיס של מה שעכשיו. בדיוק הפוך, התורה בנויה, עובדה.

אני מדבר דברי תורה עם כל הטכנולוגיה.

יש לי מסך LCD לפניי,

יש לי את רואה פרויקטורים,

יש לי מצלמות HD הכי טובות,

יש לי קונסולות של סאונד,

יש לי אנשי סאונד, יש לי טכנאים,

יש הרבה דברים, תסתכלי מה זה.

כן, אבל אני אומרת שכאילו,

לא כתוב בתורה, אסור לך להשתמש בטלוויזיה.

אסור לך לדבר בטלפון ביום שבת.

למה את אומרת שלא?

כי עובדה שאומרים לנו לזכור את הטלוויזיות בשבת, לא לדבר בטלפון, לא כאילו להשתמש בדברי חשמל בכללית. אך למדת למה זה שבת ולמה אסור?

אני, כאילו כן, אמרו לי, עם הרבנית ודברים, מה אסור, מה מותר. כתוב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת,

אז מותר או אסור?

מה?

מותר לבחר אש?

לא, אסור.

כל מקור חום זה נקרא אש.

עכשיו, טמבלוויזיה, יש בה מקור של חום?

כן.

אז זה אסור.

זה כמו להדליק אש בדיוק, נכון?

לא חייבים שתשרף הטלוויזיה.

אבל אם תכניסי את האצבע שלך לבפנים, את יכולה להתחשמל?

אז יש מקור חום ואש?

אז זה אסור, נכון? אז זה לא משנה באיזה כלי זה נמצא,

אם זה נמצא בטמבלוויזיה,

אם זה נמצא בגז,

אם זה נמצא בכל צורה שהיא.

אז זה אסור.

אסור לא בגלל שמחפשים להגיד לך אסור,

בגלל שהדבר הזה זה אחת מלט מלאכות שאסורות.

אז כל מקום שנמצא את זה, נגיד שאסור.

לא בגלל שאנחנו מחפשים לא לעשות.

זה שהתחדשו דברים חדשים,

יפה מאוד, אנחנו נהנים ונשתמש בהם מתי שמותר.

אבל מה שאסור, אסור.

עכשיו אתם בטלוויזיה.

גם ביום חול יש לנו בעיה איתה.

מותר לראות סרטים של עריות,

מותר ליצנות לשמוע לשבת,

מותר אלימות,

מותר כל הדברים האלה לחנך את הילדים ואת האחרים,

מותר מושב ליצים.

הרבה איסורים יש בכלי הזה.

זה לא צריך להיות דרך הכלי. אם תשבי במקום שרואים את האנשים עושים את המעשים,

אז זה מותר.

מה שהתורה אסרה זה לטובתנו.

את יודעת כמה אתם בטלוויזיה מקלקלת?

כמה אנשים מגיעים לפשיעה?

כי היא מביאה לך את הכול מוכן, היא מסבירה לך הכול, איך עושים מה.

נו, אז מותר לאדם להתקלקל. במקום שאדם יהיה ישר ונבון וחכם

ובעל דרך ארץ והכול,

תראי איך החברה היום אלימה.

כל יום את שומעת? רציחות משונות,

בעלים, נשים, נשים, בעלים, ילדים עפים.

מה הולך פה?

מאיפה לומדים את זה?

אם לא הייתה תשקורת מפרסמת את הדברים,

לא היית שומעת כל יום תחרות מי קפץ מקומה יותר גבוהה.

אם לא היו יודעים מזה, זה לא היה מתעורר לאדם, לא הייתה לו מחשבה כזאת.

אבל כשמראים את הכול,

אז גמרנו, אנשים כבר לא אכפת להם.

ועוד דבר נוסף, כאילו אתה אומר לי להאמין בספר שנכתב לפני מלא מלא שנים?

מלא מלא, מלאנת אלפים, שלושת אלפים, שלושת מאות שנה. מלאנת אלפים שנים? כן. וכאילו, לך תדע מי כתב את זה.

הבנתי, אם את לא יודעת, אני לא אשם, אבל יש ספרים עתיקים אחרים,

גם בדתות אחרות או

גם בעמים שונים.

ואם אנחנו העתקנו מהם?

אם יש להם בדיוק מה שאנחנו קיבלנו במעמד הר סיני,

אז זה באמת צריך בדיקה.

אבל אין דבר כזה, כי לאף אחד לא היה מעמד הר סיני.

נכון, אז זה מה שאני אומרת. אז אם קיבלנו במעמד הר סיני עם מיליונים,

בפעם הראשונה את מה שלא היה בעולם,

אז אי אפשר להגיד שהיה למישהו לפנינו.

לדוגמה,

אם היום אובמבה

יודיע שהוא מצא נפט אצלו בבית הלבן,

בסדר?

כן. עכשיו, אם הוא יודע דבר כזה,

אם הוא משקר

ויודעים שהוא משקר,

מה יגידו אלה שהיו לפניהם בבית הלבן?

שקרן.

היה שם כל הזמן נפט מלפניך.

הנה, יש לי חוויות שאני משם לקחתי.

נכון?

אבל אם אף אחד לא טען את זה, משמע שלאף אחד לא היה.

כשהקדוש ברוך הוא הודיע את עשרת הדיברות ונתן את התורה לעם ישראל,

היו צריכים לבוא כל העמים שהיו לפנינו ולהגיד, הלא, הלא,

מה אתה אומר שזה שלך חדש?

הנה, זה אצלי.

הנה.

ואם הם לא אמרו...

אז כנראה שזה לא היה. לא שלא, לא כנראה, זה לא היה.

הבנת?

פשוט.

אם מרצדס תוציא עכשיו מכונית חדשה, 2011,

יכולים לבוא אאודי או סובארו ולהגיד, מה אתה אומר שזה מרצדס? הנה, אצלי כבר יש את זה לפני שבע שנים.

יכול להיות דבר כזה?

כל העולם יצעק מייד.

הבנת?

יופי.

רגע, עכשיו גברים, גברים.

שלום לך, כבוד הרב. שלום.

אני לא מרגיש טוב.

אם אפשר לגשת אליך שנייה? אין צורך לגשת.

תגיד את השם ואני אתן ברכה.

לא חשוב הסיפור.

תגיד שם ושם האמא ואני אתן ברכה.

ממש, אני ממש מתבייש רק לבוא לך לשנייה.

אבל אין צורך לשמוע, רק את השם. את השם אני צריך להגיד בקול, לא?

שומעים אבל במיקרופון, אז מה הרווחת?

שמעתי, הבנתי. תגיד את השם ואני אברך אותך. שמעתי, תגיד את השם. כבוד הרב.

שמעון בן ג'אזו.

שמעון בן ג'אזו, השם יסיר ממנו כל מפחד ויהיה בריא ושלם בנפשו ובגופו.

תודה רבה, כבוד הרב.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לבקש ברכה לא בשבילי, בשביל חבר. זה אפשרי?

כן, אבל תשאירו את הברכות לסוף, כי אחרת לא יישאלו שאלות.

כן.

תגיד, נו. אוקיי, אני רוצה, כאילו, קוראים לו הדר בן שרה,

שיהיה לו פרנסה טובה.

הדר בה?

הדר, כן, בין... בה' או באלף?

ב-איי.

הדר בן זער, השרה. רגע, עכשיו הוא דתי או לא?

הוא שומר שבת.

אתה רוצה לדבר איתו, שייקח עליו איזה משהו, ללמוד שלושה חודשים מטענית דיבור, אני יכול להתקשר אליו.

דבר איתו, ואחרי שדבר אני אברך.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול שאלה.

אומרים שכל עוד בית המקדש לא נברם בימינו,

אז הוא נחשב כאילו נחרב,

נכון? משהו כזה במשפט. בדיוק.

בדיוק, אוקיי.

עכשיו, יש באמת עניין של לעבוד את השם בשמחה, להיות בשמחה, שעצבות וכעס זה בעצם עבודה זרה.

עכשיו, כרגע בדור שלנו, שבאמת זה דור עקבה דמשיחא,

שזה דור עם הרבה ניסיונות,

איך אנחנו יכולים באמת כל רגע להחזיק חזק ולא ליפול לעצבות הזאת?

נכון שהתורה זה באמת כלי גדול ומקרב אותנו,

אבל איך אני יכולה להנצל כל רגע באמת מעניין של עצבות,

לא ליפול? אני אגיד לכם. כי אומרים לי על בית המקדש, הוא נחרב.

פעם היו קרבנות, פעם היה זה. היום זיוו קשה, זה קשה, זה קשה.

הכול עם תפילות, הרבה הרבה קושי.

איך אני יכולה להתאמן על העניין של השמחה באמת,

ולא להיות צבועים השם?

שמעתי.

קודם כול, זה שאנחנו קמים בבוקר, צריך להודות להשם יתברך. יש כאלה שלא קמו.

דבר שני, אחרי שאנחנו קמים אנחנו מרגישים את האיברים פועלים. צריך להודות להשם, יש כאלה שכמה מהאיברים שלהם לא פועלים.

יש כאלה שמתעוררים בבית חולים,

והם כבר שוכבים שם הרבה חודשים.

יש כאלה שיודעים שהם גם לא יצאו משם.

ואנחנו קמים, יש לנו את כל היום פנוי.

ואנחנו יכולים לעבוד את השם ולעשות מה שאנחנו רוצים לכבוד השם.

ואין שמחה יותר גדולה מאשר לעבוד לפני הקדוש ברוך הוא. לדוגמה,

אם בן אדם, היו נותנים לו את הזכות לשמש את אחד מהצדיקים של הדור,

אז הוא היה מבין שזו זכות, והיה רץ ואץ בשביל לעשות את זה בשמחה, נכון?

אז אם יש לנו את ההזדמנות לשמש לפני הקדוש ברוך הוא,

אז איך אנחנו צריכים לקום בשמחה

ולעשות זאת?

ככה ארי הקדוש אמר שאת כל המעלות הגדולות שהוא זכה להן

זה בזכות שעשה כל מצווה בשמחה.

איזה שמחה?

בלי מוזיקה, בלי כלום.

מעצם זה שאני יודע שאני זוכה לעשות דברים לפני השם יתברך.

עצם זה שאני משמש לפני הקדוש ברוך הוא.

ופיקודי השם ישרים, משמחי לב,

אם אדם עושה דבר נכון,

עושה דבר כמו שצריך,

יש לו שמחה, כי הוא משלים את הייעוד שלו בחיים.

אם לא, אז נכנסים לעצבות.

אם יש כל הזמן שאיפות והן לא מתגשמות, נכנסים לעצבות,

אם יש רמת ציפיות גבוהה

ולא משיגים אותה, נכנסים לעצבות.

אם אדם לא ירצה שום דבר חוץ מלקום ולעבוד את הבורא במקסימום שאפשר. גם אם נגיד קשיים וחוליים ומצב משפחתי לא פשוט, כי הוא קם עם הכול? זה פשוט ניסיונות לרומם את האדם במצב שבו הוא נמצא.

כל אדם מקבל ניסיונות. אין בן אדם, הנה הוא מבקש ברכה לפרנסה, הוא מבקש לחששות,

הוא מבקש, לכולם יש להם ניסיונות.

אין בן אדם שלב בעולם, אין דבר כזה.

גם העשירים מסובכים מעל הראש עם צרות ופחדים שיגנבו אותם, יעתיקו אותם, ומס הכנסה, והם לא חיים רגע, ותחרות בלי,

אין רגע עם מנוחה. אין.

אז עצם השמחה שלי בעצם בעולם הזה זה לדעת שאני יכולה לעבוד את השם בכל עת?

זה הדבר הגדול ביותר לעובדך בלבב שלם.

זה השיא של השיאים.

יש לך איזה ייסורים?

יש לך את ההזדמנות להוכיח לה'

שעם הייסורים את עובדת אותו בשמחה.

יש לך הזדמנות, למדנו את זה עכשיו,

שהצדיק לפעמים מביא עליו,

הקב' ברוך הוא, ייסורים כדי שילמדו ממנו שאפילו שיש לו ייסורים ודוחק ועוני,

הוא עובד את השם בשמחה. אדרבה,

הוא מקרין לחברה שבכל מצב עובדים את השם.

יש לך אבא, נגיד,

שאת צריכה לכבד אותו?

אז אם את לא מרגישה כל כך טוב, אז את תגידי לו, אבא, תשכח ממני עכשיו עד שאני אהיה בריאה?

כל מה שביכולתך ובאפשרותך,

את תעשי.

ככה תספי גם הילדים שלך,

שלא יזניחו אותך.

אז למה את אבא שבשמיים אנחנו אומרים לו, אני עכשיו עסוק,

אני, יש לי ייסורים,

אני, אין לי לחם,

אין לי פרנסה,

אני לא יכול לעשות את המצוות שלך.

הפוך.

תעשה במצב הזה,

השם מבחן שאתה באמת עושה לשמו,

ואז הוא יפתח.

כי כל המפתחות אצלו.

יישר כוח. תודה רבה, הרב. השם מברך אותך.

אמן.

כבוד הרב, יש לי אחות

כבר חמש שנים, לא נפקדת.

הלכה לחו״ל, נסעה, עשתה מה שצריך לעשות,

צרפה קרוב ל-300,000 שקל.

לא נפקדת.

מה עושים?

חילונית, דתייה. דתייה, צדיקה.

בעלה, מה עושה? צדיק.

מה עושה? עובד, בדבר, בדואר.

הוא לא לומד.

הוא נראה לי לומד פעם בשבוע, פעמיים.

צדיק נסתר זה.

סוג של.

בקיצור,

הוא צריך ללמוד שעתיים כל יום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

היא הולכת בצניעות גמורה כולל כיסוי ראש?

כן.

בטוח?

כן. עם גרביים?

נראה לי.

עם שרוולים אחרי המרפק?

נראה לי שכן.

סגור עד למעלה?

מה זה למעלה פה?

עד הצבא.

לא נראה לי.

לא נראה לי.

אז היא צריכה ללכת בצניעות גמורה

וללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף.

אני יכול לקבל את זה בכתב?

יש פה פתק שייתנו לך, ואם לא, תוכל לשמוע את זה בשידור חוזר.

ואם לא, תצלצל למשרד, יגידו לך.

ובעזרת השם, יתברך, אם יעשו כן, אני אתן ברכה שזה יתפוס. בסדר?

תודה. מה השמות?

טליה מאיר,

טליה מאיר, בת מירה ברכה.

טליה, בת מירה ברכה.

והוא?

דרור.

דרור בן?

אביבה, נראה לי. אביבה.

השם יזכה אותם לזרע חי וקיים, מהרה.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

האם כבוד הרב יכול לתת לי שתי ציציות, בבקשה?

זה לרפואת הילד

בן 11,

שהם מצאו לו גידול בראש, גידול מאוד שייצני. אז למה שתיים? למה שתיים? גם לא וגם לא.

לאבא שלו שיחזרו בתשובה, הם גרים בצרפת. והם יסכימו?

בעזרת השם. ותשלחי את זה לצרפת. אני שולחת להם.

ומי אמר לך שהם ישימו? הם ישימו, כי הבת דודה היא שכנה שלי,

והיא תדבר איתו, והם יסכימו. והם יעשו עלייה גם לארץ, בעזרת השם.

טוב, אם את אומרת. תברך אותו בבקשה, הרב. בבקשה. מיכאל אברהם בן נטלי. מיכאל אברהם בן נטלי. איך שזה בא, רפואה שלמה מהירה,

הגידול יעבור להמדינג'אד. תודה רבה, כבוד הרב. בשבוע שעבר שאלתי שאלה לגבי מדיח, אם מותר לשים חלבי ושרי ביחד במדיח,

ואמרת לי שזה ממש,

זה

לא טוב,

זה ממש חמור מאוד,

ואימא שלי אמרה לי שזה,

הרב עובדיה התיר שזה בסדר.

שאלה שלי,

אם זה הלכה, אז הלכה. למה

אחד מתיר ואחד לא? יש אומרים שאפשר להכשיר את המדיח, ויש אומרים שאי-אפשר להכשיר את המדיח,

ואני אוחס כמו אלה שאומרים שאי-אפשר להכשיר את המדיח,

ואין להשתמש במדיח אלא אחד לחלבי ואחד לבשרי.

אוקיי, ושארי ברכה.

סיוון ברכה, בת שושנה עדינה, לזיווג הגון. סיוון ברכה, בת עדינה.

שושנה עדינה. שושנה עדינה.

סיוון ברנס. זיווג הגון, מהר,

בזכות ש...

אני רוצה לקחת לעצמי משהו.

תלמדי חצי שעה, ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

אוקיי. ואתה יכול לברך את שמחה קטן, בת רונית, לידה קלה. אמן.

אמן.

הרב, מה צריך לעשות, איך להתחזק כשירת גשם?

בשביל שירד גשם

צריך להיכנס לאתר שופר ולשמוע שם כמה דברים שאמר הרב בן ציון מוצפי בעניין זה.

להיזהר מגזל, גזלות, גניבות,

בין אדם לחברו.

כמו שאנחנו הבאנו מגמרא שצריך לשלם את כל הנדרים שמבטיחים בתי כנסת ופוסקים צדקה,

ולא משלמים.

צריך לחזק בצניעות.

אהבת חינם, לא?

גם כל דבר שאפשר רק להוסיף בשביל שיהיו מעט חטאים בישראל ומצוות בשפע,

נטה את הכף.

רפואה שלמה לאמי היקרה.

שם?

אחיה בת מרים.

תזכה לרפואה שלמה מהירה.

כן.

הוא ענה לך? הוא מוכן?

מה השם שלו?

הדר בן שרה.

הדר בן שרה, השם יזכה אותו לפרנסה טובה, לעבודתו יתברך. אמן. תהיה בריא.

קודם כל, יישר כוח לרב שמחזק פה את כולם.

אני 16 שנים בתשובה.

באמת, לא כל כך הייתי בשמחה שהיה ייסורים.

התחלתי לבוא לשיעורים שלך,

של הרב ארוש.

התחברתי גם לרבנו נחמן.

אני משתדלת מאוד לעשות את המצוות בשמחה, לזכות ברבים, להחזיר בתשובה.

אני מזכה ברבים בתל אביב,

ואני עדיין לא נושעתי מהזיווג.

לפני שנה וחצי הרב הרך אותי ואת סיגלית בת עמליה.

ואמרת לנו ללכת באש ובמים,

כי התחלנו קצת חלל שבת, לרדת באמונה.

התייאשנו.

חזרנו בשיא הכוח.

עוד לא נושענו.

ואני עושה את הכול בשמחה.

ממש משתדלת.

כמה זמן כבר?

ברוך השם, מאז שברחת, נתת לי הרבה כוחות. גם נסעתי לאומן עוד הפעם

שנה וחצי.

אה, ולקחתי גם, אמרת לי,

להכניס חצי שעה לפני שבת ומוצאי שבת.

אני עוד שעה. כאילו אחרי רבנו תם, עוד איזה חצי שעה.

יפה מאוד. מגיע לך חתן טוב, מה שם.

רחלה בצר החיה, והיא עושה את אותו הדבר. רחלה בצר החיה. וסיגלית בת עמליה.

וסיגלית בת עמליה תזכו לזיווגים הגונים מהרה, שנה.

אמן.

אני לוקחת עוד מצווה שלא לקחתי?

אמרת שערי תשובה, איך?

חצי שעה, שלושה חודשים רצוף.

מי כתב אותו?

רבנו יונה.

איפה אני משיגה אותו? אני חושב בחנות.

אה, יש בבני ברק. כי בתל אביב לא מצאתי אותם. טוב, הם עוד לא התפתחו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לדעת אם יש תשובה ברורה למה אסור לדרוש למתים.

אסור לדרוש למתים.

אסור לנו להיות בקשר עם המתים. נשאול אותם.

תמים תהיה עם השם אלוקיך.

ואל תבקש לדעת העתידות.

אז לכן אנחנו מנועים מכל זה עובי דעוני ודורש של המתים וחובר חבר וכו'.

אז לכן אנחנו לא נכנסים לעניינים שהם ברומו של עולם.

זה רק יכול להזיק את האדם השואל.

ואם אותה דרישה של המתים גורמת לבן אדם להתקרב להשם?

כל דרך שהיא אסורה,

אפילו שתביא לקרבת השם, היא אסורה בתכלית

מצווה הבאה בעבירה, עבירה.

אסור לנו לעשות עבירות בשביל להתקרב.

בסדר, תודה.

אני רוצה ברכה. תעמוד, תעמוד.

למה?

תשובה שלמה.

לא, בן דוד שלי התהפך עם טרקטורון.

איי, איי, איי, איי. הוא דתי או לא?

לא.

והוא יהיה מוכן לחזור בתשובה?

אין לי מושג, הוא לא בהכרה.

הבנתי.

טוב,

אז אנחנו נאמין שהוא יחזור בתשובה.

בעזרת השם. מה שמו?

סער בן אורנה כהן. סער?

סער, כן.

סער.

סער בן?

אורנה כהן. אורנה כהן. יזכה לקום לחיים טובים שלום ולשוב בתשובה שלמה.

אמן.

כתוב,

והיה אם שמוע תשמעו אל השם אלוקיך?

כן. כל מיני דברים.

הסגנון שרשום שאם אתה שומע על הקדוש ברוך הוא ועושה משהו, מצווה אותך?

כן. יש לך פרנסה טובה, הכול בהצלחה וזה.

ואנחנו יודעים שיש פה עניינים גם של ניסיונות,

כי אם יראו באמת שבן אדם עושה מצוות ובאמת הולך לו, אז יבינו,

אז כולם ילכו אחרי השם, ואז לא יהיה פה בעצם ניסיון, כן?

עכשיו, התורה אומרת את זה, אלוהים אומר את זה.

ויותר מזה, יש בנושא של תרומות ומאסרות,

שאתה נותן מאסרות, ואז אלוהים אומר לך,

בזה תבחן אותי.

כאילו זה לא התחייבתי,

פה רק תבחן אותי.

וכמו למשל, לדוגמה, אבן עזרא שאומר על עצמו שלא היה לו מזל, קו לקו רב לרב או לא לאדם שנולד בלי כוכב, הוא אומר על עצמו,

איך צדיק כזה שהמזל נקבע לפי המעשה, נכון? בישראל מעל המזל.

טוב,

קודם כול, ויהיה אם שמוע, תשמעו, אם אתה תקיים את כל מצוות השם כולם,

אז ודאי שיהיה לך כל מה שהבטיחה התורה, את כל הברכות,

למעט מקרה נוסף

שהרמב״ן אומר שיש איסורים של אהבה,

שהקדוש ברוך הוא מזכה את האדם

לאיסורים של אהבה,

אז חלק מהמפרשים אומרים שזה להגדיל את שכרו,

והרמב״ן אומר שאם הוא עשה בטעות כמה עבירות שהוא לא שם לב אליהן

בכלל ולא יוודע לו ממילא הוא גם לא יחזור עליהן בתשובה,

אם הוא יגיע למעלה ולמעלה יתברר לו, יהיה לו צער גדול.

אז פשוט מנקים אותו פה בעולם הזה, וזה נקרא איסורים של אהבה.

מרוב שהשם אוהב אותו והוא לא רוצה שהוא יגיע לשם עם בושה שיש לו עבירות,

אז מרוב אהבה הוא נותן לו איסורים פה למרק אותם וכו'.

למעט המקרה הזה, אם אדם יעשה את כל ואיה אם שמוע,

יקבל את כל ההבטחות שבתורה בלי שום פסיק פחות.

אם הוא לא עושה כמו שצריך,

הוא לא צדיק גמור, הוא צדיק אבל לא גמור,

אז בהתאם הוא מקבל את הניקויים פה.

עכשיו, יש ניסיונות בחיים. ניסיונות זה לנוסס את האדם, להרים אותו.

כמו שיש סולם ומטפסים עליו.

אז זה מעכב אותך כל שלב, אבל זה גם מגביה אותך.

אז לכן יש ניסיונות בחיים שהאדם מתרומם על ידם. בלי הניסיון,

אתה לא מתרומם.

כשנותנים לך מרוץ מכשולים בצבא,

זה בשביל לעשות לך חייל יותר משופר.

ממילא ככה החיים, תמיד יש ניסיונות.

האם בן עזרא נולד במזל זה לפי גזירת שמיים לפני שהוא הגיע לעולם,

בגלל שהוא צריך לעבוד את השם?

במצב כזה

של עניות.

יש אדם שנולד במזל של עניות, יש אדם במזל של עשירות, יש אחד במזל של חוכמה,

יש אחד של טיפשות.

כל אחד נברא עם ניסיון שלו.

הוא צריך לעמוד בניסיון עד סופו.

אבל ישראל מעל המזל.

איך זה שייך? זה כשהוא כבר פה.

זה כשהוא כבר פה.

אם אתה הגעת לפה,

אז המזלות לא משפיעים עליך,

כי אתה למעלה מן המזל. מה שהמזלות משפיעים עכשיו.

אבל אם אתה נולדת בגזירת...

עוד מזל מסוים,

שזה המטרה שאתה באת לעולם,

היא שאנשים שנולדים לעולם בגזרה שלא יהיו להם ילדים, לא יעזור.

תתפלל, תעשה את זה, לא יהיה.

אז יש בודדים כאלה שככה נגזר עליהם. אז לפעמים זה בגלל גלגול קודם שהם כבר תיקנו את זה,

והפעם הם באו לא בשביל זה.

ויש כאלה שנולדים ככה לסיבות הידועות לפני הקדוש ברוך הוא.

עכשיו לגבי פרשת וישב,

רשום שם שיעקב ביקש ללמוד תורה בשלווה עם הנכדים וכל המשפחה,

ואז קפץ עליו רוקזו של יוסף.

מה זה אומר בעצם לגבינו, שאנחנו צריכים לא רק ללמוד תורה, גם לעבוד?

לא.

מדובר שם, יש שני שלבים. בגנזה המלך שלנו הבאנו דרשה בפתיחה של הגנזה.

יש הבדל בין שלווה לבין מנוחה.

שלווה זה פירושו של דבר שאדם מרגיש שכל מחסורו נמצא לו.

זאת אומרת, כל מה שהוא רוצה יש לו, אז הוא נקרא שהוא חי בשלווה.

יש לו עושר,

יש לו אוכל,

יש לו ילדים,

יש לו אישה,

יש לו הכול,

הכול, הכול, והוא נקרא שלו ובטוח.

אבל זה המצב המסוכן,

כי אם הוא יורד ממצב שהוא רגיל לו,

נהיה לו חורבן של החיים,

הוא כבר לא מוצא טעם בחיים,

לא נוח לו, הוא כל הזמן מקטר וכו' וכו'.

זה מצב של שלווה.

יש מצב של מנוחה,

מנוחת הנפש.

זה אדם שאין לו כלום ולא חסר לו כלום,

הוא תמיד במנוחת הנפש.

יש,

אין, הרבה, מעט, אוהבים, אויבים.

מה שיש הוא תמיד במצב של מנוחת הנפש.

ביקש יעקב לשב בשלווה.

קודם הוא היה במנוחה.

מה זה מנוחה?

יש צרות, יש בעיות, יש הכול,

אבל הוא במצב הזה תמיד היה במצב נינוח, עובד את השם בכל הצרות.

היה לו את רדיפות של עשיו, רוצה להרוג אותו,

הלך ללמוד 14 שנה רצוף,

בלי לשאול.

מה הפירוש? במנוחה,

רודף אחריך מסוכן, רוצה להרוג,

לרצוח מנוחה.

אבל היה איזה שלב בחייו

שהוא אמר, אחרי כל הצרות של עשיו ולבן, מדינה וכל וכל וכל וכל,

אמר אולי, אולי טיפ-טיפונת, ככה שלווה הכוונה שהוא יוכל לשבת וללמוד תורה ולהתעלות, להתעלות, להתעלות, לא מתוך ייסורים, לא מתוך צער.

הוא לא עזב את התורה רגע,

כי עם לבן גרתי ותרייג מצוות שמרתי.

אבל,

עבר לו איזה ערעור.

אז הקדוש ברוך הוא אמר לו, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

רוכזו של יוסף, אתה כל החיים שלך רק בעבודה למעלה, למעלה, מתוך ניסיונות.

זה המדרגות שאתה קונה.

ותמשיך להיות במנוחה ולא בשלווה.

כי צדיקים לא יכולים לשבת בעולם הזה בשלווה.

תראה את כל האבות הקדושים, כל חייהם מרורות, רדיפות.

תראה את דוד המלך.

כולם כל הזמן רדיפות, צרות, ניסיונות,

אויבים,

מסטינים, קנאים, מה לא.

זה הדרך של העבודה של הצדיקים.

לכן ביקש לשבת בשלווה,

מיד קפץ עליו רוכזו של יוסף,

כדי שימשיך באותו סוג של עבודה.

כבוד הרב, רציתי לשאול על יעקב, שאמרת,

יעקב אמת. איך אמרת יעקב אמת?

תיתן אמת ליעקב.

אז למה הוא היה צריך

לקצת הקטונת פסים ליוסף?

הקטונת גרמה לכל מה שקרה אחרי זה.

הוא ידע שהקטונת יכולה גם לעשות כל מיני... את כבר סבתא, נכון?

היו לך ילדים?

אני אימא של דניאל, שהיה אצלך.

תהיי בריאה, אני שואל.

כן, כן. את אימא לילדים.

תמיד נתת להם בדיוק אותו דבר?

מה?

כן, כמעט. מה, כמעט?

כשמישהו הצליח במבחן נתת לו מתנה?

לא זוכרת. לא זוכרת?

אבל זה הגיוני שאם את נהנית ממישהו יותר אז נתת לו, נכון?

יכול להיות.

אי אפשר להשוות בין כולם אותו דבר, נכון?

נגיד, יש לך 12 ילדים,

וילד אחד יצא מוצלח מאוד ואת רוצה לקנות לו איזה משהו,

אז את קונה לכל ה-12 אותו דבר?

לא.

את רואה?

אבל אני חושבת שיעקב ידע שהקטונת גם יכולה לגרום למשהו,

אז אני חושבת שלא היה צריך ל...

תראי, הקטונת זה לא סתם. הקטונת פסים,

יש בזה הרבה סודות בכל הסיפור של הקטונת.

פסים זה פוטיפר, סוחרים, ישמעאלים, מדיינים,

כל מה שיהיה איתו.

הקטונת הזאת, יש בה הרבה רמזים.

אז הדברים האלה הם לא פשוטים.

הנתינה היא לא נתינה סתם.

ומהקטונת הזאת התגלגל שאבותינו ירדו למצרים לפי הגזרה שהייתה מתוכננת מההתחלה כדי שירדו לשם.

ויש דברים שאנחנו יודעים שגדולי העולם

ידעו את הדברים בסודי-סודות ועשו אותם.

אומנם יש ללמוד מזה,

מה שחכמים לומדים וכו',

אבל הם, אם היו צריכים לחזור עוד פעם על המעשים,

היו חוזרים עליהם בדיוק אותו דבר.

תהיי ברירה. יש לי שאלה לגבי שבת.

כן.

נכון, אתה אומר שאסור לבאר אש?

כן. לא את אומרת.

ככה כתוב, אני יודע. כן.

למה אסור להשאיר טלוויזיה דלוקה כמו שמותר להשאיר גז דלוק על פלטה, שיש פלטה ומחממת את האוכל?

קודם כול, בפלוויזיה אסור להחזיק בימות החול וכל שכן בשבת.

דבר שני, זה לא מהטעם של אסור להדליק, כי באמת לא מדליקים אם זה מלפני,

אבל זה דברי חולין,

ודברי חולין

לא מכניסים בשבת.

אז אני אשים את הדיסק שלך, זה דיסק שלך ב-DVD,

אני אריץ את עצמו. גם לא.

אפילו עיתון,

אפילו עיתון,

שזה לא מדליקים שום דבר,

מכל מקום לא עושים, כי זה עובדין דחול. דבר שני,

יש את הדבר הזה, שאנשים רואים את הדברים משומרית העין,

שאסור לעשות דבר כזה, כי יגידו שזה נעשה דרך חילול השם.

גם אם תעשה בדרך של היתר,

אז דבר כזה הוא אסור גם משום מרית העין.

אבל גם להדליק אש בשבת זה יכול להיות חילול השם.

דברים שידועים, שמקרר עובד כל השבוע ושתנור מכינים אותו מלפני ודברים כאלה, דברים ברורים.

אבל כשפתאום שומעים מוזיקה בבית של הרב עובדיה,

אז מה,

מה זה, איזה מין דבר זה, כולם נטבעו. אני לא מדבר על מוזיקה, אבל נגיד. אף אחד לא יחשוד אותו שהוא הדליק את זה בשבת,

אבל מי עושה דבר כזה?

מי עושה דבר כזה? שבת זה שבת,

ועכשיו אתה צריך להתמסר לשבת,

לקיים את הלכותיה ומצוותיה.

אבל זה עניין של הרגל. התרגלו שמשאירים פלטה אם יש דלוקה בשבת,

אז ככה גם יוכלו להתרגל לטלוויזיה שהיא נשארת דלוקה בשבת. אין דבר כזה. לא התרגלו אף פעם. אמרתי לך, זה עובדין דה חול, מעשה אסור,

והוא גם לא קיים בבית יהודי אפילו בימות החול,

שנאמר לו, תביא תועבה אל ביתך.

זה לא תועבה.

אני לא שם תועבה. שם, אני אמרתי לך, את הקלטת שלך.

אוקיי? תראה, אתה בחור טוב, נכון?

יכול להיות.

אתה עושה עכשיו תועבה?

לא. אבל אתה יכול לעשות תועבה, נכון?

אהה. זאת אומרת, בתוך הקופסה הזאת

אפשר לראות תועבה ואפשר לא לראות תועבה, נכון?

ורוב הזמן זה תועבה. הרי כשאתה רואה את האנשים, הם מחללים שבת כרגע.

כשאתה רואה אותם בטלוויזיה,

אתה נהנה מחילול שבת.

נסו ליהנות מחילול שבת.

זה חילול שבת.

טוב, לא ממש הסתפקתי, אבל תודה.

אני נשואה, יש לי בת.

אני שומרת שבת גם,

ויש לי בעיה בריאותית שהחמירה בחודש האחרון,

והייתי רוצה לקבל ברכה או לקבל על עצמי משהו, רק שזה לא יהיה משהו גדול. אני רוצה אבל לקבל על עצמי משהו. משהו קטן, אני אתן לך כיסוי ראש.

לא, אבל רק לא כיסוי ראש. מה זה רק לא?

כאילו, זה... מה פירוש? זה דווקא. מה פירוש לא?

זה הרפואה לכול.

אז רק ברכה, אם אפשר? כאילו, זה בעיה בריאותית? זה לא יתפוס. צריך, איך קוראים לו? לשים כיסוי ראש,

שהברכה תתפוס. אני מוכנה אולי להתלבש בצניעות, אבל לא כיסוי ראש. זה יפה מאוד, אבל למה מי אמר לך שזה לא מתאים? תנסי רגע. אני לא, אני לא יכולה.

מי אמר לך? לא, אין מצב.

אל תגידי סתיו. בואי ננסה. תביאו לה.

תביאו לה רגע, ננסה. חכי, תעשה ניסיונות. לא, לא, אין מצב.

בינתיים תנסי. לא, אני לא רוצה.

שעה ביום רבע. תנסי. יאללה, קדימה. בוא, תשאל רגע בינתיים.

עד שהיא תנסה. שב, שב. אני רוצה לבקש ברכה לאח שלי.

הוא סובל, בחור בן 45, וכבר עושה דיאליזות.

אז אני רוצה שהרב יברך אותו.

שומר תורה ומצוות? שומר תורה ומצוות.

לומד תורה? לומד תורה. כמה?

לא יודע, אבל לומד.

איך אתה יודע שהוא לומד? אני יודע, בזמן זה שעכשיו הוא בדיאליזה,

הוא בבית הוא עומד מספיק שעות.

גם כשהוא הולך לדיאליזה,

אז יש לו את זה.

תשאל אותו כמה שעות הוא לומד.

שעתיים.

אל תגיד סתם, אתה ממציא. אני מאמין שלפחות שעתיים. לא, אתה תשאל אותו ותענה לי.

בסדר.

תענה לי, נו. צלצל אליו. אני אצלצל אליו. כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני גר, בא מברזיל,

ואני מדריך קפוארה פה בארץ.

מה אתה מדריך?

מדריך קפוארה.

קפוארה, מה זה?

קפוארה זה אמנות לחם הברזלאי.

הבנתי.

שעושים איתו במוז, קווי קרב,

אקו-באטקה.

ואני חייב להגיד, זה כמו גב לסכין לחבל מברזיל, אבל אני חייב להגיד דבר כזה.

כל דבר שבא מהגויים בא עם טומאה, וגם בא הרבה פעמים עבדה זרה.

ואני מרגיש שאני חייב להגן על היהודים שעושים קפוארה. פה בארץ יש יותר מ-40 אלף שעושים קפוארה.

ואמרת, רעש שני זה שהקפוארה יהיה משהו טהור, משהו קדוש.

אבל איך אפשר לעשות את הדבר הזה,

אם כבר יותר מ-40 אלף עושים קפוארה?

הבנתי, ואתה מבין שהלחימה הזאת היא שייכת לעבודה זרה.

לא.

יש פשוט, היה אנשים שאז היו גם לעשות דברים כאלה,

ויש אנשים שלא קשו לזה.

אבל זה סלאטיך היום.

אז למה אתה צריך לעשות עם זה כשר, אם זה כשר?

אתה אומר שזה כשר.

זה כשר או לא כשר? אני אומר שכל דבר שבא מהגויים בא עם טומאה,

ויש סיכוי שבא גם עבודה זרה.

הקפוארה שלי זה כשר,

הכלי שלי לא עובד בשבת.

אני אומר לתלמידים לא לתאמין בשבת,

והשירים שאני יודע לדבר על דברים שקשורים לגויים,

אני לא אשתמש איתם.

אבל אני יודע שהמדרכים האחרים לא עושים.

תראה, אני לא יכול להגיד לך בזה, כי אני לא מבין מה זו האמנות הזאת,

אבל אתה צריך ללכת

לרב סילמן בבני ברק,

להסביר לו בדיוק מה זה, והוא יגיד לך מה לעשות.

מה שאני אומר שקשה להגיד ליותר מ-40 אלף איש לעשות את זה בצורה שמתאימה ליהודים,

ואני חושב שצריך גם כוח לרבנים. שמעתי.

זה משהו,

זה גם משפיע על הנשמה,

משהו גם לרינוב ולריכוז.

השאלה, איך להשתמש בזה? תודה רבה. תהיה בריא.

כבוד הרב, אפשר ברכה לזיווג?

מה השם?

יוסי משיח בן שמחה.

אתה רוצה... אבל לפני זה אני רוצה לציין משהו קטן, שאני גם שומר שבת,

כל יום שיעור תורה, ומנחה וערבית.

הבנתי.

משתדל, משתדל כל יום.

אבל יש לי בקשה.

אתה לא מסתפר יותר בחיים שלך ככה.

מה רע בזה?

מה רע בזה?

אתה משחית את הפאות בצורה אסורה,

מוריד... אני משאיר קצת זקן, אבל זה לא...

הזקן זה בסדר, אין לי בעיה עם הזקן.

אבל פה הפאות, אתה מוריד אפס,

ופה מגלחים לך למעלה,

וזה בעיה.

זה נקרא להקיף את הסערות, וזה אסור.

הוא יסביר לך, דוד, שיושב לידך.

שרבתי ממנו כמה דברים.

אז הוא יסביר לך בדיוק.

אתה יותר לא מסתפר פה בפאות,

מהמפרץ עד אמצע האוזן,

רק מספר שלוש.

לא, להוריד פחות.

בשאר המקומות אתה יכול להוריד.

אבל פה,

מהמפרץ, לכל בן אדם יש במצח מפרץ, שני מפרצים.

מהמפרץ עד אמצע האוזן

צריך להיות פה לפחות סערות באורך של שלוש.

דהיינו שלוקחים את המגן מספר שלוש.

בסדר? תזכור.

תזכור ותזכור.

מה השם שלך?

יוסי משיח בן שמחה.

יוסי משיח בן שמחה, תזכה לזיווג הגון מהרה.

אמן.

רגע, ועוד ברכה לרב שלנו, רבי חיים בן בלנקה.

רבי חיים כהן בן בלנקה.

יזכה ל... לחלבן, שיזכה רק לחיים טובים ו... חיים טובים ושלום.

כן, תודה.

רציתי לדעת, כבוד הרב,

מה הכוונה שבהתחלה משה דיבר אל השם פנים אל מול פנים,

ולאחר מכן ניתן כאילו הוא לא ראה את פניו, רק את אחוריו.

כדבר אישר רעהו פנים אל פנים, זה בלי שום מסווה,

ודיבר איתו את כל מה שרצה הקדוש ברוך הוא להעביר לו.

דהיינו, באספקלריה המהירה,

כמו במראה שמשתקפת, כמו זכוכית שאתה רואה החוצה ורואה ברור.

ומה שהראה לו את אחוריו זה מה שאפשר היה להראות לו,

דהיינו, לגלות לו מדרכי השם יתברך.

אז הכול בעצם היה באופן גשמי, לא פיזי בכלל?

אין בזה שום אופן פיזי. אין גשמי בכלל ואין פיזי בכלל, הכול רוחני.

הבנתי.

תהיה בריא.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

שמי רונית, בת פנינה,

ואני רוצה שתברך אותי לפרק ב'.

עברתי גירושים לא קלים, ואני רוצה שתברך אותי. בואי ניתן לך עצה, תלכי עם כיסוי ראש ואני אברך אותך שתזכי לזיווג הגון מהרה.

מה את אומרת?

אישה גרושה חייבת.

כן.

גם.

לאט לאט.

רק שני דקות. סבלנות.

החתן מתבשל.

אני לא רואה את עצמי הולכת עם כיסוי ראש. מה אכפת לך? תשמעי לי.

מה תפסידי? תקבלי חתן טוב.

אני חיה בחברה חילונית לגמרי. אז את תהיי עם חברה דתית

ותזכי לחתן טוב.

מה, חתן דתי שהוא שומר תורה ומצוות,

מתוק ומיושב בדעתו או לא טוב?

מה אכפת לך לנסות?

אתה תברך אותי בלי המטפחת?

למה היא כל הזמן יועצת לך? ההפך ממה שאני אומר.

אני אברך אותך וזה לא יתפוס,

אז מה זה יועיל? שאני אהיה נחמד,

בירכתי ושלום.

אני רוצה להועיל.

למה זה לא יועיל? הנה עוד פעם מישהו.

מה, את לא עצמאית?

אני עצמאית, היא פשוט חברת ילדות שמכירה אותי טוב.

כן.

ואוהבת אותי.

נו.

ובזכותה אני פה הערב.

נפלא מאוד, אז אני רוצה לעזור לך.

אני אשמח. קיבלת אנציקלופדיה?

לא.

מה זה? חבר'ה,

תביאו לה מהר.

קודם כול, שתלמדי,

תביא לה,

שהיא תלמוד.

מי לא קיבל פה אנציקלופדיה, ערך ארבע דקות.

אז זה חמור מאוד, חבר'ה.

הם לא קיבלו, הוא אומר. תודה. לא קיבלו. מה, הם משקרים? הם לא משקרים.

תשמעי לי,

קחי מה שאני אומר,

תעשי, ובעזרת השם, תוך שנה תתחתני.

אבל למה זה צריך להיות תנאי? מה אכפת לך? תשמעי מה שאני אומר. לא, אני שואלת.

למה צריך ללכת לרופא לקבל זריקה לפעמים?

למה צריך זריקה?

מישהו נכנס קודם, לא קיבל זריקה.

למה אני צריכה זריקה?

אם את סומכת על שיקול הדעת שלי ועל הניסיון שלי ועל הקרבה שלי לאלוקים,

אז תשמחי.

ואם אני לא אשים, אז זה לא יתפוס?

אז אני אתן לך ברכה סתם.

צריך לעשות משהו. למה נתתי לה ברכה? הנה, דתייה. היא דתייה.

ולא נתתי לה ברכה. למה נתתי לה ברכה?

צריך לעשות משהו.

אז

אני אעשה משהו אחר.

אני קובע, אבל.

כשהרופא אומר שצריך זריקה, לא אומרים לו, תן לי כדורים.

שים לי תחבושת.

אני לא כופה עלייך. אני מציע לך. זה הצעה. לא, אני מבינה, אבל אני לא... זה הצעה.

ההצעה הולכת ככה, קוראים לזה דיל, עסקה.

אתה עשיתי את העסקה הזאת בשבינך?

תחשבי רגע, בסדר? לא חייבים להחליט מייד.

מה היא אומרת עכשיו?

שאני לא נשואה, אז למה אני צריכה לשים כיסוי ראש? כי את גרושה.

גרושה,

גרושה ואלמנה, חייבות.

כמו נשואה.

שמעתי כבר קודם.

סבלנות.

כן.

בסדר, אני אשמח אם תברך אותי.

עם כיסוי ראש.

תוסיפי עלייך, מה אכפת לך? לא תפסידי.

תן לה.

מה, חברה שלך כבר לא תאהב אותך בגלל זה? אני חושב שהיא תמשיך.

רונית בת פנינה. רגע, אולי היא, אולי היא גם כן צריכה.

אני לא רוצה שתתחילי להשתולל פה,

ואני לא רוצה שכולם ישתוללו פה,

אז אני אתן לה לדבר.

טוב.

תשימי על עצמך, בעזרת השם, ואני מברך אותך.

כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה.

כן.

הרב, אני רציתי לשאול על הדף היומי.

אני משתתף בשיעורי תורה בבוקר.

מרבע לשש עד שש וחצי, כל יום דף יומי.

אבל מה, אני יושב עם קרוב לעשרה אנחנו,

אבל אני לא מבין שום דבר. אני יושב ככה ולא מבין.

אז אני קם ועושה להם קפה, תה, מסתובב, עושה להם לשתות, עושה להם נחת, שילמדו.

אחר כך מחכה עד שש וחצי להגיד את ההלכה היומית.

זה הרב נתן לי לעשות, להגיד את ההלכה היומית.

האם זה בזבוז?

עדיף לי לשבת בצד וללמוד ילקוט יוסף הלכות,

או להמשיך לשבת ולפעמים לא קולט כלום.

אני יכול לסדר לך, חברותה, שתלמד עם בן אדם אחד על אחד.

וכשתלמד ללמוד,

תוכל ללמוד גם לבד אחר כך.

זה כדאי.

אתה מוכן?

אני מוכן, אבל האם בבוקר להפסיק עם השיעור הזה?

אתה תמשיך עם זה ואני אסדר לך עוד אחד שילמד לך אפילו חצי שעה ביום,

שעה ביום.

אדרבא. אדרבא. שתלמד ללמוד.

למה לא? הלוואי. מאה אחוז. הנה, תן טלפון שלך ואנחנו נסדר לך. הרב, רציתי שתברך אותי.

תברך קודם את אימא שלי, שהשם ישלח לה רפואה שלמה.

תגיד את השמות ואני אגיד את השמות. סלחה בת שחלה. רפואה שלמה.

אמן.

ולאבא שלי, שכל יום אני לומד איתו שעתיים,

אני אוציא אותו מהבית והולכים ללמוד.

שם אני מבין. הלכות וזה. עזרא בן סבוט.

יזכה לרפואה שלמה. אמן. ושיתבטל מעלי כל הגזעות הקשות.

אמן.

אמן.

הנה אשריה יישא מה, יא חביבי, יא חביבי.

מה השם שלך?

רונית בת פנינה.

רונית בת פנינה, תזכי לגבר ראוי שיכבד אותך,

ושתבני איתו בית נאמן,

בניין עדי עד.

אמן.

קדימה, עכשיו מה איתך? יאללה, תתכונני.

כדאי לה. אני לא רוצה לשקר לעצמי, הולך. לא חשוב, אל תשקרי את הקדוש ברוך הוא, כי הוא חייב אותך. לא יפה.

לא יפה. את התחייבת לפני שירדת העולם, שתקיימי את המצוות,

ואת לא עומדת בהתחייבות. לא יפה.

צריך לעמוד בהתחייבות.

אני מוכנה לקבל על עצמי צבילות, צניעות ושאר דברים. יפה.

אבל כיסוי ראש זה כיתרה של האישה.

קשה לכולם. אני לא גדלתי ככה. אני גם לא גדלתי עם כובע כזה.

ואני שמתי את הכובע.

מה? ויש לי גם כיפה מלמטה. מה הבעיה?

מתרגלים.

מה, את חושבת שכל הנשים שיושבות פה עם כיסו את הראש מלידה?

לאט לאט, יש הרבה חוזרות בתשובה וכולי, ויש מטפחות יפות, ויש כובעים יפים.

מה הבעיה? אפשר רק בשבת?

אפשר להתחיל

למשך שבוע,

ואחרי זה את תשימי כבר,

שתתרגלי.

תשמעי ממני, תלכי על מה שאני אומר.

קדימה, יאללה, שימי לה, שימי, שימי.

בשבת.

אני אתחיל בשבת. אמרתי שתתחילי לי בשבת, וממשיכים אחר כך.

לא, לא, אני לא יכולה.

אני... מה, לא שמעת מה אני אומר?

לא, בשבת אני...

נו.

אני אתחיל בשבת, ו... ואחר כך תמשיכי.

בלי נדר.

יפה.

שימי.

לא.

אני אתחיל, אני... אבל אם את לא תשימי עכשיו, איך אני מברך?

אה, בגלל הברכה?

ודאי. אוקיי.

בסדר.

תרים, תרים את המצלמה.

כן, יופי. רק רגע, תקשיבי טוב עכשיו.

אנחנו סגרנו שזה כיסוי ראש,

וסגרנו שזה, הלו?

זה צניעות גמורה.

הלו?

זה עד פה. סגור.

ללכת כמו שצריך בצניעות.

בתפילות אמרת, נכון? כן. יופי. מה השם?

שירן בת תקווה.

שירן בת תקווה, תזכי ל...

בריאות.

בריאות שלמה ואיתנה בכל האיברים.

תן לבחור פה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

יש פה בחורים מתחזקים, ברוך השם,

לומדים ערב-ערב,

קשה להם מאוד עם התהליך של הגיוס.

כן, מה השאלה?

קשה להם מאוד עם התהליך של הגיוס?

אפשר לדבר על הגיוס.

על הגיוס, ועוד דבר,

על הנחל החרדי.

אם הם לומדים, אז הם פטורים.

אם הם לא לומדים,

אז הם בבעיה.

אם הם רוצים להתגייס, אז מה שואלים אותי? מה, אני לשכת גיוס?

מה הרב אומר על הגיוס בכלל,

והנחל החרדי, אפרת?

מה יש לי להגיד? מה, אני פוסק?

אני לא פוסק.

מי שלומד תורה, אשריו אשרי חלקו, זכותו גדולה מאוד, והוא מקיים את העולם כולו,

ומי שלא, אז הוא הולך ומתגייס.

תודה רבה.

תהיה בריא.

הלו.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום.

אני מאוד התרשמתי עם השיחות האחרונות שלך בקשר לדיסקים,

ורציתי לשבור עשמון בתשע דיסקים, אם אפשר.

או, או, או, אשריי.

של מי הדיסקים שאת רוצה לשבור?

של מרדכי בן דוד, יניב בן משיח, אברהם פריד, ליפה שמואלסר,

חיים ישראל, איציק כשל, שואקי.

זהו?

איציק אורלב, מי עוד?

סגע, כמה חלקים, יש להם כמה חלקים.

אמ...

מה, עוד איזה... תשימה יוני, זה גם מכיר?

כן, כן.

אה...

כן, דרך, מאוד מאוד קומץ.

יפה מאוד. קדימה, בואי נתחיל לשמוע כמה. בום, בום, בום, בום.

רגע, עכשיו של יניב.

שנייה.

עזרקו ברוך, אוכל פעם מחיאות כפיים?

כן. רגע, עכשיו של איציק כהורלס.

יפה מאוד, את כבר מומחית, אני רואה.

מרדכי בן דוד.

וואו, וואו.

אברהם פריד.

יא חביבי.

עוד מרדכי בן דוד, יש לו כמה חלקים.

המחור הגזים.

של שמקי,

לשם שמיים.

זה טוב מאוד, זה.

זה רעש אמיתי.

חיים ישראל באיזה קשר? נחמד.

טובים השניים מן האחד.

בשמסר.

ו...

רגע, זה כמה חלקים.

טוב, אז בינתיים עוד אחד, וניתן לך ברכה.

בסדר.

רגע, בואו נפריד ומרדכי בן דוד. שנייה.

מדהים.

עכשיו,

יש לי כמה שמות,

אם אפשר, רב.

תגידי את השמות ואני אענה אמן.

בסדר.

מלכה ואת שירה לזיווג הגון. אמן.

לרפואת, איפה הוא פה ראש ישיבה?

דוד יצחק בן מרים, יש לו את המחלה.

השם ישלח לו רפואה שלמה מהרה.

אמן.

ועכשיו, עוד לנוגגון, לנחמה בת חיה.

אמן.

ויוסף חיים בן דבורה.

אמן.

מזל בת ברוריה. אמן.

ספיר בת אורלי.

אמן.

וחיים בן איילה.

אמן.

אשרייך ותזכיר לכל טוב, בריאות והצלחה. אנחנו מאוד נהנים. תודה. תודה.

אני הייתי אצל הרב לפני שנתיים.

כן.

הרב בירך אותי.

אני שאלתי אז את הרב, אמרתי לרב שמאוד מאוד קשה ללמוד שעתיים. מאוד מאוד קשה.

כן. אני מוכן אפילו לשלם לברך שילמד בשבילי שעתיים. למה זה לא טוב?

אני נותן לו במקומי שילמד.

מה, זה לא מספיק?

זה נחמד, אבל זה פתרון קל. אתה צריך להתאמץ. אין מצב רוח.

בלי מצב רוח.

איך אפשר?

מה אתה עושה 24 שעות?

מה שכולם עושים.

אז מה אתה עושה?

בלי מצב רוח. אתה עושה מה שכולם עושים?

הרב, אני אשתדל. אבל אני שמעתי בדרשות של הרב עכשיו עלה משעתיים לארבע שעות. למה?

ככה, יש אנשים שצריכים את זה. אתה שעתיים יספיק לך, אבל תלמד שעתיים

באונס.

טוב, מקבל.

בעזרת השם. הרב יכול לברך אותי?

בהחלט.

מיכאל בן נאומי שרה.

השם ימלא משאלות לבך לטובה. זיווג.

וזיווג הגון מהרה. אמן. תהיה בריא.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתיתיהו 10, בני ברק, או לטלפן למספר 03-677779,

וגם לפקסס ל-03-367653.

כתוב, תן לו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה ולכן ניתן לרכוש משרדי שופר בעברית ובצפייה

שחרור אונים

אמציקלופדיות ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3

כל הדף המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

תודה רבה.